(בְּעִקְּבוֹת מַעֲשִׂיָּה רוּסִית)

 

א    🔗

הַפְּתִיחָה וְהַמָּבִוֹא: גִּבּוֹרֵנוּ וּזְנָבוֹ    🔗

מִי מִכָּל יוֹשְׁבֵי הַחֶלֶד

אֵיזֶה אִישׁ וְאֵיזֶה יֶלֶד,

לֹא שָׁמַע דִּבְרֵי מָשָׁל

עַל טִיבוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל?

זֶה חַנְפָן, רַמַּאי רַב-וֶתֶק;

לְשׁוֹנוֹ כִּדְבַשׁ לְמֶתֶק;

דִּבּוּרָיו – חֲלַקְלַקּוֹת,

מַעֲשָׂיו – חֲמַקְמַקּוֹת:

הוּא סוֹרֵחַ

וּבוֹרֵחַ –

וְאַחַר סוֹפֵג מַכּוֹת.

אַךְ לֹא כֵּן הוּא שׁוּעָלֵנוּ

שֶׁכָּרֶגַע כָּאן יֻצָּג:

שׁוּעָלֵנוּ, לֹא עָלֵינוּ,

לֹא הָיָה חָכָם מֻפְלָג.

כִּי אֶצְלוֹ הָיָה הַכֹּחַ

בַּזָּנָב וְלֹא בַּמֹחַ:

לוֹ הָיָה זָנָב נָאֶה,

הַמַּרְהִיב עֵינֵי רוֹאֶה,

וְעָלָיו, עַל זָנָב-תִּפְאֶרֶת,

הֶעָבֹת כְּעֵין מִשְׂעֶרֶת,

לְבָבוֹ הָיָה גֵאֶה.

הוּא תָּמִיד הָיָה שָׁקוּעַ

בְּפִרְכּוּס לְרַאֲוָה:

בְּלִבּוֹ הָיָה תָּקוּעַ

יֵצֶר רַע שֶׁל גַּאֲוָה.

וְאוּלָם עִקַּר-הָרֹעַ

לֹא הָיָה בְּחֵטְא גִּנְדּוּר:

הוּא תָּמִיד חָמַד לִפְגוֹעַ

בַּחֲשַׁאי בְּכָל יְצוּר.

הוּא גָּרַם צָרוֹת וָנֶזֶק

כָּכָה-סְתָם, מֵרֹעַ-מֶזֶג

וּבִצֵּעַ כָּל עָווֹן

בְּלִי תַּכְלִית וּבְלִי חֶשְׁבּוֹן.

אֵיד זוּלַת, אָסוֹן אוֹ כֶּשֶׁל,

בְּעֵינִיו הָיָה מַצְחִיק.

בְּקִצּוּר, הָיָה דַרְכּוֹ שֶׁל

גִּבּוֹרֵנוּ לְהַזִּיק.

 

ב    🔗

לֶקַח מַר לָבֶּן-בְּלִי-חֹק

כִּי הַחֹק אֵינֶנּוּ צְחוֹק.

יוֹם אֶחָד הוּא בָּא הָעִירָה

אֶל הַשּׁוּק, לָבֹז לוֹ בָז.

הַכִּכָר כֻּלָּהּ הִשְׁחִירָה

מִגַּלֵּי הָמוֹן נֶחְפַּז.

וְהִנֵה פִּתְאֹם עָלָה עַל

דַּעְתּוֹ שֶׁל הַבְּלִיַּעַל

לְשַׂחֵק מִשְׁחַק-לֵצִים

בְּזָקֵן עִם סַל בֵּיצִים.

הִתְגַּנֵּב אֵלָיו הוּא חֶרֶשׁ,

אֶת זְנָבוֹ זָקַף, כַּקֶּרֶשׁ

לְהַכְשִׁיל אֶת הַזָּקֵן –

וְהִפִּיל אֶת הַמִּסְכֵּן;

וְעוֹד שָׂם רַגְלָיו הַסַּלָּה –

חֲבִתָּה נָאָה עָשָׂה לוֹ…

צִוְחָתוֹ שֶׁל הֶעָשׁוּק

הִדְהֲדָה בְּכָל הַשּׁוּק.

הַשּׁוֹטֵר בְּקוֹבַע

בָּא מִיָּד הָרְחוֹבָה.

“הַס!” – צָעַק שׁוֹמֵר-הַחֹק –

"רֵיחַ פֶּשַׁע מֵרָחוֹק

לִי עָלָה הָאַפָּה.

אֵיזֶה לֵץ-שַׁעֲרוּרְיָן,

מְחַבֵּל וְעֲבַרְיָן,

נְבָלָה עָשָׂה פֹּה?"

הַשּׁוּעָל הִתְחִיל לִכְזוֹב:

"הַזָּקֵן עָבַר בָּרְחוֹב,

וְהִנֵּה כָּשְׁלָה רַגְלוֹ כָּאן,

כַּנִּרְאֶה מֵרֹב הַזֹּקֶן…

וַאֲנִי – אֲנִי לֹא-כְלוּם,

רַק עָזַרְתִּי לוֹ לָקוּם".

הַשּׁוֹטֵר אוֹתוֹ שִׁסֵעַ:

“אֶת טִיבְךָ אֲנִי יוֹדֵעַ”:

תַּחְבּוּלוֹת שֶׁל עֲבַרְיָן

יְדוּעוֹת לִי עַל בֻּרְיָן.

זְכוֹר, שַׁקְרָן: סוֹפְךָ לְעֹנֶשׁ –

לִי זֶה-כְּבָר אִתְּךָ חֶשׁבּוֹן יֵשׁ.

וְאִם שׁוּב אוֹתִי תַּקְנִיט,

וְאֶתְפּוֹס אוֹתְךָ שֵׁנִית,

לְדַבֵּר אִתְּךָ לֹא אֶרֶב –

תְּדַבֵּר אִתְּךָ הַחֶרֶב:

בַּמִּרְצָף אוֹתָה אַשְׁחִיז

וּזְנָבְךָ מִיָּד אַתִּיז!"

הַשּׁוּעָל נִבְהֶל עַד-מָוֶת.

אַךְ מִקֵּץ חֲצִי-שָׁעָה

כְּבָר נִרְגַּע וְלֹא חָשַׁב עוֹד

עַל-אוֹדוֹת הָאַתְרָאָה.

שׁוּב יִצְרוֹ אוֹתוֹ הִדִּיחַ,

וְחָשַׁב לוֹ הַפִּרְחָח:

"הַשּׁוֹטֵר בִּי לֹא יַשְׁגִּיחַ

בְּהָמוֹן עָצוּם כָּל-כָּךְ".

בְּשַׁלְוָה הָלַךְ-לוֹ הָלְאָה.

וְהַפַּעַם נִזְדַּמְּנָה לוֹ

לְקָרְבַּן תַּעֲלוּלָיו

יְשִׁישָׁה עִם כַּד חָלָב.

הוּא דָחַף אוֹתָהּ בָּרֶגֶל,

אֶת זְנָבוֹ הֵנִיף כַּדֶּגֶל

וְהִכָּה עַל כַּף-הַיָּד

שֶׁהֶחְזִיקָה אֶת הַכַּד.

הַזְּקֵנָה כָּשְׁלָה וָמָטָה,

וְכַדָּהּ נָפַל לְמַטָּה,

הִתְגַּלְגֵּל וְנֶהְפַּךְ;

הֶחָלָב כֻּלּוֹ נִשְׁפַּךְ.

מַה נִּפְלָא! אוּלָם בְּטֶרֶם

עַד תֻּמּוֹ נִשְׁפַּךְ הַזֶּרֶם,

כְּבָר הָיָה שׁוֹטְרֵנוּ כָּאן:

“תְּפַסְתִּיךָ, הַרְפַּתְקָן!”

הַשּׁוּעָל אֲחוּז-הָרַעַד

בְּחֻצְפַּת-יֵאוּשׁ נִסָּה עוֹד

לְגַלְגֵּל אֶת הָאַשְׁמָה

עַל אוֹתָה זְקֵנָה עַצְמָהּ:

"עַל זְנָבִי הִיא פֹּה דָּרְכָה לִי,

זָנָב-הַחֶמֶד לִכְלְכָה לִי,

וּמִמֶּנָּה מַגִּיעִים

לִי, בְּעֶצֶם, פִּצּוּיִים!"

– “בְּלוֹם אֶת פִּיךָ, הַפּוֹשֵׁעַ!

בִּשְׁקָרִים לֹא תִּוָּשֵׁעַ:

הֵן רָאִיתִי בְּעֵינַי!

הַחֻצְפָּה שֶׁלְךָ, רַמַּאי,

אֶת דָּמִי מַמָּשׁ הִרְתִּיחָה –

יַעַן הִזְהַרְתִּיךָ.

מִפְּנֵי רֹעַ חִשְׁקְךָ

אַזְהָרָה זוֹ נִשְׁכְּחָה,

וְכָעֵת דְּבָרִים לֹא אֶרֶב –

תְּדַבֵּר אִתְּךָ הַחֶרֶב!"

 

ג    🔗

קוֹץ נוֹסָף עַל הַחוֹחִים:

מַקְהֵלַת הַפִּרְחָחִים

הַשּׁוּעָל מִשֶּׁבֶר-פֶּתַע

הִתְפָּרֵץ בְּזַעַק מַר.

מִזְּנָבוֹ שָׂרַד אַךְ קֶטַע

כֹּה קָצָר כִּזְנַב-עַכְבָּר.

הוּא יִלֵּל כְּמִשְׁתַּגֵּעַ

וּמֵאֵן לְהֵרָגֵעַ:

הָרָשָׁע שָׁדַד-גָּנַב

הֲדָרוֹ, מַחְמַד-עֵינָיו –

הַזָּנָב!

עַל חֶרְפָּה וּכְאֵב גַּם-יַחַד

נִתְּוַסְפָה מַחְשֶּׁבֶת-פַּחַד:

אֵיךְ יָשׁוּב הוּא אֶל נָווֹ

בְּלִי זְנָבוֹ?

"אֵיךְ קָלוֹן עָלַי אָמִיטָה,

אֵיךְ בִּפְנֵי חַיּוֹת אַבִּיטָה,

מְחֻלָּל וּקְצוּץ-זָנָב?

כָּל רוֹאַי בִּי יְהַתֵּלוּ,

יִתְקַלְּסוּ וְיִתְעַלֵּלוּ –

מֵאַרְיֵה וְעַד אַרְנָב!"

אֶלָּא מַה יוֹעִיל הַצַּעַר?

הֵן עָלָיו לָשׁוּב לַיַּעַר.

בִּמְבוּכָה רַבָּה מְאֹד

הַמִּסְכֵּן הִתְחִיל לִצְעוֹד

וְשֵׂרֵךְ דַרְכּוֹ רַב-שֶׂרֶךְ

לַעֲקוֹף בְּרִיּוֹת בַּדֶרֶך –

לְהַסְתִּיר אֶת תֻּרְפָּתוֹ,

לְכַסּוֹת עַל חֶרְפָּתוֹ.

אַךְ קְלוֹנוֹ בִּמְלוֹא הַכֹּבֶד

עַל רֹאשׁוֹ נִתַּךְ בָּרְחוֹב עוֹד.

בְּדַרְכּוֹ עָבְרוּ בָּרְחוֹב

בַּעֲלֵי-חַיִּים לָרֹב.

אַחֲרָיו כָּל אֵלֶּה רָצוּ

וְלָשׁוֹן אֵלָיו חָרָצוּ.

“הַב-הַב-הַב” – פָּתַח כְּלַבְלַב:

“וְהֵיכָן הוּא הַזָּנָב?”

קוֹל חָתוּל עָנָה לוֹ: "מְיָאוּ,

הַזָּנָב בַּמִּכְבָּסָה הוּא!"

כָּאן הוֹסִיפוּ אַוָּזוֹת:

"גַ-גַ-גַּע, חַיָּה כָּזֹאת

לְהַכְנִיס כְּדַאי הַכְּלוּבָה –

שֶׁבָּנֵינוּ יִסְתַּכְּלוּ-בָּהּ!

כְּנֶגֶדָּן הַתַּרְנְגוֹל

כְּנוֹזֵף קָרָא בְּקוֹל:

"קוּקוּרִיקוּ, קוּקוּרִיקוּ,

לָמָּה, לָמָּה לוֹ תָּצִיקוּ?

הִתְבַּיְּשׁוּ-נָא: הַמִּסְכֵּן

אֶת זְנָבוֹ פָּשׁוּט מִשְׁכֵּן".

וְהָאַיִל בֶּן-הַחַיִל

הַמְכֻנֶּה “חָכָם בַּלַּיִל”

סָח בַּנַּחַת: "מֶה-מֶה-מֶה,

הָרַמַּאי הוּא מְרֻמֶּה!"

בְּשָׁמְעוֹ כָּזוֹ תִּזְמֹרֶת,

הַשּׁוּעָל נִתְקַף סְחַרְחֹרֶת.

הוֹי עֶלְבּוֹן!

הוֹי קָלוֹן!

הוֹי, חֶרְפָּה וּבִזָּיוֹן!

 

ד    🔗

עוֹד מִקְלַחַת-תַּעֲנוּג

הַכִּבּוּד מִפִּי בַּת-זוּג

בְּבוֹאוֹ לַמְּאוּרָה,

שֶׁשִׁמְּשָׁה לוֹ בֵּית-דִּירָה,

אֶת עַצְמוֹ נִסָּה לִדְחוֹף אֶל

הַקָּצֶה הַלּוּט בָּאֹפֶל;

אַךְ אִשְׁתּוֹ מִיָּד צָוְחָה;

“מַה קָרָה? אַיֵּה זְנָבְךָ?”

הַמִּסְכֵּן נִדְחַק הַכָּתְלָה

וְעָנָה חֲמַקְמַקּוֹת לָהּ:

"מַה עִסְקֵךְ? אוּלַי אֲנִי

נְדַבְתִּיהוּ לְעָנִי?"

וְאוּלָם אִשְׁתּוֹ צָרְחָה אָז

עוֹד בְּיֶתֶר עֹז וָכַעַס:

הוֹי, בַּטְלָן, רֵיקָא, פּוֹחֵז,

אֶת עֵינַי לֹא תְּאַחֵז!

שׁוּב סָרַחְתָּ, הִתְפַּרְחַחְתָּ –

וְעַל-כֵּן זְנָבְךָ קִפַּחְתָּ!

מִי כָּעֵת אוֹתְךָ יִרְפָּא

וְיָסִיר אֶת הַתֻּרְפָּה,

שֶׁבְּרִיּוֹת לֹא יְרַנֵּנוּ –

לֹא יַרְבּוּ קְלוֹנֵנוּ?"

עֵת רַבָּה עוֹד יִלְּלָה

וּבָכְתָה הַשּוּעָלָה,

וְאוּלָם סוֹף-סוֹף הִיא נָחָה

מֵרֻגְזָהּ וְסָחָה:

"בּוֹא נָרוּצָה וְנִשְׁאַל

פִּי הַסָּב הַמְהֻלָּל,

הַפִּקֵחַ

הַקֵּרֵחַ,

הֶחָכָם מִכָּל שׁוּעָל!

אֵין דֻּגְמַת אוֹתוֹ קֵרֵחַ

לִתְבוּנָה וְחוּשׁ-הָרֵיחַ:

בְּוַדָּאי יֵדַע לָעוּץ,

אֵיךְ לִרְפּוֹא זָנָב קָצוּץ".

גִּבּוֹרֵנוּ דַּךְ-הָרוּחַ

מִתְּחִלָּה רָצָה לָנוּחַ,

אַךְ הַגְּבֶרֶת שׁוּעָלָה

רַעַשׁ-תֹּפֶת חוֹלְלָה:

בְּרוֹתְחִין אָזְנָיו הִיא דָּנָה –

עוֹד מְעַט וְתִתְפַּקַּעְנָה!

חֲסֵרוֹת הֵן בֵּית-קִבּוּל

לְהָכִיל כָּזֶה מַבּוּל.

הוּא הִבְטִיחַ לְאִשְׁתּוֹ כִּי

יְצַיֵּת לָהּ: “רַק תִּשְׁתֹּקִי!”

וּשְׁנֵיהֶם יָצְאוּ יַחְדָּו

אֶל הַסָּב.

 

ה    🔗

לְהַרְהֵר כַּהֲלָכָה –

הִתְיַצֵּב נָא עַל רֹאשְׁךָ!

וְהִנֵה הַזּוּג שֶׁלָּנוּ

הִתְיַצֵּב לְפָנַי הַסָּב.

“רַב-שָׁלוֹם” – אָמְרוּ לוֹ – "בָּאנוּ

לְרַפֵּא אֶת הַזָּנָב".

הַיָּשִׁישׁ הֵנִיד קָרַחַת

וּמִיָּד עָמַד בְּנַחַת,

בְּלִי לַחְקוֹר וּבְלִי לִדְרוֹשׁ,

עַל הָרֹאשׁ.

הַגַּנְדְּרָן לִיֵדי פְּלִיאָה בָּא:

הַחִידָה אוֹתוֹ מָשְׁכָה;

וְשָׁאַל: "מַדוּעַ סַבָּא,

הִתְיַצַּבְתָּ עַל רֹאשְׁךָ?"

–כְּלוּם אָף פַּעַם לֹא שָׁמַעתָּ?" –

סָח בְּשֶׁקֶט הֶחָכָם : "אִם הָרֹאשׁ נִמְצָא לְמַטָּה,

הֵן אֵלָיו זוֹרֵם הַדָּם,

וְאִתּוֹ, מַקְשָׁן כָּמוֹךָ,

רַעְיוֹנוֹת זוֹרְמִים הַמֹּחָה!"

הַקֵּרֵחַ שׁוּב שָׁקַע

בִּשְׁתִּיקָה.

לִפְרָקִים הוּא הִתְנוֹעֵעַ,

וְרֹאשׁוֹ הָיָה נוֹסֵעַ

עַל רִצְפַּת הָאֲדָמָה;

וְאוֹרְחֵינוּ בִּדְמָמָה

הִסְתַּכְּלוּ בְּרֶטֶט-קֹדֶשׁ,

אֵיךְ הַסָּב אֶת קָרַחְתּוֹ דָּשׁ.

סוֹף-כָּל-סוֹף הַסָּב גָּמַר

וְאָמַר:

"כְּבָר חָשַׁבְתִּי עַד סְחַרְחֹרֶת –

וְתוֹעֶלֶת אֵין אַף קֹרֶט:

לַצָּרָה הַזֹּאת יָפֶה

רַק כֹּחוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא.

לֵךְ מִיָּד אֵלָיו הָעִירָה,

עִנְיָנְךָ הֵיטֵב הַסְבִּירָה –

וְיַתְקִין לְךָ מַהֵר,

כִּרְצוֹנְךָ זָנָב אַחֵר.

בַּת-הַחַיִל הַשּוּעֶלֶת

לֹא נֻסְּתָה הַרְבֵּה בַּחֶלֶד;

לָהּ מַרְאֵה רוֹפֵא-הָעִיר

לֹא הָיָה כָּל-כָּךְ נָהִיר.

וְעַל-כֵּן הִיא שָׁאֲלָה, אִם

יֵשׁ גַּם לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם

וְזָנָב כְּדִין וָדָת,

כְּמוֹ לְכָל יְצוּר נִכְבָּד.

– “הָרוֹפֵא הוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם" –

סָח הַסָּב הַמְהֻלָּל:

"לְעֵינָיו יֵשׁ מִשְׁקָפַיִם,

וְזָנָב לוֹ אֵין בִכְלָל!"

הַדְּבָרִים אוֹתָהּ הִתְמִיהוּ.

הִיא אָמְרָה: "הַגֶּד-נָא, סָב:

מַה יוֹעִיל לְבַעֲלִי הוּא,

אִם גַּם הוּא חֲסַר-זָנָב?"

–זוֹ קֻשְׁיָה שֶׁל בּוּר אוֹ פֶּתִי –

וּמוּטָב לֹא תְּפַטְפֵּטִי!" –

סָח לָהּ סַבָּא וְחִיֵּךְ:

"הִשָּׁמְרִי-נָא בִּלְשׁוֹנֵךָ:

הָרוֹפֵא – אִישׁ טוֹב וָנוֹחַ,

אַךְ רַגְזָן, מָהִיר לִרְתּוֹחַ,

וְעַל-כֵּן זִכְרִי לִקְחִי:

סְתָם עִמּוֹ אַל תִּתְוַכְּחִי,

כִּי מִזֶּה – אֲנִי מַתְרֶה-בָךְ –

לֹא יִצְמַח לֵךְ רֶוַח".

בְּנֵי-הַזּוּג הוֹדוּ לַסָּב

הֶחָסִיד בְּמַעֲשָׁיו

וּמִיָּד, מִבְּלִי לַחְשׁוֹב עוֹד,

מִהֲרוּ לְפִי הַכְּתֹבֶת,

לְבַקֵּשׁ תַּחְלִיף-זָנָב.

 

ו    🔗

הָרוֹפֵא הַמְּלֻמָּד –

קְצָת רַגְזָן, אַךְ אִישׁ נֶחְמָד

הָרוֹפֵא פָּתַח הַדֶּלֶת,

וְאָמְרָה לוֹ הַשּוּעֶלֶת:

"אֵיזֶה לֵץ הַיּוֹם גָּנַב

מֵאִישִׁי אֶת הַזָּנָב.

וְעַל-כֵּן נִשְׁלַחְנוּ הֵנָּה.

אַל תִּכְעַס-נָא, אֲדוֹנִי!

חוּס עָלֵינוּ וַעֲשֵׂה-נָא

לְאִישִׁי זָנָב שֵׁנִי.

כַּמּוּבָן, כְּפִי הַיְכֹלֶת

נְשַׁלֵּם גַּם שְׂכַר-טִרְחָה:

אוֹ, נַנִּיחַ, תַּרְנְגֹלֶת –

נִגְנְבֵן בַּעֲבוּרְךָ.

רַק הַמְצֵא, כְּיַד בַּר-סֶמֶךְ,

זְנַב-חִלּוּף לְזֶה הַ“לֶּמֶךְ”.

הִצְטַחֵק רוֹפְאֵנוּ דֹם

לַשָּׂכָר שֶׁהִיא הִבְטִיחָה –

וּפִתְאֹם שָׁלַף מַדְחֹם:

“אָנָא, פְּתַח, שׁוּעָל אֶת פִּיךָ!”

הִתְפַּלְּאָה הַשּוּעָלָה:

מַה רוֹצִים מִבַּעֲלָהּ?

וְאָמְרָה: "לוֹ אֵין שׁוּם חֹלִי

חוּץ מֵאֹפִי מְקֻלְקָל.

רַק תַּקֶּן-נָא אֶת זְנָבוֹ לִי –

וַחֲסָּל!"

– “הוֹי, פְּתַיָּה, אַל תִּתְעָרְבִי-נָא

בְּחָכְמַת הַמֶּדִיצִינָה!" –

בָּהּ נָזַף בְּרֹגֶז רַב

הַלַּמְדָן הַנֶּעֱלָב:

"אִם בּוּרָה אַתְּ מֵאוֹרָיְתָא,

הִסְתַּלְּקִי הַבַּיְתָה!"

נִבְהֲלָה הַשּׁוּעָלָה –

לֹא הוֹסִיפָה אַף מִלָּה.

כַּמּוּבָן, הִיא לֹא הֵבִינָה

מַהוּ פֵּשֶׁר מֶדִיצִינָה,

אַךְ זָכְרָה עֲצַת הַסָּב:

הַוִּכּוּחַ הוּא לַשָּׁוְא.

הָרוֹפֵא הוֹצִיא בֵּינְתַּיִם

הַמַּדְחֹם מִן הַשִּׁנַיִם,

הִתְבּוֹנֵן אֶל הַמִּסְפָּר

וְאָמַר:

"מְדִידַת הַחֹם מַרְאָה לִי

כִּי חֻמְּךָ הִנּוֹ נוֹרְמָלִי;

גַּם הַדֹּפֶק אֶצְלְךָ –

מִנְיָנוֹ כַּהֲלְכָה.

בֶּאֱמֶת, לְפִי הַבֹּחַן,

כָּל דָּבָר הוּא כְּתִקְנוֹ כָאן:

מַחְלָתְךָ הַיְחִידָה –

הַזָּנָב הַמְגֻדָּע.

כָּךְ קוֹבֵעַ הַמַּדָּע.

וְכָעֵת אֵפוֹא הַגִּידָה:

מַה זָנָב לְךָ אַצְמִידָה?"

ז

הַתְּרוּפָה שֶׁל אִישׁ-מַדָּע

לַזָּנָב הַמְּגֻדָּע

גַּנְדְּרָנֵנוּ רַב-הַפַּחַז

שֶׁחָמַד זָנָב רָם-יַחַס,

הֶעֱלָה רַעְיוֹן נוֹעָז:

לְצָרֵף לוֹ… זְנַב-טַוָּס:

"אֵין כָּמוֹהוּ עוֹד בַּטֶּבַע:

אֵיזֶה נוֹי וְעשֶׁר-צֶבַע!"

אַךְ אִשְׁתּוֹ הַשּׁוּעָלָה

נִדְהֲמָה-נִתְחַלְחֲלָה:

"מַה תֹּאמְרוּ עַל בֶּן-הַטֶּפֶּשׁ?

אֵיזוֹ שְׁטוּת וְגֹעַל-נֶפֶשׁ!

הוֹי, בֶּן-שַׁחַץ מְפֻרְכָּס:

לוֹ חָסֵר רַק זְנַב-טַוָּס!"

הָרוֹפֵא צָחַק בְּנַחַת

לַקְּטָטָה הַמִּתְלַקַּחַת:

"טוֹב, הַפְסִיקוּ, יְדִידַי –

דַּי!

הַמַּחְלִיט אֵפוֹא אֲנִי הוּא:

זְנַב-טַוָּס – לֹא רְצִינִי הוּא;

כִּי יָפְיוֹ הוּא אַךְ וְרַק

סְתָם-בָּרָק וְנוֹי-שֶׁל-סְרָק.

בִּשְׁבִילְךָ נִבְחַר הַפַּעַם

בְּחֶשְׁבּוֹן, חָכְמָה וָטַעַם

לֹא זָנָב לְשֵׁם כִּשְׁכּוּשׁ,

אַךְ זָנָב לְשֵׁם שִׁמּוּשׁ.

הוּא יָבִיא הַרְבֵּה תּוֹעֶלֶת

גַּם לְךָ גַּם לַשּׁוּעֶלֶת

וְיִצְלַח לַעֲבוֹדָה:

זְנַב-חֶמְדָּה – מִמִּזְוָדָה!

זְנַב-פְּלָאִים! תּוּכַל יוֹם-יוֹם אָז

לְהוֹבִיל בּוֹ מְלוֹא-הָעֹמֶס

מִכָּל טוּב בְּרֹב צִנְעָה,

בְּלִי לִמְשׁוֹךָ עֵינֵי-קִנְאָה.

בְּקִצוּר, זֶה כְּלִי רַב-עֵרֶךְ

לְצָרְכֵי הַדֶּרֶךְ!"

הָרַעְיוֹן הַזֶּה פָּעַל

עַל לִבּוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל:

"בֶּאֱמֶת זֶה אֹפֶן נוֹחַ

לְהוֹבִיל אִתִּי מַלְקוֹחַ.

אִם אֶגְנוֹב דְּבַר-מַה בָּעִיִר,

בִּזְנָבִי אוֹתוֹ אַסְתִּיר:

אִם אֶתְּפּוֹס שָׁלָל בַּצַּיִד,

בִּזְנָבִי יוּבַל לַבַּיִת –

בְּקִצוּר, הַכֹּל אָבִיא

בִּזְנָבִי!

וְיָכוֹל הוּא, אַגַּב-אֹרַח,

לְשַׁמֵּשׁ לְעוֹד מִין צֹרֶךְ:

אִם בָּנַי, שַׁעֲלוּלִים,

שׁוּב יַרְבּוּ תַּעֲלוּלִים,

אֶשְׁתַּמֵּשׁ בִּזְנַב-הַפֶּלֶא

לְיַסְּרָם בְּעֹנֶשׁ-כֶּלֶא:

בּוֹ יֵשְׁבוּ בְּמַאֲסָר –

וְיִקְחוּ מוּסָר"

כַּנִּרְאֶה, גַּם הַשּוּעֶלֶת

רָאֲתָה בָּזֶה תּוֹעֶלֶת

לְעַצְמָהּ וּמִשְׁפַּחְתָּהּ –

בְּכָל אֹפֶן, לֹא מִחְתָה.

הָרוֹפֵא לָקַח בְּנַחַת

מִסְפָּרַיִם, חוּט וָמַחַט

וּבָחַר לוֹ מִזְוָדָה

הֲדוּרָה וְנֶחְמָדָה –

וְתָפַר אוֹתָהּ לַגֹּדֶם

שֶׁשָּׂרַד מִקֹּדֶם.

וְהַזּוּג יָצָא לָרְחוֹב,

אַחֲרַי תּוֹדוֹת לָרֹב

לָרוֹפֵא הַטּוֹב.

הַשּׁוּעָל צָעַד בְּכֹחַ:

מִצְעָדוֹ הָיָה לֹא נוֹחַ,

כִּי הָיְתָה הַמִּזְוָדָה

קְצָת יוֹתֵר מִדַּי כְּבֵדָה

וְחָרְקָה עַל הַמַּרְצֶפֶת

כְּגַּלְגַּל בְּלִי זֶפֶת.

אַךְ לִבּוֹ שֶׁל הַגַּנְדְּרָן

בְּקִרְבּוֹ עָלַז וְרָן:

כָּל אוֹיְבָיו מִבְּנֵי-הַיַּעַר

יִתְמַלְּאוּ קִנְאָה וָצַעַר!

גַּם הַגְּבֶרֶת שׁוּעָלָה

נֶהֶנְתָה מִבַּעְלָהּ.

אַךְ, בִּמְקוֹם כָּבוֹד וָנַחַת,

כְּבָר חִכְּתָה לַשְּׁנַיִם יַחַד,

קַבָּלַת פָּנִים “חַמָּה”

תּוֹךְ הוּמָה וּמְהוּמָה.

הֶחָתוּל הוֹדִיעַ: "מִיָאוּ!

תַּיָּרִים אֵלֵינוּ בָּאוּ!

מְעַנְיֵן לְהִוָּדַע,

מַה אֶצְלָם בַּמִּזְוָדָה?"

– “בְּוַדַּאי" – עָנָה הַתַּיִשׁ –

"בַּזָּנָב אוֹצְרוֹת-חָכְמָה יֵשׁ,

כִּי בָּרֹאשׁ, עַל כָּל פָּנִים,

אֵין כָּאֵלֶּה מַטְמוֹנִים!"

כָּאן הַכֹּל הִתְחִילוּ יַחַד

לְהַמְטִיר כְּעֵין מִקְלַחַת:

– “הַב-הַב-הָב! הַב-הַב-הָב!

רְאִיתֶם כָּזֶה זָנָב?"

– “קוּקוּרִיקוּ! קוּקוּרִיקוּ!

מַה מַּצְחִיק הוּא! מַה מַּצְחִיק הוּא!"

– “גַּ-גַּ-גַּע! גַּ-גַּ-גַּע!

זֶה הַפֶּתִי הִשְׁתַּגַּע!"

וְהָאַיִל בֶּן-הַחַיִל,

הַמְכֻנֶּה “חָכָם בַּלַּיִל”,

סָח בְּרֹגֶז: "מֶה-מֶה-מֶה,

מֶה חָצוּף זֶה מְדַמֶּה?

עַל זָנָב-קָרִיקָטוּרָה

הוּא חַיָּב פֻּלְסֵי דְּנוּרָא!"

גַּם לַגְּבֶרֶת שׁוּעָלָה

צָעֲקָה הַכַּת כֻּלָּהּ:

"הִכָּלְמִי וּבֹשִׁי!

זוּג-הַחֶמֶד, בִּמְבוּכָה,

מְבֻיָּשׁ כַּהֲלָכָה,

הִסְתַּלֵּק בְּקֹשִׁי.

הֵם חָזְרוּ, נֶאֱנָחִים,

אֶל חֲכַם הַנִּתּוּחִים,

וְאָמְרָה הַגְּבֶרֶת:

"שׁוּב הָיִינוּ לְשִׁמְצָה;

אֲדוֹנִי, אוּלַי תִּמְצָא

תַּחְבּוּלָה אַחֶרֶת?"

 

ח    🔗

הַתַּחְלִיף שֶׁל אִישׁ-מַדָּע

לַזָּנָב-הַמִּזְוָדָה

הָרוֹפֵא לֹא חָס עַל יֶגַע

לְהַמְצִיא תְּרוּפָה לַפֶּגַע –

וְאַחַר הִרְהוּר-שָׁעָה

סַח: "כְּבַר יֵשׁ לִי אַמְצָאָה!

נַעֲשֶׂה לְךָ הַפַּעַם

מִין זָנָב – חֲזִיז וָרַעַם! –

שֶׁכָּמוֹהוּ אֵין בַּיְּקוּם:

מִ… קֻמְקוּם.

זֶה זְנַב-פֶּלֶא מְשַׂמֵּחַ

וּמוֹעִיל: קֻמְקוּם רוֹתֵחַ!

בַּזָּנָב – הַמַּטְאֲטֵא

אֵין תּוֹעֶלֶת אָף כְּזַיִת,

אַךְ זָנָב – קֻמְקוּם שֶׁל תֵּה –

בּוֹ בְּרָכָה לְמֶשֶׁק-בַּיִת.

וְגַם יֵשׁ בּוֹ הַכְנָסָה

וְתוֹסֶפֶת פַּרְנָסָה:

אִם הַמְּחִיר אֵינוֹ בְּיֹקֶר,

יֵשׁ עַל תֵּה קוֹפְצִים כָּל בֹּקֶר!"

הָרַעְיוֹן הַזֶּה הֵנִיס

חֲשָׁשׁוֹ שֶׁל גַּנְדְּרָנֵנוּ:

אַחֲרַי זָנָב מַכְנִיס

פִּרְחָחִים לֹא יְרַנֵּנוּ!

גַּם לִבּוֹ שֶׁל אִסְטְנִיס

מְכַבֵּד דָּבָר מַכְנִיס.

זֶה כָּל-כָּךְ מְשַׁעֲשֵׁעַ –

לְהַדְהִים כָּל אָח וָרֵעַ!

הוּא יִגַּשׁ בַּחֲשִׁיבוּת

וַיִשְׁאַל בַּחֲבִיבוּת:

"הֲרוֹצֶה אַתָּה כּוֹס תֵּה, אָח,

מִזָּנָב – קֻמְקוּם רוֹתֵחַ?"

וְהַזָּר הַבָּא לִשְׁתּוֹת

יְשַׁלֵּם לוֹ שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת.

הָרוֹפֵא הִרְתִּיחַ מַיִם

בְּקֻמְקוּם גָּדוֹל וָרָב –

וּתְפָרוֹ אַחַת-וּשְׁתַּיִם

לִשְׂרִידוֹ שֶׁל הַזָּנָב.

בְּנֵי-הַזּוּג הוֹדוּ עַל טֹרַח –

וְיָצְאוּ לָאֹרַח.

גֵּא פּוֹסֵעַ הַגִּבּוֹר –

מִזְּנָבוֹ עוֹלֶה קִיטוֹר,

מִתַּמֵּר עַד הַשָּׁמַיִם –

בַּקֻּמְקוּם רוֹתְחִים הַמַּיִם.

אַךְ הִכִּירוּ אֶת הַזּוּג

עִם זָנָב מִזֶּה הַסּוּג,

קָמוּ שׁוּב שִׂמְחָה וָעֶלֶס,

צְחוֹק וְלַעַג, בּוּז וָקֶלֶס.

הַכְּלַבְלָב מִיָּד אָמַר:

"הַב-הַב-הַב, הִנֵּה קַטָּר!

מַה קָרָה שֶׁהָרַכֶבֶת

בְּלִי פַּסִים פֹּה מִסְתּוֹבֶבֶת?"

– “לֹא" – תִּקֵּן אוֹתוֹ שָׁפָן:

“זֶה כִּבְשָׁן פּוֹלֵט-עָשָׁן!”

–אֲרֻבָּה שֶׁל בֵּית-חֲרֹשֶׁת" –

הִתְעָרְבוּ הָאַוָּזוֹת.

הַשּׁוּעָל מֵרֹב הַבֹּשֶׁת

לֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת.

הוּא אָמְנָם קִוָּה לִמְשׁוֹךְ עוֹד

אֶת לִבּוֹת עוֹלְבָיו בְּשֹׁחַד:

"בּוֹאוּ, בּוֹאוֹ! מִי וָמִי

יִתְכַּבְּדוּ מִקֻּמְקוּמִי?

תֵּה נִפְלָא בְּמֶתֶק-טַעַם –

וְחִנָּם הַפַּעַם!"

הַכְּלַבְלַב לָעַג: "הַב-הַב!

אָנֹכִי רוֹצֶה חָלָב!"

הֶחָתוּל הוֹדִיעַ: "מְיָאוּ!

אָנֹכִי חֲסִיד קָקָאוֹ,

אַךְ אַסְכִּים גַּם לְקָפֶה

עִם פַּרְפֶּרֶת מַאֲפֶה!"

וְהָאַיִל בֶּן-הַחַיִל,

הַמְּכֻנֶּה “חָכָם בַּלַּיִל”,

הִתְחַצֵּף וְסָח בְּעֹז:

“מֶה-מֶה-מֶה! וְלִי גַּזוֹז!”

הַשּׁוּעָל רָצָה לִבְרוֹחַ.

הַקֻּמְקוּם הֻקְפַּץ בְכֹחַ

וּמֵעָל

הוּא נָפַל

עַל גַּבּוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל,

וְהַזֶּרֶם הָרוֹתֵחַ

אֶת כֻּלּוֹ קִלֵּחַ.

יְלָלָה מֵרֹב מַכְאוֹב

נִשְׁמְעָה בְּכָל הָרְחוֹב,

מַה צָּוַח אָז, מַה צָּרַח אָז

גִּבּוֹרֵנוּ רַב-הַפַּחַז!

הוּא קָרָא מֵעֹצֶם דְּוַי:

"אוֹי-וַי! אוֹי-וַי!

הַצִּילוּנִי,

הוֹשִׁיעוּנִי

מִן הָרַע שֶׁבְּאוֹיְבַי,

הָרוֹצֵחַ

הָרוֹתֵחַ,

שֶׁהִפְלִיא אֶת מַכְאוֹבַי!"

אַךְ הַנַּאַק וְהַזַּעַק

נִתְקַבְּלוּ בִּצְחוֹק וָלַעַג,

בְּהִתּוּל

וּבִטּוּל

מִפִּי כֶּלֶב וְחָתוּל

וְכָל יֶתֶר בְּנֵי-הַחֶבֶר

שֶׁהָיוּ עֵדִים לַשֶּׁבֶר.

שׁוּב הַגְּבֶרֶת שׁוּעָלָה

סָחֲבָה אֶת בַּעְלָהּ

לָרוֹפֵא וְסָחָה:

"בַּעֲלִי הַלֹּא-יִצְלַח

הַנּוֹפֵל מִפָּח אֶל פַּח,

שׁוּב נָפַל הַפַּחָה!"

 

ט    🔗

עוֹד אַחַד פִּלְאֵי-מַדָּע:

סוּג חָדָשׁ שֶׁל זְנַב-חֶמְדָּה.

הָרוֹפֵא שֵׁנִית שָׁקַע

בְּהַרְהֶרֶת אֲרֻכָּה…

וְהַזּוּג עָמַד בְּלִי-נוֹעַ,

וְאָזְנָם צָמְאָה לִשְׁמוֹעַ.

וּפִתְאֹם מֵרֹב דִּיצָה

הָרוֹפֵא קָפַץ קְפִיצָה

וְהוֹדִיעַ: "יֵשׁ עֵצָה!

הַזָּנָב שֶׁאֶתְפְּרֶנּוּ

הוּא אוֹצָר וְנֶכֶס רָב;

בְּיִחוּד, אֵין טוֹב מִמֶּנּוּ

בְּיוֹם גֶּשֶׁם אוֹ שָׁרָב".

וְתָפַר כִּלְהוּט-קַדַחַת

הַמַּמְצִיא בְּחוּט וָמַחַט,

בִּזְרִיזוּת וְתוּשִׁיָּה , אֶל הַגֶּדֶם… מִטְרִיָּה.

“זֶה זָנָב כַּבִּיר-תּוֹעֶלֶת” –

סָח הַדּוֹקְטוֹר לַשּׁוּעֶלֶת:

"בְּיוֹם חַם הוּא שִׁמְשִׁיָּה,

בְּיוֹם-גֶּשֶׁם – מִטְרִיָּה.

אֹשֶׁר רַב לְבַעֲלֵךְ הוּא.

אַל תִּרְאוּ וָלֵכוּ!"

לֵב הַזּוּג רַעַד מִפַּחַד.

לְמוּדֵי הַנִּסְיוֹנוֹת,

שׁוּב חִכּוּ הֵם לְמִקְלַחַת

חֵרוּפִים וּבִזְיוֹנוֹת.

וְהִנֵה קָרָה הַהֶפֶךְ.

אֵיזֶה פֶּלֶא! תַּחַת שֶׁפֶךְ

שֶׁל דִּבְרֵי הִתְעַלְּלוּת –

בָּא… מַבּוּל הִתְפַעֲלוּת.

 

י    🔗

הָאַחְרִית הַמּוּזָרָה:

מִי יוֹדֵעַ מַה קָרָה?

מִי יֵדַע, עַל מַה וְלָמָּה

אָהֲדָה לְפֶתַע קָמָה

בִּלְבָבוֹ שֶׁל הַקָּהָל

לִזְנָבוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל.

כֹּל לָשׁוֹן אֲשֶׁר הִמְטִירָה

דֹּפִי, לַעַג וְדִבָּה –

הִלְּלָה וְהֶעְתִּירָה

לַשּׁוּעָל דִּבְרֵי-חִבָּה.

הַהַלֵּל הָיָה רַב-תֹּכֶן.

נְסַפֵּר רַק מִּקְצָתוֹ כָאן:

הַכְּלַבְלַב אָמַר: "הַב-הָב,

הַזָּנָב שֹׁווֶה זָהָב!"

הֶחָתוּל הֵרִיעַ: "מִיָאוּ,

מְפֹאָר לְאֵין דֻּגְמָה הוּא!"

כָּל אַוָּז אִשֵּׁר: "גַּע-גַּע,

זֶה הַשִּׂיא וְהַפִּסְגָּה!"

וְהָאַיִל בֶּן-הַחַיִל הַמְכֻנֶּה “חָכָם בַּלַּיִל”,

סָח בְּחֹנֶף: "מֶה-מֶה-מֶה,

מִי יִשְׁוֶה לוֹ, מִי יִדְמֶה?"

בְּקִצּוּר, קִלּוּס וָשֶׁבַח,

וְלַזּוּג – נוֹחוּת וָרֶוַח!

הַשּׁוּעָל עִם בַּת-הַזּוּג

מְטַיֵּל בְּתַעֲנוּג.

בְּיוֹם-לַהַט – לִשְׁנֵיהֶם יֵשׁ

מַחֲסֶה מְחֹם הַשֶּׁמֶשׁ;

בְּיוֹם-גֶּשֶׁם זֶה שִׁרְיוֹן,

בְּיוֹם-חַג זֶה אַפִּרְיוֹן.

הַשּׁוּעָל עָלָה לְפֶסֶג

הַתְּהִלָּה וְהַכָּבוֹד.

אַךְ אֲבוֹי: נִגְמַר הָעֵסֶק

בְצוּרָה מָרָה מְאֹד.

יוֹם אֶחָד גָּבְרָה הָרוּחַ.

“הַזָּנָב” הָיָה פָּתוּחַ.

מִנְּשִׁיבָה אַכְזָרִיָּה

הִתְנַפְּחָה הַמִּטְרִיָּה

כְּמִפְרָשׂ מָתוּחַ.

סְעָרָה עַזָּה פִּתְאֹם

נְשָׂאַתָּה לַמָּרוֹם.

הִיא הִמְרִיאָה לָרָקִיעַ,

עֲנָנִים בְּעֹז הִבְקִיעָה –

וְאִתָּהּ גַּם נֶעֱלַם

גִּבּוֹרֵנוּ לְעוֹלָם.

יִתָּכֵן שֶׁהִפִּילַתָּה

הַסּוּפָה מֵרוֹם לְמַטָּה.

אַךְ עֵין-אִישׁ לֹא רָאֲתָה

אֶת מְקוֹם יְרִידָתָהּ

מִפִּסְגוֹת הַשֶּׂגֶב.

אִם יָרַד בָּהּ כְּצַנְחָן

גִּבּוֹרֵנוּ הַגַּנְדְּרָן,

אֵין יוֹדֵעַ אִישׁ הֵיכָן:

בַּצָּפוֹן? בַּנֶּגֶב?

עַד הַיּוֹם לֹא מְחֻוָּר,

אָנָה הוּא הִגִּיעַ.

אִם אַתֶּם יוֹדְעִים דָּבָר,

חוּשׁוּ לְהוֹדִיעַ!