רקע
יעקב גרים
צעצועים
יעקב גרים
תרגום: משה בן-אליעזר (מגרמנית)
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה
שפת מקור: גרמנית
פרטי מהדורת מקור: "ספרות" ורשא
אצבעוני1 copy.jpg

 

אֶצְבְּעוֹנִי


הָיֹה הָיָה אִכָּר אֶחָד עִם אִשְׁתוֹ, וְלָהֶם לֹא הָיוּ בָנִים. מִקֵּץ יָמִים רַבִּים יָלְדָה אֵשֵׁת הַאִכָּר בֵּן, אֲשֶׁר גָּדְלֹו הָיָה רַק כְּגֹדֶל אֵצְבַּע. וְהַיֶּלֶד לֹא הָלַךְ וְגָדַל, כִּי אִם נִשְׁאַר קָטָן כְּשֶׁנּוֹלַד, וְעַל כֵּן קָרְאוּ לוֹ בְּשֵׁם “אֶצְבְּעוֹנִי”. וְהַיֶּלֶד הָיָה חָכָם וְחָרוּץ מְאוֹד, מְאוֹד, אַף כִּי קָטָן הָיָה בְקוֹמָתוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וְאָבִיו אָמַר לָלֶכֶת הַיַּעֲרָה לַחֲטֹב עֵצִים, וְלֹא יָדַע מִי יֵלֵךְ עִם הַסּוּס וְהָעֲגָלָה אֶל הַיַעַּר, לְהַבִיא מִשָּׁם אֶת הַעֵצִים. אָז אָמַר אֶצְבְּעוֹנִי תִּרְתֹם נָא אִמָּא אֶת הַסּוּס וְתַשִׂים אוֹתִי בְאָזְנוֹ, וְאָנֹכִי אֶנְהַג בּוֹ עַד הַיַּעַר.

אָמְרוּ וְעָשׂוּ. בַּדֶּרֶךְ פָּגְשׁוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בָּעֲגְלָה וְתָמְהוּ מְאד וְהָלְכוּ אַחֲרֶיהָ וְתִמְהוֹנָם גָּדַל עוֹד יוֹתֵר, כְּשֶׁרָאוּ בְעֵינֵיהֶם אֶת אֶצְבְּעוֹנִי. אָז נָתְנוּ לָאִכָּר כֶּסֶף רַב כִּי יִמְכֹּר לָהֶם אֶת הַיָּלֶד הַזָּעִיר1. הָאָב לֹא הִסְכִּים. אַךְ אֶצְבְּעוֹנִי אָמַר: “אַבָּא תֵּן אוֹתי לִידֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, וְאָנֹכִי אָשׁוּב אֵלֶיךָ”. וְהָאִכָּר מָכַר אוֹתוֹ. אַחַד

אצבעוני2.jpg

הָאֲנָשִׁים לָקַח אֶת אֶצְבְּעוֹנִי וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ עַל שְׂפַת מִגְבַּעְתּוֹ. וְאַחֲרֵי כֵן הָלְכוּ לְדַרְכָּם. בָּעֶרֶב קָרָא אֶצְבְּעוֹנִי: “אָנָא, הוֹרִידוּ אוֹתִי לָאָרֶץ, כִּי הַדָּבָר נָחוּץ”. אַךְ כַּאֲשֶׁר עָמְדוּ רַגְלָיו עַל הָאֶרֶץ, נָטָה הַצִדָּה וְהִתְחַבֵּא בְחוֹר-עַכְבָּר. “שָׁלוֹם אֲדוֹנַי, לְכוּ בִלְעָדָי!” – אָמַר הַקָּטָן. וְכַאֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לְהַשִּׂיגוֹ, הָלְכוּ לְדַרְכָּם מְלֵאֵי רֹגֶז. כַּאֲשֶׁר נֶעֶלְמוּ הָאֲנָשִׁים, יָצָא אֶצְבְּעוֹנִי מִמַּחְבּוֹאוֹ וְנִכְנַס אֶל קַן־שַׁבְּלוּל לָלוּן שָׁם. עָבְרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר דִבְּרוּ בְּקוֹל רָם, כִּי יִתְגַּנְּבוּ אֶל בֵּית הַכֹּהֵן הֶעָשִׁיר וְיִקְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת כַּסְפּוֹ. “קְחוּ גַם אוֹתִי אִתְּכֶם, אָנכִי אֶעֱזֹר לָכֶם” – קָרָא אֲלֵיהֶם אֶצְבְּעוֹנִי. הָאֲנָשִׁים לָקְחוּ אוֹתוֹ עִמָּהֶם, וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל בֵּית הַכֹּהֵן הוֹרִידוּ אוֹתוֹ אֶל החָדֶר. אָז צָעַק אֶצְבְּעוֹנִי צְעָקָה גְדוֹלָה, עַד אֲשֶׁר הֵקִיצוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת וְהַגַּנָּבִים נִמְלָטוּ.

וְאֶצְבְּעוֹנִי יָרַד אֶל הֶחָצֵר, מְצָא שָׁם עֶרְמַת שַׁחַת2 וְשָׁכַב בְּתוֹכָהּ וְיָשַׁן שֵׁנָה עַזָּה. מִמָּחֲרַת הַבֹּקֶר בָּאָה הַשִּׁפְחָה וְלָקְחָה מִתּוֹךְ הָעֲרֵמָה צְרוֹר שֶׁל שַׁחַת, שֶׁבּוֹ שָׁכַב אֶצְבְּעוֹנִי, וְנָתְנָה לִפְנֵי הַפָּרָה. רַק כַּאֲשֶׁר כְּבָר הָיָה אֶצְבְּעוֹנִי בְּפִי הַבְּהֵמָה, הֵקִיץ מִשְׁנָתוֹ. הוּא נִזְהָר מְאֹד, לִבְלִי לָבֹא בֵין שִׁנֵּי הַפָּרָה, אַךְ יִרֵד שָׁלֵם אֶל תּוֹךְ קֵבָתָהּ. אַחֲרֵי כֵן צָעַק: אַל תָּבִיאוּ עוֹד מִסְפּוֹא!" הַשִׁפְחָה נִבְהֲלָה מְאֹד. לְקוֹל צַעֲקָתוֹ הִיא רָצָה וְהִגִּידָה אֶל הַכֹּהֵן, כִּי הַפָּרָה דִבְּרָה כְּבֶן־אָדָם. הַכֹּהֵן לֹא הֶאֱמִין לָהּ וְהָלַךְ אֶל הָרָפֶת. וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע גַּם הוּא אֶת הַקוֹל, אָמַר בְּלִבּוֹ, כִּי שֵׁ‏ד הוּא הַיּוֹשֵׁב בְּגוּף הַפָּרָה, וְצִוָּה לְשָׁחְטָהּ. אֶת הַקֵּבָה שֶׁל הַפָּרָה הִשְׁלִיכוּ אֶל הָאַשְׁפָּה. אָז בָּא זְאֵב רָעֵב וּבָלַע אֶת הַקֵּבָה יַחַד עִם אֶצְבְּעוֹנִי. אַךְ אֶצְבְּעוֹנִי לֹא הִתְיָאֵשׁ. “זְאֵב חָבִיב” – קָרָא מִתּוֹךְ הַקֵּבָה – “יוֹדֵעַ אֲנִי מָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם תִּמְצָא אֹכֶל לָשׂבַע”. וְאֶצְבְּעוֹנִי תִֵּאֵר לוֹ אֶת בֵּית אָבִיו, הַזְּאֵב הָלַךְ שָׁמָּה וְאָכַל יוֹתֵר מִכְּדֵי שָׂבְעוֹ, וְכַאֲשֶׁר אָמַר לָשׁוּב, לֹא יָכֹל, כִּי בִטְנוֹ הָיְתָה מְלֵאָה.

אָז הֵחֵל אֶצְבְּעוֹנִי לִצְעֹק בְּקוֹל רָם, “אָבִי, אָבִי, הִנְנִי פֹה, בְּתוֹךְ בֶּטֶן הַזְּאֵב אָנֹכִי”. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הָאָב אֶת הַקוֹל, הִכִּיר כִּי קוֹל בְּנוֹ הוּא, וְאָמַר: “בָּרוּךְ אֱלֹהִים, כִי בְנֵנוּ שָׁב אֵלֵינוּ!” אָז הָרַג אֶת הַזְּאֵב, נָטַל סַכִּין וּמִסְפָּרַיִם, וּפָתַח אֶת בִּטְנוֹ וְהוֹצִיא מִשָּׁם אֶת אֶצְבְּעוֹנִי. וְהָאָב וְהָאֵם חִבְּקוּ וְנָשְקוּ אֶת בְּנָם וְאָמְרוּ: בְּעַד כָּל הוֹן לֹא נִמְכֹּר אוֹתְךָ עוֹד.

אצבעוני4.jpg

 

הֶחָתוּל בַּנְּעָלִים


הָיֹה הָיָה בָאֶרֶץ טוֹחֵן אֶחָד וְלוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים. וּבְמוֹתוֹ עָזַב אַחֲרָיו שְׁלשָׁה דְבָרִים: טַחֲנָה, חֲמוֹר וְחָתוּל, הַבֵּן הַבְּכוֹר יָרַשׁ אֶת הַטַּחֲנָה; הַבֵּן הַשֵּׁנִי לָקַח אֶת הַחֲמוֹר; וְלַבֵּן הַצָּעִיר נִשְׁאַר הֶחָתוּל. אָז אָמַר הַצָעִיר בִּדְאָגָה: “אוֹ לִי, מַה יִתֵּן לִי הֶחָתוּל?” אַךְ הֶחָתוּל עָנָה לוֹ: תֶּן לִי שַׂק וזוּג נְעָלִים, וְאָז תִּרְאֶה מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ. בֶּן־הַטוֹחֵן נָתַן לֶחָתוּל אֵת אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ. אָז נָעַל הֶחָתוּל אֶת הַנְּעָלִים, וְאֶת הַשַּׂק שָׂם עַל שִׁכְמוֹ וְהָלַךְ אֶל הַיָּעַר. שָׁם צָד לוֹ שָׁפָן אֶחָד בְּשַׂקּוֹ וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. “אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! – קָרָא הֶחָתוּל – הִנֵּה אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן “אֵין-כֹּל” שָׁלַח בְּיָדִי אֶת הַשָּׁפָן הַזֶּה, מִנְחָה לַמֶּלֶךְ”. וְהַמֶּלֶךְ עָנָה: ”לֵךְ אֱמוֹר לַאֲדוֹנֵךְ בִּשְׁמִי חֵן־חֵן". בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי צַד הֶחָתוּל שְׁנִי שְׁלָוִים וְהֵבִיא גַם אוֹתָם אֶל הַמֶּלֶךְ. וְכֵן עָשָׂה יָמִים רַבִּים, עַד אֲשֶׁר אָהַב אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ.

אצבעוני5.jpg

וַיְהִי הַיוֹם וְהַמֶּלֶךְ עָבַר עִם בִּתּוֹ הַיָּפָה לְטַיֵּל עַל חֹף הַנָּהָר. אָז מִהֵר הֶחָתוּל אֶל אֲדוֹנוֹ, בֶּן־הַטּוֹחֵן, וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ וּרְחַץ בַּנָּהָר, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר אַרְאֶה לָךְ”. הַבָּרוֹן אֵין־כֹּל עָשָׂה כַעֲצַת חֲתוּלוֹ. וַיְהִי כַאֲשֶׁר עָבַר הַמֶּלֶךְ, יָצָא הֶחָתוּל לִקְרָאתוֹ בְקוֹל בּוֹכִים: “אָנָּא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הוֹשִׁיעָה נָא! הִנֵּה בָאוּ גַנָּבִים וְגָנְבוּ אֶת בִּגְדֵי אֲדוֹנִי הָרוֹחַץ עַתָּה בַנָּהָר”. (הַדָּבָר הָיָה שֶׁקֶר, כִּי הֶחָתוּל לָקַח אֶת בִּגְדֵי-אֲדוֹנוֹ הַקְרוּעִים וְטָמַן אוֹתָם). אָז שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת עַבְדוֹ לְהָבִיא בֶגֶד־כָּבוֹד לְהַלְבִּישׁ אֶת הַבַּרוֹן. וְכַאֲשֶׁר רָאֲתָה אוֹתוֹ בַּת הַמֶּלֶךְ, מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ, וְהַמֶּלֶךְ לָקַח אוֹתוֹ עִמּוֹ בְמֶרְכַּבְתּוֹ. הֶחָתוּל שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְהוּא רָץ לִפְנֵי הַמֶּרְכָּבָה וְקָרָא אֶל הָאִכָּרִים, אֲשֶׁר קָצְרוּ שַׁחַת3 בַּכָּר: “הִנֵּה יַעֲבֹר הַמֶּלֶךְ וְיִשְׁאַל לְמִי הַכָּר הַזֶּה?” אִמְרוּ: לַאֲדוֹנֵנוּ הַבַּרוֹן אֵין־כֹּל!" וְכֵן צִוָּה הֶחָתוּל גַּם לָאִכָּרִים, אֲשֶׁר קָצְרוּ חִטִּים בַּשָּׂדֶה. וְכַאֲשֶׁר עָבַר הַמֶּלֶךְ וְשָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הָאִכָּרִים, אָמַר אֶל הַבָּרוֹן: אָכֵן גָּדוֹל אַתָּה, אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן אֵין־כָּל!"

אָז רָץ הֶחָתוּל הָלְאָה וּבָא עַד אַרְמוֹן יָפֶה אֶחָד, אֲשֶׁר בּוֹ גָר מְכַשֵּׁף זָקֵן. אַךְ נִכְנַס הֶחָתוּל וְהַמְכַשֵּׁף לָבַשׁ צוּרָה שֶׁל אַרְיֵה, וּבְעוֹד רֶגַע לָבַשׁ צוּרָה שֶׁל עַכְבָּר. תֵּיכֶף קָפַץ עָלָיו הֶחָתוּל וְטָרַף אוֹתוֹ. הַמֶּלֶךְ עִם הַבַּרוֹן בָּאוּ עַד הָאַרְמוֹן וְהֶחָתוּל יָצָא לִקְרָאתָם וְאָמַר: סוּרָה נָא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֶל אַרְמוֹן הַבַּרוֹן אֵין־כֹּל“. הֲגַּם הָאַרְמוֹן הַיָּפֶה הַזֶה לְךָ הוּא? קָרָא הַמֶּלֶךְ – אָכֵן אֵין עָשִׁיר כָּמוֹךְ! מַה יָפֶה הַמִּגְדָּל, מה יָפוּ הָעַמוּדִים מֶה יָפוּ הַשְׁעָרִים!” יָשְׁבוּ כֻלָּם אֶל הַשֻּׁלְחָן לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְהַמֶּלֶךְ אָמַר אֶל הַבַּרוֹן: אֲדוֹנִי הַבַּרוֹן אֵין-כֹּל, הִנֵּה חָפֵץ אֲנִי בְךָ, כּי תִהְיֶה לְחָתָן לְבִתִּי". וְהַבָּרוֹן הִשְׁתַּחֲוֶה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּבַיּוֹם הַהוּא חָגַג אֶת חֲתוּנָתוֹ עִם בַּת הַמֶּלֶךְ. אַחֲרֵי הַחֲתוּנָה הָיָה הַבָּרוֹן לְמִשְׁנֶה- לַמֶּלֶךְ, וְהֶחָתוּל שֶׁלֹו הָיָה לְשַׂר הַיּוֹשֵׁב רָאשׁוֹנָה בַמַּלְכוּת. –


אצבעוני7.jpg

 

יוֹאֵל וְיָעֵל


עַל יַד יַעַר גָּדוֹל יָשַׁב חוֹטֵב־עֵצִים עָנִי, וְלוֹ בֵן אֶחָד וּשְׁמוֹ יוֹאֵל וּבַת אַחַת וּשְׁמָהּ יָעֵל. וְאֵם אֵין לָהֶם, כִּי אִם אֵם־חוֹרָגֶת. וְרָעָב הָיָה בָאָרֶץ, וּבְבֵית חוֹטֵב־הָעֵצִים אָזַל הַלָּחֶם.

וַיְהִי בַלַּיְלָה, וְהָאִשָּׁה אָמְרָה אֶל אִישָׁהּ: “הָבָה, נִקַּח אֶת הַיְלָדִים וְנֵלֵךְ אִתָּם אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר וְשָׁם נַעֲזֹב אוֹתָם, פֶּן נָמוּת בְּרָעָב אֲנַחְנוּ וִילָדֵינוּ”. וּשְׁנֵי הַיְלָדִים, אֲשֶׁר שָׁכְבוּ עַל הַתַּנוּר, שָׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. בַּחֲצִי הַלַּיְלָה יָצָא יוֹאֵל הַקָּטֹן הַחוּצָה וְלָקַט אֲבָנִים קְטַנּוֹת וְשָׂם בְּכִיסוֹ. וּמִמָּחֳרַת הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ הוּא וַאֲחוֹתוֹ עִם אָבִיו אֶל הַיַעַר. פִּזֵר עַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ אֶת הָאֲבָנִים.

הֵמָּה בָאוּ כֻלָּם אֶל הַיַּעַר, וְחוֹטֵב־הָעֵצִים אָמַר אֶל הַיְלָדִים: עִמְדוּ פֹה שָׁעָה קַלָּה, וְאַחַר אָשׁוּב אֲלֵיכֶם. וְהוּא נֶעֱלָם.

אצבעוני8.jpg

עָבְרוּ שָׁלשׁ שָׁעוֹת, וּכְבָר רָד הַיּוֹם, וְהָאָב אֵינֶנּוּ. יָעל הַקְּטַנָּה פָּרְצָה בִּבְכִי: “אָבַדְנוּ, אָבָדְנוּ!” אַךְ אָחִיהָ עָנָה: “חַכִּי עַד אֲשֶׁר תֵּצֵא הַלְּבָנָה, אָז נִמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל בֵּיתֵנוּ”.

וְאָמְנָם אַךְ יָצָא הַיָּרֵחַ וְהֵאִיר אֶת הָאָרֶץ, הָלְכוּ שְׁנֵי הַיְלָדִים בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. כִּי הָאֲבָנִים הַקְטַנּוֹת, אֲשֶׁר פִּזֵּר יוֹאֵל. הוֹרוּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל בֵּית אֲבִיהֶם. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי קָם הָאָב בְּמִצְוַת אִשְׁתּוֹ, וְהָלַךְ עִם הַיְלָדִים שֵׁנִית אֶל הַיַעַר, וְשָׁם עָזַב אוֹתָם. אַךְ בַּפַּעַם הַזֹאת פִּזֵר יוֹאֵל עַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ פְּרוֹרֵי לֶחֶם, וְהַיּוֹנִים בָּאוּ וְאָכְלוּ אוֹתָם, וְלָכֵן לֹא מָצְאוּ הַיְלָדִים אֶת הַדָּרֶךְ. כָּל הַלַּיְלָה שָׁכְבוּ בַיַּעַר, וּמִמָחֳרָת הָלְכוּ וְתָעוּ כָּל הַיּוֹם, עַד אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל בַּיִת קָטֹן, אֲשֶׁר קִירוֹתָיו – כִּכְּרוֹת לֶחֶם, גַּגוֹ – עֻגּוֹת וְחַלּוֹנוֹתָיו – סֻכָּרִיּוֹת. יוֹאֵל עָלָה עַל הַגָּג וְאָכַל אֶת קָצֵהוּ, וְיָעֵל קָרְבָה אֶל הַחַלּוֹן וּבָלְעָה אֶשְׁנָב שָׁלֵם.

וּבַבַּיִת הַזֶּה גָרָה מְכַשֵׁפָה זְקֵנָה, וְכַאֲשֶׁר רָאֲתָה אֶת הַיְלָדִים, תָּפְשָׂה אוֹתָם. אֶת יוֹאֵל שָׁמָה בַדִּיר וְאֶת יָעֵל סָגְרָה בַלּוּל.

וַיְהִי בַבֹּקֶר, וְהַמְכַשֵׁפָה הִסִּיקָה אֶת הַתַּנּוּר, לְמַעַן בַּשֵּׁל אֶת הַיְלָדִים לֶאֱכֹל אוֹתָם. אַךְ כַּאֲשֶׁר תַָחֲבָה הַזְּקֵנָה רֹאשָׁהּ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר הַבּוֹעֵרָה, מִהֲרָה יָעֵל וְדָחֲפָה אוֹתָהּ שָׁמָּה וְסָגְרָה אֶת הַתַּנּוּר, וְהַמְכַשֵּׁפָה נִשְׂרָפָה.

אָז רָצָה יָעֵל אֶל הַדִּיר לְהוֹצִיא לַחָפְשִׁי אֶת אָחִיהָ, שְׁנֵי הַיְלָדִים בָּאוּ אֶל הַבַּיִת וּמָצְאוּ שָׁם כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, לָקְחוּ הַכֹּל וְיָצָאוּ. הֵמָּה בָאוּ עַד נָהָר גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שָׁם גָּשֶׁר. אַךְ מֵרָחּוֹק רָאוּ בַר־אַוָּז לָבָן שָׁט עַל פְּנֵי הַמָּיִם. כַּאֲשֶׁר קָרַב אֲלֵיהֶם, יָשְׁבוּ הַיְלָדִים עַל כְּנָפָיו, וְהוּא הֶעֱבִיר אוֹתָם בַּנָּהָר, עַד קְצֵה הַיָּעַר. שָׁם הִכִּירוּ הַיְלָדִים אֶת הַדֶּרֶךְ וּמִהֲרוּ אֶל בֵּית אֲבִיהֶם, אֲשֶׁר שָׂמַח לִקְרָאתָם שִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי דָאַג לָהֶם כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיוּ בַיָּעַר. אָז נָתְנוּ לוֹ יוֹאֵל וְיָעֵל אֶת כָּל אֲשֶׁר לָקְחוּ מִבֵּית הַמְכַשֵּׁפָה. וּמִן הַיּוֹם הַהוּא הָיָה חוֹטֵב־הָעֵצִים עָשִׁיר גָּדוֹל –


אצבעוני9.jpg

 

הַכִּפָּה הָאֲדֻמָּה


הָיֹה הָיְתָה יַלְדָּה קְטַנָּה, וְעַל ראשָׁהּ תָּמִיד כִּפָּה אֲדֻמָּה, וְעַל כֵּן קָרְאוּ לָהּ בְּנֵי הַכְּפָר “כִּפָּה אֲדֻמָּה”. וַיְהִי הַיּוֹם וְהָאֵם אָמְרָה לָהּ: הִנֵּה אָפִיתִי הַיּוֹם עֻגָּה טוֹבָה לְסָבְתָא, אֲשֶׁר חָלְתָה. לְכִי, בִתִּי, וְהָבִיאִי לָהּ אֶת הָעֻגָּה. אַךְ שִׁמְרִי אֶת נַפְשֵׁךְ וְאַל תֵּלְכִי דֶרֶךְ הַיַּעַר, כִּי שָׁם אוֹרֵב הַזְאֵב הָרָע; לְכִי בְדֶרֶךְ-הַמֶּלֶךְ 4

הַיַלְדָּה הַקְטַנָּה לָקְחָה אֶת הָעֻגָּה וְיָצְאָה לְדָרֶךְ. הִיא שָׂמְחָה מְאֹד לִשְׁמֹעַ אֶת צִפְצוּף הַצִּפֳּרִים הַקְּטַנּוֹת וְלִרְאוֹת אֶת יְפִי הַיָּעַר. “מַה תִּשְׂמַח סָבְתָא, כַּאֲשֶׁר אָבִיא לָהּ צְרוֹר פְּרָחִים יָפִים” – אָמְרָה “כִּפָּה אֲדֻמָּה” אֶל לִבָּהּ, וְהִיא סָרָה אֶל קְצֵה הַיַּעַר לִקְטֹף שְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה פְרָחִים. אַךְ הִיא נָטְתָה מִן הַדֶּרֶךְ וּבָאָה אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר, כִּי שָׁם הָיוּ הַפְּרָחִים רַבִּים וְיָפִים מְאֹד.

אצבעוני10.jpg

וּפִתְאֹם וְהִנֵּה הַזְאֵב לְנֶגְדָּהּ, זֶה הַזְּאֵב, אֲשֶׁר אִמָּהּ דִּבְּרָה עַל אֹדוֹתָיו. וְהַזְּאֵב פָּנָה אֶל כִּפָּה אֲדֻמָּה בִדְבָרִים רַכִּים: “שָׁלוֹם לָךְ, כִּפָּה אֲדֻמָּה! לְאָן אַתְּ הוֹלָכֶת?” הַיַּלְדָּה הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה אֶת עָרְמַת הַזְּאֵב, עָנְתָה בְתֹם־לֵב: “אֲנִי הוֹלֶכֶת אֶל אֵם־אִמִּי לְהָבִיא לָהּ עֻגָּה, אֲשֶׁר אָפְתָה אִמִּי לְמַעֲנָהּ”. אַךְ שָׁמַע הַזְּאֵב אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְהוּא נָשָׂא אֶת רַגְלָיו וְרָץ בְּכָל כֹּחוֹ אֶל בֵּית הַסָּבְתָא, כִּי הוּא יָדַע אֶת מְקוֹם שִׁבְתָּהּ.

וְ“כִּפָּה אֲדֻמָּה” לֹא חָשְׁדָה דָבָר וְהָלְכָה הָלְאָה, וּבְדִמְיוֹנָה רָאֲתָה אֶת סָבְתָא וְהִיא מְלֵאָה גִיל על צְרוֹר הַפְּרָחִים הַיָּפֶה, וְאֶת הַשִׂיחָה עִם הַזְאֵב שָׁכְחָה. אַךְ כַּאֲשֶׁר קָרְבָה אֶל בֵּית הַסָּבְתָא, הִתְפַּלְאָה מְאֹד, כִּי הָיְתָה דְמָמָה רַבָּה בַּבַּיִת וְהַדֶּלֶת פְּתוּחָה לִרְוָחָה. כִּי הַזְּאֵב מִהֵר אֶל הַבַּיִת וּבָלַע אֶת הַסָּבְתָא עַל רֹאשָׁהּ וְעַל רַגְלֶיהָ5. אַחֲרֵי כֵן לְבַשׁ הַזְּאֵב אֶת הַכְּתֹנֶת שֶׁל הַסָּבְתָא, חָבַשׁ לְרֹאשׁוֹ אֶת שְׁבִיסָהּ וְשָׁכַב בְּמִטָּתָהּ. וְהַזְּאֵב אָמַר לִבְלֹעַ גַּם אֶת “כִּפָּה אֲדֻמָּה” אַךְ הִיא הֵרִימָה זְעָקָה גְדוֹלָה, עַד כִּי בָא הַצַּיָּד, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ אֶת נֶפֶשׁ הַזְּאֵב לְהָרְגוֹ.

עַד מְהֵרָה קָרַע הַצַּיָּד אֶת בֶּטֶן הַזְּאֵב, וְהַסָּבְתָא יָצְאָה חַיָּה וּשְׁלֵמָה. מַה־גָּדְלָה שִׂמְחַת כִּפָּה אֲדֻמָּה לִרְאוֹת אֶת אֵם-אִמָּהּ נִצֹלָה בְאֹרַח פֶּלֶא, וְאָז אָמְרָה אֶל לִבָּה: “מֵהַיוֹם וָהָלְאָה אֶשְׁמַע בְּקוֹל אִמִּי וְלֹא אָסוּר עוֹד מִן הַדֶּרֶךְ לָלֶכֶת אֶל הַיָּעַר”.


אצבעוני11.jpg

 

לַכְלוּכִית


הָיֹה הָיְתָה אִשָּׁה רָעָה. וְלָהּ שְׁתֵּי בָנוֹת וּבַת־חוֹרֶגֶת אַחַת. בְּנוֹתֶיהָ הָיוּ לְבוּשׁוֹת הָדָר, וְהַבַּת־הַחוֹרֶגֶת אֻלְּצָה לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה וּלְלַכְלֵךְ יָדֶיהָ וּפָנֶיהָ. וְעַל כֵּן קָרְאוּ לָהּ “לַכְלוּכִית”, לֵאמֹר: מְלוּכְלֶכֶת תָּמִיד. וַיְהִי הַיּוֹם וְהָאֵם עִם בְּנוֹתֶיהָ נִקְרְאוּ אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ לְחַג מְחוֹלוֹת, וּבְטֶרֶם הָלְכָה אָמְרָה אֶל לִכְלוּכִית: “אַתְּ שְׁבִי בַבַּיִת לִבְרוֹר מִתּוֹךְ הָאֵפֶר עֲדָשִׁים מְלֹא קְדֵרָה. מַהֲרִי עֲשִׂי אֶת הַמְּלָאכָה הַזֹּאת, לְמַעַן תִּגְמְרִי אוֹתָהּ בְּטֶרֶם נָשׁוּב הַבָּיְתָה”. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָשְׁבָה לַכְלוּכִית לְבַדָּה בַּבַּיִת, פָּתְחָה אֶת הַחַלוֹן וְכָל הַיּוֹנִים אֲשֶׁר בֶּחָצֵר עָפוּ וּבָאוּ לַעֲזוֹר לַנַּעֲרָה לִבְרוֹר אֶת הָעֲדָשִׁים: אֶת הַטּוֹבוֹת לְתוֹךְ הַקְּדֵרָה וְאֶת הָרָעוֹת – לְתוֹךְ הַמֻּרְאָה6.

וְכַאֲשֶׁר נִשְׁלְמָה הַמְלָאכָה, הָלְכָה לַכְלוּכִית אֶל קֶבֶר אִמָּה תַּחַת עֵץ־הָאֲגֹז וְקָרְאָה: “אִילָן אִילָן הַשֵׁר מֵעָלֶיךְ כָּסֶף וְזָהָב לִי”.

אָז נָשְׁרוּ מֵעַל הָעֵץ בִּגְדִי כֶסֶף וְזָהָב וְנַעֲלֵי זָהָב. לַכְלוּכִית לָבְשָׁה אֶת הַבְּגָדִים הָאֵלֶה וְהָלְכָה אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. הִיא הָיְתָה כֹה יָפָה, עַד כִּי אִישׁ לֹא הִכִּיר אוֹתָהּ. וְגַם אַחֲיוֹתֶיהָ לֹא הִכִּירוּ אוֹתָהּ. וּבֶן־הַמֶּלֶךְ לֹא אָבָה לָצֵאת בִּמְחוֹלוֹת עִם אַחֶרֶת חוּץ מִמֶּנָה. וַיְהִי בַחֲצִי הַלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר חָדְלוּ הַמְּחוֹלוֹת, אָמְרָה לַכְלוּכִית לְצֵאת דֶּרֶךְ הַגָּן וּלְמַהֵר אֶל בֵּיתָהּ, וּבְחָפְזָה לָלֶכֶת אָבְדָה לָהּ נַעַל־זָהָב אֶחָת. וּבֶן־הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי לַכְלוּכִית, מָצָא אֶת הַנַּעַל וְהִכְרִיז: “הַנַּעֲרָה, אֲשֶׁר הַנַּעַל הַזֹּאת מְכֻוֶּנֶת לְרַגְלָהּ, אוֹתָהּ אֲקַּח לי לְאִשָׁה”.

אצבעוני121.jpg

אוּלָם כָּל הַנְּעָרוֹת לֹא יָכְלוּ לִנְעוֹל אֶת הַנַּעַל, כִּי קְטַנָּה הָיְתָה מְאֹד, וְגַם שְׁתִּי הָאֲחָיוֹת־הַחוֹרְגוֹת נִסּוּ לִנְעוֹל אוֹתָהּ, ולֹא יָכֹלוּ. אָז הֵבִיאוּ אֶת לַכְלוּכִית, הִיא שָׂמָה אֶת רַגְלָהּ בַּנַעַל וְהִנֵּה הִיא כְאִלּוּ הָיְתָה תְפוּרָה מִתְּחִלָּה בְשְׁבִילָהּ.

כְּשֶׁהִכִּיר בָּהּ בֶּן־הַמֶּלֶךְ אֶת הַנַּעֲרָה, אֲשֶׁר עִמָּהּ יָצָא בְמָחוֹל, אָמַר: “הִיא, הִיא תְּהִי אֲרוּסָתִי”. וּשְׁנֵיהֶם נָסְעוּ יַחְדָּו אֶל הָאַרְמוֹן, וְשָׁם חָגְגוּ אֶת הַחֲתוּנָה, וְחָיוּ שָׁנִים רַבּוֹת בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה עד זִקְנָה וְשֵׁיבָה.


אצבעוני14.jpg

 

“שׁוֹשַׁנָּה־בֵין הַחוֹחִים”


לְפָנִים הָיוּ מֶלֶךְ וּמַלְכָּה. וְלָהֶם לֹא הָיוּ בָנִים. פַּעַם אַחַת, כַּאֲשֶׁר רָחֲצָה הַמַּלְכָּה בַּנָּהָר קָפְצָה צְפַרְדֵּעַ וְאָמְרָה: לַשָּׁנָה הַבָּאָה תֵלְדִי בַת. וְכֵן הָיָה. וְכַאֲשֶׁר יָלְדָה הַמַּלְכָּה בַת, עָשָׂה הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל וְקָרָא אֶת כָּל קְרוֹבָיו וִידִידָיו. וּבִמְדִינָה הַהִיא חָיוּ שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה נָשִׁים קוֹסְמוֹת, וְהַמֶּלֶךְ קָרָא אֶל הַמִּשְׁתֶּה רַק שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה מֵהֶן, כִּי חָסְרָה לוֹ קַעֲרַת זָהָב אֶחָת. בְּעֵת הַמִּשְׁתָּה בֵרְכָה כָל אַחַת הַקּוֹסְמוֹת אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ זוֹ בְיוֹפִי, זוֹ בְחָכְמָה, זוֹ בְחֵן, וְכֵן הָלְאָה. פִּתְאם בָּאָה אֶל הַבַּיִת הַקּוֹסֶמֶת, אֲשֶׁר לֹא נִקְרְאָה אֶל הַמִּשְׁתֵֶּה, וְקִלְּלָה: “בְּיוֹם מְלֹאת לְבַת־הַמֶּלֶךְ חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, תִּדְקֹר אֶת יָדָהּ בְּפֶלֶךְ וְתָמוּת”. אֵימָה גְדוֹלָה נָפְלָה עַל כָּל הַקְרוּאִים, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת הַקְּלָלָה הַזֹּאת. וְקוֹסֶמֶת אַחַת קָמָה מִמְּקוֹמָה, וְאָמְרָה: “לְבָטֵל אֶת הַקְלָלָה אִי אֶפְשָׁר, אַךְ יְכֹלָה אֲנִי לַהֲפך אוֹתָה. וּבְכֵן לֹא תָמוּת בַּת הַמֶּלֶךְ כִּי־אִם תִּישַׁן מֵאָה שָׁנָה”.

וְהַמֶּלֶךְ צִוָּה לְשְׂרֹף בָּאֵשׁ אֶת כָּל הַפְּלָכִים אֲשֶׁר בִּמְדִינָתוֹ, לְמַעַן לֹא יִקְרֶה אָסוֹן אֶת בִּתּוֹ. וּבַת הַמֶּלֶךְ הָלְכָה וְגָדְלָה. וְלֹא הָיְתָה יָפָה כָמוֹהָ בְּכָל הָאָרֶץ. וּבַיּוֹם אֲשֶׁר מָלְאוּ לָהּ חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לֹא הָיוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה בַבַּיִת, וְהִיא לְבַדָה טִיְּלָה מִסָּבִיב לָאַרְמוֹן. אָז בָּאָה עַד מִגְדָּל אֶחָד, רָאֲתָה פֶתַח קָטָן, נִכְנְסָה וְהִנֵּה אִשָּׁה זְקֵנָה יוֹשֶׁבֶת וְאוֹרָגֶת. “מַה-זֶּה בְיָדֵךְ, סָבְתָא?” – שָׁאֲלָה בַת־הַמֶּלֶךְ. זֶה הוּא פֶלֶךְ" - עָנְתָה הַזְּקֵנָה. אָז נָגְעָה הַמַּלְכָּה בִקְצֵה הַפֶּלֶךְ וְיָדָהּ נִפְצְעָה, וְהִנֵּה נִסְגְרוּ עֵינֶיהָ. וּבְרֶגַע זֶה שָׁבוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה אֶל הָאַרְמוֹן, וְגַם עֲלֵיהֶם נָפְלָה תַּרְדֵּמָה, וְגַם כָּל הַשָּׂרִים וְהָעֲבָדִים נִרְדְמוּ; נִרְדְּמוּ גַם הַסּוּסִים בָּאֻרְוָה וְהַכְּלָבִים בֶּחָצֵר, הַיּוֹנִים עַל הַגָּג וְהַזְּבוּבִים עַל הַקִּיר; וְהַטַּבָּח, אֲשֶׁר אָחַז בְּיָדוֹ אֶת הַכַּף וְאָמַר לְהַכּוֹת אֶת נַעֲרוֹ הַקָּטָן. – נִרְדָּם פִּתְאֹם יַחַד עִם הַנָּעַר. עַל הַכֹּל נָפְלָה תַרְדֵּמָה!

אָז עָלוּ מִסְבִיב לָאַרְמוֹן קוֹצִים, אֲשֶׁר גָּדְלוּ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, עַד כִּי הִקִיפוּ אֶת כָּל הַבַּיִת, וְגַם הַגַּג לֹא נִרְאָה, וְאִישׁ לֹא יָכֹל לָגֶשֶׁת אֶל הָאַרְמוֹן. פְּעָמִים רַבּוֹת נִסּוּ בְנֵי־מְלָכִים לָבֹא אֶל הָאַרְמוֹן, לִרְאוֹת אֶת הַ“שּׁוֹשַׁנָּה־בֵין־הַחוֹחִים” (כֵּן קָרְאוּ לְבַת הַמֶּלֶךְ הַנִּרְדָּמָה), אַךְ כְּלֻם נָפְלוּ מֵתִים, כִּי הַקוֹצִים דָּקְרוּ אוֹתָם עַד מָוֶת.

אצבעוני15.jpg

וַיְהִי הַיּוֹם, וּבֶן־מֶלֶךְ בָּא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה. וְהוּא שְָׁמַע אֶת הַדָּבָר הַנִּפְלָא הַזֶּה. אָז חָגַר אֶת חַרְבּוֹ וְהָלַךְ אֶל הָאַרְמוֹן. לַשָּׁוְא הִזְהִירוּ אוֹתוֹ הַזְּקֵנִים, כִּי כָּל הַקָּרֵב אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא יָמוּת. הוּא לֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם. אַךְ בּוֹ בַיּוֹם, אֲשֶׁר בָּא בֶּן־הַמֶּלֶךְ הַזֶּה, מָלְאוּ מֵאָה שָׁנָה מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר נִרְדְּמוּ יוֹשְׁבֵי הָאַרְמוֹן. וּבֶן־הַמֶּלֶךְ עָבַר בְּשָׁלוֹם אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ, בָּא עַד הַמִּגְדָּל, נִכְנַס וְרָאָה אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ הַיָּפָה, נָשַׁק לָהּ בְּמִצְחָה הַלָּבָן, וּפִתְאֹם הִתְעוֹרְרָה וּפָקְחָה אֶת עֵינֶיהָ. אָז הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הָאַרְמוֹן – וּבוֹ בָרֶגַע הֵקִיצוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה. הַשָּׂרִים וְהָעֲבָדִים, הסּוּסִים וְהַכְּלָבִים, הַיּוֹנִים וְהַזְּבוּבִים. כָּל הָאַרְמוֹן שָׁב לִתְחִיָּה. אָז חָגְגוּ אֶת חֲתוּנַת בַּת־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הָיְתָה לְאִשָּׁה לְבֶן־הַמֶּלֶךְ.


אצבעוני13.jpg

 

מַעֲשֶׂה בְּבֶן־מֶלֶךְ וּבַת־מַלְכָּה


הָיֹה הָיְתָה מַלְכָּה אַחַת, וְלָהּ שְׁנֵי יְלָדִים, בֵּן יָפֶה כַחַמָּה וּבַת יָפָה כַלְּבָנָה. חָלְתָה הַמַּלְכָּה וּמֵתָה. לָקַח הַמֶּלֶךְ אֶל אַרְמוֹנוֹ סוֹכֶנֶת, וְהִיא אִשָּׁה רָעָה מְאֹד, אֲשֶׁר שָׂנְאָה אֶת הַיְלָדִים.

וַיְהִי הַיּוֹם, וְהָאִשָּׁה אָמְרָה אֶל עַבְדָהּ: קַח אֶת הַיְלָדִים וְלֵךְ עִמָּם אֶל הַיַעַר וְהָרַגְתָּ אוֹתָם. לָקַח הָעֶבֶד אֶת הַיְלָדִים, אַךְ לֹא עָשָׂה עִמָּהֶם רָעָה, כִּי אִם נָתַן לָהֶם פַּת לֶאֱכל, הִשְׁאִיר אוֹתָם בְּתוֹךְ הַיַּעַר וְשָׁב לְבֵיתוֹ. בָּא הָעֶרֶב, וְהַיְלָדִים בָּכוּ וְאָמְרוּ: “אֵיפֹה נִשְׁכַּב הַלָּיְלָה?”

שָׁמְעָה זֹאת צִפּוֹר קְטַנָּה אַחַת, עָפָה אֶל חַבְרוֹתֶיהָ, וְכֻלָּן יַחַד בָּאוּ וְהֵכִינו לַיְלָדִים מִשְׁכָּב וְכִסּוּ אוֹתָם עָלִים יְרֻקִּים, עַד כִּי שָׁכְבוּ כְמוֹ בְמִטָּה.

אצבעוני12.jpg

אַךְ כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לָאִשָּׁה הָרָעָה, כִּי הַיְלָדִים חַיִּים, שָׁלְחָה שֵׁנִית אֶת הָעֶבֶד וְנָתְנָה בְיָדוֹ מַטֵה־קְסָמִים. נָגַע הָעֶבֶד בְּמַטֵּהוּ בְגוּף הַיְלָדִים, וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ בֶּן־הַמֶּלֶךְ לְקִפּוֹד וּבַת־הַמַּלְכָּה נֶהֶפְכָה לצְפַרְדְּעַ.

וּשְׁתֵּי הַחַיּוֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה זָחֲלוּ בְיָגוֹן וּבָאוּ אֶל עֵץ־עָרָב7 נָבוּב וְיָשְׁבוּ שָׁם יַחְדָּו. חַיִּים שֶׁל צַעַר חָיוּ. מַאֲכָלָם הָיוּ זְבוּבִים, רְמָשִׁים וְתוֹלָעִים.

וּבְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ הַגִּידָה הָאִשָּׁה הָרָעָה: נִגְנְבוּ הַיְלָדִים בַּלַּיְלָה מִמִּטּוֹתֵיהֶם. אַךְ הָעֶבֶד לֹא מָצָא מְנוּחָה, וְתָמִיר8 חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת, לְהַצִּיל אֶת הַיְלָדִים הָאֻמְלָלִים.

פַּעַם אַחַת אָמְרָה הָאִשָּׁה הָרָעָה לָשִׂים קֶסֶם גַּם עַל הַמֶּלֶךְ וְלָכֵן שָׁלְחָה אֵלָיו אֶת הָעֶבֶד עִם מַטֵּה־הַקְּסָמִים. אַךְ הָעֶבֶד לָקַח אֶת הַמַּטֶּה בְיָדוֹ וְנָגַע בּוֹ בָאִשָּׁה, וְהִיא נֶהֶפְכָה לְנָחָשׁ.

אָז הָלַךְ הָעֶבֶד אֶל הַיַּעַר, מָצָא אֶת הַקִּפּוֹד וְאֶת הַצְּפַרְדֵּעַ, הֵשִׁיב לָהֶם צוּרַת אָדָם וְהֵבִיא אוֹתָם אֶל הָאַרְמוֹן.

וְהָאִשָּׁה הָרָעָה הָיְתָה נָחָשׁ כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ.


אצבעוני16.jpg

 

שִׁלְגִיָה


הָיֹה הָיְתָה מַלְכָּה אַחַת, וְהִיא טוֹבַת־לֵב מְאֹד. אַךְ תָּמִיד הָיְתָה עֲצוּבָה כִּי לֹא הָיָה לָהּ בֵּן אוֹ בַת. מִקֵּץ יָמִים רַבִּים שָׁמַע אֱלֹהִים אֶת תְּפִלוֹתֶיהָ, וְהִיא יָלְדָה בַת. יָפָה מְאֹד הָיְתָה הַקְּטַנָּה: לְחָיֶיהָ - שׁוֹשַׁנִים וּפָנֶיהָ צַחִים כַּשֶּׁלֶג, וְעַל כֵּן קָרְאוּ לָהּ בְּשֵׁם “שִׁלְגִּיָה”. אַךְ בּוֹ בַיּוֹם אֲשֶׁר נוֹלְדָה לָהּ בִּתָּהּ הַיָּפָה, מֵתָה הַמַּלְכָּה הַטּוֹבָה. וְהַמֶּלֶךְ בָּחַר לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה טוֹבָה, כִי־אִם גֵּאָה וִיהִירָה מְאֹד, וְהִיא חָפְצָה לִהְיוֹת הַיָּפָה בְכָל בְּנוֹת הָאָרֶץ.

וְלָאִשָׁה הַזֹּאת הָיָה רְאִי זָהָב, רְאִי-קֶסֶם, אֲשֶׁר עָנָה אוֹתָהּ עַל כָּל שְׁאֵלוֹתֶיהָ. וְשִׁלְגִּיָה הָלְכָה וְגָדְלָה וְהָיְתָה יְפַת־מַרְאֶה מְאֹד, וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר רָאָה אוֹתָהּ אָמַר: אֵין כָּמוֹהָ בְכָל הָאָרֶץ. פַּעַם אַחַת עָמְדָה הָאִם־הַחוֹרֶנֶת לִפְנֵי רְאִי־הַקֶּסֶם שֶׁלָּהּ וְשָׁאֲלָה:

"לְךָ הַחָכְמָה, לְךָ הַבִּינָה,

מִי הַיָּפָה בְּכָל הַמְדִינָה?"

וְהָרְאִי עָנָה:

"יָפָה אַתְּ מַלְכָּה, כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם,

אַךְ שִׁלְגִּיָה יָפָה מִמֵּךְ שִׁבְעָתַיִם".

אָז קָפְצָה הַמַּלְכָּה וְגָמְרָה לְאַבֵּד אֶת שִׁלְגִּיָה. הִיא צִוְּתָה אֶת עַבְדָּהּ לְהוֹלִיךְ אֶת הַיַּלְדָּה אֶל הַיַּעַר וּלְהָמִית אוֹתָהּ שָׁם, אַךְ כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הָעֶבֶד אֶת קוֹל בְּכִי שִׁלְגִּיָה הַיָּפָה, לֹא עָרַב לִבּוֹ לַעֲשוֹת לָּה רָעָה. וְלָכֵן עָזַב אוֹתָהּ בַּיַּעַר, וְלַמַּלְכָּה אָמַר, כִּי הֵמִית אוֹתָהּ. שִׁלְגִּיָה רָצְתָה9 בַיַּעַר הֵנָּה וָהֵנָּה, וּפִתְאֹם עָמְדָה לִפְנֵי הַר־שֶׁל-זְכוּכִית, וְעָלָיו בַּיִת קָטָן וְיָפֶה. בַּבַּיִת הַזֶּה גָרוּ שִׁבְעָה גַמְדֵי הַיַּעַר, אֲשֶׁר קִבְּלוּ אֶת הַיַּלְדָּה הַקְטַנָּה בְשִׂמְחָה רַבָּה.

וְכַאֲשֶׁר שָׁאֲלָה הַמַּלְכָּה שֵׁנִית בָּרְאִי, מִי הַיָּפָה בְכָל הַמְּדִינָה, עָנָה הָרְאִי כְּבָרִאשׁוֹנָה.

אצבעוני17.jpg

שָׁמְעָה זֹאת הַמַּלְכָּה וּפַחַד גָּדוֹל אָחַז אוֹתָהּ. אָז הִתְחַפְּשָׁה וְלָבְשָׁה בִגְדֵי אִכָּרִית, לָקְחָה בְיָדָהּ סַל תַּפּוּחִים וְהָלְכָה אֶל הַיַעַר, אֶל בֵּית הַגַּמָּדִים. שִׁלְגִּיָה קָנְתָה תַפּוּחַ אֶחָד מֵאֵת הָאִכָּרִית. וְאַךְ הֵחֵלָה לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, נָפְלָה עַל הָאֶרֶץ מֵתָה, כִּי רַעַל הָיָה בַתַּפּוּחַ. הַגַּמָּדִים שָׁבוּ בָעֶרֶב אֶל בֵּיתָם וְרָאוּ אֶת הָאָסוֹן אֲשֶׁר קָרָה וּבָכוּ בְכִי רָב.

אַחֲרֵי־כֵן עָשׂוּ אָרוֹן־שֶׁל-זְכוּכִית וְהִנִּיחוּ בוֹ אֶת שִׁלְגִּיָה, וְסָפְדוּ לָהּ יוֹמָם וָלָיְלָה, כִּי מְאֹד, מְאֹד אָהֲבוּ הַגַּמָּדִים אֶת הַיַּלְדָּה הַנְּעִימָה הַזֹּאת. וַיְהִי הַיּוֹם, וּבֶן־מֶלֶךְ בָּא אֶל בֵּית הַגַּמָּדִים וְדָחַף בְּלִי צְדִיָּה10 אֶת הָאָרוֹן- שֶׁל-זְכוּכִית. מִן הַדְּחִיפָה הַזֹּאת הִתְנוֹדְדָה שִׁלְגְיָה, עַד כִּי נָפַל מִבִּיהָ נָתַח הַתַּפּוּחַ, אֲשֶׁר נִתְקַע לָהּ בִּגְרוֹנָה, אָז פָּקְחָה שִׁלְגִּיָה אֶת עֵינֶיהָ וְעָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ.

רָאָה אוֹתָהּ בֶּן־הַמֶּלֶךְ, כִּי יָפָה הִיא מְאֹד, לָקַח אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, וְחָגְגוּ אֶת חֲתוּנַתָם בְּאַרְמוֹן בְּרֹב פְּאֵר. הָאֵם־הַחוֹרֶגֶת, אֲשֶׁר שָׁמְעָה מִפִי רְאִי־הַקֶּסֶם אֶת הַנֵּס אֲשֶׁר קְרָה לְשִׁלְגִּיָה, נִבְהֲלָה מְאֹד, עַד כִּי נָפְלָה לָאָרֶץ מֵתָה.


אצבעוני18.jpg

  1. זעהר קליין.  ↩

  2. היי  ↩

  3. היי  ↩

  4. לאנדשטראַססע  ↩

  5. ) מכף רגל עד ראש  ↩

  6. זפק, ראפף.  ↩

  7. וויידענבוים.  ↩

  8. כך במקור. צ“ל וְתָמִיד – הערת פב”י  ↩

  9. כך במקור. צ“ל רצה. הערת פב”י.  ↩

  10. מבלי לְהִתְכַּוֵּן  ↩

המלצות קוראים
תגיות