(בְּעִקְּבוֹת מַעֲשִׂיַת קִיפְּלִינְג)

 

א. הַקְדָּמָה    🔗

בַּזְּמַנִּים הַקַּדְמוֹנִים

מִלִּפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים –

כָּךְ גִּלוּ מֶחְקָר וָבֶדֶק –

לֹא הָיָה לַפִּיל שׁוּם חֶדֶק.

אָז הָיָה לוֹ אַף פָּשׁוּט,

בְּלִי יוֹתֶרֶת וְקִשּׁוּט,

אַף קָטָן כְּגֹדֶל נַעַל,

שֶׁיָּשַׁב עַל פִּיו מִמַּעַל,

בַּמָּקוֹם הַמְיֻעָד

לַתַּכְלִית הַזֹּאת לָעַד;

וְאַפּוֹ זֶה הַצָּנוּעַ

לֹא יָכוֹל הָיָה לָנוּעַ,

קַל־וָחֹמֶר – לְהָרִים

גַּם הַקַל שֶׁבִּדְבָרִים.

תִּשְׁאֲלוּ אֵפוֹא בְּצֶדֶק:

“וּמִנַּיִן בָּא הַחֶדֶק?”

הָעִנְיָן אֵינוֹ פָּשׁוּט –

הִצְטַיְּדוּ בְּסַבְלָנוּת!

 

ב. הַסַּקְרָן וְקֻשְׁיוֹתָיו    🔗

בִּתְקוּפָה קַדְמוֹנִיָּה

בְּלֵּב אַפְרִיקָה חָיָה

יֶלֶד־פִּיל, קָטָן עֲדַיִן

וְנֶחְמָד לָעַיִן.

אַךְ הַכֹּל, הַכֹּל סָבִיב

כָּעֲסוּ עַל הֶחָבִיב,

גָּעֲרוּ בּוֹ

וְהִתְרוּ בּוֹ

וְקָבְלוּ לִפְנֵי אָבִיו.

לַפִּילוֹן הָיְתָה מִגְרַעַת:

הוּא רָצָה הַכֹּל לָדַעַת

וְתָמִיד הִקְשָׁה קֻשְׁיוֹת,

לֹא נָתַן פָּשׁוּט לִחְיוֹת,

וְדַוְקָא קֻשְּׁיוֹת־אִוֶּלֶת –

בְּלִי קֻרְטוֹב תּוֹעֶלֶת.

*

פַּעַם בָּא הוּא וּפָנָה

לַדּוֹדָה בַּת־יַעֲנָה,

גְּבֶרֶת מִתְהַדֶּרֶת

בְּנוֹצוֹת־תִּפְאֶרֶת:

"לָמָּה, גְּבֶרֶת, הַנּוֹצוֹת

בִּזְנָבֵךְ כֹּה נוֹצְצוֹת?

הַלְרַאֲוָה אַתְּ

כָּךְ אוֹתָן צוֹבַעַת?"

נֶעֶלְבָה הַיְּעֵנָה

וְהִרְבִּיצָה בּוֹ מָנָה

וּבְחֵמָה אָמְרָה לוֹ:

“סוּר מִמֶּנִי הָלְאָה!”

*

הַסַּקְרָן מִיָּד שָׁאַל

אֶת הַדּוֹד נָמֵר־גָּמָל:

"דּוֹד יָקָר, לְאֵיזֶה צֹרֶךְ

צַוָּארְךָ – פָּרְסָה לָאֹרֵךְ?"

וְהַדּוֹד אָז הִתְקַצֵּף

עַל פִּילוֹן הַמִּתְחַצֵּף,

וְלֹא חָס עַל הַיָּגִיעַ

וְהִצְלִיף בּוֹ כַּמַּגִּיעַ.

*

אַךְ גַּם זֶה עוֹד לֹא הִפִּיל

אֶת רוּחוֹ שֶׁל בֶּן־הַפִּיל,

כִּי הָיָה לוֹ

שַׁי מִלְמַעְלָה – אֹפִי עַז וּמַעְפִּיל.

הוּא לֹא שָׂם לִבּו לַפֶּגַע,

וְהָלַךְ לוֹ בּוֹ בָּרֶגַע

אֶל הַדּוֹד הַבְּהֵמוֹת

שֶׁעֵינָיו הֵן אֲדֻמּוֹת;

וְהוֹסִיף לִשְׁאוֹלֹ כְּקֹדֶם:

מִפְּנֵי־מָה, הַגֵּד לִי, דּוֹד,

לֹא בָּחַרְתָּ, תַּחַת אֹדֶם,

צֶבַע תְּכֵלֶת אוֹ וָרֹד?"

וְלֹא חַס הַדּוֹד עַל טֹרַח,

וְלֹא חָס הוּא גַּם עַל זְמָן,

וְחָבַט, חָבַט כַּצֹּרֶךְ –

גַּם לָרֹחַב, גַּם לָאֹרֶךְ –

אֶת חוֹקְרֵנוּ הָעַקְשָׁן.

*

אָז הִתְחִיל הוּא לְהַטְרִיחַ

אֶת דּוֹד קוֹף, שֶׁיְּבָאֵר:

לָמָּה יֵשׁ לַאֲבַטִּיחַ

טַעַם זֶה וְלֹא אַחֵר?

וְהֵרִים דּוֹד־קוֹף כַּפַּיִם

וְאָחַז בּוֹ – וְנָתַן

עוֹד מָנָה אַחַת אַפַּיִם

לַקָּטָן – זֶה בְּכוֹר שָׂטָן,

שֶׁיִּתֵּן סוֹף סוֹף מָנוֹחַ

מִבִּלְבּוּל־הַמֹּחַ.

*

אַךְ כָּל זֶה לֹא זִעֲזַע

סַקְרָנוּת כָּל־כָּךְ עַזָּה.

הַפִּילוֹן, זֶה שֵׁד מִשַּׁחַת,

שֶׁנָּפַל מַפַּח אֶל פַּחַת,

שׁוּב אֶת פִּיהוּ לֹא סָתַם –

וְהִמְטִיר קֻשְׁיוֹת־שֶׁל־תָּם.

*

כָּל דּוֹדֵי פִּילוֹן הַחֶמֶד,

כָּל דּוֹדָה וְכָל דּוֹדָן –

נִשְׁבְּעוּ כִּי בִימֵיהֶם עוֹד

לֹא רָאוּ כָּזֶה טַרְדָּן,

וכִּי אֵין עוֹד אַף רֵיקָא

בְּכָל אֶרֶץ אַפְרִיקָה,

שֶׁמַּפְרִיעַ לַבְּרִיּוֹת

ואֵינוֹ נוֹתֵן לִחְיוֹת –

כְּפִילוֹן זֶה רַב־אִוֶּלֶת,

הַחוֹלֶה מַחְלַת “שָׁאֶלֶת”

וּמַקְשָׁה לְלֹא־תוֹעֶלֶת

כֹּה הַרְבֵּה קֻשְׁיוֹת.

 

ג. הַקֻּשְׁיָה הַחֲדָשָׁה    🔗

יוֹם אֶחָד עָמְדוּ וְדָנוּ

הַחַיּוֹת בְּצֶרֶתָּן.

וְאוֹתוֹ סַקְרָן שֶׁלָּנוּ

בָּא לִשְׁאוֹל דָּבָר קָטָן:

"מָה אוֹכֵל תַּנִּין בַּמַּיִם

לִסְעוּדַת־הַצָּהֳרַיִם?"

הַדּוֹדִים וְהַדּוֹדוֹת

דֹּם הִבִּיטוּ זֶה עַל זֹאת;

וְלַחְשׁוֹב לֹא הֶאֱרִיכוּ,

לָמָּה זֹאת לַחְקוֹר צָרִיךְ הוּא,

וְקָרְאוּ לוֹ "פָּגֶע־רַע,

וְנָתְנוּ לוֹ הַסְבָּרָה:

הַסְבָּרָה לֹא מִפֻלְפֶּלֶת –

מְצַלְצֶלֶת

וְחַיָּה,

לֹא נִמְלֶצֶת, אַךְ נִמְרֶצֶת,

מְתָרֶצֶת

כָּל קֻשְׁיָה.

אַךְ לַשָּׁוְא טָרְחוּ הֵם יַחַד,

רַק לַשָּׁוְא!

כִּי אוֹתוֹ סַקְרָן־סַפַּחַת

לֹא יָדַע מוֹרָא וָפַחַד

וְלֹא נָח עוֹד

גַּם עַכְשָׁו.

הוּא הֶחְלִיט: "כָּעֵת אֵלֵךְ אֶל

הַצִּפּוֹר טוֹבַת־הַשֵּׂכֶל!

בְּוַדַּאי הִיא רָאֲתָה

בְּשָׁעָה שֶׁדָּאֲתָה,

מָה אוֹכֵל תַּנִּין בַּמַּיִם

לִסְעוּדַת־הַצָּהֳרַיִם.

אֲמַהֵר אֵפוֹא עַתָּה –

אֶמָּלֵךְ בְּדַעְתָּהּ!"

הַדָּבָר בֻּצַּע בִּן־רֶגַע.

וְהָלַךְ הַפִּיל הַפֶּגַע

לַצִּפּוֹר הַחֲכָמָה –

לְבַקֵּשׁ לוֹ נֶחָמָה.

הַצִּפּוֹר עָלָיו הִבִּיטָה:

“מַה, פִּילוֹן חָבִיב, רָצִיתָ?”

וְהַפִּיל מִיָּד קָרָא:

"צִפּוֹרִי הַיְקָרָה!

בְּטוּבֵךְ אַל תְּמָאֵנִי

וְהוֹאִילִי לְלַמְּדֵנִי.

כָּל דּוֹדַי וְדוֹדוֹתַי

כּוֹעֲסִים עַל קֻשְׁיוֹתַי,

אַךְ קֻשְׁיָה אַחַת בַּמֹּחַ

לֹא נוֹתֶנֶת לִי מָנוֹחַ.

זֶה סוֹד חָשׁוּב מְאֹד

שֶׁמֻּכְרָח אֲנִי לִלְמוֹד:

מָה אוֹכֵל תַּנִּין בַּמַּיִם

לִסְעוּדַת־הַצָּהֳרַיִם?

צִפּוֹרִי הַחֲמוּדָה

אַתְּ בְּרִיָּה מְלֻמָּדָה.

תִּדְרְשִׁי אֲשֶׁר תִּדְרשִׁי –

רַק עִזְרִי־נָא לִי בַּקּשִׁי.

מְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ אֲנִי:

תַּעֲנִי לְמַעֲנִי:

מָה אוֹכֵל תַּנִּין בַּמַּיִם

לִסְעוּדַת־הַצָּהֳרַיִם?"

הַצִּפּוֹר הַחֲכָמָה

עַל הַיֶּלֶד רִחֲמָה.

הִיא יָדְעָה כִּי הַקֻּשְׁיוֹת הֵן

מַחֲלָה שֶׁל גִּיל־הַקֹּטֶן:

יְלָדִים הָיוּ גַּם לָהּ –

וְלִבָּה נִמְלָא חֶמְלָה.

וּבְחִבָּה רַבָּה הֵשִׁיבָה

לַפִּילוֹן: "וּבְכֵן הַקְשִׁיבָה:

יֵשׁ הַרְחֵק־הַרְחֵק מִפֹּה

נְהַר־פֶּלֶא לִימְפּוֹפּוֹ;

כַּאֲשֶׁר בְּרֹב יָגִּיעַ

לַנָּהָר הַזֶּה תַּגִּיעַ,

בּוֹ תִּמְצָא תַּנִּין גָּדוֹל –

וּמִפִּיו תּוּכַל לִשְׁאוֹל: מָה אוֹכֵל תַּנִּין בַּמַּיִם

לִסְעוּדַת־הַצָּהֳרָיִם".

 

ד. יְצִיאָה לַדֶּרֶךְ    🔗

אַחֲרֵי תּוֹדָה חַמָּה

לַצִּפּוֹר הַחֲכָמָה

הַפִּילוֹן הֵחֵל בַּטֹּרַח

לְהָכִין צֵידָה לָאֹרַח,

בּוֹ יוּכַל סוֹף־סוֹף לִמְצוֹא

אֶת חֶפְצוֹ.

וּבִהְיוֹת הַפִּיל קָטָן עוֹד,

הוּא קָטַף מִן הַשִּׂיחִים

רַק חֲמֵשׁ מֵאוֹת בַּנָּנוֹת

וְעֶשְׁרִים אֲבַטִּיחִים.

אַחַר־כָּךְ מִיָּד הָלַךְ הוּא

לְקַבֵּל בִּרְכַּת־שָׁלוֹם

מִקְּרוֹבָיו, שֶׁטֶּרֶם נָחוּ

מִקֻּשְׁיוֹת אוֹתוֹ הַיּוֹם.

בְּשִׂמְחָה בָּא

הוּא אֶל אַבָּא

וּקְרוֹבָיו הַנִּכְבָּדִים,

וְהוֹדִיעַ –

וְהִפְתִּיעַ

בִּדְבָרָיו אֶת הַדּוֹדִים:

"רַבּוֹתַי רָמֵי־הָעֵרֶךְ!

אָנֹכִי יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ

וְהוֹלֵךְ הַרְחֵק מִפֹּה –

לִנְהַר־פֶּלֶא לִימְפּוֹפּוֹ.

שָׁם אֶשְׁאַל תַּנִּין בַּמַּיִם,

מֵה אָכְלוֹ בַצָּהֳרַיִם".

וְקִבְּלָה הַמִּשְׁפָּחָה

יְדִיעָה זוֹ בְּשִׂמְחָה:

"מְצֻיָּן! כַּפְתּוֹר וָפֶרַח!

אֵל זִכָּנוּ בִּמְנוּחָה.

בּוֹא נַרְבִּיץ בְּךָ לַדֶּרֶךְ

לְמַזָּל וְהַצְלָחָה!"

 

ה. צִפְעוֹנִי הַצִּבְעוֹנִי    🔗

אָץ אוֹתוֹ פִּילוֹן־תַּיָר

דֶּרֶך יַעַר וּמִדְבָּר,

וְסוֹף־סוֹף, עָיֵף מִלֶּכֶת

בְּדַרְכּוֹ הַמְפָרֶכֶת,

הוּא הִגִּיעַ בְּגַפּוֹ

לִנְהַר־פֶּלֶא לִימְפּוֹפּוֹ.

בְּעָמְדוֹ שָׁם קְצָת לָנוּחַ,

חָשׁ פִּילֵנוּ עַז־הָרוּחַ

בְּמִין שֶׁרֶץ צִבְעוֹנִי –

צִפְעוֹנִי,

שֶׁנִּמְנֵם בְּהֶסַּח־דַּעַת

בִּהְיוֹתוֹ כָּרוּך כִּפְקַעַת

מִסָּבִיב לְצוּר אֶחָד

חַד.

הוּא רָצָה לְהִסְתַּיֵּעַ

בַּנָּחָשׁ הַכֹּל־יוֹדֵעַ,

וְנִגַּשׂ לַצִּפְעוֹנִי

וְאָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי!

הֲתוֹאִיל בְּרֹב הַחֶסֶד

לְהַגִּיד, הֵיכָן הִיא פֹּה

הַבְּרִיָּה הַמְיֻחֶסֶת –

הַתַּנִּין מִלִּימְפּוֹפּוֹ?

מֵאִתִּי נִסְתָּר עֲדַיִן,

מַה מַרְאֵה תַּנִּין לָעַיִן,

וְיִקְשֶׁה לִי כָּאן אֵפוֹא

לְהַכִּיר אֶת פַּרְצוּפוֹ!"

הַנָּחָשׁ הִבִּיט מִלְמַעְלָה:

מַה תִּשְׁאַל עוֹד, פֶּתִּי, הָלְאָה?"

וְעָנָה הַפִּיל: "מְאֹד

אֶשְׁתּוֹקֵק לָדַעַת עוֹד:

מָה אוֹכֵל תַּנִּין בַּמַּיִם,

לִסְעוּדַת־הַצָּהֳרָיִם?"

כָּאן הִתִּיר בְּמֶרֶץ רַב

הַנָּחָשׁ זְנָבוֹ מִסֶּלַע,

וְהֵנִיף אֶת הַזָּנָב,

וְהִצְלִיף לַפִּיל בַּגַּב,

כַּנָּאֶה וְכַיָּאֶה לוֹ

עַל אִוֶּלֶת קֻשְׁיוֹתָיו.

"אִם תָּשׁוּבָה, פֶּתִּי, הֵנָּה,

עוֹד אוֹסִיף מַכּוֹת כָּהֵנָּה" –

סַח נִרְגָּז, הַצִּפְעוֹנִי

לַפִּילוֹן הַסַּקְרָנִי.

וְאָמְנָם כָּזוֹ מִקְלַחַת

לֹא זָכַר פִּילוֹן־סַפַּחַת,

שֶׁהֻרְגַּל לִהְיוֹת חָבוּט

עַל עֲווֹן הַסַּקְרָנוּת.

שׁוֹבָבֵנוּ הַפִּקֵּחַ

לֹא נִסָּה לְהִתְוַכֵּחַ.

הוּא רַק סַח לַצִּפְעוֹנִי:

"מַה הִנְּךָ כֹּה קַפְּדָנִי,

אֲדוֹנִי?

אִם גָּם כָּאן מַכָּה מֻחְזֶקֶת

לִתְשׁוּבַת־הֶסְבֵּר מַסְפֶּקֶת,

אָז – שָׁלוֹם! אֲנִי נָסוֹג:

בִּמְחִילָה, אֵינֶנִּי סְפוֹג!"

 

ו. השיחה עם התנין    🔗

הַפִּילוֹן מִהֵר לָסֶגֶת

וְיָרַד לַיְאוֹר מִנֶּגֶּד –

וְרָאָה בּוֹ חֲטִיבָה

קְצָת מוּזֶרֶת בְּטִיבָהּ.

הוּא חָשַׁב: זֶה עֵץ כְּרוּת־גֶּזַע;

וְאוּלָם הָיָה מִשְׁגֶּה זֶה –

גִּבּוֹרֵנוּ לֹא הֵבִין

כִּי מָצָא אֶת הַתַּנִּין.

הַתַּנִּין קָרַץ בְּעַיִן,

בְּמַבָּט רָעֵב־תָּאֵב –

וּמִבְּלִי נַחֵשׁ עֲדַיִן

לִפְנֵי מִי הוּא הִתְיַצֵּב,

סַח הַפִּיל בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ,

בְּזָכְרוֹ “כִּבּוּד”־הַשֶּׁרֶץ:

"סְלַח נָא לִי עַל הַטִּרְחָה,

כִּי אֵינֶנִּי מַכִּירְךָ,

אַךְ הַגֶּד־נָא, אֵיךְ לִמְצוֹא כָּאן

מִין בְּרִיָה וּשְׁמָהּ תַּנִּין?

הֲתַכִּיר אֶת דְמוּת הַדְּיֹקֶן

שֶׁל יְצוּר מִזֶּה הַמִּין?

יֵשׁ עִנְיָן שֶׁהֶכְרֵחִי הוּא

לְבָרֵר אוֹתוֹ מִפִּיהוּ".

כָּאן קָרַץ קְרִיצַת־גַּנָב

תַּנִּינֵנוּ בְעֵינָיו –

וּבַמַּיִם

פַּעֲמָיִם

הוּא שִׁכְשֵׁךְ בִּקְצֵה־זָנָב.

הַתְּנוּעָה הַזֹּאת הִפְחִידָה

אֶת הַפִּיל – וְזָז הַצִּדָּה:

לֹא רָצָה הוּא לְחַכּוֹת

עַד שֶׁשּׁוּב יִסְפּוֹג מַכּוֹת –

וּבִכְלָל, מֶרְחָק – לֹא נֵזֶק

לְגַבֵּי יְצוּר חַם־מֶזֶג.

“מָה נִבְהַלְתָּ זַאֲטוּט?”

סָח תַּנִּין בַּחֲבִיבוּת:

"מָה הִרְחַקְתָּ כֹּה הַצִּדָּה?

מָה הִפְחִיד אוֹתְךָ, הַגִּידָה!"

וְאָמַר הִפִּיל: "סְלִיחָה,

לֹא אֵדַע סִתְרֵי לִבְּךָ,

לֹא אוּכַל אוֹתָם לִקְרוֹא שָׁם,

אַךְ הָיֹה הָיָה לִי רֹשֶׁם,

כִּי אָמַרְתָּ לְזַכּוֹת

אֶת גַּבִּי בִּקְצָת מַכּוֹת.

וְאִם כָּךְ, חֲבָל עַל טֹרַח,

כִּי בְּאֵלֶּה אֵין לִי צֹרֶךְ –

כְּבָר גָּרְמָה לִי סַקְרָנוּת

דֵּי צָרוֹת וּפֻרְעָנוּת.

חֲבָטוֹת אֲנִי שָׂבֵעַ –

וְעַל־כֵּן הֱוֶה יוֹדֵעַ:

שׁוּב וָשׁוּב לְהֵחָבֵט

אֵין לִי חֵשֶׁק בְּהֶחְלֵט!"

הַתַּנִּין עָנָה: "חֲלִילָה!

לְשׁוֹן־מִי וְאֵימָתַי

בְּאָזְנֶיךָ הֶעֱלִילָה

עַל יַשְׁרוּת־כַּוָּנוֹתַי?

בּוֹא־נָא, בְּנִי, אֶל זְרוֹעוֹתַי!"

אַךְ יִרְאָה בַּפִּיל נֵעוֹרָה

כִּי סוֹפוֹ יִהְיֶה גַם פֹּה רַע,

וְזָהִיר מִהְיוֹת פָּזִיז,

לֹא מִהֵר הוּא לְהָזִיז

אֶת רַגְלָיו הַיְאוֹרָה.

הַתַּנִּין אוֹתוֹ עוֹדֵד:

"קְרַב אֵלַי, אַל תְּפַחֵד!

הַתַּנִּין אֲשֶׁר רָצִיתָ –

אָנֹכִי הוּא! בּוֹא, הַבִּיטָה!"

וּבִשְׁבִיל שֶׁיַּאֲמִין,

הוּא הִזִּיל דִּמְעוֹת־תַּנִּין.

אָז רָקַד הַפִּיל מִנַּחַת,

וּמִיָּד שָׁכַח כָּל פַּחַד

וְקָרָא בְּרֹב שִׂמְחָה:

"שְׁאֵלָה לִי, דּוֹד, מִמְּךָ:

מָה אוֹכֵל אַתָּה בַּמַּיִם

לִסְעוּדַת־הַצָּהֳרָיִם?"

וְאָמַר לוֹ הַתַּנִּין:

"יְדִידִי!

זֶה עִנְיָן מָאֹד עָדִין

וְסוֹדִי.

אִם תִּגַּשׁ אֵלַי בְּלִי מֹרֶךְ

וְתָכֹף רֹאשְׁךָ כַּצֹּרֶךְ,

אָז אֶלְחַשׁ בְּאָזְנְךָ

אֶת תַּפְרִיט הָאֲרוּחָה.

אַךְ לַזָּר אַל תְּגַלֶּה־נָא

אַף מָנָה אַחַת מִמֶּנָּה".

וְהַפִּיל מִיָּד הִרְכִּין

אֶת רֹאֹשׁוֹ אֶל הַתַּנִין.

הוּא, בְּנֶפֶשׁ מְפַרְכֶּסֶת,

שָׂם אָזְנוֹ כַּאֲפַרְכֶּסֶת.

פֶּן יִפּוֹל בְּאַשְׁמָתָהּ

מִין בִּלְבּוּל אוֹ הַשְׁמָטָה,

וְיֹאבַד, חָלִילָה, רַחַשׁ

מֵאוֹתָם דִּבְרֵי־הַלַּחַשׁ

שֶּׁיֹּאמַר לוֹ הַתַּנִּין

עַל תַּפְרִיט־הַמִּסְתּוֹרִין . וְאוּלָם בִּמְקוֹם לִשְׁפּוֹךְ אֶל

תּוֹךְ־אָזְנוֹ אֶת סוֹד־הָאֹכֶל,

הַתַּנִּין פִּתְאֹם חָטַף

אֶת הַפִּיל בִּקְצֵה־הָאַף, וְהִדֵּק אֶת הַשִּׁנַּיִם

עַל אַפּוֹ כְּמֶלְקָחַיִם

וְאָמַר: "הַיּוֹם אַתְחִיל

אֲרוּחָה שֶׁלִּי – בְּפִּיל!"

וְהוֹסִיפָה הַמִּפְלֶצֶת

לאותהּ “חָכְמָה” נִמְלֶצֶת

צְחוֹק־שֶׁל־עֹנֶג:

"חַ־חַ־חַ!

הֲיָפָה הָאֲרוּחָה?"

וְהַפִּיל, מָשׁוּךְ בְּכֹחַ,

בְּקוֹל רָם הִתְחִיל לִצְווֹחַ:

"הֶרֶף, הֶרֶף, אַל תִּסְחוֹב!

כִּי אַפִּי מַתְחִיל לִכְאוֹב!

חוּס עָלַי, הַנִּיחָה

לְאַפִּי מִפִּיךָ!

דַּי! מַסְפִּיק לְהִשְׁתּוֹבֵב!

בְּחַיַּי, אַפִּי כּוֹאֵב!"

אַךְ שִׁנֵי־הַטֶּרֶף

נִתְהַדְּקוּ בְּלִי־הֶרֶף.

 

ז. דּוּ־קְרָב    🔗

כָּאן הוֹפִיעַ צִפְעוֹנִי –

הַנָּחָשׁ הַצִּבְעוֹנִי –

וְחָזָה בַּכִּשָּׁלוֹן

וּפָנָה אֶל הַפִּילוֹן:

"יֶלֶד־פֶּתִי, בְּחַיֶּיךָ,

מַצָּבְךָ אֵינוֹ נָעִים.

אִם אֵינְךָ חָזָק דַּיֶּךָ,

סִכּוּיֶיךָ –

יְגֵעִים.

אַל תִּזְעַק וְאַל יִפְנוּ־נָא

תַּחֲנוּנֶיךָ הַמַּצְפּוּנָה:

אַל תִּסְמוֹךְ עַל תּוֹכָחָה,

אֶלָּא רַק עַל כֹּחֲךָ.

אֶת רַגְלֶיךָ תְּקַע כְּהֹגֶן,

שֶׁיִּהְיוּ לְךָ לְעֹגֶן,

וְנַסֵּה אֶת מַזָּלְךָ

בִּמְּשִׁיכָה!"

הַפִּילוֹן הָיָה שָׂמֵחַ

עַל אוֹתָהּ עֲצַת־פִּקֵחַ,

בְחָזְקָה נָטַע רַגְלָיו

וּמָשַׁךְ הָאַף אֵלָיו;

אַךְ אוֹיְבוֹ מִיָּד תָּקַע אָז

אֶת שִׁנָיו בְּיֶתֶר־כַּעַס

וּמָשַׁךְ בָּאַף גַּם הוּא –

וּשְׁנֵיהֶם פִּתְאֹם תָּמְהוּ,

כִּי בֵּין שְׁנֵי זוּגוֹת־עֵינַיִם

הַמֶּרְחָק גָּדַל פִּי־שְׁנַיִם:

כִּי הַחֹטֶם הַגָּמִישׁ

הִתְאָרֵךְ בְּאֹרַח בִּישׁ.

עִם הַקְּרָב הַמִּתְפַּתֵּחַ,

הוּא הוֹסִיף לְהִתְמַתֵּחַ

וְלִצְמוֹחַ וְלִגְדּוֹל

בְּלִי לַחְדּוֹל.

הַפִּילוֹן אִמֵּץ רַגְלַיִם

בִּתְּנוּעוֹת מְיֻאָשׁוֹת;

הַתַּנִּין הִכָּה עַל מַיִם

בַּזָּנָב כְּבַמָּשׁוֹט.

וּשְׁנֵיהֶם הִרְבּוּ בְּכֹחַ

אֶת הָאַף לִמְשׁוֹךְ – לִמְתּוֹחַ;

כָּל אֶחָד מוֹשֵׁךְ־מוֹשֵׁךְ,

וְהַחֹטֶם מִתְאָרֵךְ,

מִשְׁתַּטֵּחַ,

מִתְמַתֵּחַ,

מִתְנַפֵּחַ וְהוֹלֵךְ.

סוֹף־כָּל־סוֹף בְּמִלְחָמָה זוֹ

הַפִּילוֹן עָיַף מְאֹד;

כִּפּוֹתָיו לְפֶתַע זָזוּ

וּבִרְכָּיו חִשְּׁבוּ לִמְעוֹד.

הַתַּנִּין עֲרוּם־הַמֹּחַ

בְּלִבּו הִתְחִיל לִשְׂמוֹחַ.

אַךְ כָּאן חָשׁ

הַנָּחָשׁ

לַעֲזָרַת פִּילוֹן נוֹאָשׁ.

בַּחֲצִי־גּוּפוֹ בְּמֶרֶץ

סְבִיב רַגְלוֹ נִכְרַךְ הַשֶּׁרֶץ –

וְחֶצְיו הָיָה כָּרוּךְ

מִסָּבִיב לְעֵץ סָמוּךְ.

וּשְׁנֵיהֶם מָשְׁכוּ בְּיַחַד,

וְהָאַף נִמְתַּח־נִמְתַּח עוֹד

וְאַמָּה אַחַר אַמָּה

נִשְׁתַּרְבֵּב לָאֲדָמָה.

חֶבֶל חַי, אֵיתָן כַּסֶלַע,

חִישׁ סִכֵּל מַחְשֶׁבֶת־בֶּלַע.

הַתַּנִּין מְאֹד קָצַף

עַל נָחָשׁ הַמְחֻצָּף,

כִּי הַלָּז – מִין פֶּגַע רַע –

אֶת טַרְפּוֹ מִפֶּה גָּרַע;

אַךְ סוֹף־סוֹף הוּא בְּחֶרְפָּה

מִן הָאַף הַבִּישׁ הִרְפָּה.

לֹא הִסְפִּיק לוֹ כֹּחַ

לְהוֹסִיף לִמְתוֹחַ.

 

ח. אַף כָּל־בּוֹ    🔗

קֹדֶם־כָּל הוֹדָה הַפִּיל

לַמַּצִּיל.

הוּא אָמַר בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ:

"מַה מוֹדֶה לְךָ אֲנִי,

כִּי עָמַדְתָּ לִי בַּפֶּרֶץ

וְעָזַרְתָּ לִי בְּמֶרֶץ,

צִפְעוֹנִי הַצִּבְעוֹנִי!

יְבֹרַךְ־נָא שֵׂכֶל־יֶשַׁע,

בּוֹ סִכַּלְתָּ נֵכֶל־רֶשַׁע,

שֶׁזָּמַם אוֹתוֹ רַמַּאי

עַל חָטְמִי וַעֲלוּמַי

הַחַפִּים מִפֶּשַׁע!"

אַחַר־כָּךְ בָּא תּוֹר הָאַף,

אַף פָּגוּעַ וְנִגָּף,

שֶׁדְּמוּתוֹ סִפְּרָה עַל

מַעַל בֶּן־בְּלִיַּעַל.

הַפִּילוֹן עָטַף אַפּוֹ

בַּעֲלֵי־בַּנָּנָה

וְאָמַר לוֹ: "נוּחַ פֹּה –

הִתְכַּוֵּץ וּקְטַן־נָא!"

הַנָּחָשׁ בְּתִמָּהוֹן

הִתְבּוֹנֵן אֶל הַפִּילוֹן:

"פֶּתִי, מַה תּוֹשַׁעְנָה

תַּחְבֹּשׁוֹת־בַּנָּנָה?"

וְהֵשִׁיב לוֹ לַנָּחָשׁ

הַפִּילוֹן הַמְרֻגָּשׁ:

"הֵן אַפִּי הוּא

וּבְשָׂרִי הוּא

שֶׁנֶּחְבַּל בְּפִי נָבָל;

אִם חָלִילָה,

לֹא אֲנִי לוֹ –

מִי לוֹ, מִי לוֹ – לָאֻמְלָל?

צוּרָתוֹ כָּעֵת – אַךְ בֹּשֶׁת,

וְחָבַשְׁתִּי לוֹ תַּחְבֹּשֶׁת,

שֶׁיָּשׁוּב וְיִתְכַּוֵּץ

פֶּן אֶהְיֶה דּוֹמֶה לְלֵץ".

– הוֹי, אִם כָּךְ הוּא – בְּחַיֶּיךָ,

תְּחַכֶּה יָמִים רַבִּים,

וּמִקֹּדֶם בִּלְחָיֶּיךָ

יַעֲלוּ עוֹד עֲשַבִּים!

וְאוּלָם אַל צַעַר, פַּתִּי –

וְתִזְכּוֹר אֲשֶׁר נִבֵּאתִי:

זֶה הָאַף שֶׁפֹּה נוֹצַר –

בִּשְׁבִילְךָ יִהְיֶה אוֹצָר!"

*

אַךְ לַשָּׁוְא טָרַח הַשֶּׁרֶץ

בְּדִבְרֵי עִדּוּד וָמֶרֶץ:

פִּילֹונֵנוּ הַתָּמִים

הִתְעַקֵּשׁ כַּמָּה יָמִים;

וְכָל רֶגַע פַּעֲמָיִם

הִסְתַּכֵּל בִּרְאִי־הַמַּיִם

וְסָקַר אַפּוֹ בְּלִי־קֵץ –

אַךְ הָאַף לֹא הִתְכַּוֵּץ;

וְנִתַּן לוֹמַר בְּצֶדֶק:

שׁוּב לֹא אַף הוּא אֶלָּא חֶדֶק.

*

בֵּינָתַיִם הַפִּילוֹן

חָשׁ בָּעֹקֶץ שֶׁל זְבוּבוֹן.

וְרָצָה הוּא לַהֲרוֹג אָז

אֶת הַזְּבוּב מֵרֹב־הָרֹגֶז –

וְלִפְנֵי שֶׁהוּא חָשַׁב

בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו,

קְצֵה־חִדְקוֹ כְּמוֹ כְּלִי־זַיִן,

הִתְרוֹמֵם כְּהֶרֶף עַיִן –

וּבִן־רֶגַע לָעוֹקֵץ

בָּא הַקֵּץ.

לֹא הִסְפִּיק הַפִּיל עֲדַיִן

לְהוֹרִיד אֶת כְּלִי־הַזַּיִן –

וְרֵעוֹּ קָרָא מִיָּד:

"הֵא יִתְרוֹן מִסְפָּר אֶחָד!

מְעַנְיֵן הָיָה לִרְאוֹת, אִם

מְסֻגָּל לָזֶה גַּם חֹטֶם!

וְכָעֵת אַתָּה יָכוֹל

לְנַסּוֹת גַּם לֶאֱכוֹל!"

חָשׁ הַפִּיל: אֻמְנָם רָעֵב הוּא

וְלִטְעוֹם דְּבַר־מָה תָּאֵב הוּא.

וְלִפְנֵי שֶׁהוּא חָשַׁב

בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו,

קְצֵה־חִדְקוֹ צָנַח לָאָחוּ,

שֶׁדִּשְׁאוֹ טָעִים וְרַךְ הוּא,

וְתָלַשׁ מִמֶּנּוּ תְּלִישׁ –

וְאֶל פִיו מִיָּד הִגִּישׁ.

"וְעַכְשָׁו נוֹכַחְתָּ, פֶּתִי,

כִּי יָדַעְתִּי, מַה נִּבֵּאתִי?" –

שְׁאֵלוֹ הַצִּפְעונִי:

"זֶה הָיָה יִתְרוֹן שֵׁנִי!

הִנְנוּ כָּעֵת בָּאִים אֶל

עוֹד יִתְרוֹן רַב־עֵרֶךָ, גִּימֶל.

נָא אֱמוֹר לִי: בְּוַּדָּאי

חַם כָּעֵת לְךָ מִדַּי?"

הַפִּילוֹן הֵנִיד גֻלְגֹּלֶת

"בְּאֱמֶת, כְּבָר אֵין יְכֹלֶת

שׁוּב לִסְבּוֹל אֶת

הַשָּׁרָב" –

וְלִפְנֵי שֶׁהוּא חָשַׁב,

טָס חִדְקוֹ, אַחַת וּשְׁתַּיִם,

לַבִּצָּה עַל־יַד הַמַּיִם,

וּמִשָּׁם בִּמְחִי מֻצְלַח,

עַל רֹאשׁוֹ פִּתְאֹם הֻשְׁלַךְ

שֶׁפַע בֹּץ קָרִיר וָלַח; וּמִיָּד הָפַךְ הָרֶפֶשׁ

כֹּבַע קַר, מֵשִׁיב־הַנֶּפֶשׁ.

“יִתְרוֹנֵנוּ הַשְּׁלִישִׁי!” –

סָח הַצֶּפַע: "חֵי־נַפְשִׁי,

תִּשְׁבַּחְתִי אֵינָהּ מֻפְרֶזֶת:

הוּא מוֹעִיל וְשִׁמּוּשִׁי!

הַאֻמְנָם הָיָה עוֹשֶׂה זֹאת

גַּם הַחֹטֶם הַטִּפְּשִׁי?

אַךְ חַכֵּה עוֹד, אַל תַּחְשׁוֹבָה

כִּי הִגַּעְנוּ כְּבָר כָּעֵת

לַפִּסְגָּה וְשִׂיא־הַגֹּבַהּ.

נָא אֱמוֹר לִי, בַּעַל כֹּבַע:

הֲתִרְצֶה לְהֵחָבֵט?"

– “לֹא!” – עָנָה הַפִּיל בְּפַחַד

וּתְמִיהָה רַבָּה גַּם־יַחַד:

בְּהֶחְלֵט!"

“הֲתִרְצֶה מַכּוֹת לָתֵת?”

– “כֵּן” – עָנָה הַפִּיל בְּנַחַת

וְחִיֵּךְ לְשׁוֹאֲלוֹ:

“לָמָּה לֹא?”

"אָז תִּזְכּוֹר בְּבוֹא הַחֵשֶׁק:

בְּיָדְךָ נָתוּן הַנֶּשֶׁק:

טוֹב אַפְּךָ מִכָּל מַקֵּל

בְּתֵּבֵל.

הוּא יִתְקוֹף כָּל צַר בַּדֶּרֶך

וְיַכֵּהוּ שׁוֹק עַל יֶרֶךְ.

אֵין גַּם זֶה יִתְרוֹן פָּעוּט –

הִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לִבְרִיאוּת!"

– “בְּרֹב־עֹנֶג אֶעֱשֶׂה כָּךְ” –

סָח פִּילֵנוּ וְהוֹדָה

לְמוֹרֵהוּ עַל הַלֶּקַח

שֶׁל תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה.

"וְכָעֵת עָלַי לָלָכֶת,

כִּי נַפְשִׁי יוֹצֵאת־נִמְשֶׁכֶת

לְשַׁלֵּם שַׁלְמֵי־תוֹדוֹת

לַדּוֹדִים וְלַדּוֹדוֹת.

וְעַל־כֵּן, מִבְּלִי לָנוּחַ,

אֲמַהֵר בְּקֹצֶר־רוּחַ

לְהַצִּיג אֶת מְלַאכְתִּי

בַּכִּנוּס הַמִּשְׁפַּחְתִּי;

וְיִהְיֶה לִבְּךָ בָּטוּחַ

כִּי אֶקְלַע וְלֹא אַחְטִיא!"

 

ט. שִׁיבַת־הַנִּצָחוֹן    🔗

וְיָצָא הַפִּיל לַדֶּרֶךְ

וְהָלַךְ לְמֵישָׁרִין

עִם הָאַף יְקַר־הָעֶרֶךְ –

מַתְּנָתוֹ שֶׁל הַתַּנִּין.

אַךְ לִפְנֵי שֶׁבָּא אִתָּה

הַפִּילוֹן הַבַּיְתָה,

הוּא נָטָה מְעַט לַצַּד

וּמָצָא שָׁם דּוֹד אֶחָד,

מִין יְצוּר, הַחַף מִפֶּשַׁע,

שֶׁרָבַץ וְנָח עַל דֶּשֶׁא,

וְהִרְבִּיץ בְּתֵאָבוֹן

בַּמִּסְכֵּן עַל־לֹא־עָווֹן,

רַק לִרְאוֹת, הַאִם בְּצֶדֶק

הַנָּחָשׁ שִׁבַּח הַחֶדֶק –

וּמָצָא: הוּא לֹא הִגְזִים,

וּשְׁבָחָיו לֹא מֻפְרָזִים.

הַפִּילוֹן שַׂבַע רֹב נַחַת

מִמְּלַאכְתּוֹ הַמְּשֻׁבַּחַת,

וּמִבְּלִי הוֹסִיף לַחְטוֹא,

רָץ יָשָׁר אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ.

בְּדַרְכּוֹ הִרְהֵר, מָה רשֶׁם

יַעֲשֶׂה כָּעֵת אַפּוֹ שָׁם,

וְזִמְזֵם בְּבִטָּחוֹן

שִׁיר תְּרוּעָה וְנִצָּחוֹן;

וּבְצֵאתָן מִתּוֹךְ הַסֶּדֶק,

שֶׁבִּקְצֵה צִנּוֹר הַחֶדֶק,

תְּרוּעוֹתָיו הָיוּ יוֹצְרוֹת

קוֹל תִּזְמֹרֶת־חֲצוֹצְרוֹת.

*

וְצָעַד־צָעַד בְּלִי־הֶרֶף

פִּילוֹנֵנוּ הַשּׁוֹבָב

וְחָזַר סוֹף־סוֹף עִם עֶרֶב,

אֶל הוֹרָיו וְאֶל קְרוֹבָיו.

אַךְ בְּטֶרֶם בָּא לַיַעַד,

הוּא קִפֵּל, כָּרַךְ כִּפְקַעַת

אֶת הַחֶדֶק הָאָרֹךְ:

שֶׁיּוֹפִיעַ

וְיַפְתִּיעַ

אַחַר־כָּךְ לְאֵין־עֲרֹךְ!

הַקְּרוֹבִים בְּלֵב שָׂמֵחַ

צָהֲלוּ אֶל הָאוֹרֵחַ,

הַתַּיָּר הַמְּפֹאָר,

וְאָחִיו הַבְּכוֹר אָמַר:

"טוֹב כִּי שַׁבְתָּ הַמִּשִׁפַּחְתָּה.

בּוֹא סַפֶּר־נָא מָה הִצְלַחְתָּ,

וְקַבֵּל אֶת מְנָתְךָ

עַל חֶשְׁבּוֹן סַקְרָנוּתְךָ!"

– "אַדְּרַבָּה, בֶּן־חַיִל, צֵא־נָא

וְנַסֵּה לָגֶשֶׁת הֵנָּה" –

הֱשִׁיבוֹ בְּתַעֲנוּג

וְהוֹסִיף מִתּוֹךְ לִגְלוּג:

"מַה תֵּדְעוּ ומַה תָּבִינוּ

גַּם אַתֶּם וְגַם אָבִינוּ

בְּדָבָר כָּל־כָּךְ עָדִין –

לְהַרְבִּיץ מַכָּה כַּדִּין?

גִבּוֹרִים כֻּלְּכֶם בַּפֶּה רַק!

אִם תַּמְתִּינוּ שְׁתֵּי דַּקּוֹת,

תִּלְמְדוּ מִמֶּנִּי פֶּרֶק

בְּהִלְכוֹת מַתַּן מַכּוֹת!"

וְזָקַף בְּעֹז וָהֶדֶק

גִּבּוֹרֵנוּ אֶת הַחֶדֶק

וְהִרְבִּיץ בָּאָח הַבְּכוֹר

מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר –

וְהַהוּא מִכֹּחַ־הֹלֶם

הִשְׁתַּטַּח כְּגֹלֶם.

הִתְפַּלְּאוּ כָּל הָעֵדִים:

"לָרוּחוֹת וְלַשֵּׁדִים!

הַמַּכּוֹת – הַפְלֵא־וָפֶלֶא,

מִין כִּשּׁוּף וְלַהֲטוּט!

מִי לִמֵּד אוֹתְךָ כָּאֵלֶּה,

זַאֲטוּט?

וְיָד מִי־זֶה הֶאֱרִיכָה

אֶת אַפֵּךְ מָעַל לְפִיךְ?

הוֹי, הַבִּיטוּ! חָה־חָה־חָה!

מֶה עָשִׂיתָ לְאַפֵּךְ?"

– “דַּי!” – צָעַק פִּילֵנוּ: "שֶׁקֶט!

דִּבְרֵיכֶם הֵם שָׁטוֹת מֻבְהֶקֶת:

אֵין כְּאָף הַזֶּה לַטִּיב

ואַשְׁרַי שֶׁקִבַּלְתִּיו.

בְּחָקְרִי תַּנִּין בַּמַּיִם,

מֵה פִּתּוֹ בַצָּהֳרַיִם,

הַתַּנִּין

לִי הִתְקִין

אַף חָדָשׁ יָקָר־הַמִּין,

הַיּוֹדֵעַ

לְבַצֵּעַ

כָּל דָּבָר כְּדָת וָדִין".

אַךְ בִּמְקוֹם לִשְׁתּוֹק בִדְחִילוּ,

שׁוּב לִצְחוֹק הַכֹּל הִתְחִילוּ:

"הוּא כָּל־כָּךְ

מְגֻחָךְ,

זֶה הָאַף הַמָּאֳרָךְ –

אֵין זֶה אַף אֲפִילּוּ!"

– “מְגֻחָךְ?” – אָמַר הַפִּיל:

"יִתָּכֵן – אַךְ הוּא מוֹעִיל!

וְאֶת זֹאת אֲנִי מַבְטִיחַ,

לְכֻלְּכֶם פֹּה לְהוֹכִיחַ!"

וְהֵנִיף אוֹתוֹ לֵיצָן

אֶת אַפּוֹ הַמַּרְבִּיצָן

(שֶׁחִכָּה בְּקֹצֶר־רוּחַ

לְסוֹפוֹ שֶׁל הַוִּכּוּחַ)

וְהִצְלִיף יָמִין וּשְׁמֹאל,

עַל קָטָן וְעַל גָּדוֹל,

שְׁתִי וָעֶרֶב,

לְלֹא־הֶרֶף, עַד שֵׁהֶם צָוְחוּ בְּקוֹל:

“נָא לַחְדּוֹל!”

וְאוּלָם הַפִּיל עֲדַיִן

לֹא הִנִּיחַ כְּלִי־הַזַּיִן.

“לֹא” – אָמַר הוּא – יְדִידַי,

עוֹד לֹא דַי!

הִכָּנְסוֹ כָּעֵת הַתּוֹרָה,

וַאֲנִי עוֹד אֶעֱבוֹרָה

עַל כֻּלְכֶם וְאֶחֱבוֹט

עַד סַלְקֵי אֶת הַחוֹבוֹת:

אֶת כָּל אֵלּוּ

תְּקַבֵּלוּ

כָּאן מִמֶּנִּי בְּכָבוֹד!"

כָּךְ זָכָה פִּילוֹן רַב־מֶרֶץ

לְכָבוֹד וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ;

מְקַבְּלֵי מִקְלַחַת זֹאת

מִבְּשָׂרָם יָכְלוּ לַחְזוֹת

כִּי דְבָרָיו – אֱמֶת וָצֶדֶק,

וְגָדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל חֶדֶק,

וְהָאַף הַמְזֻיָּן

הוּא כְּלִי־נֶשֶׁק מְצֻיָּן.

וְהִצִּיג עוֹד בּוֹ בַּלַּיִל

לַפִּילִים גִּבּוֹר־הַחַיִל

גַּם כָּל יֶתֶר לְהָטָיו

מִנִּי אָלֶף וְעַד תָּו.

הַפִּילִים רָאוּ כָּל אֵלּוּ

וְיוֹתֵר עוֹד הִתְפָּעֵלוּ.

*

לֹא הֵנִּיחַ הַשּׁוֹבָב

גַּם לִשְׁאָר מַעֲלִיבָיו,

וְלֹא חָס עַל הַיָּגִיעַ,

וְסִלֵּק אֶת הַמַּגִּיעַ.

הוּא הֶחְזִיר אֶת הַמָּנָה

לַדּוֹדָה הַיְּעֵנָה

וְתָלַשׁ מִזְּנַב הַגְּבֶרֶת

שְׁתֵי נוֹצוֹת־תִּפְאֶרֶת;

וְיָפֶה־יָפֶה גָּמַל

גַּם לַדּוֹד נָמֵר־גָּמָל,

שֶׁפָּגַע בּוֹ קֹדֶם;

והֵשִׁיב מַהֲלֻמּוֹת

שֶּׁקִּבֵּל מִבְּהֵמוֹת

עִם עֵינֵי־הָאֹדֶם;

וְאָחַז בַּדּוֹד הַקּוֹף

וְחָבַט אוֹתוֹ כַּתֹּף,

וְהַקּוֹף הִבְטִיחַ

לְפָרֵשׁ יָפֶה סוֹף־סוֹף

לַפִּילוֹן־הַפִּילוֹסוֹף

טַעַם אֲבַטִּיחַ.

כָּךְ עָשָׂה הַפִּיל חֶשְׁבּוֹן

עִם כָּל פֶּגַע וְעֶלְבּוֹן

וְקִיֵּם דִּין־צֶדֶק

בְּעֶזְרַת הַחֶדֶק.

הוּא מָסַר גַּם הַתְרָאָה

לֹא לִנְגּוֹעַ לְרָעָה

בַּצִּפּוֹר הַמְלֻמֶּדֶת

הַטּוֹבָה וְהַנֶּחְמֶדֶת;

וְכֻבְּדָה גַּם הַצִּפּוֹר

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַגִּבּוֹר.

 

י. סוֹף־דָּבָר    🔗

וְכָעֵת יָבִין כָּל נַעַר,

מָה קָרָה אָז שָׁם בַּיַּעַר.

הִתְקַנְאוּ וְלֹא חִנָּם,

הַפִּילִים בְּבֶן־מִינָם,

שֶׁזָּכָה בִּשְׁעַת־הַכֹּשֶׁר

לְמַזָּל כָּזֶה וָאֹשֶׁר

וְרָכַשׁ לוֹ אַף נִפְלָא

הָעוֹשֶׂה כָּל פְּעֻלָּה:

אָף – מַחְבִּישׁ גֻלְגֹּלֶת כּוֹבַע,

אַף – מַלְעִיט הַפֶּה לָשׂבַע,

אָף – מַזְלֵג ואַף – מָנוֹף,

מְנִיפָה וְגַם אֶגְרוֹף,

וְיוֹדֵעַ

לְבַצֵּעַ

עוֹד דְּבָרִים רַבִּים בְּלִי־סוֹף.

וּמִהֵר כָּל פִּיל בַסֵּתֶר

בְּלִי סַפֵּר דָּבָר לַיֶּתֶר,

אֶל תַּנִּין־הַלִּימְפּוֹפּוֹ –

שֶׁיַּחֲלִיף לוֹ אֶת אַפּוֹ.

*

כָּךְ בִּזְכוּת הַפִּיל־הַיֶּלֶד,

הַסַּקְרָן וְהַחַקְרָן,

הַמַּקְשָׁן וְהָעַקְשָׁן,

נִתְבָּרֵךְ כָּל פִּיל בַּחֶלֶד

בְּאַף־קֶסֶם, אַף־כָּל־בּוֹ,

שֶׁדָּגוּל הוּא מֵרִבּוֹא;

זֶהוּ אַף־אַפֵּי־אַפַּיִם,

הַפָּעִיל כְּזוּג־כַּפַּיִם

וְכָמוֹהוּ גַּם מוֹעִיל;

וְעַכְשָׁו נֶחְשָׁב בְּצֶדֶק

מֶלֶךְ־אַף, שֶׁשְׁמוֹ הַחֶדֶק,

לְעִקָּר תִּפְאֶרֶת פִּיל.