רקע
גרשון שופמן
נושא המכתבים

לכאורה פינת עדן, שהכל כאן, ובכל זאת נהו בני המקום אחרי מרחקים. הביטו בקנאה אל כל רכבת עוברת, הפסיקו עבודתם בשדה והביטו אחריה ארוכות, וחוץ מזה ציפו תמיד אל… נושא המכתבים. האושר יבוא, איפוא, אי־מזה, מהעולם הגדול, על ידי הדואר. מהיכן?

מקוצר רוח לא יכלו להמתין עד שנושא המכתבים יבוא אל ביתם. כי יום יום יצאו לקראתו בעודנו רחוק. הנה הוא משרך דרכו בתרמילו הממולא, גידם ידו האחת – אינוַליד. אבל כמה קשה להשיגו ולתפסו! אתה חותר להיפגש עמו בדרך זו, והוא הולך דוקא בדרך אחרת. כאילו בזדון הוא מתחמק ממך. אינו אוהב להיעצר ברחוב. עליכם לחכות לי בביתכם! אני בוא אבוא אל כל אחד ואחד! בתור חייל לשעבר, הוא אוהב את הסדר והמשמעת. כי על כן אין הוא מביט לצדדים ועושה עצמו כלא־שומע בהיקראו. אבל הנה הוא נכנס לוילה אחת, ואתה מתיצב לפני השער בכוונה לקדם פניו בצאתו – הרי שעכשיו הוא בידך ודאי — והנה עומד אתה עד בוש, והוא אינו יוצא! מה זה? התעלף שם או מת? פתאום צץ הרחק בשדה, כאילו דרך מחילות מסותרות בתחתיות ארץ עבר לשם.

ככה רדפו אחריו האנשים כל ימיהם עד…. עד שבערב קיץ אחד פרצה כאן מגפה נוראה ובפקודת השלטון העבירו את הנֶחֱלים אל מחוץ לכפר וכלאום שם בצריפים בנויים לשם כך. הנשארים, הבריאים עדיין, ציפיתם נעשתה קדחתנית עוד יותר, ובבוקר־בבוקר מיהרו החוצה ועיניהם שוטטו כה וכה ותרו בערפל אחרי נושא־המכתבים הגידם. הרחק־הרחק אחד עם תרמיל הולך ובא, הולך ובא, מנענע ב… שתי ידיו – לא הוא!

והללו בצריפים? עין בעין כלפי המות, היה אצלם עיקר הקושי בזה, שנעקרו מעולמם באמצע ההמתנה. אך עוד יום או יומים אילו ניתן להם להתהלך על פני חוץ, כי אז ודאי כבר קיבלו את הדואר המבוקש, את הדואר המבוקש…

עד שבבוקר אחד הובא אליהם חולה חדש – והרגשה משונה תקפה את כולם. עם חולה זה בצותא הן לא קשה למות, כי זה היה… נושא המכתבים!

"כילד!…"

שעת צהרים בקרפף־הקרקס הגדול, שעת הינתן האוכל לחַיות. נהם וקפיצה והשתוללות לקראת הבשר המושט להן בקלשון. מזדעזעים הסוגרים ומחשבים להתפורר. עתה רואים את כל סטיכיותו של של ענין האכילה – והנך מבין וסולח לכל הפשעים־הנפתולים על פת־לחם.

כשבבים מהוקצעים נראות מלתעות הארי, בגרמו את העצמות. מעציב לראות את מאמציו ויגיעתו בכך – אפילו לארי אין כוח!…

קול פעיה עולה מסוּגר אחר: שם, בערימת תבן, מוטלת נמרה יולדת, ובחיקה הגור היונק. פעיתו־צעקתו של זה מושכת אליה את כל האנשים המסתכלים.

— כּילד!… – קוראת מטרונה צעירה ודמעות בעיניה מרוב התלהבות. גם בעיני שאר הנשים והנערות התלקחה אהבה גדולה מאד. זהו, זהו האידיאל שלהן: נמר וילד בבת־אחת. — כּילד!…


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!