רקע
חנניה ריכמן
עַל "עִוְרוֹן־תַּרְנְגֹלֶת"
xמוגש ברשות פרסום [?]
vעיון

"עַל מָה הֻשְׁחַת בְּכָל הַגּוּשׁ

הַנּוֹף יְפֵה־הַתֹּאַר?" –

כָּךְ, לְמַרְאֵה שָׂדֶה חָרוּשׁ,

הִקְשָׁה סוּסוּן בֶּן־נֹעַר.

"פֹּה כָּל הַזְּמַן הִתְנוֹסְסוּ

פְּרָחִים לְנוֹי וָעֹנֶג.

עַתָּה – לַשָּׁוְא פֹּה תְּחַפְּשׂוּ

צִפֹּרֶן אוֹ בַּבֹּנֶג!"

– “כֵּן” – נֶעֶנְתָה סוּסָה בְּרֻדָּה:

"הַבַּעַל, אִישׁ־הָרֶשַׁע,

בְּמַחְרֵשָׁה וּמַשְׂדֵּדָה

בִּתֵּק מַרְבַד־הַדֶּשֶׁא".


– “זֶה מְגֻחָךְ!” – אָמַר אַוָּז:

"יָצָא מִדַּעְתּוֹֽ הוּא?

רְאוּ, כֵּיצַד פִּזֵּר הַלָּז

אֶת גַּרְגְּרָיו לְתֹהוּ!"


*


פָּרְצוּ נִבְטֵי־הַבִּכּוּרִים,

וְהַתְּבוּאָה צוֹמַחַת.

עָלְזוּ אוֹגְרִים וְעַכְבָּרִים:

“הַפַּרְנָסָה מֻבְטַחַת!”

קָמַת־הַפָּז הַמַּבְשִׁילָה

יוֹם־יוֹם גָּבְהָה וָרָֽמָה.

אַךְ יוֹם אֶחָד קָצְרוּ כֻּלָּהּ –

וְהַשְּׁדֵמָה נָשַׁמָּה.

"רְאוּ אָדָם וַהֲבָלָיו!

לְמַעֲשָׂיו אֵין טַעַם!" –

קָבְלוּ אוֹגֵר, עַכְבָּר וּשְׂלָו

בְּאַכְזָבָה וָזַעַם.

הוּבְלוּ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה

לְמַאֲגָר בָּטוּחַ –

וַיִּשָׁמַע עַד־מְהֵרָה

קוֹל טַחֲנוֹת־הָרוּחַ.

אֲבוֹי, מֵיטַב־הַגַּרְעִינִים

הָפְכוּ אָבָק וְּפסֹלֶת!"

כָּךְ קִרְקְרָה אֶל הַשְּׁכֵנִים

בְּכַעַס תַּרְנְגֹלֶת.


*


קוֹרֵא! תָּמִיד יִדּוֹן קָשׁוֹת

אִישׁ־מַעַשׂ רַב־יְכֹלֶת,

אִם מְבַקְּרוֹ אוֹתוֹ יִשְׁפּוֹט

מִמְּעוֹף הַתַּרְנְגֹלֶת.

המלצות קוראים
תגיות