רקע
ברל כצנלסון
אחים בּכאב
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: מפלגת פועלי ארץ-ישראל (דפוס דבר); תש"ז

1

מתוֹך הכּאב יש הכרח לקרוֹא להתאַפּקוּת.

רבבוֹת אנשים כּוֹאבים, מזוּעזעים. אין יוֹדע פּשר הפּשע. אין מבין מי יכוֹל היה לארוֹב לחייו של אַרלוֹזוֹרוֹב.

הלבבוֹת הנסערים קוֹלטים השערוֹת, סברוֹת – אחת רעה מחברתה.

מה קל להיחָפז ולהיאָחז בּאיזה נוּסח מַסבּיר, להיאָחז ולתלוֹת את הקוֹלר בּאיזה חוּג, בּאיזה ציבּוּר; להיאָחז וּלהסיק מסקנוֹת.

יש איפוֹא הכרח, הכרח – למען נוּכל להמשיך בּמפעל שבּוֹ חי ועליו מת חיים ארלוֹזוֹרוֹב – לדרוֹש מכּל אחד התאפּקוּת, שליטה עצמית מוּחלטת.

כּל סברה חטוּפה עלוּלה להרעיל עלינוּ את החיים. רק חקירה יסוֹדית, קפּדנית ודַקדקנית, שלא תנוּח ולא תשקוֹט עד שתמצא את האמת – רק היא תשחרר אוֹתנוּ מאימת סברות מַרעילוֹת.

תהא הוַדאוּת מרה כּאשר תהיה, אבל תהיה וַדאוּת, וַדאוּת ולא סברה.

ואַל תבוֹא שוּם השערה בּמקוֹם חקירה החוֹתרת אל האמת הוַדאית.

כּוּלנוּ,כּוּלנוּ נתבּעים לא ללכת אחרי ניחוּשים ואחרי חשדים.

אַל יוֹסיף איש מַכאוֹב על מַכאוֹבנוּ.



  1. “דבר” גליון 2456, מוֹצאי־שבּת, כ“ג בּסיוָן תרצ”ג, 17.6.1933. החתימה: ב. כ. ימים אחדים אחרי שוּב חיים ארלוֹזוֹרוֹב, חבר הנהלת הסוֹכנוּת היהוּדית וּמנהל המחלקה המדינית שלה, מנסיעה לאירוֹפהּ לרגל תכניוֹת להצלת הנפש והרכוּש של יהוּדי גרמניה, הוּתקף על ידי שני מתנקשים בּליל שבּת כ“ב בּסיוָן תרצ”ג בּתל־אביב, בּטיילו עם אשתוֹ על שׂפת הים, ונרצח בּיריה. כּחשוּדים בּרצח נאסרוּ והוּעמדוּ למשפּט אברהם סטבסקי וּצבי רוֹזנבּלט.  ↩

המלצות קוראים
תגיות