(מתוך מכתב למיניסטר־המושבות, לונדון, 1 בנובמבר 1938)
– – – הצהרת־בלפור היתה מפעל גדול של תיקון־מעוּות – נסיון לעקור פשעי שנות מאות של הנצרות כלפי אומה נרדפת ומחוסרת מגן. לביצוע ההצהרה נדרשו רצון טוב ונחרץ, אומץ־לב, תבונה, וחכמה ממלכתית. שלוש מאות אלף היהודים, שעלו ארצה בתלאות וקשיים רבים במשך עשרים שנה – כלום אי־אפשר היה ברצון טוב להעלותם במשך שתים־שלוש שנים? וכלום מן הנמנע הוא עכשיו, במצב הנואש של עמנו בכמה ארצות אירופה, להעלות ארצה מאות אלפים יהודים, כשברור לכל אחד, שהדבר יתכן בלי לשלול אף מערבי אחד את מחיתו? כי התנאי הזה, להגנת האינטרסים של הישוב הבלתי־יהודי, הוא באמת ההגבלה המוצדקת היחידה, שיש להציג לעליה יהודית.
אומרים לנו, שאנו ניצבים מול המשׂטמה של העולם הערבי. מהו הבסיס המוסרי של משטמה זו? הישנה הגירה מעיראק, סוריה, סעודיה? כלום אין להם למעלה משטח־אדמה מספיק לכל בני עמם? המדינות הערביות שליטות בשטחים עצומים, שגדלם כגודל כל אירופה, חוץ מרוסיה. עיראק שימשה ממגורה של האימפּריה הרומית. ישובה הגיע אז לעשרים מיליון בערך. היא היתה, והיא עלולה להיות שוב, אחת הארצות הפוריות ביותר בכדור הארץ. מהי הטינה, שיש לשלושת מיליוני העיראקים, המושרשים לבטח בארצם, על בנין הארץ ע“י יהודים? כלום יסַכן בנין זה את בטחונם, רווחתם? מה הם האינטרסים החיוניים והמוצדקים, מהו המשפט והצדק, העומדים מאחורי התנגדות המדינות השכנות, שיש בהם להטיל על אימפריה אדירה הפרת התחייבותה החגיגית, שניתנה קבל העולם כולו, לסייע לאומה היחידה המחוסרת ארץ לקומם מחדש את מולדתה העתיקה? האימפריה הבריטית בנויה על “משחק הוגן”. האמונה בהגינות בריטית היא שביצרה את הפּרסטיז’ה הבריטית בכל רחבי עולם. ועליה רחבת־מידה לא”י היא עכשיו שאלת חיים ומוות למיליוני יהודים ולעמנו כולו, בשלמותו.
כלום אפשר עכשיו לומר ביושר־לב – ועל יושר זה גאה העם הבריטי בצדק – שבאשר העם היהודי נתון עכשיו לרדיפות אכזריות ואיומות יותר מאשר באיזה זמן אחר – הרי זוהי אמתלה הוגנת לסגור את שערי הבית־הלאומי בפני בניו המתפרצים ארצה?
נימוק שני ניתן להגבלת העליה: המהומות. מי אחראי למהומות? כלום אנחנו היהודים התיצבנו בצד ונמנענו מלמלא את תפקידנו, או סירבנו לחרף נפשנו למען הגנת חיינו ושמירת הבטחון והחוק? יש עשרות אלפים צעירים בארץ גופה, שימסרו בשמחה את חייהם – לא להתקיף את מישהו אלא למנוע רוצחים וליסטים משפיכת דם נקיים ולעזור באמונה לממשלה בהחזקת הסדר והחוק בארץ הקדושה. לפחות כמספר זה היו מוכנים להגן על משטר המנדט בארצנו.
אומרים לנו, שאין זו אלא “נסיגה זמנית”. היו כמה וכמה נסיגות, ואין זכרוננו מעלה אף אחת, שהיתה רק “זמנית”. בשנה האחרונה הודיעה ממשלת הוד מלכותו מתוך יזמה משלה, בעקב החקירה והדו“ח של הועדה המלכותית, שעל יסוד תכנית חלוקה הבית־הלאומי היהודי “יהָפך למדינה יהודית, שבידה יהיה השלטון על העליה”. אולם באותו זמן – ומתוך נימוקים שלא ניתנו להסברה – הוּכה הבית־הלאומי מכה אנושה. העליה היהודית, שסידורה עמד להימסר לבית היהודי, צומצמה באופן מגוחך וטרגי והועמדה על המספר העלוב של אלף לחודש. נאמר לנו, שאין זה אלא “אמצעי זמני ויוצא מן הכלל”. אבל לאחר שמונה חודשים חזר הדבר, ונשנה שוב לאחר ששה חודשים נוספים, ועכשיו אומרים לנו, שיש צורך ב”נסיגה זמנית".
– – – מדיניות העליה הנקוטה בידי הממשלה עשויה להטיל עלינו מעמד של מיעוט נצחי בארץ. יש עכשיו כחצי־מליון ערבים יותר מיהודים במערבה של ארץ־ישראל. הריבוי הטבעי הערבי הוא מעשרים ושנים עד עשרים וארבעה אלף לשנה. לזאת יש להוסיף את העליה הערבית, הליגלית והבלתי־ ליגלית. החזקה ב"מכסימום פוליטי לגבי העליה – פירושה רווח גדל וגדל בין הישוב הערבי והיהודי בארץ. פירושה גם אי־שקט מתמיד בארץ. בתנאים הקיימים – ישוב יהודי קטן בארץ הנתון להתקפה חוזרת ונשנית מצד הערבים – מחייבים התערבות צבאית חוזרת ונשנית לשם דיכוי המהומות – דבר שאינו רצוי משום בחינה: בריטית, ערבית, או יהודית. לדעתי, אין זה פתרון.
תמיד היינו להוטים אחרי הבנה הדדית עם שכנינו הערבים. במשך כמה שנים היה כותב האגרת הזאת וחבריו בארץ־ישראל מתאמצים להגיע להבנה הדדית גם עם ערביי ארץ־ישראל וגם עם מנהיגים ערביים מחוץ־לארץ.
אולם תמיד הועמדנו בפני קשיים – – – ואולי הגדול ביניהם היתה העובדה, שהערבים לא האמינו אף פעם ברצונה הנחרץ של בריטניה הגדולה להקים את הבית־הלאומי היהודי. אבל מעולם לא נרתענו ממו"מ עם ערבים, ולעולם לא נסתלק מהמשכת מאמצינו להגיע אתם לידי הבנה הדדית.
אולם התכנית לשיתוף מלכי־ערב מעוררת דאגות קשות. הרגשנו קצת רווחה, כששמענו בשיחתנו האחרונה, שהאופי הבין־לאומי של המנדט לא יפָּגע. אולם העובדות חזקות מנוסחאות. כלום רק מדינות־ערב מעונינות בארץ־ישראל? גם למדינות אחרות יש ענין בארץ הזאת, ואולי מתוך הצדקה מוסרית ופוליטית גדולה יותר, כגון כמה מדינות אירופאיות והריפובליקה הגדולה בצפון־אמריקה. מדוע לא יצורפו גם אלה לדיונים המוצעים?
יתר על כן, הרבה תלוי במכוּון הריאלי של צירוף מושלי ערב. המוכנה אנגליה לקיים את הבטחתה לעם היהודי ולסייע באופן מעשי לפתרון הבעיה היהודית ע"י העלאה לארץ בזמן קצר ביותר, לפחות מיליון יהודים (מתוך שמירה קפדנית על התנאים המגינים על אינטרסי האוכלוסים הבלתי־יהודים)?
המוכנה אנגליה לומר בגילוי־לב למלכי־ערב: אנו חייבים ואנו עומדים לקיים את התחייבויותינו והבטחתנו ליהודים. לכם יש ענין לא־פחות מאשר ליהודים בקיום התחייבויותיה של בריטניה. סוף־סוף הרי אנו היינו המשחררים והמייסדים של מדינות־ערב המיוצגות על ידכם. אתם בני בריתנו. אנו מוכנים להרחיב ברית זו ולכלול בתוכה קהיליה יהודית רחבה ורבת־השפעה – קהיליה חזקה גם מבחינה מספרית וגם מבחינה כלכלית, – שיש בידה להציע לכם דבר־מה בעל־ערך. אתם שליטים בשטחים רחבי־ידים בלתי־מפותחים. אתם זקוקים למדע, לארגון, לטכניקה, להון, ובכל אלה יש בידי היהודים לעזור לכם. ברית יהודית־ערבית בחסותה של בריטניה יש בה ברכה פוליטית רבה גם לכם וגם ליהודים. אם זהו הדבר אשר יאָמר למלכי ערב – יתכן שההתיעצות אתם תשא פרי. אולם בלי מדיניות חיובית רבת־היקף ונחרצה מעין זו עלולה התערבות מלכי־ערב בעסקי ארץ־ישראל להביא רק לתוצאה אחת – בין שמתכוונים לתוצאה זו ובין שאין מתכוונים לה – והיא: חתירה תחת הבסיס המשפטי והבין־לאומי של המנדט.
– – – ארץ־ישראל ההיסטורית, שעליה חלה הצהרת־בלפור, נחלקה כבר פעמיים. פעם בסידור התחומים בין המנדט הבריטי והצרפתי לאחר תום המלחמה, כשהגליל הצפוני, מהגבול הנוכחי ועד נהר ליטני, נמסר לצרפת, יחד עם מחצית א“י המזרחית, שקוראים לה חבל החורן. אולם החלוקה לא נסתיימה בזאת. לאחר־כך נקרע כל שאר ארץ־ישראל המזרחית ונהפך לאֶמירוּת ערבית. העוני והקפאון של עבר־הירדן, בהשוואה למערב א”י, בולטים למדי ואינם זקוקים לתיאור מיוחד. רבים מערבי עבר־הירדן רצו בחזירתנו למזרח ארץ־ישראל. לא פעם הוזמַנו להתישב שם והוצעו לנו שטחים רחבים. לא יכולנו ללכת שמה רק מטעם אחד: התנגדות השלטונות הבריטיים.
– – – ברור, שהחלוקה בין עבר־הירדן לבין מערב ארץ־ישראל היא מלאכותית, כפי שאפשר להיווכח מהעובדה, ששני מפעלי־משק גדולים (חברת החשמל וחברת האשלג) שכוּנים בשני עברי הירדן. – – –
ועכשיו זוממים לקרוע שוב את ארץ־ישראל לגזרים. קשה לי למצוא מלים הולמות לומר לך, מה הדבר הזה לעם היהודי – העם היחידי בעולם שהוא “מחוסר ארץ”. ברוסיה הצארית לפני המלחמה היה “תחום מושב” ליהודים. מחוץ ל“תחום” לא היה יהודי רשאי לגור. דבר כזה, נדמה לי, לא היה קיים בשום ארץ אחרת, ועכשיו אומרים לנו להקים “תחום מושב” כזה בארץ־ישראל – בבית־הלאומי שלנו. איני יודע עם אחר בעולם המרותק בקשר עמוק לארצו כיהודים לארץ־ישראל. דווקא מפני שגורשו מהארץ ובמשך כאלפיים שנה נותרו מחוסרי־מולדת וסבלו מחוסר־מולדת כאשר לא סבל שום עם אחר בהיסטוריה האנושית – קשרם לאדמת ארץ־האבות נשתרש כל־כך עמוק בלבם. האומנם לא יֵדע העם הבריטי לכבד את העמוק שברגשות העם היהודי – ולא ירגיש באכזריות הבלתי־אנושית שבהקמת “תחום־מושב” ליהודים בארץ מכורתם?
כשפרסמה הועדה המלכותית הצעתה לחלק את הארץ, הרגשנו כאב עמוק. לאחר שנתאשרה ההצעה ע“י ממשלת הוד מלכותו, גמרנו בלבנו לדון בהצעה. הדבר שאיפשר לנו את הדיון הזה היה – הנימוקים שניתנו בהצהרת המדיניות של הממשלה, אשר נתפרסמה יחד עם הדו”ח של הועדה המלכותית. נימוק אחד היה, שהיהודים יקבלו ברשותם המלאה את השלטון על העליה היהודית בשטח המוצע להם. הנימוק השני הוא, שהבית־הלאומי יהָפך למדינה יהודית. היהודים יחדלו לחיות חיי־מיעוט, והבית היהודי ישוחרר מכל אפשרות להיות נתון בעתיד תחת שלטון ערבי.
זה היה הפיצוי החלקי, אשר הביא אותנו לדון על תכנית החלוקה, אם־כי ידענו היטב, שהצהרת בלפור הכילה מלכתחילה אפשרות של מדינה יהודית בכל ארץ־ישראל ההיסטורית.
אולם מה שנראה עומד עכשיו על הפרק – זוהי תכנית־חלוקה בלי מדינה יהודית. משיחתנו אתך הבינונו, שתכניתה של הועדה המלכותית מסולקת. במקומה, כנראה, עומדים לקרוע שוב שטח נוסף של מערב ארץ־ישראל, ולהוציא אותו מכלל הבית הלאומי. זוהי תכנית של חלוקה עם מנדט מצומצם (במידה שהוא נוגע לבית הלאומי), הפועל רק בחלק של מערב ארץ־ישראל, ואפילו כאן רק בהגבלות נוספות. באמוּנה, איני רואה אפשרות לישב זאת עם איזו מידה של הגינות, או עם שמירה על התחיבות בין־לאומית או עם צדק אלמנטרי. – – –
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.