חנניה ריכמן
צְרוֹר הוּמוֹר לִצְעִיר הַדּוֹר
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: יוסף שרברק; תשל"ה 1975

הֲוָי חָדִישׁ – הוּא עֵסֶק בִּישׁ


זוּג חָדִישׁ – שְׁמוֹנֶה רַגְלַיִם

רְכוּבוֹת עַל גַּלְגַּלַּיִם.

* * * * *

אוֹתוֹת־הַזְּמַן

לְיַד רַמְזוֹר אָמַר לֵצָן:

"מַה סִּמְלִיִּים אוֹתוֹת־הַזְּמַן!


רַמְזוֹר רוֹמֵז בְּכָל אֲתַר:

“אָדֹם – אָסוּר, יָרֹק – מֻתָּר!”


כָּעֵת פּוֹרְצִים עוּלֵי־יָמִים

מַעֲצוֹרִים וּמַחְסוֹמִים:


כִּי הֵם חוֹשְׁבִים בְּכָל אֲתַר

שֶׁלַּ“יָּרֹק” – הַכֹּל מֻתָּר!


דּוֹר זֶה – זָרִיז כַּהֲלָכָה

בַּדֶּרֶךְ לַ“תַּכְלִית”:

בִּמְקוֹם סֻלָּם לַהַצְלָחָה,

חוֹמֵד הוּא מַעֲלִית.


בַּת דּוֹר יָשָׁן נָשְׂאָה נַפְשָׁהּ

אֶל עֶלֶם מְתֻקָּן;

וְהָעַלְמָה הַחֲדִישָׁה –

אֶל עֶלֶם מְמֻכָּן.

* * * * *

עַתָּה – בְּנֵי־נֹעַר מַפְתִּיעִים:

מַפְתִּיעַ עַד מְאֹד,

כַּמָּה מְעַט הֵם מֻפְתָּעִים

מִכָּל הָאַפְתָּעוֹת!

* * * * *

תִּקְוַת צָעִיר בְּכָל דָּבָר:

הַפְּרָס הַמַּכְּסִימַלִי.

תִּקְוַת זָקֵן לְמוּד־עָבָר:

הַקְּנַס הַמִּינִימַלִי.

* * * * *

יַלְדוּת הִיא גִיל שַׁעֲשׁוּעִים,

בַּגְרוּת הִיא גִיל זַעֲזוּעִים,

קְשִׁישׁוּת הִיא גִיל תַּעְתּוּעִים,

זִקְנָה הִיא גִיל גַּעְגּוּעִים.

* * * * *

זֶה דוֹר־נִמּוּס: אִם בַּת תַּשִּׁיר

סִפְרָהּ אוֹ יַלְקוּטָהּ,

מִיָד יַקְפִּיץ אוֹתָם אַבִּיר

אֵלֶיהָ בִּבְעִיטָה.

* * * * *

זֶה דוֹר־נִמּוּס: כְּשֶׁצָּרִיךְ

בַּ“סְּלֶנְג” הַצַּבָּרִי

לוֹמַר: “אַתָּה טִפֵּש” (אוֹ “פְּסִיךְ”),

אוֹמְרִים: “תִּהְיֶה בָּרִיא!”

* * * * *

דִּיּוּק מַדָּעִי

רָן לוֹמֵד בְּהַתְמָדָה

וְחוֹמֵד “לְשׁוֹן מַדָּע”:

בְּרֹאשׁוֹ הַמֻּנָּחִים

כִּבְקֻפְסָה הֵם מֻנָּחִים!


וְהִנֵּה שִׁמְעוּ עַד־אָן

מַגִּיעָה לְשׁוֹן מַדְּעָן,

הַשּׁוֹמֵר דִּיּוּק־מֻנָּח

גַם בִּשְׁעַת חִידוֹן תַּנַ"ךְ!


רָן נִשְׁאַל בֵּין שְׁאֵלוֹת:

“מָה אֵרַע לְאֵשֶׁת לוֹט?”

הֶחֱזִיר בִּן־רֶגַע רָן:

“הִיא הָפְכָה כְּלוֹרִיד־נַתְרָן!”

* * * * *

נַעַר מוֹדֶרְנִי

תַּלְמִיד בֶּן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֶה נִשְׁאַל,

אִם כְּבָר בָּחַר אֶת הַמִּקְצוֹעַ,

אֲשֶׁר יִלְמַד, כְּשֶׁיִּגְדַּל,

בְּבֵית הַסֵּפֶר הַגָּבוֹהַּ?


הֵשֵׁיב הַנַּעַר: "אֵיךְ אֵדַע,

מַה חִדּוּשֵׁי־עָתִיד יָבִיאוּ?

אוּלַי, עַד כֹּה אַנְשֵׁי־מַדָּע

אֶת מִקְצוֹעִי עוֹד לֹא הִמְצִיאוּ?"

* * * * *

לַטִינִית

הַבְּחִינָה מְאֹד קָשְׁתָה,

וְדָן – נִרְגַּז מִן הַכִּתָּה בָּא.

– “לַטִינִית הִיא לָשׁוֹן מֵתָה?” –

שָׁאָל לְפֶתַע דָּן אֶת אַבָּא.


– “כֵּן” – הֶחֱזִיר הָאָב לַבֵּן.

שָׁקַע לוֹ דָנִי בְּהַרְהֶרֶת –

וְאַחַר־כָּךְ שָׁאַל: "אִם כֵּן,

מַדּוּעַ הִיא אֵינָהּ נִקְבֶּרֶת?"

* * * * *

יַלְדָּה “מְעֻדְכֶּנֶת”

אִם רוֹצֶה בּוֹחֵן לִבְחוֹן

יְדִיעָה שֶׁל נִיב נָכוֹן,

הוּא מַצִּיעַ לְהַשְׁלִים

הַתְחָלַת צֵרוּף־מִלִּים.


“רוּת” – אָמַר הָאָב לַבַּת:

"נָא הַשְׁלִימִי “הֲשָבַת…”!

הוּא חָשַׁב כִּי הִיא תֵּדַע:

הֲשָׁבַת הָאֲבֵדָה”.


אַךְ הֻשְׁפַּע מֹחָהּ שֶׁל רוּת

מִקְּרִיאָה בָּעִתּוֹנוּת;

וּמִיָּד קָרְאָה הַבַּת:

“הֲשָׁבַת – אוֹ לֹא שָׁבַת?”

* * * * *

יֶלֶד מְעֻדְכָּן

– “הַתְקַבֵּל תּוֹסֶפֶת־יֹקֶר?” –

שָׁאָל אֶת אַבָּא דָּן בַּבֹּקֶר.

– “וַדַּאי!” – עָנָה לוֹ: "הֵן נִצְמַד

שְׂכַר כָּל עוֹבֵד אֶל הַמַּדָּד".


– “יָפֶה!” – אָמַר לְאַבָּא דָּנִי:

"זֶה דִין צוֹדֵק. וּבְכֵן, סְבוּרַנִי

כִּי מִן הַצֶּדֶק שֶׁיֻּצְמַד

גַּם סַךְ דְּמֵי־כִּיס אֶל הַמַּדָּד!"

* * * * *

“שְׁאַל, בְּנִי, שְׁאַל!”

“הַסְבֵּר לִי, אַבָּא” – סָח יַלְדּוֹן:

“כֵּיצַד פּוֹעֵל הַטֶּלֶפוֹן?”

עָנָה לוֹ: "צַר לִי, צַר, יַלְדִּי:

זֹאת לֹא לָמַדְתִּי מֵעוֹדִי!"


שָׁאַל הַבֵּן: "מַה סוֹד הַחֹק

שֶׁכָּל אִילָן – צִבְעוֹ יָרֹק?"

עָנָה: "לָמַדְתִּי זֹאת, יַלְדִּי,

אַךְ כְּבָר שָׁכַחְתִּי תַּלְמוּדִי!"


הִקְשָׁה הַבֵּן קֻשְׁיָה שׁוֹנָה:

“מָה הַמֶּרְחָק עַד הַלְּבָנָה?”

עָנָה לוֹ אַבָּא: "סְלַח, יַלְדִּי:

פְּרָט זֶה אֵינֶנּוּ בְּיָדִי!"


נָדַם הַיֶּלֶד, מְאֻכְזָב.

– “שְׁאַל!” – עוֹדֵד אוֹתוֹ הָאָב.

"שְׁאַל, יַלְדִּי, בַּקֵּשׁ מֵידָע!

אִם לֹא תִּשְׁאַל – כֵּיצַד תֵּדָע?"

* * * * *

אַכְזָבָה

יַלְדָּה בַּת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֶה חוֹזֶרֶת

מִסּרֶט־בֹּקֶר, הַמֻּקְרָן

לְלֹא־הֶפְסֵק. – “יָפֶה הַסֶּרֶט?” –

שׁוֹאֵל אָחִיהָ הַסַּקְרָן.


– “לֹא!” – הִיא עוֹנָה לוֹ – "הִתְאַכְזַבְתִּי!

הָעֲלִילָה מְאֹד טִפְּשִׁית –

וְרַק בְּקֹשִׁי רַב יָשַבְתִּי

עַד גְּמָר הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית!"

* * * * *

פְּלִיאָה

צוֹפֵה־קוֹלְנוֹעַ מְפַהֵק,

תּוֹהֶה וּמִתְפַּלֵּא:

"הִנֵּה רְאוּ: הַסֶּרֶט רֵיק

וְהָאוּלָם מָלֵא!"

* * * * *

מַה מַּקְסִימָה בְּ“טֶלֶסְקוֹפּ”

כּוֹכֶבֶת מְפֻרְסֶמֶת!

אוּלָם דְּמוּתָהּ בְּ“מִיקְרוֹסְקוֹפּ” –

הַרְבֵּה פָּחוֹת קוֹסֶמֶת.

* * * * *

אֶת הָרָחוֹק מַקְלֵט מַקְרִיב,

אַך בֵּין קְרוֹבִים מֵבִיא רַק רִיב.

* * * * *

יֵשׁ לְכָל גַּל מִן הַגַּלִּים

מַעֲרִיצִים – וְשׁוֹלְלִים.

בֵּינָם פּוֹרֵץ סִכְסוּךְ אַלִּים –

וּמִלְחַמְתָּם “מַכָּה גַּלִּים”.

* * * * *

פִּלְאֵי הַמַּדָּע

יַלְדּוֹן בֶּן־עִיר – הָיָה לוֹ חֵשֶׁק

לִרְאוֹת קִדְמָה מִשְׁקִית בַּכְּפָר,

וְכַאֲשֶׁר בִּקֵּר בְּמֶשֶׁק,

גִּלָּה עִנְיָן בְּכָל דָּבָר.


הֶרְאוּ לוֹ רֶפֶת מְשֻׁכְלֶלֶת,

שֶׁבָּהּ חוֹלֵב פָּרוֹת חַשְׁמַל.

“אֲנִי מֵבִין” – אָמַר הַיֶּלֶד:

"יוֹתֵר חַשְׁמַל – פָּחוֹת עָמָל!


וְאִם בְּדֶרֶךְ מְמֻכֶּנֶת,

נֶחְשָׂךְ כָּל טֹרַח מְיֻתָּר,

וַדַּאי בְּרֶפֶת מְעֻדֶכֶּנֶת –

חֲלַב־פָּרוֹת הוּא מְפֻסְטָר?"

* * * * *

סוֹד הַחַשְׁמַל

מוֹרֶה שָׁאָל בְּבֵית־הַסֵּפֶר:

“אֶפְרַיִם, מַה הוּא זֶה חַשְׁמַל?”

– “אֶ… אֶ… יָדַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי” –

גִּמְגֵּם בְּפַחַד הַנִּשְׁאָל.


פְּנֵי הַמּוֹרֶה קָדְרוּ לְפֶתַע,

וְהוּא קָרָא בַּחֲרָדָה:

"אוֹי וַאֲבוֹי! אָמְנָם שָכַחְתָּ?

הוֹ, מָה עוֹלַלְתָּ לַמַּדָּע!


אָתָּה – יָחִיד שֶׁפִּעֲנַחְתָּ

בִּמְלוֹא־עוֹלָם מַהוּת חַשְׁמַל;

וְגַם אַתָּה פִּתְאֹם שָׁכַחְתָּ!

מַדָּע אֻמְלָל וּבִיש מַזָּל!"

* * * * *

פְּרָס מַחְטִיא

– בְּנִי, הִתְבַּיֵּשׁ נָא! מָה עוֹלַלְתָּ?

לְךָ הִבְטַחְתִּי מְכוֹנִית

כִּפְרָס־לִמּוּד – אולָם נִכְשַׁלְתָּ

בִּבְחִינָתְךָ הָעִיּוּנִית.


זוֹ תּוֹפָעַת רִשּׁוּל אוֹ אֹדֶשׁ!

מֹחִי אֵינֶנּוּ מַשִּׂיגָהּ!

בַּמֶּה עָסַקְתָּ כָּל הַחֹדֶשׁ?"

– “אֲנִי לָמַדְתִּי… נְהִיגָה!”

* * * * *

בֵּן חַסְכָן

"הַאִם אַתְּ, אִמָּא, מְרֻצָּה

שֶׁבִּשְׁבִילֵךְ חָסַכְתִּי לִירָה?"

– "וַדַּאי! אוּלָם אֲנִי רוֹצָה

לָדַעַת, אֵיךְ? אוּלַי תַּסְבִּירָה?"


– "הִבְטַחַתְּ לִירָה לִי שִׁלְשׁוֹם,

אִם אֲתַקֵּן צִיּוּן שְׁנָתִי רָע.

בְּחִינָתִי הָיְתָה הַיּוֹם.

וּבְכֵן, חָסַכְתִּי לָךְ הַלִּירָה!"

* * * * *

מַפְתֵּחַ־כָּבוֹד

"נָתַתְּ מַפְתֵּחַ מְיֻחָד

מִן הַדִּירָה לִבְנֵךְ הַנַּעַר?

בְּמוֹ־יָדֵךְ יָצַרְתְּ מִטְרָד!" –

אָמְרָה לָאֵם שְׁכֶנְתָּה בְּצַעַר.


הָאֵם חִיְּכָה: "זֶה פַּחַד־שָׁוְא!

מַפְתֵּחֵ זֶה מֵבִיא תּוֹעֶלֶת:

בְּנִי מִתְפָּאֵר בּוֹ בֵּין רֵעָיו –

אַךְ הוּא אֵינוֹ מַתְאִים לַדֶּלֶת!"

* * * * *

שֵׁרוּת סָדִיר

פְּלוֹנִי נִכְנַס לְמַעֲלִית.

הַנַּעֲרוֹן בַּפֶּתַח,

“הַמַּעֲלֶה וְהַמּוֹרִיד”,

קָרָא “בַּלָּשׁ” רַב־מֶתַח.


הָאִישׁ הִבִּיט עַל הַשָּעוֹן.

רוּחוֹ קָצְרָה, נִרְגָּזָה.

נִשְׁמַע רִשְׁרוּשׁ דַּפֵּי־סִפְרוֹן.

הַמַּעֲלִית לֹא זָזָה.


מָתַי עוֹלָה הַמַּעֲלִית?” –

שָאַל הָאִישׁ בְּגַעַר.

– “בְּסוֹף כָּל פֶּרֶק!” – חִישׁ הִפְלִיט,

אַגַּב קְרִיאָה, הַנַּעַר.

* * * * *

נִמּוּס

"יְסוֹד נִמּוּס – הוּא אֹרֶךְ־רוּחַ.

לְמַד שֵׁרוּת אָדִיב!" – הֵעִיר

זַבָּן וָתִיק, אַגַּב וִכּוּחַ,

לְמִתְלַמֵד, בָּחוּר צָעִיר.


– “דַּי! מוּסָרְךָ עָלַי לְטֹרַח!” –

עָנָה הַנַּעַר בְּרִתְחָה:

"וְכִי אֵינִי אָדִיב דֵּי־צֹרֶךְ,

שׁוֹטֶה זָקֵן שֶׁכְּמוֹתְךָ?"

* * * * *

בְּאוֹטוֹבּוּס

אִישׁ צָעִיר מָסַר לִגְבֶרֶת

מְקוֹמוֹ לְיַד אֶשְׁנָב –

כִּי הָרוּחַ הַגּוֹבֶרֶת

הִצְלִיפַתּוּ עַל פָּנָיו.

סָח זָקֵן בְּאוֹטוֹבּוּס,

שֶהָיָה מְאֹד עָמוּס:

"אִם לַנֹּעַר יֵשׁ נִמּוּס,

הוּא שׁוֹמְרוֹ כְּסוֹד כָּמוּס!"

* * * * *

אֵם מוֹדֶרְנִית

גַם קַלֵּי־חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו

דָּן תָּמִיד עוֹרֵךְ בִּכְתָב.

הוּא טוֹעֵן: “חִשּׁוּב בַּמֹּחַ” –

מְסֻבָּךְ הוּא וְלֹא נוֹחַ.


נִמְלְכָה אִמּוֹ שֶׁל דָּן

לְלַמְּדוֹ תַּכְסִיס קָטָן:

"בְּנִי, הַפְעֵל “עֵינֵי־הָרוּחַ” –

וְדַמֵּה לִכְתּוֹב עַל לוּחַ!


הֲבִינוֹתָ? הִתְכּוֹנֵן!

עֲצוּמוֹת עֵינֶיךָ?" – “כֵּן”

– "הֲרוֹאוֹת עֵינֵי־רוּחֶךָ

אֶת הַלּוּחַ לְפָנֶיךָ?"


– כֵּן, מַמָּשׁ כְּבַחֲלוֹם!"

– "וְעַכְשָּו דַמֵּה לִרְשׁוֹם!

הֲרָשַׁמְתָּ עַל הַלּוּחַ

הַסְּפָרוֹת בְּ“גִּיר־הָרוּחַ?”


– “לֹא!” – “מַדּוּעַ, בֵּן יַקִּיר?”

– “לֹא מָצָאתִי אֶת הַגִּיר!”

* * * * *

“גַ’זְבַּךְ”

“בָּנַי” – סִפֵּר לַפְּסִיכוֹלוֹג

הָאָב הַמְרֻגָּז –

“מִתְגַ’זְזִים”: קוֹלְטִים כִּסְפוֹג

בּוּלְמוּסִיקָה שֶׁל גַ’ז!"


– “קְנֵה תַּקְלִיטֵי־מוֹפֵת לָרֹב!” –

הִמְלִיץ הָאִישׁ לָאָב.

בְּהִזְדַּמְּנָם שֵׁנִית בָּרְחוֹב,

שָׁאַל עַל נְעָרָיו.


– “אֲבוֹי!” – גָּנַח הָאָב: "שְׁכֵנַי

בָּאִים לִרְאוֹת בְּסָךְ

לַהֲטוּטֵי כִּרְכּוּר בָּנַי

לְקוֹל תַּקְלִיט שֶׁל בַּךְ!"

* * * * *

אֶמְצָעִי־בְּטִיחוּת

הָאֵם חָזְרָה – וְהִיא שׁוֹאֶלֶת

אֶת הַ“שְּׁמַרְטַף” בְּתִמָּהוֹן:

"מָה? אַתְּ סִלַּקְתְּ הַמַּחֲצֶלֶת

מִתַּחַת עֶרֶשׂ־הַיַּלְדּוֹן?"


– “כֵּן, הִיא עָבָה מֵאֵין כָּמוֹהָ” –

עָנְתָה בְּנַחַת “שְׁמַרְטַפָּהּ” –

"וּבִגְלָלָה יִקְשֶׁה לִשְׁמוֹעַ,

אִם בְּנֵך יִפּוֹל אֶל הָרִצְפָּה!"

* * * * *

קֻשְׁיָה

הַאֻמְנָם כָּל־כָּךְ הֶחְכִּימָה

הַחֶבְרָה מִן הַזְּמַנִּים

כַּאֲשֶׁר “שְׁמַרְטַף” וְאִמָּא

לֹא הָיוּ דְבָרִים שׁוֹנִים?

* * * * *

יֶלֶד רָגִישׁ

אֵם אָמרָה לַמְחַנֶּכֶת:

"עַל עֶזְרֵךְ אֲנִי סוֹמֶכֶת:

כָּאן יִלְמַד יַלְדִּי בֶּן־שֵׁשׁ –

וְלִבִּי מְאֹד חוֹשֵׁשׁ!


כֹּה רָגִישׁ הוּא זֶה הַיֶּלֶד –

שֶׁנַּפְשׁוֹ אֵינָהּ סוֹבֶלֶת

שׁוּם חֻמְרָה! הֲיִי זְהִירָה:

הוּא נִפְגָּע מִגְּעָרָה!"


– "אַךְ, גְּבִרְתִּי, הֵן אַתְּ יוֹדַעַת:

בְּבֵית־סֵפֵר יֵשׁ מִשְׁמַעַת!

הַטָּפַת מוּסָר לִבְנֵךְ

הִיא חוֹבַת הַמְחַנֵּךְ!"


– כֵּן, אֶת זֹאת אֲנִי יוֹדַעַת:

כְּמוּבָן, דְּרוּשָׁה מִשְׁמַעַת!

יֵשׁ הֶכְרַח בְּאֶמְצָעִים

מַשְׁפִּיעִים וּמַרְתִּיעִים!"


– “וְאִם כָּךְ הוּא, מָה רוֹצָה אַתְּ?”

– "אִם יָפֵר יַלְדִּי מִשְׁמַעַת,

תְּנִי, לְמַעַן רִסּוּנוֹ,

סְטִירַת־לֶחִי לִשְׁכֵנוֹ!"

* * * * *

בַּקָּשַׁת אִמָּא

הֵבִיאָה אֵם יַלְדּוֹן בֶּן־חֶמֶד

אֶל הַסַּפָּר: “סַפֵּר אֶת בְּנִי!”

הַקָּט הֶחְזִיק בְּיָד מוּרֶמֶת

אֶקְדַּח־פּוּרִים רַעֲשָׁנִי.


"עַד שֶׁאַתָּה עָלָיו טוֹרֵחַ

אָרוּץ לִקְנוֹת דְּבָרִים מִסְפָּר!"

– “הַאִם יַלְדֵּךְ לֹא יִתְפַּרְחֵחַ?” –

שָׁאַל בְּפַחַד הַסַּפָּר.


– "לֹא, לֹא! הוּא רַק מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ

בְּאֶקדּוֹחוֹן – וְזֶה הַכֹּל.

זֶה לֹא מַזִּיק, אַךְ הוּא תּוֹבֵעַ

שֶׁהַנּוֹרֶה – מִיָּד יִפּוֹל!


וּבְכֵן, עִם כָּל יְרִי מַפְתִּיעַ,

עֲשֵׂה טוֹבָה לִי: צְנַח כַּמֵּת!

זֶה, בְּלִי סָפֵק אוֹתוֹ יַרְגִּיעַ –

וְהוּא יָשׁוּב לִהְיוֹת שָׁקֵט!"

* * * * *

יוֹם הָאָב

בְּמִשְׁפָּחָה אַחַת הֻחְלַט

לָחֹג גַּם “יוֹם־הָאָב”.

הַכֹּל: הָאֵם, כָּל בֵּן, כָּל בַּת –

הִתְכּוֹנְנוּ זְמַן רַב.


סוֹף־סוֹף סֻיְּמוּ הַהֲכָנוֹת –

וְיוֹם הָאַפְתָּעָה בָּא:

הֵחֵל מִצְעַד הַמַּתָּנוֹת

אֶל סַף חַדְרוֹ שֶׁל אַבָּא.


הוּבְאוּ טְרַנְזִיסְטוֹר וְשָׁעוֹן,

מַצִּית יָפֶה, מִקְטֶרֶת,

אַרְנָק וְתִיק, צִיּוּר, פִּסְלוֹן,

נִבְרֶשֶׁת מְהֻדֶּרֶת;


הוּבְאוּ כְּסָיוֹת וּמִזְוָדָה

אַלְבּוֹם וְסֵפֶר־פַּיִט,

וּמִטְרִיָּה וַאֱפֻדָּה

וְגַם מִקְטֹרֶן־בַּיִת;


הוּבְאוּ תְּרֵיסַר שֶׁל עֲנִיבוֹת

וּמַכְשִׁירֵי־תִּגְלַחַת…

הָאָב, נִרְגָּשׁ מִן הַכָּבוֹד,

קָרַן כֻּלוֹ מִנַּחַת.


וּלְבַסּוֹף מַעֲטָפָה

לָאָב הוֹשִׁיטָה אִמָּא:

גְּדוֹלָה, עָבָה וְלֹא־שְׁקוּפָה…

מָה עוֹד גָּנוּז בָּה פְּנִימָה?


שָׁאַל הָאָב הַמִּשְׁתּוֹמֵם:

“תּוֹסֶפֶת מַתָּנוֹת?”

– “לֹא” – בְּחִיּוּךְ עָנְתָה הָאֵם:

“זֶה – צְרוֹר הַחֶשְׁבּוֹנוֹת!”

* * * * *

“חֶרְבּוֹן” בְּחֶשְׁבּוֹן

אַחַר קְטָטָה עִם חֲבֵרָיו,

שָׁב אֱלִיעֶזֶר בֶּן־הָעֶשֶׂר.

“פַּנָּס” כָּחֹל – סִמַּן הַקְּרָב –

קִשֵּׁט עֵינוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר.


– “הֲרֵי אָמַרְתִּי, יֶלֶד רָע” –

נִזְדָּעֲקָה אִמּוֹ בְּרֹגֶז:

"סְפוֹר עַד עֶשְׂרִים לִפְנֵי תִּגְרָה!

כָּל לַהַט־קְרָב הָיָה נָמוֹג אָז!"


– דַּוְקָא סָפַרְתִּי עַד עֶשְׂרִים" –

עָנָה בְּעֶצֶב אֱלִיעֶזֶר –

אֲבָל אִמּוֹת הַחֲבֵרִים

הוֹרוּ לָהֶם לִסְפּוֹר עַד עֶשֶׂר!"

* * * * *

כֹּח־יָד וְכֹחַ־רֶגֶל

שׂוֹחֲחוּ בֵּינָם שְׁכֵנִים

בְּעִנְיַן חִנּוּךְ־בָּנִים.


סָח רִאשׁוֹן, סְפּוֹרְטַאי מֻבְהָק:

"הַחַיִּים הֵם מַאֲבָק.

בְּנִי עָלוּל לִהְיוֹת תָּקוּף:

לִמַּדְתִּיו אֵפוֹא אִגְרוּף!"


סָח שֵׁנִי: סָפֵק, שָׁכֵן,

אִם הַ“בּוֹכְּס” עָלָיו יָגֵן

מִגְּבַרְתָּן וּבַעַל־גּוּף,

שֶׁגַּם הוּא לָמַד אִגְרוּף!"


הָרִאשׁוֹן מִיָּד עָנָה:

"טַעֲנָה זוֹ – טַעֲנָה!

אַךְ גַּם כָּאן יֶשְׁנָהּ עֵצָה:

לִמַּדְתִּיהוּ גַם רִיצָה!"

* * * * *

רֶמֶז עָדִין

הַבִּשּׁוּל – תּוֹרָה נִכְבֶּדֶת,

וְגַם רוּת אוֹתָהּ לוֹמֶדֶת –

וּבֵינְתַיִם בַּעֲלָהּ

קְצָת חוֹלֶה מִבִּשּׁוּלָהּ.


רוּת בִּבְכִי סִפְּרָה לוֹ: "רָנִי,

כְּלַבְלַבִּי הַיּוֹם “סִדְּרַנִי”:

הוּא זָלַל אֶת תַּבְשִׁילְךָ,

שֶׁהֵכַנְתִּי בִּשְׁבִילְךָ!"


– “אַל תִּבְכִּי!” – אָמַר בְּנַחַת

רָן לְרוּת הַנֶּאֱנַחַת:

"לֹא כְּדַאי לְהִצְטַעֵר:

לָךְ אֶקְנֶה כְּלַבְלַב אַחֵר!"

* * * * *

מַאֲכָל מִסְתּוֹרִי

פְּלוֹנִי – הֻגַּשׁ לוֹ מַאֲכָל.

לֹא הִכִּירוֹ לְפִי הַטַּעַם –

וְאֶת אִשְׁתּוֹ מִיָּד שַׁאַל:

“בַּמֶּה כִּבַּדְתְּ אוֹתִי הַפַּעַם?”


אִשְׁתּוֹ חָשְׁבָה מְעַט בִּדְמִי…

סוֹף־סוֹף הוֹדְתָה אַחַר הַשֶּׁתֶק:

"אֵינִי יוֹדַעַת בְּעַצְמִי:

מִן הַפַּחִית נָשַׁר הַפֶּתֶק!"


לְמִסְעָדָה הוֹלֵךֱ אָדָם

כְּדֵי לִשְׁבּוֹר רָעָב;

וְהַזּוֹלֵל – כְדֵי שֶׁשָּם

“יָשִׂישׂוּ בְּנֵי־מֵעָיו”.

* * * * *

אֵי־אָז חָמְדוּ לִזְלוֹל בְּזוֹל!

כָּעֵת – וְזוֹ חִידָה לִי –

הַזּוֹלְלִים חוֹמְדִים לִזְלוֹל

בְּיֹקֶר מַכְּסִימַלִי!

* * * * *

אִישׁ תַּרְבּוּתִי – לֹא קַנִיבַּל.

עַל־כֵּן אֶת בְּשָׂרוֹ

שֶׁל בֶּן־מִינֵהוּ לֹא יֹאכַל:

הוּא רַק פּוֹשֵׁט עוֹרוֹ.

* * * * *

בְּקַבְּלָנוּת” עוֹבֵד זוֹלֵל –

וּמְקַבֵּל מִשְׁקָל.

אַךְ קֻבְלָנָה לוֹ: הוּא קוֹבֵל

כִּי קִבּוּלוֹ מֻגְבָּל.

* * * * *

אָמְנָם זְלִילָה הִיא סְפּוֹרְט טָעִים,

אַךְ אוֹי לְאֵלֶּה סְפּוֹרְטָאִים!

* * * * *

זוֹלֵל עַצְלָן גּוֹרֵס גִּרְסָה:

בִּשְׁבִיל כָּרֵס נוֹצְרָה כֻּרְסָה!

* * * * *

עֹדֶף הָפוּךְ

עִם בַּת זוּגוֹ נִקְלַע בָּחוּר

לְבֵית־קָפֶה מִסּוּג הָדוּר,

בּוֹ מְנַצֵּחַ קַל־שַׁרְבִיט

הִנְעִים בְּנֶגֶן פַּת־עַרְבִית.


לָאֲרוּחָה הֻגְּשָׁה שְׁתִיָּה.

בָּא הַמֶּלְצַר לְשֵׁם גְּבִיָּה.

סָח הַבָּחוּר בְּטוֹן מַרְשִׁים:

“לִי יֵשׁ רַק שְׁטָר שֶׁל חֲמִשִּׁים!”


הוּא קְצָת רִחֵם עַל הַמֶּלְצַר,

שֶׁיִּתְקַשֶּׁה לִפְרוֹט הַשְּׁטָר.

אַךְ זֶה עָנָה לוֹ: "אֵין דָּבָר!

אֶת הַיִּתְרָה תִּפְרַע מָחָר!"

* * * * *

סוֹד אֲרִיכוּת־חַיִּים מוֹדֶרְנִית

“חַיֵּי־אָדָם הִכְפִּילוּ אֹרֶך” –

אָמַר פְּרוֹפֶסּוֹר: "מִי יֵדַע

לָתֵת הֶסְבֵּר מַקִּיף כַּצֹּרֶךְ:

מַה מְקוֹרָה שֶׁל הָעֻבְדָּה?"


סְטוּדֶנְט הֵשִׁיב לוֹ לַפְּרוֹפֶסּוֹר:

לֹא אַאֲרִיךְ בְּהֶסְבֵּרַי:

בִּמְקוֹם מֵאָה סִבּוֹת – אוֹ עֶשֶׂר –

אַזְכִּיר אַחַת, וְהִיא – אֶשְׁרַאי:


כָּעֵת חוֹבוֹת כְּיַד הַמֶּלֶךְ

עוֹשֶׂה כָּל אִישׁ בַּנְּעוּרִים;

דְּרוּשִׁים חַיָּיו שֶׁל מְתוּשֶׁלַח

לְשִׁלּוּמָם בְּשִׁעוּרִים!"

* * * * *

רָהִיטֵי־פְּרָס

בָּעִתּוֹנוּת נִדְפַּס פִּרְסוּם:

"שִׁמְרוּ תְּלוּשִׁים שֶׁל סַבּוֹנֵנוּ!

תּוּכְלוּ לִזְכּוֹת בִּפְרָס עָצוּם:

רִהוּט־דִּירָה עַל חֶשְׁבּוֹנֵנוּ!"


– הַאֵין זֶה שֶׁקֶר, בִּמְחִילָה?" –

אָמְרָה אִשָּׁה אַחַת מֻפְתַּעַת.

– “לֹא, זֶה עִנְיָן שֶׁל הַגְרָלָה” –

עָנְתָה שְׁכֶנְתָּהּ – "אֲנִי יוֹדַעַת:


סִפְּרָה מִשְׁפַֹחַת מַכָּרִים

כִּי רִהֲטָה בְּזוֹ הַדֶּרֶךְ

דִּירָה בַּת שֵׁשֶׁת חֲדָרִים –

וְהָרִהוּט הָיָה רַב־עֵרֶךְ.


אַךְ, בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַחֶשְׁבּוֹן,

נִדְרַשׁ רִהוּט לָהּ רַק לְחֶדֶר:

כִּי עֲרֵמוֹת קֻפְסוֹת־סַבּוֹן

תָּפְסוּ בֵּינְתַיִם כָּל הַיֶּתֶר!"

* * * * *

הַמִּדָּה וְהַמּוֹדָה

בְּבֵית־מִסְחָר רוֹצָה קוֹנָה

לִמְדּוֹד תִּלְבֹּשֶׁת מוּכָנָה.


הַזַּבָּנִית הַיְדִידָה

בּוֹדֶקֶת תֹּאַם הַמִּדָּה:


“הַאִם צָרָה הַחֲגוֹרָה?”

– “לֹא, בְּהֶחְלֵט אֵינָהּ צָרָה!”


– "הֲמַרְגִּישָׁה אַתְּ מוּעָקָה

בְּבִית־הַשֶּׁחִי? – “לָאו דַּוְקָא!”


– “הַאִם יֵשׁ לַחַץ בֶּחָזֶה?”

– “לֹא, אֵין שׁוּם לַחַץ שֶׁכָּזֶה!”


– "וּבְכֵן, לֹא זֶהוּ, כְּמוּבָן:

דָּרוּשׁ מִסְפָּר יוֹתֵר קָטָן!"

* * * * *

בַּת דּוֹר חָדָשׁ, בְּרֹב שִׂכְלָהּ,

קוֹנָה אֶת נְעָלֶיהָ

לְפִי אָפְנָה לְפִי שִׂמְלָה –

אַךְ לֹא לְפִי רַגְלֶיהָ!

* * * * *

עֲצָתָהּ שֶׁל סָבְתָא

יוֹשְׁבוֹת בְּצַוְתָּא רוּת וְסָבְתָא.

“מָה אַתְּ לוֹמֶדֶת, נֶכְדָּתִי?”

– "פִיסִיּוֹלוֹגְיָה, פְּסִיכוֹלוֹגְיָה

וּבִּיּוֹלוֹגְיָה, סָבָתִי!"


– "אָכֵן, עָשָׂה רֹאשֵׁךְ כִּסְפוֹג יָהּ!

אַךְ עֲדִיפוֹת לָךְ, לְדַעְתִּי,

בִּשֹּוּלוֹלוֹגְיָה, כְּבִיסוֹלוֹגְיָה

וּתְפִירוֹלוֹגְיָה, נֶכְדָּתִי!"

* * * * *

פּחַד־שָׁוְא

הָאָב עָבַד בַּחֶדֶר פְּנִימָה.

פִּתְאֹם קָרָא מִשָּׁם לַבֵּן:

"בּוֹא הֵנָּה, בְּנִי! סִפְּרָה לִי אִמָּא

שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתָּ לְעַשֵּׁן!"


הַצְּעִירוֹן צִפָּה בְּפַחַד

לְתוֹכָחָה אַכְזָרִיָּה.

“אִם־כֵּן” – אָמַר אָבִיו בְּנַחַת –

כַּבְּדֵנִי בְּסִיגָרִיָּה!"

* * * * *

בֶּגֶד־יָם

עַל שְׂפַת־הַיָּם פַּקָּח מַכָּר

אָמַר לְרוּת: "שְׁמָעִינִי!

הַאִם בָּךְ אִמָּא לֹא תִּגְעַר,

אִם הִיא תִּרְאֵךְ בְּ“מִינִי”?


– “כֵּן, אֲדוֹנִי, אַתָּה צוֹדֵק!” –

הַנַּעֲרָה הִסְכִּימָה:

"אִמִּי תִּגְעַר בִּי בְּלִי סָפֵק:

זֶה בֶּגֶד־יָם שֶׁל אִמָּא!"

* * * * *

חוּשׁ מִסְחָרִי

"הוֹ, דָּן, הִשְׁמַעְתָּ זֶה־עַתָּה

מִלָּה אֲשֶׁר אֶסְלוֹד מִמֶּנָּה!

אֶתֵּן לְךָ עֶשְׂרִים פְּרוּטָה,

אִם שׁוּב מִמְּךָ לֹא אֶשְׁמָעֶנָּה!"


– "אֲנִי מַסְכִּים לַהַצָּעָה!

מִלָּה זוֹ, אִמָּא, לֹא אַזְכִּיר עוֹד!

אַךְ יֵשׁ לִי עוֹד מִלָּה רָעָה,

שֶׁלְּפָחוֹת שׁוֹוָה שְׁתֵּי לִירוֹת!"

* * * * *

מִמִּי?

תַּלְמִיד הִרְבָּה לִפְלוֹט קְלָלוֹת.

מוֹרוֹ קָרָא לְאַבָּא.

אַחַר צִטּוּט כַּמָּה “מִלּוֹת”,

הָאָב לִידֵי חֵמָה בָּא:


"נִבְזֶה! כֵּיצַד הוּא מְקַלֵּל!

נָבָל! אֵינִי יוֹדֵעַ,

מִמִּי־זֶה בְּנִי, לַעֲזָאזֵל,

שָׂפָה כָּזֹאת שׁוֹמֵעַ?"

* * * * *

הַנִּמּוּס וְהַמּוּסָר

"אַתָּה רוֹצֶה תַּפּוּחַ, רֹנִי?

אֶת הַגָּדוֹל אוֹ הַקָּטָן?"

– "מַה יֵשׁ לִשְׁאוֹל? זוֹלֵל כָּמוֹנִי –

גָּדוֹל עָדִיף לוֹ, כְּמוּבָן!"


– “לְשֵׁם נִמּוּס” – מַסְבֶּרֶת אִמָּא –

“צָרִיךְ לוֹמַר: אֶת הַקָּטָן”.

– "הַאִם רוֹצָה אַתְּ שֶׁאַסְכִּימָה

לְשֵׁם נִמּוּס לִהְיוֹת שַׁקְּרָן?"

תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל חֻצְפָּן


אִשָּׁה קְשִׁישָׁה בָּרְחוֹב שׁוֹאֶלֶת

פִּרְחָח קָטָן, שֶׁפִּיו עָשֵׁן:

"הַאִם אִמְּךָ יוֹדַעַת, יֶלֶד,

שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתָּ לְעַשֵּׁן?"


– “הַאִם אִישֵׁךְ יוֹדֵעַ, גְּבֶרֶת” –

מֵשִׁיב הַלָּז עַל הַדְּבָרִים –

"שֶׁאַתְּ פּוֹנָה וּמְדַבֶּרֶת

אֶל בַּחוּרִים לֹא-מֻכָּרִים?"


אֵין חֲשָׁשׁ


דִּירַת-בֻּבּוֹת בּוֹנָה לָהּ צִלִּי;

יִצְחָק אָחִיהָ לָהּ עוֹזֵר.

הִיא מַפְצִירָה בְּאִמָּא: "תְּנִי לִי

אֶת הַפַּטִּישׁ – לִדְפּוֹק מַסְמֵר!"


– "הַאִם אֵינֵךְ פּוֹחֶדֶת, צִלִּי,

שֶׁתִּפָּצְעִי אַגַּב-מִשְׂחָק?"

– "לֹא, אִמָּא, לֹא! אַל תִּדְאֲגִי לִי:

אֶת הַמַּסְמֵר יַחְזִיק יִצְחָק!"


הָיָה עָסוּק…


“יַלְדִּי” – אָמְרָה אִמּוֹ שֶׁל מַתִּי –

"אַל תְּשַׂחֵק עוֹד עִם שָׁאוּל!

הוּא יֶלֶד רַע: אֶתְמוֹל, שָׁמַעְתִּי,

קָשַׁר קֻמְקוּם לִזְנַב חָתוּל.


הַאִם רָאִיתָ זֹאת?" – “רָאִיתִי”.

– “וְלֹא מָנַעְתָּ אֶת שָׁאוּל?”

– “לֹא, אִמָּא, לֹא: עָסוּק הָיִיתִי!”

“בַּמֶּה?” – הֶחְזַקְתִּי בֶּחָתוּל".


רְאָיָה חוֹתֶכֵת


הָאָב רָטַן אַגַּב תִּגְלַחַת:

“בְּתַעֲרִי נִפְגַּם הַחֹד!”

אַךְ בְּנוֹ הַקָּט הֵעִיר בְּנַחַת:

“לֹא, תַּעַרְךָ הוּא חַד מְאֹד!”


אָכֵן, הָאָב לִידֵי פְּלִיאָה בָּא:

“כֵּיצַד אַתָּה יוֹדֵעַ, בְּנִי?”

הֵשִׁיב הַקָּט: "הִשְׁחַזְתִּי, אַבָּא,

בְּתַעַר זֶה אֶת עֶפְרוֹנִי!"


שַׁי לְסַבָּא


עַל פְּנֵי יַלְדּוֹן – בַּת-צְחוֹק נֶחְמֶדֶת.

הוּא אֶל סָבוֹ הַטּוֹב נִגַּשׁ:

"הוֹ, סַבָּא, שְׁמַע: לְיוֹם-הוּלֶדֶת

אַגִּישׁ לְךָ שָׁעוֹן חָדָשׁ!"


– "יוֹם-הוּלַדְתִּי רָחוֹק עֲדַיִן,

אוּלָם אַתָּה מְאֹד חָבִיב!

אָכֵן, שָׁעוֹן כְּבָר יֵשׁ לִי". – "אַיִן:

כָּרֶגַע, סַבָּא, שִׁבַּרְתִּיו!"


חֵפֶץ שֶׁאֵין בּוֹ חֵפֶץ


“הוֹ, מָה עוֹלַלְתָּ פֹּה, כְּסִילוֹן!”-

נָזְפָה הָאֵם בִּבְנָהּ:

"הֲרֵי שָׁבַרְתָּ לִי פִּסְלוֹן

בֶּן שְׁלֹש מֵאוֹת שָׁנָה!"


– "בֶּן שְׁלֹש מֵאוֹת? הַאִם, אָמְנָם,

כָּל-כָּךְ הוּא מְשֻׁמָּשׁ?

וּבְכֵן, נִבְהַלְתִּי לְחִנָּם –

חָשַׁבְתִּי:הוּא חָדָשׁ!"


בְּעַצְמוֹ אָשֵׁם!


"הוֹ, יֶלֶד רַע! הַרְפֵּה מִיָּד

מֵחֲתַלְתּוּל מִסְכֵּן!

חֲדַל לִמְשׁוֹךְ זְנָבוֹ בַּיָּד" –

נָזְפָה הָאֵם בַּבֵּן.


– “אֵינִי מוֹשֵׁךְ זְנָבוֹ בַּיָּד” –

מֵשִׁיב הוּא לְאִמּוֹ:

– "אֲנִי מַחְזִיק זְנָבוֹ בִּלְבַד –

מוֹשְׁכוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ!"


בְּלִי הֶתֵּר-יְצִיאָה


יַלְדּוֹן בּוֹכֶה. “מַה יֵשׁ, אֶפְרַיִם?”

– שְׁכֵנָה שׁוֹאֶלֶת בְּדַרְכָּהּ.

– "אֲבוֹי, אִבַּקְתִּי מִכְנָסַיִם,

כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי עַל קַרְקַע!"


הִיא מִסְתַּכֶּלֶת: "שְׁמַע, אֶפְרַיִם:

אֵין שׁוּם אָבָק בָּהֶם, הַבֵּט!"

“כֵּן” – הוּא עוֹנֶה: "אִמִּי בֵּינְתַיִם

אוֹתָם נִקְּתָה לִי בְּמַחְבֵּט".


הִיא שׁוּב זוֹקֶפֶת בּוֹ עֵינַיִם:

“וּבְכֵן, עַל מָה תִּבְכֶּה כָּעֵת?”

– "כִּי, בְּטַפְּלָהּ בַּמִּכְנָסַיִם,

לִי לֹא נָתְנָה מֵהֶם לָצֵאת!"


סִפּוּרוֹ שֶׁל תַּלְמִיד


"אֲבוֹי! אֶתְמוֹל הָיְתָה בּוּשָׁה:

בָּא יֶלֶד לֹא-רָחוּץ –

וְהַמּוֹרָה אוֹתוֹ גֵרְשָׁה

מִן הַכִּתָּה לַחוּץ!"


– "וְעֹנֶשׁ זֶה שֶׁל הַמּוֹרָה –

פָּעַל פְּעֻּלָּתֹו הוּא?"

– "וַדַּאי! כְּבָר בָּאוּ עֲשָׂרָה

לֹא-רְחוּצִים כָּמוּהוּ!"


הַמַּתְמִיד


מוֹרָה הֵעִירָה עַל תַּלְמִיד:

"אַמְנוֹן – שׁוֹבָב אָיֹם.

לְצַעֲרִי, הוּא גַם מַתְמִיד:

אֵינוֹ מַחְסִיר אַף יוֹם!"


לְפִי הַכְּלָל


הַמְמֻנֶּה הַמְּקוֹמִי

עַל הַחִנּוּךְ הָעֲמָמִי

סָר בְּאַחַד הַבִּקּוּרִים

לְתוֹךְ כִּתָּה שֶׁל נְעָרִים.


עַל הָרִצְפָּה הַנְּקִיָּה

הִבְחִין בִּבְדַל-סִיגָרִיָּה.

“לְמִי שַׁיָּךְ הוּא, יְלָדִים?”

שָׁאַל אֶת פִּי הַתַּלְמִידִים.


– “לְךָ הֵשִׁיבָה הַכִּתָּה.

– “לִי? הֲרֵי בָּאתִי זֶה עַתָּה!”

תָּמַהּ בְּקוֹל הַמְמֻנֶּה

לַמַּעֲנֶה הַמְשֻׁנֶה.


– “הוֹ, אֵין דָּבָר!” – מִיָּד הֵשִׁיב

בְּקוֹל אָדִיב תַּלְמִיד נָדִיב:

"יֵשׁ כְּלָל: זוֹכֶה בַּמְּצִיאָה

מִי שְׁרִאשׁוֹן אוֹתָהּ רָאָה!"


לֶקַח בְּמִשְׁמַעַת


תַּלְמִיד יָשַׁב לְיַד חַלּוֹן.

דַּרְכּוֹ הָיָה מֵצִיץ הַיֶּלֶד

לַמֶּלְתָּחָה בַּמִּסְדְּרוֹן.

פִּתְאֹם קָפַץ קְפִיצָה נִבְהֶלֶת.


בַּחֲרָדָה הֵרִים יָדוֹ

וּבָהּ נִפְנֵּף בְּקֹצֶר-רוּחַ.

כָּעַס מוֹרֵהוּ וְלִמְּדוֹ

הִלְכוֹת-נִמּוּס בְּקוֹל קָשׁוּחַ:


"הוֹרֵד יָדְךָ – אֵינִי סוּמָא –

וְגַם הֵחוּצָה אַל תַּבִּיטָה!"

אַחַר כַּמָּה רִגְעֵי-דְמָמָה,

נִשְׁאַל הַיֶּלֶד: “מָה רָצִיתָ?”


“לֹא-כְלוּם” – עָנָה בַאֲנָחָה:

"רָצִיתִי קֹדֶם לְהוֹדִיעַ

כִּי זָר נִכְנַס לַמֶּלְתָּחָה,

לָקַח מִשָּם אַדַּרְתְּךָ

וּמִסְתַּלֵּק בְּאֵין מַפְרִיעַ!"


מַעֲשֶׂה בְּזַחַל


הָיָה זֶה נֶשֶׁף-תַּחְפּוֹשׂוֹת

לַטַּף בִּלְבַד – וּבַכְּנִיסוֹת

נִצְּבוּ אַנְשֵׁי-מִשְׁמֶרֶת

לִבְלוֹם “פְּלִישָׁה בּוֹגֶרֶת”.


פִּתְאֹם, עִם צְרוֹר גָּדוֹל בַּיָּד,

לִפְנֵי סַדְּרָן תַּקִּיף אֶחָד

הוֹפִיעָה אֵיזוֹ אִמָּא:

"הוֹי, הַכְנִיסֵנִי פְּנִימָה!


לְיַלְדָּתִי הַיּוֹם נִתְפַּר

לְבוּשׁ-תַּחְפֹּשֶׂת שֶׁל פַּרְפָּר.

אַךְ אוֹי לִי: בַּכְּתֵפַיִם

לֹא שַׂמְתִּי לָהּ כְּנָפַיִם!"


– “גְּבִרְתִּי!” – עָנָה לָהּ – "צַר לִי, צַר,

אַךְ לַהֲפוֹךְ בִּתֵּךְ פַּרְפָּר

עַכְשָׁו לֹא יְכוֹלָה אַתְּ:

הִיא תִּשָׁאֵר תּוֹלַעַת!"


“מִצְוָה” מְשֻׁלֶּשֶׁת


מַדְרִיךְ הִסְבִּיר לַחֲנִיכָיו

עִקַּר חוֹבוֹת-צוֹפֶה:

"כָּל יוֹם וָיוֹם צוֹפֶה חַיָּב

בְּמַעֲשֶׂה יָפֶה.


יֵשׁ מַעֲשֵׂי-מִצְוָה שׁוֹנִים,

הַמִּזְדַּמְּנִים לָרֹב –

כְּגוֹן סִיּוּעַ לִזְקֵנִים

בַּחֲצִיַּת רְחוֹב!"


אֵיתָן נִשְׁאַל לְמָחֳרָת:

“מַה מַעַשְׂךָ הַטּוֹב?”

– "הֶחְזַקְתִּי יַד זְקֵנָה אַחַת

בַּחֲצִיַּת רְחוֹב!"


– “יָפֶה! וּמַה פָּעַלְתָּ, דָּן?”

הַלָּז הֵשִׁיב בְּנַחַת:

"אֲנִי עָזַרְתִּי לְאֵיתָן:

הֶעֱבַרְנוּהָ יַחַד!"


– "אָכֵן, גַּם זוֹ עֶזְָרה טוֹבָה!

וּמָה אַתָּה, אֶפְרַיִם?"

– "אֲנִי עָזַרְתִּי בַּמִצְוָה

לַחֲבֵרַי הַשְּׁנַיִם!"


– "מַה? נִדְרְשָׁה עֶזְרַת שְׁלֹשָה?

עִנְיָן מְאֹד מַפְתִּיעַ!"

– "אוֹי, זוֹ הָיְתָה טִרְחָה קָשָׁה,

כִּי הַזְּקֵנָה הִפְרִיעָה:


הִיא לֹא רָצְתָה לַחְצוֹת הָרְחוֹב –

וְאַף נִסְּתָה לִבְרוֹחַ;

אוֹתָהּ אֻלַּצְנוּ סוֹף-כָּל-סוֹף

לְהַעֲבִיר בְּכֹחַ!"


עֵצָה מְאֻחֶרֶת


הַיֶּלֶד רֹן בַּחֲגִיגָה

זָלַל עוּגָה אַחַר עוּגָה.


סוֹף– סוֹף חָדַל: הִתְחִיל לָחוּשׁ

כִּי כְּבָר מָלֵא הוּא וְגָדוּשׁ


אַחַר זְמַן-מָה אֵלָיו נִגְּשָׁה

הַמְאָרַחַת וּבִקְּשָׁה:


“הַמְשֵׁךְ נָא, רֹנִי, עַד-כַּלֵּה!”

הֵשִׁיב לָהּ רֹן: “אֲנִי מָלֵא!”


– “וּבְכֵן” – אָמְרָה הַגְּבֶרֶת – "שִׂים

קְצָת פְּרִי לַדֶּרֶךְ בַּכִּיסִים!"


– “תּוֹדָה!” – עָנָה לָהּ רֹן: "חֵן-חֵן!

כְּבָר כָּל כִּיסַי מָלְאוּ גַם-כֵּן!"


רֶמֶז דַּק


יִזְהָר, לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם,

יָצָא לַדֶּרֶךְ וּמָסַר

“מִשְׁלַח-מָנוֹת” לַדּוֹד אַפְרַיִם.

הַדּוֹד הוֹדָה לוֹ וְאָמַר:


"חֵן-חֵן עַל טֹרַח וְעַל עֵזֶר!

אָבוֹא הָעֶרֶב לְהוֹדוֹת

אִישִׁית לְאִמָּא בְּעַד עֶשֶׂר

אָזְנֵי-הָמָן הַנֶּחְמָדוֹת".


– "אָזְנֵי-הָמָן טוֹבוֹת כָּאֵלֶּה

עוֹד לֹא הָיוּ!" – אִשֵּׁר יִזְהָר.

"אִם לֹא אִכְפַּת לְךָ, הוֹדֵה לָהּ,

בְּבַקָּשָׁה, בְּעַד תְּרֵיסָר!"


מְנַצֵּחַ מִתְאַנֵּחַ


– “אֲבוֹי” – אָמַר לְאִמָּא רֹן –

“כּוֹאֶבֶת לִי הַבֶּטֶן!”

– “מָה הַסִּבָּה?” – “הַנִּצָּחוֹן” –

הִסְבִּיר לָהּ רֹן בְּרֶטֶן.


– “כֵּיצַד?” – "נִצַּחְתִּי כָּל חָבֵר

בִּשְׁתֵּי תַּחֲרֻיּוֹת!"

– "וּמָה הֵן? – "מִי זָרִיז יוֹתֵר

לִזְלוֹל סֻכָּרִיּוֹת".


חִסָּכוֹן שָׁמֵן


סִפְּרָה יַלְדָּה: "זֶה כְּבָר מִנְהָג:

יוֹם-יוֹם נוֹתְנִים לִי שֶׁמֶן-דָּג.

כָּל פַּעַם כַּף – וּבִשְׂכָרָהּ

נוֹתֶנֶת אִמָּא אֲגוֹרָה.


לִי יֵשׁ קֻפָּה לַאֲגוֹרוֹת.

בָּהּ הֵן צְבוּרוֹת וַאֲגוּרוֹת.

וּמִקֻּפַּת-הַחִסָּכוֹן

שָׁמוּר אֶצְלִי הַמַּפְתְּחוֹן."


– "יָפֶה! כְּדַאי לִהְיוֹת חוֹסֵךְ!

וּמַה קוֹנָה אַתְּ בְּכַסְפֵּךְ?"

– "לֹא-כְלוּם! בְּכֶסֶף מִצְטַבֵּר

קוֹנִים לִי שֶׁמֶן-דָּג אַחֵר!"


חוֹטֵא נִשְׂכָּר


בְּבֵית “מָגֵן-דָּוִד אָדֹם”

צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן;

קוֹל יַלְדוּתִי קָרָא פִּתְאֹם:

“מַהֵר! קָרָה אָסוֹן!”


– “מָה?” – "הַרְעָלָה בְּמִשְׁפַּחְתִּי:

לָקוּ בָּהּ אִמָּא, אַבָּא,

וּשְׁנֵי אַחַי, וַאֲחוֹתִי,

וְסַבְּתָא, וְגַם סַבָּא!"


– “וְגַם אַתָּה חוֹלֶה?” – שָׁאַל

רוֹשֵׁם קְרִיאוֹת-עֶזְרָה.

– "לֹא, לִי קָרָה מִקְרֵה-מַזָּל:

הָיִיתִי יֶלֶד רָע.


עַל-כֵּן אָסַר עָלַי אָבִי

לִטְעוֹם, וְלוּ כְּזַיִת,

מִפִּטְרִיּוֹת, שֶׁהוּא הֵבִיא

מִיַּעַר אֶל הַבַּיִת".


חוּשׁ עִסְקִי


אַמְנוֹן אָמַר לַחֲבֵרוֹ:

“צָפוּי לִי רֶוַח טוֹב!”

“וּמַה טִיבוֹ וּמְקוֹרוֹ?”-

שָׁאַל רֵעֵהוּ דֹב.


"לִי אָח תִּינוֹק, הוּא כְּבָר זוֹחֵל.

נָפַל עַל אִמָּא פַּחַד

שֶׁהוּא עָלוּל לְהִתָּקֵל

בְּחֹד סִכָּה אוֹ מַחַט.


עַל-כֵּן הוּטַל עָלַי לִבְלוֹשׁ

בִּמְלוֹא-הַבַּיִת פְּנִימָה –

וְלִי הֻבְטַח שָׂכָר מֵרֹאשׁ

עַל כָּל סִכָּה מֵאִמָּא!


אִם לֹא אָחוּס עַל הַטִּרְחָה,

אָצוּד סִכּוֹת לָרֹב!"

– “וּמַה תִּקְנֶה בִּדְמֵי-שְׂכָרְךָ?” –

שָׁאַל הָרֵעַ דֹּב.


– “בְמַשְׂכֻּרְתִּי הָרִאשׁוֹנָה” –

עָנָה גִבּוֹר-הַצַּיִד –

"אֶקְנֶה קֻפְסַת סִכּוֹת קְטַנָּה

וַאֲפַזְּרֵן בַּבַּיִת!"


כְּלִי-בְּרָכָה


"תּוֹדָה, דּוֹדִי, עַל מַתְּנָתְךָ:

הַחֲצוֹצְרָה הִיא נֶהֱדֶרֶת!

הִיא מְבִיאָה לִי הַצְלָחָה –

וְהַכְנָסָה כַּסְפִּית נִכֶּרֶת!"


– "הַאִם בָּעִיר פִּתְאֹם נוֹצְרָה

תִּזְמֹרֶת-נֹעַר מְאֻלְתֶּרֶת?"

– "לֹא! כָּל רִוְחֵי הַחֲצוֹצְרָה

בָּאִים בְּדֶרֶךְ קְצָת אַחֶרֶת:


אִמִּי הִבְטִיחָה לְּשַׁלֵּם

שְׂכָרִי יוֹם-יוֹם, אִם לֹא אֶתְקַע בָּהּ –

וּסְכוּם כָּפוּל, לְפִי הֶסְכֵּם,

בָּעֲרָבִים נוֹתֵן לִי אַבָּא!"


מִכְשׁוֹל טֶכְנִי


פָּעוֹט נִגַּשׁ לַטֶּלֶפוֹן:

סוֹכֵן-מוֹכֵר שָׁאַל לְאִמָּא.

– “יָצְאָה” – עָנָה לוֹ הַיַּלְדּוֹן.

– “הַאֵין עוֹד אִישׁ בַּבַּיִת פְּנִימָה?”


– “רַק אֲחוֹתִי נוֹתְרָה עַכְשָׁו”.

– “וּבְכֵן, בֶּן-חֶמֶד, לֵךְ וּקְרָא לָהּ!”

…כָּאן הֲפוּגָה לְפֶתַע חָלָה –

וְהַסּוֹכֵן הִמְתִּין בַּקַּו.


אַחַר כַמָּה דַּקּוֹת הוֹדִיעַ

הַזַּאֲטוּט בְּקוֹל צָלוּל:

"לְצַעֲרִי, אֵינִי מַגִּיעַ

לַהֲרִימָהּ מִתּוֹךְ הַלּוּל!"


מוֹרֵה-דֶרֶךְ


"הוֹי, דָּן, אוֹתוֹ חָתוּל-סַפַּחַת

שׁוּב בָּא אִתְּךָ בַחֲזָרָה!

הֲרֵי הִבְטַחְתָּ לִי לָקַחַת

אוֹתוֹ אֶל חוּץ לָעֲיָרָה!"


– "כֵּן, הֲבֵאתִיו לַיַּעַר פְּנִימָה…

דַּרְכִּי אָבְדָה בַּסְּבַךְ הָרַב…

וּכְדֵי לָשׁוּב הַבַּיְתָה, אִמָּא,

דָּלַקְתִּי – רַצְתִּי אַחֲרָיו!"


בְּרָכָה כַּהֲלָכָה


הָאֵם הִשְׁאִירָה בְּנָהּ הַקָּט,

שְׁיִּשְׁתַּכְשֵׁךְ לוֹ בָּאַמְבָּט.


פִּתְאֹם שָׁמְעָה בְּתִמָּהוֹן

כִּי הוּא מִלְמֵל “בִּרְכַּת-מָזוֹן”.


הֵעִירָה אִמָּא: "זוֹ תְּפִלָּה

רַק לְאַחַר הָאֲכִילָה!"


– "נָכוֹן! עָנָה לָהּ הַיַּלְדּוֹן:

“עַכְשָׁו בָּלַעְתִּי קְצָת סַבּוֹן!”


עִסּוּק מִסְתּוֹרִי


רַעַשׁ חַד מַחְרִישׁ אָזְנַיִם –

וְהָאֵם מִיָּד שׁוֹאֶלֶת:

“מָה עוֹשֶׂה אַתָּה, אֶפְרַיִם?”

– “שׁוּם דָּבָר!” – עוֹנֶה הַיֶּלֶד.


הַתְּשׁוּבָה אוֹתָהּ מַרְגֶּזֶת –

וַהֲרֵיהִי שׁוּב שׁוֹאֶלֶת:

וּבַמֶּה אַתָּה עוֹשֶׂה זֹאת?”

– “בְּפַטִּישׁ!” – עוֹנֶה הַיֶּלֶד.



הַאֲרָכַת הַתַּעֲנוּג


בְּגַן־חַיּוֹת מָכְרוּ גְלִידָה.

קָנְתָה לָהּ אִמָּא לְיוֹכֶבֶד

גְּלִידַת־וַנִיל הַנֶּחְמָדָה,

שֶׁיַּלְדָּתָה כָּל־כָּך אוֹהֶבֶת.


– “אֲנִי רוֹצָה צַוַּאר־גִ’ירַף!” –

אָמְרָה פִּתְאֹם הַבַּת לְאִמָּא.

– “מַדּוּעַ?” – אָז אָחוּשׁ זְמַן רַב,

אֵיך גְּלִידָתִי יוֹרֶדֶת פְּנִימָה!"


אִי־אֶפְשָׁר


הַדּוֹד נָתָן גִּדֵּל זָקָן.

מַרְבִּית פָּנָיו “טָבְעָה” בּוֹ.

“תְּנִי נְשִׁיקָה לַדּוֹד נָתָן!”-

אָמַר לְרוּתִי אַבָּא.


– “זֶה אִי־אֶפְשָׁר” – עָנְתָה קְצָרוֹת

הַבַּת אַחַר בְּדִיקָה:

כְּבָר לֹא נִשְׁאַר עַל פְּנֵי הַדּוֹד

מָקוֹם לַנְּשִׁיקָה!"


בֵּן חָכָם


אָב הִתְפָּאֵר בְּבֵן פָּעוֹט:

"יַלְדִּי – רַק בֶּן־שְׁנָתַיִם,

וּכְבָר מַבְחִין הוּא בֵּין חַיּוֹת!

גָּאוֹן־גְּאוֹנָתָיִם!"


לְהוֹכָחָה הוֹצִיא הָאָב

חוֹבֶרֶת מְצֻיֶּרֶת.

בֵּיבָר שָׁלֵם עַל כָּל שׁוֹכְנָיו

הֵכִילָה הַחוֹבֶרֶת.


הֶרְאָה לוֹ אַבָּא לַקָּטָן

גִ’ירַף – וּבְלִי הִסּוּס,

בְּקוֹל בָּטוּחַ שֶׁל יַדְעָן,

אָמַר הַיֶּלֶד: “סוּס!”


בְּדַף שֵׁנִי הֻצַּג נָמֵר.

– “רָם, אֵיזֶה מִין חַיָּה הוּא?”

בְּקוֹל בָּטוּחַ עוֹד יוֹתֵר

עָנָה הַיֶּלֶד: “מְיָאוּ!”


בְּדַף שְׁלִישִׁי הֻצַּג אֲרִי.

– “מִי זֶה?” – שָׁאַל הָאָב.

בְּסִגְנוֹנוֹ הַצִּיּוּרִי

עָנָה לוֹ רָם: “הַב – הַב!”


בַּסּוֹף הֻצְּגָה לְיֶלֶד זֶה

תְּמוּנָה, אֲשֶׁר נִרְאָה בָּהּ

פַּרְצוּף שֶׁל קוֹף – שֶׁל “שִׁימְפַּנְזֶה”.

צָהַל הַיֶּלֶד: “אַבָּא!”


רַמָּאוּת


דָּן הַקָּטָן – נוֹלַד לוֹ אָח.

הִבִּיט בּוֹ דָנִי – וְצָרַח:


– “הוֹי, אִמָּא, אֵין לוֹ שְׂעָרוֹת!”

– “נָכוֹן!” – אִשְּׁרָה אִמּוֹ קְצָרוֹת.


– “הַבִּיטִי, אֵין בְּפִיו אַף שֵׁן!”

וְשׁוּב אִשְּׁרָה לוֹ אִמָּא: “כֵּן!”


– אוֹי וַאֲבוֹי!" – קָרָא נִרְגָּשׁ:

“מָכְרוּ לָךְ יֶלֶד מְשֻׁמָּשׁ!”


סַקְרָנוּת טִבְעִית


"אָח מִשָּׁמַיִם לָךְ נִשְׁלַח

עַל כְּנַף הַחֲסִידָה!

תִּרְצִי לִרְאוֹת אֶת זֶה הָאָח?" –

כָּךְ נִשְׁאֲלָה יַלְדָּה.


– “לֹא! כְּבָר רָאִיתִי תִּינוֹקוֹת” –

הֵשִׁיבָה הַיַּלְדָּה –

"אֲבָל רוֹצָה אֲנִי לִרְאוֹת

אֶת זֹאת הַחֲסִידָה!"


דֻּגְמָאוֹת מִסְחָרִיּוֹת


דָּן בֶּן־חָמֵשׁ – תִּינוֹק בַּר־מֹחַ.

נוֹלְדָה לְאִמָּא שְׁלִישִׁיָּה.

כְּשֶׁרָאָה שְׁלָשְׁתָּם בַּבַּיִת,

הִרְהֵר קִמְעָה בְּדוּמִיָּה.


וְאַחַר־כָּךְ שָׁאַל אֶת אִמָּא:

"הַאִם קָנִית אֶת כָּל הַצְּרוֹר –

אוֹ רַק הֵבֵאת אוֹתָם הַבַּיְתָה,

לְהִתְיָעֵץ, בְּמִי לִבְחוֹר?"


קְנִיָּה


אִשָּׁה בִּקְרָה בְּבֵית מַכֶּרֶת,

אֲשֶׁר נוֹלְדָה לָהּ פָּעוֹטָה –

וְנִתְלַוְּתָה לַמְבַקֶּרֶת

זַאֲטוּטֹנֶת – יַלְדָּתָהּ.


כְּשַׁי הוֹצִיאָה האוֹרַחַת

זָהוּב מַבְרִיק מֵאַרְנָקָהּ:

“הִנֵּה, קַבְּלִי” – אָמְרָה בְּנַחַת:

“בְּעַד הַבַּת הַמְּתוּקָה!”


וְיַלְדָּתָהּ הָיְתָה עוֹמֶדֶת

וּמִתְבּוֹנֶנֶת בְּחִבָּה

אֶל הַתִּינֹקֶת הַנֶּחְמֶדֶת,

יְצוּר זָעִיר בִּדְמוּת בֻּבָּה.


לִפְנֵי צֵאתָהּ שֶׁל הָאוֹרַחַת,

לָחְשָׁה בִּתָּהּ בַּחֲרָדָה:

"אַל תִּשְׁכְּחִי אוֹתָהּ לָקַחַת:

הֲרֵי שִׁלַּמְנוּ בַּעֲדָהּ!"


הֶעֱרִים עַל הַדֹּאַר


“אֲנִי אֶתֵּן לְךָ מָעוֹת” –

אָמְרָה לַיֶּלֶד דָּנִי אִמָּא:

"קְנֵה בּוּל וְשִׂים אִגֶּרֶת זֹאת

לְתוֹךְ תֵּבַת־הַדֹּאַר פְּנִימָה!"


הוּא שָׁב. “שָׁלַחְתָּ, דָּנִי?” – "כֵּן,

אַךְ אֶת הַבּוּל חָסַכְתִּי, אִמָּא!

רָאִיתִי: אִישׁ לֹא הִתְבּוֹנֵן –

וְשַׂמְתִּי חִישׁ מִכְתָּב זֶה פְּנִימָה".


חִידָה

נַחֵשׁ נָא, רֹנִי,שֵׁם חַיָּה:

אַרְבַּע רַגְלַיִם לַבְּרִיָּה,

חֶצְיָהּ אָדֹם, חֶצְיָהּ יָרֹק,

תֵּדַע לָעוּף וְגַם לִשְׁרוֹק!"


– “אֵינִי יוֹדֵעַ, רוּת, עֲנִי!”

– "אֵינִי יוֹדַעַת גַּם אֲנִי:

הִמְצֵאתִי רַק אֶת הַחַיָּה;

עוֹד לֹא הִמְצֵאתִי כִּנּוּיָהּ!"


רֶמֶז עָקִיף


לָקְחוּ אֶת רוּתִי הַקְּטַנָּה

אֶל סְעוּדָה־שֶׁל־חֲתֻנָּה.

מֵרֹאשׁ הִטִּיפוּ לָהּ מוּסָר:

“אַל תְּבַקְּשִׁי־נָא שׁוּם דָּבָר!”


בְּעֶצֶם סוֹף הַסְּעוּדָה,

כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹר גְּלִידָה,

פָּסְחָה, מֵרֹב הַמְּהִירוּת,

הַמַּגִּישָׁה – דַּוְקָא עַל רוּת!


הֵעִיפָה רוּת מַבָּט סָבִיב –

וְשָׁאֲלָה בְּקוֹל חָבִיב:

"אוּלַי, לְמִישֶׁהוּ דְרוּשָׁה

פִּנְכָּה רֵיקָה, בְּבַקָּשָׁה?"


נִקָּיוֹן וְנִסָּיוֹן


"הַבֵּט עַל דָּן וְעַל רַקֶּפֶת

וּלְמַד מִנּוֹי נִמּוּסֵיהֶם:

שְׁנֵיהֶם אוֹכְלִים עוּגָה־בִּקְצֶפֶת

מִבְּלִי לַכְלֵךְ פָּנִים בִּקְרֶם!"


– "רַק נִסָּיוֹן מוֹנֵעַ, אִמָּא,

הִתְלַכְלְכוּת בִּקְרֶם שָׁמֵן.

אִם אַתְּ רוֹצָה בְּכָךְ, אַסְכִּימָה

יוֹם־יוֹם מְעַט לְהִתְאַמֵּן!"


נִמּוּק הֶגְיוֹנִי


הָאֵם בִּשְׁעַת הָאֲרוּחָה

הֵעִירָה לְשִׁמְשׁוֹן:

"אַל תִּדָּחֵק בְּיָד שְׁלוּחָה –

הֵן יֵשׁ לְךָ לָשׁוֹן!"


אַךְ טַעֲמוֹ שֶׁל בְּנָהּ עִמּוֹ –

וְאֵין הוּא מְוַתֵּר:

“יָדִי” – מַסְבִּיר הוּא לְתֻמּוֹ –

הִיא אֲרֻכָּה יוֹתֵר!"


נִמּוּק וְהִפּוּכוֹ


הֵבִיאָה אִמָּא בְּסַלָּהּ

הַבַּיְתָה עוּגָתַיִם:

אַחַת קְטַנָּה, אַחַת גְּדוֹלָה –

לְדָנִי וְאֶפְרַיִם.


– "מַדּוּעַ, אִמָּא כֹּה קָטָן

חֶלְקִי מִשֶּׁל אֶפְרַיִם?"

"כִּי גַם אַתָּה קָטֹנְתָּ, דָּן,

מִמֶּנּוּ בִּשְׁנָתַיִם!"


“וּבְכֵן, מַגִּיעַ לוֹ פָּחוֹת!”

הֵשִׁיב לָהּ דָּן בִּגְנַאי:

"הֵן הוּא הִתְחִיל לִזְלוֹל עוּגוֹת

שְׁנָתַיִם לְפָנַי!"


אִי־הֲבָנָה


"בְּנִי, שׁוּב צִיּוּן גָּרוּעַ?

מַה פֵּשֶׁר הַמִּקְרֶה?

אוּלַי לֹא הֲבִינוֹתָ

דְּבָרָיו שֶׁל הַמּוֹרֶה?"


– "לֹא, אִמָּא, הֲבִינוֹתִי

מַה הוּא שָׁאַל אוֹתִי

אַךְ הַמּוֹרֶה, דּוֹמַנִי,

לֹא בָּן תְּשׁוּבָתִי!"


הַגְדָּרָה בְּרוּרָה


מוֹרָה עִבְרִית מַסְבֶּרֶת

לְדָן, סַקְרָן נִלְהָב:

"מָסֹרֶת – זוֹ מַזְכֶּרֶת,

שֶׁבֵּן סוֹפֵג מֵאָב!


מוּבָן? לְשֵׁם בִּקֹּרֶת,

חַבֵּר לִי, דָן, מִשְׁפָּט,

שֶׁהַמִּלָּה “מָסֹרֶת”

בּוֹ תְּשֻלַּב כַּדָּת!"


מִיָּד הִדְגִּים לָהּ דָּנִי:

"נִכְשַׁלְתִּי בִּבְחִינָה –

וְאַבָּא הִסְפִּיגַנִי

מָסֹרֶת הֲגוּנָה!"


גִּיל מְמֻצָּע


“דָּן, מַה גִילְךָ?” – נִשְׁאַל בֶּן־חֶמֶד.

חֶשְׁבּוֹן־בָּזָק מִיָּד בֻּצַּע –

וְהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה מַדְהֶמֶת:

“גִּילִי – חָמֵשׁ בִּמְמֻצָּע!”


– “גִּיל מְמֻצָּע. כֵּיצַד? לַמְּדֵנִי!”

– “פָּשׁוּט” – עָנָה לְלֹא הִסּוּס:

"בְּכָל מָקוֹם בֶּן־שֵׁשׁ הִנֵּנִי –

אַךְ בֶּן־אַרְבַּע בְּאוֹטוֹבּוּס.


חִבּוּר קוֹלֵעַ


"הַיּוֹם הִצְלַחְתִּי, יְלָדִים,

בִּמְלֶאכֶת הַחִבּוּר.

בּוֹ נִתְבַּקַּשְׁנוּ לְהַדְגִּים

רֵיקָנוּתוֹ שֶׁל בּוּר".


– “וּבְכֵן?” – "נָתַתִּי בִּקְצָרָה

הֶדְגֵּם מְאֹד מֻבְהָק".

– “כֵּיצַד?” – "הִגַּשְׁתִּי לַמּוֹרָה

גִּלְיוֹן־נְיָר חָלָק!"


דֻּגְמָה


מוֹרָה פָּנְתָה אֶל הַכִּתָּה

וְשָׁאֲלָה שְׁאֵלָתָהּ:

"אֵיךְ מַשְׁפִּיעִים הַחִלּוּפִים

שֶׁל חֹם וָקֹר עַל הַגּוּפִים?"


– “הַחֹם מַגְדִּיל, הַקֹּר מַקְטִין” –

הֵשִׁיב הַיֶּלֶד בִּנְיָמִין.

– “נָכוֹן” – אָמְרָה לוֹ הַמּוֹרָה-

“אוּלַי תָּבִיא דֻּגְמָה קְצָרָה?”


– "בַּקַּיִץ חַם – וּבְכֵן, הַיּוֹם

נִהְיֶה אָרֹךְ מִפְּנֵי הַחֹם;

לְעֻמַּת־זֹאת, בַּחֹרֶף קַר –

וּבְכֵן, הַיּוֹם נִהְיֶה קָצָר".


הִגָּיוֹן פָּשׁוּט


אֶת יַלְדָּתָהּ בּוֹחֶנֶת אִמָּא:

"אַתְּ כְּבָר בַּת־שֵׁשׁ! חִשְׁבִי כַּדִּין:

מַה מְרֻחָק יוֹתֵר, יְמִימָה:

הַלְּבָנָה – אוֹ אֶרֶץ סִין?"


“סִין!” – חִישׁ עָנְתָה בְּקוֹל בּוֹטֵחַ.

-“מַדּוּעַ?” – "קַל הוּא לְהָבִין:

נוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַיָּרֵחַ,

אֵךְ לֹא נוּכַל לִרְאוֹת אֶת סִין!"


מִבְחַן הַמִּשְׂכָּל


לְ“גַן” הוּבְאָה יַלְדַּת פְּרוֹפֶסּוֹר –

וְשָׁם עוֹרְכִים לָהּ מִין מִבְחָן:

גִּילָהּ הָרַךְ – לָקוּי בְּחֶסֶר;

הַכְּבָר בָּשְׁלָה לִשְׁלַב הַגָּן?


“דַּבְּרִי־נָא מֹתֶק!” – הִיא שׁוֹמַעַת

-“מָה?” – “לֹא חָשׁוּב! אִמְרִי דְּבַר־מָה!”

הַפָּעוֹטָה נִרְאֵית מֻפְתַּעַת –

וְהִיא שׁוֹאֶלֶת אֶת אִמָּהּ:


"מַה מְעַנְיֵן אֶת הַגַּנֶּנֶת:

רַעְיוֹן קוֹנְקְרֶטִי מְסֻיָּם –

אוֹ שֶׁאוּלַי הִיא מִתְכַּוֶּנֶת

לְפִטְפּוּטִים וּמֶלֶל סְתָם?"


רְאָיָה נִצַּחַת


“כֵּיצַד עָמַדְתָּ בַּמִּבְחָן?”

-"כַּפְתּוֹר וָפֶרַח! מְצֻיָּן!

עוֹלֶה אֲנִי בְּתוֹרָתִי

אַף עַל מוֹרַי וּמוֹרָתִי!"


– “מַה מְפַטְפֵּט אַתָּה, יִצְחָק?”

– "הֲרֵי לְךָ סִמָּן מֻבְהָק:

אֲנִי עָלִיתִי לַשִּׁשִּׁית –

וְהֵם נוֹתְרוּ בַּחֲמִישִׁית!"


הָרַע בְּמִעוּטוֹ


תַּלְמִיד בֶּן־שֵׁשׁ בָּכָה מָרָה.

שָׁאַל מוֹרֵהוּ: “מַה קָרָה?”


“אֵינִי אוֹהֵב אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר” –

עָנָה הַיֶּלֶד – "וַהֲרֵי

פֹּה אֶשָׁאֵר עַד שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה!"


מוֹרוֹ צָחַק: "עָפָר וָאֵפֶר!

יֶשְׁנָם מִקְרִים יוֹתֵר בִּישִׁים:

עָלַי לִהְיוֹת פֹּה עַד שִׁשִּׁים!"


מַתְמִיד מֻפְלָג


אֶפְרַיִם, גְּדוֹל הַמַּקְשָׁנִים,

שָׁאַל אֶת סַבָּא אֱלִמֶיֶלְך:

"הַאִם נָכוֹן שֶׁמְּתוּשֶׁלַח

חָיָה תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנִים?"


הַסָּב אִשֵּׁר אֶת הַדָּבָר.

– “אוֹי וַאֲבוֹי!” – קָרָא אֶפְרַיִם:

"מִסְכֵּן כָּזֶה! וַדַּאי, נִשְׁאַר

בְּבֵית־סִפְרוֹ עַד גִּיל־מָאתַיִם?"


טַעֲנָתוֹ שֶׁל תִּינוֹק


“שִׁמְשׁוֹן, לִישׁוֹן!” הָאֵם קוֹצֶפֶת.

– “זֶה לֹא צוֹדֵק!” – טוֹעֵן שִׁמְשׁוֹן:

"בִּזְמַן שֶׁאִמָּא מִתְעַיֶּפֶת,

חַיָּב אֲנִי לִשְׁכַּב לִישׁוֹן!"


הַגְדָּרָה מַעֲשִׂית


– “מַהוּ פֵּרוּשׁ אֱמֶת, יוֹכֶבֶד?” –

פָּנְתָה אֶל בַּת קְטַנָּה הָאֵם.

– “אֱמֶת” – הִסְבִּירָה הַשּׁוֹבֶבֶת-

“הִיא: אֵיזֶה יֶלֶד הוּא אָשֵׁם!”


עוֹזֵר לְאַבָּא


אֶל דָּן חָבֵר מִן הַכִּתָּה בָּא.

אָמַר לוֹ דָנִי: "אֵין לִי פְּנַאי:

אֲנִי עוֹזֵר עַכְשָׁו לְאַבָּא –

בַּהֲכָנָה שֶׁל שִׁעוּרַי!"


הַכְּתָב וְהַכְּתִיב


"מוֹרִי פָּסַל אֶת חִבּוּרִי

בִּגְלַל הַכְּתָב הַלֹּא־קָרִיא".


– “וּבְכֵן, לְמַד כְּתִיבָה בְּרוּרָה!”

– "לֹא! כְּתָב בָּרוּר – גַּם הוּא צָרָה:


מוֹרִי מִיָּד יַבְחִין לְפִיו

כִּי אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ כְּתִיב!"


מִכְתָּב


אַף כִּי פָּעוֹט עֲדַיִן רֹן,

בִּקֵּשׁ מֵאַבָּא עִפָּרוֹן:


“אֲנִי אֶכְתּוֹב מִכְתָּב לְדֹב!”

– “הֵן לֹא לָמַדְתָּ עוֹד לִכְתּוֹב!”


– “זֶה לֹא חָשׁוּב” – עוֹנֶה הַבֵּן:

“דֹּב לֹא לָמַד לִקְרוֹא גַּם־כֵּן”.


תַחְבּוּלַת־פְּלָאִים


יוֹם־שִׂמְחָה הַיּוֹם לְרֹן:

הוּא עִם אַבָּא – בְּקָרוֹן;

כִּי נוֹסְעִים הֵם בָּרַכֶּבֶת

לְבַקֵּר דּוֹדָּה יוֹכֶבֶד.


"אַל תּוֹצִיא, חָלִילָה, רֹן,

אֶת רֹאשְׁךָ מִן הַחַלּוֹן!"

זוֹ הָיְתָה עֵצָה שֶׁל אַבָּא –

אַךְ הַיֶּלֶד לֹא שָׁמַע בָּהּ.


גְּעָרוֹת הָיוּ לַשָּׁוְא –

וְהָאָב סוֹף־סוֹף חָשַׁב:

"אֲלַמֵּד אֶת רֹנִי לֶקַח –

וְיוֹתֵר לֹא יַעֲשֶׂה כָּךְ!"


הוּא חָטַף אֶת כֹּבַע־בְּנוֹ –

וּבִן־רֶגַע הִצְפִּינוֹ:


"לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל־אַבָּא –

וּמֵרוּחַ עָנְשְׁךָ בָּא:

הִיא נָשְׂאָה כּוֹבָעֲךָ!"

הַפָּעוֹט, מִסְכֵּן בָּכָה.


– "אַל תִּבְכֶּה, יַלְדִּי, בֶּן־חֶמֶד!

תַּחְבּוּלַת־פְּלָאִים קַיֶּמֶת

לְהָשִׁיב הָאֲבֵדָה:

שְׁרוֹק שְׁרִיקָה אַחַת חַדָּה!"


רֹן שָׁרַק. הַדִּין עִם אַבָּא:

כּוֹבָעוֹ בַּחֲזָרָה בָּא!


רֹן שָׂמַח לְתַחְבּוּלָה

כֹּה פְּשׁוּטָה וְכֹה קַלָּה.

הוּא תָּפַס מִגְבַּעַת־אַבָּא

וּמִהֵר אִתָּה אֶשְׁנַבָּה –

וְהֵעִיף אוֹתָהּ בִּצְחֹוק.

– ”שְׁרוֹק!" – קָרָא לְאַבָּא – “שְׁרוֹק!”


תַתְרָנִית


הַתִּינֹקֶת מְנֻזֶּלֶת.

מַגִּישִׁים לָהּ שׁוֹשָׁנָּה.

– “אֵיזֶה רֵיח לָהּ?” – שׁוֹאֶלֶת

אֶת אָחִיהָ הַקְּטַנָּה.


– “רֵיחַ טוֹב לָהּ! הֲרִיחִיהָ!”

כָּךְ אָחִיהָ מְבַקֵּשׁ

מְשִׁיבָה הִיא לְאָחִיהָ:

“לֹא אוּכַל: אַפִּי חֵרֵשׁ!”


זַאֲטוּט זָקֵן


הִסְתַּכֵּל תּינוֹק בִּרְאִי:

"אִמָּא, בּוֹאִי־נָא וּרְאִי!

הוֹי, כַּמָּה אֲנִי גָדוֹל:

אֵיךְ זָקַנְתִּי מֵאֶתְמוֹל!"


חָלִילָה!


"רֹנִי, זוֹהִי חֲזִירוּת

שֶׁמָּסַרְתָּ סוֹד לְרוּת!"

– "לֹא, סוֹדוֹת אֵינִי מוֹסֵר:

הֶחְלַפְתִּיו בְּסוֹד אַחֵר!"


עֲצָתָה שֶׁל רוּתִי


חֲתַלְתּוּל יָפֶה לְרוּתִי.

הוּא קָטָן – וּשְׁמוֹ הוּא “זוּטִי”.


סָח דּוֹדָהּ לָהּ בְּהִתּוּל:

"תְּנִי לִי, רוּת, אֶת הֶחָתוּל:

הוּא יַדְבִּיר, גִּבּוֹר־הַצַּיִד,

עַכְבָּרִים אֶצְלִי בַּבַּיִת!"


– “דּוֹד!” – עָנְתָה לוֹ: "חֲתוּלִי

יִשָּׁאֵר תָּמִיד אֶצְלִי!

אִם רוֹצֶה אַתָּה, הָבֵא־נָא

עַכְבָּרֶיךָ הֵנָּה!"


חַי צוֹמֵחַ


הֻזְמְנָה יַלְדָּה בַּת־עִיר

אֶל הַסָּב בִּכְפָר זָעִיר.

שָׁם לוֹמֶדֶת הִיא בְּחֵשֶׁק

לְהַכִּיר חֶמְדוֹת־הַמֶּשֶׁק.


וְהִנֵּה פִּתְאֹם נִכְנַס

אֶל גִּנַּת־פְּרָחִים טַוָּס.

– “סַבָּא, סַבָּא!” – הִיא צוֹרַחַת:

“תַּרְנְגֹלֶת – בְּתִפְרַחַת!”


שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ


הוֹ, אִמָּא, תְּנִי לִי עוֹד תַּפּוּז!"

– “דַּי, דָּנִי הַיָּקָר!”

– "אַךְ הוּא יִהְיֶה אֶצְלִי גָנוּז

בַּלַּיְלָה תַּחַת כָּר!"


-"טוֹב! לִי, בְּעֶצֶם, לֹא בָּרוּר,

מָה עֹנֶג בַּדָּבָר –

אוּלָם עֲמוֹד נָא בַּדִּבּוּר:

שְׁמוֹר פְּרִי זֶה תַּחַת כָּר!"


בַּלַּיְלָה אִמָּא נוֹכְחָה

כִּי בְּנָהּ הִשְׂכִּיל עֲשׂה:

יָשֵׁן לוֹ דָנִי בִּמְנוּחָה –

וְכַר מֵעַל כְּרֵסוֹ.


מַסְקָנָה לֹא־צְפוּיָה


אָמַר בָּחוּר לְבַחוּרָה:

"אַתְּ נִפְלָאָה, נֶהֱדָרָה!

אֲנִי נִשְׁבָּע: בִּמְלוֹא־עוֹלָם

אֵין עוֹד יְצוֹר כָּל־כָּךְ מֻשְׁלָם!"


עָנְתָה הַבַּת: "לֹא אֶתְוַכַּח!

אִם אִם פִּלְאִית אֲנִי כָּל־כָּךְ,

כֵּיצַד הֵעַזְתָּ לַהֲזוֹת

לִהְיוֹת רָאוּי לִדְמוּת כָּזֹאת?"


מִבְחַן גְּבוּרָה


סָח בֶּן לַבַּת שֶׁהֶעֱרִיץ:

"אֲהוּבָתִי, צַוִּי לִי –

וַאֲבַצַּע בְּלֵב אַמִּיץ

כָּל פֹּעַל שֶׁתַּטִּילִי!"


– “גִבּוֹר צָעִיר!” – עָנְתָה קְצָרוֹת:

"בִּן־רֶגַע לַמֶּרְחָק טוּס –

וּבְאֶרֶץ־קַקְטוּסִים חֲרֹת

אֶת שְׁמִי עַל פְּנֵי כָּל קָקְטוּס!"


רִפּוּי פָּשׁוּט


קֻשְׁיָה סְבוּכָה וּמֻרְכָּבָה

הֻצְּגָה לְאִישׁ־לָצוֹן:

"הֲיֵשׁ תְּרוּפָה לָאַהֲבָה

מִתּוֹךְ מַבָּט רִאשׁוֹן?"


הֵשִׁיב הַלֵּץ הַחַיְּכָנִי:

כֵּן, יֵשׁ רִפּוּי עַתִּיק!"

– “וּמָה טִיבוֹ?” – "מַבָּט שֵׁנִי,

בּוֹחֵן וּמַעֲמִיק!"


וִדּוּי עַל לֹא־חֵטְא


בְּוִדּוּי לִפְנֵי הַכֹּמֶר

נֶאֱנְחָה עַלְמָה וַתֹּאמֶר:

"בִּרְאוֹתִי עַצְמִי בָּרְאִי

הִתְפָּעַלְתִּי מִמַּרְאִי!"


– “אֵין דָּבָר!” – עָנָה הַכֹּמֶר –

"לֹא אָדִין אוֹתָךְ בְּחֹמֶר:

אִם נִבְחַן זֹאת כַּיָּאוּת,

אֵין זֶה חֵטְא כִּי־אִם טָעוּת!"


בִּמְחִילָה מִכְּבוֹד חַוָּה


“דִּין־קְדִימָה תָּמִיד לִגְבֶרֶת!” –

כַּךְ מִצְוַת־נִמּוּס אוֹמֶרֶת.

וּמַדּוּעַ לֹא הֻקֶדַּם

תּוֹר חַוָּה לְתוֹר אָדָם?


לֵץ עָנָה עַל כַּךְ בְּשֶׁקֶט:

"כָּאן הָיְתָה סִבָּה מַסְפֶּקֶת:

לֹא רָצָה בּוֹרֵא־עוֹלָם

שׁוּם עֵצוֹת עַל טִיב אָדָם!


הַיּוֹצֵר חָשַׁשׁ מִמֶּנַע,

הֶעָלוּל לָבוֹא מִמֶּנָּה!

זֹאת הָיְתָה פָּשׁוּט שְׁמִירָה

עַל חֵרוּת־הַיְצִירָה!"


גֻּזְמָה


“פִּרְחָח!” – נָזְפָה הָאֵם בְּרָם –

"אַתָּה חַיָּב מַכּוֹת:

הַיּוֹם הִפַּלְתָּ אֶת מִרְיָם

מִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת!"


– “רַק מֵאַחַת!” – עָנָה קְצָרוֹת –

"דִּבְרֵי מִרְיָם – גֻּזְמָה:

מִכָּל עֶשְׂרִים הָאֲחֵרוֹת

נָפְלָה הִיא בְּעַצְמָהּ!"


שֵׁרוּת שֶׁל דֹּב


“דֹּב הוּא נוֹכֵל” – סִפְּרָה רָחֵל

לַחֲבֶרְתָּהּ בִּצְחוֹק"

"מִכָּל תִּסְבֹּכֶת בְּנָקֵל

מַצְלִיחַ הוּא לַחְמוֹק!


אָמַרְתִּי: "דֹּב! אֵינִי רוֹצָה

לִרְאוֹת אוֹתְךָ בִּכְלָל!"

וּבְכֵן, סְבוּרָה אַתְּ, הוּא יָצָא?

לֹא, הוּא כִּבָּה חַשְׁמַל!"


טַעֲנָה – וּמַעֲנֶהּ


רָאָה בַּחוֹף פַּקַחּ־הַקֶּטַע,

אֵיךְ מִתְפַּשֶּׁטֶת חֲבוּרָה.

לִפְנֵי טְבִילָה – הִכְרִיז לְפֶתַע:

“הָרַחֲצָה פֹּה אֲסוּרָה!”


– “וּמִפָּנַי מָה” – קָרְאוּ בְּזַעַם –

“אַתָּה אוֹמֵר זֹאת רַק כָּעֵת?”

אַךְ הַפַּקָּח הֵשִׁיב בְּטַעַם:

“אֵין כָּאן אִסּוּר לְהִתְפַּשֵּׁט!”


הֶסְבֵּר קָטָן שֶׁל קַפִּיטָן


“סְלַח, קַבַּרְנִיט נִכְבָּד!” – אוֹמֶרֶת

אִשָּׁה־נוֹסַעַת בִּפְלִיאָה:

"הַסְבֵּר מַדוּעַ נֶעֱצֶרֶת

הָאֳנִיָּה בְּכָל שָׁעָה?"


– "הָעֲרָפֶל כָּבֵד הוּא, גְּבֶרֶת,

וְלֹא בְּרוּרִים הַנְּתִיבִים!"

– “אַךְ, קַפִּיטָן!” – הִיא שׁוּב אוֹמֶרֶת –

“הֲרֵי נִרְאִים הַכּוֹכָבִים!”


– "נָכוֹן, גְּבִרְתִּי: שְׁבִילֵי־רָקִיעַ

הֵם מוּאָרִים בְּאוֹר נוֹצֵץ,

אוּלָם לְדֶרֶךְ זוֹ נַגִּיעַ –

רַק אִם דּוּדֵנוּ יִתְפּוֹצֵץ!".


הַרְגָּעָה


בְּצָהֳרֵי יוֹם־קַיִץ חַם

תַּיָּר רָצָה לִרְחוֹץ בַּיָּם.


אַךְ בִּהְיוֹתוֹ אָדָם זָהִיר,

שָׁאַל אֶחָד מִבְּנֵי־הָעִיר:


"הַאִם מוּל אֵלֶּה הַחוֹפִים

אֵין אַלִיגַטוֹרִים טוֹרְפִים?"


– “לֹא!”: ־ הִרְגִּיעוּ אוֹתוֹ תּוֹשָׁב:

“אֵין הֵם בָּאִים לְכָאן עַכְשָׁו”.


אַחַר שְׁתִיקָה הַסְּסָנִית,

הַחַשְׁשָׁן שָׁאַל שֵׁנִית:


"אֱמוֹר נָא לִי, בִּמְחִילָתְךָ:

“כֵּיצָד תֵּדַע זֹּאת בְּבִטְחָה?”


– “פָּשׁוּט!” – עָנָה הַמְּקוֹמִי

בְּחִיּוּכוֹ הָעַרְמוּמִי:


"אֵין אַלִיגַטוֹרִים – טִפְּשִׁים:

מִתְרַחֲקִים הֵם מִכְּרִישִׁים!"


בְּרֵרָה קָשָׁה


“שִׂימִי לֵב!” – אָמְרָה אִשָּׁה

לְעוֹזֶרֶת חֲדָשָׁה:

"שְׁנֵי דְבָרִים אֲנִי תּוֹבַעַת:

הָאֱמֶת וְהַמִּשְׁמַעַת!


אַגַּב־אֹרַח: אִם לְכָאן

יִכָּנֵס בַּרְנַשׁ טַרְחָן,

הַגּוֹבֶה תְּרוּמוֹת מִמֶּנִי, ־

אָז אִמְרִי לוֹ כִּי אֵינֶנִּי!"


הָעוֹזֶרֶת, נְבוֹכָה,

לֹא הִסְתִּירָה חִיּוּכָהּ:

"מֶה עָדִיף, עָלַי לָדַעַת:

הָאֱמֶת אוֹ הַמִּשְׁמַעַת?"


כִּסוּי־רֹאשׁ – וְכִסּוּי־גִּיל


גְּבֶרֶת רוּת שְׁקוּדָה מְאֹד

עַל אָפְנַת הַמִּגְבָּעוֹת:


"לְפָנַי יָאָה מִגְבַּעַת:

הֵם נִרְאִים בָּהּ צְעִירִים!"

– “מְעַנְיֵן! וּבַת כַּמָּה אַתְּ?”

– “בְּמִגְבַּעַת? בַּת־עֶשְׂרִים!”


הַסָּב וְהַכַּתָּב


יוֹבֵל לְסַבָּא אֵלִיָּהוּ:

חוֹגֵג מְלֹאת תִּשְׁעִים שָׁנָה הוּא!

בָּא עִתּוֹנַאי – לְרַאֲיֵן

וּלְצַלֵּם אֶת הַזָּקֵן.


בַּסּוֹף אָמַר הָאִישׁ לְסַבָּא:

"בְּעוֹד עָשׂוֹר – יוֹבֵל־מֵאָה בָּא,

וְתִקְוָתִי הִיא לַחֲזוֹת

גַּם חֲגִיגָה נִכְבֶּדֶת זֹאת!"


הַסָּב בָּחַן בִּשְׁתֵּי עֵינַיִם

אֶת הַכַּתָּב (בֶּן גִּיל־בֵּינַיִם):

"מַדוּעַ לֹא? זֶה אֶפְשָׁרִי:

אַתָּה נִרְאֶה לִי דַי בָּרִיא!".


נֶגֶד תַּחְלִיף


מִילְיוֹנֶר נִמְשָׁה מִמַּיִם.

הַמַּצִּיל מִיָד הֶחְלִיט

לַעֲשׂוֹת לוֹ בֵּינָתַיִם

“הַנְשָׁמָה מְלָאכוּתִית”.


אַךְ גְבִרְתּוֹ עִקְּמָה שְׂפָתַיִם:

"הַנְשָׁמָה מְלָאכוּתִית?

אֲשַׁלֵּם לְךָ כִּפְלַיִם –

וַעֲשֵׂה לוֹ אֲמִתִּית!"


מַחֲלָה מִדַּבֶּקֶת


– “מַה נָּפְלוּ, רֵעִי, פָּנֶיךָ!”

– "כֵּן, דָּבַק בִּי חֹלִי, אֶחָא:

מְצִיקִים לִי חֳדָשִׁים

נְדוּדֵי־שֵׁנָה קָשִׁים!"


– יְדִידִי, וַדַּאי צָחַקְתָּ?

בִּנְדוּדֵי שֵׁנָה נִדְבַּקְתָּ?

הֶבֶל, רֵעַ: בְּלִי סָפֵק,

אֵין זֶה חֹלִי מִדַּבֵּק!


– "לֹא הַרְבֵּה, אֵפוֹא, תָּבִינָה,

יַקִּירִי, בַּמֶּדִיצִינָה:

חֹלִי זֶה מְדַבֶּקְךָ

אִם חוֹלֶה בּוֹ תִּינוֹקְךָ!"


הַתְּרוּפָה הָאַחֲרוֹנָה


הַבּוֹחֵן שָׁאַל סְטוּדֶנְט:

"אִם יֵשׁ חֹם לַפַּצִיֶנְט,

וְרָצוּי שֶׁהוּא יָזִיעַ –

מָה תִּתֵּן לו, מַה תַּצִּיעַ?"


– “תֵּה עִם פֶּטֶל, קֹדֶם־כֹּל!”

– “וְאִם אֵין כֹּחָם גָּדוֹל?”

– "אַז אֶתֵּן לוֹ שֶׁמֶן־אֶתֶר:

הוּא יִגְרוֹם לְיֶזַע־יֶתֶר!"


– “וְאִם לֹא?” – תַּכְשִׁיר־כַּסְפִּית!

אֵין כָּמוֹהוּ לַתַּכְלִית!"

– "יִתָּכֵן! אַךְ מָה תַּצִּיעַ,

אִם תְּרוּפָה זוֹ לֹא תַּשְׁפִּיעַ?"


הַסְּטוּדֶנְט עָנָה: "אֶרְשׁוֹם

לַחוֹלֶה מִשְׂרַת־כַּרְכֹּם!"

– "טוֹב מְאֹד! אַךְ אִם, נַנִּיחַ,

גַּם כַּרְכֹּם אֵינוֹ מַצְלִיחַ?"


פָּנַי סְטוּדֶנְט־הָרְפוּאָה

נִתְכַּסוּ אֶגְלֵי־זֵעָה.

הוּא הִבִּיט עַל מְעַנֵּהוּ –

וְהֵטִיחַ מַעֲנֵהוּ:


"אַז אֶשְׁלַח אוֹתוֹ לְכָאן:

לַעֲמוֹד פֹּה לְמִבְחָן!"


סִמָּן מֻבְהָק


"הַאִם בִּתְּךָ עוֹדָהּ חוֹלֶמֶת

עַל זֵר זַמֶּרֶת צְעִירָה?

וּבְכֵן, כֵּיצָד הִיא מִתְקַדֶּמֶת

בְּתַרְגִּילֶיהָ בַּזִּמְרָה?"


– "הוֹ, הִיא הִשִּׂיגָה בַּמִּקְצוֹעַ

קִדְמָה נִכֶּרֶת לְמַדַּי:

כְּבָר אֶת קוֹלָהּ אוּכַל לִשְׁמוֹעַ

בְּלִי צֶמֶר־גֶּפֶן בְאָזְנָי!"


עֵצָה וְנִמּוּקָהּ


מוֹרֵה־זִמְרָה בָּחַן “זַמָּר” –

וְכֹה אָמַר לוֹ עִם הַגֶּמֶר:

"אַמֵּן קוֹלְךָ, בָּחוּר יָקָר,

רַק בִּשְׁרִיקָה – וְלֹא בְּזֶמֶר!"


– “מַה נִמוּקְךָ וְטַעַמְךָ?” –

שָׁאַל הַלָּז.

– "פָּשׁוּט הוּא אֶחָא:

טוֹב שֶׁתִּשְׁרוֹק בְּעַצְמְךָ

מִשֶּׁיִּשְׁרוֹק צִבּוּר־שׁוֹמְעֶיךָ!"


קוֹל־בַּת וּבַת־קוֹל


פְּלוֹנִי טָעַן לִפְנֵי שְׁכֵנְתּוֹ:

"כַּלְבֵּךְ הוּא כֶּלֶב רָע:

בִּתִּי, בִּגְלַל נְבִיחָתוֹ,

אִבְּדָה שִׁעוֹר־זִמְרָה!"


עָנְתָה שְׁכֵנְתּוֹ: "לֹא אֶעֱלוֹב

אֶת קוֹל בִּתְּךָ, חָלִילָה –

אַךְ מָה אָשֵׁם כַּלְבִּי הַטּוֹב?

בִּתְּךָ הִיא שֶׁהִתְחִילָה!"


דִּיּוּקֵי־לָשׁוֹן


"הַאִם מַגֶּשֶׁת בְּעִבְרִית

הִיא מֶלְצָרָה אוֹ מֶלְצָרִית?"

אֶת זֹאת שָׁאַל עוֹלֶה חָדָשׁ –

וְלֵץ הִסְבִּיר לוֹ עַל־פִּי־דְרָשׁ:


"אִם מְסַפְּקֵנוּ הַתַּפְרִיט,

הַמַּגִּישָׁה הִיא מֶלְצָרִית;

אִם לֹא – זֶהוּת שֶׁלָּהּ בְּרוּרָה:

זוֹ מֶלְצָרָה צְרוּרָה!"


פֶּלֶא־וִיזְיָה לִמּוּדִית


“אֲנִי לוֹמֶדֶת צָרְפָתִית”.

– כֵּיצַד? מִפִּי מוֹרָה פְּרָטִית?"

– לֹא, לֹא! מִלּוּחַ הַתַּפְרִיט

בְּמִסְעָדָה עִבְרִית".


עֵצָה טוֹבָה


סוֹעֵד זָהִיר, מַרְבֵּה לַחְשׁוֹשׁ,

פָּנָה אֶל הַמֶּלְצַר:

"קַבֵּל נָא, ‘דְּמֵי־שְׁתִיָּה’ מֵרֹאשׁ –

וְעוּץ לִי מָה אֶבְחַר?"


קִבֵּל הַלָּז אֶת הַשָּׂכָר –

וּבִלְחִישָׁה מַזְהֶרֶת

נָתַן עֵצָה טוֹבָה: "בְּחַר

בְּמִסְעָדָה אַחֶרֶת!"


מֶלְצַר זָהִיר


"אֲגוּדָלְךָ – עַל קְצִיצָתִי?

הַרְפֵּה מִיָּד מִמֶּנָּה!

וָלֹא – אַגִּישׁ קֻבְלָנָתִי

עַל חֹסֶר־הִיהִיגְייֶנָה!"


עֲנֵה מַגִּישׁ־הָאֲרוּחָה:

"קִטְרוּג־חִנָּם הִשְׁמַעְתָּ!

אַתָּה רוֹצֶה שֶׁקְּצִיצָתְךָ

תִּפּוֹל שֵׁנִית לַמַּטָּה?"


נָכוֹן – אַךְ…


תַּיָּר, שֶׁתָּר בְּמֶרְכָּבָה

אֶת כָּל הָעִיר וְהַסְּבִיבָה,

שִׁלֵּם כַּדִּין – אַךְ לֹא הוֹסִיף

שׁוּם “דְּמֵי שְׁתִיָּה” לַתַּעֲרִיף.


“הֵן הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלִּי נָכוֹן?” –

שָׁאַל הָאִישׁ אֶת הָעֶגְלוֹן;

וְזֶה הֵשִׁיב בְּקֶדֶר:

נָכוֹן – אַךְ לֹא בְּסֵדֶר!”


אִי־הֲבָנָה


“אֵין כָּאן לֹא מַיִם, לֹא סַבּוֹן!” –

קָבַל אוֹרֵחַ בְּמָלוֹן,

אֲשֶׁר חִפֵּשׂ וְלֹא מָצָא

אֶת הַדָּרוּשׁ לָרַחְצָה.


– “אַךְ הֲרֵי יֵשׁ לְךָ לָשׁוֹן” –

הֵשִׁיב לוֹ בַּעַל הַמָּלוֹן,

רָגַז הָאִישׁ: הַפְסֵק הִתּוּל!

אַתָּה חוֹשְׁבֵנִי לְחָתוּל?"


מַגְבִּיהַּ־שֶׁבֶת


נִקְרָה לְאִישׁ מָלוֹן רַב־הֶדֶר,

שֶׁבּוֹ הֻנְהַג שָׂכָר מֻדְרָג.

אָמְרוּ לוֹ: "כָּאן – שְׂכַר־יוֹם לְחֶדֶר

הוֹלֵךְ וָזוֹל כְּלַפֵּי הַגָּג!


מִסְפַּר קוֹמוֹת אֶצְלֵנוּ עֶשֶׂר,

הַפַּעַר – לִירָה לְקוֹמָה,

וְשִׂיא־הַזּוֹל, אַחַר הַחֶסֶר,

הוּא עֶשֶׂר לִירוֹת לִיְמָמָה".


הָאִישׁ הָפַךְ פָּנָיו לַשַּׁעַר,

בַּעֲשׂוֹתוֹ סִמָּן שֶׁלִילִי:

בֵּית־מְלוֹנְכֶם" – אָמַר בְּצַעַר –

“לֹא דַי גָּבוֹהַּ בִּשְׁבִילִי!”


דָּבָר וְהִפּוּכוֹ


נִפְגְּשׁוּ בַּדֶּרֶךְ שְׁנַיִם:

אִישׁ עָשִׁיר וְאִישׁ עָנִי.

בּוֹחֲנִים הֵם בְּעֵינַיִם

הָאֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי.


– בֹּקֶר טוֹב, אָדוֹן רָם־עֵרֶךְ!"

– "רַב־תּוֹדוֹת עַל הַבְּרָכָה!

מְחַפֵּשׂ אֲנִי בַּדֶּרֶךְ

תֵּאָבוֹן לַאֲרוּחָה".


– “לִי טְרָדוֹת כָּאֵלֶּה אַיִן” –

מַחֲזִיר לוֹ הָאֶבְיוֹן:

"מְחַפֵּשׂ אֲנִי עֲדַיִן

אֲרוּחָה לְתֵּאָבוֹן!"


כְּלִי־פֶּלֶא


“לִי” – הִתְפָּאֵר עָשִׁיר שַׁחְצָן –

"יֶשְׁנָם מַעֲרָכִים

שֶׁל כְּלֵי־שֻׁלְחָן מִן הַמּוּכָן

בִּשְׁבִיל מֵאָה אוֹרְחִים!"


שָׁכֵן אֶבְיוֹן עָנָה לוֹ חִישׁ

לְקוֹל־צַחֲקוּקִים:

“וְלִי יֵשׁ כְּלִי לְאֶלֶף אִישׁ!”

– “מָה שְׁמוֹ?” – “מַחְלֵץ פְּקָקִים!”


שִׂיחָה מַבְרִיקָה


רַבְרְבָנִית הִתְגַּנְדְּרָה

בְּ“חוּג נוֹצֵץ” בְּרֹב עָשְׁרָהּ:

"אֵינִי יוֹדַעַת אֵימָתַי

אָנוּחַ קְצָת מִתַּכְשִׁיטַי!


הֵן בְּלִי טִרְחָה לֹא יִתָּכֵן

לִשְׁמוֹר עַל בְּרַק אַבְנֵי־הַחֵן –

כִּי לְכָל אֶבֶן נְחוּצָה

תְּמִסָּה שׁוֹנָה לְרַחֲצָה.


כָּל יַהֲלוֹם, זְמָרְגְדְּ, סַפִּיר –

אֲנִי מַתְאֶמֶת לוֹ תַּכְשִׁיר;

וְכָךְ, שְׁקוּדָה עַל אֲבָנַי,

אֲנִי טְרוּדָה, עַד אֶפֶס־פְּנַאי!"


חִיְּכָה אַחַת מִן הַגְּבָרוֹת,

שֶׁתִּעֲבָה מִתְפָּאֲרוֹת –

וְהִיא פָּנְתָה לַגַּנְדְּרָנִית

בִּשְׁנִינָתָהּ הַקַּנְטְרָנִית:


"מָה? אַתְּ רוֹחֶצֶת תַּכְשִׁיטִים

כְּמוֹ נְשֵׁי גְּבִירִים פְּשׁוּטִים?

אֲנִי – הֲרֵינִי מַשְׁלִיכָה

עַל אֶבֶן־חֵן מְלֻכְלָכָה!"


הַגַּנְדְּרָנִית אֻלְצָה לִשְׁתּוֹק –

וְהַשּׁוֹמְעוֹת פָּרְצוּ בִּצְּחוֹק.


שָׁוְיָם שֶׁל חַיָּיו


עַל רוֹבֶּרְט בֶּרְנְס יֵשׁ סִפּוּר:

רָאָה הוּא מֵרָחוֹק,

כֵּיצַד אָדָם בִּלְבוּשׁ הָדוּר

נָפַל לִיאוֹר עָמֹק.


צָעִיר עָנִי קָפַץ מִיָּד

לַמַּיִם – וּמָשָׁה

אֶת הַטּוֹבֵעַ הַנִּפְחָד

אַחַר טִרְחָה קָשָׁה.


הַגְּבִיר הוֹשִׁיט לְמַצִּילוֹ

שְׂכַר־יֶשַׁע: אֲגוֹרָה!

הָמוֹן רָצָה לַהֲטִילוֹ

לַיְּאוֹר בַּחֲזָרָה.


אַךְ רוֹבֶּרְטְ בֶּרְנְס הִתְעָרֵב:

"אַל תֶּחֶטְאוּ לַשָׁוְא!

עָשִׁיר קַמְּצָן מַכִּיר הֵיטֵב,

כַּמָּה שָׁוִים חַיָּיו!"


הַתַּיִשׁ וְהַכֹּבַע


קָשֶׁה טָרַח בֶּן־כְּפָר עָנִי,

עָמַל בִּשְׁתֵּי יָדַיִם:

מָשַׁךְ הוּא תַּיִשׁ עַקְשָׁנִי

בְּחֶבֶל בַּקַרְנַיִם.


פִּתְאֹם עָבַר הַלּוֹרְד־הִגְּבִיר

וְקִלְּלוֹ בְּקֶצֶף:

"מַדוּעַ אֵין אַתָּה מֵסִיר

כּוֹבָעֲךָ, בֶּן־חֶצֶף?"


עָנָה לוֹ: "הוֹד מַעֲלָתְךָ,

הַחְזֶק־נָא אֶת תֵּישִׁי

וְאָז אָסִירָה לִכְבוֹדְךָ

הַכֹּבַע מֵרֹאשִׁי!"


עֲצַת־חָכָם


שָׁאַל תַּלְמִיד: “כֵּיצַד:”לִהְיוֹת

לְאִישׁ שִׂיחָה־חֲבִיב בְּרִיּוֹת?"


הֶחְרִישׁ מוֹרֵהוּ כְּחוֹשֵׁב –

וְאַחַר־כָּךְ אָמַר: הַקְשֵׁב!"


שׁוֹמְעוֹ צִפָּה לְלֶקַח־פִּיו:

דַּבֵּר, מוֹרִי – אֲנִי מַקְשִׁיב!"


פָּרַץ הָאִישׁ בִּצְחוֹק גָּדוֹל:

"בְּנִי, “כְּבָר, אָמַרְתִּי אֶת הַכֹּל!”


הַמַּטִּיף וְהַסַּנְדְּלָר


סַנְדְּלָר שָׁאַל אֶת הַמַּטִּיף

אַחַר שְׁמִיעַת דְּרָשָׁה מִפִּיו:

"הַאִם נוֹהֵג אַתָּה לִחְיוֹת

כַּעֲצוֹתֶיךָ לַבְּרִיּוֹת?"


– “עַל זֹאת” – עָנָה לוֹ הַנִּשְׁאָל –

אָשִׁיב עַל דֶּרֶך הַמָּשָׁל:

הַאִם נוֹהֵג לִנְעוֹל סַנְדְּלָר

כָּל נְעָלָיו אֲשֶׁר תָּפַר?"


לֶקַח לְחָצוּף


בּוּר גְּבַהּ־קוֹמָה, חָצוּף מֻבְהָק,

פָּגַשׁ לַמְדָן גּוּצוֹן,

“פַּנֵּה לִי דֶּרֶך, הוֹ עֲנָק!” –

אָמַר לוֹ בְּלָצוֹן.


אַךְ לֹא נָקַט לָשׁוֹן קָשָׁה

הַגּוּץ הַמְּנֻמָּס.

הוּא קַד קִדָּה: "בְּבַקָּשָׁה!

עֲבוֹר נָא, הוֹ נַנָּס!"


נִכְלָם, אָמַר לוֹ הַמַּקְנִיט:

"לֹא לַצְתִּי: פִּי כִּוֵּן

אֶל הַקּוֹמָה הָרוּחָנִית!"

עָנָה לוֹ: “פִּי – גַם כֵּן!”


לִישָׁה קְלוּשָׁה


זָקֵן נִכְבָּד אֶחָד נָזַף

בְּנַעַר גַּס וּמְחֻצָּף.

הֵשִׁיב לוֹ: "כַּךְ אֲנִי עָשׂוּי:

מִקֶּמַּח בִּישׁ אֲנִי אָפוּי!"


אַךְ הַזָּקֵן הֵעִיר לוֹ חִישׁ:

"לֹא, קִמְחֲךָ אֵינֶנּוּ בִּישׁ!

אוּלָם טִיבְךָ יָצָא קָלוּשׁ –

כִּי לֹא הִרְבּוּ אוֹתְךָ לָלוּשׁ!"


חֶסְרוֹן הַמִּלּוֹן


פְּלוֹנִי הִרְבָּה לִשְׁגוֹת בִּכְתִיב.

רֵעוֹ הַטּוֹב – עֵצָה בְּפִיו:

רְכוֹשׁ מִלּוֹן!” אַךְ הוּא הֵשִׁיב:

"זֶה לֹא יוֹעִיל, יְדִיד חָבִיב:


בְּלִי דַּעַת כְּתִיב־מִלָּה נָכוֹן –

לֹא אֶמְצָאֶנּוּ בַּמִּלּוֹן:

וְאִם נָהִיר לִי כְּתִיב נָכוֹן,

שׁוּב אֵין לִי צֹרֶךְ בַּמִּלוֹן!"


תְּשׁוּבַת חָכָם


שַׁלִּיט נָאוֹר אֶחָד הוֹשִׁיב

בְּאַרְמוֹנוֹ יוֹעֵץ רַב־דֵּעַ.

שַׂר בּוּר שָׁאַל דְּבַר־מָה אֶת פִּיו –

וְהוּא עָנָה: “אֵינִי יוֹדֵעַ”.


– וּבְכֵן, עַל מָה תִּטּוֹל שְׂכָרְךָ?

עַל חֹסֶר־יֶדַע שֶׁגִּלִּיתָ?" –

שָׁאַל הַבַּעַר בְּרִתְחָה.

אַךְ הֶחָכָם הֵשִׁיב: "טָעִיתָ!


שְׂכָרִי הוּא שְׂכַר יְדִיעוֹתַי.

וְלוּ מַלְכִּי שִׁלֵּם לִי, רֵעַ,

עַל כָּל אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ,

כָּל אוֹצָרוֹ הָיָה לֹא דַי!".


תְּשׁוּבָה כַּהֲלָכָה


“אוֹתִי מַרְגִּיז דָּבָר אֶחָד” –

לְרַעְיָתוֹ אָמַר הַמֶּלֶךְ:

"כִּי לֹא אוּכַל לִמְלוֹךְ לָעַד,

גַּם אִם אֶחְיֶה כִּמְתוּשֶׁלַח".


אַךְ הַמַּלְכָּה עָנְתָה מִיָּד:

"לוּ הַמְּלָכִים מָלְכוּ לָעַד,

הֵן לֹא הָיָה בִּכְלָל תּוֹרְךָ בָּא:

כִּי עַל כִּסֵּא־הַמְּלוּכָה,

הָיָה עֲדַיִן בִּמְקוֹמְךָ,

יוֹשֵׁב פֹּה סָב־סָבוֹ־שֶׁל־סַבָּא!"


לֶקַח לְחַצְרָן


הָיָה לַמֶּלֶךְ אֵבֶל רָב:

נִפְטַר עָלָיו אֲהוּב־שָׂרָיו.


רָבִּים חָמְדוּ אֶת מִשְׂרָתוֹ –

וְעוֹד לִפְנֵי הַלְוָיָתוֹ,

חַצְרָן זָרִיז אֶחָד הֶחְלִיט

לִקְנוֹת לִבּוֹ שֶׁל הַשַּׁלִּיט.


הוּא בָּא וַיֹּאמֶר: "רוּם־הוֹדְךָ,

הַאִם תַּסְכִּים בְּחַסְדְּךְ

שֶׁאֲמַלֵּא מְקוֹם הַשַּׂר

הַנַּעֲרָץ וְהַיָּקָר?"


עָנָה הַמֶּלֶךְ לַחַצְרָן:

“מַסְכִּים! דַּבֵּר עִם הַקַּבְּרָן!”.


דַּקַּת הַבּוֹרֵא

(מַעֲשִׂיָּה עֲמָמִית)


פְּלוֹנִי – נִרְאָה לוֹ בַּחֲלוֹם

כִּי הֶעֱלוּהוּ לַמָּרוֹם.


כֵּוָן שֶׁכָּךְ, הֵעֵז לִשְׁאוֹל

אֶת הַבּוֹרֵא הַכֹּל־יָכוֹל:


– “מָה בִּשְׁבִילְךָ מִילְיוֹן שָׁנָה?”

עָנָה: “דַּקָּה אַחַת קְטַנָּה”.


– “מָה בִּשְׁבִילְךָ מִילְיוֹן דּוּקַט?”

עָנָה הָאֵל: “מַטְבֵּעַ קָט”.


– “וּבְכֵן, הַרְשֵׁנִי בַּקָּשָׁה!”

עָנָה הָאֵל: “בְּבַקָּשָׁה!”


– "תֵּן לִי, אֵלִי, מַטְבֵּעַ קָט!

עָנָה: “חַכֵּה דַּקָּה אַחַת!”


גַּם זוֹ לְטוֹבָה


סָבָה צַדֶּקֶת חֲכָמָה

תָּמִיד הוֹדְתָה לָאֵל,

אִם שְׁאָלוּהָ לִשְׁלוֹמָהּ,

הֵשִׁיבָה לַשּׁוֹאֵל:


"הוֹ, מֵחוּשַׁי – מַמָּשׁ סִגּוּף,

אַךְ לֹא אַלִּין חִנָּם!

תּוֹדָה לָאֵל: עוֹד יֵשׁ לִי גּוּף

כְּדֵי לְאַכְסְנָם!"


סִמַּן־הֶכֵּר


סַקְרָנִים בִּקְּשׁוּ לָדַעַת

מֵאִמָּם שֶׁל תְּאוֹמִים:

"אֵיךְ, בְּעֶצֶם, מַבְחִינָה אַתְּ

בֵּין בָּנִים כָּל כָּךְ דּוֹמִים?"


– “לִי שִׁיטַת־זִהוּי מֻחְלֶטֶת” –

בְּחִיוּךְ עָנְתָה הָאֵם:

אָנֹכִי אוֹתָם צוֹבֶטֶת:

לְפִי צֶוַח אַכִּירֵם!"


דִיפְּלוֹמַט


“זֶה בְנֵךְ?” – פָּנָה בְּנֹעַם־פִּיו

אֶל גְּבֶרֶת מְהֻדֶּרֶת

בְּגַן־הָעִיר אָדוֹן אָדִיב.

– “מִי?” – שָׁאֲלָה הַגְּבֶרֶת.


– "זֶה עִם כַּדּוּר, סְפּוֹרְטַאי מַמָּש –

בֶּן־חַיִל חִנָּנִי!"

לָאֵם הָיוּ דְבָרָיו כִּדְבַש.

“כֵּן, כֵּן” – עָנְתָה – “זֶה בְּנִי!”


– “וּבְכֵן, שַׁלְּמִי לִי עֶשֶׂר לִ”י:

אוֹתוֹ חֲמוֹר־עַל־שְׁתַּיִם

תֹּוךְ מִשְׂחָקוֹ הָאֱוִילִי,

שִׁבֵּר לִי מִשְׁקָפַיִם!"


טַקְט


לְבַת־חֵן בָּחוּר לֹא פֶּתִי

לֹא יֹאמַר: “אַל תְּפַטְפֵּטִי!”

הוּא יֹאמַר: "מַה חֲמוּדוֹת

שִׂפְתוֹתַיִךְ הַצְּמוּדוֹת!"


הַכֹּל בִּגְּלָל מַסְמֵר קָטָן…


“דָּן יַקִּיר!” – הִצִּיעָה אִמָּא:

"אִם תִּרְצֶה, אוֹתְךָ אַטְעִימָה

טַעַם פֶּטֶל מְצֻיָּן!"

– “טוֹב!” – שָׂמַח הַלַּקְקָן.


– “בּוֹא!” – אָמְרָה לוֹ אִמָּא: "בּוֹא־נָא

וְנִפְלוֹשׁ־נָא הַמִּזְנוֹנָה!

אוֹי! שָׁכַחְתִּי, בְּנִי, הֵיכָן

הַמַּפְתֵּחַ הַקָּטָן!"


– “אֵין שׁוּם צֹרֶךְ בְּמַפְתֵּחַ!” –

סָח לָהּ דָּן בְּקוֹל בּוֹטֵחַ:

"מִזְנוֹנֵנוּ חִישׁ־מַהֵר

יִפָּתַח גַּם בְּמַסְמֵר!"


– “כָּךְ?” – פִּתְאֹם הִרְעִימָה אִמָּא:

"זֶהוּ! זֶהוּ, בֵּן חַכִּימָא!

זֶה הַסּוֹד שֶׁל הַמִּזְנוֹן

שֶׁעוֹרֵר בִּי תִּמָּהוֹן!


וְהִנֵּה פִּתְרוֹן־חִידָה בָּא.

טוֹב, פִּרְחָח, חַכֵּה לְאַבָּא!"


הַזְמָנָה לְהַכְוָנָה


– "גְּבִרְתִּי, נִשְׁלַחְתִּי לְהַכְוִין

אֶת פְּסַנְתֵּרֵךְ הַלֹּא־תָקִין!"


– "אֶת פְּסַנְתֵּרִי? דָּבָר מוּזָר:

לֹא הִזְמַנְתִּיךָ כָּל־עִקָּר!"


– “נָכוֹן!” – הֵשִׁיב לָהּ וְחִיֵּךְ:

“אֹותִי שָׁלַח לְכָאן שְׁכֵנֵךְ!”


תְּרוּפָה מוֹנַעַת


–" מוּזָר! שָׁאַלְתָּ מִשְּׁכֵנְךָ

חָלִיל. מַה צֹרֶךְ יֵשׁ בּוֹ

דַּוְקָא לְךָ? הֲרֵי אֵינְךָ

יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּש בּוֹ!"


– "יָפֶה שָׁאַלְתָּ! אַךְ גַּם לִי

תּוֹעֶלֶת יֵשׁ וָיֵשׁ בּוֹ:

הֲרֵי כָּל זְמַן שֶׁהוּא אֶצְלִי

שְׁכֵנִי לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ!"


שָׁאוֹן מְעוֹרֵר


אִשָּׁה אַחַת הִתְאוֹנְנָה

כִּי הִיא בְּקֹשִׁי מְעוֹרֶרֶת

אֶת בְּנָהּ בַּבֹּקֶר מִשֵּׁנָה.

עַל כָּךְ עָנְתָה אִשָּׁה אַחֶרֶת:


לִי טוֹב! מָצָאתִי תַחְבּוּלָה:

אֲנִי פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת –

וְחִישׁ זוֹרֶקֶת חֲתוּלָה

יָשָׁר לְתוֹךְ מִטַּת הַיֶּלֶד".


­– "וְזֶה מַסְפִּיק? וָדַאי, יַלְדֵּךְ

גַּם אַחַר־כָּךְ יָשֵׁן בְּשֶׁלֶו?"

– "לֹא, לֹא! קוֹפֵץ הוּא – וְעוֹד אֵיךְ!

כִּי הוּא תָמִיד יָשֵן עִם כֶּלֶב".


שַׁי־הַסֵּתֶר – וְהַפֶּתֶר


אֶסְתֵּר וְרֹן קִבְּלוּ דוֹרוֹן:

שְׁנֵי כַּרְטִיסִים לְתֵאַטְרוֹן.

לַשַּׁי צֹרַף מִכְתָּב סְתָמִי:

“תְּנַחֲשׁוּ, מִמִּי?”


נִחוּשׁ הוּא עֵסֶק מְסֻבָּךְ –

וְהֵם הֶחְלִיטו: "הַיְנוּ הָךְ!

יְדִיד לֵצָן אַךְ טוֹב הוּא זֶה!

נֵלֵךְ לַמַּחֲזֶה!"


עַד שֶׁחָזְרוּ – בֵּיתָם נִשְׁדַּד.

עַל קִיר – פִּתְקָה: אוֹתוֹ כְּתָב־יָד.

כָּתַב פְּלוֹנִי הָעַרְמוּמִי:

“עַכְשָו תֵּדְעוּ, מִמִּי!”


בַּלָּש זָרִיז


עָשִׁיר הִנִּיחַ עִזָּבוֹן

בְּסַךְ מָאתַיִם אֶלֶף לִירָה;

אוּלָם יוֹרֶשֶׁת־הַמָּמוֹן

נָסְעָה – וּכְתֹבֶת לֹא הִשְׁאִירָה.


לָכֵן פָּנָה פְּרַקְלִיט הַגְּבִיר

לְעֶזְרַתָהּ שֶׁל הַבּוֹלֶשֶׁת –

וְזוֹ שָׁלְחָה בַּלָּשׁ צָעִיר,

שֶׁיְּחַפֵּשׂ אֶת הַיּוֹרֶשֶׁת.


עָבַר זְמַן רָב – וּכְבָר נוֹאַשׁ

אֹותוֹ פְּרַקְלִיט. אַךְ בְּמַפְתִּיעַ

אֶצְלוֹ הוֹפִיעַ הַבַּלָּשׁ –

וְהוֹדִיעָהוּ: “מְצָאתִיהָ!”


– "אַתָּה בֶּן־חַיִל אֲמִתִּי

וְלֹא הִכְזַבְתָּ תִּקְוָתֵנוּ!

וּבְכֵן, הֵיכָן הִיא?" – "בְּבֵיתִי:

אֶתְמוֹל הָיְתָה חֲתֻנָּתֵנוּ."


הַגְרָלָה


שְׁנֵי בַּרְנָשִׁים בִּקְצֵה־הַכְּרַךְ

נִגְּשׁוּ אֶל הֵלֶךְ בְּמַחְשָׁךְ:

"סְלַח בַּקָּשֹׁנֶת פְּעוּטָה:

אֶפְשָׁר לִלְווֹת מִמְּךָ פְּרוּטָה?"


– “אֶפְשָׁר” – עָנָה בְּתַדְהֵמָה –

“מֻתָּר לַדַּעַת, לְשֵׁם מָה?”

– "לִפְתוֹר בְּאֹרַח אַבִּירִי

עִנְיָן בֵּינִי לַחֲבֵרִי:


בִּזְרִיקָתָהּ שֶׁל הַפְּרוּטָה

נַגְרִיל בֵּינֵינוּ בְּלִי קְטָטָה,

מִי יִקַבֵּל אֶת שְׁעוֹנְךָ

וּמִי – אֶת מָמוֹנְךָ!"


חֵלֶק כְּחֵלֶק


שְׁלֹשָׁה לִסְטִים גָּנְבוּ פָּרָה

וּשְׁנֵי כְּבָשִׂים בְּשֶׁקֶט –

וְהִתְוַכְּחוּ בִּדְבַר צוּרָה

שֶׁל חֲלֻקָּה צוֹדֶקֶת.


“שְׁנֵיכֶם תִּקְחוּ כִּבְשָׂה” – קָרָא

רֹאשָׁהּ שֶׁל הַכְּנוּפְיָה –

"וְאָנֹכִי עִם הַפָּרָה

נִקַּח כִּבְשָׂה שְׁנִיָּה!"


תַחְבּוּלַת הָרוֹפֵא


חוֹלָה כּוֹעֶסֶת וּפוֹנָה

אֶל הָרוֹפֵא בְּטַעֲנָה:


"עָלַי צִוִּיתָ, אֲדוֹנִי:

“לָשׁוֹן הַחוּצָה!” – וַעֲדַיִן

אֵינְךָ בּוֹדֵק אֶת לְשׁוֹנִי

אֵינְךָ מֵעִיף עָלֶיהָ עַיִן!"


עָנָה לָהּ: "גְּבֶרֶת, לְשׁוֹנֵךְ

אֵינָה נִבְדֶּקֶת – הִיא מֻשְׁתֶּקֶת:

אֲנִי רוֹצֶה – לְמַעֲנֵךְ –

אֶת הַמִּרְשָׁם לִכְתוֹב בְּשֶׁקֶט!"


דַּאֲגַת אִשָׁה לְאִישָּׁהּ


בַּת־זוּג שׁוֹאֶלֶת בַּקָּרוֹן:

“לֹא קַר לְךָ לְיַד חַלּוֹן?”


– “לֹא, לִי לֹא קַר – אַל דְּאָגָה!” –

עוֹנֶה הַבַּעַל לַזּוּגָה.


– “הַאֵין הָרוּחַ מְצִיקָה?”

– “לֹא, הִיא אֵינֶנָּה חֲזָקָה”.


– “הַאֵין עָשָׁן מִן הַקַּטָּר?”

– “אֵינִי מַרְגִּישׁ בּוֹ כָּל־עִקָּר!”


– ”וּבְכֵן, שָׁם נוֹחַ?" – “לְהַפְלִיא!”

– “אָז נִתְחַלֵּף נָא, מַחְמַלִּי!”


עִסְקָה כְּפוּלָה


מַטִּיף דָּרַש כָּל יוֹם רִאשׁוֹן

בַּכְּנֵסִיָּה לִפְנֵי הָמוֹן.

אוּלָם בְּכָל דְּרָשָׁה כָּזוֹ

מִטְרָד קָבוּעַ הִרְגִּיזוֹ:


יָשִׁישׁ אֶחָד – לְרֹב בּוּשָׁה –

הָיָה נִרְדָּם בִּזְמַן דְּרָשָׁה;

וְכָךְ הָיָה מוֹסִיף לִישׁוֹן

בְּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל טוּר רִאשׁוֹן.


תָּמִיד לִוָּהוּ יֶלֶד־חֵן –

נִינוֹ הַקָּט שֶׁל הַזָּקֵן;

וּפַרְצוּפוֹ שֶׁל הַיַּלְדּוֹן

נִרְאָה פִּקֵּחַ וְנָבוֹן.


בָּא הַדַּרְשָׁן הַמְּרֻגָּז

בְּהַצָּעָה לַנִּין הַלָּז:

"אִם לֹא תִּתֵּן לַסָּב לִישׁוֹן,

תִּזְכֶּה בִּפְרָס כָּל יוֹם רִאשׁוֹן!"


– “וּמָה הַפְּרָס?” – “חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת!”

הַנִּין מִהֵר לְהִתְפַּתּוֹת.

כִּי בְּיָמֵינוּ גַם לַטַּף

יֵשׁ חוּשׁ לְ“עֵסֶק מְשֻׁתָּף”.


זְמַן־מָה פָּעַל אוֹתוֹ הֶסְכֵּם –

וְהַסִּפּוּק הָיָה שָׁלֵם:

הַסָּב יָשַׁב דָּרוּךְ וָעֵר,

הַנִּין חִיֵּךְ – וְהִשְׂתַּכֵּר.


אַךְ לֹא הִתְמִיד בְּכָךְ הַסָּב –

וְשׁוּב קִלְקֵל אֶת מַעֲשָׂיו:

בִּמְקוֹם לִהְיוֹת קַשּׁוּב וָעֵר,

הָיָה נִרְדָּם – וְאַף נוֹחֵר.


אָז הַמַּטִּיף נָזַף בַּנִּין:

"אַתָּה נוֹהֵג שֶׁלֹּא כַּדִּין:

הֲרֵי קִבַּלְתָּ, יֶלֶד רַע,

שָׂכָר מֻסְכָּם בְּעַד עֶזְרָה!"


– “נָכוֹן!” – עָנָה הַזַּאֲטוּט –

אַךְ אֲשֵׁמָה הַהִתְחָרוּת:

סָבִי הִכְפִּיל לִי אֶת הַסְּכוּם –

שֶׁלֹּא אַפְרִיעַ לוֹ לָנוּם!"


הַמָּר־הַמָּרָתַיִם


אֶל פְּסִיכִיאַטְר בָּא אָדָם –

מְאֹד נָבוֹךְ וּקְצָת נִכְלָם:

"אוֹתִי מַדְאִיג עִנְיָן עָגוּם:

בְּנִי הַצָּעִיר – אָפְיוֹ פָּגוּם!


בְּנִי – מְשֻׁגָּע לְהִמּוּרִים:

הוּא מְהַמֵּר עִם חֲבֵרִים,

עִם הַקְּרוֹבִים, עִם מַכָּרִים –

וְאַף עִמָּנוּ, הָהוֹרִים!


צָרָה צְרוּרָה הִיא, אֲדוֹנִי!

הַאִם תּוּכַל לִרְפּוֹא אֶת בְּנִי?"

אִישׁ־הַמַּדָּע עָנָה: "אוּלַי!

שְלַח אֶת בִּנְךָ מִיָּד אֵלַי!"


לְמָחֳרָת שָׁאַל הָאָב

אֶת הָרוֹפֵא עַל מִמְצָאָיו.

חִיֵּךְ הַדּוֹקְטוֹר: "רִפְּאֵתִיו

מִן הַטֵּרוּף – אוֹ הַתַּחְבִּיב.


שְׁמַע קִצּוּרוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר:

בִּנְךָ הִצִּיעַ לִי הִמּוּר!

הַלֵּץ טָעַן, לִבְדִיחוּתִי,

כִּי לִי… זָקָן מְלָאכוּתִי!


וְכַאֲשֶׁר הִצִּיעַ לִי

הִמּוּר עַל כָּךְ בְּסַךְ שְׁתֵּי לִ"י,

גָּמַרְתִּי אֹמֶר לְלַמְּדוֹ:

יֵצֵא חִשְׁקוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ!


אָמַרְתִּי: "עֶלֶם סַפְקָנִי,

מְשׁוֹךְ נָא פַּעַם בִּזְקָנִי!"

וְהוּא מָשַךְ – עַד שֶׁנּוֹכַח

כִּי חֲשָדוֹ הוּא מְגֻחָךְ!


עַל הַהֶפְסֵד נוֹסְפָה חֶרְפָּה.

לִי אֵין סָפֵק שֶׁהוּא נִרְפָּא!

וּבְכֵן, הִצְלַחְתִּי, אֲדוֹנִי.

מָחָר אֶשְׁלַח אֶת חֶשְׁבּוֹנִי".


– “אוֹי וַאֲבוֹי!” – זָעַק הָאָב:

"עַכְשָו הֵבַנְתִּי תַּכְסִיסָיו.

וּבְכֵן, עַל שְׁנֵינוּ הֶעֱרִים

אוֹתוֹ אַלּוּף־הַהִמּוּרִים.


שְׁמַע, דּוֹקְטוֹר: בְּנִי הַנַּכְלוּלִי

הִמֵּר אִתִּי עַל עֶשֶׂר לִ"י

שֶׁהוּא, בְּמֶשֶךְ מִבְחָנְךָ,

יִמְשֹׁוךְ כְּהֹגֶן בִּזְקָנְךָ!"


רַב־מֶכֶר


סוֹפֵר צָעִיר שׁוֹחֵר־כָּבוֹד

פִּרְסֵם רוֹמָן מוֹדֶרְנִי “מֶרֶד”.

הַבִּקּוֹרוֹת הָיוּ טוֹבוֹת,

אַךְ הַתְּפוּצָה הָיְתָה מִצְעֶרֶת.


כֵּיצָד קוֹנִים לִבּוֹת קוֹנִים?

סוֹד זֶה סוֹפְרֵנוּ לְסוֹכְנוֹ סָח –

וּמוֹדָעָה בְּעִתּוֹנִים

רִתְּקָה קוֹרְאוֹת בְּזֶה הַנֹּסַח:


"צָעִיר יָפֶה וּתְמִיר־קוֹמָה

מִמִּשְׁפָּחָה מִילְיוֹנֶרִית

רוֹצֶה לִפְגּוֹשׁ עַלְמָה דוֹמָה

לְגִבּוֹרַת הַסֵּפֶר “מֶרֶד”.


לְמָחֳרַת־הַיּוֹם אָזְלָה

מַהֲדוּרַת־סִפְרוֹ כֻּלָּהּ.


שִׂיא־הַמְּסִירוּת


מְכוֹנִית נָסְעָה נָמָלָהּ –

וְיָשַׁב בָּהּ זוּג נִרְגָּשׁ:

בַּנָּמָל חִכְּתָה סְפִינָה לוֹ –

לְמַסָּע שֶׁל יֶרַח־דְּבַש.


שָׁאֲלָה זוּגַת־הַחֶמֶד:

“הֲכִינוֹתָ כַּרְטִיסִים?”

הוּא נֵעוֹר מִן הַ“חַלֶּמֶת” –

וְסָרַק אֶת הַכִּיסִים.


הִתְבָּרֵר דָּבָר מַפְתִּיעַ:

הוּא קָנָה… כַּרְטִיס יָחִיד:

הַהֶרְגֵּל עָלָיו הִשְׁפִּיעַ –

הַשִּׁגְרָה הָרַוָּקִית.


מַצָּבוֹ הָיָה דְרָמָתִי:

מַה תַּגִּיד לוֹ הָאִשָּה?

בְּרַם, חוּשׁוֹ הַדִּיפְּלוֹמַטִי

הִצִּילוֹ מִן הַבּוּשָׁה.


"אַתְּ רוֹאָה, – אָמַר בְּחַיִךְ

הַצָּעִיר הַעַרְמוּמִי –

"כִּי חָשַׁבְתִּי רַק עָלַיִךְ

וְשָׁכַחְתִּי אֶת עָצְמִי!"


כֶּלֶב שַׁקְּרָן


שָׁאוּל סִפֵּר וְהִתְפָּאֵר:

“כַּלְבִּי יוֹדֵעַ לְשַׁקֵּר!”


– “שְׁטֻיּוֹת!” – צָחַק רֵעוֹ אַבְנֵר.

עָנָה לוֹ: “הָבָה נְהַמֵּר!”


– “בְּאֵיזֶה סְכוּם?” – “בְּלִ”י שְׁלֵמָה!"

אַבְנֵר הִבִּיעַ הַסְכָּמָה.


אָז אֶת כַּלְבּוֹ שָׁאַל שָׁאוּל:

“מָהוּ קוֹלוֹ שֶׁל הֶחָתוּל?”


מִיָד נָבַח כַּלְבּוֹ: הַב־הַב!

– "שָׁמַעְתָּ? שֶׁקֶר וְכָזָב!


צָדַקְתִּי: הוּא שַקְּרָן גָּמוּר!

וּבְכֵן, הַב־הַב לִי דְּמֵי־הִמּוּר!"


רֶמֶז שָׁנוּן וּמְשֻׁנָּן


מַחְסָנַאי מַחְמִיר־שְׁמִירָה

שָׂם, נוֹסָף עַל כֶּלֶב רַע,

שֶׁלֶט – רֶמֶז לַמֵּבִין:

“כָּל נִצּוֹל – יוּבָא לְדִין!”


בַּלְשָׁן


חָתוּל־צַיָּד עָרַך מָצוֹר

עַל עַכְבָּרוֹן נֶחְבָּא בְּחֹר.


יִלֵּל הוּא “מִיָאוּ” רַב־פִּתּוּי,

אַךְ לֹא הִצְלִיחַ בַּשִּׁטּוּי:


הָעַכְבָּרוֹן הִכִּיר הֵיטֵב,

מַה פֵּשֶׁר “מְיָאוּ” מְלַבֵּב.


גָּבַר הַפַּחַד בְּלִבּוֹ –

וְהוּא לֹא זָז מִן הַמַּחְבּוֹא.


אָז הֶחָתוּל הִשְׂכִּיל עֲשֹׂה –

שִׁנָּה פִּתְאֹם אֶת תַּכְסִיסוֹ:


חִקָּה קוֹלוֹ שֶׁל הַכְּלַבְלַב –

וּבְרֹב כִּשְׁרוֹן נָבַח “הַב־הַב!”


הָעַכְבָּרוֹן יָדַע מִכְּבָר:

כְּלָבִים אֵינָם אוֹיְבֵי עַכְבָּר.


וְאִם בָּא כֶּלֶב וְנָבַח –

אוֹתוֹ חָתוּל, וַדָּאי, בָּרַח.


הָעַכְבָּרוֹן מִיָּד נִרְגַע,

הֵצִיץ הַחוּצָה – וְנִפְגַּע.


וְהֶחָתוּל הֵעִיר קְצָרוֹת:

"כַּמָּה עוֹזְרוֹת

שָׂפוֹת זָרוֹת!"


תַּחְבּוּלַת פְרַנְסוּאַ רַבְּלֶה


רַבְּלֶה נִתְקַע בָּעִיר לִיאוֹן,

בְּבֵית־מָלוֹן, לְלֹא מָמוֹן.

עָמַד לָשׁוּב הוּא אֶל פָּרִיס –

אַךְ לֹא נוֹתְרָה פְּרוּטָה בַּכִּיס!


לָקַח רַבְּלֶה שָּׂקִיק־נְיָר,

שָׁפַךְ לְשָׁם אַבְקַת־סֻכָּר –

וְעַל שָּׂקִיק־הָאֲבָקָה

כָּתַב: “הָרַעַל לַמַּלְכָּה”.


הוּא שָׂם הָ“רַעַל” הַמּוּכָן

לְרַאֲוָה עַל הַשֻּׁלְחָן.

אֶת הַתָּכְנִית הַקַּטְלָנִית

גִלְּתָה אֵפוֹא הַחַדְרָנִית.


הַפֻּנְדָּקִי הַמְבֹהָל

הִזְעִיק שׁוֹטְרִים. וְכָךְ הוּבַל

הַ“מִּתְנַקֵּשׁ” אֶל הַבִּירָה

בְּתוֹך מֶרְכֶּבֶת־מִשְׁטָרָה.


שָׁם הַסּוֹפֵר מִיָּד סִפֵּר

אֶת כָּל הַעֵסֶק לַחוֹקֵר –

וְלִרְאָיָה בָּלַע בִּצְחוֹק

אֶת כָּל הָ“רַעַל” הַמָּתוֹק.


תַּחְבּוּלָתוֹ שֶׁל מַטִּיף


חָשׁ מַטִּיף בִּשְׁעַת נְאוּם

כִּי שׁוֹמְעָיו – רֻבָּם רָדוּם.

אֵש!” – זָעַק בְּקוֹל נִמְרָץ.

כָּל יָשֵׁן מַמָּשׁ הֻקְפַּץ.


– “אֵי הָאֵשׁ?” – חָרְדּוּ לִשְאוֹל.

הַמַּטִּיף עָנָה: "בִּשְׁאוֹל!

מְכִינִים שָׁם מְדוּרָה

לַנִּרְדָּם מִדְבַר־תּוֹרָה!"


נִסּוּחַ בָּטוּחַ


שַׁלִּיט בִּקֵּשׁ מֵאִישׁ־מוֹפֵת

שֶׁיְּכַהֵן בְּתוֹר שׁוֹפֵט.

הָאִישׁ דָּחָה אֶת הַמִּנּוּי:

“הוֹד־מַלְכוּתְךָ, אֵינִי רָאוּי!”


שִׁדְּלוֹ מַלְכּוֹ בְּנֹעַם־פִּיו,

אַךְ הֶחָכָם מִיָּד הֵשִׁיב:

"בִּתְשׁוּבָתִי ‘אֵינִי רָאוּי’

נִסְתַּם כָּל פֶּתַח לַמִּנּוּי.


הֵן מִדְבָרַי – הֶסֵּק כָּפוּל:

אִם הֵם אֱמֶת – אֲנִי פָּסוּל;

אִם הֵם כָּזָב – אֲנִי שַׁקְּרָן

וְלֹא רָאוּי לִהְיוֹת דַיָּן!"


תַּחֲרוּת צַיָּרִים


שְׁנֵי צַיָּרִים עָרְכוּ הִמּוּר

עַל לַהֲטוּט יָפֶה:

מִי יְנַצֵּחַ בְּצִיּוּר

אוֹחֵז־עֵינֵי־צוֹפֶה?


רִאשׁוֹן צִיֵּר אֶשְׁכּוֹל־עֵנָב

כֹּה חַי – שֶׁהָאַנְקוֹר

אֲשֶׁר נָתַן בּוֹ אֶת עֵינָיו,

נִסָּה אוֹתוֹ לִנְקוֹר.


הִצִּיג שֵׁנִי אֶת צִיּוּרוֹ.

הִבִּיט רִאשׁוֹן וְסָח:

"רֵעִי, מַדּוּעַ תַּסְתִּירוֹ?

הָסֵר אֶת הַמָּסָך!"


– “וּבְכֵן, זָכִיתִי בַּהִמּוּר” –

צָחַק לוֹ חֲבֵרוֹ:

"זֶה לֹא מָסָךְ כִּי־אִם צִיּוּר:

הֵיטַבְתִּי לְצַיְּרוֹ!"


וְהַרִאשׁוֹן הוֹדָה לֵאמוֹר:

"נִצַּחְתָּ, כְּמוּבָן:

צִיּוּר שֶׁלִּי – רִמָּה צִפּוֹר,

שֶׁלְּךָ – רִמָּה אָמָּן!"


עָרְמַת אִצְטַגְנִין


שַׁלִּיט כָּעַס עַל אַסְטְרוֹלוֹג –

אִצְטַגְנִינוֹ הַחַף מִפֶּשַׁע.

אוֹתוֹ הֶחְלִיט הוּא לָהֲרוֹג –

וּשְׁאָלוֹ בְּלַעַג־רֶשַׁע:

"מַה בְּשׂוֹרָה בִּשְּׂרוּ אוֹתְךָ

הַכּוֹכָבִים עַל יוֹם־מוֹתְךָ?"


הֵבִין רִמְזוֹ הוֹבֵר־שָׁמַיִם,

הִרְהֵר וַיַּעַן בְּבִטְחָה:

"לְפִי אוֹתוֹת, אָמוּת יוֹמַיִם

לִפְנֵי מוֹתוֹ שֶׁל רוּם־הוֹדְךָ!"


הַמֶּלֶךְ, אִישׁ נִבְעָר מִדַּעַת,

שָׁמַע דְּבָרָיו בְּחִיל וָרַעַד –

וּמִנִּי־אָז הִרְבָּה לִדְאוֹג

לִשְׁלוֹם אוֹתוֹ הָאַסְטְרוֹלוֹג.


תַחְבּוּלַת־הַצָּלָה

(מַעֲשִׂיָּה מִזְרָחִית)


הָאֶמִיר הֵבִיס צָרָיו

וְהִכָּם בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.


אַחַר־כָּךְ צִוָּה, צְמֵא־טֶרֶף,

לְהָמִית שְׁבוּיֵי־הַחֶרֶב.


מִתּוֹכָם יָצָא צָעִיר

וּפָנָה אֶל הָאֶמִיר:


"הַתְצַו, שַׁלִּיט, לִרְצוֹחַ

רְעֵבִים חַסְרֵי־הַכֹּחַ?"


הָאֶמִיר הָרָם נִכְלַם –

וְעַבְדּוֹ הֶאֱכִילָם.


בּוֹ בִּזְּמַן הִשְׁחִיז בְּחֶרֶק

הַתַּלְיָן חַרְבּוֹ לְהֶרֶג.


שׁוּב יָצָא אוֹתוֹ צָעִיר

וּפָנָה אֶל הָאֶמִיר:


"הֲתָמִית, שַׁלִּיט, אוֹרְחֶיךָ,

שֶׁעַתָּה אָכְלוּ לַחְמֶךָ?"


הָאֶמִיר הָרָם נִכְלַם –

וְהֶחְיָה שְׁבוּיָיו כֻּלָּם.


“גִּיל־הַעֲמִידָה”


נִכְנְסוּ לִקְרוֹן־רַכֶּבֶת

שְׁתֵּי נָשִׁים לֹא־צְעִירוֹת.

קָם צָעִיר: "תּוֹאִיל לָשֶׁבֶת

הַקְּשִׁישָׁה שֶׁבַּגְּבָרוֹת!"


הוּא חָזַר עַל הַזְמָנָה זוֹ

פַּעֲמַיִם – אַךְ לַשָּׁוְא:

אַף אַחַת מֵהֶן לֹא זָזָה.

הוּא חִיֵּךְ – וְשׁוּב יָשַׁב.


הַסְוָאָה לֹא־מֻצְלַחַת


הַמְנַתֵּחַ – כְּבָר מוּכָן

לָגֶשֶׁת לַמְּלָאכָה;

הוּא מִתְקָרֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן,

פָּנָיו – בְּמַסֵּכָה.


״הוֹ, דּוֹקְטוֹר״ – סָח הַמְנֻתָּח –

״מוּטָב הוּא שֶׁתַּשְׁלִיכָה

אֶת מַסְוְךָ: בֵּין כָּךְ וְכָךְ,

בִּן־רֶגַע הִכַּרְתִּיךָ!״



שְׂכַר־רִפּוּי


״אוֹתָךְ רִפֵּאתִי מִן הַמַּנְיָה

הַמִּתְקָרֵאת ״שִׁגְעוֹן־גְּדֻלָּה״:

דִּמִּית כִּי אַתְּ מַלְכַּת־בְּרִיטַנְיָה!״ –

אָמַר הַדּוֹקְטוֹר לַחוֹלָה.


״נִרְפֵּאת בִּזְכוּת שִׁיטָה מֻצְלַחַת!

עַכְשָׁו – שַׁלְמִּי אֶת חֶשְׁבּוֹנִי!״

– ״בְּחֵפֶץ־לֵב״ – עָנְתָה בְּנַחַת:

״שְׁלַח חֶשְׁבּוֹנְךָ אֶל אַרְמוֹנִי!״



קְנָס לַמּוֹרִישׁ


״אֵינִי יָכוֹל לְרַפְּאוֹתְךָ,

כִּי חָלְיְךָ בְּתוֹרָשָׁה בָּא!״

– ״אִם־כֵּן, פְּרוֹפֶסּוֹר, בְּטוּבְךָ

שְׁלַח אֶת חֶשְׁבּוֹן־שְׂכָרְךָ אֶל אַבָּא



הַחוֹלֶה וְהָרוֹפֵא


אַחַר זְלִילָה רַבַּת־כַּמוּת,

עָשִׁיר הִזְעִיק רוֹפְאוֹ בַּלַּיְלָה.

״לִי רַע… הוֹלֵךְ אֲנִי לָמוּת״ –

מִלְמֵל הָאִישׁ בְּקוֹל־שֶׁל־דְּוַי לוֹ.


רוֹפְאוֹ, אַחַר בְּדִיקָה יָאָה,

שָׁאַל, כִּשְׁאוֹל דָּבָר בַּנַלִי:

״הַאִם כָּתַבְתָּ צַוָּאָה

הַגְּבִיר הֶחְוִיר: ״כְּלוּם אֵין תִּקְוָה לִי?״


– ״אִם לֹא – הַזְעֵק נוֹטַרְיוֹנְךָ״ –

הִמְשִׁיךְ רוֹפְאוֹ כְּלֹא־שׁוֹמֵעַ –

״וּקְרָא לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה!״

הַגְּבִיר רָעַד: ״אֲנִי גוֹוֵעַ


– ״לֹא! אַךְ מַדּוּעַ, יְדִידִי״ –

הֵשִׁיב רוֹפְאוֹ בְּקוֹל־שֶׁל־גְּנַאי לוֹ –

״אֶהְיֶה הַכְּסִיל הַיְחִידִי

אֲשֶׁר הֻבְהַל חִנָּם בַּלַּיְלָה?״



הִתְעַמְּלוּת לְהַרְזָיָה


״לַמְּדֵנִי, דּוֹקְטוֹר, אֵיךְ לִרְזוֹת:

מַה הִתְעַמְּלוּת יָפָה לָזֹאת?״


– ״יֶשְׁנוֹ תַּרְגִּיל פָּשׁוּט אֶחָד:

הָנִיעִי רֹאשׁ מִצַּד אֶל צַד!״


– ״מָתַי?״ – ״בִּזְמַן שֶׁמַּצִּיעִים

הַמְאָרְחִים כִּבּוּד טָעִים



עֵצָה


״רְצוֹנֵךְ לְהִתְפַּטֵּר

מִצָּרַת מִשְׁקָל יָתֵר?


יֵשׁ, גְּבִרְתִּי, שִׁיטָה מֻצְלַחַת:

הַשְׁאִירִיהוּ בַּצַּלַחַת



הַשְׁמָנָה – וְהַזְמָנָה


רוֹפֵא פָּקַד עַל אִישׁ מַשְׁמִין:

״הוֹרֵד נָא רֶבַע, אֶחָא!

וְלִבְדִיקָה אֲנִי מַזְמִין

רַק שְׁלֹשֶׁת רְבָעֶיךָ



שֵׁם פָּשׁוּט – וְשֵׁם קָשׁוּט


בִּקֵּשׁ פְּלוֹנִי: ״הַגְדֵּר לִי, דּוֹקְטוֹר,

מַחֲלָתִי וּמַהוּתָהּ!

אַךְ אַל תֹּאמַר לִי שֵׁם לַטִינִי:

דַּבֵּר אֵלַי עִבְרִית פְּשׁוּטָה!״


– ״טוֹב, אֲדוֹנִי״ – חִיֵּךְ הַדּוֹקְטוֹר –

״אִם רְצוֹנְךָ בְּשֵׁם פָּשׁוּט,

אוּכַל לִנְקוֹב אוֹתוֹ בְּלִי קֹשִׁי:

מַחֲלָתְךָ – פָּשׁוּט עַצְלוּת


– ״תּוֹדָה לָאֵל!״ – נִרְגַּע הַגֶּבֶר –

״הֵסַרְתָּ כָּל דַּאֲגָתִי!

עַכְשָׁו אֱמוֹר לִי שֵׁם לַטִינִי,

כְּדֵי לִמְסוֹר לְזוּגָתִי!״



רִפּוּיוֹ לְפִי ״חָלְיוֹ״


״אֵינִי מַרְגִּישׁ עַצְמִי יָפֶה״ –

קָבַל טַרְדָּן לִפְנֵי רוֹפֵא:


״חָשׁ אָנֹכִי כְּאֵב קָטָן –

אוּלָם קָשֶׁה לוֹמַר, הֵיכָן;


וְלִפְעָמִים – כֵּיצַד לוֹמַר? –

אֲנִי טוֹעֵם מִין טַעַם מַר.


זוֹ הַרְגָּשָׁה כָּל־כָּךְ קָשָׁה!

תֵּן לִי תְּרוּפָה, בְּבַקָּשָׁה!״



״כֵּן, כֵּן״ – הֵשִׁיב לוֹ הָרוֹפֵא –

״לְךָ דָּרוּשׁ רִפּוּי יָפֶה:


קְנֵה מִין נֹזֵל אָדֹם – וּלְגוֹם

כַּמָּה כַּפּוֹת גְּדוֹלוֹת לְיוֹם;


אִם לֹא יוֹעִיל נוֹזֵל דַּוְקָא,

קְנֵה מִין מִשְׁחָה אוֹ אֲבָקָה.


לְךָ יִרְוַח מִתְּרוּפוֹתַי –

אוּלָם קָשֶׁה לוֹמַר, מָתַי…״



תַּחְלִיף־חֵרוּם


רוֹפֵא הֻזְעַק בְּטֶלֶפוֹן:

״בּוֹא, דּוֹקְטוֹר, חִישׁ! קָרָה אָסוֹן:

יַלְדִּי – כֵּיצַד, אֵינִי יוֹדֵעַ –

בָּלַע הַבֹּקֶר… עֵט נוֹבֵעַ!״


״מִקְרֶה מוּזָר – וְגַם חָמוּר!״ –

הֵשִׁיב הַדּוֹקְטוֹר בְּקִצּוּר:

״אֵצֵא בְּעוֹד דַּקָּה אוֹ שְׁתַּיִם.

וּמָה עוֹשֶׂה אַתָּה בֵּינְתַיִם?״


עָנָה הַקּוֹל בְּטֶלֶפוֹן:

״אֲנִי כּוֹתֵב בְּעִפָּרוֹן״.



עֲבוֹדַת־רֹאשׁ


״עֲיֵפוּתְךָ מְסֻכָּנָה!

וּבְכֵן, עָלַי לִדְרוֹשׁ

שֶׁתִּמָּנַע חֲצִי־שָׁנָה

מֵעֲבוֹדַת־הָרֹאשׁ


– ״בְּמִקְצוֹעִי זֶה לֹא נִתַּן!״

– ״הוֹ, זֶה נִמּוּק מַרְשִׁים:

אַתָּה מַדְּעָן? מַלְחִין? פַּיְטָן?״

– ״אֲנִי – סַפַּר־נָשִׁים!״



צָרָה צְרוּרָה שֶׁל תַּחְבּוּרָה


תּוֹר־אוֹטוֹבּוּס. צְפִיפוּת קָשָׁה.

גַּם רִיב־דְּבָרִים אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ.

״נֵלֵךְ!״ – סָח בַּעַל לָאִשָּׁה:

״אֲנִי עָיֵף מִכְּדֵי לִנְסוֹעַ



הֶרְגֵּל מִקְצוֹעִי


לְמוֹ״ל אֶחָד נוֹלַד בְּכוֹר.

הָאָב צִלֵּם אֶת הַ״גִּבּוֹר״.

עַל הַתַּצְלוּם כָּתַב לֵאמוֹר:

״רַק זֶה־עַתָּה יָצָא לָאוֹר



דְּבָרוֹ שֶׁל דַּוָּר


פְּלוֹנִי, דַּוָּר לְשֶׁעָבַר,

פָּתַח בַּשּׁוּק חֲנוּת –

אַךְ לֹא הִצְלִיחַ בַּמִּסְחָר

וְשָׁב לְדַוָּרוּת.


סִלֵּק הָאִישׁ אֶת חוֹבוֹתָיו

סָגַר אֶת הַחֲנוּת –

וְעַל הַדֶּלֶת הוּא כָּתַב:

״נִפְתַּח מִתּוֹךְ טָעוּת



אַזְעָקָה טֶלֶפוֹנִית


– ״זוֹ מִשְׁטָרָה? הַלּוֹ, קָצִין!

הַצֵּל נָא וְהוֹשֵׁעַ!

שְׁלַח גְּדוּד שׁוֹטְרִים חָמוּשׁ כַּדִּין,

כְּדֵי לִתְפּוֹס פּוֹשֵׁעַ!״


– ״וּמִי, גְבִרְתִּי, אוֹתוֹ בַּרְנַשׁ?״ –

נִשְׁמַע הֵד־קוֹל בְּשֶׁלֶו.

– ״זֶה דַוָּרֵנוּ הֶחָדָשׁ,

הַמְאַיֵּם עַל כֶּלֶב!


הוּא, מִין מִפְלֶצֶת תּוֹקְפָנִית,

יוֹשֵׁב עַל עֵץ בַּגָּן:

מִשָּׁם מַרְגִּיז הוּא וּמַקְנִיט

כַּלְבִּי הַנֶּאֱמָן!״



פְּעֻלָּה וּבַטָּלָה


״מַה בִּשְׁבִילִי הֵכִין מָחָר?״ –

שׁוֹאֵל עַצְלָן חוֹמֵד־שָׂכָר.

צוֹחֵק שׁוֹמְעוֹ וְשׁוֹאֲלוֹ:

״וּמָה הֵכַנְתָּ בִּשְׁבִילוֹ


*


עַצְלָן אֶחָד מָצָא אֶתְמוֹל

״כַּר־פְּעֻלָּה נִרְחָב״:

אָכֵן, הָיָה זֶה כַּר גָּדוֹל

וְנוֹחַ לְמִשְׁכָּב.


*


עַצְלָן־בַּטְלָן, אֲשֶׁר שָׁמַע

כִּי זְמַן עַכְשָׁו בְּיֹקֶר,

הִזְמִין צִלְצוּל־שֶׁל־הַשְׁכָּמָה

לִשְׁתֵּים־עֶשְׂרֶה בַּבֹּקֶר.


*


״שְׁמַע! עַל גַּבְּךָ יִצְמַח אִילָן!״ –

אָמְרוּ לְאִישׁ עָצֵל.

– ״יָפֶה!״ – הֵשִׁיב אוֹתוֹ עַצְלָן:

אֵשֵׁב אֵפוֹא בַּצֵּל



פִּטּוּרִים


סָקַר הַ״בּוֹס״־הַמְנַהֵל

מַחְלֶקֶת־הַמִּשְׁלוֹחַ.

פִּתְאֹם רָאָה פּוֹעֵל בָּטֵל,

עוֹמֵד בְּאֹרַח נוֹחַ.


– ״מַהוּ שְׂכָרְךָ הַשָּׁבוּעִי?״ –

שָׁאַל הַמְנַהֵל.

– ״עֶשְׂרִים דוֹלַרִים, אֲדוֹנִי!״ –

עָנָה הַמִּתְבַּטֵּל.


– ״וּבְכֵן״ – צָעַק לוֹ בְּחָרוֹן –

״אֶת שֵׁרוּתְךָ גָּמַרְתָּ!

הִנֵּה שְׂכָרְךָ הָאַחֲרוֹן –

וְלֵךְ מִכָּאן: פֻּטַּרְתָּ!״


הַלָּז הִקְשִׁיב בְּתִמָּהוֹן

לַ״בּוֹס״ הַמְחֻמָּם –

אוּלָם קִבֵּל אֶת הַמָּמוֹן

וְהִסְתַּלֵּק דּוּמָם.


הַמְנַהֵל הַכַּעֲסָן

גָּעַר גַּם בְּעוֹזְרָיו.

״מִי הֶעֱסִיק אֶת הַבַּטְלָן?״ –

שָׁאַל בְּרֹגֶז רָב.


– ״הוּא לֹא עָבַד פֹּה מֵעוֹלָם״ –

עָנָה לוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ:

״הוּא רַק לְרֶגַע אֵי־מִשָּׁם

בָּא הֵנָּה כְּשָׁלִיחַ!״



אַגְרָא וּפַגְרָה


תַּפְקִידְךָ – קַל־עֵרֶךְ, אֶחָא,

בְּעֵינֵי מַעֲבִידֶיךָ.

רְאָיָה? נַסֵּה מָחָר

לְבַקֵּשׁ יוֹתֵר שָׂכָר!


תַּפְקִידְךָ – רַב־עֵרֶךְ, אֶחָא,

בְּעֵינֵי מַעֲבִידֶיךָ.

רְאָיָה? בְּבַקָּשָׁה!

תְּבַקֵּשׁ נָא יוֹם חֻפְשָׁה!



חֻפְשָׁה שֶׁל מַזְכִּיר


חָזַר מֵחֹפֶשׁ הַמִּשְׂרָדָה

הַמְנַהֵל הָרַגְזָנִי –

וּמַזְכִּירוֹ, פָּקִיד בִּישׁ־גַּדָּא,

נִרְאָה עָיֵף וְחוֹלָנִי.


זֶה־כְּבָר זָקוּק הָיָה לְנֹפֶשׁ.

עַתָּה, מִתּוֹךְ שִׂמְחָה רַבָּה,

הִזְכִּיר לַ״בּוֹס״: ״אֶצְלִי הַחֹפֶשׁ

יַתְחִיל בְּיוֹם רִאשׁוֹן הַבָּא!״


הַמְנַהֵל זָקַף עֵינַיִם:

״מַה תְּפַטְפֵּט, בִּמְחִילָתְךָ?

הֵן לֹא הָיִיתִי כָּאן חָדְשַׁיִם:

כְּלוּם לֹא הָיְתָה זוֹ חֻפְשָׁתְךָ



חֻפְשָׁה בְּלִי בְּעָיוֹת


סָח לֵץ: ״תִּכְנוּן שֶׁל חֻפְשׁוֹתַי

מֵרֹאשׁ אֶצְלִי מוּכָן:

מַעֲבִידִי מַחְלִיט – מָתַי

וְזוּגָתִי – הֵיכָן.



בּוּלִים וּפְלִילִים


מוֹסָד פְּלוֹנִי פִּטֵּר שָׁלִיחַ.

הוּא אַף נִתְבַּע לְדִין פְּלִילִי:

נֶחְשַׁד הַנַּעַר שֶׁהִבְרִיחַ

בּוּלִים בִּסְכוּם מָאתַיִם לִ״י.


בַּדִּין סִנְגֵּר עַל הַשָּׁלִיחַ

פְּרַקְלִיט וָתִיק וּבַעַל־שֵׁם –

וְהוּא הִצְלִיחַ לְהוֹכִיחַ

כִּי הַצָּעִיר אֵינוֹ אָשֵׁם.


שׁוֹלְחוֹ הוֹדָה לוֹ עַל יָגִיעַ:

״אַתָּה פּוֹדִי וּמַצִּילִי!

כַּמָּה שָׂכָר לְךָ מַגִּיעַ?״

עָנָה הָאִישׁ: ״מָאתַיִם לִ״י!״


הַמְזֻכֶּה אָמַר בְּנַחַת:

״לִי אֵין סְכוּמִים כָּל־כָּךְ גְּדוֹלִים.

אוּלַי מַסְכִּים אַתָּה לָקַחַת

אֶת שְׂכַר־הַטֹּרַח בְּבוּלִים



הַמְשׁוֹטֵט וְהַשּׁוֹפֵט


חָשׁוּד נָדוֹן עַל שׁוֹטְטוּת

לְמַאֲסַר יוֹמַיִם –

וְהַשּׁוֹפֵט הוֹסִיף חֻמְרָה:

״עַל לֶחֶם צַר וּמַיִם!״


״כְּבוֹד הַשּׁוֹפֵט״ – אָמַר הָאִישׁ –

״זֶהוּ ׳כִּבּוּד׳ גָּרוּעַ.

שַׁפֵּר לִי קְצָת אֶת הַתַּפְרִיט –

וְאֶשָּׁאֵר שָׁבוּעַ!״



בְּבֵית־הַדִּין


הַשּׁוֹפֵט: ״נוֹסְפָה עָלֶיךָ

גַּם אַשְׁמַת זִיּוּף־זִהוּי –

כִּי בִּצַּעְתָּ נְכָלֶיךָ

תּוֹךְ שִׁמּוּשׁ בְּשֵׁם בָּדוּי!״


הַנִּשְׁפָּט: ״אֶת זֹאת עָשִׂיתִי

לֹא מִתּוֹךְ רָצוֹן לִכְזוֹב״.

– ״אֶלָּא לָמָּה? – ״לֹא רָצִיתִי

לְלַכְלֵךְ אֶת שְׁמִי הַטּוֹב!״



״תַּחְבּוּרוֹת״


שְׁתֵּי בַּחוּרוֹת הִדְהִיר בָּחוּר

עַל גַּב הָאוֹפַנּוֹעַ –

אַף כִּי יָדוּעַ גַּם לַבּוּר

שֶׁכָּךְ אָסוּר לִנְסוֹעַ!


״עֲצוֹר!״ – קָרָא אֵלָיו שׁוֹטֵר.

אַךְ הַבָּחוּר עָנָה לוֹ:

״לֹא, אֵין לִי שׁוּם מָקוֹם יוֹתֵר״ –

וְטָס בַּדֶּרֶךְ הָלְאָה.



הִגָּיוֹן וָהֶגֶה


שׁוֹטֵר־תְּנוּעָה רָאָה שִׁכּוֹר

יוֹשֵׁב לְיַד הַהֶגֶה.

״לְךָ אָסוּר לִנְהוֹג! עֲצוֹר!״ –

זָעַק לָאִישׁ בִּן־רֶגַע.


אַךְ זֶה עָנָה לוֹ: ״חֲבִיבִי,

טַעֲנָתְךָ מֻפְרֶכֶת!

הֲלֹא תִּרְאֶה: בְּמַצָּבִי

אֵינִי יָכוֹל לָלֶכֶת



תְּשׁוּבָה מְצַלְצֶלֶת


הוֹצִיא נוֹסֵעַ־אוֹטוֹבּוּס

שְׁטָר עֶשֶׂר לִ״י וְסָח

לַכַּרְטִיסָן בְּרֹב נִמּוּס:

״אֵין אֲגוֹרוֹת לִי, סְלָח!״


– ״אַל תִּצְטַעֵר וְקַח כַּרְטִיס״ –

הִסְבִּיר הַלָּז פָּנִים:

״מִיָּד יִהְיוּ לְךָ בַּכִּיס

תְּשַׁע מֵאוֹת שְׁמוֹנִים



נֶהָג זָהִיר


נֶהָג בֶּן־חֶלֶם טָס כָּרוּחַ:

כָּךְ לֹא דָהַר שׁוּם אִישׁ אַחֵר!

שׁוֹטֵר־תְּנוּעָה עָרַךְ לוֹ דוּ״חַ.

מִיָּד הִסְבִּיר לוֹ הַדּוֹהֵר:


״אֶצְלִי קֻלְקַל פִּתְאֹם הַבֶּלֶם.

לָכֵן, מִפַּחַד־סַכָּנָה,

הָיִיתִי אָץ לַחְזוֹר לְחֶלֶם

בְּטֶרֶם קְרוֹת לִי תְּאוּנָה!״



סִמָּנָיו שֶׁל נֶהָג


״כֵּיצַד תֵּדַע מְהִירוּתְךָ,

אִם אֵין מוֹדֵד בִּמְכוֹנִיתְךָ?״


– ״הוֹ, יֵשׁ לִי דֶרֶךְ־הַבְחָנָה!

כָּל מְהִירוּת – וְסִמָּנָהּ:


סִמַּן שִׁבְעִים – שֶׁרוֹעֲדוֹת

הַזְּגוּגִיּוֹת הַנֶּחְרָדוֹת;


סִמַּן שְׁמוֹנִים – כַּנְפֵי־מָגֵן:

אָז מַתְחִילוֹת לִרְעוֹד גַּם הֵן.


קְבִיעַת תִּשְׁעִים – אַף הִיא קַלָּה:

מְכוֹנִיתִי תִּרְעַד כֻּלָּה!״


– ״וְאִם הַקֶּצֶב לְשָׁעָה

עוֹלֶה לְמַעְלָה מִמֵּאָה


– ״אָז יֵשׁ סִמָּן פָּשׁוּט מְאֹד:

אֲנִי־עַצְמִי מַתְחִיל לִרְעוֹד



כִּלְשׁוֹן אִישׁ וָאִישׁ


שְׁמוּעָה קְלוּטָה מִן הָאֲוִיר

הָיְתָה לְשִׂיחַ כָּל הָעִיר.


כָּל אִישׁ הֵבִין יָפֶה מְאֹד

כִּי הַשְּׁמוּעָה – חַסְרַת־יְסוֹד;


אַךְ כָּל שׁוֹמְעָהּ הֵגִיב בְּנִיב,

שֶׁמִּקְצוֹעוֹ נָתַן בְּפִיו.


*


אָמַר חַיָּט: ״זֶה, כַּמּוּבָן,

סִפּוּר תָּפוּר בְּחוּט לָבָן״.


סוֹחֵר־בַּדִּים: ״זֶה סוּג בַּדִּים,

שֶׁאֵין לִתְפּוֹר מֵהֶם בְּגָדִים״.


עוֹבֵד־מִשְׂרָד: ״זֶה מִין מִסְמָךְ

בְּלִי חֲתִימַת פָּקִיד מֻסְמָךְ״.


פָּקִיד־שֶׁל־בַּנְק: ״זֶה צֶ׳ק עָשׂוּי

עַל סְכוּם גָּדוֹל – אַךְ בְּלִי ׳כִּסּוּי׳.״


״עָשָׁן בְּלִי אֵשׁ!״ – אָמַר כַּבַּאי.

״תִּקְרָה בְּלִי קִיר!״ – אָמַר בַּנַּאי.


טַיָּח: ״סֻלָּם לְלֹא מִשְׁעָן!״

סַבָּל: ״אַרְגָּז לְלֹא מִטְעָן!״


עוֹד הַגְדָּרָה מִזֶּה הַסּוּג

נִסַּח שַׁדְּכָן: ״חֻפָּה בְּלִי זוּג!״


תַּלְמִיד־חָכָם מִהֵר לֵאמוֹר:

״אֱמֶת בִּלְשׁוֹן סַגִּי נְהוֹר


וּבַר־בֵּי־רַב מִיָּד פֵּרֵשׁ

כִּלְשׁוֹן־גִּילוֹ: ״בְּ׳שִׁין־קוּף־רֵישׁ׳


בַּסּוֹף הִשְׁמִיעַ סְתָם־אֶזְרָח

רַק שְׁתֵּי מִלִּים: ״עוֹרְבָא פָּרַח


וְעִתּוֹנַאי, אָדָם נֶחְפָּז –

מִלָּה אַחַת בִּלְבַד: ״בַּרְוָז״!


*


הַמִּקְצוֹעוֹת – רַבִּים מְאֹד,

וְאִם תִּרְצוּ – תּוֹסִיפוּ עוֹד!



מִפֶּה לָאֹזֶן


שְׁנֵי עוֹרְכֵי־דִין רָאוּ קוֹלֶגָה,

שֶׁאֶל עַצְמוֹ דִבֵּר בְּקוֹל.

״הוּא הִשְׁתַּגַּע״ – אָמַר בִּן־רֶגַע

אֶחָד מֵהֶם, לֵצָן גָּדוֹל:


״פְּרַקְלִיט, דּוֹבֵר־הַסַּנֵגוֹרְיָה

שֶׁפִּיו עָמֵל בִּשְׁבִיל אָזְנָיו

מָשׁוּל לְבַעַל־קוֹנְדִיטוֹרִיָה,

אֲשֶׁר זוֹלֵל אֶת תּוּפִינָיו״.



חֲלֻקַּת חֶלְקַת־מַחְלֹקֶת


שָׂדֶה גָרַם לְרִיב יוֹרְשַׁיִם –

וְהַשּׁוֹפֵט פָּסַק פִּסְקוֹ:

״חַלֵּק, הַבְּכוֹר, שְׂדֵכֶם לִשְׁנַיִם –

וְתֵן לָאָח לִבְחוֹר חֶלְקוֹ





כָּל אָמָּן – אִישׁ קְרָב וָמֶרִי

בִּשְׂדֵה־קֶטֶל…קָפֶטֶרִי.



מִכְתָּמִים עַל ״בּוֹהֶמָה״


*


אִם אֵין לָהּ כֶּסֶף בָּאַרְנָק –

יֵשׁ כֹּסֶף לַבּוֹהֶמָה;

וְאֵין פְּלִיאָה כִּי גַם בַּדְּחָק

גּוֹבֵר בָּהּ צְחוֹק עַל דֶּמַע.


*


אִישׁ לֹא יַצְלִיחַ לְאַרְגֵּן

בּוֹהֶמָה לְפִי סְכֶמָה:

רַק הַחֵרוּת ״לְהִתְבַּלְגֵּן״ –

הִיא סוֹד קִיּוּם בּוֹהֶמָה.


*


רֹב זְמַן אָמָּן אוֹבֵד לָרִיק

בְּתוֹךְ מְהוּמָתוֹ

וְאֵין יוֹדֵעַ גַּם צַדִּיק

אֶת נֶפֶשׁ ״בּוֹהֶמְתּוֹ״.


*


״בּוֹהֶמָה – בֵּית־מְשֻׁגָּעִים״ –

אָמַר לֵצָן בּוֹהֶמִי –

״אַךְ בְּלִי אוֹתָם ׳בִּלְתִּי־שְׁפוּיִים׳ –

הֲוָי־הַדּוֹר אַנֶמִי:

הֵם מוֹסִיפִים קְצָת חֹם־חַיִּים

לָאוֹר הָאַקַדֶמִי!״


*


אִישׁ עַל הַר נִרְאֶהנַנָּס,

בְּיִחוּד – עַל הַר פַּרְנַס.


*


שׁוּם פִּרְסוּם אֵינוֹ מַתְמִיד:

גַּם ״מַסְמֵר־עוֹנָה״ מַחְלִיד.


*


אַל תִּצְהַל כִּי חֲרוּזֶיךָ –

עַל שִׂפְתֵי בְּנוֹת־חֶמֶד, אֶחָא:

מֵאוֹתָן שִׂפְתֵי־הַחֵן

לֹא יָמוּשׁ שְׂפָתוֹן גַּם־כֵּן.


*


לְפַיְטָן אָמְרָה יוֹכֶבֶד:

״חֲרוּזִים אֲנִי אוֹהֶבֶת:

הֵם יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר

מְקַשְּׁטִים… אֶת הַצַּוָּאר״.


*


סָח לֵצָן: ״עַלְמַת־הַדּוֹר,

צַהֲלִי וָרֹנִּי:

יְחַבֵּר לָךְ שִׁיר־מִזְמוֹר

מֹחַ אֶלֶקְטְרוֹנִי


*


לְסַטִּירָה – טַעַם עַז,

מְפֻלְפָּל, מָלוּחַ.

אִישׁ־סַטִּירָה מְנֻמָּס

הוּא קִפּוֹד גָּלוּחַ


דָּבָר שֶׁל מַמָּשׁ


״רֵעִי, פִּרְסַמְתָּ שִׁיר חָדָשׁ!״ –

סָח לֵץ לְאִישׁ־בּוֹהֶמָה –

״אָכֵן, רָאִיתִי דְבַר־מַמָּשׁ

בְּתוֹךְ אוֹתָהּ פּוֹאֶמָה!״

– ״מָה הַדָּבָר?״ – הֵחֵל לִדְרוֹשׁ

הָאִישׁ בְּקֹצֶר־רוּחַ.

עָנָה הַלֵּץ בְּכֹבֶד־רֹאשׁ:

״עָטְפוּ בָּהּ דָּג מָלוּחַ


עַל עֵטִים וְעֵיטִים


״מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין גַּן־חַיּוֹת

לְבֵין פַּרְדֵּס־שִׁירָה?״ –

שָׁאַל לֵצָן – וּבְלִי שְׁהִיּוֹת

הֵשִׁיב בְּהַסְבָּרָה:

״כָּאן – גַּם פְּרָסִים* וְגַם עֵיטִים

מָצָאנוּ לְמַכְבִּיר;

וְכָאן – רַבִּים הֵם רַק עֵטִים;

פְּרָסִים – דָּבָר נָדִיר.

לָכֵן עַל כָּל פְּרָסֵי־עֵטִים

עוֹרְכִים בְּנֵי־פַּיִט צַיִד

וְעַל כָּל פְּרָס הִנָּם עָטִים

כְּפֶרֶס אוֹ כְּעַיִט


הִתְחַיְּבוּת


״אָדוֹן סוֹפֵר, מָתַי תִּפְרַע

סוֹף־סוֹף הַחוֹב שֶׁל שְׂכַר־דִּירָה?״

– ״מִיָּד עִם בּוֹא הַהַמְחָאָה

הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מִפְרָעָה,

שֶׁאֲקַבֵּל מִיַּד הַמּוֹ״ל,

אֲשֶׁר יַדְפִּיס רוֹמָן גָּדוֹל,

שֶׁאֶכְתְּבֶנּוּ בְּלִי דִּחוּי –

כְּשֶׁאֶמְצָא נוֹשֵׂא* רָאוּי!״


כָּךְ אוֹ כָּךְ – הַיְנוּ הָךְ


אִם אֶל סוֹפֵר כּוֹתְבִים בְּנֵי־נֹעַר

הוּא נֶאֱנָח כִּי הוּא מֻטְרָח;

וְאִם רֵיקָה תֵּבַת־הַדֹּאַר –

הוּא מִתְאוֹנֵן כִּי הוּא נִשְׁכַּח.


*


קוֹרֵא וָתִיק, בְּאֹרַח בִּישׁ,

נִתְקַל בְּשִׁיר פַּיְטָן חָדִישׁ.

קָרָא, קָרָא… בַּסּוֹף רָטַן:

״זֶה לֹא שִׁירָה: זֶה לֹא מוּבָן

קוֹרֵא חָדִישׁ וּ״מְעֻדְכָּן״

נִתְקַל בְּשִׁיר פַּיְטָן יָשָׁן.

קָרָא, קָרָא… בַּסּוֹף רָטַן:

״זֶה לֹא שִׁירָה: הַכֹּל מוּבָן


*


פַּיְטָן טוֹעֵן כִּי עֲרָפֶל

בְּשִׁירָתוֹ הוּא אוֹר אָפֶל

וְאִישׁ־בִּקֹּרֶת מִתְחַבֵּט

לִמְצוֹא בָּהּ קֶרֶן מִתְחַבֵּאת.


*


אִם אִישׁ־בִּקֹּרֶת בּוֹ בּוֹעֵט,

סוֹפֵר אוֹרֵב לוֹ עַד בּוֹא־עֵת* –

וּבְעֹנֶג רַב נוֹעֵץ בּוֹ עֵט*.

וְאָז הַלָּז… בּוֹ שׁוּב בּוֹעֵט.

מֻבְטָח לְבַעַל בְּעִיטָה

שֶׁהִיא תֻּחְזַר לוֹ בְּעִתָּהּ

כִּי בְּיָמֵינוּ שׁוּם נִבְעָט

אֵינוֹ נִרְתָּע, אֵינוֹ נִבְעָת.


*

אַוָּז נְפוּחַ־גַּאֲוָה

הִסְבִּיר לְכָל מַקְשִׁיב

כִּי אֶת מַחְזוֹת־שֶׁקְסְפִּיר כָּתְבָה

נוֹצַת אֲבִי־אָבִיו.


הָעוֹרֵךְ וְהַפַּיְטָן


– ״הַאִם שִׁירְךָ הוּא זֶה – אוֹ שֶׁמָּא

לְךָ עָזַר מְעַט אֵי־מִי?״

– ״לֹא, אֲדוֹנִי, אֶת הַפּוֹאֶמָה

אֲנִי חִבַּרְתִּי בְּעַצְמִי!״

– ״נִפְלָא! עֲדַיִן בְּאָזְנַי רָן

הֵד מִקְצָבָהּ הַנֶּהֱדָר!

וּבְכֵן, בָּרוּךְ הַבָּא, לוֹרְד בַּיְרוֹן,

שֶׁחֲשַׁבְתִּיךָ מֵת מִכְּבָר!״


אֲדִיבוּת


מַלְחִין צָעִיר מָסַר ״חִבֹּרֶת״

לִידֵי רוֹסִינִי לְבִקֹּרֶת.

הַלָּז עִיֵּן בָּהּ בִּקְפִידָה –

וּמִדֵּי פַּעַם קַד קִדָּה.

תָּמַהּ הָאִישׁ. סוֹף־סוֹף שָׁאַל הוּא:

״מַה מַשְׁמָעוּת קִדּוֹת הַלָּלוּ?״

וְהַמַּאֶסְטְרוֹ הָאָדִיב

חִיֵּךְ בְּנֹעַם וְהֵשִׁיב:

״מָה הַפְּלִיאָה? תָּמִיד דָּרַשְׁתִּי

בִּשְׁלוֹם רֵעִים וַחֲבֵרִים –

וּבְחִבּוּרְךָ הַזֶּה פָּגַשְׁתִּי

הֲמוֹן רֵעִים וּמַכָּרִים!״


חוֹבֵב נְגִינַת־חִנָּם


עָשִׁיר הִזְמִין כַּנָּר דָּגוּל

לָבוֹא לַאֲרוּחָה.

״אַגַּב״ – הוֹסִיף בְּקוֹל־הִתּוּל –

״מֻזְמָן גַּם כִּנּוֹרְךָ

– ״תּוֹדָה בִּשְׁמוֹ שֶׁל כִּנּוֹרִי״ –

עָנָה לוֹ הַכַּנָּר –

״לְצַעֲרִי, אוֹ לְאָשְׁרִי,

אֵין הוּא אוֹכֵל דָּבָר!״


מַנְגִּינָה מוֹדֶרְנִית


לֵץ שָׁמַע נִגּוּן חָדִישׁ.

״מְשֻׁנֶּה!״ – אָמַר הוּא חִישׁ:

״מַה מַכִּים אֶת הַפְּסַנְתֵּר?

הַמַּלְחִין אָשֵׁם יוֹתֵר!״


הַצַּיָּר וְהַסּוֹחֵר


צַיָּר רָאָה, כֵּיצַד סוֹחֵר,

אֲשֶׁר קָנָה בִּמְחִיר צָנוּעַ

אֶת צִיּוּרוֹ, אוֹתוֹ מוֹכֵר

בִּסְכוּם עָצוּם לִגְבִיר יָדוּעַ.

אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁאַל סַקְרָן,

כֵּיצַד מַרְגִּישׁ הוּא הָאָמָּן?

הֵשִׁיב: ״כְּסוּס, אֲשֶׁר הִגִּיעַ

רִאשׁוֹן לַיַּעַד הַנִּדְרָשׁ,

וְהוּא רוֹאֶה אֶת הַגָּבִיעַ

מוּשָׁט כִּפְרָס אֶל הַפָּרָשׁ


שְׁתֵּי דַקּוֹת


עָשִׁיר בִּקֵּשׁ אָמָּן יָדוּעַ

שֶׁיְּצַיְּרוֹ – וְהַצַּיָּר,

כְּתֹם רִשּׁוּם מְהִיר־בִּצּוּעַ,

נָקַב שְׂכָרוֹ: מֵאָה דִינָר.

– ״שָׂכָר מֻפְרָז מְאֹד קָבַעְתָּ״ –

טָעַן הַגְּבִיר – ״הֲיִתָּכֵן?

אֶת הָרִשּׁוּם כֻּלּוֹ בִּצַּעְתָּ

בִּשְׁתֵּי דַקּוֹת בִּלְבַד, לֹא כֵן?״

– ״כֵּן, אַךְ כָּעֵת אֲנִי תּוֹבֵעַ

גַּם שְׂכַר שְׁנוֹת־פֶּרֶךְ אֲרֻכּוֹת,

אֲשֶׁר לִמְּדוּנִי לְבַצֵּעַ

רִשּׁוּם כָּזֶה בִּשְׁתֵּי דַקּוֹת!״


שְׁלֹשָׁה שׁוֹפְטִים


יְדִיד שָׁאַל בִּשְׁעַת שִׂיחָה

עִם מַחֲזַאי צָעִיר:

״הַאִם קִבְּלוּ אֶת מַחְזְךָ

בְּתֵאַטְרוֹן־הָעִיר?״

– ״שְׁלֹשָׁה שׁוֹפְטִים מֻנּוּ לַחְרוֹץ

אֶת מִשְׁפָּטוֹ כַּדָּת:

שְׁלָשְׁתָּם מָצְאוּ כִּי יֵשׁ לִקְצוֹץ

מַעֲרָכָה אַחַת!״

– ״מִתּוֹךְ שָׁלֹשׁ? וּבְכֵן, תֻּצַּג

מַתְכֹּנֶת מְקֻצֶּרֶת?״

– ״אֲבוֹי, כָּל אִישׁ מֵהֶם מָחַק

מַעֲרָכָה אַחֶרֶת


מְחָאוֹת־כַּפַּיִם


הַמַּחֲזַאי בַּהַצָּגָה

נִדְרַשׁ לָקוּם. מַדּוּעַ?

רָצוּ לָדַעַת: מִי הָגָה

רַעְיוֹן כָּל־כָּךְ גָּרוּעַ?


הַצָּעָה שֶנִּתְקַבְּלָה


עַל הַבָּמָה נִשְׁמַע חָרוּז

מִ״רִיצַ׳רְד הַשְּׁלִישִׁי״:

״סוּס! מַלְכוּתִי בִּמְחִיר שֶׁל סוּס!״ –

זָעַק גִּבּוֹר רָאשִׁי.

– ״אוּלַי יַסְפִּיק לְךָ חֲמוֹר?״ –

קָרָא צוֹפֶה לֵצָן.

מִיָּד הֵשִׁיב לוֹ הַגִּבּוֹר:

״בְּסֵדֶר! בּוֹא לְכָאן!״


כָּפִיל


שַׂחְקָן יָדוּעַ, עוֹלָמִי

נִקְלַע לְעִיר נִדַּחַת.

רָאוּהוּ ״הַמְלֶט״ מְקוֹמִי

וְזוּגָתוֹ גַם־יַחַד.

״הִנֵּה״ – לָחַשׁ לָהּ בַּחֲשַׁאי –

״כְּפִילִי הַמְפֻרְסָם:

הוּא מְשַׂחֵק אֶת תַּפְקִידַי

בְּכָל בִּירוֹת־עוֹלָם!״


בְּשׂוֹרָה


שַׂחְקָן טִלְפֵּן לִמְבַקֵּר:

״שָׁלוֹם! הַרְשֵׁנִי לְבַשֵּׂר

כִּי אֲשַׂחֵק, מֵעֶרֶב זֶה,

תַּפְקִיד חָדָשׁ בַּמַּחֲזֶה:

גִּבּוֹר רָאשִׁי שָׁבַר יָדוֹ –

וַאֲמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ!״

הַמְּבַקֵּר מִיָּד קָרָא:

״תּוֹדָה רַבָּה עַל אַזְהָרָה


תְּלוּנַת הַגַּנָּב

(מרוּסית)


גַּנָּב פָּרַץ בְּטֹרַח־פֶּרֶךְ

אֶל דִּירָתוֹ שֶׁל שַׂחֲקָן:

אוּלָם לַשָּׁוְא חִפֵּשׂ דְּבַר־עֵרֶךְ,

כִּי כָּל אָרוֹן הָיָה רֵיקָן.

עַל הַשֻּׁלְחָן – חֶשְׁבּוֹן, אִגֶּרֶת

וְעִתּוֹנִים שׁוֹנִים לָרֹב.

דִּירָה סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת –

וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, אֵין מַה לִגְנוֹב!

גַּם לְגַנָּב חֲבָל עַל מֶרֶץ.

״לַעֲזָאזֵל!״ – אָמַר הָאִישׁ:

״מֵאָז עוֹסֵק אֲנִי בְּפֶרֶץ,

עוֹד לֹא קָרָה מִקְרֶה כֹּה בִּישׁ!

כָּל עֲמָלִי עָלָה בַּתֹּהוּ.

כָּאן גָּר נוֹכֵל חֲסַר־מַצְפּוּן:

חִנָּם נוֹעֵל אֶת דִּירָתוֹ הוּא –

וְרַק מַחְטִיא אָדָם הָגוּן״.


מַשְׁקֶה אֲמִתִּי


שְׁנֵי שִׁקּוּיִים גָּמְעָה ״כּוֹכֶבֶת״

בְּתַפְקִידָהּ הַמְפֻרְסָם:

תְּחִלָּה – ״שַׁמְפַּנְיָה״ מְשַׁלְהֶבֶת

וּבַסִּיּוּם – קֻבַּעַת־סַם.

בְּכוֹס ״יֵינָהּ״ מָזְגוּ לָהּ מַיִם

הִתְרַעֲמָה הַשַּׂחְקָנִית:

בִּמְקוֹם מַשְׁקֶה אוֹחֵז־עֵינַיִם,

דָּרְשָׁה שַׁמְפַּנְיָה אֲמִתִּית.

הָאִימְפְּרֶסָר שָׁמַע בְּשֶׁלֶו

וְאַחַר־כָּך שָׁאַל: ״גְּבִרְתִּי

אִם אַתְּ כָּל־כָּךְ דּוֹחָה כָּל סֶלֶף,

תִּשְׁתִּי גַּם רַעַל אֲמִתִּי?״


מִפִּלְאֵי הַבָּמָה


אֶפְשָׁר לָמוּת גַּם פַּעֲמַיִם:

אֶת זֹאת מוֹכִיחַ כָּל שַׂחְקָן,

כְּשֶׁקָּהָל רְטֹב־עֵינַיִם

אַחַר ״מוֹתוֹ״ קוֹרֵא ״הַדְרָן


אוֹת לְטוֹבָה


בְּמַחֲזֶה פַנְטַסְטִי־טְרַגִי

הָיָה כָּלוּל גַּם פֶּלֶא מַגִי:

שָׂטָן הָיָה מוֹרִיד פִּתְאֹם

אֶת קָרְבָּנוֹ לְגֵיהִנֹּם:

בְּדֶלֶת־סֵתֶר, הַנִּפְתַּחַת

אֶל הַמַּרְתֵּף אֲשֶׁר מִתַּחַת,

נִבְלַע גִּבּוֹר־הַמַּחֲזֶה,

בִּדְרוֹךְ רַגְלָיו עַל פֶּתַח זֶה.

*


אֵרַע, מִפֶּגַע לֹא יָדוּעַ,

שֶׁהַשַּׂחְקָן נִשְׁאָר תָּקוּעַ:

גּוּפוֹ יָרַד אֶל הֶחָלָל –

אוּלָם רֹאשׁוֹ נוֹתַר מֵעָל.

הַכֹּל חָרְדוּ. אַךְ קוֹל שָׂמֵחַ

אֶת הַדְּמָמָה פִּתְאֹם פִּלֵּחַ:

״תּוֹדָה לָאֵל! בְּגֵיהִנֹּם

כְּבָר בִּשְׁבִילֵנוּ אֵין מָקוֹם


כָּל־כָּךְ מַהֵר?


פְּלוֹנִי אֵחֵר לְתֵאַטְרוֹן.

הַהַצָּגָה הִתְחִילָה –

וְהוּא הֻזְהַר בַּמִּסְדְּרוֹן

שֶׁלֹּא יִרְעַשׁ, חָלִילָה:

״הַס! בּוֹא בְּשֶׁקֶט לָאוּלָם!״ –

בִּקְּשׁוּ הַסַּדְּרָנִים.

– ״מָה?״ – הִתְפַּלֵּא הָאִישׁ הַתָּם:

״כֻּלָּם כְּבָר יְשֵׁנִים


חָכָם בַּלַּיְלָה


לָבַשׁ קַמְצָן אֶחָד פִּיזַ’מָה

בִּשְׁעַת לִיקּוּי־חַמָּה כְּלָלִי –

וְרָץ לִשְׁלוֹחַ טֶלֶגְרַמָּה –

בְּתַעֲרִיף מוּזָל – לֵילִי.


זְהִירוּת!

אֶת רוּת מָשַׁך אֶתְמוֹל הַחוּצָה

לִקּוּי־חַמָּה. אָמְרָה אִמָּה:

"הִזָּהֲרִי־נָא! לָךְ אָעוּצָה:

אַל תִּתְקָרְבִי אֶל הַחַמָּה!"


דַי לְחַכִּימָא…

כַּפְרִי זָקֵן צָבַר־לוֹ עשֶׁר.

רָצָה בָּחוּר מִכְּפָר אַחֵר

לִלְמוֹד מִפִּיו, בְּאֵיזֶה כּשֶׁר

זָכָה הָאִיש לְהִתְעַשֵּר.


“טוֹב!” – סָח הַסָּב: "הַטֵּה אָזְנַיִם!

אַךְ סִפּוּרִי הוּא דַּי אָרֹךְ.

לָכֵן, בֶּן־חֶמֶד, בֵּינָתַיִם

אֶת הַמָּאוֹר נוּכַל לַחְסוֹךְ!"


וְהוּא כִּבָּה הַנֵּר בַּחֶדֶר.

“וּבְכֵן” ­– אָמַר לוֹ הַבָּחוּר –

"תּוֹדָה רַבָּה! זֶה כְּבָר בְּסֵדֶר:

אֲנִי מֵבִין גַּם בְּלִי סִפּוּר!"


עֲרָפֶל


“בִּקַּרְתִּי פַּעַם” – סָח בַּדַּאי

"בְּעִיר הַמְעֻרְפֶּלֶת

יוֹתֵר מִלּונְדוֹן, בְּוַדַּאי,

וּמִכָּל עִיר בַּחֶלֶד!"


– “זֶה מְעַנְיֵן! מַה שֵׁם הָעִיר?” –

תָּהוּ הַשּׁוֹאֲלִים.

– "זֹאת לֹא יָכֹלְתִּי להכיר

מֵרֹב הָעַרְפִלִּים!"


תַּחֲרוּת גֻּזְמָאִים


דַּיָּגִים, שְׁלשׁה רֵעִים,

הִשְׁתַּבְּחוּ בְּ“מִבְצָעִים” –

וְהִפְלִיאוּ לְכַזֵּב

כְּמִנְהַג דַּיָּג־חוֹבֵב.


סָח רִאשׁוֹן, גֻּזְמַאי מֻבְהָק:

"דַּגְתִּי דָג – מַמָּשׁ עֲנָק!

בּוֹ קְטַנַּת הָעֲצָמוֹת

אֲרֻכָּה חָמֵשׁ אַמּוֹת!"


פְּנֵי שֵׁנִי לָבְשׁוּ לִגְלוּג:

"אֵין אַתָּה מֵיטִיב לָדוּג!

עֲנָקְךָ הוּא דָּג קָטָן

מוּל שְׁלָלִי – הַלִּוְיָתָן!"


הַשְּׁלִישִׁי סְקָרָם בְּבוּז

וְהִכְרִיז לְלֹא הִסּוּס:

“וְאֶצְלִי – לִוְיְתָנִים מְשַׁמְּשִים כְּפִתְיוֹנִים!”


תַּפְנוּק


תּוֹשַׁב־הָרִים יָצָא לְצַיִד

עִם בְּנוֹ הַנַּעַר, כַּמִּנְהָג.

בְּרֶדֶת לֵיל הַרְחֵק מִבַּיִת,

אֻלְּצוּ לָלוּן עַל הַר מֻשְׁלָג.


בְּלִי מְדוּרָה מֵחֹסֶר־דֶּלֶק –

עַל אֲדָמָה שָׁכְבוּ יַחְדָּו.

הַּבֵּן כִּדֵּר כַּדּוּר מִשֶּׁלֶג

וְשָׂם לוֹ “כַּר” מְרַאֲשׁוֹתָיו.


הִזְעִים פָּנָיו אֲבִי־הַּנַּעַר

וְלֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק:

סִלֵּק הַ“כַּר” – וְסָח בְּגַעַר:

“חֲדַל־נָא, בְּנִי, לְהִתְפַּנֵּק!”


הֲשָׁבַת אֲבֵדָה


הַכַּדּוּרֶגֶל – סְפּוֹרְט מוֹתֵח.

צוֹפֶה אֶחָד, חוֹבֵב־פוּטְבּוֹל,

בְּתַחֲרוּת הָיָה צוֹרֵחַ

קְרִיאוֹת־עִידּוּד בְּקוֹל גָּדוֹל


כְּשֶׁנִּצְרַד לָחַשׁ בְּפַחַד:

“אֲבוֹי, אִבַּדְתִּי אֶת הַקּוֹל!”

– “לֹא!” – הִרְגִּיעוֹ שְׁכֵנוֹ בְּנַחַת:

“הוּא כָּאן אֶצְלִי, בְּאֹזֶן־שְׂמֹאל!”


פְּרוֹפֶסּוֹר מְפֻזָּר


א

עַָמַד לִנְסוֹעַ אֵי־לְשָׁם

פְּרוֹפֶסּוֹר מְפֻזָּר –

וְעַל הַדֶּלֶת הוּא רָשַׁם

בְּגִיר: “אָשׁוּב מָחָר”.


אַךְ הוּא אֵחֵר לְרַכַּבְתּוֹ.

וְכַאֲשֶׁר חָזַר,

רָאָה פּתְאֹם כִּי עַל דַּלְתּוֹ

כָּתוּב “אָשוּב מָחָר”.


– “חֲבָל! מַרְגִּיז הוּא הָעִנְיָן!” –

רָטַן הַמְפֻזָּר.

וְהוּא יָצָא מִן הַבִּנְיָן,

כְּדֵי לָשׁוּב מָחָר.


ב

וְעוֹד סֻפַּר בּוֹ מַעֲשֶׂה.

חָלָה הַמְפֻזָּר.

וּבְכֵן, שָׁכַב הוּא מְכֻסֶה

עַל כֶּסֶת וְעַל כָּר.


הַמְשָׁרֵת הַקַּפְּדָנִי

בִּשְֹּרוֹ כְּנִמּוּסוֹ:

"בָּא הָרוֹפֵא אֶל אֲדוֹנִי!

מֻתָּר לְהַכְנִיסוֹ?"


– “לֹא, לֹא!” – עָנָה הָאִישׁ – "לֹא, לֹא!

אֱמוֹר לוֹ כִּי עַכְשָׁו

לִי אֵין יְכֹלֶת לְקַבְּלוֹ:

נָפַלְתִּי לְמִשְׁכָּב!"


אִישׁ מַדָּע בְּמִסְעָדָה


רָגַז פְּרוֹפֶסּוֹר מְפֻזָּר:

"שָׁעָה שְׁלֵמָה הִמְתַּנְתִּי!

מָתַי תָּבִיא סוֹף־סוֹף, מֶלְצַר,

הָאֹכֶל שֶׁהִזְמַנְתִּי?


חַכֵּה! אוּלַי… הוּא לֹא הֻזְמַן?

מוּזָר מְאֹד… אַךְ לֹא!

עַכְשָׁו נִזְכַּרְתִּי כִּי מִזְּמַן

גָּמַרְתִּי לְאָכְלוֹ!”

מַעֲשֶׂה בְּמִטְרִיָּה


חָזַר פְּרוֹפֶסוֹר לְבֵיתוֹ.

“רְאִי, יַקִּירָתִי!” –

אָמַר, גֵּאֶה, לְזוּגָתוֹ:"הִנִּה מִטְרִיָּתִי!


תָּמִיד נָזַפְתְּ בִּי – וְהוֹעִיל

לִקְחֵךְ, סוֹף־סוֹף, הַיּוֹם:

לֹא עֲזַבְתִּיהָ כָּרָגִיל,

שֹׁמַרְתִּיהָ עַד הֲלוֹם!"


אִשְׁתּוֹ פָּרְצָה בִּצְחוֹק אַדִּיר

יָפֶה מְאֹד ­– אֲבָל…

הַיּוֹם יָצָאתָ אֶל הָעִיר

בְּלִי מִטְרִיָּה בִּכְלָל!"


פְּרָטִים מְלֵאִים


פְּלוֹנִי, פְּרוֹפֶסוֹר מְפֻזָּר –

רִכְבּוֹ פָּגַע בְּרֶכֶב זָר.


סָח הַפְּרוֹפֶסּוֹר: "אֲדוֹנִי,

תַּקֵּן הַכֹּל עַל חֶשְׁבּוֹנִי!


מָחָר טַלְפֵּן לִי אֶת הַסְּכוּם –

וּתְקַבֵּל אֶת הַתַּשְׁלוּם!"


הֶרְאָה הָאִישׁ יַשְׁרוּת־לִבּוֹ –

וֱשׁוּב הִתְנִיעַ אֶת רִכְבּוֹ.


מֵאֲחוֹרָיו שָׁמַע צְרִיחָה:

“וּמַה מִסְפַּר טֶלֶפוֹנְךָ?”


מִיָּד קָרָא בִּמְלוֹא־גָרוֹן:

“תִּמְצָא בְּסֵפֶר־טֶלֶפוֹן!”

– “וּמַה שִׁמְךָ?” – הוֹסִיף לִזְעוֹק

קוֹל קָרְבָּנוֹ לְמֵרָחוֹק.


– “אֶת שְׁמִי” – צָעַק הַמְפֻזָּר –

תִּמְצָא כְּנֶגֶד הַמִּסְפָּר!"


שְׁלִישִיָּה מְפֻזֶּרֶת


שְׁלֹשָה רֵעִים מְפֻזָּרִים

חִכּוּ יַחְדָּו לְבוֹא רַכֶּבֶת.

בֵּינְתַיִם שִׂיחַ־חֲבֵרִים

עוֹרֵר בֵּינָם פְּלֻגְתָּא נִלְהֶבֶת


לֹא חָשׁ הַקֹּמֶץ הַנִּסְעָר

כִּי הָרַכֶּבֶת כְּבָר הִגִּיעָה

חָלְפָה דַקָּה – וְהַקַּטָּר

שְׁרִיקַת־פְּרִידָה חַדָּה הִשְׁמִיעַ.

מְבֹהָלִים, מְבֻלְבָּלִים,

קַפְצוּ־זִנְּקוּ שְלָּשְׁתָּם קָדִימָה

אֶחָד נִתְקַל בְּמִכְשׁוֹלִים –

אַךְ שְׁנֵי רֵעָיו הִגִּיעוּ פְּנִימָה.


עָגְמַת הָאִישׁ הָיְתָה רַבָּה.

צוֹפֶה לֵצָן אַָמַר לוֹ: "אֶחָא,

אַל תִּצְטַעֵר – אַךְ לְהַבָּא

לְמַד לָרוּץ כִּשְנֵי רֵעֶיךָ!"


– “אֲבוֹי!” – הֵשִיב לוֹ בְּלִי לִכְעוֹס –

"לֹא רַק אֲנִי בִּישׁ־גַּד הִנֵּנִי!

רֵעַי נָסְעוּ מֵרֹב בֻּלְמוֹס:

הֵם בָּאוּ רַק לְלַוּוֹתֵנִי!"


בִּמְחִיר מָלֵא


פְּלוֹנִי רָאָה חָתוּל מַפְלִיא –

פְּאֵר הַמִּין הַחֲתוּלִי,

אוֹתוֹ נָשָׂא עַל הַכַּפַּיִם

בַּרְנַשׁ מוּזָר – “הֲתִמְכְּרוֹ?”

“אֶמְכּוֹר”. – “וּמַהוּ מְחִירוֹ?”

– אַלְפַּיִם לִירוֹת".

– מָה??? – אַלְפַּיִם!"


הָאִישׁ צָחַק: “אַלְפַּים לִ”י –

זֶה קְצָת בְּיֹקֶר בִּשְבִילִי!"

*

בְּעֹוד שָׁבוּע הוּא פָּגַשׁ

בִּרְחוֹב־הָעִיר אוֹתוֹ בַּרֱנַשׁ.


בִּמְקוֹם חָתוּל עַל הַכַּפַּיִם

נָשָׂא הַפַּעֶם כְּלַבְלַבַּיִם.


“הֵיכָן אוֹתוֹ חָתוּל יָקָר?” –

שָׁאַל הָאִישׁ. – “הוּא כְּבָר נִמְכַּר!”


– " בְּאֵיזֶה סְכוּם? אֱמוֹר בְּלִי סֶלֶף!"

– “אַלְפַּים לִ”י! – עָנָה בְּשֶלֶו.


– בִּמְזֻמָּנִים כַּדָּת וָדִין?"

– "לֹא, בִּסְחוֹרַת־הַחֲלִיפִין:


בִּשְׁנֵי כְּלָבִים: בְּעַד כֹּל כֶּלֶב

דָּרַשׁ מוֹכְרָם מִמֶּנִּי אֶלֶף!"


מַעֲשֶׂה בְּעוּגָה


פְּלוּנִי הִזְמִין בְּהַקְפָּדָה

עוּגָה לְיוֹם־הוּלֶדֶת –

בְּמִין תַּבְנִית מְיֻחָדָה,

עִם כְּתֹבֶת מְיֻחֶדֶת:


שָׁלֹש מִלִּים בִּשְׁתֵּי שוּרוֹת:

“מֵיטַב־בְּרָכוֹת לְגָד” –

בְּאוֹתִיּוֹת מְרֻבָּעוֹת,

בִּ“דְפוּס”־הַשּׁוֹקוֹלַד!

*

הָאִישׁ חָזַר בְּבוֹא הָעֵת –

וְהָעוּגָה מוּכֶנֶת.

הַמִּגְדָּנַאי אָמַר: "הַבֵּט,

כַּמָּה הִיא מְצֻוּיֶּנֶת!"


אַךְ הַמַּזְמִין עִקֵּם שְׂפָתָיו:

"טָעוּת: הָאוֹתִיּוֹת –

הֵן עֲגֻלּוֹת, מִסּוּג־שֶׁל־כְּתָב,

וְלֹא מְרֻבָּעוֹת!"


אַף כִּי תָּמַהּ הִַּמִּגְדָּנַאי

עַל הַקְפָּדָה מוּזֶרֶת,

טָעַן הָאִישׁ: "הַתְּנַאי הוּא תְּנַאי!

עֲשֵׂה עוּגָה אַחֶרֶת!"


– טוֹב! בּוֹא בְּעוֹד שָׁלֹש שָׁעוֹת!"

הוּא שָׁב כְּתֹם הַזְּמַן.

“הָאוֹתִיּוֹת – מְרֻבָּעוֹת!” –

חִיֵּך לוֹ הַזַּבָּן.


מִשֶּׁתִּקֵּן אֶת הַ“שְּׁגָגָה”

שָׁאַל אֶת לָקוֹחוֹ הוּא:

"וַדַּאי, חֲתַן־הַחֲגִיגָה –

קַפְּדָן מֵאֵין כָּמוֹהוּ?"


הָאִישׁ עָנָה לוֹ: "זֶה אֲנִי

חֲתַן־הַחֲגִיגָה!"

וְכָאן הִתְחִיל הַתִּמְהוֹנִי

לִזְלוֹל אֶת הָעוּגָה.


סְגֻלָּה לְבִטָּחוֹן


לִקְרַאת מַסָּע הֻדְרַךְ אִישׁ־חֶלֶם:

"הַקְפֵּד לִבְחוֹר לְךָ קָרוֹן:

עִקַּר סִכּוּן נִתּוּק וָהֶלֶם –

הוּא בַּקָּרוּן הָאַחֲרוֹן!"


עָנָה הָאִישׁ אַחַר מַחְשֶׁבֶת:

"אִם כֹּה בִּישׁ־גַּד אוֹתוֹ קָרוֹן,

מוּטָב לִשְׁלוֹח כָּל רַכֶּבֶת

בְּלִי הַקָּרוֹן הָאַחֲרוֹן!"


אָפְנָה חֲדִישָׁה


שָׁאֲלוּ אִישׁ־חֶלֶם: "אֶחָא!

מִי בִּלְבֵּל אֶת נְעָלֶיךָ?

זוֹ לְזוֹ אֵינָהּ דּוֹמָה:

זוֹ שְׁחוֹרָה – וְזוֹ חוּמָה!"


“כֵּן” – עָנָה הָאִיש – "סוֹבֵרְנִי,

זֶה חִדּוּש־אָפְנָה מוֹדֶרְנִי:

כּי בַּבַּיִת יֵש לִי זוּג

בְּדִיּוּק מִזֶּה הַסּוּג!"


תְּלוּנָה


אִישׁ סִפֵּר בְּעַצְבָּנוּת

בְּמַחְלֶקֶת־הַבְּרִיאוּת:


"שְׁנֵי אַחִים לִי. בִּרְשוּתֵנוּ

יֵשׁ רַק חֶדֶר לִשְׁלָשׁתֵּנוּ.


אָח אֶחָד – לוֹ שְׁנֵי כְּלָבִים.

לַשֵּׁנִי ­– שְׁלשָׁה קוֹפִים.


אֵין אֲוִיר – מַחְנִיק בַּחֶדֶר.

בוֹאוּ חִישׁ – עֲשׂוּ בּוֹ סֵדֶר!"


שְׁאָלוּהוּ: "וְכִי אֵין

חַלּוֹנוֹת בַּחֶדֶר?" – “כֵּן!”


– אָז פָּשׁוּט הָעֵסֶק, אֶחָא:

פְּתַח אֶת כָּל חַלּוֹנוֹתֶיךָ!"


– “מָה?” – זָעַק הָאִישׁ בִּדְוַי:

“לְאַבֵּד אֶת שֵׁשׁ יוֹנַי?”


רִיב־חֲלֻקָּה


“עַל מַה חוֹלֵם אַתָּה בַּלֵּיל?”

כָּךְ אֶת אָסָף שָׁאַל יוֹאֵל.

– "אֶתְמוֹל חָלַמְתִּי כִּי שִׁלֵּם

לִי שַׂר־כְּסָפִים מִילְיוֹן שָׁלֵם:


זֶה בִּשְׁבִילוֹ דָבָר קָטָן:

וּבְכֵן, בִּקַּשְׁתִּי – וְנָתַן!"


– "שְׁמַע, הֲתִתֵּן מִן הַמִּלְיוֹן

דְּבַר־מָה גַּם לִי – יְדִיד אֶבְיוֹן?"


– “לֹא! מַה פִּתְאֹם?” – “מָנָה זוּטָה!”

– “לֹא, יַקִּיִרי – אַף לֹא פְּרוּטָה!”


– "הֲרֵי אֲנִי לְךָ, אָסָף,

יְדִיד וָתִיק! – אַךְ לֹא שֻתָּף!"


– “הוֹ, קַמְּצָנוּת – תִּפַּח רוּחָהּ!”

– "יוֹאֵל, עָזְבֵנִי בִּמְנוּחָה:


כְּשֶׁאַתָּה תִּהְיֶה חוֹלֵם,

בַּקֵּשׁ לְךָ מִילְיוֹן שָׁלֵם!


רִפּוּי עַצְמִי


קָרָא אַחַד הַתִּמְהוֹנִים

סִפְרֵי־הָרְפוּאָה –

וְ“הִתְרַפֵּא” בְּמַתְכּוֹנִים

קְלוּטִים מִן הַקְּרִיאָה.

אַָמַר לֵצָן: "מַחֲלָתוֹ

עוֹדֶנָּה סוֹד כָּמוּס –

אַךְ, בּוַדַּאי, סִבַּת מוֹתוֹ

תִּהְיֶה… טָעוּת שֶׁל דְּפוּס.


עֵדוּתָהּ שֶׁל אִמָּא


"בִּתִּי – מֻכְשֶׁרֶת לִפְסַנְתֵּר:

הֲרֵיהִי מְבַצַּעַת

כֹּל מַנְגִּינָה בּוֹ קַל יוֹתֵר

מִפְּסַנְתְּרָנִית נוֹדַעַת!


הַהִיא מֻכְרַחַת לַעֲמוֹל

קָשֶה בִּשְתֵּי יִדֶיהָ –

אַךְ לְבִתִּי דַיָּה לַכֹּל

אַחַת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ!"


סִמָּן מֻבְהָק


“כָּמָּה נָתַן לְךָ הַגְּבִיר?” –

שָׁאַל קַבְּצָן מִשְׁנֵהוּ.

– ”חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת".

– “קַמְּצָן מַחְפִּיר!”

– “לֹא! אַךְ דָּחוּק הִנֵּהוּ!”


– “הֵגְּבִיר דָּחוּק?” – "כֵּן, כֵּן! עַכְשָׁו

רָאִיתִי מִן הַצַּד:

שְׁתֵּי בְּנוֹת הַגְּבִיר נִגְּנוּ יַחְדָּו

רַק בִּפְסַנְתֵּר אֶחָד!"


תִּקּוּן


אֶל קַמְּצָנִית נִכְנַס עָנִי,

בִּגְדוֹ קָרוּעַ כְּדֵי חֶשֶׂף.

אָמְרָה לוֹ: "לְדַאֲבוֹנִי,

לִי אֵין לֹא לֶחֶם וְלֹא כֶּסֶף;


אַךְ לְתֵקֵּן דְּבַר־מָה, לִתְפּוֹר –

בְּחֵפֶץ־לֵב! בִּשְׁתֵּי כַּפַּיִם!"

– “גְּבִרְתִּי” – עָנָה – "לִי יֵשׁ כַּפְתּוֹר.

אֵלַיו תִּפְרִי־נָא מִכְנָסַיִם!"


חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט


סוֹכֵן בִּטַּח מְעוֹן דַּיֶּרֶת

כְּנֶגֶד אֵשׁ, עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן –


וְהִגִּישׁוֹ מִיָּד לַגְּבֶרֶת

לְשֵׁם סִלּוּק תַּשְׁלוּם רִאשׁוֹן.


– “שְׁמַע! לְפָנֵינוּ זְמַן אָרֹךְ עוֹד” –

אָמְרָה הַגְּבֶרֶת הַזְּקֵנָה –

וְלָמָּה לָנוּ הַתִּסְבֹּכֶת

שֶׁל תַּשְׁלוּמִים בְּכָל שָׁנָה?


חֶבְרַת־בִּטּוּחַ – תְּנַכֶּה־נָא

כָּל חוֹבוֹתַי מִסְּכוּם עוֹדֵף,

אֲשֶר יַגִּיעַ לִי מִמֶּנָּה

כְּשֶׁהַבַּיִת יִשָּׂרֵף!"


חוֹב


– ”הַלְוֵה שְׁתֵּי לִירוֹת, יְדִידִי!"

– “אַךְ יֵשׁ רַק לִירָה בְּיָדִי”.


– "וּבְכֵן, אַחַת בֵּינְתַיִם הַב לִי –

וְעוֹד אַחַת תִּהְיֶה חַיָב לִי!"


סוֹד אֲדִיבוּת


נוֹאֵם נָאַם בְּסוֹף כִּנּוּס.

עָיֵף מִשֶּׁפַע פְרַאזוֹת,

כֹּל הַקָּהָל מִהֵר לָנוּס…

רַק אִישׁ אֶחָד לֹא זָז עוֹד.


כְּשֶׁסִּיֵם אוֹתוֹ בִּישׁ־גַּד,

פָּנָה אֶל הַשּׁוֹמֵעַ:

"תּוֹדָה רַבָּה! אַתָּה בִּלְבַד

אָדִיב הָיִיתָ, רֵעַ!"


עָנָה הַלָּז בְּקוֹל זוֹעֵם:

"אַל נָא תּוֹדֶה לִי, אֶחָא:

הֲרֵי אֲנִי הוּא הַנּוֹאֵם

הַבָּא לְאַחֲרֶיךָ!"


פְּעֻלָּה לְבַטָּלָה


דַּרְשָׁן בִּקֵּשׁ מִבֵּן־אָדָם

שֶׁיְּעוֹרֵר שָׁכֵן נִרְדָּם,

הָהוּא סֵרַב וְהֶחֱזִיר:

“אַתָּה תַּרְדִים, אֲנִי אָעִיר?”


רֶמֶז דַּק


דַּרְשָׁן הוֹדָה לַמְאָרַחַת –

אַךְ לֹא טָעַם מִן הַצַּלַּחַת:

"לִפְנֵי נְאוּם – תָּמַיד אָצוּם:

הֶבְדֵּל־הַכּשֶׁר הוּא עָצוּם!"


בִּדְרָשָׁתוֹ שֶׁל הָאֹורֵחַ

גַּם מְאָרְחוֹ הָיָה נוֹכֵחַ.

כְּשֶחָזַר אֶל הָאִשָּׁה,

הִיא שָאֲלָה עַל הַדְּרָשָה:


“הַאִם, אָמְנָם, הָיְתָה מַבְרֶקֶת?”

– “אֲנִי סָבוּר” – עָנָה בְּשֶׁקָט –

"שֶׁהַדַּרְשָן הָיָה יָכוֹל

לְלֹא שוּם נֵזָק, לֶאֱכוֹל!"


אַרְגָּעָה


מַרְצֶה חִשֵּׁב הִתְפַּתְּחֻיּוֹת

וּבָא לַמַּסְקָנָה

כִּי "לָעוֹלָם נוֹתַר לִחְיוֹת

שִׁשִּׁים מִילְיוֹן שָׁנָה".


– “כַּמָּה? כַּמָּה?” – נִשְׁמַע פִּתְאֹם

קוֹל פַּחַד בֶּהָמוֹן.

וְהַמַּרְצֶה־הָאַסְטְרוֹנוֹם

חָזַר: “שִׁשִׁים מִילְיוֹן!”


– “תּוֹדָה לָאֵל!” – מִיָּד נִרְגַּע

אוֹתוֹ שׁוֹאֵל נֶחְרָד:

"שָׁמַעְתִּי קֹדֶם בִּשְׁגָגָה:

שְׁלֹשִים מִילְיוֹן בִּלְבָד!"


קָרְבַּן סְטַטִיסְטִיקָה


– “לְפִי דוּ”חַ עַל תְּנוּעָה,

אִישׁ נִפְגָּע בְּכָל שָׁעָה!"


– " זֶה נוֹרָא! מַזָּל כֹּה בִּישׁ!

הֲיָדַעְתָּ, מִי הָאִישׁ?"


טַעַם פָּשׁוּט


אֵי־שָם אֶחָד מִבְּנֵי־קְצֻנָּה

הִסְבִּיר לַגֶּנֶרַל

אֶת מַעֲרַךְ־הַהֲגָנָה

בְקַו־חֲזִית נִפְתָּל.


בְּכָל הַדֶּרֶךְ הַקָּצִין

לָחַש אֶת הֶסְבֵּרָיו.

הַגֶּנֶרַל הַמַּאֲזִין

שְׁמָעָם בְּקשִׁי רָב.


אוּלָם גַּם הוּא עַצְמוֹ לָחַש

כָּל שְׁאֵלָה בְּפִיו

בְּקוֹל חָלוּשׁ – מִפְּנֵי חֲשָׁשׁ

כִּי הָאוֹיֵב מַקְשִׁיב.


– כַּמָּה קְרוֹבִים הֵם הָאוֹיְבִים?" –

לָחַשׁ הַגֶּנֶרַל.

– “יֵשׁ כְּפַרְסָה בֵּין הַקַּוִּים” –

לָחַשׁ לוֹ הַנִּשְׁאָל.


– "וּבְכֵן, מַה טַעַם הֶגְיוֹנִי

בְּלַחַשׁ־מִסְתּוֹרִין?"

– כִּי יֵשׁ דָּלֶּקֶת בִּגְרוֹנִי" –

לָחַשׁ לוֹ הַקָּצִין.


לֹא שָׁמַע – וְגָמַע


הַגֶּנֶרַל הָיָה חַם־מֶזֶג

וְלֹא סָבַל שׁוּם מֶלֶל־שָׁוְא.

אַךְ הוּא שָּקַד לִשְׁמוֹר מִנֵּזֶק

אֶת בְּרִיאוּתָם שֶׁל אֲנָשָּיו.


לְיַד מִטְבַּח־הַגְּדוּד נִקְרוּ לוֹ

שְׁנֵי חַיָּלִים עִם סִיר עֲנָק.

פָּקַד: “עֲצוֹר!” – וְהֵם צִיְֹתוּ לוֹ.

“תְּנוּ כַּף! אֶטְעֵם מִן הַמָּרָק!”


מִיָּד אֶחָד מֵהָם הִצְדִּיעַ:

“תִּסְלַח לִי, כְּבוֹד מַעֲלָתְך…”

שִׁסְּעוֹ בְּרֹגֶז: "אַל תַּפְרִיעַ –

וְהַב לִי כַּף בִּמְחִילָתְךָ!"


מִלֵּא הַכַּף בְּיָד נִמְרֶצֶת,

גָּמַע מִמֶּנָּה – וְיָרַק.

וְאַחֲרֵי קְלָלָה נִמְלֶצֶת

הִרְעִים: “וְזֶה נִקְרָא מָרָק?”


– “מַעֲלָתְךָ!” – חָזַר־הִצְדִּיעַ

אֶחָד מִשְּׁנֵי הַחַיָּלִים:

"הֲרֵי נִסִּיתִי לְהוֹדִיעַ

כִּי אֵלֶּה – מֵי־שְׁטִיפַת־כֵּלִים!"


טָעוּת אוֹפְּטִית


– מַה־זֶּה קָרְךּ, טוּרַאי?" – גָּעַר

בְּכַעַס הַָקָּצִין:

"אֵיךְ הִתְיַצַּבְתָּ לַמִּסְדָּר

לֹא מְגֻלָּח כַּדִּין?"


– " אֵינִי אָשֵׁם, הַמְפַקֵּד!" –

טָעַן הָעֲבַרָין.

– "וּמִּי אָשֵׁם אֵפוֹא, הַגֵּד?

הַסְבֵּר את הָעִנְיָן!"


– ”נִדְחַקְתִּי מוּל מַרְאָה תְּלוּיָה

עִם עוֹד עֶשְׂרִים חָבֵר –

וְכַנִּרְאֶה, בָּעִרְבּוּבְיָה

גִּלַּחְתִּי פְּנֵי־אַחֵר!"


הַשַּׁלִיט וְהַמָּג


“הַגֵּד, בְּאֵיזֶה יוֹם אָמוּתָה?” –

פָּקַד שַׁלִיט אַכְזָר עַל מָג.

הַמָּג עָנָה לוֹ בְּנִיחוּתָא:

“מַלְכִּי, תָּמוּת בְּיוֹם שֶׁל חַג”.


חָשַׁב הֵמֶּלֶך: זוֹ הַבְלוּתָא!

“כֵּיצַד יָדַעְתָּ?” – הוּא לָעַג.

– ”מַלְכִּי! כָּל יוֹם שֶׁבּוֹ תָּמוּתָה –

יִהְיֶה בָּאָרֶץ יוֹם־שֶל־חַג!"


פְּרָס־הַצָּלָה


רֹודָן עָרִיץ נָפַל לַיָּם.

אֶזְרָח מָשָׁה אוֹתוֹ מִשָּׁם.

הוּא לֹא הִכִּיר אֶת הַנִּצּוֹל –

שַׁלִּיט רָשָׁע, שָׂנוּא עַל כֹּל.


וְהַשַּׁלִּיט שָׁאַל, מַה שְׁמוֹ –

וגַם הִצִּיג לוֹ אֶת עַצְמוֹ.

“בַּקֵּשׁ” – אָמַר לְמַצִּילוֹ –

“מֵיטַב הַפְּרָס – וּתְקַבְּלוֹ!”


עָנָה הָאִישׁ בְּקוֹל נִפְחָד:

"עֲשֵׂה לִי חֶסֶד קָט אֶחָד:

אַל תְּגַלֶּה לְשׁוּם אָדָם,

מִי הִצִּילְךָ הַיּוֹם בַּיָּם!"


תְּשׁוּאוֹת לְרוֹדָן


הָרוֹדָן אֵי־שָׁם נִכְנַס

לְקוֹלְנוֹעַ, מְתֻחְפָּשׂ.


כְּלִוּוּי־תָּכְנִית קָבוּעַ,

בָּא יוֹמַן חַדְשׁוֹת־שָׁבוּעַ,

וְהֻקְרַן עַל הָאֶקְרַן

תַּצְלוּמוֹ שֶל הָרוֹדָן.

קָם כָּל אִישׁ עַל הָרַגְלַיִם –

וְכֻלָּם מָחְאוּ כַּפַּיִם.


וְרַק הוּא, הַמְצֻלָּם,

לֹא קָפַץ כְּמוֹ כֻּלַּם:

לְבַדּוֹ הוֹסִיף לָשֶׁבֶת

שְׁכוּר תְּרוּעָה כָּל־כָּךְ נִלְהֶבֶת.


אָז גָּחַן אֵלָיו שְׁכֵנוֹ

וְלָחַשׁ לוֹ בְּאָזְנוֹ:


"לֹא אַלְשִׁין – עָלַי תִּסְמוֹכָה,

כִּי אֲנִי מַרְגִּישׁ כָּמוֹךָ, –

אַךְ בְּכָל שׁוּרָה מַמָּשׁ

כָּאן עָלוּל לִהְיוֹת בַּלָּש.

אִם יָקְרוּ לְךָ חַיֶּיךָ,

קְפוֹץ נָא, אֶחָא, עַל רַגְלֶיךָ!"


מֵיטַב הַבְּדִיחָה


נְיוּ־יוֹרְקִי בַּעַל־עֲסָקִים

שָׁכַן בְּאֹרַח־קֶבַע

בְּתוֹךְ קוֹמַת גּוֹרֵד־שְׁחָקִים

הַחֲמִשִּׁים וָשֶבַע.


אֵי־פַּעַם שָׁב הוּא לְבֵיתוֹ

עִם רֵעַ־וְעָמִית…

אֲבוֹי! לְרֹב תַּדְהֵמָתוֹ,

שָּבְתָה הַמַּעֲלִית.


וּבְכֵן – עָלוּ בַּמַּדְרֵגוֹת.

טָרְחוּ הֵם טֹרַח־פֶּרֶךְ –

וְעַל־פִּי־תּוֹר סִפְּרוּ בְּדִיחוֹת

לְהַנְעָמַת הַדֶּרֶךְ.


קוֹמָה אַחַת לִפְנֵי קִצָּה –

אָמַר הַמְאָרֵחַ:

"שְׁמַע אֶת מֵיטַב הַהֲלָצָה:

שָׁכַחְתִּי הַמַּפְתֵּחַ!"


חֲתִימָה נִרְגֶּשֶׁת


בָּאָה גְבֶרֶת לַבַּנְק. צֶ’ק חָתוּם בְּיָדָהּ.

“נָא חִתְמִי עַל גַּבּוֹ!” – מְעִירָה הַפְּקִידָה.


– “לְשֵׁם מָה? בַּעֲלִי כְּבָר חָתַם בְּעַצְמוֹ” –

מְשִׁיבָה הָאִשָּׁה: “הַחֶשְׁבּוֹן הוּא עַל שְׁמוֹ!”


– “כֵּן” – עוֹנָה הַפְּקִידָה – "אַךְ בְּכָךְ יִוָּכַח

בַּעֲלֵךְ כִּי אָמְנָם כְּבָר קִבַּלְתְּ אֶת הַסָּךְ".


– “טוֹב” – אוֹמֶרֶת הַגְּבֶרֶת – וּמִיָּד הִיא כּוֹתֶבֶת:

“בְּתוֹדָה מִיּוֹכֶבֶד, אִשְׁתְּךָ הָאוֹהֶבֶת”.


שִּנּוּי חֲתִימָה


שׁוּב קִבְּלָה הַמְשָׁרֶתֶת

אֶת שְׂכָרָהּ הַמְזֻמָּן

בִּהְיוֹתָהּ אַנְאַלְפָאבֵּיתִית,

הִיא חָתְמָה בְּמִין סִמָּן.


וְאוּלָם שִׁנָּה הַפַּעַם

סִמָּנָהּ צוּרָה וּדְמוּת.

שְׁאָלוּהָ: “מָה הַטַּעַם?” –

וְעָנְתָה בַּחֲשִׁיבּות:


"מֵעַכְשָׁו – זֶה אוֹת קָבוּעַ!

הַשִּׁנּוּי – שִׁנּוּי רִשְׁמִי:

הִתְחַתַּנְתִּי הַשָּׁבוּע –

וּמוּבָן שִׁנִּיתִי שְׁמִי!"


הַיִּתְרוֹן הַמַּכְרִיעַ


לְפֶתַע כָּל הַמִּשְפָּחָה

הָיְתָה מַמָּשׁ כַּמֶּרְקָחָה:

הַבְּכוֹר הוֹדִיעַ בְּפַשְׁטוּת:

“אֲנִי עוֹמֵד לָשֵׂאת אֶת רוּת!”


הֵגִיב אָבִיו: "טִיּפּוס נוֹרָא!

הֵן הִיא צוֹבַעַת שְׂעָרָהּ!"

הוֹסִיפָה אִמָּא: "אַף כַּפְתּוֹר

הִיא לֹא תֵּדַע לְךָ לִתְפּוֹר!"


– “לוּ לְפָחוֹת יָדְעָה לִרְקוֹד!” –

אָמְרָה בְּלַעַג הָאָחוֹת.

הִיא לֹא יָפָה – כִּעוּר מַמָּשׁ!" –

הֵעִיר הָאָח הַמְנֻמָּשׁ.


– “לֹא מַשְׂכִּילָה הִיא בְּיוֹתֵר!” –

רָטְנָה בְּבוּז דּוֹדָה אָסְתֵּר.

– “גַּם יִחוּסָה הוּא מְפֻקְפָּק!” –

הוֹסִיף עֻקְצוֹ הַדּוֹד יִצְחָק.


– נָכוֹן!" – הֵשִׁיב לַכֹּל הַבְּכוֹר:

"לָהּ חֶסְרוֹנוֹת רַבִּים מִסְפוֹר –

אַךְ גַּם יִתְרוֹן חָשׁוּב וָטוֹב:

לָהּ אֵין בָּאָרֶץ שׁוּם קָרוֹב!"


מִקְרֶה מֻצְלָח


הוֹ, מַחְמַלִּי, בָּחוּר מִסְכֵּן!

שְׁמַע בְּשׂורָה מָרָה:

כְּבָר לֹא נוּכַל לְהִתְחַתֵּן!

קָרָה דָבָר נוֹרָא!"


– “מָה הִתְרַחֵשׁ, יַקִּירָתִי?”

– ” הִפְסִיד הַלַּיְלָה אַבָּא

בְּפּוֹקֶר כָּל נְדֻנְיָתִי

וּמִישֶּהוּ זָכָה בָּהּ!"


– "נָכוֹן! קַלְפָּן הוּא הַזָּקֵן –

אַךְ אַל נָא תִּתְעַגְּמִי:

יָכֹל נוּכַל לְהִתְחַתֵּן

כִּי הוּא שִׂחֵק עִמִּי!"


דְּבָרִים שֶׁל מַה־בְּכָךְ


בְּנֵי־הַזּוּג הֶחְלִיטוּ פַּעַם

הַחְלָטָה שֶׁיֵשׁ בָּהּ טַעַם

"לְעוֹלָם לֹא נִתְוַכַּח

עַל דְּבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ!"


וּמֵאָז… פּוֹרֵץ כָּל פַּעַם

בֵּינֵיהֶם וִכּוּחַ־זַעַם:

אִם אוֹתוֹ עִנְיָן שַׁיָּךְ

לַדְּבָרִים שֶׁל מַה־בְּכָךְ.


עִסּוּק בְּלִי רִשְׁיוֹן


פְּלוֹנִי נִתְבַּע לְדִין עַל פֶּשַׁע:

בִּשְׁעַת קְטָטָה, בְּרֻגְזָתוֹ,

גָּזַז הָאִישׁ בְּאֹרַח־רֶשַׁע

אֶת צַמָּתָהּ שֶׁל זוּגָתוֹ.


מִדִּין פְּלִילִי יָצָא חָפְשִׁי הוּא

פָּסְקוּ: זֶה רִיב “זוּגִי” פָּשׁוּט.

אַךְ עַל אַחַת אוֹתוֹ הִרְשִׁיעוּ:

עַל סַפָּרוּת לְלֹא רְשׁוּת!


בַּעַל אַבִּיר


אָמְרָה לַבַּעַל הָאִשָּׁה,

הָעֲמֵלָה בְּלִי־הֶרֶף:

"מִיָּד הֲרֵינִי מַגִּישָׁה

אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב;


חִישׁ אַאֲכִיל אֶת הַקְּטַנִּים,

אַשְׁכִּיב אוֹתָם לִישׁוֹן –

וְאָז הֲרֵינוּ מוּכָנִים

לָרוּץ לְתֵאַטְרוֹן!"


רָטַן הָאִישׁ: "תּוֹחֶלֶת־רִיק:

מֵרֹב הַמַּעֲשִׂים

לֹא יִשָּׁאֵר לָךְ זְמַן מַסְפִּיק

לִדְאוֹג לַכַּרְטִיסִים!"


בַּעַל מֻדְאָג


"מַה בִּישׁ הוּא מֶזֶג־הָאֲוִיר:

רוּחוֹת, מָטָר, בָּרָד…

אֲנִי מֻדְאָג: אִשְׁתִּי – בָּעִיר

בְּלִי מִטְרִיָּה בַּיָּד!"


– "הוֹ, אִשְׁתְּךָ בְּכָל חֲנוּת

תִּמְצָא מִקְלָט וָגָג!"

– " כֵּן, זוֹ דַוְקָא הַפֻּרְעָנוּת:

מִזֹּאת אֲנִי מֻדְאָג!"


מַעֲשֶׂה בְּחָתוּל


"אַתְּ עַצְבָּנִית, שְׁכֵנָה! גַּלִּי,

מַדּוּעַ אַתְּ נִרְגֶּשֶׁת?"

– “לִבִּי חָרֵד לְבַעֲלִי!”

­– וְלָמָּה אַתְּ חוֹשֶׁשֶׁת?"


– "הַשְׁכֵּם יָצָא הוּא לְדַרְכּוֹ –

יַחְדָּו עִם חֲתוּלֵנוּ:

אֶתְמוֹל הֶחְלַטְנוּ לְסַלְּקוֹ,

כִּי הוּא נִמְאַס עָלֵינוּ.


אִישִׁי גִלָּה לִי תָּכְנִיתוֹ:

יִסַּע הַרְחֵק־הַרְחֵק –

וְיַשְׁלִיכוֹ מִמְּכוֹנִיתוֹ

אֵי־שָׁם בְּשֶׁטַח רֵיק".


– ” אָז מָה הַפַּחַד הַמּוּזָר?

הֲרֵיהוּ פַּחַד־שָּוְא!"

– "אַךְ בַּעֲלִי עוֹד לֹא חָזַר –

וְהֶחָתוּל כְּבָר שָׁב!"


כֹּחָהּ שֶׁל מוֹדָעָה


לְאִישׁ עָשִּׁיר אֵרְעָה צָרָה:

כַּלְבּוֹ אָבַד בְּעִיר זָרָה.

הַגְּבִיר, שֶאָץ לַדֶּרֶךְ,

הֶחְלִיט עַל פְּרָס רַב־עֵרֶךְ.


אַף כִּי קְטַנָּה הָיְתָה הָעִיר,

הוֹפִיעַ בָּהּ עִתּוֹן זָעִיר.

מִהֵר הָאִישׁ לָלֶכֶת

אֶל בֵּית־הֵמַּעֲרֶכֶת.


שָׁם הָעוֹרֵך וּשְׁנֵי עוֹזְרָיו

קִבְּלוּ פָּנָיו בְּעֹנֶג רַב:

מוֹדָעָתוֹ הִכְנִיסָה

קְצָת מְזֻמָּן הַכִּיסָה.


הַגְּבִיר שִּלֵּם שָׂכָר נָדִיב –

וְרַק דְּרִישָׁה אַחַת בְּפִיו:

"הַדְפִּיסוּ מוֹדָעָה לִי

בְּגֹדֶל מַכְּסִימַלִי:


"אַבַד לִי כֶּלֶב מְשֻּׁבָּח,

שֶׁסִּמָּנָיו הֵם כָּךְ וְכָךְ.

גִּזְעוֹ – בַּר עֵרֶךְ־יֶתֶר.

הַפְּרָס – מָאתַיִם כֶּתֶר!"

*

אַחַר צֵאתוֹ, נִזְכַּר מִיָּד

בְּעוֹד סִמַּן־הֶכֶּר אֶחָד –

וְשוּב פָּנָה לַלֶכֶת

אֶל בֵּית־הַמַּעֲרֶכֶת.


כְּשֶׁהִגִּיעַ – הִשְׁתּוֹמֵם:

כָּל הַמָּקוֹם הָיָה שׁוֹמֵם.

אַחַר חִפּוּשׂ, הִצְלִיחַ

לִמְצוֹא יַלְדּוֹן – שָׁלִיחַ.


“הֵיכָן” – שָאַל אֶת הַיַּלְדוֹן –

“כָּל מַעֲרֶכֶת הָעִתּוֹן?”

עָנָה הַלָּז בְּשֶׁלֶו:

“יָצְאָה לָצוּד הַכֶּלֶב!”


סָפִיחַ – וְסַפַּחַת


אֵיזֶה אִישׁ קָרוּי "צוֹמֵחַ

בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא זְרָעוּהוּ"?

– הַמּוֹפִיעַ כְּאוֹרֵחַ

בְּמָקוֹם שֶׁלּא קְרָאוּהוּ.


אוֹרֵחַ


אֶל בַּעַל־בַּיִת בָּא קָרוֹב

(מִסּוּג רָחוֹק שֶׁל קֹרֶב) –

וְהִתְאָרַח יָמִים לָרֹב,

כְּמַחֲצִית הַחֹרֶף.


הַמְאָרֵחַ “הִתְפַּקַּע”.

סוֹף־סוֹף רָמַז לוֹ: "אֶחָא!

הֵעָדְרוּתְךָ הָאֲרֻכָּה

תַּדְאִיג אֶת בְּנֵי־בֵּיתָך!"


– “אֲנַחְנוּ יַחַד נַרְגִּיעֵם!”

הֵשִׁיב אוֹרְחוֹ: "רְאֵה־נָא:

אֶתְמוֹל טִלְגְרַפְתִּי שֶׁגַּם הֵם

מִיָּד יָבוֹאוּ הֵנָּה!"


מַחְמָאָה


בִּשְׁעַת אֵרוּחַ, בְּאַקְרַאי,

הוּשַׁב בָּחוּר בַּיְשָׁן

לְיַד עַלְמָה, שֶׁבַּחֲשַׁאי

אָהַב אוֹתָהּ מִזְּמַן.


הוּא הִתְרַגֵּשׁ. אֶת הָעַלְמָה

הִפְלִיא שָׁכֵן מוּזָר –

וְהִיא שוֹאֶלֶת: "מִפְּנֵי מָה

אֵינְךָ טוֹעֵם דָּבָר?"


רָצָה הָעֶלֶם לְהָשִׁיב

בְּמַחְמָאָה שְׁנוּנָה,

אֲשֶר תָּעִיד עַל כֹּחַ־פִּיו

וְעַל קִסְמֵי־חִנָּהּ.


אַךְ הִכְשִׁילָּתּוּ לְשוֹנוֹ –

וְהוּא מִלְמֵל, נָבוֹךְ:

"מִי – לֹא יֹאבַד תַּאֲבוֹנוֹ

לְיַד שְּכֵנָה כָּמוֹך?"


אוֹפֶה וְאֵיפָה


לְצָרְכֵי אוֹפֶה בַּקֶּרֶת

נִדְרְשָׁה כַּמוּת נִכֶּרֶת

שֶׁל חֶמְאָה – וְזֶה מִכְּבָר

סַפָּקוֹ הָיָה בָּן־כְּפָר.


לְיָמִים, בִּשְׁעַת בִּקֹּרֶת,

הָאוֹפֶה גִלָּה חִסֹּרֶת:

חֲבִילוֹת אוֹתָהּ חֶמְאָה –

מִשְׁקָלָן פָּחַת קִמְעָה.


הוּא בָּדַק אַחַר שָׁבוּעַ:

שׁוּב אוֹתוֹ חֶסְרוֹן קָבוּעַ!

הָאוֹפֶה אֵפוֹא הִזְמִין

סַפָּקוֹ לְבֵית־הַדִּין.


הַשּׁוֹפֵט הִזְעִיף עֵינַיִם:

“וְכִי אֵין לְךָ מֹאזְנֵיִם?”

– “יֵשׁ!” – וְגַם אַבְנֵי־מִשְׁקָל?"

– “לֹא! כָּאֵלֶּה אֵין לִי כְּלָל!”


–וְכֵיצַד תִּשְׁקוֹל, הַסְבִּירָה,

מִשְׁלוֹחֵי־חֶמְאָה הָעִירָה?"

– " יֵש לִי כְּלִי־מִשְׁקָל יָפֶה:

הוּא לַחְמוֹ שֶׁל הָאוֹפֶה!


לֶחֶם – יֵשׁ מִשְׁקָל חֻקִּי לוֹ:

כָּל כִּכָּר – מַחְצִית־הַקִּילוֹ.

כִּכְּרוֹתָיו אֲנִי אוֹכֵל –

וּבָהֶן אֲנִי שׁוֹקֵל.


אִם גִּלָּה, בִּשְׁעַת בִּקֹּרֶת,

בַּחֶמְאָה שֶּׁלִּי חִסֹּרֶת –

אַל יַחְשׁוֹד נָא בִּי לַשָּׁוְא:

יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו!"


כַּפְתּוֹר – וָ“פֶרֶךְ”


מַה בֵּין מֶלֶל הַמַּקְלֵט

לְפִטְפּוּט הַמְפַטְפֵּט?


הַהֶבְדֵּל הוּא בְּכַפְתּוֹר:

הַמַּקְלֵט אֶפְשָׁר לִסְגּוֹר!


הַכֹּל צוֹדְקִים


בְּקִרְיָה קְטַנָּה יָשַׁב

אִישׁ צַדִּיק – דַּיָּן וָרַב.

מוֹנִיטִין יָצְאוּ לוֹ שָׁמָּה –

וּמִיָּד תָּבִינוּ, לָמָּה.

*

מֵעוֹלָם אוֹתוֹ דַיָּן

לֹא פָּסַק בְּשׁוּם עְנְיָן:


מִתְּחִלָּה הָיָה שׁוֹמֵעַ

אֶת דְּבָרָיו שֶׁל הַתּוֹבֵעַ,

מִתְעַמֵּק בַּטְּעָנוֹת

הַגְּדוֹלוֹת וְהַקְּטַנּוֹת,

מִשְׁתַּכְנֵעַ וְקוֹבֵעַ

כִּי צוֹדֵק הוּא הַתּוֹבֵעַ.


אַחַר־כָּךְ, כַּנֹּהַג, בָּא

טִעוּנוֹ שֶׁל הַנִּתְבָּע.

שוּב הָרַב הָיָה שׁוֹמֵעַ,

מִשְתַּכְנֵעַ וְקוֹבֵעַ

כִּי צוֹדֵק גַּם הַנִּתְבָּע.

וְהַסּוֹף – בּוּשָׁה רַבָּה!


טָעֲנָה אִשְׁתּוֹ בְּזַעַם

"אִם אֵינְךָ פּוֹסֵק אַף פַּעַם,

מִי אֵלֶיךָ יִכָּנֵס –


וְהָרַב שָׁמַע בְּשֶׁקֶט

וְאָמַר: “גַּם אַתְּ צוֹדֶקֶת!”


פִּתְרוֹן פָּשׁוּט


– "אֵיךְ לִמְנוֹעַ חֲדִירָה

שֶׁל הַמַּיִם לָדִּירָה?"

– זֶה פָּשׁוּט!" – עָנָה אֶפְרַיִם:

“אַל תִּפְרַע חֶשְׁבּוֹן־הַמַּיִם!”



הִמּוּר

(הוּמוֹרֶסְקָה)


שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּיוֹם יָפֶה

קָשְׁרוּ שִׂיחָה בְּבֵית־קָפֶה

עַל כּוֹס וְעַל צַלַּחַת.

סִפֵּר אֶחָד בְּנַחַת:


"רָאִיתִי אֶמֶש לַהֲטוּט –

מִבְצַע־בָּזָק שֶׁל חַיָּטוּת!

זְרִיזוּת כָּזוֹ עֲדַיִן

לֹא רָאֲתָה שׁוּם עַיִן!


לֵצַן־קִרְקָס, לַהֲטוּטָר,

טִפֵּל בְּגֶבֶר מְכֻפְתָּר

בְּשֵׁשׁ קְלִפּוֹת־תִּלְבּשֶׁת

עִם כַּפְתּוֹרֵי־נְחשֶׁת.

הַלֵּץ חָתַךְ בְּמִסְפָּרָיו

לָאִישׁ כָּל שֶׁפַע כַּפְתּוֹרָיו

וְשׁוּב תְּפָרָם בְּמַחַט ־

בְּשֵׁשׁ דַּקּוֹת בְּיַחַד! "


– “בָּזֶה אֵין שׁוּם דָּבָר מַפְלִיא!”–

עָנָה שׁוֹמְעוֹ: "יִקְרֶה אַף לִי


שֶׁאֲבַצַּע בַּבַּיִת

לַהֲטוּטִים שֶׁל חַיִט.


וְאִם תִּסְמוֹךְ עַל נִסְיוֹנִי, –

אֶת כַּפְתּוֹרֶיךָ גַם אֲנִי

בְּשֵׁשׁ דַּקּוֹת אָסִירָה

וְלִמְקוֹמָם אַחְזִירָה!"


– “אַתָּה בָּטוּחַ?” – "נְהַמֵּר!

וְאִם אַף רֶגַע אֲאַחֵר,

בְּכִשְׁלוֹנִי אַכִּירָה:

הַקְּנָס – בַּקְבּוּק שֶׁל בִּירָה!


אַתָּה מַסְכִּים? הַזְּמַן קָצָר!

בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, מֶלְצַר,

הַב מַחַט, מִסְפָּרַיִם

וּסְלִיל חוּטִים אוֹ שְׁנַיִם!


תּוֹדָה! וּבְכֵן – אֶל הַמְּלָאכָה!

הוֹאֵל לִפְתּוֹחַ מְעִילְךָ!

הוֹ, לֹא שִׁעַרְתִּי, אֶחָא,

מָה רַבּוּ כַּפְתּוֹרֶיךָ!"


*


– “חַ־חַ!” – צָהַל הַמְכֻפְתָּר –

"לִי כַּפְתּוֹרִים בְּכָל אֲתַר:

עֵינְךָ עוֹד לֹא נָתַתָּ

בַּשַּׁרְווּלִים לְמַטָּה!

עַכְשָׁו טַפֵּל בַּשְּׁלִישִׁיָּה

שֶׁל כַּפְתּוֹרֵי הַחֲזִיָּה!

וְכָאן תִּמְצָא קְבוּצֹנֶת

לְאֹרֶךְ הַכֻּתֹּנֶת!"


– "לֹא תַּפְחִידֵנִי, יְדִידִי:

הַמִּסְפָּרַיִם בְּיָדִי –

אֶחְתּוֹךְ אַחַת־וּשְׁתַּיִם!

נִפְנֶה לַמִּכְנָסַיִם!"


– “גַּם מֵאָחוֹר לִי יֵשֹ כִּיסוֹן!” –

הִכְרִיז הַגֶּבֶר בְּשָׂשׂוֹן.

– "הוֹ, אִישׁ־כִּיסִים כָּמוֹךָ!

טוֹב עוֹד כַּפְתּוֹר אֶחְתּוֹכָה!"


– “גַּם תַּחְתּוֹנַי מְרֻכָּסִים!”

–"אַף עֲלֵיהֶם יָדִי אָשִׂים!

נוּ, בְּשָׁעָה מֻצְלַחַת –

נַשְׁחִיל נָא חוּט בְּמַחַט!"


– "חַ־חַ, אוֹסִיף לְךָ צָרוֹת:

גַּם נְעָלַי מְכֻפְתָּרוֹת!"

– "בְּסֵדֶר, אֶחָא! תֵּנָה

גַּם נְעָלֶיךָ הֵנָּה!"


*


הַמְכֻפְתָּר־לְשֶׁעָבר

הֵעִיף מַבָּט אֶל הַכִּכָּר,

לְאוֹרְלוֹגִין דְּקַרְתָּא –

וְהִצְטַחֵק: “אֵחַרְתָּ!”


– "מָה? כְּבָר אֵחַרְתִּי? צַר לִי, צַר!

אַךְ מִלָּתִי – מִלָּה! מֶלְצָר!

הָבֵא בַּקְבּוּק שֶׁל בִּירָה!

הִנֵּה מַחְצִית־הַלִּירָה!"


"וּבְכֵן, נֻצַּחְתָּ, חַ־חַ־חַ,–

וְלֹא הִצְלַחְתָּ בַּמְּלָאכָה!

אַך קַח הַמַּחַט, אוּצָה!

עָלַי לָצֵאת הַחוּצָה!"


– "סְלִיחָה, שִׁלַּמְתִּי קְנָס־הִמּוּר –

וְהָעִנְיָן אֵפוֹא גָּמוּר!

עַכְשָׁו אֶת זוֹ הַמַּחַט

יָכוֹל אַתָּה לָקַחַת!"


– "מָה??? הֵן חָתַכְתָּ כָּל כַּפְתּוֹר.

אַתָּה חַיָּב אוֹתָם לִתְפּוֹר!" –

זָעַק הַ“מְנַצֵּחַ”,

רוֹגֵשׁ וּמִתְרַתֵּחַ.


– "חַיָּב? חֲשׁוֹב כַּהֲלָכָה:

וְכִי חַיָּט אֲנִי לְךָ?

אִם בְּבֵיתְךָ אֵין גְּבֶרֶת,

הַזְמֵן לְךָ תּוֹפֶרֶת!"

*


הוּא קָם. שֵׁנִי, מִסְכֵּן, זִנֵּק

לִרְדּוֹף אַחְרֵי הַמִּסְתַּלֵּק –

אַךְ כָּל כְּסוּתוֹ דִּלְמַטָּה

מֵעַל מָתְנָיו נִשְׁמָטָה…

הַמִּסְתַּלֵּק פָּרַץ בִּצְחוֹק.

“שָׁלוֹם!” – קָרָא לְמֵרָחוֹק:

"שְׁתֵה מַשְׁקְךָ, אִישׁ חֶמֶד:

הַבִּירָה מִתְחַמֶּמֶת!"


*


מוּסַר־הַשְׂכֵּל? הֵן כְּבָר אָמוּר

כִּי כָּל הִמּוּר – אַבְּסוּרְד גָּמוּר:

זֶה מִין זִוּוּג סִינְתֶּטִי

שֶׁל מְנֻוָּל עִם פֶּתִי.





הַזַּגָּג וְהַמְשֻׁגָּע

(לְפִי מַעֲשִׂיָּה עֲמָמִית)


נֶאֱנַח זַגָּג בִּישׁ־גַּדָּא:

פַּרְנָסָה יָרְדָה, יָרָדָה!

מֵרֹב צַעַר, הוּא נָזַף

בִּפְלוֹנִי הַ“מְטֹרָף”:


"חוֹלֵי־רוּחַ בְּכָל אֶרֶץ

מְנַפְּצִים שְׁמָשׁוֹת בְּמֶרֶץ.

רַק אַתָּה הוֹלֵךְ בָּטֵל,

הִתְבַּיֵשׁ לְךָ, עָצֵל!


אִם תִּשְׁבּוֹר שְׁמָשׁוֹת בַּסֵּתֶר,

תַּעַזְרֵנִי עֵזֶר־יֶתֶר:

לֹא תֶּחְסַר לִי עֲבוֹדָה –

וְאֹמַר לְךָ תּוֹדָה!" –


לְשׁוֹמְעוֹ הָיָה גַם מֶרֶץ

גַּם מִדָּה שֶׁל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ.

לַעֲזוֹר? בְּחֵפֶץ־לֵב!

לְעוֹלָם לֹא יְסָרֵב.


הוּא אָסַף לְתוֹךְ אַמְתַּחַת

אֲבָנִים – וְרָץ בְּנַחַת,

תּוֹךְ רִקּוּד כִּבְיוֹם־שֶׁל־חַג,

אֶל… בֵּיתוֹ שֶׁל הַזַגָּג.


“עוּף, קָלִיעַ! הַךְ אֶשְׁנַבָּה!”

קְלִיעָתוֹ – דִיּוּק נִפְלָא בָּהּ.

פֶּצֶץ־רֶצֶץ! – לֹא שָׂרַד

אַף חַלּוֹן שָׁלֵם אֶחָד.


בִּרְאוֹתוֹ אֶת זֶה הַמַּעַשׂ,

הַזַּגָּג הֶחְוִיר מִכַּעַס.


“מָה הַקֶּצֶף וְהָאַף?” –

הִתְפַּלֵּא הַמְטֹרָף:

"כְּלוּם אֲנִי אֶת זֹאת יָזַמְתִּי?

בִּקַּשְׁתַּנִי – וְהִסְכַּמְתִּי".


־ "בִּקַּשְׁתִּיךָ לְשַׁבֵּר

חַלּוֹנוֹת שֶל אִישׁ אַחֵר:

לִי הָיְתָה מִזֶּה צוֹמַחַת

עֲבוֹדַת־זִגּוּג מֻבְטַחַת!"


– “שְׁמַע!” – חִיֵּךְ הַמְשֻׁגָּע:

"הִזָּהֵר נָא מִשְּׁגָגָה!

לוּ יָדִי הָיְתָה שׁוֹבֶרֶת

חַלּוֹנוֹת דִּירָה אַחֶרֶת, –

אָז, אוּלַי, הָיָה שׂוֹכֵר

בַּעֲלָהּ זַגָּג אַחֵר.

וְאוּלָם עַתָּה אֵין פַּחַד:

עֲבוֹדָה לְךָ מֻבְטַחַת!"


*


הַקַּמְּצָן וּפְקִידוֹ

(לְפִי מַעֲשִׁיָּה עֲמָמִית)


מַרְתֵּף־יֵינוֹת הָיָה לִגְבִיר –

וְעַל יֵינוֹ שָׁמַר שָׂכִיר.


יָרַד הָבַּעַל הַמַּרְתֵּפָה

כְּדֵי לִבְדּוֹק בְּמוֹ־עֵינָיו,

אִם שׁוּם חָבִית שָׁם לֹא טִפְטֵפָה,

אִם לֹא נִשְׁפַּךְ שָׁם “דַּם־עֵנָב”.


פִּתְאֹם רָאָה דָבָר מַפְתִּיעַ:

לְיַד חָבִית עוֹמֵד גָבִיעַ.


– “מַה יִעוּדוֹ?” – שָׁאַל הַגְּבִיר,

וְהַפָּקִיד מִיָּד הִסְבִּיר:

"כָּל יוֹם שׁוֹתֶה אֲנִי גָבִיעַ

לְהִתְאוֹשֵׁשׁ מִן הַיָּגִיעַ".


“הוּא יְכַלֶּה אֶת כָּל יֵינִי!” –

הִרְהֵר הַגְּבִיר הַקַּמְּצָנִי.


כְּדֵי לִמְנוֹעַ נֶזֶק־יֶתֶר,

שָׂכַר עוֹזֵר, שֶׁתַּפְקִידוֹ

הוּא לְפַקֵּחַ עַל פְּקִידוֹ –

לְבַל יַרְבֶּה לִלְגּוֹם בַּסֵּתֶר.


עַתָּה רָוַח לוֹ: מִן הַסְּתָם

אוֹתוֹ מְקוֹר־בִּזְבּוּז נִסְתַּם.


אַךְ בְּבוֹאוֹ אַחַר יוֹמַיִם,

רָאָה גְבִירֵנוּ כּוֹסוֹתַיִם.

שָׁאַל בְּרֹגֶז: "מָה עוֹשׂוֹת

לְיַד הַבֶּרֶז שְׁתֵּי כּוֹסוֹת?"


הֵשִׁיב אוֹתוֹ פָּקִיד פִּקֵּחַ:

“זוֹ לִי – וְזוֹ לַמְפַקֵּחַ!”



הָאוֹפַנַּיִם וְהַפָּרָה


סוֹחֵר שִׁדֵּל בָּחוּר בֶּן־כְּפָר

לִקְנוֹת לוֹ אוֹפַנַּיִם:

"הַבֵּט! כְּלִי־רֶכֶב מְהֻדָּר,

מַבְרִיק, מַרְהִיב־עֵינַיִם!"


– “כֵּן!” – הֶחֱזִיר לוֹ הַבָּחוּר –

"הַכְּלִי, אָמְנָם, לֹא רַע,

אוּלָם יָקָר: בְּזֶה הַמְּחִיר

אוּכַל לִקְנוֹת פָּרָה!"


– "הֲלֹא יִצְחַק לְךּ בָּרְחוֹב

כָּל מִי שֶׁלּוֹ עֵינַיִם,

אִם תְּנַסֶּה, בָּחוּר, לִרְכּוֹב

עַל בַּעֲלַת־קַרְנַיִם!"


– "אַתָּה צוֹדֵק: כָּל אִישׁ יִצְחַק!

אַךְ יִצְחֲקוּ פִּי־שְׁנַיִם

אִם אֲנַסֶּה בִּשְׁעַת־הַדְּחָק

לַחְלוֹב הָאוֹפַנַּיִם!"


*

הַמְשׁוֹרֵר וְהַשּׁוֹעֵר


בַּחֲצוֹת חָזַר אִישׁ־פַּיִט –

וְהִנֵּה סָגוּר הַבַּיִת,

פַּנְסִיּוֹן שָׁקֵט מְאֹד,

הַשּׁוֹמֵר סִדְרֵי־שָׁעוֹת.


הַשּׁוֹעֵר עֲרוּם הַמֹּחַ

לַדַּיָּר סֵרֵב לִפְתּוֹחַ:

"הַפַּטְרוֹן עָלַי יִכְעַס,

אִם אֵי־מִי כָּעֵת יֻכְנַס:

הַשָּׁעָה הִיא מְאֻחֶרֶת!"

לֹא הָיְתָה עֵצָה אַחֶרֶת

אֶלָּא זוֹ: אֶל הָאֶשְׁנָב

חִישׁ הֻגְנַב דִּינַר־זָהָב.


הַנִּמּוּק הַזֶּה הִצְלִיחַ:

נַעֲנוּ מַנְעוּל וּבְרִיחַ.

הַפַּיְטָן חָמַד לָלוּץ:

"מִזְוָדָה לִי פֹּה בַּחוּץ.

הִיא כְּבֵדָה. עָזְרֵנִי, רֵעַ!"

שְׂבַע־רָצוֹן מִן הַמַּטְבֵּעַ,

הַשּׁוֹעֵר מִיָּד יָצָא,

מְלֻבָּשׁ לְמֶחֱצָה, –

וּפִתְאֹם שָׁמַע בָּעֶלֶט

הֵד הַדֶּלֶת הַנִּנְעֶלֶת.


הוּא בִּקֵּשׁ מִן הַשּׁוֹבָב

שֶׁיִּפְתַּח לוֹ – אַךְ לַשָּׁוְא.

הַפַּיְטָן הָיָה קָשׁוּחַ

וְעָנָה בְּקֹצֶר־רוּחַ:

"הַפַּטְרוֹן עָלַי יִכְעָס

אִם אֵי־מִי כָּעֵת יֻכְנַס!"


– “חוּס! זְכוֹר כִּי הִכְנַסְתִּיךָ!”

אָז הַלֵּץ עָנָה לוֹ: "נִיחָא!

גַּם אוֹתְךָ אַכְנִיס, בַּרְנַשׁ, –

בְּאוֹתָה צוּרָה מַמָּשׁ!"



וְהֵבִין שׁוֹעֵר־הַבַּיִת

אֶת רִמְזוֹ שֶׁל אִישׁ־הַפַּיִט –

וּמַטְבֵּעַ־הַזָּהָב

שָׁב מִיָּד אֶל בְּעָלָיו.


*

גִבּוֹר חָלוּשׁ… מֵרֹב חִמּוּשׁ


אָדָם עָשִׁיר אֶחָד, פַּחְדָּן,

יָצָא חָמוּשׁ לַדֶּרֶךְ –

וְשָׁם שָׁדַד אֶצְלוֹ גַזְלָן

כַּסְפּוֹ וְכָל דְּבַר־עֵרֶךְ.


לָעַג אַחַד הָעֲמִיתִים:

"חָמוּשׁ הָיִיתָ, אֶחָא!

כֵּיצַד הִנַּחְתָּ לְלִסְטִים

לִשְׁדּוֹד אֶת כָּל כַּסְפֶּךָ?"


עָנָה הָאִישׁ: "דַּוְקָא זֵינִי

גָּרַם מַצָּב לֹא־נוֹחַ:

בִּשְׂמֹאל הֶחְזַקְתִּי פִּגְיוֹנִי,

בְּיַד יָמִין – אֶקְדּוֹחַ;


כָּךְ שְׁתֵּי יָדַי הָיוּ תְּפוּסוֹת –

יָמִין וּשְׂמֹאל גַּם־כֵּן.

וּמַה יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת?

לִנְשׁוֹךְ אוֹתוֹ בְּשֵׁן?"


*


הָרוֹפֵא הֶחָכָם

(לְפִי מַעֲשִׂיָּה מִזְרָחִית)


הָיֹה הָיָה שַׁלִּיט שָׁמֵן וּמְסֻרְבָּל,

שֶׁכֹּבֶד־מִשְׁקָלוֹ עָשָׂה אוֹתוֹ אֻמְלָל.

בִּקֵּשׁ הוּא מְרוֹפְאָיו לְהוֹשִׁיעוֹ מִשּׁׂמֶן;

וְהָרוֹפְאִים טָרְחוּ בְּאֹמֶן –

אַךְ לֹא הוֹעִילוּ וְלֹא־כְלוּם:

אוֹתוֹ שַׁלִּיט נֵחַן בְּתֵאָבוֹן עָצוּם

וְלֹא הִסְכִּים, אֵפוֹא, לָצוּם –

וּמִסַּמִּים שֶׁל בֵּית־מִרְקַחַת

אֵין יְשׁוּעָה כָּזֹאת צוֹמַחַת.



הַמֶּלֶךְ הַמִּסְכֵּן הָיָה כְּבָר מְיֹאָשׁ.

פִּתְאֹם לְאַרְמוֹנוֹ נִכְנַס רוֹפֵא חָדָשׁ.

“מַלְכִּי!” – אָמַר לוֹ: "הַאֲמִינָה

כִּי רַב כֹּחִי בְּמֶדִיצִינָה!

הַרְשֵׁה נָא לִי בְּדִיקָה יָפָה:

אוּלַי אֶמְצָיא לְךָ תְּרוּפָה".


אַךְ לְאַחַר בְּדִיקָה לָבְשׁוּ פָּנָיו אֲרֶשֶׁת

שׁוֹנָה תַּכְלִית שִׁנּוּי – קוֹדֶרֶת וְנוֹאֶשֶׁת.

“הוֹד מַלְכוּתְךָ!” – אָמַר

"הָעֵסֶק רַע וָמַר:

אַתָּה חוֹלֶה אָנוּשׁ – וְאֵין עוֹד שׁוּם תּוֹחֶלֶת:

רַק חֹדֶשׁ, לֹא יוֹתֵר, נוֹתַר לְךָ בַּחֶלֶד!"


הַמֶּלֶךְ הָאֻמְלָל הֻכָּה בְּתַדְהֵמָה.

מֵאָז עָבְרוּ יָמָיו בְּפַחַד וְאֵימָה.

הוּא חָשׁ מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב:

עַל צַוָּארוֹ מֻנַּחַת חֶרֶב.

מָלֵא יֵאוּשׁ, סֵרֵב לִטְעוֹם

כָּל מַאֲכָל – וּמִן הַצּוֹם

נִרְזָה גוּפוֹ מִיוֹם לְיוֹם.


*

שְׁלֹשִׁים יָמָיו – קִצָּם הִגִּיעַ.

לְמָחֳרָת, בְּקוֹל רָפֶה,

צִוָּה לִקְרוֹא אוֹתוֹ רוֹפֵא –

וְהָרוֹפֵא מִיָּד הוֹפִיעַ.



אָמַר לוֹ הַשַּׁלִּיט: "דְּבָרְךָ לֹא הִתְאַמֵּת:

הַחֹדֶשׁ כְּבָר עָבַר – וְעוֹד אֵינֶנִּי מֵת,

בָּדְקֵנִי שׁוּב! חֶפְצִי לִשְׁמוֹעַ,

מָתַי נִגְזַר עָלַי לִגְווֹעַ?"


– “הוֹד מַלְכוּתְךָ!” – הֵשִׁיב הַלָּה–

"אוֹדֶה: הָיְתָה זוֹ תַּחְבּוּלָה!

קִרְבַת קִצְּךָ אֲשֶׁר חָזִיתִי –

מִדִּמְיוֹנִי אוֹתָה בָּדִיתִי!

אַךְ סְלַח לִי: רַק בְּדֶרֶךְ זֹאת

אוֹתְךָ יָכֹלְתִּי לְהַרְזוֹת!"



* *



הֶחָתוּל

(לְפִי אַגָּדָה מִזְרָחִית)


*

אֵי־אָז, לִפְנֵי דוֹרֵי־דוֹרוֹת,

חָתוּל שָׁכַן בַּיְּעָרוֹת.


אַךְ הוּא סָלַד מִן הַבְּדִידוּת:

נַפְשׁוֹ יָצְאָה אֶל יְדִידוּת;


וְהוּא בִּקֵּשׁ לְהִתְקַשֵּׁר

בִּבְרִית־רֵעוּת עִם חַי אַחֵר.


*

נִקְרָה לוֹ יוֹם אֶחָד אַרְנָב.

חֵן רַב מָצָא הוּא בְּעֵינָיו.


הַשְּׁנַיִם חִישׁ הִתְיַדְּדוּ

וְאַף לְיוֹם לֹא נִפְרְדוּ.


אַךְ יְדִידוֹ זֶה הָרִאשׁוֹן

עוֹרֵר פִּתְאֹם חֲמַת דִּישׁוֹן;


וְהַדִּישׁוֹן אֶת הָאַרְנָב

נָגַח לַמָּוֶת בְּקַרְנָיו.

*

אָז הֶחָתוּל, אֲשֶׁר פָּחַד

לִשְׁכּוֹן בַּיַּעַר לְבָדָד


וּבַלֵּילוֹת יָרֵא לִישׁוֹן, –

בִּקֵּשׁ חָסוּת מִן הַדִּישׁוֹן.

*

עָבַר שָׁבוּעַ – וְדָרַס

אֶת הַדִּישׁוֹן הַבַּרְדְּלָס;


אַךְ הֶחָתוּל מִיָּד רָכַשׁ

לֵב הַמְנַצֵּחַ הֶחָדָשׁ.


תָּמִיד רָבַץ הוּא לְצִדּוֹ;

תָּמִיד עָזַר לוֹ בְּצֵידוֹ.


הָיָה זֶה קֶשֶׁר לְמוֹפֵת –

אַךְ הוּא נִתַּק בְּטֶרֶם־עֵת:


בִּקְרָב־בֵּינַיִם אַכְזָרִי

בַּבַּרְדְּלָס פָּגַע אֲרִי.

*

בָּן הֶחָתוּל כִּי הָאֲרִי

הוּא רֹאשׁ הָעָם הַיַּעֲרִי –


וְחִישׁ מָצָא נָתִיב נָכוֹן

אֶל לֵב נוֹחֵל־הַנִּצָּחוֹן.


*

אַךְ כַּעֲבוֹר זְמַן־מָה הִפִּיל

אֶת הָאֲרִי בִּקְרָב הַ פִּ י ל.


“כָּל חַי” – הִרְהֵר אָז הֶחָתוּל –

"בָּטֵל מוּל פִּיל תַּכְלִית בִּטּוּל:


הוּא הָ עֲ נָ ק שֶׁבַּחַיּוֹת,

הוּא הֶ חָ זָ ק שֶׁבַּבְּרִיּוֹת".


וְהֶחָתוּל מִיָּד הִתְחִיל

לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל הַפִּיל.

*

אַךְ אֶל הַיַּעַר בָּא צַ יָּ ד,

שֶׁהֶחֱזִיק רוֹבֶה בַּיָּד.


וְאָז קָרָה דָבָר נוֹרָא:

הָאִישׁ יָרָה – הַפִּיל כָּרַע…


הוֹ, מַה מּוּזָר: יְצוּר כָּזֶה,

הוֹלֵך־עַל־שְׁתַּיִם וְרָזֶה,


הֶרְאָה לְפֶתַע בַּעֲלִיל

כִּי רַב כֹּחוֹ מִכֹּחַ־פִּיל!


*

אָז הֶחָתוּל הָלַךְ מִיָּד

בְּעִקְּבוֹתָיו שֶׁל הַצַיָּד.


הָאִישׁ הִגִּיעַ לְבֵיתוֹ –

וְהֶחָתוּל שָׁמַר צֵאתוֹ.

*

פִּתְאֹם בַּבַּיִת – קוֹל צְוָחָה;

דַּלְתּוֹ נִפְתַּחַת לִרְוָחָה;


אוֹתוֹ צַיָּד, מָלֵא בּוּשָׁה,

נוֹשֵׂא רַגְלָיו רְדוּף אִשָּׁה;


וְהָאִשָּׁה, אַגַּב רִיצָה,

בְּמַטְאֲטֵא בּוֹ מַרְבִּיצָה…


*

“וּבְכֵן” – חָשַׁב לוֹ הֶחָתוּל –

"סוֹף־סוֹף הִגַּעְתִּי עַד הַגְּבוּל:


כָּעֵת רָאִיתִי בְּבֵרוּר,

מִי – רַב כֹּחוֹ מִכָּל יְצוּר".


*

וְהֶחָתוּל מָצָא גִישָׁה

אֶל לְבָבָה שֶׁל הָאִשָּׁה.


מֵאָז יוֹשֵׁב הוּא בְּבֵיתָהּ –

וּמִתְרוֹעֵעַ רַק אִתָּהּ.


חֶלְבּוֹן וְחֶלְמוֹן


חָלַם אִישׁ דַּל כִּי הוּא אָכַל

בֵּיצִים שְׁלוּקוֹת לָרֹב.

פָּתַר חָכָם חוֹזֵה־מַזָּל

אֶת חֲלוֹמוֹ לְטוֹב:


"לְךָ צָפוּי אוֹצַר־מָמוֹן;

תִּזְכֶּה לְעֹשֶר רָב,

כִּי הַחֶלְבּוֹן וְהַחֶלְמוֹן –

אוֹת כֶּסֶף וְזָהָב".


וְהַפּוֹתֵר, אָמְנָם צָדַק:

אֶבְיוֹן זֶה הִתְעַשֵּׁר.

שְׁקָלִים־שֶׁל־כֶּסֶף מְלוֹא־הַשַּׂק

הִגִּישׁ הוּא לַפּוֹתֵר.


הַלָּז חִיֵּךְ: "אֲנִי מוּכָן

לִטּוֹל אֶת הַמָּמוֹן,

אוּלָם אֱמוֹר נָא לִי: הֵיכָן

הַפְּרָס עַל הַחֶלְמוֹן?"


* *




*

נִשְּׂאוּ תּוֹפֶרֶת וְגַנָּן.

בַּחֲתֻנָּה אָמַר לֵצָן:

"זֶה צֶמֶד יְקַר־עֵרֶךְ:

זֶה זוּג – כַּפְתּוֹר וָפֶרַח!"



מַעֲשֶׂה בְּהֵד

(שַׁעֲשׁוּעֵי – לָשׁוֹן)


*

יְלָדִים עַל רֹאשׁ־הַגֶּבַע

שִׂחֲקוּ בְּחֵיק־הַטֶּבַע.

וּפִתְאֹם אָמַר עוֹדֵד:

"נְשׂוֹחַח־נָא עִם הַהֵד!


עַל־פִּי־תּוֹר יַצִּיג כָּל יֶלֶד

שְׁאֵלָה לוֹ – אוֹ מִשְׁאֶלֶת:

אִם לַהֵד אַתָּה פּוֹנֶה,

הוּא שׁוֹמֵעַ – וְעוֹנֶה".


“זֶה לָצוֹן!” – הֵשִׁיב לוֹ מַתִּי:

"הֵד הוּא עֵסֶק אוֹטוֹמַטִי.

מִין רַמְקוֹל הוּא בְּפַשְׁטוּת!"

“…שְׁטוּת!” – נִשְׁמַע לְפֶתַע – “שְׁטוּת!”


זֶה הַהֵד עָנָה לְמַתִּי.

הוּא נָבוֹךְ: "אָכֵן, שָׁמַעְתִּי

מַעֲנֶה כַּהֲלָכָה.

הֵד, יֵשׁ כֶּשֶׁף בְּקוֹלְךָ!


ׁאֶשְׁאָלְךָ וְתִבָּחֵנָה.

אִם כַּשָּׁף אַתָּה, עֲנֵה־נָא:

מִי פָּגַשְׁתִּי בְּשַׁבָּת?"

“… בַּת!” – עוֹנֶה הַהֵד לוֹ – “בַּת!”


– “זֶה נָכוֹן” – מוֹדֶה הַנַּעַר.

"שְׁמַע! חָרַתִּי שְׁמָהּ בַּיַּעַר.

אֵיזֶה שֵׁם בָּעֵץ חָרוּת?"

“…רוּת” – עוֹנֶה הַהֵד לוֹ – “רוּת!”


הַקְּבוּצָה כֻּלָּהּ שׁוֹמַעַת

תְּשׁוּבָה כָּל־כָּך קוֹלַעַת –

וְכָל בֵּן מִיָּד חוֹמֵד

לְשׂוֹחֵחַ עִם הַהֵד.


“הֵד!” – אוֹמֵר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ –

"כְּלַבְלַבִּי כָּעֵת פָּצוּעַ.

הֲיַחְלִים עוֹד הַמִּסְכֵּן?"

“…כֵּן” – עוֹנֶה הַהֵד לוֹ – “כֵּן!”


“הֵד!” – חוֹקְרֵהוּ אֵלִיָּהוּ –

"הֲיָדַעְתָּ, אֹשֶׁר מַהוּ?

מָה עוֹשֶׂה הַמְאֻשָּׁר?"

“…שָׁר” – עוֹנֶה הַהֵד לוֹ – “שָׁר!”


“הֵד!” – פּוֹנֶה אֵלָיו אֶפְרַיִם:

"מִשְׁקָלִי עָלָה כִּפְלַיִם.

אֵיךְ אַפְחִית מִשְׁקָל עָצוּם?"

“…צוּם!” – עוֹנֶה הַהֵד לוֹ – “צוּם!”


“הֵד!” – אוֹמֵר אַמְנוֹן: "נִתְפַּסְתִּי

לְהֶרְגֵּל־עַצְלוּת פַנְטַסְטִי.

אֵיךְ אָשׁוּב לִהְיוֹת חָרוּץ?"

“…רוּץ!” – עוֹנֶה הַהֵד לוֹ – “רוּץ!”


דָּן אוֹמֵר: "אֶתְמוֹל הוֹצֵאנוּ

לִגְלִידָה אֶת כָּל כַּסְפֵּנוּ.

מַה תֹּאמַר עַל הַבִּזְבּוּז?"

“…בּוּז!” – עוֹנֶה הַהֵד לוֹ – “בּוּז!”


גָּד אוֹמֵר: "אַתָּה יוֹדֵעַ?

מִכִּיסִי אָבַד מַטְבֵּעַ.

לֹא אֵדַע, בְּמִי לַחְשׁוֹד".

“…שֹׁד!” – עוֹנֶה הַהֵד לוֹ – “שֹׁד!”


רוּת: "הַיּוֹם הַרְבֵּה רָקַדְתִּי

וְאַף רֶגַע לֹא עָמַדְתִּי.

הַאַמְשִׁיךְ אֶת רִקּוּדַי?"

“…דַּי!” – עוֹנֶה הַהֵד לָהּ – “דַּי!”


רָם: "עָרַכְתִּי כְּבָר שְׁנָתַיִם

צְעָדָה לִירוּשָׁלַיִם.

הַאוֹסִיף אֵפוֹא לִצְעוֹד?"

“… עוֹד!” – עוֹנֶה הַהֵד לוֹ – “עוֹד!”


*

יְדִידַי! הַהֵד הַפַּעַם

עַל הַכֹּל עָנָה בְּטַעַם.

הַשְׁמִיעוּהוּ גַם קוֹלְכֶם –

וְנַסּוּ אֶת מַזַּלְכֶם!



שַׁעֲשׁוּעֵי־לָשׁוֹן

אָמַר לֵצָן כִּי מִן הַסְּתָם

עִבְרִים הֵם אַכְזָרִים:

"רְאוּ, כֵּיצַד הֵם בִּשְׂפָתָם

מַכִּים, תּוֹלִים, יוֹרִים:


מַכִּים הֵם… שֹׁרֶשׁ, בְּעַבְּדָם

אַדְמַת הַמְּדִינָה;

תּולִים… תִּקְווֹת בַּעֲתִידָם;

יוֹרִים… אַבְנֵי־פִּנָּה".


*

תַּיָּר נִסָּה לְהִכָּנֵס

לָאָרֶץ בְּלִי הֶתֵּר.

– “בְּבַקָּשָׁה לְהִקָּנֵס!”

הִזְמִין אוֹתוֹ שׁוֹטֵר.


*

קַמְּצָן אָדִיב – נָדִיב בְּפִיו,

אַךְ אֵין כִּיסוֹ נִפְתָּח:

קַמְּצָן יָכוֹל לִהְיוֹת אָדִיב,

אַךְ לֹא עַד כְּדֵי “קַח!”


*

מָדוֹן מַחְמִיר אֶת הַמַּצָּב:

פְּגָעָיו הֵם חֲמוּרִים,

כִּי הוּא “מַחְמִיר” אֶת נִפְגָּעָיו:

הוֹפְכָם לַחֲמוֹרִים.




חִדּוּשֵׁי דָן־בַּלְשָׁן


*

"דָּן, מָה רַבָּה בַּעֲרוּתְךָ!

חֶרְפָּה הִיא בֶּאֱמֶת:

בְּחִבּוּרְךָ “תַּעֲרוּכָה”

כְּתוּבָה תְּמוּנָה… בְּטֵית!"


אַךְ דָּן־בַּלְשָׁן מִהֵר לָתֵת

תְּשׁוּבָה לַטַּעֲנָה:

"תְּמוּנָה מוֹדֶרְנִית – הִיא בְּטֵית:

מַשְׁמָעוּתָה טְמוּנָה".


*

פְּנֵי הַמּוֹרֶה קָדְרוּ – וְשׁוּב

בְּדָן קָשֶׁה נָזַף:

"הוֹ, בּוּר עָלוּב! מַה כָּאן כָּתוּב?

“רְחוֹב” כָּתוּב בְּ“כָף”!


– “כֵּן־כֵּן!” – עָנָה לוֹ דָן שְׁלֵווֹת:

"צָרִיךְ לִכְתּוֹב “רְכוֹב”!

דַּוְקָא בְּ“כָף” – כִּי בִּ“רְכוֹבוֹת”

נָע רֶכֶב עַל־פִּי־רֹב.


אֵי־אָז רְחוֹב הָיָה רָחָב:

אוֹת “חֵית” סִמְּלָה רָחְבּוֹ.

אַךְ רֹחַב זֶה נִגְזַל עַכְשָׁו

בַּחֲנָיַת רִכְבּוֹ".


*


שׁוֹכֵב – וְעוֹמֵד


עִבְרִית – מוּזֶרֶת הִיא מְאֹד:

בָּה גַּם שׁוֹכֵב לָנוּם –

מַמְשִׁיךְ, בְּעֶצֶם, לַעֲמוֹד:

כִּי הוּא עוֹמֵד לָקוּם.


וְעוֹד פְּלִיאָה אַתָּה לוֹמֵד

עַל עֲמִידָה נִמְשֶׁכֶת:

גַּם הַיּוֹשֵׁב הִנּוֹ עוֹמֵד –

כִּי הוּא עוֹמֵד לָלֶכֶת.


*


עוֹמֵד – וְיוֹצֵא


"דִּין פְּעָלִים אֲנִי לוֹמֵד, –

קָבַל מָרָה אָסָף –

"וּכְבָר “הַפֹּעַל הָעוֹמֵד”

יוֹצֵא לִי מִן הָאַף!"


– “גַם לִי קָשֶׁה לְהִתְמַצֵּא” –

רָטַן רֵעֵהוּ רֹן –

"וּכְבָר “הַפֹּעַל הַיּוֹצֵא”

עוֹמֵד לִי בַּגָּרוֹן!"


*


מַלְכוּת – וּמַלְקוּת


“מַלְכָּה – כֵּיצַד הִיא בְּרִבּוּי?”

שָׁאַל מוֹרוֹ שֶׁל רָן.

– “מַלְכּוֹת” – הֵשִׁיב לֹא כָּרָאוּי,

וְהַמּוֹרֶה רָטַן:


"הַמְשַׁבֵּשׁ הַהֲלָכוֹת

וּמְבַטֵּא “מַלְכּוֹת” –

פּוֹגֵם בִּשְׁמָן שֶׁל מְלָכוֹת,

וְהוּא חַיָּב מַלְקוֹת!"



עַל סִמָּנֵי־פִּסּוּק


*

“מַדּוּעַ פִּיךָ כֹּה מַרְעִישׁ?” –

שָׁאַל אֶת דָּן פְּלוֹנִי.

וְדָן הַלֵּץ עָנָה לוֹ חִישׁ:

“חָצוּף הוּא, אֲדוֹנִי!”


כָּעֵת עֲשׂוּ נִסּוּי פָּשׁוּט

וּרְאוּ־נָא, מַה מַּצְחִיק

יִהְיֶה שִׁנּוּי הַמַּשְׁמָעוּת,

אִם כָּאן יֻשְׁמַט הַפְּסִיק!


*

לְהַשְׁמָטַת סִמַּן־קְרִיאָה

יֵשׁ עֵרֶךְ לֹא פָּעוּט.

נַדְגִּים כֵּיצַד הִיא מְבִיאָה

שִׁנּוּי בַּמַּשְׁמָעוּת:


בָּחוּר נָשַׁק לְבַיְשָׁנִית.

אָמְרָה לוֹ: “אַל! תֶּחְדַּל!”

מִיָּד נָשַׁק אוֹתָה שֵׁנִית.

אָמְרָה לוֹ: “אַל תֶּחְדַּל!”


*



שַׁעֲשׁוּעֵי־לָשׁוֹן


מִ “פַּח” נוֹצְרָה מִלָּה “פֶּחָח”,

אַךְ אֵין לִבְנוֹת שׁוּם כְּלָל עַל כָּךְ:

אָמְנָם “פֶּחָח” הוּא אִישׁ־פַּחִים,

אוּלָם “פִּרְחָח” – לֹא אִישׁ־פְּרָחִים.


*

עוֹד – בְּעִקְּבוֹת אוֹתוֹ עִנְיָן:

אִישׁ־לוּל – לוּלָן וְלֹא לוּלְיָן;

קוֹצֶרֶת – הִיא לֹא קַצְרָנִית;

לוֹחֶמֶת – הִיא לֹא לַחְמָנִית.


*

לְדַק מְאֹד קוֹרְאִים דַּקִּיק.

לְדָג קָטָן קוֹרְאִים דָּגִיג.

אַךְ אַל תִּטְעוּ בְּגוּר שֶל תַּן:

תַּנִין אֵינֶנּוּ תַּן קָטָן.

*

זָנָב קָטָן נִקְרָא זְנַבְנַב.

לְכֶלֶב קָט קוֹרְאִים כְּלַבְלַב.

אַךְ הִשָּׁמְרוּ מִפְּנֵי טָעוּת:

פַּרְפָּר אֵינֶנּוּ פַּר פָּעוּט.


*

חֲרוּזֵי – צְמָדִים


עַצְלָן לֵצָן אָמַר: "נַחְתּוֹם

הֶסְכֵּם קָבוּעַ עִם נַחְתּוֹם:


יִדְאַג לְקֶמַח, לְעִסָּה,

וְתַפְקִידֵנוּ – לְעִיסָה".


*

אָמְרָה הָאֵם לַבַּת: "רְאִי,

מַה מְּאֻבָּק אוֹתוֹ רְאִי!

וּבְכֵן, נָקִּי אוֹתוֹ, נַקִּי

עַד שֶׁיִּהְיֶה כֻּלוֹ נָקִי!"


עָנְתָה הַבַּת לָאֵם: "הַרְאִי

גַּרְגֵּר־אָבָק עַל פְּנֵי הָרְאִי!

לֹא עַל הָרְאִי נִמְצָא אָבָק:

בְּמִשְׁקָפַיִךְ הוּא דָּבַק!"

*

"שָׁלוֹם, דּוֹדָה צִוָּה אָבִי

שְׁמִּטְרִיָּה לָכֶם אָבִיא!"


– "אוֹי, חֶמְדָּתִי, טָעָה אָבִיךְ:

הַתַּחֲזִית הַיּוֹם – “אָבִיךְ”!


*

הַנַּעֲלַיִם שֶׁל גְּבָרוֹת

גּוֹרְמוֹת לָהֶן הַרְבֵּה צָרוֹת:


הַפֻּרְעָנוּת בָּאָה כֵּוָן

שֶׁאֵין מַמָּשׁ בַּעֲקֵבָן!


*

בִּשְׁבִיל אִשָּׁה, חֲנוּת־אָפְנָה

הֲרֵיהִי גַן נֶחְמָד,

בּוֹ הִיא רוֹצָה לִהְיוֹת עוֹף נָע –

לִקְפּוֹץ מִבַּד אֶל בַּד.



אַפְתָּעָה


שׁוֹשׁ רָאֲתָה: עָבַר דָּוָּר.

פָּתְחָה תָּא־דֹאַר. אֵין דָּבָר!


פִּתְאֹם צָרְחָה: כִּי לְתָאָהּ

חָדְרָה זִקִּית אוֹ לְטָאָה.


מִיָּד קָרְאָה, מְלֵאַת עֶבְרָה,

לְרוּת צוֹחֶקֶת אֶל עֶבְרָה:


"אוּלַי זֶה אַתְּ אוֹתִי זִכִּית,

יַלְדָּה רָעָה, בְּמִין זִקִּית?


אִמְרִי, הַאֵין בִּינָה בָּךְ, רוּת.

וְתִשְׁתַּטִּי עַד גִּיל בַּחְרוּת?"


אַךְ רוּת עָנְתָה: "דְּעִי לָךְ, שׁוֹשׁ:

מִמֶּנִּי אֵין לָךְ מַה לַחְשׁוֹשׁ!


זֶה לֹא אֲנִי! לִי אָח בְּכוֹר:

זֶה הוּא הִכְנִיס זִקִּית בְּחֹר!


יֵשׁ רְמָשִׂים לוֹ – לְהָקוֹת!

אוֹתוֹ צְרִיכָה אַתְּ לְהַכּוֹת!"


*



עֲשָׂרָה אֲסוּרִים


אִישׁ אֶחָד אַלְמוֹנִי עָשָׂה רָע.

נֶאֶסְרוּ חֲשׁוּדִים – עֲשָׂרָה.


וְהוּטָל, עַל פִּי חֹמֶר עִקּוּב,

עַל חוֹקֵר לְבָרֵר בְּלִי עִכּוּב:


מִי, מִתּוֹךְ עֲשָׂרָה, עָשָׂה רָע.

בַּקְּבוּצָה, שֶׁקָּצִין אֲסְרָהּ?


אַךְ מִסְדַּר־הַזִּהוּי לֹא שָׂם חוּט

בְּיָדוֹ שֶׁל חוֹקֵר בַּר־סַמְכוּת.


כְּשֶׁאֵין רְאָיוֹת וְאֵין עֵד,

כָּל אִשּׁוּם מִתְנַדֵּף כְּמוֹ אֵד.


הַשְׁעָרוֹת בְּעָלְמָא – לֹא דַיָּן,

בְּיִחוּד – בְּעֵינָיו שֶׁל דַּיָּן.


אֵין הַחֹק מַעֲנִיק הַרְשָׁאָה

לַעֲנוֹשׁ בְּלִי בִּסּוּס הַרְשָׁעָה.


סוֹד הַפֶּשַׁע נִשְׁאַר לֹא פָּתוּר.

כָּל חָשׁוּד בֵּינָתַיִם – פָּטוּר.


*


“סַלְטַף”


יְלָדִים בִּרְחוֹב־הָעִיר

נִתְקְלוּ בְּזוּג צָעִיר,


בֵּין הַצֶּמֶד הַפּוֹסֵעַ

בְּ “סַלְטַף” תִּינוֹק נוֹסֵעַ,

לְסַלּוֹ – תַּכְלִית כְּפוּלָה:

עֲרִיסָה וַעֲגָלָה.


“עֲרִיסַל” מַרְהִיב־עֵינַיִם!

– “שִׂימוּ לֵב!” – אָמַר אֶפְרַיִם –

"הִסְתַּכְּלוּ בְּזֶה הַקָּט:

אֵיזֶה מִין עֲרִיסְטוֹקְרַט!


אִמָּהוֹת כָּעֵת זְרִיזוֹת הֵן,

וְתִינוֹק – תַּיָּר מִקֹּטֶן.

מִי יַצִּיעַ שֵׁם יָאֶה

לְרִכְבּוֹן כָּל־כָּךְ נָאֶה?"


– “פָּעוֹטַכְּסִי” אוֹ “פָּעוֹטוֹ” –

לָצָה רוּתִי – "הֲבִינוֹתָ?

הַפֵּרוּשׁ פָּשׁוּט מְאֹד:

טַכְּסִי, אוֹטוֹ לַפָּעוֹט!"


רָן הִצִּיעַ: “רֶכֶב־שֶׁכֶב” –

כִּי שׁוֹכְבִים בְּזֶה הָרֶכֶב.


שׁוֹשׁ הִצִּיעָה: “עֲרִיסַע”.

עֲרִיסָה לְשֵׁם מַסָּע.


גָּד הִצִּיעַ: “עֶרֶשְׂנוֹע”.

רָם צָחַק: כָּאן אֵין מָנוֹעַ.

לְהוֹבִיל בַּסַּל “פַסְפוּס”

אִי־אֶפְשָׁר בְּלִי “כֹּחַ־סוּס”.


שִׂימוּ לֵב, אֵיךְ אַבָּא־אִמָּא

מְצִיצִים בְּנַחַת פְּנִימָה!

זוֹ – מֶרְכֶּבֶת “פַסְפוּסִים”

רְתוּמָה לִשְׁנֵי שָׂשִׂים!"



נְאוּמוֹ שֶׁל שַׁמְרָן


"פְּנֵי דוֹר חָדָשׁ – מַרְאֶה עָגוּם.

בְּכָל דָּבָר – טִיבוֹ פָּגוּם:

בִּמְקוֹם נִגּוּן – שׁוֹמְעִים הִמְהוּם,

בִּמְקוֹם נְאוּם – שׁוֹמְעִים גִּמְגּוּם.


בִּמְקוֹם הַחֵן – רוֹאִים גִּנְדּוּר,

בִּמְקוֹם רִקּוּד רוֹאִים כִּרְכּוּר.

בִּמְקוֹם קְרִיאָה – נָהוּג דִּפְדּוּף,

בִּמְקוֹם עַמְקוּת – מָצוּי רִפְרוּף.


לֹא כַּלְכָּלָה – כִּי אִם קִלְקוּל,

לֹא הִגָּיוֹן – כִּי אִם פִּלְפּוּל,

לֹא סֵדֶר טוֹב כִּי אִם בִּלְבּוּל

וְלֹא נִמּוּס – כִּי אִם זִלְזוּל!"


*

בְּשׁוּק־הַפֵּרוֹת


"אֲנִי רוֹאֶה אֶשְׁכּוֹל גָּדוֹל.

כַּמָּה עוֹלֶה אוֹתוֹ אֶשְׁכּוֹל?"


– "חַכֵּה נָא רֶגַע, מַר אֶשְׁכּוֹל:

אֶת הָאֶשְׁכּוֹל מִיָּד אֶשְׁקוֹל!"


– "יָפֶה! וְאָז אֲנִי אֶשְׁקוֹל,

אִם לִי מַתְאִים כָּזֶה אֶשְׁכּוֹל;


וְאִם יַתְאִים, לְךְ אֶשְׁקוֹל

אֶת מְחִירוֹ שֶׁל הָאֶשְׁכּוֹל!"




מַה קָרָה בְּיוֹם קָרָה


בְּיוֹם־שֶׁל־חֹרֶף, יוֹם־קָרָה,

אָדָם הָלַךְ־לוֹ וְ… קָרָא.

פִּתְאֹם הֻחְלַק, נִכְשַׁל, כָּרַע –

וְהִתְגַּלְגֵּל בְּלִי הַכָּרָה

לְבוֹר שֶׁמִּישֶׁהוּ כָּרָה.


בְּשׁוּב אֵלָיו הַהַכָּרָה,

הֻבְרַר: שׁוּם פֶּגַע לֹא קָרָה.

רַק אֶת בִּגְדוֹ הוּא קְצָת קָרַע…


בְּכָל מִקְרֶה, כַּטּוֹב כָּרָע,

יָאָה עֲצַת בִּינָה קָרָה:

הָאִישׁ זָכַר אֲשֶׁר קָרָה:

מֵאָז בַּדֶּרֶךְ לֹא קָרָא.


*


חֵטְא וְעָנְשׁוֹ


בְּבַיִת זָר, בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת,

נִפֵּץ שׁוֹבָב אֶת הַשְּׁמָשׁוֹת.


אָמְנָם תָּפְסוּ אוֹתוֹ שׁוֹבָב,

אַךְ הוּא נִמְלַט מִיַּד שׁוֹבָיו.


בְּרַם, לְאָבִיו נוֹדַע הַכֹּל:

“הָעוֹף הוֹלִיךְ אֵלָיו הַקּוֹל”.


כְּעֹנֶשׁ־חֵטְא בִּטֵּל אָבִיו

חֻפְשַׁת־הַבֵּן בְּתֵל־אָבִיב.



עַל צְלִיחָה וְהַצְלָחָה

דָּן צָלַח אֶת הַכִּנֶּרֶת –

בִּשְׂחִיָּה אוֹתָהּ עָבַר.

רוּת אִשְׁתּוֹ עָלָיו אוֹמֶרֶת:

“דָּן יִצְלַח לְכָל דָּבָר!”

וְאֶת דָּן הִשְׂבִּיעָה נַחַת

הַסִּיסְמָה, שֶׁרוּת רָשְׁמָה

כְּבִרְכַּת צְלִיחָה מֻצְלַחַת:

“צְלַח וּצְלַח – תַּרְתֵּי מַשְׁמָע!”


*

רוּת – צָלְחָה עָלֶיהָ רוּחַ:

הִיא כָּתְבָה מִכְתָּם עַל לוּחַ –

אֶפִּיגְרַמָּה מֻצְלָחָה

עַל סִכּוּן שְׁבִּצְלִיחָה:


"אִם מַצְלִיחַ הַבִּצּוּעַ,

הַצְּלִיחָה הִיא עֲבִירָה;

אַךְ אִם אִישׁ – שַׂחְיָן גָרוּעַ,

הַצְּלִיחָה הִיא עֲבֵרָה!"


*

מַעֲשֶׂה בֶּאֱלִיעֶזֶר

לֵץ גָדוֹל הוּא אֱלִיעֶזֶר;

מוֹקִירִים נֶאֱמָנִים

כְּבָר עִטְּרוּ אוֹתוֹ בְּנֵזֶר

שֶׁל “לֵצַן־הַלֵּצָנִים”.


הַשָּׁבוּעַ הִזְמִינוּהוּ

לְבִקּוּר בְּבֵית קְרוֹבוֹ.

“אֵיךְ כִּבְּדוּךָ?” – שְׁאָלוּהוּ

חֲבֵרָיו אַחַר שׁוּבוֹ.


– "אֵיךְ כִּבְּדוּנִי? אוֹי, נִמְרַקְתִּי

וְנִקְצַצְתִּי, יְדִידַי!

גַּם נִגְזַרְתִּי וְרֻסַּקְתִּי…

כָּך כִּבְּדוּנִי מְכַבְּדַי!"


לֵץ גָּדוֹל הוּא אֱלִיעֶזֶר;

מַכִּירִים אֶת סִגְנוֹנוֹ –

אַךְ כָּזֶה צֵרוּף וָשֶׁזֶר

לֹא שָׁמְעוּ עוֹד בִּלְשׁוֹנוֹ.


כָּל חָבֵר פָּעַר אֶת פִּיהוּ:

מַה? נִמְרַק? נִקְצַץ? נִגְזַר?

הֲרֵי חַי וְגַם בָּרִיא הוּא!

מַהוּ פֵּשֶׁר הַדָּבָר?


ׁהִצְטַחֵק־לוֹ אֱלִיעֶזֶר:

"הַפֵּרוּשׁ – כִּבּוּד־מְלָכִים:

גַּם מָרָק, קְצִיצָה וָגֶזֶר

וְגַם רֶסֶק־תַּפּוּחִים!"


*

שַׁעֲשׁוּעֵי־לָשׁוֹן


"מַה מָנוֹת הֵכַנְתְּ לִי, אִמָּא,

לְפַת־עֶרֶב?"

– “אִטְרִיּוֹת!”

– “אִי – טְרִיּוֹת?” – תָּמְהָה יְמִימָה:

“לֹא הָיוּ מָנוֹת טְרִיּוֹת?”


*

לָמָּה אִמָּא מַכָּה רֹנִי?

הוּא פּזֵּר לָהּ מַקַרוֹנִי!

*

“אֵיךְ קוֹרְאִים” – שָׁאַל נָתָן –

“עָב קְטַנָּה, עָנָן קָטָן?”


– “בְּפַשְׁטוּת” – עָנָה אָבִיו:

“עָב קְטַנָּה, קְרוּיָה עָבִיב”;


אַךְ מוּבָן כִּי אֵין עָווֹן

גַּם בְּשֵׁם מֻקְטָן “עָבוֹן”.


וְאִם בָּא עָנָן נַנָּס,

נִקְרָאֶנוּ “עֲנַנָּס”!



שְאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת


לָמָּה יֵבְךְ אֲתַר בִּישׁ־גַּדָּא,

בּוֹ עוֹרְכִים “פִּיקְנִיקִיָדָה”?


הוּא בּוֹכֶה מִבִּזָיוֹן:

הוּא דּוֹרֵש פִּיקְנִיקָּיוֹן!

*

לָמָּה כָּל שְׂפַת־עַם הִטְעִימָה

כִּי “שְׂפַת־אֵם” הִיא, “לְשׁוֹן־אִמָּא”?


יַעַן אִמָּא הִשְׁתַּמְּשָׁה בָּה,

בַּלָּשׁוֹן, יוֹתֵר מֵאַבָּא.


*

אֵימָתַי יָשִׁישׁ – בָּחוּר?

אִם נִבְחַר לְלֹא עִרְעוּר.


*

אֵימָתַי רָחֵל – לֵאָה?

כַּאֲשֶׁר הִיא יְגֵעָה.


*

מַה מֵעִיד רִסּוּק כָּל אֵבֶר

בָּ“עִבְרִית” הַצַּבָּרִית?

הוּא מֵעִיד: זֶה מִין “שְׂפַת עֵבֶר”

שֶׁמֵּעֵבֶר לְעִבְרִית.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.