רקע
איסאק באבל
באגראט-אוגלי ועיני פרו
איסאק באבל
תרגום: אברהם שלונסקי (מרוסית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: רוסית

ראיתי בשוּלי הדרך פָּר יפה־מראה להפליא. והיה נער גחון עליו ובוכה.

— זהו בּאַגראַט-אוֹגלי, — אמר לי לוחש־הנחשים, שאַכל פן הצד את לחמו הצר, באַגראַט־אוֹגלִי בן קאסם.

אמרתי:

— הוא יפה-להפליא כשנים־עשר אגני־הסהר.

אמר לוחש-הנחשים:

— אדרתו הירוקה של הנביא לא תעטה לעולם על זקנו העִקֵש של קאסם. הוא היח איש־ריב והניח לבנו סוכּת-עוני, נשים בעלות-בּשרים ועגל שלא היה לו בּן־צֶמֶד. אך גדול הוא אַללה…

— אַללה אִיל אללה, — אמרתי.

— גדול הוא אללה, — כָּפל הזקן אמירתו וסילק מעל פניו את סל-הנחשים. — נתגדל העגל והיה לאבּיר הפרים באנאטוליה. מֶמֶד-חאן, השכן שאחזתו הקנאה, סירסו הלילה. איש לא יביא עוד אל באַגראַט־אוֹגלי פרה שנתיחמה. איש לא ישלם לבאגראט-אוגלי את מְאַת הפיאסטרים מחיר האהבים של פּרוֹ. הוא עני-ואביון — באגראט־אוגלי. הוא בוכה בשוּלי הדרך.

דוּמִיַת הרים פרסה את דגלי הסְגוֹל מעלינו. השלגים הבהיקו בפּסגות. דם היה שותת על רגלי הפּר, שהוטל בוֹ מום, ומפעפע על-גבי העשב. ולשֵׁמע אנקתו של הפּר, הצצתי לתוך עיניו וראיתי את מוֹת הפּר ואת מותי שלי — ונפלתי ארצה ביסורים קשים.

— עובר-אורח, — קרא אז הנער, שפניו וורודות כשחר, — אתה מתפתל, והקצף שוצף בזוויות שפתיך, חולי-הנופלים אוסרך בחבלי עֲוויתִיךָ.

— באגראט-אוגלי, — עניתי באפיסת-הכוח, — בעיני פָּרְךָ מצאתי בבואה למשטמת איֵן־הרף אשר בלב שכנינו אנשי ממד-חאן. במעמקיהן הלחים ראיתי אספקלריות, שבהן מתלקחות המדורות הירוקות אשר לבגידת שכנינו אנשי ממד-חאן. את עלומי הרצוּחים והעקרים ראיתי באישוני הפר, שהוטל בו המום, ואת בגרותי הבוקעת מבעד למשׂוּכּת-החדק של האדישות. את נתיבי סוּריה, ערב וכורדיסטאן, ששלוש פעמים מדדתים בִּשְׁעָלַי, מוצא אני בעיני פַּרך, הוֹ באגראט־אוֹגלי, וחולותיהם השטוחים השוּנִי כּל תקווה. שנאת עולם זוחלת ובאה לתוך ארובות העיניים הקרועות-לרווחה אשר לפָּרךָ. לך ברח, איפוא, מפני משטמת שכנינו אנשי ממד-חאן, הו באגראט־אוֹגלי, ויתן לוחש-הנחשים הזקן את סל נחשיו על שכמו וינוס גם הוא עמך…

ובהתמלא הגיא מקול אנחתִי, קמתי על רגלי. בּוֹשׂמָם של אקליפּטים עלה באפי, ואני נשאתי רגלי משם. שחר מרוּבּהֵ־ראשים המריא מעל להרים כאלף ברבורים. מיפרץ טראפיזוּנד נצנץ מרחוק בפלדת מימיו. ואני ראיתי ים וצוֹהַב דופנותיהן של סירות-המשוט. רעננות העשבים התהפכה בגווניה על הריסותיה של חומה ביצאנטית. שוּק של טראפּיזוּנד ושטיחים של טראפּיזוּנד הופיעו לעיני. אברך הֲרָרִי נזדמן לי עם מפנה-הדרך העירה. על ידו הפשוטה ישב בן־נץ שכַּפּתוֹ כבוּלה. הילוכו של ההררי היה קל. חמה צפה ועלתה מעל לראשינו, ושלוות-פתאום ירדה לשכּון בנפשי, נפש הנע־ונד.


המלצות קוראים
תגיות