רקע
תיאוקריטוס
הסירקוסיות
תיאוקריטוס
תרגום: שאול טשרניחובסקי (מיוונית עתיקה)
mנחלת הכלל [?]
kמחזות
שפת מקור: יוונית עתיקה
פרטי מהדורת מקור: עם עובד; תשנ"ה 1995

 

תֵּיאוֹקְרִיטוֹס1 – הַסִּירָקוּסִיּוֹת אוֹ חוֹגְגוֹת חַג־הָאָדוֹנִיס


 

מחזה ראשון

במעונה של אַפְרַכְּסִינוֹיָה

גּוֹרְגוֹ

עוֹד אַפְרַכְּסִינוֹיָה בַּבָּיִת?

אַפְרַכְּסִינוֹיָה

אֲבָל אֵחַרְתָּ! הֵן פֹּה אָנִי

אָכֵן תְּמֵהַתְנִי, כִּי בָאת, אֶבְנוֹיָה, מַהֲרִי כִסֵּא,

שִׂימִי עָלָיו הַכְּבִיר!

גורגו

אֲבָל מַה־יָּפֶה!


אפרכּסינויה

אַךְ שְׁבִי לָךְ.


גורגו

כַּמָּה עָמַלְתִּי יָגָעְתִּי! מַמָּשׁ סִכַּנְתִּי אֶת נַפְשִׁי,

אַפְרַכְּסִינוֹיָה, בַּהֲמוֹן־הָעָם, בַּהֲמוֹן־הַמֶּרְכָּבוֹת.

סָבִיב אַךְ נְעָלִים, וְסָבִיב גְּבָרִים עוֹטִים סַרְבָּלִים,

גַּם הַדֶּרֶךְ לְלֹא־סוֹף, כִּי אָכֵן לָשֶׁבֶת תִּרְחָקִי.


אפרכסינויה

אִישִׁי הוּא הוּא שֶׁלָּקַח בִּשְׁבִילִי בְּקַצְוֵי־הָאָרֶץ

אוֹתָהּ מַחְתֶּרֶת וְלֹא דִירָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא נָבוֹא וְנָדוּר

יַחַד בִּשְׁכֵנוּת: זֹה דַרְכּוֹ לְהַרְעִימֵנִי לְעוֹלָם.


גורגו

חִדְלִי, יוֹנָתִי, מִדַּבֵּר בְּאִישֵׁךְ כָּאֵלֶּה בְּאָזְנַי

אוֹתוֹ הַקָּטָן הָעוֹמֵד. רְאִי, אֵיךְ יִתְבּוֹנֵן אֵלָיִךְ.

אָנָּא הֵרָגַע, זוֹפִירוֹן מַחְמַדִּי, לֹא בְאַבָּא יְדֻבָּר.


אפרכסינויה

אָכֵן הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, חַי אֱלֹהִים!


גורגו

יָפֶה אַבָּא.


אפרכסינויה

אוֹתוֹ אַבָּא לֹא־כְבָר (נְדַבֵּר אַךְ בְּמַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ

עַתָּה) הָלַךְ לַשּׁוּק לִקְנוֹת לִי פּוּךְ וּקְצָת נֶתֶר,

הָלַך וְהֵבִיא לִי מֶלַח הַגֶּבֶר בֶּן שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה אַמָּה.


גורגו

כְּאִישֵׁךְ כְּאִישִׁי שֶׁלִי – דִּיאוֹקְלֵידֶס מְאַבֵּד־הַכָּסֶף!

כְּלוּם לֹא נָתַן אַךְ תְּמוֹל שִׁבְעָה דַרְכְּמוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה

כְּבָשִׂים דַּלִּים וְרָעִים, שִׂיחַ־חֲרוּלִים שֶׁל כְּלָבִים!

וּמִן הַזֻּהֲמָה כַּמָּה! עֲבוֹדָה עֲלֵי עֲבוֹדָה.

אֶפֶס שִׂימִי עָלַיִךְ שַׂלְמָתֵךְ וְאַדֶּרֶת־הַחַחִים –

נֵלְכָה לְהֵיכָלוֹ שֶׁל תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ הֶעָשִׁיר בִּנְכָסִים

לִרְאוֹת שָׁם אֶת אָדוֹנִיס. אוֹמְרִים: עָרְכָה הַמַּלְכָּה

מִשְׁתֶּה מְפֹאַָר.


אפרכסינויה

מָצוּ הָעשֶׁר אֵצֶל הֶעָשִׁיר.

סַפְּרִי כֹל אֲשֶׁר רָאִית, אֲנִי לֹא רָאִיתִי מְאוּמָה.


גורגו

חוּשִׁי, הִגִּיעַ זְמַן לָלֶכֶת.


אפרכסינויה

חַג־עוֹלָם לַהוֹלְכִים בְּטֵלִים.

תְּנִי לִי, אֶבְנוֹיָה, אַגָּן, אַךְ אַל תּוֹסִיפִי, חוֹלֶמֶת,

לְתִתּוֹ בְּאֶמְצַע הֶחָדֶר. חָבִיב הַפִּנּוּק עַל חָתוּל.

אֲבָל מַהֲרִי הַמָּיִם, קֹדֶם־כֹּל נְחוּצִים לִי מַיִם.

אֵיךְ הִיא מַקְשָׁה לָנוּעַ. אֵי הָאַגָּן? אַךְ בְּמִדָּה

שִׁפְכִי הַמָּיִם. עֲלוּבָה! לָמָּה־זֶה תַּזִּי עַל סוּתִי?

חִדְלִי מִשְּׁפָךְ־לִי. כַּטּוֹב בְּעֵינֵי הָאֵלִים רָחָצְתִּי.

אֵיפֹה מַפְתֵּחַ הָאָרוֹן הַגָּדוֹל? חוּשִׁי הָבִיאִי.


גורגו

אַפְרַכְּסִינוֹיָה, מַה הוֹלַמְתֵּךְ אוֹתָהּ הַשַּׂלְמָה עִם חַחִים!

בְּכַמָּה לָךְ עָלָה, הַגִּידִי, הָאֶרֶג מִנּוּל־הָאֲרִיגָה?


אפרכסינויה

גּוֹרְגוֹ, אַל תַּזְכִּירִינִי! הַרְבֵּה דָמִים, מְאֹד הַרְבֵּה:

שְׁנַיִם כִּכָּרִים וְעוֹד… וְעָמָל – אָמַרְתִּי: נִגְזָרְתִּי.


גורגו

אַךְ כְּאַוַּת־נַפְשֵׁךְ לָךְ עָלָתָה!


אפרכסינויה

לִי אֶת אַדַּרְתִּי הָבִיאִי וְשִׂימִי עָלַי אֶת מִגְבַּעְתִּי,

יָפֶה. (אל בנה) אַתָּה תִשָּׁאֵר פֹּה, יַלְדִּי: סוּס בַּחוּץ, נוֹשֵׁךְ.

כְּאַוַּת־נַפְשְׁךָ בְּכֵה. לָמָּה לִי תִּהְיֶה פִסֵּחַ?

נָחוּשׁ! (אל האָמה) פְּרִיגִיָּה, אַתְּ תִּשְׁתַּעַשְׁעִי פֹּה עִם הַקָּטָן.

קִרְאִי לַכֶּלֶב וְיִּכָּנֵס, נַעֲלִי שַׁעַר־הֶחָצֵר.


 

מחזה שני

ברחוב


אפרכסינויה

אֵלִי, מָה רַב פֹּה הָעָם! אֵיךְ נַעֲבֹר בְּתוֹךְ אוֹתוֹ קָהָל?

נֵצֵא בְשָׁלוֹם, הֲלֹא? כִּנְמָלִים הֵם לְאֵין־מִסְפָּר.

רַבִּים וּגְדוֹלִים מְאֹד, תַּלְמַי, כָּל פְּעָלֶיךָ

מִיּוֹם נֶאֱסַף אָבִיךָ אֶל אֵלָיו: אֵין נָבָל גּוֹזֵל

עוֹבֵר אֳרָחוֹת וְנוֹפֵל כְּחֶתֶף, כְּדֶרֶךְ הַמִּצְרִים,

כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לְפָנִים מְרֵעִים שֶׁנּוֹסְדוּ גַם־יַחַד,

רֵיקִים וּפוֹחֲזִים כֻּלָּם, אֲַסַפְסוּף פּוֹעֲלֵי־אָוֶן.

גּוֹרְגוֹ הַנְּעִימָה, מַה־נַּעַשׂ – הִנֵּה פָרֶשֵׁי הַמֶּלֶךְ

בָּאִים, נִשָּׁאִים בִּיעָף – יַקִּירִי, אַל תִּרְמְסֵנִי…

קָם עַל אֲחוֹרָיו הָאָדֹם… פֶּרֶא סוּס! אֵיךְ, אֶבְנוֹיָה?

בַּת מְשֻׁגַּעַת, הִמָּלְטִי! זֶה יִשְׁבֹּר מַפְרֶקֶת רוֹכְבֵהוּ.

תּוֹדָה לַיּוֹשְׁבִי שָׁמַיִם, כִּי נִשְׁאַר הַקָּטָן בַּבַָּיִת.


גורגו

אַפְרַכְּסִינוֹיָה, חֲזָקִי! הַסּוּסִים מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה,

פָּנוּ אֶל עֵבֶר הַשָּׂדֶה.


אפרכסינויה

רוּחִי שָׁבָה, נִרְגָּעְתִּי.

אָכֵן מִשַּׁחַר יַלְדוּתִי יְרֵאָה אֲנִי אֶת הַסּוּסִים,

גַּם אֶת הַנְּחָשִׁים. נָחוּשָׁה, הֶהָמוֹן הוֹלֵךְ וְעָצֵם.


גורגו אל הזקנה

אִמָּא, הֲמִן הַהֵיכָל?


הזקנה

בְּנוֹתַי, מִשָּׁם.


גורגו

וְכִי אֶפְשָּׁר לָבוֹא בְנָקֵל?


הזקנה

הֵן נִסּוֹ לָבוֹא לִטְרוֹיָה אֲכָיִים.

יַלְדַּת־מַחְמַדִּים: לְעוֹלָם צָרִיךְ אָדָם לְנַסּוֹת.


גורגו

דִּבְרֵי־נְבוּאָה בְּפִי הַסַּבְתָא רַבַּת־הַשָּׁנִים.


אפרכסינויה

נָשִׁים יוֹדְעוֹת הַכֹּל, גַם אֵיךְ נָשָׂא זֶאוּס אִשְׁתּוֹ הֶרָה.


גורגו

אַפְרַכְּסִינוֹיָה, רְאִי, מָה רַב שָׁם הֶהָמוֹן בַּפָּתַח.


אפרכסינויה

נוֹרָא וְאָיֹם מְאֹד! תְּנִי לִי אֶת יָדֵךְ, אֶבְנוֹיָה,

דִּבְקִי בְאֶבְטִיכְיָה, לְבִלְתִּי יִגְרְפֵךְ זֶרֶם הָאָדָם.

עַתָּה יַחְדָּו נַבְקִיעַ. אֶבְנוֹיָה, צְאִי בְעִקְּבוֹתֵינוּ.

אוֹי וַאֲבוֹי לִי אֻמְלָלָה! נִקְרְעָה שַׂלְמַת־הַקַּיִץ

פֹּה, גּוֹרְגוֹ, בָּאֶמְצָע. (אל נכרי) אָנָּא, בְּזֶאוּס, וְיִתֵּן

לְךָ כִּלְבָבֶךָ, יַקִּירִי! עֲזָר־לִי לְהַצִּיל אַדַּרְתִּי.


הנכרי

אִם יֵשׁ לְאֵל־יָדִי וְאֶעֱשֶׂה.


אפרכסינויה

קָהָל מַה גָּדוֹל, מֶה עָצוּם,

כְּמוֹ הַחֲזִירִים מִתְפָּרְצִים.


הנכרי

אִשָּׁה אֲנַחְנוּ בְּמִבְטָחִים.


אפרכסינויה

וְיִתְּנוּ לְךָ וּמֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם תִּהְיֶה בְּמִבְטָחִים,

אָדָם יָקָר, וְעֵקֶב טִרְחָתְךָ, הַגֶּבֶר הַנַּעֲלֶה.

תְּקוּעָה אֶבְנוֹיָה בַמֵּצָר! דַּחֲקִי עַצְמֵךְ, אֻמְלָלָה!


 

מחזה שלישי

בהיכל המלך


אפרכסינויה

יָפֶה! “כֻּלָּנוּ בַתָּוֶךְ,” כָּאוֹמֵר לַכַּלָּּה זֶה סוֹגְרָהּ.


גורגו

אַפְרַכְּסִינוֹיָה, נֵלֵכָה! רְאִי אֶת הַמַּרְבָד הַיָּפֶה.

שׁוּרִי, מַה נֶּחְמָד וָרָךְ! אַךְ מִפְעַל אֵלִים, יֵשׁ לֵאמֹר.


אפרכסינויה

הוֹי, אַתֶּנָה הַגְּבֶרֶת! אֵלֶּה שְׁטִיחִים מִי הֵכִין!

מִי הוּא הַיּוֹצֵר, שֶׁיָּצַר בְּחָכְמָה צִיּוּרִים כָּאֵלֶּה?

אֵיךְ הֵם עוֹמְדִים כִּנְכוֹנִים, אֵיךְ הֵם נָעִים כִּנְכוֹנִים,

לֹא עֲשׂוּיִים, כִּי חַיִּים! גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱנוֹשׁ!

הִנֵּה הוּא עַצְמוֹ יָנוּחַ עַל עֶרֶשׂ־הַכֶּסֶף, מַה נֶּחְמָד!

שֵׂעָר, רֵאשִׁית־עֲלוּמָיו, חוֹפֵף כַּמּוֹךְ עַל רַקָּתוֹ!

הוֹי, הָאָהוּב פִּי שְׁלשָׁה גַּם עַל גְּדוֹת־הָאֲכֶרוֹן!^2^2


נכרי שני

שְׁתֹקְנָה, הַסֶּינָה, עֲלוּבוֹת, אִם יֵשׁ קֵץ לְלַהַג פִּטְפּוּטְכֶן!

קָאקַי, אֵיךְ שֶׁהֵן דּוֹבְרוֹת, אֵיךְ מַאֲרִיכוֹת כָּל מִלָּה.


גורגו

אָדָם זֶה בָּא מִנַּיִן? מַה לְּךָ וּלְפִטְפּוּטֵנוּ?

לַעֲבָדֶיךָ תְּצַו! הַעַל סִירָקוּסִיּוֹת תִּפְקֹד?

דַּע וְשָׁמַרְתָּ בְלִבְּךָ: נָשִׁים קוֹרִינְתִיּוֹת אָנוּ,

בְּנוֹת נוֹף בֶּלֶרוֹפוֹנְט, שְׂפַת פֶּלוֹפוֹנֶס שְׂפָתֵנוּ.

אֶפֶס, דּוֹמַנִי, עוֹד מֻתָּר לְדַבֵּר דּוֹרִית לְדוֹרִים?


אפרכסינויה

אֵל יִשְׁמְרֵנוּ מֵהַרְכִּיב עוֹד אָדוֹן אֶחָד לְרֹאשֵׁנוּ

נוֹסָף עַל הָאֶחָד, וְנוֹסַף גַּם־הוּא עַל בְּעָלֵינוּ!


גורגו

אַפְרַכְּסִינוֹיָה, אַךְ הָס! שִׁיר לְאָדוֹנִיס בְּפִיהָ:

הִנֵּה הִיא הַמְשׁוֹרֶרֶת, הַבַּת הָאַרְגֶּאִית 3 הַנְּבוֹנָה.


הִימְנוֹן המשוררת

גְּבֶרֶת, אַתְּ הַבּוֹחֶרֶת בְּקִרְיַת גּוֹלְגוֹן וְאִידַלְיוֹן,

בְּאֶרִיכְס עַל הַרְרֵי־הָעֹז, אַפְרוֹדִיטָה שׂוֹחֶקֶת־בְּזָהָב!

הוֹי אַפְרוֹדִיטָה, מַה מַּרְאֵה אָדוֹנִיס, אֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ

לָךְ מִקְּצֵה שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ הַהוֹרוֹת4 מִשְּׂפַת הָאֲכֶרוֹן.

בּוֹשְׁשׁוּ רַגְלֵי הַהוֹרוֹת מִכָּל בְּנֵי אַלְמָוֶת, וְאוּלָם

לָהֶן יִתְגַּעְגַּע אֱנוֹשׁ, כִּי בְיָדָן מַתָּנוֹת לְכָל אָדָם.

קִיפְּרִיס,5 הַבַּת לְדִיאוֹנָה, הִנֵּה שָׁמַעְנוּ מְסַפְּרִים,

כִּי אַתְּ חַנּוֹת הָאַלְמָוֶת אֶת בֶּרֶנִיקָה בַת־אָדָם,

מִן הָאַמְבְּרוֹסְיָה הַנַּעֲלָה הִטַּפְתְּ בַּחֲזֵה זֹה הָאִשָּׁה,

לָכֵן תְּכַבֵּד גַּם־אוֹתָךְ רַבַּת הַשֵּׁם וְהַהֵיכָלוֹת

בַּת־בֶּרֶנִיקָה הַנָּאוָה, הִיא אַרְסִינוֹיָה הַדּוֹמָה

בְּיָפְיָהּ לְהֶלֶנָה, וְתִתֵּן מַתָּנוֹת אֵין־מִסְפָּר לְאָדוֹנִיס.

הִנֵּה לְפָנָיו הַפֵּרוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יִשְׂאוּ הָעֵצִים,

הִנֵּה לְפָנָיו הַתְּלָמִים הַסּוּגִים בְּסַלְסִלּוֹת־הַכֶּסֶף,

מוֹר מִסּוֹרְיָה הֵבִיאוּ, נִתַּן בְּקַנְקַנֵּי־הַזָּהָב,

עוּגוֹת חַלּוֹת לָרֹב כְּיַד נָשִׁים עוֹשֹוֹת בִּדְפוּסִים,

לָשׁוֹן בַּבָּצֵק, בְּקֶמַח־הַסֹּלֶת הַמְתֻבָּל סַמְמָנִים,

וַאֲשֶׁר עָשׂוּן עַל שֶׁמֶן נוֹטֵף וּדְבַשׁ רַב־הַמֶּתֶק.

סָבִיב לוֹ צִפּוֹר כָּל כָּנָף וְחַיַּת־הַשָּׂדֶה שׁוֹרֶצֶת,

סֻכּוֹת מוֹרִיקוֹת וְנֶחְפּוֹת בְּצִלְלֵי־שׁוּמָר מְאֹד רַכִּים,

מַעֲשֵׂה חָכְמָה, עֲלֵיהֶן תְּרַחֵפְנָה סִיעוֹת אֶרוֹטִים6

כְּאוֹתָם אֶפְרוֹחֵי הַזָּמִיר הַמְדַדִּים מֵעָנָף אֶל עָנָף

בְּסֵתֶר אִילָנוֹת בְּחֶדְוָה, מְנַסִּים כַּנְפֵיהֶם הַצּוֹמְחוֹת.

שׁוּרִי הָבְנֶה וָפָז! זֶה נֶשֶׁר הַשֵּׁן הַמַּלְבִּינָה,

אֵיךְ הוּא נוֹשֵׂא שָׁמַיְמָה הַנַּעַר הַמֶּלְצַר שֶׁל זֶאוּס7

פֹּה עַל מַרְבַדֵּי־אַרְגָּמָן הָרַכִּים מִשֵּׁנָה מְתוּקָה,

בָּם יִתְפָּאֲרוּ בְנֵי־סַמוֹס וְיוֹשְׁבֵי־מִילֶטוֹס הָרַכִּים,

מִשְׁכָּב הִצִּיעוּ וְעַל־יָדוֹ גַּם־שֵׁנִי לְאָדוֹנִיס הַנָּאוֶה:

זֶה לְאַפְרוֹדִיטָה, וְזֶה לְאָדוֹנִיס וְרֹד־הָאֵֶזְרוֹעוֹת.

בֶּן שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה הֶחָתָן, בֶּן תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה, לֹא יוֹתֵר.

טֶרֶם תַּעֲקֹץ נְשִׁיקָתוֹ, וּפָרַח עַל שְׂפָתוֹ מוֹךְ־זָהָב.

גִּילִי, קִיפְּרִיס, וְשִׂישִׂי עַל אִישֵׁךְ כִּי נִתַּן לָךְ שֵׁנִית.

מָחָר עִם טַלְלֵי־שַׁחַר נַשְׁכִּים יַחְדָּו, נִתְקַבֵּץ

אֶל שְׂפַת הַיָּם, נִשָּׂאֶנּוּ לַמָּקוֹם מִשְׁבָּרִים יֶהֱמָיוּ,

נִפְרַע מַחְלְפוֹתֵינוּ, נַעֲטֹף קַרְסֹל בִּשְׂמָלוֹת

וַחֲשׂוּפוֹת־חָזֶה נָרִים קוֹלֵנוּ בְשִׁירָה:


"הוֹי, אָדוֹנִיס הֶחָבִיב, אַתָּה הָאֶחָד, כַּמְסֻפָּר,

אֵל־לְמֶחֱצָה הַהוֹלֵךְ וְשָׁב מִגְּדוֹת הָאֲכֶרוֹן.

גַם אֲגָמֶמְנוֹן לֹא זָכָה, גַּם אַיַס זֶה שַׂגִּיא־הַכֹּחַ

אַף־גַּם הֶקְטוֹר, הַגִּבּוֹר בְּעֶשְׂרִים צֶאֱצָאֵי הֶקַבָּה.

גַּם הַקַּדְמוֹנִים בָּאָדָם, לַפִּיתִים וְדֶבְקַלְיוֹנִים,

גַּם יוֹצְאֵי יֶרֶךְ פֶּלוֹפְּס וּמְיַסְּדֵי אַרְגּוֹס־פֶּלַסְגִּים.

שָׂא־נָא פָנֶיךָ אֵלֵינוּ וְחַדֵּשׁ לָנוּ שְׁנַת־שָׂשׂוֹן,

בּוֹא אֵלֵינוּ בִשְׂמָחוֹת, כֹּה לֶחָי, שׁוּבָה, אָדוֹנִיס!"


גורגו

אַפְרַכְּסִינוֹיָה, הֲלֹא הִשְׂכִּילָה הָאִשָּׁה! אַשְׁרֶיהָ

אֲשֶׁר חֻנְּנָה הַדַּעַת, אַשְׁרֶיהָ כִּי חֻנְּנָה נְעִים־קוֹלָה.

זְמַן לָשׁוּב הַבַּיְתָה הִגִּיעַ, דִּיאוֹקְלֵידֶס מְחַכֶּה.

זוֹעֵם הוּא בְכָל עֵת, וְאִם יִרְעַב – שָׁמְרֵנִי, הַבּוֹרֵא!

גִּילָה, אָדוֹנִיס הָאָהוּב, שׁוּבָה אֵלֵינוּ, וְנִשְׂמָח.


ברלין


  1. תֵּיאוֹקְרִיטוֹס – יליד סיקוס (או האי קוס), חי בערך 300 שנה לפני ספירת הנוצרים והיה הגדול במשוררי שירי־הרועים (בוקוליק) או האידילות. הוא חי האלכסנדריה של מצרים בימי תלמי פילדלפוס, ובסירקוס בימי המלך הירון השני. ארסינויה המלכה, אשתו של תלמי פילדלפוס, היתה עורכת מדי שנה בשנה ביום תחייתו של אדוניס (אהובה של האלה אפרודיטה, שמת בנעוריו והיה שב לתחייה בכל שנה, לפי דברי האגדה) משתה גדול באלכסנדריה בהיכל אישהּ המלך. מכל קצווי ארץ היו נוהרים לראות בחג. לחג זה באו גם גיבורות האידיליה גורגו ואפרכסינויה.  ↩

  2. כלומר, גם במותו.  ↩

  3. שם שבט יווני – אַרְגֶּאִיס.  ↩

  4. האלות של תקופות הזמן.  ↩

  5. שם־לוַאי לאפרודיטה של אי קפריסין.  ↩

  6. אלי־האהבה.  ↩

  7. את גָּנִימֶד הנער העלה נשר שמיימה, ויהי המלצר לזֶאוּס.  ↩

המלצות קוראים
תגיות