רקע
חנניה ריכמן
דּוֹר-שָׁוְא – וְיוֹרְשָׁיו
xמוגש ברשות פרסום [?]
vעיון

תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל חֻצְפָּן


אִשָּׁה קְשִׁישָׁה בָּרְחוֹב שׁוֹאֶלֶת

פִּרְחָח קָטָן, שֶׁפִּיו עָשֵׁן:

"הַאִם אִמְּךָ יוֹדַעַת, יֶלֶד,

שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתָּ לְעַשֵּׁן?"


– “הַאִם אִישֵׁךְ יוֹדֵעַ, גְּבֶרֶת” –

מֵשִׁיב הַלָּז עַל הַדְּבָרִים –

"שֶׁאַתְּ פּוֹנָה וּמְדַבֶּרֶת

אֶל בַּחוּרִים לֹא-מֻכָּרִים?"


אֵין חֲשָׁשׁ


דִּירַת-בֻּבּוֹת בּוֹנָה לָהּ צִלִּי;

יִצְחָק אָחִיהָ לָהּ עוֹזֵר.

הִיא מַפְצִירָה בְּאִמָּא: "תְּנִי לִי

אֶת הַפַּטִּישׁ – לִדְפּוֹק מַסְמֵר!"


– "הַאִם אֵינֵךְ פּוֹחֶדֶת, צִלִּי,

שֶׁתִּפָּצְעִי אַגַּב-מִשְׂחָק?"

– "לֹא, אִמָּא, לֹא! אַל תִּדְאֲגִי לִי:

אֶת הַמַּסְמֵר יַחְזִיק יִצְחָק!"


הָיָה עָסוּק…


“יַלְדִּי” – אָמְרָה אִמּוֹ שֶׁל מַתִּי –

"אַל תְּשַׂחֵק עוֹד עִם שָׁאוּל!

הוּא יֶלֶד רַע: אֶתְמוֹל, שָׁמַעְתִּי,

קָשַׁר קֻמְקוּם לִזְנַב חָתוּל.


הַאִם רָאִיתָ זֹאת?" – “רָאִיתִי”.

– “וְלֹא מָנַעְתָּ אֶת שָׁאוּל?”

– “לֹא, אִמָּא, לֹא: עָסוּק הָיִיתִי!”

“בַּמֶּה?” – הֶחְזַקְתִּי בֶּחָתוּל".


רְאָיָה חוֹתֶכֵת


הָאָב רָטַן אַגַּב תִּגְלַחַת:

“בְּתַעֲרִי נִפְגַּם הַחֹד!”

אַךְ בְּנוֹ הַקָּט הֵעִיר בְּנַחַת:

“לֹא, תַּעַרְךָ הוּא חַד מְאֹד!”


אָכֵן, הָאָב לִידֵי פְּלִיאָה בָּא:

“כֵּיצַד אַתָּה יוֹדֵעַ, בְּנִי?”

הֵשִׁיב הַקָּט: "הִשְׁחַזְתִּי, אַבָּא,

בְּתַעַר זֶה אֶת עֶפְרוֹנִי!"


שַׁי לְסַבָּא


עַל פְּנֵי יַלְדּוֹן – בַּת-צְחוֹק נֶחְמֶדֶת.

הוּא אֶל סָבוֹ הַטּוֹב נִגַּשׁ:

"הוֹ, סַבָּא, שְׁמַע: לְיוֹם-הוּלֶדֶת

אַגִּישׁ לְךָ שָׁעוֹן חָדָשׁ!"


– "יוֹם-הוּלַדְתִּי רָחוֹק עֲדַיִן,

אוּלָם אַתָּה מְאֹד חָבִיב!

אָכֵן, שָׁעוֹן כְּבָר יֵשׁ לִי". – "אַיִן:

כָּרֶגַע, סַבָּא, שִׁבַּרְתִּיו!"


חֵפֶץ שֶׁאֵין בּוֹ חֵפֶץ


“הוֹ, מָה עוֹלַלְתָּ פֹּה, כְּסִילוֹן!”-

נָזְפָה הָאֵם בִּבְנָהּ:

"הֲרֵי שָׁבַרְתָּ לִי פִּסְלוֹן

בֶּן שְׁלֹש מֵאוֹת שָׁנָה!"


– "בֶּן שְׁלֹש מֵאוֹת? הַאִם, אָמְנָם,

כָּל-כָּךְ הוּא מְשֻׁמָּשׁ?

וּבְכֵן, נִבְהַלְתִּי לְחִנָּם –

חָשַׁבְתִּי:הוּא חָדָשׁ!"


בְּעַצְמוֹ אָשֵׁם!


"הוֹ, יֶלֶד רַע! הַרְפֵּה מִיָּד

מֵחֲתַלְתּוּל מִסְכֵּן!

חֲדַל לִמְשׁוֹךְ זְנָבוֹ בַּיָּד" –

נָזְפָה הָאֵם בַּבֵּן.


– “אֵינִי מוֹשֵׁךְ זְנָבוֹ בַּיָּד” –

מֵשִׁיב הוּא לְאִמּוֹ:

– "אֲנִי מַחְזִיק זְנָבוֹ בִּלְבַד –

מוֹשְׁכוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ!"


בְּלִי הֶתֵּר-יְצִיאָה


יַלְדּוֹן בּוֹכֶה. “מַה יֵשׁ, אֶפְרַיִם?”

– שְׁכֵנָה שׁוֹאֶלֶת בְּדַרְכָּהּ.

– "אֲבוֹי, אִבַּקְתִּי מִכְנָסַיִם,

כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי עַל קַרְקַע!"


הִיא מִסְתַּכֶּלֶת: "שְׁמַע, אֶפְרַיִם:

אֵין שׁוּם אָבָק בָּהֶם, הַבֵּט!"

“כֵּן” – הוּא עוֹנֶה: "אִמִּי בֵּינְתַיִם

אוֹתָם נִקְּתָה לִי בְּמַחְבֵּט".


הִיא שׁוּב זוֹקֶפֶת בּוֹ עֵינַיִם:

“וּבְכֵן, עַל מָה תִּבְכֶּה כָּעֵת?”

– "כִּי, בְּטַפְּלָהּ בַּמִּכְנָסַיִם,

לִי לֹא נָתְנָה מֵהֶם לָצֵאת!"


סִפּוּרוֹ שֶׁל תַּלְמִיד


"אֲבוֹי! אֶתְמוֹל הָיְתָה בּוּשָׁה:

בָּא יֶלֶד לֹא-רָחוּץ –

וְהַמּוֹרָה אוֹתוֹ גֵרְשָׁה

מִן הַכִּתָּה לַחוּץ!"


– "וְעֹנֶשׁ זֶה שֶׁל הַמּוֹרָה –

פָּעַל פְּעֻּלָּתֹו הוּא?"

– "וַדַּאי! כְּבָר בָּאוּ עֲשָׂרָה

לֹא-רְחוּצִים כָּמוּהוּ!"


הַמַּתְמִיד


מוֹרָה הֵעִירָה עַל תַּלְמִיד:

"אַמְנוֹן – שׁוֹבָב אָיֹם.

לְצַעֲרִי, הוּא גַם מַתְמִיד:

אֵינוֹ מַחְסִיר אַף יוֹם!"


לְפִי הַכְּלָל


הַמְמֻנֶּה הַמְּקוֹמִי

עַל הַחִנּוּךְ הָעֲמָמִי

סָר בְּאַחַד הַבִּקּוּרִים

לְתוֹךְ כִּתָּה שֶׁל נְעָרִים.


עַל הָרִצְפָּה הַנְּקִיָּה

הִבְחִין בִּבְדַל-סִיגָרִיָּה.

“לְמִי שַׁיָּךְ הוּא, יְלָדִים?”

שָׁאַל אֶת פִּי הַתַּלְמִידִים.


– “לְךָ הֵשִׁיבָה הַכִּתָּה.

– “לִי? הֲרֵי בָּאתִי זֶה עַתָּה!”

תָּמַהּ בְּקוֹל הַמְמֻנֶּה

לַמַּעֲנֶה הַמְשֻׁנֶה.


– “הוֹ, אֵין דָּבָר!” – מִיָּד הֵשִׁיב

בְּקוֹל אָדִיב תַּלְמִיד נָדִיב:

"יֵשׁ כְּלָל: זוֹכֶה בַּמְּצִיאָה

מִי שְׁרִאשׁוֹן אוֹתָהּ רָאָה!"


לֶקַח בְּמִשְׁמַעַת


תַּלְמִיד יָשַׁב לְיַד חַלּוֹן.

דַּרְכּוֹ הָיָה מֵצִיץ הַיֶּלֶד

לַמֶּלְתָּחָה בַּמִּסְדְּרוֹן.

פִּתְאֹם קָפַץ קְפִיצָה נִבְהֶלֶת.


בַּחֲרָדָה הֵרִים יָדוֹ

וּבָהּ נִפְנֵּף בְּקֹצֶר-רוּחַ.

כָּעַס מוֹרֵהוּ וְלִמְּדוֹ

הִלְכוֹת-נִמּוּס בְּקוֹל קָשׁוּחַ:


"הוֹרֵד יָדְךָ – אֵינִי סוּמָא –

וְגַם הֵחוּצָה אַל תַּבִּיטָה!"

אַחַר כַּמָּה רִגְעֵי-דְמָמָה,

נִשְׁאַל הַיֶּלֶד: “מָה רָצִיתָ?”


“לֹא-כְלוּם” – עָנָה בַאֲנָחָה:

"רָצִיתִי קֹדֶם לְהוֹדִיעַ

כִּי זָר נִכְנַס לַמֶּלְתָּחָה,

לָקַח מִשָּם אַדַּרְתְּךָ

וּמִסְתַּלֵּק בְּאֵין מַפְרִיעַ!"


מַעֲשֶׂה בְּזַחַל


הָיָה זֶה נֶשֶׁף-תַּחְפּוֹשׂוֹת

לַטַּף בִּלְבַד – וּבַכְּנִיסוֹת

נִצְּבוּ אַנְשֵׁי-מִשְׁמֶרֶת

לִבְלוֹם “פְּלִישָׁה בּוֹגֶרֶת”.


פִּתְאֹם, עִם צְרוֹר גָּדוֹל בַּיָּד,

לִפְנֵי סַדְּרָן תַּקִּיף אֶחָד

הוֹפִיעָה אֵיזוֹ אִמָּא:

"הוֹי, הַכְנִיסֵנִי פְּנִימָה!


לְיַלְדָּתִי הַיּוֹם נִתְפַּר

לְבוּשׁ-תַּחְפֹּשֶׂת שֶׁל פַּרְפָּר.

אַךְ אוֹי לִי: בַּכְּתֵפַיִם

לֹא שַׂמְתִּי לָהּ כְּנָפַיִם!"


– “גְּבִרְתִּי!” – עָנָה לָהּ – "צַר לִי, צַר,

אַךְ לַהֲפוֹךְ בִּתֵּךְ פַּרְפָּר

עַכְשָׁו לֹא יְכוֹלָה אַתְּ:

הִיא תִּשָׁאֵר תּוֹלַעַת!"


“מִצְוָה” מְשֻׁלֶּשֶׁת


מַדְרִיךְ הִסְבִּיר לַחֲנִיכָיו

עִקַּר חוֹבוֹת-צוֹפֶה:

"כָּל יוֹם וָיוֹם צוֹפֶה חַיָּב

בְּמַעֲשֶׂה יָפֶה.


יֵשׁ מַעֲשֵׂי-מִצְוָה שׁוֹנִים,

הַמִּזְדַּמְּנִים לָרֹב –

כְּגוֹן סִיּוּעַ לִזְקֵנִים

בַּחֲצִיַּת רְחוֹב!"


אֵיתָן נִשְׁאַל לְמָחֳרָת:

“מַה מַעַשְׂךָ הַטּוֹב?”

– "הֶחְזַקְתִּי יַד זְקֵנָה אַחַת

בַּחֲצִיַּת רְחוֹב!"


– “יָפֶה! וּמַה פָּעַלְתָּ, דָּן?”

הַלָּז הֵשִׁיב בְּנַחַת:

"אֲנִי עָזַרְתִּי לְאֵיתָן:

הֶעֱבַרְנוּהָ יַחַד!"


– "אָכֵן, גַּם זוֹ עֶזְָרה טוֹבָה!

וּמָה אַתָּה, אֶפְרַיִם?"

– "אֲנִי עָזַרְתִּי בַּמִצְוָה

לַחֲבֵרַי הַשְּׁנַיִם!"


– "מַה? נִדְרְשָׁה עֶזְרַת שְׁלֹשָה?

עִנְיָן מְאֹד מַפְתִּיעַ!"

– "אוֹי, זוֹ הָיְתָה טִרְחָה קָשָׁה,

כִּי הַזְּקֵנָה הִפְרִיעָה:


הִיא לֹא רָצְתָה לַחְצוֹת הָרְחוֹב –

וְאַף נִסְּתָה לִבְרוֹחַ;

אוֹתָהּ אֻלַּצְנוּ סוֹף-כָּל-סוֹף

לְהַעֲבִיר בְּכֹחַ!"


עֵצָה מְאֻחֶרֶת


הַיֶּלֶד רֹן בַּחֲגִיגָה

זָלַל עוּגָה אַחַר עוּגָה.


סוֹף– סוֹף חָדַל: הִתְחִיל לָחוּשׁ

כִּי כְּבָר מָלֵא הוּא וְגָדוּשׁ


אַחַר זְמַן-מָה אֵלָיו נִגְּשָׁה

הַמְאָרַחַת וּבִקְּשָׁה:


“הַמְשֵׁךְ נָא, רֹנִי, עַד-כַּלֵּה!”

הֵשִׁיב לָהּ רֹן: “אֲנִי מָלֵא!”


– “וּבְכֵן” – אָמְרָה הַגְּבֶרֶת – "שִׂים

קְצָת פְּרִי לַדֶּרֶךְ בַּכִּיסִים!"


– “תּוֹדָה!” – עָנָה לָהּ רֹן: "חֵן-חֵן!

כְּבָר כָּל כִּיסַי מָלְאוּ גַם-כֵּן!"


רֶמֶז דַּק


יִזְהָר, לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם,

יָצָא לַדֶּרֶךְ וּמָסַר

“מִשְׁלַח-מָנוֹת” לַדּוֹד אַפְרַיִם.

הַדּוֹד הוֹדָה לוֹ וְאָמַר:


"חֵן-חֵן עַל טֹרַח וְעַל עֵזֶר!

אָבוֹא הָעֶרֶב לְהוֹדוֹת

אִישִׁית לְאִמָּא בְּעַד עֶשֶׂר

אָזְנֵי-הָמָן הַנֶּחְמָדוֹת".


– "אָזְנֵי-הָמָן טוֹבוֹת כָּאֵלֶּה

עוֹד לֹא הָיוּ!" – אִשֵּׁר יִזְהָר.

"אִם לֹא אִכְפַּת לְךָ, הוֹדֵה לָהּ,

בְּבַקָּשָׁה, בְּעַד תְּרֵיסָר!"


מְנַצֵּחַ מִתְאַנֵּחַ


– “אֲבוֹי” – אָמַר לְאִמָּא רֹן –

“כּוֹאֶבֶת לִי הַבֶּטֶן!”

– “מָה הַסִּבָּה?” – “הַנִּצָּחוֹן” –

הִסְבִּיר לָהּ רֹן בְּרֶטֶן.


– “כֵּיצַד?” – "נִצַּחְתִּי כָּל חָבֵר

בִּשְׁתֵּי תַּחֲרֻיּוֹת!"

– "וּמָה הֵן? – "מִי זָרִיז יוֹתֵר

לִזְלוֹל סֻכָּרִיּוֹת".


חִסָּכוֹן שָׁמֵן


סִפְּרָה יַלְדָּה: "זֶה כְּבָר מִנְהָג:

יוֹם-יוֹם נוֹתְנִים לִי שֶׁמֶן-דָּג.

כָּל פַּעַם כַּף – וּבִשְׂכָרָהּ

נוֹתֶנֶת אִמָּא אֲגוֹרָה.


לִי יֵשׁ קֻפָּה לַאֲגוֹרוֹת.

בָּהּ הֵן צְבוּרוֹת וַאֲגוּרוֹת.

וּמִקֻּפַּת-הַחִסָּכוֹן

שָׁמוּר אֶצְלִי הַמַּפְתְּחוֹן."


– "יָפֶה! כְּדַאי לִהְיוֹת חוֹסֵךְ!

וּמַה קוֹנָה אַתְּ בְּכַסְפֵּךְ?"

– "לֹא-כְלוּם! בְּכֶסֶף מִצְטַבֵּר

קוֹנִים לִי שֶׁמֶן-דָּג אַחֵר!"


חוֹטֵא נִשְׂכָּר


בְּבֵית “מָגֵן-דָּוִד אָדֹם”

צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן;

קוֹל יַלְדוּתִי קָרָא פִּתְאֹם:

“מַהֵר! קָרָה אָסוֹן!”


– “מָה?” – "הַרְעָלָה בְּמִשְׁפַּחְתִּי:

לָקוּ בָּהּ אִמָּא, אַבָּא,

וּשְׁנֵי אַחַי, וַאֲחוֹתִי,

וְסַבְּתָא, וְגַם סַבָּא!"


– “וְגַם אַתָּה חוֹלֶה?” – שָׁאַל

רוֹשֵׁם קְרִיאוֹת-עֶזְרָה.

– "לֹא, לִי קָרָה מִקְרֵה-מַזָּל:

הָיִיתִי יֶלֶד רָע.


עַל-כֵּן אָסַר עָלַי אָבִי

לִטְעוֹם, וְלוּ כְּזַיִת,

מִפִּטְרִיּוֹת, שֶׁהוּא הֵבִיא

מִיַּעַר אֶל הַבַּיִת".


חוּשׁ עִסְקִי


אַמְנוֹן אָמַר לַחֲבֵרוֹ:

“צָפוּי לִי רֶוַח טוֹב!”

“וּמַה טִיבוֹ וּמְקוֹרוֹ?”-

שָׁאַל רֵעֵהוּ דֹב.


"לִי אָח תִּינוֹק, הוּא כְּבָר זוֹחֵל.

נָפַל עַל אִמָּא פַּחַד

שֶׁהוּא עָלוּל לְהִתָּקֵל

בְּחֹד סִכָּה אוֹ מַחַט.


עַל-כֵּן הוּטַל עָלַי לִבְלוֹשׁ

בִּמְלוֹא-הַבַּיִת פְּנִימָה –

וְלִי הֻבְטַח שָׂכָר מֵרֹאשׁ

עַל כָּל סִכָּה מֵאִמָּא!


אִם לֹא אָחוּס עַל הַטִּרְחָה,

אָצוּד סִכּוֹת לָרֹב!"

– “וּמַה תִּקְנֶה בִּדְמֵי-שְׂכָרְךָ?” –

שָׁאַל הָרֵעַ דֹּב.


– “בְמַשְׂכֻּרְתִּי הָרִאשׁוֹנָה” –

עָנָה גִבּוֹר-הַצַּיִד –

"אֶקְנֶה קֻפְסַת סִכּוֹת קְטַנָּה

וַאֲפַזְּרֵן בַּבַּיִת!"


כְּלִי-בְּרָכָה


"תּוֹדָה, דּוֹדִי, עַל מַתְּנָתְךָ:

הַחֲצוֹצְרָה הִיא נֶהֱדֶרֶת!

הִיא מְבִיאָה לִי הַצְלָחָה –

וְהַכְנָסָה כַּסְפִּית נִכֶּרֶת!"


– "הַאִם בָּעִיר פִּתְאֹם נוֹצְרָה

תִּזְמֹרֶת-נֹעַר מְאֻלְתֶּרֶת?"

– "לֹא! כָּל רִוְחֵי הַחֲצוֹצְרָה

בָּאִים בְּדֶרֶךְ קְצָת אַחֶרֶת:


אִמִּי הִבְטִיחָה לְּשַׁלֵּם

שְׂכָרִי יוֹם-יוֹם, אִם לֹא אֶתְקַע בָּהּ –

וּסְכוּם כָּפוּל, לְפִי הֶסְכֵּם,

בָּעֲרָבִים נוֹתֵן לִי אַבָּא!"


מִכְשׁוֹל טֶכְנִי


פָּעוֹט נִגַּשׁ לַטֶּלֶפוֹן:

סוֹכֵן-מוֹכֵר שָׁאַל לְאִמָּא.

– “יָצְאָה” – עָנָה לוֹ הַיַּלְדּוֹן.

– “הַאֵין עוֹד אִישׁ בַּבַּיִת פְּנִימָה?”


– “רַק אֲחוֹתִי נוֹתְרָה עַכְשָׁו”.

– “וּבְכֵן, בֶּן-חֶמֶד, לֵךְ וּקְרָא לָהּ!”

…כָּאן הֲפוּגָה לְפֶתַע חָלָה –

וְהַסּוֹכֵן הִמְתִּין בַּקַּו.


אַחַר כַמָּה דַּקּוֹת הוֹדִיעַ

הַזַּאֲטוּט בְּקוֹל צָלוּל:

"לְצַעֲרִי, אֵינִי מַגִּיעַ

לַהֲרִימָהּ מִתּוֹךְ הַלּוּל!"


מוֹרֵה-דֶרֶךְ


"הוֹי, דָּן, אוֹתוֹ חָתוּל-סַפַּחַת

שׁוּב בָּא אִתְּךָ בַחֲזָרָה!

הֲרֵי הִבְטַחְתָּ לִי לָקַחַת

אוֹתוֹ אֶל חוּץ לָעֲיָרָה!"


– "כֵּן, הֲבֵאתִיו לַיַּעַר פְּנִימָה…

דַּרְכִּי אָבְדָה בַּסְּבַךְ הָרַב…

וּכְדֵי לָשׁוּב הַבַּיְתָה, אִמָּא,

דָּלַקְתִּי – רַצְתִּי אַחֲרָיו!"


בְּרָכָה כַּהֲלָכָה


הָאֵם הִשְׁאִירָה בְּנָהּ הַקָּט,

שְׁיִּשְׁתַּכְשֵׁךְ לוֹ בָּאַמְבָּט.


פִּתְאֹם שָׁמְעָה בְּתִמָּהוֹן

כִּי הוּא מִלְמֵל “בִּרְכַּת-מָזוֹן”.


הֵעִירָה אִמָּא: "זוֹ תְּפִלָּה

רַק לְאַחַר הָאֲכִילָה!"


– "נָכוֹן! עָנָה לָהּ הַיַּלְדּוֹן:

“עַכְשָׁו בָּלַעְתִּי קְצָת סַבּוֹן!”


עִסּוּק מִסְתּוֹרִי


רַעַשׁ חַד מַחְרִישׁ אָזְנַיִם –

וְהָאֵם מִיָּד שׁוֹאֶלֶת:

“מָה עוֹשֶׂה אַתָּה, אֶפְרַיִם?”

– “שׁוּם דָּבָר!” – עוֹנֶה הַיֶּלֶד.


הַתְּשׁוּבָה אוֹתָהּ מַרְגֶּזֶת –

וַהֲרֵיהִי שׁוּב שׁוֹאֶלֶת:

וּבַמֶּה אַתָּה עוֹשֶׂה זֹאת?”

– “בְּפַטִּישׁ!” – עוֹנֶה הַיֶּלֶד.


הַבְרָקוֹת שֶׁל תִּינוֹקוֹת


הַאֲרָכַת הַתַּעֲנוּג


בְּגַן-חַיּוֹת מָכְרוּ גְלִידָה.

קָנְתָה לָהּ אִמָּא לְיוֹכֶבֶד

גְּלִידַת-וַנִיל הַנֶּחְמָדָה,

שֶׁיַּלְדָּתָה כָּל-כָּך אוֹהֶבֶת.


– “אֲנִי רוֹצָה צַוַּאר-גִ’ירַף!” –

אָמְרָה פִּתְאֹם הַבַּת לְאִמָּא.

– “מַדּוּעַ?” – אָז אָחוּשׁ זְמַן רַב,

אֵיך גְּלִידָתִי יוֹרֶדֶת פְּנִימָה!"


אִי-אֶפְשָׁר


הַדּוֹד נָתָן גִּדֵּל זָקָן.

מַרְבִּית פָּנָיו “טָבְעָה” בּוֹ.

“תְּנִי נְשִׁיקָה לַדּוֹד נָתָן!”-

אָמַר לְרוּתִי אַבָּא.


– “זֶה אִי-אֶפְשָׁר” – עָנְתָה קְצָרוֹת

הַבַּת אַחַר בְּדִיקָה:

כְּבָר לֹא נִשְׁאַר עַל פְּנֵי הַדּוֹד

מָקוֹם לַנְּשִׁיקָה!"


בֵּן חָכָם


אָב הִתְפָּאֵר בְּבֵן פָּעוֹט:

"יַלְדִּי – רַק בֶּן-שְׁנָתַיִם,

וּכְבָר מַבְחִין הוּא בֵּין חַיּוֹת!

גָּאוֹן-גְּאוֹנָתָיִם!"


לְהוֹכָחָה הוֹצִיא הָאָב

חוֹבֶרֶת מְצֻיֶּרֶת.

בֵּיבָר שָׁלֵם עַל כָּל שׁוֹכְנָיו

הֵכִילָה הַחוֹבֶרֶת.


הֶרְאָה לוֹ אַבָּא לַקָּטָן

גִ’ירַף – וּבְלִי הִסּוּס,

בְּקוֹל בָּטוּחַ שֶׁל יַדְעָן,

אָמַר הַיֶּלֶד: “סוּס!”


בְּדַף שֵׁנִי הֻצַּג נָמֵר.

– “רָם, אֵיזֶה מִין חַיָּה הוּא?”

בְּקוֹל בָּטוּחַ עוֹד יוֹתֵר

עָנָה הַיֶּלֶד: “מְיָאוּ!”


בְּדַף שְׁלִישִׁי הֻצַּג אֲרִי.

– “מִי זֶה?” – שָׁאַל הָאָב.

בְּסִגְנוֹנוֹ הַצִּיּוּרִי

עָנָה לוֹ רָם: “הַב – הַב!”


בַּסּוֹף הֻצְּגָה לְיֶלֶד זֶה

תְּמוּנָה, אֲשֶׁר נִרְאָה בָּהּ

פַּרְצוּף שֶׁל קוֹף – שֶׁל “שִׁימְפַּנְזֶה”.

צָהַל הַיֶּלֶד: “אַבָּא!”


רַמָּאוּת


דָּן הַקָּטָן – נוֹלַד לוֹ אָח.

הִבִּיט בּוֹ דָנִי – וְצָרַח:


– “הוֹי, אִמָּא, אֵין לוֹ שְׂעָרוֹת!”

– “נָכוֹן!” – אִשְּׁרָה אִמּוֹ קְצָרוֹת.


– “הַבִּיטִי, אֵין בְּפִיו אַף שֵׁן!”

וְשׁוּב אִשְּׁרָה לוֹ אִמָּא: “כֵּן!”


– אוֹי וַאֲבוֹי!" – קָרָא נִרְגָּשׁ:

“מָכְרוּ לָךְ יֶלֶד מְשֻׁמָּשׁ!”


סַקְרָנוּת טִבְעִית


"אָח מִשָּׁמַיִם לָךְ נִשְׁלַח

עַל כְּנַף הַחֲסִידָה!

תִּרְצִי לִרְאוֹת אֶת זֶה הָאָח?" –

כָּךְ נִשְׁאֲלָה יַלְדָּה.


– “לֹא! כְּבָר רָאִיתִי תִּינוֹקוֹת” –

הֵשִׁיבָה הַיַּלְדָּה –

"אֲבָל רוֹצָה אֲנִי לִרְאוֹת

אֶת זֹאת הַחֲסִידָה!"


דֻּגְמָאוֹת מִסְחָרִיּוֹת


דָּן בֶּן-חָמֵשׁ – תִּינוֹק בַּר-מֹחַ.

נוֹלְדָה לְאִמָּא שְׁלִישִׁיָּה.

כְּשֶׁרָאָה שְׁלָשְׁתָּם בַּבַּיִת,

הִרְהֵר קִמְעָה בְּדוּמִיָּה.


וְאַחַר-כָּךְ שָׁאַל אֶת אִמָּא:

"הַאִם קָנִית אֶת כָּל הַצְּרוֹר –

אוֹ רַק הֵבֵאת אוֹתָם הַבַּיְתָה,

לְהִתְיָעֵץ, בְּמִי לִבְחוֹר?"


קְנִיָּה


אִשָּׁה בִּקְרָה בְּבֵית מַכֶּרֶת,

אֲשֶׁר נוֹלְדָה לָהּ פָּעוֹטָה –

וְנִתְלַוְּתָה לַמְבַקֶּרֶת

זַאֲטוּטֹנֶת – יַלְדָּתָהּ.


כְּשַׁי הוֹצִיאָה האוֹרַחַת

זָהוּב מַבְרִיק מֵאַרְנָקָהּ:

“הִנֵּה, קַבְּלִי” – אָמְרָה בְּנַחַת:

“בְּעַד הַבַּת הַמְּתוּקָה!”


וְיַלְדָּתָהּ הָיְתָה עוֹמֶדֶת

וּמִתְבּוֹנֶנֶת בְּחִבָּה

אֶל הַתִּינֹקֶת הַנֶּחְמֶדֶת,

יְצוּר זָעִיר בִּדְמוּת בֻּבָּה.


לִפְנֵי צֵאתָהּ שֶׁל הָאוֹרַחַת,

לָחְשָׁה בִּתָּהּ בַּחֲרָדָה:

"אַל תִּשְׁכְּחִי אוֹתָהּ לָקַחַת:

הֲרֵי שִׁלַּמְנוּ בַּעֲדָהּ!"


הֶעֱרִים עַל הַדֹּאַר


“אֲנִי אֶתֵּן לְךָ מָעוֹת” –

אָמְרָה לַיֶּלֶד דָּנִי אִמָּא:

"קְנֵה בּוּל וְשִׂים אִגֶּרֶת זֹאת

לְתוֹךְ תֵּבַת-הַדֹּאַר פְּנִימָה!"


הוּא שָׁב. “שָׁלַחְתָּ, דָּנִי?” – "כֵּן,

אַךְ אֶת הַבּוּל חָסַכְתִּי, אִמָּא!

רָאִיתִי: אִישׁ לֹא הִתְבּוֹנֵן –

וְשַׂמְתִּי חִישׁ מִכְתָּב זֶה פְּנִימָה".


חִידָה

נַחֵשׁ נָא, רֹנִי,שֵׁם חַיָּה:

אַרְבַּע רַגְלַיִם לַבְּרִיָּה,

חֶצְיָהּ אָדֹם, חֶצְיָהּ יָרֹק,

תֵּדַע לָעוּף וְגַם לִשְׁרוֹק!"


– “אֵינִי יוֹדֵעַ, רוּת, עֲנִי!”

– "אֵינִי יוֹדַעַת גַּם אֲנִי:

הִמְצֵאתִי רַק אֶת הַחַיָּה;

עוֹד לֹא הִמְצֵאתִי כִּנּוּיָהּ!"


רֶמֶז עָקִיף


לָקְחוּ אֶת רוּתִי הַקְּטַנָּה

אֶל סְעוּדָה-שֶׁל-חֲתֻנָּה.

מֵרֹאשׁ הִטִּיפוּ לָהּ מוּסָר:

“אַל תְּבַקְּשִׁי-נָא שׁוּם דָּבָר!”


בְּעֶצֶם סוֹף הַסְּעוּדָה,

כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹר גְּלִידָה,

פָּסְחָה, מֵרֹב הַמְּהִירוּת,

הַמַּגִּישָׁה – דַּוְקָא עַל רוּת!


הֵעִיפָה רוּת מַבָּט סָבִיב –

וְשָׁאֲלָה בְּקוֹל חָבִיב:

"אוּלַי, לְמִישֶׁהוּ דְרוּשָׁה

פִּנְכָּה רֵיקָה, בְּבַקָּשָׁה?"


נִקָּיוֹן וְנִסָּיוֹן


"הַבֵּט עַל דָּן וְעַל רַקֶּפֶת

וּלְמַד מִנּוֹי נִמּוּסֵיהֶם:

שְׁנֵיהֶם אוֹכְלִים עוּגָה-בִּקְצֶפֶת

מִבְּלִי לַכְלֵךְ פָּנִים בִּקְרֶם!"


– "רַק נִסָּיוֹן מוֹנֵעַ, אִמָּא,

הִתְלַכְלְכוּת בִּקְרֶם שָׁמֵן.

אִם אַתְּ רוֹצָה בְּכָךְ, אַסְכִּימָה

יוֹם-יוֹם מְעַט לְהִתְאַמֵּן!"


נִמּוּק הֶגְיוֹנִי


הָאֵם בִּשְׁעַת הָאֲרוּחָה

הֵעִירָה לְשִׁמְשׁוֹן:

"אַל תִּדָּחֵק בְּיָד שְׁלוּחָה –

הֵן יֵשׁ לְךָ לָשׁוֹן!"


אַךְ טַעֲמוֹ שֶׁל בְּנָהּ עִמּוֹ –

וְאֵין הוּא מְוַתֵּר:

“יָדִי” – מַסְבִּיר הוּא לְתֻמּוֹ –

הִיא אֲרֻכָּה יוֹתֵר!"


נִמּוּק וְהִפּוּכוֹ


הֵבִיאָה אִמָּא בְּסַלָּהּ

הַבַּיְתָה עוּגָתַיִם:

אַחַת קְטַנָּה, אַחַת גְּדוֹלָה –

לְדָנִי וְאֶפְרַיִם.


– "מַדּוּעַ, אִמָּא כֹּה קָטָן

חֶלְקִי מִשֶּׁל אֶפְרַיִם?"

"כִּי גַם אַתָּה קָטֹנְתָּ, דָּן,

מִמֶּנּוּ בִּשְׁנָתַיִם!"


“וּבְכֵן, מַגִּיעַ לוֹ פָּחוֹת!”

הֵשִׁיב לָהּ דָּן בִּגְנַאי:

"הֵן הוּא הִתְחִיל לִזְלוֹל עוּגוֹת

שְׁנָתַיִם לְפָנַי!"


אִי-הֲבָנָה


"בְּנִי, שׁוּב צִיּוּן גָּרוּעַ?

מַה פֵּשֶׁר הַמִּקְרֶה?

אוּלַי לֹא הֲבִינוֹתָ

דְּבָרָיו שֶׁל הַמּוֹרֶה?"


– "לֹא, אִמָּא, הֲבִינוֹתִי

מַה הוּא שָׁאַל אוֹתִי

אַךְ הַמּוֹרֶה, דּוֹמַנִי,

לֹא בָּן תְּשׁוּבָתִי!"


הַגְדָּרָה בְּרוּרָה


מוֹרָה עִבְרִית מַסְבֶּרֶת

לְדָן, סַקְרָן נִלְהָב:

"מָסֹרֶת – זוֹ מַזְכֶּרֶת,

שֶׁבֵּן סוֹפֵג מֵאָב!


מוּבָן? לְשֵׁם בִּקֹּרֶת,

חַבֵּר לִי, דָן, מִשְׁפָּט,

שֶׁהַמִּלָּה “מָסֹרֶת”

בּוֹ תְּשֻלַּב כַּדָּת!"


מִיָּד הִדְגִּים לָהּ דָּנִי:

"נִכְשַׁלְתִּי בִּבְחִינָה –

וְאַבָּא הִסְפִּיגַנִי

מָסֹרֶת הֲגוּנָה!"


גִּיל מְמֻצָּע


“דָּן, מַה גִילְךָ?” – נִשְׁאַל בֶּן-חֶמֶד.

חֶשְׁבּוֹן-בָּזָק מִיָּד בֻּצַּע –

וְהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה מַדְהֶמֶת:

“גִּילִי – חָמֵשׁ בִּמְמֻצָּע!”


– “גִּיל מְמֻצָּע. כֵּיצַד? לַמְּדֵנִי!”

– “פָּשׁוּט” – עָנָה לְלֹא הִסּוּס:

"בְּכָל מָקוֹם בֶּן-שֵׁשׁ הִנֵּנִי –

אַךְ בֶּן-אַרְבַּע בְּאוֹטוֹבּוּס.


חִבּוּר קוֹלֵעַ


"הַיּוֹם הִצְלַחְתִּי, יְלָדִים,

בִּמְלֶאכֶת הַחִבּוּר.

בּוֹ נִתְבַּקַּשְׁנוּ לְהַדְגִּים

רֵיקָנוּתוֹ שֶׁל בּוּר".


– “וּבְכֵן?” – "נָתַתִּי בִּקְצָרָה

הֶדְגֵּם מְאֹד מֻבְהָק".

– “כֵּיצַד?” – "הִגַּשְׁתִּי לַמּוֹרָה

גִּלְיוֹן-נְיָר חָלָק!"


דֻּגְמָה


מוֹרָה פָּנְתָה אֶל הַכִּתָּה

וְשָׁאֲלָה שְׁאֵלָתָהּ:

"אֵיךְ מַשְׁפִּיעִים הַחִלּוּפִים

שֶׁל חֹם וָקֹר עַל הַגּוּפִים?"


– “הַחֹם מַגְדִּיל, הַקֹּר מַקְטִין” –

הֵשִׁיב הַיֶּלֶד בִּנְיָמִין.

– “נָכוֹן” – אָמְרָה לוֹ הַמּוֹרָה-

“אוּלַי תָּבִיא דֻּגְמָה קְצָרָה?”


– "בַּקַּיִץ חַם – וּבְכֵן, הַיּוֹם

נִהְיֶה אָרֹךְ מִפְּנֵי הַחֹם;

לְעֻמַּת-זֹאת, בַּחֹרֶף קַר –

וּבְכֵן, הַיּוֹם נִהְיֶה קָצָר".


הִגָּיוֹן פָּשׁוּט


אֶת יַלְדָּתָהּ בּוֹחֶנֶת אִמָּא:

"אַתְּ כְּבָר בַּת-שֵׁשׁ! חִשְׁבִי כַּדִּין:

מַה מְרֻחָק יוֹתֵר, יְמִימָה:

הַלְּבָנָה – אוֹ אֶרֶץ סִין?"


“סִין!” – חִישׁ עָנְתָה בְּקוֹל בּוֹטֵחַ.

-“מַדּוּעַ?” – "קַל הוּא לְהָבִין:

נוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַיָּרֵחַ,

אֵךְ לֹא נוּכַל לִרְאוֹת אֶת סִין!"


מִבְחַן הַמִּשְׂכָּל


לְ“גַן” הוּבְאָה יַלְדַּת פְּרוֹפֶסּוֹר –

וְשָׁם עוֹרְכִים לָהּ מִין מִבְחָן:

גִּילָהּ הָרַךְ – לָקוּי בְּחֶסֶר;

הַכְּבָר בָּשְׁלָה לִשְׁלַב הַגָּן?


“דַּבְּרִי-נָא מֹתֶק!” – הִיא שׁוֹמַעַת

-“מָה?” – “לֹא חָשׁוּב! אִמְרִי דְּבַר-מָה!”

הַפָּעוֹטָה נִרְאֵית מֻפְתַּעַת –

וְהִיא שׁוֹאֶלֶת אֶת אִמָּהּ:


"מַה מְעַנְיֵן אֶת הַגַּנֶּנֶת:

רַעְיוֹן קוֹנְקְרֶטִי מְסֻיָּם –

אוֹ שֶׁאוּלַי הִיא מִתְכַּוֶּנֶת

לְפִטְפּוּטִים וּמֶלֶל סְתָם?"


רְאָיָה נִצַּחַת


“כֵּיצַד עָמַדְתָּ בַּמִּבְחָן?”

-"כַּפְתּוֹר וָפֶרַח! מְצֻיָּן!

עוֹלֶה אֲנִי בְּתוֹרָתִי

אַף עַל מוֹרַי וּמוֹרָתִי!"


– “מַה מְפַטְפֵּט אַתָּה, יִצְחָק?”

– "הֲרֵי לְךָ סִמָּן מֻבְהָק:

אֲנִי עָלִיתִי לַשִּׁשִּׁית –

וְהֵם נוֹתְרוּ בַּחֲמִישִׁית!"


הָרַע בְּמִעוּטוֹ


תַּלְמִיד בֶּן-שֵׁשׁ בָּכָה מָרָה.

שָׁאַל מוֹרֵהוּ: “מַה קָרָה?”


“אֵינִי אוֹהֵב אֶת בֵּית-הַסֵּפֶר” –

עָנָה הַיֶּלֶד – "וַהֲרֵי

פֹּה אֶשָׁאֵר עַד שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה!"


מוֹרוֹ צָחַק: "עָפָר וָאֵפֶר!

יֶשְׁנָם מִקְרִים יוֹתֵר בִּישִׁים:

עָלַי לִהְיוֹת פֹּה עַד שִׁשִּׁים!"


מַתְמִיד מֻפְלָג


אֶפְרַיִם, גְּדוֹל הַמַּקְשָׁנִים,

שָׁאַל אֶת סַבָּא אֱלִמֶיֶלְך:

"הַאִם נָכוֹן שֶׁמְּתוּשֶׁלַח

חָיָה תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנִים?"


הַסָּב אִשֵּׁר אֶת הַדָּבָר.

– “אוֹי וַאֲבוֹי!” – קָרָא אֶפְרַיִם:

"מִסְכֵּן כָּזֶה! וַדַּאי, נִשְׁאַר

בְּבֵית-סִפְרוֹ עַד גִּיל-מָאתַיִם?"


טַעֲנָתוֹ שֶׁל תִּינוֹק


“שִׁמְשׁוֹן, לִישׁוֹן!” הָאֵם קוֹצֶפֶת.

– “זֶה לֹא צוֹדֵק!” – טוֹעֵן שִׁמְשׁוֹן:

"בִּזְמַן שֶׁאִמָּא מִתְעַיֶּפֶת,

חַיָּב אֲנִי לִשְׁכַּב לִישׁוֹן!"


הַגְדָּרָה מַעֲשִׂית


– “מַהוּ פֵּרוּשׁ אֱמֶת, יוֹכֶבֶד?” –

פָּנְתָה אֶל בַּת קְטַנָּה הָאֵם.

– “אֱמֶת” – הִסְבִּירָה הַשּׁוֹבֶבֶת-

“הִיא: אֵיזֶה יֶלֶד הוּא אָשֵׁם!”


עוֹזֵר לְאַבָּא


אֶל דָּן חָבֵר מִן הַכִּתָּה בָּא.

אָמַר לוֹ דָנִי: "אֵין לִי פְּנַאי:

אֲנִי עוֹזֵר עַכְשָׁו לְאַבָּא –

בַּהֲכָנָה שֶׁל שִׁעוּרַי!"


הַכְּתָב וְהַכְּתִיב


"מוֹרִי פָּסַל אֶת חִבּוּרִי

בִּגְלַל הַכְּתָב הַלֹּא-קָרִיא".


– “וּבְכֵן, לְמַד כְּתִיבָה בְּרוּרָה!”

– "לֹא! כְּתָב בָּרוּר – גַּם הוּא צָרָה:


מוֹרִי מִיָּד יַבְחִין לְפִיו

כִּי אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ כְּתִיב!"


מִכְתָּב


אַף כִּי פָּעוֹט עֲדַיִן רֹן,

בִּקֵּשׁ מֵאַבָּא עִפָּרוֹן:


“אֲנִי אֶכְתּוֹב מִכְתָּב לְדֹב!”

– “הֵן לֹא לָמַדְתָּ עוֹד לִכְתּוֹב!”


– “זֶה לֹא חָשׁוּב” – עוֹנֶה הַבֵּן:

“דֹּב לֹא לָמַד לִקְרוֹא גַּם-כֵּן”.


תַחְבּוּלַת-פְּלָאִים


יוֹם-שִׂמְחָה הַיּוֹם לְרֹן:

הוּא עִם אַבָּא – בְּקָרוֹן;

כִּי נוֹסְעִים הֵם בָּרַכֶּבֶת

לְבַקֵּר דּוֹדָּה יוֹכֶבֶד.


"אַל תּוֹצִיא, חָלִילָה, רֹן,

אֶת רֹאשְׁךָ מִן הַחַלּוֹן!"

זוֹ הָיְתָה עֵצָה שֶׁל אַבָּא –

אַךְ הַיֶּלֶד לֹא שָׁמַע בָּהּ.


גְּעָרוֹת הָיוּ לַשָּׁוְא –

וְהָאָב סוֹף-סוֹף חָשַׁב:

"אֲלַמֵּד אֶת רֹנִי לֶקַח –

וְיוֹתֵר לֹא יַעֲשֶׂה כָּךְ!"


הוּא חָטַף אֶת כֹּבַע-בְּנוֹ –

וּבִן-רֶגַע הִצְפִּינוֹ:


"לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל-אַבָּא –

וּמֵרוּחַ עָנְשְׁךָ בָּא:

הִיא נָשְׂאָה כּוֹבָעֲךָ!"

הַפָּעוֹט, מִסְכֵּן בָּכָה.


– "אַל תִּבְכֶּה, יַלְדִּי, בֶּן-חֶמֶד!

תַּחְבּוּלַת-פְּלָאִים קַיֶּמֶת

לְהָשִׁיב הָאֲבֵדָה:

שְׁרוֹק שְׁרִיקָה אַחַת חַדָּה!"


רֹן שָׁרַק. הַדִּין עִם אַבָּא:

כּוֹבָעוֹ בַּחֲזָרָה בָּא!


רֹן שָׂמַח לְתַחְבּוּלָה

כֹּה פְּשׁוּטָה וְכֹה קַלָּה.

הוּא תָּפַס מִגְבַּעַת-אַבָּא

וּמִהֵר אִתָּה אֶשְׁנַבָּה –

וְהֵעִיף אוֹתָהּ בִּצְחֹוק.

– ”שְׁרוֹק!" – קָרָא לְאַבָּא – “שְׁרוֹק!”


תַתְרָנִית


הַתִּינֹקֶת מְנֻזֶּלֶת.

מַגִּישִׁים לָהּ שׁוֹשָׁנָּה.

– “אֵיזֶה רֵיח לָהּ?” – שׁוֹאֶלֶת

אֶת אָחִיהָ הַקְּטַנָּה.


– “רֵיחַ טוֹב לָהּ! הֲרִיחִיהָ!”

כָּךְ אָחִיהָ מְבַקֵּשׁ

מְשִׁיבָה הִיא לְאָחִיהָ:

“לֹא אוּכַל: אַפִּי חֵרֵשׁ!”


זַאֲטוּט זָקֵן


הִסְתַּכֵּל תּינוֹק בִּרְאִי:

"אִמָּא, בּוֹאִי-נָא וּרְאִי!

הוֹי, כַּמָּה אֲנִי גָדוֹל:

אֵיךְ זָקַנְתִּי מֵאֶתְמוֹל!"


חָלִילָה!


"רֹנִי, זוֹהִי חֲזִירוּת

שֶׁמָּסַרְתָּ סוֹד לְרוּת!"

– "לֹא, סוֹדוֹת אֵינִי מוֹסֵר:

הֶחְלַפְתִּיו בְּסוֹד אַחֵר!"


עֲצָתָה שֶׁל רוּתִי


חֲתַלְתּוּל יָפֶה לְרוּתִי.

הוּא קָטָן – וּשְׁמוֹ הוּא “זוּטִי”.


סָח דּוֹדָהּ לָהּ בְּהִתּוּל:

"תְּנִי לִי, רוּת, אֶת הֶחָתוּל:

הוּא יַדְבִּיר, גִּבּוֹר-הַצַּיִד,

עַכְבָּרִים אֶצְלִי בַּבַּיִת!"


– “דּוֹד!” – עָנְתָה לוֹ: "חֲתוּלִי

יִשָּׁאֵר תָּמִיד אֶצְלִי!

אִם רוֹצֶה אַתָּה, הָבֵא-נָא

עַכְבָּרֶיךָ הֵנָּה!"


חַי צוֹמֵחַ


הֻזְמְנָה יַלְדָּה בַּת-עִיר

אֶל הַסָּב בִּכְפָר זָעִיר.

שָׁם לוֹמֶדֶת הִיא בְּחֵשֶׁק

לְהַכִּיר חֶמְדוֹת-הַמֶּשֶׁק.


וְהִנֵּה פִּתְאֹם נִכְנַס

אֶל גִּנַּת-פְּרָחִים טַוָּס.

– “סַבָּא, סַבָּא!” – הִיא צוֹרַחַת:

“תַּרְנְגֹלֶת – בְּתִפְרַחַת!”


שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ


הוֹ, אִמָּא, תְּנִי לִי עוֹד תַּפּוּז!"

– “דַּי, דָּנִי הַיָּקָר!”

– "אַךְ הוּא יִהְיֶה אֶצְלִי גָנוּז

בַּלַּיְלָה תַּחַת כָּר!"


-"טוֹב! לִי, בְּעֶצֶם, לֹא בָּרוּר,

מָה עֹנֶג בַּדָּבָר –

אוּלָם עֲמוֹד נָא בַּדִּבּוּר:

שְׁמוֹר פְּרִי זֶה תַּחַת כָּר!"


בַּלַּיְלָה אִמָּא נוֹכְחָה

כִּי בְּנָהּ הִשְׂכִּיל עֲשׂה:

יָשֵׁן לוֹ דָנִי בִּמְנוּחָה –

וְכַר מֵעַל כְּרֵסוֹ.

המלצות קוראים
תגיות