הַטֶּבַע חִנֵּן בְּרוּאָיו:

לְשׁוֹר הַפָּר קַרְנַיִם,

לַסּוּסִים פַּרְסָה קָשָׁה

וּזְרִיזוּת לָאַרְנָבֶת;

לַלָּבִיא מַלְתְּעוֹת-אֵימָה,

לַדָּגִים סְנַפִּירֵיהֶם,

לְעוֹף כָּנָף שֶׁגֶר מָהִיר,

וְלַגְּבָרִים חָלַק גְּבוּרָה.

וְלֹא הָיָה כְּלוּם לַנָּשִׁים,

לָהֶן מַה נָּתַן? – יֹפִי.

חֵן תַּחַת מָגֵן וְשִׁרְיָה,

חֵן תַּחַת כִּידוֹן וְרֹמַח, –

וְלֹא יַעֲמֹד בַּרְזֶל עָשׁוֹת

וְלֶהָבָה בִּפְנֵי נָאָה.

בַּחֲצוֹת לַיְלָה, עֵת הָעַיִשׁ

תִּסֹּב חֶרֶשׁ לְיַד בָּאָטֶס

וּבְנֵי-אָדָם הוֹזִים שׁוֹכְבִים

וּמְנוּחָתָם כִּי נָעֵמָה,

קָרַב עֲדֵי נָוִי אֵרוֹס,

דָּפַק עַל הַדֶּלֶת סֻגְּרָה.

מִי הַבָּא? – שָׁאַלְתִּי – מִי זֶה

הַמַּדִּיחַ חֲלוֹמוֹתַי?

"פְּתַח-נָא, חִנֵּן אֵרוֹס קוֹלוֹ,

יֶלֶד אָנִי, אַל תֵּחַתָּה;

דֶּלֶף טוֹרֵד סִמֵּר בְּשָׂרִי,

בַּמַּאְפֵּלְיָה אֵתַע עָתָּה".

מֵעַי הָמוּ לוֹ לַנַּעַר,

חִישׁ-קַל קַמְתִּי, נֵר הֶעֱלֵיתִי,

וָאֶפְתָּחָה, – עֵינַי רָאוּ

יֶלֶד-נַעַר, נוֹשֵׂא קֶשֶׁת

וּכְנָפַיִם לוֹ וְאַשְׁפָּה.

וָאוֹלִיכוֹ אֶל הָאָח לִי,

וָאֲחַמֵּם יָדָיו קָרוֹת

בְּתוֹךְ כַּפַּי, מִקְּוֻצּוֹתָיו

נִטְפֵי גְּשָׁמִים הֲסִירוֹתִי.

וּכְשֶׁחַם לוֹ עָנָה אֵרוֹס:

"בִּי, אֲנַסֶּה יֶתֶר קַשְׁתִּי,

אִם לֹא קִלְקְלוֹ הַמָּטָר".

דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וּמְחָצַנִּי,

פִּלַּח כְּבֵדִי בֶּן-אַשְׁפָּתוֹ,

הֵמַר לִי מֵעֹקֶץ צִרְעָה.

אַךְ הוּא קָם, עָלַי יָרִיעַ,

יִשְׂחַק, יִלְעַג לִי עַד-רָגַע:

"שְׂמַח, יְדִידִי, שְׁלֵמָה קַשְׁתִּי,

וּבְלִבָּתְךָ פָּשָׂה נָגַע".

אַתָּה מַזְכִּיר גְּבוּרוֹת תֵּבֶן,

הוּא עַל פּוּלְמוּס טְרוֹיָה שׁוֹרֵר.

אֲנִי – עַל מַגֵּפוֹתַי אָנִי.

לֹא פָּרָשִׁים, אַף לֹא רַגְלִים,

לֹא חֵיל-יָם עָלַי כִּי יָעֹז –

חַיִל אַחֵר הִכְרִיעַנִי –

לִגְיוֹן זֶה שֶׁעֵינָיו נָאוֹת.

הָאָרֶץ קוֹלְטָה גְּשָׁמִים

וִיעָרוֹת יוֹנְקִים אוֹתָהּ.

הַיַּמִּים רָוִים אֲוִיר

וְאוֹתָם חַמָּה שׁוֹתָה;

וְהַלְּבָנָה הִיא סוֹפֶגֶת

אֶת אוֹרָהּ מִן הַחַמָּה, –

וְלָמָּה זֶה אָנֹכִי

לֹא אֶשְׁתֶּה וְלֹא אֶטְעָמָה?

עַל גִּבְעוֹת פְרִיגִיָּה עָמְדָה

בַּת טַנְטַלוֹס כְּאֶבֶן זוֹ דֹּם,

עַל כַּנְפֵי הַסְּנוּנִית בְּגַיְא חָמְדָה

בַּת פַּנְדִּיּוֹן טָסָה בָּרוֹם.

מַה-נִּכְסְפָה נַפְשִׁי לְמַרְאַיִךְ

וְאֶהְיֶה רְאִי עָמֹק כַּתְּהוֹם,

כְּסוּתֵךְ לְמַעֲרוּמַיִךְ,

תִּלְבָּשְׁתֵּך לִבְשָׂרֵךְ יוֹם-יוֹם.

הַמַּעְיָן אַתְּ בּוֹ טוֹבֶלֶת,

הַלּוֹקֵק אֶת גִּזְרַת הַשֵּׁן;

זֶה שַׁמְנֵךְ הַיּוֹרֵד עַל רֹאשֵׁךְ,

עַל מַחְלְפוֹת יוֹנַת-הַחֵן.

מַרְגָּלִית-הַיְּקָר לְצַוָּארֵךְ,

הַקִּשּׁוּר הַלּוֹחֵץ הַשַּׁד,

וּכְאַחַד מִסַּנְדַּלַּיִךְ

לוּ אֶהְיֶה וְאֻשַּׁרְתִּי לָעַד.

וְלוּ הָיָה בְּיַד הַזָּהָב

לְהַאֲרִיךְ שְׁנוֹת-חַיַּי,

הָיִיתִי צוֹבְרוֹ וְצוֹבְרוֹ

אַף לֹא אָמַרְתִּי דַּיִּי.

וּבְבוֹא אֵלַי הַמָּוֶת

וּנְשָׂאוֹ – וְהִרְפָּה מֶנִּי.

אַךְ שָׁוְא – חֵיל עַפְרוֹת-זָהָב

מִמָּוֶת לֹא יִפְדֵּנִי.

מַה-בֶּצַע בְּאַנְחוֹתַי,

כִּי אָרִיד, כִּי אָהִימָה?

מַה הֶבֶל אֶצְבֹּר זָהָב,

וּבְשָׂרִי תֹּאכַל רִמָּה.

לָכֵן נָגִילָה, רֵעַי,

וּבַכְּכוֹס יֵינִי יַעֲנֶה.

וְנַעֲבֹד לְאַפְרוֹדִיטִי

עַל מִטָּה רַעֲנַנָּה.

צַיָּר נִפְלָא בֶּחָרָשִׁים

חַכְמֵי רוֹדוֹס וְאָמָּנֶיהָ,

תָּאֵר לִי אֶת פְּנֵי יָפָתִי,

נַפְשִׁי נִכְסְפָה אֵלֶיהָ.

רֵאשִית צוּרָה קְוֻצּוֹתֶיהָ

רַכּוֹת-רַכּוֹת, שְׁחֹרוֹת כְּעוֹרֵב.

וְאִם יִשָּׁמַע לָךְ הַדּוֹנַג,

יִהְיֶה נוֹדֵף רֵיחָן עָרֵב.

וּמִתַּחַת תַּלְתַּלֶּיהָ,

עוֹטְרִים לִלְחָיֶיהָ נָאוֹת,

צֹר אֶת מִצְחָהּ, מֶצַח-שֵׁן לָהּ,

וְגַבּוֹתֶיהָ הַנִּפְלָאוֹת.

אַל תַּרְחִיקֵן וְאַל תְּאַחֵן,

שְׁתֵּי הַקְּשָׁתוֹת לָהּ תִּהְיֶינָה,

כְּמוֹ שֶׁהֵן. וְרַכּוֹת-רַכּוֹת

עַד בְּלִי חוּש בָּהֶן תִּכְלֶינָה.

וְצִיַּרְתָּ אֶת עֵינֶיהָ

מְלֵאוֹת-זִיו וּמְפִיקוֹת אוֹרָה,

וּמַכְחִילוֹת כְּעֵין אַתֵּינֵי

וּמָרְטָבוֹת כְּעֵין קִתֵּירָה.

תָּאֵר אַפָּהּ וּלְחָיֶיהָ

כְּעֵין שׁוֹשַׁנִּים בְּתוֹךְ הֶחָלָב,

שִׂפְתֵי-חֵן וּפֶה מְפַתֶּה

וְחֹם הַנְּשִׁיקוֹת חוֹפֵף עָלָיו.

וַעֲדַת חֲרִיטוֹת רוֹעוֹת

עַל צַוָּארָהּ וְעַל סַנְטֵרָהּ.

הַלְבִּישֶׁנָּה כְּסוּת-אַרְגָּמָן

וּלְגִזְרָתָהּ, וְהָיָה שְׁאֵרָהּ

נִשְׁקָף וְאֵינוֹ נִשְׁקָף ֹ–– בּוֹלֵט.

רַב לְךָ! כִּי הִנֵּה הִנָּהּ.

רֶגַע קָט וְנָשְׂאָה רִנָּה.

וְאֶת עֲמִיתִי, אֶת בַּתִּילוֹס,

תָּאֵר נָא לִי, כַּאֲשֶׁר אֹמַר.

שְׁפֹךְ הַזֹּהַר עַל קְוֻצּוֹתָיו

וְשַׂעֲרוֹ שָׁחֹר – הוֹלֵך וְגוֹמֵר.

הוֹלֵךְ וְאוֹר אֶל מוּל קָצֵהוּ.

מַחְלְפוֹתָיו לוֹ תַּלְתַּלִּים,

כַּאֲשֶׁר גָּלְשׁוּ, כֵּן תָּנַחְנָה

פְּרוּעוֹת, בָּהֶן עָרְפּוֹ יַעְלִים.

אַךְ אֶת מִצְחוֹ, צַח וְרַעֲנָן,

תַּגְבִּיל בְּקֶשֶׁת גַּבּוֹת נָאוֹת

שְׁחֹרוֹת עוֹד מִשְּׁחוֹר-דְּרַקּוֹנִים;

עֵינוֹ שְׁחוֹרָה תָּפִיק זְוָעוֹת,

אַךְ בָּהּ יָלִין גַּם אוֹר-נֹעַם,

בָּעֵינַיִם, אֲשֶׁר לְאַרֶס

וּלְקִתֵּירָה הַיְּפֵהפִיָּה.

וְהָיְתָה עֵינוֹ מְהַלְּכָה אֵימִים,

אַךְ גַּם תִּקְוָה בָּהּ צוֹפִיָּה.

תָּאֵר לְחָיֵי-שׁוֹשָׁן רַכּוֹת,

כַּאֲפַרְסֵק רַךְ-הַשֵּׂעָר,

שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶן – אִם אַךְ תּוּכַל –

חַכְלִיל עָדִין, בֹּשֶׁת-נֹעַר.

אוּלָם אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ,

כֵּיצַד תִּבְרָא לִי שִׂפְתוֹתָיו?

רַכּוֹת-חַמּוֹת, כְּשִׂפְתֵי פֵּתָּה,

נִצְפְּנוּ בָּהֶן מְזִמּוֹתָיו, –

תֵּאָלַמְנָה – וּתְמַלֵּלְנָה.

וּמַרְאֵהוּ יִיף וְתָאֳרוֹ,

יַחְפִּיר חֵן אֲדוֹנִיס חִנּוֹ,

עֵת יִתְנוֹסֵס שֵׁן-צַוָּארוֹ.

וַחֲזֵה-חֲמוּדוֹת תַּעַשׂ,

זְרֹעוֹת הֵרְמֵס לוֹ זְרוֹעוֹתָיו,

וְשׁוֹקָיו שוֹקֵי פּוֹלִידֶבְקֶס.

לָמָּה אֲלַמֶּדְךָ צַיֵּר,

אֶת שְׁתֵּי רַגְלָיו? נָקְבָה שְׂכָרְךָ,

צַיָּד נַעֲלֶה עַל כָּל תְּהִלּוֹתוֹ

קַח תְּמוּנָתוֹ שֶׁל אַפּוֹלוֹ

וְצִיַּרְתָּ פְּנֵי בַּתִּילוֹס,

וְכִי תָּבוֹא שַׁעֲרֵי סַמוֹס,

וְעָשִׂיתָ אֶת פְּנֵי פֵבּוֹס

כְּצֶלֶם זֶה, כִּדְמוּת בַּתִּילוֹס.

מְלֹא לָגְמִי עַד אֶשְׁכָּרָה –

כִּי הִשְׁתַּגֵּעַ אֶרְצֶה!

הִשְׁתַּגְעוּ גַּם אַלְקְמֵיאוֹן

וְאוֹרֶסְטֶס לְבֶן-הָרֶגֶל,

שֶׁהָרְגוּ לְאִמּוֹתָם.

לֹא שָׁפְכוּ יָדַי דָּמִים,

אֲנִי דַּם-עֵנָב אֶרְוֶה –

כִּי הִשְׁתַּגֵּעַ אֶרְצֶה.

גַּם אֲכִילֵס בְּשַׁעְתּוֹ

הִשְׁתַּגַּע, כַּאֲשֶׁר דָּרַךְ

אֶת קַשְׁתּוֹ שֶׁל אִיפִיטֶס.

הֵן גַּם אֲיַכְּס הִשְׁתַּגַּע,

כְּשֶׁתָּפַס מָגֵן הֶקְטוֹר

וְאֶת חֶרֶב-גַּאֲוָתוֹ.

לְרֹאשִׁי כְּלִיל-תִּפְאָרָה

אֵין סַיִף לִי, אֵין חִצִּים,

אַךְ כּוֹס-הַיַּיִן אֶשָּׂא –

כִּי הִשְׁתַּגֵּעַ אֶרְצֶה.

וְאִם יֶשְׁךָ מוֹצִיא בְּמִסְפָּר

הַטְּרָפִים עַל הָעֵצִים

וּמוֹנֶה אֶת הַגַּלִּים

בְּמֶרְחֲבֵי יָם הַנִּגְרָשׁ –

רַק אַתָּה מִסְפָּר תִּמְצָא

לַנְּעָרוֹת שֶׁאָהָבְתִּי.

רִאשׁוֹנָה מֵאַתּוּנָה

עֲלָמוֹת עֶשְׂרִים תִּקַּח

וְעוֹד חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה תּוֹסִיף.

וְעֲלֵיהֶן עוֹד לִגְיוֹנוֹת

יְפֵה-פִיּוֹת מִקּוֹרִינְתְּ,

מִפְּנֵי שֶׁהִיא בַּאֲחָיָה,

אֲשֶׁר נָשֶׁיהָ יָפוֹת.

וּמְנֵה לִי מִן אִי לֶסְבּוֹס

וְעַד לְבוֹא יוֹנִיָּה,

מִקַּרִיָּה, מֵרוֹדוֹס

אַלְפַּיִם יַעֲלוֹת-חֵן.

" אַלְפַּיִם?!" – מַה תִּשְׁתָּאֶה!

לֹא עוֹד כִּנִּיתִי טִירוֹס,

קַנוֹבוֹס לֹא הִזְכַּרְתִּי,

וּכְרַכִּים עַל אִי כְּרֵתִים,

אֲשֶׁר שָׁם אֵרוֹס שׂוֹרֵר.

וְאֵיך אֲכַנֶּה נְעָרוֹת

מֵעֵבֶר גְּבוּל גַּדֵירָה,

בְּבַקְטְרִיָּה וּבְהִנְדּוּ,

לָהֶן תִּכְלֶינָה עֵינָי?

[לָמָּה-זֶה תְּלַמְּדֵנִי דַּרְכֵי] / אנקריאון / שאול טשרניחובסקי

לָמָּה-זֶה תְּלַמְּדֵנִי דַּרְכֵי

הַמַּטִּיפִים הַדַּבְּרָנִים?

לָמָּה לִי פִּטְפּוּטֵי-מִלִּים,

דְּבָרִים בְּטֵלִים וְרֵיקָנִים?

תֵּיטִיב תַּעֲשֶׂה, כִּי תּוֹרֵנִי,

כֵּיצַד שׁוֹתִים לְמַעֲדַנִּים;

תֵּיטִיב וּתְאַלְּפֵנִי לִדְבֹּק

בְּאַפְרוֹדִיטֵי – שְׂחוֹק שַׁאֲנַנִּים.

כִּי אֲנִי זָקַנְתִּי, שַׂבְתִּי.

מִזְגוּ יֵינִי לִי בְּמַיִם

וּבַחֲלוֹמוֹת אֶצְלֹל שׁוֹלָל!

עוֹד מְעַט וְלִי תִּכְרֶה קֶבֶר, –

מַה-לִּי אַחֲרֵי סְתִימַת גּוֹלָל?

וַיְהִי הַיּוֹם וְאֵרוֹס

מְטַפֵּל בְּשׁוֹשַׁנִּים,

וּסְמוּיָה מִן הָעַיִן

בֵּין עָלִים רַעֲנַנִּים

שָׁם עֲקָצַתּוּ דְּבוֹרָה

בְּאַחַת אֶצְבְּעוֹתָיו.

וַיָּרָץ קוֹבֵל מָרָה,

מֵנִיעַ אֶצְבַּע קְטַנָּה

מִתּוֹךְ הַכְּאֵב הַנּוֹרָא,

אֶל אִמּוֹ, אֶל קִתֵּירָה

הַנָּאָה: "אוֹיָה, אִמִּי,

בָּא קִצִּי, מוֹתִי נוֹרָא:

הֶעָרוֹד נְשָׁכַנִי,

זֶה בַּעַל-הַכְּנָפַיִם

הַקָּט, הַקָּרוּי – דְּבוֹרָה"

עָנַתּוּ: "וְאִם כָּךְ אַתָּה

בְּעֹקֶץ דְּבוֹרָה תַּמָּה –

אִם אַתָּה תִּפְגַּע בְּאָדָם,

עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה".

אָשִׁיר לְאֵרוֹס, אֲשֶׁר נֶעֱטַר

בַּנִּצָּנִים, שִׂיחָה קְטַנָּה,

שִׁירָה קְטַנָּה מְעַטַּת-מִלִּים:

"הוּא, שֶׁהִדְבִּיר תַּחְתָּיו אֱנוֹשׁ,

יַדְבֵּר תַּחְתָּיו גַּם הָאֵלִים".

תֵּיאוֹקְרִיטוֹס¹ – הַסִּירָקוּסִיּוֹת אוֹ חוֹגְגוֹת חַג־הָאָדוֹנִיס

מחזה ראשון

במעונה של אַפְרַכְּסִינוֹיָה

גּוֹרְגוֹ

עוֹד אַפְרַכְּסִינוֹיָה בַּבָּיִת?

אַפְרַכְּסִינוֹיָה

אֲבָל אֵחַרְתָּ! הֵן פֹּה אָנִי

אָכֵן תְּמֵהַתְנִי, כִּי בָאת, אֶבְנוֹיָה, מַהֲרִי כִסֵּא,

שִׂימִי עָלָיו הַכְּבִיר!

גורגו

אֲבָל מַה־יָּפֶה!

אפרכּסינויה

אַךְ שְׁבִי לָךְ.

גורגו

כַּמָּה עָמַלְתִּי יָגָעְתִּי! מַמָּשׁ סִכַּנְתִּי אֶת נַפְשִׁי,

אַפְרַכְּסִינוֹיָה, בַּהֲמוֹן־הָעָם, בַּהֲמוֹן־הַמֶּרְכָּבוֹת.

סָבִיב אַךְ נְעָלִים, וְסָבִיב גְּבָרִים עוֹטִים סַרְבָּלִים,

גַּם הַדֶּרֶךְ לְלֹא־סוֹף, כִּי אָכֵן לָשֶׁבֶת תִּרְחָקִי.

אפרכסינויה

אִישִׁי הוּא הוּא שֶׁלָּקַח בִּשְׁבִילִי בְּקַצְוֵי־הָאָרֶץ

אוֹתָהּ מַחְתֶּרֶת וְלֹא דִירָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא נָבוֹא וְנָדוּר

יַחַד בִּשְׁכֵנוּת: זֹה דַרְכּוֹ לְהַרְעִימֵנִי לְעוֹלָם.

גורגו

חִדְלִי, יוֹנָתִי, מִדַּבֵּר בְּאִישֵׁךְ כָּאֵלֶּה בְּאָזְנַי

אוֹתוֹ הַקָּטָן הָעוֹמֵד. רְאִי, אֵיךְ יִתְבּוֹנֵן אֵלָיִךְ.

אָנָּא הֵרָגַע, זוֹפִירוֹן מַחְמַדִּי, לֹא בְאַבָּא יְדֻבָּר.

אפרכסינויה

אָכֵן הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, חַי אֱלֹהִים!

גורגו

יָפֶה אַבָּא.

אפרכסינויה

אוֹתוֹ אַבָּא לֹא־כְבָר (נְדַבֵּר אַךְ בְּמַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ

עַתָּה) הָלַךְ לַשּׁוּק לִקְנוֹת לִי פּוּךְ וּקְצָת נֶתֶר,

הָלַך וְהֵבִיא לִי מֶלַח הַגֶּבֶר בֶּן שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה אַמָּה.

גורגו

כְּאִישֵׁךְ כְּאִישִׁי שֶׁלִי – דִּיאוֹקְלֵידֶס מְאַבֵּד־הַכָּסֶף!

כְּלוּם לֹא נָתַן אַךְ תְּמוֹל שִׁבְעָה דַרְכְּמוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה

כְּבָשִׂים דַּלִּים וְרָעִים, שִׂיחַ־חֲרוּלִים שֶׁל כְּלָבִים!

וּמִן הַזֻּהֲמָה כַּמָּה! עֲבוֹדָה עֲלֵי עֲבוֹדָה.

אֶפֶס שִׂימִי עָלַיִךְ שַׂלְמָתֵךְ וְאַדֶּרֶת־הַחַחִים –

נֵלְכָה לְהֵיכָלוֹ שֶׁל תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ הֶעָשִׁיר בִּנְכָסִים

לִרְאוֹת שָׁם אֶת אָדוֹנִיס. אוֹמְרִים: עָרְכָה הַמַּלְכָּה

מִשְׁתֶּה מְפֹאַָר.

אפרכסינויה

מָצוּ הָעשֶׁר אֵצֶל הֶעָשִׁיר.

סַפְּרִי כֹל אֲשֶׁר רָאִית, אֲנִי לֹא רָאִיתִי מְאוּמָה.

גורגו

חוּשִׁי, הִגִּיעַ זְמַן לָלֶכֶת.

אפרכסינויה

חַג־עוֹלָם לַהוֹלְכִים בְּטֵלִים.

תְּנִי לִי, אֶבְנוֹיָה, אַגָּן, אַךְ אַל תּוֹסִיפִי, חוֹלֶמֶת,

לְתִתּוֹ בְּאֶמְצַע הֶחָדֶר. חָבִיב הַפִּנּוּק עַל חָתוּל.

אֲבָל מַהֲרִי הַמָּיִם, קֹדֶם־כֹּל נְחוּצִים לִי מַיִם.

אֵיךְ הִיא מַקְשָׁה לָנוּעַ. אֵי הָאַגָּן? אַךְ בְּמִדָּה

שִׁפְכִי הַמָּיִם. עֲלוּבָה! לָמָּה־זֶה תַּזִּי עַל סוּתִי?

חִדְלִי מִשְּׁפָךְ־לִי. כַּטּוֹב בְּעֵינֵי הָאֵלִים רָחָצְתִּי.

אֵיפֹה מַפְתֵּחַ הָאָרוֹן הַגָּדוֹל? חוּשִׁי הָבִיאִי.

גורגו

אַפְרַכְּסִינוֹיָה, מַה הוֹלַמְתֵּךְ אוֹתָהּ הַשַּׂלְמָה עִם חַחִים!

בְּכַמָּה לָךְ עָלָה, הַגִּידִי, הָאֶרֶג מִנּוּל־הָאֲרִיגָה?

אפרכסינויה

גּוֹרְגוֹ, אַל תַּזְכִּירִינִי! הַרְבֵּה דָמִים, מְאֹד הַרְבֵּה:

שְׁנַיִם כִּכָּרִים וְעוֹד… וְעָמָל – אָמַרְתִּי: נִגְזָרְתִּי.

גורגו

אַךְ כְּאַוַּת־נַפְשֵׁךְ לָךְ עָלָתָה!

אפרכסינויה

לִי אֶת אַדַּרְתִּי הָבִיאִי וְשִׂימִי עָלַי אֶת מִגְבַּעְתִּי,

יָפֶה. (אל בנה) אַתָּה תִשָּׁאֵר פֹּה, יַלְדִּי: סוּס בַּחוּץ, נוֹשֵׁךְ.

כְּאַוַּת־נַפְשְׁךָ בְּכֵה. לָמָּה לִי תִּהְיֶה פִסֵּחַ?

נָחוּשׁ! (אל האָמה) פְּרִיגִיָּה, אַתְּ תִּשְׁתַּעַשְׁעִי פֹּה עִם הַקָּטָן.

קִרְאִי לַכֶּלֶב וְיִּכָּנֵס, נַעֲלִי שַׁעַר־הֶחָצֵר.

מחזה שני

ברחוב

אפרכסינויה

אֵלִי, מָה רַב פֹּה הָעָם! אֵיךְ נַעֲבֹר בְּתוֹךְ אוֹתוֹ קָהָל?

נֵצֵא בְשָׁלוֹם, הֲלֹא? כִּנְמָלִים הֵם לְאֵין־מִסְפָּר.

רַבִּים וּגְדוֹלִים מְאֹד, תַּלְמַי, כָּל פְּעָלֶיךָ

מִיּוֹם נֶאֱסַף אָבִיךָ אֶל אֵלָיו: אֵין נָבָל גּוֹזֵל

עוֹבֵר אֳרָחוֹת וְנוֹפֵל כְּחֶתֶף, כְּדֶרֶךְ הַמִּצְרִים,

כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לְפָנִים מְרֵעִים שֶׁנּוֹסְדוּ גַם־יַחַד,

רֵיקִים וּפוֹחֲזִים כֻּלָּם, אֲַסַפְסוּף פּוֹעֲלֵי־אָוֶן.

גּוֹרְגוֹ הַנְּעִימָה, מַה־נַּעַשׂ – הִנֵּה פָרֶשֵׁי הַמֶּלֶךְ

בָּאִים, נִשָּׁאִים בִּיעָף – יַקִּירִי, אַל תִּרְמְסֵנִי…

קָם עַל אֲחוֹרָיו הָאָדֹם… פֶּרֶא סוּס! אֵיךְ, אֶבְנוֹיָה?

בַּת מְשֻׁגַּעַת, הִמָּלְטִי! זֶה יִשְׁבֹּר מַפְרֶקֶת רוֹכְבֵהוּ.

תּוֹדָה לַיּוֹשְׁבִי שָׁמַיִם, כִּי נִשְׁאַר הַקָּטָן בַּבַָּיִת.

גורגו

אַפְרַכְּסִינוֹיָה, חֲזָקִי! הַסּוּסִים מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה,

פָּנוּ אֶל עֵבֶר הַשָּׂדֶה.

אפרכסינויה

רוּחִי שָׁבָה, נִרְגָּעְתִּי.

אָכֵן מִשַּׁחַר יַלְדוּתִי יְרֵאָה אֲנִי אֶת הַסּוּסִים,

גַּם אֶת הַנְּחָשִׁים. נָחוּשָׁה, הֶהָמוֹן הוֹלֵךְ וְעָצֵם.

גורגו אל הזקנה

אִמָּא, הֲמִן הַהֵיכָל?

הזקנה

בְּנוֹתַי, מִשָּׁם.

גורגו

וְכִי אֶפְשָּׁר לָבוֹא בְנָקֵל?

הזקנה

הֵן נִסּוֹ לָבוֹא לִטְרוֹיָה אֲכָיִים.

יַלְדַּת־מַחְמַדִּים: לְעוֹלָם צָרִיךְ אָדָם לְנַסּוֹת.

גורגו

דִּבְרֵי־נְבוּאָה בְּפִי הַסַּבְתָא רַבַּת־הַשָּׁנִים.

אפרכסינויה

נָשִׁים יוֹדְעוֹת הַכֹּל, גַם אֵיךְ נָשָׂא זֶאוּס אִשְׁתּוֹ הֶרָה.

גורגו

אַפְרַכְּסִינוֹיָה, רְאִי, מָה רַב שָׁם הֶהָמוֹן בַּפָּתַח.

אפרכסינויה

נוֹרָא וְאָיֹם מְאֹד! תְּנִי לִי אֶת יָדֵךְ, אֶבְנוֹיָה,

דִּבְקִי בְאֶבְטִיכְיָה, לְבִלְתִּי יִגְרְפֵךְ זֶרֶם הָאָדָם.

עַתָּה יַחְדָּו נַבְקִיעַ. אֶבְנוֹיָה, צְאִי בְעִקְּבוֹתֵינוּ.

אוֹי וַאֲבוֹי לִי אֻמְלָלָה! נִקְרְעָה שַׂלְמַת־הַקַּיִץ

פֹּה, גּוֹרְגוֹ, בָּאֶמְצָע. (אל נכרי) אָנָּא, בְּזֶאוּס, וְיִתֵּן

לְךָ כִּלְבָבֶךָ, יַקִּירִי! עֲזָר־לִי לְהַצִּיל אַדַּרְתִּי.

הנכרי

אִם יֵשׁ לְאֵל־יָדִי וְאֶעֱשֶׂה.

אפרכסינויה

קָהָל מַה גָּדוֹל, מֶה עָצוּם,

כְּמוֹ הַחֲזִירִים מִתְפָּרְצִים.

הנכרי

אִשָּׁה אֲנַחְנוּ בְּמִבְטָחִים.

אפרכסינויה

וְיִתְּנוּ לְךָ וּמֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם תִּהְיֶה בְּמִבְטָחִים,

אָדָם יָקָר, וְעֵקֶב טִרְחָתְךָ, הַגֶּבֶר הַנַּעֲלֶה.

תְּקוּעָה אֶבְנוֹיָה בַמֵּצָר! דַּחֲקִי עַצְמֵךְ, אֻמְלָלָה!

מחזה שלישי

בהיכל המלך

אפרכסינויה

יָפֶה! “כֻּלָּנוּ בַתָּוֶךְ,” כָּאוֹמֵר לַכַּלָּּה זֶה סוֹגְרָהּ.

גורגו

אַפְרַכְּסִינוֹיָה, נֵלֵכָה! רְאִי אֶת הַמַּרְבָד הַיָּפֶה.

שׁוּרִי, מַה נֶּחְמָד וָרָךְ! אַךְ מִפְעַל אֵלִים, יֵשׁ לֵאמֹר.

אפרכסינויה

הוֹי, אַתֶּנָה הַגְּבֶרֶת! אֵלֶּה שְׁטִיחִים מִי הֵכִין!

מִי הוּא הַיּוֹצֵר, שֶׁיָּצַר בְּחָכְמָה צִיּוּרִים כָּאֵלֶּה?

אֵיךְ הֵם עוֹמְדִים כִּנְכוֹנִים, אֵיךְ הֵם נָעִים כִּנְכוֹנִים,

לֹא עֲשׂוּיִים, כִּי חַיִּים! גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱנוֹשׁ!

הִנֵּה הוּא עַצְמוֹ יָנוּחַ עַל עֶרֶשׂ־הַכֶּסֶף, מַה נֶּחְמָד!

שֵׂעָר, רֵאשִׁית־עֲלוּמָיו, חוֹפֵף כַּמּוֹךְ עַל רַקָּתוֹ!

הוֹי, הָאָהוּב פִּי שְׁלשָׁה גַּם עַל גְּדוֹת־הָאֲכֶרוֹן!²²

נכרי שני

שְׁתֹקְנָה, הַסֶּינָה, עֲלוּבוֹת, אִם יֵשׁ קֵץ לְלַהַג פִּטְפּוּטְכֶן!

קָאקַי, אֵיךְ שֶׁהֵן דּוֹבְרוֹת, אֵיךְ מַאֲרִיכוֹת כָּל מִלָּה.

גורגו

אָדָם זֶה בָּא מִנַּיִן? מַה לְּךָ וּלְפִטְפּוּטֵנוּ?

לַעֲבָדֶיךָ תְּצַו! הַעַל סִירָקוּסִיּוֹת תִּפְקֹד?

דַּע וְשָׁמַרְתָּ בְלִבְּךָ: נָשִׁים קוֹרִינְתִיּוֹת אָנוּ,

בְּנוֹת נוֹף בֶּלֶרוֹפוֹנְט, שְׂפַת פֶּלוֹפוֹנֶס שְׂפָתֵנוּ.

אֶפֶס, דּוֹמַנִי, עוֹד מֻתָּר לְדַבֵּר דּוֹרִית לְדוֹרִים?

אפרכסינויה

אֵל יִשְׁמְרֵנוּ מֵהַרְכִּיב עוֹד אָדוֹן אֶחָד לְרֹאשֵׁנוּ

נוֹסָף עַל הָאֶחָד, וְנוֹסַף גַּם־הוּא עַל בְּעָלֵינוּ!

גורגו

אַפְרַכְּסִינוֹיָה, אַךְ הָס! שִׁיר לְאָדוֹנִיס בְּפִיהָ:

הִנֵּה הִיא הַמְשׁוֹרֶרֶת, הַבַּת הָאַרְגֶּאִית ³ הַנְּבוֹנָה.

הִימְנוֹן המשוררת

גְּבֶרֶת, אַתְּ הַבּוֹחֶרֶת בְּקִרְיַת גּוֹלְגוֹן וְאִידַלְיוֹן,

בְּאֶרִיכְס עַל הַרְרֵי־הָעֹז, אַפְרוֹדִיטָה שׂוֹחֶקֶת־בְּזָהָב!

הוֹי אַפְרוֹדִיטָה, מַה מַּרְאֵה אָדוֹנִיס, אֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ

לָךְ מִקְּצֵה שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ הַהוֹרוֹת⁴ מִשְּׂפַת הָאֲכֶרוֹן.

בּוֹשְׁשׁוּ רַגְלֵי הַהוֹרוֹת מִכָּל בְּנֵי אַלְמָוֶת, וְאוּלָם

לָהֶן יִתְגַּעְגַּע אֱנוֹשׁ, כִּי בְיָדָן מַתָּנוֹת לְכָל אָדָם.

קִיפְּרִיס,⁵ הַבַּת לְדִיאוֹנָה, הִנֵּה שָׁמַעְנוּ מְסַפְּרִים,

כִּי אַתְּ חַנּוֹת הָאַלְמָוֶת אֶת בֶּרֶנִיקָה בַת־אָדָם,

מִן הָאַמְבְּרוֹסְיָה הַנַּעֲלָה הִטַּפְתְּ בַּחֲזֵה זֹה הָאִשָּׁה,

לָכֵן תְּכַבֵּד גַּם־אוֹתָךְ רַבַּת הַשֵּׁם וְהַהֵיכָלוֹת

בַּת־בֶּרֶנִיקָה הַנָּאוָה, הִיא אַרְסִינוֹיָה הַדּוֹמָה

בְּיָפְיָהּ לְהֶלֶנָה, וְתִתֵּן מַתָּנוֹת אֵין־מִסְפָּר לְאָדוֹנִיס.

הִנֵּה לְפָנָיו הַפֵּרוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יִשְׂאוּ הָעֵצִים,

הִנֵּה לְפָנָיו הַתְּלָמִים הַסּוּגִים בְּסַלְסִלּוֹת־הַכֶּסֶף,

מוֹר מִסּוֹרְיָה הֵבִיאוּ, נִתַּן בְּקַנְקַנֵּי־הַזָּהָב,

עוּגוֹת חַלּוֹת לָרֹב כְּיַד נָשִׁים עוֹשֹוֹת בִּדְפוּסִים,

לָשׁוֹן בַּבָּצֵק, בְּקֶמַח־הַסֹּלֶת הַמְתֻבָּל סַמְמָנִים,

וַאֲשֶׁר עָשׂוּן עַל שֶׁמֶן נוֹטֵף וּדְבַשׁ רַב־הַמֶּתֶק.

סָבִיב לוֹ צִפּוֹר כָּל כָּנָף וְחַיַּת־הַשָּׂדֶה שׁוֹרֶצֶת,

סֻכּוֹת מוֹרִיקוֹת וְנֶחְפּוֹת בְּצִלְלֵי־שׁוּמָר מְאֹד רַכִּים,

מַעֲשֵׂה חָכְמָה, עֲלֵיהֶן תְּרַחֵפְנָה סִיעוֹת אֶרוֹטִים⁶

כְּאוֹתָם אֶפְרוֹחֵי הַזָּמִיר הַמְדַדִּים מֵעָנָף אֶל עָנָף

בְּסֵתֶר אִילָנוֹת בְּחֶדְוָה, מְנַסִּים כַּנְפֵיהֶם הַצּוֹמְחוֹת.

שׁוּרִי הָבְנֶה וָפָז! זֶה נֶשֶׁר הַשֵּׁן הַמַּלְבִּינָה,

אֵיךְ הוּא נוֹשֵׂא שָׁמַיְמָה הַנַּעַר הַמֶּלְצַר שֶׁל זֶאוּס⁷

פֹּה עַל מַרְבַדֵּי־אַרְגָּמָן הָרַכִּים מִשֵּׁנָה מְתוּקָה,

בָּם יִתְפָּאֲרוּ בְנֵי־סַמוֹס וְיוֹשְׁבֵי־מִילֶטוֹס הָרַכִּים,

מִשְׁכָּב הִצִּיעוּ וְעַל־יָדוֹ גַּם־שֵׁנִי לְאָדוֹנִיס הַנָּאוֶה:

זֶה לְאַפְרוֹדִיטָה, וְזֶה לְאָדוֹנִיס וְרֹד־הָאֵֶזְרוֹעוֹת.

בֶּן שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה הֶחָתָן, בֶּן תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה, לֹא יוֹתֵר.

טֶרֶם תַּעֲקֹץ נְשִׁיקָתוֹ, וּפָרַח עַל שְׂפָתוֹ מוֹךְ־זָהָב.

גִּילִי, קִיפְּרִיס, וְשִׂישִׂי עַל אִישֵׁךְ כִּי נִתַּן לָךְ שֵׁנִית.

מָחָר עִם טַלְלֵי־שַׁחַר נַשְׁכִּים יַחְדָּו, נִתְקַבֵּץ

אֶל שְׂפַת הַיָּם, נִשָּׂאֶנּוּ לַמָּקוֹם מִשְׁבָּרִים יֶהֱמָיוּ,

נִפְרַע מַחְלְפוֹתֵינוּ, נַעֲטֹף קַרְסֹל בִּשְׂמָלוֹת

וַחֲשׂוּפוֹת־חָזֶה נָרִים קוֹלֵנוּ בְשִׁירָה:

"הוֹי, אָדוֹנִיס הֶחָבִיב, אַתָּה הָאֶחָד, כַּמְסֻפָּר,

אֵל־לְמֶחֱצָה הַהוֹלֵךְ וְשָׁב מִגְּדוֹת הָאֲכֶרוֹן.

גַם אֲגָמֶמְנוֹן לֹא זָכָה, גַּם אַיַס זֶה שַׂגִּיא־הַכֹּחַ

אַף־גַּם הֶקְטוֹר, הַגִּבּוֹר בְּעֶשְׂרִים צֶאֱצָאֵי הֶקַבָּה.

גַּם הַקַּדְמוֹנִים בָּאָדָם, לַפִּיתִים וְדֶבְקַלְיוֹנִים,

גַּם יוֹצְאֵי יֶרֶךְ פֶּלוֹפְּס וּמְיַסְּדֵי אַרְגּוֹס־פֶּלַסְגִּים.

שָׂא־נָא פָנֶיךָ אֵלֵינוּ וְחַדֵּשׁ לָנוּ שְׁנַת־שָׂשׂוֹן,

בּוֹא אֵלֵינוּ בִשְׂמָחוֹת, כֹּה לֶחָי, שׁוּבָה, אָדוֹנִיס!"

גורגו

אַפְרַכְּסִינוֹיָה, הֲלֹא הִשְׂכִּילָה הָאִשָּׁה! אַשְׁרֶיהָ

אֲשֶׁר חֻנְּנָה הַדַּעַת, אַשְׁרֶיהָ כִּי חֻנְּנָה נְעִים־קוֹלָה.

זְמַן לָשׁוּב הַבַּיְתָה הִגִּיעַ, דִּיאוֹקְלֵידֶס מְחַכֶּה.

זוֹעֵם הוּא בְכָל עֵת, וְאִם יִרְעַב – שָׁמְרֵנִי, הַבּוֹרֵא!

גִּילָה, אָדוֹנִיס הָאָהוּב, שׁוּבָה אֵלֵינוּ, וְנִשְׂמָח.

ברלין