סִמַּן־הֶכֵּר    🔗

סַקְרָנִים בִּקְּשׁוּ לָדַעַת

מֵאִמָּם שֶׁל תְּאוֹמִים:

"אֵיךְ, בְּעֶצֶם, מַבְחִינָה אַתְּ

בֵּין בָּנִים כָּל כָּךְ דּוֹמִים?"

– “לִי שִׁיטַת־זִהוּי מֻחְלֶטֶת” –

בְּחִיוּךְ עָנְתָה הָאֵם:

אָנֹכִי אוֹתָם צוֹבֶטֶת:

לְפִי צֶוַח אַכִּירֵם!"

 

דִיפְּלוֹמַט    🔗

“זֶה בְנֵךְ?” – פָּנָה בְּנֹעַם־פִּיו

אֶל גְּבֶרֶת מְהֻדֶּרֶת

בְּגַן־הָעִיר אָדוֹן אָדִיב.

– “מִי?” – שָׁאֲלָה הַגְּבֶרֶת.

– "זֶה עִם כַּדּוּר, סְפּוֹרְטַאי מַמָּש –

בֶּן־חַיִל חִנָּנִי!"

לָאֵם הָיוּ דְבָרָיו כִּדְבַש.

“כֵּן, כֵּן” – עָנְתָה – “זֶה בְּנִי!”

– “וּבְכֵן, שַׁלְּמִי לִי עֶשֶׂר לִ”י:

אוֹתוֹ חֲמוֹר־עַל־שְׁתַּיִם

תֹּוךְ מִשְׂחָקוֹ הָאֱוִילִי,

שִׁבֵּר לִי מִשְׁקָפַיִם!"

 

טַקְט    🔗

לְבַת־חֵן בָּחוּר לֹא פֶּתִי

לֹא יֹאמַר: “אַל תְּפַטְפֵּטִי!”

הוּא יֹאמַר: "מַה חֲמוּדוֹת

שִׂפְתוֹתַיִךְ הַצְּמוּדוֹת!"

 

הַכֹּל בִּגְּלָל מַסְמֵר קָטָן…    🔗

“דָּן יַקִּיר!” – הִצִּיעָה אִמָּא:

"אִם תִּרְצֶה, אוֹתְךָ אַטְעִימָה

טַעַם פֶּטֶל מְצֻיָּן!"

– “טוֹב!” – שָׂמַח הַלַּקְקָן.

– “בּוֹא!” – אָמְרָה לוֹ אִמָּא: "בּוֹא־נָא

וְנִפְלוֹשׁ־נָא הַמִּזְנוֹנָה!

אוֹי! שָׁכַחְתִּי, בְּנִי, הֵיכָן

הַמַּפְתֵּחַ הַקָּטָן!"

– “אֵין שׁוּם צֹרֶךְ בְּמַפְתֵּחַ!” –

סָח לָהּ דָּן בְּקוֹל בּוֹטֵחַ:

"מִזְנוֹנֵנוּ חִישׁ־מַהֵר

יִפָּתַח גַּם בְּמַסְמֵר!"

– “כָּךְ?” – פִּתְאֹם הִרְעִימָה אִמָּא:

"זֶהוּ! זֶהוּ, בֵּן חַכִּימָא!

זֶה הַסּוֹד שֶׁל הַמִּזְנוֹן

שֶׁעוֹרֵר בִּי תִּמָּהוֹן!

וְהִנֵּה פִּתְרוֹן־חִידָה בָּא.

טוֹב, פִּרְחָח, חַכֵּה לְאַבָּא!"

 

הַזְמָנָה לְהַכְוָנָה    🔗

– "גְּבִרְתִּי, נִשְׁלַחְתִּי לְהַכְוִין

אֶת פְּסַנְתֵּרֵךְ הַלֹּא־תָקִין!"

– "אֶת פְּסַנְתֵּרִי? דָּבָר מוּזָר:

לֹא הִזְמַנְתִּיךָ כָּל־עִקָּר!"

– “נָכוֹן!” – הֵשִׁיב לָהּ וְחִיֵּךְ:

“אֹותִי שָׁלַח לְכָאן שְׁכֵנֵךְ!”

 

תְּרוּפָה מוֹנַעַת    🔗

–" מוּזָר! שָׁאַלְתָּ מִשְּׁכֵנְךָ

חָלִיל. מַה צֹרֶךְ יֵשׁ בּוֹ

דַּוְקָא לְךָ? הֲרֵי אֵינְךָ

יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּש בּוֹ!"

– "יָפֶה שָׁאַלְתָּ! אַךְ גַּם לִי

תּוֹעֶלֶת יֵשׁ וָיֵשׁ בּוֹ:

הֲרֵי כָּל זְמַן שֶׁהוּא אֶצְלִי –

שְׁכֵנִי לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ!"

 

שָׁאוֹן מְעוֹרֵר    🔗

אִשָּׁה אַחַת הִתְאוֹנְנָה

כִּי הִיא בְּקֹשִׁי מְעוֹרֶרֶת

אֶת בְּנָהּ בַּבֹּקֶר מִשֵּׁנָה.

עַל כָּךְ עָנְתָה אִשָּׁה אַחֶרֶת:

לִי טוֹב! מָצָאתִי תַחְבּוּלָה:

אֲנִי פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת –

וְחִישׁ זוֹרֶקֶת חֲתוּלָה

יָשָׁר לְתוֹךְ מִטַּת הַיֶּלֶד".

­– "וְזֶה מַסְפִּיק? וָדַאי, יַלְדֵּךְ

גַּם אַחַר־כָּךְ יָשֵׁן בְּשֶׁלֶו?"

– "לֹא, לֹא! קוֹפֵץ הוּא – וְעוֹד אֵיךְ!

כִּי הוּא תָמִיד יָשֵן עִם כֶּלֶב".

 

שַׁי־הַסֵּתֶר – וְהַפֶּתֶר    🔗

אֶסְתֵּר וְרֹן קִבְּלוּ דוֹרוֹן:

שְׁנֵי כַּרְטִיסִים לְתֵאַטְרוֹן.

לַשַּׁי צֹרַף מִכְתָּב סְתָמִי:

“תְּנַחֲשׁוּ, מִמִּי?”

נִחוּשׁ הוּא עֵסֶק מְסֻבָּךְ –

וְהֵם הֶחְלִיטו: "הַיְנוּ הָךְ!

יְדִיד לֵצָן אַךְ טוֹב הוּא זֶה!

נֵלֵךְ לַמַּחֲזֶה!"

עַד שֶׁחָזְרוּ – בֵּיתָם נִשְׁדַּד.

עַל קִיר – פִּתְקָה: אוֹתוֹ כְּתָב־יָד.

כָּתַב פְּלוֹנִי הָעַרְמוּמִי:

“עַכְשָו תֵּדְעוּ, מִמִּי!”

 

בַּלָּש זָרִיז    🔗

עָשִׁיר הִנִּיחַ עִזָּבוֹן

בְּסַךְ מָאתַיִם אֶלֶף לִירָה;

אוּלָם יוֹרֶשֶׁת־הַמָּמוֹן

נָסְעָה – וּכְתֹבֶת לֹא הִשְׁאִירָה.

לָכֵן פָּנָה פְּרַקְלִיט הַגְּבִיר

לְעֶזְרַתָהּ שֶׁל הַבּוֹלֶשֶׁת –

וְזוֹ שָׁלְחָה בַּלָּשׁ צָעִיר,

שֶׁיְּחַפֵּשׂ אֶת הַיּוֹרֶשֶׁת.

עָבַר זְמַן רָב – וּכְבָר נוֹאַשׁ

אֹותוֹ פְּרַקְלִיט. אַךְ בְּמַפְתִּיעַ

אֶצְלוֹ הוֹפִיעַ הַבַּלָּשׁ –

וְהוֹדִיעָהוּ: “מְצָאתִיהָ!”

– "אַתָּה בֶּן־חַיִל אֲמִתִּי

וְלֹא הִכְזַבְתָּ תִּקְוָתֵנוּ!

וּבְכֵן, הֵיכָן הִיא?" – "בְּבֵיתִי:

אֶתְמוֹל הָיְתָה חֲתֻנָּתֵנוּ."

 

הַגְרָלָה    🔗

שְׁנֵי בַּרְנָשִׁים בִּקְצֵה־הַכְּרַךְ

נִגְּשׁוּ אֶל הֵלֶךְ בְּמַחְשָׁךְ:

"סְלַח בַּקָּשֹׁנֶת פְּעוּטָה:

אֶפְשָׁר לִלְווֹת מִמְּךָ פְּרוּטָה?"

– “אֶפְשָׁר” – עָנָה בְּתַדְהֵמָה –

“מֻתָּר לַדַּעַת, לְשֵׁם מָה?”

– "לִפְתוֹר בְּאֹרַח אַבִּירִי

עִנְיָן בֵּינִי לַחֲבֵרִי:

בִּזְרִיקָתָהּ שֶׁל הַפְּרוּטָה

נַגְרִיל בֵּינֵינוּ בְּלִי קְטָטָה,

מִי יִקַבֵּל אֶת שְׁעוֹנְךָ

וּמִי – אֶת מָמוֹנְךָ!"

 

חֵלֶק כְּחֵלֶק    🔗

שְׁלֹשָׁה לִסְטִים גָּנְבוּ פָּרָה

וּשְׁנֵי כְּבָשִׂים בְּשֶׁקֶט –

וְהִתְוַכְּחוּ בִּדְבַר צוּרָה

שֶׁל חֲלֻקָּה צוֹדֶקֶת.

“שְׁנֵיכֶם תִּקְחוּ כִּבְשָׂה” – קָרָא

רֹאשָׁהּ שֶׁל הַכְּנוּפְיָה –

"וְאָנֹכִי עִם הַפָּרָה

נִקַּח כִּבְשָׂה שְׁנִיָּה!"

 

תַחְבּוּלַת הָרוֹפֵא    🔗

חוֹלָה כּוֹעֶסֶת וּפוֹנָה

אֶל הָרוֹפֵא בְּטַעֲנָה:

"עָלַי צִוִּיתָ, אֲדוֹנִי:

“לָשׁוֹן הַחוּצָה!” – וַעֲדַיִן

אֵינְךָ בּוֹדֵק אֶת לְשׁוֹנִי

אֵינְךָ מֵעִיף עָלֶיהָ עַיִן!"

עָנָה לָהּ: "גְּבֶרֶת, לְשׁוֹנֵךְ

אֵינָה נִבְדֶּקֶת – הִיא מֻשְׁתֶּקֶת:

אֲנִי רוֹצֶה – לְמַעֲנֵךְ –

אֶת הַמִּרְשָׁם לִכְתוֹב בְּשֶׁקֶט!"

 

דַּאֲגַת אִשָׁה לְאִישָּׁהּ    🔗

בַּת־זוּג שׁוֹאֶלֶת בַּקָּרוֹן:

“לֹא קַר לְךָ לְיַד חַלּוֹן?”

– “לֹא, לִי לֹא קַר – אַל דְּאָגָה!” –

עוֹנֶה הַבַּעַל לַזּוּגָה.

– “הַאֵין הָרוּחַ מְצִיקָה?”

– “לֹא, הִיא אֵינֶנָּה חֲזָקָה”.

– “הַאֵין עָשָׁן מִן הַקַּטָּר?”

– “אֵינִי מַרְגִּישׁ בּוֹ כָּל־עִקָּר!”

– ”וּבְכֵן, שָׁם נוֹחַ?" – “לְהַפְלִיא!”

– “אָז נִתְחַלֵּף נָא, מַחְמַלִּי!”

 

עִסְקָה כְּפוּלָה    🔗

מַטִּיף דָּרַש כָּל יוֹם רִאשׁוֹן

בַּכְּנֵסִיָּה לִפְנֵי הָמוֹן.

אוּלָם בְּכָל דְּרָשָׁה כָּזוֹ

מִטְרָד קָבוּעַ הִרְגִּיזוֹ:

יָשִׁישׁ אֶחָד – לְרֹב בּוּשָׁה –

הָיָה נִרְדָּם בִּזְמַן דְּרָשָׁה;

וְכָךְ הָיָה מוֹסִיף לִישׁוֹן

בְּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל טוּר רִאשׁוֹן.

תָּמִיד לִוָּהוּ יֶלֶד־חֵן –

נִינוֹ הַקָּט שֶׁל הַזָּקֵן;

וּפַרְצוּפוֹ שֶׁל הַיַּלְדּוֹן

נִרְאָה פִּקֵּחַ וְנָבוֹן.

בָּא הַדַּרְשָׁן הַמְּרֻגָּז

בְּהַצָּעָה לַנִּין הַלָּז:

"אִם לֹא תִּתֵּן לַסָּב לִישׁוֹן,

תִּזְכֶּה בִּפְרָס כָּל יוֹם רִאשׁוֹן!"

– “וּמָה הַפְּרָס?” – “חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת!”

הַנִּין מִהֵר לְהִתְפַּתּוֹת.

כִּי בְּיָמֵינוּ גַם לַטַּף

יֵשׁ חוּשׁ לְ“עֵסֶק מְשֻׁתָּף”.

זְמַן־מָה פָּעַל אוֹתוֹ הֶסְכֵּם –

וְהַסִּפּוּק הָיָה שָׁלֵם:

הַסָּב יָשַׁב דָּרוּךְ וָעֵר,

הַנִּין חִיֵּךְ – וְהִשְׂתַּכֵּר.

אַךְ לֹא הִתְמִיד בְּכָךְ הַסָּב –

וְשׁוּב קִלְקֵל אֶת מַעֲשָׂיו:

בִּמְקוֹם לִהְיוֹת קַשּׁוּב וָעֵר,

הָיָה נִרְדָּם – וְאַף נוֹחֵר.

אָז הַמַּטִּיף נָזַף בַּנִּין:

"אַתָּה נוֹהֵג שֶׁלֹּא כַּדִּין:

הֲרֵי קִבַּלְתָּ, יֶלֶד רַע,

שָׂכָר מֻסְכָּם בְּעַד עֶזְרָה!"

– “נָכוֹן!” – עָנָה הַזַּאֲטוּט –

אַךְ אֲשֵׁמָה הַהִתְחָרוּת:

סָבִי הִכְפִּיל לִי אֶת הַסְּכוּם –

שֶׁלֹּא אַפְרִיעַ לוֹ לָנוּם!"

 

הַמָּר־הַמָּרָתַיִם    🔗

אֶל פְּסִיכִיאַטְר בָּא אָדָם –

מְאֹד נָבוֹךְ וּקְצָת נִכְלָם:

"אוֹתִי מַדְאִיג עִנְיָן עָגוּם:

בְּנִי הַצָּעִיר – אָפְיוֹ פָּגוּם!

בְּנִי – מְשֻׁגָּע לְהִמּוּרִים:

הוּא מְהַמֵּר עִם חֲבֵרִים,

עִם הַקְּרוֹבִים, עִם מַכָּרִים –

וְאַף עִמָּנוּ, הָהוֹרִים!

צָרָה צְרוּרָה הִיא, אֲדוֹנִי!

הַאִם תּוּכַל לִרְפּוֹא אֶת בְּנִי?"

אִישׁ־הַמַּדָּע עָנָה: "אוּלַי!

שְלַח אֶת בִּנְךָ מִיָּד אֵלַי!"

לְמָחֳרָת שָׁאַל הָאָב

אֶת הָרוֹפֵא עַל מִמְצָאָיו.

חִיֵּךְ הַדּוֹקְטוֹר: "רִפְּאֵתִיו

מִן הַטֵּרוּף – אוֹ הַתַּחְבִּיב.

שְׁמַע קִצּוּרוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר:

בִּנְךָ הִצִּיעַ לִי הִמּוּר!

הַלֵּץ טָעַן, לִבְדִיחוּתִי,

כִּי לִי… זָקָן מְלָאכוּתִי!

וְכַאֲשֶׁר הִצִּיעַ לִי

הִמּוּר עַל כָּךְ בְּסַךְ שְׁתֵּי לִ"י,

גָּמַרְתִּי אֹמֶר לְלַמְּדוֹ:

יֵצֵא חִשְׁקוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ!

אָמַרְתִּי: "עֶלֶם סַפְקָנִי,

מְשׁוֹךְ נָא פַּעַם בִּזְקָנִי!"

וְהוּא מָשַךְ – עַד שֶׁנּוֹכַח

כִּי חֲשָדוֹ הוּא מְגֻחָךְ!

עַל הַהֶפְסֵד נוֹסְפָה חֶרְפָּה.

לִי אֵין סָפֵק שֶׁהוּא נִרְפָּא!

וּבְכֵן, הִצְלַחְתִּי, אֲדוֹנִי.

מָחָר אֶשְׁלַח אֶת חֶשְׁבּוֹנִי".

– “אוֹי וַאֲבוֹי!” – זָעַק הָאָב:

"עַכְשָו הֵבַנְתִּי תַּכְסִיסָיו.

וּבְכֵן, עַל שְׁנֵינוּ הֶעֱרִים

אוֹתוֹ אַלּוּף־הַהִמּוּרִים.

שְׁמַע, דּוֹקְטוֹר: בְּנִי הַנַּכְלוּלִי

הִמֵּר אִתִּי עַל עֶשֶׂר לִ"י –

שֶׁהוּא, בְּמֶשֶךְ מִבְחָנְךָ,

יִמְשֹׁוךְ כְּהֹגֶן בִּזְקָנְךָ!"

 

רַב־מֶכֶר    🔗

סוֹפֵר צָעִיר שׁוֹחֵר־כָּבוֹד

פִּרְסֵם רוֹמָן מוֹדֶרְנִי “מֶרֶד”.

הַבִּקּוֹרוֹת הָיוּ טוֹבוֹת,

אַךְ הַתְּפוּצָה הָיְתָה מִצְעֶרֶת.

כֵּיצָד קוֹנִים לִבּוֹת קוֹנִים?

סוֹד זֶה סוֹפְרֵנוּ לְסוֹכְנוֹ סָח –

וּמוֹדָעָה בְּעִתּוֹנִים

רִתְּקָה קוֹרְאוֹת בְּזֶה הַנֹּסַח:

"צָעִיר יָפֶה וּתְמִיר־קוֹמָה

מִמִּשְׁפָּחָה מִילְיוֹנֶרִית

רוֹצֶה לִפְגּוֹשׁ עַלְמָה דוֹמָה

לְגִבּוֹרַת הַסֵּפֶר “מֶרֶד”.

לְמָחֳרַת־הַיּוֹם אָזְלָה

מַהֲדוּרַת־סִפְרוֹ כֻּלָּהּ.

 

שִׂיא־הַמְּסִירוּת    🔗

מְכוֹנִית נָסְעָה נָמָלָהּ –

וְיָשַׁב בָּהּ זוּג נִרְגָּשׁ:

בַּנָּמָל חִכְּתָה סְפִינָה לוֹ –

לְמַסָּע שֶׁל יֶרַח־דְּבַש.

שָׁאֲלָה זוּגַת־הַחֶמֶד:

“הֲכִינוֹתָ כַּרְטִיסִים?”

הוּא נֵעוֹר מִן הַ“חַלֶּמֶת” –

וְסָרַק אֶת הַכִּיסִים.

הִתְבָּרֵר דָּבָר מַפְתִּיעַ:

הוּא קָנָה… כַּרְטִיס יָחִיד:

הַהֶרְגֵּל עָלָיו הִשְׁפִּיעַ –

הַשִּׁגְרָה הָרַוָּקִית.

מַצָּבוֹ הָיָה דְרָמָתִי:

מַה תַּגִּיד לוֹ הָאִשָּה?

בְּרַם, חוּשׁוֹ הַדִּיפְּלוֹמַטִי

הִצִּילוֹ מִן הַבּוּשָׁה.

"אַתְּ רוֹאָה, – אָמַר בְּחַיִךְ

הַצָּעִיר הַעַרְמוּמִי –

"כִּי חָשַׁבְתִּי רַק עָלַיִךְ

וְשָׁכַחְתִּי אֶת עָצְמִי!"

 

כֶּלֶב שַׁקְּרָן    🔗

שָׁאוּל סִפֵּר וְהִתְפָּאֵר:

“כַּלְבִּי יוֹדֵעַ לְשַׁקֵּר!”

– “שְׁטֻיּוֹת!” – צָחַק רֵעוֹ אַבְנֵר.

עָנָה לוֹ: “הָבָה נְהַמֵּר!”

– “בְּאֵיזֶה סְכוּם?” – “בְּלִ”י שְׁלֵמָה!"

אַבְנֵר הִבִּיעַ הַסְכָּמָה.

אָז אֶת כַּלְבּוֹ שָׁאַל שָׁאוּל:

“מָהוּ קוֹלוֹ שֶׁל הֶחָתוּל?”

מִיָד נָבַח כַּלְבּוֹ: הַב־הַב!

– "שָׁמַעְתָּ? שֶׁקֶר וְכָזָב!

צָדַקְתִּי: הוּא שַקְּרָן גָּמוּר!

וּבְכֵן, הַב־הַב לִי דְּמֵי־הִמּוּר!"

 

רֶמֶז שָׁנוּן וּמְשֻׁנָּן    🔗

מַחְסָנַאי מַחְמִיר־שְׁמִירָה

שָׂם, נוֹסָף עַל כֶּלֶב רַע,

שֶׁלֶט – רֶמֶז לַמֵּבִין:

“כָּל נִצּוֹל – יוּבָא לְדִין!”

 

בַּלְשָׁן    🔗

חָתוּל־צַיָּד עָרַך מָצוֹר

עַל עַכְבָּרוֹן נֶחְבָּא בְּחֹר.

יִלֵּל הוּא “מִיָאוּ” רַב־פִּתּוּי,

אַךְ לֹא הִצְלִיחַ בַּשִּׁטּוּי:

הָעַכְבָּרוֹן הִכִּיר הֵיטֵב,

מַה פֵּשֶׁר “מְיָאוּ” מְלַבֵּב.

גָּבַר הַפַּחַד בְּלִבּוֹ –

וְהוּא לֹא זָז מִן הַמַּחְבּוֹא.

אָז הֶחָתוּל הִשְׂכִּיל עֲשֹׂה –

שִׁנָּה פִּתְאֹם אֶת תַּכְסִיסוֹ:

חִקָּה קוֹלוֹ שֶׁל הַכְּלַבְלַב –

וּבְרֹב כִּשְׁרוֹן נָבַח “הַב־הַב!”

הָעַכְבָּרוֹן יָדַע מִכְּבָר:

כְּלָבִים אֵינָם אוֹיְבֵי עַכְבָּר.

וְאִם בָּא כֶּלֶב וְנָבַח –

אוֹתוֹ חָתוּל, וַדָּאי, בָּרַח.

הָעַכְבָּרוֹן מִיָּד נִרְגַע,

הֵצִיץ הַחוּצָה – וְנִפְגַּע.

וְהֶחָתוּל הֵעִיר קְצָרוֹת:

"כַּמָּה עוֹזְרוֹת

שָׂפוֹת זָרוֹת!"

 

תַּחְבּוּלַת פְרַנְסוּאַ רַבְּלֶה    🔗

רַבְּלֶה נִתְקַע בָּעִיר לִיאוֹן,

בְּבֵית־מָלוֹן, לְלֹא מָמוֹן.

עָמַד לָשׁוּב הוּא אֶל פָּרִיס –

אַךְ לֹא נוֹתְרָה פְּרוּטָה בַּכִּיס!

לָקַח רַבְּלֶה שָּׂקִיק־נְיָר,

שָׁפַךְ לְשָׁם אַבְקַת־סֻכָּר –

וְעַל שָּׂקִיק־הָאֲבָקָה

כָּתַב: “הָרַעַל לַמַּלְכָּה”.

הוּא שָׂם הָ“רַעַל” הַמּוּכָן

לְרַאֲוָה עַל הַשֻּׁלְחָן.

אֶת הַתָּכְנִית הַקַּטְלָנִית

גִלְּתָה אֵפוֹא הַחַדְרָנִית.

הַפֻּנְדָּקִי הַמְבֹהָל

הִזְעִיק שׁוֹטְרִים. וְכָךְ הוּבַל

הַ“מִּתְנַקֵּשׁ” אֶל הַבִּירָה

בְּתוֹך מֶרְכֶּבֶת־מִשְׁטָרָה.

שָׁם הַסּוֹפֵר מִיָּד סִפֵּר

אֶת כָּל הַעֵסֶק לַחוֹקֵר –

וְלִרְאָיָה בָּלַע בִּצְחוֹק

אֶת כָּל הָ“רַעַל” הַמָּתוֹק.

 

תַּחְבּוּלָתוֹ שֶׁל מַטִּיף    🔗

חָשׁ מַטִּיף בִּשְׁעַת נְאוּם

כִּי שׁוֹמְעָיו – רֻבָּם רָדוּם.

“אֵש!” – זָעַק בְּקוֹל נִמְרָץ.

כָּל יָשֵׁן מַמָּשׁ הֻקְפַּץ.

– “אֵי הָאֵשׁ?” – חָרְדּוּ לִשְאוֹל.

הַמַּטִּיף עָנָה: "בִּשְׁאוֹל!

מְכִינִים שָׁם מְדוּרָה

לַנִּרְדָּם מִדְבַר־תּוֹרָה!"

 

נִסּוּחַ בָּטוּחַ    🔗

שַׁלִּיט בִּקֵּשׁ מֵאִישׁ־מוֹפֵת

שֶׁיְּכַהֵן בְּתוֹר שׁוֹפֵט.

הָאִישׁ דָּחָה אֶת הַמִּנּוּי:

“הוֹד־מַלְכוּתְךָ, אֵינִי רָאוּי!”

שִׁדְּלוֹ מַלְכּוֹ בְּנֹעַם־פִּיו,

אַךְ הֶחָכָם מִיָּד הֵשִׁיב:

"בִּתְשׁוּבָתִי ‘אֵינִי רָאוּי’

נִסְתַּם כָּל פֶּתַח לַמִּנּוּי.

הֵן מִדְבָרַי – הֶסֵּק כָּפוּל:

אִם הֵם אֱמֶת – אֲנִי פָּסוּל;

אִם הֵם כָּזָב – אֲנִי שַׁקְּרָן

וְלֹא רָאוּי לִהְיוֹת דַיָּן!"

 

תַּחֲרוּת צַיָּרִים    🔗

שְׁנֵי צַיָּרִים עָרְכוּ הִמּוּר

עַל לַהֲטוּט יָפֶה:

מִי יְנַצֵּחַ בְּצִיּוּר

אוֹחֵז־עֵינֵי־צוֹפֶה?

רִאשׁוֹן צִיֵּר אֶשְׁכּוֹל־עֵנָב

כֹּה חַי – שֶׁהָאַנְקוֹר

אֲשֶׁר נָתַן בּוֹ אֶת עֵינָיו,

נִסָּה אוֹתוֹ לִנְקוֹר.

הִצִּיג שֵׁנִי אֶת צִיּוּרוֹ.

הִבִּיט רִאשׁוֹן וְסָח:

"רֵעִי, מַדּוּעַ תַּסְתִּירוֹ?

הָסֵר אֶת הַמָּסָך!"

– “וּבְכֵן, זָכִיתִי בַּהִמּוּר” –

צָחַק לוֹ חֲבֵרוֹ:

"זֶה לֹא מָסָךְ כִּי־אִם צִיּוּר:

הֵיטַבְתִּי לְצַיְּרוֹ!"

וְהַרִאשׁוֹן הוֹדָה לֵאמוֹר:

"נִצַּחְתָּ, כְּמוּבָן:

צִיּוּר שֶׁלִּי – רִמָּה צִפּוֹר,

שֶׁלְּךָ – רִמָּה אָמָּן!"

 

עָרְמַת אִצְטַגְנִין    🔗

שַׁלִּיט כָּעַס עַל אַסְטְרוֹלוֹג –

אִצְטַגְנִינוֹ הַחַף מִפֶּשַׁע.

אוֹתוֹ הֶחְלִיט הוּא לָהֲרוֹג –

וּשְׁאָלוֹ בְּלַעַג־רֶשַׁע:

"מַה בְּשׂוֹרָה בִּשְּׂרוּ אוֹתְךָ

הַכּוֹכָבִים עַל יוֹם־מוֹתְךָ?"

הֵבִין רִמְזוֹ הוֹבֵר־שָׁמַיִם,

הִרְהֵר וַיַּעַן בְּבִטְחָה:

"לְפִי אוֹתוֹת, אָמוּת יוֹמַיִם

לִפְנֵי מוֹתוֹ שֶׁל רוּם־הוֹדְךָ!"

הַמֶּלֶךְ, אִישׁ נִבְעָר מִדַּעַת,

שָׁמַע דְּבָרָיו בְּחִיל וָרַעַד –

וּמִנִּי־אָז הִרְבָּה לִדְאוֹג

לִשְׁלוֹם אוֹתוֹ הָאַסְטְרוֹלוֹג.

 

תַחְבּוּלַת־הַצָּלָה    🔗

(מַעֲשִׂיָּה מִזְרָחִית)

הָאֶמִיר הֵבִיס צָרָיו

וְהִכָּם בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

אַחַר־כָּךְ צִוָּה, צְמֵא־טֶרֶף,

לְהָמִית שְׁבוּיֵי־הַחֶרֶב.

מִתּוֹכָם יָצָא צָעִיר

וּפָנָה אֶל הָאֶמִיר:

"הַתְצַו, שַׁלִּיט, לִרְצוֹחַ

רְעֵבִים חַסְרֵי־הַכֹּחַ?"

הָאֶמִיר הָרָם נִכְלַם –

וְעַבְדּוֹ הֶאֱכִילָם.

בּוֹ בִּזְּמַן הִשְׁחִיז בְּחֶרֶק

הַתַּלְיָן חַרְבּוֹ לְהֶרֶג.

שׁוּב יָצָא אוֹתוֹ צָעִיר

וּפָנָה אֶל הָאֶמִיר:

"הֲתָמִית, שַׁלִּיט, אוֹרְחֶיךָ,

שֶׁעַתָּה אָכְלוּ לַחְמֶךָ?"

הָאֶמִיר הָרָם נִכְלַם –

וְהֶחְיָה שְׁבוּיָיו כֻּלָּם.

 

“גִּיל־הַעֲמִידָה”    🔗

נִכְנְסוּ לִקְרוֹן־רַכֶּבֶת

שְׁתֵּי נָשִׁים לֹא־צְעִירוֹת.

קָם צָעִיר: "תּוֹאִיל לָשֶׁבֶת

הַקְּשִׁישָׁה שֶׁבַּגְּבָרוֹת!"

הוּא חָזַר עַל הַזְמָנָה זוֹ

פַּעֲמַיִם – אַךְ לַשָּׁוְא:

אַף אַחַת מֵהֶן לֹא זָזָה.

הוּא חִיֵּךְ – וְשׁוּב יָשַׁב.