רקע
חנניה ריכמן
עֹקֶץ־פִּיו שֶׁל מֵשִׁיב
xמוגש ברשות פרסום [?]
vעיון

 

מַסְקָנָה לֹא־צְפוּיָה


אָמַר בָּחוּר לְבַחוּרָה:

"אַתְּ נִפְלָאָה, נֶהֱדָרָה!

אֲנִי נִשְׁבָּע: בִּמְלוֹא־עוֹלָם

אֵין עוֹד יְצוֹר כָּל־כָּךְ מֻשְׁלָם!"


עָנְתָה הַבַּת: "לֹא אֶתְוַכַּח!

אִם אִם פִּלְאִית אֲנִי כָּל־כָּךְ,

כֵּיצַד הֵעַזְתָּ לַהֲזוֹת

לִהְיוֹת רָאוּי לִדְמוּת כָּזֹאת?"


 

מִבְחַן גְּבוּרָה


סָח בֶּן לַבַּת שֶׁהֶעֱרִיץ:

"אֲהוּבָתִי, צַוִּי לִי –

וַאֲבַצַּע בְּלֵב אַמִּיץ

כָּל פֹּעַל שֶׁתַּטִּילִי!"


– “גִבּוֹר צָעִיר!” – עָנְתָה קְצָרוֹת:

"בִּן־רֶגַע לַמֶּרְחָק טוּס –

וּבְאֶרֶץ־קַקְטוּסִים חֲרֹת

אֶת שְׁמִי עַל פְּנֵי כָּל קָקְטוּס!"


רִפּוּי פָּשׁוּט


קֻשְׁיָה סְבוּכָה וּמֻרְכָּבָה

הֻצְּגָה לְאִישׁ־לָצוֹן:

"הֲיֵשׁ תְּרוּפָה לָאַהֲבָה

מִתּוֹךְ מַבָּט רִאשׁוֹן?"


הֵשִׁיב הַלֵּץ הַחַיְּכָנִי:

כֵּן, יֵשׁ רִפּוּי עַתִּיק!"

– “וּמָה טִיבוֹ?” – "מַבָּט שֵׁנִי,

בּוֹחֵן וּמַעֲמִיק!"


 

וִדּוּי עַל לֹא־חֵטְא


בְּוִדּוּי לִפְנֵי הַכֹּמֶר

נֶאֱנְחָה עַלְמָה וַתֹּאמֶר:

"בִּרְאוֹתִי עַצְמִי בָּרְאִי

הִתְפָּעַלְתִּי מִמַּרְאִי!"


– “אֵין דָּבָר!” – עָנָה הַכֹּמֶר –

"לֹא אָדִין אוֹתָךְ בְּחֹמֶר:

אִם נִבְחַן זֹאת כַּיָּאוּת,

אֵין זֶה חֵטְא כִּי־אִם טָעוּת!"


 

בִּמְחִילָה מִכְּבוֹד חַוָּה


“דִּין־קְדִימָה תָּמִיד לִגְבֶרֶת!” –

כַּךְ מִצְוַת־נִמּוּס אוֹמֶרֶת.

וּמַדּוּעַ לֹא הֻקֶדַּם

תּוֹר חַוָּה לְתוֹר אָדָם?


לֵץ עָנָה עַל כַּךְ בְּשֶׁקֶט:

"כָּאן הָיְתָה סִבָּה מַסְפֶּקֶת:

לֹא רָצָה בּוֹרֵא־עוֹלָם

שׁוּם עֵצוֹת עַל טִיב אָדָם!


הַיּוֹצֵר חָשַׁשׁ מִמֶּנַע,

הֶעָלוּל לָבוֹא מִמֶּנָּה!

זֹאת הָיְתָה פָּשׁוּט שְׁמִירָה

עַל חֵרוּת־הַיְצִירָה!"


גֻּזְמָה


“פִּרְחָח!” – נָזְפָה הָאֵם בְּרָם –

"אַתָּה חַיָּב מַכּוֹת:

הַיּוֹם הִפַּלְתָּ אֶת מִרְיָם

מִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת!"


– “רַק מֵאַחַת!” – עָנָה קְצָרוֹת –

"דִּבְרֵי מִרְיָם – גֻּזְמָה:

מִכָּל עֶשְׂרִים הָאֲחֵרוֹת

נָפְלָה הִיא בְּעַצְמָהּ!"


 

שֵׁרוּת שֶׁל דֹּב


“דֹּב הוּא נוֹכֵל” – סִפְּרָה רָחֵל

לַחֲבֶרְתָּהּ בִּצְחוֹק"

"מִכָּל תִּסְבֹּכֶת בְּנָקֵל

מַצְלִיחַ הוּא לַחְמוֹק!


אָמַרְתִּי: "דֹּב! אֵינִי רוֹצָה

לִרְאוֹת אוֹתְךָ בִּכְלָל!"

וּבְכֵן, סְבוּרָה אַתְּ, הוּא יָצָא?

לֹא, הוּא כִּבָּה חַשְׁמַל!"


 

טַעֲנָה – וּמַעֲנֶהּ


רָאָה בַּחוֹף פַּקַחּ־הַקֶּטַע,

אֵיךְ מִתְפַּשֶּׁטֶת חֲבוּרָה.

לִפְנֵי טְבִילָה – הִכְרִיז לְפֶתַע:

“הָרַחֲצָה פֹּה אֲסוּרָה!”


– “וּמִפָּנַי מָה” – קָרְאוּ בְּזַעַם –

“אַתָּה אוֹמֵר זֹאת רַק כָּעֵת?”

אַךְ הַפַּקָּח הֵשִׁיב בְּטַעַם:

“אֵין כָּאן אִסּוּר לְהִתְפַּשֵּׁט!”


הֶסְבֵּר קָטָן שֶׁל קַפִּיטָן


“סְלַח, קַבַּרְנִיט נִכְבָּד!” – אוֹמֶרֶת

אִשָּׁה־נוֹסַעַת בִּפְלִיאָה:

"הַסְבֵּר מַדוּעַ נֶעֱצֶרֶת

הָאֳנִיָּה בְּכָל שָׁעָה?"


– "הָעֲרָפֶל כָּבֵד הוּא, גְּבֶרֶת,

וְלֹא בְּרוּרִים הַנְּתִיבִים!"

– “אַךְ, קַפִּיטָן!” – הִיא שׁוּב אוֹמֶרֶת –

“הֲרֵי נִרְאִים הַכּוֹכָבִים!”


– "נָכוֹן, גְּבִרְתִּי: שְׁבִילֵי־רָקִיעַ

הֵם מוּאָרִים בְּאוֹר נוֹצֵץ,

אוּלָם לְדֶרֶךְ זוֹ נַגִּיעַ –

רַק אִם דּוּדֵנוּ יִתְפּוֹצֵץ!".


 

הַרְגָּעָה


בְּצָהֳרֵי יוֹם־קַיִץ חַם

תַּיָּר רָצָה לִרְחוֹץ בַּיָּם.


אַךְ בִּהְיוֹתוֹ אָדָם זָהִיר,

שָׁאַל אֶחָד מִבְּנֵי־הָעִיר:


"הַאִם מוּל אֵלֶּה הַחוֹפִים

אֵין אַלִיגַטוֹרִים טוֹרְפִים?"


– “לֹא!”: ־ הִרְגִּיעוּ אוֹתוֹ תּוֹשָׁב:

“אֵין הֵם בָּאִים לְכָאן עַכְשָׁו”.


אַחַר שְׁתִיקָה הַסְּסָנִית,

הַחַשְׁשָׁן שָׁאַל שֵׁנִית:


"אֱמוֹר נָא לִי, בִּמְחִילָתְךָ:

“כֵּיצָד תֵּדַע זֹּאת בְּבִטְחָה?”


– “פָּשׁוּט!” – עָנָה הַמְּקוֹמִי

בְּחִיּוּכוֹ הָעַרְמוּמִי:


"אֵין אַלִיגַטוֹרִים – טִפְּשִׁים:

מִתְרַחֲקִים הֵם מִכְּרִישִׁים!"


 

בְּרֵרָה קָשָׁה


“שִׂימִי לֵב!” – אָמְרָה אִשָּׁה

לְעוֹזֶרֶת חֲדָשָׁה:

"שְׁנֵי דְבָרִים אֲנִי תּוֹבַעַת:

הָאֱמֶת וְהַמִּשְׁמַעַת!


אַגַּב־אֹרַח: אִם לְכָאן

יִכָּנֵס בַּרְנַשׁ טַרְחָן,

הַגּוֹבֶה תְּרוּמוֹת מִמֶּנִי, ־

אָז אִמְרִי לוֹ כִּי אֵינֶנִּי!"


הָעוֹזֶרֶת, נְבוֹכָה,

לֹא הִסְתִּירָה חִיּוּכָהּ:

"מֶה עָדִיף, עָלַי לָדַעַת:

הָאֱמֶת אוֹ הַמִּשְׁמַעַת?"


 

כִּסוּי־רֹאשׁ – וְכִסּוּי־גִּיל


גְּבֶרֶת רוּת שְׁקוּדָה מְאֹד

עַל אָפְנַת הַמִּגְבָּעוֹת:


"לְפָנַי יָאָה מִגְבַּעַת:

הֵם נִרְאִים בָּהּ צְעִירִים!"

– “מְעַנְיֵן! וּבַת כַּמָּה אַתְּ?”

– “בְּמִגְבַּעַת? בַּת־עֶשְׂרִים!”


 

הַסָּב וְהַכַּתָּב


יוֹבֵל לְסַבָּא אֵלִיָּהוּ:

חוֹגֵג מְלֹאת תִּשְׁעִים שָׁנָה הוּא!

בָּא עִתּוֹנַאי – לְרַאֲיֵן

וּלְצַלֵּם אֶת הַזָּקֵן.


בַּסּוֹף אָמַר הָאִישׁ לְסַבָּא:

"בְּעוֹד עָשׂוֹר – יוֹבֵל־מֵאָה בָּא,

וְתִקְוָתִי הִיא לַחֲזוֹת

גַּם חֲגִיגָה נִכְבֶּדֶת זֹאת!"


הַסָּב בָּחַן בִּשְׁתֵּי עֵינַיִם

אֶת הַכַּתָּב (בֶּן גִּיל־בֵּינַיִם):

"מַדוּעַ לֹא? זֶה אֶפְשָׁרִי:

אַתָּה נִרְאֶה לִי דַי בָּרִיא!".


 

נֶגֶד תַּחְלִיף


מִילְיוֹנֶר נִמְשָׁה מִמַּיִם.

הַמַּצִּיל מִיָד הֶחְלִיט

לַעֲשׂוֹת לוֹ בֵּינָתַיִם

“הַנְשָׁמָה מְלָאכוּתִית”.


אַךְ גְבִרְתּוֹ עִקְּמָה שְׂפָתַיִם:

"הַנְשָׁמָה מְלָאכוּתִית?

אֲשַׁלֵּם לְךָ כִּפְלַיִם –

וַעֲשֵׂה לוֹ אֲמִתִּית!"


 

מַחֲלָה מִדַּבֶּקֶת


– “מַה נָּפְלוּ, רֵעִי, פָּנֶיךָ!”

– "כֵּן, דָּבַק בִּי חֹלִי, אֶחָא:

מְצִיקִים לִי חֳדָשִׁים

נְדוּדֵי־שֵׁנָה קָשִׁים!"


– יְדִידִי, וַדַּאי צָחַקְתָּ?

בִּנְדוּדֵי שֵׁנָה נִדְבַּקְתָּ?

הֶבֶל, רֵעַ: בְּלִי סָפֵק,

אֵין זֶה חֹלִי מִדַּבֵּק!


– "לֹא הַרְבֵּה, אֵפוֹא, תָּבִינָה,

יַקִּירִי, בַּמֶּדִיצִינָה:

חֹלִי זֶה מְדַבֶּקְךָ

אִם חוֹלֶה בּוֹ תִּינוֹקְךָ!"


 

הַתְּרוּפָה הָאַחֲרוֹנָה


הַבּוֹחֵן שָׁאַל סְטוּדֶנְט:

"אִם יֵשׁ חֹם לַפַּצִיֶנְט,

וְרָצוּי שֶׁהוּא יָזִיעַ –

מָה תִּתֵּן לו, מַה תַּצִּיעַ?"


– “תֵּה עִם פֶּטֶל, קֹדֶם־כֹּל!”

– “וְאִם אֵין כֹּחָם גָּדוֹל?”

– "אַז אֶתֵּן לוֹ שֶׁמֶן־אֶתֶר:

הוּא יִגְרוֹם לְיֶזַע־יֶתֶר!"


– “וְאִם לֹא?” – תַּכְשִׁיר־כַּסְפִּית!

אֵין כָּמוֹהוּ לַתַּכְלִית!"

– "יִתָּכֵן! אַךְ מָה תַּצִּיעַ,

אִם תְּרוּפָה זוֹ לֹא תַּשְׁפִּיעַ?"


הַסְּטוּדֶנְט עָנָה: "אֶרְשׁוֹם

לַחוֹלֶה מִשְׂרַת־כַּרְכֹּם!"

– "טוֹב מְאֹד! אַךְ אִם, נַנִּיחַ,

גַּם כַּרְכֹּם אֵינוֹ מַצְלִיחַ?"


פָּנַי סְטוּדֶנְט־הָרְפוּאָה

נִתְכַּסוּ אֶגְלֵי־זֵעָה.

הוּא הִבִּיט עַל מְעַנֵּהוּ –

וְהֵטִיחַ מַעֲנֵהוּ:


"אַז אֶשְׁלַח אוֹתוֹ לְכָאן:

לַעֲמוֹד פֹּה לְמִבְחָן!"


 

סִמָּן מֻבְהָק


"הַאִם בִּתְּךָ עוֹדָהּ חוֹלֶמֶת

עַל זֵר זַמֶּרֶת צְעִירָה?

וּבְכֵן, כֵּיצָד הִיא מִתְקַדֶּמֶת

בְּתַרְגִּילֶיהָ בַּזִּמְרָה?"


– "הוֹ, הִיא הִשִּׂיגָה בַּמִּקְצוֹעַ

קִדְמָה נִכֶּרֶת לְמַדַּי:

כְּבָר אֶת קוֹלָהּ אוּכַל לִשְׁמוֹעַ

בְּלִי צֶמֶר־גֶּפֶן בְאָזְנָי!"


 

עֵצָה וְנִמּוּקָהּ


מוֹרֵה־זִמְרָה בָּחַן “זַמָּר” –

וְכֹה אָמַר לוֹ עִם הַגֶּמֶר:

"אַמֵּן קוֹלְךָ, בָּחוּר יָקָר,

רַק בִּשְׁרִיקָה – וְלֹא בְּזֶמֶר!"


– “מַה נִמוּקְךָ וְטַעַמְךָ?” –

שָׁאַל הַלָּז.

– "פָּשׁוּט הוּא אֶחָא:

טוֹב שֶׁתִּשְׁרוֹק בְּעַצְמְךָ

מִשֶּׁיִּשְׁרוֹק צִבּוּר־שׁוֹמְעֶיךָ!"


 

קוֹל־בַּת וּבַת־קוֹל


פְּלוֹנִי טָעַן לִפְנֵי שְׁכֵנְתּוֹ:

"כַּלְבֵּךְ הוּא כֶּלֶב רָע:

בִּתִּי, בִּגְלַל נְבִיחָתוֹ,

אִבְּדָה שִׁעוֹר־זִמְרָה!"


עָנְתָה שְׁכֵנְתּוֹ: "לֹא אֶעֱלוֹב

אֶת קוֹל בִּתְּךָ, חָלִילָה –

אַךְ מָה אָשֵׁם כַּלְבִּי הַטּוֹב?

בִּתְּךָ הִיא שֶׁהִתְחִילָה!"


 

דִּיּוּקֵי־לָשׁוֹן


"הַאִם מַגֶּשֶׁת בְּעִבְרִית

הִיא מֶלְצָרָה אוֹ מֶלְצָרִית?"

אֶת זֹאת שָׁאַל עוֹלֶה חָדָשׁ –

וְלֵץ הִסְבִּיר לוֹ עַל־פִּי־דְרָשׁ:


"אִם מְסַפְּקֵנוּ הַתַּפְרִיט,

הַמַּגִּישָׁה הִיא מֶלְצָרִית;

אִם לֹא – זֶהוּת שֶׁלָּהּ בְּרוּרָה:

זוֹ מֶלְצָרָה צְרוּרָה!"


 

פֶּלֶא־וִיזְיָה לִמּוּדִית


“אֲנִי לוֹמֶדֶת צָרְפָתִית”.

– כֵּיצַד? מִפִּי מוֹרָה פְּרָטִית?"

– לֹא, לֹא! מִלּוּחַ הַתַּפְרִיט

בְּמִסְעָדָה עִבְרִית".


 

עֵצָה טוֹבָה


סוֹעֵד זָהִיר, מַרְבֵּה לַחְשׁוֹשׁ,

פָּנָה אֶל הַמֶּלְצַר:

"קַבֵּל נָא, ‘דְּמֵי־שְׁתִיָּה’ מֵרֹאשׁ –

וְעוּץ לִי מָה אֶבְחַר?"


קִבֵּל הַלָּז אֶת הַשָּׂכָר –

וּבִלְחִישָׁה מַזְהֶרֶת

נָתַן עֵצָה טוֹבָה: "בְּחַר

בְּמִסְעָדָה אַחֶרֶת!"


 

מֶלְצַר זָהִיר


"אֲגוּדָלְךָ – עַל קְצִיצָתִי?

הַרְפֵּה מִיָּד מִמֶּנָּה!

וָלֹא – אַגִּישׁ קֻבְלָנָתִי

עַל חֹסֶר־הִיהִיגְייֶנָה!"


עֲנֵה מַגִּישׁ־הָאֲרוּחָה:

"קִטְרוּג־חִנָּם הִשְׁמַעְתָּ!

אַתָּה רוֹצֶה שֶׁקְּצִיצָתְךָ

תִּפּוֹל שֵׁנִית לַמַּטָּה?"


 

נָכוֹן – אַךְ…


תַּיָּר, שֶׁתָּר בְּמֶרְכָּבָה

אֶת כָּל הָעִיר וְהַסְּבִיבָה,

שִׁלֵּם כַּדִּין – אַךְ לֹא הוֹסִיף

שׁוּם “דְּמֵי שְׁתִיָּה” לַתַּעֲרִיף.


“הֵן הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלִּי נָכוֹן?” –

שָׁאַל הָאִישׁ אֶת הָעֶגְלוֹן;

וְזֶה הֵשִׁיב בְּקֶדֶר:

נָכוֹן – אַךְ לֹא בְּסֵדֶר!”


 

אִי־הֲבָנָה


“אֵין כָּאן לֹא מַיִם, לֹא סַבּוֹן!” –

קָבַל אוֹרֵחַ בְּמָלוֹן,

אֲשֶׁר חִפֵּשׂ וְלֹא מָצָא

אֶת הַדָּרוּשׁ לָרַחְצָה.


– “אַךְ הֲרֵי יֵשׁ לְךָ לָשׁוֹן” –

הֵשִׁיב לוֹ בַּעַל הַמָּלוֹן,

רָגַז הָאִישׁ: הַפְסֵק הִתּוּל!

אַתָּה חוֹשְׁבֵנִי לְחָתוּל?"


 

מַגְבִּיהַּ־שֶׁבֶת


נִקְרָה לְאִישׁ מָלוֹן רַב־הֶדֶר,

שֶׁבּוֹ הֻנְהַג שָׂכָר מֻדְרָג.

אָמְרוּ לוֹ: "כָּאן – שְׂכַר־יוֹם לְחֶדֶר

הוֹלֵךְ וָזוֹל כְּלַפֵּי הַגָּג!


מִסְפַּר קוֹמוֹת אֶצְלֵנוּ עֶשֶׂר,

הַפַּעַר – לִירָה לְקוֹמָה,

וְשִׂיא־הַזּוֹל, אַחַר הַחֶסֶר,

הוּא עֶשֶׂר לִירוֹת לִיְמָמָה".


הָאִישׁ הָפַךְ פָּנָיו לַשַּׁעַר,

בַּעֲשׂוֹתוֹ סִמָּן שֶׁלִילִי:

בֵּית־מְלוֹנְכֶם" – אָמַר בְּצַעַר –

“לֹא דַי גָּבוֹהַּ בִּשְׁבִילִי!”


 

דָּבָר וְהִפּוּכוֹ


נִפְגְּשׁוּ בַּדֶּרֶךְ שְׁנַיִם:

אִישׁ עָשִׁיר וְאִישׁ עָנִי.

בּוֹחֲנִים הֵם בְּעֵינַיִם

הָאֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי.


– בֹּקֶר טוֹב, אָדוֹן רָם־עֵרֶךְ!"

– "רַב־תּוֹדוֹת עַל הַבְּרָכָה!

מְחַפֵּשׂ אֲנִי בַּדֶּרֶךְ

תֵּאָבוֹן לַאֲרוּחָה".


– “לִי טְרָדוֹת כָּאֵלֶּה אַיִן” –

מַחֲזִיר לוֹ הָאֶבְיוֹן:

"מְחַפֵּשׂ אֲנִי עֲדַיִן

אֲרוּחָה לְתֵּאָבוֹן!"


 

כְּלִי־פֶּלֶא


“לִי” – הִתְפָּאֵר עָשִׁיר שַׁחְצָן –

"יֶשְׁנָם מַעֲרָכִים

שֶׁל כְּלֵי־שֻׁלְחָן מִן הַמּוּכָן

בִּשְׁבִיל מֵאָה אוֹרְחִים!"


שָׁכֵן אֶבְיוֹן עָנָה לוֹ חִישׁ

לְקוֹל־צַחֲקוּקִים:

“וְלִי יֵשׁ כְּלִי לְאֶלֶף אִישׁ!”

– “מָה שְׁמוֹ?” – “מַחְלֵץ פְּקָקִים!”


 

שִׂיחָה מַבְרִיקָה


רַבְרְבָנִית הִתְגַּנְדְּרָה

בְּ“חוּג נוֹצֵץ” בְּרֹב עָשְׁרָהּ:

"אֵינִי יוֹדַעַת אֵימָתַי

אָנוּחַ קְצָת מִתַּכְשִׁיטַי!


הֵן בְּלִי טִרְחָה לֹא יִתָּכֵן

לִשְׁמוֹר עַל בְּרַק אַבְנֵי־הַחֵן –

כִּי לְכָל אֶבֶן נְחוּצָה

תְּמִסָּה שׁוֹנָה לְרַחֲצָה.


כָּל יַהֲלוֹם, זְמָרְגְדְּ, סַפִּיר –

אֲנִי מַתְאֶמֶת לוֹ תַּכְשִׁיר;

וְכָךְ, שְׁקוּדָה עַל אֲבָנַי,

אֲנִי טְרוּדָה, עַד אֶפֶס־פְּנַאי!"


חִיְּכָה אַחַת מִן הַגְּבָרוֹת,

שֶׁתִּעֲבָה מִתְפָּאֲרוֹת –

וְהִיא פָּנְתָה לַגַּנְדְּרָנִית

בִּשְׁנִינָתָהּ הַקַּנְטְרָנִית:


"מָה? אַתְּ רוֹחֶצֶת תַּכְשִׁיטִים

כְּמוֹ נְשֵׁי גְּבִירִים פְּשׁוּטִים?

אֲנִי – הֲרֵינִי מַשְׁלִיכָה

עַל אֶבֶן־חֵן מְלֻכְלָכָה!"


הַגַּנְדְּרָנִית אֻלְצָה לִשְׁתּוֹק –

וְהַשּׁוֹמְעוֹת פָּרְצוּ בִּצְּחוֹק.


 

שָׁוְיָם שֶׁל חַיָּיו


עַל רוֹבֶּרְט בֶּרְנְס יֵשׁ סִפּוּר:

רָאָה הוּא מֵרָחוֹק,

כֵּיצַד אָדָם בִּלְבוּשׁ הָדוּר

נָפַל לִיאוֹר עָמֹק.


צָעִיר עָנִי קָפַץ מִיָּד

לַמַּיִם – וּמָשָׁה

אֶת הַטּוֹבֵעַ הַנִּפְחָד

אַחַר טִרְחָה קָשָׁה.


הַגְּבִיר הוֹשִׁיט לְמַצִּילוֹ

שְׂכַר־יֶשַׁע: אֲגוֹרָה!

הָמוֹן רָצָה לַהֲטִילוֹ

לַיְּאוֹר בַּחֲזָרָה.


אַךְ רוֹבֶּרְטְ בֶּרְנְס הִתְעָרֵב:

"אַל תֶּחֶטְאוּ לַשָׁוְא!

עָשִׁיר קַמְּצָן מַכִּיר הֵיטֵב,

כַּמָּה שָׁוִים חַיָּיו!"


 

הַתַּיִשׁ וְהַכֹּבַע


קָשֶׁה טָרַח בֶּן־כְּפָר עָנִי,

עָמַל בִּשְׁתֵּי יָדַיִם:

מָשַׁךְ הוּא תַּיִשׁ עַקְשָׁנִי

בְּחֶבֶל בַּקַרְנַיִם.


פִּתְאֹם עָבַר הַלּוֹרְד־הִגְּבִיר

וְקִלְּלוֹ בְּקֶצֶף:

"מַדוּעַ אֵין אַתָּה מֵסִיר

כּוֹבָעֲךָ, בֶּן־חֶצֶף?"


עָנָה לוֹ: "הוֹד מַעֲלָתְךָ,

הַחְזֶק־נָא אֶת תֵּישִׁי

וְאָז אָסִירָה לִכְבוֹדְךָ

הַכֹּבַע מֵרֹאשִׁי!"


 

עֲצַת־חָכָם


שָׁאַל תַּלְמִיד: “כֵּיצַד:”לִהְיוֹת

לְאִישׁ שִׂיחָה־חֲבִיב בְּרִיּוֹת?"


הֶחְרִישׁ מוֹרֵהוּ כְּחוֹשֵׁב –

וְאַחַר־כָּךְ אָמַר: הַקְשֵׁב!"


שׁוֹמְעוֹ צִפָּה לְלֶקַח־פִּיו:

דַּבֵּר, מוֹרִי – אֲנִי מַקְשִׁיב!"


פָּרַץ הָאִישׁ בִּצְחוֹק גָּדוֹל:

"בְּנִי, “כְּבָר, אָמַרְתִּי אֶת הַכֹּל!”


 

הַמַּטִּיף וְהַסַּנְדְּלָר


סַנְדְּלָר שָׁאַל אֶת הַמַּטִּיף

אַחַר שְׁמִיעַת דְּרָשָׁה מִפִּיו:

"הַאִם נוֹהֵג אַתָּה לִחְיוֹת

כַּעֲצוֹתֶיךָ לַבְּרִיּוֹת?"


– “עַל זֹאת” – עָנָה לוֹ הַנִּשְׁאָל –

אָשִׁיב עַל דֶּרֶך הַמָּשָׁל:

הַאִם נוֹהֵג לִנְעוֹל סַנְדְּלָר

כָּל נְעָלָיו אֲשֶׁר תָּפַר?"


 

לֶקַח לְחָצוּף


בּוּר גְּבַהּ־קוֹמָה, חָצוּף מֻבְהָק,

פָּגַשׁ לַמְדָן גּוּצוֹן,

“פַּנֵּה לִי דֶּרֶך, הוֹ עֲנָק!” –

אָמַר לוֹ בְּלָצוֹן.


אַךְ לֹא נָקַט לָשׁוֹן קָשָׁה

הַגּוּץ הַמְּנֻמָּס.

הוּא קַד קִדָּה: "בְּבַקָּשָׁה!

עֲבוֹר נָא, הוֹ נַנָּס!"


נִכְלָם, אָמַר לוֹ הַמַּקְנִיט:

"לֹא לַצְתִּי: פִּי כִּוֵּן

אֶל הַקּוֹמָה הָרוּחָנִית!"

עָנָה לוֹ: “פִּי – גַם כֵּן!”


 

לִישָׁה קְלוּשָׁה


זָקֵן נִכְבָּד אֶחָד נָזַף

בְּנַעַר גַּס וּמְחֻצָּף.

הֵשִׁיב לוֹ: "כַּךְ אֲנִי עָשׂוּי:

מִקֶּמַּח בִּישׁ אֲנִי אָפוּי!"


אַךְ הַזָּקֵן הֵעִיר לוֹ חִישׁ:

"לֹא, קִמְחֲךָ אֵינֶנּוּ בִּישׁ!

אוּלָם טִיבְךָ יָצָא קָלוּשׁ –

כִּי לֹא הִרְבּוּ אוֹתְךָ לָלוּשׁ!"


 

חֶסְרוֹן הַמִּלּוֹן


פְּלוֹנִי הִרְבָּה לִשְׁגוֹת בִּכְתִיב.

רֵעוֹ הַטּוֹב – עֵצָה בְּפִיו:

רְכוֹשׁ מִלּוֹן!” אַךְ הוּא הֵשִׁיב:

"זֶה לֹא יוֹעִיל, יְדִיד חָבִיב:


בְּלִי דַּעַת כְּתִיב־מִלָּה נָכוֹן –

לֹא אֶמְצָאֶנּוּ בַּמִּלּוֹן:

וְאִם נָהִיר לִי כְּתִיב נָכוֹן,

שׁוּב אֵין לִי צֹרֶךְ בַּמִּלוֹן!"


 

תְּשׁוּבַת חָכָם


שַׁלִּיט נָאוֹר אֶחָד הוֹשִׁיב

בְּאַרְמוֹנוֹ יוֹעֵץ רַב־דֵּעַ.

שַׂר בּוּר שָׁאַל דְּבַר־מָה אֶת פִּיו –

וְהוּא עָנָה: “אֵינִי יוֹדֵעַ”.


– וּבְכֵן, עַל מָה תִּטּוֹל שְׂכָרְךָ?

עַל חֹסֶר־יֶדַע שֶׁגִּלִּיתָ?" –

שָׁאַל הַבַּעַר בְּרִתְחָה.

אַךְ הֶחָכָם הֵשִׁיב: "טָעִיתָ!


שְׂכָרִי הוּא שְׂכַר יְדִיעוֹתַי.

וְלוּ מַלְכִּי שִׁלֵּם לִי, רֵעַ,

עַל כָּל אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ,

כָּל אוֹצָרוֹ הָיָה לֹא דַי!".


 

תְּשׁוּבָה כַּהֲלָכָה


“אוֹתִי מַרְגִּיז דָּבָר אֶחָד” –

לְרַעְיָתוֹ אָמַר הַמֶּלֶךְ:

"כִּי לֹא אוּכַל לִמְלוֹךְ לָעַד,

גַּם אִם אֶחְיֶה כִּמְתוּשֶׁלַח".


אַךְ הַמַּלְכָּה עָנְתָה מִיָּד:

"לוּ הַמְּלָכִים מָלְכוּ לָעַד,

הֵן לֹא הָיָה בִּכְלָל תּוֹרְךָ בָּא:

כִּי עַל כִּסֵּא־הַמְּלוּכָה,

הָיָה עֲדַיִן בִּמְקוֹמְךָ,

יוֹשֵׁב פֹּה סָב־סָבוֹ־שֶׁל־סַבָּא!"


 

לֶקַח לְחַצְרָן


הָיָה לַמֶּלֶךְ אֵבֶל רָב:

נִפְטַר עָלָיו אֲהוּב־שָׂרָיו.


רָבִּים חָמְדוּ אֶת מִשְׂרָתוֹ –

וְעוֹד לִפְנֵי הַלְוָיָתוֹ,

חַצְרָן זָרִיז אֶחָד הֶחְלִיט

לִקְנוֹת לִבּוֹ שֶׁל הַשַּׁלִּיט.


הוּא בָּא וַיֹּאמֶר: "רוּם־הוֹדְךָ,

הַאִם תַּסְכִּים בְּחַסְדְּךְ

שֶׁאֲמַלֵּא מְקוֹם הַשַּׂר

הַנַּעֲרָץ וְהַיָּקָר?"


עָנָה הַמֶּלֶךְ לַחַצְרָן:

“מַסְכִּים! דַּבֵּר עִם הַקַּבְּרָן!”.


 

דַּקַּת הַבּוֹרֵא

(מַעֲשִׂיָּה עֲמָמִית)


פְּלוֹנִי – נִרְאָה לוֹ בַּחֲלוֹם

כִּי הֶעֱלוּהוּ לַמָּרוֹם.


כֵּוָן שֶׁכָּךְ, הֵעֵז לִשְׁאוֹל

אֶת הַבּוֹרֵא הַכֹּל־יָכוֹל:


– “מָה בִּשְׁבִילְךָ מִילְיוֹן שָׁנָה?”

עָנָה: “דַּקָּה אַחַת קְטַנָּה”.


– “מָה בִּשְׁבִילְךָ מִילְיוֹן דּוּקַט?”

עָנָה הָאֵל: “מַטְבֵּעַ קָט”.


– “וּבְכֵן, הַרְשֵׁנִי בַּקָּשָׁה!”

עָנָה הָאֵל: “בְּבַקָּשָׁה!”


– "תֵּן לִי, אֵלִי, מַטְבֵּעַ קָט!

עָנָה: “חַכֵּה דַּקָּה אַחַת!”


 

גַּם זוֹ לְטוֹבָה


סָבָה צַדֶּקֶת חֲכָמָה

תָּמִיד הוֹדְתָה לָאֵל,

אִם שְׁאָלוּהָ לִשְׁלוֹמָהּ,

הֵשִׁיבָה לַשּׁוֹאֵל:


"הוֹ, מֵחוּשַׁי – מַמָּשׁ סִגּוּף,

אַךְ לֹא אַלִּין חִנָּם!

תּוֹדָה לָאֵל: עוֹד יֵשׁ לִי גּוּף

כְּדֵי לְאַכְסְנָם!"

המלצות קוראים
תגיות