רקע
גרשון שופמן
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה

עוד אשתקד היה האיש זקן מאד והתהלך בחוץ כל עוד כוח בו, ועתה הרי הוא זקן שבעתים. פרצופו קדר, האפיר, וקיבל את גון האדמה וקמטיה, אדמה זו, שאליה ישוב היום או מחר.

הנה הוא פוסע עקב בצד אגודל ומנענע במקלו אחת הנה ואחת הנה. הפך פתאום לאחוריו ועופף את מקלו גם כלפי צד זה. והנה התחיל מהלך בעיגול ומאיים במקלו באויר, סביב־סביב.

ידעתי מפני מי הוא מגן על עצמו, ידעתי.


המלצות קוראים
תגיות