רקע
דן אלמגור
מה חדש בחקר מי"ב
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות

מתוך: “תרבות ספרות אמנות” ידיעות אחרונות (ללא ציון תאריך)


למעלה מעשרים מאמרים על יצירתו של מ.י. ברדיצ’בסקי ראו אור בארץ אשתקד. רובם עסקו בסיפוריו, ובעיקר בסיפורים שהופיעו על סף המאה (“מחניים”, “מעבר לנהר” וכד'). בין הכותבים והמרצים (בסדר א"ב): י. אבן, ד. אלמגור, ע. בן-גריון, ד. בן-נחום, י. בקון, א. ברתנא, מ. גלבוע, פ. גינוסר, ד. כגן, ל. לנדאו, ד. מירון, ע. עוז, ד. עומר וא. קומם. רשימה אחת הוקדשה גם ליצירתו ביידיש (י. גור-אריה).

ומה מתרחש בימים אלה? מהם הספרים והמחקרים על מי"ב, הנמצאים כרגע – לפי מיטב ידיעתנו – תחת מכבש הדפוס?

בראש ובראשונה, מיבחר מתוך חיבוריו העבריים של מי“ב, בעריכתו של עמנואל בן-גוריון, עמוד לראות אור בקרוב בתמיכת קרן ישראל מץ מארה”ב. ספר זה יהיה מיועד גם לתלמידי העברית בארה“ב. המבוא הביוגרפי, שנכתב בידי העורך, כבר ראה אור בגליון תשרי תש”ם של “בצרון” (המשכו יבוא בגליון הבא).

מיבחר מתוך כתביו של מי“ב ביידיש: “כתבים פון א וייטן קרוב (מיבחר)”, עומד להופיע בקרוב בירושלים בעריכתו של פרופ' שמואל ורסס. כתביו היידיים של מי”ב הופיעו בעבר בכמה מהדורות, ומיבחר מתוכם אף ראה אור בתרגומו העברי של מ. ז. וולפובסקי (בשם “כתבים של קרוב רחוק”). כמה קטעים תורגמו גם בידי רחל בן-גוריון ואחרים. עתה עומד להופיע מיבחר ביידיש עם מבוא והערות.

כך עומד לצאת לאור השנה בהוצאת אינזל בגרמניה מיבחר מתוך “אגדות היהודים” למי“ב. כידוע, יצאו כרכי “אגדות היהודים” ו”באר יהודה" על-ידי הוצאה זו בגרמניה המערבית והמזרחית גם-יחד. הצלחתם עודדה את ההוצאה להכין מיבחר מתוך הכרך העבה של “אגדות היהודים”, ומעניין אם גם הוא יזכה להוצאה במקביל בלייפציג שבגרמניה המזרחית.

ספר אחר, הנמצא כרגע תחת מכבש-הדפוס, הוא ספר ביבליוגראפי, שנועד לשמש כספר-עזר לכל העוסקים בחקר יצירתו של מי“ב. הספר, “נחלת מי”ב”, שנערך בידי כותב שורות אלה וד“ר שמואל פישמן מארה”ב, כולל יותר מאלפיים ערכים: כל חיבוריו וספריו של מי“ב, שראו אור-דפוס בעברית ובלשונות אחרות; וכל הספרים והמאמרים על יצירתו של מי”ב, שראו אור עד כה. ביסודו של הספר עמדו הרשימות הביבליוגראפיות, שהתקינו שני העורכים לפני כתריסר שנים לצורכיהם הם, בשעה שכתבו את עבודות-הדוקטור שלהם על מי“ב באוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג’לס, בהדרכתו של פרופ' א. בנד. לפני כתשע שנים נתפרסמה טיוטה ראשונה של ביבליוגאפיה זו בשיכפול על-ידי מכון כ”ץ שליד אוניברסיטת ת“א. מאז נתרחבה הרשימה פי כמה וכמה, והיא משתרעת היום על פני ספר שלם, ומקיפה גם כחצי-תריסר מפתחות-עזר שונים. אשתקד הותקנה הביבליוגראפיה סופית (בעזרתו של יוסף גולדשלגר), ונמסרה לדפוס על-ידי “מרכז ההדרכה לספריות ציבוריות” של מישרד החינוך והתרבות ומכון כ”ץ. לדברי מר גד רוזנבלט, התחייבה הוצאת-הספרים להוציא את הספר לאור תוך ששה חודשים, ולא נותר לכולנו אלא לקוות, שסוף-סוף תראה הביבליוגראפיה אור ותמלא את התכלית שלשמה נאספה במשך תקופה של כתריסר שנים.


 

באיחור של שלושים שנה

ספר נוסף, שגם הוא עומד להופיע תוך חודשים ספורים, הוא ספרו של עמנואל בן-גריון, “רשות היחיד”, ובו רשימות שכתב???1 מוכן לדפוס עוד בשנות הארבעים, אולם רק עתה נתאפשרה הוצאתו לאור, בעזרתה של קרן מץ מארה“ב. כידוע הופיע לפני שנתיים בשיכפול קובץ מסות על מי”ב, “הדורות והיחיד”. ספר נוסף, “בודד במערבו”, ובו מסות על מי“ב, שנכתבו בעיקר בעשר השנים האחרונות, מצוי בכתובים אצל מר בן-גריון, והוא מקווה שיוכל להוציא גם אותו לאור בשנה שנתיים הקרובות. בין הספרים, הנמצאים עתה בדפוס, נמנה גם את “ספר פנואלי”, מאסף בעריכתה של פרופ' נורית גוברין, המוקדש כולו לבקורת הספרות ויוצא לאור על-ידי אוניברסיטת תל-אביב. בספר נכללים שני מאמרים, הקשורים ביצירתו המוקדמת של מי”ב: רשימתו של כותב שורות אלה על רשימות הביקורת בענייני ספרות, שאותן פרסם מי“ב הצעיר ב-4 השנים הראשונות לפעילותו הספרותית (1886–1890), ומאמרו של ע. בן-גריון על הזיקה שבין לודביג יעקובובסקי (“ורטר היהודי”) ליצירת מי”ב ול“מחניים”.


 

שנתון חדש

ברשימתנו הקודמת הזכרנו כי בשבועות הקרובים עומד להופיע הגליון הראשון של “גנזי מיכה-יוסף”, ביולטין שנתי שיוקדש ליצירתו של מי“ב. בגליון זה, היוצא לאור בסיועה של מחלקת התרבות של עיריית חולון, מצוי מאמר ארוך של יוסף אורן, “תחילת ההתכתבות בין אחד-העם למי”ב” התכתבות שהובילה לפולמוס הספרותי הגדול, שהסעיר דור שלם. כן מצויים בגליון הראשון שני קטעים של מי“ב, שטרם ראו אור דפוס: הקדמה גנוזה ל”חיי משה“, ונוסח מקביל לפתיחת הסיפור “פרה אדומה”. בגליון גם שני מכתבים של ד. בן-גוריון אל מי”ב; מכתביו היידיים של מי“ב, העומד לצאת לאור בקרוב, ורשימות של שלושה מחברי הוועדה המדעית שליד “גנזי מיכה-יוסף”, המתקינים עתה לדפוס ספרים הקשורים במי”ב: ד“ר צפורה כגן, שהכינה מהדורה ביקרותית של הרומאן “מרים” (תוך שימוש בנוסח נוסף של החלק השלישי של הספר); ד”ר יוסף אבן, העוסק בחקר יומניו הספרותיים של מי“ב, שנכתבו בגרמנית, ומכין מיבחר מתורגם של אפוריזמים מתוך היומנים הללו; וכותב שורות אלה, המכין לדפוס מיבחר מתוך יצירותיו של “בר-בי-רב” (זה שם-העט, שבו השתמש לא פעם מי"ב הצעיר) – 120 הסיפורים והמאמרים, שאותה כתב מי”ב בשלוש השנים הראשונות לפעילותו הספרותית, ושאותם לא כלל בספריו המאוחרים.

החוברת החדשה תישלח לכל דורש. כל המעוניינים מתבקשים לכתוב ל“גנזי מיכה יוסף”, רח' חנה סנש 3, חולון.

נזכיר עוד קובץ הרצאות ומאמרים על מי“ב, שהוכן באוניברסיטת חיפה בעיקבות יום-עיון על יצירתו של מי”ב, שנערך שם לפני שנים אחדות, אך עד כה לא נמצא מימון שיאפשר את הוצאתו לאור (בקובץ הרצאות של פרופ' דן מירון, ד"ר צפורה כגן, הסופר יורם קניוק, המשורר זרובבל גלעד ועוד). וכן עבודת-דוקטור על “משבר המטפיסיקה בהיסטוריה היהודית בגבול המאות ה-19 וה-20, כפי שנשתקף ביצירת מי”ב“, הנכתבת עתה באוניברסיטת ת”א על-ידי צפרירה דין, בהדרכת פרופ' א. טל (ראה “ידיעון האיגוד העולמי למדעי-היהדות” מאשתקד). בחוג לספרות עברית באותה אוניברסיטה תקדיש השנה פרופ' נורית גוברין סמסטר אחד לנושא: “היסוד הביוגראפי וגילגולו ביצירה ספרותית”, (עפ“י יצירתו של מי”ב).

מאמרה של פרופ' גוברין, " ‘תוכחה’ מגולה' “, הדן בסיפורו של מי”ב, “בית תבנה” ובמוטיב ה“תוכחה” בסיפורים עבריים אחרים (של אריאל-ארולוף, ד. בארון וע. המנחם), עומד לראות אור בחוברת הקרובה של “ידע-עם”.

לא נותר אלא לקוות, שכל הספרים המאמרים הנמצאים כרגע בדפוס אכן יראו אור בהקדם ויתרמו לחדירתה של יצירת[…]2


שתי מסגרות נפרדות שהופיעו במאמר:

 

נוסח חדש של “פרה אדומה”

הפתעה מיוחדת-במינה זומנה לפני זמן-מה למר עמנואל בן-גוריון, בנו של מ. י. ברדיצ’בסקי, בעת ביקור בבית ידידים בירושלים. בין הנוכחים שם היה אורח מארה“ב, ד”ר אברהם קארפ, שתחביבו – איסוף כתבי-יד עבריים. כששמע האורח שבחדר נמצא גם בנו של מי“ב, בישר לו בגאווה, כי בידיו נוסח של הסיפור “פרה אדומה”, בכתב-ידו של המחבר, השונה מן הנוסח המופיע בכרך כל סיפוריו של מי”ב. לדבריו, רכש את כתב-היד בחנות קטנה בניו-יורק, שבה נמכרים ספרים עבריים ישנים.

ד“ר קארפ מסר לידיו של מר בן-גריון צילום של כתב-היד שברשותו. ואכן, מסתבר שפתיחת הסיפור שונה מזו המופיעה בכל כתבי מי”ב. יתכן שמי“ב שלח בשעתו את הסיפור לעורך אחד העתונים העבריים בארה”ב, ואחרי שהסיפור לא נתקבל שם לדפוס – חזר וכתבו בנוסח שונה ושלחו לעורך “היום” הווורשאי, שם נדפס בשנת תרס"ו.

הנוסח הבלתי-מוכר של פתיחת הסיפור “פרה אדומה”נכלל בחוברת הראשונה של “גנזי מיכה יוסף”, ביוליטין ארכיון מי"ב, העומדת לצאת לאור בקרוב.


 

פעולה מהירה

ברשימתנו “צולמה ה’גניזה' של מ. י. ברדיצ’בסקי”, סיפרנו כי בעזרתה של “קרן תל אביב לספרות ולאמנות” צולמו מאה מיקרו-פישים, ובהם כעשרת-אלפים תעודות מתוך ארכיון “גנזי מיכה יוסף”. הוספנו שם, כי לארכיון עצמו אין עדיין מכונת-מקרן, שבעזרתה ניתן לקרוא את ה“פישים” הללו.

יומיים בלבד לאחר הופעת הרשימה במוסף זה התקשרה הנהלת הקרן עם מר עמנואל בן-גריון, והודיעה לו על החלטתה לתרום את המכשיר הדרוש לארכיונו של מי"ב. ואכן, תוך ימים אחדים הגיעה לארכיון “גנזי מיכה יוסף” בחולון מכונת-מקרן מיוחדת, שבעזרתה ניתן יהיה לעיין ברבבת הצילומים המוזערים (עותקים נוספים של הצילומים הללו נמצאים, כפי שנמסר, בבית-הספרים הלאומי בירושלים, במכון כ"ץ שליד אוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת חיפה).


  1. חסרות כ–2 שורות במקור המודפס – הערת פב"י.  ↩

  2. חסרות כ–2 שורות במקור המודפס – הערת פב"י.  ↩

המלצות קוראים
תגיות