רקע
חנניה ריכמן
צְרוֹר הוּמוֹר לִצְעִיר הַדּוֹר
xמוגש ברשות פרסום [?]
vעיון

הֲוָי חָדִישׁ – הוּא עֵסֶק בִּישׁ


זוּג חָדִישׁ – שְׁמוֹנֶה רַגְלַיִם

רְכוּבוֹת עַל גַּלְגַּלַּיִם.

* * * * *

אוֹתוֹת־הַזְּמַן

לְיַד רַמְזוֹר אָמַר לֵצָן:

"מַה סִּמְלִיִּים אוֹתוֹת־הַזְּמַן!


רַמְזוֹר רוֹמֵז בְּכָל אֲתַר:

“אָדֹם – אָסוּר, יָרֹק – מֻתָּר!”


כָּעֵת פּוֹרְצִים עוּלֵי־יָמִים

מַעֲצוֹרִים וּמַחְסוֹמִים:


כִּי הֵם חוֹשְׁבִים בְּכָל אֲתַר

שֶׁלַּ“יָּרֹק” – הַכֹּל מֻתָּר!


דּוֹר זֶה – זָרִיז כַּהֲלָכָה

בַּדֶּרֶךְ לַ“תַּכְלִית”:

בִּמְקוֹם סֻלָּם לַהַצְלָחָה,

חוֹמֵד הוּא מַעֲלִית.


בַּת דּוֹר יָשָׁן נָשְׂאָה נַפְשָׁהּ

אֶל עֶלֶם מְתֻקָּן;

וְהָעַלְמָה הַחֲדִישָׁה –

אֶל עֶלֶם מְמֻכָּן.

* * * * *

עַתָּה – בְּנֵי־נֹעַר מַפְתִּיעִים:

מַפְתִּיעַ עַד מְאֹד,

כַּמָּה מְעַט הֵם מֻפְתָּעִים

מִכָּל הָאַפְתָּעוֹת!

* * * * *

תִּקְוַת צָעִיר בְּכָל דָּבָר:

הַפְּרָס הַמַּכְּסִימַלִי.

תִּקְוַת זָקֵן לְמוּד־עָבָר:

הַקְּנַס הַמִּינִימַלִי.

* * * * *

יַלְדוּת הִיא גִיל שַׁעֲשׁוּעִים,

בַּגְרוּת הִיא גִיל זַעֲזוּעִים,

קְשִׁישׁוּת הִיא גִיל תַּעְתּוּעִים,

זִקְנָה הִיא גִיל גַּעְגּוּעִים.

* * * * *

זֶה דוֹר־נִמּוּס: אִם בַּת תַּשִּׁיר

סִפְרָהּ אוֹ יַלְקוּטָהּ,

מִיָד יַקְפִּיץ אוֹתָם אַבִּיר

אֵלֶיהָ בִּבְעִיטָה.

* * * * *

זֶה דוֹר־נִמּוּס: כְּשֶׁצָּרִיךְ

בַּ“סְּלֶנְג” הַצַּבָּרִי

לוֹמַר: “אַתָּה טִפֵּש” (אוֹ “פְּסִיךְ”),

אוֹמְרִים: “תִּהְיֶה בָּרִיא!”

* * * * *

דִּיּוּק מַדָּעִי

רָן לוֹמֵד בְּהַתְמָדָה

וְחוֹמֵד “לְשׁוֹן מַדָּע”:

בְּרֹאשׁוֹ הַמֻּנָּחִים

כִּבְקֻפְסָה הֵם מֻנָּחִים!


וְהִנֵּה שִׁמְעוּ עַד־אָן

מַגִּיעָה לְשׁוֹן מַדְּעָן,

הַשּׁוֹמֵר דִּיּוּק־מֻנָּח

גַם בִּשְׁעַת חִידוֹן תַּנַ"ךְ!


רָן נִשְׁאַל בֵּין שְׁאֵלוֹת:

“מָה אֵרַע לְאֵשֶׁת לוֹט?”

הֶחֱזִיר בִּן־רֶגַע רָן:

“הִיא הָפְכָה כְּלוֹרִיד־נַתְרָן!”

* * * * *

נַעַר מוֹדֶרְנִי

תַּלְמִיד בֶּן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֶה נִשְׁאַל,

אִם כְּבָר בָּחַר אֶת הַמִּקְצוֹעַ,

אֲשֶׁר יִלְמַד, כְּשֶׁיִּגְדַּל,

בְּבֵית הַסֵּפֶר הַגָּבוֹהַּ?


הֵשֵׁיב הַנַּעַר: "אֵיךְ אֵדַע,

מַה חִדּוּשֵׁי־עָתִיד יָבִיאוּ?

אוּלַי, עַד כֹּה אַנְשֵׁי־מַדָּע

אֶת מִקְצוֹעִי עוֹד לֹא הִמְצִיאוּ?"

* * * * *

לַטִינִית

הַבְּחִינָה מְאֹד קָשְׁתָה,

וְדָן – נִרְגַּז מִן הַכִּתָּה בָּא.

– “לַטִינִית הִיא לָשׁוֹן מֵתָה?” –

שָׁאָל לְפֶתַע דָּן אֶת אַבָּא.


– “כֵּן” – הֶחֱזִיר הָאָב לַבֵּן.

שָׁקַע לוֹ דָנִי בְּהַרְהֶרֶת –

וְאַחַר־כָּךְ שָׁאַל: "אִם כֵּן,

מַדּוּעַ הִיא אֵינָהּ נִקְבֶּרֶת?"

* * * * *

יַלְדָּה “מְעֻדְכֶּנֶת”

אִם רוֹצֶה בּוֹחֵן לִבְחוֹן

יְדִיעָה שֶׁל נִיב נָכוֹן,

הוּא מַצִּיעַ לְהַשְׁלִים

הַתְחָלַת צֵרוּף־מִלִּים.


“רוּת” – אָמַר הָאָב לַבַּת:

"נָא הַשְׁלִימִי “הֲשָבַת…”!

הוּא חָשַׁב כִּי הִיא תֵּדַע:

הֲשָׁבַת הָאֲבֵדָה”.


אַךְ הֻשְׁפַּע מֹחָהּ שֶׁל רוּת

מִקְּרִיאָה בָּעִתּוֹנוּת;

וּמִיָּד קָרְאָה הַבַּת:

“הֲשָׁבַת – אוֹ לֹא שָׁבַת?”

* * * * *

יֶלֶד מְעֻדְכָּן

– “הַתְקַבֵּל תּוֹסֶפֶת־יֹקֶר?” –

שָׁאָל אֶת אַבָּא דָּן בַּבֹּקֶר.

– “וַדַּאי!” – עָנָה לוֹ: "הֵן נִצְמַד

שְׂכַר כָּל עוֹבֵד אֶל הַמַּדָּד".


– “יָפֶה!” – אָמַר לְאַבָּא דָּנִי:

"זֶה דִין צוֹדֵק. וּבְכֵן, סְבוּרַנִי

כִּי מִן הַצֶּדֶק שֶׁיֻּצְמַד

גַּם סַךְ דְּמֵי־כִּיס אֶל הַמַּדָּד!"

* * * * *

“שְׁאַל, בְּנִי, שְׁאַל!”

“הַסְבֵּר לִי, אַבָּא” – סָח יַלְדּוֹן:

“כֵּיצַד פּוֹעֵל הַטֶּלֶפוֹן?”

עָנָה לוֹ: "צַר לִי, צַר, יַלְדִּי:

זֹאת לֹא לָמַדְתִּי מֵעוֹדִי!"


שָׁאַל הַבֵּן: "מַה סוֹד הַחֹק

שֶׁכָּל אִילָן – צִבְעוֹ יָרֹק?"

עָנָה: "לָמַדְתִּי זֹאת, יַלְדִּי,

אַךְ כְּבָר שָׁכַחְתִּי תַּלְמוּדִי!"


הִקְשָׁה הַבֵּן קֻשְׁיָה שׁוֹנָה:

“מָה הַמֶּרְחָק עַד הַלְּבָנָה?”

עָנָה לוֹ אַבָּא: "סְלַח, יַלְדִּי:

פְּרָט זֶה אֵינֶנּוּ בְּיָדִי!"


נָדַם הַיֶּלֶד, מְאֻכְזָב.

– “שְׁאַל!” – עוֹדֵד אוֹתוֹ הָאָב.

"שְׁאַל, יַלְדִּי, בַּקֵּשׁ מֵידָע!

אִם לֹא תִּשְׁאַל – כֵּיצַד תֵּדָע?"

* * * * *

אַכְזָבָה

יַלְדָּה בַּת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֶה חוֹזֶרֶת

מִסּרֶט־בֹּקֶר, הַמֻּקְרָן

לְלֹא־הֶפְסֵק. – “יָפֶה הַסֶּרֶט?” –

שׁוֹאֵל אָחִיהָ הַסַּקְרָן.


– “לֹא!” – הִיא עוֹנָה לוֹ – "הִתְאַכְזַבְתִּי!

הָעֲלִילָה מְאֹד טִפְּשִׁית –

וְרַק בְּקֹשִׁי רַב יָשַבְתִּי

עַד גְּמָר הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית!"

* * * * *

פְּלִיאָה

צוֹפֵה־קוֹלְנוֹעַ מְפַהֵק,

תּוֹהֶה וּמִתְפַּלֵּא:

"הִנֵּה רְאוּ: הַסֶּרֶט רֵיק

וְהָאוּלָם מָלֵא!"

* * * * *

מַה מַּקְסִימָה בְּ“טֶלֶסְקוֹפּ”

כּוֹכֶבֶת מְפֻרְסֶמֶת!

אוּלָם דְּמוּתָהּ בְּ“מִיקְרוֹסְקוֹפּ” –

הַרְבֵּה פָּחוֹת קוֹסֶמֶת.

* * * * *

אֶת הָרָחוֹק מַקְלֵט מַקְרִיב,

אַך בֵּין קְרוֹבִים מֵבִיא רַק רִיב.

* * * * *

יֵשׁ לְכָל גַּל מִן הַגַּלִּים

מַעֲרִיצִים – וְשׁוֹלְלִים.

בֵּינָם פּוֹרֵץ סִכְסוּךְ אַלִּים –

וּמִלְחַמְתָּם “מַכָּה גַּלִּים”.

* * * * *

פִּלְאֵי הַמַּדָּע

יַלְדּוֹן בֶּן־עִיר – הָיָה לוֹ חֵשֶׁק

לִרְאוֹת קִדְמָה מִשְׁקִית בַּכְּפָר,

וְכַאֲשֶׁר בִּקֵּר בְּמֶשֶׁק,

גִּלָּה עִנְיָן בְּכָל דָּבָר.


הֶרְאוּ לוֹ רֶפֶת מְשֻׁכְלֶלֶת,

שֶׁבָּהּ חוֹלֵב פָּרוֹת חַשְׁמַל.

“אֲנִי מֵבִין” – אָמַר הַיֶּלֶד:

"יוֹתֵר חַשְׁמַל – פָּחוֹת עָמָל!


וְאִם בְּדֶרֶךְ מְמֻכֶּנֶת,

נֶחְשָׂךְ כָּל טֹרַח מְיֻתָּר,

וַדַּאי בְּרֶפֶת מְעֻדֶכֶּנֶת –

חֲלַב־פָּרוֹת הוּא מְפֻסְטָר?"

* * * * *

סוֹד הַחַשְׁמַל

מוֹרֶה שָׁאָל בְּבֵית־הַסֵּפֶר:

“אֶפְרַיִם, מַה הוּא זֶה חַשְׁמַל?”

– “אֶ… אֶ… יָדַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי” –

גִּמְגֵּם בְּפַחַד הַנִּשְׁאָל.


פְּנֵי הַמּוֹרֶה קָדְרוּ לְפֶתַע,

וְהוּא קָרָא בַּחֲרָדָה:

"אוֹי וַאֲבוֹי! אָמְנָם שָכַחְתָּ?

הוֹ, מָה עוֹלַלְתָּ לַמַּדָּע!


אָתָּה – יָחִיד שֶׁפִּעֲנַחְתָּ

בִּמְלוֹא־עוֹלָם מַהוּת חַשְׁמַל;

וְגַם אַתָּה פִּתְאֹם שָׁכַחְתָּ!

מַדָּע אֻמְלָל וּבִיש מַזָּל!"

* * * * *

פְּרָס מַחְטִיא

– בְּנִי, הִתְבַּיֵּשׁ נָא! מָה עוֹלַלְתָּ?

לְךָ הִבְטַחְתִּי מְכוֹנִית

כִּפְרָס־לִמּוּד – אולָם נִכְשַׁלְתָּ

בִּבְחִינָתְךָ הָעִיּוּנִית.


זוֹ תּוֹפָעַת רִשּׁוּל אוֹ אֹדֶשׁ!

מֹחִי אֵינֶנּוּ מַשִּׂיגָהּ!

בַּמֶּה עָסַקְתָּ כָּל הַחֹדֶשׁ?"

– “אֲנִי לָמַדְתִּי… נְהִיגָה!”

* * * * *

בֵּן חַסְכָן

"הַאִם אַתְּ, אִמָּא, מְרֻצָּה

שֶׁבִּשְׁבִילֵךְ חָסַכְתִּי לִירָה?"

– "וַדַּאי! אוּלָם אֲנִי רוֹצָה

לָדַעַת, אֵיךְ? אוּלַי תַּסְבִּירָה?"


– "הִבְטַחַתְּ לִירָה לִי שִׁלְשׁוֹם,

אִם אֲתַקֵּן צִיּוּן שְׁנָתִי רָע.

בְּחִינָתִי הָיְתָה הַיּוֹם.

וּבְכֵן, חָסַכְתִּי לָךְ הַלִּירָה!"

* * * * *

מַפְתֵּחַ־כָּבוֹד

"נָתַתְּ מַפְתֵּחַ מְיֻחָד

מִן הַדִּירָה לִבְנֵךְ הַנַּעַר?

בְּמוֹ־יָדֵךְ יָצַרְתְּ מִטְרָד!" –

אָמְרָה לָאֵם שְׁכֶנְתָּה בְּצַעַר.


הָאֵם חִיְּכָה: "זֶה פַּחַד־שָׁוְא!

מַפְתֵּחֵ זֶה מֵבִיא תּוֹעֶלֶת:

בְּנִי מִתְפָּאֵר בּוֹ בֵּין רֵעָיו –

אַךְ הוּא אֵינוֹ מַתְאִים לַדֶּלֶת!"

* * * * *

שֵׁרוּת סָדִיר

פְּלוֹנִי נִכְנַס לְמַעֲלִית.

הַנַּעֲרוֹן בַּפֶּתַח,

“הַמַּעֲלֶה וְהַמּוֹרִיד”,

קָרָא “בַּלָּשׁ” רַב־מֶתַח.


הָאִישׁ הִבִּיט עַל הַשָּעוֹן.

רוּחוֹ קָצְרָה, נִרְגָּזָה.

נִשְׁמַע רִשְׁרוּשׁ דַּפֵּי־סִפְרוֹן.

הַמַּעֲלִית לֹא זָזָה.


מָתַי עוֹלָה הַמַּעֲלִית?” –

שָאַל הָאִישׁ בְּגַעַר.

– “בְּסוֹף כָּל פֶּרֶק!” – חִישׁ הִפְלִיט,

אַגַּב קְרִיאָה, הַנַּעַר.

* * * * *

נִמּוּס

"יְסוֹד נִמּוּס – הוּא אֹרֶךְ־רוּחַ.

לְמַד שֵׁרוּת אָדִיב!" – הֵעִיר

זַבָּן וָתִיק, אַגַּב וִכּוּחַ,

לְמִתְלַמֵד, בָּחוּר צָעִיר.


– “דַּי! מוּסָרְךָ עָלַי לְטֹרַח!” –

עָנָה הַנַּעַר בְּרִתְחָה:

"וְכִי אֵינִי אָדִיב דֵּי־צֹרֶךְ,

שׁוֹטֶה זָקֵן שֶׁכְּמוֹתְךָ?"

* * * * *

בְּאוֹטוֹבּוּס

אִישׁ צָעִיר מָסַר לִגְבֶרֶת

מְקוֹמוֹ לְיַד אֶשְׁנָב –

כִּי הָרוּחַ הַגּוֹבֶרֶת

הִצְלִיפַתּוּ עַל פָּנָיו.

סָח זָקֵן בְּאוֹטוֹבּוּס,

שֶהָיָה מְאֹד עָמוּס:

"אִם לַנֹּעַר יֵשׁ נִמּוּס,

הוּא שׁוֹמְרוֹ כְּסוֹד כָּמוּס!"

* * * * *

אֵם מוֹדֶרְנִית

גַם קַלֵּי־חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו

דָּן תָּמִיד עוֹרֵךְ בִּכְתָב.

הוּא טוֹעֵן: “חִשּׁוּב בַּמֹּחַ” –

מְסֻבָּךְ הוּא וְלֹא נוֹחַ.


נִמְלְכָה אִמּוֹ שֶׁל דָּן

לְלַמְּדוֹ תַּכְסִיס קָטָן:

"בְּנִי, הַפְעֵל “עֵינֵי־הָרוּחַ” –

וְדַמֵּה לִכְתּוֹב עַל לוּחַ!


הֲבִינוֹתָ? הִתְכּוֹנֵן!

עֲצוּמוֹת עֵינֶיךָ?" – “כֵּן”

– "הֲרוֹאוֹת עֵינֵי־רוּחֶךָ

אֶת הַלּוּחַ לְפָנֶיךָ?"


– כֵּן, מַמָּשׁ כְּבַחֲלוֹם!"

– "וְעַכְשָּו דַמֵּה לִרְשׁוֹם!

הֲרָשַׁמְתָּ עַל הַלּוּחַ

הַסְּפָרוֹת בְּ“גִּיר־הָרוּחַ?”


– “לֹא!” – “מַדּוּעַ, בֵּן יַקִּיר?”

– “לֹא מָצָאתִי אֶת הַגִּיר!”

* * * * *

“גַ’זְבַּךְ”

“בָּנַי” – סִפֵּר לַפְּסִיכוֹלוֹג

הָאָב הַמְרֻגָּז –

“מִתְגַ’זְזִים”: קוֹלְטִים כִּסְפוֹג

בּוּלְמוּסִיקָה שֶׁל גַ’ז!"


– “קְנֵה תַּקְלִיטֵי־מוֹפֵת לָרֹב!” –

הִמְלִיץ הָאִישׁ לָאָב.

בְּהִזְדַּמְּנָם שֵׁנִית בָּרְחוֹב,

שָׁאַל עַל נְעָרָיו.


– “אֲבוֹי!” – גָּנַח הָאָב: "שְׁכֵנַי

בָּאִים לִרְאוֹת בְּסָךְ

לַהֲטוּטֵי כִּרְכּוּר בָּנַי

לְקוֹל תַּקְלִיט שֶׁל בַּךְ!"

* * * * *

אֶמְצָעִי־בְּטִיחוּת

הָאֵם חָזְרָה – וְהִיא שׁוֹאֶלֶת

אֶת הַ“שְּׁמַרְטַף” בְּתִמָּהוֹן:

"מָה? אַתְּ סִלַּקְתְּ הַמַּחֲצֶלֶת

מִתַּחַת עֶרֶשׂ־הַיַּלְדּוֹן?"


– “כֵּן, הִיא עָבָה מֵאֵין כָּמוֹהָ” –

עָנְתָה בְּנַחַת “שְׁמַרְטַפָּהּ” –

"וּבִגְלָלָה יִקְשֶׁה לִשְׁמוֹעַ,

אִם בְּנֵך יִפּוֹל אֶל הָרִצְפָּה!"

* * * * *

קֻשְׁיָה

הַאֻמְנָם כָּל־כָּךְ הֶחְכִּימָה

הַחֶבְרָה מִן הַזְּמַנִּים

כַּאֲשֶׁר “שְׁמַרְטַף” וְאִמָּא

לֹא הָיוּ דְבָרִים שׁוֹנִים?

* * * * *

יֶלֶד רָגִישׁ

אֵם אָמרָה לַמְחַנֶּכֶת:

"עַל עֶזְרֵךְ אֲנִי סוֹמֶכֶת:

כָּאן יִלְמַד יַלְדִּי בֶּן־שֵׁשׁ –

וְלִבִּי מְאֹד חוֹשֵׁשׁ!


כֹּה רָגִישׁ הוּא זֶה הַיֶּלֶד –

שֶׁנַּפְשׁוֹ אֵינָהּ סוֹבֶלֶת

שׁוּם חֻמְרָה! הֲיִי זְהִירָה:

הוּא נִפְגָּע מִגְּעָרָה!"


– "אַךְ, גְּבִרְתִּי, הֵן אַתְּ יוֹדַעַת:

בְּבֵית־סֵפֵר יֵשׁ מִשְׁמַעַת!

הַטָּפַת מוּסָר לִבְנֵךְ

הִיא חוֹבַת הַמְחַנֵּךְ!"


– כֵּן, אֶת זֹאת אֲנִי יוֹדַעַת:

כְּמוּבָן, דְּרוּשָׁה מִשְׁמַעַת!

יֵשׁ הֶכְרַח בְּאֶמְצָעִים

מַשְׁפִּיעִים וּמַרְתִּיעִים!"


– “וְאִם כָּךְ הוּא, מָה רוֹצָה אַתְּ?”

– "אִם יָפֵר יַלְדִּי מִשְׁמַעַת,

תְּנִי, לְמַעַן רִסּוּנוֹ,

סְטִירַת־לֶחִי לִשְׁכֵנוֹ!"

* * * * *

בַּקָּשַׁת אִמָּא

הֵבִיאָה אֵם יַלְדּוֹן בֶּן־חֶמֶד

אֶל הַסַּפָּר: “סַפֵּר אֶת בְּנִי!”

הַקָּט הֶחְזִיק בְּיָד מוּרֶמֶת

אֶקְדַּח־פּוּרִים רַעֲשָׁנִי.


"עַד שֶׁאַתָּה עָלָיו טוֹרֵחַ

אָרוּץ לִקְנוֹת דְּבָרִים מִסְפָּר!"

– “הַאִם יַלְדֵּךְ לֹא יִתְפַּרְחֵחַ?” –

שָׁאַל בְּפַחַד הַסַּפָּר.


– "לֹא, לֹא! הוּא רַק מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ

בְּאֶקדּוֹחוֹן – וְזֶה הַכֹּל.

זֶה לֹא מַזִּיק, אַךְ הוּא תּוֹבֵעַ

שֶׁהַנּוֹרֶה – מִיָּד יִפּוֹל!


וּבְכֵן, עִם כָּל יְרִי מַפְתִּיעַ,

עֲשֵׂה טוֹבָה לִי: צְנַח כַּמֵּת!

זֶה, בְּלִי סָפֵק אוֹתוֹ יַרְגִּיעַ –

וְהוּא יָשׁוּב לִהְיוֹת שָׁקֵט!"

* * * * *

יוֹם הָאָב

בְּמִשְׁפָּחָה אַחַת הֻחְלַט

לָחֹג גַּם “יוֹם־הָאָב”.

הַכֹּל: הָאֵם, כָּל בֵּן, כָּל בַּת –

הִתְכּוֹנְנוּ זְמַן רַב.


סוֹף־סוֹף סֻיְּמוּ הַהֲכָנוֹת –

וְיוֹם הָאַפְתָּעָה בָּא:

הֵחֵל מִצְעַד הַמַּתָּנוֹת

אֶל סַף חַדְרוֹ שֶׁל אַבָּא.


הוּבְאוּ טְרַנְזִיסְטוֹר וְשָׁעוֹן,

מַצִּית יָפֶה, מִקְטֶרֶת,

אַרְנָק וְתִיק, צִיּוּר, פִּסְלוֹן,

נִבְרֶשֶׁת מְהֻדֶּרֶת;


הוּבְאוּ כְּסָיוֹת וּמִזְוָדָה

אַלְבּוֹם וְסֵפֶר־פַּיִט,

וּמִטְרִיָּה וַאֱפֻדָּה

וְגַם מִקְטֹרֶן־בַּיִת;


הוּבְאוּ תְּרֵיסַר שֶׁל עֲנִיבוֹת

וּמַכְשִׁירֵי־תִּגְלַחַת…

הָאָב, נִרְגָּשׁ מִן הַכָּבוֹד,

קָרַן כֻּלוֹ מִנַּחַת.


וּלְבַסּוֹף מַעֲטָפָה

לָאָב הוֹשִׁיטָה אִמָּא:

גְּדוֹלָה, עָבָה וְלֹא־שְׁקוּפָה…

מָה עוֹד גָּנוּז בָּה פְּנִימָה?


שָׁאַל הָאָב הַמִּשְׁתּוֹמֵם:

“תּוֹסֶפֶת מַתָּנוֹת?”

– “לֹא” – בְּחִיּוּךְ עָנְתָה הָאֵם:

“זֶה – צְרוֹר הַחֶשְׁבּוֹנוֹת!”

* * * * *

“חֶרְבּוֹן” בְּחֶשְׁבּוֹן

אַחַר קְטָטָה עִם חֲבֵרָיו,

שָׁב אֱלִיעֶזֶר בֶּן־הָעֶשֶׂר.

“פַּנָּס” כָּחֹל – סִמַּן הַקְּרָב –

קִשֵּׁט עֵינוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר.


– “הֲרֵי אָמַרְתִּי, יֶלֶד רָע” –

נִזְדָּעֲקָה אִמּוֹ בְּרֹגֶז:

"סְפוֹר עַד עֶשְׂרִים לִפְנֵי תִּגְרָה!

כָּל לַהַט־קְרָב הָיָה נָמוֹג אָז!"


– דַּוְקָא סָפַרְתִּי עַד עֶשְׂרִים" –

עָנָה בְּעֶצֶב אֱלִיעֶזֶר –

אֲבָל אִמּוֹת הַחֲבֵרִים

הוֹרוּ לָהֶם לִסְפּוֹר עַד עֶשֶׂר!"

* * * * *

כֹּח־יָד וְכֹחַ־רֶגֶל

שׂוֹחֲחוּ בֵּינָם שְׁכֵנִים

בְּעִנְיַן חִנּוּךְ־בָּנִים.


סָח רִאשׁוֹן, סְפּוֹרְטַאי מֻבְהָק:

"הַחַיִּים הֵם מַאֲבָק.

בְּנִי עָלוּל לִהְיוֹת תָּקוּף:

לִמַּדְתִּיו אֵפוֹא אִגְרוּף!"


סָח שֵׁנִי: סָפֵק, שָׁכֵן,

אִם הַ“בּוֹכְּס” עָלָיו יָגֵן

מִגְּבַרְתָּן וּבַעַל־גּוּף,

שֶׁגַּם הוּא לָמַד אִגְרוּף!"


הָרִאשׁוֹן מִיָּד עָנָה:

"טַעֲנָה זוֹ – טַעֲנָה!

אַךְ גַּם כָּאן יֶשְׁנָהּ עֵצָה:

לִמַּדְתִּיהוּ גַם רִיצָה!"

* * * * *

רֶמֶז עָדִין

הַבִּשּׁוּל – תּוֹרָה נִכְבֶּדֶת,

וְגַם רוּת אוֹתָהּ לוֹמֶדֶת –

וּבֵינְתַיִם בַּעֲלָהּ

קְצָת חוֹלֶה מִבִּשּׁוּלָהּ.


רוּת בִּבְכִי סִפְּרָה לוֹ: "רָנִי,

כְּלַבְלַבִּי הַיּוֹם “סִדְּרַנִי”:

הוּא זָלַל אֶת תַּבְשִׁילְךָ,

שֶׁהֵכַנְתִּי בִּשְׁבִילְךָ!"


– “אַל תִּבְכִּי!” – אָמַר בְּנַחַת

רָן לְרוּת הַנֶּאֱנַחַת:

"לֹא כְּדַאי לְהִצְטַעֵר:

לָךְ אֶקְנֶה כְּלַבְלַב אַחֵר!"

* * * * *

מַאֲכָל מִסְתּוֹרִי

פְּלוֹנִי – הֻגַּשׁ לוֹ מַאֲכָל.

לֹא הִכִּירוֹ לְפִי הַטַּעַם –

וְאֶת אִשְׁתּוֹ מִיָּד שַׁאַל:

“בַּמֶּה כִּבַּדְתְּ אוֹתִי הַפַּעַם?”


אִשְׁתּוֹ חָשְׁבָה מְעַט בִּדְמִי…

סוֹף־סוֹף הוֹדְתָה אַחַר הַשֶּׁתֶק:

"אֵינִי יוֹדַעַת בְּעַצְמִי:

מִן הַפַּחִית נָשַׁר הַפֶּתֶק!"


לְמִסְעָדָה הוֹלֵךֱ אָדָם

כְּדֵי לִשְׁבּוֹר רָעָב;

וְהַזּוֹלֵל – כְדֵי שֶׁשָּם

“יָשִׂישׂוּ בְּנֵי־מֵעָיו”.

* * * * *

אֵי־אָז חָמְדוּ לִזְלוֹל בְּזוֹל!

כָּעֵת – וְזוֹ חִידָה לִי –

הַזּוֹלְלִים חוֹמְדִים לִזְלוֹל

בְּיֹקֶר מַכְּסִימַלִי!

* * * * *

אִישׁ תַּרְבּוּתִי – לֹא קַנִיבַּל.

עַל־כֵּן אֶת בְּשָׂרוֹ

שֶׁל בֶּן־מִינֵהוּ לֹא יֹאכַל:

הוּא רַק פּוֹשֵׁט עוֹרוֹ.

* * * * *

בְּקַבְּלָנוּת” עוֹבֵד זוֹלֵל –

וּמְקַבֵּל מִשְׁקָל.

אַךְ קֻבְלָנָה לוֹ: הוּא קוֹבֵל

כִּי קִבּוּלוֹ מֻגְבָּל.

* * * * *

אָמְנָם זְלִילָה הִיא סְפּוֹרְט טָעִים,

אַךְ אוֹי לְאֵלֶּה סְפּוֹרְטָאִים!

* * * * *

זוֹלֵל עַצְלָן גּוֹרֵס גִּרְסָה:

בִּשְׁבִיל כָּרֵס נוֹצְרָה כֻּרְסָה!

* * * * *

עֹדֶף הָפוּךְ

עִם בַּת זוּגוֹ נִקְלַע בָּחוּר

לְבֵית־קָפֶה מִסּוּג הָדוּר,

בּוֹ מְנַצֵּחַ קַל־שַׁרְבִיט

הִנְעִים בְּנֶגֶן פַּת־עַרְבִית.


לָאֲרוּחָה הֻגְּשָׁה שְׁתִיָּה.

בָּא הַמֶּלְצַר לְשֵׁם גְּבִיָּה.

סָח הַבָּחוּר בְּטוֹן מַרְשִׁים:

“לִי יֵשׁ רַק שְׁטָר שֶׁל חֲמִשִּׁים!”


הוּא קְצָת רִחֵם עַל הַמֶּלְצַר,

שֶׁיִּתְקַשֶּׁה לִפְרוֹט הַשְּׁטָר.

אַךְ זֶה עָנָה לוֹ: "אֵין דָּבָר!

אֶת הַיִּתְרָה תִּפְרַע מָחָר!"

* * * * *

סוֹד אֲרִיכוּת־חַיִּים מוֹדֶרְנִית

“חַיֵּי־אָדָם הִכְפִּילוּ אֹרֶך” –

אָמַר פְּרוֹפֶסּוֹר: "מִי יֵדַע

לָתֵת הֶסְבֵּר מַקִּיף כַּצֹּרֶךְ:

מַה מְקוֹרָה שֶׁל הָעֻבְדָּה?"


סְטוּדֶנְט הֵשִׁיב לוֹ לַפְּרוֹפֶסּוֹר:

לֹא אַאֲרִיךְ בְּהֶסְבֵּרַי:

בִּמְקוֹם מֵאָה סִבּוֹת – אוֹ עֶשֶׂר –

אַזְכִּיר אַחַת, וְהִיא – אֶשְׁרַאי:


כָּעֵת חוֹבוֹת כְּיַד הַמֶּלֶךְ

עוֹשֶׂה כָּל אִישׁ בַּנְּעוּרִים;

דְּרוּשִׁים חַיָּיו שֶׁל מְתוּשֶׁלַח

לְשִׁלּוּמָם בְּשִׁעוּרִים!"

* * * * *

רָהִיטֵי־פְּרָס

בָּעִתּוֹנוּת נִדְפַּס פִּרְסוּם:

"שִׁמְרוּ תְּלוּשִׁים שֶׁל סַבּוֹנֵנוּ!

תּוּכְלוּ לִזְכּוֹת בִּפְרָס עָצוּם:

רִהוּט־דִּירָה עַל חֶשְׁבּוֹנֵנוּ!"


– הַאֵין זֶה שֶׁקֶר, בִּמְחִילָה?" –

אָמְרָה אִשָּׁה אַחַת מֻפְתַּעַת.

– “לֹא, זֶה עִנְיָן שֶׁל הַגְרָלָה” –

עָנְתָה שְׁכֶנְתָּהּ – "אֲנִי יוֹדַעַת:


סִפְּרָה מִשְׁפַֹחַת מַכָּרִים

כִּי רִהֲטָה בְּזוֹ הַדֶּרֶךְ

דִּירָה בַּת שֵׁשֶׁת חֲדָרִים –

וְהָרִהוּט הָיָה רַב־עֵרֶךְ.


אַךְ, בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַחֶשְׁבּוֹן,

נִדְרַשׁ רִהוּט לָהּ רַק לְחֶדֶר:

כִּי עֲרֵמוֹת קֻפְסוֹת־סַבּוֹן

תָּפְסוּ בֵּינְתַיִם כָּל הַיֶּתֶר!"

* * * * *

הַמִּדָּה וְהַמּוֹדָה

בְּבֵית־מִסְחָר רוֹצָה קוֹנָה

לִמְדּוֹד תִּלְבֹּשֶׁת מוּכָנָה.


הַזַּבָּנִית הַיְדִידָה

בּוֹדֶקֶת תֹּאַם הַמִּדָּה:


“הַאִם צָרָה הַחֲגוֹרָה?”

– “לֹא, בְּהֶחְלֵט אֵינָהּ צָרָה!”


– "הֲמַרְגִּישָׁה אַתְּ מוּעָקָה

בְּבִית־הַשֶּׁחִי? – “לָאו דַּוְקָא!”


– “הַאִם יֵשׁ לַחַץ בֶּחָזֶה?”

– “לֹא, אֵין שׁוּם לַחַץ שֶׁכָּזֶה!”


– "וּבְכֵן, לֹא זֶהוּ, כְּמוּבָן:

דָּרוּשׁ מִסְפָּר יוֹתֵר קָטָן!"

* * * * *

בַּת דּוֹר חָדָשׁ, בְּרֹב שִׂכְלָהּ,

קוֹנָה אֶת נְעָלֶיהָ

לְפִי אָפְנָה לְפִי שִׂמְלָה –

אַךְ לֹא לְפִי רַגְלֶיהָ!

* * * * *

עֲצָתָהּ שֶׁל סָבְתָא

יוֹשְׁבוֹת בְּצַוְתָּא רוּת וְסָבְתָא.

“מָה אַתְּ לוֹמֶדֶת, נֶכְדָּתִי?”

– "פִיסִיּוֹלוֹגְיָה, פְּסִיכוֹלוֹגְיָה

וּבִּיּוֹלוֹגְיָה, סָבָתִי!"


– "אָכֵן, עָשָׂה רֹאשֵׁךְ כִּסְפוֹג יָהּ!

אַךְ עֲדִיפוֹת לָךְ, לְדַעְתִּי,

בִּשֹּוּלוֹלוֹגְיָה, כְּבִיסוֹלוֹגְיָה

וּתְפִירוֹלוֹגְיָה, נֶכְדָּתִי!"

* * * * *

פּחַד־שָׁוְא

הָאָב עָבַד בַּחֶדֶר פְּנִימָה.

פִּתְאֹם קָרָא מִשָּׁם לַבֵּן:

"בּוֹא הֵנָּה, בְּנִי! סִפְּרָה לִי אִמָּא

שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתָּ לְעַשֵּׁן!"


הַצְּעִירוֹן צִפָּה בְּפַחַד

לְתוֹכָחָה אַכְזָרִיָּה.

“אִם־כֵּן” – אָמַר אָבִיו בְּנַחַת –

כַּבְּדֵנִי בְּסִיגָרִיָּה!"

* * * * *

בֶּגֶד־יָם

עַל שְׂפַת־הַיָּם פַּקָּח מַכָּר

אָמַר לְרוּת: "שְׁמָעִינִי!

הַאִם בָּךְ אִמָּא לֹא תִּגְעַר,

אִם הִיא תִּרְאֵךְ בְּ“מִינִי”?


– “כֵּן, אֲדוֹנִי, אַתָּה צוֹדֵק!” –

הַנַּעֲרָה הִסְכִּימָה:

"אִמִּי תִּגְעַר בִּי בְּלִי סָפֵק:

זֶה בֶּגֶד־יָם שֶׁל אִמָּא!"

* * * * *

חוּשׁ מִסְחָרִי

"הוֹ, דָּן, הִשְׁמַעְתָּ זֶה־עַתָּה

מִלָּה אֲשֶׁר אֶסְלוֹד מִמֶּנָּה!

אֶתֵּן לְךָ עֶשְׂרִים פְּרוּטָה,

אִם שׁוּב מִמְּךָ לֹא אֶשְׁמָעֶנָּה!"


– "אֲנִי מַסְכִּים לַהַצָּעָה!

מִלָּה זוֹ, אִמָּא, לֹא אַזְכִּיר עוֹד!

אַךְ יֵשׁ לִי עוֹד מִלָּה רָעָה,

שֶׁלְּפָחוֹת שׁוֹוָה שְׁתֵּי לִירוֹת!"

* * * * *

מִמִּי?

תַּלְמִיד הִרְבָּה לִפְלוֹט קְלָלוֹת.

מוֹרוֹ קָרָא לְאַבָּא.

אַחַר צִטּוּט כַּמָּה “מִלּוֹת”,

הָאָב לִידֵי חֵמָה בָּא:


"נִבְזֶה! כֵּיצַד הוּא מְקַלֵּל!

נָבָל! אֵינִי יוֹדֵעַ,

מִמִּי־זֶה בְּנִי, לַעֲזָאזֵל,

שָׂפָה כָּזֹאת שׁוֹמֵעַ?"

* * * * *

הַנִּמּוּס וְהַמּוּסָר

"אַתָּה רוֹצֶה תַּפּוּחַ, רֹנִי?

אֶת הַגָּדוֹל אוֹ הַקָּטָן?"

– "מַה יֵשׁ לִשְׁאוֹל? זוֹלֵל כָּמוֹנִי –

גָּדוֹל עָדִיף לוֹ, כְּמוּבָן!"


– “לְשֵׁם נִמּוּס” – מַסְבֶּרֶת אִמָּא –

“צָרִיךְ לוֹמַר: אֶת הַקָּטָן”.

– "הַאִם רוֹצָה אַתְּ שֶׁאַסְכִּימָה

לְשֵׁם נִמּוּס לִהְיוֹת שַׁקְּרָן?"

המלצות קוראים
תגיות