רקע
אלתר דרויאנוב
בתקופת הליקבידציה

 

א    🔗

ארץ ישראל היא רק אחת הארצות בעולם; קְרִים היא בת זוגה. במובן הלאומי אין יתרון לארץ-ישראל על קרים. על הודאת הסכם זו חתם – ואם לא מפורש – נשיאה של ההסתדרות הציונית. אבל בבוא היום, אשר נשוב אל לבנו ואת פנינו נכבוש בקרקע מבושה – עלינו, על עצמנו, נשליך את בשתנו: מפינו אנו, מפי שלוחינו בקונגרס היתה החתימה הזאת.

הלשון העברית והלשון האידית הן “זוג מן השמים, שלא נתנו להפרד”. ואם לא נתנו להפרד, אין במובן הלאומי יתרון לעברית על האידית, על הודאת הסכם זו חתם כמעט מפורש – בקבלת הפנים, שנערכה בתל-אביב לה"ה אש והירשבין – נשיאה של הסתדרות הסופרים העברים בארץ ישראל, אבל אין אנו יודעים בשם מי חתם: אם בשמו בלבד – יאבה נא לפרש את הדבר ברבים, כדי שאיש מאתנו לא יהיה אחראי לחתימתו שלו, ואם בשם הסתדרות הסופרים – מתי ניתנו לו רשות ויפוי-כח לכך?

הארץ, 1927


 

ב    🔗

אתמול (מה הן עשר שנים בחיי עם גדול, בחיי אידיאה רוממה, אם לא יום אחד?) עמד הד"ר וויצמן, מנהיגה של הציונות, לפני באי-כחם של העמים בפאריס, ועל שאלתו של לאנסינג, מה הוא הדבר שהציונים מבקשים בארץ-ישראל, החזיר תשובה ברורה: אנו מבקשים שארץ-ישראל תהיה לישראל מה שאמריקה היא לאמריקנים ומה שאנגליה היא לאנגלים. ותשובה זו הכריעה את הכף.

היום עומד עתונה של אגודת הסופרים בארץ-ישראל ומכריז ומודיע וגם מלגלג: “אם יבוקש בקרב המרכז [הציוני] איזה רעיון חי לעודד את רוח בני-הנעורים הבאים אחרינו, – לא ימָצא בלתי אם הרעיון הנלעג והריק של ממלכתיות, המשחקת בחרבות-עץ” (“מאזנים” נומר י"ח).

בעוד שבוע ימים יעמוד נחום סוקולוב, נשיא האכסקוטיבה ציונית, על בימת הקונגרס הציוני וישא את דבריו על הרצל יוצר הקונגרס והציונות המדינית. אם ירבו או ימעט הדברים, את קצורם אנו שומעים מראש: הרצל לא ידע אלא אחת – את מדינת היהודים, את רעיון הממלכתיות.

ולעומתו יענה עתונה של אגודת הסופרים בארץ-ישראל: חדלו לכם, כי נלעג וריק הוא רעיון הממלכתיות, המשחקת בחרבות-עץ…

במה תסיים ליקוידציה? –


“מאזנים” תרפ"ט

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

שונאים פרסומות?

גם אנחנו! ולכן אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35416 יצירות מאת 1806 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!