"וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו" – אֵלּוּ אַגָּדוֹת מְשֻׁבָּחוֹת

הַנִּשְׁמָעוֹת בְּאָזְנֵי כָל־אָדָם (מכילתא, בשלח)

לוח ראשׁי־תבות    🔗

א"ב – אלף בית

אב' – אבות

א“ב דב”ס – אלף בית דבן סירא

א“ב דר”ע – אלף בית דרבי עקיבא

אב"ג – אבא גוריון

אבכ' – אבכיר

אגא"ס – אגדת אסתר

אג"ב – אגדת בראשית

אדר"נ – אבות דרבי נתן

אהל' – אהלות

או"ה – אומות העולם

א"ז – אדרא זוטא

אח"כ – אחר כך

א"י – ארץ ישראל

איכ"ר – איכה רבה

א"ל – אמר לו

אלא"ז – אלה אזכרה

אס' – אסתר

אס"ר – אסתר רבה

א"ע – את עצמו

אעפ"י – אף על פי

אעפ"כ – אף על פי כן

ב"ב – בבא בתרא

ב"ה – בית הלל

בו"ד – בשר ודם

בחק' – בחקותי

בי"ד – בין דין

ביה"כ – בית הכסא

ביהכ"נ – בית הכנסת

ביה“מ, ביהמ”ד – בית המדרש

ביה"מ ב‘, ג’… – בית המדרש ב‘, ג’… של יעלינק

ביהמ"ק – בית המקדש

בכ‘, בכור’ – בכורות

בכו' – בכורים

בכ"ז – בכל זאת

בל"י – בלשון יונית

ב"מ – בבא מציעא

במ‘, במד’ – במדבר

במ"ר – במדבר רבה

ב"ס – בן־סירא

בעה"ב – בעל הבית

ב"ק – בבא קמא, בר קפרא

בר' – בראשית, ברבי

בר‘, ברכ’ – ברכות

ב"ר – בראשית רבה

ב"ש – בית שמאי

גט‘, גיט’ – גיטין

גמ"ח – גמילות חסדים

ג"ע – גן עדן

ד"א – דרך ארץ, דבר אחר

דא"ז – דרך ארץ זוטא

דב' – דברִים

דב"ז – דברִים זוטא

דב“ר, ד”ר – דברִים רבה

דה“א, דהי”א – דברי הימים א'

דה"ב – דברי הימים ב'

דנ' – דניאל

דר"כ – דרב כהנא

ד"ר – דברי תורה

ה' – יי

ה“א, ה”ב.. – הלכה א‘, הלכה ב’…

הוס' – הוספה

הוצ"מ – הוצאה מדעית

הוצ"ש – הוצאת שכטר

הוצ' ש"ב – הוצאת שלמה בובער

הור' – הוריות

הוש' – הושע

היכל' – היכלות

הקב"ה – הקדוש ברוך הוא

השל' – השלום

וגו' – וגומר

וזה"ב – וזאת הברכה

וי"ג – ויש גורסין

וי"מ – ויש מפרשין

ויק' – ויקרא

ויק"ר – ויקרא רבה

וכו' – וכוליה

זב' – זבחים

זכ‘, זכר’ – זכריה

ח“א, ח”ב… – חלק א‘, חלק ב’…

חב‘, חבק’ – חבקוק

חג' – חגיגה

ח"ו – חס ושלום

חו"ל – חוץ לארץ

חול' – חולין

חנ' – חנוכה

טה' – טהרות

י"א – יש אומרין

יב‘, יבמ’ – יבמות

יהוש' – יהושע

יד' – ידים

יוה"כ – יום הכפורים

יו"ט – יום טוב

יו"כ – יום כפור

יח‘, יחז’, יחזק' – יחזקאל

ילק"ח – ילקוט חדש

ילק"ר – ילקוט ראובני

ילק“ש, ילקו”ש – ילקוט שמעוני

י"מ – יש מפרשין

יצה"ר – יצר הרע

יר‘, ירוש’ – ירושלמי

ירמ' – ירמיה

ישע' – ישעיה

כ"א – כרך א', – כל אחד

כה"ג – כהן גדול

כות' – כותים

כלא' – כלאים

כלו' – כלומר

כרית' – כריתות

כת‘, כתוב’ – כתובות

ל' – לשון

לה"ר – לשון הרע

לקה"ק – לקדש הקדשים

לק"ט – לקח טוב

מ"א – מלכים א'

מ"ב – מלכים ב'

מג' – מגילה

מג"ת – מגלת תענית

מד‘, מדר’ – מדרש

מד' לחנ' – מדרש לחנוכה

מד' נעל' – מדרש נעלם

מדא“ג, מא”ג – מדרש אגדה

מדה“ג, מה”ג – מדרש הגדול

מד"ש, מד' שמ' – מדרש שמואל

מד' תמ' – מדרש תמורה

מה"מ – מלאך המות

מו"ק – מועד קטן

מכ' – מכות

מכיל‘, מכל’ – מכילתא

מכיל' דרשב"י – מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

מלא' – מלאכי

מנ‘, מנח’ – מנחות

מנוה"מ – מנורת המאור

מס' – מסכת

מס' סופ' – מסכת סופרים

מע' – מעילה

מעש' – מעשרות

מע"ש – מעשר שני

מש‘, משל’ – משלי

נ“א, נו”א – נוסח אחר

נג' – נגעים

נד‘, נדר’ – נדרים

נז' – נזיר

נו"ב – נוסח ב'

נח' – נחום

נח‘, נחמ’ – נחמיה

ס' – סדר

סא"ז – סדר אליהו זוטא

סד"ע – סדר עולם

סופ' – סופרים

סי' – סימן

סנה' – סנהדרין

סע' – סעיף

עאכו"כ – על אחת כמה וכמה

ע"ג – על גבי

ע"ד – על דבר, על דרך

עד‘, עדי’ – עדיות

עה“ד, עשה”ד – עשרת הדברות

עוב' – עובדיה

עוה"ב – עולם הבא

עוה"ז – עולם הזה

עוקצ' – עוקצין

עז' – עזרא

ע"ז – עבודה זרה, על זה

עי' – עיין

ע"י – על יד, על ידי, עין יעקב

עיר‘, ערוב’ – עירובין

ע"כ – על כן

עמ' – עמוס

ע“פ, עפ”י – על פי

ערכ' – ערכין

ע"ש – על שם, עיין שם

פ' – פרשה, פרק

פ“א, פ”ב… – פרשה, פרק א‘, פרשה, פרק ב’…

פדר"א – פרקי דרבי אליעזר

פה"י – פסח היום

פה"ק – פרק הקודם

פנ"א – פנים אחרים

פס‘, פסח’ – פסחים

פסיק‘, פסק’ – פסיקתא

פס' דר"כ – פסיקתא דרב כהנא

פסיק"ז – פסיקתא זוטרתא

פסיק"ר – פסיקתא רבתי

פר"ש – פרק שירה

פתיח' – פתיחתא

צ"ל – צריך להיות

צפ' – צפניה

קד‘, קיד’ – קדושין

קהל' – קהלת

קה"ר – קהלת רבה

ק"ו – קל וחומר

ק"ש – קריאת שמע

ר' – רבי

ר"א – רבי אליעזר, רבי אלעזר

ראב"ע – ר' אלעזר בן עזריה

ראב"ש – ר' אלעזר בן שמוע, בן שמעון

רבש"ע – רבונו של עולם

ר"ג – רבן גמליאל

ר"ה – ראש השנה

רו"ר – רות רבה

ר"ח – ר' חיא, ר' חנינא, ר' חוצפית

רחב"ד – ר' חנינא בן דוסא

רחב"ת – ר' חנינא בן תרדיון

רח"ו – ר' חיים וויטאל

ר"ט – ר' טרפון

ר"י – ר' יהודה, ר' יהושע, ר' יוחנן, ר' ישמעאל

ריב"ב – ר' יהודה בן בבא

ריב"ז – ר' יוחנן בן זכאי

ריב"ח – ר' יהושע בן חנניה

ריב"ל – ר' יהושע בן לוי

ר"ל – ריש לקיש

ר"מ – ר' מאיר

ר"נ – רב נחמן

ר"ן – רבנו נסים

ר"ע – ר' עקיבא

ר"פ – ר' פנחס

ר"ש – ר' שמעון, רב ששת

רשב"י – רש שמעון בן יוחאי

רש"י – ר' שלמה יצחקי

ר"ת – ראשי תבות

ש"א – שמואל א'

שאלת' דר"א – שאלתות דרב אחאי

ש"ב – שמואל ב'

שבוע' – שבועות

שבה"ל – שבלי הלקט

שה"י – שבת היום

שה"ש – שיר השירים

שהש"ר – שיר השירים רבה

שו"ט – שוחר טוב

שופ' – שופטים

שמ' – שמות

שמו“ר, שמ”ר – שמות רבה

שמח' – שמחות

ש"ס – ששה סדרים

ש"ע – שמונה עשרה

ש"צ – שליח צבור

שק‘, שקל’ – שקלים

ת' – תחת

תדב"א – תנא דבי אליהו

תדא"ז – תנא דבי אליהו זוטא

תדא"ר – תנא דבי אליהו רבה

תהל' – תהלים

תו"כ – תורת כהנים

תוס‘, תוספ’ – תוספתא

תוס' צוק' – תוספתא צוקרמנדל

ת"ח – תלמיד חכם

ת"י – תרגום יונתן

תמו' – תמורה

תמ' – תמיד

תנה"ק – תנחומא הקדום

תנח' – תנחומא

תענ' – תענית

ת"ק – תנא קמא

תרג"ש – תרגום שני

תרו' – תרומות

תש' הגא‘, הוצ’ הרכ' – תשובות הגאונים, הוצאת הרכבי

תש' הרשב“א – תשובות הרשב”א (ר' שלמה בן אדרת)

 

חֵלֶק רִאשׁוֹן    🔗

א: פְּתִיחָה    🔗

א. הָאַגָּדָה וְהַמָּשָׁל

א דּוֹרְשֵׁי־רְשֻׁמוֹת אוֹמְרִים: רְצוֹנְךָ¹ שֶׁתַּכִּיר מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם² − לְמַד אַגָּדָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמִדַּבֵּק בִּדְרָכָיו (ספרי, עקב).

ב אַל יְהִי הַמָּשָׁל הַזֶּה קַל בְּעֵינֶיךָ, שֶׁעַל־יְדֵי הַמָּשָׁל אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד עַל³ דִּבְרֵי תוֹרָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁאָבַד זָהוּב⁴ מִבֵּיתוֹ אוֹ מַרְגָּלִית טוֹבָה, − לֹא עַל־יְדֵי פְתִילָה בְּאִסָּר⁵ הוּא מוֹצֵא אוֹתָהּ? כָּךְ הַמָּשָׁל הַזֶּה לֹא יְהֵא קַל בְּעֵינֶיךָ, שֶׁעַל־יְדֵי הַמָּשָׁל אָדָם עוֹמֵד עַל דִּבְרֵי תוֹרָה (שהש"ר, א).

ג “וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד־דַּעַת אֶת־הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָלִים הַרְבֵּה”⁶ − רַב נַחֲמָן אָמַר: לְפַלְטִין⁷ גְּדוֹלָה שֶהָיוּ בָהּ פְּתָחִים הַרְבֵּה⁸, וְכָל מִי שֶׁהָיָה נִכְנָס לְתוֹכָהּ הָיָה טוֹעֶה. מֶה עָשָׂה פִּקֵּחַ אֶחָד? נָטַל פְּקַעַת שֶׁל גֶּמִי⁹ וּקְשָׁרָהּ כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, וְנִכְנַס דֶּרֶךְ הַפְּקַעַת וְיָצָא דֶּרֶך הַפְּקָעַת; הִתְחִילוּ הַכֹּל נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ הַפְּקָעַת. כָּךְ עַד שֶׁלֹּא עָמַד שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לְהַשְׂכִּיל דִּבְרֵי תוֹרָה, וְכֵיוָן¹⁰ שֶׁעָמַד שְלֹמֹה הִתְחִילוּ הַכֹּל סוֹבְרִין¹¹ תּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר: לְחֻרְשָׁה שֶׁל קָנִים¹², שֶׁלֹּא הָיָה אָדָם יָכוֹל לִכָּנֵס לְתוֹכָהּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה נִכְנָס לְתוֹכָהּ הָיָה טוֹעֶה. מֶה עָשָׂה פִּקֵחַ אֶחָד? נָטַל אֶת הַמַּגָּל, כִּסַּח¹³ וְנִכְנַס, כִּסַּח וְנִכְנַס, נִכְנַס דֶּרֶךְ הַכִּסּוּחַ וְיָצָא דֶרֶךְ הַכִּסּוּחַ; הִתְחִילוּ הַכֹּל נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ הַכִּסּוּחַ. כָּך שְׁלֹמֹה. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר: לְקֻפָּה¹⁴ גְדוֹלָה מְלֵאָה פֵרוֹת וְלֹא הָיוּ לָהּ אָזְנַיִם, וְלֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהִטַּלְטֵל¹⁵, וּבָא פִקֵּחַ אֶחָד וְעָשָׂה לָהּ אָזְנַיִם, וְהִתְחִילָה לְהִטַּלְטֵל עַל יְדֵי אָזְנֵיהָ. כָּךְ עַד שֶׁלֹּא עָמַד שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לְהַשְׂכִּיל דִּבְרֵי תוֹרָה, וְכֵיוָן שֶׁעָמַד שְׁלֹמֹה הִתְחִילוּ הַכֹּל סוֹבְרִין תּוֹרָה. רַבִּי שֵׁילָא אָמַר: לְקִיתוֹן¹⁶ גָּדוֹל שֶׁהוּא מָלֵא רוֹתְחִים¹⁷ וְלֹא הָיְתָה לוֹ אֹזֶן לְהִטַּלְטֵל, וּבָא אֶחָד וְעָשָׂה לוֹ אֹזֶן, וְהִתְחִיל לְהִטַּלְטֵל עַל יְדֵי אָזְנוֹ. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: לִבְאֵר עֲמֻקָּה מְלֵאָה מַיִם, וְהָיוּ מֵימֶיהָ צוֹנְנִים¹⁸ וּמְתוּקִים וְטוֹבִים, וְלֹא הָיְתָה בִרְיָה¹⁹ יְכוֹלָה לִשְׁתּוֹת מִמֶּנָּה. בָּא אָדָם אֶחָד וְקָשַׁר חֶבֶל בְּחֶבֶל, מְשִׁיחָה²⁰ בִמְשִׁיחָה וְדָלָה מִמֶּנָּה וְשָתָה; הִתְחִילוּ הַכֹּל דּוֹלִין הֵימֶנָּה וְשׁוֹתִין. כָּךְ מִדָּבָר לְדָבָר, מִמָּשָׁל לְמָשָׁל עָמַד שְׁלֹמֹה עַל סוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה (שם; ב“ר יב, שם צג; קה”ר ב).

ד עֲשִׁיר נְכָסִים, עֲשִׁיר פֻּמְבֵּי²¹ – זֶהוּ בַּעַל־הַגָּדוֹת²² (ב"ב קמה:).

ה “אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן־לוֹ הָאֱלֹהִים עשֶׁר… וְלֹא־יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ”²³ – זֶה בַעַל־אַגָּדָה, שֶׁאֵינוֹ לֹא אוֹסֵר וְלֹא מַתִּיר, לֹא מְטַמֵּא וְלֹא מְטַהֵר²⁴ (ירוש' הור' ג).

ו “כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל־פְּעֻלֹּת יְיָ וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו”²⁵ − רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר: אֵלּוּ הָאַגָּדוֹת²⁶ (שו"ט כח).

ז “וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם”²⁷− אֵלּוּ הָאַגָּדוֹת, שֶׁמְּקַדְּשִׁים שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּהֶן (תדב“א פ”ב; ילק"ש תהל').

ח “וְהוּא כְּזֶרַע גַּד²⁸ לָבָן”²⁹ − אֲחֵרִים אוֹמְרִים: “גַּד” – שֶׁדּוֹמֶה לְאַגָּדָה, שֶׁמּוֹשֶׁכֶת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם כַּמָּיִם (יומא עה).

ט “וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם”³⁰ – אֵלוּ הָאַגָּדוֹת שֶׁהֵן עִנּוּגוֹ שֶׁל מִקְרָא³¹ (קה"ר ב).

י “שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים”³² – אֵלּוּ הָאַגָּדוֹת³³ (ילקוט שה"ש).

יא “וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו”³⁴ – אֵלּוּ אַגָּדוֹת מְשֻׁבָּחוֹת³⁵, הַנִשְׁמָעוֹת בְּאָזְנֵי כָל אָדָם (מכילתא, בשלח ויסע־א).

יב בְּרִית כְּרוּתָה³⁶ הִיא – הַלּוֹמֵד אַגָּדָה מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ (ירוש' בר' ה).

ב. אַגָּדָה וַהֲלָכָה

יג “יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי”³⁷ − מַה מָּטָר זֶה אֶחָד הוּא וְיוֹרֵד עַל הָאִילָנוֹת וְנוֹתֵן בָּהֶם מַטְעַמִּים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהֵם: בַּגֶּפֶן לְפִי מַה שֶּׁהֵן, בַּזַּיִת לְפִי מַה שֶּׁהֵם, בַּתְּאֵנָה לְפִי מַה שֶּׁהֵן – כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה כֻּלָּם אֶחָת וְיֵשׁ בָּהֶם מִקְרָא וּמִשְׁנָה, הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת (ספרי, האזינו).

יד “כִּי לֹא־דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם”³⁸ – דָּבָר שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים רֵיק הוּא, לֹא רֵיק הוּא אֶלָּא מִכֶּם, כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וְאֹרֶךְ יְמֵיכֶם – שֶׁלֹּא תֹאמַר: לָמַדְתִּי הֲלָכוֹת – דַּי לִי, תַּלְמוּד־לוֹמַר³⁹: “כִּי אִם־שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה הַזֹּאת”⁴⁰ – כָּל הַמִּצְוָה, לְמַד מִדְרָשׁ⁴¹ וַהֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם”⁴² – זֶה מִדְרָשׁ, “כִּי עַל־כָּל־מוֹצָא פִי־יְיָ יִחְיֶה הָאָדָם”⁴³ – אֵלּוּ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת (ספרי, עקב).

טו “מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים”⁴⁴ – אָמַר רַ' תַּנְחוּמָא: מַה־מִּגְדְּלוֹת הָרֶקַח הַזֶּה יֶשׁ בּוֹ מִכָּל־מִינֵי בְשָׂמִים, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לִהְיוֹת מָלֵא מִקְרָא, מִשְׁנָה וְתַלְמוּד, וַהֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת (שהש"ר ה).

טז רַ' אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: שָׁלשׁ מִדּוֹת בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים: אֶבֶן גָּזִית⁴⁵, אֶבֶן פִּנָּה⁴⁶, אֶבֶן פְּסֵיפַס⁴⁷. אֶבֶן גָּזִית כֵּיצַד? זֶה תַלְמִיד שֶׁשָּׁנָה מִדְרָשׁ, בִּזְמַן שֶׁתַּלְמִיד־חָכָם נִכְנָס אֶצְלוֹ, שׁוֹאֲלוֹ בְּמִדְרָשׁ אוֹמֵר לוֹ – זֶהוּ אֶבֶן גָּזִית, שֶׁאֵין לָהּ אֶלָּא פֶה אֶחָד. אֶבֶן פִּנָּה כֵּיצַד? זֶה תַלְמִיד שֶׁשָּׁנָה מִדְרָשׁ וַהֲלָכוֹת, בִּזְמַן שֶׁתַּלְמִיד חָכָם נִכְנָס אֶצְלוֹ, שׁוֹאֲלוֹ בְּמִדְרָשׁ אוֹמֵר לוֹ, בַּהֲלָכוֹת אוֹמֵר לוֹ – זֶהוּ אֶבֶן פִּנָּה, שֶׁיֶּשׁ־לָהּ שְׁנֵי פִיּוֹת בִּלְבָד. אֶבֶן פְּסֵיפַס כֵּיצַד? זֶה תַלְמִיד שֶׁשָּׁנָה מִדְרָשׁ וַהֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת וְתוֹסָפוֹת, כְּשֶׁתַּלְמִיד חָכָם נִכְנָס אֶצְלוֹ, שׁוֹאֲלוֹ בְּמִדְרָשׁ אוֹמֵר לוֹ, בַּהֲלָכוֹת – אוֹמֵר לוֹ, בְּתוֹסָפוֹת – אוֹמֵר לוֹ, בְּאַגָּדוֹת – אוֹמֵר לוֹ – וְזֶהוּ אֶבֶן פְּסֵיפַס, שֶׁיֶּשׁ לָהּ אַרְבָּעָה פִיּוֹת מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ (אדר"נ כח).

יז “לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה”⁴⁸ – אָמַר רַ' יוּדָן בְּרַ' שְׁמוּאֵל: אֲפִלּוּ דִבְרֵי תוֹרָה שֶנִּתְּנוּ מִלְמַעְלָה לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא בְּמִדָּה, וְאֵלּוּ הֵן: מִקְרָא, מִשְׁנָה, תַּלְמוּד, הֲלָכוֹת וְאַגָּדָה. יֵשׁ זוֹכֶה לְמִקְרָא, וְיֵשׁ – לְמִשְׁנָה, וְיֵשׁ – לְתַלְמוּד, וְיֵשׁ – לְאַגָּדָה, וְיֵשׁ זוֹכֶה לְכֻלָּן (ויק"ר טו).

יח רַבִּי שִׂמְלַאי בָּא אֵצֶל רַבִּי יוֹנָתָן, אָמַר לוֹ: לַמְּדֵנִי אַגָּדָה. אָמַר לוֹ: מָסֹרֶת⁴⁹ בְּיָדִי מֵאֲבוֹתַי שֶׁלֹּא לְלַמֵּד אַגָּדָה לֹא לְבָבְלִי וְלֹא לִדְרוֹמִי⁵⁰, שֶׁהֵם גַּסֵּי־רוּחַ וּמְעוּטֵי־תוֹרָה, וְאַתָּה נְהַרְדְּעָאִי⁵¹ וְדָר בְּדָרוֹם (ירוש' פסח' ה).

יט “פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְיָ”⁵² − “פָּנִים” שְׁנַיִם⁵³, “בְּפָנִים” שְׁנַיִם – הֲרֵי אַרְבָּעָה פָנִים: מִקְרָא, מִשְנָה, תַּלְמוּד וְאַגָּדוֹת⁵⁴. פָּנִים שֶׁל אֵימָה – לְמִקְרָא⁵⁵, פָּנִים בֵּינוֹנִיּוֹת – לְמִשְׁנָה⁵⁶, פָּנִים מַסְבִּירוֹת – לְתַלְמוּד⁵⁷, פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת – לְאַגָּדָה⁵⁸ (סופר' טז; פס' דר"כ).

כ “סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת”⁵⁹ – אֵלּוּ הֲלָכוֹת הַמְאֻשָּׁשׁוֹת⁶⁰, “רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים”⁶¹ אֵלּוּ הַהַגָּדוֹת, שֶׁרֵיחָן וְטַעְמָן כַּתַּפּוּחִים.

“כִּי־חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי”⁶² – שָׁנָה, עַד שֶׁלֹּא יֶחֱלֶה אָדָם אוֹכֵל מַה שֶּׁמּוֹצֵא, כֵּוָן שֶׁחָלָה מְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל כָּל מִינֵי תַעֲנוּגִים.

אָמַר רַ' יִצְחָק: לְשֶׁעָבַר הָיְתָה הַתּוֹרָה כְּלָל⁶³ וְהָיוּ מְבַקְשִׁין לִשְׁמֹעַ דְּבַר מִשְׁנָה וּדְבַר תַּלְמוּד, וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין הַתּוֹרָה כְּלָל מְבַקְשִׁין לִשְׁמֹעַ דְּבַר מִקְרָא וּדְבַר אַגָּדָה.

אָמַר רַ' לֵוִי: לְשֶׁעָבַר הָיְתָה הַפְּרוּטָה מְצוּיָה⁶⁴ וְהָיָה אָדָם מִתְאַוֶּה לִשְׁמֹעַ דְּבַר מִשְׁנָה וַהֲלָכָה וְתַלְמוּד, וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין הַפְּרוּטָה מְצוּיָה, וּבְיוֹתֵר שֶׁאָנוּ חוֹלִים מִן הַשִּׁעְבּוּד⁶⁵ – אֵין אָדָם מְבַקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ אֶלָּא דִבְרֵי בְרָכוֹת וְנֶחָמוֹת (שהש"ר ב; סופר' טו).

כא רַבִּי אַבָּהוּ וְרַ' חִיָּא בַר אַבָּא נִזְדַּמְּנוּ⁶⁶ לְמָקוֹם אֶחָד. רַ' אַבָּהוּ דָּרַשׁ בְּאַגָּדָה, וְר' חִיָּא בַר אַבָּא דָּרַשׁ בַּהֲלָכָה. הִנִּיחוּ הַכֹּל אֶת ר' חִיָּא בַר אַבָּא וּבָאוּ אֵצֶל רַ' אַבָּהוּ. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ⁶⁷ שֶׁל רַ' חִיָּא בַר אַבָּא. אָמַר לוֹ רַ' אַבָּהוּ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם שֶׁנִּכְנְסוּ לְעִיר אֶחָת, אֶחָד מוֹכֵר אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְאֶחָד מוֹכֵר מִינֵי סִדְקִית⁶⁸ – עַל מִי קוֹפְצִין⁶⁹? לֹא עַל זֶה שֶׁמּוֹכֵר מִינֵי סִדְקִית? (סוטה מ.: ע"י).

כב דָּרַשׁ רַ' שְׁמוּאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי בֵּי רַבִּי בּוּן: “חָכָם בְּעֵינָיו אִישׁ עָשִׁיר וְדַל מֵבִין יַחְקְרֶנּוּ”⁷⁰ “חָכָם בְּעֵינָיו אִישׁ עָשִׁיר” – זֶה בַּעַל־גְּמָרָא, “וְדַל מֵבִין יַחְקְרֶנּוּ” – זֶה בַּעַל־אַגָּדָה.

לִשְׁנַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ לְעִיר, בְּיַד זֶה עֲשָׁתוֹת⁷¹ שֶׁל זָהָב וּבְיַד זֶה פְּרוֹטְרוֹט⁷². זֶה שֶׁבְּיָדוֹ עֲשָׁתוֹת שֶׁל זָהָב אֵינוֹ מוֹצִיא וְחָיֶה⁷³, וְזֶה שֶׁבְּיָדוֹ פְּרוֹטְרוֹט – מוֹצִיא וְחָיֶה (ירוש' הוריות).

כג יָשַב רַב אַמִּי וְרַב אַסִּי לִפְנֵי רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא⁷⁴. זֶה אָמַר לוֹ: יֹאמַר מַר⁷⁵ הֲלָכָה, וְזֶה אָמַר לוֹ: יֹאמַר מַר אַגָּדָה. פָּתַח⁷⁶ לוֹמַר אַגָּדָה וְלֹא הִנִּיחַ זֶה, פָּתַח לוֹמַר הֲלָכָה וְלֹא הִנִּיחַ זֶה. אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁיֶשׁ־לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת יַלְדָּה⁷⁷ וְאַחַת זְקֵנָה; יַלְדָּה מְלַקֶּטֶת לוֹ לְבָנוֹת⁷⁸, זְקֵנָה מְלַקֶּטֶת לוֹ שְׁחוֹרוֹת⁷⁹ – נִמְצָא קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן⁸⁰ (ב"ק ס:).

כד “כֹּל מִשְׁעַן־לֶחֶם”⁸¹ – אֵלּוּ בַּעֲלֵי־תַלְמוּד, “וְכֹל מִשְׁעַן־מַיִם”⁸² – אֵלּוּ בַּעֲלֵי אַגָּדָה, שֶׁמּוֹשְׁכִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם כְּמַיִם בָּאַגָּדָה {חג' יד.).

כה “מִטַּל הַשָּׁמַיִם”⁸³ – זֶה מִקְרָא, “וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ”⁸⁴ – זוֹ מִשְׁנָה, “דָּגָן”⁸⁵ – זֶה תַּלְמוּד, “תִּירוֹשׁ”⁸⁶ − זוֹ אַגָּדָה − (ב"ר סז).

כו “חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה”⁸⁷ – אֵלּוּ הֲלָכוֹת, שֶׁהֵן גּוּפָהּ שֶׁל תּוֹרָה: "וְדַם־עֵנָב תִּשְׁתֶּה־חָמֶר⁸⁸ – אֵלוּ הַגָּדוֹת שֶׁמּוֹשְׁכוֹת לֵב אָדָם כְּיָיִן (ספרי, האזינו).

כז “יְחַיּוּ דָגָן”⁸⁹ – בְּתַלְמוּד, “וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן”⁹⁰ – בְּאַגָּדָה (ויק"ר פ' א').

ב: מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים    🔗

א. בְּרִיאַת־הָעוֹלָם

א שָׁנוּ חֲכָמִים: “כִּי שְׁאַל־נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים”⁹¹ – יָכוֹל, יִשְׁאַל אָדָם קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם⁹² – תַּלְמוּד־לוֹמַר⁹³: לְמִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל־הָאָרֶץ“⁹⁴. יָכוֹל, לֹא יִשְׁאַל אָדָם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית⁹⁵ – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ”⁹⁶. יָכוֹל, יִשְׁאַל אָדָם מַה־לְּמַעְלָה וּמַה־לְּמַטָּה⁹⁷, מַה־לְּפָנִים וּמַה־לְּאָחוֹר⁹⁸ – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד־קְצֵה הַשָּׁמָיִם”⁹⁹, − מִ”לְּמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד־קְצֵה הַשָּׁמַיִם" אַתָּה שׁוֹאֵל, וְאֵין אַתָּה שׁוֹאֵל מַה־לְּמַעְלָה וּמַה־לְּמַטָּה, מַה־לְּפָנִים וּמַה־לְּאָחוֹר (חג' יא:).

ב לָמָּה נִבְרָא הָעוֹלָם בְּ“ב”? – מַה “ב” זֶה סָתוּם מִצְּדָדָיו וּפָתוּחַ מִלְּפָנָיו – כָךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לִדְרוֹשׁ מַה־לְּמַעְלָה וּמַה־לְּמַטָּה, מַה־לְּפָנִים וּמַה־לְּאָחוֹר, אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וּלְהַבָּא¹⁰⁰ (ב"ר א).

ג “הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ”¹⁰¹ – זֶה שֶׁהוּא דוֹרֵשׁ מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי־בְרֵאשִׁית וְאֵילֵךְ, “וְהַכְּסִיל בַּחשֶׁךְ הוֹלֵךְ”¹⁰² – זֶה שֶׁהוּא מַנִּיחַ בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם וְדוֹרֵשׁ מִן הַחשֶׁךְ¹⁰³, מֶה הָיָה (מדה"ג בראשית).

ד “וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם”¹⁰⁴ − רַ' אֶלְעָזָר בְּשֵׁם בֶּן־סִירָא: "פְּלִיאָה מִמְּךָ מַה תֵּדָע? / עֲמֻקָּה מִשְּׁאוֹל מַה־תַּחְקֹר? / בַּמֶּה שֶׁהָרְשֵׁיתָ הִתְבּוֹנֵן; / אֵין לְךָ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת.

לְמֶלֶךְ¹⁰⁵ שֶׁבָּנָה פַלְטִין¹⁰⁶ בִּמְקוֹם בִּיבִין¹⁰⁷, בִּמְקוֹם אַשְׁפּוֹת, בִּמְקוֹם סַרְיוּת¹⁰⁸. כָּל מִי שֶׁהוּא בָּא וְאוֹמֵר: פַּלְטִין זוֹ בְּנוּיָה בִּמְקוֹם בִּיבִין, בִּמְקוֹם אַשְׁפּוֹת, בִּמְקוֹם סַרְיוּת – אֵינוֹ פוֹגֵם? כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא בָּא וְאוֹמֵר: הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא מִתּוֹךְ תֹּהוּ וָבֹהוּ – אֵינוֹ פוֹגֵם?

רַב הוּנָא בְּשֵׁם בַּר־קַפָּרָא אָמַר: אִלּוּלֵא הַדָּבָר כָּתוּב אִי־אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ¹⁰⁹ − “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים”¹¹⁰, מִנָּיִן? “וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ”¹¹¹ (ירוש' חג' ב; ב"ר א).

ה פִּילוֹסוֹפוֹס אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָמַר לוֹ: צַיָּר גָּדוֹל הוּא אֱלֹהֵיכֶם, אֶלָּא שֶׁמָּצָא סַמְמָנִים טוֹבִים¹¹² שֶׁסִּיְּעוּ¹¹³ אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: וּמָה הֵם? אָמַר לוֹ: תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ וָמַיִם וְרוּחַ וּתְהוֹמוֹת. אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחוֹ¹¹⁴ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ! כֻּלָּם נֶאֱמַר בָּהֶם בְּרִיאָה¹¹⁵: תֹּהוּ וָבֹהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע”¹¹⁶; חשֶׁךְ − “יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ”¹¹⁷; מַיִם − “הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם”¹¹⁸, לָמָּה? “כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ”¹¹⁹; רוּחַ − “כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ”¹²⁰; תְּהוֹמוֹת − “בְּאֵין־תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי”¹²¹ (ב“ר א; מדה”ג בראשית).

ו “בָּרָא אֱלֹהִים”¹²² – מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא מִין¹²³ וְאָמַר לְרַ' עֲקִיבָא: הָעוֹלָם הַזֶּה מִי בְרָאוֹ? אָמַר לוֹ: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמַר לוֹ: הַרְאֵנִי דָּבָר בָּרוּר¹²⁴. אָמַר לוֹ: לְמָחָר תָּבוֹא אֵלָי. לְמָחָר בָּא אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: מָה אַתָּה לוֹבֵשׁ? אָמַר לוֹ: בָּגֶד. אָמַר לוֹ: מִי עֲשָׂאוֹ? אָמַר לוֹ: הָאוֹרֵג. אָמַר לוֹ: אֵינִי מַאֲמִין לָךְ, הַרְאֵנִי דָּבָר בָּרוּר! אָמַר לוֹ: וּמָה אַרְאֶךָ, וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהָאוֹרֵג עֲשָׂאוֹ? אָמַר לוֹ: וְאַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ? נִפְטַר אוֹתוֹ הַמִּין. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: מַהוּ הַדָּבָר בָּרוּר? אָמַר לָהֶם: בָּנַי, כְּשֵׁם שֶׁהַבַּיִת מוֹדִיעַ עַל הַבַּנַּאי¹²⁵, וְהַבֶּגֶד מוֹדִיעַ עַל הָאוֹרֵג, וְהַדֶּלֶת עַל הַנַּגָּר¹²⁶, כָּךְ הָעוֹלָם מוֹדִיעַ עַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁהוּא בְרָאוֹ (מד' תמורה).

ז דָּרַשׁ רַ' יוּדָה בֶּן פַּזִּי: בַּתְּחִילָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמָיִם¹²⁷, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם”¹²⁸, חָזַר וַעֲשָׂאוֹ שֶׁלֶג, שֶׁנֶּאֱמַר: “מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים”¹²⁹, חָזַר וַעֲשָׂאוֹ אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא־אָרֶץ”¹³⁰ (ירוש' חג' ב).

ח אָמַר רַ' יְהוּדָה בַר סִימוֹן: מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ¹³¹ שֶׁל עוֹלָם “הוּא גָּלֵא עֲמִיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא”,¹³² שֶׁנֶאֱמַר: “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֲלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם” – וְלֹא פֵרַשׁ¹³³, הֵיכָן פֵּרַשׁ? לְהַלָּן: “הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת”¹³⁴; “וְאֵת הָאָרֶץ” – וְלֹא פֵרַשׁ, הֵיכָן פֵּרַשׁ? לְהַלָּן: “כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא־אָרֶץ”¹³⁵… “בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק”¹³⁶; “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר” – וְלֹא פֵרַשׁ, הֵיכָן פֵּרַשׁ? “עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה”¹³⁷ (ב"ר א).

ט שִׁשָּׁה דְבָרִים¹³⁸ קָדְמוּ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, יֵשׁ מֵהֶם שֶׁנִּבְרְאוּ וְיֵשׁ מֵהֶם שְׁעָלוּ בְמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת: הַתּוֹרָה וְכִסֵּא־הַכָּבוֹד¹³⁹ נִבְרָאוּ; הָאָבוֹת¹⁴⁰ וְיִשְׂרָאֵל¹⁴¹ וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ¹⁴² וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ¹⁴³ עָלוּ בְמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת. רַ' אַהֲבָה בְרַ' זְעֵירָא אָמַר: אַף הַתְּשׁוּבָה¹⁴⁴; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף גַּן־עֵדֶן¹⁴⁵ וְגֵיהִנֹּם¹⁴⁶.

אָמְרוּ בְשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל בְּרַ' יִצְחָק: מַחֲשַׁבְתָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לְכָל דָּבָר¹⁴⁷, שֶׁאִלּוּלֵא שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁאַחַר כ"ו דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל עֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה לֹא הָיָה כוֹתֵב בַּתּוֹרָה: “צַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”, “דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”.

אָמַר רַ' בַּנַּאי: הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִזְכוּת הַתּוֹרָה (ב"ר א; פסח' נד).

י רַ' הוֹשַׁעְיָא רַבָּה פָּתַח: "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן¹⁴⁸ ̶ אָמָּן. הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת: אֲנִי הָיִיתִי כְלִי־אָמָּנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם בּוֹנֶה פַלְטִין, אֵינוֹ בוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ, אֶלָּא מִדַּעַת אָמָּן: וְהָאָמָּן אֵינוֹ בוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ, אֶלָּא דִפְתְּרָאוֹת וּפִנְקְסָאוֹת¹⁴⁹ יֵשׁ לוֹ, לֵידַע הֵיאַךְ הוּא עוֹשֶׂה חֲדָרִים, הֵיאַךְ הוּא עוֹשֶׂה פִשְׁפָּשִׁין¹⁵⁰ ̶ כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַבִּיט בַּתּוֹרָה וּבוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם (ב"ר א).

יא אָמַר מַר זוּטְרָא בַר טוֹבִיָה אָמַר רָב: בַּעֲשָׂרָה דְבָרִים¹⁵¹ נִבְרָא הָעוֹלָם: בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, בְּכֹחַ וּבִגְעָרָה וּבִגְבוּרָה, בְּצֶדֶק וּבְמִשְפָּט, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים (חג' יב).

יב “בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים”¹⁵² – לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ כּוֹסוֹת דַּקִּים¹⁵³. אָמַר הַמֶּלֶךְ: אִם אֲנִי נוֹתֵן בָּהֶם חַמִּין¹⁵⁴ הֵם מִתְבַּקְּעִים, צוֹנִין¹⁵⁵ – הֵם מַקְרִיסִים¹⁵⁶. וּמֶה עָשָׂה? עֵרַב חַמִּין בְּצוֹנִין וְנָתַן בָּהֶם וְעָמָדוּ¹⁵⁷. כַּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם בּוֹרֵא אֲנִי אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים – יִהְיוּ חֲטָאָיו מְרֻבִּים, בְּמִדַּת־הַדִּין – הֵיאַךְ הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמוֹד? אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי בוֹרֵא¹⁵⁸ אוֹתוֹ בְּמִדַּת־הַדִּין וּבְמִדַּת־הָרַחֲמִים – וְהַלְוַאי יַעֲמוֹד (ב“ר יב; ילק”ש בראשית).

ב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ

יג שָׁנוּ חֲכָמִים, בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שָׁמַיִם נִבְרְאוּ תְחִלָּה¹⁵⁹ וְאַחַר־כָּךְ נִבְרֵאת הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ”¹⁶⁰^; וּבֵית־הִלֵּל אוֹמְרִים: אֶרֶץ נִבְרֵאת תְּחִלָּה¹⁶¹ וְאַחַר־כָּךְ שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם”¹⁶². אָמְרוּ לָהֶם בֵּית־הִלֵּל לְבֵית־שַׁמַּאי: לְדִבְרֵיכֶם, אָדָם בּוֹנֶה עֲלִיָּה וְאַחַר־כָּךְ בּוֹנֶה בַיִת? שֶׁנֶּאֱמַר: “הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל־אֶרֶץ יְסָדָהּ”¹⁶³! אָמְרוּ לָהֶם בֵּית־ שַׁמַּאי לְבֵית־הִלֵּל: לְדִבְרֵיכֶם, אָדָם עוֹשֶׂה שְׁרַפְרַף¹⁶⁴ וְאַחַר־כָּךְ עוֹשֶׂה כִסֵּא? שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּה אָמַר יְיָ, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי”¹⁶⁵! וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה כְּאַחַת נִבְרָאוּ¹⁶⁶, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַף־יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם, קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו”¹⁶⁷.

רַ' יוֹחָנָן בְּשֵׁם חֲכָמִים אָמַר: לִבְרִיאָה שָׁמַיִם קָדְמוּ וּלְשִׁכְלוּל הָאָרֶץ קָדָמָה.

אָמַר רַ' תַּנְחוּמָא: אֲנִי אוֹמֵר בּוֹ טָעַם: לִבְרִיאָה שָׁמַיִם קָדְמוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ”¹⁶⁸, וּלְשִׁכְלוּל הָאָרֶץ קָדְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּיוֹם עֲשׂוֹת ¹⁶⁹ יְיָ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם"¹⁷⁰ (חג' יב.; ב"ר א).

יד אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: לָמָּה פְּעָמִים שֶהוּא מַקְדִּים אֶרֶץ לְשָׁמַיִם וּפְעָמִים שֶׁהוּא מַקְדִּים שָׁמַיִם לָאָרֶץ? – מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִים זֶה כָזֶה¹⁷¹.

טו “וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ”¹⁷² – רַ' בֶּרֶכְיָה פָּתָח: “גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר־נָעַר אִם־זַךְ וְאִם־יָשָׁר פָּעֳלוֹ”¹⁷³ – עַד הִיא פַגָּה¹⁷⁴ אַפִּיקַת כֻּבַּיָּא; הוּא מַה שֶׁהַנָּבִיא עָתִיד הִתְנַבְּאוֹת עָלֶיהָ בְּסוֹף: “רָאִיתִי אֶת־הָאָרֶץ וְהִנֵּה־תֹהוּ וָבֹהוּ”¹⁷⁵.

רַ' אַבָּהוּ אָמַר: לְמֶלֶךְ¹⁷⁶ שֶׁקָּנָה לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים, שְׁנֵיהֶם בְּאוֹנֵי¹⁷⁷ אַחַת וּבְטִימֵי¹⁷⁸ אֶחָת; עלַ אֶחָד גָּזַר שֶׁיְהֵא נִזּוֹן מִטִּמְיוֹן¹⁷⁹, וְעַל אֶחָד גָּזַר שֶׁיְהֵא יָגֵעַ וְאוֹכֵל. יָשַׁב לוֹ אוֹתוֹ תוֹהֶה וּבוֹהֶה, אָמַר: שְׁנֵינוּ בְּאוֹנֵי אַחַת וּבְטִימֵי אַחַת, זֶה נִזּוֹן מִטִּמְיוֹן וַאֲנִי בִיגִיעָתִי, אֶתְמְהָא! כָּךְ יָשְבָה הָאָרֶץ תּוֹהָה וּבוֹהָה, אָמְרָה: הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים נִבְרְאוּ בְּבַת־אֶחָת, הָעֶלְיוֹנִים נִזּוֹנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, וְהַתַּחְתּוֹנִים אִם אֵינָם יְגֵעִים אֵינָם אוֹכְלִים, אֶתְמְהָא!

רַ' יְהוּדָה בַר סִימוֹן אָמַר: לְמֶלֶךְ שֶׁקָּנָה לוֹ שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת, שְׁתֵּיהֶן בְּאוֹנֵי אַחַת וּבְטִימֵי אֶחָת, עַל אַחַת גָּזַר שֶׁלֹּא תָזוּז מִפַּלְטִין וְעַל אַחַת גָּזַר טֵרוּדִין¹⁸⁰. יָשְׁבָה לָהּ אוֹתָהּ תּוֹהָה וּבוֹהָה, אָמְרָה: שְׁתֵּינוּ בְּאוֹנֵי אַחַת וּבְטִימֵי אֶחָת, זוֹ אֵינָהּ זָזָה מִפַּלְטִין וְעָלַי גָּזַר טֵרוּדִין, אֶתְמְהָא! כָּךְ יָשְׁבָה לָהּ הָאָרֶץ תּוֹהָה וּבוֹהָה, אָמְרָה: הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים נִבְרְאוּ בְּבַת־אֶחָת, הָעֶלְיוֹנִים חַיִּים וְהַתַּחְתּוֹנִים מֵתִים! לְפִיכָךְ − “וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וּבֹהוּ”¹⁸¹.

אָמַר רַ' תַּנְחוּמָא: לְבֶן־מְלָכִים שֶׁהָיָה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה וְהָיְתָה מֵינִקְתּוֹ תּוֹהָה וּבוֹהָה, לָמָּה? שֶׁהָיְתָה יוֹדַעַת שֶׁהִיא עֲתִידָה לִטּוֹל אֶת שֶׁלָּהּ¹⁸² מִתַּחַת יָדָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ”¹⁸³. לְפִיכָךְ − “וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ”(ב"ר ב).

––––––––

טז “וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־הָרָקִיעַ”¹⁸⁴ – זֶה אֶחָד מִן הַמִּקְרָאוֹת שֶׁהִרְעִישׁ בֶּן־זוֹמָא אֶת הָעוֹלָם: “וַיַּעַשׂ”− אֶתְמְהָא! וַהֲלֹא בְמַאֲמָר הֵן? שֶׁנֶּאֱמַר: “בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל־צְבָאָם”¹⁸⁵ (ב"ר ד; (ילק"ש בראשית).

יז. “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם”¹⁸⁶ – אָמְרוּ: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא “יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם” גָּלְדָה¹⁸⁷ טִפָּה הָאֶמְצָעִית וְנַעֲשׂוּ הַשָּׁמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים וּשְׁמֵי־שָׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים.

“יְהִי רָקִיעַ” – וַהֲלֹא כְבָר נִבְרְאוּ הַשָּׁמַיִם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן? אָמַר רַב: לַחִים הָיוּ מַעֲשֵׂיהֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וּבַשֵּׁנִי קָרָשׁוּ. “יְהִי רָקִיעַ” – יִקְרַשׁ הָרָקִיעַ, יִגְלַד הָרָקִיעַ, יִמָּתַח הָרָקִיעַ, יֶחֱזַק הָרָקִיעַ!

אָמַר רַ' חֲנִינָא: יָצְאָה הָאֵשׁ מִלְמַעְלָה וְלִחֲכָה¹⁸⁸ אֶת פְּנֵי הָרָקִיעַ. רַ' יוֹחָנָן כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְפָסוּק זֶה: “בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה”¹⁸⁹ – הָיָה אוֹמֵר: יָפֶה לִמְּדַנִי רַ' חֲנִינָא (ירוש' בר' א; ב"ר ד).

יח “וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם”¹⁹⁰ – אָמַר רַב: אֵשׁ וָמָיִם¹⁹¹; נָטַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵשׁ וָמַיִם וּפְתָכָם¹⁹² זֶה בָזֶה וּמֵהֶם נַעֲשׂוּ שָׁמָיִם. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהַבְּרִיּוֹת מִשְׁתּוֹמְמִין¹⁹³ עֲלֵיהֶם: שֶׁל מָה הֵם? שֶׁל אֵשׁ הֵם, שֶׁל מַיִם הֵם? אֶתְמְהָא! (ב"ר ד).

יט “אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם”¹⁹⁴ – אָמַר רַ' נְחֶמְיָה: מְלַמֵּד, שֶׁבּוֹ בַיּוֹם נִבְרְאוּ וּבוֹ בַיּוֹם הוֹצִיאוּ תוֹלָדוֹת. אָמַר לוֹ רַ' יְהוּדָה: וַהֲלֹא נֶאֱמַר: וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם אֶחָד¹⁹⁵, יוֹם שֵׁנִי, יוֹם שְׁלִישִׁי, יוֹם רְבִיעִי, יוֹם חֲמִישִׁי, יוֹם הַשִּשִּׁי? אָמַר לוֹ רַ' נְחֶמְיָה: כִּמְלַקְּטֵי תְאֵנִים¹⁹⁶ הֵם – כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוֹפִיעַ בִּזְמַנּוֹ.

עַל זֶה אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: “וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ”¹⁹⁷ – דָּבָר שֶׁהָיָה פָקוּד בְּיָדֶיה¹⁹⁸ (שם יב).

כ אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: מִי שֶׁבָּרָא הָרִים לֹא בָּרָא רוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ”¹⁹⁹. [אָמַר לוֹ]: אֶלָּא מֵעַתָּה²⁰⁰, אֵצֶל אָדָם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: “וַיִּבְרָא”, וַיִּיצֶר" – אַף כָּאן מִי שֶׁבָּרָא זֶה לֹא בָרָא זָה? טֶפַח עַל טֶפַח²⁰¹ יֵשׁ בּוֹ בָאָדָם וּשְׁנֵי נְקָבִים²⁰² יֵשׁ בּוֹ – מִי שֶׁבָּרָא זֶה לֹא בָרָא זֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: “הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט!”²⁰³ אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: וּבִשְׁעַת מִיתָה כֻּלָּם נִתְפַּיָּסוּ²⁰⁴?! (סנה' לט).

ג. הָאוֹר

כא “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר”²⁰⁵ – רַ' יְהוּדָה אָמַר: הָאוֹרָה נִבְרֵאת²⁰⁶ תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּך הָעוֹלָם. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶבִּקֵּשׁ לִבְנוֹת פַּלְטִין וְהָיָה הַמָּקוֹם אָפֵל. מֶה עָשָׂה? הִדְלִיק נֵרוֹת וּפְנָסִים²⁰⁷, לֵידַע הֵיאַךְ הוּא קוֹבֵעַ תֵּמַלְיוֹסִים²⁰⁸; כָּךְ הָאוֹרָה נִבְרֵאת תְּחִלָה. רַ' נְחֶמְיָה אָמַר: הָעוֹלָם נִבְרָא תְחִלָּה²⁰⁹: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פַלְטִין וְעִטְּרָהּ²¹⁰ בְּנֵרוֹת וּפְנָסִים (ב“ר ג; שמו”ר נ).

כב רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק שָׁאַל לְרַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַעַל־אַגָּדָה, מֵהֵיכָן נִבְרֵאת הָאוֹרָה? אָמַר לוֹ: נִתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּטַלִּית לְבָנָה וְהִבְהִיק²¹¹ זִיו הֲדָרוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ (ב“ר ג; שו”ט קד).

כג “וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאוֹר כִּי־טוֹב וַיַּבְדֵּל”…²¹² – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אָדָם צוֹפֶה בֹּו מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כֵּוָן שֶׁנִּסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּדוֹר־הַמַּבּוּל וּבְדוֹר־הַפְּלָגָה וְרָאָה שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם מְקֻלְקָלִים – עָמַד וּגְנָזוֹ²¹³ מֵהֶם.

וּלְמִי גְנַזוֹ? לְצַדִּיקִים לֶעָתִיד־לָבוֹא. מָשָל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ מָנָה יָפָה וְהִפְרִישָׁהּ²¹⁴ לִבְנוֹ. וְהֵיכָן גְּנָזוֹ? בְּגַן־עֵדֶן. (חג' ב.; ב“ר ג; שמו”ר לה).

כד “וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ”²¹⁵ – אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: כָּךְ דָּרְשׁוּ שְׁנֵי גְדוֹלֵי־עוֹלָם, רַ' יוֹחָנָן וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: “וַיַּבְדֵּל” – הַבְדָּלָה מַמָּשׁ²¹⁶. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי אִסְטְרָטֵיגִין²¹⁷ וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם מְדַיְּנִים²¹⁸ זֶה עִם זֶה, זֶה אוֹמֵר: בַּיּוֹם אֲנִי שׁוֹלֵט, וְזֶה אוֹמֵר: בַּיּוֹם אֲנִי שׁוֹלֵט. קָרָא הַמֶּלֶךְ לָרִאשׁוֹן, אָמַר לוֹ: פְּלוֹנִי, יוֹם יְהֵא תְחוּמֶךָ! וְכֵן לַשֵּׁנִי אָמַר לוֹ: פְּלוֹנִי, לַיְלָה יְהֵא תְחוּמֶךָ; כָּךְ “וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר²¹⁹: יוֹם!”²²⁰ – אָמַר לוֹ: יוֹם יְהֵא תְחוּמֶךָ; “וְלַחשֶׁךְ קָרָא: לָיְלָה!”²²¹ – אָמַר לוֹ: לַיְלָה יְהֵא תְחוּמֶךָ! (ב"ר ג).

כה “וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם אֶחָד”²²² − “יְהִי עֶרֶב” לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא “וַיְהִי־עֶרֶב”, מִכָּאן שֶׁהָיָה סֵדֶר זְמַנִּים קֹדֶם־לָכֵן²²³.

ד. הַמַּיִם

כו “וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ”²²⁴ – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: נָטַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּל מֵימֵי בְּרֵאשִׁית וּנְתָנָם חֶצְיָם בָּרָקִיעַ וְחֶצְיָם בָּאוֹקְיָנוֹס, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “פֶּלֶג²²⁵ אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם”²²⁶ – מֶחֱצָה.

אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: לֹא פֵרְשׁוּ הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים מִן הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים אֶלָּא בִּבְכִיָּה, זֶהוּ שֶׁנֶאֱמַר: “מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ”²²⁷ (שם ד, ה).

כז מִין אֶחָד שָׁאַל אֶת רַ' מֵאִיר, אָמַר לוֹ: אֶפְשָׁר הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים תְּלוּיִם בְּמַאֲמָר? – אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: הָבֵא לִי אַרְפְּכַס²²⁸… הֵבִיא לוֹ אַרְפְּכַס. נָתַן עָלֶיה טַס²²⁹ שֶׁל זָהָב – וְלֹא עָמְדוּ מָיִם; טַס שֶׁל כֶּסֶף – וְלֹא עָמְדוּ מָיִם; כֵּוַן שֶׁנָּתַן אֶצְבָּעוֹ – עַמְדוּ מָיִם. אָמַר לוֹ: אֶצְבָּעֲךּ אַתָּה נוֹתֵן!… אָמַר לוֹ: מָה אֲנִי, שֶׁאֲנִי בָשָׂר־וָדָם, אֶצְבָּעִי מַעֲמֶדֶת מָיִם – אֶצְבָּעוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל־אַחַת־ כַּמָּה־וְכַמָּה (שם ד).

כח לָמָּה לֹא נֶאֱמַר בַּשֵּׁנִי²³⁰ “כִּי טוֹב”? אָמַר רַ' שְמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: לְפִי שֶׁלֹּא נִגְמְרָה²³¹ מְלֶאכֶת הַמָּיִם. לְפִיכָךְ²³² כָּתוּב בַּשְּׁלִישִׁי “כִּי־טוֹב” שְׁתֵּי פְעָמִים, אַחַת לִמְלֶאכֶת הַמַּיִם וְאַחַת לִמְלֶאכֶת הַיּוֹם.

שָׁאֲלָה מַטְרוֹנָה אַחַת אֶת רַ' יוֹסֵי, אָמְרָה לוֹ: לָמָּה לֹא נֶאֱמַר בַּשֵּׁנִי “כִּי־טוֹב”? אָמַר לָהּ: אַף־עַל־פִּי־כֵן חָזַר וּכְלָלָם²³³ כֻּלָּם בַּסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד”²³⁴. אָמְרָה לוֹ: מָשָׁל, שִׁשָּׁה בְנֵי־אָדָם בָּאִים אֶצְלְךָ וְאַתָּה נוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מָנֶה²³⁵ וּלְאֶחָד אֵין אַתָּה נוֹתֵן מָנֶה, וְאַתָּה חוֹזֵר וְנוֹתֵן לְכֻלָּם מָנֶה אֶחָד, − לֹא נִמְצָא בְיַד כָּל אֶחָד מָנֶה וּשְתוּת²³⁶ וּבְיַד אֶחָד שְׁתוּת? אֶתְמְהָא! חָזַר וְאָמַר לָהּ כְּאוֹתָהּ שֶׁאָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן²³⁷.

רַ' סִימוֹן בְּשֵׁם רַ' יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ לִגְיוֹן קָשֶׁה²³⁸. אָמַר הַמֶּלֶךְ: הוֹאִיל וְלִגְיוֹן זֶה קָשֶׁה אַל יִכָּתֵב שְׁמִי עָלָיו, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הוֹאִיל וְהַמַּיִם הַלָּלוּ לָקוּ בָהֶם דּוֹר־הַמַּבּוּל וְדוֹר־אֱנוֹשׁ וְדוֹר־הַפְּלָגָה, לְפִיכָךְ אַל יִכָּתֵב בָּהֶם “כִּי־טוֹב”.

רַ' חֲנִינָא אָמַר: שֶׁבּוֹ נִבְרֵאת מַחֲלֹקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם”²³⁹. אָמַר רַב טָבְיוֹמִי: אִם מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְתִקּוּנוֹ²⁴⁰ שֶׁל עוֹלָם וּלְיִשּׁוּבוֹ אֵין בָּהּ “כִּי־טוֹב”, מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְעִרְבּוּבוֹ²⁴¹ − עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה (שם).

כט בַּשְּׁלִישִׁי הָיְתָה הָאָרֶץ מִישׁוֹר כְּבִקְעָה וְהַמַּיִם מְכַסִּים עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ. וּכְשֶׁיָצָא הַדִּבּוּר מִפִי הַגְּבוּרָה²⁴²: “יִקָּווּ הַמַּיִם” – עָלוּ מִקְצוֹת הָאָרֶץ הָרִים וּגְבָעוֹת וְנִתְפָּרְדוּ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְנַעֲשׂוּ עֲמָקִים־עֲמָקִים. עָלָה תוֹכָהּ שֶׁל אֶרֶץ – וְנִתְגַּלְגְּלוּ הַמַּיִם וְנִקְווּ לָעֲמָקִים [וְהָיוּ לְיַמִּים]. מִיָּד נִתְגָּאוּ הַמַּיִם וְעָלוּ לְכַסּוֹת אֶת הָאָרֶץ כְּבַתְּחִלָּה, עַד שֶׁגָּעַר בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּכְבָשָׁם²⁴³ וּנְתָנָם תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָיו וּמְדָדָם בְּשָׁעֳלוֹ, שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וְלֹא לִגְרוֹעַ, וְעָשָׂה חוֹל גְּבוּל לַיָּם, כְּאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה גָדֵר לְכַרְמוֹ. וּכְשֶׁהֵם עוֹלִים וְרוֹאִים אֶת הַחוֹל לִפְנֵיהֶם – חוֹזְרִים לַאֲחוֹרֵיהֶם (פדר“א ה; ילק”ש בראש').

ל “יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד”²⁴⁴ – רַ' יוּדָן בְּשֵׁם רַ' לֵוִי, רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בְּרַ' שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: כָּל הָעוֹלָם כֻּלֹּו מַיִם²⁴⁵ בְּמָיִם, וְאַּתָּה אוֹמֵר²⁴⁶ “אֶל־מָקוֹם אֶחָד” – אֶתְמְהָא! מָשָׁל לְעֶשֶׂר נוֹדוֹת נְפוּחוֹת מֻנָּחוֹת בִּטְרַקְלִין²⁴⁷; נִצְרַךְ הַמֶּלֶךְ לִמְקוֹמָן. מָה הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן? מַתִּירָן וּמוֹצִיא אֶת רוּחָן²⁴⁸ וּמְסַלְּקָן בְּזָוִית אֶחָת. כָּךְ דָּרַךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל מֵי בְרֵאשִית וְיָצָא הָרוּחַ מֵהֶם וְסִלְּקָם בְּיָם אוֹקְיָנוֹס. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת²⁴⁹, וְנֶאֱמַר: הֵן יַעְצֹר²⁵⁰ בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ²⁵¹, וְנֶאֱמַר: “וְדוֹרֵךְ עַל־בָּמֳתֵי־יָם”²⁵² (ב“ר ה; שו”ט צג).

לא אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בְּרַ' נְחֶמְיָה: הַמַּיִם הָיוּ עוֹלִים הָרִים וְיוֹרְדִים תְּהוֹמוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָאוֹקְיָנוֹס, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְּקָעוֹת אֶל־מָקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם”²⁵³ – אֵיזֶה מָקוֹם יָסַדְתָּ לָהֶם? זֶה אוֹקְיָנוֹס (ב"ר ה).

ה. דְּשָׁאִים וְאִילָנוֹת

לב דָּרַשׁ רַ' חֲנִינָא בַר פַּפָּא: "יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו²⁵⁴ – פָּסוּק זֶה שַׂר־הָעוֹלָם²⁵⁵ אֲמָרוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא “לְמִינוֹ”²⁵⁶ בָּאִילָנוֹת, נָשְׂאוּ דְשָׁאִים קַל־וָחֹמֶר²⁵⁷ בְּעַצְמָם: – – – וּמָה אִילָנוֹת²⁵⁸ שֶׁאֵין דַּרְכָּם לָצֵאת בְּעִרְבּוּבְיָא²⁵⁹ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא “לְמִינוֹ”, אָנוּ עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה. מִיָּד כָּל אֶחָד וְאֶחָד יָצָא לְמִינוֹ. זֶהוּ שֶׁנֶאֱמַר: “וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ”²⁶⁰. פָּתַח שַׂר־הָעוֹלָם וְאָמַר: “יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו” (חול' ס).

לג רַב אַסִּי רָמֵי²⁶¹, נֶאֱמַר: “וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא”²⁶² – בִּשְׁלִישִׁי בְשַׁבָּת, וְנֶאֱמַר: “וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ”²⁶³ – בְּעֶרֶב־שַׁבָּת! מְלַמֵּד, שֶׁיָּצְאוּ דְשָׁאִים וְעָמְדוּ עַל פֶּתַח קַרְקָע, עַד שֶׁבָּא אָדָם הָרִאשׁוֹן וּבִקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וְיָרְדוּ גְשָׁמִים וְצָמָחוּ (שם).

לד “וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה”²⁶⁴ – כָּל הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִים²⁶⁵ אֵלּוּ עִם אֵלּוּ; כָּל הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִים עִם הַבְּרִיּוֹת; כָּל הָאִילָנוֹת – לַהֲנָאָתָן²⁶⁶ שֶׁל בְּרִיּוֹת נִבְרָאוּ (ב"ר יג).

לה אָמַר רַ' סִימוֹן: אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב שֶׁאֵין לוֹ מַזָּל²⁶⁷ בָּרָקִיעַ, שֶׁמַּכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: גְּדָל! (שם י).

ו. יָרֵחַ

לו רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי רָמֵי, נֶאֱמַר: “וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדוֹלִים”²⁶⁸, וְנֶאֱמַר: “אֶת־הַמָּאוֹר הַגָּדֹל… וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן”²⁶⁹? אָמְרָה יָרֵחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֶפְשָר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְכֶתֶר אֶחָד? אָמַר לָהּ: לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הוֹאִיל וְאָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ דָּבָר הָגוּן²⁷⁰ אֲמַעֵט אֶת עַצְמִי? אָמַר לָהּ: לְכִי וּמִשְׁלִי בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה²⁷¹ (חולין ס).

לז “וְאֵת הַכּוֹכָבִים”²⁷² – אָמַר רַ' אַחָא: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי אֶפִּיטְרוֹפִין²⁷³, אֶחָד שׁוֹלֵט בָּעִיר וְאֶחָד שׁוֹלֵט בַּמְּדִינָה²⁷⁴, אָמַר הַמֶּלֶךְ: הוֹאִיל וּמִעֵט עַצְמוֹ זֶה לִהְיוֹת שׁוֹלֵט בָּעִיר, גּוֹזֵר אֲנִי עָלָיו: בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא תְּהֵא כָל בּוּלֵי וְדֵימוֹס²⁷⁵ יוֹצֵאת עִמּוֹ²⁷⁶, וּבְשָׁעָה שֶׁיְהֵא נִכְנָס תְּהֵא בוּלֵי וְדֵימוֹס נִכְנֶסֶת עִמּוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הוֹאִיל וְהַלְּבָנָה הַזּוֹ מִעֲטָה עַצְמָהּ לִהְיוֹת שׁוֹלֶטֶת בַּלָּיְלָה, גּוֹזֵר אֲנִי עָלֶיהָ: בְּשָׁעָה שֶׁהִיא יֹצֵאת יְהוּ הַכּוֹכָבִים²⁷⁷ יוֹצְאִים עִמָּהּ וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא נִכְנֶסֶת יְהוּ הַכּוֹכָבִים נִכְנָסִים עִמָּהּ (ב"ר ו).

לח [דָּבָר אַחֵר]: בְּשָׁעָה שֶׁנָּזַף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בַּלְּבָנָה, נָפְלָה²⁷⁸, וְנָפְלוּ נִיצוֹצִים מִמֶּנָּה עַל פְּנֵי כָל־הָרָקִיעַ, וְהֵם הַכּוֹכָבִים (ביה“מ ח”ה).

ז. בְּרִיּוֹת

לט רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר: "מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, יְיָ²⁷⁹!– יֶשׁ לְךָ בְרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בַּיָּם וְיֶשׁ לְךָ בְרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בַּיַּבָּשָׁה; שֶׁבַּיָּם – אִלְמָלֵי עוֹלוֹת לַיַּבָּשָׁה מִיָּד מֵתוֹת, שֶׁבַּיַּבָּשָׁה – אִלְמָלֵי יוֹרְדוֹת לַיָּם מִיָּד מֵתוֹת. יֶשׁ לְךָ בְרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בְּאוּר²⁸⁰ וְיֶשׁ לְךָ בְרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בַּאֲוֵיר; שֶׁבָּאוּר – אִלְמָלֵי עוֹלוֹת לָאֲוֵיר מִיָּד מֵתוֹת. מְקוֹם חַיּוּתָהּ שֶׁל זוֹ מִיתָתָהּ שֶׁל זוֹ, וּמְקוֹם מִיתָתָהּ שֶׁל זוֹ חַיּוּתָהּ שֶׁל זוֹ – “מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ” (חול' קכז.).

מ “וְכָל צְבָאָם”²⁸¹ – אֲפִילוּ דְבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם מְיֻתָּרִים בָּעוֹלָם, כְּגוֹן זְבוּבִים וּפַרְעֻשִּׁים וְיַתּוּשִׁים²⁸², אַף הֵם בִּכְלָל בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵם: וּבַכֹּל עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׁלִיחוּתוֹ, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי צְפַרְדֵּעַ, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי יַתּוּשׁ (ב“ר י; שמו”ר י).

מא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךָ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ לֹא בָרָא דָבָר אֶחָד לְבַטָּלָה (שבת עז:).

מב [אָמַר אֵלִיָּהוּ]: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בִּכְרַךְ²⁸³ גָּדוֹל שֶׁבָּעוֹלָם וְהָיְתָה שָׁם תִּשְׁחֹרֶת²⁸⁴. תְּפָסוּנִי וְהִכְנִיסוּנִי לְבֵית־הַמֶּלֶךְ. בָּא אֵלַי חַבָּר²⁸⁵ אֶחָד וְאָמַר לִי: סוֹפֵר²⁸⁶ אָתָּה? אָמַרְתִּי לוֹ: מַה־שֶּׁהוּא²⁸⁷. אָמַר לִי: אִם תֹּאמַר לִי דָבָר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ – לֵךְ לְשָׁלוֹם. אָמַרְתִּי לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לִי: מִפְּנֵי מָה בָּרָא אֱלֹהִים שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים? אָמַרְתִּי לוֹ: אֱלֹהִים דַּיָּן הוּא, אֱלֹהִים קָדוֹשׁ, צַדִּיק וְחָסִיד וֶאֱמֶת הוּא לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי־עוֹלָמִים, וּמַכִּיר בְּרֹאשׁ וּבְסוֹף, וּמַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, וְצוֹפֶה לְטוֹבָה וְאֵינוֹ צוֹפֶה לְרָעָה, וּבְחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ בָּרָא עוֹלָמוֹ וֶהֱכִינוֹ, וְאַחַר־כָּךְ בָּרָא אֶת הָאָדָם וֶהֱבִיאוֹ לָעוֹלָם, וְלֹא בְרָאוֹ אֶלָּא עַל־מְנָת²⁸⁸ שֶׁיַּעַבְדֶנּוּ בְלֵבָב שָׁלֵם, וְיִמְצָא קֹרַת־רוּחַ²⁸⁹ מִמֶּנּוּ וּמִתּוֹלְדוֹתָיו הַבָּאוֹת אַחֲרָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. וְכֵוָן שֶׁפָּרָה וְרָבָה – זֶה עוֹבֵד לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה וְזֶה עוֹבֵד לְעֵץ וָאֶבֶן, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְחַיְּבִין כְּלָיָה לְפָנָיו. כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר וּמִסְתַּכֵּל²⁹⁰ בְּכָל מַעֲשֵׂה־יָדָיו שֶׁבָּרָא בְעוֹלָמוֹ, אוֹמֵר: לָאֵלּוּ חַיִּים וְלָאֵלּוּ חַיִּים, לָאֵלּוּ נְשָׁמוֹת וְלָאֵלּוּ נְשָׁמוֹת, לָאֵלּוּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְלָאֵלּוּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה – הֲרֵי הֵם חֲשׁוּבִים כִּבְהֵמָה וּכְחַיָּה וְכִשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. מִיָּד נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ²⁹¹ וְאֵין מְכַלֶּה אוֹתָם. הָא לָמַדְתָּ²⁹², שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים בָּעוֹלָם אֶלָּא רְפוּאָה לִבְנֵי־אָדָם עַל הָאָרֶץ (תדב"א א).

מג שָׁאַל [קֻנְטְרֵיקוֹס²⁹³ הַהֶגְמוֹן²⁹⁴ אֶת רַ' יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי]: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל־הָאָרֶץ”²⁹⁵, הֲרֵי שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הַמַּיִם, וְכָתוּב אֶחָד – “וַיִּצֶר יְיָ אֱלֹהִים מִן־הָאֲדָמָה כָּל־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל־עוֹף הַשָּׁמַיִם”²⁹⁶, הֲרֵי שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הָאָרֶץ. אָמַר לוֹ: מִן הָרְקָק²⁹⁷ נִבְרָאוּ.

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל קַפּוּטְקָאָה²⁹⁸: תֵּדַע²⁹⁹, שֶׁהֲרֵי עוֹפוֹת יֵשׁ לָהֶם קַשְׂקַשִּׂים בְּרַגְלֵיהֶם כְּדָגִים (חול' כ“ז; ע”י).

ח. אָדָם

מד “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם”³⁰⁰ – בְּמִי נִמְלָךְ³⁰¹? אָמַר רַ' אַמִּי: בְּלִבּוֹ נִמְלָךְ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פַלְטִין עַל־יְדֵי אַרְדְּכָל³⁰², רָאָה אוֹתָה וְלֹא עָרְבָה לוֹ, עַל מִי יֵשׁ לְהִתְרַעֵם – לֹא עַל אַרְדְּכָל? כָּךְ “וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ”³⁰³.

רַ' חֲנִינָא אָמַר: בְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת נִמְלָךְ.

אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבְרֹאת אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן רָאָה צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, אָמַר: אִם אֲנִי בוֹרֵא אוֹתוֹ – רְשָׁעִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ; וְאִם לֹא אֶבְרָא אוֹתוֹ – הֵיאַךְ צַדִּיקִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ? מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? הִפְלִיג דַּרְכָּם שֶׁל רְשָׁעִים מִכְּנֶגֶד פָּנָיו³⁰⁴ וְשִׁתֵּף בּוֹ מִדַּת־הָרַחֲמִים וּבְרָאוֹ (ב“ר ח; ילק”ש בראשית א').

מה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבְרֹאת אֶת הָאָדָם, בָּרָא כַת³⁰⁵ אַחַת שֶׁל מַלְאָכֵי־הַשָּׁרֵת. אָמַר לָהֶם: רְצוֹנְכֶם³⁰⁶ – “נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ”³⁰⁷? אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מַה־מַּעֲשָׂיו? אָמַר לָהֶם: כָּךְ וָכָךְ מַעֲשָׂיו. אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, “מָה־אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן־אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ”³⁰⁸! הוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה בֵּינֵיהֶם וּשְׂרָפָם. וְכֵן כַּת שְׁנִיָּה. כַּת שְׁלִישִׁית אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, רִאשׁוֹנִים שֶׁאָמְרוּ לְפָנֶיךָ מַה הוֹעִילוּ? כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ הוּא, כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בְּעוֹלָמְךָ עֲשֵׂה. כֵוָן שֶׁהִגִּיעַ³⁰⁹ לְאַנְשֵׁי דוֹר־הַמַּבּוּל וְאַנְשֵׁי דוֹר־הַפְּלָגָה, שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם מְקֻלְקָלִים³¹⁰, אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, לֹא יָפֶה אָמְרוּ רִאשׁוֹנִים לְפָנֶיךָ? אָמַר לָהֶם: “וְעַד־זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד־שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל וגו'”³¹¹ (סנה' לח).

מו אָמַר רַ' סִימוֹן: בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבְרֹאת אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נַעֲשׂוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כִּתִּים־כִּתִּים³¹² וַחֲבוּרוֹת־חֲבוּרוֹת. מֵהֶם אוֹמְרִים: יִבָּרֵא, וּמֵהֶם אוֹמְרִים: אַל יִבָּרֵא. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “חֶסֶד־וָאֶמֶת נִפְגָּשׁוּ, צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ”³¹³. חֶסֶד אוֹמֵר: יִבָּרֵא, שֶהוּא גוֹמֵל חֲסָדִים, אֱמֶת אוֹמֶרֶת: אַל יִבָּרֵא, שֶׁכֻּלּוֹ שְׁקָרִים; צֶדֶק אוֹמֵר: יִבָּרֵא, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקוֹת; שָׁלוֹם אוֹמֵר: אַל יִבָּרֵא, שֶׁכֻּלּוֹ קְטָטָה³¹⁴. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? נָטַל אֱמֶת וְהִשְׁלִיכָהּ לָאָרֶץ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה”³¹⁵. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, מָה אַתָּה מְבַזֶּה תַּכְסִיס שֶׁלָּךְ³¹⁶? – תַּעֲלֶה אֱמֶת מִן הָאָרֶץ! זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר! “אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח”³¹⁷.

רַב הוּנָא רַבָּהּ שֶׁל צִפּוֹרִין אָמַר: עַד שֶׁמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְדַיְּנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וּמִתְעַסְּקִים³¹⁸ אֵלּוּ עִם אֵלּוּ – בְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמַר לָהֶם: מָה אַתֶּם מְדַיְּנִים? כְּבָר נַעֲשָׂה אָדָם"³¹⁹! (ב"ר ח).

מז רַ' הוּנָא בְּשֵׁם רַ' אַיְבוּ אָמַר: בְּדַעַת בָּרָא אֶת הָאָדָם; שֶׁבָּרָא צָרְכֵי מְזוֹנוֹתָיו וְאַחַר־כָּךְ בְּרָאוֹ. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, “מָה־אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן־אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ”³²⁰ − צָרָה זוֹ לָמָּה נִבְרָאָה? אָמַר לָהֶם: אִם כֵּן, “צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם”³²¹ לָמָּה נִבְרָאוּ? “צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם”³²² לָמָּה נִבְרָאוּ? מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מִגְדָּל מָלֵא כָל־טוּב וְאֵין לוֹ אוֹרְחִים – מַה הֲנָאָה יֵשׁ לַמֶּלֶךְ שֶׁמִּלְאוֹ? אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, “יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה־אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל־הָאָרֶץ”³²³ – עֲשֵׂה כִרְצוֹנֶךָ! (שם).

מח רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן בְּשֵׁם רַ' יוֹנָתָן אָמַר: בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה משֶׁה כוֹתֵב אֶת הַתּוֹרָה הָיָה כוֹתֵב מַעֲשֵׂה כָל־יוֹם וָיוֹם. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לַפָּסוּק "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ³²⁴ – אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מָה אַתָּה נוֹתֵן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים³²⁵? אֶתְמְהָא! אָמַר לוֹ: בֶּן־עַמְרָם, כְּתֹב, וְהָרוֹצֶה לִטְעוֹת – יִטְעֶה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: משֶׁה, הָאָדָם הַזֶּה שֶׁבָּרָאתִי, לֹא גְדוֹלִים וּקְטַנִּים אֲנִי מַעֲמִיד מִמֶּנּוּ? שֶׁאִם יָבֹא הַגָּדוֹל לִטּוֹל רְשׁוּת מִן הַקָּטָן מִמֶּנּוּ, וְהוּא אוֹמֵר: “מָה אֲנִי צָרִיךְ לִטּוֹל רְשׁוּת מִן הַקָּטָן מִמֶּנִּי?” – אוֹמְרִים לוֹ: לְמַד מִבּוֹרְאֶךָ, שֶׁהוּא בָרָא אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים, וְכֵוָן שֶׁבָּא לִבְרֹאת הָאָדָם נִמְלַךְ בְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת.

רַ' לֵוִי אָמַר: אֵין כָּאן נְטִילַת עֵצָה, אֶלָּא מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְטַיֵּל בְּפֶתַח פַּלְטִין שֶלּוֹ, רָאָה בוֹלָרִין³²⁶ אַחַת מֻשְׁלָכֶת, אָמַר: מַה נַּעֲשֶׂה בָהּ? מֵהֶם אוֹמְרִים: דֵּימוֹסָיוֹת³²⁷, וּמֵהֶם אוֹמְרִים: פְּרִיבָטָיוֹת³²⁸. אָמַר הַמֶּלֶךְ: אַנְדַּרְטִּין³²⁹ אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתָהּ – מִי מְעַכֵּב? (שם; מדה"ג בראשית).

מט אָמַר רַ' אַחָא: בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדושׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבְרֹאת אֶת הָאָדָם נִמְלַךְ בְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, אָמַר לָהֶם: “נַעֲשֶׂה אָדָם”. אָמְרוּ לוֹ: אָדָם זֶה מַה טִּיבוֹ³³⁰? אָמַר לָהֶם: חָכְמָתוֹ תְּהֵא מְרֻבָּה מִשֶּלָכֶם. מֶה עָשָׂה? כִּנֵּס כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף וְהֶעֱבִירָם לִפְנֵיהֶם. אָמַר לָהֶם: מַה־שְּׁמוֹתָם שֶל אֵלּוּ? וְלֹא יָדָעוּ. כֵּוָן שֶׁבָּרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן כִּנֵּס כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף וְהֶעֱבִירָם לְפָנָיו, אָמַר לוֹ: מַה־שְּׁמוֹתָם שֶׁל אֵלּוּ? אָמַר [אָדָם]: לָזֶה נָאֶה לִקְרוֹתוֹ שׁוֹר, לָזֶה חֲמוֹר, לָזֶה סוּס, לָזֶה גָּמָל, לָזֶה אֲרִי, לָזֶה נֶשֶׁר, וְכֵן לְכֻלָּם. – וְאַתָּה מַה־שְּׁמֶךָ? אָמַר לוֹ: אֲנִי נָאֶה לְהִקָּרְאוֹת אָדָם. – וְלָמָּה? שֶׁנִּבְרֵאתִי מִן הָאֲדָמָה. – וַאֲנִי מַה־שְׁמִי? אָמַר לוֹ: לְךָ נָאֶה לְהִקָּרְאוֹת “אֲדֹנָי”. – וְלָמָּה? שֶׁאַתָּה אָדוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ (פסיק“ר י”ד; תנח' חקת; ב“ר יז; במד”ר יט).

נ רַ' מֵאִיר הָיָה אוֹמֵר: אָדָם הָרִאשׁוֹן מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הֻצְבַּר עֲפָרוֹ³³¹ (סנה' לח:).

נא אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: “הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ”³³² – הַצַּיָּר שֶהוּא צָר אֶת הָעוֹלָם וְאֶת הָאָדָם פְּעֻלָּתוֹ שְׁלֵמָה. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁבָּנָה פַּלְטִין, הַבְּרִיּוֹת נִכְנָסִין לְתוֹכָה וְאוֹמְרִין: אִלּוּ הָיוּ הָעַמּוּדִים גְּבוֹהִים – כַּמָּה הָיְתָה נָאָה; אִלּוּ הָיוּ הַכְּתָלִים גְּבוֹהִים – כַּמָּה הָיְתָה נָאָה; אִלּוּ הָיְתָה הַתִּקְרָה³³³ גְבוֹהָה – כַּמָּה הָיְתָה נָאָה. שֶׁמָּא יָבֹא אָדָם וְיֹאמַר: אִלּוּ הָיוּ לִי שָׁלשׁ עֵינַיִם, אִלּוּ הָיוּ לִי שָׁלשׁ יָדַיִם וְשָׁלשׁ רַגְלַיִם – כַּמָּה הָיָה יָפֶה לִי; אִלּוּ הָיִיתִי מְהַלֵּךְ עַל רֹאשִׁי, אִלּוּ הָיוּ פָנַי הֲפוּכִים לַאֲחוֹרַי – כַּמָּה הָיָה נָאֶה לִי, אֶתְמְהָא! כִּבְיָכוֹל³³⁴, מֶלֶךְ־מַלְכֵי־הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּבֵית־דִּינוֹ נִמְנִין³³⁵ עַל כָּל אֵבֶר וָאֵבֶר מִשֶּׁלְךָ וּמַעֲמִידְךָ עַל מְכוֹנֶךָ (ספרי האזינו).

נב אָמַר רַ' לֵוִי בַר חַיְתָא: מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם בּוֹנֶה פַלְטִין, וְאִם נָתַן בִּיבָהּ³³⁶ עַל פִּתְחָהּ אֵינוֹ נָאֶה, מֶלֶךְ־מַלְכֵי־הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּרָא הָאָדָם הַזֶּה וְנָתַן בִּיבוֹ³³⁷ עַל פִּתְחוֹ – וְהוּא נוֹיוֹ³³⁸ וְהוּא שִׁבְחוֹ (ב"ר יב).

נג “בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ”³³⁹ – אָמַר רַ' הוֹשַׁעְיָה: בְּשָׁעָה שֶבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן טָעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת וּבִקְשׁוּ לוֹמַר לְפָנָיו קָדוֹשׁ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? הִפִּיל עָלָיו תַּרְדֵּמָה וְיָדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אָדָם.

מָשָׁל לְמֶלֶךְ וְאִפַּרְכּוֹס³⁴⁰ שֶׁהָיוּ בִקְרוּכִין³⁴¹ וְהָיוּ בְנֵי־הַמְּדִינָה מְבַקְשִׁין לוֹמַר לַמֶּלֶךְ “דּוֹמִינוֹ”³⁴², וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין אֵיזֶהוּ. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? דְּחָפוֹ וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לַקְּרוּכִין וְיָדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אִפַּרְכּוֹס (שם ח).

נד לְפִיכָךְ נִבְרָא הָאָדָם יְחִידִי³⁴³– לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל מַעֲלֶה עָלָיו³⁴⁴ הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא, וְכָל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא; וּמִפְּנֵי שְׁלוֹם־הַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: אַבָּא גָּדוֹל מֵאָבִיךָ; וְשֶׁלֹּא יְהוּ הַמִּינִים אוֹמְרִים: הַרְבֵּה רְשֻׁיּוֹת³⁴⁵ בַּשָּׁמָיִם; וּלְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד כֻּלָּם דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ־מַלְכֵי־הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טָבַע כָּל־אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. לְפִיכָךְ כָּל־אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לוֹמַר: בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם (סנהד' לח.).

נה שָׁנוּ חֲכָמִים: אָדָם יְחִידִי נִבְרָא, וּמִפְּנֵי מָה? מִפְּנֵי הַצַּדִּיקִים וּמִפְּנֵי הָרְשָׁעִים; שֶׁלֹּא יְהוּ הַצַּדִּיקִים אוֹמְרִים: אָנוּ בְנֵי³⁴⁶ צַדִּיק, וּרְשָׁעִים אוֹמְרִים: אָנוּ בְנֵי רָשָׁע. דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי הַמִּשְׁפָּחוֹת, שֶׁלֹּא יְהוּ מִשְׁפָּחוֹת מִתְגָּרוֹת³⁴⁷ זוֹ בְזוֹ; וּמָה עַכְשָׁו שֶׁנִּבְרָא יְחִידִי מִתְגָּרוֹת, אִם נִבְרְאוּ שְנַיִם³⁴⁸ עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי הַגַּזְלָנִים וּמִפְּנֵי הַחַמְסָנִים; וּמָה עַכְשָׁו שֶׁנִּבְרָא יְחִידִי – גוֹזְלִין וְחוֹמְסִין³⁴⁹, אִם נִבְרְאוּ שְׁנַיִם עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

וּמִפְּנֵי מָה אֵין פַּרְצוּפֵיהֶם³⁵⁰ [שֶׁל בְּנֵי־אָדָם] דּוֹמִים זֶה לָזֶה? שֶׁלֹּא יִרְאֶה אָדָם דִּירָה נָאָה וְאִשָּׁה נָאָה וְיֹאמַר: שֶׁלִּי הִיא (סנהד' לח, ע"י).

נו אָדָם נִבְרָא בְעֶרֶב־שַׁבָּת וּמִפְּנֵי מָה? שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַמִּינִים אוֹמְרִים: שֻׁתָּף הָיָה לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּמַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית. דָּבָר אַחֵר: שֶׁאִם תָּזוּחַ³⁵¹ דַּעְתּוֹ עָלָיו אוֹמֵר לוֹ: יַתּוּשׁ קְדָמְךָ בְּמַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית. דָּבָר אַחֵר: כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לְמִצְוָה³⁵² מִיָּד. דָּבָר אַחֵר: כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לִסְעֻדָּה³⁵³ מִיָּד. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פְלָטוֹרִין³⁵⁴ וְשִׁכְלְלָם³⁵⁵ וְהִתְקִין סְעֻדָּה וְאַחַר־כָּךְ הִכְנִיס אוֹרְחִים (שם).

נז “וְאִישׁ תְּרוּמוֹת”³⁵⁶ – זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶהָיָה גְמַר חַלָּתוֹ³⁵⁷ שֶׁל עוֹלָם (ב"ר יד).

נח בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ³⁵⁸ עַל כָּל אִילָנֵי גַן־עֵדֶן, וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים וּמְשֻׁבָּחִים הֵם! וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי – בִּשְׁבִילְךָ בָרָאתִי. תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תְקַלְקֵל³⁵⁹ ותַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי, שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְתַקֵּן אַחֲרֶיךָ (קה"ר ט).

נט “אָחוֹר וָקֶדֶם³⁶⁰ צַרְתָּנִי”³⁶¹ – אִם זָכָה אוֹמְרִים לוֹ: אַתָּה קָדַמְתָּ לְמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וְאִם לָאו– אוֹמְרִים לוֹ: זְבוּב קְדָמְךָ, שִׁלְשׁוּל³⁶² זֶה קְדָמְךָ בְּמַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית (ב"ר ח; סנה' לח).

ס “אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי”³⁶³ – אָמַר רַ' יִרְמְיָה בֶן אֶלְעָזָר: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן אַנְדְּרוֹגִינוֹס³⁶⁴ בְּרָאוֹ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם”³⁶⁵.

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן דוּ־פַרְצוּפִין³⁶⁶ בְּרָאוֹ, וּנְסָרוֹ³⁶⁷ וַעֲשָׂאוֹ גַבַּיִים³⁶⁸, גַּב לְכָאן וְגַב לְכָאן.

הֵשִׁיבוּ לוֹ: וַהֲלֹא נֶאֱמַר “וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו”³⁶⁹. אָמַר לָהֶם: מִשְּׁנֵי צְדָדָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “וּלְצֶלַע הַמִּשְכָּן”³⁷⁰.

סא “וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה”³⁷¹ – רַ' יְהוּדָה אָמַר: מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה לוֹ עֹקֶץ כְּחַיָּה³⁷² וְחָזַר וּלְקָחוֹ מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ (שם יד).

סב “וַיִּיצֶר יְיָ אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם עָפָר”³⁷³ – רַ' יְהוּדָה בַר סִימוֹן אָמַר: עֹפֶר³⁷⁴, עֶלֶם – עַל מְלֵאָתוֹ³⁷⁵ נִבְרָא: אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן:אַף חַוָּה עַל מְלֵאָתָהּ נִבְרֵאת.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אָדָם וְחַוָּה כִּבְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה³⁷⁶ נִבְרְאוּ (שם).

סג אָמְרוּ בְּשֵׁם רַ' אֶלְעָזָר: אָדָם הָרִאשׁוֹן גֹּלֶם³⁷⁷ בְּרָאוֹ וְהָיָה מוּטָל מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ”³⁷⁸.

“זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם”³⁷⁹ – אָמַר רַ' יְהוּדָה בַר סִימוֹן: עַד שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן מוּטָל גֹּלֶם לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם הֶרְאָה לוֹ דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו, דּוֹר דּוֹר וַחֲכָמָיו, דּוֹר דּוֹר וְסוֹפְרָיו, דּוֹר דּוֹר וּמַנְהִיגָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל־סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ”³⁸⁰ – גֹּלֶם, מַה שֶּרָאוּ עֵינֶיךָ, כְּבָר הֵם כְּתוּבִים עַל סִפְרְךָ, זֶה סִפְרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן³⁸¹ (ב“ר כד; פסיק”ר כג).

סד עַד שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן מוּטָל גֹּלֶם הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק שֶׁעָתִיד לַעֲמוֹד מִמֶּנּוּ, יֵשׁ שֶׁהוּא תָלוּי בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם³⁸², וְיֵשׁ שֶׁהוּא תָלוּי בִּשְׂעָרוֹ, וְיֵשׁ שֶׁהוּא תָלוּי בְּמִצְחוֹ, וְיֵשׁ בְּעֵינָיו, וְיֵשׁ בְּחָטְמוֹ, וְיֵשׁ בְּפִיו, וְיֵשׁ בְּאָזְנוֹ, וְיֵשׁ בְּמֵלְתָיו³⁸³ (שמ"ר מ).

ט. הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים

סה “אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ”³⁸⁴ – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁכְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת עוֹלָמוֹ עָשָׂה שָׁלוֹם בֵּין הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בָּרָא מִן הָעֶלְיוֹנִים וּמִן הַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ”³⁸⁵, בַּשֵּׁנִי בָּרָא מִן הָעֶלְיוֹנִים – “יְהִי רָקִיעַ”³⁸⁶, בַּשְּׁלִישִׁי בָּרָא מִן הַתַּחְתּוֹנִים – “תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ”³⁸⁷, בָּרְבִיעִי מִן הָעֶלְיוֹנִים – “יְהִי מְאֹרֹת”³⁸⁸, בַּחֲמִישִׁי מִן הַתַּחְתּוֹנִים – “יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם”³⁸⁹, בַּשִּׁשִּׁי בָּא לִבְרֹאת אָדָם, אָמַר: אִם אֲנִי בוֹרֵא אוֹתוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים, הֲרֵי הָעֶלְיוֹנִים רַבִּים מִן הַתַּחְתּוֹנִים בְּרִיאָה אֶחָת, אִם אֲנִי בוֹרֵא אוֹתוֹ מִן הַתַּחְתּוֹנִים, הֲרֵי הַתַּחְתּוֹנִים רַבִּים עַל הָעֶלְיוֹנִים בְּרִיאָה אֶחָת, וְאֵין שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי בוֹרֵא אוֹתוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים וּמִן הַתַּחְתּוֹנִים. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּיצֶר יְיָ אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם עָפָר מִן־הָאֲדָמָה³⁹⁰ – מִן הַתַּחְתּוֹנִים, “וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים”³⁹¹ – מִן הָעֶלְיוֹנִים (ב“ר יב; ויק”ר ט).

סו “וַיִּיצֶר יְיָ אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם”³⁹² – שְׁתֵּי יְצִירוֹת³⁹³, יְצִירָה מִן הַתַּחְתּוֹנִים וִיצִירָה מִן הָעֶלְיוֹנִים³⁹⁴.

אָמַר רַ' תַּפְדַּאי בְּשֵׁם רַ' אַחָא: הָעֶלְיוֹנִים נִבְרְאוּ בְצֶלֶם וּבִדְמוּת וְאֵינָם פָרִים וְרָבִים, וְהַתַּחְתּוֹנִים פָּרִים וְרָבִים וְלֹא נִבְרְאוּ בְצֶלֶם וּבִדְמוּת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הֲרֵינִי בוֹרֵא אוֹתוֹ בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת מִן הָעֶלְיוֹנִים, פָּרֶה וְרָבֶה מִן הַתַּחְתּוֹנִים. וְאָמַר רַ' תַּפְדַּאי בְּשֵׁם רַ' אַחָא: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם אֲנִי בוֹרֵא אוֹתוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים הוּא חַי וְאֵינוֹ מֵת, מִן הַתַּחְתּוֹנִים הוּא מֵת וְאֵינוֹ חַי – אֶלָּא הֲרֵינִי בוֹרֵא אוֹתוֹ מֵאֵלוּ וּמֵאֵלוּ – אִם יֶחֱטָא יָמוּת, וְאִם לָאו – יִחְיה (ב"ר ח; שם יד).

י. דְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בְעֶרֶב־שַׁבָּת בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת.

סז עֲשָׂרָה דְבָרִים³⁹⁵ נִבְרְאוּ בְעֶרֶב־שַׁבָּת בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵם: פִּי הָאָרֶץ³⁹⁶, פִּי הַבְּאֵר³⁹⁷, פִּי הָאָתוֹן³⁹⁸, הַקֶּשֶׁת³⁹⁹ וְהַמָּן⁴⁰⁰ וְהַמַּטֶּה⁴⁰¹ וְהַשָּׁמִיר⁴⁰², הַכְּתָב⁴⁰³ וְהַמִּכְתָּב⁴⁰⁴ וְהַלּוּחוֹת⁴⁰⁵; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַמַּזִיקִין⁴⁰⁶ וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל משֶׁה⁴⁰⁷ וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ⁴⁰⁸. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַצְּבָת⁴⁰⁹. הוּא הָיָה אוֹמֵר: צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה (אבות פ"ה; פסח' נד.).

יא. סִדְרֵי בְרֵאשִׁית וְשִׁנּוּיֵיהֶם

סח אָמַר רַ' יִרְמְיָה בֶן אֶלְעָזָר: [תְּנָאִים] הִתְנָה⁴¹⁰ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִם כָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי־בְרֵאשִׁית, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם וְכָל־צְבָאָם צִוֵּיתִי"⁴¹¹ – צִוִּיתִי אֶת הַיָּם שֶׁיִּקָרַע לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל; צִוִּיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ שֶׁיִּשְׁתַּתְּקוּ לִפְנֵי משֶׁה; צִוִּיתִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ שֶׁיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ; צִוִּיתִי אֶת הָעוֹרְבִים שֶׁיְכַלְכְּלוּ אֶת אֵלִיָּהוּ; צִוִּיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁיִּפָּתְחוּ לִפְנֵי יְחֶזְקֵאל; צִוִּיתִי אֶת הַדָּג שֶׁיָּקִיא אֶת יוֹנָה; צִוִּיתִי אֶת הָאוּר⁴¹² שֶׁלֹּא יַזִּיק אֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה; צִוִּיתִי אֶת הָאֲרָיוֹת שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ אֶת דָּנִיֵּאל (ב“ר ה; ילק”ש בשלח יד).

סט “יָדַעְתִּי כִּי כָל־אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם, עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ, וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו”⁴¹³ – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם גָּזַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר: “יִקָּווּ הַמַּיִם… אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה”⁴¹⁴. – וְלָמָּה⁴¹⁵ “הַקּוֹרֵא לְמֵי־הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ”⁴¹⁶ שְׁתֵּי פְעָמִים⁴¹⁷? אַחַת בְּדוֹר אֱנוֹשׁ וְאַחַת בְּדוֹר הַפְּלָגָה. “וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה” – כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה בִּשְׁבִיל “שֶׁיִּרְאוּ מִלְפָנָיו”⁴¹⁸ – שֶׁיִּהְיוּ הַבְּרִיּוֹת יְרֵאִים מִלְּפָנָיו. מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁמָּרְדָה בַמֶּלֶךְ. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ⁴¹⁹ לִגְיוֹן קָשֶׁה וְהִקִּיפָה, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ אוֹתוֹ בְנֵי הַמְּדִינָה וְיִתְיָרְאוּ מִפָּנָיו. כָּךְ לָמָּה “כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת”⁴²⁰? בִּשְׁבִיל “יִירְאוּ מֵיְיָ כָּל־הָאָרֶץ, מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל”⁴²¹.

דָּבָר אַחֵר: כָּךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת עוֹלָמוֹ יוֹם שֶׁיְהֵא יוֹם וְלַיְלָה שֶׁיְהֵא לָיְלָה, בָּא יַעֲקֹב וְעָשָׂה אֶת הַיּוֹם לַיְלָה, שֶׁשִּׁקַּע לוֹ⁴²² הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלֹּא בְעוֹנָתוֹ; בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְעָשָׂה אֶת הַלַּיְלָה יוֹם⁴²³. הֲרֵי שֶׁהַצַּדִּיקִים גּוֹרְעִים וּמוֹסִיפִים עַל דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַבְּרִיּוֹת יְרֵאִין מִלְּפָנָיו.

כָּךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיְהֵא הַיָּם יָם וְשֶׁתְּהֵא הַיַּבָּשָׁה יַבָּשָׁה. בָּא משֶׁה וְעָשָׂה אֶת הַיָּם יַבָּשָׁה⁴²⁴, בָּא אֱלִישָׁע וְעָשָׂה אֶת הַיַּבָּשָׁה יָם⁴²⁵.

כָּךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הַחֹרֶף שֶׁיְהֵא חֹרֶף וְאֶת הַקַּיִץ שֶׁיְהֵא קָיִץ. בָּא אֵלִיָּהוּ וְעָשָׂה אֶת הַחֹרֶף קָיִץ⁴²⁶, בָּא שְׁמוּאֵל וְעָשָׂה אֶת הַקַּיִץ חֹרֶף⁴²⁷.

כָּךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעֶלְיוֹנִים לְעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים לְתַחְתּוֹנִים, שֶׁכָּךְ נֶאֱמַר: “הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיְיָ וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָם”⁴²⁸; בָּא משֶׁה וְעָשָׂה אֶת הַתַּחְתּוֹנִים לְעֶלְיוֹנִים וְאֶת הָעֶלְיוֹנִים לְתַחְתּוֹנִים, שֶׁכָּךְ נֶאֱמַר: “וּמשֶׁה עָלָה אֶל־הָאֱלֹהִים”⁴²⁹, “וַיֵּרֶד יְיָ עַל־הַר סִינַי”⁴³⁰. (ב“ר ה; דב”ר י; קה"ר ג).

יב. מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא

ע הַרְבֵּה מַעֲשִׂים כָּתַב משֶׁה בַּתּוֹרָה סְתוּמִים, עָמַד דָּוִד וּפֵרְשָׁם. אָנוּ מוֹצְאִים בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, מִשֶּׁבָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ בָּרָא הָאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ”⁴³¹, וְאַחַר כָּךְ "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר⁴³²; וְדָּוִד פֵּרְשׁוֹ: מֵאַחַר שֶׁבָּרָא הָאוֹר בָּרָא שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה”⁴³³ וְאַחַר־כָּךְ “נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה”⁴³⁴ – הֲרֵי לָמַדְנוּ, מִשֶּׁבָּרָא אוֹר⁴³⁵ בָּרָא שָׁמָיִם.

שָׁלשׁ בְּרִיּוֹת קָדְמוּ אֶת הָעוֹלָם: הַמַּיִם וְהָרוּחַ וְהָאֵשׁ. הַמַּיִם הָרוּ וְיָלְדוּ אֲפֵלָה, הָאֵשׁ הָרְתָה וְיָלְדָה אוֹר, הָרוּחַ הָרְתָה וְיָלְדָה חָכְמָה. בְּשֵׁשׁ בְּרִיּוֹת אֵלּוּ הָעוֹלָם מִתְנַהֵג: בְּרוּחַ וּבְחָכְמָה, וּבְאֵשׁ וּבְאוֹר, וּבְחשֶׁךְ וּבְמָיִם.

“בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְיָ”⁴³⁶ – אָדָם רוֹאֶה עַמּוּד נָאֶה⁴³⁷ אוֹמֵר: בָּרוּךְ הַמַּחְצָב⁴³⁸ שֶׁנֶּחְצַב מִמֶּנּוּ! נָאֶה הָעוֹלָם – בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁחֲצָבוֹ וּבְרָאוֹ בְדָבָר⁴³⁹! אַשְׁרֶיךָ, הָעוֹלָם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַמֶּלֶךְ בָּךְ!

“יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד”⁴⁴⁰ – מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם צָר אִיקוֹנִין⁴⁴¹ שֶׁלֹּו עַל טַבְלָא⁴⁴² שֶׁל עֵץ, הַטַּבְלָא גְּדוֹלָה מִצּוּרָתוֹ; צוּר עוֹלָמִים, יְהִי שְׁמוֹ מְבוֹרָךְ, הוּא גָדוֹל וְאִיקוֹנִין שֶלֹּו גְּדוֹלָה, הָעוֹלָם קָטָן וְהוּא גָדוֹל מִן הָעוֹלָם – יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד".

“עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה”⁴⁴³ – מִשֶּׁעָטַף אֶת הָאוֹר חָזַר וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם.

“נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה”⁴⁴⁴ – בָּשָׂר־וָדָם מִשֶּׁבּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת הוּא בּוֹנֶה אֶת הָעֲלִיָּה; הָאֱלֹהִים אֵינוֹ כֵן: מִשֶׁמָּתַח מַעֲזִיבָה⁴⁴⁵ בָּנָה עֲלִיָּה⁴⁴⁶ וּמִשֶּׁבָּנָה עֲלִיָּה הֶעֱמִיד אוֹתָהּ עַל אֲוֵיר הָעוֹלָם עַל בְּלִימָה⁴⁴⁷. וְאַחַר־כָּךְ הִתְקִין מַרְכְּבוֹתָיו עֲנָנִים, וְאַחַר־כָּךְ הָאִסְטִית⁴⁴⁸ שֶׁלּוֹ עַל סְעָרָה.

“הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיוֹתָיו”⁴⁴⁹ – לֹא בִנְחשֶׁת וְלֹא בְּבַרְזֶל, אֶלָּא בִגְזֻזְטְרָאוֹת⁴⁵⁰ שֶׁל מָיִם; לֹא בְאֶבֶן וְלֹא בְגָזִית, אֶלָּא רְכָסִים שֶׁל מָיִם⁴⁵¹.

“הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ”⁴⁵² – בָּשָׂר־וָדָם עוֹשֶׂה סַרְגְּלָא⁴⁵³ שֶׁלּוֹ חֲזָקָה, בְּבַרְזֶל וּבִנְחשֶׁת, בְּכֶסֶף וּבְזָהָב, שֶׁתִּשָּׂא כָל־מַשָּאוֹ; וְהָאֱלֹהִים, יְהִי שְמוֹ מְבוֹרָךְ, “שָׂם עָבִים רְכוּבוֹ”, – הֶעָנָן אֵין בּוֹ מַמָּשׁ וְעוֹשֶׂה סַרְגְּלִין שֶׁלּוֹ עָבִים.

“הַמְהַלֵּךְ עַל־כַּנְפֵי־רוּחַ”⁴⁵⁴ – בָּשָׂר־וָדָם, אִם הָיָה לְפָנָיו דֶּרֶךְ שֶׁל שְׁקִיעָה⁴⁵⁵ מְהַלֵּךְ הוּא עַל הָאֲבָנִים שֶׁהֵן קָשׁוֹת; וְהָאֱלֹהִים אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא “מְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ” – עוֹזֵב אֶת הֶעָנָן הַנִּרְאֶה וּמְהַלֵּךְ עַל הָרוּחַ שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה.

“עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת”⁴⁵⁶ – בָּשָׂר־וָדָם מַכְתִּיב לוֹ⁴⁵⁷ סְטַרְטְיוֹטִין⁴⁵⁸ גִּבּוֹרִים בְּרִיאִים, וּמַלְבִּישָׁם קַסְדָּא⁴⁵⁹ וְשִׁרְיוֹן וּכְלֵי־זָיִן; וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא “עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת”⁴⁶⁰ – הִכְתִּיב סְטַרְטְיוֹטִין שֶׁלּוֹ שֶׁאֵינָן נִרְאִין, “מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט”⁴⁶¹ – הָרוּחַ יוֹצֵא וְהַבָּרָק אַחֲרָיו.

“יָסַד אֶרֶץ עַל־מְכוֹנֶיהָ… תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ”⁴⁶² – עָשָׂה אֶחָד עָרֹם וְאֶחָד לָבוּשׁ; כְּגוֹן בָּשָׂר־וָדָם שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים, הִפְשִׁיט כְּסוּתוֹ שֶׁל אֶחָד וְהִלְבִּישָׁהּ לַחֲבֵרוֹ; כָּךְ אָמַר אֱלֹהִים: “יִקָּווּ הַמַּיִם… וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה”⁴⁶³ – גִּלָּה אֶת הָאָרֶץ וְכִסָּה אֶת הַתְּהוֹם.

“עַל־הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם”⁴⁶⁴ – כְּגוֹן בָּשָׂר־וָדָם שֶׁרָאָה גִּתּוֹ⁴⁶⁵ מְלֵאָה עֲנָבִים, וְיֶשׁ לוֹ כֶרֶם לִבְצוֹר. מֶה עָשָׂה? רָפַשׂ⁴⁶⁶ הָעֲנָבִים שֶׁבַּגַּת וּבָעַט רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְאַחַר־כָּךְ הֵבִיא אֶת הָעֲנָבִים שֶׁבַּכֶּרֶם וְהֶחֱזִיקָה הַגַּת אֶת כֻּלָּם. כָּךְ הָיָה כָּל־הָעוֹלָם מָלֵא מַיִם בְּמַיִם, וְהָאָרֶץ שְׁקוּעָה בַמָּיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה”⁴⁶⁷. אָמְרוּ הַמַּיִם: הֲרֵי כָל הָעוֹלָם אָנוּ מְלֵאִים, וְעַד עַכְשָׁו צַר לָנוּ⁴⁶⁸,– לְהֵיכָן נֵלֵךְ? בָּעַט הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא בָּאוֹקְיָנוֹס וְהָרַג שַׂר שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב”⁴⁶⁹, ⁴⁷⁰ – וּכְשֶׁהָרַג אוֹתוֹ הָיוּ הַמַּיִם בּוֹכִים, וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה הֵם בּוֹכִים, וְלָּמָה הֲרָגוֹ? שֶׁהַבַּיִת הַמַּחֲזִיק מֵאָה חַיִּים – מַחֲזִיק אֶלֶף מֵתִים.

“מִן־גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן־קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן”⁴⁷¹ – מִקּוֹל צַעֲקָתוֹ שֶׁל אוֹקְיָנוֹס הָיוּ שְׁאָר הַמַּיִם בּוֹרְחִים – וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים לְהֵיכָן בּוֹרְחִים.

“יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל־מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם”⁴⁷² – כְּגוֹן עֶבֶד בָּשָׂר־וָדָם שֶׁאָמַר לוֹ אֲדוֹנוֹ: הַמְתֵּן לִי בַּשּׁוּק וְלֹא הוֹדִיעוֹ בְאֵיזֶה מָקוֹם. הִתְחִיל הָעֶבֶד אוֹמֵר: שֶׁמָּא אֵצֶל בָּסִילְקֵי⁴⁷³ אָמַר לִי, אוֹ שֶׁמָּא אֵצֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ, אוֹ שֶׁמָּא בְצַד תֵּיאַטְרוֹן? עָלָה אֲדוֹנוֹ וּמְצָאוֹ. סְטָרוֹ מִסְטָר⁴⁷⁴, אָמַר לוֹ: עַל שַׁעַר פַּלְטְרִין שֶׁל הִפַּרְכּוֹס⁴⁷⁵ שְׁלַחְתִּיךָ! אַף הַמַּיִם כְּשֶׁשָּׁמְעוּ “יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל־מָקוֹם אֶחָד”⁴⁷⁶ לֹא הוֹדִיעָם אִם לְצָפוֹן אִם לְדָרוֹם; הָיוּ חוֹזְרִין וְהוֹלְכִין– “יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת”⁴⁷⁷ – עַד שֶׁסְּטָרָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִסְטָר, אָמַר לָהֶם: לִמְקוֹמוֹ שֶׁל לִוְיָתָן⁴⁷⁸ אָמַרְתִּי לָכֶם לֵילֵךְ – “אֶל־מְקוֹם זֶה⁴⁷⁹ יָסַדְתָּ לָהֶם”⁴⁸⁰.

“גְּבוּל־שַׂמְתָּ בַּל־יַעֲבֹרוּן”⁴⁸¹ – כְּגוֹן בָּשָׂר־וָדָם שֶׁהִכְנִיס בְּהֶמְתּוֹ לְדִיר⁴⁸² וְנָעַל הַמַּסְגֵּר בְּפָנֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵצֵא וְתִרְעֶה אֶת הַתְּבוּאָה; כָּך נָעַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הַיָּם בְּחוֹל וְהִשְׁבִּיעוֹ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַחוֹל.

“הַמְשַלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן”⁴⁸³ – כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁיֶּשׁ־לוֹ שְׁנֵי עֲקָלִים⁴⁸⁴ שֶל זֵיתִים, כָּבַשׁ עֲלֵיהֶם אֶת הַקּוֹרָה וְהַשֶּׁמֶן יוֹרֵד מִלְּמָטָה; כָּךְ הָהָר מִכָּאן וְהָהָר מִכָּאן כְּבוּשִׁים עַל הַמַּעְיָנוֹת, וְהֵם מְקַטְּעִים⁴⁸⁵ וְיוֹצְאִים מִבֵּין הֶהָרִים (שמ"ר; תנח' חיי־שרה).

יג. שִׁבְחוֹ שֶׁל עוֹלָם

עא “וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד”⁴⁸⁶ – רַבִּי תַּנְחוּמָא פָתַח: “אֶת־הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ”⁴⁸⁷ – בְּעוֹנָתוֹ⁴⁸⁸ נִבְרָא הָעוֹלָם; לֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לְהִבָּרְאוֹת קֹדֶם־לָכֵן. אָמַר רַ' אַבָּהוּ: “מִכָּאן⁴⁸⁹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הָיָה בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָם, בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָם – עַד שֶׁבָּרָא אֶת אֵלּוּ, אָמַר: אוֹתָם לֹא הָיוּ עֲרֵבִים עָלַי⁴⁹⁰, אֵלּוּ עֲרֵבִים עָלַי” (ב“ר ט; שו”ט לד; שמו"ר ל).

עב “וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד”⁴⁹¹ – אָמַר רַ' חַמָּא בַר חֲנִינָא: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פַלְטִין, רָאָה אוֹתָהּ וְעָרְבָה לוֹ. אָמַר: פַּלְטִין, פַּלְטִין! הַלְוַאי תְּהִי מַעֲלַת־חֵן לְפָנַי בְּכָל־עֵת כְּשֵׁם שֶׁהֶעֱלֵית חֵן לְפָנַי בְּשָׁעָה זוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְעוֹלָמוֹ: עוֹלָמִי, עוֹלָמִי! הַלְוַאי תְּהֵא מַעֲלֵה־חֵן לְפָנַי בְּכָל עֵת כְּשֵׁם שֶׁהֶעֱלֵיתָ חֵן לְפָנַי בְּשָׁעָה זוֹ (ב"ר ט).

עג מַהוּ “וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי”⁴⁹² – אֶתְמְהָא⁴⁹³! – אָמַר גְּנִיבָא: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה לוֹ חֻפָּה וְצִיְּרָהּ וְכִיְּרָהּ⁴⁹⁴. וּמֶה הָיְתָה חֲסֵרָה? – כַּלָּה⁴⁹⁵ שֶׁתִּכָּנֵס לְתוֹכָהּ. כָּךְ מֶה הָיָה הָעוֹלָם חָסֵר" – שַׁבָּת (שם י).

עד “אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר”⁴⁹⁶ – כִּבְיָכוֹל, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְגָּאֶה⁴⁹⁷ בְעוֹלָמוֹ וְאוֹמֵר: רְאוּ בִּרְיָה שֶׁבָּרָאתִי וְצוּרָה שֶׁצָּרְתִי.

“אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם”⁴⁹⁸ – בּוֹרְאָם מְשַׁבְּחָם – וּמִי מְגַנָּם⁴⁹⁹? בּוֹרְאָם מְקַלְּסָם⁵⁰⁰ – וּמִי נוֹתֵן בָּהֶם דֹּפִי⁵⁰¹? – אֶלָּא נָאִים הֵם וּמְשֻׁבָּחִים הֵם (שם יב).

יד. חַוָּה

עה “וּלְאָדָם לֹא־מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ”⁵⁰² – שֶׁהֶעֱבִיר לְפָנָיו אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָּה וְאֶת הָעוֹף זוּגוֹת זוּגוֹת. אָמַר אָדָם: לַכֹּל יֵשׁ בֶּן־זוּג וְלִי אֵין בֶּן־זוּג!

וְלָמָּה לֹא בְרָאָהּ לוֹ תְּחִלָּה? אֶלָּא צָפָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁהוּא עָתִיד לִקְרוֹא עָלֶיהָ תִּגָּר⁵⁰³, לְפִיכָךְ לֹא בְרָאָהּ לוֹ עַד שֶׁתְּבָעָהּ⁵⁰⁴ בְּפִיו. כֵּוָן שֶׁתְּבָעָהּ – מִיָּד “וַיַּפֵּל יְיָ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם”⁵⁰⁵ (ב"ר יז).

עו “וַיִּבֶן⁵⁰⁶ יְיָ אֱלֹהִים אֶת־הַצֵּלָע⁵⁰⁷” רַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַ' לֵוִי אָמַר: הִתְבּוֹנֵן מֵהֵיכָן לִבְרֹאתָהּ. אָמַר: לֹא אֶבְרָא אוֹתָהּ מִן הָרֹאשׁ – שֶׁלֹּא תְהֵא מְיַקֶּרֶת⁵⁰⁸ רֹאשָׁהּ; וְלֹא מִן הָעַיִן – שֶׁלֹּא תְהֵא סַקְרָנִית⁵⁰⁹; וְלֹא מִן הָאֹזֶן – שֶׁלֹּא תְהֵא צַיְּתָנִית⁵¹⁰; וְלֹא מִן הַצַּוָּאר – שֶׁלֹּא תְהֵא גַבְהָנִית; וְלֹא מִן הַפֶּה – שֶׁלֹּא תְהֵא פַטְפְּטָנִית⁵¹¹; וְלֹא מִן הַלֵּב – שֶׁלֹּא תְהֵא קַנְאֲתָנִית⁵¹²; וְלֹא מִן הַיָּד – שֶׁלֹּא תְהֵא מַשְׁמְשָׁנִית⁵¹³; וְלֹא מִן הָרֶגֶל – שֶׁלֹּא תְהֵא פַרְסָנִית⁵¹⁴; אֶלָּא מִן הַצֵּלָע, מִמָּקוֹם שֶׁהוּא צָנוּעַ בָּאָדָם; וְעַל כָּל אֵבֶר וָאֵבֶר שֶׁהָיָה בוֹרֵא בָהּ, הָיָה אוֹמֵר לָהּ: תְּהִי אִשָּׁה צְנוּעָה, אִשָּׁה צְנוּעָה! – וְאַף־עַל־פִּי־כֵן – “וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי”⁵¹⁵, שֶׁכֻּלָּן יֶשׁ בָּהּ⁵¹⁶ (שם יח; דב"ר ו; תנח' וישב).

עז אָמַר רַ' חֲנִינָא בְּנוֹ שֶׁל רַ' אִידִי: כֵּוָן שֶׁנִּבְרֵאת חַוָּה – נִבְרָא שָׂטָן עִמָּהּ (ב"ר יז).

עח אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֱלֹהֵיכֶם גַּנָּב הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּפֵּל יְיָ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו”⁵¹⁷. אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ: הַנִּיחֵהוּ וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ. אָמְרָה לוֹ [לְקֵיסָר]: תְּנוּ לִי דּוּכָס⁵¹⁸ אֶחָד. אָמַר לָהּ: לָמָּה לָךְ? [אָמְרָה לוֹ]: לִסְטִים⁵¹⁹ בָּאוּ עָלֵינוּ הַלַּיְלָה וְנָטְלוּ מִמֶּנּוּ קִיתוֹן שֶל כֶּסֶף וְהִנִּיחוּ לָנוּ קִיתוֹן שֶׁל זָהָב. אָמַר לָהּ: וּלְוַאי⁵²⁰ שֶׁיָּבוֹא עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם. – וְלֹא יָפֶה הָיָה לוֹ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ צֵלָע אַחַת וְנָתְנוּ לוֹ אִשָׁה לְשַׁמְּשׁוֹ⁵²¹? (סנה' לט.).

עט דָּרַשׁ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת־הַצֵּלָע”⁵²² – מְלַמֵּד שֶׁקְּלָעָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְחַוָּה וֶהֱבִיאָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן; שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי־הַיָּם קוֹרִין לִקְלִיעֲתָא בִּנְיָתָא⁵²³ (בר' סא.; עיר' יח.).

פ “וַיְבִיאֶהָ אֶל־הָאָדָם”⁵²⁴ – מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה⁵²⁵ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוּשְׁבִינוּת לְאָדָם הָרִאשׁוֹן.

אָמַר רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן: מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל הֵם הָיוּ שׁוּשְׁבִינִין שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן (ב"ר ח).

פא אָמְרוּ בְשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: קִשְּׁטָהּ כְּכַלָּה וְאַחַר־כָּךְ הֱבִיאָהּ לוֹ.

אָמַר רַ' חַמָּא בַּר חֲנִינָא: אַתָּה סָבוּר שֶׁמִּתַּחַת חָרוּב⁵²⁶ אֶחָד אוֹ שִׁקְמָה אַחַת הֱבִיאָהּ לוֹ? אֶלֶּא מִשֶּׁקִּשְּׁטָהּ בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה⁵²⁷ מִינֵי תַכְשִׁיטִין אַחַר כָּךְ הֱבִיאָהּ לוֹ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּעֵדֶן גַּן־אֱלֹהִים הָיִיתָ כָּל־אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָּתֶךָ”⁵²⁸ וגו' (שם יח).

פב וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם"⁵²⁹ – זוֹ הִיא שֶׁעֲתִידָה לְהַקִּישׁ עָלַי⁵³⁰ כְּזוּג, כְּעֵין מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: “פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן”⁵³¹; זוֹ הִיא שֶׁהָיְתָה מְפַעַמְתֵּנִי⁵³² כָּל הַלַּיְלָה כֻּלֹּו.

אָמַר רֵיש־לָקִיש: מִתְּחִילַּת בְּרִיָּתָהּ אֵינָהּ אֶלָּא בַחֲלוֹם⁵³³ (שם).

טו. הַנָּחָשׁ וְהַחֵטְא

פג “אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם יָשָׁר”⁵³⁴ – יָשָׁר הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ”⁵³⁵ – כְּאֶחָד מִמַּלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת⁵³⁶, וְכֵוָן שֶׁנַּעֲשׂוּ שְׁנַיִם – “וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים”⁵³⁷ {ב"ר כ).

פד הָיָה רַבִּי יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר: אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵסֵב בְּגַן־עֵדֶן הָיָה, וְהָיוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת עוֹמְדִים לְפָנָיו וְצוֹלִים לוֹ בָּשָׂר וּמְסַנְּנִים⁵³⁸ לוֹ יָיִן; הֵצִיץ בּוֹ נָחָשׁ וְרָאָה בִכְבוֹדוֹ וְנִתְקַנֵּא בוֹ (סנה' נט:; מדה"ג).

פה “וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם”⁵³⁹ – דָּן נָחָש דִּין⁵⁴⁰ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְאָמַר: אִם הוֹלֵךְ אֲנִי וְאוֹמֵר לְאָדָם – יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לִי, שֶׁהָאִישׁ לְעוֹלָם קָשֶׁה לְהוֹצִיאוֹ מִדַּעְתּוֹ⁵⁴¹; אֶלָּא הוֹלֵךְ אֲנִי וְאוֹמֵר לְחַוָּה, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת לִי, שֶׁהַנָּשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה וְנִשְׁמָעוֹת לְכָל הַבְּרִיּוֹת.

“כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים”⁵⁴² – רַ' יְהוּדָה דְסִיכְנִין בְּשֵׁם רַ' לֵוִי אָמַר: הִתְחִיל אוֹמֵר דֵּילָטוֹרְיָא⁵⁴³ עַל בּוֹרְאוֹ. אָמַר לוֹ: מֵאִילָן זֶה אָכַל וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם וְהוּא אָמַר לָכֶם “לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ” – שֶׁלֹּא תִבְרְאוּ עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים, שֶׁכָּל אֻמָּן שׂוֹנֵא בֶן־אֻמָּנוּתוֹ. [וְעוֹד אָמַר]: כָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא אַחַר חֲבֵרוֹ שַׁלִּיט בַּחֲבֵרוֹ, וְאָדָם נִבְרָא אַחַר הַכֹּל – לִשְׁלוֹט בַּכֹּל, קִדְמוּ וְאִכְלוּ עַד שֶׁלֹּא יִבְרָא עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים וְהֵם שׁוֹלְטִים בָּכֶם.

הָלַךְ הַנָּחָשׁ וְנָגַע בָּאִילָן בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וְהִרְתִּיעוֹ⁵⁴⁴ עַד שֶׁנָּשְׁרוּ⁵⁴⁵ פֵרוֹתָיו לָאָרֶץ. הִתְחִיל הָאִילָן לִצְוֹחַ: רָשָׁע, אַל תִּגַּע בִּי – “אַל־תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד־רְשָׁעִים אַל־תְּנִדֵנִי”⁵⁴⁶! הָלַךְ הַנָּחָשׁ וְאָמַר לָאִשָּׁה: הֲרֵי נָגַעְתִּי בָאִילָן וְלֹא מַתִּי, אַף אַת תִּגְּעִי וְלֹא תָמוּתִי. מִיָּד דְּחָפָהּ וְנָגְעָה בוֹ. רָאֲתָה מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בָּא כְנֶגְדָּהּ, אָמְרָה: אוֹי לִי, עַכְשָׁיו אֲנִי מֵתָה, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה אִשָּׁה אַחֶרֶת וְנוֹתְנָהּ לְאָדָם. מִיָּד – וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם־לְאִישָׁהּ⁵⁴⁷ – אָמַר רַ' אַיְבוּ: סָחֲטָה עֲנָבִים וְנָתְנָה לוֹ. רַ' שִׂמְלַאי אָמַר: בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת⁵⁴⁸ בָּאָה עָלָיו. אָמְרָה לוֹ: מָה אַתָּה סָבוּר שֶׁאֲנִי מֵתָה וְחַוָּה אַחֶרֶת נִבְרֵאת לָךְ – “אֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ”⁵⁴⁹; אוֹ שֶׁמָּא אֲנִי מֵתָה וְאַתָּה יוֹשֵׁב לְךָ הַטְלִיס⁵⁵⁰ – “לֹא־תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ”⁵⁵¹. רַבָּנָן אָמְרוּ: הִתְחִילָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו בְקוֹלָהּ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן־הָעֵץ”⁵⁵².

"גַּם⁵⁵³ – רִבּוּי: הֶאֱכִילָה אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָּה וְאֶת הָעוֹפוֹת. הַכֹּל שָׁמְעוּ לָהּ. חוּץ מֵעוֹף אֶחָד וּשְׁמוֹ “חוֹל”⁵⁵⁴, זֶהוּ שֶנֶּאֱמַר: “וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים”⁵⁵⁵. דְּבֵי רַ' יַנַּאי אָמְרוּ: אֶלֶף שָׁנִים הוּא חַי וּבְסוֹף אֶלֶף שָׁנָה אֵשׁ יוֹצְאָה מִקִּנּוֹ וְשׂוֹרַפְתּוֹ וּמִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כְּבֵיצָה⁵⁵⁶ וְחוֹזֵר וּמְגַדֵּל אֲבָרִים וָחָי. רַבִּי יוּדָן בְּרַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בְּסוֹף אֶלֶף שָׁנִים גּוּפוֹ כָלֶה וּכְנָפָיו מִתְמַרְטְטִין וּמִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כְבֵיצָה וְחוֹזֵר וּמְגַדֵּל אֲבָרִים וָחָי (ב“ר יט; שם כ; פדר”א יג; מדה“ג בראשית; אדר”נ א; ילק"ש ברא' ג).

פו “וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל־הַנָּחָשׁ”⁵⁵⁷ – וְהֵיכָן הָיָה אָדָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? אַבָּא בַר גּוּרְיָא אָמַר: יָשֵׁן לוֹ, חֲכָמִים אוֹמְרִים: נְטָלוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְהֶחֱזִירוֹ בְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אָמַר לוֹ: כָּאן בֵּית נֶטַע⁵⁵⁸, כָּאן בֵּית זָרַע⁵⁵⁹ (ב"ר יח).

פז רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאִשְׁתּוֹ דּוֹמִין? לְאֶחָד שֶׁהָיְתָה לוֹ אִשָּׁה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. הָלַךְ וְהֵבִיא אֶת הֶחָבִית וְהִנִּיחַ בָּהּ תְּאֵנִים בְּמִנְיָן וֶאֱגוֹזִים בְּמִנְיָן, וְצָד אֶת הָעַקְרָב, וּנְתָנוֹ עַל פִּי הֶחָבִית, וְהִקִּיפָהּ בְּצָמִיד פָּתִיל, וְהִנִּיחָהּ בְּקֶרֶן־זָוִית. אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: בִתִּי, כֹּל שֶׁיֶּשׁ־לִי בַּבַּיִת הַזֶּה מָסוּר בְּיָדֵךְ, חוּץ מֵחָבִית זוֹ, שֶׁלֹּא תִגְּעִי בָהּ כָּל עִקָּר⁵⁶⁰, שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עַקְרָב. כֵּוָן שֶׁיָּצָא בַעְלָהּ לַשּׁוּק נִכְנְסָה אֶצְלָהּ זְקֵנָה אַחַת כְּגוֹן⁵⁶¹ שׁוֹאֶלֶת חֹמֶץ. אָמְרָה לָהּ: מַה בַּעְלֵךְ עוֹשֶׂה עִמָּךְ? אָמְרָה לָהּ: כָּל טוּב הוּא עוֹשֶׂה עִמִּי וְכֹל מַה שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ נָתַן לִי, חוּץ מֵחָבִית זוֹ שֶׁאֵינוֹ מַשְׁלִיטֵנִי עָלֶיהָ. אָמְרָה לָהּ: וַהֲלֹא כָל קוֹזְמִין⁵⁶² שֶׁלּוֹ הֲרֵי הִיא בְחָבִית זוֹ, וְלֹא אָמַר לָךְ כָּךְ אֶלָּא שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלִתְּנָם לָהּ. מֶה עָשְׂתָה הָאִשָּׁה? עָמְדָה וּפָתְחָה אֶת הֶחָבִית וְהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹכָהּ וַעֲקָצָהּ⁵⁶³ עַקְרָב. הָלְכָה לָהּ וְנָפְלָה עַל הַמִּטָּה. כֵּוָן שֶׁבָּא בַּעְלָהּ מִן הַשּׁוּק, אָמַר לָהּ: מַה זֶּה? – אָמְרָה לוֹ: יָדִי הוֹשַׁטְתִּי אֶל הֶחָבִית וַעֲקָצַנִי עַקְרָב, וַהֲרֵינִי מֵתָה. אָמַר לָהּ: לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ מִתְּחִלָּה: כֹּל מַה שֶּׁיֶּשׁ־לִי בְּבַיִת זֶה מָסוּר בְּיָדֵךְ, חוּץ מֵחָבִית זוֹ, שֶׁלֹּא תִגְּעִי בָהּ כָּל עִקָּר? מִיָּד כָּעַס עָלֶיהָ וְהוֹצִיאָהּ (אדר“נ א; פדר”א יג; ב"ר יט).

פח “וַיִּשְמְעוּ אֶת־קוֹל יְיָ אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ⁵⁶⁴ בַּגָּן”⁵⁶⁵ – שָׁמְעוּ קוֹלָם שֶׁל אִילָנוֹת שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: הֲרֵי הַגַּנָּב, שֶׁגָּנַב דַּעַת בּוֹרְאוֹ; שָׁמְעוּ קוֹלָם שֶׁל מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: מִתְהַלֵּךְ – מֵת, הָלַךְ לוֹ (ב"ר יט).

פט “אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ”⁵⁶⁶ – לָמָּה נִתְקַלֵּלָה? כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: “יְהוֹן לִיטִין בִּזַּיָּא דְּהָדֵין מְנִיקָן” (אֲרוּרִים הַשָּׁדַיִם שֶׁהֵינִיקוּ אֶת זֶה) (שם ה).

טז. עֵץ־הַחַיִּים וְעֵץ־הַדַּעַת

צ עֵץ־הַחַיִּים – עֵץ שֶׁהוּא פוֹסֶה⁵⁶⁷ עַל פְּנֵי כָל הַחַיִּים. אָמַר רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעַאי: עֵץ־הַחַיִּים מַהֲלַךְ תַּ“ק שָׁנָה וְכָל מֵימֵי בְרֵאשִׁית מִתְפַּלְּגִין וְיוֹצְאִין מִתַּחְתָּיו. וְלֹא סוֹף דָּבָר⁵⁶⁸ נוֹפוֹ⁵⁶⁹ מַהֲלַךְ תַּ”ק שָׁנָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ קוֹרָתוֹ⁵⁷⁰ מַהֲלַךְ תַּ"ק שָׁנָה (ב“ר טו; שהש”ר ו).

צא מֶה הָיָה אוֹתוֹ הָאִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם וְחַוָּה? רַ' מֵאִיר אָמַר: חִטִּים הָיָה⁵⁷¹. כְּשֶׁאֵין בְּאָדָם דֵּעָה אוֹמְרִים: לֹא אָכַל אוֹתוֹ הָאִישׁ פַּת חִטִּים מִיָּמָיו.

(רַ' שְׁמוּאֵל בְּרַ' יִצְחָק שָׁאַל לִפְנֵי רַ' זְעֵירָא, אָמַר לוֹ: אֶפְשָׁר חִטִּים הָיוּ? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: הֲרֵי נֶאֱמַר “עֵץ”! אָמַר לוֹ: מְתַמְּרוֹת⁵⁷² הָיוּ כְּאַרְזֵי לְבָנוֹן).

רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעַאי אָמַר: עֲנָבִים הָיוּ⁵⁷³, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ אַשְכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ⁵⁷⁴ – אוֹתָן הָאַשְׁכּוֹלוֹת הֵבִיאוּ מְרוֹרוֹת לָעוֹלָם.

רַ' אַבָּא דְעַכּוֹ אָמַר: אֶתְרוֹג הָיָה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל”⁵⁷⁵ – צֵא וּרְאֵה, אֵיזֶהוּ אִילָן שֶׁעֵצוֹ נֶאֱכָל כְּפִרְיוֹ, וְאֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא אֶתְרוֹג.

רַ' יוֹסֵי אָמַר: תְּאֵנִים⁵⁷⁶ הָיוּ. דָּבָר לָמֵד מֵעִנְיָנוֹ. מָשָׁל לְבֶן־מְלָכִים שֶׁקִּלְקֵל עִם אַחַת מֵהַשְּׁפָחוֹת, כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ טְרָדוֹ וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לַפַּלְטִין, וְהָיָה מְחַזֵּר עַל פִּתְחֵיהֶן שֶׁל שְׁפָחוֹת וְלֹא הָיוּ מְקַבְּלוֹת אוֹתוֹ, אֲבָל אוֹתָהּ שֶׁקִּלְקְלָה עִמּוֹ פָתְחָה דְלָתֶיהָ וְקִבְּלַתּוּ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵאוֹתוֹ הָאִילָן טְרָדוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לְגַן־עֵדֶן וְהָיָה מְחַזֵּר עַל כָּל אִילָנוֹת וְלֹא הָיוּ מְקַבְּלִין אוֹתוֹ (וּמֶה הָיוּ אוֹמְרִין לוֹ? אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: הֲרֵי הַגַּנָּב שֶׁגָּנַב דַּעַת בּוֹרְאוֹ! “אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה”⁵⁷⁷ – רֶגֶל שֶׁנִּתְגָּאָה עַל בּוֹרְאוֹ, “וְיַד־רְשָׁעִים אַל־תְּנִדֵנִי”⁵⁷⁸ – לֹא תִטּוֹל מִמֶּנִּי עָלֶה), אֲבָל תְּאֵנָה שֶׁאָכַל מִפֵּרוֹתֶיהָ פָּתְחָה דְלָתֶיהָ וְקִבְּלַתּוּ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה”⁵⁷⁹.

בְּשֵׁם רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמְרוּ: חָס וְשָׁלוֹם, לֹא גִלָּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹתוֹ אִילָן לְאָדָם וְלֹא עָתִיד לְגַלּוֹתוֹ, שֶׁחָס הַמָּקוֹם⁵⁸⁰ עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל אָדָם (ב"ר טו).

יז. נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי

צב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי נָתַן עֵינָיו בַּמֶּה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ. מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ לֹא נָתְנוּ לוֹ, וּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ נְטָלוּהוּ מִמֶּנּוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֲנִי אָמַרְתִּי יְהֵא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה, וְעַכְשָׁו "אָרוּר אַתָּה מִכָּל־הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה⁵⁸¹. אֲנִי אָמַרְתִּי יְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה – עַכְשָׁו “עַל־גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ”⁵⁸². אֲנִי אָמַרְתִּי יְהֵא מַאֲכָלוֹ מַאֲכַל אָדָם – עַכְשָׁו “וְעָפָר תֹּאכַל”⁵⁸³. הוּא אָמַר “אֶהֱרֹג אֶת אָדָם וְאֶשָּׂא אֶת חַוָּה” – עַכְשָׁו “וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה”⁵⁸⁴ (סוטה ט:; אדר"נ א).

צג רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: חֲבָל⁵⁸⁵ עַל שַׁמָּשׁ⁵⁸⁶ גָּדוֹל שֶׁאָבַד מִן הָעוֹלָם, שֶׁאִלְמָלֵא נִתְקַלֵּל נָחָשׁ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מִזְדַּמְּנִין⁵⁸⁷ לוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שְׁנֵי נְחָשִׁים טוֹבִים, אֶחָד מְשַׁגְּרוֹ⁵⁸⁸ לְצָפוֹן וְאֶחָד מְשַׁגְּרוֹ לְדָרוֹם לְהָבִיא לוֹ סַנְדַּלְכּוֹנִים⁵⁸⁹ טוֹבִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְכָל כְּלִי־חֶמֶד טוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתוֹ תַּחַת גָּמָל, תַּחַת חֲמוֹר, תַּחַת פֶּרֶד, שֶׁמַּפְשִׁילִין⁵⁹⁰ רְצוּעָה תַּחַת זְנָבוֹ וּמוֹצִיא בוֹ עָפָר וּזְבָלִים לְגִנָּתוֹ וּלְחֻרְבָּתוֹ (סנה' נט:; אדר"נ א).

יח. אָדָם לְאַחַר הַחֵטְא

צד מֶה הָיָה לְבוּשׁוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן [קֹדֶם הַחֵטְא]? עוֹר שֶׁל צִפֹּרֶן וַעֲנַן־כָּבוֹד מְכַסֶּה עָלָיו; כֵּוָן שֶׁאָכַל מִפֵּרוֹת הָאִילָן נִפְשַׁט עוֹר צִפֹּרֶן מֵעָלָיו וְרָאָה עַצְמוֹ עָרֹם וְנִסְתַּלֵּק עֲנַן־הַכָּבוֹד מֵעָלָיו (אדר"נ יד).

צה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָדָם הָרִאשׁוֹן מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ הָיָה, כֵּוָן שֶׁסָּרַח⁵⁹¹ הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יָדוֹ עָלָיו וּמִעֲטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה”⁵⁹² (סנה' לח:).

צו “וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ”⁵⁹³ – אָמַר רַ' הוֹשַׁעְיָא: דָּרַשׁ רַ' אָפֵס בְּאַנְטוּכִיָּא: אֵין לְשׁוֹן “וַיְכֻלּוּ” אֶלָּא לְשׁוֹן מַכָּה וּכְלָיָה. לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה וְקִלְּסוּ⁵⁹⁴ אוֹתוֹ בְּנֵי הַמְּדִינָה וְעָרַב לוֹ קִלּוּסָם, הִרְבָּה לָהֶם בְּרִיצָה⁵⁹⁵ וְהִרְבָּה לָהֶם בְּהִדִּיּוֹכִין⁵⁹⁶. לְאַחַר זְמַן הִכְעִיסוּהוּ וּמִעֵט לָהֶם בְּרִיצָה וּמִעֵט לָהֶם בְּהִדִּיּוֹכִין. כָּךְ עַד שֶׁלֹּא חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיוּ הַמַּזָּלוֹת מְהַלְּכִין דֶּרֶךְ קְצָרָה וּבִמְהִירוּת, מִשֶּׁחָטָא סִבְּבָם דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וּבִמְתִינוּת.

רַ' פִּינְחָס בְּשֵׁם רַ' חָנָן דְּצִפּוֹרִין: בְּנוֹת שׁוּחַ⁵⁹⁷ עוֹשׂוֹת⁵⁹⁸ פֵּרוֹת לְשָׁלשׁ שָׁנִים, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם⁵⁹⁹ עָשׂוּ פֵרוֹת בְּנֵי־יוֹמָם.

אֲבָל לְעָתִיד־לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְרַפֵּא אוֹתָהּ מַכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא”⁶⁰⁰ – מַחַץ מַכָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם יִרְפָּא (ב"ר י).

צז רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן אָמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּבְרְאוּ הַדְּבָרִים עַל מְלֵאָתָם⁶⁰¹, כֵּוָן שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְקַלְקְלוּ, וְעוֹד אֵינָם חוֹזְרִים לְתִקּוּנָם עַד שֶׁיָּבוֹא בֶן פָּרֶץ⁶⁰².

שִׁשָּׁה דְבָרִים חִסֵּר⁶⁰³ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן לְאַחַר שֶׁחָטָא, וְאֵלּוּ הֵם: זִיווֹ וְקוֹמָתוֹ וְחַיָּיו וּפְרִי הָאָרֶץ וְגַן־עֵדֶן וּמְאוֹרוֹת, וְלֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַחֲזִירָם (ב"ר יב; תנח' בראש').

צח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: יוֹם שֶׁנִּבְרָא בוֹ אָדָם הָרִאשׁוןֹ, כֵּוָן שֶׁשָּׁקְעָה עָלָיו חַמָּה אָמַר: אוֹי לִי, שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדִי וְחוֹזֵר לְתֹהוּ־וָבֹהוּ, וְזוֹ הִיא מִיתָה שֶׁנִּקְנְסָה⁶⁰⁴ עָלַי מִן הַשָּׁמָיִם. הָיָה יוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית וּבוֹכֶה כָל הַלַּיְלָה וְחַוָּה בּוֹכָה כְנֶגְדּוֹ. וְכֵוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד־הַשַּׁחַר⁶⁰⁵ אָמַר: מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא, עָמַד וְהִקְרִיב⁶⁰⁶ שׁוֹר (ע“ז ח.: ע”י).

צט אָמַר רַ' יוֹסֵי: הָאוּר⁶⁰⁷ עָלָה בְמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת בְּעֶרֶב־שַׁבָּת וְלֹא נִבְרָא עַד מוֹצָאֵי־שַׁבָּת, וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת נָתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא דֵּעָה בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן מֵעֵין דֻּגְמָא⁶⁰⁸ שֶל מָעְלָה, וְהֵבִיא שְׁנֵי רְעָפִים⁶⁰⁹ וְהִקִּישָׁם⁶¹⁰ זֶה לָזֶה, וְיָצָא מֵהֶם אוּר וּבֵרֵךְ עָלָיו “בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ” (פסח' נד.; ב"ר יא).

ק שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כֵּוָן שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן יוֹם שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, אָמַר: אוֹי לִי, שֶׁמָּא בִשְבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדִי וְחוֹזֵר לְתֹהוּ־וָבֹהוּ, וְזוֹ הִיא מִיתָה שֶׁנִּקְנְסָה עָלַי מִן הַשָּׁמָיִם. עָמַד וְיָשַׁב שְׁמֹנָה יָמִים בְּתַעֲנִית וּבִתְפִלָּה. כֵּוָן שֶׁבָּאָה תְקוּפַת טֵבֵת⁶¹¹ וְרָאָה יוֹם שֶׁמַּאֲרִיךְ וְהוֹלֵךְ, אָמַר: מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא, הָלַךְ וְעָשָׂה שְׁמֹנָה יָמִים טוֹבִים. לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת עֲשָׂאָם לְאֵלּוּ וּלְאֵלּוּ יָמִים טוֹבִים (ע“ז ח.; ע”י).

יט. קַיִן וְהֶבֶל

קא “וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל־הֶבֶל אָחִיו”⁶¹² – אָמַר קַיִן לְהֶבֶל: בּוֹא וּנְחַלֵּק אֶת הָעוֹלָם. אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר קַיִן: טוֹל אַתָּה אֶת הַמִּטַּלְטְלִין⁶¹³ וַאֲנִי אֶת הַקַּרְקָעוֹת⁶¹⁴, וִהְתְנוּ בֵינֵיהֶם שֶלֹּא יְהֵא לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם⁶¹⁵.

הִתְחִיל הֶבֶל לִרְעוֹת אֶת הַצֹּאן. אָמַר לוֹ קַיִן: אֲדָמָה זוֹ שֶׁאַתָּה עוֹמֵד עָלֶיהָ שֶׁלִּי. אָמַר לֹו הֶבֶל: [צֶמֶר] זֶה שֶׁאַתָּה לָבוּשׁ שֶׁלִּי⁶¹⁶. זֶה אוֹמֵר: חֲלוֹץ⁶¹⁷! וְזֶה אוֹמֵר: פְּרַח⁶¹⁸! מִתּוֹךְ כָּךְ – וַיָּקָם קַיִן אֶל־הֶבֶל אָחִיו⁶¹⁹.

הִתְחִיל קַיִן רוֹדֵף אַחֲרָיו מֵהַר לְבִקְעָה וּמִבִּקְעָה לְהָר, עַד שֶׁנֶּאֶחְזוּ זֶה בָזֶה וְנִצַּח⁶²⁰ הֶבֶל אֶת קַיִן וְנָפַל תַּחְתָּיו. וּכְשֶׁרָאָה קַיִן כָּךְ הִתְחִיל צֹוֵחַ: הֶבֶל אָחִי! שְׁנֵינוּ בָעוֹלָם, מַה אַתָּה הוֹלֵךְ וְאוֹמֵר לְאַבָּא?… נִתְמַלֵּא עָלָיו הֶבֶל רַחֲמִים וְהִנִּיחוֹ. מִיָּד עָמַד עָלָיו קַיִן וַהֲרָגוֹ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּקָם קַיִן אֶל־הֶבֶל אָחִיו⁶²¹, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נָתוּן תַּחְתָּיו. וְאֵיךְ הֲרָגוֹ? נָטַל אֶבֶן וְעָשָׂה בוֹ פְּצִיעוֹת פְּצִיעוֹת, חַבּוּרוֹת חַבּוּרוֹת בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן נְשָׁמָה יוֹצֵאת, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְצַוָּארוֹ וָמֵת.

כֵּוָן שֶׁהֲרָגוֹ אָמַר: אֶבְרַח מִפְּנֵי אָבִי וְאִמִּי, שֶׁאֵין מְבַקְּשִׁין אוֹתוֹ אֶלָּא מִמֶּנִּי, שֶׁאֵין אַחֵר בָּעוֹלָם אֶלָּא אֲנִי וָהוּא. מִיָּד נִגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ אַתָּה יָכוֹל לִבְרֹחַ, מִפָּנַי אֵין אַתָּה יָכוֹל, “אִם־יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא־אֶרְאֶנּוּ?”⁶²² – “אֵי הֶבֶל אָחִיךָ?”⁶²³ אָמַר לוֹ קַיִן: לֹא יָדָעְתִּי, מָה אַתָּה מְבַקְשׁוֹ אֶצְלִי? אֲנִי מְבַקְשׁוֹ אֶצְלֶךָ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רָשָע, “קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן־הָאֲדָמָה”⁶²⁴. מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנִּכְנַס לְגִנָּה וְלָקַט תּוּתִים⁶²⁵ וְאָכָל. וְהָיָה בַעַל הַגִּנָּה רָץ אַחֲרָיו, אָמַר לוֹ: מַה בְּיָדֶךָ? אָמַר לוֹ: אֵין בְּיָדִי כְּלוּם. אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא יָדֶיךָ מְלֻכְלָכוֹת⁶²⁶… [אוֹ] לְאֶחָד שֶׁנִּכְנַס לְמִרְעֶה וְחָטַף גְּדִי אֶחָד וְהִפְשִילוֹ לַאֲחוֹרָיו. הָיָה בַעַל הַמִּרְעֶה רָץ אַחֲרָיו, אָמַר לוֹ: מַה בְּיָדֶךָ? אָמַר לוֹ: אֵין בְּיָדִי כְּלוּם. אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא הוּא מְפַעֶה⁶²⁷ אַחֲרֶיךָ…

“קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן־הָאֲדָמָה”⁶²⁸ – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי: קָשֶׁה הַדָּבָר לְאָמְרוֹ⁶²⁹ וְאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְפָרְשׁוֹ: לִשְׁנֵי אַתְלֵיטִין⁶³⁰ שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין וּמִתְגּוֹשְׁשִׁין לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אִלּוּ רָצָה הַמֶּלֶךְ – פֵּרְשָׁם⁶³¹, וְלֹא רָצָה הַמֶּלֶךְ לְפָרְשָׁם. נִתְחַזֵּק אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגוֹ. וְהָיָה מְצַוֵּחַ⁶³² וְאוֹמֵר: מִי יְבַקֵּשׁ דִּינִי מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ⁶³³? כָּךְ "קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי⁶³⁴ מִן־הָאֲדָמָה.

דָּבָר אַחֵר, כָּךְ אָמַר קַיִן: “הַשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי”⁶³⁵? – אַתָּה הוּא שׁוֹמֵר כָּל הַבְּרִיּוֹת וְאַתָּה מְבַקְשׁוֹ מִיָּדִי? מָשָׁל לְמָה הָדָּבָר דּוֹמֶה – לְגַנָּב שֶׁגָּנַב כֵּלִים בַּלַּיְלָה וְלֹא נִתְפָּשׂ, לַבֹּקֶר תְּפָשׂוֹ הַשּׁוֹעֵר, אָמַר לוֹ: לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת הַכֵּלִים? אָמַר לוֹ: אֲנִי גַנָּב וְלֹא הִנַּחְתִּי אֻמָּנוּתִי, אֲבָל אַתָּה אֻמָּנוּתְךָ לִשְׁמוֹר בַּשַּׁעַר, לָמָּה הִנַּחְתָּ אֻמָּנוּתֶךָ? וְאַף קַיִן כָּךְ אָמָר: אֲנִי הָרַגְתִּי אוֹתוֹ – בָּרָאתָ בִי יֵצֶר־הָרָע, אַתָּה שׁוֹמֵר אֶת הַכֹּל וְלִי הִנַּחְתָּ לְהָרְגוֹ? אַתָּה הוּא שֶׁהֲרַגְתּוֹ! שֶאִלּוּ קִבַּלְתָּ קָרְבָּנִי כְּמוֹתוֹ לֹא הָיִיתִי מִתְקַנֵּא בוֹ.

מִיָּד הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “מֶה עָשִׂיתָ, קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים”⁶³⁶.

אָמַר לוֹ קַיִן: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! לֹא יָדַעְתִּי וְלֹא רָאִיתִי הָרוּג מִיָּמָי. וְכִי הָיִיתִי יוֹדֵעַ, שֶׁאֲנִי מַכֵּהוּ בְאֶבֶן וְהוּא מֵת?

“וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יְיָ גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא”⁶³⁷ – רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! יֵשׁ לְפָנֶיךָ דֵּלָטוֹרִין⁶³⁸ שֶׁמַּלְשִׁינִים אֶת הָאָדָם לְפָנֶיךָ? אָבִי וְאִמִּי הֲרֵי הֵם בָּאָרֶץ וְאֵינָם יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי הֲרַגְתִּיו, וְאַתָּה בַשָּׁמַיִם, מִנַּיִן⁶³⁹ אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: שׁוֹטֶה! כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֲנִי סוֹבֵל. אָמַר לוֹ: כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אַתָּה סוֹבֵל, וַעֲוֹנִי אֵינְךָ יָכוֹל לִסְבֹּל? “גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא”⁶⁴⁰! אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הוֹאִיל וְעָשִׂיתָ תְּשׁוּבָה צֵא וּגְלֵה מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה – מִיָּד “וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְיָ וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד”⁶⁴¹.

כְּשֶׁיָּצָא, כָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ הָיְתָה הָאָרֶץ מִזְדַּעְזַעַת⁶⁴² מִתַּחְתָּיו. וְהָיוּ חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת מִזְדַּעְזְעוֹת וְאוֹמְרוֹת: מַהוּ זֶה? אוֹמְרוֹת זוֹ לְזוֹ: קַיִן הָרַג אֶת הֶבֶל אָחִיו וְגָזַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עָלָיו “נָע וָנָד תִּהְיֶה”⁶⁴³, נֵלֵךְ אֶצְלוֹ וְנֹאכְלֶנּוּ. וְהָיוּ מִתְכַּנְּסוֹת וּבָאוֹת אֶצְלוֹ לִתְבּוֹעַ דָּמוֹ שֶׁל הֶבֶל.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָלְגוּ⁶⁴⁴ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְאָמָר:

אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח?

אִם־אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל – הִנֶּךָ;

אֶשָּׂא כַנְפֵי־שָׁחַר, אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם –

גַּם־שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ⁶⁴⁵.

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן”⁶⁴⁶ וגו' (תנח' ברא', ב“ר כב; שמ”ר לא).

קב [כְּשֶׁנֶּהֱרַג הֶבֶל הָיָה מֻטָּל בַּשָּׂדֶה וְדָמוֹ מֻשְׁלָךְ עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים], וְהַכֶּלֶב שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּר צֹאנוֹ שֶׁל הֶבֶל הוּא הָיָה מְשַׁמֵּר נִבְלָתוֹ מֵחַיּוֹת הַשָּׂדֶה וְעוֹף הַשָּׁמָיִם. [בָּאוּ] אָדָם וְעֶזְרוֹ⁶⁴⁷ וְיָשְׁבוּ כְנֶגְדּוֹ וְהָיוּ בוֹכִים וּמִתְאַבְּלִים עָלָיו וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת לְהָבֶל. עוֹרֵב אֶחָד שֶׁמֵּת חֲבֵרוֹ אָמַר: אֲנִי מְלַמֵּד לְאָדָם זֶה מַה לַעֲשׂוֹת. נָטַל אֶת חֲבֵרוֹ וְחָפַר בָּאָרֶץ לְעֵינֵיהֶם וּקְבָרוֹ. אָמַר אָדָם: כְּעוֹרֵב זֶה נַעֲשֶׂה. מִיָּד נָטַל נִבְלָתוֹ שֶׁל הֶבֶל וּקְבָרָהּ בָּאָרֶץ (פדר“א כא; ילק”ש בראש').

קג “וַיָּשֶׂם יְיָ לְקַיִן אוֹת”⁶⁴⁸ − רַב אָמַר: כֶּלֶב⁶⁴⁹ מָסַר לוֹ. אַבָּא יוֹסֵי אוֹמֵר: קֶרֶן⁶⁵⁰ הִצְמִיחַ לוֹ (ב"ר כב).

קד “וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְיָ”⁶⁵¹ מֵהֵיכָן יָצָא"? רַ' יוּדָן בְּשֵׁם רַ' אַיְבוּ אָמַר: הִפְשִׁיל⁶⁵² דְּבָרִים לַאֲחוֹרָיו וְיָצָא כְּגוֹנֵב דַּעַת הָעֶלְיוֹנָה (שם).

קה “וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְיָ”⁶⁵³ – יָצָא שָׂמֵחַ. פָּגַע בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָמַר לוֹ: מַה נַּעֲשָׂה בְדִינֶךָ? אָמַר לוֹ: עָשִׂיתִי תְשׁוּבָה וְנִתְפַּשָּׁרְתִּי⁶⁵⁴. הִתְחִיל אָדָם הָרִאשׁוֹן מְטַפֵּחַ⁶⁵⁵ עַל פָּנָיו וְאָמַר: כָּךְ הוּא כֹּחָה שֶׁל תְּשׁוּבָה וַאֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ! מִיָּד עָמַד אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאָמַר: “מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, טוֹב לְהוֹדוֹת לַיְיָ”⁶⁵⁶ (שם).

––––––––

קו לֶמֶךְ בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל קַיִן הָיָה שְׁבִיעִי לַדּוֹרוֹת וְסוֹמָא⁶⁵⁷ הָיָה. פַּעַם אַחַת יָצָא לָצוּד וְהָיָה בְנוֹ אוֹחֲזוֹ בְיָדוֹ; רוֹאֶה אוֹתוֹ תִינוֹק דְּמוּת קֶרֶן חַיָּה – אָמַר לוֹ: כְּמִין חַיָּה אֲנִי רוֹאֶה. מָתַח⁶⁵⁸ לֶמֶךְ אֶת הַקֶּשֶׁת כְּנֶגְדּוֹ וְהָרַג אֶת קַיִן. רָאָה אוֹתוֹ תִינוֹק מֵרָחוֹק הָרוּג וְקֶרֶן בְּמִצְחוֹ, אָמַר לוֹ לְלֶמֶךְ: אָבִי! הֲרֵי דְמוּת אָדָם הָרוּג וְקֶרֶן בְּמִצְחוֹ. אָמַר לוֹ לֶמֶךְ: וַי לִי! זְקֵנִי הוּא. טָפַח שְׁתֵּי יָדָיו בַּחֲרָטָה וְנָגַע בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל תִּינוֹק וַהֲרָגוֹ בְשׁוֹגֵג. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי”⁶⁵⁹ (תנח'; מדה"ג בראשית).

כ. קִלְקוּל הַדּוֹרוֹת

קז אָמַר רַ' יִרְמְיָה בֶן אֶלְעָזָר: כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּנִדּוּי⁶⁶⁰ הוֹלִיד רוּחִין וְשֵׁדִין וְלִילִין⁶⁶¹, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְחִי אָדָם שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ”⁶⁶² – מִכְּלָל שֶׁעַד עַכְשָׁו הוֹלִיד לֹא כְצַלְמוֹ.

שָׁאֲלוּ אֶת אַבָּא כֹהֵן בַּר דָּלָא: “אָדָם, שֵׁת, אֱנוֹשׁ”⁶⁶³ וְשָׁתָק! אָמַר: עַד כָּאן⁶⁶⁴ בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת, מִכָּאן וְאֵילַךְ⁶⁶⁵ נִתְקַלְקְלוּ הַדּוֹרוֹת וְנִבְרְאוּ קִנְטוֹרִין⁶⁶⁶.

אַרְבָּעָה דְבָרִים נִשְׁתַּנּוּ בִימֵי אֱנוֹשׁ בֶּן שֵׁת: הֶהָרִים נַעֲשׂוּ טְרָשִׁים⁶⁶⁷, וְהִתְחִיל הַמֵּת מַרְחִישׁ⁶⁶⁸, וְנַעֲשׂוּ פְנֵיהֶם [שֶׁל בְּנֵי אָדָם] כְּקוֹפוֹת⁶⁶⁹ וְנַעֲשׂוּ חֻלִּין לְמַזִּיקִין⁶⁷⁰ (עיר' יח.; ב"ר כג).

כא. נֹחַ

קח “וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ”⁶⁷¹ – קֹדֶם שֶּׁנּוֹלַד נֹחַ לֹא כְשֶּׁהָיוּ זוֹרְעִין הָיוּ קוֹצְרִין, אֶלָּא הָיוּ זוֹרְעִין חִטִּים [וּשְׂעוֹרִים] וְקוֹצְרִין קוֹצִים וְדַרְדָּרִים. כֵּוָן שֶׁנּוֹלַד נֹחַ חָזַר הָעוֹלָם לְיִשּׁוּבוֹ⁶⁷², קָצְרוּ מַה שֶּׁזָּרָעוּ – זוֹרְעִין חִטִּים וְקוֹצְרִין חִטִּים, זוֹרְעִין שְׂעוֹרִים וְקוֹצְרִין שְׂעוֹרִים; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא נוֹלַד נֹחַ עוֹשִׂין מְלָאכָה בִּידֵיהֶם, לְכָךְ כָּתוּב “וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ”, נוֹלַד נֹחַ – הִתְקִין לָהֶם מַחֲרֵשׁוֹת וּמַגָּלוֹת וְקַרְדֻּמּוֹת וְכָל כְּלֵי מְלָאכָה (תנח' בראש').

קט אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־אָדָם הָרִאשׁוֹן הִשְׁלִיטוֹ עַל הַכֹּל, הַפָּרָה הָיְתָה נִשְׁמַעַת לַחוֹרֵשׁ וְהַתֶּלֶם נִשְׁמַע לַחוֹרֵשׁ. כֵּוָן שֶׁחָטָא אָדָם מָרְדוּ עָלָיו: הַפָּרָה לֹא הָיְתָה נִשְׁמַעַת לַחוֹרֵשׁ וְהַתֶּלֶם לֹא הָיָה נִשְׁמָע לַחוֹרֵשׁ; כֵּוָן שֶׁעָמַד נֹחַ – נָחוּ.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִיש אָמַר: עַד שֶׁלֹּא עָמַד נֹחַ הָיוּ הַמַּיִם עוֹלִין שְׁתֵּי פְעָמִים, אַחַת בְּשַׁחֲרִית וְאַחַת בְּעַרְבִית, וּמְצִיפִים אוֹתָם בְּתוֹךְ קִבְרֵיהֶם; כֵּוָן שֶׁעָמַד נֹחַ נָחוּ (ב"ר כה).

כב. דּוֹר הַמַּבּוּל

קי “וַיֹּאמֶר יְיָ אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם”⁶⁷³ – מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פַלְטִין וְהוֹשִׁיב בְּתוֹכָהּ דָּיוֹרִין⁶⁷⁴ אִלְּמִים, וְהָיוּ מַשְׁכִּימִים וְשׁוֹאֲלִים בִּשְלוֹמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ בִּרְמִיזָה וּבְאֶצְבַּע וּבְמַנּוּלִים⁶⁷⁵, אָמַר הַמֶּלֶךְ: מָה אִם אֵלּוּ, שֶׁהֵם אִלְּמִים, מַשְׁכִּימִים וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמִי בִּרְמִיזָה וּבְאֶצְבַּע וּבְמַנּוּלִים – אִלּוּ הָיוּ פִּקְחִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! הוֹשִׁיב הַמֶּלֶךְ בְּתוֹכָהּ דָּיוֹרִין פִּקְחִים, עָמְדוּ וְהֶחֱזִיקוּ בַפַּלְטִין, אָמְרוּ: אֵין פַּלְטִין זוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שֶׁלָּנוּ הִיא! אָמַר הַמֶּלֶךְ: תַּחֲזוֹר הַפַּלְטִין לִכְמוֹת שֶׁהָיָתָה. כָּך מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא הָיָה קִלּוּסוֹ⁶⁷⁶ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹלֶה אֶלָּא מִן הַמָּיִם. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים”⁶⁷⁷… מֶה הָיוּ אוֹמְרִים? “אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ”⁶⁷⁸! אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מָה אֵלּוּ, שֶאֵין לָהֶם לֹא אֲמִירָה וְלֹא דִבּוּר הֲרֵי הֵם מְקַלְּסִים אוֹתִי, כְּשֶׁאֶבְרָא אָדָם עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, עָמַד דּוֹר אֱנוֹשׁ וּמָרַד בּוֹ, דּוֹר הַמַּבּוּל וּמָרַד בּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יִפָּנוּ אֵלּוּ וְיָבוֹאוּ אוֹתָם⁶⁷⁹ (שם ה; שם כח).

קיא אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שִׁבְעָה יָמִים נִתְאַבֵּל הַקָּדוֹשׁ־בָרוּךּ־הוּא עַל עוֹלָמוֹ קֹדֶם שֶׁלֹּא יָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ”⁶⁸⁰. (שם כז).

קיב “וַיִּמַח אֶת־כָּל־הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה”⁶⁸¹ – אִם אָדָם חָטָא בְּהֵמָה מֶה חָטָאָה? תְּנָא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁעָשָׂה חֻפָּה לִבְנוֹ וְהִתְקִין מִכָּל מִינֵי סְעֻדָּה. לְיָמִים מֵת בְּנוֹ – עָמַד וּפִזֵּר אֶת חֻפָּתוֹ. אָמָר: כְּלוּם עָשִׂיתִי אֶלָּא בִשְׁבִיל בְּנִי, עַכְשָׁו שֶׁמֵּת – חֻפָּה לָמָּה לִי? אַף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָמָר: כְּלוּם בָּרָאתִי בְהֵמָה וְחַיָּה בִשְׁבִיל אָדָם, עַכְשָׁו שֶׁאָדָם חָטָא, בְּהֵמָה וְחַיָּה לָמָה לִי? (סנה' קח.).

––––––––

קיג כֵּוָן שֶׁעָמְדוּ דוֹר הַמַּבּוּל וְעָבְדוּ עֲבוֹדָה־זָרָה הָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְעַצֵּב, מִיָּד עָמְדוּ שְׁנֵי מַלְאָכִים שֶׁמְחֲזַאי וַעֲזָאֵל⁶⁸² וְאָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם הֲלֹא אָמַרְנוּ לְפָנֶיךָ כְּשֶׁבָּרָאתָ אֶת־עוֹלָמֶךָ: “מָה אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ?”⁶⁸³. אָמַר לָהֶם: וְעוֹלָם מַה יְהֵא עָלָיו? אָמְרוּ לוֹ: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הָיִינוּ מִסְתַּפְּקִים⁶⁸⁴ בּוֹ. אָמַר לָהֶם: גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָי, אִם אַתֶּם שְׁרוּיִים⁶⁸⁵ בָּאָרֶץ הָיָה שׁוֹלֵט בָּכֶם יֵצֶר־הָרָע וִהְיִיתֶם קָשִׁים מִבְּנֵי־אָדָם. אָמְרוּ לוֹ: תֶּן־לָנוּ רְשׁוּת וְנָדוּר עִם הַבְּרִיּוֹת וְתִרְאֶה אֵיךְ אָנוּ מְקַדְּשִׁים שְׁמֶךָ. אָמַר לָהֶם: רְדוּ וְתָדוּרוּ עִמָּהֶם. מִיָּד קִלְקְלוּ עִם בְּנוֹת הָאָדָם, שֶׁהָיוּ יָפוֹת וְלֹא יָכְלוּ לִכְבּוֹשׁ אֶת יִצְרָם.

רָאָה שֶׁמְחֲזַאי רִיבָה⁶⁸⁶ אַחַת וּשְׁמָהּ אִסְתְּהַר⁶⁸⁷, נָתַן עֵינָיו בָּהּ. אָמַר: הִשָּׁמְעִי לִי. אָמְרָה לוֹ: אֵינִי שׁוֹמַעַת לְךָ עַד שֶׁתִּתֶּן לִי כְנָפֶיךָ וּתְלַמְּדֵנִי שֵׁם־הַמְפוֹרָשׁ⁶⁸⁸, שֶׁאַתָּה עוֹלֶה בוֹ לָרָקִיעַ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה זוֹכְרֵהוּ. נָתַן לָהּ כְּנָפָיו וְלִמְּדָהּ אוֹתוֹ שֵׁם. הִזְכִּירָה אוֹתוֹ וְעָלְתָה לָרָקִיעַ – וְלֹא קִלְקֵלָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הוֹאִיל וּפֵרְשָׁה עַצְמָהּ מִן הָעֲבֵרָה לְכוּ וּקְבָעוּהָ בֵּין שִׁבְעָה כּוֹכָבִים הַלָּלוּ – וְנִקְבְּעָה בְכִימָה⁶⁸⁹. כֵּוָן שֶׁרָאוּ שֶׁמְחֲזַאי וַעֲזָאֵל כָּךְ עָמְדוּ וְנָשְׂאוּ נָשִׁים, וְהוֹלִיד שֶׁמְחֲזַאי בָּנִים: הִיוָא וְהַיָּא.

שָׁגַר מְטַטְרוֹן⁶⁹⁰ שָׁלִיחַ לְשֶׁמְחֲזַאי וְאָמַר לוֹ: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲרִיב עוֹלָמוֹ וּלְהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. מִיָּד עָמַד בִּבְכִי וְהָיָה מִצְטַעֵר עַל הָעוֹלָם וְעַל בָּנָיו: מַה יַּעֲשׂוּ בָנָיו? מַה יֹּאכְלוּ אִם הָעוֹלָם חָרֵב? שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה אוֹכֵל בְּכָל יוֹם אֶלֶף גְּמַלִים וְאֶלֶף סוּסִים וְאֶלֶף שְׁוָרִים.

בַּלַּיְלָה רָאוּ הִיוָא וְהַיָּא שְׁנֵיהֶם חֲלוֹמוֹת. אֶחָד מֵהֶם רָאָה: אֶבֶן גְּדוֹלָה פְּרוּסָה עַל הָאָרֶץ כְּשֻׁלְחָן, וְהִיא חֲרוּתָה וּכְתוּבָה שִׁיטִין־שִׁיטִין⁶⁹¹, וְהָיָה מַלְאָךְ יוֹרֵד מִן הָרָקִיעַ וּבְיָדוֹ כְּמִין סַכִּין וְהָיָה גוֹרֵר וּמוֹחֵק כָּל־אוֹתָן הַשִּׁיטִין וְלֹא הָיָה מְשַׁיֵּר בָּהּ אֶלָּא אַרְבַּע תֵּבוֹת; וְהָאֶחָד רָאָה: פַּרְדֵּס גָּדוֹל מְשֻׁבָּח נָטוּעַ מִכָּל מִינֵי אִילָנוֹת וְהָיוּ בוֹ מַלְאָכִים וּבְיָדָם קַרְדֻּמּוֹת וְהָיוּ מְקַצְּצִים כָּל הָאִילָנוֹת וְלֹא שִׁיְּרוּ בוֹ אֶלָּא אִילָן אֶחָד שֶׁל שְׁלשָׁה עֲנָפִים.

כֵּוָן שֶׁנִּנְעֲרוּ עָמְדוּ בְּבֶהָלָה וּבָאוּ אֵצֶל אֲבִיהֶם. אָמַר לָהֶם: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהָבִיא מַבּוּל וְלֹא יְשַׁיֵּר אֶלָּא נֹחַ וּבָנָיו. כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כָךְ, הָיוּ צוֹעֲקִים וּבוֹכִים. אָמַר לָהֶם: אַל תִּצְטַעֲרוּ, שֶׁשְּׁמוֹתֵיכֶם לֹא יִכְלוּ מִן הַבְּרִיּוֹת, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁגּוֹזְרִים גְּזָרוֹת⁶⁹² אוֹ מַעֲלִים אֲבָנִים אוֹ סְפִינוֹת – שְׁמוֹתֵיכֶם הֵם מַזְכִּירִים: הִיוָא וְהַיָּא⁶⁹³… מִיָּד נִתְקָרְרָה דַעְתָּם⁶⁹⁴.

שֶׁמְחֲזַאי חָזַר בִּתְשׁוּבָה וְתָלָה עַצְמוֹ בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם, רֹאשׁוֹ לְמַטָּה וְרַגְלָיו לְמָעְלָה וַעֲדַיִן הוּא תָלוּי בִּתְשׁוּבָה. עֲזָאֵל לֹא חָזַר בִּתְשׁוּבָה וַעֲדַיִן הוּא עוֹמֵד בְּקִלְקוּלוֹ (מד' אבכיר; ביהמ"ד ד).

קיד "כִּי־הִשְׁחִית כָּל־בָּשָׂר אֶת־דַּרְכּוֹ⁶⁹⁵ − רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בַר סִימוֹן אָמָר: הַכֹּל קִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם בְּדוֹר הַמַּבּוּל – הַכֶּלֶב הָיָה הוֹלֵךְ אֵצֶל הַזְּאֵב וְהַתַּרְנְגוֹל הָיָה מְהַלֵּךְ אֵצֶל הַטַּוָס. רַ' לוּלְיָנִי בַר טִבְרִין בְּשֵׁם רַ' יִצְחָק אָמָר: אַף הָאָרֶץ זָנָתָה – הָיוּ זוֹרְעִין אוֹתָהּ חִטִּים וְהִיא מוֹצִיאָה זוֹנִין⁶⁹⁶. הַזּוֹנִין הַלָּלוּ מִדּוֹר הַמַּבּוּל הֵם (ב"ר כח).

קטו “וַיִּקַּח־לוֹ לֶמֶךְ שְתֵּי נָשִׁים”⁶⁹⁷ – אָמַר רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בַר סִימוֹן: כָּךְ הָיוּ אַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל עוֹשִׂים, הָיָה אֶחָד מֵהֶם לוֹקֵחַ לוֹ שְׁתַּיִם [נָשִׁים], אַחַת לְפִרְיָה־וְרִבְיָה וְאַחַת לְתַשְׁמִישׁ. זוֹ שֶׁהָיְתָה לְפִרְיָה־וְרִבְיָה הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת כְּאִלּוּ אַלְמָנָה בְּחַיֵּי בַעְלָהּ; וְזוֹ שֶׁהָיְתָה לְתַשְׁמִישׁ הָיָה מַשְקָהּ כּוֹס שֶׁל עִקָּרִים שֶלֹּא תֵלֵד, וְהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ מְקֻשֶּטֶת כְּזוֹנָה.

תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן, שֶׁהֲרֵי הַבָּרוּר⁶⁹⁸ שֶּׁבָּהֶם הָיָה לֶמֶךְ, וְלָקַח שְׁתֵּי נָשִׁים, עָדָה וְצִלָּה, עָדָה שֶׁסָּרָה⁶⁹⁹ מִמֶּנּוּ, וְצִלָּה – שְׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּצִלּוֹ (שם כג).

קטז אָמַר רַ' יִצְחָק: [אַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל] הָיוּ זוֹרְעִים אַחַת⁷⁰⁰ לְאַרְבָּעִים שָׁנָה, וּמְהַלְּכִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ בְּשָׁעָה קַלָּה, וּמְתַלְּשִׁין אַרְזֵי לְבָנוֹן בַּהֲלִיכָתָם, וְהָיוּ אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים חֲשׁוּבִים בְּעֵינֵיהֶם כִּכְנִימָה⁷⁰¹ בְּבָשָׂר, וְהָיָה לָהֶם אֲוֵיר יָפֶה כְּמִן הַפֶּסַח וְעַד הָעֲצֶרֶת (שם לד).

קיז “יְשַׁלְחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן”⁷⁰² כְּשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן יוֹלֶדֶת בַּיּוֹם הָיְתָה אוֹמֶרֶת לִבְנָהּ⁷⁰³: צֵא וְהָבֵא לִי צֹר וַאֲנִי חוֹתֶכֶת אֶת־שָׁרֶךָ⁷⁰⁴; וּכְשֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת בַּלַּיְלָה – הָיְתָה אוֹמֶרֶת לִבְנָהּ: צֵא וְהַדְלֵק לִי נֵר וַאֲנִי חוֹתֶכֶת אֶת־שָׁרֶךָ.

מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁיָלְדָה בַלָיְלָה, אָמְרָה לִבְנָהּ: צֵא הַדְלֵק לִי נִר וְאֶחְתּוֹךְ אֶת־שָׁרֶךָ. יָצָא וּפָגַע בַּשֵּׁד שַׁמְדּוֹן שַׂר שֶׁל רוּחוֹת; עִם שֶׁמִּתְעַסְּקִים זֶה עִם זֶה קָרָא הַתַּרְנְגוֹל. אָמַר לוֹ: לֵךְ וְהִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי אִמְּךָ שֶׁקָּרָא הַתַּרְנְגוֹל, וְאִלְמָלֵא שֶׁקָּרָא הַתַּרְנְגוֹל הָיִיתִי מַכֶּה אוֹתְךָ וְהוֹרְגֶךָ. אָמַר לוֹ: לֵךְ אַתָּה וְהִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי אֵם־אִמְּךָ, שֶׁלֹּא חָתְכָה אִמִּי אֶת־שָׁרִי, שֶׁאִלְמָלֵי חָתְכָה אִמִּי אֶת־שָׁרִי הָיִיתִי מַכֶּה אוֹתְךָ וְהוֹרְגֶךָ (ב“ר לו; ויק”ר ה).

כג. נֹחַ וְהַמַּבּוּל

קיח “נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו”⁷⁰⁵ – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: “בְּדֹרֹתָיו” וְלֹא בְדוֹרוֹת אֲחֵרִים; וְרֵישׁ־לָקִישׁ אָמַר: “בְּדֹרֹתָיו” – כָּל־שֶׁכֵּן⁷⁰⁶ בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים. אָמַר רַ' חֲנִינָא: מָשָׁל שֶל רַ' יוֹחָנָן לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְחָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת בְּמַרְתֵּף שֶׁל חֹמֶץ. בִּמְקוֹמָהּ רֵיחָהּ נוֹדֵף⁷⁰⁷, שֶׁלֹּא בִמְקוֹמָהּ אֵין רֵיחָהּ נוֹדֵף. אָמַר רַ' הוֹשַׁעְיָה: מָשָׁל שֶׁל רֵישׁ־לָקִישׁ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִצְלוֹחִית שֶׁל פָּלְיָטוֹן⁷⁰⁸ שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת בִּמְקוֹם הַטִּנֹפֶת. בִּמְקוֹמָהּ רֵיחָהּ נוֹדֵף, וְכָל־שֶׁכֵּן בִּמְקוֹם הַבֹּסֶם (סנה' קח.).

קיט “אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ”⁷⁰⁹ – אָמַר רַ' יְהוּדָה: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, אָמַר לַקָּטָן: הַלֵּךְ עִמִּי, וְאָמַר לַגָּדוֹל: בֹּא וְהַלֵּךְ לְפָנָי. כָךְ אַבְרָהָם שֶׁהָיָה כֹחוֹ יָפֶה⁷¹⁰ − “הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים”⁷¹¹. אֲבָל נֹחַ שֶׁהָיָה כֹחוֹ רָע – אֶת־הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ־נֹחַ (ב"ר ל).

קכ “עֲשֵׂה לָךָ תֵּבַת עֲצֵי־גֹפֶר”⁷¹² – אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי: ק"כ שָׁנָה הָיָה מַתְרֶה⁷¹³ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּדוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ תְשוּבָה. כֵּוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְשׁוּבָה אָמַר לוֹ לְנֹחַ: “עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי־גֹפֶר”. עָמַד נֹחַ וְנָטַע אֲרָזִים. וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: אֲרָזִים אֵלּוּ לָמָּה? אָמַר לָהֶם: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבַקֵּשׁ לְהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם וְאָמַר לִי לַעֲשׂוֹת תֵּבָה, כְּדֵי שֶׁאֶמָּלֵט בָּהּ אֲנִי וּבֵיתִי. וְהָיוּ מְשַׂחֲקִין עָלָיו וּמַלְעִיגִין בִּדְבָרָיו. הָיָה מַשְׁקֶה אוֹתָם הָאֲרָזִים וְהֵם גְּדֵלִים. וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? וּמֵשִׁיב לָהֶם כָּעִנְיָן הַזֶּה; וְהָיוּ מַלְעִיגִין עָלָיו. לְסוֹף יָמִים קִצְּצָם וְהָיָה מְנַסְּרָם⁷¹⁴. הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? וְאוֹמֵר לָהֶם: כָּךְ וָכָךְ, וְהָיָה מַתְרֶה בָּהֶם. כֵּוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְשׁוּבָה − מִיָּד הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַבּוּל.

כֵּוָן שֶׁרָאוּ עַצְמָם שֶׁהֵם אוֹבְדִים בִּקְּשׁוּ לַהֲפוֹךְ אֶת־הַתֵּבָה. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? הִקִּיף אֶת הַתֵּבָה אֲרָיוֹת (תנח' נח).

קכא “צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה”⁷¹⁵ – רַ' לֵוִי אָמַר: מַרְגָּלִית. כָּל שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁהָיָה נֹחַ בַּתֵּבָה לֹא הָיָה צָרִיךְ לֹא לְאוֹר הַחַמָּה בַּיּוֹם וְלֹא לְאוֹר הַלְּבָנָה בַּלָּיְלָה, אֶלָּא מַרְגָּלִית הָיְתָה לוֹ וְהָיָה תוֹלֶה אוֹתָהּ, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא כֵהָה הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיְתָה מַבְהֶקֶת⁷¹⁶ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לָיְלָה (ב"ר לא).

קכב “וּמִכָּל־הָחַי מִכָּל־בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל־הַתֵּבָה”⁷¹⁷ – אָמַר רַ' יְהוּדָה: רְאֵם לֹא נִכְנַס עִמּוֹ⁷¹⁸, אֲבָל גוּרָיו נִכְנָסוּ. רַ' נְחֶמְיָה אָמַר: לֹא הוּא וְלֹא גוּרָיו, אֶלָּא קְשָרוֹ נֹחַ בַּתֵּבָה, וְהָיָה מַתְלִים תַּלְמִיּוֹת⁷¹⁹ כְּמִן טְבֶרְיָא לְסוּסִיתָא⁷²⁰ (שם).

קכג כְּשֶׁגָּבְרוּ מֵי הַמַּבּוּל יָשַׁב לוֹ עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן עַל עֵץ אֶחָד מִן הַסֻּלָּמוֹת שֶל תֵּבָה, וְנִשְׁבַּע לְנֹחַ וּלְבָנָיו שֶׁיְהֵא לָהֶם עֶבֶד עוֹלָם. מֶה עָשָׂה נֹחַ? נָקַב חוֹר בַּתֵּבָה וְהָיָה מוֹשִׁיט לוֹ מְזוֹנוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי רַק־עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים”⁷²¹ (פדר"א כג).

קכד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹרִיד עֲלֵיהֶם הָיָה מַרְתִּיחָהּ בְּגֵיהִנֹּם וּמוֹצִיאָהּ וּמוֹרִידָהּ עֲלֵיהֶם (ב"ר כח).

קכה “וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת־הָאָרֶץ”⁷²² – אָמְרוּ בְשֵׁם רַב כַּהֲנָא בַר מַלְכְּיָא: אֲפִלּוּ שְׁלשָׁה טְפָחִים שֶׁהַמַּחֲרֵשָׁה שׁוֹלֶטֶת בָּאָרֶץ נִמּוֹחוּ⁷²³. מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁהָיְתָה לוֹ מֵינִיקָה, כָּל זְמַן שֶׁהוּא סוֹרֵחַ⁷²⁴ הָיְתָה מֵינִקְתּוֹ נִרְדֵּית⁷²⁵. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת־הָאָרֶץ – הֲרֵי אֲנִי מַשְׁחִיתָם וּמַשְׁחִית אֶת־הָאָרֶץ עִמָּם (שם ל).

קכו אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לֹא שִׁמְּשׁוּ הַמַּזָּלוֹת כָּל אוֹתָם שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ. אָמַר לוֹ רַ' יוֹנָתָן: שִׁמְּשׁוּ, אֶלָּא שֶלֹּא הָיָה רִשּׁוּמָם נִכָּר (שם כה).

––––––––

קכז “וַיְשַׁלַּח אֶת־הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב”⁷²⁶ − הִתְחִיל הָעוֹרֵב מְשִׁיבוֹ תְשׁוּבוֹת, אָמַר לוֹ: מִכָּל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁיֶּשׁ כָּאן אִי אַתָּה מְשַׁלֵּחַ אֶלָּא לִי. אָמַר לוֹ: מַה צֹּרֶךְ לָעוֹלָם בָּךְ? לֹא לַאֲכִילָה וְלֹא לְקָרְבָּן.

אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: תְּשׁוּבָה נִצַּחַת⁷²⁷ הֱשִׁיבוֹ עוֹרֵב לְנֹחַ, אָמַר לוֹ: רַבְּךָ שְׂנֵאַנִי וְאַתָּה שְׂנֵאתָנִי. רַבְּךָ שְׂנֵאָנִי – מִן הַטְּהוֹרִים שִׁבְעָה, מִן הַטְּמֵאִים שְׁנָיִם; וְאַתָּה שְׂנֵאתַנִי – שֶׁאַתָּה מַנִּיחַ מִין שִׁבְעָה⁷²⁸ וְשׁוֹלֵחַ מִין שְׁנָיִם. אִם פָּגַע בִּי שַׂר־חַמָּה⁷²⁹ אוֹ שַׂר־צִנָּה, לֹא נִמְצָא עוֹלָם חָסֵר בִּרְיָה אֶחָת?!

[אַף־עַל־פִּי־כֵן] “וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב” − לֵידַע מַה בָּעוֹלָם. הָלַךְ לוֹ הָעוֹרֵב וּמָצָא נִבְלַת אָדָם מֻשְׁלֶכֶת בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים, וְיָשַב לוֹ עַל מַאֲכָלוֹ וְלֹא הֵשִׁיב שְׁלִיחוּתוֹ לְשׁוֹלְחוֹ. שָׁלַח נֹחַ אֶת־הַיּוֹנָה וְהֵשִׁיבָה שְׁלִיחוּתוֹ.

"וְהִנֵּה עֲלֵה־זַּיִת טָרָף בְּפִיהָ⁷³⁰ − מֵהֵיכָן הֵבִיאָה אוֹתוֹ? אָמַר רַב בֵּיבִי: שַׁעֲרֵי גַן־עֵדֶן נִפְתְּחוּ לָהּ וּמִשָּׁם הֱבִיאַתּוּ. אָמַר לוֹ רַ' אַיְבוּ: אִלּוּ מִגַּן־עֵדֶן הֵבִיאָה אוֹתוֹ לֹא הָיְתָה מְבִיאָה דָבָר מְעֻלֶּה, כְּגוֹן קִנָּמוֹן וּבַלְסָמוֹן?⁷³¹ אֶלָּא רֶמֶז רָמְזָה לְנֹחַ וְאָמְרָה לוֹ: מָרִי⁷³² נֹחַ, מַר מִזֶּה⁷³³ מִתַּחַת יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְלֹא מָתוֹק מִתַּחַת יָדֶיךָ (ויק“ר לא; שהש”ר א; ילק"ש נח ח).

קכח “וְהִנֵּה עֲלֵה־זַיִת טָרָף בְּפִיהָ”⁷³⁴ − אָמְרָה יוֹנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרו‍ֹרִים כְּזַיִת זֶה וּמְסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְאַל יִהְיוּ מְתוּקִים כִּדְבַשׁ וּמְסוּרִים בְּיַד בָּשָׂר־וָדָם (ב“ר לג; סנה' קח.; פדר”א כג; ילק"ש נח ח).

קכט “וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ לֵאמֹר צֵא מִן־הַתֵּבָה”⁷³⁵ − אָמַר רַ' יוּדָן: אִלּוּ הָיִיתִי שָׁם, הָיִיתִי שׁוֹבְרָהּ וְיוֹצֵא לִי. אֶלָּא אָמַר נֹחַ: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי לַתֵּבָה אֶלָּא בִרְשׁוּת, כָּךְ אֵין אֲנִי יוֹצֵא מִמֶּנָּה אֶלָּא בִרְשׁוּת; “בֹּא אֶל הַתֵּבָה” – “וַיָּבאֹ נֹחַ”, “צֵא מִן־הַתֵּבָה” – “וַיֵּצֵא נֹחַ” (ב“ר לד; ילק”ש נח).

קל “לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן־הַתֵּבָה”⁷³⁶ – אָמַר לוֹ אֱלִיעֶזֶר לְשֵׁם הַגָּדוֹל⁷³⁷: אַתֶּם הֵיאַךְ הֱיִיתֶם? אָמַר לוֹ: צַעַר גָּדוֹל הָיָה לָנוּ בַּתֵּבָה. בְּרִיָּה שֶׁדַּרְכָּהּ לְהַאֲכִילָהּ בַּיּוֹם הֶאֱכַלְנוּהָ בַּיּוֹם; בַּלַּיְלָה – הֶאֱכַלְנוּהָ בַּלָּיְלָה. זָקִית⁷³⁸ זוֹ – לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אַבָּא מַה הִיא אוֹכֶלֶת? פַּעַם אַחַת הָיָה יוֹשֵׁב וּמְחַתֵּךְ רִמּוֹן: נָפְלָה תוֹלַעַת מִתּוֹכוֹ וַאֲכָלַתָּה. מִכָּאן וְאֵילַךְ הָיָה גוֹבֵל⁷³⁹ לָהּ חִזְרָא⁷⁴⁰ שֶׁהִתְלִיעָה⁷⁴¹ וְאָכְלָה. – הַחוֹל⁷⁴² מְצָאוֹ אַבָּא יָשֵׁן בְּזָוִית⁷⁴³ שֶׁל הַתֵּבָה. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא הָיִיתָ תוֹבֵעַ⁷⁴⁴ מְזוֹנוֹת? אָמַר לוֹ: רְאִיתִיךָ טָרוּד⁷⁴⁵ וְאָמַרְתִּי: לֹא אֲצַעֲרֶךָ⁷⁴⁶. אָמַר לוֹ: חוֹשֵׁשׁ⁷⁴⁷ הָיִיתָ בְצַעֲרִי, − יְהִי רָצוֹן⁷⁴⁸ שֶׁלֹּא תָמוּת. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים”⁷⁴⁹ (סנה' קח; ילק"ש).

קלא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁעָשָׂה נֹחַ בַּתֵּבָה לֹא טָעַם טַעַם שֵׁנָה, לֹא הוּא וְלֹא בָּנָיו, לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלָּיְלָה, שֶׁהָיָה עָסוּק לָזוּן אֶת הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהָיוּ עִמּוֹ. יֵשׁ בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה אוֹכֶלֶת בְּשָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם, וְיֵשׁ בִּשְׁתַּיִם, וְיֵשׁ בְּשָׁלשׁ, וְיֵשׁ בְּאַרְבַּע, וְיֵשׁ בִּשְׁלִישׁ הַלַּיְלָה, וְיֵשׁ בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל לַיְלָה, וְיֵשׁ בִּקְרִיאַת הַגָּבֶר⁷⁵⁰. וּמֶה הָיָה מַאֲכִילָן? כָּל מִין וָמִין לְפִי שֶׁהָיָה לָמוּד⁷⁵¹: תֶּבֶן לִגְמַלִּים, זְמוֹרוֹת לְפִילִים⁷⁵², שְׂעוֹרִים לַחֲמוֹרִים, חֲצוּבוֹת⁷⁵³ לִצְבָאִים, זְכוּכִית לְנַעֲמִיּוֹת⁷⁵⁴.

פַּעַם אַחַת שָׁהָה נֹחַ לָזוּן אֶת הָאֲרִי וְהִכִּישׁוֹ⁷⁵⁵ וְיָצָא צוֹלֵעַ, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּשָּׁאֶר אַךְ־נֹחַ”⁷⁵⁶ – שֶׁהָיָה גוֹנֵחַ וְכוֹחֵחַ⁷⁵⁷ דָּם מִטֹּרַח הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת (תנה“ק יח; תנח'; ב”ר לא; רש"י).

קלב אָמַר רַ' לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא לְנֹחַ: כְּנָס־לְךָ שְׁנַיִם־שְׁנַיִם מִכָּל מִין וָמִין בַּתֵּבָה, בָּאוּ כֻלָּם אֶל נֹחַ וְנִכְנְסוּ כָל אֶחָד וְאֶחָד עִם זִוּוּגוֹ⁷⁵⁸. בָּא שֶׁקֶר וְרָצָה לִכָּנֵס. אָמַר לוֹ נֹחַ: אִי אַתָּה יָכוֹל לִכָּנֵס אֶלָּא אִם כֵּן אַתָּה נוֹשֵׂא לְךָ בַּת־זוּג. הָלַךְ שֶׁקֶר וּבִקֶּשׁ־לוֹ בַּת־זוּג. פָּגַע בִּמְאֵרָה. אָמְרָה לוֹ: מֵהֵיכָן אַתָּה בָא? אָמַר לָהּ: מֵאֵצֶל נֹחַ, שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה לִכָּנֵס לַתֵּבָה וְלֹא הִנִּיחַנִי אֶלָּא אִם כֵּן יֶשׁ־לִי בַת־זוּג. רְצוֹנֵךְ, הֱוִי בַת־זוּגִי. אָמְרָה לוֹ: וּמָה אַתָּה נוֹתֵן לִי? אָמַר לָּהּ: אֲנִי מְתַקֵּן⁷⁵⁹ עִמָּךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֲנִי מְסַגֵּל⁷⁶⁰ אַתְּ נוֹטָלֶת. [שָׁמְעָה לוֹ] וְנִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם לַתֵּבָה. כֵּוָן שֶׁיָּצְאוּ מִן הַתֵּבָה – הָיָה שֶׁקֶר הוֹלֵךְ וּמְכַנֵּס וּמְאֵרָה נוֹטֶלֶת רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. בָּא שֶׁקֶר וְאָמַר לָהּ: הֵיכָן כָּל מַה שֶּׁסִּגָּלְתִּי? אָמְרָה לוֹ: וְכִי לֹא כָךְ הֻתְנָה בֵינֵנוּ, שֶׁכָּל מַה שֶּאַתָּה מְכַנֵּס אֲנִי נוֹטֶלֶת? לֹא הָיָה לוֹ פִּתְחוֹן פֶּה.

לְכָךְ נֶאֱמַר: “וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר”⁷⁶¹ – הַמָּשָׁל אוֹמֵר: שֶׁקֶר מוֹלִיד וּמְאֵרָה נוֹטָלֶת (שו“ט ז; ילק”ש נ"ח).

––––––––

קלג “וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה”⁷⁶² – נִתְחַלֵּל וְנַעֲשָׂה חֻלִּין, לָמָּה? − “וַיִּטַּע כָּרֶם”⁷⁶³. לֹא הָיָה לוֹ לִטַּע דָּבָר אַחֵר שֶׁל תַּקָּנָה? לֹא יִחוֹר⁷⁶⁴ אֶחָד וְלֹא גְרוֹפִית⁷⁶⁵ אֶחָת? − אֶלָּא “וַיִּטַּע כָּרֶם”. וּמֵהֵיכָן הָיָה לוֹ? אָמַר רַ' אַבָּא בַר כַּהֲנָא: הִכְנִיס עִמּוֹ זְמוֹרוֹת לִנְטִיעוֹת, יִחוֹרִים לִתְאֵנִים וּגְרוֹפִיּוֹת לְזֵיתִים.

בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ לִטַּע כֶּרֶם פָּגַע בּוֹ הַשֵּׁד שַׁמְדּוֹן. אָמַר לוֹ שַׁתְּפֵנִי עִמָּךְ, אֶלָּא הִזָּהֶר־לָךְ שֶלֹּא תִכָּנֵס לְחֶלְקִי⁷⁶⁶, שֶׁאִם תִּכָּנֵס לְחֶלְקִי אֲנִי חוֹבֵל⁷⁶⁷ בָּךְ (ב"ר לו; שם לא).

קלד כְּשֶׁהִתְחִיל נֹחַ נוֹטֵעַ בָּא שָׂטָן וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה נוֹטֵעַ? אָמַר לוֹ: כָּרֶם. אָמַר לוֹ הַשָּׂטָן: מַה טִּיבוֹ⁷⁶⁸? אָמַר לוֹ: פֵּרוֹתָיו מְתוּקִים בֵּין לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים וְעוֹשִׂין מֵהֶם יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ לְבָבוֹת. אָמַר לוֹ הַשָּׂטָן: רְצוֹנְךָ שֶׁנִּטָּעֶנּוּ יַחַד אֲנִי וָאָתָּה? אָמַר לוֹ הֵן. מֶה עָשָׂה הַשָּׂטָן? הֵבִיא רְחֵלָה⁷⁶⁹ וּשְׁחָטָהּ עַל הַגָּפֶן; אַחַר־כָּךְ הֵבִיא אֲרִי וּשְׁחָטוֹ עָלֶיהָ; אַחַר־כָּךְ הֵבִיא קוֹף וּשְׁחָטוֹ עָלֶיהָ; אַחַר־כָּךְ הֵבִיא חֲזִיר וּשְׁחָטוֹ עָלֶיהָ – וְהִטִּיף דְּמֵיהֶם וְהִשְׁקָה בָהֶם אוֹתוֹ הַכָּרֶם. רָמַז לוֹ, כְּשֶׁאָדָם שׁוֹתֶה כוֹס אֶחָת – הֲרֵי הוּא כִרְחֵלָה: עָנָו וּשְׁפַל רוּחַ. כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֶה שְׁתֵּי כוֹסוֹת – מִיָּד נַעֲשֶׂה גִבּוֹר כַּאֲרִי וּמַתְחִיל לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וְאוֹמֵר: מִי כָמוֹנִי? כֵּוָן שֶׁשָּׁתָה שָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע כּוֹסוֹת – מִיָּד הוּא נַעֲשֶׂה כְקוֹף: עוֹמֵד וּמְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וּמְנַבֵּל פִּיו לִפְנֵי הַכֹּל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יַּעֲשֶׂה. נִשְׁתַּכֵּר – נַעֲשֶׂה כַחֲזִיר: מִתְלַכְלֵךְ בְּטִיט וּמֻטָּל בְּאַשְפָּה.

וְכָל זֶה אֵרַע⁷⁷⁰ לְנֹחַ הַצַּדִּיק (תנח' נח).

כד. נִמְרוֹד וְדוֹר־הַפְּלָגָה

קלה “הוּא־הָיָה גִּבּוֹר צַיִד”⁷⁷¹ – רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּתֹנֶת־הַכָּבוֹד שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאָדָם וּלְעֶזְרוֹ⁷⁷² הָיְתָה עִם נֹחַ בַּתֵּבָה; וּכְשֶׁיָּצְאוּ מִן הַתֵּבָה לְקָחָה חָם בֶּן־נֹחַ וְהוֹצִיאָהּ עִמּוֹ וְהִנְחִילָהּ לְנִמְרוֹד. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה נִמְרוֹד לוֹבֵשׁ אוֹתָהּ – כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁהָיוּ רוֹאִים עָלָיו אֶת הַכְּתֹנֶת בָּאִים וְנוֹפְלִים לְפָנָיו עַל פְּנֵיהֶם. וְהָיוּ בְנֵי־אָדָם סְבוּרִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִכֹּחַ גְּבוּרָתוֹ; לְפִיכָךְ הִמְלִיכוּ אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם. וְאָמַר לְעַמּוֹ: “הָבָה נִבְנֶה־לָנוּ עִיר וּמִגְדָּל”⁷⁷³ (פדר“א כד; מדה”ג נח).

––––––––

קלו “נִבְנֶה־לָנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם”⁷⁷⁴ – אָמְרוּ: אַחַת לְאֶלֶף וְתרנ"ו שָׁנָה הָרָקִיעַ מִתְמוֹטֵט⁷⁷⁵, בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה סָמוֹכוֹת⁷⁷⁶ [מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלַם]. דָּבָר אַחֵר, [כָּךְ] אָמָרוּ: לֹא כֹל הֵימֶנּוּ⁷⁷⁷ לָבֹר לוֹ אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְלִתֵּן לָנוּ אֶת הַתַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא בֹאוּ וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ מִגְדָּל וְנַעֲשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה בְרֹאשׁוֹ וְנִתֵּן חֶרֶב בְּיָדָהּ וּתְהִי נִרְאֵית כְּאִלּוּ עוֹשָׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה (ב"ר לח).

קלז “הָבָה נִלְבְּנָה וְגוֹ'”⁷⁷⁸ − אָמַר רַ' הוּנָא: מְלַאכְתָּם הָיְתָה מַצְלַחַת בְּיָדָם: בָּא לִבְנוֹת אַחַת⁷⁷⁹ בָּנָה שְׁתָּיִם, בָּא לָטוּחַ שְׁתַּיִם וְנִטּוֹחוּ אַרְבַּע (שם).

קלח שֶׁבַע מַעֲלוֹת הָיוּ לוֹ לַמִּגְדָּל מִמִּזְרָחוֹ וְשֶבַע מִמַּעֲרָבוֹ. מַעֲלִים אֶת הַלְּבֵנִים מִכָּאן וְיוֹרְדִים מִכָּאן. אִם נָפַל אָדָם וָמֵת לֹא הָיוּ שָׂמִים אֶת לִבָּם אֵלָיו, וְאִם נָפְלָה לְבֵנָה אַחַת הָיוּ יוֹשְׁבִים וּבוֹכִים וְאוֹמְרִים: אוֹי לָנוּ, אֵימָתַי תַּעֲלֶה אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ. וְעָבַר אַבְרָם בֶּן תֶּרַח וְרָאָה אוֹתָם בּוֹנִים אֶת הָעִיר וְקִלְּלָם בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וְאָמַר: “בַּלַּע יְיָ, פַּלַּג לְשׁוֹנָם”⁷⁸⁰ (פדר"א כד).

קלט “וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם”⁷⁸¹ – כְּשֶׁאָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: “הָבֵא לִי מָיִם” – הֵבִיא לוֹ עָפָר; הִכָּהוּ וּפָצַע מֹחוֹ. “הָבֵא לִי קַרְדֹּם” – הוֹשִׁיט לוֹ מַגְרֵפָה⁷⁸²; הִכָּהוּ וּפָצַע מֹחוֹ (ב“ר לח; ילק”ש כח).

קמ “פֶּן־נָפוּץ עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ… וַיָּפֶץ יְיָ אוֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ”⁷⁸³ – אָמַר רַ' לֵוִי: לְאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ: רָאִיתִי בַחֲלוֹם שֶׁאַתָּה מְגָרְשֵׁנִי. אָמַר לָהּ: וְלָמָּה לָךְ בַּחֲלוֹם? הֵא לָךְ בַּעֲלִילוּת⁷⁸⁴ (ב"ר כג).

קמא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִגְדָּל – שְׁלִישׁ נִשְׂרַף, שְׁלִישׁ נִבְלַע, שְׁלִישׁ קַיָּם. כָּל מִי שֶׁעוֹלֶה עַל רֹאשׁוֹ רוֹאֶה דְקָלִים⁷⁸⁵ שֶׁלְּפָנָיו כְּאִלּוּ חֲגָבִים (סנה' קט.; ב"ר לח).

קמב אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: אֵי זוֹ קָשָׁה, זֶה שֶׁאוֹמֵר לַמֶּלֶךְ: אוֹ אֲנִי אוֹ אַתָּה בַּפַּלְטִין, אוֹ זֶה שֶׁאוֹמֵר: אֲנִי בַפַּלְטִין וְלֹא אָתָּה? בְּוַדַּאי זוֹ קָשָׁה שֶׁאוֹמֵר לַמֶּלֶךְ: אֲנִי בַפַּלְטִין וְלֹא אָתָּה. כָּךְ דּוֹר הַמַּבּוּל אָמַר לוֹ: “מַה־שַּׁדַי כִּי־נַעַבְדֶנּוּ וּמַה־נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע־בוֹ”⁷⁸⁶, דּוֹר־הַפְּלָגָה אָמָרוּ: לֹא כֹל הֵימֶנּוּ שֶׁיָבֹר⁷⁸⁷ לוֹ אֶת־הָעֶלְיוֹנִים וְלִתֵּן לָנוּ אֶת־הַתַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא בוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ מִגְדָּל וְנַעֲשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה בְּרֹאשׁוֹ וְנִתֵּן חֶרֶב בְּיָדָהּ וּתְהִי נִרְאֵית כְּאִלּוּ עוֹשָׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה; אוֹתָם שֶׁל דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִשְׁתַּיְּרָה מֵהֶם פְּלֵיטָה, וְאֵלּוּ שֶׁל דּוֹר הַפְּלָגָה נִשְׁתַּיְרָה מֵהֶם פְּלֵיטָה! אֶלָּא דּוֹר הַמַּבּוּל עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים⁷⁸⁸ בְּגָזֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “גְּבוּלוֹת יַשִּׂיגוּ, עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ”⁷⁸⁹, לְפִיכָךְ לֹא נִשְׁתַּיְּרָה מֵהֶם פְּלֵיטָה, אֲבָל אֵלּוּ, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת”⁷⁹⁰, לְפִיכָךְ נִשְׁתַּיְּרָה מֵהֶם פְּלֵיטָה (ב"ר לח).

ג: מַעֲשֵׂי־אָבוֹת    🔗

א. אַבְרָהָם אָבִינוּ

א עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֹרֶךְ־אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִים וּבָאִים, עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל. עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֹרֶךְ־אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִים וּבָאִים, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְקִבֵּל שְׂכַר כֻּלָּם (אבות ה).

ב. עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ עַד אַבְרָהָם וּמִכֻּלָּם לֹא דִבֶּר הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא עִם אֶחָד מֵהֶם, אֶלָּא עִם אַבְרָהָם.

אָמַר ר' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' נְחֶמְיָה: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְנָפְלָה מַרְגָּלִית מֵעַל רֹאשׁוֹ. עָמַד הַמֶּלֶךְ וְהֶעֱמִיד פָּמַלְיָא⁷⁹¹ שֶׁלּוֹ שָׁם וְהָיוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים אוֹמְרִים: מַה טִּיבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וְכָל פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ כָּאן? אָמְרוּ: נָפְלָה מַרְגָּלִית מֵעַל רֹאשׁוֹ. מֶה עָשָׂה? צָבַר אֶת הֶעָפָר וְעָשָׂה צִבּוּרִים⁷⁹², וְהֵבִיא מִכְבָּרוֹת⁷⁹³ – וְכָבַר אֶת הַצִּבּוּר הָרִאשׁוֹן וְלֹא מְצָאָהּ, הַשֵּׁנִי וְלֹא מְצָאָהּ, וּבַשְּׁלִישִׁי מְצָאָהּ, אָמְרוּ: מָצָא הַמֶּלֶךְ מַרְגָּלִית שֶׁלּוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם: “לֶךְ־לְךָ”⁷⁹⁴ – לְךָ הָיִיתִי מְצַפֶּה. מַה־צֹּרֶךְ הָיָה לִי לְיַחֵס: שֵׁם, אַרְפַּכְשַׁד, שֶׁלַח, עֵבֶר, פֶּלֶג, רְעוּ, שְׂרוּג, נָחוֹר וָתֶרַח – לֹא בִּשְׁבִילֶךָ? זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם… וּמָצָאתָ אֶת־לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ"⁷⁹⁵ (ב“ר לט; סוף רו”ר).

ג. אָמַר רַ' אַבָּא בַר כַּהֲנָא: בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם יֵשׁ לוֹ שִׁפְעַת קוֹרַיִם⁷⁹⁶ – הֵיכָן הוּא נוֹתְנָהּ? לֹא בְאֶמְצַע טְרַקְלִין⁷⁹⁷, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה סוֹבֶלֶת קוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ וְקוֹרוֹת שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ? כָּךְ, לָמָּה בָרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת אַבְרָהָם בְּאֶמְצַע הַדּוֹרוֹת? – כְּדֵי שֶׁיִּסְבֹּל דּוֹרוֹת שֶׁלְפָנָיו וְדוֹרוֹת שֶׁלְּאַחֲרָיו (ב“ר יד; קה”ר ג).

ד. “לְאַבְרָם הָעִבְרִי”⁷⁹⁸ – רַ' יְהוּדָה הָיָה אוֹמֵר: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מֵעֵבֶר אֶחָד⁷⁹⁹ וְהוּא מֵעֵבֶר אֶחָד (ב"ר מב).

ה. בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד אַבְרָהָם אָבִינוּ עָמַד כּוֹכָב אֶחָד מִמִּזְרָח וּבָלַע אַרְבָּעָה כּוֹכָבִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם. אָמְרוּ חֲכָמָיו לְנִמְרוֹד: בֵּן נוֹלַד לְתֶרַח בְּשָׁעָה זוֹ, שֶׁעֲתִידָה לָצֵאת מִמֶּנוּ אֻמָּה, שֶׁתִּירַשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא; אִם רְצוֹנְךָ יִנָּתֵן לְאָבִיו מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְנַהַרְגֵהוּ. מִיָּד שָׁגַר⁸⁰⁰ נִמְרוֹד אֵצֶל תֶּרַח, אָמַר לוֹ: בֵּן נוֹלַד לְךָ אֶמֶשׁ, עַכְשָׁו תְּנֵהוּ לִי וְנַהַרְגֵהוּ וְאֶתֶּן לְךָ מְלֹא בֵיתְךָ כֶּסֶף וְזָהָב. אָמַר לוֹ תֶּרַח: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְסוּס אֶחָד שֶׁאָמְרוּ לוֹ: נַחְתֹּךְ אֶת־רֹאשְׁךָ וְנִתֶּן־לְךָ בַּיִת מָלֵא שְׂעוֹרִים. אָמַר הַסּוּס לָהֶם: שׁוֹטִים, אִם תַּחְתְּכוּ אֶת רֹאשִׁי מִי יֹאכַל הַשְּׂעוֹרִים? וְאַתֶּם, אִם תַּהַרְגוּ אֶת בְּנִי, מִי יִירַשׁ הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב? הֵשִׁיב לוֹ הַמֶּלֶךְ: מִדְּבָרֶיךָ אֲנִי מַכִּיר שֶׁבֵּן נוֹלַד לָךְ. אָמַר לוֹ תֶּרַח: בֵּן נוֹלַד לִי וָמֵת. אָמַר לוֹ: עַל חַי אֲנִי אוֹמֵר לָךְ וְלֹא עַל מֵת. מֶה עָשָׂה תֶּרַח? הֶחְבִּיא אֶת בְּנוֹ בִּמְעָרָה שָׁלֹש שָׁנִים. זִמֵּן⁸⁰¹ לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׁנֵי חַלּוֹנוֹת, מִן הָאֶחָד יוֹצֵא שֶׁמֶן וּמִן הַשֵׁנִי סֹלֶת.

כְּשֶׁהָיָה אַבְרָהָם בֶּן־שָׁלֹש שָׁנִים יָצָא מִן הַמְּעָרָה, הִרְהֵר⁸⁰² בְּלִבּוֹ: מִי בָרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְאוֹתִי? הִתְפַּלֵּל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ לַשָּׁמֶשׁ. לָעֶרֶב שָׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ בְּמַעֲרָב וְזָרְחָה הַלְּבָנָה בְּמִזְרָח. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים סָבִיב לַיָּרֵחַ, אָמַר: זֶה שֶׁבָּרָא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְאוֹתִי, כּוֹכָבִים הַלָּלוּ שָׂרָיו וַעֲבָדָיו. עָמַד כָּל הַלַּיְלָה בִּתְפִלָּה לַיָּרֵחַ. לַבֹּקֶר שָׁקַע הַיָּרֵחַ בְּמַעֲרָב וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ בְּמִזְרָח. אָמַר: אֵין בְּיַד אֵלּוּ כֹּחַ; אָדוֹן יֵשׁ עֲלֵיהֶם אֵלָיו אֶתְפַּלֵּל וְאֵלָיו אֶשְׁתַּחֲוֶה (ביה"מ ב).

ו אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: אַבְרָהָם אָבִינוּ – אָב לֹא לִמְּדוֹ וְרַב לֹא הָיָה לוֹ, וּמֵהֵיכָן לָמַד אֶת־הַתּוֹרָה? אֶלָּא זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׁתֵּי כִלְיוֹתָיו כְּעֵין שְׁנֵי כַדִּים⁸⁰³ וְהָיוּ נוֹבְעוֹת וּמְלַמְּדוֹת אוֹתוֹ תּוֹרָה וְחָכְמָה כָּל הַלָּיְלָה. רַ' לֵוִי אָמַר: מֵעַצְמוֹ לָמַד תּוֹרָה (ב“ר סא; שם צה; שו”ט א).

ז אָמַר רַ' יִצְחָק: מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְרָאָה בִירָה⁸⁰⁴ אַחַת דּוֹלֶקֶת⁸⁰⁵. אָמַר: תֹּאמַר שֶׁבִּירָה זוֹ בְּלֹא מַנְהִיג? הֵצִיץ עָלָיו בַּעַל הַבִּירָה, אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא בַּעַל הַבִּירָה. כָּךְ, לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם אוֹמֵר: תֹּאמַר שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא מַנְהִיג? הֵצִיץ עָלָיו הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא בַּעַל הָעוֹלָם (ב"ר לט).

ח בֵּית אָבִיו שֶׁל אַבְרָהָם הָיוּ עוֹשִׂים צְלָמִים וּמוֹכְרִים בַּשּׁוּק. יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ לְאַבְרָהָם לִמְכֹּר. נָתַן לוֹ תֶּרַח אָבִיו קֻפּוֹת⁸⁰⁶ שֶׁל אֱלֹהוֹת וְהוֹשִיבוֹ בַשּׁוּק. בָּא אֵלָיו אָדָם אֶחָד וְאָמַר לוֹ: יֶשׁ לְךָ אֱלוֹהַּ לִמְכּוֹר? אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: אֵיזֶה אֱלוֹהַּ אַתָּה רוֹצֶה לִקַּח⁸⁰⁷? אָמַר לוֹ: אֲנִי גִבּוֹר, תֶּן־לִי אֱלוֹהַּ גִּבּוֹר כְּמוֹתִי. נָטַל אַבְרָהָם פֶּסֶל אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד לְמַעְלָה מִכֻּלָּם, וְאָמַר לוֹ: תֵּן אֶת־הַדָּמִים⁸⁰⁸ וְטוֹל לְךָ אֶת־זֶה. אָמַר לוֹ: וְכִי אֱלוֹהַּ זֶה גִּבּוֹר כְּמוֹתִי? אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: רֵיקָא⁸⁰⁹, עֲדַיִן אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מִשְׁפַּט אֱלֹהוֹת? מִי שֶׁעוֹמֵד לְמַעְלָה מִכֻּלָּם הֲרֵיהוּ גִבּוֹר מִכֻּלָּם.

כְּשֶׁנִּפְטַר הָאִישׁ לְהַלֵּךְ אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: בֶּן כַּמָּה שָׁנִים אָתָּה? אָמַר לוֹ: בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה אָנִי. אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ אִישׁ, שֶׁהוּא בֶן שִׁבְעִים וּמִשְׁתַּחֲוֶה לְזֶה שֶׁנַּעֲשָׂה הַיּוֹם! מִיָּד הֶחֱזִיר וְהִשְׁלִיךְ הָאִישׁ אוֹתוֹ אֱלוֹהַּ לְתוֹךְ קֻפָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְחָזַר וְנָטַל מֵאַבְרָהָם אֶת דָּמָיו, נִסְתַּלֵּק⁸¹⁰ וְהָלַךְ לוֹ.

אַחַר כָּךְ בָּאָה אִשָּׁה אַחַת אַלְמָנָה וְאָמְרָה לוֹ לְאַבְרָהָם: אִשָּׁה עֲנִיָּה אָנִי, תֶּן־לִי אֱלוֹהַּ עָנִי כְמוֹתִי. מִיָּד נָטַל אַבְרָהָם פֶּסֶל אֶחָד שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב לְמַטָּה מִכֻּלָּם וְאָמַר לָהּ: בַעֲנִיּוּתֵךְ טְלִי לָךְ אֱלוֹהַּ זֶה, שֶהוּא שָׁפָל וְיוֹשֵׁב לְמַטָּה מִכֻּלָּם; אֲבָל אֵין הוּא רוֹצֶה לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁתִּתְּנִי לִי אֶת הַדָּמִים.

כְּשֶׁנִּפְטְרָה לֵילֵךְ אָמַר לָהּ: בַּת כַּמָּה שָׁנִים אָתְּ? אָמְרָה לוֹ: בַּת הַרְבֵּה שָׁנִים אָנִי… אָמַר לָהּ אַבְרָהָם: תִּפַּח רוּחָהּ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה, שֶׁהִיא בַת הַרְבֵּה שָׁנִים וּמִשְׁתַּחֲוָה לֶאֱלוֹהַּ בֶּן יוֹם אֶחָד! מִיָּד הֶחֱזִירָה אוֹתוֹ אֱלוֹהַּ לַקֻּפָּה, חָזְרָה וְנָטְלָה מֵאַבְרָהָם אֶת דָּמֶיהָ, וְהָלְכָה לָהּ.

בְּאוֹתָהּ שָעָה נָטַל אַבְרָהָם אֶת כָּל הָאֱלֹהוֹת וְהָלַךְ וְהֵבִיא אוֹתָם אֵצֶל תֶּרַח אָבִיו. אָמְרוּ לוֹ שְׁאָר בָּנָיו לְתֶרַח אֲבִיהֶם: אַבְרָהָם זֶה אֵינוֹ יָכֹל לִמְכֹּר אֱלֹהוֹת, בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂנּוּ כֹמֶר⁸¹¹. אָמַר לָהֶם אַבְרָהָם: מַה מְּלַאכְתּוֹ שֶׁל כֹּמֶר? אָמְרוּ לוֹ: עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי אֱלֹהוֹת, מַקְרִיב לִפְנֵיהֶם, מַאֲכִילָם וּמַשְׁקָם. עֲשָׂאוּהוּ כֹמֶר. מִיָּד נָתַן אַבְרָהָם לִפְנֵיהֶם מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, אָמַר לָהֶם: קְחוּ וְאִכְלוּ, טְלוּ וּשְׁתוּ, שֶׁתֵּיטִיבוּ לִבְנֵי־אָדָם, וְלֹא הָיָה בָהֶם אֶחָד שֶׁהָיָה נוֹטֵל כְּלוּם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת. מִיָּד פָּתַח אַבְרָהָם וְאָמָר: “פֶּה־לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ, אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן, יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ”⁸¹².

בָּאָה אִשָּׁה אַחַת טוֹעֶנֶת⁸¹³ בְּיָדָהּ קְעָרָה סֹלֶת. אָמְרָה לוֹ: הֵילָךְ⁸¹⁴ וְהַקְרֵב לִפְנֵיהֶם, עָמַד וְנָטַל מַקֵּל בְּיָדוֹ וְשָׁבַר אֶת כָּל הַפְּסִילִים, וְנָתַן אֶת הַמַּקֵּל בְּיַד הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם. כֵּוָן שֶׁבָּא אָבִיו אָמַר: מִי עָשָׂה לָהֶם כָּךְ? אָמַר לוֹ: מְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבָּא? בָּאָה אִשָּׁה אַחַת וּבְיָדָהּ קְעָרָה מְלֵאָּה סֹלֶת וְאָמְרָה לִי: הֵילָךְ וְהַקְרֵב לִפְנֵיהֶם. הִקְרַבְתִּי לִפְנֵיהֶם, הָיָה זֶה אוֹמֵר: אֲנִי אֹכַל תְּחִלָּה, וְזֶה אוֹמֵר: אֲנִי אֹכַל תְּחִלָּה. וְעָמַד זֶה הַגָּדוֹל שֶׁבֵּינֵיהֶם וְשָׁבַר אֶת כֻּלָּם. אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה מְשַׁטֶּה⁸¹⁵ בִי – כְּלוּם יְכוֹלִים הֵם? אָמַר לוֹ: וָלֹא? יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁפִּיךָ אוֹמֵר…

נְטָלוֹ תֶרַח וּמְסָרוֹ לְנִמְרוֹד. אָמַר לוֹ נִמְרוֹד לְאַבְרָהָם: אַתָּה הוּא אַבְרָהָם בֶּן־תֶּרַח? אָמַר לוֹ: הֵן, אָמַר לוֹ: וְכִי אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים וְהַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְהַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, וּבְנֵי־אָדָם מִלְּפָנַי יוֹצְאִים כֻּלָּם – וְאַתָּה לָמָּה אִבַּדְתָּ אֶת יִרְאָתִי?⁸¹⁶ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּינָה לְאַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ לְנִמְרוֹד: רְצוֹנְךָ, אֹמַר לְפָנֶיךָ דָּבָר אֶחָד לִגְדֻלָּתֶךָ? אָמַר לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם כָּךְ הוּא, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד עַכְשָׁו הַחַמָּה יוֹצֵאת בְּמִזְרָח וְשׁוֹקַעַת בְּמַעֲרָב; לְמָחָר תְּהֵא מְצַוֶּה אֶת הַחַמָּה שֶׁתֵּצֵא בְמַעֲרָב וְתִשְׁקַע בְּמִזְרָח, וַאֲנִי מֵעִיד בְּךָ שֶׁאֲדוֹן הָעוֹלָם אָתָּה. וְעוֹד, אִם אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים אָתָּה, בְּוַדַּאי כָּל הַנִּסְתָּרוֹת גְּלוּיוֹת לָךְ, אִם כֵּן אֱמָר לִי מִיָּד: מַה יֵשׁ בְּלִבִּי וּמָה אֲנִי עָתִיד לַעֲשׂוֹת?

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִנִּיחַ אוֹתוֹ רָשָׁע נִמְרוֹד יָדוֹ עַל זְקָנוֹ וְהָיָה מְתַמֵּהַּ בְּלִבּוֹ. וְאָמַר לוֹ אַבְרָהָם: אַל תִּתְמַהּ בְּלִבֶּךָ, לֹא אֲדוֹן הָעוֹלָם אָתָּה, בְּנוֹ שֶׁל כּוּשׁ אָתָּה. וְאִם אֲדוֹן הָעוֹלָם אָתָּה, לָמָּה לֹא הִצַּלְתָּ אֶת אָבִיךָ מִן הַמִּיתָה? אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁלֹּא הִצַּלְתָּ אֶת אָבִיךָ מִן הַמִּיתָה, כֵּן אַתָּה לֹא תִנָּצֵל מִן הַמִּיתָה.

מִיָּד קָרָא נִמְרוֹד לְתֶרַח וְאָמַר לוֹ: מַה יְּהֵא דִינוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בִּנְךָ, זֶה שֶׁאִבֵּד אֱלֹהוֹת שֶׁלִּי? אֵין דִּינוֹ אֶלָּא שְׂרֵפָה. חָזַר וְאָמַר לוֹ לְאַבְרָהָם: הִשְׁתַּחֲוֵה לָאֵשׁ וְתִנָּצֵל. אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: אֶשְׁתַּחֲוֶה לַמַּיִם שֶׁמְּכַבִּים אֵשׁ. אָמַר לוֹ נִמְרוֹד: הִשְׁתַּחֲוֵה לַמָּיִם. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, אֶשְׁתַּחֲוֶה לֶעָנָן שֶׁטָּעוּן מָיִם. אָמַר לוֹ: הִשְׁתַּחֲוֵה לֶעָנָן. אָמַר לוֹ: אֶשְׁתַּחֲוֶה לָרוּחַ שֶׁמְּפַזֵּר הֶעָנָן, אָמַר לוֹ: הִשְׁתַּחֲוֵה לָרוּחַ, אָמַר לוֹ: אֶשְׁתַּחֲוֶה לְבֶן־אָדָם שֶׁסּוֹבֵל רוּחַ. אָמַר לוֹ נִמְרוֹד: אַתָּה מַשִּׂיאֵנִי⁸¹⁷ בִּדְבָרִים – אֲנִי אֵינִי מִשְׁתַּחֲוֶה אֶלָּא לָאוּר⁸¹⁸, הֲרֵי אֲנִי מַשְׁלִיכְךָ לְתוֹכוֹ – וְיָבוֹא אֱלֹהֶיךָ שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וְיַצִּילְךָ הֵימֶנּוּ.

מִיָּד הוֹצִיאוּהוּ לְהַשְׁלִיכוֹ לְכִבְשַׁן־הָאֵשׁ, וּכְפָתוּהוּ וַעֲקָדוּהוּ וְהִנִּיחוּהוּ עַל גַּבֵּי אָבֶן, וְהִקִּיפוּהוּ עֵצִים מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו, חָמֵשׁ אַמּוֹת לְכָל צַד, וְגָבְהָם שֶׁל עֵצִים חָמֵשׁ אַמּוֹת, וְהִצִּיתוּ בָהֶם אֶת הָאוּר.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּאוּ שְׁכֵנָיו וּבְנֵי עִירוֹ שֶׁל תֶּרַח וְהָיוּ מְטַפְּחִין לוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאוֹמְרִים: בּוּשָׁה גְדוֹלָה וּכְלִמָּה! אוֹתוֹ בֵן שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר עָלָיו שֶׁהוּא יוֹרֵשׁ הָעוֹלָם־הַזֶּה וְהָעוֹלָם־הַבָּא – שְׂרָפוֹ נִמְרוֹד בָּאֵשׁ!

מִיָּד נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְיָרַד וְהִצִּילוֹ.

הָיָה שָׁם הָרָן עוֹמֵד וְתוֹהֶה⁸¹⁹. אָמַר: מַה־נַּפְשֶׁךָ⁸²⁰, אִם יְנַצַּח אַבְרָהָם – אֲנִי אוֹמֵר: “מִשֶּׁל אַבְרָהָם אָנִי”, וְאִם יְנַצַּח נִמְרוֹד – אֲנִי אוֹמֵר: “מִשֶּׁל נִמְרוֹד אָנִי”. כֵּוָן שֶׁיָּרַד אַבְרָהָם לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִצָּל – אָמְרוּ לוֹ: שֶׁל מִי אָתָּה? אָמַר לָהֶם: מִשֶּׁל אַבְרָהָם אָנִי. נְטָלוּהוּ וְהִשְׁלִיכוּהוּ לָאוּר. וְנֶחְמְרוּ⁸²¹ בְנֵי מֵעָיו, וְיָצָא וּמֵת עַל פְּנֵי תֶרַח אָבִיו. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּמָת הָרָן עַל־פְּנֵי תֶרַח אָבִיו"⁸²² (תדב“א ו; ב”ר לח)

ט בְּשָׁעָה שֶׁהִפִּיל נִמְרוֹד הָרָשָׁע אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ אָמַר גַּבְרִיאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֵרֵד וַאֲצַנֵּן⁸²³ וְאַצִּיל אֶת הַצַּדִּיק מִכִּבְשַׁן־הָאֵשׁ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֲנִי יָחִיד בְּעוֹלָמִי וְהוּא יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ, נָאֶה לְיָחִיד לְהַצִּיל אֶת הַיָּחִיד. וּלְפִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַפֵּחַ⁸²⁴ שְׂכַר כָּל בִּרְיָה אָמַר לוֹ: תִּזְכֶּה לְהַצִּיל שְׁלֹשָׁה מִבְּנֵי־בָנָיו⁸²⁵ (פסח' קיח.; ע"י).

י “עַמְּךָ נְדָבֹת”⁸²⁶ – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם: עִמְּךָ הָיִיתִי בְּיוֹם שֶׁנָּדַבְתָּ לִשְׁמִי לֵירֵד לְכִבְשַׁן־הָאֵש. “בְּיוֹם חֵילֶךָ”⁸²⁷ – בְּעֵת שֶׁכִּנַּסְתָּ לִּי⁸²⁸ כָּל אוֹתָם הַחֲיָלוֹת וְהָאוֹכְלוֹסִים⁸²⁹. “בְּהַדְרֵי־קֹדֶשׁ”⁸³⁰ – מֵהַדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם⁸³¹ הִקְדַּשְׁתִּיךָ. “מֵרֶחֶם מִשְׁחָר”⁸³² – מֵרַחְמוֹ שֶׁל עוֹלָם⁸³³ שִׁחַרְתִּיךָ. “לְךָ טַל יַלְדֻתֶךָ”⁸³⁴ – לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר: תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי עָוֹן, שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא “לְךָ טַל יַלְדֻתֶךָ” – מָה טַּל זֶה פּוֹרֵחַ⁸³⁵ – אַף עֲוֹנוֹתֶיךָ פּוֹרְחִים; מָה הַטַּל הַזֶּה סִמַּן בְּרָכָה לָעוֹלָם – אַף אַתָּה סִמַּן בְּרָכָה לָעוֹלָם (ב“ר לט; ילק”ש תהלים).

––––––––

יא בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם: “לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ”⁸³⁶ לְמָה הָיָה דוֹמֶה? לִצְלוֹחִית שֶׁל פּוֹלְיָטוֹן⁸³⁷ שֶׁהָיְתָה מֻקֶּפֶת צָמִיד־פָּתִיל וְמֻנַּחַת בְּזָוִית וְלֹא הָיָה רֵיחָהּ נוֹדֵף, כֵּוָן שֶׁנִּטַּלְטְלָה מִמְּקוֹמָהּ הָיָה רֵיחָהּ נוֹדֵף; אַף כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם: אַבְרָהָם, הַרְבֵּה מַעֲשִׂים טוֹבִים יֶשׁ לָךְ, טַלְטֵל עַצְמְךָ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְשִׁמְךָ מִתְגַּדֵּל בְּעוֹלָמִי; “לֶּךְ־לְךָ – וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל”⁸³⁸ (ב“ר לט; שהש”ר א).

יב “וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ”⁸³⁹ – יָצָא לוֹ מוֹנֵיטוֹן בָּעוֹלָם, וּמַה מוֹנֵיטוֹן⁸⁴⁰ שֶׁלּוֹ? זָקֵן וּזְקֵנָה⁸⁴¹ מִכָּאן, בָּחוּר וּבְתוּלָה⁸⁴² מִכָּאן⁸⁴³ (ב“ר לט; ב”ק צז:).

יג “הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים”⁸⁴⁴ – לְמָה אַבְרָהָם דּוֹמֶה? לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶך מְהַלֵּךְ בַּמְּבוֹאוֹת הָאֲפֵלִים, וְהִתְחִיל מֵאִיר עָלָיו דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן. הֵצִיץ הַמֶּלֶךְ וְרָאָה אוֹתוֹ, אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה מֵאִיר לִי דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן – בּוֹא וְהָאֵר לְפָנָי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ: עַד שֶׁתְּהֵא מֵאִיר לִי מִמִּסְפּוֹטַמְיָא⁸⁴⁵ וּמֵחַבְרוֹתֶיהָ – בּוֹא וְהָאֵר לְפָנַי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (ב"ר ל).

יד אָמַר רַ' לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מְהַלֵּךְ בַּאֲרַם־נַהֲרַיִם וּבַאֲרַם־נָחוֹר, רָאָה אוֹתָם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּפוֹחֲזִים⁸⁴⁶ – אָמַר: הַלְוַאי לֹא יְהֵא לִי חֵלֶק בָּאָרֶץ הַזֹּאת. וְכֵוָן שֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמָהּ שֶׁל צוֹר⁸⁴⁷, רָאָה אוֹתָם עֲסוּקִים בְּנִכּוּשׁ⁸⁴⁸ בִּשְׁעַת הַנִּכּוּשׁ, בְּעִדּוּר⁸⁴⁹ בִּשְׁעַת הָעִדּוּר – אָמַר: הַלְוַאי יְהֵא חֶלְקִי בָּאָרֶץ הַזֹּאת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת”⁸⁵⁰ (שם לט).

טו וְאֶת־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂוּ בְחָרָן"⁸⁵¹ – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מַכְנִיס בְּנֵי־אָדָם לְבֵיתוֹ וּמַאֲכִילָם וּמַשְׁקָם וּמַאֲהִיבָם וּמְקָרְבָם וּמְגַיְּרָם וּמַכְנִיסָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. הָא לָמַדְתָּ⁸⁵², שֶׁכָּל הַמַּכְנִיס בִּרְיָה אַחַת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה מַעֲלִין עָלָיו⁸⁵³ כְּאִלּוּ הוּא בְרָאָהּ וִיצָרָהּ וְרִקְּמָהּ (ספרי ואתחנן; ב“ר לט; שהש”ר א').

טז “וַיִּטַּע אֵשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע”⁸⁵⁴ – רַ' יְהוּדָה אָמַר: אֵשֶׁל – פַּרְדֵּס “שְׁאַל מַה תִּשְׁאַל⁸⁵⁵”: תְּאֵנִים וַעֲנָבִים וְרִמּוֹנִים; רַ' נְחֶמְיָה אָמַר: “אֵשֶׁל” – פֻּנְדַּק⁸⁵⁶ “שְׁאַל מַה תִּשְׁאַל”: כִּכַּר לֶחֶם, בָּשָׂר, יַיִן, בֵּיצִים (ב"ר נד).

יז “וַיִקְרָא־שָׁם בְּשֵׁם יְיָ אֵל עוֹלָם”⁸⁵⁷ – אָמַר רֵיש־לָקִישׁ: אַל תִּקְרֵי “וַיִּקְרָא” אֶלָּא “וַיַּקְרִיא”, מְלַמֵּד שֶׁהִקְרִיא אַבְרָהָם אָבִינוּ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּפִי כָל עוֹבֵר־וָשָׁב. כֵּיצַד⁸⁵⁸? לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ עָמְדוּ לְבָרְכוֹ. אָמַר לָהֶם: וְכִי מִשֶּׁלִּי אֲכַלְתֶּם? מִשֶׁל אֵל עוֹלָם אֲכַלְתֶּם – הוֹדוּ וְשַׁבְּחוּ וּבָרְכוּ לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם (סוטה י.: ע"י)

יח אַבְרָהָם הָיָה מְקַבֵּל אֶת הָעוֹבְרִים וְאֶת הַשָּׁבִים. מִשֶּׁהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים – אָמַר לָהֶם: בָּרֵכוּ. אָמְרוּ לוֹ: מַה נְּבָרֵךְ? אָמַר לָהֶם: אִמְרוּ: “בָּרוּךְ אֵל עוֹלָם שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ”. אִם מְקַבֵּל עָלָיו וּבֵרַךְ – הָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְהוֹלֵךְ לוֹ, וְאִם לֹא – הָיָה אוֹמֵר לוֹ: תֵּן מַה שֶׁעָלֶיךָ⁸⁵⁹. וְאָמַר לוֹ: כַּמָּה יֵשׁ־לְךָ עָלָי? אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: כַּד יַיִן – בְּכָךְ וָכָךְ⁸⁶⁰, לִיטְרָא בָשָׁר – בְּכָךְ וָכָךְ, כִּכַּר לֶחֶם – בְּכָךְ וָכָךְ. מִי נוֹתֵן לְךָ יַיִן בַּמִּדְבָּר? מִי נוֹתֵן לְךָ בָּשָׂר בַּמִּדְבָּר? מִי נוֹתֵן לְךָ לֶחֶם בַּמִּדְבָּר? מִי שֶׁרָאָה צָרָה זוֹ – הָיָה מְבָרֵךְ וְאוֹמֵר: בָּרוּךְ אֵל עוֹלָם שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט”⁸⁶¹ – בַּתְּחִלָּה צְדָקָה וּבַסּוֹף מִשְׁפָּט (ב"ר מט, מג).

יט עַד שֶׁלֹּא בָא אַבְרָהָם אָבִינוּ לָעוֹלָם, כִּבְיָכוֹל⁸⁶² לֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֶלֶךְ אֶלָּא עַל הַשָּׁמַיִם בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי”⁸⁶³, אֲבָל מִשֶּׁבָּא אָבִינוּ אַבְרָהָם לָעוֹלָם הִמְלִיכוֹ עַל הַשָּׁמַיִם וְעַל הָאָרֶץ, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּייָ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ”⁸⁶⁴ (ספרי שי"ג).

––––––––

כ “וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה”⁸⁶⁵ – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ: צֵא וּכְבוֹשׁ⁸⁶⁶ הַדֶּרֶךְ לִפְנֵי בָנֶיךָ (שם מ; ב"ב ק.).

כא “וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים…”⁸⁶⁷ – וְשָׂרָה הֵיכָן הָיָתָה? נְתָנָהּ בְּתֵבָה וְנָעַל בְּפָנֶיהָ (כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתָהּ הַמִּצְרִים). כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְשַׁעֲרֵי מִצְרַיִם אָמְרוּ לוֹ הַמּוֹכְסִים⁸⁶⁸: מָה אַתָּה טוֹעֵן⁸⁶⁹ בְּתוֹךְ הַתֵּבָה? אָמַר לָהֶם שְׂעוֹרִים. אָמְרוּ לוֹ: חִטִּין אַתָּה טוֹעֵן! אָמַר לָהֶם: טְלוּ⁸⁷⁰ מֶכֶס שֶׁל חִטִּים. – פִּלְפְּלִין אַתָּה טוֹעֵן! – טְלוּ מֶכֶס שֶׁל פִּלְפְּלִין. – זָהָב אַתָּה טוֹעֵן! – טְלוּ מֶכֶס שֶׁל זָהָב. – שִׁירָאִים⁸⁷¹ אַתָּה טוֹעֵן! – טְלוּ מֶכֶס שֶׁל שִׁירָאִים. – מַרְגָּלִיּוֹת⁸⁷² אַתָּה טוֹעֵן! – טְלוּ מֶכֶס שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת. אָמְרוּ: אִלּוּלֵי⁸⁷³ שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ דָּבָר מְעֻלֶּה⁸⁷⁴ לֹא הָיָה מְקַבֵּל עָלָיו כָּל מַה שֶׁמְּבַקְּשִׁים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ לוֹ: אֵין אַתָּה זָז⁸⁷⁵ מִכָּאן עַד שֶׁתִּפְתַּח אֶת הַתֵּבָה וְתַרְאֶה לָנוּ מַה בְּתוֹכָהּ. כֵּוָן שֶׁפְּתָחָהּ הִבְהִיקָה⁸⁷⁶ כָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מִזִּיוָהּ⁸⁷⁷ שֶׁל שָׂרָה (ב“ר מ; תנח' לך־לך; תנח”ק שם).

כב “וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם… וַיְהִי־רִיב בֵּין רוֹעֵי מִקְנֵה־אַבְרָם וּבֵין רוֹעֵי מִקְנֵה־לוֹט”⁸⁷⁸ – רַ' בֶרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בַר רַ' סִימוֹן אָמָר: בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל אָבִינוּ אַבְרָהָם הָיְתָה יוֹצֵאת זְמוּמָה⁸⁷⁹ וּבְהֶמְתּוֹ שֶׁל לוֹט לֹא הָיְתָה יוֹצֵאת זְמוּמָה. הָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם רוֹעֵי אַבְרָהָם: הֻתַּר הַגָּזֵל? הָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם רוֹעֵי לוֹט: כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם: “לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת”⁸⁸⁰ – וְאַבְרָהָם פִּרְדָּה⁸⁸¹ עֲקָרָה וְאֵינוֹ מוֹלִיד, לְמָחָר הוּא מֵת וְלוֹט בֶּן אָחִיו יוֹרְשׁוֹ, וְאִם אוֹכְלוֹת מִשֶׁלָּהֶן הֵן אוֹכְלוֹת. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ: “לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן” – אֵימָתַי, לִכְשֶׁיֵּעָקְרוּ שִׁבְעָה עֲמָמִים מִתּוֹכָהּ. “וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יוֹשֵׁב בָּאָרֶץ”⁸⁸² – עַד עַכְשָׁו מִתְבַּקֵּשׁ⁸⁸³ לָהֶם זְכוּת בָּאָרֶץ (ב"ר מא).

––––––––

כג “מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח”⁸⁸⁴ – מִי הוּא זֶה שֶׁהֵעִיר לִבָּם שֶׁל מִזְרָחִים⁸⁸⁵ שֶׁיָּבוֹאוּ וְיִפְּלוּ בְיַד אַבְרָהָם? “צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ”⁸⁸⁶ – חֵי הָעוֹלָמִים, שֶׁהָיָה מֵאִיר לוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ. אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: מַזַּל צֶדֶק הָיָה מֵאִיר לוֹ. אָמַר רַ' רְאוּבֵן: צְדָקָה הָיְתָה צֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: אִם אֵין אַבְרָהָם אֵין מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתִי. “יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ, יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ”⁸⁸⁷ – רַ' יְהוּדָה אָמָר: אַבְרָהָם הָיָה מַשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם עָפָר וְהוּא נַעֲשֶׂה חֲרָבוֹת, קַשׁ – וְנַעֲשֶׂה חִצִּים. רַ' נְחֶמְיָה אָמָר: “יִתֵּן עָפָר” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “כֶּעָפָר”, הֵם הָיוּ מַשְׁלִיכִים חֲרָבוֹת עַל אַבְרָהָם וְנַעֲשִׂים עָפָר, חִצִּים וְהֵם נַעֲשִׂים קַשׁ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם, אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבוֹא⁸⁸⁸ – אָמַר רַ' נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַ' אַבָּהוּ: לֹא נִתְאַבְּקוּ⁸⁸⁹ רַגְלֵיהֶם אֶלָּא כְזֶה שֶׁהוֹלֵךְ מִבֵּיתוֹ לְבֵית־הַכְּנָסֶת.

“וַיֵּצֵא מֶלֶךְ־סְדֹם לִקְרָאתוֹ”⁸⁹⁰ – הִתְחִיל מְכַשְׁכֵּשׁ לוֹ בִּזְנָבוֹ⁸⁹¹, אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה יָרַדְתָּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִצַּלְתָּ אַף אֲנִי יָרַדְתִּי לְחֵמָר וְנִצָּלְתִּי. “אֶל־עֵמֶק שָׁוֵה”⁸⁹² – בְּשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן אָמְרוּ: שֶׁשָּׁם הֻשְׁווּ⁸⁹³ כָל הַגּוֹיִים וְקָצְצוּ אֲרָזִים וְעָשׂוּ בִימָה גְדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ בְּתוֹכָה לְמָעְלָה, וְהָיוּ מְקַלְּסִין לְפָנָיו וְאוֹמְרִין לוֹ: “שְׁמָעֵנִי אֲדוֹנִי, נְשִׂיא אֱלֹהִים” וְגוֹ'. אָמְרוּ לוֹ: מֶלֶךְ אַתָּה עָלֵינוּ, נָשִׂיא אַתָּה עָלֵינוּ, אֱלוֹהַּ אַתָּה עָלֵינוּ! אָמַר לָהֶם: אַל יֶחְסַר עוֹלָם מַלְכּוֹ וְאַל יֶחְסַר אֱלוֹהוֹ (ב"ר מג).

כד “אַל־תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד”⁸⁹⁴ – אָמַר רַ' לֵוִי: מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר: תֹּאמַר אוֹתָן הָאוֹכְלוֹסִין שֶׁהָרַגְתִּי שֶׁהָיָה בָהֶם צַדִּיק אוֹ יְרֵא־שָׁמָיִם? מָשָׁל לְתַבָּן⁸⁹⁵ שֶׁהָיָה עוֹבֵר לִפְנֵי פַרְדֵּסוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, רָאָה חֲבִילָה שֶׁל קוֹצִים וְיָרַד וּנְטָלָהּ; וְהֵצִיץ הַמֶּלֶךְ וְרָאָה אוֹתוֹ, הִתְחִיל מִטַּמֵּן מִפָּנָיו. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מִטַּמֵּן?⁸⁹⁶ (כַּמָּה) פוֹעֲלִים הָיִיתִי צָרִיךְ שֶׁיָּקֹשּׁוּ⁸⁹⁷ אוֹתָהּ, עַכְשָׁו שֶׁקְּשַׁשְׁתָּהּ אַתָּה – בּוֹא וְטוֹל שְׂכָרֶךָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם: אוֹתָם הָאוֹכְלוֹסִין שֶׁהָרַגְתָּ קוֹצִים כְּסוּחִים הָיוּ (שם מ"ד).

כה “וַיֵּרָא אֵלָיו יְיָ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא”⁸⁹⁸ – בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם לִמּוֹל הָלַךְ וְנִמְלַךְ⁸⁹⁹ בִּשְׁלֹשָׁה אוֹהֲבָיו, עָנֵר, אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא. אָמַר לוֹ עָנֵר: כְּבָר אַתָּה כְּבֶן מֵאָה שָׁנָה וְאַתָּה הוֹלֵךְ וּמְצַעֵר עַצְמֶךָ? אָמַר לוֹ אֶשְׁכּוֹל: מָה אַתָּה הוֹלֵךְ וּמְסַיֵּם⁹⁰⁰ עַצְמְךָ בֵּין שׂוֹנְאֶיךָ? אָמַר לוֹ מַמְרֵא: אֱלֹהֶיךָ שֶׁעָמַד לְךָ בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ וּבַמְּלָכִים וּבָרְעָבוֹן, וְזֶה הַדָּבָר לֹא תִשְׁמַע לוֹ? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַתָּה נָתַתָּ לוֹ עֵצָה טוֹבָה לִמּוֹל, חַיֶּיךָ, אֵינִי נִגְלֶה עָלָיו לֹא בַפַּלְטִין שֶׁל עָנֵר וְלֹא בַפַּלְטִין שֶׁל אֶשְׁכּוֹל אֶלָּא בַפַּלְטִין שֶׁלָּךְ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֵּרָא אֵלָיו יְיָ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא” (שם מב).

כו “וַיֵּרָא אֵלָיו יְיָ… כְּחֹם הַיּוֹם”⁹⁰¹ – מַהוּ "כְּחֹם הַיּוֹם? אָמַר רַ' חַמָּא בַר חֲנִינָא: אוֹתוֹ הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי לְמִילָה שֶׁל אַבְרָהָם הָיָה וּבָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִשְׁאֹל בְּאַבְרָהָם⁹⁰². הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ⁹⁰³, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ אוֹתוֹ צַדִּיק בָּאוֹרְחִים. שָׁלַח אַבְרָהָם אֶת אֱלִיעֶזֶר שֶׁיֵּצֵא לַחוּץ. יָצָא וְלֹא מָצָא (אוֹרְחִים). אָמַר אַבְרָהָם: אֵינִי מַאֲמִינֶךָ. זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת: אֵין אֱמוּנָה בַּעֲבָדִים. יָצָא הוּא בְעַצְמוֹ.

“וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים”⁹⁰⁴ – מִי הֵם “שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים”? – מִיכָאֵל, רְפָאֵל וְגַבְרִיאֵל. מִיכָאֵל בָּא לְבַשֵּׂר אֶת־שָׂרָה, רְפָאֵל בָּא לְרַפֵּא אֶת־אַבְרָהָם וְגַבְרִיאֵל בָּא לַהֲפוֹךְ אֶת־סְדוֹם (ב"מ פו:).

כז “וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם”⁹⁰⁵ – בָּרַח בֶּן־הַבָּקָר מִלְּפָנָיו וְנִכְנַס לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, וְנִכְנַס אַבְרָהָם אַחֲרָיו וְרָאָה שָׁם אָדָם וְעֶזְרוֹ שׁוֹכְבִים עַל הַמִּטּוֹת וִישֵׁנִים וְנֵרוֹת דּוֹלְקִים עֲלֵיהֶם, וְרֵיחַ טוֹב עוֹלֶה מֵהֶם כְּרֵיחַ־נִיחוֹחַ. לְפִיכָךְ חָמַד אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה לַאֲחֻזַּת קָבֶר (פדר"א לו).

ב. תְּפִלַּת אַבְרָהָם וְחַטְאוֹת סְדוֹם

כח “וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר… הֲשֹׁפֵט כָּל־הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט”⁹⁰⁶? אָמַר רַ' לֵוִי: אִם עוֹלָם אַתָּה מְבַקֵּשׁ – אֵין דִּין, וְאִם דִּין אַתָּה מְבַקֵּשׁ– אֵין עוֹלָם. אַתָּה תוֹפֵס⁹⁰⁷ אֶת הַחֶבֶל בִּשְׁנֵי רָאשִׁים: אַתָּה מְבַקֵּשׁ עוֹלָם וּמְבַקֵּשׁ דִּין? טוֹל לְךָ אֶחָד מֵהֶם. וְאִם אֵין אַתָּה מְוַתֵּר קִמְעָא⁹⁰⁸ – אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד (ב"ר לט, מט).

כט “אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה”⁹⁰⁹ – אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא: בִּקֵּשׁ אַבְרָהָם לֵירֵד לוֹ⁹¹⁰ מֵחֲמִשִּׁים לַחֲמִשָּׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: חֲזוֹר בְּךָ לְמַפְרֵעַ. אָמַר רַ' לֵוִי: לַחֲלַפְסִדְרָא⁹¹¹ מְלֵאָה מָיִם, כָּל זְמַן שֶׁהִיא מְלֵאָה מַיִם הַסַּנֵּגוֹר מְלַמֵּד⁹¹²; פְּעָמִים שֶׁהַדַּיָּן מְבַקֵּשׁ שֶׁיְלַמֵּד הַסַּנֵּגוֹר, וְהוּא אוֹמֵר: הוֹסִיפוּ בְתוֹכָהּ מָיִם (שם מט).

ל שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא נִתְגָּאוּ אֶלָּא בִשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ⁹¹³ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. מַה־נֶּאֱמַר בְּאַרְצָם? “אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא־לָחֶם… מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ, נָתִיב לֹא־יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה”⁹¹⁴ – שֶׁאֵין לְךָ כָּל שְׁבִיל וּשְׁבִיל בִּסְדוֹם שֶלֹּא הָיוּ בוֹ שִׁבְעָה אִילָנוֹת זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה⁹¹⁵ – גֶּפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֱגוֹז וְשָׁקֵד, תַּפּוּחַ וּפַרְסֵק, וְהָיָה כָל הַשְׁבִיל מְסֻכָּךְ⁹¹⁶. אָמַר רַ' לֵוִי בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: בַּר־הֶדְיָא⁹¹⁷ צוֹפֶה מַאֲכָלוֹ מִשְּׁמוֹנָה־עָשָׂר מִיל, וְכֵוָן שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל אִילָנֵי סְדוֹם לֹא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת עַל הָאָרֶץ מִכֹּחָם שֶׁל אִילָנוֹת⁹¹⁸. כְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ אֶחָד לְגַנָּן וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ: “תֶּן־לִי בְאִיסָר⁹¹⁹ יָרָק” – כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ הָיָה מְשַׁכְשְׁכוֹ⁹²⁰ בְּמַיִם וּמוֹצִיא מֵעָפָר⁹²¹ זָהָב. אָמְרוּ (אַנְשֵׁי) סְדוֹם: מֵאַחַר שֶׁאָנוּ שְׁרוּיִים⁹²² בְּשַׁלְוָה וּבְטוֹבָה, מָזוֹן יוֹצֵא מֵאַרְצֵנוּ, כֶּסֶף וְזָהָב יוֹצֵא מֵאַרְצֵנוּ, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת יוֹצְאוֹת מֵאַרְצֵנוּ – לָמָּה לָנוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים, שֶׁאֵין בָּאִים אֶלָּא לְחַסְּרֵנוּ? בּוֹאוּ וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת רֶגֶל⁹²³ מֵאַרְצֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי־רָגֶל דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ”⁹²⁴ – אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בְּטוֹבָה שֶׁהֵיטַבְתִּי לָכֶם אַתֶּם מְבַקְשִׁים לְשַׁכַּח אֶת הָרֶגֶל מִבֵּינוֹתֵיכֶם, אֲנִי אֲשַׁכַּח אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם.

דָּרַשׁ רָבָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “עַד־אָנָה תְּהוֹתְתוּ עַל־אִישׁ תְּרָצְּחוּ כֻלְכֶם כְּקִיר נָטוּי גָּדֵר הַדְּחוּיָה”⁹²⁵ – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ אֵצֶל קִיר נָטוּי וְדוֹחִין אוֹתוֹ עָלָיו וּבָאִים וְנוֹטְלִים אֶת מָמוֹנוֹ.

מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “חָתַר בַּחשֶׁךְ בָּתִּים יוֹמָם חִתְּמוּ־לָמוֹ”⁹²⁶ – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי־מָמוֹן וּמַפְקִידִים אֶצְלָם אֲפַרְסְמוֹן⁹²⁷ וּמַנִּיחִין אוֹתוֹ בְּבֵית־גִּנְזֵיהֶם, וְלָעֶרֶב בָּאִים וּמְרִיחִים אוֹתוֹ כְּכֶלֶב, וְחוֹתְרִים שָׁם וְנוֹטְלִים אוֹתוֹ מָמוֹן.

אָמְרוּ: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ שׁוֹר – רוֹעֶה יוֹם אֶחָד, וְשֶׁאֵין לוֹ – רוֹעֶה שְׁנֵי יָמִים. הָיָה שָׁם יָתוֹם בֶּן אַלְמָנָה, מָסְרוּ לוֹ אֶת שׁוֹרֵיהֶם לִרְעוֹתָם. הָלַךְ וּנְטָלָם וַהֲרָגָם. אָמַר לָהֶם: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ שׁוֹר יִטּוֹל עוֹר אֶחָד וְשֶׁאֵין לוֹ שׁוֹר יִטּוֹל שְׁנֵי עוֹרוֹת. אָמְרוּ לוֹ: מַה־זֶּה? אָמַר לָהֶם: סוֹף דִּין כִּתְחִלַּת דִּין.

מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ שׁוּרָה שֶׁל לְבֵנִים, הָיָה בָא כָל־אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹטֵל אֶחָת. אָמַר: לֹא נָטַלְתִּי אֶלָּא אֶחָת.

מִי שֶׁהָיָה שׁוֹטֵחַ שׁוּמִים אוֹ בְצָלִים, הָיָה בָא כָל־אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹטֵל אֶחָד. אָמַר: לֹא נָטַלְתִּי אֶלָּא אֶחָד.

אַרְבָּעָה דַיָנִים הָיוּ בִסְדוֹם: שַׁקְרַאי⁹²⁸ וְשַׁקְרוּרַאי וְזַיְּפַאי וּמַצְלֵי־דִינָא.

מִי שֶׁהִכָּה אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ וְהִפִּילָה⁹²⁹, הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ (לְבַעְלָהּ): תְּנֶנָּה לוֹ שֶׁיְעַבְּרֶנָּה⁹³⁰ לָּךְ.

מִי שֶׁקִּצֵּץ אֹזֶן שֶׁל חֲמוֹר שֶׁל חֲבֵרוֹ, אָמְרוּ לוֹ (לְבַעַל הַחֲמוֹר): תְּנֵהוּ לוֹ עַד שֶׁתִּצְמָח⁹³¹.

מִי שֶׁפְּצָעוֹ חֲבֵרוֹ, אָמְרוּ לוֹ: תֶּן־לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁהִקִּיז לְךָ דָּם⁹³².

מִי שֶׁעָבַר בְּגֶשֶׁר נוֹתֵן אַרְבָּעָה זוּזִים, וְשֶׁעָבַר בְּמַיִם נוֹתֵן שְׁמוֹנָה זוּזִים.

פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן לְשָׁם כּוֹבֵס אֶחָד. אָמְרוּ לוֹ: תֵּן אַרְבָּעָה זוּזִים. אָמַר לָהֶם: אֲנִי בְּמַיִם עָבָרְתִּי. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, תֵּן שְׁמוֹנָה. לֹא נָתַן – פְּצָעוּהוּ. בָּא לִפְנֵי הַדַּיָּנִים. אָמְרוּ לוֹ: תֵּן שָׂכָר שֶׁהִקִּיזוּ לְךָ דָּם, וּשְׁמוֹנָה זוּזִים שֶׁעָבַרְתָּ בְּמָיִם.

אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם נִזְדַּמֵּן לְשָׁם. פְּצָעוּהוּ, וּבָא לִפְנֵי הַדַּיָּן. אָמַר לוֹ: תֶּן־לוֹ שְׂכָרוֹ, שֶׁהִקִּיז לְךָ דָּם. נָטַל אֱלִיעֶזֶר אֶבֶן וּפָצַע אֶת־הַדַּיָּן. אָמַר לוֹ: שָׂכָר שֶׁיֶּשׁ־לִי בְיָדְךָ תְּנֵהוּ לָזֶה – וּמָמוֹן שֶׁלִּי בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד.

כָּךְ הִתְנוּ בֵינֵיהֶם אַנְשֵׁי סְדוֹם: מִי שֶׁיַּזְמִין⁹³³ אָדָם לְבֵית־הַמִּשְׁתֶּה יִפְשְׁטוּ טַלִּיתוֹ⁹³⁴. נִזְדַּמֵּן אֱלִיעֶזֶר לְשָׁם לְבֵית־הַמִּשְׁתֶּה וְלֹא הִזְמִינוּהוּ. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לִסְעוֹד הָלַךְ וְיָשַׁב בְּסוֹף כֻּלָּם. אָמְרוּ לוֹ: מִי הִזְמִינְךָ לְכָאן? אָמַר לָזֶה שֶׁיָּשַׁב (אֶצְלוֹ): אַתָּה הִזְמַנְתָּנִי. אָמַר: שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ שֶׁאֲנִי הִזְמַנְתִּי וְיִפְשְׁטוּ בִגְדִּי. נָטַל טַלִּיתוֹ וּבָרַח לַחוּץ. וְכֵן עָשָׂה אֱלִיעֶזֶר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד עַד שֶׁיָּצְאוּ כֻלָּם, וְאָכַל הוּא אֶת הַסְּעֻדָּה.

הָיְתָה לָהֶם מִטָּה שֶׁהָיוּ מַשְׁכִּיבִין בָּהּ אוֹרְחִים. אָדָם אָרֹךְ – קִצְּרוּהוּ, קָצָר – מְתָחוּהוּ. נִזְדַּמֵּן לְשָׁם אֱלִיעָזֶר אָמְרוּ לוֹ: עֲלֵה וּשְׁכַב בַּמִּטָּה. אָמַר לָהֶם: מִיּוֹם שֶׁמֵּתָה אִמִּי נָדַרְתִּי נֵדֶר שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּב בְּמִטָּה.

כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לָהֶם עָנִי הָיָה כָל־אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן לוֹ דִינָר⁹³⁵ וְכוֹתֵב שְׁמוֹ עָלָיו, וּפַת לֹא הָיוּ נוֹתְנִים לוֹ. וּכְשֶׁמֵּת הֶעָנִי הָיָה בָא כָל אֶחָד וְנוֹטֵל דִּינָר שֶׁלּוֹ. הָיְתָה שָׁם רִיבָה⁹³⁶ אַחַת שֶׁהוֹצִיאָה פַּת לְעָנִי בְּכַדָּהּ. עָבְרוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים וְלֹא מֵת – וְנִתְגַּלָּה הַדָּבָר. טָשׁוּ⁹³⁷ אֶת־הָרִיבָה בִדְבַשׁ וְהֶעֱמִידוּהָ עַל גַּג הַחוֹמָה וּבָאוּ דְבוֹרִים וַאֲכָלוּהָ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי־רָבָּה”⁹³⁸ – עַל עִסְקֵי רִיבָה (סנה' קח:, קט.; במ“ר ט; ויק”ר ה; ב“ר מב ורש”י שם עפ"י “מד' הרנינו”).

לא מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי נְעָרוֹת שֶׁיָּרְדוּ לְמַלְאוֹת מַיִם מִן הַמַּעְיָן, אָמְרָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ: לָמָּה פָּנַיִךְ חוֹלָנִיּוֹת? אָמְרָה לָהּ: כָּלוּ מְזוֹנוֹתֵינוּ וּכְבָר אָנוּ נוֹטִים לָמוּת. מֶה עָשָׂתָה? מִלְאָה אֶת־הַכַּד קֶמַח וְהֶחֱלִיפוּ: נָטְלָה זוֹ מַה שֶׁבְּיַד זוֹ וְזוֹ מַה שֶׁבְּיַד זוֹ. כֵּוָן שֶׁהִרְגִּישׁוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם בַּדָּבָר – נְטָלוּהָ וּשְׂרָפוּהָ.

אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֲפִלּוּ אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִשְׁתֹּק – דִּינָהּ שֶׁל נַעֲרָה אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתִי לִשְׁתֹּק. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הַכְּצַעֲקָתָהּ”⁹³⁹, ⁹⁴⁰ – צַעֲקָתָהּ שֶׁל נַעֲרָה (ב“ר מט; ילק”ש וירא יח).

לב רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: הִכְרִיזוּ בִסְדוֹם וְאָמָרוּ: כָּל מִי שֶׁהוּא מַחֲזִיק⁹⁴¹ בְּפַת־לֶחֶם לְגֵר וּלְעָנִי וְאֶבְיוֹן יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ.

פְּלוֹטִית בִּתּוֹ שֶׁל לוֹט הָיְתָה נְשׂוּאָה לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי סְדוֹם, רָאֲתָה עָנִי אֶחָד מְדֻקְדָּק⁹⁴² בִּרְחוֹב הָעִיר וְעָגְמָה⁹⁴³ נַפְשָׁהּ עָלָיו. מֶה הָיְתָה עוֹשָׂה? בְּכָל יוֹם כְּשֶׁהָיְתָה יוֹצְאָה לִשְׁאוֹב מַיִם הָיְתָה נוֹתֶנֶת בְּכַד שֶׁלָּהּ מִכָּל מְזוֹן־בֵּיתָהּ וּמְכַלְכֶּלֶת אוֹתוֹ הֶעָנִי. אָמְרוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם: הֶעָנִי הַזֶּה מֵאַיִן הוּא חָי? – עַד שֶׁיָּדְעוּ הַדָּבָר וְהוֹצִיאוּ אוֹתָהּ לְהִשָּׂרֵף, אָמְרָה: אֱלֹהֵי הָעוֹלָם, עֲשֵׂה מִשְׁפָּטִי וְדִינִי מֵאַנְשֵׁי סְדוֹם! וְעָלְתָה צַעֲקָתָהּ לִפְנֵי כִסֵּא־הַכָּבוֹד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “אֵרְדָה־נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי”⁹⁴⁴ – אִם כְּצַעֲקַת הַנַּעֲרָה הַזֹּאת עָשׂוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם אֶהֱפֹךְ יְסוֹדוֹתֶיהָ לְמַעְלָה ופָנֶיהָ לְמָטָּה (פדר"א כה).

לג חֲמִשָּׁה רָאשֵׁי־דַיָּנִים הָיוּ בִסְדוֹם: קַו־שֶׁקֶר⁹⁴⁵ וְרַב־שֶׁקֶר, רַב־נָבָל, רַב מַסְטִידִין וְקַלָּאפֶנְדַּר. לוֹט הָיָה אַרְכִי⁹⁴⁶־הַדַּיָּנִים שֶׁבְּכֻלָּם. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶם דְּבָרִים שֶׁהֵם עֲרֵבִים לָהֶם הֵם אוֹמְרִים לוֹ: “גֶּשׁ־הָלְאָה”⁹⁴⁷ – עֲלֵה לְמַעְלָה, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶם דְּבָרִים שֶׁאֵין עֲרֵבִים לָהֶם, הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: “הָאֶחָד בָּא־לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט”⁹⁴⁸ (ב"ר נ).

לד אָמַר רַ' יִרְמְיָהוּ בֶן אֱלִיעֶזֶר: עִקַּר שַׁלְוָתָהּ שֶׁל סְדוֹם לֹא הָיְתָה אֶלָּא חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וּמֵהֶן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַרְעִישׁ עֲלֵיהֶם הָרִים וּמֵבִיא עֲלֵיהֶם זְוָעוֹת⁹⁴⁹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ תְשׁוּבָה – וְלֹא עָשׂוּ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הַמַּעְתִּיק הָרִים וְלֹא יָדָעוּ”⁹⁵⁰ – וּבְסוֹף “אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּוֹ”⁹⁵¹ (שם).

לה “וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וְתְּהִי נְצִיב מֶלַח”⁹⁵² – רַ' יִצְחָק אָמַר: עַל שֶׁחָטְאָה בְּמֶלַח. בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁבָּאוּ הַמַּלְאָכִים אֶל לוֹט אָמַר לוֹט לְאִשְׁתּוֹ: תְּנִי לָאוֹרְחִים הַלָּלוּ קְצָת מֶלַח. אָמְרָה לוֹ: אַף מִנְהָג רַע זֶה אַתָּה רוֹצֶה לְלַמְּדוֹ⁹⁵³ כָאן! מַה הִיא עוֹשָׂה? הוֹלֶכֶת אֶל כָּל שְׁכֵנוֹתֶיהָ וְאוֹמֶרֶת לָהֶן: “תְּנוּ לִי מֶלַח, שֶׁיֶּשׁ לָנוּ אוֹרְחִים” – וְהִיא מִתְכַּוֶּנֶת⁹⁵⁴ שֶׁיַּכִּירוּ בָהֶם אַנְשֵׁי הָעִיר. עַל כֵּן “וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח” (שם נ, נא).

ג. זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם

לו “כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ”⁹⁵⁵ אָמַר רַ' לֵוִי בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמִי שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ וְהָלַךְ בַּמִּדְבָּר יוֹם הָרִאשׁוֹן וְיוֹם הַשֵּׁנִי וְיוֹם הַשְּׁלִישִׁי עַד עֲשָׂרָה יָמִים, וְלֹא מָצָא לֹא עִיר וְלֹא פֻנְדָּק⁹⁵⁶, וְלֹא אִילָן וְלֹא מַיִם וְלֹא בְּרִיָּה, וְאַחַר שֶׁהָלַךְ עֲשָׂרָה יָמִים צָפָה אִילָן אֶחָד מֵרָחוֹק, אָמַר: שֶׁמָּא יֵשׁ תַּחְתָּיו מָיִם. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלוֹ מְצָאוֹ עוֹמֵד עַל הַמַּעְיָן, רָאָה אוֹתוֹ נַאֲתָן⁹⁵⁷ וּפֵרוֹתָיו מְתוּקִים וַעֲנָפָיו נָאִים וְצִלּוֹ נָאֶה, יָשַׁב לוֹ וְנִתְקָרֵר בְּצִלּוֹ וְאָכַל מִן פֵּרוֹתָיו וְשָׁתָה מִן הַמַּעְיָן וְעָרֵב לוֹ וְשָׁבַת נַפְשׁוֹ עָלָיו. כֵּוָן שֶׁעָמַד לֵילֵךְ אָמַר לָאִילָן: אִילָן, אִילָן, בַּמֶּה אֲבָרֶכְךָ וּמַה יֶּשׁ־לִי לוֹמַר לָךְ? שֶׁיְהֵא עֵצְךָ נָאֶה – נָאֶה הוּא; שֶׁיְהֵא צִלְּךָ נָאֶה – כְּבָר הוּא נָאֶה; שֶׁיִּהְיוּ עֲנָפֶיךָ נָאִים – נָאִים הֵם; שֶׁיִּהְיוּ פֵרוֹתֶיךָ מְתוּקִים – מְתוּקִים הֵם; שֶׁיְהֵא מַעְיָן יוֹצֵא מִתַּחַת שָׁרְשְׁךָ – כְּבָר מַעְיָן יוֹצֵא מִתַּחַת שָׁרְשֶׁךָ; שֶׁתְּהֵא עוֹמֵד בְּמָקוֹם חָבִיב – בְּמָקוֹם חָבִיב אַתָּה עוֹמֵד, – בַּמָּה אֲבָרְכֶךָ? אֶלָּא כָּל הַנְּטִיעוֹת הָעוֹמְדוֹת מִמְּךָ יִהְיוּ כְמוֹתֶךָ. כָּךְ כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הָעוֹלָם עָמְדוּ עֶשְׂרִים דּוֹר וְלֹא הָיְתָה בָהֶם תּוֹעֶלֶת וְלֹא עָמַד מֵהֶם צַדִּיק עַד אַחַר עֶשְׂרִים דּוֹר. צָפָה⁹⁵⁸ הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא אֶת אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה נָתוּן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים, וְאָמַר הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא: תֹּאמַר שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ כֹּחַ לַעֲמוֹד⁹⁵⁹? כֵּוָן שֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לְכִבְשַׁן־הָאֵשׁ וְקִדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא וְעָמַד בְּנִסְיוֹנוֹ, מִיָּד קֵרְבוֹ הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בָּנָה לוֹ אֶת הַפֻּנְדָּק וְהָיָה זָן עוֹבְרִים וְשָׁבִים, וְהָיָה מַכְנִיס אֶת־הַבְּרִיּוֹת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְהוֹדִיעַ כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא בָּעוֹלָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא: אַבְרָהָם, אַבְרָהָם, מַה יֶּשׁ־לִי לוֹמַר לְךָ וּבַמָּה אֲבָרְכֶךָ? שֶׁתְּהֵא שָׁלֵם וְצַדִּיק לְפָנַי, אוֹ שֶׁתְּהֵא שָׂרָה אִשְׁתְּךָ צַדֶּקֶת לְפָנָי – צַדִּיק אַתָּה וְשָׂרָה אִשְׁתְּךָ צַדֶּקֶת לְפָנָי; אוֹ שֶׁיִּהְיוּ כָל־בְּנֵי־בֵיתְךָ צַדִּיקִים – צַדִּיקִים הֵם לְפָנָי, – בַּמָּה אֲבָרְכֶךָ? אֶלָּא כָל־בָּנִים שֶׁעֲתִידִים לַעֲמוֹד מִמְּךָ יִהְיוּ כְמוֹתֶךָ (במ"ר ב; תענ' ה).

לז “וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה”⁹⁶⁰ – כַּמָּה בָנִים הֵינִיקָה שָׂרָה? אָמַר רַ' לֵוִי: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁגָּמַל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עָשָׂה סְעֻדָּה גְדוֹלָה. הָיוּ כָל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם מְרַנְּנִים⁹⁶¹ וְאוֹמְרִים: רְאִיתֶם זָקֵן וּזְקֵנָה, שֶׁהֵבִיאוּ אֲסוּפִי⁹⁶² מִן הַשּׁוּק וְאוֹמְרִים בְּנֵנוּ הוּא! וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂים מִשְׁתֶּה גָדוֹל לְהַעֲמִיד⁹⁶³ דִּבְרֵיהֶם. מֶה עָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ? הָלַךְ וְזִמֵּן כָּל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר וְשָׂרָה אִמֵּנוּ זִמְּנָה אֶת־נְשׁוֹתֵיהֶם, וְכָל אַחַת וְאַחַת הֵבִיאָה בְנָהּ עִמָּהּ וּמֵינִקְתָּהּ לֹא הֵבִיאָה, וְנַעֲשָׂה נֵס בְּשָׂרָה אִמֵּנוּ וְנִפְתְּחוּ דַדֶּיהָ כִּשְׁנֵי מַעְיָנוֹת וְהֵינִיקָה אֶת־כֻּלָּם. וַעֲדַיִן הָיוּ מְרַנְּנִים וְאוֹמְרִים: אִם שָׂרָה “הֲבַת־תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד” – אַבְרָהָם בֶּן מֵאָה שָׁנָה יוֹלִיד? מִיָּד נֶהְפַּךְ קְלַסְתֵּר⁹⁶⁴ פָּנִים שֶׁל יִצְחָק וְנִדְמָה לְאַבְרָהָם. פָּתְחוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ: “אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק”⁹⁶⁵ (ב"מ פז.).

לח אִמֵּנוּ שָׂרָה הָיְתָה צְנוּעָה יוֹתֵר מִדָּי. אָמַר לָהּ אַבְרָהָם אָבִינוּ: אֵין זוֹ שְׁעַת הַצְּנִיעוּת, אֶלָּא גַלִּי אֶת־דַּדַּיִךְ וְקַדְּשִׁי שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל שֶׁהִתְחִיל הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹת נִסִּים. גִּלְתָה אֶת דַּדֶּיהָ וְהָיוּ נוֹבְעוֹת חָלָב כִּשְׁנֵי מַעְיָנוֹת. וְהָיוּ מַטְרוֹנִיּוֹת⁹⁶⁶ בָּאוֹת וּמֵינִיקוֹת אֶת־בְּנֵיהֶן מִמֶּנָּה וְהָיוּ אוֹמְרוֹת: אֵין אָנוּ כְּדַי לְהֵינִיק אֶת־בָּנֵינוּ מֵחֲלָבָהּ שֶׁל הַצַּדֶּקֶת (ב“ר נג; ילק”ש וירא).

לט “וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל”⁹⁶⁷ – אָמַר רַ' יְהוּדָה בְרַ' סִימוֹן: מִשְׁתֵּה גְדוֹלִים – עוֹג וְכָל גְּדוֹלִים עִמּוֹ הָיוּ שָׁם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ לוֹ לְעוֹג: לֹא כָךְ הָיִיתָ אוֹמֵר: אַבְרָהָם פִּרְדָּה עֲקָרָה הוּא וְאֵינוֹ מוֹלִיד? כֵּוָן שֶׁרָאָה אֶת יִצְחָק אָמַר לָהֶם: עַכְשָׁו מַתְּנָתוֹ⁹⁶⁸ מַה הִיא? לֹא שְׁפוּפָה⁹⁶⁹? אִם אֲנִי נוֹתֵן אֶצְבָּעִי עָלָיו אֲנִי פוֹחֲסוֹ⁹⁷⁰. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא: מָה אַתָּה מְבַזֶּה עַל מַתְּנָתִי? חַיֶּיךָ⁹⁷¹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת יוֹצְאִים מִבְּנֵי־בָנָיו, וְאֵין סוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ⁹⁷² לִפּוֹל אֶלָּא בְיַד בָּנָיו (ב“ר נג; דב”ר א).

מ “וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל־הַשֹּמֵעַ יִצֲחַק־לִי”⁹⁷³ – אָמְרוּ בְשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל בְּרַ' יִצְחָק: רְאוּבֵן בְּשִׂמְחָה⁹⁷⁴ – שִׁמְעוֹן מָה אִכְפַּת לוֹ? כָּךְ שָׂרָה נִפְקְדָה – אֲחֵרִים מָה אִכְפַּת לָהֶם? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְקְדָה אִמֵּנוּ שָׂרָה הַרְבֵּה עֲקָרוֹת נִפְקְדוּ עִמָּהּ, הַרְבֵּה חוֹלִים נִתְרַפְּאוּ עִמָּהּ, הַרְבֵּה חֵרְשִׁים נִתְפַּקְּחוּ⁹⁷⁵, הַרְבֵּה סוֹמִים נִתְפַּתְּחוּ, הַרְבֵּה שׁוֹטִים נִשְׁתַּפּוּ⁹⁷⁶, שֶׁנִּתַּן דּוֹרְיָה⁹⁷⁷ לָעוֹלָם.

רַ' לֵוִי אָמָר: הוֹסִיף הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא עַל הַמְּאוֹרוֹת. בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק הָיוּ הַכֹּל שְׂמֵחִים: שָׁמַיִם וָאָרֶץ, חַמָּה וּלְבָנָה, כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.

“וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ… יִצְחָק”⁹⁷⁸ – יָצָא חֹק לָעוֹלָם, נִתַּן דּוֹרְיָה לָעוֹלָם (ב“ר נג; תנח' תולדות; ילק”ש וירא).

––––––––

מא “וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ אֶת הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת־בְּנָהּ”⁹⁷⁹ – אָמַר רַ' עֲקִיבָא: מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה אִמֵּנוּ שָׂרָה רוֹאָה אֶת־יִשְׁמָעֵאל בּוֹנֶה בָּמְסִין⁹⁸⁰ וְצָד חֲגָבִין וּמַעֲלֶה וּמַקְטִיר לַעֲבוֹדָה־זָרָה. אָמְרָה: שֶׁמָּא יִלְמַד בְּנִי כָּךְ וְיֵלֵךְ וְיַעֲבֹד כָּךְ – וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל בַּדָּבָר. אָמַר לָהּ (אַבְרָהָם): לְאַחַר שֶׁזָּכִין⁹⁸¹ לוֹ לְאָדָם חָבִין⁹⁸² לוֹ? לְאַחַר שֶׁעֲשִׂינוּהָ גְּבִירָה וְהִכְנַסְנוּהָ לִגְדֻלָּה זוֹ – נִטְרְדֶנָּה⁹⁸³ מִתּוֹךְ בֵּיתֵנוּ? מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלֵינוּ? לֹא נִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם⁹⁸⁴ מִתְחַלֵּל בַּדָּבָר? אָמְרָה לוֹ: הוֹאִיל וְאַתָּה אוֹמֵר חִלּוּל־הַשֵּׁם בַּדָּבָר, יַכְרִיעַ הַמָּקוֹם בֵּין דְּבָרַי לִדְבָרֶיךָ.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: זֶה אֶחָד מִן אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיָה רַ' עֲקִיבָא דוֹרֵשׁ וְאֵין אֲנִי דוֹרֵשׁ כְּמוֹתוֹ, וּדְבָרַי נִרְאִין מִדְּבָרָיו. אֲנִי אוֹמֵר: חָס וְשָׁלוֹם, שֶׁיְהֵא בְּבֵיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק כָּךְ! אֶפְשָׁר לְמִי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו “כִּי יְדַעְתִּיו”⁹⁸⁵ – תִּהְיֶה עֲבוֹדָה־זָרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ? אֶלָּא אֵין צְחוֹק הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא לְעִנְיַן־יְרֻשָּׁה. שֶׁכְּשֶׁנּוֹלַד יִצְחָק לְאַבְרָהָם אָבִינוּ הָיוּ הַכֹּל שְׂמֵחִין וְאוֹמְרִין: נוֹלַד בֵּן לְאַבְרָהָם! נוֹלַד בֵּן לְאַבְרָהָם, נוֹחֵל אֶת הָעוֹלָם! וְהָיָה יִשְׁמָעֵאל מְצַחֵק וְאוֹמֵר: אַל תְּהוּ שׁוֹטִים, אַל תְּהוּ שׁוֹטִים! אֲנִי בְכוֹר וַאֲנִי נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים! (תוספ' סוטה ה ו; ב"ר נג).

מב רַ' עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַ' לֵוִי אָמָר: אָמַר לוֹ יִשְׁמָעֵאל לְיִצְחָק: נֵלֵךְ וְנִרְאֶה חֲלָקֵינוּ בַּשָּׂדֶה. וְהָיָה יִשְׁמָעֵאל נוֹטֵל קֶשֶׁת וְחִצִּים וּמוֹרֶה כְּלַפֵּי יִצְחָק וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ מְשַׂחֵק. רָאֲתָה שָׂרָה וְהִגִּידָה לְאַבְרָהָם (ב“ר נג; פדר”א ל).

מג “וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר… וַיְשַׁלְּחֶהָ”⁹⁸⁶ – לָּקַח אֶת הַדִּרְדּוּר⁹⁸⁷ וְקָשַׁר בְּמָתְנֶיהָ שֶׁל הָגָר, כְּדֵי שֶׁיְהֵא סוֹחֵף⁹⁸⁸ אַחֲרֶיהָ, וּכְשֶׁיִּרְצֶה אַבְרָהָם לִרְאוֹת אֶת־יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ יִרְאֶה אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלְכוּ בָהּ. וְיָשַׁב יִשְׁמָעֵאל בְּמִדְבַּר פָּארָן וְלָקַח לוֹ אִשָּׁה מֵעַרְבוֹת מוֹאָב וְעַיְסָה שְׁמָהּ.

לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָלַךְ אַבְרָהָם לִרְאוֹת אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ בְּמִדְבַּר פָּארָן, וְנִשְׁבַּע לְשָׂרָה שֶׁלֹּא יֵרֵד מִן הַגָּמָל בִּמְקוֹם שֶׁיִּשְׁמָעֵאל שָׁרוּי⁹⁸⁹ שָׁם. וְהִגִּיעַ לְשָׁם בַּחֲצִי־הַיּוֹם. מָצָא שָׁם אִשְׁתּוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לָהּ: הֵיכָן הוּא יִשְׁמָעֵאל? אָמְרָה לוֹ: הָלַךְ הוּא וְאִמּוֹ לְהָבִיא פֵרוֹת וּתְמָרִים מִן הַמִּדְבָּר. אָמַר לָהּ: תְּנִי לִי מְעַט מַיִם וּמְעַט לֶחֶם, כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי מִדֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר. אָמְרָה לוֹ: אֵין לֶחֶם וְאֵין מָיִם. אָמַר לָהּ: כְּשֶׁיָּבוֹא יִשְׁמָעֵאל בַּעְלֵךְ אִמְרִי לוֹ: בָּא זָקֵן אֶחָד מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִרְאוֹתְךָ וְאָמַר שֶׁסַּף הַבַּיִת אֵינוֹ טוֹב. כְּשֶׁבָּא יִשְׁמָעֵאל הִגִּידָה לּוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת הַדָּבָר – וְשִׁלְּחָהּ. וְשָׁלְחָה אִמּוֹ וְלָקְחָה לוֹ אִשָּׁה מִבֵּית אָבִיהָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּשְׁמָהּ פָּטִימָה.

לְאַחַר שָׁלשׁ שָׁנִים הָלַךְ אַבְרָהָם (שׁוּב) לִרְאוֹת אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ. וְנִשְׁבַּע לְשָׂרָה כְּפַעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא יֵרֵד מִן הַגָּמָל בִּמְקוֹם שֶׁיִּשְׁמָעֵאל שָׁרוּי שָׁם. וְהִגִּיעַלְשָׁם בַּחֲצִי הַיּוֹם. מָצָא שָׁם אִשְׁתּוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לָהּ: הֵיכָן הוּא יִשְׁמָעֵאל? אָמְרָה לוֹ: הָלַךְ הוּא וְאִמּוֹ לִרְעוֹת אֶת הַגְּמַלִּים בַּמִּדְבָּר. אָמַר לָהּ: תְּנִי לִי מְעַט לֶחֶם וּמְעַט מַיִם, כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי מִדֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר. הוֹצִיאָה וְנָתְנָה לוֹ. עָמַד אַבְרָהָם וְהָיָה מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל בְּנוֹ וְנִתְמַלֵּא בֵיתוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל כָּל־טוּב. וּכְשֶׁבָּא יִשְׁמָעֵאל הִגִּידָה לּוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, וְיָדַע יִשְׁמָעֵאל שֶׁעַד עַכְשָׁו רַחֲמֵי אָבִיו עָלָיו (פדר“א ל; מדה”ג וירא).

ד. עֲקֵדַת יִצְחָק

מד אֲפִלוּ בִּקֵּשׁ הַמָּקוֹם⁹⁹⁰ מֵאָבִינוּ גַּלְגַּל עֵינוֹ הָיָה נוֹתֵן לוֹ; וְלֹא גַּלְגַּל עֵינוֹ בִּלְבַד נוֹתֵן לוֹ, אֶלָּא אַף נַפְשׁוֹ הוּא נוֹתֵן לוֹ (ספרי פיס' שיג).

מה “וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת־אַבְרָהָם”⁹⁹¹ – מַהוּ “אַחַר”? אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי בֶן זִמְרָא: אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל שָׂטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל”⁹⁹² – אָמַר שָׂטָן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, זָקֵן זֶה חֲנַנְתּוֹ לְמֵאָה שָׁנָה פְרִי־בָטֶן, מִכָּל סְעֻדָּה שֶׁעָשָׂה לֹא הָיָה לוֹ תוֹר אֶחָד אוֹ גוֹזָל אֶחָד לְהַקְרִיב לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: כְּלוּם עָשָׂה אֶלָּא בִשְׁבִיל בְּנוֹ, אִם אֲנִי אוֹמֵר לוֹ: זְבַח אֶת־בִּנְךָ לְפָנַי, מִיָּד זוֹבְחוֹ. אָמַר לְפָנָיו: נַסֵּהוּ! מִיָּד: וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת־אַבְרָהָם"⁹⁹³.

“וַיֹּאמֶר קַח־נָא אֶת־בִּנְךָ”⁹⁹⁴ – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא: אֵין “נָא” אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁעָמְדוּ עָלָיו מִלְחָמוֹת הַרְבֵּה, וְהָיָה לוֹ גִבּוֹר אֶחָד נוֹצֵחַ בְּכָל הַמִּלְחָמוֹת. לְיָמִים עָמְדָה עָלָיו מִלְחָמָה חֲזָקָה. אָמַר הַמֶּלֶךְ לְאוֹתוֹ גִבּוֹר: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, עֲמָד־לִי בְּמִלְחָמָה זוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: הָרִאשׁוֹנוֹת אֵין בָּהֶן מַמָּשׁ. הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָמַר לְאַבְרָהָם: נִסִּיתִיךָ בְּכַמָּה נִסְיוֹנוֹת וְעָמַדְתָּ בְכֻלָּם, עַכְשָׁו עֲמָד־לִי בְּנִסָּיוֹן זֶה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: אֵין מַמָּשׁ בָּרִאשׁוֹנִים.

“אֶת־בִּנְךָ”⁹⁹⁵ – אָמַר לוֹ: שְׁנֵי בָנִים יֵשׁ לִי. – “אֶת־יְחִידְךָ”⁹⁹⁶. – זֶה יָחִיד לְאִמּוֹ וְזֶה יָחִיד לְאִמּוֹ. – “אֲשֶׁר־אָהַבְתָּ”⁹⁹⁷. – אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, וְכִי יֵשׁ תְּחוּמִין⁹⁹⁸ בַּמֵּעָיִם? שְׁנֵיהֶם אֲנִי אוֹהֵב. – “אֶת־יִצְחָק”⁹⁹⁹. וְכָל כָּך לָמָּה? כְּדֵי שֶׁלֹּא תִטָּרֵף¹⁰⁰⁰ דַעְתּוֹ עָלָיו.

“וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים”¹⁰⁰¹ – אָמַר לְפָנָיו: עַל אֵיזֶה הָר? אָמַר לוֹ: בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְאֶה כְּבוֹדִי עוֹמֵד וּמַמְתִּין¹⁰⁰² לְךָ שָׁם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְהֵר¹⁰⁰³ אַבְרָהָם בְּלִבּוֹ וְאָמָר: מָה אֶעֱשֶׂה? אִם אֲנִי מוֹדִיעַ לְשָׂרָה – נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה¹⁰⁰⁴; וְאִם לֹא אוֹדִיעָהּ וְאֶגְנְבֶנּוּ, כֵּוָן שֶׁלֹא תִרְאֶה אוֹתוֹ תְּחַנֵּק אֶת־עַצְמָהּ. מֶה עָשָׂה? אָמַר לְשָׂרָה: תַּקְּנִי¹⁰⁰⁵ לָנוּ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְנִשְׂמַח הַיּוֹם. אָמְרָה לוֹ: מַה יּוֹם מִיּוֹמִים¹⁰⁰⁶ וּמַה טִּיבָהּ שֶׁל שִׂמְחָה זוֹ? אָמַר לָהּ: זְקֵנִים כְּמוֹתֵנוּ נוֹלַד לָהֶם בֵּן בְּזִקְנוּתָם וְלֹא יִשְׂמָחוּ? הָלְכָה וְתִקְּנָה הַמַּאֲכָל. בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה אָמַר לָהּ: אַתְּ יוֹדַעַת, כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים הִכַּרְתִּי אֶת־בּוֹרְאִי וְנַעַר זֶה גָּדַל וְלֹא נֶחְנָךְ, וְיֵשׁ מָקוֹם אֶחָד רָחוֹק מִמֶּנּוּ מְעַט שֶׁשָּׁם מְחַנְּכִין הַתִּינוֹקוֹת, אוֹלִיכֶנּוּ לְשָׁם. אָמְרָה לוֹ: קָחֶנּוּ לְשָׁלוֹם.

“וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר”¹⁰⁰⁷ – וְלָמָּה בַּבֹּקֶר? אָמַר: שֶׁמָּא תַחֲזוֹר שָׂרָה בְּדִבּוּרָהּ¹⁰⁰⁸ וְלֹא תַנִּיחֶנּוּ, אַשְׁכִּים וְאֵצֵא עַד שֶׁהִיא יְשֵׁנָה; וְעוֹד, שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתָנוּ בְּנֵי־אָדָם.

“וַיַּחֲבֹשׁ אֶת־חֲמֹרוֹ”¹⁰⁰⁹ – אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה¹⁰¹⁰. כַּמָּה עֲבָדִים וְכַמָּה שְׁפָחוֹת הָיוּ לוֹ לְאוֹתוֹ צַדִּיק וְהוּא בְעַצְמוֹ חָבַשׁ אֶת־חֲמוֹרוֹ, לְלַמֶּדְךָ זְרִיזוּתוֹ¹⁰¹¹.

“וַיִּקַּח אֶת־שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ”¹⁰¹² – אֵלּוּ יִשְׁמָעֵאל וֶאֱלִיעָזֶר. אָמַר: עַד שֶׁאַקְרִיבֶנּוּ יִשְׁמְרוּ הֵם אֶת־הַכֵּלִים. נִכְנְסָה תַחֲרוּת¹⁰¹³ בֵּין יִשְׁמָעֵאל וֶאֶלִיעָזֶר, אָמַר יִשְׁמָעֵאל: עַכְשָׁו מַקְרִיב אַבָּא אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ לְעוֹלָה, וַאֲנִי בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ, וַאֲנִי הוּא יוֹרֵשׁ אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ אֱלִיעֶזֶר: כְּבָר גֵּרֶשְׁךָ וְשִׁלַּחֲךָ לַמִּדְבָּר; אֲבָל אֲנִי עַבְדּוֹ מְשָׁרֵת בֵּיתוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה – וַאֲנִי הַיּוֹרֵשׁ. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְשִׁיבָה: לֹא זֶה יוֹרֵשׁ וְלֹא זֶה יוֹרֵשׁ.

“וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ”¹⁰¹⁴ – קִדְּמוֹ שָׂטָן בַּדֶּרֶךְ וְנִרְאָה לוֹ בִּדְמוּת זָקֵן. אָמַר לוֹ: לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לוֹ: לְהִתְפַּלֵּל. אָמַר לוֹ: מִי שֶׁהוֹלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל לָמָּה אֵשׁ וּמַאֲכֶלֶת בְּיָדוֹ וְעֵצִים עַל כְּתֵפוֹ? אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא נִשְׁהֶה¹⁰¹⁵ יוֹם אוֹ יוֹמַיִם וְנִשְׁחַט, וְנֹאפֶה, וְנֹאכַל. אָמַר לוֹ: זָקֵן, לֹא שָׁם הָיִיתִי כְּשֶׁאָמַר לְךָ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “קַח־נָא אֶת־בִּנְךָ”? זָקֵן, אָבַד לִבֶּךְ¹⁰¹⁶! בֵּן שֶׁנִּתַּן לְךָ לְמֵאָה שָׁנָה אַתָּה הוֹלֵךְ לְשָחֳטוֹ! אָמַר לוֹ: עַל מְנָת כֵּן¹⁰¹⁷. אָמַר לוֹ: וְאִם מְנַסֶּה אוֹתְךָ יוֹתֵר מִכֵּן אַתָּה יָכוֹל לַעֲמוֹד? אָמַר לוֹ: וְיֶתֶר עַל כֵּן. אָמַר לוֹ: לְמָחָר אוֹמֵר לְךָ “שׁוֹפֵךְ דָּם אָתָּה”, שֶׁשָּׁפַכְתָּ דָּמוֹ שֶׁל בְּנֶךָ. אָמַר לוֹ: עַל מְנָת כֵּן. וְכֵוָן שֶׁלֹּא הוֹעִיל מִמֶּנּוּ כְּלוּם הָלַךְ הַשָּׂטָן מֵעָלָיו וְנִדְמָה לְבָחוּר וְעָמַד עַל יְמִינוֹ שֶׁל יִצְחָק, אָמַר לוֹ: לְאָן אַתָּה הוֹלֵך? אָמַר לוֹ: לִלְמוֹד תּוֹרָה. אָמַר לוֹ: בְּחַיֶּיךָ אוֹ לְאַחַר מִיתָתֶךָ? אָמַר לוֹ: וְכִי יֵשׁ אָדָם שֶׁיִּלְמַד אַחַר מִיתָה? אָמַר לוֹ: אִי¹⁰¹⁸ עָלוּב¹⁰¹⁹ בְּנָהּ שֶׁל עֲלוּבָה! כַּמָּה תַעֲנִיּוֹת נִתְעַנֵּית אִמְּךָ וְכַמָּה תְפִלּוֹת הִתְפַּלְּלָה עַד שֶׁלֹּא נוֹלָדְתָּ, וְהַזָּקֵן הַזֶּה נִשְׁתַּטָּה¹⁰²⁰ וְהוֹלֵךְ לְשָׁחֳטֶךָ. אָמַר לוֹ יִצְחָק: אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא אֶעֱבוֹר עַל דַּעַת יוֹצְרִי וְעַל צִוּוּי שֶׁל אַבָּא. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, כָּל הַפַּרְגְּזָיוֹת¹⁰²¹ שֶׁעָשְׂתָה אִמְּךָ, לְיִשְׁמָעֵאל שׂוֹנֵא הַבַּיִת יְרֻשָּׁה – וְאַתָּה אֵינְךָ מַכְנִיס בְּלִבֶּךָ¹⁰²²? – אִם אֵין דָּבָר נִכְנָס כֻּלוֹ נִכְנָס חֶצְיוֹ. חָזַר יִצְחָק וְאָמַר לְאָבִיו: אָבִי! רְאֵה מָה אוֹמֵר לִי זֶה? אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: אַל תַּשְׁגִּיחַ בּוֹ¹⁰²³!

כֵּוָן שֶׁרָאָה הַשָּׂטָן שֶׁלֹּא קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ, הָלַךְ וְנַעֲשָׂה לִפְנֵיהֶם נָהָר גָּדוֹל. מִיָּד יָרַד אַבְרָהָם לְתוֹךְ הַמַּיִם וְהִגִּיעַ עַד בִּרְכָּיו, אָמַר לִנְעָרָיו: בּוֹאוּ אַחֲרָי. יָרְדוּ אַחֲרָיו. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ עַד חֲצִי הַנָּהָר הִגִּיעוּ הַמַּיִם עַד צַוָּארוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תָּלָה¹⁰²⁴ אַבְרָהָם עֵינָיו לַשָּׁמָיִם, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! בְּחַרְתַּנִי וְנִגְלֵיתָ לִּי וְאָמַרְתָּ לִּי: “אֲנִי יָחִיד וְאַתָּה יָחִיד, עַל יָדְךָ יִוָּדַע שְׁמִי בְּעוֹלָמִי, וְהַעֲלֵה יִצְחָק בִּנְךָ לְפָנַי לְעוֹלָה – וְלֹא עִכַּבְתִּי וַהֲרֵינִי עוֹסֵק בְּצִוּוּיֶךָ, וְעַכְשָׁו “בָּאוּ מַיִם עַד־נָפֶשׁ”¹⁰²⁵ – אִם אֲנִי אוֹ יִצְחָק בְּנִי טוֹבֵעַ, מִי יְקַיֵּם מַאֲמָרֶיךָ, וְעַל יְדֵי מִי יִתְיַחֵד שְׁמֶךָ?” אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: חַיֶּיךָ¹⁰²⁶, שֶׁעַל יָדְךָ יִתְיַחֵד שְׁמִי בָּעוֹלָם. מִיָּד גָּעַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא בַּנָּהָר וְיָבֵשׁ, וְעָמְדוּ בַיַּבָּשָׁה.

מֶה עָשָׂה הַשָּׂטָן? אָמַר לְאַבְרָהָם: כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד¹⁰²⁷: הַשֶּׂה לְעוֹלָה וְאֵין יִצְחָק לְעוֹלָה. אָמַר לוֹ: כָּךְ עָנְשׁוֹ שֶׁל בַּדַּאי¹⁰²⁸, שֶׁאֲפִלּוּ אוֹמֵר אֱמֶת אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.

“בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא”¹⁰²⁹ – וְלָמָּה בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְלֹא בַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְלֹא בַיּוֹם הַשֵּׁנִי? כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֻמּו‍ֹת־הָעוֹלָם אוֹמְרִין: הֲמָמוֹ¹⁰³⁰ וְהָלַךְ וְשָׁחַט אֶת־בְּנוֹ.

“וַיַּרְא אֶת־הַמָּקוֹם מֵרָחֹק”¹⁰³¹ – וְהֵיאַךְ נִרְאָה מֵרָחוֹק? מְלַמֵּד שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיָה מָקוֹם עָמֹק, כֵּוָן שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ עָלָיו וְלַעֲשׂוֹתוֹ מִקְדָּשׁ, אָמָר: אֵין דֶּרֶךְ מֶלֶךְ לִשְׁכֹּן בְּעֵמֶק אֶלָּא בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וּמְעֻלֶּה וּמְיֻפֶּה וְנִרְאֶה לַכֹּל, מִיָּד רָמַז הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לִסְבִיבוֹת הָעֵמֶק, שֶׁיִּתְקַבְּצוּ לְמָקוֹם אֶחָד לַעֲשׂוֹת מָקוֹם לַשְׁכִינָה. אָמַר לוֹ אַבְרָהָם לְיִצְחָק: רוֹאֶה אַתָּה מַה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה? אָמַר לוֹ: אֲנִי רוֹאֶה הַר נָאֶה וּמְשֻׁבָּח וְעָנָן קָשׁוּר עָלָיו. אָמַר לִנְעָרָיו: רוֹאִים אַתֶּם כְּלוּם? אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ רוֹאִים אֶלָּא מִדְבָּרוֹת. אָמַר לָהֶם: "עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר! מָה הַחֲמוֹר רוֹאֶה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ, כָּךְ אַתֶּם – “שְׁבוּ־לָכֶם פֹּה עִם־הַחֲמוֹר”¹⁰³².

“וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת־עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל־יִצְחָק בְּנוֹ”¹⁰³³ – כָּזֶה שֶׁהוּא טוֹעֵן צְלוּבוֹ¹⁰³⁴ בִּכְתֵפוֹ.

“וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה”¹⁰³⁵ – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָפַל פַּחַד וְיִרְאָה גְדוֹלָה עַל יִצְחָק, שֶׁלֹּא רָאָה בְּיָדוֹ שֶׁל אַבְרָהָם כְּלוּם לְקָרְבָּן, וְהִרְגִּישׁ בַּדָּבָר וְאָמָר: “אַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה”? אָמַר לוֹ: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא בָּחַר בָּךְ. אָמַר יִצְחָק: אִם בָּחַר בִּי הֲרֵי נַפְשִׁי נְתוּנָה לוֹ אֲבָל עַל אִמִּי צַר לִי. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן – “וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו”¹⁰³⁶: זֶה לַעֲקֹד וְזֶה לֵעָקֵד, זֶה לִשְׁחוֹט וְזֶה לְהִשָּׁחֵט.

“וַיָּבֹאוּ אֶל־הַמָּקוֹם”¹⁰³⁷ – שְׁנֵיהֶם מְבִיאִים אֶת־הָאֲבָנִים, שְׁנֵיהֶם מְבִיאִים אֶת־הָאֵשׁ, שְׁנֵיהֶם מְבִיאִים אֶת־הָעֵצִים; אַבְרָהָם דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁעָשָׂה חַתְנוּת¹⁰³⁸ לִבְנוֹ, וְיִצְחָק דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁעָשָׂה חֻפָּה לְעַצְמוֹ. אָמַר לוֹ יִצְחָק: אַבָּא, מַהֵר וַעֲשֵׂה רְצוֹן יוֹצֶרְךָ וְשָׂרְפֵנִי יָפֶה, וְאֵפֶר שֶׁלִּי הוֹלֵךְ¹⁰³⁹ לְאִמִּי וְתַנִּיחֵהוּ, וְכָל זְמַן שֶׁתִּרְאֵהוּ אִמִּי תֹּאמַר: זֶה בְּנִי שֶׁשְּׁחָטוֹ אָבִיו. אַבָּא, מַה תַּעֲשׂוּ בְּזִקְנוּתְכֶם? אָמַר לוֹ: בְּנִי, יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁמִּיתָתֵנוּ קְרוֹבָה. מִי שֶׁנִּחֲמָנוּ עַד עַכְשָׁו הוּא יְנַחֲמֵנוּ עַד יוֹם מוֹתֵנוּ.

כְּשֶׁבָּא לְהַקְרִיב אָמַר לוֹ יִצְחָק: אַבָּא! אָסְרֵנִי בְּיָדַי וּבְרַגְלַי, שֶׁהַנֶפֶשׁ חֲצוּפָה¹⁰⁴⁰ הִיא, וּכְשֶׁאֶרְאֶה הַמַּאֲכֶלֶת שֶׁמָּא אֶזְדַּעְזַע פָּסֵל¹⁰⁴¹ הַקָּרְבָּן. בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, עָקְדֵנִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה בִּי מוּם, – מִיָּד “וַיַּעֲקֹד אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ”¹⁰⁴². אָמַר לוֹ יִצְחָק לְאַבְרָהָם: אַבָּא! לֹא תוֹדִיעַ אֶת־אִמִּי כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת עַל הַבּוֹר אוֹ כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת עַל הַגָּג, שֶׁמָּא תַפִּיל אֶת־עַצְמָהּ וְתָמוּת.

“וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל־הַמִּזְבֵּחַ”¹⁰⁴³ – עֵינֵי אַבְרָהָם בְּעֵינֵי יִצְחָק וְעֵינֵי יִצְחָק בִּשְׁמֵי־שָׁמָיִם. וְהָיוּ דְמָעוֹת נוֹשְׁרוֹת¹⁰⁴⁴ מֵעֵינֵי אַבְרָהָם עַד שֶׁהָיְתָה קוֹמָתוֹ מְשׁוֹטֶטֶת¹⁰⁴⁵ בִּדְמָעוֹת. נָטַל אֶת־הַסַּכִּין כְּדֵי לְשָׁחֳטוֹ עַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ רְבִיעִית דָּמוֹ¹⁰⁴⁶, בָּא הַשָּׂטָן וְדָחַף יָדוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְנָפְלָה הַסַּכִּין מִיָּדוֹ, וְכֵוָן שֶׁשָׁלַח יָדוֹ לִטְּלָהּ – פָּעַר פִּיו בִּבְכִיָּה וְגָעָה¹⁰⁴⁷ גְּעִיָּה גְדוֹלָה, וְהָיוּ עֵינָיו מְרוֹפְפוֹת¹⁰⁴⁸ וְצוֹפוֹת לַשְּׁכִינָה¹⁰⁴⁹ וְהֵרִים קוֹלוֹ וְאָמָר: “אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי?”¹⁰⁵⁰. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל הַמַּלְאָכִים וּפָתַח אֶת־הָרָקִיעַ, וְיִצְחָק נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה חַדְרֵי הַמֶּרְכָּבָה¹⁰⁵¹ וְחָרַד וְנִזְדַּעְזֵעַ. עָמְדוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת בָּרָקִיעַ וְהָיוּ צוֹעֲקִים וּבוֹכִים וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה: רְאוּ, יָחִיד שׁוֹחֵט וְיָחִיד נִשְׁחָט. רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! שְׁבוּעַת “כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ”¹⁰⁵² – מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? מִיָּד אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמִיכָאֵל: מָה אַתָּה עוֹמֵד? אַל תַּנִּיחֶנּוּ!

וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְיָ מִן־הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם“¹⁰⁵³ – שְׁתֵּי פְעָמִים, כְּמִי שֶׁצּוֹעֵק מִתּוֹךְ צָרָה: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? הָפַךְ אַבְרָהָם פָּנָיו אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? “אַל־תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל־הַנַּעַר!”¹⁰⁵⁴ אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: מִי אָתָּה? אָמַר לוֹ: מַלְאָךְ אָנִי. אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: כְּשֶׁאָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַקְרִיב אֶת־בְּנִי הוּא בְעַצְמוֹ אָמַר לִי, וְאַף עַכְשָׁו אִם הוּא מְבַקֵּשׁ הוּא יֹאמַר לִי. מִיָּד פָּתַח הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הָרָקִיעַ וְאֶת־הָעֲרָפֶל וְאָמַר לוֹ:”בִּי נִשְׁבַּעְתִּי“¹⁰⁵⁵. אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ וְאַף אֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֵינִי יוֹרֵד מִן הַמִּזְבֵּחַ (הַזֶּה) עַד שֶׁאֹמַר כָּל מַה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ. אָמַר לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִּי “וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים… כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ”¹⁰⁵⁶? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הֵן. אָמַר לוֹ: מִמִּי? אָמַר לוֹ: מִיִּצְחָק. אָמַר לו: לֹא אָמַרְתָּ לִּי “וְשַׂמְתִּי אֶת־זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ¹⁰⁵⁷? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הֵן. אָמַר לוֹ: מִמִּי? אָמַר לוֹ מִיִּצְחָק. אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהָיָה לִי לַהֲשִׁיבְךָ וְלוֹמַר לָךְ: אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ לִּי: “כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע”¹⁰⁵⁸, עַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר לִי” הַעֲלֵהוּ שָׁם לְעוֹלָה” – וְכָבַשְׁתִּי אֶת־יִצְרִי וְלֹא הֲשַׁבְתִּיךָ, כָּךְ כְּשֶׁיִּהְיוּ בָנָיו שֶׁל יִצְחָק חוֹטְאִים וְנִכְנָסִים לְצָרָה תְּהֵא נִזְכָּר לָהֶם עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק וִיהֵא חָשׁוּב לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ עֲפָרוֹ צָבוּר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְתִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וְתִסְלַח לָהֶם וְתִפְדֵּם מִצָּרָתָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַתָּה אָמַרְתָּ אֶת־שֶׁלָּךְ וַאֲנִי אֹמַר אֶת־שֶׁלִּי: עֲתִידִים בָּנָיו שֶׁל יִצְחָק לַחֲטֹא לְפָנַי וַאֲנִי דָן אוֹתָם בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, אֶלָּא אִם מְבַקְּשִׁים שֶׁאֲחַפֵּשׂ לָהֶם זְכוּת וְאֶזְכֹּר לָהֶם עֲקֵדַת יִצְחָק – יְהוּ תוֹקְעִים לְפָנַי בְּשׁוֹפָר שֶׁל זֶה. אָמַר לוֹ: מַהוּ הַשּׁוֹפָר? אָמַר לוֹ: חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ… מִיָּד “וַיִּשָׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל”¹⁰⁵⁹.

רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִן הֶהָרִים בָּא¹⁰⁶⁰, שֶׁהָיָה רוֹעֶה שָׁם. רַ' יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: מַלְאָךְ הֱבִיאוֹ מִגַּן־עֵדֶן וְתַחַת עֵץ הַחַיִּים הָיָה רוֹעֶה, וְשׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם שֶׁעוֹבְרִים תַּחְתָּיו, וְהָיָה רֵיחוֹ שֶׁל אַיִל נוֹדֵף בְּכָל הָעוֹלָם. וְאֵימָתַי נִתַּן בַּגָּן? בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית.

כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה אַבְרָהָם רוֹאֶה אֶת הָאַיִל, נֶאֱחָז בְּאִילָן זֶה וְנִתָּר¹⁰⁶¹ וְיוֹצֵא, נֶאֱחָז בְּחֹרֶשׁ זֶה וְנִתָּר וְיוֹצֵא, נֶאֱחָז בִּסְבַךְ זֶה וְנִתָּר וְיוֹצֵא. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַבְרָהָם, כָּךְ עֲתִידִים בָּנֶיךָ נֶאֲחָזִים בַּעֲוֹנוֹת וּמִסְתַּבְּכִים בְּמַלְכֻיּוֹת, מִבָּבֶל לְמָדַי, מִמָּדַי לְיָוָן, וּמִיָּוָן לֶאֱדוֹם. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים! יִהְיֶה כֵּן לְעוֹלָם? אָמַר לוֹ: וְסוֹפָם לְהִגָּאֵל בְּקַרְנָיו שֶׁל אַיִל זֶה – “וַאדֹנָי יֱהֹוִה בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן”¹⁰⁶² (תנח' וירא; תנה“ק; סנה' פט: ע”י שם; מדר“א ל”א; ירוש' תענית ב‘; ילק“ש וירא כ”ב; מדה"ג וירא; מד’ ויושע; פסיק"ר).

מו רַ' זְכַרְיָה אָמַר: אוֹתוֹ הָאַיִל שֶׁנִּבְרָא בֵין־הַשְּׁמָשׁוֹת הָיָה רָץ וּבָא לְהִתְקָרֵב תַּחַת יִצְחָק, וְהָיָה סַמָּאֵל¹⁰⁶³ עוֹמֵד וּמַשְׂטִינוֹ¹⁰⁶⁴ כְּדֵי לְבַטֵּל קָרְבָּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְנֶאֱחַז בִּשְׁתֵּי קַרְנָיו בֵּין הָאִילָנוֹת. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ הָאָיִל? פָּשַׁט אֶת־יָדוֹ¹⁰⁶⁵ בְּטַלִּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. הִבִּיט אַבְרָהָם אַחֲרָיו וְרָאָה אֶת־הָאַיִל, וְהִתִּירוֹ וְהִקְרִיבוֹ תַּחַת יִצְחָק בְּנוֹ.

(בִּשְׁעַת עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק) הָלַךְ הַשָּׂטָן אֵצֶל שָׂרָה וְנִזְדַּמֵּן לָהּ בִּדְמוּת יִצְחָק. כֵּוָן שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ אָמְרָה לוֹ: בְּנִי! מֶה־עָשָׂה לְךָ אָבִיךָ? אָמַר לָהּ: נְטָלַנִי אָבִי וְהֶעֱלַנִי הָרִים וְהוֹרִידַנִי בְקָעוֹת, (עַד) שֶׁהֶעֱלַנִי לְרֹאשׁ הַר אֶחָד גָּבוֹהַּ וְתָלוּל¹⁰⁶⁶ וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְסִדֵּר מַעֲרָכָה וַעֲקָדַנִי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְנָטַל מַאֲכֶלֶת לְשָׁחֳטֵנִי – וְאִלּוּלֵא שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא “אַל־תִּשְׁלַח יָדְךָ”¹⁰⁶⁷ כְּבָר הָיִיתִי נִשְׁחָט. לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת־הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתָהּ (תנח' וירא; קה"ר ט).

מז עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ וְעָמַד בְּכֻלָּם – לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ¹⁰⁶⁸ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ (אבות ה).

מח “שָׁמָּה קֻבַּר¹⁰⁶⁹ אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ”¹⁰⁷⁰ – אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: שֵׁם וְעֵבֶר הָיוּ מְהַלְּכִין לִפְנֵי מִטָּתָהּ וְרָאוּ גַבָּהּ¹⁰⁷¹ מֻפְנֶה מָקוֹם לְאָבִינוּ אַבְרָהָם וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בְּדִיַּנְטְרִין¹⁰⁷² שֶׁלּוֹ (ב"ר סב).

ה. פְּטִירָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם

מט רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֶבֶן טוֹבָה הָיְתָה תְלוּיָה בְּצַוָּארוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁכָּל חוֹלֶה הָרוֹאֶה אוֹתָהּ מִיָּד נִתְרַפֵּא. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּפְטַר¹⁰⁷³ אַבְרָהָם אָבִינוּ מִן הָעוֹלָם, נְטָלָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּתְלָאָהּ בְּגַלְגַּל חַמָּה. אָמַר אַבַּיֵּי: זֶה שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיוֹת: “עָלָה הַיּוֹם – עָלָה הַחוֹלֶה”¹⁰⁷⁴ (ב“ב טז:; ע”י).

נ אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּפְטַר אַבְרָהָם אָבִינוּ מִן הָעוֹלָם עָמְדוּ כָל גְּדוֹלֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם בְּשׁוּרָה¹⁰⁷⁵ וְאָמְרוּ: אוֹי לוֹ לָעוֹלָם שֶׁאָבַד מַנְהִיגוֹ! וְאוֹי לָהּ לַסְּפִינָה שֶׁאָבַד קְבַרְנֵיטָהּ! (שם צא).

ו. יִצְחָק, רִבְקָה וְזַרְעָם

נא “וַיְבִיאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ”¹⁰⁷⁶ – כָּל־יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה עָנָן קָשׁוּר עַל פֶּתַח אָהֳלָהּ, וְכֵוָן שֶׁמֵּתָה פָּסַק אוֹתוֹ עָנָן וְכֵוָן שֶׁבָּאָה רִבְקָה חָזַר אוֹתוֹ עָנָן; כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיוּ דְלָתוֹת פְּתוּחוֹת לִרְוָחָה¹⁰⁷⁷, וְכֵוָן שֶׁמֵּתָה שָׂרָה פָּסְקָה אוֹתָהּ הָרְוָחָה, וְכֵוָן שֶׁבָּאָה רִבְקָה חָזְרָה אוֹתָהּ הָרְוָחָה; כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיְתָה בְרָכָה מְשֻׁלַּחַת בָּעִסָּה¹⁰⁷⁸, וְכֵוָן שֶׁמֵּתָה שָׂרָה פָּסְקָה אוֹתָה הַבְּרָכָה, וְכֵוָן שֶׁבָּאָה רִבְקָה חָזָרָה; כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה נֵר דָּלוּק מִלֵּילֵי שַׁבָּת וְעַד לֵילֵי שַׁבָּת, וְכֵוָן שֶׁמֵּתָה פָּסַק אוֹתוֹ הַנֵּר, וְכֵוָן שֶׁבָּאָה רִבְקָה חָזָר. וְכֵוָן שֶׁרוֹאֶה אוֹתָה שֶׁהִיא עוֹשָׂה כְּמַעֲשֵׂה אִמּוֹ, קוֹצָה¹⁰⁷⁹ חַלָּתָהּ בְּטָהֳרָה וְקוֹצָה עִסָּתָהּ בְּטָהֳרָה – מִיָּד “וַיְבִיֶאָה יִצְחָק הָאֹהֱלָה” (ב"ר ס).

נב “וַיְהִי יִצְחָק…בְּקַחְתּוֹ אֶת־רִבְקָה בַּת־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי” וְגוֹ‘¹⁰⁸⁰ – אָמַר רַ’ יִצְחָק: אִם לְלַמֵּד שֶׁהִיא מֵאֲרַם־נַהֲרַיִם, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר “מִפַּדַּן אֲרָם”, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר הָאֲרַמִּי – “בַּת־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי”, “אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי”? אֶלָּא בָּא לְלַמְּדֶךָ: אָבִיהָ רַמַּאי וְאָחִיהָ רַמַּאי וְאַנְשֵׁי מְקוֹמָהּ רַמָּאִים, וְהַצַּדֶּקֶת הַזּוֹ שֶׁהִיא יוֹצְאָה מִבֵּינֵיהֶם לְמָה הִיא דוֹמָה? – לְשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים (ב“ר ס”ג; ויק“ר כ”ג).

––––––––

נג “וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ”¹⁰⁸¹ – בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת – יַעֲקֹב (רָץ) וּמְפַרְכֵּס¹⁰⁸² לָצֵאת; עוֹבֶרֶת עַל בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה – עֵשָׂו רָץ וּמְפַרְכֵּס לָצֵאת (ב“ר סג; ילק”ש ויצא).

נד “וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת־יְיָ”¹⁰⁸³ – וְכִי בָתֵּי־כְנֵסִיוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת הָיוּ בְּאוֹתָן הַיָּמִים, וַהֲלֹא לֹא הָלְכָה אֶלָּא לְמִדְרָשָׁם שֶׁל שֵׁם וָעֵבֶר? אֶלָּא לְלַמְּדֶךָ, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מַקְבִּיל¹⁰⁸⁴ פְּנֵי זָקֵן¹⁰⁸⁵ כְּמַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה (ב"ר סג).

נה “וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים”¹⁰⁸⁶ – רַ' לֵוִי אָמַר: מָשָׁל לַהֲדַס וְעִצְבּוֹנִית¹⁰⁸⁷ שֶׁהָיוּ גְדֵלִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, וְכֵוָן שֶׁהִגְדִּילוּ וְהִפְרִיחוּ זֶה נוֹתֵן רֵיחוֹ וְזֶה חוֹחוֹ. כָּךְ כָּל שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שְׁנֵיהֶם הוֹלְכִים לְבֵית־הַסֵּפֶר וּשְׁנֵיהֶם בָּאִים מִבֵּית־הַסֵּפֶר. לְאַחַר שְׁלֹש־עֶשְׂרֵה שָׁנָה – זֶה הָיָה הוֹלֵך לְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת וְזֶה הָיָה הוֹלֵךְ לְבָתֵּי עֲבוֹדָה־זָרָה. (שם)

נו “וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת־עֵשָׂו כִּי־צַיִד בְּפִיו”¹⁰⁸⁸ – בָּשָׂר טוֹב לְפִיו, כּוֹס טוֹב לְפִיו. “וְרִבְקָה אֹהֶבֶת¹⁰⁸⁹ אֶת־יַעֲקֹב” – כָּל שֶׁהָיְתָה שׁוֹמַעַת קוֹלוֹ הָיְתָה מוֹסֶפֶת לוֹ אַהֲבָה עַל אַהֲבָתוֹ (שם)

נז “כִּי־צַיִד בְּפִיו”¹⁰⁹⁰ – שֶׁהָיָה צָד¹⁰⁹¹ אֶת אָבִיו בְּפִיו: אַבָּא, הֵיאַךְ מְעַשְּׂרִין אֶת־הַמֶּלַח¹⁰⁹²? אַבָּא, הֵיאַךְ מְעַשְּׂרִין אֶת־הַתֶּבֶן? (רש"י עי' פי' שם).

נח וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן־הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף¹⁰⁹³"¹⁰⁹⁴ – פַּעַם אַחַת הָלַךְ לָצוּד חַיּוֹת וְעוֹפוֹת, רָאָה צְבִי רָץ לְפָנָיו – וְרָץ אַחֲרָיו. מְצָאוֹ נִמְרוֹד, אָמַר לוֹ: לָמָּה אַתָּה צָד בְּיַעַר שֶׁלִּי? בּוֹא וְהִלָּחֵם עִמִּי – וְנָתַן לוֹ זְמָן. בָּא עֵשָׂו וְנִתְיָעֵץ עִם יַעֲקֹב. אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לְנִמְרוֹד בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא תוּכַל לוֹ, אֶלָּא אֱמֹר־לוֹ שֶׁיְסִירֵם מֵעָלָיו וְתִלָּחֵם עִמּוֹ. וְכֵן עָשָׂה. וּכְשֶׁפָּשַׁט נִמְרוֹד אֶת־הַבְּגָדִים בָּא עֵשָׂו וּלְבֵשָׁם בְּמִרְמָה וְקָם וְהָרַג אֶת־נִמְרוֹד, וּלְפִיכָךְ הָיָה עֵשָׂו עָיֵף, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים”¹⁰⁹⁵ (ביה“מ ח”ה).

נט “וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל־יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא”¹⁰⁹⁶ – אָמַר רַ' זֵירָא: פָּעַר פִּיו אוֹתוֹ רָשָׁע כְּגָמָל¹⁰⁹⁷. אָמַר לוֹ: אֲנִי אֶפְתַּח פִּי וְאַתָּה תְהֵא מְשַׁלֵּחַ וְהוֹלֵךְ¹⁰⁹⁸.

“וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ” וְגוֹ'¹⁰⁹⁹ – הִכְנִיס עִמּוֹ כַּת שֶׁל פָּרִיצִים. אָמְרוּ: נֹאכַל שֶׁלּוֹ וְנִשְׂחַק עָלָיו (ב“ר ס”ג; תנח' פינחס יג).

ס “וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת”¹¹⁰⁰ – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: מֵרְאוֹת בְּרָעָתוֹ¹¹⁰¹ שֶׁל רָשָׁע. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יְהִי יִצְחָק יוֹצֵא לַשּׁוּק וְיִהְיוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: זֶה אָבִיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע! אֶלָּא הֲרֵינִי מַכְהֶה אֶת עֵינָיו וְהוּא יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. דָּבָר אַחֵר: לְאָדָם גָּדוֹל שֶׁהָיְתָה לוֹ טְרַקְלִין נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת וְהָיוּ שְׁכֵנִים שׂוֹרְפִין קַשׁ וָתֶבֶן וּמַעֲלִים עָשָׁן בְּעַד הַחַלּוֹן. הָלַךְ וְסָתַם אֶת־הַחַלּוֹן. כָּךְ נְשֵׁי עֵשָׂו עוֹבְדוֹת עֲבוֹדָה זָרָה וְיִצְחָק רוֹאֶה וּמֵצַר – מִיָּד כָּהוּ עֵינָיו. דָּבָר אַחֵר: “מֵרְאוֹת” – מִכֹּחַ אוֹתָהּ הָרְאִיָּה¹¹⁰², שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת־בְּנוֹ עַל גַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ בָּכוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת וְנָשְׁרוּ¹¹⁰³ דְמָעוֹת מֵעֵינֵיהֶם לְתוֹךְ עֵינָיו שֶׁל יִצְחָק וְהָיוּ רְשׁוּמוֹת¹¹⁰⁴ בְּתוֹךְ עֵינָיו, וְכֵוָן שֶׁהִזְקִין כָּהוּ עֵינָיו (ב"ר סה; מד' אבכיר).

ז. בִּרְכַּת יִצְחָק

סא “וַיִּקְרָא אֶת־עֵשָׂו בְּנוֹ”¹¹⁰⁵ – הִגִּיעַ לֵיל פֶּסַח, קָרָא יִצְחָק לְעֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, הַלַּיְלָה הַזֶּה כָּל־הָעוֹלָם כֻּלוֹ אוֹמֵר בּוֹ הַלֵּל; הַלַּיְלָה הַזֶּה אוֹצְרוֹת טְלָלִים¹¹⁰⁶ נִפְתָּחִים – עֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים וְעַד שֶׁאֲנִי בְּעוֹלָמִי אֲבָרְכֶךָ. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְשִׁיבָה וְאוֹמֶרֶת: “אַל תִּלְחַם אֶת־לֶחֶם רַע עָיִן וְאַל־תִּתְאַו לְמַטְעַמֹּתָיו…”¹¹⁰⁷ הָלַךְ עֵשָׂו לְהָבִיא וְנִתְעַכֵּב שָׁם. אָמְרָה רִבְקָה לְיַעֲקֹב: בְּנִי, הַלַּיְלָה הַזֶּה אוֹצְרוֹת טְלָלִים נִפְתְּחוּ בוֹ, הַלַּיְלָה הַזֶּה עֶלְיוֹנִים¹¹⁰⁸ אוֹמְרִים שִׁירָה – עֲשֵׂה מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ, וְעַד שֶׁיְהֵא בְעוֹלָמוֹ יְבָרְכֶךָ. הָלַךְ וְהֵבִיא שְׁנֵי גְדָיֵי־עִזִּים (פדר"א לב).

סב “וַיִּקְרָא אֶת־עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל”¹¹⁰⁹ – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: לִמְדִינָה שֶׁהָיְתָה מַכְתֶּבֶת עַנְקָמוֹן¹¹¹⁰ לַמֶּלֶךְ. וְהָיְתָה שָׁם אִשָּׁה אַחַת וְהָיָה לָהּ בֵּן נַנָּס¹¹¹¹, וְהָיְתָה קוֹרְאָה אוֹתוֹ מַקְרוֹאֱלַפְרוֹס¹¹¹². אָמְרָה: בְּנִי מַקְרוֹאֱלַפְרוֹס וְאֵין אַתֶּם מַכְתִּיבִין אוֹתוֹ! אָמְרוּ: אִם בְּעֵינַיִךְ מַקְרוֹאֱלַפְרוֹס – בְּעֵינֵינוּ הוּא נַנָּס שֶׁבְּנַנָּסִים. כָּךְ אָבִיו קוֹרֵא אוֹתוֹ גָדוֹל – “וַיִּקְרָא אֶת־עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל”. אִמּוֹ קוֹרֵאת אוֹתוֹ גָדוֹל – “וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת־בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל”. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם בְּעֵינֵיכֶם הוּא גָדוֹל בְּעֵינַי הוּא קָטָן – “הִנֵּה קָטֹן¹¹¹³ נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם בָּזוּי אַתָּה מְאֹד”¹¹¹⁴ (ב"ר סה).

סג “וַעֲשֵׂה־לִי מַטְעַמִּים”¹¹¹⁵ – אָמַר לוֹ: בַּתְּחִלָה הָיִיתִי נֶהֱנֶה מִן הָרְאִיָּה וְעַכְשָׁו אֵינִי נֶהֱנֶה אֶלָּא מִן הַטָּעַם. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר: “בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ וּמַה־כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ כִּי אִם־רְאוּת עֵינָיו”¹¹¹⁶ וְגוֹ' – מִכָּאן לְסוֹמִין¹¹¹⁷ שֶׁאֵינָם שְׂבֵעִים. אֵינוֹ דוֹמֶה מִי שֶׁרוֹאֶה סַל רֵיק וְרָעֵב לְמִי שֶׁרוֹאֶה סַל מָלֵא וְשָׂבֵעַ (שם).

סד “עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי”¹¹¹⁸ – אָמַר רַ' אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: אָדָם שֶׁחָטָא לֹא אִמּוֹ נִתְקַלֵּלָה? שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ”¹¹¹⁹, אַף אַתָּה “עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי”. אָמַר רַ' יִצְחָק: עָלַי לִכָּנֵס¹¹²⁰ וְלוֹמַר לְאָבִיךָ: יַעֲקֹב צַדִּיק וְעֵשָׂו רָשָׁע. “וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח וַיָּבֵא לְאִמּוֹ” – אָנוּס¹¹²¹ וְכָפוּף וּבוֹכֶה (שם).

סה “כִּי הִקְרָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי”¹¹²² – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מָשָׁל לְעוֹרֵב שֶׁהֵבִיא אֵשׁ¹¹²³ לְקִנּוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר יַעֲקֹב “כִּי הִקְרָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי”, אָמַר יִצְחָק: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין עֵשָׂו מַזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, זֶה מַזְכִּיר, – אֵין זֶה עֵשָׂו, אֶלָּא יַעֲקֹב. כֵּוָן שֶׁאָמַר יִצְחָק לְיַעֲקֹב: “גְּשָׁה־נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי”¹¹²⁴ – נִשְׁפְּכוּ מַיִם¹¹²⁵ עַל שׁוֹקָיו וְהָיָה לִבּוֹ רָפֶה כְשַׁעֲוָה¹¹²⁶, וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׁנֵי מַלְאָכִים, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ, וְהָיוּ אוֹחֲזִין אוֹתוֹ בְּמַרְפֵּקוֹ¹¹²⁷ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל (שם).

סו “וַיֶחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְדֹלָה”¹¹²⁸ – מַה־נֶּאֱמַר לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן: “וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי” וְגוֹ'¹¹²⁹ – זֶה יָצָא וְזֶה נִכְנָס. כֵּיצַד? אֶלָּא מִי שֶׁנָּתוּן בְּאוֹרָה אֵינוֹ רוֹאֶה לְמִי שֶׁנָּתוּן בַּחֲשֵׁכָה, אֲבָל מִי שֶׁהוּא נָתוּן בַּחֲשֵׁכָה רוֹאֶה לְמִי שֶׁנָּתוּן בְּאוֹרָה. עֵשָׂו בָּא מִן הַשּׁוּק וְלֹא רָאָה לְיַעֲקֹב, שֶׁהָיָה לִפְנִים מִן הַבַּיִת, אֲבָל יַעֲקֹב רָאָה אוֹתוֹ מִבִּפְנִים וְנִטְמַן אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, וְכֵוָן שֶׁנִּכְנַס עֵשָׂו יָצָא יַעֲקֹב. כָּךְ שִׁעֵר אֶת־הַשָּׁעוֹת שֶׁלֹּא יָבֹא עֵשָׂו וְיִטּוֹל אֶת הַבְּרָכוֹת? אֶלָּא כֵּוָן שֶׁיָּצָא עֵשָׂו לָצוּד, שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עָלָיו שָׂטָן וְלֹא הִנִּיחוֹ לָצוּד עַד שֶׁיָּבוֹא יַעֲקֹב וְיִטּוֹל אֶת־הַבְּרָכוֹת. כֵּיצַד? הָיָה עֵשָׂו רָץ וְצָד צְבִי וְקוֹשְׁרוֹ וּמַנִּיחוֹ וְרָץ וְתוֹפֵס אַחֵר וְקוֹשְׁרוֹ וּמַנִּיחוֹ, וְהַשָּׂטָן מַתִּירָם וּמַבְרִיחָם: וְהָיָה עֵשָׂו בָּא וְלֹא הָיָה מוֹצֵא אֶחָד מֵהֶם וְכָךְ עָשָׂה שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: וְהָיָה מְגַלְגֵּל בְּשָׁעוֹת¹¹³⁰ עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב וְנָטַל אֶת־הַבְּרָכוֹת, וְכֵוָן שֶׁנִּכְנַס עֵשָׂו הִתְחִיל קוֹרֵא לְאָבִיו בְּזָדוֹן: “יָקוּם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ”¹¹³¹, יָקוּם אָבִי – הָיָה גוֹזֵר עָלָיו; אֲבָל יַעֲקֹב לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא “נָא” בִּלְשׁוֹן בַּקָּשָׁה: “קוּם־נָא שְׁבָה וְאָכְלָה”¹¹³² – שְׁלָשְׁתָּן לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, לְשׁוֹן שִׁפְלוּת וְעַנְוְתָנוּת; וְאוֹתוֹ רָשָׁע אָמַר: “יָקוּם אָבִי וְיֹאכַל”, – יָקוּם אָבִי… בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִכִּיר יִצְחָק אֶת קוֹלוֹ וְהִתְחִיל חָרֵד. אָמַר לוֹ: מִי אָתָּה? לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב נִכְנַס עִמּוֹ רֵיחַ גַּן־עֵדֶן, רֵיחַ נִיחוֹחַ, וְנִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר: “רְאֵה, רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְיָ”¹¹³³, וְהִתְחִיל לְבָרְכוֹ; אֲבָל כְּשֶׁנִּכְנַס עֵשָׂו נִפְתַּח לוֹ גֵּיהִנֹּם, לְפִיכָךְ – “וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה”¹¹³⁴, – וְהָיָה תָמֵהַּ יִצְחָק בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: אֲנִי רוֹאֶה גֵיהִנֹּם וְעֵשָׂו מַסִּיק אוֹתוֹ, "מִי־אֵפוֹא הוּא הַצָּד־צַיִד¹¹³⁵? – לָמָּה שְׁתֵּי פְעָמִים? אֶלָּא אָמַר יִצְחָק לְעֵשָׂו: אַתָּה הָלַכְתָּ לָצוּד וְאַתָּה נִצָדְתָּ (תנח' תולדות).

ח. יַעֲקֹב אָבִינוּ בִּיצִיאָתוֹ מִבְּאֵר־שָׁבַע

סז “וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע”¹¹³⁶ – יְצִיאַת הַצַּדִּיק מִן הָעִיר עוֹשָׂה רֹשֶׁם¹¹³⁷. כָּל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיק בָּעִיר – הוּא זִיוָהּ, הוּא שִׁבְחָהּ, הוּא הֲדָרָהּ; יָצָא מִשָּׁם – פָּנָה זִיוָהּ, פָּנָה שִׁבְחָהּ¹¹³⁸, פָּנָה הֲדָרָהּ.

“וַיֵּלֶךְ חָרָנָה”¹¹³⁹ – כְּשֶׁהִגִּיעַ יַעֲקֹב לְחָרָן, אָמַר: אֶפְשַׁר עָבַרְתִּי עַל מָקוֹם¹¹⁴⁰ שֶׁהִתְפַּלְּלוּ (שָׁם) אֲבוֹתַי וַאֲנִי לֹא הִתְפַּלָּלְתִּי?… כְּשֶׁנָתַן דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר – קָפְצָה לוֹ¹¹⁴¹ הָאָרֶץ; מִיָּד “וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם¹¹⁴²”¹¹⁴³. כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל בִּקֵּשׁ לַחֲזוֹר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: צַדִּיק זֶה בָּא לְבֵית־מְלוֹנִי וְיִפָּטֵר¹¹⁴⁴ בְּלֹא לִינָה? – מִיָּד בָּא הַשָּׁמֶשׁ.

“כִּי־בָא הַשֶּׁמֶשׁ”¹¹⁴⁵ – כִּבָּה הַשֶּׁמֶשׁ, מְלַמֵּד שֶׁהִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גַּלְגַּל חַמָּה שֶׁלֹּא בְעוֹנָתָהּ¹¹⁴⁶, בִּשְׁבִיל לְדַבֵּר עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּצִנְעָא¹¹⁴⁷. מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁבָּא אֶצְלוֹ לִפְרָקִים¹¹⁴⁸, אָמַר הַמֶּלֶךְ: כַּבּוּ הַנֵּרוֹת, כַּבּוּ הַפְּנָסִים¹¹⁴⁹, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר עִם אוֹהֲבִי בְּצִנְעָא.

“וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם”¹¹⁵⁰ – עֲשָׂאָן כְּמִין מַרְזֵב¹¹⁵¹ וְנָתַן תַּחַת רֹאשׁוֹ, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִן הַחַיּוֹת. הִתְחִילוּ הָאֲבָנִים מְרִיבוֹת אֵלּוּ עִם אֵלּוּ; זוֹ אוֹמֶרֶת: עָלַי יַנִּיחַ צַדִּיק זֶה רֹאשׁוֹ, וְזוֹ אוֹמֶרֶת: עָלַי יַנִּיחַ צַדִּיק זֶה רֹאשׁוֹ – נִבְלְעוּ כֻלָּן בְּאֶחָת. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקַּח אֶת־הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו”¹¹⁵².

“וַיַּחֲלֹם… וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים”¹¹⁵³ – הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיַעֲקֹב שָׂרֵי אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת¹¹⁵⁴ עוֹלִים וְיוֹרְדִים.

“וְהִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו”¹¹⁵⁵ – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִיש: אִלְמָלֵא מִקְרָא כָתוּב אִי אֶפְשַׁר לְאָמְרוֹ¹¹⁵⁶: כְּאָדָם שֶׁמֵּנִיף בִּמְנִיפָה¹¹⁵⁷ עַל בְּנוֹ.

אָמַר רַ' אַבָּהוּ: מָשָׁל לְבֶן־מְלָכִים שֶׁהָיָה יָשֵׁן בַעֲרִיסָה¹¹⁵⁸, וְהָיוּ זְבוּבִים שׁוֹכְנִים עָלָיו, וְכֵוָן שֶׁבָּאָה מֵינִקְתּוֹ שַׁחָה עָלָיו, – וּבָרְחוּ מֵעָלָיו. כָּךְ בַּתְּחִלָּה “וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ”¹¹⁵⁹, כֵּוָן שֶׁנִּתְגַלָּה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּרְחוּ מֵעָלָיו. (ב“ר סח, סט; חולין צא:; ילק”ש ויצא).

סח “הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ”¹¹⁶⁰ – אָמַר רַ' יִצְחָק: מְלַמֵּד שֶׁקִּפְּלָהּ¹¹⁶¹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְכָל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהִנִּיחָהּ תַּחַת יַעֲקֹב אָבִינוּ, לוֹמַר, שֶׁתְּהֵא נוֹחָה לִכָּבֵשׁ לְבָנָיו. רַ' שִׁמְעוֹן מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא אָמַר: קִפְּלָה כְּפִנְקָס¹¹⁶² וּנְתָנָהּ תַּחַת רֹאשׁוֹ, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: “מִתַּחַת רֹאשְׁךָ¹¹⁶³ שֶׁלְךָ הוּא” (חול' צא:; ב"ר סט).

סט “וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו”¹¹⁶⁴ – אָמַר רַ' אַחָא: “חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא”¹¹⁶⁵, כֵּוָן שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר¹¹⁶⁶ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה נָשָׂא לִבּוֹ אֶת־רַגְלָיו.

“וַיֹּאמֶר לָהֶם הֲשָׁלוֹם לוֹ”¹¹⁶⁷ – הֲשָׁלוֹם בֵּינֵיכֶם לְבֵינוֹ? “וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם”¹¹⁶⁸, וְאִם לְפַטְפֵּט אַתָּה מְבַקֵּשׁ – “וְהִנֵּה רָחֵל¹¹⁶⁹ בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן”.¹¹⁷⁰ זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין, שֶׁהַדִּבּוּר מָצוּי בְּנָשִׁים.

“וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב… וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת־הָאֶבֶן”¹¹⁷¹ – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּזֶה שֶׁהוּא מַעֲבִיר¹¹⁷² פְּקָק מֵעַל פִּי צְלוֹחִית.

“וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל”¹¹⁷³ – כָּל נְשִׁיקָה שֶׁל תִּפְלוּת¹¹⁷⁴, חוּץ מִשָּׁלֹש: נְשִׁיקָה שֶׁל גְּדֻלָּה¹¹⁷⁵ – “וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת־פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹּק עַל־רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ”¹¹⁷⁶; נְשִׁיקָה שֶׁל פְּרָקִים¹¹⁷⁷ – “וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק־לוֹ”¹¹⁷⁸; נְשִׁיקָה שֶׁל פְּרִישׁוּת¹¹⁷⁹ – “וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְרוּת דָּבְקָה־בָּהּ”¹¹⁸⁰. רַ' תַּנְחוּמָא אָמָר: אַף נְשִׁיקָה שֶׁל קְרֵבוּת¹¹⁸¹, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל”, שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָתוֹ.

“וַיִּשָּׂא אֶת־קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ”¹¹⁸² – לָמָּה בָּכָה? – אָמַר: אֱלִיעֶזֶר בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא אֶת־רִבְקָה, מַה כָּתוּב בּוֹ: “וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים” וְגוֹ'¹¹⁸³, – וַאֲנִי לֹא נֶזֶם אֶחָד וְלֹא צָמִיד אֶחָד. דָּבָר אַחֵר: לָמָּה בָכָה? שֶׁרָאָה הָאֲנָשִׁים מְלַחֲשִׁים אֵלּוּ לְאֵלּוּ מִפְּנֵי שֶׁנְּשָׁקָהּ: מַה בָּא זֶה לְחַדֵּשׁ לָנוּ דְּבַר עֶרְוָה? שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁלָּקָה הָעוֹלָם בְּדוֹר הַמַּבּוּל עָמְדוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם וְגָדְרוּ עַצְמָן¹¹⁸⁴ מִן הָעֶרְוָה. זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין שֶׁאַנְשֵׁי מִזְרָח גְּדוּרִים מִן הָעֶרְוָה.

“וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן” וְגוֹ'¹¹⁸⁵ – אָמַר: אֱלִיעֶזֶר פְּסוּל הַבַּיִת¹¹⁸⁶ הָיָה וְנֶאֱמַר בּוֹ: “”וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים"¹¹⁸⁷, זֶה שֶׁהוּא אֲהוּבוֹ שֶׁל בַּיִת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְכֵוָן שֶׁלֹּא רָאָה אֲפִלוּ אָפְסְתֵיקִיתוֹ¹¹⁸⁸ – “וַיְחַבֶּק־לוֹ”¹¹⁸⁹, אָמַר: דִּינָרִין הֵם וְהֵם בַּחֲגוֹרָתוֹ; וְכֵוָן שֶׁלֹא מָצָא כְלוּם – "וַיְנַשֶּׁק־לוֹ¹¹⁹⁰, אָמַר: שֶׁמָּא מַרְגָּלִיּוֹת הֵן וְהֵן בְּפִיו. וְכֵוָן שֶׁלֹּא רָאָה כְלוּם, אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: מָה אַתָּה סָבוּר? מָמוֹן בָּאתִי טָעוּן? לֹא בָאתִי טָעוּן אֶלָּא דְבָרִים – “וַיְסַפֵּר לְלָבָן”¹¹⁹¹.

“וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה”¹¹⁹² – אָמַר לוֹ: מֶלֶךְ הָיִיתִי סָבוּר לַעֲשׂוֹתְךָ עָלָי, וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין אֶצְלְךָ כְּלוּם “אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה” – כְּעֶצֶם זוֹ¹¹⁹³ אֲנִי מְחַלֵּק לְךָ.

“וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי־… וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם”¹¹⁹⁴ – אָמַר לוֹ (יַעֲקֹב): מַה אַתָּה סָבוּר? מָמוֹן בָּאתִי לְבַקֵּשׁ מִמֶּךָּ? לֹא בָאתִי אֶלָּא בִּשְׁבִיל שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת.

“וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנוֹת”¹¹⁹⁵ – כִּשְׁתֵּי קוֹרוֹת¹¹⁹⁶ מְפֻלָּשׁוֹת¹¹⁹⁷ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ: זוֹ הֶעֱמִידָה אַלּוּפִים וְזוֹ הֶעֱמִידָה אַלּוּפִים, זוֹ הֶעֱמִידָה מְלָכִים וְזוֹ הֶעֱמִידָה מְלָכִים, מִזּוֹ עָמְדוּ הוֹרְגֵי אֲרָיוֹת¹¹⁹⁸ וּמִזּוֹ עָמְדוּ הוֹרְגֵי אֲרָיוֹת, מִזּוֹ עָמְדוּ נְבִיאִים וּמִזּוֹ עָמְדוּ נְבִיאִים, מִזּוֹ עָמְדוּ שׁוֹפְטִים וּמִזּוֹ עָמְדוּ שׁוֹפְטִים, מִזּוֹ עָמְדוּ מְכַבְּשֵׁי אֲרָצוֹת וּמִזּוֹ עָמְדוּ מְכַבְּשֵׁי אֲרָצוֹת, מִזוֹ עָמְדוּ מְחַלְּקֵי אֲרָצוֹת וּמִזוֹ עָמְדוּ מְחַלְּקֵי אֲרָצוֹת (ב"ר ע).

ע “וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת”¹¹⁹⁹ – רַב אָמַר: רַכּוֹת מַמָּשׁ, וְלֹא גְנַאי¹²⁰⁰ הוּא לָהּ אֶלָּא שֶׁבַח הוּא לָהּ, שֶׁהָיְתָה שׁוֹמַעַת עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים¹²⁰¹ בְּנֵי־אָדָם שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: שְׁנֵי בָנִים¹²⁰² יֵשׁ־לָהּ לְרִבְקָה, שְׁתֵּי בָנוֹת יֶשׁ־לוֹ לְלָבָן – גְּדוֹלָה לְגָדוֹל וּקְטַנָּה לְקָטָן. וְהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים וּמְשָׁאֶלֶת: גָּדוֹל מַה מַּעֲשָׂיו? – “אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד”, אִישׁ רַע הוּא, מְלַסְטֵם¹²⁰³ בְּרִיּוֹת; קָטָן מַה מַעֲשָׂיו? – “אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים”. וְהָיְתָה בוֹכָה עַד שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי¹²⁰⁴ עֵינֶיהָ (ב"ב קכג.).

עא אָמַר רַ' יוֹנָתָן: רְאוּיָה הָיְתָה בְכוֹרָה לָצֵאת מֵרָחֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף”¹²⁰⁵, אֶלָּא שֶׁקְּדָמַתָּה לֵאָה בְּרַחֲמִים; וּמִתּוֹךְ צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בָה בְּרָחֵל הֶחֱזִירָהּ¹²⁰⁶ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָהּ.

וּמַה צְּנִיעוּת הָיְתָה בָהּ בְּרָחֵל? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא”¹²⁰⁷ – וְכִי אֲחִי אָבִיהָ הוּא? וַהֲלֹא בֶן אֲחוֹת אָבִיהָ הוּא! אֶלָּא אָמַר לָהּ: תִּנָּשְׂאִי לִי? אָמְרָה לוֹ: הֵן, אֶלָּא אַבָּא רַמַּאי הוּא וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לוֹ. אָמַר לָהּ: מַה רַמָּאוּתוֹ? אָמְרָה לוֹ: יֶשׁ־לִי אָחוֹת גְּדוֹלָה מִמֶּנִי וְלֹא יַשִּׂיאֵנִי לְפָנֶיהָ. אָמַר לָהּ: אָחִיו אֲנִי בְּרַמָּאוּת. אָמְרָה לוֹ: וְכִי מֻתָּר לְצַדִּיקִים לִנְהוֹג בְּרַמָּאוּת? אָמַר לָהּ: הֵן – “עִם־נָבָר תִּתָּבָר וְעִם־עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל”¹²⁰⁸. מָסַר לָהּ סִמָּנִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה אָמְרָה: עַכְשָׁו תִּכָּלֵם אֲחוֹתִי – מְסָרָתַם לָהּ. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה־הִיא לֵאָה”¹²⁰⁹ – מִכְּלָל¹²¹⁰, שֶׁעַד עַכְשָׁו לָאו לֵאָה הִיא? אֶלָּא מִתּוֹךְ סִמָּנִים שֶׁמָּסְרָה רָחֵל לְלֵאָה לֹא הָיָה יַעֲקֹב יוֹדֵעַ עַד אוֹתָהּ שָׁעָה (מג' יג:; ב“ב קכג., רש”י).

עב “וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת־רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה”¹²¹¹ – בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַנְשֵׁי מְקוֹמְךָ רַמָּאִים, לְפִיכָךְ אֲנִי מְבָרֵר¹²¹² עֲסָקַי עִמָּךְ: “אֶעֱבָדְךָ… בְּרָחֵל” – בְּרָחֵל וְלֹא בְּלֵאָה, “בִּתְּךָ” – שֶׁלֹּא תָבִיא אַחֶרֶת מִן הַשׁוּק וּשְׁמָהּ רָחֵל, “הַקְּטַנָּה” – שֶׁלֹּא תַחֲלִיף שְׁמוֹתָן זוֹ בְזוֹ.

“וַיְהִי בָעֶרֶב וַיִּקַּח אֶת־לֵאָה בִתּוֹ” וְגוֹ'¹²¹³ – אֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן אֶת־הָרָשָׁע בַּחֲמוֹר שֶׁל חָרָשִׁים¹²¹⁴ אֵין אַתָּה מוֹעִיל מִמֶּנּוּ כְּלוּם.

“וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת־כָּל־אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה”¹²¹⁵ – כִּנֵּס כָּל אַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ, אָמַר לָהֶם: יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהָיִינוּ דְחוּקִים לְמָיִם, וְכֵוָן שֶׁבָּא הַצַּדִּיק הַזֶּה לְכָאן נִתְבָּרְכוּ הַמָּיִם. אָמְרוּ לוֹ: וּמָה רְצוֹנֶךָ? אָמַר לָהֶם: אִם אַתֶּם מְבַקְשִׁים אֲנִי מְרַמֶּה אוֹתוֹ וְאֶתֶּן לוֹ אֶת־לֵאָה, שֶׁהוּא אוֹהֵב הַרְבֵּה אֶת־רָחֵל, וְיַעֲשֶׂה אֶצְלְכֶם שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת. אָמְרוּ לוֹ: עֲשֵׂה כִרְצוֹנֶךָ. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי מַשְׁכּוֹנוֹת¹²¹⁶ שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם מְפַרְסֵם¹²¹⁷ אוֹתִי. נָתְנוּ לוֹ מַשְׁכּוֹנוֹת. הָלַךְ וְהֵבִיא (בָהֶם) יַיִן וְשֶׁמֶן וּבָשָׂר (וּלְפִיכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ “לָבָן הָאֲרַמִּי”, שֶׁרִמָּה בְאַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ). כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיוּ מְשַׂמְחִין אוֹתוֹ. כְּשֶׁהֶחֱשִׁיךְ אָמַר יַעֲקֹב לָהֶם: זוֹ מַה הִיא? אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה גָמַלְתָּ חֶסֶד בִּזְכוּתְךָ גַּם אָנוּ נִגְמֹל חֶסֶד עִמָּךְ. הָיוּ מְקַלְּסִין¹²¹⁸ לְפָנָיו וְאָמְרוּ הָא לַיָּא, הָא לַיָּא!¹²¹⁹ לָעֶרֶב בָּאוּ הַבַּחוּרִים וְכִבּוּ אֶת־הַנֵּרוֹת¹²²⁰. אָמַר לָהֶם: זוֹ מַה הִיא? אָמְרוּ לוֹ: מָה אַתָּה סָבוּר, שֶׁאָנוּ פְרוּצִים¹²²¹ כְּמוֹתְכֶם? – כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה קוֹרֵא לָהּ “רָחֵל” וְהִיא עוֹנָה לוֹ, בַּבֹּקֶר – “וְהִנֵּה הִיא לֵאָה”¹²²². אָמַר לָהּ: מָה רַמָּאִית בַּת רַמָּאי! וְלֹא הָיִיתִי קוֹרֵא לָךְ “רָחֵל” בַּלַּיְלָה וְאַתְּ עוֹנָה לִי? אָמְרָה לוֹ: "יֵשׁ סוֹפֵר¹²²³ שֶׁאֵין לוֹ תַלְמִידִים? לֹא כָךְ הָיָה קוֹרֵא לְךָ אָבִיךָ¹²²⁴ “עֵשָׂו” וְאַתָּה עוֹנֶה לוֹ? (ב“ר ע; ילק”ש ויצא).

עג “וַיַּרְא יְיָ כִּי־שְׂנוּאָה לֵאָה”¹²²⁵ – שֶׁהָיוּ הַכֹּל סוֹנְטִין¹²²⁶ בָּהּ, מְפָרְשֵׁי הַיָּם¹²²⁷ הָיוּ סוֹנְטִין בָּהּ, מְהַלְּכֵי דְרָכִים הָיוּ סוֹנְטִין בָּהּ, אַף הַגִּתִּיּוֹת¹²²⁸ מֵאֲחוֹרֵי הַקּוּרְיַס הָיוּ סוֹנְטוֹת בָּהּ, וְהָיוּ אוֹמְרִים: לֵאָה זוֹ אֵין סִתְרָהּ כִּגְלוּיָהּ, נִרְאֵית צַדֶּקֶת – וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת; אִלּוּ הָיְתָה צַדֶּקֶת לֹא הָיְתָה מְרַמָּה בַּאֲחוֹתָהּ.

רַב חָנִין בְּשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל בַּר רַ' יִצְחָק אָמָר: כֵּוָן שֶׁרָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב מַעֲשִׂים שֶׁרִמְּתָה לֵאָה בַּאֲחוֹתָהּ, נָתַן דַּעְתּוֹ לְגָרְשָׁהּ. כֵּוָן שֶׁפְּקָדָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּבָנִים, אָמָר: לְאֵם שֶׁל אֵלּוּ אֲנִי מְגָרֵשׁ? (ב"ר עא).

עד אָמַר רַ' חִנָּנָא בַּר יִצְחָק: קַפְּדָנוּתָם¹²²⁹ שֶׁל אָבוֹת וְלֹא עַנְוְתָנוּתָם שֶׁל בָּנִים. קַפְּדָנוּתָם שֶׁל אָבוֹת מִנָּיִן? “וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן: מַה־פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי”¹²³⁰ – אַתָּה סָבוּר שֶׁמָּא מַכּוֹת אוֹ פְצָעִים הָיוּ שָׁם? לֹא, אֶלָּא דִבְרֵי פִיּוּסִים¹²³¹, יַעֲקֹב מְפַיֵּס אֶת־חָמִיו: “כִּי־מִשַּׁשְׁתָּ אֶת־כָּל־כֵּלַי, מַה־מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי־בֵיתֶךָ” וְגוֹ‘¹²³² – אָמַר רַ’ סִימוֹן: בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, חָתָן שֶׁדָּר אֵצֶל חָמִיו אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת אֲפִלּוּ כְּלִי אֶחָד, אֲפִלּוּ סַכִּין אֶחָד? בְּרַם כָּאן “מִשַּׁשְׁתָּ אֵת־כָּל־כֵּלַי” – אֲפִלּוּ מַחַט, אֲפִלּוּ צִנּוֹרָא¹²³³ לֹא מָצָאתָ. וְלֹא עַנְוְתָנוּתָם שֶׁל בָּנִים מִנָּיִן? – מִדָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּבְרַח דָּוִד מִנָּיוֹת בָּרָמָה וַיָּבֹא וַיֹּאמֶר לִפְנֵי יְהוֹנָתָן: מֶה עָשִׂיתִי מֶה־עֲוֹנִי וּמֶה־חַטָּאתִי לִפְנֵי אָבִיךָ כִּי מְבַקֵּשׁ אֶת־נַפְשִׁי”¹²³⁴ – מַזְכִּיר שְׁפִיכוּת־דָּמִים בְּפִיּוּסוֹ; בְּרַם¹²³⁵ כָּאן “כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי” (שם עד).

ט. יַעֲקֹב וְעֵשָׂו וְהַמַּלְאָכִים

עה “וַיִּקְרָא שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם”¹²³⁶ – מַהוּ “מַחֲנָיִם”? שְׁתֵּי מַחֲנוֹת: שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב לַאֲרַם־נַהֲרַיִם הָיוּ מַלְאֲכֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְשַׁמְּרִים אוֹתוֹ וּמְלַוִּים אוֹתוֹ; כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְחוּץ־לָאָרֶץ נִסְתַּלְקוּ¹²³⁷, וְיָרְדוּ אֲחֵרִים וְנִתְלַוּוּ לוֹ; כֵּוָן שֶׁחָזַר מִן לָבָן הָיוּ אוֹתָם הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּמְסְרוּ לוֹ מְלַוִּים אוֹתוֹ עַד אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהִרְגִּישׁוּ מַלְאֲכֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲקֹב בָּא – יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ לְהִתְלַוּוֹת לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּפְגְעוּ־בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים”¹²³⁸ – הִתְחִילוּ שְׁתֵּי מַחֲנוֹת עוֹמְדוֹת אֵצֶל יַעֲקֹב – וּמֵהֶן שָׁלַח בִּשְׁלִיחוּתוֹ. (תנח' וישלח ג).

עו “וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל־עֵשָׂו אָחִיו”¹²³⁹ – אָמַר רַ' יְהוֹנָתָן: כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְרַצּוֹת מֶלֶךְ אוֹ שִׁלְטוֹן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ דַּרְכָּם וְטַכְסִיסֵיהֶם¹²⁴⁰ – יַנִּיחַ פָּרָשָׁה זוֹ לְפָנָיו וְיִלְמַד הֵימֶנָּה טַכְסִיסֵי פִיּוּסִים וְרִצּוּיִם (לק"ט וישלח).

עז “וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו… אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם… כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב”¹²⁴¹.

רַ' יְהוּדָה בַר סִימוֹן פָּתָח: “מַעְיָן נִרְפָּשׁ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע”¹²⁴² – כְּשֵׁם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְמַעְיָן¹²⁴³ לְהֵרָפֵס¹²⁴⁴ וּלְמָקוֹר לְהִשָׁחֵת כָּךְ אִי־אֶפְשָׁר לְצַדִּיק לָמוּט לִפְנֵי רָשָׁע. וּכְמַעְיָן נִרְפָּס וּכְמָקוֹר מָשְׁחָת כָּךְ צַדִּיק מֵמִיט¹²⁴⁵ עַצְמוֹ לִפְנֵי רָשָׁע. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ¹²⁴⁶ וְהָיִיתָ מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ¹²⁴⁷ וְאוֹמֵר לוֹ: “כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב”.

“וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב”¹²⁴⁸ – רַ' הוּנָא פָּתָח: “מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי־כָלֶב עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל־רִיב לֹא־לוֹ”¹²⁴⁹. שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן אָמָר: מָשָׁל לְאַרְכִילִיסְטֵיס¹²⁵⁰ שֶׁהָיָה יָשֵׁן בְּפָרָשַׁת־דְּרָכִים. עָבַר אֶחָד וְהִתְחִיל מְעִירוֹ, אָמַר לוֹ: קוּם לְךָ, שֶׁרָעָה מְצוּיָה כָאן. קָם וְהִתְחִיל מְקַפְּחוֹ¹²⁵¹. אָמַר לוֹ: נֵעוֹר הָרָע. אָמַר לוֹ: יָשֵׁן הָיִיתִי וְעוֹרַרְתָּנִי. כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ וְאַתָּה מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: “כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב”.

רַ' יְהוּדָה בַר סִימוֹן פָּתָח: “מַה־תֹּאמְרִי כִּי־יִפְקֹד עָלַיִךְ וְאַתְּ לִמַּדְתְּ אֹתָם עָלַיִךְ אַלֻּפִים לְרֹאשׁ”¹²⁵² – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ וְאַתָּה מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: “כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב”. (ב"ר עה).

עח בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁקָּרָא יַעֲקֹב לְעֵשָׂו “אֲדוֹנִי” אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַתָּה הִשְׁפַּלְתָּ עַצְמְךָ וְקָרָאתָ לְעֵשָׂו “אֲדוֹנִי” שְׁמוֹנֶה פְעָמִים; חַיֶּיךָ, אֲנִי מַעֲמִיד מִבָּנָיו שְׁמוֹנָה מְלָכִים קֹדֶם לְבָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם” וְגוֹ'¹²⁵³ (שם).

עט “וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ”¹²⁵⁴ – אָמַר רַ' יְהוּדָה בַר רַ' אֶלְעָאי: לֹא הִיא¹²⁵⁵ יִרְאָה וְלֹא הִיא צָרָה? אֶלָּא “וַיִּירָא” שֶׁלֹּא יַהֲרֹג, “וַיֵּצֶר לוֹ” – שֶׁלֹּא יֵהָרֵג. אָמַר: אִם הוּא מִתְגַּבֵּר עָלַי הוֹרְגֵנִי, וְאִם אֲנִי מִתְגַּבֵּר עָלָיו – אֲנִי הוֹרְגוֹ (שם עו)

פ “וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים”¹²⁵⁶ – שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ לְיַעֲקֹב שְׁנֵי מַחֲנוֹת מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת. וְכַמָּה מַחֲנֵה אֱלֹהִים? שְׁנֵי אֲלָפִים רִבּוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: “רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן”¹²⁵⁷. וְנִדְמוּ לַחֲיָלוֹת שֶׁל מֶלֶךְ, מֵהֶם לְבוּשֵׁי בַרְזֶל וּמֵהֶם רוֹכְבֵי סוּסִים וּמֵהֶם יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת¹²⁵⁸. פָּגַע עֵשָׂו בְּלוֹבְשֵׁי בַרְזֶל, אָמַר לָהֶם: מִשֶּׁל מִי אַתֶּם? אָמְרוּ לוֹ: שֶׁל יַעֲקֹב. פָּגַע בְּרוֹכְבֵי סוּסִים, אָמַר לָהֶם: מִשֶּׁל מִי אַתֶּם? אָמְרוּ לוֹ: שֶׁל יַעֲקֹב. פָּגַע בְּיוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, אָמַר לָהֶם: מִשֶּׁל מִי אַתֶּם? אָמְרוּ לוֹ: שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִי לְךָ כָּל־הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי”¹²⁵⁹ (ב"ר עה).

פא “מִי לְךָ כָּל־הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי”¹²⁶⁰ – כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה נַעֲשׂוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת כִּתּוֹת־כִּתּוֹת וַחֲבוּרוֹת־חֲבוּרוֹת וְהָיוּ פוֹגְעִים בְּחֵילוֹתָיו שֶׁל עֵשָׂו, וְאוֹמְרִים לָהֶם: מִשֶּׁל מִי אַתֶּם? וְהֵם אוֹמְרִים: מִשֶּׁל עֵשָׂו, וְהֵם אוֹמְרִים: “הַכּוּ, הַכּוּ! תְּנוּ לָהֶם¹²⁶¹”! – “מִשֶּׁל בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם” – וְהֵם אוֹמְרִים: “תְּנוּ לָהֶם”! “מִשֶׁל בְּנוֹ שֶׁל יִצְחָק” – וְהֵם אוֹמְרִים: “תְּנוּ לָהֶם”! כֵּוָן שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: מִשֶּׁל אָחִיו שֶׁל יַעֲקֹב אָנוּ" – אָמְרוּ: “הַנִּיחוּ לָהֶם, מִשֶּׁלָּנוּ הֵם”. בַּבֹּקֶר אָמַר לוֹ עֵשָׂו: " מִי לְךָ כָּל־הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי?" אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: "(וְכִי) אָמְרוּ לְךָ כְּלוּם? אָמַר לוֹ מְרֻצָּץ אֲנִי עַל יָדָם – אָמַר יַעֲקֹב: “לִמְצֹא־חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי”¹²⁶². וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֵשׁ־לִי רָב¹²⁶³ – מַכּוֹת, “אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר־לָךְ”¹²⁶⁴ (שם עח: תנח' וישלח).

פב “כִּי עַל־כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים”¹²⁶⁵ – הִזְכִּיר יַעֲקֹב לְעֵשָׂו שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיָרְאוֹ וּלְבַהֲלוֹ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁזִּמֵּן אֶת־חֲבֵרוֹ לִסְעֻדָּה וְהִכִּיר בּוֹ שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ. אָמַר לוֹ: דּוֹמֶה טַעַם תַּבְשִׁיל זֶה¹²⁶⁶ כְּטַעַם אוֹתוֹ תַבְשִׁיל שֶׁטָּעַמְתִּי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ. אָמַר: יוֹדֵעַ הוּא אֶת־הַמֶּלֶךְ – נִתְיָרֵא וְלֹא הֲרָגוֹ. אַף כָּךְ יַעֲקֹב, כֵּוָן שֶׁאָמַר לְעֵשָׂו “כִּי עַל־כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים” – אָמַר עֵשָׂו הָרָשָׁע: הִגִּיעוֹ¹²⁶⁷ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְכָבוֹד זֶה – שׁוּב אֵינִי יָכוֹל לוֹ (סוטה מא:; ב"ר עח).

פג “וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ”¹²⁶⁸ – יֵשׁ אוֹמְרִים: מִיכָאֵל¹²⁶⁹ הָיָה. אָמַר לוֹ מִיכָאֵל: וּמָה אֲנִי, שֶׁאֲנִי אֶחָד מִן הַשָֹׂרִים הָרִאשׁוֹנִים¹²⁷⁰, כָּךְ עָשִׂיתָ לִי – וְאַתָּה מִתְיָרֵא מֵעֵשָׂו? אָמַר רַ' טַרְפוֹן: לֹא הָיְתָה לוֹ רְשׁוּת לְמִיכָאֵל לָזוּז¹²⁷¹ מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁנָּתַן לוֹ יַעֲקֹב רְשׁוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: “שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר”¹²⁷². אָמַר לוֹ: וְכִי גַנָּב אוֹ קוּבְיוּסְטוֹס¹²⁷³ אַתָּה, שֶׁאַתָּה מִתְיָרֵא מִן הַשָּׁחַר? בָּאוּ כִּתּוֹת־כִּתּוֹת¹²⁷⁴ שֶׁל מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת וְאָמְרוּ לוֹ: מִיכָאֵל, עֲלֵה, “עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ”¹²⁷⁵! לוֹמַר, אִם אֵין אַתָּה פוֹתֵחַ בְּשִׁיר נִמְצָא הַשִּׁיר בָּטֵל, הִתְחִיל מִתְחַנֵּן לְיַעֲקֹב. אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, שַׁלַּח אוֹתִי, שֶׁלֹּא יִשְׂרְפוּנִי מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת שֶׁבַּעֲרָבוֹת¹²⁷⁶ בִּשְׁבִיל עִכּוּב הַשִּׁיר¹²⁷⁷. אָמַר לוֹ: “לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם־בֵּרַכְתָּנִי”¹²⁷⁸. – אָמַר לוֹ: "וְכִי אֵיזֶה מֵהֶם חָבִיב, הַשַּׁמָּשׁ אוֹ הַבֵּן? אֲנִי הַשַּׁמָּשׁ וְאַתָּה הַבֵּן, וְאַתָּה צָרִיךְ לְבִרְכָתִי? אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן. מִיָּד אָמַר לוֹ: “לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל”¹²⁷⁹. אָמַר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ, יְלִיד אִשָּׁה, שֶׁנִּכְנַסְתָּ בְּפַלְטִין שֶׁל מַעְלָה וְנִצָּלְתָּ.

בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יַעֲקֹב וּמִיכָאֵל מִתְאַבְּקִים, רָצָה¹²⁸⁰ כַּת שֶׁל מִיכָאֵל לְסַכְּנוֹ¹²⁸¹; אֶלָּא שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְכֵוָן שֶׁרָאָה מִיכָאֵל אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – תָּשַׁשׁ¹²⁸² כֹּחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף־יְרֵכוֹ”¹²⁸³. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמִיכָאֵל: יָפֶה עָשִׂיתָ שֶׁעָשִׂיתָ כֹּהֵן שֶׁלִּי בַּעַל־מוּם? אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, וַהֲלֹא אֲנִי כֹּהֲנֶךָ! אָמַר לוֹ: אַתָּה כֹהֲנִי בָּרָקִיעַ וְהוּא כֹהֲנִי בָּאָרֶץ. מִיָּד קָרָא מִיכָאֵל לִרְפָאֵל, אָמַר לוֹ: חֲבֵרִי, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, עֲמוֹד עִמִּי בַּצָּרָה, שֶׁאַתָּה מְמֻנֶּה¹²⁸⁴ עַל הָרְפוּאוֹת – יָרַד וּרְפָאוֹ (מד' אבכיר).

פד “יַעֲבָר־נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ”¹²⁸⁵ – אָמַר לוֹ: מְבַקֵּשׁ אַתָּה שֶׁנְּהֵא שֻׁתָּפִים עִמְּךָ בְּעוֹלָמֶךָ¹²⁸⁶? אָמַר לוֹ: “יַעֲבָר־נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי¹²⁸⁷ עַבְדּוֹ”. אָמַר לוֹ: וְאֵין אַתָּה מִתְיָרֵא מִדּוּכְסַי וּמִן אַפַּרְכַי וּמִן אִסְטְרָטֵלֵיטָי¹²⁸⁸? אָמַר לוֹ: “וַאֲנִי אֶתְנַהֲלָה לְאִטִּי”¹²⁸⁹ – לְהוֹנִי,¹²⁹⁰ לְהוֹנִי אֲנִי מְהַלֵּךְ, בְּפָנִים כְּרוּכוֹת¹²⁹¹ אֲנִי מְהַלֵּךְ. “עַד אֲשֶׁר־אָבֹא אֶל־אֲדֹנִי שֵׂעִירָה”¹²⁹² – אָמַר רַ' אַבָּהוּ: חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצָאנוּ שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ אֵצֶל עֵשָׂו לְהַר שֵׂעִיר מִיָּמָיו; אֶפְשָר יַעֲקֹב אֲמִתִּי¹²⁹³ הָיָה וּמְרַמֶּה בוֹ? אֶלָּא אֵימָתַי הוּא בָא אֶצְלוֹ? – לֶעָתִיד לָבוֹא, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת־הַר עֵשָׂו”¹²⁹⁴ (ב"ר עח).

פה “וַיִּחַן אֶת־פְּנֵי הָעִיר”¹²⁹⁵ – נִכְנַס בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה¹²⁹⁶ מִבְּעוֹד־יוֹם וְקָבַע תְּחוּמִין¹²⁹⁷ מִבְּעוֹד־יוֹם. אֱמֹר מֵעַתָּה, שֶׁשָּׁמַר יַעֲקֹב אֶת־הַשַּׁבָּת קֹדֶם שֶׁנִּתָּן (שם עט).

י. חֲלֻקַּת יַעֲקֹב וְעֵשָׂו

פו כְּשֶׁהָיוּ יַעֲקֹב וְעֵשָׂו בִּמְעֵי אִמָּם אָמַר יַעֲקֹב לְעֵשָׂו: עֵשָׂו אָחִי, שְׁנֵי בָנִים אֲנַחְנוּ לְאָבִינוּ, וּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת יֵשׁ לְפָנֵינוּ: הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא; הָעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, אֲבָל הָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ כֵן. רְצוֹנְךָ, טוֹל אַתָּה הָעוֹלָם הַזֶּה וַאֲנִי אֶטוֹל הָעוֹלָם הַבָּא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָטַל עֵשָׂו בְּחֶלְקוֹ הָעוֹלָם הַזֶּה וְיַעֲקֹב נָטַל בְּחֶלְקוֹ הָעוֹלָם הַבָּא.

וּכְשֶׁבָּא יַעֲקֹב מִבֵּית לָבָן וְרָאָה עֵשָׂו שֶׁיֵּשׁ לְיַעֲקֹב נָשִׁים וּבָנִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּבְהֵמוֹת וְכֶסֶף וְזָהָב – מִיָּד אָמַר לוֹ: יַעֲקֹב אָחִי, לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִּי, שֶׁתִּטּוֹל אַתָּה הָעוֹלָם הַבָּא וַאֲנִי אֶטּוֹל הָעוֹלָם הַזֶּה – וּמִנַּיִן לְךָ כָּל־הָעוֹלָם הַזֶּה: נָשִׁים וּבָנִים וּמָמוֹן וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת? לָמָּה אַתָּה מִשְׁתַּמֵּש וְנֶהֱנֶה מִן הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה כְּמוֹתִי? אָמַר לוֹ יַעֲקֹב לְעֵשָׂו: זֶה מְעַט הָרְכוּשׁ שֶׁנָּתַן לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְפִי הַצֹּרֶךְ שֶׁלִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֶאֱמִיד¹²⁹⁸ עֵשָׂו בְּדַעְתּוֹ וְאָמָר: וּמָה הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁאֵין לְיַעֲקֹב חֵלֶק בּוֹ, כָּךְ נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא חֶלְקוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (תדב"א זוטא).

יא. מִיתַת רִבְקָה וּקְבוּרַת רָחֵל

פז כְשֶׁמֵּתָה רִבְקָה אָמְרוּ: מִי יֵצֵא לִפְנֵי מִטָּתָהּ? אַבְרָהָם מֵת, יִצְחָק עֵינָיו כֵּהוֹת וְיוֹשֵׁב בַּבַּיִת וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְפַדַּן־אֲרָם. יֵצֵא עֵשָׂו הָרָשָׁע לְפָנֶיהָ – יֹאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת: אֲרוּרִים הַשָּׁדַיִם שֶׁהֵינִיקוּ רָשָׁע זֶה! מֶה עָשׂוּ? הוֹצִיאוּ מִטָּתָהּ בַּלָּיְלָה. לְפִיכָךְ לֹא פִרְסֵם¹²⁹⁹ הַכָּתוּב אֶת־מִיתָתָהּ (תנח' תצא; פסיק"ר יב).

“וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה”¹³⁰⁰ – מָה רָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב לִקְבֹּר אֶת־רָחֵל בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת? אֶלָּא צָפָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהַגָּלֻיּוֹת¹³⁰¹ עֲתִידוֹת לַעֲבוֹר שָׁם, לְפִיכָךְ קְבָרָהּ שָׁם, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מְבַקֶּשֶׁת עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע, נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, רָחֵל מְבַכָּה עַל־בָּנֶיהָ”¹³⁰² (ב"ר פב).

יב. בֵּית־יַעֲקֹב וּבֵית־עֵשָׂו

פח “וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב”¹³⁰³ – מַה כָּתוּב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן – “וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם… וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו”¹³⁰⁴… אָמַר רַ' חוֹנְיָה: מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה כַת שֶׁל כְּלָבִים, וְנִתְיָרֵא מֵהֶם. מֶה עָשָׂה? הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ בֵּינֵיהֶם. כָּךְ כֵּוָן שֶׁרָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו נִתְיָרֵא מֵהֶם וְיָשַׁב לוֹ בֵּינֵיהֶם.

אָמַר רַ' לֵוִי: מָשָׁל לְנַפָּח¹³⁰⁵ שֶׁהָיָה פִתְחוֹ פָּתוּחַ בְּאֶמְצַע פְּלַטְיָא¹³⁰⁶ וּפֶתַח בְּנוֹ זֶהָבִי¹³⁰⁷ פָּתוּחַ כְּנֶגְדּוֹ, וְרָאָה חֲבִילוֹת־חֲבִילוֹת¹³⁰⁸ שֶׁל קוֹצִים נִכְנָסוֹת לַמְּדִינָה. אָמַר: אָנָה יִכָּנְסוּ כָּל הַחֲבִילוֹת הַלָּלוּ? וְהָיָה שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד, אָמַר לוֹ: מֵאֵלּוּ אַתָּה מִתְיָרֵא? גֵּץ¹³⁰⁹ אֶחָד יוֹצֵא מִשֶּׁלְּךָ וְגֵץ אֶחָד מִשֶּׁל בִּנְךָ וְאַתָּה שׂוֹרְפָן. כָּךְ כֵּוָן שֶׁרָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו נִתְיָרֵא. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מֵאֵלּוּ אַתָּה מִתְיָרֵא? גֵּץ אֶחָד מִשֶּׁלְּךָ וְגֵץ אֶחָד מִשֶּׁל בִּנְךָ וְאַתֶּם שׂוֹרְפִים אוֹתָם כֻּלָּם. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה בֵית־יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ” וגו'¹³¹⁰ (שם פד; ילק“ש עובדיה; ע”י ב"ב קכו; תנח' וישב).

יג. יוֹסֵף וְאֶחָיו

פט “יוֹסֵף בֶּן־שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה… וְהוּא נַעַר”¹³¹¹ – שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה נַעֲרוּת: מְמַשְׁמֵשׁ בְּעֵינָיו¹³¹², מְתַלֶּה בַעֲקֵבוֹ¹³¹³, מְתַקֵּן בִּשְׂעָרוֹ.

“וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת־יוֹסֵף מִכָּל־בָּנָיו”¹³¹⁴ – שֶׁהָיָה זִיו אִיקוֹנִין¹³¹⁵ שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לוֹ.

“וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים”¹³¹⁶ – “פַּסִּים” שֶׁהָיְתָה מַגַּעַת עַד פַּס יָדוֹ¹³¹⁷. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהָיְתָה דַקָּה וְקַלָּה בְיוֹתֵר וְנִטְמֶנֶת בְּפַס־יָד¹³¹⁸.

“וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם… וַיְסַפֵּר אֶל־אָבִיו וְאֶל־אֶחָיו, וַיִּגְעַר־בּוֹ אָבִיו… הֲבוֹא נָבוֹא” וְגוֹ'¹³¹⁹ – אֲנִי וְאַחֶיךָ נִיחָא¹³²⁰, שֶׁמָּא אֲנִי וְאִמֶּךָ? וַהֲלֹא אִמְּךָ כְּבָר מֵתָה! וְלֹא הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ יוֹדֵעַ שֶׁהַדְּבָרִים מַגִּיעִים לְבִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל, שֶׁגִּדְּלַתּוּ כְאִמּוֹ.

“וְאָבִיו שָׁמַר אֶת־הַדָּבָר”¹³²¹ – נָטַל קֻלְמוֹס¹³²² וְכָתַב בְּאֵיזֶה יוֹם וּבְאֵיזוֹ שָׁעָה וּבְאֵיזֶה מָקוֹם. וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת: שְׁמוֹר אֶת־הַדְּבָרִים – שֶׁעֲתִידִין הַדְּבָרִים לִגַּע¹³²³.

"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל־יוֹסֵף: הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם. וַיֹּאמֶר לוֹ: “הִנֵּנִי”¹³²⁴ – אָמַר רַ' חַמָּא בַר חֲנִינָא: הַדְּבָרִים הַלָּלוּ ¹³²⁵הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ נִזְכָּר וּמֵעָיו מִתְחַתְּכִין¹³²⁶: יוֹדֵעַ הָיִיתָ שֶׁאַחֶיךָ שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ וְהָיִיתָ אוֹמֵר לִי: “הִנֵּנִי”! (ב"ר פד).

צ “וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחוֹק”¹³²⁷ – אָמְרוּ: בּוֹאוּ וּנְשַׁסֶּה בוֹ אֶת־הַכְּלָבִים.

“וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־בָּא יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו”¹³²⁸ – בְּקִלּוּס¹³²⁹ הָיָה בָא.

וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם"¹³³⁰ – מַיִם אֵין בּוֹ, אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ־בּוֹ.

“וַיִּמְכְּרוּ אֶת־יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים”¹³³¹ – אֶפְשָׁר יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רוֹאֶה אֶת אֶחָיו מוֹכְרִים אוֹתוֹ וְהוּא שׁוֹתֵק? אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁהָיָה מִתְחַבֵּט¹³³² לִפְנֵי רַגְלָיו שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלְּאוּ רַחֲמִים – וְלֹא נִתְמַלָּאוּ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ”¹³³³ (שם פד).

צא רַ' טַרְפוֹן וּזְקֵנִים הָיוּ יוֹשְׁבִים בְּצִלּוֹ שֶׁל שׁוֹבָךְ¹³³⁴ בְּיַבְנֶה וְנִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ לִפְנֵיהֶם: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט”¹³³⁵ – לְהוֹדִיעַ זְכוּתָם שֶׁל צַדִּיקִים כַּמָּה מְסַיַּעְתָּם¹³³⁶, שֶׁאִלּוּ יָרַד הַיָּדִיד הָאָהוּב¹³³⁷ הַזֶּה עִם הָעַרְבִיִּים לֹא הָיוּ מְמִיתִים אוֹתוֹ מֵרֵיחַ גְּמַלִּים וְעִטְרָן? אֶלָּא זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שַׂקִּים מְלֵאִים בְּשָׂמִים וְכָל רֵיחָנִין טוֹבִים, שֶׁלֹא יָמוּת מֵרֵיחַ הַגְּמַלִּים וּמֵרֵיחַ הָעִטְרָן (מכיל' בשלח, ילק"ש בשלח).

יד. יְרִידַת יְהוּדָה

צב וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו"¹³³⁸ – יְרִידָה הִיא לוֹ¹³³⁹, שֶׁנָּשָׂא גוֹיָה.

“וַיֵּט עַד־אִישׁ עֲדֻלָּמִי”¹³⁴⁰ – יְהוּדָה, שֶׁהָיָה הַגָּדוֹל בְּבֵית אָבִיו, נָטַל כְּנַעֲנִית. אָמַר רַ' יִצְחָק: רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ צֹוַחַת בּוֹ¹³⁴¹ בִּירִידָתוֹ: “עַד־עֲדֻלָּם יָבוֹא כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל”¹³⁴².

“וַיַּרְא־שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי”¹³⁴³ – חֲכָמִים אוֹמְרִים: מָשָׁל לְכֶלֶב שֶׁעָבַר עַל נְבֵלָה, הֵרִיחַ בָּהּ וְלֹא אֲכָלָהּ. עָבַר עָלֶיהָ אֲרִי וְאָכַל מִמֶּנָּה. הִתְחִילוּ הַכֹּל מְרַנְּנִין¹³⁴⁴ וְאוֹמְרִין: מַה שֶׁפָּסַל¹³⁴⁵ הַכֶּלֶב אָכַל הָאֲרִי. כָּך עֵשָׂו פָּסַל בְּנוֹת כְּנַעַן שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן”¹³⁴⁶; בָּא יְהוּדָה שֶׁנִּמְשַׁל בְּאַרְיֵה לָקַח מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקָּחֶהָ”¹³⁴⁷.

דָּבָר אַחֵר: “וַיֵּרֶד יְהוּדָה”¹³⁴⁸ – הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: “בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל”¹³⁴⁹ – “בָּגְדָה יְהוּדָה”, שֶׁאָמַר לְאָבִיו “הַכֶּר־נָא”¹³⁵⁰, “וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל” – בְּשָׁעָה שֶׁמָּכְרוּ אֶת יוֹסֵף; “כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ יְיָ”¹³⁵¹ – יְהוּדָה נַעֲשָׂה חֻלִּין, שֶׁיָּרַד מֵאֶחָיו וּמִבֵּית אָבִיו, “וּבָעַל בַּת־אֵל נֵכָר”¹³⁵² – שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה כְנַעֲנִית. וּמָה עָנְשׁוֹ? “יַכְרֵת יְיָ לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה”¹³⁵³ – וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן (ב“ר פה; תנה”ק וישב; מדה"ג וישב).

צג “כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם”¹³⁵⁴ – אֵין מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּמַחְשְׁבוֹת בָּשָׂר־וָדָם. כֵּיצַד? הַשְּׁבָטִים הָיוּ עֲסוּקִים בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְיוֹסֵף עָסוּק בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְיַעֲקֹב אָבִינוּ עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ¹³⁵⁵, וִיהוּדָה עָסוּק לִקַּח לוֹ אִשָּׁה, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הָיָה עוֹסֵק – בּוֹרֵא אוֹרוֹ¹³⁵⁶ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה”¹³⁵⁷ – קֹדֶם שֶׁלֹא נוֹלַד הַמְשַׁעְבֵּד הָרִאשׁוֹן¹³⁵⁸ נוֹלַד הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן¹³⁵⁹ (שם).

טו. יוֹסֵף בְּמִצְרָיִם

צד “וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה”¹³⁶⁰ – אַל תִּקְרֵי “הוּרַד”, אֶלָּא “הוֹרִיד” אֶת־אָבִיו וְהַשְּׁבָטִים לְמִצְרָיִם. אָמַר רַ' תַּנְחוּמָא: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? – לְפָרָה שֶׁמְּבַקְשִׁין לִתֵּן עֹל בְּצַוָּארָהּ, וְהִיא מוֹנַעַת צַוָּארָה מִן הָעֹל. מֶה עָשׂוּ? נָטְלוּ אֶת־בְּנָהּ מֵאַחֲרֶיהָ וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ לְמָקוֹם שֶׁמְּבַקְשִׁין בּוֹ לַחֲרוֹשׁ, וְהָיָה הָעֵגֶל גּוֹעֶה. שָׁמְעָה הַפָּרָה בְּנָהּ גּוֹעֶה וְהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בְּעַל־כָּרְחָהּ¹³⁶¹, שֶׁלֹּא בְטוֹבָתָהּ¹³⁶², בִּשְׁבִיל בְּנָהּ; כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הָיָה מְבַקֵּשׁ לְקַיֵּם גְּזֵרַת “יָדוֹעַ תֵּדַע¹³⁶³”¹³⁶⁴ וְהֵבִיא עֲלִילָה¹³⁶⁵ לְכָל אֵלֶּה הַדְּבָרִים וְיָרְדוּ לְמִצְרַיִם וּפָרְעוּ¹³⁶⁶ אֶת־הַשְּׁטָר (תנח' וישב, ילק"ש).

צה “וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר… אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים”¹³⁶⁷ – אָמַר רַ' לֵוִי: עֶבֶד קוֹנֶה וּבֶן־אָמָה¹³⁶⁸ מוֹכֵר וּבֶן־חוֹרִין¹³⁶⁹ עֶבֶד לִשְׁנֵיהֶם (ב"ר פו).

צו “וְכֹל אֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה יְיָ מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ”¹³⁷⁰ – הָיָה מוֹזֵג¹³⁷¹ לְרַבּוֹ יֵין קוֹנְדִיטוֹן¹³⁷² וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: מַה מָּזַגְתָּ לִּי? הוּא אוֹמֵר: קוֹנְדִיטוֹן. אוֹמֵר לוֹ: פְּסִנְתּוֹן¹³⁷³ אֲנִי רוֹצֶה – וְהָיָה פְּסִנְתּוֹן. אוֹמֵר לוֹ: מְבֻשָׁל אֲנִי רוֹצֶה – וְהָיָה מְבֻשָּׁל. וְכֵן עַל הַמַּיִם, וְכֵן עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכֹל אֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה יְיָ מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ”. כֵּוָן שֶׁרָאָה רַבּוֹ כֵּן, מָסַר לוֹ כָּל־הַמַּפְתְּחוֹת וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ אַחֲרָיו כְּלוּם, שֶׁכֵּן אוֹמֵר: “הֵן אֲדֹנִי לֹא־יָדַע אִתִּי מַה־בַּבָּיִת”¹³⁷⁴. כֵּוָן שֶׁרָאָה יוֹסֵף אֶת־עַצְמוֹ בְּכָךְ הִתְחִיל אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, מְסַלְסֵל¹³⁷⁵ בִּשְׂעָרוֹ וְאוֹמֵר: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהִשְׁכִּיחַנִי בֵּית אָבִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אָבִיךָ מִתְאַבֵּל עָלֶיךָ בְּשַׂק וָאֵפֶר וְאַתָּה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְסַלְסֵל בִּשְׂעָרֶךָ – אַטְלִיס¹³⁷⁶, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְגָרֶה בְךָ אֶת הַדֹּב. מִיָּד “וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת־אֲדֹנָיו אֶת־עֵינֶיהָ אֶל־יוֹסֵף”¹³⁷⁷. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְגִבּוֹר שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּשּׁוּק וּמְמַשְׁמֵשׁ בְּעֵינָיו, מְתַקֵּן בִּשְׂעָרוֹ וּמְתַלֶּה בַעֲקֵבוֹ¹³⁷⁸, אָמַר: לִי נָאֶה, לִי יָאֶה, גִּבּוֹר נָאֶה אָנִי. אָמְרוּ לוֹ: אִם אַתָּה גִבּוֹר, אִם אַתָּה נָאֶה – הֲרֵי דֹב לְפָנֶיךָ, עֲמוֹד קַפְּחֵהוּ¹³⁷⁹ (תנח' וישב; ב"ר פז).

צז יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֶה שָׁנָה וְהָיָה עוֹמֵד בְּכָל חֻמּוֹ¹³⁸⁰, וְהָיְתָה אֲדוֹנָתוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר מְשַׁדַּלְתּוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם בִּדְבָרִים. וְהָיְתָה מַחֲלֶפֶת שָׁלֹש חֲלִיפוֹת בְּגָדִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם: כֵּלִים¹³⁸¹ שֶׁלָּבְשָׁה בְשַׁחֲרִית לֹא לָבְשָׁה אוֹתָם בַּחֲצִי־הַיּוֹם, וּבַחֲצִי־הַיּוֹם לֹא לָבְשָׁה בֵּין־הָעַרְבָּיִם. כָּל־כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו בָּהּ.

פַּעַם אַחַת נִתְקַבְּצוּ הַמִּצְרִיּוֹת וּבָאוּ לִרְאוֹת יָפְיוֹ שֶׁל יוֹסֵף. מֶה עָשְׂתָה אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר? נָטְלָה אֶתְרוֹגִים וְנָתְנָה לְכָל אַחַת וְאַחַת, וְנָתְנָה סַכִּין לְכָל אַחַת וְאַחַת, וְקָרְאָה לְיוֹסֵף וְהֶעֱמִידַתּוּ לִפְנֵיהֶן. כֵּוָן שֶׁהָיוּ מִסְתַּכְּלוֹת בְּיָפְיוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיוּ חוֹתְכוֹת אֶת־יְדֵיהֶן. אָמְרָה לָהֶן: וּמָה אַתֶּן בְּשָׁעָה אַחַת כָּךְ, – אֲנִי, שֶׁבְּכָל שָׁעָה רוֹאָה אוֹתוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיְתָה מְשַׁדַּלְתּוֹ בִּדְבָרִים – וְהוּא עָמַד בְּיִצְרוֹ¹³⁸² (שם).

צח מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רַ' יוֹסֵי, אָמְרָה לוֹ: אֶפְשָׁר יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֶה שָׁנָה הָיָה עוֹמֵד בְּכָל חֻמּוֹ וְהָיָה עוֹשֶׂה הַדָּבָר הַזֶּה¹³⁸³! הוֹצִיא לְפָנֶיהָ סֵפֶר בְּרֵאשִׁית וְהִתְחִיל קוֹרֵא לְפָנֶיהָ מַעֲשֶׂה רְאוּבֵן וּבִלְהָה, מַעֲשֶׂה יְהוּדָה וְתָמָר. אָמַר לָהּ: מָה אֵלּוּ שֶׁהֵם גְּדוֹלִים וּבִרְשׁוּת אֲבִיהֶם, לֹא כִסָּה¹³⁸⁴ עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב, זֶה שֶׁהוּא קָטָן וּבִרְשׁוּת עַצְמוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ב"ר פז).

טז. יוֹסֵף לִפְנֵי פַרְעֹה

צט. “וְאֵין־פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה”¹³⁸⁵ – רַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַ' לֵוִי: פּוֹתְרִין הָיוּ אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה קוֹלָם נִכְנָס בְּאָזְנָיו: “שֶׁבַע פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת” – שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה מוֹלִיד, “שֶׁבַע פָּרוֹת הָרָעוֹת” – שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה קוֹבֵר; וְכֵן אָמָרוּ: “שֶׁבַע שִׁבֳּלִים הַטּוֹבוֹת” – שֶׁבַע מַלְכֻיּוֹת אַתָּה מְכַבֵּשׁ, “שֶׁבַע שִׁבֳּלִים הָרָעוֹת” – שֶׁבַע אֶפַּרְכִּיּוֹת¹³⁸⁶ מוֹרְדוֹת בָּךְ.

וְכָל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא יוֹסֵף בָּאַחֲרוֹנָה וְיִטּוֹל גְּדֻלָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם יָבוֹא יוֹסֵף תְּחִלָּה וְיִפְתּוֹר הַחֲלוֹם, אֵין זֶה שִׁבְחוֹ; יְכוֹלִים הַחַרְטֻמִּים שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ לְפַרְעֹה: אִלּוּ שָׁאַלְתָּ אוֹתָנוּ כְּבָר פָּתַרְנוּ אוֹתוֹ לָךְ; אֶלָּא הִמְתִּין לָהֶם עַד שֶׁנִּתְיַגְּעוּ וְהוֹצִיאוּ אֶת־רוּחוֹ – וְאַחַר כָּךְ בָּא יוֹסֵף וְהֶחֱזִירָהּ (שם פט).

ק אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן; בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף: “וּבִלְעָדֶיךָ לֹא־יָרִים אִישׁ אֶת־יָדוֹ וְאֶת־רַגְלוֹ”¹³⁸⁷, אָמְרוּ לוֹ אִצְטַגְנִינָיו¹³⁸⁸: עֶבֶד שֶׁלְּקָחוֹ¹³⁸⁹ רַבּוֹ¹³⁹⁰ בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף – תַּמְשִׁילֵהוּ עָלֵינוּ? אָמַר לָהֶם: גְּנוֹנֵי־מַלְכוּת¹³⁹¹ אֲנִי רוֹאֶה בוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, יְהֵא יוֹדֵעַ בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן. אָמַר לָהֶם: לְמָחָר אֶבְדְּקֶנּוּ. בַּלַּיְלָה בָּא גַבְרִיאֵל וְלִמֵּד אֶת יוֹסֵף שִׁבְעִים לָשׁוֹן. בַּבֹּקֶר, כָּל לָשׁוֹן שֶׁהָיָה פַרְעֹה מְדַבֵּר עִמּוֹ הֵשִׁיב לוֹ. לְסוֹף הִתְחִיל יוֹסֵף מֵסִיחַ בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ – לֹא יָדַע פַּרְעֹה מַה הוּא סָח. אָמַר לוֹ פַּרְעֹה: לַמְּדֵנִי (לָשׁוֹן זוֹ). לִמְּדוֹ וְלֹא לָמָד. אָמַר לוֹ פַּרְעֹה הִשָּׁבַע לִי שֶׁלֹּא תְגַלֶּה. נִשְׁבַּע לוֹ. וּכְשֶׁאָמַר יוֹסֵף לְפַרְעֹה: “אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר וְגוֹ'”¹³⁹² – אָמַר לוֹ פַּרְעֹה: לֵךְ וּשְׁאַל עַל שְׁבוּעָתֶךָ¹³⁹³. אָמַר לוֹ יוֹסֵף: אִם כֵּן, אֶשְׁאַל גַּם עַל אוֹתָהּ שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לָךְ; וְעַל־כָּרְחוֹ אָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף: “עֲלֵה וּקְבֹר אֶת־אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ”¹³⁹⁴ (שם; סוטה לו:).

קא “וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה וַיַּעֲבֹר בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם”¹³⁹⁵ – כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא לַשּׁוּק הָיָה רוֹאֶה אֶת־הָעַמִּים עֲשׂוּיִים כִּתּוֹת־כִּתּוֹת, חֲבוּרוֹת־חֲבוּרוֹת, מְדַבְּרִים אִישׁ בִּלְשׁוֹנוֹ וְהָיָה יוֹדֵעַ מָה הֵם מְדַבְּרִים; וּכְשֶׁהָיָה רוֹכֵב בְּמֶרְכָּבָה וְעוֹבֵר בְּכָל גְּבוּל מִצְרַיִם הָיוּ בָנוֹת מִצְרִיּוֹת צוֹעֲדוֹת עַל הַחוֹמָה וּמַשְׁלִיכוֹת עָלָיו טַבְּעוֹת זָהָב – אוּלַי יִסְתַּכֵּל בָּהֶן וּבִיפִי תָאֳרָן, שֶׁנֶּאֱמַר: “בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף… בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי־שׁוּר”¹³⁹⁶ (פדר"א לט).

קב “בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי־שׁוּר”¹³⁹⁷ – אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא יוֹסֵף לִמְלֹךְ עַל מִצְרַיִם הָיוּ בְנוֹת מְלָכִים מְצִיצוֹת עָלָיו דֶּרֶךְ הַחֲרַכִּין וְהָיוּ מַשְׁלִיכוֹת עָלָיו שֵׁרִים וְקָטֶלִּין¹³⁹⁸ וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְלֶה עֵינָיו¹³⁹⁹ וְיַבִּיט בָּהֶן, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הָיָה מַבִּיט בָּהֶן (ב"ר צח).

יז. אֲחֵי יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם

קג “וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ”¹⁴⁰⁰ – אָמַר לָהֶם: בָּנַי, גִּבּוֹרִים אַתֶּם כֻּלְּכֶם, נָאִים אַתֶּם כֻּלְּכֶם, אַל תִּכָּנְסוּ כֻלְּכֶם בְּשַׁעַר אֶחָד, וְאַל תַּעַמְדוּ כֻלְּכֶם בְּמָקוֹם אֶחָד, שֶׁלֹּא תִשְׁלֹט בָּכֶם עֵין־הָרָע (תנח' מקץ; ב“ר צא; ילק”ש מקץ).

קד “וַיֵּרְדוּ אֲחֵי־יוֹסֵף”¹⁴⁰¹ – הָיָה רָאוּי לַמִּקְרָא לוֹמַר “וַיֵּרְדוּ בְנֵי־יַעֲקֹב”, מַהוּ “אֲחֵי־יוֹסֵף”? אֶלָּא בַּתְּחִלָּה לֹא נָהֲגוּ בוֹ אַחֲוָה וּמְכָרוּהוּ, וְלִבְסוֹף נִתְחָרְטוּ, וְהָיוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: אֵימָתַי נֵרֵד לְמִצְרַיִם וְנַחֲזִיר אֶת־אָחִינוּ לְאָבִיו. וּכְשֶׁאָמַר לָהֶם אֲבִיהֶם לֵרֵד לְמִצְרַיִם נָתְנוּ כֻלָּם דֵּעָה אַחַת לְהַחֲזִירוֹ.

אָמַר רַ' יְהוּדָה בַר סִימוֹן: אַף יוֹסֵף יוֹדֵעַ הָיָה שֶׁאֶחָיו יוֹרְדִים לְמִצְרַיִם לִשְׁבֹּר אֹכֶל. מֶה עָשָׂה? הוֹשִׁיב שׁוֹמְרִים עַל כָּל־הַפְּתָחִים וְאָמַר לָהֶם: רְאוּ כָּל־מִי שֶׁיִּכָּנֵס לִשְׁבֹּר אֹכֶל – כִּתְבוּ שְׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו, וְלָעֶרֶב הָבִיאוּ לִי פִּתְקֵיכֶם¹⁴⁰². עָשׂוּ כָךְ. כֵּוָן שֶׁבָּאוּ בְנֵי יַעֲקֹב, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד נִכְנַס בְּשַׁעַר שֶׁלּוֹ וְכָתְבוּ אֶת־שְׁמוֹתָם וְשֵׁם אֲבִיהֶם. לָעֶרֶב הֵבִיאוּ פִתְקֵיהֶם לִפְנֵי יוֹסֵף, זֶה קוֹרֵא “רְאוּבֵן בֶּן־יַעֲקֹב” וְזֶה קוֹרֵא “שִׁמְעוֹן בֶּן־יַעֲקֹב”, וְכֵן כָּל־אֶחָד וְאֶחָד. מִיָּד אָמַר לָהֶם יוֹסֵף: חִתְמוּ כָל־הָאוֹצָרוֹת וּפִתְחוּ אוֹצָר אֶחָד. וְנָתַן שְׁמוֹתָם לַמְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָר, אָמַר לוֹ: רְאֵה, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ בְנֵי־אָדָם הַלָּלוּ לִקַּח אֹכֶל תְּפוֹס אוֹתָם וְשַׁגְּרֵם¹⁴⁰³ לְפָנָי. עָבְרוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים וְלֹא בָאוּ. נָטַל יוֹסֵף גִּבּוֹרִים וְשִׁגֵּר לְבַקְשָׁם בַּשּׁוּק וְנָתַן סִמָּנִים עֲלֵיהֶם, הָלְכוּ וּמָצְאוּ אוֹתָם בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת, יוֹצְאִים מִשּׁוּק זֶה לְשׁוּק זֶה, מִמָּבוֹי זֶה לְמָבוֹי זֶה. וּמַה טִּיבָם בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת? אֶלָּא אָמָרוּ: אָחִינוּ יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר, שֶׁמָּא בָּה¹⁴⁰⁴ הוּא. תְּפָשׂוּם וֶהֱבִיאוּם לִפְנֵי יוֹסֵף.

“וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת־אֶחָיו וַיַּכִּרֵם… וְהֵם לֹא הִכִּירֻהוּ”¹⁴⁰⁵ – אָמְרוּ חֲכָמִים: הוּא שֶׁהִנִּיחָם בַּחֲתִימַת־זָקָן¹⁴⁰⁶ “וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת־אֶחָיו”, “וְהֵם לֹא הִכִּירֻהוּ” – שֶׁלֹּא הִנִּיחוּהוּ בַּחֲתִימַת־זָקָן.

“וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם”¹⁴⁰⁷ – נַעֲשָׂה לָהֶם כְּנָכְרִי. נָטַל אֶת־הַגָּבִיעַ וְהִקִּישׁ¹⁴⁰⁸ בּוֹ, אָמַר לָהֶם: אֲנִי רוֹאֶה בַּגָּבִיעַ, מְרַגְּלִים אַתֶּם. אָמְרוּ לוֹ: “כֵּנִים אֲנַחְנוּ”. אָמַר לָהֶם: וְאִם כֵּנִים אַתֶּם, לָמָּה לֹא נִכְנַסְתֶּם כֻּלְכֶם בְּפֶתַח אֶחָד? אָמְרוּ לוֹ: כָּך צִוָּנוּ אַבָּא: “אַל תִּכָּנְסוּ בְּשַׁעַר אֶחָד”. אָמַר לָהֶם: בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת מַה־טִּיבְכֶם¹⁴⁰⁹? לֹא הֱיִיתֶם מִתְיָרְאִים מִן הָעָיִן¹⁴¹⁰? אָמְרוּ לוֹ: אֲבֵדָה אָבְדָה לָנוּ וְהָיִינוּ מְבַקְשִׁים אוֹתָהּ שָׁם. אָמַר לָהֶם: אֵיזוֹ אֲבֵדָה? אֲנִי רוֹאֶה בַּגָּבִיעַ, שֶׁשְּׁנַיִם מִכֶּם הֶחֱרִיבוּ כְּרַךְ¹⁴¹¹ גָּדוֹל שֶׁל שְׁכֶם. אָמְרוּ לוֹ: וּמִי הֵם? הִקִּישׁ בַּגָּבִיעַ, אָמַר לָהֶם: שִׁמְעוֹן וְלֵוִי שְׁמָם. מִיָּד נִזְדַּעְזְעוּ וְאָמְרוּ לוֹ: “שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ”¹⁴¹². אָמַר לָהֶם: וְהֵיכָן הֵם הַשְּׁנָיִם? אָמְרוּ לוֹ: “הַקָּטֹן אֶת־אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ”¹⁴¹³. אָמַר לָהֶם: “אֶת־אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלָי וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם”¹⁴¹⁴; לָקַח אֶת־שִׁמְעוֹן וְאָסַר אוֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: זֶה יְהֵא חָבוּשׁ¹⁴¹⁵ עַד שֶׁתָּבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶם. וְלָמָּה אָסַר אֶת־שִׁמְעוֹן? מִפְּנֵי שֶׁהוּא דְחָפוֹ לַבּוֹר¹⁴¹⁶; וְעוֹד, פֵּרַשׁ¹⁴¹⁷ אוֹתוֹ מִלֵּוִי, שֶׁלֹא יִטְּלוּ עָלָיו עֵצָה. אָמַר שִׁמְעוֹן לְאֶחָיו: כָּךְ עֲשִׂיתֶם לְיוֹסֵף וְכָךְ אַתֶּם מְבַקְשִׁים לַעֲשׂוֹת לִי? אָמְרוּ לוֹ: וּמַה־נַּעֲשֶׂה? יָמוּתוּ אַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ בָּרָעָב? אָמַר לָהֶם: עֲשׂוּ מַה שֶּׁתִּרְצוּ, עַכְשָׁו אֶרְאֶה מִי יַכְנִיס אוֹתִי לְבֵית־הָאֲסוּרִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלַח יוֹסֵף אֵצֶל פַּרְעֹה וְאָמַר לוֹ: שְׁלַח לִי שִׁבְעִים גִּבּוֹרִים מֵאֶצְלֶךָ, שֶׁמָּצָאתִי לִסְטִים¹⁴¹⁸ וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִתֵּן עֲלֵיהֶם כְּבָלִים. שָׁלַח לוֹ, וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים אֲחֵי יוֹסֵף מַה הוּא מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת. אָמַר יוֹסֵף לְאוֹתָם גִּבּוֹרִים: הַכְנִיסוּ אֶת־זֶה לְבֵית־הָאֲסוּרִים וּתְנוּ כְבָלִים בְּרַגְלָיו. כֵּוָן שֶׁקָּרְבוּ אֶצְלוֹ צָוַח עֲלֵיהֶם שִׁמְעוֹן. כֵּוָן שֶׁשָּמְעוּ קוֹלוֹ נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְנִשְׁתַּבְּרוּ שִׁנֵּיהֶם. וְהָיָה מְנַשֶּׁה בֶן־יוֹסֵף יוֹשֵׁב לִפְנֵי אָבִיו. אָמַר לוֹ אָבִיו: קוּם אָתָּה. מִיָּד עָמַד מְנַשֶּׁה וְהִכָּה אֶת־שִׁמְעוֹן מַכָּה אֶחָת וְהִכְנִיסוֹ לְבֵית־הָאֲסוּרִים וְנָתַן עָלָיו כְּבָלִים. אָמַר שִׁמְעוֹן לְאֶחָיו: אַתֶּם אוֹמְרִים מַכָּה שֶׁל מִצְרַיִם הִיא, זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא שֶׁל בֵּית אַבָּא. כֵּוָן שֶׁרָאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כָּךְ נָפְלָה אֵימָה עֲלֵיהֶם.

הָלְכוּ אֵצֶל אֲבִיהֶם וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת־כָּל־הַמְאֹרָע¹⁴¹⁹. אָמַר לָהֶם אֲבִיהֶם: הֵיכָן שִׁמְעוֹן? אָמְרוּ לוֹ: אוֹתוֹ הָאִישׁ אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ תְּפָשׂוֹ, בִּשְׁבִיל שֶׁנָּבִיא אָחִינוּ הַקָּטָן. אָמַר לָהֶם: “אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם, יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ” וְגוֹ'¹⁴²⁰.

“וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל־אָבִיו לֵאמֹר: אֶת־שְׁנֵי בָנַי תָּמִית” וְגוֹ'¹⁴²¹ – אָמַר לוֹ: בְּכוֹר שׁוֹטֶה! וְכִי בָנֶיךָ אֵינָם בָּנָי? אָמַר לָהֶם יְהוּדָה: הַנִּיחוּ לוֹ לַזָּקֵן עַד שֶׁתִּכְלֶה הַפָּת.

“וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל”¹⁴²² – אָמַר לוֹ יְהוּדָה: אַבָּא! אִם יֵלֵךְ בִּנְיָמִין עִמָּנוּ סָפֵק¹⁴²³ נִתְפָּס סָפֵק אֵינוֹ נִתְפָּס וְאִם אֵינוֹ הוֹלֵךְ עִמָּנוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים – מוּטָב שֶׁתַּנִּיחַ אֶת־הַסָּפֵק וְתִתְפּוֹס אֶת־הַוַּדָּאי¹⁴²⁴. אָמַר: מִי עָרֵב בּוֹ? אָמַר לוֹ: אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ"¹⁴²⁵. מִיָּד שְׁלָחוֹ עִמָּהֶם (ב“ר צא; ילק”ש מקץ; תנח' מקץ, ויגש).

קה “וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים”¹⁴²⁶ – מָה רָאָה יַעֲקֹב לְבָרְכָם בְּ“אֵל שַׁדָּי”? לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַרְבֵּה יִסּוּרִים בָּאוּ עָלָיו: עַד שֶׁהוּא בִמְעֵי אִמּוֹ עֵשָׂו מֵרִיב עִמּוֹ; בָּרַח מִפְּנֵי עֵשָׂו לְלָבָן – הָיָה שָׁם עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּצָרוֹת רַבּוֹת; לְאַחַר שֶׁיָּצָא – רָדַף לָבָן אַחֲרָיו לְהָרְגוֹ; נִמְלַט מִמֶּנּוּ – בָּא עֵשָׂו וּבִקֵּשׁ לְהָרְגוֹ וְהִפְסִיד¹⁴²⁷ עָלָיו כָּל־אוֹתוֹ דוֹרוֹן¹⁴²⁸; יָצָא מֵעֵשָׂו – בָּאָה עָלָיו צָרַת דִּינָה¹⁴²⁹; יָצָא מִצָּרַת דִּינָה – בָּאָה עָלָיו צָרַת רָחֵל. וְאַחַר כָּל הַצָּרוֹת הַלָּלוּ בִּקֵּשׁ לָנוּחַ קִמְעָא¹⁴³⁰ – בָּאָה עָלָיו צָרַת יוֹסֵף, צָרַת שִׁמְעוֹן וְצָרַת בִּנְיָמִין. לְפִיכָךְ הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּ“אֵל שַׁדָּי”: מִי שֶׁאָמַר לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ “דַּי” – יֹאמַר לְיִסּוּרַי “דָּי”.

הֵבִיאוּ אֶת־בִּנְיָמִין וְהֶעֱמִידוּהוּ לִפְנֵי יוֹסֵף, “וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן־אִמּוֹ”¹⁴³¹ – שָׂמַח בּוֹ, שֶׁרָאָה בוֹ דְּמוּת־דְיוֹקְנָהּ¹⁴³² שֶׁל אִמּוֹ. אָמַר לָהֶם יוֹסֵף: “הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי”¹⁴³³? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. בְּאוֹתָה שָׁעָה זִמְּנָם לִסְעֻדָּה. הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהָסֵב לְבִנְיָמִין אֶצְלוֹ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת. נָטַל אֶת־הַגָּבִיעַ וְהָיָה עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּמַעֲרִים וּמַקִּישׁ וּמֵרִיחַ בַּגָבִיעַ וְאָמָר: יְהוּדָה, שֶׁהוּא מֶלֶךְ, יֵשֵׁב בְּרֹאשׁ; רְאוּבֵן, שֶׁהוּא בְכוֹר, יֵשֵׁב שֵׁנִי לוֹ, וְכֵן כֻּלָם. נִשְׁתַּיֵּר¹⁴³⁴ בִּנְיָמִין, אָמַר: אֲנִי אֵין לִי אֵם וּבִנְיָמִין אֵין לוֹ אֵם, כְּשֶׁיְלָדַתּוּ אִמּוֹ מֵתָה; אֲנִי הָיָה לִי אָח וּפָרַשׁ מִמֶּנִּי וְאַף הוּא הָיָה לוֹ אָח וּפָרַשׁ מִמֶּנּוּ, בִּשְׁבִיל זֶה יָבוֹא וְיִתֵּן רֹאשׁוֹ אֵצֶל רֹאשִׁי, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכוֹר כִּבְכֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ”¹⁴³⁵.

“וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת”¹⁴³⁶ – הֵבִיא מָנוֹת בַּסְּעֻדָּה, נָתַן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם מָנָה שֶׁלּוֹ. נָתַן לְבִנְיָמִין מָנָה שֶׁלוֹ. נָטַל יוֹסֵף מָנָה שֶׁלּוֹ וּנְתָנָהּ לְבִנְיָמִין; נָטְלָה אָסְנַת מָנָה שֶׁלָּהּ וּנְתָנַתָּה לְבִנְיָמִין; נָטְלוּ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה מָנוֹת שֶׁלָּהֶם וּנְתָנוּן לְבִנְיָמִין; נִמְצְאוּ בְיַד בִּנְיָמִין חָמֵשׁ מָנוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר: “וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָם חָמֵשׁ יָדוֹת”¹⁴³⁷ (תנח' ויגש; תנה“ק; ב”ר צב).

קו “וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן”¹⁴³⁸ – הָיוּ אֶחָיו עוֹמְדִים וּמְחַבְּטִים¹⁴³⁹ לְבִנְיָמִין עַל כְּתֵפָיו וְאוֹמְרִים לוֹ: “גַּנָּב בְּנָהּ שֶׁל גַּנֶּבֶת¹⁴⁴⁰, בִּיַּשְׁתָּנוּ! בֶּן אִמְּךָ אַתָּה, כָּךְ בִּיְּשָׁה אִמְּךָ אֶת־אָבִינוּ”. וּבִשְׁבִיל אוֹתָן הַמַּכּוֹת שֶׁהִכּוּהוּ בִּכְתֵפָיו זָכָה שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בֵּין כְּתֵפָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְדִיד יְיָ… חֹפֵף עָלָיו כָּל־הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו¹⁴⁴¹ שָׁכֵן”¹⁴⁴² (תנח' מקץ).

יח. יֹוסֵף מִתְוַדֵּעַ אֶל אֶחָיו

קז…“וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה”¹⁴⁴³ – אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן אָמַר רַ' יוֹנָתָן: בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יְהוּדָה וְיוֹסֵף מִתְוַכְּחִים זֶה עִם זֶה, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת זֶה לָזֶה: בּוֹאוּ, נֵרֵד לְמַטָּה וְנִרְאֶה שׁוֹר וַאֲרִי¹⁴⁴⁴ מִתְנַגְּחִים זֶה עִם זֶה. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, שׁוֹר מִתְיָרֵא מִפְּנֵי אֲרִי, וְעַכְשָׁו שׁוֹר וַאֲרִי מִתְנַגְּחִים וְעוֹמְדִים.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בְּשָׁעָה שֶׁתָּפַס יוֹסֵף אֶת־בִּנְיָמִין וְאָמַר לָהֶם לְאֶחָיו: “הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה־לִּי עָבֶד”¹⁴⁴⁵ – מִיָּד כָּעַס יְהוּדָה וְשָׁאַג בְּקוֹל גָּדוֹל וְהָלַךְ קוֹלוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה¹⁴⁴⁶, עַד שֶׁשָּׁמַע חוּשִׁים בֶּן דָּן וְקָפַץ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן וּבָא אֵצֶל יְהוּדָה וְשָׁאֲגוּ שְׁנֵיהֶם וּבִקְשָׁה אֶרֶץ מִצְרַיִם לֵהָפֵךְ.

אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ הַלֵּוִי: אַף אֶחָיו כֵּוָן שֶׁרָאוּ יְהוּדָה שֶׁכָּעַס – נִתְמַלְּאוּ אַף הֵם חֵמָה וּבָעֲטוּ בָאָרֶץ וְעָשׂוּ אוֹתָהּ תְּלָמִים־תְּלָמִים.

כֵּוָן שֶׁרָאָה יוֹסֵף סִמָּנָיו שֶׁל יְהוּדָה שֶׁהוּא כוֹעֵס – מִיָּד נִזְדַּעְזֵעַ, אָמַר: אוֹי לִי, שֶׁמָּא יַהַרְגֵנִי. וּמָה הֵם סִמָּנִים שֶׁהָיוּ בוֹ בִּיהוּדָה? עֵינוֹ שֶׁל יָמִין זוֹלֶגֶת¹⁴⁴⁷ דָּם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כְּמִין שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים וַחֲמִשָּׁה לְבוּשִׁים הָיָה לָבוּשׁ, וְנִימָא¹⁴⁴⁸ אַחַת הָיְתָה לוֹ בְלִבּוֹ, וְכֵוָן שֶׁהָיָה כוֹעֵס הָיְתָה קוֹרַעַת כֻּלָּם וְיוֹצֵאת. וּכְשֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ שֶׁתַּעֲלֶה חֲמָתוֹ הָיָה מְמַלֵּא אֲפֻנְדָּתוֹ¹⁴⁴⁹ אֲפוּנִים¹⁴⁵⁰ שֶׁל נְחֹשֶׁת וְנוֹטֵל מֵהֶם וְנוֹתְנָם לְתוֹךְ פִּיו וּמְסַכְסֵךְ¹⁴⁵¹ בְּשִׁנָּיו וַחֲמָתוֹ עוֹלָה.

“אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת־עֲבָדָיו”¹⁴⁵² – אָמַר לוֹ יְהוּדָה לְיוֹסֵף: מִתְּחִלָּה בַּעֲלִילָה בָּאתָ עָלֵינוּ. מִכַּמָּה מְדִינוֹת יָרְדוּ לְמִצְרַיִם לִשְבֹּר אֹכֶל, כְּלוּם שָׁאַלְתָּ לְאֶחָד מֵהֶם כְּמוֹ שֶׁשָּׁאַלְתָּ לָנוּ? שֶׁמָּא בִּתְּךָ בָּאנוּ לִקַּח אוֹ אֲחוֹתֵנוּ אַתָּה סָבוּר לִשָּׂא? אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא כִסִּינוּ מִמְּךָ דָּבָר. אָמַר לוֹ יוֹסֵף: יְהוּדָה! לָמָּה אַתָּה דַבְּרָן מִכָּל אַחֶיךָ. וַאֲנִי רוֹאֶה בַּגָּבִיעַ, שֶׁיֵּשׁ בְּאַחֶיךָ גְּדוֹלִים מִמֶּךָּ? אָמַר לוֹ: כֻּלָּם חוּץ לְזִקָּה¹⁴⁵³ הֵם עוֹמְדִים וַאֲנִי מֵעַי קוֹמְטִים עָלַי כְּחֶבֶל. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: בִּשְׁבִיל שֶׁעָרַבְתִּי אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא עָרַבְתָּ אֶת־אָחִיךָ כְּשֶׁמְּכַרְתֶּם אוֹתוֹ לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף וְצִעַרְתָּ אֶת־אָבִיךָ הַזָּקֵן וְאָמַרְתָּ לּוֹ: “טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף”¹⁴⁵⁴ – וְהוּא לֹא חָטָא לָךְ; אֲבָל זֶה שֶׁחָטָא וְגָנַב הַגָּבִיעַ – אֱמֹר לְאָבִיךָ: הָלַךְ הַחֶבֶל אַחַר הַדְּלִי¹⁴⁵⁵… כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע יְהוּדָה כָּךְ צָעַק וּבָכָה בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמָר: “כִּי־אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל־אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנוּ אִתִּי”¹⁴⁵⁶?

אָמַר לוֹ יוֹסֵף: בֹּא וְנִתְוַכַּח שְׁנֵינוּ, אֱמֹר מִלֶּיךָ וּסְדוֹר דִּינֶךָ. מִיָּד אָמַר יְהוּדָה לְנַפְתָּלִי: לֵךְ וּרְאֵה כַּמָּה שְׁוָקִים יֵשׁ בְּמִצְרָיִם. קָפַץ וְחָזַר וְאָמַר לוֹ: שְׁנֵים־עָשָׂר. אָמַר יְהוּדָה לְאֶחָיו: אֲנִי אַחֲרִיב מֵהֶם שְׁלֹשָׁה וּטְלוּ כָל אֶחָד – אֶחָד וְלֹא נַשְׁאִיר בָּהֶם אִישׁ. אָמְרוּ לוֹ אֶחָיו: יְהוּדָה, מִצְרַיִם אֵינָהּ כִּשְׁכֶם, אִם אַתָּה מַחֲרִיב מִצְרַיִם תַּחֲרִיב אֶת־הָעוֹלָם כֻּלוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה – “וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק”¹⁴⁵⁷.

“וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל־אִישׁ מֵעָלָי”¹⁴⁵⁸ – לְסַכָּנָה גְדוֹלָה יָרַד יוֹסֵף; שֶׁאִם הֲרָגוּהוּ אֶחָיו אֵין בִּרְיָה בָעוֹלָם מַכָּרֶת. אֶלָּא כָּךְ אָמַר יוֹסֵף בְּלִבּוֹ: מוּטָב שֶׁאֵהָרֵג וְלֹא אֲבַיֵּשׁ אֶת־אַחַי בִּפְנֵי הַמִּצְרִים, כֵּוָן שֶׁיָּצְאוּ הַמִּצְרִים חָזַר יְהוּדָה וְאָמַר לְיוֹסֵף: אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בְּחַיֵי פַרְעֹה הָרָשָׁע וַאֲנִי נִשְׁבָּע בְּחַיֵי אָבִי הַצַּדִּיק, אִם אֲנִי מוֹצִיא חַרְבִּי מִנַּרְתִּיקָהּ¹⁴⁵⁹ אֲמַלֵּא כָל־מִצְרַיִם הֲרוּגִים. אָמַר לוֹ יוֹסֵף: אִם תּוֹצִיא חֶרֶב מִנַּרְתִּיקָהּ, אֲנִי כוֹרְכָהּ¹⁴⁶⁰ עַל צַוָּארֶךָ. אָמַר לוֹ יְהוּדָה: אִם אֶפְתַּח אֶת־פִּי אֶבְלַע אוֹתְךָ. אָמַר לוֹ יוֹסֵף: אִם תִּפְתַּח פִּיךָ אֲנִי סוֹתְמוֹ בָּאָבֶן. אָמַר יְהוּדָה לְיוֹסֵף: מַה נֹּאמַר לְאַבָּא? אָמַר לוֹ: כְּבָר אָמַרְתִי לָךְ, אֱמֹר לוֹ: הָלַךְ הַחֶבֶל אַחַר הַדְּלִי. אָמַר לוֹ יְהוּדָה: דִּין שֶׁקֶר אַתָּה דָן אוֹתָנוּ. אָמַר לוֹ יוֹסֵף: שֶׁקֶר לְשַׁקְרָנִים – אֵין לְךָ דִּין שֶׁקֶר כִּמְכִירַת אֲחִיכֶם. אָמַר לוֹ יְהוּדָה: אֵשׁ שֶׁל שְׁכֶם¹⁴⁶¹ דּוֹלֶקֶת בְּלִבִּי. אָמַר לוֹ יוֹסֵף: אֵשׁ שֶׁל תָּמָר¹⁴⁶² כַּלָּתְךָ הִיא, וַאֲנִי אֲכַבֶּנָּה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלְתָה חֲמָתוֹ שֶׁל יְהוּדָה, וְהָיָה מַכְנִיס עֲשָׁשִׁיוֹת¹⁴⁶³ שֶׁל בַּרְזֶל לְתוֹךְ פִּיו וּמוֹצִיאָן אָבָק. אָמַר יְהוּדָה: עַכְשָׁו אֲנִי אֵצֵא וַאֲצַבַּע כָּל שְׁוָקִים שֶׁבְּמִצְרַיִם בַּדָּם. אָמַר לוֹ יוֹסֵף: צַבָּעִים¹⁴⁶⁴ הֱיִיתֶם מִימֵיכֶם, שֶׁצִּבַּעְתֶּם כְּתֹנֶת אֲחִיכֶם בְּדָם וַאֲמַרְתֶּם לַאֲבִיכֶם “טָרֹף טֹרַף”.

וְכֵוָן שֶׁרָאָה יוֹסֵף שֶׁהִסְכִּימָה דַעְתָּם לְהַחֲרִיב אֶת־מִצְרָיִם, אָמַר בְּלִבּוֹ: מוּטָב שֶׁאֶתְוַדַּע לָהֶם וְאַל יַחֲרִיבוּ אֶת־מִצְרָיִם. אָמַר לָהֶם יוֹסֵף: לֹא כָךְ אֲמַרְתֶּם, שֶׁאָחִיו שֶׁל זֶה מֵת? אֲנִי קְנִיתִיו, אֶקְרָאֶנּוּ וְיָבֹא אֶצְלְכֶם. הִתְחִיל קוֹרֵא: יוֹסֵף בֶּן יַעֲקֹב, בֹּא אֶצְלִי, יוֹסֵף בֶּן יַעֲקֹב, בֹּא אֶצְלִי וְדַבֵּר עִם אַחֶיךָ שֶׁמְּכָרוּךָ!… וְהָיוּ נוֹשְׂאִים עֵינֵיהֶם לְאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבָּיִת. אָמַר לָהֶם יוֹסֵף: לָמָּה אַתֶּם מִסְתַּכְּלִים לְכָאן וּלְכָאן? אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם! מִיָּד פָּרְחָה נִשְׁמָתָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲנוֹת אוֹתוֹ. עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָהֶם נֵס וְחָזְרָה נִשְׁמָתָם. אָמַר לָהֶם יוֹסֵף: “וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין כִּי־פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם”¹⁴⁶⁵ – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אֲנִי מְדַבֵּר. וְלֹא הָיוּ מַאֲמִינִים לוֹ. וְכָל־כָּךְ לָמָּה? מִפְּנֵי שֶׁיָּצָא מֵאֶצְלָם בְּלֹא חֲתִימַת־זָקָן¹⁴⁶⁶, וְעַכְשָׁו הָיָה עוֹמֵד כְּנֶגְדָּם בַּחֲתִימַת־זָקָן.

כֵּוָן שֶׁהִכִּירוּהוּ בִּקְשׁוּ לְהָרְגוֹ, יָרַד מַלְאָךְ וּפִזְּרָם בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבָּיִת.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צָוַח יְהוּדָה בְּקוֹל גָּדוֹל וְנָפְלוּ כָל־חוֹמוֹת שֶׁבְּמִצְרָיִם, וְהִפִּילוּ ־הַחַיּוֹת¹⁴⁶⁷, וְנָפַל יוֹסֵף מִכִּסְאוֹ, וְיָרַד פַּרְעֹה מִכִּסְאוֹ, וְכָל־הַגִּבּוֹרִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי יוֹסֵף נֶהֶפְכוּ פְנֵיהֶם לְאַחֲרֵיהֶם וְנָפְלוּ שִׁנֵּיהֶם.

כֵּוָן שֶׁרָאָה יוֹסֵף שֶׁהָיְתָה לָהֶם בּוּשָׁה גְדוֹלָה אָמַר לָהֶם: “גְּשׁוּ־נָא אֵלַי – וַיִּגָּשׁוּ”¹⁴⁶⁸. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מְנַשְּׁקוֹ וּבוֹכֶה עָלָיו (תנח' ויגש; תנה“ק; ב”ר צג; ילק"ש ויגש).

יט. יְרִידַת יַעֲקֹב לְמִצְרָיִם

קח אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: רָאוּי הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ לֵירֵד לְמִצְרַיִם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל¹⁴⁶⁹, אֶלָּא שֶׁזְּכוּתוֹ גָרְמָה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה, וָאֶהְיֶה לָהֶם כִּמְרִימֵי עֹל עַל לְחֵיהֶם וְאַט אֵלָיו אוֹכִיל”¹⁴⁷⁰ (שבת פט;).

קט רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בַר סִימוֹן אָמָר: לְפָרָה שֶׁהָיוּ מוֹשְׁכִין אוֹתָהּ לְמָקוּלִין¹⁴⁷¹ וְלֹא הָיְתָה נִמְשָׁכֶת. מֶה עָשׂוּ לָהּ? מָשְׁכוּ אֶת־בְּנָהּ לְפָנֶיהָ וְהָיְתָה מְהַלֶּכֶת אַחֲרָיו עַל־כָּרְחָהּ, שֶׁלֹּא בְטוֹבָתָהּ. כָּךְ הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאוּי לֵירֵד לְמִצְרַיִם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וּבְקוֹלָרִין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בְּנִי בְכוֹרִי וַאֲנִי מוֹרִידוֹ בְּבִזָּיוֹן? וְאִם לִתֵּן בְּלִבּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה¹⁴⁷² – אֵינִי מוֹרִידוֹ פֻּמְבֵּי¹⁴⁷³, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹשֵׁךְ אֶת־בְּנוֹ לְפָנָיו וְהוּא יוֹרֵד אַחֲרָיו עַל־כָּרְחוֹ, שֶׁלֹּא בְטוֹבָתוֹ – וְהוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה לְמִצְרַיִם עִמּוֹ (ב"ר פו).

כ. מִיתָתוֹ וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב

קי “וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל־בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם”¹⁴⁷⁴ – בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לְבָנָיו קֵץ הַיָּמִין¹⁴⁷⁵ וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה. אָמַר: "שֶׁמָּא חָס־וְשָׁלוֹם, יֵשׁ בְּמִטָּתִי¹⁴⁷⁶ פְּסוּל¹⁴⁷⁷, כְּאַבְרָהָם אֲבִי־אַבָּא, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל, וּכְיִצְחָק אָבִי, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו. אָמְרוּ לוֹ בָנָיו: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד”¹⁴⁷⁸ – אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ אֶלָּא אֶחָד, כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֶחָד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר: “בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד”.

אָמְרוּ בְּשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל: זֶהוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מִמְּעָרַת הַמַּכְפֵּלָה! אוֹתוֹ דָבָר שֶׁצִּוִּיתָנוּ עֲדַיִן הוּא נוֹהֵג בָּנוּ: " יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד"! (פסח נו.; ב"ר צח).

קיא “וַיָּבֹאוּ עַד־גֹּרֶן הָאָטָד”¹⁴⁷⁹ – וְכִי גֹרֶן יֶשׁ לוֹ לְאָטָד? אָמַר רַ' אַבָּהוּ: מְלַמֵּד שֶׁהִקִּפוּהוּ כְתָרִים לַאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב כְּגֹרֶן זֶה שֶׁמַּקִּיפִין לוֹ אָטָד¹⁴⁸⁰, שֶׁבָּאוּ בְנֵי עֵשָׂו וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה. תְּנָא¹⁴⁸¹: כֻּלָּם לְמִלְחָמָה בָּאוּ – כֵּוָן שֶׁרָאוּ כִתְרוֹ שֶׁל יוֹסֵף תָּלוּי בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, נָטְלוּ כֻלָּם כִּתְרֵיהֶם וּתְלָאוּם בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. תְּנָא: שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה כְתָרִים נִתְלוּ בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב.

כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בָּא עֵשָׂו וְעִכֵּב (מִלְּקָבְרוֹ). אָמַר לָהֶם: (מְעָרָה זוֹ) מָקוֹם לְאַרְבָּעָה זוּגוֹת¹⁴⁸² יֶשׁ בָּהּ; יַעֲקֹב קָבַר אֶת־לֵאָה בְּשֶׁלּוֹ, וְזֶה שֶׁנִּשְׁאַר שֶׁלִּי הוּא. אָמְרוּ לוֹ: מָכַרְתָּ (חֶלְקְךָ לְאַבָּא). אָמַר לָהֶם: אִם מָכַרְתִי בְכוֹרָתִי¹⁴⁸³ – חֵלֶק פָּשׁוּט כְּלוּם מָכָרְתִּי? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: הַרְאוּנִי שְׁטָר־מְכִירָה. אָמְרוּ לוֹ: הַשְּׁטָר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הוּא, – וּמִי יֵלֵךְ (לַהֲבִיאוֹ מִשָּׁם)? – יֵלֵךְ נַפְתָּלִי, שֶׁהוּא קַל כְּאַיָּלָה. הָיָה שָׁם חוּשִׁים בֶּן דָּן שֶׁאָזְנָיו כְּבֵדוֹת¹⁴⁸⁴. אָמַר לָהֶם: מַה־זֶּה? אָמְרוּ לוֹ: זֶה מְעַכֵּב עַד שֶׁיַּחֲזוֹר נַפְתָּלִי מִמִּצְרַיִם. אָמַר לָהֶם חוּשִׁים: וְעַד שֶׁיַּחֲזוֹר נַפְתָּלִי מִמִּצְרַיִם – יְהֵא אֲבִי־אַבָּא מֻטָּל בְּבִזָּיוֹן? נָטַל מַקֵּל וְהִכָּה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל עֵשָׂו, – נָשְׁרוּ¹⁴⁸⁵ עֵינָיו וְנָפְלוּ עַל רַגְלָיו שֶׁל יַעֲקֹב. פָּקַח יַעֲקֹב אֶת עֵינָיו וְשָׂחָק. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי־חָזָה נָקָם, פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע”¹⁴⁸⁶. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקַיְּמָה נְבוּאָתָהּ שֶׁל רִבְקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם־שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד”¹⁴⁸⁷ (סוטה יג).

קיב “וַיִּרְאוּ אֲחֵי־יוֹסֵף כִּי־מֵת אֲבִיהֶם” וְגוֹ'¹⁴⁸⁸ – מָה רָאוּ עַתָּה שֶׁפָּחָדוּ? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁחָזְרוּ בְנֵי יַעֲקֹב מִקְּבוּרַת אֲבִיהֶם רָאוּ שֶׁנָּטָה יוֹסֵף מִן הַדֶּרֶךְ וְהָלַךְ וְהֵצִיץ בְּאוֹתוֹ הַבּוֹר שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ אֶחָיו בְּתוֹכוֹ… כֵּוָן שֶׁרָאוּ כָךְ אָמְרוּ: עֲדַיִן טִינָא¹⁴⁸⁹ בְלִבּוֹ, עַכְשָׁו שֶׁמֵּת אָבִינוּ “לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף”¹⁴⁹⁰.

וְהוּא לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְבָרֵך עַל הַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ בַּמָּקוֹם הַזֶּה… (תנח' ויחי; ב“ר ק; לק”ט).

קיג וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל־לִבָּם"¹⁴⁹¹ – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לָהֶם דְּבָרִים שֶׁמִּתְקַבְּלִים עַל הַלֵּב: וּמָה עֲשָׂרָה נֵרוֹת¹⁴⁹² לֹא יָכְלוּ לְכַבּוֹת נֵר אֶחָד, נֵר אֶחָד הֵיאַךְ יָכוֹל לְכַבּוֹת עֲשָׂרָה נֵרוֹת? (מג' טז:).

ד: יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וִיצִיאַת מִצְרָיִם    🔗

א. שִׁעְבּוּד מִצְרָיִם

א “כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל, כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ”¹⁴⁹³ – אָמַר רַ' יוּדָן: הַתְּאֵנָה הַזּוֹ, בַּתְּחִלָּה אוֹרִים¹⁴⁹⁴ אוֹתָהּ אַחַת אֶחָת¹⁴⁹⁵, וְאַחַר־כָּךְ שְׁתַּיִם, וְאַחַר־כָּךְ שָׁלשׁ, עַד שֶׁאוֹרִים אוֹתָהּ בְּסַלִּים וּבְמַגְרֵפוֹת¹⁴⁹⁶, כָּךְ בַּתְּחִלָּה “אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת־הָאָרֶץ”¹⁴⁹⁷, וְאַחַר־כָּךְ שְׁנַיִם: אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְאַחַר־כָּךְ שְׁלשָׁה: אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, עַד “וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד”¹⁴⁹⁸ (ב“ר מו; ילק”ש הושע).

ב “וַיָּקֶם מֶלֶךְ־חָדָשׁ עַל־מִצְרָיִם”¹⁴⁹⁹ – רַב וּשְׁמוּאֵל, אֶחָד אָמַר: חָדָשׁ מַמָּשׁ, וְאֶחָד אָמַר: שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְזֵרוֹתָיו. וּמַהוּ “אֲשֶׁר לֹא־יָדַע אֶת־יוֹסֵף”¹⁵⁰⁰? שֶׁהָיָה דוֹמֶה כְּמִי שֶׁלֹּא יְדָעוֹ כְלָל.

חֲכָמִים אָמָרוּ: לָמָּה קְרָאוֹ מֶלֶךְ חָדָשׁ, וַהֲלֹא פַרְעֹה עַצְמוֹ הָיָה? אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ הַמִּצְרִים לְפַרְעֹה: בֹּא וְנִזְדַּוֵּג לְאֻמָּה זוֹ¹⁵⁰¹. אָמַר לָהֶם: שׁוֹטִים אַתֶּם, עַד עַכְשָׁו מִשֶּׁלָּהֶם אָנוּ אוֹכְלִים¹⁵⁰² וְהֵיאַךְ נִזְדַּוֵּג לָהֶם? אִלּוּלֵי יוֹסֵף לֹא הָיִינוּ חַיִּים. כֵּוָן שֶׁלֹּא שָׁמַע לָהֶם הוֹרִידוּהוּ מִכִּסְאוֹ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, עַד שֶׁאָמַר לָהֶם: כָּל־מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹצִים הֲרֵינִי עִמָּכֶם – וְהֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר: “וַיָּקֶם מֶלֶךְ־חָדָשׁ” (סוטה יא.; שמ"ר א).

ג “אֲשֶׁר לֹא־יָדַע אֶת־יוֹסֵף”¹⁵⁰³ – כְּשֶׁמֵּת יוֹסֵף הֵפֵרוּ בְרִית מִילָה, אָמְרוּ: נִהְיֶה כַּמִּצְרִים; וְכֵוָן שֶׁעָשׂוּ כֵן הָפַךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הָאַהֲבָה שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים אוֹהֲבִים אוֹתָם לְשִׂנְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו”¹⁵⁰⁴ (שמ"ר א).

ד “הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ”¹⁵⁰⁵ – “לָהֶם” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “לוֹ”. אָמַר רַ' חַמָּא בְּרַבִּי חֲנִינָא: בּוֹאוּ וְנִתְחַכֵּם לְמוֹשִׁיעָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל¹⁵⁰⁶. בַּמֶּה נְדוּנֵם? נְדוּנֵם בָּאֵשׁ – נֶאֱמַר: “כִּי־הִנֵּה יְיָ בָּאֵשׁ יָבוֹא”¹⁵⁰⁷, וְנֶאֱמַר: “בָאֵשׁ יְיָ נִשְׁפָּט”¹⁵⁰⁸; נְדוּנֵם בַּחֶרֶב – “וּבְחַרְבּוֹ אֶת־כָּל־בָּשָׂר”¹⁵⁰⁹. אֶלָּא בּוֹאוּ וּנְדוּנֵם בַּמַּיִם, שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־מֵי נֹחַ זֹאת לִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי־נֹחַ עוֹד עַל־הָאָרֶץ”¹⁵¹⁰. וְהֵם אֵינָם יוֹדְעִים, שֶׁעַל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל עַל אֻמָּה אַחַת הוּא מֵבִיא; וְעוֹד, הוּא אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל הֵם בָּאִים וְנוֹפְלִים לְתוֹךְ הַמָּיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר יְיָ אֶת־מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם”¹⁵¹¹. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם”¹⁵¹² – בִּקְדֵרָה¹⁵¹³ שֶׁבִּשְּׁלוּ, בָּהּ נִתְבַּשֵּׁלוּ (סוטה יא.; ע"י).

ה “וַיְמָרֲרוּ אֶת־חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה… וּבְכָל־עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה”¹⁵¹⁴ – מַהוּ “וּבְכָל־עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה”? לְאַחַר שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מְלַאכְתָּם בְּטִיט וּבִלְבֵנִים בָּאִין לָעֶרֶב לְבָתֵּיהֶם לָנוּחַ – בָּא הַמִּצְרִי וְאוֹמֵר לוֹ: צֵא לַקֶּט־לִי יָרָק מִן הַגִּנָּה, בַּקַע לִי עֵץ זֶה, מַלֵּא לִי חָבִית זוֹ מִן הַנָּהָר – הֱוֵי: “וּבְכָל־עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה”.

מַהוּ “אֵת כָּל־עֲבֹדָתָם… בְּפָרֶךְ”¹⁵¹⁵? שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין עֲבוֹדַת הָאִישׁ¹⁵¹⁶ עַל הָאִשָּׁה וַעֲבוֹדַת הָאִשָּׁה עַל הָאִישׁ. אוֹמֵר לָאִישׁ: קוּם וֶאֱפֵה; אוֹמֵר לְאִשָּׁה: מַלְאִי חָבִית זוֹ, בַּקְּעִי עֵץ זֶה, לְכִי לַגִּנָּה הָבִיאִי יְרָקוֹת (תנח' ויצא).

ו אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: לָמָּה נִמְשְׁלוּ מִצְרִים כְּמָרוֹר? לוֹמַר לָךְ: מַה מָּרוֹר זֶה, שֶׁתְּחִלָּתוֹ רַךְ וְסוֹפוֹ קָשֶׁה, אַף מִצְרִים תְּחִלָּתָם רַכָּה וְסוֹפָם קָשֶׁה (פסח' לט.).

ז “וַיָּשִׂימוּ עָלָיו”¹⁵¹⁷ – “עֲלֵיהֶם” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “עָלָיו”, תְּנָא דְבֵי רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: מְלַמֵּד שֶׁהֵבִיאוּ מַלְבֵּן¹⁵¹⁸ וְתָלוּ לוֹ לְפַרְעֹה בְּצַוָּארוֹ, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לָהֶם: אַסְטְנִיס¹⁵¹⁹ אָנִי, אָמְרוּ לוֹ: כְּלוּם אַסְטְנִיס אַתָּה יוֹתֵר מִפַּרְעֹה? (סוטה יא.; שמ"ר א).

ח “וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפֶרֶךְ”¹⁵²⁰ – רַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בְּפֶה רַךְ¹⁵²¹. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר פַּרְעֹה “הָבָה נִתְחַכְּמָה” קִבֵּץ אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, עֲשׂוּ עִמִּי הַיּוֹם בְּטוֹבָה¹⁵²². נָטַל פַּרְעֹה סַל וּמַגְרֵפָה, וְכָל מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה פַּרְעֹה נוֹטֵל סַל וּמַגְרֵפָה וְעוֹשֶׂה בִלְבֵנִים, הָיָה עוֹשֶׂה אַף הוּא כָךְ. מִיָּד הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בִּזְרִיזוּת וְעָשׂוּ עִמּוֹ כָּל־הַיּוֹם לְפִי כֹחָם¹⁵²³. כֵּוָן שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הֶעֱמִיד עֲלֵיהֶם נוֹגְשִׂים, אָמַר לָהֶם: חַשְּׁבוּ אֶת־הַלְּבֵנִים. עָמְדוּ וּמָנוּ אוֹתָן. אָמַר לָהֶם: כָּזֶה אַתֶּם מַעֲמִידִים לִי בְּכָל־יוֹם וָיוֹם (סוטה יא.; תנה"ק בהעלתך).

ט “כָּל־הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ”¹⁵²⁴ – אָמַר רַ' חָנָן: מֶה הָיוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרוֹת וְהַצְּנוּעוֹת עוֹשׂוֹת? הָיוּ נוֹטְלוֹת בְּנֵיהֶן וְטוֹמְנוֹת אוֹתָם בִּמְחִלּוֹת¹⁵²⁵, וְהָיוּ הַמִּצְרִים הָרְשָׁעִים נוֹטְלִים בְּנֵיהֶם הַקְּטַנִּים וּמַכְנִיסִים אוֹתָם לְבָתֵּיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְעוֹקְצִים¹⁵²⁶ אוֹתָם וְהֵם בּוֹכִים, וְהָיָה הַתִּינוֹק שֶׁל יִשְׂרָאֵל שׁוֹמֵעַ קוֹל חֲבֵרוֹ שֶׁבּוֹכֶה – וּבוֹכֶה עִמּוֹ, וְהָיוּ הַמִּצְרִים נוֹטְלִים אוֹתָם וּמַשְׁלִיכִים אוֹתָם לַיְאוֹר.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת: רְדוּ מִלְּפָנַי וּרְאוּ בְנֵי חֲבִיבַי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁמַּשְׁלִיכִין אוֹתָם בַּנָּהָר; וְיָרְדוּ מִלְּפָנָיו מְבֹהָלִים וְעָמְדוּ בַמַּיִם עַד אַרְכֻּבּוֹתֵיהֶם¹⁵²⁷ וְהָיוּ מְקַבְּלִים בְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחִים אוֹתָם עַל גַּבֵּי הַסְּלָעִים, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹצִיא לָהֶם דַּדִּים מִן הַסְּלָעִים וּמֵינִיקָם (שהש“ר ב; תדב”א ח).

י דָּרַשׁ רַב עֲוִירָא: בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם; בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מַיִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַזְמִין לָהֶן דָּגִים קְטַנִּים בְּכַדֵּיהֶן וְשׁוֹאֲבוֹת מֶחֱצָה מַיִם וּמֶחֱצָה דָגִים. וּבָאוֹת וְשׁוֹפְתוֹת שְׁתֵּי קְדֵרוֹת, אַחַת שֶׁל חַמִּין וְאַחַת שֶׁל דָּגִים, וּמוֹלִיכוֹת אֵצֶל בַּעֲלֵיהֶן לַשָּׂדֶה, וּמֵרְחִיצוֹת אוֹתָם וְסָכוֹת אוֹתָם, וּמַאֲכִילוֹת אוֹתָם וּמַשְׁקוֹת אוֹתָם, וְנִזְקָקוֹת¹⁵²⁸ לָהֶם בֵּין שְׁפַתָּיִם¹⁵²⁹, וּבָאוֹת לְבָתֵּיהֶן. וְכֵוָן שֶׁמַּגִּיעַ זְמַן מוֹלְדֵיהֶן¹⁵³⁰ הוֹלְכוֹת וְיוֹלְדוֹת בַּשָּׂדֶה תַּחַת הַתַּפּוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: “תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ, שָׁמָּה חִבְּלָתְךָ אִמֶּךָ, שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדָתְךָ”¹⁵³¹. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ מַלְאָךְ מִשְּׁמֵי־מָרוֹם וּמְנַקֶּה אֶת־יַלְדֵיהֶן, וּמְשַׁפֵּר¹⁵³² אוֹתָם כְּחַיָּה¹⁵³³ זוֹ, שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת־הַוָּלָד, וּמְלַקֵּט לָהֶם שְׁנֵי עִגּוּלִים¹⁵³⁴, אֶחָד שֶׁל דְּבַשׁ¹⁵³⁵ וְאֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן¹⁵³⁶, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר”¹⁵³⁷. וְכֵוָן שֶׁמַּכִּירִים בָּהֶם הַמִּצְרִים בָּאִים לְהָרְגָם, וְנַעֲשֶׂה לָהֶם נֵס וְנִבְלָעִים בְּקַרְקָע. וּמְבִיאִים [הַמִּצְרִים] שְׁוָרִים וְחוֹרְשִׁים עַל גַּבָּם, וּלְאַחַר שֶׁהוֹלְכִים – הָיוּ מְבַצְבְּצִים¹⁵³⁸ וְיוֹצְאִים כְּעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. וְכֵוָן שֶׁמִּתְגַּדְּלִים בָּאִים עֲדָרִים עֲדָרִים לְבָתֵּיהֶם.

וּכְשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל הַיָּם הֵם הִכִּירוּהוּ תְחִלָּה וְאָמְרוּ: “זֶה אֵלִי”¹⁵³⁹! (סוטה יא:; שמ"ר א).

יא כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם נִתְקַבְּצוּ כֻלָּם וְיָשְׁבוּ יָחַד, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ כֻלָּם בַּאֲגֻדָּה אַחַת, וְכָרְתוּ בְרִית יַחַד שֶׁיַּעֲשׂוּ גְמִילוּת־חֲסָדִים זֶה עִם זֶה, וְיִשְׁמְרוּ בִלְבָבָם¹⁵⁴⁰ בְּרִית אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְשֶׁלֹּא יַנִּיחוּ לְשׁוֹן בֵּית אֲבִיהֶם, וְשֶׁלֹּא יִלְמְדוּ לְשׁוֹן מִצְרַיִם, מִפְּנֵי דַרְכֵי עֲבוֹדָה־זָרָה; וּכְשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מָלִים אֶת־בְּנֵיהֶם בְּמִצְרַיִם הָיוּ הַמִּצְרִים אוֹמְרִים לָהֶם: לָמָּה אַתֶּם מָלִים אֶת־בְּנֵיכֶם, וַהֲלֹא לְאַחַר שָׁעָה יִהְיוּ מַשְׁלִיכִין אוֹתָם לַנָּהָר? וְאָמְרוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל: אֲנַחְנוּ נָמוּל אוֹתָם וְאַתֶּם עֲשׂוּ לָהֶם כִּרְצוֹנְכֶם – הַמֵּת יָמוּת, וְהַנֶּהֱרָג יֵהָרֵג, וְהַבָּא בְחַיִּים יִחְיֶה (תדא"ר כג).

יב “וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת”¹⁵⁴¹ – מִי הָיוּ הַמְּיַלְּדוֹת? אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: אִשָּׁה וּבִתָּהּ: יוֹכֶבֶד וּמִרְיָם; וְלֹא הָיוּ לְמִרְיָם אֶלָא חָמֵשׁ שָׁנִים, וְהָיְתָה הוֹלֶכֶת עִם יוֹכֶבֶד אִמָּהּ וְעוֹשָׂה צְרָכֶיהָ¹⁵⁴², וְהָיְתָה זְרִיזָה.

“פּוּעָה”¹⁵⁴³ – שֶׁהוֹפִיעָה פָנִים¹⁵⁴⁴ כְּנֶגֶד פַּרְעֹה וְזָקְפָה חָטְמָהּ¹⁵⁴⁵ בּוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ כְּשֶׁיָּבוֹא הָאֱלֹהִים לִפָּרַע מִמֶּנּוּ¹⁵⁴⁶!” – נִתְמַלֵּא עָלֶיהָ חֵמָה לְהָרְגָהּ.

“שִׁפְרָה”¹⁵⁴⁷ – שֶׁהָיְתָה מְשַׁפֶּרֶת¹⁵⁴⁸ עַל דִּבְרֵי בִתָּהּ וּמְפַיֶּסֶת עָלֶיהָ. אָמְרָה לוֹ: אַתָּה מַשְׁגִּיחַ עָלֶיהָ¹⁵⁴⁹! תִּינֹקֶת הִיא וְאֵינָהּ יוֹדַעַת כְּלוּם.

“וַתְּחַיֶּיןָ אֶת־הַיְלָדִים”¹⁵⁵⁰ – יֵשׁ קִלּוּס¹⁵⁵¹ בְּתוֹךְ קִלּוּס; לֹא דַיָּן שֶׁלֹּא קִיְּמוּ אֶת־דְּבָרָיו, אֶלָּא עוֹד הוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶן טוֹבוֹת: יֵשׁ מֵהֶן שֶׁהָיוּ עֲנִיּוֹת, וְהוֹלְכוֹת הַמְּיַלְּדוֹת וּמַגְבּוֹת¹⁵⁵² מַיִם וּמָזוֹן מִבָּתֵּיהֶן שֶׁל עֲשִׁירוֹת וּבָאוֹת וְנוֹתְנוֹת לָעֲנִיּוֹת, וְהֵן מֵחַיּוֹת אֶת־בְּנֵיהֶן (שמ"ר א).

ב. לֵדָתוֹ וְגִדּוּלוֹ שֶׁל משֶׁה

יג “וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי”¹⁵⁵³ – לְהֵיכָן הָלָךְ? אָמַר רַ' יְהוּדָה בַר זְבִינָא: שֶׁהָלַךְ בַּעֲצַת בִּתּוֹ. תְּנָא: עַמְרָם גְּדוֹל־הַדּוֹר¹⁵⁵⁴ הָיָה, כֵּוָן שֶׁרָאָה שֶׁאָמַר פַּרְעֹה “כָּל־הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ”¹⁵⁵⁵, אָמַר: לַשָּׁוְא אָנוּ עֲמֵלִים¹⁵⁵⁶. עָמַד וְגֵרֵשׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ. עָמְדוּ כֻלָּם וְגֵרְשׁוּ נְשׁוֹתֵיהֶם. אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ: אַבָּא, קָשָׁה גְזֵרָתְךָ יוֹתֵר מִשֶּׁל פַּרְעֹה, שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְאַתָּה גָּזַרְתָּ עַל הַזְּכָרִים וְעַל הַנְּקֵבוֹת¹⁵⁵⁷; פַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא בָעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה גָּזַרְתָּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא¹⁵⁵⁸; פַּרְעֹה הָרָשָׁע – סָפֵק מִתְקַיֶּמֶת גְּזֵרָתוֹ, סָפֵק אֵין מִתְקַיָּמֶת, וְאַתָּה צַדִּיק – בְּוַדַּאי שֶׁגְּזֵרָתְךָ מִתְקַיָּמֶת. עָמַד וְהֶחֱזִיר אֶת־אִשְׁתּוֹ; עָמְדוּ כֻלָּם וְהֶחֱזִירוּ אֶת־נְשׁוֹתֵיהֶם.

“וַיִּקַּח”¹⁵⁵⁹ – וַיָּשֶׁב לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “וַיִּקַּח”. אָמַר רַ' יְהוּדָה בַר זְבִינָא: שֶׁעָשָׂה לָהּ מַעֲשֵׂה לִקּוּחִין¹⁵⁶⁰; הוֹשִׁיבָהּ בְּאַפִּרְיוֹן¹⁵⁶¹ וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם מְרַקְדִים לְפָנֶיהָ וּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: “אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה”¹⁵⁶² (סוטה יב.; שמ"ר א).

יד רַבִּי הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, וְנִתְנַמְנֵם¹⁵⁶³ הַצִּבּוּר, בִּקֵּשׁ לְעוֹרְרָם, אָמַר: יָלְדָה אִשָּׁה אַחַת בְּמִצְרַיִם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּכֶרֶס¹⁵⁶⁴ אֶחָת! וְהָיָה שָׁם תַּלְמִיד אֶחָד, וְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי שְׁמוֹ, אָמַר לוֹ: מִי הָיְתָה כֵן? אָמַר לוֹ: זוֹ יוֹכֶבֶד, שֶׁיָּלְדָה אֶת־מֹשֶׁה, שֶׁשָּׁקוּל¹⁵⁶⁵ כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יִשְׂרָאֵל (שהש"ר א).

טו “וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת”¹⁵⁶⁶ – תְּנָא: חֵמָר מִבִּפְנִים וְזֶפֶת מִבַּחוּץ, שֶׁלֹּא יָרִיחַ אוֹתוֹ צַדִּיק¹⁵⁶⁷ רֵיחַ רָע. (סוטה יב.).

טז “וַתֵּתַצֵּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק”¹⁵⁶⁸ – לָמָּה עָמְדָה מִרְיָם מֵרָחוֹק? אָמַר רַב: לְפִי שֶׁהָיְתָה מִרְיָם מִתְנַבֵּאת וְאוֹמֶרֶת: עֲתִידָהּ אִמִּי שֶׁתֵּלֵד בֵּן שֶׁמּוֹשִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם. וְכֵוָן שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה נִתְמַלֵּא כָל־הַבַּיִת כֻּלּוֹ אוֹר. עָמַד אָבִיהָ וּנְשָׁקָה עַל רֹאשָׁהּ, אָמַר לָהּ: בִּתִּי, נִתְקַיְּמָה נְבוּאָתֵךְ! וְכֵוָן שֶׁהֱטִילוּהוּ לַיְאוֹר עָמַד אָבִיהָ וְטָפַח¹⁵⁶⁹ לָהּ עַל רֹאשָׁה, אָמַר לָהּ: בִּתִּי, הֵיכָן נְבוּאָתֵךְ? וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַתֵּתַצֵּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה־יֵּעָשֶׂה לוֹ”¹⁵⁷⁰ – לֵידַע מַה יְּהֵא בְּסוֹף נְבוּאָתָהּ (סוטה יב:, יג.; שמ"ר א; מכיל' בשלח – שירה ז).

יז “וַתִּשְׁלַח אֶת־אֲמָתָהּ”¹⁵⁷¹ – כֵּוָן שֶׁרָאוּ אַמְהוֹתֶיהָ שֶׁבִּקְשָׁה לְהַצִּיל אֶת־משֶׁה, אָמְרוּ לָהּ: גְּבִרְתֵּנוּ, מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם – מֶלֶךְ גּוֹזֵר גְּזֵרָה, אִם כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵין מְקַיְּמִים אוֹתָהּ, בָּנָיו וּבְנֵי־בֵיתוֹ מְקַיְּמִים אוֹתָהּ – וְאַתְּ עוֹבֶרֶת עַל גְּזֵרַת אָבִיךְ! מִיָּד בָּא גַבְרִיאֵל וַחֲבָטָן¹⁵⁷² בְּקַרְקָע (סוטה יב:; שמ"ר א).

יח “הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת”¹⁵⁷³ – לָמָּה מִן הָעִבְרִיּוֹת? מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִירוּהוּ¹⁵⁷⁴ לְמשֶׁה עַל כָּל־הַמִּצְרִיּוֹת כֻּלָּן לְהֵינִיק אוֹתוֹ וּפָסַל אֶת־כֻּלָּן¹⁵⁷⁵. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: פֶּה שֶׁעָתִיד לְדַבֵּר עִמִּי יִינַק דָּבָר טָמֵא!? (שם שם; ע"י).

יט “וַתְּבִאֵהוּ לְבַת־פַּרְעֹה” וְגוֹ'¹⁵⁷⁶ – הָיְתָה בַת פַּרְעֹה מְנַשֶּׁקֶת וּמְחַבֶּקֶת וּמְחַבֶּבֶת אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא בְנָהּ, וְלֹא הָיְתָה מוֹצִיאָתוֹ מִפַּלְטְרִין¹⁵⁷⁷ שֶׁל מֶלֶךְ. וּלְפִי שֶׁהָיָה יָפֶה הַכֹּל מִתְאַוִּים לִרְאוֹתוֹ, וּמִי שֶׁהָיָה רוֹאֵהוּ לֹא הָיָה מַעֲבִיר¹⁵⁷⁸ עַצְמוֹ מֵעָלָיו. וְהָיָה פַרְעֹה מְנַשְּׁקוֹ וּמְחַבְּקוֹ, וְהוּא נוֹטֵל כִּתְרוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וּמְשִׂימוֹ עַל רֹאשׁוֹ. וְהָיוּ שָׁם יוֹשְׁבִים חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאָמָרוּ: מִתְיָרְאִים אָנוּ מִזֶּה שֶׁנּוֹטֵל כִּתְרְךָ וְנוֹתְנוֹ עַל רֹאשׁוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה אוֹתוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים, שֶׁעָתִיד לִטּוֹל מַלְכוּת מִמֶּךָּ. מֵהֶם אוֹמְרִים לְהָרְגוֹ, מֵהֶם אוֹמְרִים לְשָׂרְפוֹ. וְהָיָה יִתְרוֹ יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם וְאוֹמֵר לָהֶם: תִּינוֹק זֶה אֵין בּוֹ דַעַת, אֶלָּא בַחֲנוּ אוֹתוֹ וְהָבִיאוּ לְפָנָיו בִּקְעָרָה זָהָב וְגַחֶלֶת; אִם יוֹשִׁיט יָדוֹ לַזָּהָב – יֵשׁ בּוֹ דַעַת וְהִרְגוּ אוֹתוֹ, וְאִם יוֹשִׁיט יָדוֹ לַגַּחֶלֶת – אֵין בּוֹ דַעַת וְאֵין עָלָיו מִשְׁפַּט מָוֶת. מִיָּד הֵבִיאוּ לְפָנָיו, וְשָׁלַח יָדוֹ לִקַּח הַזָּהָב, וּבָא גַבְרִיאֵל וְדָחָה אֶת־יָדוֹ וְתָפַס אֶת־הַגַּחֶלֶת, וְהִכְנִיס יָדוֹ עִם הַגַּחֶלֶת לְתוֹךְ פִּיו וְנִכְוָה לְשׁוֹנוֹ – וּמִמֶּנּוּ¹⁵⁷⁹ נַעֲשָׂה כְבֵד־פֶּה וּכְבַד־לָשׁוֹן (שמ"ר א).

ג. משֶׁה יוֹצֵא אֶל אֶחָיו

כ “וַיֵּצֵא אֶל־אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם”¹⁵⁸⁰ – מַהוּ “וַיַּרְא”? שֶׁהָיָה רוֹאֶה בְּסִבְלוֹתָם וּבוֹכֶה וְאוֹמֵר: חֲבָל לִי¹⁵⁸¹ עֲלֵיכֶם, מִי יִתֵּן מוּתִי עֲלֵיכֶם! שֶׁאֵין לְךָ מְלָאכָה קָשָׁה מִמְּלֶאכֶת הַטִּיט. וְהָיָה נוֹתֵן כְּתֵפָיו וּמְסַיֵּעַ¹⁵⁸² לְכָל־אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם.

רַ' אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה הַגְּלִילִי אוֹמֵר: רָאָה מַשָּׂא גָדוֹל עַל קָטָן וּמַשָּׂא קָטָן עַל גָּדוֹל, וּמַשָּׂא אִישׁ עַל אִשָּׁה וּמַשָּׂא אִשָּׁה עַל אִישׁ, וּמַשָּׂא זָקֵן עַל בָּחוּר וּמַשָּׂא בָחוּר עַל זָקֵן, וְהָיָה מַנִּיחַ דַּרְגּוֹן¹⁵⁸³ שֶׁלּוֹ וְהוֹלֵךְ וּמְיַשֵּׁב לָהֶם סִבְלוֹתֵיהֶם וְעוֹשֶׂה כְּאִלּוּ מְסַיֵּעַ לְפַרְעֹה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַתָּה הִנַּחְתָּ עֲסָקֶיךָ וְהָלַכְתָּ לִרְאוֹת בְּצַעֲרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְנָהַגְתָּ בָהֶם מִנְהַג אַחִים, אֲנִי מַנִּיחַ אֶת־הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים וַאֲדַבֵּר עִמָּך

דָּבָר אַחֵר: “וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם” – רָאָה שֶׁאֵין לָהֶם מְנוּחָה, וְאָמַר לְפַרְעֹה: מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ עֶבֶד, אִם אֵינוֹ נָח יוֹם אֶחָד בְּשָׁבוּעַ הוּא מֵת; וְאֵלּוּ עֲבָדֶיךָ, אִם אֵין אַתָּה מֵנִיחַ לָהֶם יוֹם אֶחָד בְּשָׁבוּעַ הֵם מֵתִים. אָמַר לוֹ: לֵךְ וַעֲשֵׂה לָהֶם כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר. הָלֵךְ משֶׁה וְתִקֵּן לָהֶם אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לָנוּחַ (שם; ויק"ח לז).

כא “וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי”¹⁵⁸⁴ – מִי הָיָה אִישׁ מִצְרִי? אָבִיו שֶׁל מְגַדֵּף, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֵּצֵא בֶּן־אִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן־אִישׁ מִצְרִי”¹⁵⁸⁵; “מַכֶּה אִישׁ־עִבְרִי”¹⁵⁸⁶ – בַּעְלָהּ שֶׁל שְׁלוֹמִית בַּת דִּבְרִי.

כֵּיצַד? נוֹגְשִׂים הָיוּ מִן הַמִּצְרִים וְשׁוֹטְרִים מִיִּשְׂרָאֵל. נוֹגֵשׁ מְמֻנֶּה עַל עֲשָׂרָה שׁוֹטְרִים וְשׁוֹטֵר מְמֻנֶּה עַל עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל. וְהָיוּ הַנּוֹגְשִׂים הוֹלְכִים לְבָתֵּי הַשּׁוֹטְרִים בְּהַשְׁכָּמָה לְהוֹצִיאָם לִמְלַאכְתָּם לִקְרִיאַת־הַגָּבֶר¹⁵⁸⁷. פַּעַם אַחַת רָאָה נוֹגֵשׂ מִצְרִי לִשְׁלוֹמִית בַּת דִּבְרִי, אִשְׁתּוֹ שֶׁל שׁוֹטֵר יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיְתָה יְפַת תֹּאַר, שְׁלֵמָה מִכָּל מוּם, וְנָתַן עֵינָיו בָּהּ. עָמַד בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַגֶּבֶר וְהָלַךְ אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ: “לֵךְ כְּנוֹס עַשְׂרוֹתֶיךָ”¹⁵⁸⁸, וְהִטְמִין עַצְמוֹ לַאֲחוֹרֵי הַסֻּלָּם. כֵּוָן שֶׁיָּצָא בַעְלָהּ, חָזַר הַמִּצְרִי וְקִלְקֵל עִמָּהּ¹⁵⁸⁹. הָפַךְ בַּעְלָהּ לַאֲחוֹרָיו וְרָאָה אֶת־הַמִּצְרִי יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ. חָזַר [לְבֵיתוֹ] וְשָׁאַל אוֹתָהּ: שֶׁמָּא נָגַע בָּךְ? אָמְרָה לוֹ: הֵן, וּסְבוּרָה הָיִיתִי שֶׁאַתָּה הוּא. כֵּוָן שֶׁיֶּדַע הַנּוֹגֵשׂ שֶׁהִרְגִּישׁ בַּדָּבָר הֶחֱזִירוֹ לַעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ וְהָיָה מַכֵּהוּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹמֵר לוֹ: “עֲמוֹל הֵיטֵב, עֲמוֹל הֵיטֵב!” וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ.

“וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא”¹⁵⁹⁰ – רָאָה משֶׁה בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מֶה־עָשָׂה לוֹ בַּבַּיִת וְרָאָה מַה־שֶּׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת לוֹ בַּשָּׂדֶה. אָמַר: לֹא דַי לְרָשָׁע זֶה שֶׁעִנָּה אֶת־אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ!

“וַיַּרְא כִּי־אֵין אִישׁ”¹⁵⁹¹ – רָאָה שֶׁאֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד וִיקַנֵּא לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְיַהַרְגֵהוּ, מִיָּד “וַיַּךְ אֶת־הַמִּצְרִי”¹⁵⁹² – נָטַל מַגְרֵפָה שֶׁל טִיט וְהוֹצִיא אֶת־מֹחוֹ (שמ“ר א; ויק”ר לב; תנח' שמ', אמור).

כב “וַיַּךְ אֶת־הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל”¹⁵⁹³ – אָמַר משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם מְשׁוּלִים כְּחוֹל; מָה הַחוֹל אָדָם נוֹטְלוֹ מִכָּאן וְנוֹתְנוֹ בְכָאן וְאֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע, כָּךְ לֹא יֵצֵא דָבָר זֶה¹⁵⁹⁴ מִפִּיכֶם (תנח' שמות).

כג “הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת־הַמִּצְרִי… וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר”¹⁵⁹⁵ – שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: מֶה־חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ מִכֹּל־הָאֻמּוֹת? כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע דְבָרָיו אָמַר: “אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר”! – עַתָּה יָדַעְתִּי עַל אֵיזֶה דָבָר הֵם מִשְׁתַּעְבְּדִים; לְשׁוֹן הָרָע¹⁵⁹⁶ יֵשׁ בֵּינֵיהֶם, וְהֵיאַךְ יִהְיוּ רְאוּיִם לִגְאֻלָּה? (שמ"ר א).

כד “וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה”¹⁵⁹⁷ – שֶׁעָמְדוּ דָתָן וַאֲבִירָם וְהִלְשִׁינוּ עָלָיו.

“וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת־משֶׁה”¹⁵⁹⁸ – שָׁלַח פַּרְעֹה וְהֵבִיאוּ סַיִף¹⁵⁹⁹ שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ וּנְתָנוּהָ עֶשֶׂר פְּעָמִים עַל צַוָּארוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְנַעֲשָׂה צַוָּארוֹ כְּעַמּוּד שֶׁל שַׁיִשׁ וְלֹא הִזִּיקַתּוּ.

“וַיִּבְרַח משֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה”¹⁶⁰⁰ – אָמַר רַ' יַנַּאי; וְכִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לִבְרוֹחַ מִפְּנֵי הַמַּלְכוּת? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁתָּפְסוּ אֶת־משֶׁה הֶעֱלוּהוּ לְבִימָה¹⁶⁰¹ וּכְפָתוּהוּ¹⁶⁰² וְהִנִּיחוּ הַסַּיִף עַל צַוָּארוֹ וְחִיְּבוּהוּ לְהָתֵז¹⁶⁰³ אֶת־רֹאשׁוֹ, יָרַד מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְנִדְמָה לָהֶם בִּדְמוּת משֶׁה. תָּפְסוּ אֶת־הַמַּלְאָךְ וּבָרַח משֶׁה. אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל־הַסִּנְקְלֵיטִין¹⁶⁰⁴ שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי פַרְעֹה נַעֲשׂוּ בְאוֹתָהּ שָׁעָה מֵהֶם אִלְּמִים, מֵהֶם חֵרְשִׁים, מֵהֶם סוֹמִים¹⁶⁰⁵, מֵהֶם חִגְּרִים¹⁶⁰⁶. הָיָה אוֹמֵר לָאִלְּמִים: הֵיכָן משֶׁה? וְלֹא הָיוּ מְדַבְּרִים; לַחֵרְשִׁים – וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִים; לַסּוֹמִים – וְלֹא הָיוּ רוֹאִים; לַחִגְּרִים – וְלֹא הָיוּ מְהַלְּכִים (שם; שהש"ר ז; מכיל' יתרו – עמלק א).

ד. משֶׁה בְּמִדְיָן

כה “וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת”¹⁶⁰⁷ – וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׂוֹנֵא עֲבוֹדָה־זָרָה וְנָתַן מָנוֹס לְמֹשֶׁה אֵצֶל עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה? אֶלָּא יִתְרוֹ כֹּמֶר לַעֲבוֹדָה־זָרָה הָיָה, וְרָאָה שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וּבָסַר עָלֶיהָ¹⁶⁰⁸, הִרְהֵר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַד שֶׁלֹּא בָא משֶׁה, וְקָרָא לִבְנֵי עִירוֹ וְאָמַר לָהֶם: עַד עַכְשָׁו הָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ אֶתְכֶם; מֵעַתָּה זָקֵן אָנִי, בַּחֲרוּ לָכֶם כֹּמֶר אַחֵר. עָמַד וְהוֹצִיא כְלֵי־תַשְׁמִישֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה וְנָתַן לָהֶם. עָמְדוּ וְנִדּוּהוּ¹⁶⁰⁹, שֶׁלֹּא יִזְדַּקֵּק¹⁶¹⁰ לוֹ אָדָם וְלֹא יַעֲשׂוּ לוֹ מְלָאכָה. וּבִקֵּשׁ מִן הָרוֹעִים לִרְעוֹת לוֹ אֶת צֹאנוֹ וְלֹא קִבֵּלוּ; לְפִיכָךְ הָיוּ יוֹצְאוֹת בְּנוֹתָיו לִרְעוֹת – “וַיָּבֹאוּ הָרוֹעִים וַיְגָרְשׁוּם”¹⁶¹¹…

“וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ”¹⁶¹² – וְכִי מִצְרִי הָיָה משֶׁה? אֶלָּא לְבוּשׁוֹ מִצְרִי, וְהוּא עִבְרִי. דָּבָר אַחֵר: “אִישׁ מִצְרִי” – מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנְּשָׁכוֹ עַרְוָד¹⁶¹³, וְהָיָה רָץ לִתֵּן רַגְלָיו בְּמָיִם¹⁶¹⁴. נִכְנַס בַּנָּהָר וְרָאָה תִינוֹק שֶׁהוּא שׁוֹקֵעַ בַּמָּיִם, וְשָׁלַח יָדוֹ וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ הַתִּינוֹק: אִלּוּלֵא אַתָּה – כְּבָר הָיִיתִי מֵת. אָמַר לוֹ: לֹא אֲנִי הִצַּלְתִּיךָ, אֶלָּא אוֹתוֹ הָעַרְוָד שֶׁנְּשָׁכַנִי וּבָרַחְתִּי מִמֶּנּוּ – הוּא הִצִּילֶךָ. כָּךְ אָמְרוּ בְנוֹת יִתְרוֹ לְמשֶׁה: יִישֵׁר כֹּחֲךָ¹⁶¹⁵, שֶׁהִצַּלְתָּנוּ מִיַּד הָרוֹעִים! אָמַר לָהֶן משֶׁה: אוֹתוֹ הַמִּצְרִי שֶׁהָרַגְתִּי – הוּא הִצִּיל אֶתְכֶן. וּלְכָךְ אָמְרוּ לַאֲבִיהֶן: “אִישׁ מִצְרִי”, כְּלוֹמַר: מִי גָרַם לָזֶה שֶׁיָּבֹא אֶצְלֵנוּ? אִישׁ מִצְרִי שֶׁהָרָג (שמ"ר א; תנח' שמות).

ה. נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל משֶׁה

כו “וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם”¹⁶¹⁶ – שֶׁנִּצְטָרַע, וְהַמְצֹרָע חָשׁוּב כְּמֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַל־נָא תְהִי כַּמֵּת¹⁶¹⁷”¹⁶¹⁸.

“וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל”¹⁶¹⁹ – לָמָּה נִתְאַנָּחוּ? לְפִי שֶׁאָמְרוּ [לְפַרְעֹה] חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם: אֵין לְךָ רְפוּאָה אִם לֹא נִשְׁחַט מִקְּטַנֵּי יִשְׂרָאֵל ק“ן בָּעֶרֶב וְק”ן בַּבֹּקֶר, וְתִרְחַץ בִּדְמֵיהֶם שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם. כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל גְּזֵרָה קָשָׁה הִתְחִילוּ מִתְאַנְּחִים וּמְקוֹנְנִים.

“וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־נַאֲקָתָם”¹⁶²⁰ – רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִסְפַּקְלָטוֹרִין¹⁶²¹ שֶׁל פַּרְעֹה הָיוּ מְחַנְּקִים אֶת־יִשְׂרָאֵל בְּקִירוֹת¹⁶²² בָּתִּים לְבִנְיָן, וְהָיוּ צוֹעֲקִים מִתּוֹךְ הַבִּנְיָן, צוֹעֲקִים מִתּוֹךְ הַקִּירוֹת – וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת נַאֲקָתָם (שמ“ר א'; פדר”א מח).

כז “וּמֹשֶה הָיָה רֹעֶה”¹⁶²³ – בְּחָנוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה בְּצֹאן. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁהָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ רוֹעֶה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי, וְרָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לְחָסוּת¹⁶²⁴. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לֶחָסוּת נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּרֵכָה שֶׁל מַיִם וְעָמַד הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ משֶׁה אֶצְלוֹ, אָמַר: “אֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁרָץ הָיִיתָ מִפְּנֵי צָמָא, עָיֵף אָתָּה”. הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם כָּךְ – חַיֶּיךָ, אַתָּה תִרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל (שמ"ר ב).

כח “וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה”¹⁶²⁵ – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: אִי אַתָּה מַרְגִּישׁ, שֶׁאֲנִי שָׁרוּי בְּצַעַר כְּשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּים בְּצָעַר? הֱוֵי יוֹדֵעַ, מִמָּקוֹם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִמְּךָ, מִתּוֹךְ הַקּוֹצִים – כִּבְיכוֹל, אֲנִי שֻׁתָּף בְּצַעְרָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “בְּכָל־צָרָתָם לוֹ צָר”¹⁶²⁶ (שם).

כט "וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה… “בְּלַבַּת־אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה”¹⁶²⁷ – רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִשְּׁמֵי מָרוֹם וְהָיָה מְדַבֵּר עִם משֶׁה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה? מָה הַסְּנֶה הַזֶּה קָשֶׁה מִכָּל הָאִילָנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְכָל צִפּוֹר שֶׁנִּכְנֶסֶת לְתוֹכוֹ אֵין יוֹצֵאת הֵימֶנוּ בְּשָׁלוֹם, אֶלָּא נֶחְתֶּכֶת אֵבָרִים־אֵבָרִים, כָּךְ שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם קָשָׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם מִכָּל־שִׁעְבּוּדִין שֶׁבָּעוֹלָם. מֵעוֹלָם לֹא יָצָא עֶבֶד אוֹ שִׁפְחָה בֶּן־חוֹרִין מִמִּצְרַיִם, אֶלָּא הָגָר בִּלְבָד.

דָּבָר אַחֵר: “מִתּוֹךְ הַסְּנֶה” – אָמַר רַ' יוֹסֵי: וְלָמָּה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה? אֶלָּא מַה־דַּרְכּוֹ שֶׁל סְנֶה, אָדָם מַכְנִיס יָדוֹ לְתוֹכוֹ אֵינוֹ נִזּוֹק, מִפְּנֵי שֶׁקּוֹצָיו כְּפוּפִין לְמָטָּה, וְאִם בִּקֵּשׁ לְהוֹצִיא אֶת־יָדוֹ – הַקּוֹצִין תּוֹפְשִׂין אוֹתָהּ; כָּךְ כְּשֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם – קִבְּלוּ אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִיא, בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אַחֶיךָ”¹⁶²⁸, וְכֵוָן שֶׁבִּקְשׁוּ לָצֵאת – תָּפְשׂוּ אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְגַם אֶת־יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ”¹⁶²⁹ (מכיל' דרשב"י).

ל שָׁאַל גּוֹי אֶחָד אֶת רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְדַבֵּר עִם משֶׁה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וְלֹא מֵאִילָן אַחֵר? אָמַר לוֹ: אִלּוּ דִבֶּר עִמּוֹ מִתּוֹךְ חָרוּב¹⁶³⁰ אוֹ מִתּוֹךְ שִׁקְמָה כָּךְ הָיִיתָ שׁוֹאֲלֵנוּ; אֶלָּא לְהוֹצִיאֲךָ חָלָק¹⁶³¹ אִי־אֶפְשָׁר, לָמָּה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה? לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מָקוֹם פָּנוּי¹⁶³² בָּאָרֶץ בְּלֹא שְׁכִינָה, אֲפִלּוּ סְנֶה (שמ“ר ב; שהש”ר ג).

לא “הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל”¹⁶³³ – לָמָּה הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה כָּעִנְיָן הַזֶּה? לְפִי שֶׁהָיָה משֶׁה מְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: שֶׁמָּא יִהְיוּ הַמִּצְרִים מְכֵלִים אֶת־יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵשׁ בּוֹעֶרֶת [וּסְנֶה] אֵינֶנּוּ אֻכָּל. אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל, כָּךְ הַמִּצְרִים אֵינָם יְכוֹלִים לְכַלּוֹת אֶת־יִשְׂרָאֵל (שמ"ר ב).

לב “משֶׁה משֶׁה”¹⁶³⁴ – אֵין בּוֹ פֶּסֶק¹⁶³⁵. לָמָּה כֵּן? מָשָׁל לְאָדָם שֶׁנָּתוּן עָלָיו מַשְּׂאוֹי גָּדוֹל וְקוֹרֵא: פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי קְרוֹבִי! פְּרוֹק¹⁶³⁶ מֵעָלַי מַשְּׂאוֹי זֶה (שם).

לג אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן בַּר נְחֶמְיָה: בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל משֶׁה – טִירוֹן¹⁶³⁷ הָיָה משֶׁה לִנְבוּאָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם נִגְלֶה אֲנִי עָלָיו בְּקוֹל גָּדוֹל – אֲנִי מְבַעֲתוֹ¹⁶³⁸, בְּקוֹל נָמוּךְ – בּוֹסֵר¹⁶³⁹ הוּא עַל הַנְּבוּאָה. מֶה עָשָׂה? נִגְלָה עָלָיו בְּקוֹלוֹ שֶׁל אָבִיו. אָמַר משֶׁה: “הִנֵּנִי” – מָה אַבָּא מְבַקֵּשׁ? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵינִי אָבִיךָ, אֶלָּא אֱלֹהֵי אָבִיךָ, בְּפִתּוּי¹⁶⁴⁰ בָּאתִי אֵלֶיךָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְיָרֵא (שם ג).

לד “וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו”¹⁶⁴¹ – רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: לֹא יָפֶה עָשָׂה משֶׁה שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו: שֶׁאִלּוּלֵי לֹא הִסְתִּיר פָּנָיו גִּלָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה מַה־לְמַעְלָה וּמַה־לְּמָטָּה, מַה־שֶׁהָיָה וּמַה־שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת; וּבַסּוֹף בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַרְאֵנִי נָא אֶת־כְּבֹדֶךָ”¹⁶⁴². אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: אֲנִי בָאתִי לְהַרְאוֹת לְךָ פָּנִים וְהִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ; עַכְשָׁו אֲנִי אוֹמֵר לְךָ “כִּי לֹא־יִרְאֵנִי הָאָדָם וָחָי”¹⁶⁴³. כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לֹא בִקַּשְׁתָּ, עַכְשָׁו שֶׁבִּקַּשְׁתָּ – אֲנִי אֵינִי מְבַקֵּשׁ. וְרַ' הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אָמָר: יָפֶה עָשָׂה משֶׁה שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: אֲנִי בָאתִי לְהַרְאוֹת לְךָ פָּנִים וְחָלַקְתָּ לִי כָבוֹד וְהִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ – חַיֶּיךָ¹⁶⁴⁴, שֶׁאַתָּה עָתִיד לִהְיוֹת אֶצְלִי בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֹא לֶאֱכוֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת, וְאַתָּה עָתִיד לֵהָנוֹת¹⁶⁴⁵ מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמשֶׁה לֹא־יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו”¹⁶⁴⁶ (שם).

לה “וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל־פַּרְעֹה”¹⁶⁴⁷ – אָמַר רַ' נְהוֹרַאי: אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַתָּה אוֹמֵר לִי “לֵךְ וְהוֹצֵא אֶת־יִשְׂרָאֵל”, מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּכָל הָאוֹכְלוֹסִין¹⁶⁴⁸ הַלָּלוּ? הֵיכָן אֲנִי מַשְׁכִּינָם בַּקַּיִץ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַחֹרֶף מִפְּנֵי הַצִּנָּה? מִנַּיִן לִי לְסַפֵּק¹⁶⁴⁹ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה? כַּמָּה חַיּוֹת¹⁶⁵⁰ יֵשׁ בָּהֶם, כַּמָּה מְעֻבָּרוֹת יֵשׁ בָּהֶם, כַּמָּה תִּינוֹקוֹת יֵשׁ בָּהֶם, כַּמָּה מִינֵי מְזוֹנוֹת הִתְקַנְתָּ לָהֶם לַחַיּוֹת שֶׁבָּהֶם, כַּמָּה מִינֵי רִכּוּכִין¹⁶⁵¹ הִתְקַנְתָּ לְמְעֻבָּרוֹת, כַּמָּה קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים הִתְקַנְתָּ לַתִּינוֹקוֹת? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מֵחֲרָרָה¹⁶⁵² שֶׁנָּטְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם מִמִּצְרַיִם וּמַסְפִּיק לָהֶם שְׁלשִׁים יוֹם אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ אֲנִי עָתִיד לְהַנְהִיגָם (שם; שה"ש א).

לו “אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה”¹⁶⁵³ – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: אֲנִי הָיִיתִי עִמָּכֶם¹⁶⁵⁴ בְּשִׁעְבּוּד זֶה¹⁶⁵⁵ וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמָּכֶם בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת¹⁶⁵⁶. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ¹⁶⁵⁷! אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם – “אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם”¹⁶⁵⁸ (בר' ט:).

לז “וְאֶת־הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ”¹⁶⁵⁹ – הַמַּטֶּה שֶׁנִּבְרָא בֵין־הַשְּׁמָשׁוֹת¹⁶⁶⁰ נִמְסַר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּגַן־עֵדֶן, וְאָדָם מְסָרוֹ לַחֲנוֹךְ, וַחֲנוֹךְ לְשֵׁם, וְשֵׁם לְאַבְרָהָם, וְאַבְרָהָם לְיִצְחָק, וְיִצְחָק לְיַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב הוֹלִיכוֹ לְמִצְרַיִם וּמְסָרוֹ לְיוֹסֵף בְּנוֹ. וּכְשֶׁמֵּת יוֹסֵף נִטַּלְטֵל¹⁶⁶¹ כָּל בֵּיתוֹ וְנִתַּן בַּפַּלְטִין שֶׁל פַּרְעֹה, וְהָיָה יִתְרוֹ אֶחָד מֵחַרְטֻמֵּי מִצְרָיִם, וְרָאָה אֶת הַמַּטֶּה וְאֶת־הָאוֹתוֹת שֶׁעָלָיו וְחָמַד אוֹתוֹ בְּלִבּוֹ, וּלְקָחוֹ וֶהֱבִיאוֹ וּנְטָעוֹ בְּתוֹךְ גַּן־בֵּיתוֹ, וְלֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לִקְרֹב אֵלָיו, עַד שֶׁבָּא משֶׁה לְאֶרֶץ מִדְיָן, וְנִכְנַס לְתוֹךְ גַּן בֵּיתוֹ, וְרָאָה אֶת־הַמַּטֶּה, וְקָרָא אֶת־הָאוֹתִיּוֹת שֶׁעָלָיו, וְשָׁלַח יָדוֹ וּלְקָחוֹ. וְרָאָה יִתְרוֹ וְאָמָר: זֶה עָתִיד לִגְאֹל אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, לְפִיכָךְ נָתַן לוֹ צִפּוֹרָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה (פדר“א; ילק”ש).

ו. משֶׁה חוֹזֵר לְמִצְרָיִם

לח “וַיֵּלֵךְ משֶׁה”¹⁶⁶² – לְהֵיכָן הָלָךְ? שֶׁהָלַךְ לִטּוֹל¹⁶⁶³ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. אָמַר לוֹ יִתְרוֹ: לְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָם? אָמַר לוֹ: לְמִצְרָיִם. אָמַר לוֹ יִתְרוֹ: אוֹתָם שֶׁהֵם בְּמִצְרַיִם מְבַקְּשִׁים לָצֵאת – וְאַתָּה מוֹלִיכָם? אָמַר לוֹ: לְמָחָר [יִשְׂרָאֵל] עֲתִידִים לָצֵאת וְלַעֲמוֹד עַל הַר סִינַי לִשְׁמוֹעַ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא “אָנֹכִי יְיָ אֱלהֶיךָ”¹⁶⁶⁴ – וּבָנַי לֹא יִשְׁמְעוּ כְמוֹהֶם! מִיָּד “וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם”¹⁶⁶⁵ – אָמַר לוֹ: לֵךְ לְשָׁלוֹם וְתִכָּנֵס לְשָׁלוֹם וְתָבוֹא לְשָׁלוֹם (שמ"ר ד).

לט “לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם”¹⁶⁶⁶ – אָמַר רַ' רְאוּבֵן: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה בְּמִדְיָן “לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם” נֶחֱלַק הַדִּבּוּר לִשְׁנֵי קוֹלוֹת וְנַעֲשָׂה דוּ־פַרְצוּפִים¹⁶⁶⁷, וְהָיָה משֶׁה שׁוֹמֵעַ בְּמִדְיָן “לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם” וְאַהֲרֹן שׁוֹמֵעַ [בְּמִצְרַיִם] “לֵךְ לִקְרַאת משֶׁה הַמִּדְבָּרָה”¹⁶⁶⁸, הֱוֵי – “יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת”¹⁶⁶⁹ (שמ"ר ח).

מ “וַיִּקַּח משֶׁה אֶת־אִשְׁתּוֹ וְאֶת־בָּנָיו”¹⁶⁷⁰ – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא] לְאַהֲרֹן: לֵךְ לִקְרַאת משֶׁה הַמִּדְבָּרָה"¹⁶⁷¹. יָצָא לִקְרָאתוֹ וְהָיָה מְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ. אָמַר לוֹ: משֶׁה! הֵיכָן הָיִיתָ כָל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: בְּמִדְיָן. אָמַר לוֹ: מַה טַּף וְנָשִׁים אֵלּוּ עִמָּךְ? אָמַר לוֹ: אִשְׁתִּי וּבָנָי. – וּלְאָן אַתָּה מוֹלִיכָם? – לְמִצְרָיִם. אָמַר לוֹ: עַל הָרִאשׁוֹנִים¹⁶⁷² אָנוּ מִצְטַעֲרִים, וְעַכְשָׁו נִצְטַעֵר גַּם בְּאֵלּוּ! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר [משֶׁה] לְצִפּוֹרָה: לְכִי לְבֵית אָבִיךְ. לְכָךְ נֶאֱמַר: “אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ”¹⁶⁷³.

ז. משֶׁה לִפְנֵי פַרְעֹה

מא “וְאַחַר בָּאוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל־פַּרְעֹה”¹⁶⁷⁴ – וְהֵיכָן הָלְכוּ הַזְּקֵנִים, שֶׁלֹּא חָשַׁב אוֹתָם עִמָּהֶם, שֶׁכְּבָר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־מֶלֶךְ מִצְרָיִם”¹⁶⁷⁵? אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָלְכוּ עִמָּהֶם הַזְּקֵנִים וְהָיוּ מְגַנְּבִים אֶת־עַצְמָם וְנִשְׁמָטִים אֶחָד־אֶחָד, שְׁנַיִם־שְׁנַיִם וְהָלְכוּ לָהֶם. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לַפְּלָטוֹרִין שֶׁל פַּרְעֹה לֹא נִמְצָא אֶחָד, שֶׁכֵּן נֶאֱמַר: “וְאַחַר בָּאוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן”¹⁶⁷⁶, וְהֵיכָן הַזְּקֵנִים? אֶלָּא שֶׁהָלְכוּ לָהֶם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כָּךְ עֲשִׂיתֶם? חַיֵּיכֶם, שֶׁאֲנִי פוֹרֵעַ¹⁶⁷⁷ לָכֶם. אֵימָתָי? בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשׁה וְאַהֲרֹן עִם הַזְּקֵנִים לְהַר־סִינַי לְקַבֵּל תּוֹרָה הֶחֱזִירָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ־לָנוּ בָזֶה”¹⁶⁷⁸.

“וַיֹּאמְרוּ אֶל־פַּרְעֹה כֹּה־אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת־עַמִּי” וְגוֹ‘¹⁶⁷⁹ – אָמַר רַ’ חִיָּא בַּר אַבָּא: אוֹתוֹ הַיּוֹם יוֹם פְּרָזְבַּטְיָא¹⁶⁸⁰ שֶׁל פַּרְעֹה הָיָה, וּבָאוּ כָל־מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב לְכַבְּדוֹ, וְהֵבִיאוּ דּוֹרָאוֹת¹⁶⁸¹ שֶׁל עֲטָרוֹת וְהָיוּ מְעַטְּרִים אוֹתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה קוֹזְמוֹקְרָטוֹר¹⁶⁸² עַל כָּל־הַמְּלָכִים. מִשֶּׁעִטְּרוּ אוֹתוֹ הָיוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן עוֹמְדִים עַל פֶּתַח פְּלָטוֹרִין שֶׁל פַּרְעֹה. נִכְנְסוּ עֲבָדָיו וְאָמָרוּ: שְׁנֵי זְקֵנִים עוֹמְדִים עַל הַפָּתַח. אָמַר לָהֶם: יַעֲלוּ. וְאַרְבַּע מֵאוֹת פְּתָחִים הָיוּ לַפְּלָטוֹרִין שֶׁל פַּרְעֹה וְעַל כָּל פֶּתַח וָפֶתַח אֲרָיוֹת וְדֻבִּים [וּשְׁאָר] חַיּוֹת רָעוֹת, וְלֹא הָיְתָה בִרְיָה יְכוֹלָה לִכָּנֵס שָׁם עַד שֶׁהָיוּ מַאֲכִילִין אוֹתָם בָּשָׂר. וּכְשֶׁבָּאוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן נִתְקַבְּצוּ כֻלָּם, סוֹבְבִים וּמְלַחֲכִים רַגְלֵיהֶם, וְהִתְחִילוּ לְלַוּוֹתָם עַד שֶׁבָּאוּ לִפְנֵי פַרְעֹה. כֵּוָן שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי פַרְעֹה רָאוּ אוֹתָם הַמְּלָכִים שֶׁהֵם דּוֹמִים לְמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת וְרוֹם קוֹמָתָם כְּאַרְזֵי לְבָנוֹן, וְגַלְגַלֵּי עֵינֵיהֶם כְּגַלְגַלֵּי כוֹכַב הַנֹּגַהּ, וּזְקָנוֹת שֶׁלָּהֶם כְּאֶשְׁכְּלוֹת תְּמָרָה, וְזִיו פְּנֵיהֶם כְּזִיו הַחַמָּה, וּמַטֵּה אֱלֹהִים שֶׁל סְנַפִּירִינוֹן¹⁶⁸³ בְּיָדָם, שֶׁחָקוּק עָלָיו שֵׁם־הַמְפֹרָשׁ, וְדִבּוּר פִּיהֶם כְּאֵשׁ־שַׁלְהָבֶת – מִיָּד נָפַל פַּחְדָּם עַל כָּל הַמְּלָכִים כֻּלָּם וַאֲחָזָם זִיעַ¹⁶⁸⁴ וּרְתֵת וְחַלְחָלָה, וְהֵסִירוּ כִתְרֵיהֶם מֵעַל רָאשֵׁיהֶם וְהִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם. הָיָה יוֹשֵׁב פַּרְעֹה וּמִסְתַּכֵּל בָּהֶם, שֶׁמָּא יְעַטְּרוּ אוֹתוֹ, אוֹ שֶׁמָּא יִתְּנוּ לוֹ כְתָבִים¹⁶⁸⁵ – וְאַף לֹא שָׁאֲלוּ בִשְׁלוֹמוֹ. אָמַר לָהֶם: מִי אַתֶּם? אָמְרוּ לוֹ: שְׁלוּחָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָנוּ. – מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים? – אָמְרוּ לוֹ: “כֹּה־אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת־עַמִּי” וְגוֹ'¹⁶⁸⁶. אוֹתָהּ שָׁעָה כָּעַס וְאָמָר: “מִי יְיָ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת־יִשְׂרָאֵל”¹⁶⁸⁷, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ לִשְׁלֹחַ לִי עֲטָרָה, אֶלָּא בִדְבָרִים אַתֶּם בָּאִים עָלָי – “לֹא יָדַעְתִּי אֶת־יְיָ, וְגַם אֶת־יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ”. אָמַר לָהֶם: הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֲחַפֵּשׂ בְּסֵפֶר שֶׁלִּי. מִיָּד נִכְנַס לְבֵית־גְּנָזָיו וְהוֹצִיא דִפְתְּרָא¹⁶⁸⁸ שֶׁל אֱלוֹהוּת. הִתְחִיל קוֹרֵא: אֱלֹהֵי מוֹאָב וֵאלֹהֵי עַמּוֹן וֵאלֹהֵי צִידוֹן. אָמַר לָהֶם: חִפַּשְׂתִּי שְׁמוֹ שֶׁל אֱלֹהֵיכֶם בְּבֵית־גְּנָזַי וְלֹא מְצָאתִיו.

אָמַר רַ' לֵוִי: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְכֹהֵן שֶׁהָיָה לוֹ עֶבֶד שׁוֹטֶה, יָצָא הַכֹּהֵן חוּץ לַמְּדִינָה, הָלַךְ הָעֶבֶד לְבַקֵּשׁ אֶת־רַבּוֹ¹⁶⁸⁹ בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת¹⁶⁹⁰. הִתְחִיל צֹוֵחַ לִבְנֵי אָדָם שֶׁעוֹמְדִים שָׁם: לֹא רְאִיתֶם בְּכָאן רַבִּי? אָמְרוּ לוֹ: מִי הוּא רַבֶּךָ? אָמַר לָהֶם: פְּלוֹנִי כֹהֵן. אָמְרוּ לוֹ: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, כֹּהֵן אַתָּה מְבַקֵּשׁ בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת! כָּךְ אָמְרוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן לְפַרְעֹה: שׁוֹטֶה, וְכִי מְבַקְּשִׁים חַיִּים אֵצֶל מֵתִים? הָאֱלֹהוּת שֶׁבְּיָדְךָ מֵתִים הֵם, אֲבָל אֱלֹהֵינו הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם.

אָמַר לָהֶם פַּרְעֹה: בָּחוּר הוּא אוֹ זָקֵן הוּא? כַּמָּה שְׁנוֹתָיו? כַּמָּה עֲיָרוֹת כָּבָשׁ? כַּמָּה מְדִינוֹת לָכָד? כַּמָּה שָׁנִים יֵשׁ לוֹ מִיּוֹם שֶׁעָלָה לְמַלְכוּת? אָמְרוּ לוֹ: אֱלֹהֵינו כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם, הוּא הָיָה עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם וְהוּא יִהְיֶה בְּסוֹף כָּל־הָעוֹלָם, וְהוּא יְצָרְךָ וְנָתַן בְּךָ רוּחַ חַיִּים. אָמַר לָהֶם: וּמַה־מַּעֲשָׂיו? אָמְרוּ לוֹ: נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ, קוֹלוֹ חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ, מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים, קַשְׁתּוֹ אֵשׁ, חִצָּיו שַׁלְהֶבֶת, רָמְחוֹ לַפִּיד, מָגִנּוֹ עֲנָנִים, חַרְבּוֹ בָרָק, יוֹצֵר הָרִים וּגְבָעוֹת, מְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, מוֹרִיד גְּשָׁמִים וּטְלָלִים, מַפְרִיחַ דְּשָׁאִים, וּמְדַשֵּׁן פֵּרוֹת, וְעוֹנֶה חַיּוֹת¹⁶⁹¹, צָר הָעֻבָּר¹⁶⁹² בִּמְעֵי אִמּוֹ וּמוֹצִיאוֹ לַאֲוִיר הָעוֹלָם, מֵסִיר מְלָכִים וּמֵקִים מְלָכִים. אָמַר לָהֶם: מִתְּחִלָּה שֶׁקֶר אַתֶּם אוֹמְרִים, כִּי אֲנִי הוּא אָדוֹן הָעוֹלָם וַאֲנִי בָּרָאתִי עַצְמִי וְאֶת־נִילוֹס. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קִבֵּץ כָּל־חַכְמֵי מִצְרַיִם, אָמַר לָהֶם: שְׁמַעְתֶּם שְׁמוֹ שֶׁל אֱלהֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ? אָמְרוּ לוֹ: שָׁמַעְנוּ שֶׁהוּא “בֶּן־חֲכָמִים, בֶּן־מַלְכֵי־קֶדֶם”¹⁶⁹³. הֱשִׁיבָם: אֱלוֹהַּ שֶׁלָּכֶם אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא – “מִי יְיָ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ”?¹⁶⁹⁴ (שמ“ר ה; שם ח; תנח' וארא; ילק”ש שם).

ח. קְשִׁי הַשִּׁעְבּוּד

מב “וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”¹⁶⁹⁵ – מִנָּה אֶת־הַנּוֹגְשִׂים שֶׁל מִצְרַיִם עַל הַשּׁוֹטְרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהַשּׁוֹטְרִים נִתְמַנּוּ עַל יֶתֶר הָעָם, וּכְשֶׁאָמַר לָהֶם: “לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם”¹⁶⁹⁶, הָיוּ הַנּוֹגְשִׂים בָּאִים וּמוֹנִים הַלְּבֵנִים; נִמְצְאוּ חֲסֵרוֹת, הָיוּ הַנּוֹגְשִׂים מַכִּים אֶת־הַשּׁוֹטְרִים, וְהַשּׁוֹטְרִים הָיוּ מֻכִּים עַל יֶתֶר הָעָם וְלֹא הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָם בְּיַד הַנּוֹגְשִׂים. אָמְרוּ: מוּטָב לָנוּ לִלְקוֹת, וְלֹא יִכָּשֵׁל יֶתֶר הָעָם. לְפִיכָךְ כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: “אֶסְפָה־לִי שִׁבְעִים אִישׁ”¹⁶⁹⁷, אָמַר משֶׁה: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֵינִי יוֹדֵעַ מִי רָאוּי וּמִי אֵינוֹ רָאוּי. אָמַר לוֹ: “אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי־הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו”¹⁶⁹⁸ – אוֹתָם הַשּׁוֹטְרִים שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָם לִלְקוֹת¹⁶⁹⁹ עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם בְּמַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים, הֵם יָּבֹאוּ וְיִטְּלוּ בַּגְּדֻלָּה הַזּוֹ (תנה"ק בהעלותך).

מג “וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ וְתֶבֶן לֹא־יִנָּתֵן לָכֶם”¹⁷⁰⁰ – הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְקוֹששים אֶת־הַקַּשׁ בַּמִּדְבָּר וְרוֹמְסִים בַּחֹמֶר וּבַקַּשׁ; הָיָה הַקַּשׁ נוֹקֵב אֶת־עִקְבֵיהֶם וְהַדָּם מִתְבּוֹסֵס בַּחֹמֶר. רָחֵל בַּת־בְּנוֹ שֶׁל שׁוּתֶלַח הָיְתָה הָרָה לָלֶדֶת וְרָמְסָה בַחֹמֶר עִם בַּעְלָהּ וְיָצָא הַוָּלָד מִמֵּעֶיהָ וְנִתְעָרֵב בְּתוֹךְ הַמַּלְבֵּן¹⁷⁰¹, וְיָרַד מִיכָאֵל וְהֶעֱלָהוּ לִפְנֵי כִסֵּא הַכָּבוֹד. בְּאוֹתוֹ לַיְלָה נִגְזַר גְּזַר־דִּין עַל מִצְרָיִם (פדר"א מח).

מד “לָתֶת־חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ”¹⁷⁰² – אָמַר רַ' יְהוּדָה הַלֵּוִי בְּרַ' שָׁלוֹם: אָמְרוּ לְמשֶׁה: לְמָה אָנוּ דוֹמִים? לְשֶׂה שֶׁבָּא הַזְּאֵב לִטּוֹל אוֹתוֹ, רָץ הָרוֹעֶה אַחֲרָיו לְהַצִּילוֹ מִפִּי הַזְּאֵב. בֵּין הָרוֹעֶה וּבֵין הַזְּאֵב נִבְקַע הַשֶּׂה. כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: משֶׁה, בֵּינְךָ לְבֵין פַּרְעֹה אָנוּ מֵתִים (שמ"ר ה).

מה אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר בְּרַ' יוֹסֵי: פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי לַאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם וּמָצָאתִי זָקֵן אֶחָד וְאָמַר לִי: בֹּא וְאַרְאֲךָ מֶה עָשׂוּ אֲבוֹתַי לַאֲבוֹתֶיךָ: מֵהֶם טִבְּעוּ בַיָּם, מֵהֶם הָרְגוּ בֶחָרֶב, מֵהֶם מִעֲכוּ בַבִּנְיָן. וְעַל דָּבָר זֶה נֶעֱנַשׁ משֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמֵאָז בָּאתִי אֶל־פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה”¹⁷⁰³. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: חֲבָל¹⁷⁰⁴ עַל אֵלּוּ שֶׁאָבְדוּ וְאֵינָם! הֲרֵי כַמָּה פְּעָמִים נִגְלֵיתִי עַל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּ“אֵל שַׁדֵּי” וְלֹא הִרְהֲרוּ עַל מִדּוֹתַי¹⁷⁰⁵ וְלֹא אָמְרוּ לִי: מַה־שְּׁמֶךָ? אָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם: “קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה”¹⁷⁰⁶, בִּקֵּשׁ מָקוֹם לִקְבֹּר אֶת־שָׂרָה וְלֹא מָצָא עַד שֶׁקָּנָה בְּאַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף – וְלֹא הִרְהֵר עַל מִדּוֹתָי; אָמַרְתִּי לְיִצְחָק: “גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָ”¹⁷⁰⁷, בִּקְשׁוּ עֲבָדָיו מַיִם לִשְׁתּוֹת וְלֹא מָצְאוּ עַד שֶׁעָשׂוּ מְרִיבָה¹⁷⁰⁸ – וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָי; אָמַרְתִּי לְיַעֲקֹב: “הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה”¹⁷⁰⁹, בִּקֵּשׁ מָקוֹם לִנְטוֹעַ אָהֳלוֹ וְלֹא מָצָא עַד שֶׁקָּנָה בְּמֵאָה קְשִׂיטָה – וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתַי, וְלֹא אָמְרוּ לִי “מַה־שְּׁמֶךָ”? וְאַתָּה אָמַרְתָּ לִי: “מַה־שְּׁמֶךָ” בַּתְּחִלָּה, וְעַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר לִי: “וְהַצֵּל לֹא־הִצַּלְתָּ אֶת־עַמֶּךָ”¹⁷¹⁰. “עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה”¹⁷¹¹ – בְּמִלְחֶמֶת פַּרְעֹה אַתָּה רוֹאֶה, וְאִי אַתָּה רוֹאֶה בְּמִלְחֶמֶת שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים¹⁷¹² (סנה' קיא.).

מו “וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה¹⁷¹³ משֶׁה וְאַהֲרֹן”¹⁷¹⁴ – מַהוּ לָמָּה? אָמַר לָהֶם: אַתֶּם לָמָה וְדִבְרֵיכֶם לָמָה. “לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם”¹⁷¹⁵ – אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי פָּנוּי¹⁷¹⁶ הָיָה מֵעֲבוֹדַת פָּרֶךְ. אָמַר לָהֶם פַּרְעֹה: בִּשְׁבִיל שֶׁאַתֶּם פְּנוּיִםִ אַתֶּם אוֹמְרִים: “נֵלְכָה… וְנִזְבְּחָה לַייָ אֱלֹהֵינו”¹⁷¹⁷ – לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם! (שמ"ר ה').

מז “תִּכְבֵּד הָעֲבֹדָה עַל־הָאֲנָשִׁים”¹⁷¹⁸ – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ בְיָדָם מְגִלּוֹת, שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּעַשְׁעִין¹⁷¹⁹ בָּהֶן מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, לוֹמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גּוֹאֲלָם, לְפִי שֶׁהָיוּ נוֹחִין¹⁷²⁰ בְּשַׁבָּת, אָמַר לָהֶם פַּרְעֹה: “תִּכְבֵּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ־בָהּ וְאַל־יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי־שָׁקֶר”¹⁷²¹ – אַל יְהוּ מִשְׁתַּעַשְׁעִין וְאַל יִהְיוּ נְפֵשִׁים¹⁷²² בְּיוֹם הַשַּׁבָּת (שם).

ט. הָאוֹתוֹת וְהַמַּכּוֹת

מח “וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת־מַטֵּהוּ… וַיִּקְרָא גַּם־פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים”¹⁷²³ – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל פַּרְעֹה מְשַׂחֵק עֲלֵיהֶם וּמְקַרְקֵר¹⁷²⁴ אַחֲרֵיהֶם כְּתַרְנְגֹלֶת, וְאוֹמֵר לָהֶם: כָּךְ אוֹתוֹתָיו שֶׁל אֱלֹהֵיכֶם! בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, בְּנֵי־אָדָם מוֹלִיכִים פְּרַקְמַטְיָא¹⁷²⁵ לְמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִים לָהּ, כְּלוּם מְבִיאִין מוּרְיָס¹⁷²⁶ לְאַסְפַּמְיָא, דָּגִים לְעַכּוֹ… אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁכָּל הַכְּשָׁפִים בִּרְשׁוּתִי הֵם? מִיָּד שָׁלַח וְהֵבִיא תִּינוֹקוֹת מִן אִסְכּוֹלֵי¹⁷²⁷ שֶׁלָּהֶם וְעָשׂוּ אַף הֵם כָּךְ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא קָרָא לְאִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ: רְאִי, הֵיאַךְ בָּאוּ הַיְּהוּדִים לְשַׂחֵק בִּי – וְעָשְׂתָה כָּךְ.

“וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ”¹⁷²⁸ – אָמְרוּ יוֹחָנִי וּמַמְרֵא¹⁷²⁹ לְמֹשֶׁה: תֶּבֶן אַתָּה מַכְנִיס לַעֲפָרַיִם¹⁷³⁰. אָמַר לָהֶם משֶׁה: הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: לְמָתָא יַרְקָא, יַרְקָא שְׁקִיל (לְעִיר שֶׁל יְרָקוֹת הָבֵא יְרָקוֹת) (שמ“ר ט‘; מנח’ פה.; תנה”ק וארא).

מט “כָּל־רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל” – זֶה פַּרְעֹה שֶׁהָיָה מַלְעִיג עַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהָיָה סָבוּר¹⁷³¹, שֶׁמַּעֲשֵׂי כְשָׁפִים הֵם מַה שֶּׁעָשׂוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וְקָרָא לְכָל בְּנֵי־בֵיתוֹ לַעֲשׂוֹת כְּמוֹתָם¹⁷³². בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם יִבְלַע תַּנִּין אֶת־תַּנִּינֵיהֶם שֶׁל מִצְרַיִם מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא, נָחָשׁ בּוֹלֵעַ נָחָשׁ, אֶלָּא יַחֲזוֹר לִבְרִיָּתוֹ¹⁷³³ וְיִבְלַע אֶת־תַּנִּינֵיהֶם.

“וַיִּבְלַע מַטֵּה־אַהֲרֹן אֶת־מַטֹּתָם”¹⁷³⁴ – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: נֵס בְּתוֹךְ נֵס, מְלַמֵּד שֶׁחָזַר הַמַּטֶּה מַטֶּה כִבְרִיָּתוֹ וּבָלַע אוֹתָם. כְּשֶׁרָאָה פַּרְעֹה כֵּן תָּמַהּ וְאָמָר: וּמָה אִם יֹאמַר לַמַּטֶּה: בְּלַע לְפַרְעֹה וּלְכִסְאוֹ – עַכְשָׁו הוּא בוֹלֵעַ אוֹתוֹ. אָמַר רַ' יוֹסֵי בְּרַ' חֲנִינָא: נֵס גָּדוֹל נַעֲשָׂה בַמַּטֶּה, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁבָּלַע כָּל־אוֹתָן הַמַּטּוֹת שֶׁהִשְׁלִיכוּ, שֶׁהָיוּ רַבִּים¹⁷³⁵ לַעֲשׂוֹת מֵהֶם עֲשָׂרָה עֳמָרִים – וְלֹא הֹעֲבָה¹⁷³⁶, וְכָל־מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ אָמַר: זֶה מַטֵּה אַהֲרֹן (שמ"ר ט).

נ “כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה”¹⁷³⁷ – אָמְרוּ: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לַאֲרִי וְחַיּוֹת וְשׁוּעָל שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בִּסְפִינָה, וְהַחֲמוֹר גּוֹבֶה¹⁷³⁸ מֶכֶס מִן הַסְּפִינָה. אָמַר לָהֶם הַחֲמוֹר: תְּנוּ לִי מֶכֶס. אָמַר לוֹ שׁוּעָל לַחֲמוֹר: כַּמָּה עַזִּים פָּנֶיךָ! אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁמֶּלֶךְ שֶׁבַּחַיּוֹת עִמָּנוּ וְאַתָּה שׁוֹאֵל מֶכֶס? אָמַר לוֹ הַחֲמוֹר: מִן הַמֶּלֶךְ אֲנִי נוֹטֵל וְלִגְנָזָיו¹⁷³⁹ אֲנִי מַכְנִיס. אָמַר לוֹ הָאֲרִי: קָרְבוּ לִי הַסְּפִינָה – וְיָצָא וּטְרָפוֹ לַחֲמוֹר וּנְתָנוֹ לַשּׁוּעָל. אָמַר לוֹ: סַדֶּר־לִי אֵבָרָיו שֶׁל שׁוֹטֶה זֶה. הָלַךְ הַשּׁוּעָל וְסִדְּרָם. רָאָה לִבּוֹ, נְטָלוֹ וַאֲכָלוֹ. כְּשֶׁבָּא הָאֲרִי מָצָא אֵבָרָיו נְתוּחִים, אָמַר לוֹ: לִבּוֹ שֶׁל שׁוֹטֶה זֶה הֵיכָן הוּא? אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! לֹא הָיָה לוֹ לֵב, שֶׁאִלּוּ הָיָה לוֹ לֵב לֹא הָיָה נוֹטֵל מֶכֶס מִן הַמֶּלֶךְ. אַף כָּךְ פַּרְעֹה הָרָשָׁע, אִלּוּ הָיָה לוֹ לֵב, לֹא הָיָה אוֹמֵר לְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים: תֶּן־לִי דוֹרוֹן¹⁷⁴⁰ (ילק"ש וארא).

נא “הֶן־אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה”¹⁷⁴¹ – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, בָּשָׂר־וָדָם שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְהָבִיא רָעָה עַל שׂוֹנְאוֹ – פִּתְאֹם מֵבִיא עָלָיו עַד שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ בּוֹ; וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַתְרֶה¹⁷⁴² לְפַרְעֹה עַל כָּל־מַכָּה וּמַכָּה, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב¹⁷⁴³ בּוֹ (שמ"ר ט).

נב “וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל־משֶׁה אֱמֹר אֶל־אַהֲרֹן”¹⁷⁴⁴ – אָמַר רַ' תַּנְחוּם: לָמָּה לֹא לָקוּ הַמַּיִם עַל יְדֵי משֶׁה? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַמַּיִם שֶׁשְּׁמָרוּךָ בְּשָׁעָה שֶׁהֻשְׁלַכְתָּ לַיְאוֹר – אֵינוֹ דִין¹⁷⁴⁵ שֶׁיִּלְקוּ עַל יָדֶךָ; חַיֶּיךָ, לֹא יִלְקוּ אֶלָּא עַל יְדֵי אַהֲרֹן (שם).

נג לָמָּה הֵבִיא עֲלֵיהֶם מַכַּת דָּם תְּחִלָּה? שֶׁהָיוּ פַרְעֹה וְהַמִּצְרִים עוֹבְדִים לַיְאוֹר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: לֵךְ וְהַכֵּה אֶת־אֱלהֵיהֶם לִפְנֵיהֶם. מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: מְחוֹ¹⁷⁴⁶ אֱלָהַיָּא וְיִבְעֲתוּן כֻּמְרַיָּא, שֶׁאֵין נִפְרָע מִן הָאֻמָּה אֶלָּא אִם כֵּן נִפְרָע¹⁷⁴⁷ מֵאֱלֹהֶיהָ תְּחִלָּה.

“עַל נַהֲרֹתָם”¹⁷⁴⁸ – בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ הַמַּיִם נַעֲשׂוּ דָּם. “וְעַל כָּל־מִקְוֶה מֵימֵיהֶם”¹⁷⁴⁹ – אֲפִלּוּ מַה־שֶּׁהָיָה בְקִיתוֹן¹⁷⁵⁰ נַעֲשָׂה דָם, וַאֲפִלּוּ מַה־שֶּׁהָיָה הַמִּצְרִי רוֹקֵק מִתּוֹךְ פִּיו נַעֲשָׂה דָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה דָם בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם”¹⁷⁵¹.

אָמַר רַ' אָבוּן הַלֵּוִי: מִמַּכַּת דָּם הֶעֱשִׁירוּ יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד? הָיוּ הַמִּצְרִים וְיִשְׂרָאֵל נְתוּנִים בְּבַיִת אֶחָד, וְהָיְתָה הַגִּגִּית¹⁷⁵² מְלֵאָה מַיִם, וְהָיָה הַמִּצְרִי הוֹלֵךְ לְמַלְאוֹת הַקִּיתוֹן מִתּוֹכָהּ וְנַעֲשֵׂית דָּם, וְיִשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ וְשׁוֹתֶה מַיִם מִתּוֹכָהּ. וְהַמִּצְרִי אוֹמֵר לוֹ: תֶּן לִי בְּיָדְךָ מְעַט מַיִם – וְנוֹתֵן לוֹ, נִמְצְאוּ בְיַד מִצְרִי דָּם. וְאוֹמֵר לוֹ: בּוֹא אֲנִי וְאַתָּה וְנִשְׁתֶּה מִן קְעָרָה אֶחָת, וְהָיָה יִשְׂרָאֵל שׁוֹתֶה מַיִם וְהַמִּצְרִי דָּם. וּכְשֶׁהָיָה מִצְרִי לוֹקֵחַ מַיִם מִיִּשְׂרָאֵל בְּדָמִים¹⁷⁵³ – הָיָה שׁוֹתֶה מָיִם. מִכָּאן הֶעֱשִׁירוּ יִשְׂרָאֵל (תנה“ק וארא; שמ”ר ט).

נד אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֵּהָפְכוּ כָּל־הַמַּיִם אֲשֶׁר־בַּיְאֹר” וְגוֹ'¹⁷⁵⁴ – מָשָׁל לְעֶבֶד שֶׁהָיָה לוֹקֶה לִפְנֵי רַבּוֹ, מִשֶּׁהָיָה לוֹקֶה עַל מֵעָיו הוֹפֵךְ עַצְמוֹ וְלוֹקֶה עַל כָּל־גּוּפוֹ; כָּךְ הָיָה הַיְאוֹר מֵהַפֵּךְ עַצְמוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁלֹט בּוֹ הַמַּכָּה, וְלֹא הָיָה מוֹעִיל, שֶׁכֻּלּוֹ נֶהְפַּך לְדָם (שמ"ר ט).

נה בְּטַכְסִיס¹⁷⁵⁵ שֶׁל מְלָכִים הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עֲלֵיהֶם אֶת־הַמַּכּוֹת. מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם כְּשֶׁמְּדִינָה מוֹרֶדֶת עָלָיו מָה עוֹשֶׂה? מְשַׁלֵּחַ עָלֶיהָ לִגְיוֹנוֹת¹⁷⁵⁶ וְהֵם מַקִּיפִים עָלֶיהָ. בַּתְּחִלָּה סוֹכֵר¹⁷⁵⁷ אַמַּת־הַמַּיִם¹⁷⁵⁸ שֶׁלָּהֶם; חָזְרוּ¹⁷⁵⁹ – מוּטָב, וְאִם לָאו מֵבִיא עֲלֵיהֶם קוֹלָנִים¹⁷⁶⁰; חָזְרוּ – מוּטָב, וְאִם לָאו יוֹרֶה¹⁷⁶¹ בָהֶם חִצִּים; חָזְרוּ – מוּטָב, וְאִם לָאו מֵבִיא עֲלֵיהֶם בַּרְבָּרִים¹⁷⁶²; חָזְרוּ – מוּטָב, וְאִם לָאו מֵבִיא עֲלֵיהֶם דֻּרְמְסָיוֹת¹⁷⁶³; חָזְרוּ – מוּטָב, וְאִם לָאו זוֹרֵק בָּהֶם נֵפְטְ¹⁷⁶⁴; חָזְרוּ – מוּטָב, וְאִם לָאו מַשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אַבְנֵי בְלִסְטְרָאוֹת¹⁷⁶⁵; חָזְרוּ – מוּטָב, וְאִם לָאו מְגָרֶה בָהֶם אוֹכְלוֹסִין¹⁷⁶⁶ הַרְבֵּה; חָזְרוּ – מוּטָב, וְאִם לָאו אוֹסֵר אוֹתָם בְּבֵית־הָאֲסוּרִים; חָזְרוּ – מוּטָב, וְאִם לָאו הוֹרֵג גְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, בַּתְּחִלָּה סָכַר אַמַּת־הַמַּיִם שֶׁלָּהֶם – “וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם”¹⁷⁶⁷; לֹא חָזְרוּ, הֵבִיא עֲלֵיהֶם קוֹלָנִים – אֵלּוּ הַצְפַרְדְּעִים, שֶׁקִּרְקוּרָן¹⁷⁶⁸ הָיָה קָשֶׁה לָהֶם בְּיוֹתֵר, שֶׁהָיוּ נִכְנָסוֹת לְתוֹךְ כְּרֵסָם וְעוֹשׂוֹת “קוֹקוֹ”¹⁷⁶⁹; לֹא חָזְרוּ, יָרָה עֲלֵיהֶם חִצִּים – אֵלּוּ הַכִּנִּים, שֶׁהָיוּ נִכְנָסִין בְּגוּפָם שֶׁל מִצְרַיִם כְּחֵץ זֶה; לֹא חָזְרוּ, הֵבִיא עֲלֵיהֶם בַּרְבָּרִים – זֶה עָרֹב; לֹא חָזְרוּ, הֵבִיא עֲלֵיהֶם דֻּרְמְסָיוֹת – זֶה הַדֶּבֶר, וְהָרַג אֶת־מִקְנֵיהֶם; לֹא חָזְרוּ, זָרַק בָּהֶם נֵפְטְ – זֶה הַשְּׁחִין; לֹא חָזְרוּ, הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אַבְנֵי בְלִסְטְרָאוֹת – זֶה הַבָּרָד; לֹא חָזְרוּ, גֵּרָה בָהֶם אוֹכְלוֹסִין הַרְבֵּה – זֶה הָאַרְבֶּה; לֹא חָזְרוּ, חֲבָשָׁם¹⁷⁷⁰ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים – זֶה הַחשֶׁךְ; לֹא חָזְרוּ, הָרַג גְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם – וַייָ הִכָּה כָל־בְּכוֹר"¹⁷⁷¹.

כָּל מַה שֶּׁחָשְׁבוּ הַמִּצְרִים עַל יִשְׂרָאֵל, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם: חָשְׁבוּ שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹאֲבִים מֵימֵיהֶם, לְפִיכָךְ – “וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם”¹⁷⁷²; חָשְׁבוּ שֶׁיִּהְיוּ טוֹעֲנִים פְּרַגְמַטֵּיהֶם¹⁷⁷³, הֵבִיא עֲלֵיהֶם צְפַרְדְּעִים וְהָיוּ מְטָרְפִין אוֹתָם¹⁷⁷⁴; חָשְׁבוּ שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂים לָהֶם בָּאָרֶץ¹⁷⁷⁵ – הִרְחִישׁ¹⁷⁷⁶ אֶת־הָאָרֶץ כִּנִּים; חָשְׁבוּ שֶׁיִּהְיוּ טוֹעֲנִים אֶת־בְּנֵיהֶם כְּפֵדְגּוֹג¹⁷⁷⁷ זֶה – שָׁלַח בָּהֶם עָרֹב: אֲרָיוֹת, זְאֵבִים, נְמֵרִים וְדֻבִּים וּנְחָשִׁים. הָיוּ לְמִצְרִי חֲמִשָּׁה בָנִים וְהָיָה נוֹתֵן לְיִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאָם לְשׁוּק בְּיָדוֹ. בָּא אֲרִי נוֹטֵל אֶחָד, זְאֵב – אֶחָד, דֹּב – אֶחָד, נָמֵר – אֶחָד, נָחָשׁ־שָׂרָף – אֶחָד. הָיָה יִשְׂרָאֵל נִכְנָס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל מִצְרִי לְבַדּוֹ. אוֹמֵר לוֹ הַמִּצְרִי: הֵיכָן בָּנָי? אוֹמֵר לוֹ יִשְׂרָאֵל: שֵׁב וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה לְךָ חֶשְׁבּוֹן: בָּא הָאֲרִי נָטַל אֶחָד וְהַזְּאֵב – אֶחָד, הַדֹּב – אֶחָד וְהַנָּמֵר – אֶחָד, וְנָחָשׁ־שָׂרָף – אֶחָד. חָשְׁבוּ שֶׁיִּהְיוּ רוֹעִים אֶת־מִקְנֵיהֶם – שָׁלַח אֶת־הַדֶּבֶר בְּמִקְנֵיהֶם; חָשְׁבוּ שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם בַּלָּנִים¹⁷⁷⁸ – הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת־הַשְּׁחִין; חָשְׁבוּ לְסָקְלָם בַּאֲבָנִים – הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת־הַבָּרָד; חָשְׁבוּ שֶׁיִּהְיוּ כוֹרְמֵיהֶם – הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת־הָאַרְבֶּה וְאָכַל אִילָנוֹתֵיהֶם; חָשְׁבוּ לְחָבְשָׁם בְּבֵית־הָאֲסוּרִים – הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת־הַחֹשֶׁךְ; חָשְׁבוּ לַהֲרוֹג אוֹתָם – “וַייָ הִכָּה כָל־בְּכוֹר”¹⁷⁷⁹; חָשְׁבוּ לְשַׁקֵּעַ¹⁷⁸⁰ אוֹתָם בַּמָּיִם – “וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם־סוּף”¹⁷⁸¹ (תנח' בא).

נו “וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת־אֶרֶץ מִצְרָיִם”¹⁷⁸² – רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: צְפַרְדֵּעַ אַחַת¹⁷⁸³ הָיְתָה וּמִלְאָה כָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם. אָמַר לוֹ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה; עֲקִיבָא! מַה־לְּךָ אֵצֶל הַגָּדָה? כַּלֵּה¹⁷⁸⁴ מִדַּבְּרוֹתֶיךָ וְלֵךְ אֵצֶל נְגָעִים וְאֹהָלוֹת – צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה, שָׁרְקָה לָהֶם¹⁷⁸⁵ וְהֵם בָּאוּ (סנהד' סז:).

נז “וְשָׁרַץ הַיְּאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ… וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ”¹⁷⁸⁶ – כְּשֶׁהָיְתָה הַמִּצְרִית לָשָׁה אֶת־הָעִסָּה וּמַסֶּקֶת אֶת־הַתַּנּוּר, בָּאִין הַצְּפַרְדְּעִים וְיוֹרְדִין לְתוֹךְ הָעִסָּה וְאוֹכְלִין אֶת־הַבָּצֵק, וְיוֹרְדִין לְתוֹךְ הַתַּנּוּר וּמְצַנְּנִין אוֹתוֹ וְנִדְבָּקוֹת בַּפַּת.

“וּבְכָה”¹⁷⁸⁷ – אָמַר רַ' אֶחָא: רְאָיָה¹⁷⁸⁸, שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה מַיִם, וְטִפָּה אַחַת יוֹרֶדֶת עַל לִבּוֹ, וְנִבְקַעַת שָׁם וְנַעֲשָׂה צְפַרְדֵּעַ. רַ' יוֹחָנָן אָמָר: כָּל־מָקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם עָפָר, וְהָיְתָה טִפָּה שֶׁל מַיִם בּוֹ, הָיָה נַעֲשֶׂה צְפַרְדֵּעַ. חִזְקִיָּה בְרַבִּי אָמָר: אִם כַּשִּׁיטָה הַזּוֹ – לֹא לָקוּ בָתֵּיהֶם שֶׁל גְּדוֹלִים, שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִם בְּשַׁיִשׁ וּבִפְסֵיפַס¹⁷⁸⁹, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה הַצְּפַרְדֵּעַ עוֹלָה מִן הַתְּהוֹם וְאוֹמֶרֶת לַשַּׁיִשׁ: עֲשֵׂה לִי מָקוֹם, שֶׁאֶעֱלֶה וְאֶעֱשֶׂה רְצוֹן בּוֹרְאִי, וְהָיָה נִבְקָע הַשַּׁיִשׁ – וְעוֹלָה וְנוֹטֶלֶת בֵּית־הַסְּתָרִים¹⁷⁹⁰ שֶׁלָּהֶם וּמְסָרַסְתָּם¹⁷⁹¹ (שמ"ר י).

נח “וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה” וְגוֹ'¹⁷⁹² – כָּךְ דֶּרֶךְ הָרְשָׁעִים: כָּל זְמַן שֶׁהֵם בְּצָרָה הֵם מַכְנִיעִים עַצְמָם, וְכֵוָן שֶׁהַצָּרָה עוֹבֶרֶת חוֹזְרִים לְקִלְקוּלָם¹⁷⁹³ (שם י', יב; תנה"ק וארא).

נט “וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל־משֶׁה אֱמֹר אֶל־אַהֲרֹן נְטֵה אֶת־מַטְּךָ וְהַךְ אֶת־עֲפַר הָאָרֶץ”¹⁷⁹⁴ – אָמַר רַ' תַּנְחוּם: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶׁה: עָפָר שֶׁהֵגֵן עָלֶיךָ¹⁷⁹⁵ כְּשֶׁהָרַגְתָּ אֶת־הַמִּצְרִי, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּלְקֶה עַל יָדֶךָ (שמ"ר י).

ס “וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד”¹⁷⁹⁶ – נֵס בְּתוֹךְ נֵס¹⁷⁹⁷. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: צְלוֹחִיּוֹת שֶׁל בָּרָד מְלֵאוֹת אֵשׁ, וְלֹא זוֹ מְכַלָּה זוֹ, וְלֹא זוֹ מְכַלָּה זוֹ. רַ' נְחֶמְיָה אָמָר: אֵשׁ וּבָרָד פְּתוּכִים¹⁷⁹⁸ זֶה בָזֶה. אָמַר רַ' חָנָן: טַעְמוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה – כְּפֶרֶט¹⁷⁹⁹ זֶה שֶׁל רִמּוֹן, שֶׁחַרְצַנּוֹ נִרְאֶה מִתּוֹכוֹ; וְטַעְמוֹ שֶׁל רַ' נְחֶמְיָה – כַּעֲשָׁשִׁית זוֹ, שֶׁמַּיִם וְשֶׁמֶן מְעֹרָבִים [בָּהּ] כְּאֶחָד וְהִיא דוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת מִתּוֹכָם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִשְׁנֵי לִגְיוֹנוֹת קָשִׁים שֶׁהָיוּ שׂוֹנְאִים זֶה אֶת־זֶה. לְיָמִים הִגִּיעַ זְמַן מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? עָשָׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וְהָלְכוּ וְעָשׂוּ שְׁלִיחוּת הַמֶּלֶךְ בְּיָחַד. כָּךְ אֵשׁ וּבָרָד צְהוּבִים¹⁸⁰⁰ זֶה לָזֶה, כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַן מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל מִצְרַיִם עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וְהִכּוּ בַמִּצְרִים. הֱוֵי: “וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד”. הָיָה יוֹשֵׁב מִצְרִי – נִכְוָה בַבָּרָד, עוֹמֵד – נִכְוָה בָאֵשׁ (שמ“ר יב; במ”ר יב; שהש"ר ג).

סא “הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר בָּרָד כָּבֵד מְאֹד”¹⁸⁰¹ – זַבְדִּי בֶן לֵוִי אָמָר: סָרַט לוֹ¹⁸⁰² סְרִיטָה עַל הַכֹּתֶל, אָמַר לוֹ: כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַשֶּׁמֶשׁ לְכָאן יֵרֵד מָחָר הַבָּרָד (שמ"ר יב).

סב אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כֵּוָן שֶׁבָּא אַרְבֶּה שָׂמְחוּ הַמִּצְרִים, אָמָרוּ: נִקְבֹּץ וְנִשְׁלֹק¹⁸⁰³ מֵהֶם וּנְמַלֵּא מֵהֶם חָבִיּוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רְשָׁעִים, בַּמַּכָּה שֶׁהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם בָּהּ אַתֶּם שְׂמֵחִים! מִיָּד “וַיַּהֲפֹךְ יְיָ רוּחַ־יָם חָזָק מְאֹד”¹⁸⁰⁴, זֶה רוּחַ מַעֲרָבִית, “וַיִּשָּׂא אֶת־הָאַרְבֶּה” וְגוֹ'¹⁸⁰⁵. "מַהוּ “לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד”¹⁸⁰⁶ – אֲפִלּוּ מַה שֶׁבִּקְדֵרוֹת וּבְחָבִיּוֹת מְלוּחִין פָּרְחוּ וְהָלְכוּ לָהֶם (שמ"ר יג; תנח' וארא).

סג “וַיְהִי חשֶׁךְ־אֲפֵלָה”¹⁸⁰⁷ – אָמַר רַ' אַבְדִּימֵי: אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ כָּפוּל וּמְכֻפָּל הָיָה.

“וְלֹא־קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלשֶׁת יָמִים”¹⁸⁰⁸ – בִּשְׁלֹשֶׁת יָמִים [אֵלּוּ] כָּל מִי שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב – לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְהָעוֹמֵד – אֵינוֹ יָכוֹל לֵישֵׁב, וּמִי שֶׁהוּא רָבוּץ¹⁸⁰⁹ – לֹא הָיָה יָכוֹל לִזְקֹף¹⁸¹⁰.

בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה הָיָה הֶעָנָן מַחֲשִׁיךְ לְמִצְרִים וּמֵאִיר לְיִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶם שֶׁל מִצְרִים וְהָיוּ רוֹאִים כָּל מַה־שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם, וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא “וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ” וְגוֹ'¹⁸¹¹ – הָיוּ יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִים אֵצֶל הַמִּצְרִים וְאָמַר [כָּל־אֶחָד וְאֶחָד לִשְׁכֵנוֹ]: הַשְׁאִילֵנִי אוֹתוֹ הַכְּלִי, שֶׁיֶּשׁ לְךָ, וְהוּא אוֹמֵר: אֵין לִי, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמֵר לוֹ: אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ לְךָ, הֲרֵי הוּא בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ הַמִּצְרִים אוֹמְרִים: אִלּוּ הָיוּ רוֹצִים לְשַׁקֵּר בָּנוּ¹⁸¹² – הָיוּ נוֹטְלִים אוֹתָם בִּימֵי הַחשֶׁךְ וְלֹא הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים (תנח' בא; שמ“ר יד ילק”ש בא).

סד “וּלְכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם”¹⁸¹³ – “בְּאֶרֶץ גּשֶׁן” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “בְּמוֹשְׁבֹתָם”, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה יְהוּדִי נִכְנָס הָיָה אוֹר נִכְנָס וּמֵאִיר לוֹ מַה שֶּׁבְּחָבִיּוֹת וּבְתֵבוֹת וּבְמַטְמוֹנִיּוֹת (שמ"ר יד).

סה לָמָּה הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הַחשֶׁךְ? לְפִי שֶׁהָיוּ בְיִשְׂרָאֵל פּוֹשְׁעִים, שֶׁהָיוּ לָהֶם פַּטְרוֹנִין¹⁸¹⁴ מִן הַמִּצְרִים וְהָיָה לָהֶם שָׁם עשֶׁר וְכָבוֹד, וְלֹא הָיוּ רוֹצִים לָצֵאת מִמִּצְרָיִם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם אָבִיא עֲלֵיהֶם מַכָּה בְּפַרְהֶסְיָא וְיָמוּתוּ, יֹאמְרוּ הַמִּצְרִים: כְּשֵׁם שֶׁעָבַר עָלֵינוּ¹⁸¹⁵ כָּךְ עָבַר עֲלֵיהֶם, לְפִיכָךְ הֵבִיא עַל הַמִּצְרִים אֶת־הַחשֶׁךְ שְׁלשָׁה יָמִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ [יִשְׂרָאֵל] קוֹבְרִין מֵתֵיהֶם וְלֹא יִהְיוּ רוֹאִין אוֹתָם שׂוֹנְאֵיהֶם (שם; תנח' וארא).

סו “כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ ישְׁבֵי תֵבֵל”¹⁸¹⁶ – אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמַּכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל הַמִּצְרִים גָּרְמוּ לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כֵּיצַד? הָיְתָה מַחֲלֹקֶת בֵּין בְּנֵי כוּשׁ וּבְנֵי מִצְרָיִם; הַמִּצְרִים אוֹמְרִים: עַד כָּאן תְּחוּמֵינוּ, וְהַכּוּשִׁים אוֹמְרִים: עַד כָּאן תְּחוּמֵינוּ. וְכֵוָן שֶׁבָּאוּ הַצְפַרְדְּעִים עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. הַגְּבוּל שֶׁהָיוּ נִכְנָסוֹת¹⁸¹⁷ לְתוֹכוֹ – הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין הַשָּׂדֶה שֶׁלּוֹ (שמ"ר י).

סז מְשַׁל פַּרְעֹה לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְרוֹעֶה אֶחָד שֶׁהָיָה רוֹעֶה חֲזִירִים, מָצָא רָחֵל אַחַת, מְשָׁכָה בֵּינֵיהֶם. שָׁלַח בַּעְלָהּ אֶצְלוֹ, אָמָר: תֶּן לִי רְחֵלִי. אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ אֶצְלִי רָחֵל. אָמַר הַבַּעַל: הוֹדִיעוּ לִי מֵהֵיכָן הוּא מַשְׁקֶה בַּהֲמוֹתָיו. הָלְכוּ וְהוֹדִיעוּהוּ, וְסָתַם אֶת־הַמַּעְיָנוֹת. אָמַר לוֹ: שְׁלַח לִי רְחֵלִי. אָמַר: אֵין לְךָ בְּיָדִי רָחֵל, אָמַר הַבָּעַל: הוֹדִיעוּ לִי הֵיכָן הוּא מַרְבִּיץ אֶת־בַּהֲמוֹתָיו. הָלְכוּ וְהוֹדִיעוּהוּ, וְהָרַס אֶת־הַצְּרִיפִין¹⁸¹⁸. אָמַר לוֹ: שְׁלַח לִי רְחֵלִי. אָמַר: אֵין לְךָ בְּיָדִי רָחֵל. אָמַר: הוֹדִיעוּ לִי הֵיכָן הוּא רוֹעֶה. הָלְכוּ וְהוֹדִיעוּ לוֹ, וְשָׂרַף אֶת־כָּל־הָעֵשֶׂב שֶׁהָיָה לוֹ. אָמַר לוֹ: שְׁלַח לִי רְחֵלִי. אָמַר: אֵין לְךָ בְּיָדִי רָחֵל. אָמַר: הוֹדִיעוּ לִי הֵיכָן בְּנוֹ הוֹלֵךְ לִלְמֹד בְּאַסְכּוֹלֵי¹⁸¹⁹. וְהָלַךְ וְלָקַח בְּנוֹ תַּחַת יָדוֹ. אָמַר לוֹ: שְׁלַח לִי רְחֵלִי. אָמַר לוֹ: הֲרֵי רְחֵלֶךָ. הָיָה מַנְהִיג וְהוֹלֵךְ¹⁸²⁰, וְאַחַר־כָּךְ חֲבָשׁוֹ אֵצֶל בְּנוֹ. אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו אֵין רְחֵלְךָ בְּיָדִי, לָמָה אַתָּה חוֹבְשֵׁנִי? מַה יֶּשׁ לְךָ בְּיָדִי עוֹד? אָמַר לוֹ: שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל מַה שֶׁיָּלְדָה וְגִזּוֹתֶיהָ כָּל־הַיָּמִים שֶׁהָיְתָה אֶצְלֶךָ. הִתְחִיל צֹוֵחַ וְאוֹמֵר: וּלְוַאי לֹא נְתַתִּיהָ, וְהָיוּ בְנֵי אָדָם אוֹמְרִים: עָמַד בִּדְבָרָיו וְלֹא שְׁלָחָהּ לוֹ – וְהוּא שֶׁבִּקֵּשׁ¹⁸²¹ לְהָרְגוֹ. כָּךְ הַבַּעַל – זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, רָחֵל– אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, רוֹעֵה חֲזִירִים – זֶה פַרְעֹה. יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם וְנָתַן עֲלֵיהֶם מִסִּים. הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לְמשֶׁה: אֱמֹר לְפַרְעֹה “שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדוּנִי”. הָלַךְ וְאָמַר לוֹ. הִתְחִיל אוֹמֵר “מִי יְיָ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ”¹⁸²². הִתְחִיל משֶׁה וְאָמַר לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר “מִי יְיָ” וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְשַׁלֵּחַ. אָמַר לוֹ: הֵיכָן מִצְרִים שׁוֹתִים? אָמַר לוֹ: מִנִּילוֹס. אָמַר לוֹ: הֲפוֹךְ אוֹתוֹ לְדָם. הִתְחִילוּ הַמִּצְרִים מְבַקְּשִׁים לִשְׁתּוֹת וְלֹא הָיוּ מוֹצְאִין. חָזַר וְאָמַר: “שַׁלַּח עַמִּי” – וְלֹא רָצָה. אָמַר לוֹ: הֵיכָן בְּהֶמְתּוֹ רוֹעָה בַמִּדְבָּר? שָׁלַח עֲלֵיהֶם בָּרָד וְשִׁבֵּר כָּל־עֵץ שֶׁלָּהֶם וְשָׂרַף אֶת־הַכֹּל, וְאַחַר־כָּךְ שָׁלַח לָהֶם אַרְבֶּה וְאָכַל כָּל־יֶרֶק הָעֵץ, וְנָטַל מַקֵּל וְעָרַף כָּל־בְּהֶמְתּוֹ. הֵבִיא עָלָיו כָּל־הַמַּכּוֹת וְלֹא רָצָה לְשַׁלְּחָם, וְאַחַר־כָּךְ נָטַל בְּנוֹ וַחֲבָשׁוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר: קוּמוּ צְאוּ. רָדַף אַחֲרֵיהֶם, תְּפָשׂוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּצַד בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם־סוּף”¹⁸²³. הִתְחִיל פַּרְעֹה אוֹמֵר: וּלְוַאי לֹא שִׁלַּחְתִּים, וְהֵם אוֹמְרִין: רְאֵה אִישׁ שֶׁעָמַד בְּדִבּוּרוֹ, מִשֶּׁשִּׁלְחָם הֲרֵי הוֹרְגוֹ (שם כ).

י. קֹדֶם יְצִיאַת מִצְרָיִם

סח “דַּבֶּר־נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ” וְגוֹ'¹⁸²⁴ – אָמְרוּ דְבֵי רַבִּי יַנַּאי¹⁸²⁵: אֵין “נָא” אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: בְּבַקָּשָׁה מִמֶּךָּ! לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם! שַׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב, שֶׁלֹּא יֹאמַר אוֹתוֹ צַדִּיק¹⁸²⁶: “וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם”¹⁸²⁷ קִיֵּם בָּהֶם, “וְאַחֲרֵי־כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל”¹⁸²⁸ לֹא קִיֵּם בָּהֶם. אָמְרוּ לוֹ: “וּלְוַאי שֶׁנֵּצֵא בְעַצְמֵנוּ”… מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ בְּנֵי אָדָם: לְמָחָר מוֹצִיאִין אוֹתְךָ מִבֵּית־הָאֲסוּרִים וְנוֹתְנִין לְךָ מָמוֹן הַרְבֵּה. וְאוֹמֵר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הוֹצִיאוּנִי הַיּוֹם וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ כְּלוּם (בר' ט).

סט “וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה”¹⁸²⁹ – הָיָה פַרְעֹה מְחַזֵּר עַל פִּתְחֵיהֶם שֶׁל עֲבָדָיו וּמַעֲמִידָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִמְּקוֹמוֹ וְהוֹלֵךְ עִמָּהֵם וְקוֹרֵא בַלַּיְלָה בְּכָל שׁוּק וָשׁוּק וְאוֹמֵר: הֵיכָן הוּא משֶׁה, וְהֵיכָן הוּא דָר? וְהָיוּ בְנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים בּוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ: פַּרְעֹה, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: אֶת־משֶׁה אֲנִי מְבַקֵּשׁ. וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: “כָּאן הוּא דָר, כָּאן הוּא דָר” – וּמְשַׂחֲקִים בּוֹ עַד שֶׁמְּצָאוֹ לְמשֶׁה. אָמַר לוֹ פַּרְעֹה: “קוּמוּ צְאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי”. אָמַר לוֹ משֶׁה: וְכִי גַנָּבִים אָנוּ שֶׁנֵּצֵא בַלָּיְלָה? כָּךְ צִוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח־בֵּיתוֹ עַד־בֹּקֶר”¹⁸³⁰ – לֹא נֵצֵא אֶלָּא בְיָד רָמָה לְעֵינִי כָל־מִצְרָיִם (תנה"ק).

יא. בִּזַּת מִצְרָיִם

ע אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כָּל־כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם יוֹסֵף לִקְּטוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְמִצְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת־כָּל־הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ־מִצְרַיִם"¹⁸³¹. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁבְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן וּבִשְׁאָר אֲרָצוֹת מִנָּיִן? – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וְכָל־הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה”¹⁸³². וּכְשֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הֶעֱלוּהוּ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְנַצְּלוּ אֶת־מִצְרָיִם”¹⁸³³. אַסִּי אָמָר: עֲשָׂאוּהָ כִּמְצוּדָה¹⁸³⁴ זוֹ שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָן; רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמָר: כִּמְצוּלָה¹⁸³⁵ שֶׁבֵּין בָּהּ דָּגִים. וְהָיָה מֻנָּח עַד רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה. בָּא שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלַיִם וּנְטָלוֹ מֵרְחַבְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקַּח אֶת־אֹצְרוֹת בֵּית־יְיָ וְאֶת־אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ”¹⁸³⁶. בָּא זֶרַח מֶלֶךְ כּוּשׁ וּנְטָלוֹ מִשִּׁישַׁק. בָּא אָסָא וּנְטָלוֹ מִזֶּרַח מֶלֶךְ כּוּשׁ וְשִׁגְרוֹ¹⁸³⁷ לַהֲדַדְרִמּוֹן בֶּן טַבְרִמּוֹן. בָּאוּ בְנֵי עַמּון וּנְטָלוּהוּ מֵהֲדַדְרִמּוֹן בֶּן טַבְרִמּוֹן. בָּא יְהוֹשָׁפָט וּנְטָלוֹ מִבְּנֵי עַמּון, וְהָיָה מֻנָּח עַד אָחָז. בָּא סַנְחֵרִיב וּנְטָלוֹ מֵאָחָז. בָּא חִזְקִיָּהוּ וּנְטָלוֹ מִסַּנְחֵרִיב, וְהָיָה מֻנָּח עַד צִדְקִיָּהוּ. בָּאוּ כַשְׂדִּיִּים וּנְטָלוּהוּ מִצִּדְקִיָּהוּ. בָּאוּ פַרְסִיִּים וּנְטָלוּהוּ מִכַּשְׂדִּיים. בָּאוּ יְוָנִים וּנְטָלוּהוּ מִפַּרְסִיִּים. בָּאוּ רוֹמִיִּים וּנְטָלוּהוּ מִיָּד יְוָנִים – וַעֲדַיִן מֻנָּח בְּרוֹמִי (פסח' קי“ט; ע”י).

יב. אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף

עא “וַיִּקַּח משׁה אֶת־עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ”¹⁸³⁸ – שָׁנוּ חֲכָמִים: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבוֹת מִצְוֹת עַל משֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁכָּל־יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם נִתְעַסְּקוּ בְּבִזָּה וְהוּא נִתְעַסֵּק בְּמִצְוֹת. וּמִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ משֶׁה רַבֵּנוּ הֵיכָן יוֹסֵף קָבוּר? אָמְרוּ: סֶרַח בַּת אָשֵׁר נִשְׁתַּיְּרָה מֵאוֹתוֹ הַדּוֹר, הָלַךְ משֶׁה אֶצְלָהּ, אָמַר לָהּ: כְּלוּם אַתְּ יוֹדַעַת הֵיכָן יוֹסֵף קָבוּר? אָמְרָה לוֹ: אָרוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת עָשׂוּ לוֹ מִצְרִים וְשִׁקְּעוּהוּ בְּתוֹךְ נִילוֹס הַנָּהָר, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ מֵימָיו. וְעוֹד, שֶׁאָמְרוּ הַחַרְטֻמִּים וְהָאַשָּׁפִים לְפַרְעֹה: רְצוֹנְךָ שֶׁלֹּא תֵצֵא אֻמָּה זוֹ מִכָּאן לְעוֹלָם – הָעֲצָמוֹת שֶׁל יוֹסֵף, אִם לֹא יִמְצְאוּ אוֹתָן, עַד עוֹלָם אֵינָם יְכוֹלִים לָצֵאת¹⁸³⁹.

הָלַךְ משֶׁה וְעָמַד עַל שְׂפַת נִילוֹס וְצָוַח וְאָמַר: יוֹסֵף, יוֹסֵף! הִגִּיעָה הָעֵת שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִגְאֹל אֶת־יִשְׂרָאֵל, וְהִגִּיעָה הַשְּׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבַּעְתָּ אֶת־יִשְׂרָאֵל. תֵּן כָּבוֹד לַייָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הַשְּׁכִינָה מְעֻכֶּבֶת לָךְ¹⁸⁴⁰, יִשְׂרָאֵל מְעֻכָּבִים לָךְ. אִם אַתָּה מַרְאֶה עַצְמְךָ – מוּטָב, וְאִם לָאו – הֲרֵי אָנוּ נְקִיִּים מִשְּׁבוּעָתֶךָ. מִיָּד הִתְחִיל אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף מְפַעְפֵּעַ¹⁸⁴¹, וְצָף וְעָלָה מִן הַתְּהוֹמוֹת כְּקָנֶה – וּנְטָלוֹ משֶׁה.

רַ' נָתָן אוֹמֵר: בִּקְבָרוֹת שֶׁל מְלָכִים הָיָה יוֹסֵף קָבוּר, הָלַךְ משֶׁה וְעָמַד עַל קְבָרוֹת שֶׁל מְלָכִים, אָמָר: יוֹסֵף, הִגִּיעָה הָעֵת שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִגְאֹל אֶת־יִשְׂרָאֵל וְהִגִּיעָה הַשְּׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבַּעְתָּ אֶת־יִשְׂרָאֵל; אִם אַתָּה מַרְאֶה עַצְמְךָ – מוּטָב, וְאִם לָאו – הֲרֵי אָנוּ נְקִיִּים מִשְּׁבוּעָתֶךָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּעְזַע אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, נְטָלוֹ משֶׁה וֶהֱבִיאוֹ אֶצְלוֹ.

וְכָל־אוֹתָן שָׁנִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיוּ אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְאָרוֹן שֶׁל שְׁכִינָה מְהַלְּכִים זֶה עִם זֶה, וְהָיוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים אוֹמְרִים: מַה־טִּיבָם שֶׁל שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הַלָּלוּ? אָמְרוּ: אֶחָד שֶׁל מֵת וְאֶחָד שֶׁל שְׁכִינָה. “וְכִי מַה־דַּרְכּוֹ שֶׁל מֵת לְהַלֵּךְ עִם שְׁכִינָה?” – אָמְרוּ: קִיֵּם זֶה כָּל־מַה־שֶּׁכָּתוּב בָּזֶה (סוטה יג.; מכיל' בשלח א‘; דב"ר יא; תנח’ בשלח).

עב “אֶת־עַצְמוֹת יוֹסֵף”¹⁸⁴² – מוֹשְׁלִים אוֹתוֹ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְלִסְטִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְמַרְתֵּף שֶׁל יָיִן, נָטְלוּ קַנְקַן¹⁸⁴³ אֶחָד וְשָׁתוּ. הֵצִיץ עֲלֵיהֶם בַּעַל הַמַּרְתֵּף, אָמַר לָהֶם: יֶעֱרַב לָכֶם, יְבֻשַּׂם¹⁸⁴⁴ לָכֶם, יִמְתַּק לָכֶם! שְׁתִיתֶם אֶת־הַיָּיִן – הַחֲזִירוּ אֶת־הַקַּנְקַן לִמְקוֹמוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַשְּׁבָטִים: מְכַרְתֶּם אֶת־יוֹסֵף – הַחֲזִירוּ עַצְמוֹתָיו לִמְקוֹמָן (ב"ר פה).

יג. יְצִיאַת מִצְרָיִם

עג בִּזְכוּת אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת־שְׁמָם, וְלֹא שִׁנּוּ ־לְשׁוֹנָם, וְלֹא גִלּוּ מִסְתּוֹרִין שֶׁלָּהֶם¹⁸⁴⁵, וְלֹא בִטְּלוּ אֶת־הַמִּילָה¹⁸⁴⁶ (שו“מ קיד; ילק”ש).

עד “מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת”¹⁸⁴⁷ אָמַר רַ' עֲקִיבָא: לֹא הוֹצִיאָם אֶלָּא בְחֹדֶשׁ כָּשֵׁר לָצֵאת. לֹא בְתַמּוּז – מִפְּנֵי הַשָּׁרָב, וְלֹא בְטֵבֵת – מִפְּנֵי הַצִּנָּה¹⁸⁴⁸, אֶלָּא בְנִיסָן, שֶׁהוּא כָשֵׁר לָצֵאת בּוֹ בַּדֶּרֶךְ, לֹא חַמָּה קָשָׁה וְלֹא צִנָּה קָשָׁה. וְאִם תֹּאמַר תִּשְׁרִי? הֲרֵי יֵשׁ בּוֹ עוֹנַת¹⁸⁴⁹ גְּשָׁמִים (במ"ר ג).

עה “שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם”¹⁸⁵⁰ – אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: מָשָׁל לְבַעַל־בָּשָׂר¹⁸⁵¹ שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל חֲמוֹר: הַחֲמוֹר מְקַוֶּה, אֵימָתַי יֵרֶד לוֹ מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְקַוֶּה, אֵימָתַי יֵרֵד מִן הַחֲמוֹר. כֵּוָן שֶׁיָּרַד לוֹ מִן הַחֲמוֹר שָׂמַח הָאָדָם וְשָׂמַח הַחֲמוֹר, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִי מֵהֶם שָׂמַח בְּיוֹתֵר? כָּךְ [כְּשֶׁהָיוּ] יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, הָיוּ הַמַּכּוֹת בָּאוֹת עַל הַמִּצְרִים, וְהָיוּ הַמִּצְרִים מְקַוִּים אֵימָתַי יֵצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְיִשְׂרָאֵל מְקַוִּים אֵימָתַי יִגְאָלֵם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וְכֵוָן שֶׁיָּצְאוּ וְנִגְאֲלוּ הָיוּ אֵלּוּ שְׂמֵחִים וְאֵלּוּ שְׂמֵחִים, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִי שָׂמַח בְּיוֹתֵר – עַד שֶׁבָּא דָּוִד וְאָמַר: “שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם” (שו"ט קה).

עו “וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה”¹⁸⁵² – אָמַר רַ' לֵוִי: מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיְתָה לוֹ שָׂדֶה, וְהָיָה בָהּ גַּל שֶׁל צְרוֹרוֹת¹⁸⁵³, עָמַד וּמְכָרָהּ לְאַחֵר בְּדָבָר מֻעָט. עָמַד הַלּוֹקֵחַ¹⁸⁵⁴ וְהֶעֱבִיר אוֹתוֹ הַגַּל מִתּוֹכָהּ וּמָצָא תַּחְתָּיו מַיִם חַיִּים. נְטָעָהּ גְּפָנִים, עֲשָׂאָהּ שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת, נָטַע בָּהּ כָּל־מִינֵי בְשָׂמִים, נָטַע בָּהּ רִמּוֹנִים, הֶעֱמִידָהּ עַל קָנִים¹⁸⁵⁵, בָּנָה מִגְדָּל בְּתוֹכָהּ וְהוֹשִׁיב שׁוֹמֵר. כָּל־מִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר עָלֶיהָ הָיָה מְשַׁבְּחָהּ. עָבַר עָלֶיהָ הַמּוֹכֵר, רָאָה אוֹתָהּ מְלֵאָה כָל־טוּב, אָמַר: אוֹי לִי שֶׁכָּךְ מָכָרְתִּי! אוֹי לִי שֶׁכָּךְ הוֹצֵאתִי מִיָּדִי! כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם גַּל שֶׁל צְרוֹרוֹת, כֵּוָן שֶׁיָּצְאוּ נַעֲשׂוּ פַרְדֵּס רִמּוֹנִים. כָּל־הַיָּמִים שֶׁהָיוּ הַבְּרִיּוֹת רוֹאִין אֶת־יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְשַׁבְּחִין אוֹתָם. רָאָה אוֹתָם פַּרְעֹה, הִתְחִיל צֹוֵחַ וְאוֹמֵר: אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁכָּךְ הוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ! לְכָךְ נֶאֱמַר: “וַיְהִי¹⁸⁵⁶ בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה” (שמ"ר כ; מכיל' בשלח – ויהי א).

עז תְּנָא דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לְמָה הָיוּ דוֹמִים? לְיוֹנָה שֶׁבָּרְחָה מִפְּנֵי הַנֵּץ וְנִכְנְסָה לִנְקִיק הַסֶּלַע וּמָצְאָה שָׁם הַנָּחָשׁ מְקַנֵּן, אִם תִּכָּנֵס לִפְנִים הֲרֵי הַנָּחָשׁ נוֹשֵׁף¹⁸⁵⁷ בָּהּ, תַּחֲזֹר לַאֲחוֹרֶיהָ – הֲרֵי הַנֵּץ עוֹמֵד בַּחוּץ לְתָפְסָהּ. מֶה עָשְׂתָה הַיּוֹנָה? הִתְחִילָה צֹוַחַת וּמְטַפַּחַת בַּאֲגַפֶּיהָ¹⁸⁵⁸, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ¹⁸⁵⁹ וְיָבוֹא וְיַצִּילָהּ. כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹמִים עַל הַיָּם: לֵירֵד לַיָּם לֹא הָיוּ יְכוֹלִים, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִקְרַע לָהֶם הַיָּם; לַחֲזוֹר לַאֲחוֹרֵיהֶם לֹא הָיוּ יְכוֹלִים שֶׁכְּבָר פַּרְעֹה הִקְרִיב. מֶה עָשׂוּ? “וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְיָ”¹⁸⁶⁰ – מִיָּד “וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא”¹⁸⁶¹ (שהש"ר ב; מכילתא בשלח – ויהי ב).

עח “וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו”¹⁸⁶² וְגוֹ' – לְשֶׁעָבַר¹⁸⁶³ “וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד־מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ”¹⁸⁶⁴, וְעַכְשָׁו “וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו… וַיֹּאמְרוּ מַה־זֹּאת עָשִׂינוּ”¹⁸⁶⁵. אָמְרוּ: אִלּוּ לָקִינוּ וְלֹא שִׁלַּחְנוּ – כְּדֵי הוּא [לָנוּ], אוֹ לֹא לָקִינוּ וְשִׁלַּחְנוּ וְלֹא הָיוּ נוֹטְלִין מָמוֹנֵנוּ – כְּדֵי הוּא לָנוּ; אֶלָּא לָקִינוּ וְשִׁלַּחְנוּ וְנָטְלוּ מָמוֹנֵנוּ. מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָר שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: צֵא וְהָבֵא לִי דָג מִן הַשּׁוּק; יָצָא וְהֵבִיא לוֹ דָג מִן הַשּׁוּק מַבְאִישׁ. אָמַר לוֹ: בִּגְזֵרָה¹⁸⁶⁶, אוֹ תֹאכַל, אוֹ תִלְקֶה מֵאָה מַכּוֹת, אוֹ תִתֶּן לִי מֵאָה מָנֶה. אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי אוֹכַל. הִתְחִיל לֶאֱכֹל. לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר עַד שֶׁאָמַר: הֲרֵינִי לוֹקֶה. לָקָה שִׁשִּׁים, לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר עַד שֶׁאָמַר: הֲרֵינִי נוֹתֵן מֵאָה מָנֶה. נִמְצָא אוֹכַל אֶת־הַדָּג וְלוֹקֶה וְנוֹתֵן מֵאָה מָנֶה. כָּךְ נַעֲשָׂה לַמִּצְרִים: לָקוּ וְשִׁלְּחוּ וְנִטַּל מָמוֹנָם (מכיל' בשלח – ויהי א).

עט “וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם אַל־תִּירָאוּ”¹⁸⁶⁷ – לְמִי הָיָה דוֹמֶה משֶׁה רַבֵּנוּ? לְרוֹעֶה נֶאֱמָן שֶׁנָּפְלָה גָדֵר¹⁸⁶⁸ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה¹⁸⁶⁹. עָמַד וּגְדָרָהּ מִשְּׁלשׁ־רוּחוֹתֶיהָ. נִשְׁתַּיְּרָה פִרְצָה וְלֹא הָיְתָה לוֹ שָׁעָה לְגָדְרָהּ – וְעָמַד הוּא בְּתוֹךְ הַפִּרְצָה. בָּא אֲרִי – וְעָמַד כְּנֶגְדּוֹ, בָּא זְאֵב – וְעָמַד כְּנֶגְדּוֹ (רו"ר, פתיח').

פ “וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם” וְגוֹ'¹⁸⁷⁰ – מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהָיָה מַנְהִיג אֶת־בְּנוֹ לְפָנָיו. בָּאוּ לִסְטִים¹⁸⁷¹ לִשְׁבּוֹתוֹ מִלְּפָנָיו – נְטָלוֹ מִלְּפָנָיו וּנְתָנוֹ לַאֲחוֹרָיו; בָּא הַזְּאֵב מֵאַחֲרָיו – נְטָלוֹ מֵאַחֲרָיו וּנְתָנוֹ מִלְּפָנָיו; בָּאוּ לִסְטִים מִלְּפָנָיו וּזְאֵב מֵאַחֲרָיו – נְטָלוֹ עַל זְרוֹעוֹתָיו; הִתְחִיל הַבֵּן מִצְטָעֵר מִפְּנֵי הַחַמָּה – פָּרֵשׂ עָלָיו אָבִיו בִּגְדּוֹ; רָעֵב – הֶאֱכִילוֹ; צָמֵא – הִשְׁקָהוּ. אַף כָּךְ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: הַיָּם לִפְנֵיהֶם וּמִצְרַיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם – “קָחָם עַל־זְרוֹעֹתָיו”¹⁸⁷²; הִתְחִילוּ מִצְטָעֲרִים מִפְּנֵי הַחַמָּה – פָּרֵשׂ עֲלֵיהֶם בִּגְדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ”¹⁸⁷³; הִרְעִיבוּ¹⁸⁷⁴ – הֶאֱכִילָם: “הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן־הַשָּׁמָיִם”¹⁸⁷⁵; הִצְמִיאוּ – הִשְׁקָם מָיִם: “וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע”¹⁸⁷⁶ (מכיל' בשלח – ויהי ד; תנח' בשלח).

פא “וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחשֶׁךְ”¹⁸⁷⁷ – הֶעָנָן עַל יִשְׂרָאֵל וְהַחשֶׁךְ עַל הַמִּצְרִים. מִצְרִים שֶׁהָיוּ שְׁרוּיִם¹⁸⁷⁸ בַּאֲפֵלָה רוֹאִים אֶת־יִשְׂרָאֵל בְּאוֹרָה וְהָיוּ מְזָרְקִים בָּהֶם חִצִּים וְאַבְנֵי בְלִסְטְרָאוֹת, וְהָיָה הֶעָנָן וְהַמַּלְאָךְ מֵגֵן עֲלֵיהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל־כַּנְפֵי נְשָׁרִים”¹⁸⁷⁹ – מַה נִשְׁתַּנָּה נֶשֶׁר זֶה מִכָּל הָעוֹפוֹת כֻּלָּם? שֶׁכָּל הָעוֹפוֹת נוֹתְנִים אֶת־בְּנֵיהֶם בֵּין רַגְלֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מִתְיָרְאִים מֵעוֹף אַחֵר, שֶׁהוּא פוֹרֵחַ עַל גַּבֵּיהֶם¹⁸⁸⁰; אֲבָל הַנֶּשֶׁר הַזֶּה¹⁸⁸¹ אֵינוֹ מִתְיָרֵא אֶלָּא מֵאָדָם בִּלְבָד, שֶׁלֹּא יִזְרוֹק בּוֹ חֵץ [לְפִיכָךְ הוּא נוֹתֵן אֶת־בָּנָיו עַל גַּבֵּי כְנָפָיו], אוֹמֵר, מוּטָב שֶׁיִּכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא בְּבָנָי (מכיל' בשלח – ויהי ד; שם יתרו – בחדש ב; ילק"ש).

יד. קְרִיעַת יַם־סוּף וּבִזַּת הַיָּם

פב תַּנְיָא, רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כְּשֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם הָיוּ שְׁבָטִים מְנַצְּחִים¹⁸⁸² זֶה עִם זֶה. זֶה אוֹמֵר: אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה לַיָּם, וְזֶה אוֹמֵר: אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה לַיָּם. מִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין וְצֹוְחִין קָפַץ שִׁבְטוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וְיָרַד לַיָּם תְּחִלָּה, הִתְחִילוּ שָׂרַי יְהוּדָה רוֹגְמִים אוֹתָם בַּאֲבָנִים. לְפִיכָךְ זָכָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק וְנַעֲשָׂה אֻשְׁפִּיזְכֶן לִגְבוּרָה¹⁸⁸³, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן”¹⁸⁸⁴. אָמַר לוֹ רַ' יְהוּדָה: לֹא כָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה, אֶלָּא זֶה אוֹמֵר: אֵין אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה לַיָּם, וְזֶה אוֹמֵר: אֵין אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה לַיָּם. מִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין וְנוֹטְלִין עֵצָה אֵלּוּ וָאֵלּוּ, קָפַץ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב וְיָרַד לַיָּם תְּחִלָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה משֶׁה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יְדִידַי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתָּה עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִתְפִלָּה לְפָנָי! אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, וּמַה בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת? אָמַר לוֹ: “דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ, וְאַתָּה הָרֵם אֶת־מַטְּךָ” וְגוֹ'¹⁸⁸⁵. לְפִיכָךְ זָכָה יְהוּדָה¹⁸⁸⁶ לַעֲשׂוֹת מֶמְשָׁלָה¹⁸⁸⁷ בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו”¹⁸⁸⁸. מַה־טַּעַם “הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ וְיִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו”? מִשּׁוּם שֶׁ“הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס”¹⁸⁸⁹ (סוטה לו, לז; מכיל בשלח – ויהי ה).

פג “דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ”¹⁸⁹⁰ – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶׁה: עֵת לְקַצֵּר וְעֵת לְהַאֲרִיךְ; בָּנַי שְׁרוּיִם בְּצַעַר, וְהַיָּם סוֹגֵר¹⁸⁹¹, וְהָאוֹיֵב רוֹדֵף, וְאַתָּה עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִתְפִלָּה – “דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ”¹⁸⁹² (שמ"ר כא).

פד “דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ”¹⁸⁹³ – אָמַר רַ' חַמָּא בַר חֲנִינָא מִשּׁוּם אָבִיו: מָשָׁל לְרוֹעֶה שֶׁהָיָה מַעֲבִיר צֹאנוֹ בְּנָהָר, בָּא זְאֵב לְהִתְגָּרוֹת בַּצֹּאן. רוֹעֶה שֶׁהָיָה בָקִי, מֶה עָשָׂה? נָטַל תַּיִשׁ גָּדוֹל וּמְסָרוֹ לוֹ. אָמַר: יְהֵא מִתְגּוֹשֵׁשׁ¹⁸⁹⁴ בָּזֶה עַד שֶׁנַּעֲבוֹר אֶת־הַנָּהָר, וְאַחַר־כָּךְ אֲנִי מְבִיאוֹ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עָמַד סַמָּאֵל¹⁸⁹⁵ הַמַּלְאָךְ לְקַטְרֵג¹⁸⁹⁶ אוֹתָם, אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עַד עַכְשָׁו הָיוּ אֵלּוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה־זָרָה וְאַתָּה קוֹרֵעַ לָהֶם אֶת־הַיָּם! מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? מָסַר לוֹ אִיּוֹב, שֶׁהָיָה מִיּוֹעֲצֵי פַרְעֹה וְנֶאֱמַר בּוֹ “אִישׁ תָּם וְיָשָׁר”¹⁸⁹⁷, אָמַר לוֹ: “הִנּוֹ בְּיָדֶךָ”¹⁸⁹⁸. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: עַד שֶׁהוּא מִתְעַסֵּק עִם אִיּוֹב – יִשְׂרָאֵל יוֹרְדִים לַיָּם וְעוֹלִים, וְאַחַר־כָּךְ אַצִּיל אֶת־אִיּוֹב. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: משֶׁה, הֲרֵי מָסַרְתִּי אִיּוֹב לַשָּׂטָן; מַה בְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת – “דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ” (שם).

פה “וַיָּבֹאוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה”¹⁸⁹⁹ – אִם בַּיָּם – לָמָּה בַיַּבָּשָׁה? וְאִם בַּיַּבָּשָׁה – לָמָּה בְּתוֹךְ הַיָּם? אֶלָּא מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁלֹּא נִקְרַע לָהֶם הַיָּם עַד שֶׁבָּאוּ לְתוֹכוֹ עַד חָטְמָם, וְאַחַר־כָּךְ נַעֲשָׂה לָהֶם יַבָּשָׁה.

דָּרַשׁ רַ' נְהוֹרַי: הָיְתָה בַת יִשְׂרָאֵל עוֹבֶרֶת בַּיָּם וּבְנָהּ בְּיָדָהּ וּבוֹכֶה, וּפוֹשֶׁטֶת יָדָהּ וְנוֹטֶלֶת תַּפּוּחַ אוֹ רִמּוֹן מִתּוֹךְ הַיָּם וְנוֹתֶנֶת לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר”¹⁹⁰⁰ – מַה בַּמִּדְבָּר לֹא חָסְרוּ כְלוּם אַף בַּתְּהוֹמוֹת לֹא חָסְרוּ כְלוּם (שם פא).

פו בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַטְבִּיעַ אֶת־מִצְרַיִם בַּיָּם עָמַד עֻזָּא שַׂר שֶׁל מִצְרַיִם¹⁹⁰¹ וְנִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, בְּמִדַּת הָרַחֲמִים בָּרָאתָ עוֹלָמֶךָ, לָמָה אַתָּה רוֹצֶה לְהַטְבִּיעַ אֶת־בָּנָי? מִיָּד כִּנֵּס הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּל־פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה¹⁹⁰² וְאָמַר לָהֶם: הֱווּ דָנִים בֵּינִי וּבֵין עֻזָּא שַׂר שֶׁל מִצְרָיִם. הִתְחִילוּ שָׂרַי הָאֻמּוֹת¹⁹⁰³ מְלַמְּדִים סַנֵּגוֹרְיָא¹⁹⁰⁴ עַל מִצְרָיִם. כֵּוָן שֶׁרָאָה מִיכָאֵל כָּךְ, רָמַז לְגַבְרִיאֵל וְטָס לְמִצְרַיִם טִיסָה אַחַת וְשָׁמַט לְבֵנָה עִם טִיטָהּ וְתִינוֹק אֶחָד עִמָּהּ שֶׁשִּׁקְּעוּהוּ בַבִּנְיָן, וּבָא וְעָמַד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּךְ שִׁעְבְּדוּ אֶת־בָּנֶיךָ! מִיָּד יָשַׁב עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּמִדַּת־הַדִּין וְטִבְּעָם בַּיָּם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַעֲשֵׂי יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנָי! (מד' אבכיר; סנהד' לט:).

פז “סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם”¹⁹⁰⁵ – מַגִּיד שֶׁהַסּוּס קָשׁוּר בְּרוֹכְבוֹ וְרוֹכְבוֹ קָשׁוּר בַּסּוּס, עוֹלִים לַמָּרוֹם וְיוֹרְדִים לַתְּהוֹם וְאֵין נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה (מכיל' בשלח – שירה ב).

פח “סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם”¹⁹⁰⁶ – גַּלֵּי הַיָּם נִדְמוּ לְסוּסִיּוֹת נְקֵבוֹת, וּלְמִצְרַיִם סוּסִים זְכָרִים מְזֹהָמִים¹⁹⁰⁷, וְהָיוּ רָצִים אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁנִּשְׁתַּקְּעוּ בַיָּם. וְהָיָה הַמִּצְרִי אוֹמֵר לְסוּסוֹ: אֶתְמוֹל הָיִיתִי מוֹשֶׁכְךָ לְנִילוֹס לְהַשְׁקוֹתְךָ מַיִם וְלֹא הָיִיתָ בָא אַחֲרָי, וְעַכְשָׁו אַתָּה בָא לְשַׁקְּעֵנִי בַיָּם. וְהָיָה הַסּוּס אוֹמֵר לְרוֹכְבוֹ: “רָמָה בַיָּם” – רְאֵה מַה בַּיָּם¹⁹⁰⁸! (שמ“ר כג; שהש”ר א).

פט דָּרַשׁ רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה. וְכֵיצַד אָמְרוּ שִׁירָה? עוֹלָל מֻטָּל עַל בִּרְכַּי אִמּוֹ וְתִינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, כֵּוָן שֶׁרָאוּ אֶת־הַשְּׁכִינָה – עוֹלָל הִגְבִּיהַּ צַוָּארוֹ וְתִינוֹק שָׁמַט דַּד מִפִּיו, וְאָמָרוּ: “זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ”¹⁹⁰⁹.

תַּנְיָא, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: אֲפִלּוּ עֻבָּרִים¹⁹¹⁰ שֶׁבִּמְעִי אִמָּם אָמְרוּ שִׁירָה. – וַהֲרֵי לֹא רָאוּ? אָמַר רַ' תַּנְחוּם: כָּרֵס¹⁹¹¹ נַעֲשָׂה לָהֶם כְּאִסְפֶּקָלַרְיָא¹⁹¹² הַמְּאִירָה וְרָאוּ (סוטה ל, לא; ירוש' סוטה ג).

צ “אָז יָשִׁיר־משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל”¹⁹¹³ – אָמַר רַ' אָבִין הַלֵּוִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שִׁירַת הַיָּם לֹא הִנִּיחָם משֶׁה שֶׁיֹּאמְרוּ לְעַצְמָם, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁרַבּוֹ שֶׁל אָדָם אוֹמֵר עִמּוֹ פָּרָשָׁתוֹ כְּשֶׁהוּא נָעַר, כָּךְ אָמַר משֶׁה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָז יָשִׁיר־משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל” – כְּנַעַר הָעוֹנֶה אַחֵר רַבּוֹ. לְאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה עָמְדוּ עַל פִּרְקָם¹⁹¹⁴, הִתְחִילוּ אוֹמְרִים שִׁירַת הַבְּאֵר לְעַצְמָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל”¹⁹¹⁵ (ילק"ש חקת בשם ילמדנו).

צא אָמַר רַב הוּנָא: יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה¹⁹¹⁶ הָיוּ. אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עוֹלִים מִצַּד אֶחָד כָּךְ מִצְרִים עוֹלִים מִצַּד אַחֵר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְשַׂר שֶׁל יָם: פְּלוֹט¹⁹¹⁷ אוֹתָם לַיַּבָּשָׁה. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד, שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רַבּוֹ מַתָּנָה וְחוֹזֵר וְנוֹטְלָהּ מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶחָד וּמֶחֱצָה¹⁹¹⁸ שֶׁבָּהֶם. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁתּוֹבֵעַ אֶת־רַבּוֹ ¹⁹¹⁹? אָמַר לוֹ: נַחַל קִישׁוֹן יְהֵא לִי עָרֵב. מִיָּד פְּלָטָם וְהִשְׁלִיכָם לַיַּבָּשָׁה וּבָאוּ יִשְׂרָאֵל וְרָאוּ אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־מִצְרַיִם מֵת עַל־שְׂפַת הַיָּם”¹⁹²⁰.

וּמַהוּ אֶחָד וּמֶחֱצָה שֶׁבָּהֶם? שֶׁאִלּוּ¹⁹²¹ בְּפַרְעֹה נֶאֱמַר: “שֵׁשׁ־מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר”¹⁹²², וְאִלּוּ בְּסִיסְרָא נֶאֱמַר: “תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב־בַּרְזֶל”¹⁹²³. וּכְשֶׁבָּא סִיסְרָא, בָּא אֲלֵיהֶם בִּדְקָרִים¹⁹²⁴ שֶׁל בַּרְזֶל. הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עֲלֵיהֶם כּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם. כֵּוָן שֶׁיָּרְדוּ כוֹכְבֵי שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם נִתְלַבְּנוּ¹⁹²⁵ אוֹתָם דְּקָרִים שֶׁל בַּרְזֶל, יָרְדוּ לְצַנֵּן עַצְמָם בְּנַחַל קִישׁוֹן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְנַחַל קִישׁוֹן: לֵךְ וְהַשְׁלֵם עֶרְבוֹנֶךָ. מִיָּד גְּרָפָם נַחַל קִישׁוֹן וְהִשְׁלִיכָם לַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים”¹⁹²⁶. מַה נַּחַל קְדוּמִים? – נַחַל שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֵב מִקֶּדֶם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתְחוּ דָגִים שֶׁל יָם וְאָמָרוּ: “וֶאֱמֶת־יְיָ לְעוֹלָם הַלְלוּיָהּ”¹⁹²⁷ (פסחים קי“ח: ע”י).

צב “וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־מִצְרַיִם מֵת”¹⁹²⁸ – מֶה הָיוּ עוֹשִׂים לָהֶם? הָיָה כָל־אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נוֹטֵל כַּלְבּוֹ, וְהוֹלֵךְ וְנוֹתֵן אֶת־רַגְלוֹ עַל צַוָּאר שֶׁל מִצְרִי, וְהָיָה אוֹמֵר לְכַלְבּוֹ: אֱכֹל מִן הַיָּד הַזּוֹ שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדָה בִי, אֱכֹל מִן הַמֵּעַיִם הַלָּלוּ שֶׁלֹּא חָסוּ עָלָי. (שו"ט כה).

צג “וַיַּסַּע משֶׁה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִיַּם־סוּף”¹⁹²⁹ – שֶׁהִסִּיעָם בְּעַל־כָּרְחָם, שֶׁלֹּא בְטוֹבָתָם, כֵּיצַד? בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם יָצָא פַרְעֹה לִרְדּוֹף אַחֲרֵיהֶם בְּכָל־אוֹתָם הָאוֹכְלוֹסִין. מֶה עָשָׂה? כְּשֶׁרָדַף פַּרְעֹה אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל בְּרֶכֶב וּפָרָשִׁים עָמַד וְקִשֵּׁט¹⁹³⁰ כָּל־אוֹתָם הַסּוּסִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת. כְּשֶׁבָּאוּ לַיָּם וְטִבְּעָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הָיוּ צָפוֹת כָּל אוֹתָן הָאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת וְהָיוּ מֻשְׁלָכוֹת עַל שְׂפַת הַיָּם. הָיוּ יִשְׂרָאֵל יוֹרְדִים בְּכָל־יוֹם וְנוֹטְלִים מֵהֶן, וְלֹא הָיוּ מְבַקְּשִׁים לָזוּז מִשָּׁם. כֵּוָן שֶׁרָאָה משֶׁה כָּךְ, אָמַר לָהֶם: מָה אַתֶּם סְבוּרִים¹⁹³¹, שֶׁבְּכָל יוֹם הַיָּם מַעֲלֶה לָכֶם אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת? עָמַד והִסִּיעָם בְּעַל־כָּרְחָם¹⁹³² (תנה"ק בשלח).

ה: יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר    🔗

א. מִמִּצְרַיִם לַמִּדְבָּר

א “כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת”¹⁹³³ — רַ' אֱלִיעֶזֶר פֵּרַשׁ הַמִּקְרָא בִּגְאֻלַּת מִצְרָיִם. מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ כְּשֶׁהִיא נְתוּנָה בֵין הַחוֹחִים קָשָׁה לְבַעְלָהּ לְלָקְטָהּ, כָּךְ גְּאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל¹⁹³⁴ הָיְתָה קָשָׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי”¹⁹³⁵, ¹⁹³⁶.

רַ' יְהוֹשֻׁעַ בְּשֵׁם רַ' חָנָן אָמָר: “גּוֹי מִקֶּרֶב עַם וְעַם מִקֶּרֶב גּוֹי” לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא “גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי”, שֶׁהָיוּ אֵלּוּ עֲרֵלִים וְאֵלּוּ עֲרֵלִים¹⁹³⁷, אֵלּוּ מְגַדְּלֵי בְלוֹרִית וְאֵלּוּ מְגַדְּלֵי בְלוֹרִית¹⁹³⁸, אֵלּוּ לוֹבְשֵׁי כִלְאַיִם וְאֵלּוּ לוֹבְשֵׁי כִלְאָיִם. אִם כֵּן, לֹא הָיְתָה מִדַּת הַדִּין נוֹתֶנֶת שֶׁיִּגָּאֲלוּ מִמִּצְרַיִם לְעוֹלָם (שהש"ר ב).

ב “גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ”¹⁹³⁹ — אָמַר רַ' תַּנְחוּמָא בַר אַבָּא: לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְגָפֶן? אֶלָּא מָה הַגֶּפֶן, כְּשֶׁבְּעָלֶיהָ מְבַקְשִׁים שֶׁתַּשְׁבִּיחַ¹⁹⁴⁰ מָה הֵם עוֹשִׂים? עוֹקְרִים אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ וְשׁוֹתְלִים אוֹתָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר וְהִיא מַשְׁבָּחַת; כָּךְ כֵּוָן שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהוֹדִיעַ יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, מֶה עָשָׂה? עֲקָרָם מִמִּצְרַיִם וֶהֱבִיאָם לַמִּדְבָּר וְהִתְחִילוּ מַצְלִיחִים שָׁם: קִבְּלוּ אֶת־הַתּוֹרָה וְיָצָא לָהֶם שֵׁם בָּעוֹלָם (שמ"ר מד).

ב. הַמָּן

ג “וַיֹּאמֶר משֶׁה בְּתֵת יָי לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ”¹⁹⁴¹— אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: בַּתְּחִלָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹמִים לְתַרְנְגוֹלִים¹⁹⁴² שֶׁמְּנַקְּרִים בְּאַשְׁפָּה, עַד שֶׁבָּא משֶׁה וְקָבַע¹⁹⁴³ לָהֶם זְמַן סְעֻדָּתָם (יומא עה:).

ד שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי: מִפְּנֵי מָה לֹא הָיָה יוֹרֵד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מָן פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה? אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן; פָּסַק לוֹ מְזוֹנוֹתָיו פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, וְלֹא הָיָה מַקְבִּיל¹⁹⁴⁴ פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא פַעַם אַחַת בַּשָׁנָה¹⁹⁴⁵. עָמַד וּפָסַק¹⁹⁴⁶ מְזוֹנוֹתָיו בְּכָל יוֹם וְהָיָה מַקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו בְּכָל יּוֹם. אַף יִשְׂרָאֵל, מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה בָנִים הָיָה דוֹאֵג וְאוֹמֵר: שֶׁמָּא לְמָחָר אֵין הַמָּן יוֹרֵד וְנִמְצְאוּ כֻלָּם מֵתִים בָּרָעָב. נִמְצְאוּ כָל־יִשְׂרָאֵל מְכַוְּנִים אֶת־לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא חָם. דָּבָר אַחֵר, מִפְּנֵי מַשְּׂאוֹי הַדָּרֶךְ (שם עו).

ה נֶאֱמַר [בַּמָּן]: “לֶחֶם” וְנֶאֱמַר “שֶׁמֶן” וְנֶאֱמַר “דְּבָשׁ”. כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁלשָׁה כְתוּבִים הַלָּלוּ? בַּחוּרִים הָיוּ טוֹעֲמִים טַעַם לֶחֶם, זְקֵנִים טַעַם דְּבַשׁ, תִּינוֹקוֹת טַעַם שָׁמֶן (שמ"ר כה).

ו נֶאֱמַר: “וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל־הַמַּחֲנֶה לָיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו”¹⁹⁴⁷, וְנֶאֱמַר: “וְְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ”¹⁹⁴⁸ וְגוֹ‘¹⁹⁴⁹, וְנֶאֱמַר: “שָׁטוּ¹⁹⁵⁰ הָעָם וְלָקְטוּ” וְגוֹ’¹⁹⁵¹. — הָא כֵיצַד? — צַדִּיקִים יָרַד [לָהֶם] עַל פֶּתַח בָּתֵּיהֶם, בֵּינוֹנִים — יָצְאוּ וְלָקְטוּ, רְשָׁעִים — שָׁטוּ וְלָקָטוּ.

נֶאֱמַר “לֶחֶם¹⁹⁵²”¹⁹⁵³ וְנֶאֱמַר “עֻגוֹת¹⁹⁵⁴”¹⁹⁵⁵ וְנֶאֱמַר “וְטָחֲנוּ”¹⁹⁵⁶. — הָא כֵיצַד? — צַדִּיקִים — לֶחֶם, בֵּינוֹנִים — עֻגוֹת, רְשָׁעִים — טָחֲנוּ בְרֵחָיִם (יומא עה).

ז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ”¹⁹⁵⁷ — לֶחֶם שֶׁמַּלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת אוֹכְלִים אוֹתוֹ¹⁹⁵⁸, דִּבְרֵי רַ' עֲקִיבָא. וּכְשֶׁנֶּאֶמְרוּ הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל אָמַר לָהֶם: צְאוּ וְאִמְרוּ לוֹ לַעֲקִיבָא: עֲקִיבָא, טָעִיתָ, וְכִי מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת אוֹכְלִים לָחֶם? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: “לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי”¹⁹⁵⁹; אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם “לֶחֶם אַבִּירִים”, — לֶחֶם אֵבָרִים, לֶחֶם שֶׁנִּבְלַע¹⁹⁶⁰ בּרמ"ח אֵבָרִים (יומא עה.; ע"י).

ח “וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן”¹⁹⁶¹ — אָמַר רַ' אַבָּהוּ: מַה שַּׁד זֶה כָּל זְמַן שֶׁהַתִּינוֹק מְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ טוֹעֵם כַּמָּה טְעָמִים — אַף הַמָּן, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹכְלִים אוֹתוֹ מוֹצְאִים בּוֹ כַּמָּה טְעָמִים. יֵשׁ אוֹמְרִים: "לְשֵׁד מַמָּשׁ, מַה שֵּׁד זֶה מִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה גְוָנִים¹⁹⁶², אַף הַמָּן מִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה טְעָמִים (שם).

ט “תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צוֹרֲרָי”¹⁹⁶³ — אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: מָן שֶׁיָּרַד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל הָיָה מִתְגַּבֵּר וְעוֹלֶה עַד שֶׁרוֹאִין אוֹתוֹ כָּל־מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב (יומא עו.).

י “וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס”¹⁹⁶⁴ — כֵּוָן שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת עַל הַמָּן הָיָה פוֹשֵׁר¹⁹⁶⁵ וְהוֹלֵךְ, וּנְחָלִים הָיוּ מוֹשְׁכִים מִמֶּנּוּ וּמוֹלִיכִים לַיָּם הַגָּדוֹל. וּבָאִים אַיָּלִים וּצְבָאִים וְיַחְמוּרִים¹⁹⁶⁶ וְכָל בְּהֵמָה וְשׁוֹתִים מֵהֶם. וְאַחַר כָּךְ בָּאִים הָאֻמּוֹת וְָצִדין מֵהֶם וְאוֹכְלִין אוֹתָם, וְטוֹעֲמִין בָּהֶם טַעַם הַמָּן, שֶׁהָיָה יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ אוֹמְרִין: “אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ”¹⁹⁶⁷ (מכיל' בשלח — ויסע ה; תנח').

יא תַּנְיָא, רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁהַנָּבִיא הָיָה מַגִּיד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶׁבַּחוֹרִים וּמַה שֶׁבַּסְּדָקִים, כָּךְ הַמָּן מַגִּיד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶׁבַּחוֹרִים וּמַה שֶׁבַּסְּדָקִים. כֵּיצַד? שְׁנַיִם שֶׁבָּאוֹ לִפְנֵי משֶׁה לְדִין, זֶה אוֹמֵר: עַבְדִּי גָנַבְתָּ, וְזֶה אוֹמֵר: אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי. אָמַר לָהֶם משֶׁה: “לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט”¹⁹⁶⁸. לְמָחָר אִם נִמְצָא עָמְרוֹ¹⁹⁶⁹ בְּבֵית רַבּוֹ¹⁹⁷⁰: רִאשׁוֹן — בְּיָדוּעַ¹⁹⁷¹ שֶׁזֶּה גְנָבוֹ; אִם נִמְצָא עָמְרוֹ בְּבֵית רַבּוֹ שֵׁנִי — בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה מְכָרוֹ לוֹ (יומא עה).

יב “וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת־הַמָּן”¹⁹⁷² — רַ' חֲנַנְיָה וְרַ' יוֹנָתָן שָׁאֲלוּ אֶת־מְנַחֵם טַלְמָיָא¹⁹⁷³: וְכִי מַאֲכַל רְעָבוֹן נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַמָּן לְיִשְׂרָאֵל? מֶה עָשָׂה? הֵבִיא לִפְנֵיהֶם שְׁתֵּי קִשּׁוּאִים, אַחַת שְׁלֵמָה וְאַחַת שְׁבוּרָה. אָמַר: "שְׁלֵמָה זוֹ בְּכַמָּה? אָמְרוּ לוֹ: בִּשְׁנֵי זוּז. — וּשְׁבוּרָה זוֹ בְּכַמָּה? אָמְרוּ לוֹ: בְּזוּז אֶחָד. אָמַר לָהֶם: וְכִי אֵין זוֹ גְדוֹלָה כָזוֹ? אֶלָּא לֹא דוֹמֶה, כְּשֵׁם שֶׁאָדָם מִתְהַנֶּה מִן הַטַּעַם כָּךְ הוּא נֶהֱנֶה מִן הָרְאִיָּה¹⁹⁷⁴ (קה"ר ה).

ג. הַבְּאֵר

יג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: הַבְּאֵר הָיְתָה מַעֲלָה לָהֶם מִינֵי דְשָׁאִים, מִינֵי זֵרְעוֹנִים, מִינֵי אִילָנוֹת. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן, שֶׁכֵּוָן שֶׁמֵּתָה מִרְיָם וּפָסְקָה הַבְּאֵר מֵהֶם, הָיוּ אוֹמְרִים: “לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן”¹⁹⁷⁵ (שהש"ר ה).

יד כָּךְ הָיְתָה הַבְּאֵר שֶׁהָיְתָה עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר דּוֹמָה: לְסֶלַע מְלֹא כְבָרָה¹⁹⁷⁶, מְפַכְפֶּכֶת¹⁹⁷⁷ וְעוֹלָה כְּמִפִּי הַפַּךְ הַזֶּה, מִתְגַּלְגֶּלֶת וְעוֹלָה עִמָּהֶם לְהָרִים וְיוֹרֶדֶת עִמָּהֶם לְגֵיאָיוֹת. בְּמָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִם הִיא שׁוֹרָה כְנֶגְדָּם בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ שֶׁל אֹהֶל־מוֹעֵד. נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל בָּאִים וְסוֹבְבִים אוֹתָהּ בְּמַקְלוֹתֵיהֶם וְאוֹמְרִים עָלֶיהָ אֶת־הַשִּׁירָה:

עֲלִי בְאֵר עֱנוּ־לָהּ¹⁹⁷⁸ —

הַמַּיִם מְבַעְבְּעִים¹⁹⁷⁹ וְעוֹלִים כְּעַמּוּד לְמַעְלָה וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מוֹשֵׁךְ בְּמַקְלוֹ¹⁹⁸⁰, אִישׁ לְשִׁבְטוֹ וְאִישׁ לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר:

בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים / כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם

בִּמְחֹקֵק / בְּמִשְׁעֲנֹתָם¹⁹⁸¹ —

סו­ֹבֶבֶת בְּכָל־מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַשְׁקָה אֶת־כָּל־הַיְשִׁימוֹן וְהִיא נַעֲשֵׂית נְחָלִים גְּדוֹלִים, וְהֵם יוֹשְׁבִים בַּאֲסִיפְקָאוֹת¹⁹⁸² וּבָאִים זֶה אֵצֶל זֶה. הָעוֹלֶה דֶרֶךְ יָמִין יוֹרֵד דֶּרֶךְ יָמִין, הָעוֹלֶה דֶרֶךְ שְׂמֹאל יוֹרֵד דֶּרֶךְ שְׂמֹאל. מַיִם שֶׁמִּתְמַצִּין¹⁹⁸³ מִמֶּנָּה נַעֲשִׂים נָהָר גָּדוֹל וְהוֹלְכִים לַיָּם הַגָּדוֹל וּמְבִיאִים מִשָּׁם כָּל חֶמְדַּת הָעוֹלָם (תוס' סוכה ג; במ"ר א).

ד. עַנְנֵי כָבוֹד

טו “וַיָי הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם” וְגוֹ'¹⁹⁸⁴ — וְכַמָּה עַנְנֵי כָבוֹד הָיוּ מַקִּיפִין אֶת־יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר? שִׁבְעָה עֲנָנִים, אַרְבָּעָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֵיהֶם, אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה וְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ לִפְנֵיהֶם, כָּל־הַנָּמוּךְ מַגְבִּיהוֹ וְכָל־הַגָּבוֹהַּ מַשְׁפִּילוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתָם מִישׁוֹר, וְהָיָה מַכֶּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים לִפְנֵיהֶם, מְכַבֵּד¹⁹⁸⁵ וּמְרַבֵּץ¹⁹⁸⁶ לִפְנֵיהֶם (מכיל' בשלח — ויהי א; במ"ר א).

ה. מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק

טז “הֲיֵשׁ יְיָ בְּקִרְבֵּנוּ אִם־אָיִן. וַיָּבֹא עֲמָלֵק”¹⁹⁸⁷ — לְמָה הָיוּ יִשְׂרֵָאל דּוֹמִים? לְתִינוֹק שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל כְּתֵפָיו שֶׁל אָבִיו [בַּשּׁוּק], וְהָיָה רוֹאֶה דָּבָר שֶׁל חֵפֶץ וְאוֹמֵר לְאָבִיו: קַח לִי¹⁹⁸⁸, — וְהוּא לוֹקֵחַ לוֹ, פַּעַם רִאשׁוֹנָה, שְׁנִיָּה, שְׁלִישִׁית, עַד שֶׁהֵם מְהַלְּכִים רָאָה הַבֵּן חֲבֵרוֹ שֶׁל אָבִיו. אָמַר לוֹ: רָאִיתָ אֶת־אַבָּא? אָמַר לוֹ אָבִיו: שׁוֹטֶה, אַתָּה רוֹכֵב עַל כְּתֵפִי, וְכָל־מַה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ אֲנִי לוֹקֵחַ לָךְ — וְאַתָּה אוֹמֵר לָזֶה: “רָאִיתָ אֶת־אַבָּא”! מֶה עָשָׂה? הִשְׁלִיכוֹ מֵעַל כְּתֵפָיו, וּבָא הַכֶּלֶב וּנְשָׁכוֹ. כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל: כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, מִיָּד הִקִּיפוּ אוֹתָם עַנְנֵי הַכָּבוֹד; בִּקְשׁוּ מָן — הוֹרִיד לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא; בִּקְּשׁוּ שְׂלָו — הֵבִיא לָהֶם, הָיָה נוֹתֵן לָהֶם כָּל־צָרְכָּם. הִתְחִילוּ מְהַרְהֲרִים וְאוֹמְרִים: " הֲיֵשׁ יְיָ בְּקִרְבֵּנוּ אִם־אָיִן “? אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: חַיֵּיכֶם, אֲנִי מוֹדִיעַ אֶתְכֶם — הֲרֵי הַכֶּלֶב בָּא וְנוֹשֵׁךְ אֶתְכֶם. וּמִי הוּא זֶה? עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: " וַיָּבֹא עֲמָלֵק” (תנה“ק יתרו; שמ”ר כו).

יז רַ' לֵוִי בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אָמַר: לְמָה הָיָה עֲמָלֵק דּוֹמֶה? לִזְבוּב שֶׁהוּא לָהוּט¹⁹⁸⁹ אַחַר הַמַּכָּה; כָּךְ הָיָה עֲמָלֵק לָהוּט אַחַר יִשְׂרָאֵל כְּכָלֶב (תנה"ק תצא).

יח “וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל” וְגוֹ'¹⁹⁹⁰ — וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת¹⁹⁹¹ מִלְחָמָה? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִים אֶת־לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם — הָיוּ מִתְגַּבְּרִים; וְאִם לָאו — הָיוּ נוֹפְלִים (ר"ה כט.).

יט “וִידֵי משֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ־אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ”¹⁹⁹² — וְכִי לֹא הָיָה לוֹ לְמשֶׁה כַּר אוֹ כֶּסֶת אַחַת לֵישֵׁב עָלֶיהָ? אֶלָּא כָּךְ אָמַר משֶׁה: הוֹאִיל וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִם בְּצַעַר — אַף אֲנִי אֶהְיֶה עִמָּהֶם בְּצָעַר (תעני' יא.).

כ “זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק…אֲשֶׁר קָרְךָ”¹⁹⁹³ — הֱקֵרְךָ¹⁹⁹⁴ לִפְנֵי אֲחֵרִים, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאַמְבָּטֵי¹⁹⁹⁵ רוֹתַחַת שֶׁלֹּא הָיְתָה בִרְיָה יְכוֹלָה לֵירֵד לְתוֹכָהּ, בָּא בֶן־בְּלִיַּעַל אֶחָד, קָפַץ וְיָרַד לְתוֹכָהּ; אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּכְוָה — הֱקֵרָהּ לִפְנֵי אֲחֵרִים, אַף כָּךְ כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְנִקְרַע הַיָּם לִפְנֵיהֶם, וְנִשְׁתַּקְּעוּ הַמִּצְרִים לְתוֹכוֹ, נָפַל פַּחְדָּם עַל כָּל־הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם”¹⁹⁹⁶ וְגוֹ'; כֵּוָן שֶׁבָּא עֲמָלֵק וְנִזְדַּוֵּג[5021] לָהֶם, אַף־עַל־פִּי שֶׁנָּטַל אֶת שֶׁלּוֹ¹⁹⁹⁷ מִתַּחַת יְדֵיהֶם — הֱקֵרָם לִפְנֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם (תנח' תצא; תנה"ק שם).

כא “זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם”¹⁹⁹⁸ — אָמַר רַ' לֵוִי: מִן הַדֶּרֶךְ בָּא עֲלֵיהֶם כְּלִסְטִים¹⁹⁹⁹. מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם, וְהִקִּיפוֹ גָדֵר, וְהוֹשִׁיב בּוֹ כֶלֶב נַשְּׁכָן. אָמַר הַמֶּלֶךְ: כָּל מִי שֶׁיָּבוֹא וְיִפְרֹץ אֶת־הַגָּדֵר — יְנַשְּׁכֶנּוּ הַכָּלֶב. לְיָמִים בָּא בְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וּפָרַץ אֶת־הַגָּדֵר, נְשָׁכוֹ הַכָּלֶב. כָּל זְמַן שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ מְבַקֵּשׁ לְהַזְכִּיר חֵטְא שֶׁל בְּנוֹ, שֶׁפָּרַץ הַגָּדֵר, אוֹמֵר לוֹ: זוֹכֵר אַתָּה שֶׁנְּשָׁכְךָ הַכָּלֶב? כָּךְ כָּל־זְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַזְכִּיר חֶטְאָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁחָטְאוּ בִרְפִידִים, שֶׁאָמְרוּ: “הֲיֵשׁ יְיָ בְּקִרְבֵּנוּ?”²⁰⁰⁰ אוֹמֵר לָהֶם: " זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק"²⁰⁰¹ (שם: נח' תצא).

כב “עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב”²⁰⁰² — מָה רָאוּ [הַמְרַגְּלִים] לִפְתֹּחַ בַּעֲמָלֵק? מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? — לְתִינוֹק שֶׁסָּרַח²⁰⁰³ וְלָקָה בִרְצוּעָה, כְּשֶׁמְּבַקְשִׁין לְהַפְחִידוֹ מַזְכִּירִין לוֹ אֶת־הָרְצוּעָה שֶׁלָּקָה בָהּ; כָּךְ הָיָה עֲמָלֵק רְצוּעָה רָעָה לְיִשְׂרָאֵל (תנה“ק שלח; במ”ר טז).

כג "כִּי־יָד עַל־כֵּס יָהּ²⁰⁰⁴ "²⁰⁰⁵ — רַ' לֵוִי בְּשֵׁם רַ' חַמָּא בַּר חֲנִינָא אָמָר: כָּל־זְמַן שֶׁזַּרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק בָּעוֹלָם — לֹא הַשֵּׁם שָׁלֵם וְלֹא הַכֵּס שָׁלֵם; אָבַד זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק מִן הָעוֹלָם — הַכֵּס שָׁלֵם וְהַשֵּׁם שָׁלֵם (תנה"ק תצא).

כד “כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר”²⁰⁰⁶ — זְקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים אוֹמְרִים: כָּךְ מִדָּה מְהַלֶּכֶת²⁰⁰⁷ עַל פְּנֵי כָל הַדּוֹרוֹת: שׁוֹט שֶׁיִּשְׂרָאֵל לוֹקִין בּוֹ — סוֹפוֹ לִלְקוֹת.²⁰⁰⁸ וְיִלְמְדוּ כָל־אָדָם דֶּרֶךְ אֶרֶץ מֵעֲמָלֵק, שֶׁבָּא לְהַזִּיק אֶת יִשְׂרָאֵל וְאִבְּדוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵחַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה וּמֵחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “מָחֹה אֶמְחֶה”²⁰⁰⁹, וְכֵן כָּל אֻמָּה וּמַלְכוּת שֶׁבָּאוּ לְהַזִּיק אֶת־יִשְׂרָאֵל בּוֹ בַדִּין דָּנָן (מכיל' בשלח — עמלק ב).

ו. מַתַּן תּוֹרָה

כה אָמַר רַ' יִצְחָק: רְאוּיִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁתִּנָּתֵן לָהֶם הַתּוֹרָה מִיָּד, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: עֲדַיִן לֹא בָא זִיוָם²⁰¹⁰ שֶׁל בָּנָי; מִשִּׁעְבּוּד טִיט וּלְבֵנִים יָצְאוּ וְאֵין יְכוֹלִים לְקַבֵּל תּוֹרָה מִיָּד. מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁעָמַד בְּנוֹ מֵחָלְיוֹ, וְאָמַר לוֹ פַּדְגּוֹגוֹ: יִלֵךְ בִּנְךָ לְאִסְכּוֹלֵי²⁰¹¹ שֶׁלּוֹ. אָמָר: עֲדַיִן לֹא בָא זִיווֹ שֶׁל בְּנִי וְאַתָּה אוֹמֵר “יֵלֵךְ בִּנְךָ לְאִסְכּוֹלֵי שֶׁלּוֹ”? אֶלָּא יִתְעַדֵּן²⁰¹² בְּנִי שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה יְרָחִים בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וְיַבְרִיא, וְאַחַר־כָּךְ יֵלֵךְ לְאִסְכּוֹלֵי שֶׁלּוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: עֲדַיִן לֹא בָא זִיוָם שֶׁל בָּנָי; מִשִּׁעְבּוּד טִיט וּלְבֵנִים יָצָאוּ — וַאֲנִי נוֹתֵן לָהֶם אֶת־הַתּוֹרָה? אֶלָּא יִתְעַדְּנוּ בָנַי שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים בְּמָן וּבְאֵר וּשְׂלָו וְאַחַר־כָּךְ אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם אֶת־הַתּוֹרָה (קה“ר ג; שהש”ר ב).

כו אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיוּ בָהֶם בַּעֲלֵי־מוּמִים מֵעֲבוֹדַת פָּרֶךְ; שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בְּטִיט וּבִלְבֵנִים, וְהָיְתָה הָאֶבֶן נוֹפֶלֶת עָלָיו מִן הַבִּנְיָן וְשׁוֹבֶרֶת אֶת־יָדוֹ וְקוֹטַעַת²⁰¹³ אֶת־רַגְלוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵינוֹ דִין שֶׁאֶתֵּן אֶת־תּוֹרָתִי לְבַעֲלֵי־מוּמִים. מֶה עָשָׂה? רָמַז לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְיָרְדוּ וְרִפְּאוּ אוֹתָם (תנח' יתרו).

כז אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי”²⁰¹⁴? — הֵא יְתֵרָה²⁰¹⁵ לָמָּה לִּי? מְלַמֵּד שֶׁהִתְנָה²⁰¹⁶ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִם מַעֲשֵׂי בְרֵאשִׁית וְאָמַר לָהֶם: אִם יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה אַתֶּם מִתְקַיְּמִים, וְאִם לָאו — אֲנִי מַחֲזִיר אֶתְכֶם לְתֹהוּ וָבֹהוּ (שבת פח.).

כח “כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים”²⁰¹⁷ — אָמַר רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בְרַ' סִימוֹן: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַרְדֵּס נָטוּעַ שׁוּרָה שֶׁל תְּאֵנִים וְשֶׁל גְּפָנִים וְשֶׁל רִמּוֹנִים וְשֶׁל תַּפּוּחִים, וּמְסָרוֹ לְאָרִיס²⁰¹⁸ וְהָלַךְ לוֹ. לְאַחַר יָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ וְהֵצִיץ בַּפַּרְדֵּס לֵידַע מֶה עָשָׂה — וּמְצָאוֹ מָלֵא חוֹחִים וְדַרְדָּרִים. הֵבִיא קַצָּצִים²⁰¹⁹ לְקֻצּוֹ²⁰²⁰ וְהֵצִיץ בְּאוֹתָם הַחוֹחִים וְרָאָה בָם שׁוֹשַׁנָּה אַחַת שֶׁל וֶרֶד²⁰²¹, נְטָלָהּ וְהֵרִיחַ בָּהּ וְשָׁבַת²⁰²² נַפְשׁוֹ עָלָיו. אָמַר הַמֶּלֶךְ: בִּשְׁבִיל שׁוֹשַׁנָּה זוֹ יִנָּצֵל כָּל הַפַּרְדֵּס. כָּךְ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִשְׁבִיל תּוֹרָה. לְאַחַר כ"ו דוֹרוֹת²⁰²³ הֵצִיץ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ לֵידַע מֶה עָשָׂה — וּמְצָאוֹ מָלֵא מַיִם בְּמָיִם:²⁰²⁴ דּוֹר אֱנוֹשׁ — מַיִם בְּמָיִם; דּוֹר הַמַּבּוּל — מַיִם בְּמָיִם; דּוֹר הַפְּלָגָה — מַיִם בְּמָיִם. וְהֵבִיא קַצָּצִים לְקֻצּוֹ²⁰²⁵. וְרָאָה בוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַחַת שֶׁל וֶרֶד — אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל; נְטָלָּה וְהֵרִיחָה — בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן לָהֶם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְשָׁבַת נַפְשׁוֹ עָלָיו — בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ “נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע”²⁰²⁶. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בִּשְׁבִיל שׁוֹשַׁנָּה זוֹ יִנָּצֵל הַפַּרְדֵּס — בִּזְכוּת תּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל יִנָּצֵל הָעוֹלָם (ויק“ר כג; שהש”ר ב).

כט “וַיֹּאמַר יְיָ מִסִּינַי בָּא” וְגוֹ'²⁰²⁷ — כְּשֶׁנִּגְלָה הַמָּקוֹם לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, לֹא עַל יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד הוּא נִגְלָה, אֶלָּא עַל כָּל־הָאֻמּוֹת. בַּתְּחִלָּה הָלַךְ אֵצֶל בְּנֵי עֵשָׂו וְאָמַר לָהֶם: מְקַבְּלִים אַתֶּם אֶת־הַתּוֹרָה? אָמְרוּ לוֹ: מַה כָּתוּב בָּהּ? אָמַר לָהֶם: לֹא תִרְצָח. אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּל עַצְמוֹ²⁰²⁸ שֶׁל אוֹתוֹ אֲבִיהֶם רוֹצֵחַ הוּא (“וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו”²⁰²⁹) וְלֹא הִבְטִיחוֹ אָבִיו אֶלָּא עַל הַחֶרֶב (“וְעַל־חַרְבְּךָ תִחְיֶה”²⁰³⁰) — אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֶת־הַתּוֹרָה. הָלַךְ לוֹ אֵצֶל בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב וְאָמַר לָהֶם: מְקַבְּלִים אַתֶּם אֶת־הַתּוֹרָה? אָמְרוּ לוֹ: מַה כָּתוּב בָּהּ? אָמַר לָהֶם: לֹא תִנְאָף. אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּל־עַצְמָם שֶׁל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים אֵינָם בָּאִים אֶלָּא מִנִּאוּף (“וַתַּהֲרֶין שְׁתֵּי בְנוֹת־לוֹט מֵאֲבִיהֶן” וְגוֹ'²⁰³¹) — אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֶת־הַתּוֹרָה. הָלַךְ לוֹ אֵצֶל בְּנֵי יִשְׂמָעֵאל, אָמַר לָהֶם: מְקַבְּלִים אַתֶּם אֶת־הַתּוֹרָה? אָמְרוּ לוֹ: מַה כָּתוּב בָּהּ? אָמַר לָהֶם: לֹא תִגְנֹב. אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּל־עַצְמָם שֶׁל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים אֵינָם חַיִּים אֶלָּא מִן הַגְּנֵבָה וּמִן הַגָּזֵל (“פֶּרֶא אָדָם, יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ”²⁰³² ) — אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֶת־הַתּוֹרָה. לֹא הָיְתָה אֻמָּה בָאֻמּוֹת שֶׁלֹּא הָלַךְ וְדִבֶּר וְדָפַק עַל פִּתְחָהּ, אִם יִרְצוּ וִיקַבְּלוּ אֶת־הַתּוֹרָה. וְאַחַר־כָּךְ בָּא לוֹ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, אָמְרוּ לוֹ: “נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע”, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבֲבֹת קֹדֶשׁ, מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ”²⁰³³ (ספרי ברכה; פסיק“ר כ”א).

ל “לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים”²⁰³⁴ — אָמַר רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי: בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לִתֵּן תּוֹרָה בְּסִינַי הָיוּ הֶהָרִים רָצִים וּמְדַיְּנִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, זֶה אוֹמֵר: עָלַי הַתּוֹרָה נִתֶּנֶת וְזֶה אוֹמֵר: עָלַי הַתּוֹרָה נִתָּנֶת; תָּבוֹר²⁰³⁵ בָּא מִבֵּית אֵלִים²⁰³⁶ וְכַרְמֶל מֵאַסְפַּמְיָא, זֶה אוֹמֵר: אֲנִי נִקְרֵאתִי וְזֶה אוֹמֵר: אֲנִי נִקְרֵאתִי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: “לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים”? כֻּלְכֶם הָרִים, אֶלָּא כֻלְּכֶם גַּבְנֻנִּים; כֻּלְכֶם נֶעֶשְׂתָה עֲבוֹדָה זָרָה עַל רָאשֵׁיכֶם; אֲבָל סִינַי שֶׁלֹּא נֶעֶשְׂתָה עֲבוֹדָה־זָרָה עָלָיו — “הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ”²⁰³⁷ (ב"ר צט).

לא סִינַי מֵהֵיכָן בָּא? אָמַר רַ' יוֹסֵי: מֵהַר הַמּוֹרִיָּה נִתְלַשׁ²⁰³⁸ כְּחַלָּה מֵעִסָּה, מִמָּקוֹם שֶׁנֶּעֱקַד יִצְחָק אָבִינוּ: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: הוֹאִיל וְיִצְחָק אֲבִיהֶם נֶעְקַד עָלָיו, נָאֶה לְבָנָיו לְקַבֵּל עָלָיו תּוֹרָה (שו“ט ס”ח ע“פ ביהמ”ד ח"ה).

לבֶ “וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְִּית הָהָר”²⁰³⁹ — אָמַר רַ' אַבְדִּימֵי בַר חַמָּא: מְלַמֵּד שֶׁכָּפָה²⁰³⁸ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא עַל יִשְׂרָאֵל אֶת־הָהָר כְּגִגִּית²⁰⁴⁰, וְאָמַר לָהֶם: אִם אַתֶּם מְקַבְּלִים אֶת־הַתּוֹרָה — מוּטָב, וְאִם לָאו — שָׁם תְּהֵא קְבוּרָתְכֶם (שבת פח; ע"ז ב: ).

לג דָּרַשׁ רַב סִימַאי: בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּימוּ יִשְׂרָאֵל “נַעֲשֶׂה” לְ“נִשְׁמַע” בָּאוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְקָשְׁרוּ לוֹ שְׁנֵי כְתָרִים, אֶחָד כְּנֶגֶד “נַעֲשֶׂה” וְאֶחָד כְּנֶגֶד “נִשְׁמַע”; וְכֵוָן שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, יָרְדוּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים רִבּוֹא מַלְאֲכֵי־חַבָּלָה²⁰⁴¹ וּפֵרְקוּם²⁰⁴², אֱמַר: “וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב”²⁰⁴³.

אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּימוּ יִשְׂרָאֵל “נַעֲשֶׂה” לְ“נִשְׁמַע” יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: מִי גִלָּה לְבָנַי רָז²⁰⁴⁴ זֶה, שֶׁמַּלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ! שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּרֲכוּ יְיָ מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ”¹⁹⁶⁶ — מִתְּחִלָּה “עֹשֵׂי” וְאַחַר־כָּךְ “לִשְׁמֹעַ” (שבת פח).

לד אָמַר רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא אֶת־הַתּוֹרָה צִפּוֹר לֹא צִיֵּץ²⁰⁴⁵, עוֹף לֹא פָרַח, שׁוֹר לֹא גָעָה, אוֹפַנִּים²⁰⁴⁶ לֹא עָפוּ, שְׂרָפִים לֹא אָמְרוּ קָדוֹשׁ, הַיָּם לֹא נִזְדַּעְזֵעַ, הַבְּרִיוֹת לֹא דִבֵּרוּ, אֶלָּא הָעוֹלָם שׁוֹתֵק וּמַחֲרִישׁ — וְיָצָא הַקּוֹל: “אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ”²⁰⁴⁷ (שמ"ר כט).

לה “אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ”²⁰⁴⁸ — לְפִי שֶׁנִּרְאָה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא עַל הַיָּם כְּגִבּוֹר עוֹשֵׂה מִלְחָמָה, וְנִרְאָה לָהֶם בְּסִינַי כְּסוֹפֵר מְלַמֵּד תּוֹרָה, וְנִרְאָה לָהֶם בִּימֵי שְׁלֹמֹה כְּבָחוּר, וְנִרְאָה לָהֶם בִּימֵי דָנִיֵּאל כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: לֹא בִשְׁבִיל שֶׁאַתֶּם רוֹאִים אוֹתִי דְּמֻיּוֹת הַרְבֵּה תְּדַמּוּ שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה אֱלֹהוֹת, אֶלָּא אֲנִי הוּא שֶׁבַּיָּם, אֲנִי הוּא שֶׁבְּסִינַי, אֲנִי הוּא שְׁבְּכָל־מָקוֹם — “אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ”²⁰⁴⁹ (תנח' יתרו; ילק"ש; מכיל' בשלח — שירה ד).

לו “חִכּוֹ מַמְתַּקִּים”²⁰⁵⁰ — אָמְרוּ בְשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל בְּסִינַי “אָנֹכִי” פָּרְחָה נִשְׁמָתָם, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ”²⁰⁵¹. חָזַר הַדִּבֵּר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אַתָּה חַי וְקַיָּם וְתוֹרָתְךָ חַיָּה וְקַיֶּמֶת, וּשְׁלַחְתַּנִי אֵצֶל מֵתִים? — כֻּלָּם מֵתִים! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָזַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא וְהִמְתִּיק לָהֶם אֶת־הַדִּבֵּר. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “קוֹל־יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר”²⁰⁵². אָמַר רַ' חַמָּא בַר חֲנִינָא: " קוֹל־יְיָ בַּכֹּחַ" לְבַחוּרִים, " קוֹל יְיָ בֶּהָדָר" לִתְשִׁישִׁין²⁰⁵³. רַ' לֵוִי אָמָר: אִלּוּ הָיָה כָתוּב: " קוֹל יְיָ בְּכֹחוֹ" — לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמוֹד, אֶלָּא “קוֹל־יְיָ בַּכֹּחַ” — בַּכֹּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד: הַבַּחוּרִים לְפִי כֹחָם, הַזְּקֵנִים לְפִי כֹחָם, הַקְּטַנִּים לְפִי כֹחָם, הַיּוֹנְקִים לְפִי כֹחָם, וְהַנָּשִׁים לְפִי כֹחָן.

תְּנִי רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: תּוֹרָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְיִשְׂרָאֵל הֶחֱזִירָה לָהֶם נַפְשׁוֹתֵיהֶם. הִתְחִילָה הַתּוֹרָה מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל מִן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא, אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, יֵשׁ מֶלֶךְ מַשִּׂיא בִתּוֹ וְהוֹרֵג אֶת־בֶּן־בֵּיתוֹ? — כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שָׂמֵחַ בִּשְׁבִילִי, וּבָנֶיךָ מֵתִים! מִיָּד חָזְרָה נִשְׁמָתָם. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ”²⁰⁵⁴.

דָּבָר אַחֵר: “חִכּוֹ מַמְתַּקִּים”²⁰⁵⁵ — לְמֶלֶךְ שֶׁדִּבֶּר כְּנֶגֶד בְּנוֹ, וְנִתְיָרֵא וְנִשְׁמְטָה²⁰⁵⁶ נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ. כֵּוָן שֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ כָּךְ, שֶׁנִּשְׁמְטָה נַפְשׁוֹ — הִתְחִיל מְגַפֵּף²⁰⁵⁷ וּמְנַשֵּׁק אוֹתוֹ, וּמְפַתֵּהוּ וְאוֹמֵר לוֹ: מַה־לָּךְ? לֹא בְנִי יְחִידִי אַתָּה? לֹא אֲנִי אָבִיךָ? — כָּךְ כְּשֶׁדִּבֶּר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא “אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ”²⁰⁵⁸ — מִיָּד פָּרְחָה נִשְׁמָתָם. כֵּוָן שֶׁמֵּתוּ הִתְחִילוּ הַמַּלְאָכִים מְגַפְּפִים וּמְנַשְּׁקִים אוֹתָם וְאוֹמְרִים לָהֶם: מַה־לָּכֶם? אַל תִּירָאוּ, “בָּנִים אַתֶּם לַיָי אֱלֹהֵיכֶם”²⁰⁵⁹! וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא מַמְתִּיק בְּחִכּוֹ הַדִּבֵּר וְאוֹמֵר לָהֶם: לֹא בָנַי אַתֶּם? אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, עַמִּי אַתֶּם, חֲבִיבִים אַתֶּם לְפָָנָי — וְהִתְחִיל מְפַתֶּה אוֹתָם עַד שֶׁחָזְרָה נִשְׁמָתָם (שהש“ר ו; שמ”ר ה', שם פ"ט).

לז “כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב”²⁰⁶⁰ — אֵלּוּ הַנָּשִׁים²⁰⁶¹. אָמַר לוֹ: אֱמֹר לָהֶן רָאשֵׁי דְבָרִים²⁰⁶², שֶׁהֵן יְכוֹלוֹת לִשְׁמוֹעַ, “וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל”²⁰⁶³ — אֵלוּ הָאֲנָשִׁים²⁰⁶⁴, אָמַר לוֹ: אֱמֹר לָהֶם דִּקְדּוּקֵי דְבָרִים שֶׁהֵם יְכוֹלִין לִשְׁמוֹעַ. דָּבָר אַחֵר: לָמָּה לְנָשִׁים תְּחִלָּה — שֶׁהֵן מִזְדָּרְזוֹת בְּמִצְווֹת. דָּבָר אַחֵר: כְּדֵי שֶׁיִהְיוּ מַנְהִיגוֹת אֶת־בְּנֵיהֶן לְתוֹרָה (שמ"ר כה).

לח וְאָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל־דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא — יָצְאָה נִשְׁמָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ”²⁰⁶⁵. וּמֵאַחַר שֶׁמִּדִּבּוּר רִאשׁוֹן יָצְאָה נִשְׁמָתָם, דִּבּוּר שֵׁנִי הֵיאַךְ קִבֵּלוּ? — הוֹרִיד טַל שֶׁעָתִיד לְהַחֲיוֹת בּוֹ מֵתִים וְהֶחֱיָה אוֹתָם.

וְאָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל־דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא — חָזְרוּ יִשְׂרָאֵל לַאֲחוֹרֵיהֶם י"ב מִיל, וְהָיוּ מַלְאֲכֵי־הַשֵָּׁרת מְדַדִּים²⁰⁶⁶ אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן”²⁰⁶⁷ — אַל תִּקְרֵי “יִדֹּדוּן” אֶלָּא “יְדַדּוּן” (שבת פח).

לט חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַ' יְהוֹשֻׁעַ אָמָר: מָה הַיָּם הַזֶּה, בֵּין גַּל גָּדוֹל לְגַל גָּדוֹל גַּלִּים קְטַנִּים, כָּךְ בֵּין כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר דִּקְדּוּקֶיהָ וְאוֹתִיּוֹתֶיהָ²⁰⁶⁸ שֶׁל תּוֹרָה (ירוש' שקלים ו).

מ “מִי כָל־בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ־הָאֵשׁ” וְגוֹ‘²⁰⁶⁹ — בֹּא וּרְאֵה הֵיאַךְ הַקּוֹל יוֹצֵא אֵצֶל כָּל־יִשְׂרָאֵל, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כֹחוֹ: הַזְּקֵנִים לְפִי כֹחָם, הַבַּחוּרִים לְפִי כֹחָם, הַקְּטַנִּים לְפִי כֹחָם וְהַנָּשִׁים לְפִי כֹחָן. אָמַר רַ’ יוֹסֵי בַר חֲנִינָא: אִם תָּמֵהַּ אַתָּה עַל הַדָּבָר הַזֶּה — לְמַד מִן הַמָּן, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְפִי כֹחַ שֶׁל כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, הַבַּחוּרִים הָיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ כְּלֶחֶם, וְהַזְּקֵנִים — כְּצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ, וְיוֹנְקִים — כְּחָלָב מִשְּׁדֵי אִמָּם, וְהַחוֹלִים — כְּסֹלֶת מְעֹרֶבֶת בִּדְבָשׁ, וְהַגּוֹיִם טוֹעֲמִין אוֹתוֹ מַר כְּגִדִּין²⁰⁷⁰. — וּמָה הַמָּן שֶׁהָיָה מִין אֶחָד, נֶהְפַּךְ לְכַמָּה מִינִין בִּשְׁבִיל צֹרֶךְ כָּל־אֶחָד וְאֶחָד, הַקּוֹל שֶׁהָיָה כֹחַ בּוֹ — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁלֹּא יֻזָּקוּ, הֱוֵי — “יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת”²⁰⁷¹ (שמ"ר ה).

מא בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא אֶת־הַתּוֹרָה בְּסִינַי הֶרְאָה בְקוֹלוֹ לְיִשְׂרָאֵל פִּלְאֵי־פְלָאִים. כֵּיצַד? הָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא מְדַבֵּר וְהַקּוֹל יוֹצֵא וּמְחַזֵּר בְּכָל הָעוֹלָם. יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְעִים אֶת־הַקּוֹל בָּא לָהֶם מִן הַדָּרוֹם — וְהָיוּ רָצִים לְדָרוֹם לְקַבֵּל אֶת־הַקּוֹל מִשָּׁם, נֶהְפַּךְ לָהֶם לְצָפוֹן — וְהָיוּ רָצִים לְצָפוֹן, נֶהְפַּךְ לְמִזְרָח — וְהָיוּ רָצִים לְמִזְרָח, נֶהְפַּךְ לָהֶם לְמַעֲרָב — וְהָיוּ רָצִים לְמַעֲרָב, נֶהְפַּךְ לָהֶם מִן הַשָּׁמַיִם — וְהָיוּ תוֹלִים עֵינֵיהֶם לְשָׁמָיִם, — וְהָיָה הַקּוֹל נֶהְפַּךְ לָהֶם מִן הָאָרֶץ. וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים זֶה לָזֶה: “וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא, וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה?”²⁰⁷².

“וְכָל־הָעָם רֹאִים אֶת־הַקּוֹלֹת”²⁰⁷³ — מַהוּ אֶת־הַקּוֹלֹת? אֶלָּא שֶׁהָיָה הַקּוֹל נֶהְפָּךְ לְשִׁבְעָה קוֹלוֹת, וּמִשִּׁבְעָה לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן. וְלָמָּה לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן? כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ כָל־הָאֻמּוֹת. (שמ“ר ה; תנה”ק).

מב אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ יִתֶּן־אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב”²⁰⁷⁴? כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַגְּבוּרָה²⁰⁷⁵ נֶחֱלַק לְשִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת. תְּנָא דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: “וּכְפַטִּישׁ²⁰⁷⁶ יְפֹצֵץ סָלַע”²⁰⁷⁷ — מַה פַּטִּישׁ זֶה נֶחֱלָק לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת, אַף כָּל־דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא נֶחֱלַק לְשִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת (שבת פח:).

מג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא נֶהְפַּךְ לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן. אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּאָדָם שֶׁמַּכֶּה עַל הַסַּדָּן²⁰⁷⁸ וְהַנִּיצוֹצוֹת נִתָּזוֹת לְכָאן וּלְכָאן. רַ' יוֹסֵי בַר חֲנִינָא אָמָר: כְּאָדָם שֶׁהוּא מַכֶּה בְּפַטִּישׁ עַל הָאֶבֶן וְהַצְּרוֹרוֹת נִתָּזוֹת לְכָאן וּלְכָאן, כָּךְ: “הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב”²⁰⁷⁹ (שם עפ“י ילק”ש).

מד תַּנְיָא: “זָכוֹר” וְ“שָׁמוֹר”²⁰⁸⁰ בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ — מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְאֵין הָאֹזֶן יְכוֹלָה לִשְׁמוֹעַ (ר"ה כז.).

––––––––

מה “וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר”²⁰⁸¹ — שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת־הַכֹּל בְּבַת אֶחָת: מֵמִית וּמְחַיֶּה בְּבַת אֶחָת, מַכֶּה וְרוֹפֵא בְּבַת אֶחָת. אִשָּׁה עַל הַמַּשְׁבֵּר, יוֹרְדֵי הַיָּם וְהוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת וַחֲבוּשִׁים בְּבֵית־הָאֲסוּרִין, אֶחָד בְּמִזְרָח וְאֶחָד בְּמַעֲרָב, וְאֶחָד בְּצָפוֹן, וְאֶחָד בְּדָרוֹם — שׁוֹמֵעַ כֻּלָּם בְּבַת־אֶחָת (שמ"ר כח).

מו “וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר”²⁰⁸² — אָמַר רַ' יִצְחָק: מַה שֶׁהַנְּבִיאִים עֲתִידִים לְהִתְנַבְּאוֹת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר קִבְּלוּ מֵהַר סִינָי, שֶׁכֵּן משֶׁה אוֹמֵר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: “כִּי אֶת־אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם… וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם”²⁰⁸³ — " עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם" לֹא כָתוּב כָּאן ²⁰⁸⁴ אֶלָּא “עִמָּנוּ הַיּוֹם” — אֵלוּ הַנְּשָׁמוֹת הָעֲתִידוֹת לְהִבָּרְאוֹת, שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ, שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה בָהֶן עֲמִידָה; שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ בְאוֹתָהּ שָׁעָה כָּל־אֶחָד וְאֶחָד קִבֵּל אֶת־שֶׁלּוֹ. וְלֹא כָל־הַנְּבִיאִים בִּלְבַד קִבְּלוּ מִסִּינַי נְבוּאָתָם, אֶלָּא אַף הַחֲכָמִים הָעוֹמְדִים בְּכָל־דּוֹר וָדוֹר, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד קִבֵּל אֶת־שֶׁלּוֹ מִסִּינָי (שם).

––––––––

מז כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל הָיָה קוֹלוֹ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְכָל־מַלְכֵי הַגּוֹיִם אֲחָזָתַם רְעָדָה בְּהֵיכְלֵיהֶם וְאָמְרוּ שִׁירָה. נִתְקַבְּצוּ כֻלָּם אֵצֶל בִּלְעָם הָרָשָׁע וְאָמְרוּ לוֹ: מַה קּוֹל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר שָׁמָעְנוּ? מַבּוּל בָּא לָעוֹלָם?…אָמַר לָהֶם: כְּבָר נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. אָמְרוּ לוֹ: שֶׁמָּא מַבּוּל שֶׁל מַיִם אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל מַבּוּל שֶׁל אֵשׁ מֵבִיא. אָמַר לָהֶם: כְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מַשְׁחִית כָּל בָּשָׂר. — אֶלָּא מַה־קּוֹל הֶהָמוֹן הַזֶּה שֶׁשָּׁמָעְנוּ? אָמַר לָהֶם: חֶמְדָּה טוֹבָה יֵשׁ־לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא בְּבֵית גְּנָזָיו, שֶׁהָיְתָה גְנוּזָה אֶצְלוֹ תתקע"ד דּוֹרוֹת²⁰⁸⁵ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְהוּא מְבַקֵשׁ לִתְּנָהּ לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן”²⁰⁸⁶. מִיָּד פָּתְחוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ: “יְיָ יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם”²⁰⁸⁷ (זבח' קטז; ע"י).

––––––––

מח כֵּוָן שֶׁקִּבְּלוּ [יִשְׂרָאֵל] הַתּוֹרָה הִלְבִּישָׁם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא מִזִּיו הֲדָרוֹ. וּמֶה הָיָה הַלְּבוּשׁ? רַ' יוֹחָנָן אָמַר: עֲטָרוֹת הִלְבִּישָׁם; וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: כְּלִי־זַיִן נָתַן לָהֶם, וְהַשֵּׁם הַגָּדֹול חָקוּק עָלָיו, וְכָל יָמִים שֶׁהָיָה בְיָדָם לֹא הָיָה מַלְאַךְ־הַמָּוֶת יָכוֹל לִשְׁלוֹט בָּהֶם (שמ"ר נא).

מט אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה משֶׁה לַמָּרוֹם אָמְרוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מַה־לִּילוּד־אִשָּׁה בֵּינֵינוּ? אָמַר לָהֶם: לְקַבֵּל תּוֹרָה בָּא. אָמְרוּ לְפָנָיו: חֶמְדָּה גְנוּזָה שֶׁגְּנוּזָה לָךְ תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דוֹרוֹת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לִתְּנָה לְבָשָׂר־וָדָם? — “יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה־אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־תְּנָה הוֹדְךָ עַל־הַשָּׁמָיִם…מָה־אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן־אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ?”²⁰⁸⁸ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְמשֶׁה: הַחֲזֵר לָהֶם תְּשׁוּבָה. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא יִשְׂרְפוּנִי בְּהֶבֶל שֶׁבְּפִיהֶם²⁰⁸⁹ . אָמַר לוֹ: אֱחֹז בְּכִסֵּא־כְבוֹדִי וְהַחֲזֵר לָהֶם תְּשׁוּבָה. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, תּוֹרָה, שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִי, מַה כָּתוּב בָּהּ: — “אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם”²⁰⁹⁰. אָמַר לָהֶם: לְמִצְרַיִם יְרַדְתֶּם? לְפַרְעֹה הִשְׁתַּעְבַּדְתֶּם? תּוֹרָה לָמָּה תְהֵא לָכֶם? שׁוּב מַה כָּתוּב בָּהּ: “לֹא־יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים”²⁰⁹¹ — בֵּין הַגּוֹיִם אַתֶּם שְׁרוּיִם, שֶׁעוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה? — שׁוּב מַה כָּתוּב בָּהּ: “לֹא תִשָּׂא”²⁰⁹² — מַשָּׂא וּמַתָּן²⁰⁹³ יֵשׁ בֵּינֵיכֶם? שׁוּב מַה כָּתוּב בָּהּ: “זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקָדְּשׁוֹ”²⁰⁹⁴ — כְּלוּם אַתֶּם עוֹשִׂים מְלָאכָה, שֶׁאַתֶּם צְרִיכִים שְׁבוּת? שׁוּב מַה כָּתוּב בָּהּ: “כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ”²⁰⁹⁵ — אָב וְאֵם יֵשׁ לָכֶם? שׁוּב מַה כָּתוּב בָּהּ: “לֹא תִּרְצָח”, “לֹא תִּנְאָף”, “לֹא תִּגְנֹב”²⁰⁹⁶ — קִנְאָה יֵשׁ בֵּינֵיכֶם? יֵצֶר הָרָע יֵשׁ בֵּינֵיכֶם? — מִיָּד הוֹדוּ לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ אֲדֹנֵנוּ מָה־אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל־הָאָרֶץ”²⁰⁹⁷ — וְאִלּוּ “תְּנָה הוֹדְךָ עַל־הַשָּׁמַיִם” לֹא כָתוּב²⁰⁹⁸. מִיָּד כָּל־אֶחָד וְאֶחָד נַעֲשָׂה לוֹ אוֹהֵב לְמשֶׁה וּמָסַר לוֹ דָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: “עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם”²⁰⁹⁹. וְאַף מַלְאַךְ־הַמָּוֶת מָסַר לוֹ דָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּתֵּן אֶת־הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם”²¹⁰⁰, וְאוֹמֵר: “וַיַּעֲמֹד בֵּין־הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים” וְגוֹ'²¹⁰¹ — וְאִלּוּ לֹא אָמַר לוֹ מִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ? (שבת פ"ט).

נ אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לְמשֶׁה כְּתוּבָה בְאֵשׁ שְׁחוֹרָה²¹⁰² עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה וַחֲתוּמָה וּמְלֻפֶּפֶת²¹⁰³ בְּאֵשׁ, וְעִם שֶׁכּוֹתֵב קִנַּח הַקּוּלְמוּס²¹⁰⁴ בִּשְׂעָרוֹ — וּמִשָּׁם²¹⁰⁵ נָטַל משֶׁה זִיו הַפָּנִים²¹⁰⁶. (ירוש' שקלים; ילק"ש).

נא אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא בָּא שָׂטָן וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, תּוֹרָה הֵיכָן הִיא? אָמַר לוֹ: נְתַתִּיהָ לָאָרֶץ. הָלַךְ אֵצֶל אֶרֶץ, אָמַר לָהּ: תּוֹרָה הֵיכָן הִיא? אָמְרָה לוֹ: “אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ” וְגוֹ‘²¹⁰⁷. הָלַךְ אֵצֶל יָם, וְאָמַר לוֹ: “אֵין עִמָּדִי”²¹⁰⁸. הָלַךְ אֵצֶל תְּהוֹם, וְאָמַר לוֹ: “לֹא בִי הוּא”²¹⁰⁹… חָזַר וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, חִפַּשְׂתִּיהָ בְּכָל הָאָרֶץ וְלֹא מְצָאתִיהָ. אָמַר לוֹ: לֵךְ אֵצֶל בֶּן־עַמְרָם. הָלַךְ אֵצֶל משֶׁה, אָמַר לוֹ: תּוֹרָה שֶׁנָּתַן לְךָ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא הֵיכָן הִיא? אָמַר לוֹ: וְכִי מָה אֲנִי שֶׁנָּתַן לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא תּוֹרָה? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְמשֶׁה: משֶׁה, בַּדַּאי²¹¹⁰ אַתָּה?! אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, חֶמְדָּה גְנוּזָה²¹¹¹ יֶשׁ־לָךְ שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ בְּכָל־יוֹם — אֲִנִי אַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמִי²¹¹²? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְמשֶׁה: הוֹאִיל וּמִעַטְתָּ עַצְמְךָ²¹¹³, תִּקָּרֵא עַל שְׁמֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה עַבְדִּי” וְגוֹ’²¹¹⁴.

וְאָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה משֶׁה לַמָּרוֹם מְצָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁהָיָה קוֹשֵׁר כְּתָרִים²¹¹⁵ לְאוֹתִיּוֹת. אָמַר לוֹ: משֶׁה, אֵין שָׁלוֹם בְּעִירֶךָ²¹¹⁶?! אָמַר לְפָנָיו: כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן שָׁלוֹם לְרַבּוֹ? אָמַר לוֹ: הָיָה לְךָ לְעָזְרֵנִי²¹¹⁷. מִיָּד אָמַר לוֹ: “וְעַתָּה יִגְדַּל־נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ”²¹¹⁸ (שבת פט).

––––––––

נב שָׁאַל רַ' חֲנִינָא בֶּן עָגִיל אֶת רַ' חִיָּא בְּרַ' אַבָּא: מִפְּנֵי מָה בַּדִּבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן “טוֹב”²¹¹⁹ וּבַדִּבְּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת נֶאֱמַר בָּהֶן “טוֹב”? אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי לָמָּה נֶאֱמַר בָּהֶן “טוֹב”? שְׁאָלֵנִי אִם נֶאֱמַר בָּהֶן “טוֹב” אִם לָאו? שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אִם נֶאֱמַר בָּהֶן טוֹב אִם לָאו. כַּלֵּךְ²¹²⁰ אֵצֶל רַ' תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי, שֶׁהָיָה רָגִיל אֵצֶל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שֶׁהָיָה בָקִי²¹²¹ בְּאַגָּדָה. הָלַךְ אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ: מִמֶּנּוּ לֹא שָׁמַעְתִּי, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לִי שְׁמוּאֵל בַּר נַחוּם: הוֹאִיל וְסוֹפָם לְהִשְׁתַּבֵּר. — וְכִי סוֹפָם לְהִשְׁתַּבֵּר מַה הִיא? אָמַר רַב אָשֵׁי: חָס וְשָׁלוֹם, פָּסְקָה²¹²² טוֹבָה מִיִּשְׂרָאֵל! (ב"ק נד, נה).

נג מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם: מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם גּוֹזֵר גְּזֵרָה, סָפֵק מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, סָפֵק אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ; וְאִם תִּמְצֵי²¹²³ לוֹמַר מְקַיְּמִין אוֹתָהּ — בְּחַיָּיו מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, בְּמוֹתוֹ אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ; וְאִלּוּ משֶׁה רַבֵּנוּ גָּזַר כַּמָּה גְזֵרוֹת וְתִקֵּן כַּמָּה תַּקָּנוֹת — וְקַיָּמוֹת הֵן לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים (שבת ל).

נד בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְמִדַּת²¹²⁴ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם²¹²⁵: מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אָדָם מוֹכֵר חֵפֶץ לַחֲבֵרוֹ — מוֹכֵר עָצֵב וְלוֹקֵח²¹²⁶ שָׂמֵחַ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא אֵינוֹ כֵן: נָתַן לָהֶם תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל — וְשָׂמֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל־תַּעֲזֹבוּ”²¹²⁷ (בר' ה).

נה דָּרַשׁ גְּלִילִי אֶחָד לִפְנֵי רַב חִסְדָּא: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁנָּתַן תּוֹרָה מְשֻׁלֶּשֶׁת²¹²⁸ לְעַם מְשֻׁלָּשׁ²¹²⁹ עַל יְדֵי שְׁלִישִׁי²¹³⁰ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי²¹³¹ בְּחֹדֶשׁ שְׁלִישִׁי²¹³² (שבת פח).

ז. נָדָב וַאֲבִיהוּא

נו “וְאֶל־משֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל־יְיָ אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדַב וַאֲבִיהוּא”²¹³³ — הָיוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ תְּחִלָּה, וְנָדָב וַאֲבִיהוּא מְהַלְּכִים אַחֲרֵיהֶם, וְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם. אָמַר לוֹ נָדָב לַאֲבִיהוּא: אֵימָתַי יָמוּתוּ שְׁנֵי זְקֵנִים הַלָּלוּ וַאֲנִי וְאַתָּה נַנְהִיג אֶת־הַדּוֹר? אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: “אַל־תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר”²¹³⁴ — נִרְאֶה מִי קוֹבֵר אֶת־מִי.

אָמַר רַב פַּפָּא: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת; הַרְבֵּה סְיָחִים²¹³⁵ מֵתוּ וְנַעֲשׂוּ עוֹרוֹתֵיהֶם שְׁטִיחִין²¹³⁶ עַל גַּבֵּי אִמּוֹתֵיהֶם (סנה' נב.; ויק"ר כ).

ח. חֵטְא הָעֵגֶל

נז “וַיַּרְא הָעָם כִּי־בשֵׁשׁ משֶׁה”²¹³⁷ — בָּאוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְלֹא יָרַד משֶׁה. בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה משֶׁה לַמָּרוֹם, אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ אֲנִי בָא. לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם נִתְכַּנְּסוּ אַרְבָּעִים אֶלֶף [עֵרֶב רַב] שֶׁעָלוּ עִם יִשְׂרָאֵל, וּשְׁנֵי חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם עִמָּהֶם, וּשְׁמוֹתָם יוֹנוֹס וְיֻמְבְּרוֹס, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים לִפְנֵי פַרְעֹה כָּל אוֹתָם כְּשָׁפִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב; “וַיַּעֲשׂוּ גַם־הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם”²¹³⁸. וְנִקְהֲלוּ כֻלָּם עַל אַהֲרֹן וְאָמְרוּ: שׁוּב אֵינוֹ יוֹרֵד. אָמְרוּ לָהֶם אַהֲרֹן וָחוּר: עַכְשָׁו יוֹרֵד מִן הָהָר. לֹא הִשְׁגִּיחוּ²¹³⁹. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בָּא שָׂטָן וְעִרְבֵּב²¹⁴⁰ אֶת־הָעוֹלָם, אָמַר לָהֶם: משֶׁה רַבְּכֶם הֵיכָן הוּא? אָמְרוּ לוֹ: עָלָה לַמָּרוֹם. אָמַר לָהֶם: “בָּאוּ שֵׁשׁ”, וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלָיו; מֵת — וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלָיו. הֶרְאָה לָהֶם דְּמוּת מִטָּתוֹ שֶׁל משֶׁה תְּלוּיָה בַאֲוֵיר בֵּין הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְהָיוּ מַרְאִים בְּאֶצְבַּע וְאָמָרוּ: “כִּי־זֶה משֶׁה הָאִישׁ”²¹⁴¹.

מִיָּד עָמַד חוּר וְגָעַר בָּהֶם וְאָמַר: קְשֵׁי־עֹרֶף, אֵין אַתֶּם נִזְכָּרִים כַּמָּה נִסִּים עָשָׂה לָכֶם! — עָמְדוּ עָלָיו וַהֲרָגוּהוּ.

נִתְכַּנְּסוּ עַל אַהֲרֹן, אָמְרוּ לוֹ: אִם תַּעֲשֶׂה לָנוּ אֱלֹהִים — מוּטָב, וְאִם לָאו — אָנוּ עוֹשִׂים לְךָ כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂינוּ לְחוּר. כְּשֶׁרָאָה אַהֲרֹן כָּךְ נִתְיָרֵא וְהִתְחִיל מַעֲסִיקָם בִּדְבָרִים. אָמַר לָהֶם: “פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם”²¹⁴². דָּבָר קָשֶׁה אָמַר לָהֶם, שֶׁהַנָּשִׁים מִתְעַכְּבוֹת בּוֹ. הָלְכוּ אֵֶצל הַנָּשִׁים, עָמְדוּ עֲלֵיהֶם וְאָמְרוּ: חָס־וְשָׁלוֹם, שֶׁנִּכְפֹּר²¹⁴³ בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁעָשָׂה לָנוּ כָּל הַנִּסִּים וְהַגְּבוּרוֹת הָאֵלּוּ וְנַעֲשֶׂה עֲבוֹדָה־זָרָה? כֵּוָן שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ לָהֶם — “וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל־הָעָם אֶת־נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם”²¹⁴⁴ [שֶׁלָּהֶם].

אָמַר רַ' יִרְמְיָה: כְּשֶׁהֵבִיאוּ הַנְּזָמִים תָּלָה²¹⁴⁵ אַהֲרֹן עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְאָמָר: “אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת־עֵינַי הַיּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם”²¹⁴⁶ — אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת־כָּל־הַמַּחֲשָׁבוֹת, שֶׁבְּעַל־כָּרְחִי אֲנִי עוֹשֶׂה. הִשְׁלִיךְ לָאֵשׁ וּבָאוּ הַחַרְטֻמִּים וְעָשׂוּ בְלַהֲטֵיהֶם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִיכָה הָיָה, שֶׁנִּתְמַכְמֵךְ²¹⁴⁷ בְּבִנְיָן, זֶה שֶׁהִצִּילוֹ משֶׁה מִן הַלְּבֵנִים²¹⁴⁸, נָטַל לוּחַ שֶׁכָּתוּב עָלָיו: “עֲלֵה שׁוֹר!” הִשְׁלִיכוֹ לְתוֹךְ הַכּוּר בֵּין הַנְּזָמִים — וְיָצָא הָעֵגֶל, כְּשֶׁהוּא נוֹעֵר וּמְקַרְטֵעַ²¹⁴⁹. הִתְחִילוּ אוֹמְרִים: “אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל”²¹⁵⁰.

“וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ”²¹⁵¹ — בִּקְשׁוּ לִבְנוֹת עִמּוֹ. אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּ לִי, וַאֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ מֵעַצְמִי, שֶׁאֵין כְּבוֹדוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, שֶׁיִּבְנֵהוּ אַחֵר עִמִּי. אַהֲרֹן נִתְכַּוֵּן: עַד שֶׁאֲנִי בוֹנֶה אוֹתוֹ — משֶׁה יוֹרֵד. כְּשֶׁבָּנָה וְלֹא יָרַד משֶׁה — קָרָא: “חַג לַייָ מָחָר”²¹⁵². אָמַר: יִדָּחֶה הַדָּבָר עַד לְמָחָר. פָּתְחוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת וְאָמָרוּ: “שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם”²¹⁵³; וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ צֹוַחַת: “מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו”²¹⁵⁴ (תנח' תשא; תנה“ק; שבת פט.; שמ”ר מא).

נח “וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל־משֶׁה לֶךְ־רֵד”²¹⁵⁵ — בִּנְזִיפָה²¹⁵⁶ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: יְרִידָה הִיא לָךְ. אָמַר לוֹ משֶׁה: רִבּוֹנִי! מַה סִּרְחוֹנִי²¹⁵⁷? אָמַר לוֹ: “שִׁחֵת עַמְּךָ”²¹⁵⁸. אָמַר לוֹ משֶׁה: וְכִי עַמִּי הֵם? “וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל”²¹⁵⁹. וּמַה חָטָאוּ? אָמַר לוֹ: “וַיָּמִירוּ אֶת־כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר”²¹⁶⁰. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! הָעֵגֶל הַזֶּה טוֹב הוּא לְסַיֵּעַ²¹⁶¹ לָךְ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: מַה מְּסַיֵּעַ לִי? אָמַר משֶׁה: אַתָּה מַשִּׁיב רוּחוֹת וְהוּא מוֹרִיד גְּשָׁמִים; אַתָּה מַזְרִיחַ חַמָּה וְהוּא — לְבָנָה; אַתָּה מַעֲלֶה אִילָנוֹת וְהוּא מַצְמִיחַ צְמָחִים. אָמַר לוֹ: משֶׁה, אַף אַתָּה טוֹעֶה בָּעֵגֶל כְּמוֹתָם! אָמַר לוֹ משֶׁה: אִם כֵּן — אֵין בּוֹ מַמָּשׁ, הוּא אוֹכֵל עֵשֶׂב וְעוֹמֵד לִשָּׁחֵט — “לָמָה יְיָ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ?”²¹⁶² (תנח' תשא; שמ"ר מג).

נט “לֵךְ־רֵד”²¹⁶³ — אָמַר רַ' יִצְחָק: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא “לֵךְ־רֵד”, חָשְׁכוּ פָּנָיו שֶׁל משֶׁה וְנַעֲשָׂה כְסוֹמֵא²¹⁶⁴ מִן הַצָּרוֹת וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מָקוֹם לֵירֵד, וְהָיוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מְבַקְשִׁים לְהָרְגוֹ. אָמָרוּ: הֲרֵי הַשָּׁעָה לְהָרְגוֹ. יָדַע הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא מָה הַמַּלְאָכִים מְבַקְשִׁים לַעֲשׂוֹת לוֹ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא? אָמְרוּ בְּשֵׁם רַ' אַבָּא בַּר אַיְבוּ: פָּתַח לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא פִּשְׁפָּשׁ²¹⁶⁵ מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ וְאָמַר: “לֵךְ־רֵד”.

בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעַאי אָמָרוּ: כֵּוָן שֶׁבָּא משֶׁה לֵירֵד בָּאוּ הַמַּלְאָכִים לְהָרְגוֹ. מֶה עָשָׂה? אָחַז בְּכִסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא וּפָרַשׂ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא טַלִּיתוֹ עָלָיו, שֶׁלֹּא יַחְבְּלוּהוּ²¹⁶⁶ (שמ"ר מב).

ס “לֵךְ־רֵד”²¹⁶⁷ — אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְמשֶׁה: משֶׁה, רֵד מִגְּדֻלָּתֶךָ; כְּלוּם נָתַתִּי לְךָ גְדֻלָּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְעַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל חָטָא, אַתָּה לָמָּה לִּי? מִיָּד תָּשַׁשׁ²¹⁶⁸ כֹּחוֹ שֶׁל משֶׁה וְלֹא הָיָה לוֹ כֹחַ לְדַבֵּר. כֵּוָן שֶׁאָמַר לוֹ: “הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם”²¹⁶⁹, אָמַר משֶׁה: דָּבָר זֶה תָּלוּי בִּי — מִיָּד עָמַד וְנִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים. מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׁר־וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְהָיָה מַכֵּהוּ מַכָּה גְדוֹלָה, וְהָיָה אוֹהֲבוֹ יוֹשֵׁב לְפָנָיו וּמִתְיָרֵא לוֹמַר לוֹ דָבָר. כֵּוָן שֶׁאָמַר הַמֶּלֶךְ: “אִלְמָלֵא אוֹהֲבִי זֶה שֶׁיּוֹשֵׁב לְפָנַי — הֲרַגְתִּיךָ”. אָמַר: דָּבָר זֶה תָּלוּי בִּי — מִיָּד עָמַד וְהִצִּילוֹ.

“וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי”²¹⁷⁰ — אָמַר רַ' אַבָּהוּ: אִלְמָלֵא מִקְרָא כָתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ²¹⁷¹: מְלַמֵּד, שֶׁתְּפָסוֹ משֶׁה לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא, כִּבְיָכוֹל²¹⁷², כְּאָדָם שֶׁתּוֹפֵס אֶת־חֲבֵרוֹ בְּבִגְדּוֹ, וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֵין אֲנִי מַנִּיחֲךָ עַד שֶׁתִּמְחַל וְתִסְלַח לְיִשְׂרָאֵל. (ברא' לב).

סא “וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וַיִחַר־אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם”²¹⁷³ — וְכִי משֶׁה הָיָה תוֹפֵס בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא, שֶׁהוּא אוֹמֵר “הַנִּיחָה לִּי”? אֶלָּא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְהִכְנִיסוֹ לְקִיטוֹן²¹⁷⁴ וּמַתְחִיל לְבַקֵּשׁ לְהַכּוֹתוֹ, וְהָיָה הַמֶּלֶךְ מְצַעֵק מִן הַקִּיטוֹן: הַנִּיחוּ לִי שֶׁאַכֶּנּוּ. וְהָיָה הַפַּדְגּוֹג²¹⁷⁵ שֶׁל בְּנוֹ עוֹמֵד בִּטְרַקְלִין. אָמַר הַפַּדְגּוֹג: הַמֶּלֶךְ וּבְנוֹ לִפְנִים בְּקִיטוֹן, — לָמָּה הוּא אוֹמֵר: “הַנִּיחוּ לִּי”? אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהַמֶּלֶךְ מְבַקֵּשׁ שֶׁאֵלֵךְ וַאֲפַיְּסֶנּוּ²¹⁷⁶ עַל בְּנוֹ, לְכָךְ הוּא מְצַעֵק “הַנִּיחָה לִּי”. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְמשֶׁה: “וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי”. אָמַר משֶׁה: מִפְּנֵי קָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא רוֹצֶה שֶׁאֲפַיֵּס עַל יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר “וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי”. מִיָּד הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, הָוֵי “וַיְחַל משֶׁה, אֶת־פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו”²¹⁷⁷.

“וַיְחַל משֶׁה”²¹⁷⁸ — אָמַר רַ' חִיָּא: לֹא הִנִּיחַ משֶׁה זָוִית בָּרָקִיעַ, שֶׁלֹּא נִתְחַבֵּט²¹⁷⁹ בָּהּ.

“חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה”²¹⁸⁰ — אָמַר רַ' יִצְחָק: עָשָׂה משֶׁה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ כוֹעֵס עַל יִשְׂרָאֵל. כֵּוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא כָּךְ אָמַר לוֹ: משֶׁה, שְׁתֵּי הַפָּנִים בְּכָעַס? אֲנִי וְאַתָּה כּוֹעֲסִים עֲלֵיהֶם? — לֹא יְהוּ שְׁתֵּי הַפָּנִים בְּכָעַס! אֶלָּא כְּשֶׁאֶהְיֶה נוֹתֵן רוֹתְחִים הֱוֵי נוֹתֵן צוֹנְנִים, וּכְשֶׁתְּהֵא נוֹתֵן רוֹתְחִים אֶהְיֶה נוֹתֵן צוֹנְנִים. אָמַר לוֹ משֶׁה:: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב בָּנֶיךָ, וְאֵין אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶלָּא מִי שֶׁיְלַמֵּד עֲלֵיהֶם סַנֵּגוֹרְיָא (שמ“ר מב; דב”ר ג; ילק"ש תשא).

סב “לָמָה יְיָ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם”²¹⁸¹ — מָה רָאָה לְהַזְכִּיר כָּאן יְצִיאַת מִצְרָיִם? אֶלָּא אָמַר משֶׁה: רִבּוֹן הָעוֹלָם, מֵהֵיכָן הוֹצֵאתָ אוֹתָם? — מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיוּ כֻלָּם עוֹבְדֵי טְלָאִים.

אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: מָשָׁל לְחָכָם שֶׁפָּתַח לִבְנוֹ חֲנוּת שֶׁל בְּשָׂמִים בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת; הַמָּבוֹי עָשָׂה שֶׁלּוֹ, וְהָאֻמָּנוּת עָשְׂתָה שֶׁלָּהּ, וְהַנַּעַר כְּבָחוּר עָשָׂה שֶׁלּוֹ — יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה. בָּא אָבִיו וּתְפָסוֹ עִם הַזּוֹנָה. הִתְחִיל הָאָב צוֹעֵק וְאוֹמֵר: הוֹרֶגְךָ אָנִי! הָיָה שָׁם אוֹהֲבוֹ. אָמַר לוֹ: אַתָּה אִבַּדְתָּ הַנַּעַר וְאַתָּה צוֹעֵק כְּנֶגְדּוֹ. הִנַּחְתָּ כָל הָאֻמָּנֻיּוֹת וְלֹא לִמַּדְתּוֹ אֶלָּא בַשָּׂם, וְהִנַּחְתָּ כָל־הַמְּבוֹאוֹת וְלֹא פָתַחְתָּ לּוֹ חֲנוּת אֶלָּא בְשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת. כָּךְ אָמַר משֶׁה: רִבּוֹן הָעוֹלָם, הִנַּחְתָּ כָל־הָעוֹלָם וְלֹא שִׁעְבַּדְתָּ בָנֶיךָ אֶלָּא בְמִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים טְלָאִים, וְלָמְדוּ מֵהֶם בָּנֶיךָ וְאַף הֵם עָשׂוּ הָעֵגֶל. לְפִיכָךְ אָמָר: “אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם”²¹⁸² — דַּע מֵהֵיכָן הוֹצֵאתָ אוֹתָם (שמ"ר מג).

סג אָמְרוּ דְבֵי רַ' יַנַּאי: כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ²¹⁸³ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל…הוּא גָרַם שֶׁעָשׂוּ אֶת־הָעֵגֶל…אֵין אֲרִי נוֹהֵם²¹⁸⁴ מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן²¹⁸⁵ אֶלָּא מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל בָּשָׂר.

אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיְתָה לוֹ פָּרָה כְּחוּשָׁה וּבַעֲלַת אֵבָרִים²¹⁸⁶, הֶאֱכִילָהּ כַּרְשִׁינִים²¹⁸⁷ וְהָיְתָה מְבַעֶטֶת בּוֹ. אָמַר לָהּ: מִי גָרַם לָךְ שֶׁתְּהֵא מְבַעֶטֶת בִּי — אֶלָּא כַרְשִׁינִים שֶׁהֶאֱכַלְתִּיךְ.

אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מָשָׁל לְאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן, הִרְחִיצוֹ וְסָכוֹ וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ וְתָלָה לוֹ כִּיס עַל צַוָּארוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ עַל פֶּתַח שֶׁל זוֹנוֹת. מַה־יַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלּא יֶחֱטָא?

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא וְהוֹדָה לוֹ לְמשֶׁה? שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל”²¹⁸⁸ (בר' לד.).

סד “זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ”²¹⁸⁹ — אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אִלְמָלֵי נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ הָיִיתִי אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁשָּׁמַיִם וָאָרֶץ בְּטֵלִים כָּךְ שְׁבוּעָתְךָ בְטֵלָה; עַכְשָׁו שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל — מַה־שִּׁמְךָ הַגָּדוֹל חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, כָּךְ שְׁבוּעָתְךָ קַיֶּמֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

“וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי”²¹⁹⁰ — “אֲשֶׁר אָמַרְתָּ” לֹא נֶאֱמַר — אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בֶּן־נַחֲמָנִי: כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ לִּי: לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁמִי, הָלַכְתִּי וְאָמַרְתִּי לֶָהֶם בִּשְׁמֶךָ — עַכְשָׁו מָה אֲנִי אוֹמֵר לָהֶם²¹⁹¹?

“מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְיָ”²¹⁹² — “יָכֹל יְיָ” לֹא נֶאֱמַר — אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: עַכְשָׁו יֹאמְרוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם — תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ כִּנְקֵבָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַצִּילָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: בֶּן־עַמְרָם, וַהֲלֹא כְבָר רָאוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לָהֶם עַל הַיָּם? אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עֲדַיִן יֵשׁ לָהֶם לוֹמַר: לִפְנֵי מֶלֶךְ אֶחָד יָכֹל לַעֲמֹד, לִפְנֵי שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד. אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִנַּיִן שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא וְהוֹדָה לוֹ לְמשֶׁה? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ”²¹⁹³ — תְּנָא דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: כִּדְבָרֶיךָ, עֲתִידִים אֻמּוֹת־הָעוֹלָם לוֹמַר כֵּן. אַשְׁרֵי הַתַּלְמִיד שֶׁרַבּוֹ מוֹדֶה לוֹ!

“וְאוּלָם חַי־אָנִי”²¹⁹⁴ — אָמַר רָבָא אָמַר רַ' יִצְחָק: מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְמשֶׁה: משֶׁה, הֶחֱיִיתַנִי בִדְבָרֶיךָ. (בר' לב.; ע"י).

סה בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְמשֶׁה אֶת־הַלּוּחוֹת הָיוּ סוֹבְלִין אֶת־עַצְמָם²¹⁹⁵; כֵּוָן שֶׁיָּרַד וְקָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וְרָאָה אֶת־הָעֵגֶל, פָּרַח אוֹתוֹ הַכְּתָב מֵעֲלֵיהֶם וְנִמְצְאוּ כְבֵדִים עַל יָדָיו שֶׁל משֶׁה. מִיָּד — “וַיִּחַר־אַף משֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו אֶת־הַלֻּחוֹת”²¹⁹⁶ (תנח' תשא).

סו תַּנְיָא: כְּשֶׁעָלָה משֶׁה לַמָּרוֹם מְצָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא שֶׁיּוֹשֵׁב וְכוֹתֵב “אֶרֶךְ אַפַּיִם”, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֶרֶךְ אַפַּיִם לְצַדִּיקִים? אָמַר לוֹ: אַף לִרְשָׁעִים. אָמַר לְפָנָיו: רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ! אָמַר לוֹ: עַתָּה תִרְאֶה שֶׁתִּצְטָרֵךְ לְכָךְ. כְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל [בָּעֵגֶל], אָמַר לוֹ: לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִּי: אֶרֶךְ אַפַּיִם לְצַדִּיקִים? אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, וְלֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִּי: אַף לִרְשָׁעִים! וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה יִגְדַּל־נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ"²¹⁹⁷ (סנה' קיא).

סז “וְשָׁב אֶל־הַמַּחֲנֶה” וְגוֹ‘²¹⁹⁸ — אָמַר רַ’ אַבָּהוּ: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְמשֶׁה: עַכְשָׁו יֹאמְרוּ: הָרַב בְּכַעַס וְתַלְמִיד בְּכַעַס, יִשְׂרָאֵל מַה־תְּהֵא עֲלֵיהֶם? אִם אַתָּה מַחֲזִיר הָאֹהֶל לִמְקוֹמוֹ — מוּטָב, וְאִם לָאו — יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן תַּלְמִידְךָ מְשָׁרֵת תַּחְתֶּיךָ (בר' סג:).

––––––––

סח “וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם”²¹⁹⁹ — אָמַר רַ' יִצְחָק: אֵין לְךָ כָּל פֻּרְעָנוּת וּפֻרְעָנוּת שֶׁבָּאָה לָעוֹלָם שֶׁאֵין בָּהּ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּהֶכְרַע לִיטְרָא שֶׁל עֵגֶל הָרִאשׁוֹן²²⁰⁰.

רַב יוּדָן בְּשֵׁם רַב אַסִּי אָמָר: אֵין לְךָ כָּל דּוֹר וָדוֹר שֶׁלֹּא נָטַל אוּנְקְיָא²²⁰¹ אַחַת שֶׁל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל (סנה' קב.; שמ“ר מ”ג; קה"ר ט).

ח. הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו²²⁰²

סט “תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן”²²⁰³ — אָמַר רַ' לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְמשֶׁה: “עֲשֵׂה לִי מִשְׁכָּן”, הָיָה לוֹ לְהָבִיא אַרְבָּעָה קֻנְדֵּסִים²²⁰⁴ וְלִמְתּוֹחַ אֶת־הַמִּשְׁכָּן עֲלֵיהֶם; אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְמשֶׁה לְמַעְלָה אֵשׁ אֲדֻמָּה, אֵשׁ יְרֻקָּה, אֵשׁ שְׁחוֹרָה, אֵשׁ לְבָנָה וְאָמַר לוֹ: עֲשֵׂה לִי מִשְׁכָּן. אָמַר לוֹ משֶׁה לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים! וְכִי מֵאַיִן יֶשׁ־לִי אֵשׁ אֲדֻמָּה, אֵשׁ יְרֻקָּה, אֵשׁ שְׁחוֹרָה, אֵשׁ לְבָנָה? אָמַר לוֹ: “בְּתַבְנִיתָם²²⁰⁵ אֲשֶׁר־אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר”²²⁰⁶ (פסיק' דר"כ, ד: ).

ע “וְעָשִׂיתָ אֶת־הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן”²²⁰⁷ — וּמֵהֵיכָן הָיוּ הַקְּרָשִׁים? יַעֲקֹב אָבִינוּ נָטַע אוֹתָם. בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם, אָמַר לְבָנָיו: בָּנָי! עֲתִידִים אַתֶּם לְהִגָּאֵל מִכָּאן וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא עָתִיד לוֹמַר לָכֶם מִשֶּׁאַתֶּם נִגְאָלִים, שֶׁתַּעֲשׂוּ לוֹ אֶת־הַמִּשְׁכָּן; אֶלָּא עִמְדוּ וְנִטְעוּ אֲרָזִים מֵעַכְשָׁו, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיֹּאמַר לָכֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ אֶת־הַמִּשְׁכָּן — יִהְיוּ הָאֲרָזִים מְתֻקָּנִים לָכֶם. מִיָּד עָמְדוּ וְנָטְעוּ וְעָשׂוּ כֵן. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶת־הַקְּרָשִׁים” — אוֹתָן שֶׁהִתְקִין לָהֶם אֲבִיהֶם (תנח' תרומה).

עא אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא: קְרָסִים²²⁰⁸ שֶׁל זָהָב בְּלוּלָאוֹת הָיוּ נִרְאִים בְּמִשְׁכָּן כְּכוֹכָבִים הַקְּבוּעִים בָּרָקִיעַ (פסיק' דר"כ, ה.).

––––––––

עב “וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה”²²⁰⁹ — בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה משֶׁה בָּהָר וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא [צִוָּהוּ עַל] מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה נִתְקַשָּׁה בוֹ משֶׁה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: הֲרֵי אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא? הֶרְאָה לוֹ אֵשׁ לְבָנָה, אֵשׁ אֲדֻמָּה, אֵשׁ שְׁחוֹרָה, אֵשׁ יְרֻקָּה, וְעָשָׂה מֵהֶן אֶת־הַמְּנוֹרָה, גְּבִיעֶיהָ, כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ וְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים, וְאָמַר לוֹ: “וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה” — שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא מַרְאֶה לוֹ בְּאֶצְבָּע (תנה"ק שמיני).

עג — “שִׁבְעָה־אֵלֶּה עֵינֵי יְיָ הֵמָּה²²¹⁰ מְשׁוֹטְטִים בְּכָל־הָאָרֶץ”²²¹¹ — כְּנֶגֶד שִׁבְעַת כּוֹכָבִים שֶׁמְּשׁוֹטְטִין בְּכָל הָאָרֶץ (שם).

עד “בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת־הַנֵּרֹת”²²¹² — אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, לָנוּ אַתָּה אוֹמֵר שֶׁנָּאִיר לְפָנֶיךָ? אַתָּה הוּא אוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהָאוֹרָה דָּרָה אֶצְלֶךָ — וְאַתָּה אוֹמֵר “אֶל־מוּל פְּנֵי הַמְּנֹרָה”²²¹³! — הָוֵי “כִּי־אַתָּה תָּאִיר נֵרִי”²²¹⁴. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: לֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לָכֶם, אֶלָּא שֶׁתָּאִירוּ לִי כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵאַרְתִּי לָכֶם. מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְפִקֵּחַ וְסוֹמֵא שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדָּרֶךְ. אָמַר לוֹ פִקֵּחַ לְסוֹמֵא: כְּשֶׁנִּכָּנֵס לְתוֹךְ הַבַּיִת צֵא וְהַדְלֵק לִי אֶת־הַנֵּר הַזֶּה וְהָאֵר לִי. אָמַר לוֹ הַסּוֹמֵא: בְּטוֹבָתְךָ²²¹⁵, כְּשֶׁהָיִיתִי בַדֶּרֶךְ אַתָּה הָיִיתָ מְסַמְּכֵנִי, עַד שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת אַתָּה הָיִיתָ מְלַוֶּה אוֹתִי, וְעַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר: הַדְלֵק לִי אֶת־הַנֵּר וְהָאֵר לִי! אָמַר לוֹ הַפִּקֵּחַ: שֶׁלֹּא תְהֵא מַחֲזִיק לִי טוֹבָה²²¹⁶ שֶׁהָיִיתִי מְלַוְּךָ בַּדֶּרֶךְ — לְכָךְ אָמַרְתִּי לָךְ: “הָאֵר לִי” (במ"ר טו).

עה רַ' אֲבִינָא אָמַר: הַגַּלְגַּל הַזֶּה שֶׁל חַמָּה אֶחָד מִמְּשַׁמְּשַׁי הוּא, וּבְשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵאת לָעוֹלָם אֵין כָּל בִּרְיָה יְכוֹלָה לָזוּן²²¹⁷ עֵינֶיהָ מִמֶּנָּה — וּלְאוֹרְךָ אֲנִי צָרִיךְ? הַבָּרָק הַזֶּה אֶחָד מִתּוֹלְדוֹת הָאֵשׁ שֶׁל מַעְלָה הוּא, וּמִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ מַבְהִיק אוֹרוֹ — וּלְאוֹרְךָ אֲנִי צָרִיךְ? אָמַר רַ' אַחָא: “יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר”²²¹⁸ — לֹא בָאתִי אֶלָּא לְזַכּוֹתֶךָ.

רַ' בֶּרֶכְיָה אָמָר: הַגַּלְגַּל הַזֶּה שֶׁל עַיִן, אֵין אָדָם רוֹאֶה מִתּוֹךְ הַלָּבָן שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ, אֶלָּא מִתּוֹךְ הַשָּׁחוֹר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: מַה מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה בָּרָאתִי לְךָ אוֹרָה — וּלְאוֹרְךָ אֲנִי צָרִיךְ?

דָּבָר אַחֵר: בָּשָׁר־וְדָם מַדְלִיק נֵר מִנֵּר דָּלוּק, שֶׁמָּא יוּכַל לְהַדְלִיק נֵר מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ? שֶׁנֶּאֱמַר: “וְחשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם”²²¹⁹ מַה כָּתוּב אַחֲרָיו: “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר”²²²⁰ — וּמִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ הוֹצֵאתִי אוֹרָה — וַאֲנִי צָרִיךְ לְאוֹרָה שֶׁלָּכֶם? לֹא אָמַרְתִּי לָךְ אֶלָּא לְעַלּוֹת אוֹתְךָ²²²¹ — “לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד” (ויק“ר לא; במ”ר טו).

––––––––

עו אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: בְּצַלְאֵל — עַל שֵׁם חָכְמָתוֹ נִקְרָא. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְמשֶׁה: לֵךְ אֱמָר־לוֹ לִבְצַלְאֵל: עֲשֵׂה לִי מִשְׁכָּן, אָרוֹן וְכֵלִים, — הָלַךְ משֶׁה וְהָפַךְ²²²² וְאָמַר לוֹ: עֲשֵׂה אָרוֹן וְכֵלִים וּמִשְׁכָּן. אָמַר לוֹ: משֶׁה רַבֵּנוּ! מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת וְאַחַר־כָּךְ מַכְנִיס לְתוֹכוֹ כֵּלִים, וְאַתָּה אוֹמֵר: עֲשֵׂה לִי אָרוֹן וְכֵלִים וּמִשְׁכָּן; כֵּלִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לְהֵיכָן אַכְנִיסֵם? שֶׁמָּא כָּךְ אָמַר לְךָ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: עֲשֵׂה מִשְׁכָּן, אָרוֹן וְכֵלִים. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא בְצֵל־אֵל הָיִיתָ וְיָדָעְתָּ! (בר' נה).

עז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: יוֹדֵעַ הָיָה בְּצַלְאֵל לְצָרֵף אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָהֶן שָׁמַיִם וָאָרֶץ²²²³ (שם).

עח אָמַר רַ' חֲנִינָא בֶן פַּזִּי: אֵין לְךָ גָּדוֹל מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה וְאֵין לְךָ יָרוּד מִשֵּׁבֶט דָּן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: יָבוֹא וְיִזְדַּוֵּג²²²⁴ לוֹ, שֶׁלֹּא יְהוּ מְבַזִּין אוֹתוֹ וְשֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם רוּחוֹ גַסָּה עָלָיו, לְפִי שֶׁהַגָּדוֹל וְהַקָּטָן שָׁוִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם. בְּצַלְאֵל מִשֶּׁל יְהוּדָה וְאָהֳלִיאָב מִדָּן — וְהוּא מִזְדַּוֵּג לוֹ (שמ"ר מ).

עט “וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה לְהָקִים אֶת־הַמִּשְׁכָּן”²²²⁵ — וַי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה! מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ אִשָּׁה רַגְזָנִית²²²⁶. אָמַר הַמֶּלֶךְ: עֲשִׂי לִי פָּרְפּוּרָה²²²⁷. הִתְחִילָה לַעֲסֹק בָּהּ. כָּל זְמַן שֶׁהָיְתָה מִתְעַסֶּקֶת בָּהּ אֵינָהּ מְרִיבָה. נִשְׁלְמָה הַמְּלָאכָה וְהֵבִיאָה לַמֶּלֶךְ, רָאָה אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ וְיָשְׁרָה בְעֵינָיו, מִיָּד הִתְחִיל לוֹמַר: וַי, וַי! אָמַרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מַה־זֶּה, אֲדוֹנִי? הִטְרַחְתִּי אֶת־עַצְמִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר "וַי, וַי! " אָמַר לָהּ: הַמְּלָאכָה יָפָה וּכְשֵׁרָה בְעֵינַי, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָיִית עוֹסֶקֶת בַּמְּלָאכָה לֹא הָיִית כּוֹעֶסֶת וְלֹא מְקַנְטֶרֶת²²²⁸ אוֹתִי; עַתָּה, שֶׁאַתְּ פְּנוּיָה²²²⁹, מִתְיָרֵא אֲנִי, שֶׁמָּא תַכְעִיסִי אוֹתִי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ בָנַי עֲסוּקִים בַּמִּשְׁכָּן לֹא הָיוּ מַלִּינִים עָלָי, עַתָּה יַתְחִילוּ שׁוּב לְקַּנְטֵר אוֹתִי. לְכָךְ נֶאֱמַר — "וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה "²²³⁰, — וַי־הִיא בְּיוֹם כַּלּוֹת! (תנח' תשא).

פ “אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן”²²³¹ — אָמַר משֶׁה: יוֹדֵעַ אֲִני שֶׁיִּשְׂרָאֵל רוֹגְנִים הֵם, הֲרֵינִי עוֹשֶׂה לָהֶם חֶשְׁבּוֹן מִכָּל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. הִתְחִיל לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן עִמָּהֶם — “אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן” — וְהוּא נוֹתֵן לָהֶם חֶשְׁבּוֹן עַל כָּל־דָּבָר וְדָבָר כְּסִדְרָם בְּתוֹךְ הַמִּשְׁכָּן לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף וְלַנְּחשֶׁת: “וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל…וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת”²²³²…עִם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן וְהוֹלֵךְ, שָׁכַח אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל שֶׁעָשָׂה מֵהֶם וָוִים לָעַמּוּדִים וְלֹא הָיוּ נִרְאִים. הִתְחִיל עוֹמֵד תָּמֵהַּ וְאוֹמֵר: “עַכְשָׁו יִמְצְאוּ יְדֵיהֶם²²³³ שֶׁל יִשְׂרָאֵל עָלַי לוֹמַר, שֶׁאֲנִי נָטַלְתִּי אוֹתָם”, — וְהוּא חוֹזֵר לָבוֹא עַל כָּל־מְלָאכָה וּמְלָאכָה. מִיָּד הֵאִיר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא אֶת־עֵינָיו, וְתָלָה עֵינָיו וְרָאָה, שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִם וָוִים לָעַמּוּדִים, הִתְחִיל לְהָשִׁיב לָהֶם בְּקוֹל רָם²²³⁴: “וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים”²²³⁵! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְפַיְּסוּ²²³⁶ יִשְׂרָאֵל. מִי גָרַם לוֹ? עַל יְדֵי שֶׁיָּשַׁב וְעָשָׂה חֶשְׁבּוֹן — “אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן”²²³⁷.

וְלָמָה עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן? הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא מַאֲמִינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּכָל־בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא”²²³⁸ — וּמשֶׁה נָתַן חֶשְׁבּוֹן? אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁשָׁמַע לֵצָנֵי הַדּוֹר שֶׁהָיוּ מְשִׂיחִים אַחֲרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה כְּצֵאת משֶׁה…וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי משֶׁה”²²³⁹ וּמֶה הָיוּ אוֹמְרִים? הָיוּ מִסְתַּכְּלִים מֵאֲחוֹרָיו וְאוֹמֵר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: רְאֵה צַוָּארוֹ! רְאֵה שׁוֹקָיו! אוֹכֵל מִשֶּׁלָּנוּ, שׁוֹתֶה מִשֶּׁלָּנוּ; וַחֲבֵרוֹ מְשִׁיבוֹ: “רֵיקָא! אָדָם שֶׁנִּתְמַנָּה עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, עַל כִּכְּרֵי כֶסֶף וְעַל כִּכְּרֵי זָהָב, שֶׁאֵין לוֹ חֵקֶר וְלֹא מִשְׁקָל וְלֹא מִנְיָן — מָה אַתָּה רוֹצֶה, שֶׁלֹּא יְהֵא עָשִׁיר?” כְּשֶׁשָּׁמַע כֵּן, אָמַר: חַיֵּיכֶם, מִשֶׁנִּגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם חֶשְׁבּוֹן; כֵּוָן שֶׁנִּגְמְרָה אָמַר לָהֶם: “אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן”²²⁴⁰ (תנח' פקודי).

פא שָׁאַל קוֹנְטְרִיקוֹס הֶגְמוֹן²²⁴¹ אֶת־רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: בְּגִבּוּי²²⁴² הַכֶּסֶף אַתָּה מוֹצֵא מָאתַיִם וְאַחַת כִּכָּר וְאַחַד עָשָׂר מָנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ…לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף” וְגוֹ‘²²⁴³ —, וּבִנְתִינַת הַכֶּסֶף אַתָּה מוֹצֵא מְאַת כִּכָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי מְאַת כִּכָּר הַכֶּסֶף” וְגוֹ’²²⁴⁴ — משֶׁה רַבְּכֶם גַנָּב הָיָה, אוֹ קֻבְיוּסְטוּס²²⁴⁵ הָיָה, אוֹ אֵינוֹ בָקִי בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת: נָתַן מֶחֱצָה וְנָטַל מֶחֱצָה²²⁴⁶, וּמֶחֱצָה שָׁלֵם לֹא הֶחֱזִיר. אָמַר לוֹ: משֶׁה רַבֵּנוּ גִזְבָּר²²⁴⁷ נֶאֱמָן הָיָה, וּבָקִי בְחֶשְׁבּוֹנוֹת הָיָה, וּמָנֶה שֶׁל קֹדֶשׁ כָּפוּל הָיָה²²⁴⁸.

וְעוֹד שְׁאֵלוֹ: בִּפְרָטָם שֶׁל לְוִיִּם²²⁴⁹ אַתָּה מוֹצֵא עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת, וּבִכְלָלָם אַתָּה מוֹצֵא עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אָלֶף. וּשְׁלשׁ מֵאוֹת לְהֵיכָן הָלָכוּ? אָמַר לוֹ: אוֹתָם שְׁלשׁ מֵאוֹת בְּכוֹרוֹת הָיוּ, וְאֵין בְּכוֹר מַפְקִיעַ²²⁵⁰ בְּכוֹר (בכ' ה).

ט. נְסִיעָתָם וַחֲנִיָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר

פב כֵּיצַד הָיְתָה נְסִיעָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר? סִמָּן הָיָה לְמשֶׁה בְּעָנָן אֵימָתַי הָיָה מִסְתַּלֵּק²²⁵¹. כֵּוָן שֶׁהָיָה רוֹאֶה שֶׁמִּסְתַּלֵּק הָיָה אוֹמֵר: “קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ”²²⁵² — וְהֶעָנָן מִסְתַּלֵּק. נִסְתַּלֵּק הֶעָנָן הָיוּ כֻלָּם מִתְקָרְבִים לִסַּע וּמְיַשְּׁבִים²²⁵³ אֶת־כְּלֵיהֶם. מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ בְהֵמָה הָיָה נוֹשֵׂא עָלֶיהָ, וְהֶעָנָן נוֹטֵל אֶת־הַשְּׁאָר. כֵּוָן שֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ²²⁵⁴ — תָּקְעוּ בַחֲצוֹצְרוֹת וְנָסַע יְהוּדָה וְדִגְלוֹ, תְּחִלָּה נְשִׂיאוֹ וְשִׁבְטוֹ אַחֲרָיו. וְכֵן כֻּלָּם — “אִישׁ עַל־דִּגְלוֹ בְאֹתֹת”²²⁵⁵.

וְסִמָּנִים הָיוּ לְכָל נָשִׂיא וְנָשִׂיא: מַפָּה²²⁵⁶, וְצֶבַע עַל כָּל־מַפָּה וּמַפָּה, כְּצֶבַע שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהָיוּ עַל לִבּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן (מֵהֶם לָמְדוּ הַמַּלְכֻיּוֹת לִהְיוֹת עוֹשִׂין מַפָּה וְצֶבַע לְכָל מַפָּה וּמַפָּה). כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט נָשִׂיא שֶׁלּוֹ — צֶבַע מַפָּה שֶׁלוֹ דּוֹמֶה לְצֶבַע שֶׁל אַבְנוֹ בְּחשֶׁן וְאֵפוֹד: רְאוּבֵן אַבְנוֹ אֹדֶם, וּמַפָּה שֶׁלּוֹ צְבוּעָה אָדֹם, וּמְצֻיָּר עָלָיו דּוּדָאִים²²⁵⁷; שִׁמְעוֹן — פִּטְדָּה, וּמַפָּה שֶׁלּוֹ צְבוּעָה יָרֹק וּמְצֻיָּר עָלָיו שְׁכֶם²²⁵⁸; לֵוִי — בָּרֶקֶת, וּמַפָּה שֶׁלּוֹ צְבוּעָה שְׁלִישׁ לָבָן, שְׁלִישׁ שָׁחוֹר וּשְׁלִישׁ אָדֹם, וּמְצֻיָּר עָלָיו אוּרִים וְתֻמִּים²²⁵⁹; יְהוּדָה — נֹפֶךְ, וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ דְּמוּתוֹ כְּעֵין שָׁמַיִם, וּמְצֻיָּר עָלָיו אַרְיֵה²²⁶⁰; יִשָּׂשׂכָר — סַפִּיר, וּמַפָּה שֶׁלּוֹ צְבוּעָה שָׁחוֹר דּוֹמֶה לְכָחֹל, וּמְצֻיָּר עָלָיו שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ²²⁶¹; זְבוּלוּן — יַהֲלֹם, וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ לָבָן, וּמְצֻיָּר עָלָיו סְפִינָה²²⁶²; דָּן — לֶשֶׁם, וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לְסַפִּיר, וּמְצֻיָּר עָלָיו נָחָשׁ²²⁶³; גָּד — שְׁבוֹ, וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ לֹא לָבָן וְלֹא שָׁחוֹר, אֶלָּא מְעֹרָב שָׁחוֹר וְלָבָן, וּמְצֻיָּר עָלָיו מַחֲנֶה²²⁶⁴; נַפְתָּלִי — אַחְלָמָה, וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לְיַיִן צָלוּל שֶׁאֵין אַדְמִימוּתוֹ עַזָּה, וּמְצֻיָּר עָלָיו אַיָּלָה²²⁶⁵; אֲשֵׁר — תַּרְשִׁישׁ, וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לְאֶבֶן יְקָרָה שֶׁמִּתְקַשְּׁטוֹת בָּהּ הַנָּשִׁים, וּמְצֻיָּר עָלָיו אִילַן זַיִת²²⁶⁶; יוֹסֵף — שֹׁהַם, וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ שָׁחוֹר בְּיוֹתֵר, וּמְצֻיָּר לִשְׁנֵי נְשִׂיאִים אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה מִצְרַיִם²²⁶⁷, וְעַל מַפָּה שֶׁל אֶפְרַיִם הָיָה מְצֻיָּר שׁוֹר²²⁶⁸, וְעַל מַפָּה שֶׁל מְנַשֶׁה הָיָה מְצֻיָּר רְאֵם²²⁶⁹; בִּנְיָמִין — יָשְׁפֵה, וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לְי"ב הַצְּבָעִים, וּמְצֻיָּר עָלָיו זְאֵב²²⁷⁰. לְכָךְ נֶאֱמַר: “בְּאֹתֹת”, שֶׁסִּמָּנִים הָיוּ לָהֶם לְכָל נָשִׂיא וְנָשִׂיא.

וְכָךְ הָיוּ מְהַלְּכִין — וְהָעֲנָנִים עַל גַּבֵּיהֶם. וּכְמִין קוֹרָה יָצְאָה מִן הֶעָנָן, שֶׁבָּהּ הָיוּ יוֹדְעִים לְאֵיזוֹ רוּחַ הֵם נוֹסְעִים. רוֹצֶה שֶׁיַּחֲנוּ — אוֹתוֹ הֶעָנָן שֶׁהָיָה עַל גַּבֵּי הַמִּשְׁכָּן בְּאֶמְצַע הַמַּחֲנוֹת הָיָה עוֹמֵד לוֹ — וְהָיוּ בְנֵי לֵוִי מַעֲמִידִים אֶת־הַמִּשְׁכָּן קֹדֶם לְכָל הַמַּחֲנוֹת, עַד שֶׁלֹּא בָאוּ; וְכֵוָן שֶׁבָּאוּ הָיוּ עוֹמְדִים וְחוֹנִים כָּל־אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ, וְעַנְנֵי כָבוֹד עוֹמְדִים עַל גַּבֵּיהֶם. זוֹ הָיְתָה גְּדֻלַּת משֶׁה, שֶׁלֹּא הָיָה עֲנַן־הַשְּׁכִינָה יוֹרֵד עַל הַמִּשְׁכָּן עַד שֶׁהָיָה משֶׁה אוֹמֵר: “שׁוּבָה יְיָ רִבֲבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל”²²⁷¹.

כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים הָיָה הָאָרוֹן מַקְדִּים לִפְנֵיהֶם, וְהָיוּ שְׁנֵי נִיצוֹצוֹת שֶׁל אֵשׁ יוֹצְאִים מִתּוֹךְ בַּדֵּי הָאָרוֹן וְשׂוֹרְפִים לִפְנֵיהֶם אֶת־הַנְּחָשִׁים וְאֶת־הָעַקְרַבִּים וְהוֹרְגִים שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

כֵּיצַד הָיְתָה חֲנִיָּתָם? כִּפְסִקְיָא²²⁷² אַחַת שֶׁל אַרְבַּעַת אֲלָפִים אַמָּה הָיוּ חוֹנִים וּמַקִּיפִים אֶת־הַמִּשְׁכָּן מִכָּל רוּחַ. משֶׁה, אַהֲרֹן וּבָנָיו וְכָל־אֲשֶׁר לָהֶם עַל פְּנֵי כָל־מִזְרַח אֹהֶל מוֹעֵד. הַבְּאֵר בְּפֶתַח הֶחָצֵר סְמוּכָה לְאָהֳלוֹ שֶׁל משֶׁה, וְהִיא הָיְתָה מוֹדִיעָה לְכָל־הַמַּחֲנוֹת הֵיאַךְ יַחֲנוּ. כֵּיצַד? כֵּוָן שֶׁעָמְדוּ קַלְעֵי הֶחָצֵר הָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים עוֹמְדִים עַל הַבְּאֵר וְאוֹמְרִים שִׁירָה, וְהָיוּ מֵימֵי הַבְּאֵר יוֹצְאִים וְנַעֲשִׂים נְהָרִים נְהָרִים; נָהָר אֶחָד יוֹצֵא וּמַקִּיף אֶת־מַחֲנֵה הַשְּׁכִינָה, וּמֵאוֹתוֹ נָהָר יוֹצְאִים אַרְבָּעָה נְהָרוֹת בְּאַרְבַּע זָוִיּוֹת הֶחָצֵר. לִבְסוֹף מִתְעָרְבִים וּמַקִּיפִים אֶת־כָּל־מַחֲנֵה הַלְוִיִּם וּמְהַלְּכִים בֵּין מִשְׁפָּחָה לְמִשְׁפָּחָה, וְנִרְאִים טַבְלָיוֹת־טַבְלָיוֹת²²⁷³ מַקִּיפִין מַחֲנֵה שְׁכִינָה. וְנָהָר גָּדוֹל מַקִּיף אֶת־כָּל־מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל מִבַּחוּץ וְנַעֲשִׂים נְהָרִים נְהָרִים בֵּין כָּל־שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, וְהָיוּ הַנְּהָרוֹת מַקִּיפִים אוֹתָם מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ וּמְצַיְּנִים²²⁷⁴ אוֹתָם טַבְלָיוֹת־טַבְלָיוֹת מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף וּמוֹדִיעִים אֶת־הַגְּבוּלִים שֶׁבֵּין כָּל־אֶחָד וְאֶחָד. וְהָיוּ הַנְּהָרִים מְגַדְּלִים לָהֶם כָּל־ מִינֵי מַעֲדַנִּים וּבְהֶמְתָּם רוֹעָה נֶגֶד חֶנְיָתָם, וְהָיָה הֶעָנָן פָּרוּשׂ עֲלֵיהֶם וּמַבְדִּיל בֵּינָם לְבֵין בְּהֶמְתָּם. וּמִזִּיו הַתְּכֵלֶת הָיוּ הַנְּהָרוֹת נִרְאִים כִּתְכֵלֶת, מְצֻיָּרִים כְּעֵין הַשַּׁחַר²²⁷⁵ וְהַלְּבָנָה וְהַחַמָּה; וְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם הָיוּ רוֹאוֹת אוֹתָם לְכַמָּה מִילִים וּמְשַׁבְּחוֹת וְאוֹמְרוֹת: “מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר?”²²⁷⁶ (במ“ר ב‘; תנח’; ילק”ש).

פג תְּנִי רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעָאי: שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הָיוּ מְהַלְּכִין עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, אֶחָד שֶׁהָיְתָה הַתּוֹרָה נְתוּנָה בְתוֹכוֹ וְאֶחָד שֶׁהָיוּ שִׁבְרֵי לוּחוֹת נְתוּנִין בְּתוֹכוֹ. זֶה שֶׁהָיְתָה הַתּוֹרָה נְתוּנָה בְתוֹכוֹ הָיָה מֻנָּח בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְזֶה שֶׁהָיוּ שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת בְּתוֹכוֹ הָיָה נִכְנָס וְיוֹצֵא עִמָּהֶם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אָרוֹן אֶחָד הָיָה, וּפַעַם אַחַת יָצָא בִימֵי עֵלִי וְנִשְׁבָּה (ירוש' שקל' ו; ילק"ש שמואל א').

י. מְרַגְּלִים

פד “שְׁלַח־לְךָ אֲנָשִׁים” וְגוֹ' — זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: “אֶשְׁתּוֹלֲלוּ אַבִּירֵי לֵב…וְלֹא־מָצְאוּ כָל־אַנְשֵׁי־חַיִל יְדֵיהֶם”²²⁷⁷ אֵלּוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁשָּׁלְחוּ הַמְרַגְּלִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לְשׁוֹן־הָרָע עַל הָאָרֶץ — וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מַה לַּעֲשׂוֹת? אֶלָּא אַף משֶׁה וְאַהֲרֹן נִתְרַשְּׁלוּ²²⁷⁸ יְדֵיהֶם.

“וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה לָתוּר אֶת־אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת־הָהָר”²²⁷⁹ — שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַתַּגָּרִין²²⁸⁰: מַרְאִין אֶת־הַפְּסֹלֶת²²⁸¹ תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ מַרְאִין אֶת־הַשֶּׁבַח²²⁸² (תנח' שלח; במ"ר טז).

פה “וּרְאִיתֶם אֶת־הָאָרֶץ מַה־הִיא”²²⁸³ — אָמַר לָהֶם: הֱיוּ מִסְתַּכְּלִין בָּאָרֶץ: יֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת גִּבּוֹרִים וְיֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת חַלָּשִׁים; יֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת אוֹכְלוֹסִין²²⁸⁴ וְיֵשׁ מְמַעֶטֶת אוֹכְלוֹסִין.

“ואֶת־הָעָם הַיּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה” וְגוֹ'²²⁸⁵ — מִנַּיִן אַתֶּם יוֹדְעִין כֹּחָם? אִם בְּמַחֲנִים²²⁸⁶ הֵם שְׁרוּיִם — הֵם גִּבּוֹרִים וּבוֹטְחִים עַל כֹּחָם, אִם בְּמִבְצָרִים — חַלָּשִׁים הֵם וְלִבָּם רָךְ.

“וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִיא אִם־רָזָה”²²⁸⁷ — אִם פֵּרוֹתֶיהָ קַלִּים, אִם שְׁמֵנִים; אָמַר לָהֶם: הִסְתַּכְּלוּ בָּאֲבָנִים וּבַצְּרוֹרוֹת שֶׁלָּהּ, אִם שֶׁל צֻנָּמָא²²⁸⁸ הֵם — שְׁמֵנִים הֵם, אִם שֶׁל חֲרָסִים²²⁸⁹ הֵם — רָזִים הֵם (תנח' שלח; במ"ר טז).

פו “וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד־חֶבְרוֹן”²²⁹⁰ — “וַיָּבֹאוּ” הָיָה לוֹ לוֹמַר, אָמַר רָבָא: מְלַמֵּד שֶׁפֵּרַשׁ כָּלֵב מֵעֲצַת מְרַגְּלִים וְהָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת, אָמַר לָהֶם: אֲבוֹתַי, בַּקְשׁוּ עָלַי רַחֲמִים שֶׁאֶנָּצֵל מֵעֲצַת מְרַגְּלִים. יְהוֹשֻׁעַ כְּבָר בִּקֵּשׁ משֶׁה עָלָיו רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן־נוּן יְהוֹשֻׁעַ”²²⁹¹ — יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ” וְגוֹ'²²⁹² (סוטה לד: ).

פז “וַיָּבֹאוּ עַד־נַחַל אֶשְׁכֹּל” וְגוֹ'²²⁹³ — לֹא רָצוּ לִטּוֹל מִפֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אִלּוּלֵי כָלֵב שֶׁשָּׁלַף אֶת־הַזַּיִן²²⁹⁴ וְרָץ לִפְנֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: אִם אֵין אַתֶּם נוֹטְלִים, אוֹ אַתֶּם הוֹרְגִים אוֹתִי אוֹ אֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם — לֹא הָיוּ נוֹטְלִים.

“וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־משֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן…וַיְסַפְּרוּ־לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ…זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא…אֶפֶס כִּי־עַז הָעָם” וְגוֹ'²²⁹⁵ — כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל מְסַפְּרֵי לְשׁוֹן הָרָע: פּוֹתְחִין²²⁹⁶ בְּטוֹבָה וּמַשְׁלִימִין²²⁹⁷ בְּרָעָה.

“וְגַם־יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם”²²⁹⁸ — אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּרַבִּי: עִם שֶׁהֵם עוֹלִים מָצְאוּ שְׁלשָׁה בְנֵי עֲנָק: אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי (לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אֲחִימָן? שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אָחִי, מָן יָבוֹא עָלָי²²⁹⁹? שֵׁשַׁי — שֶׁהָיָה בָרִיא כְּשַׁיִשׁ; תַּלְמַי — שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה תְלָמִים²³⁰⁰ בָּאָרֶץ; “יְלִדֵי הָעֲנָק” — שֶׁמַּעֲנִיקִים חַמָּה בְּקוֹמָתָם²³⁰¹). כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָם מְרַגְּלִים נִתְיָרֵאוּ, מִיָּד הָלְכוּ וְאָמְרוּ: “כִּי־חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ”²³⁰²! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הֵטִיחוּ דְבָרִים כְּלַפֵּי מָעְלָה²³⁰³. רַב חֲנִינָא בַּר פַּפָּא אָמָר: כִּבְיָכוֹל, אֲפִלּוּ בַעַל־הַבַּיִת²³⁰⁴ אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא כֵלָיו מִשָּׁם (סוטה לה.; במ"ר טז).

פח “אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא”²³⁰⁵ — דָּרַשׁ רָבָא: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: אֲנִי חֲשַׁבְתִּיהָ לְטוֹבָה וְהֵם חָשְׁבוּ לְרָעָה. “אֲנִי חֲשַׁבְתִּיהָ לְטוֹבָה” — כֵּיצַד? הָיוּ נִכְנָסִין לָעִיר — הַדֶּבֶר נוֹגֵף אֶת־הַגְּדוֹלִים, וּמִתְעַסְּקִים בְּנֵי הָעִיר בִּקְבוּרָתָם, וּבִרְיָה לֹא הָיְתָה רוֹאָה אוֹתָם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אִיּוֹב מֵת, וְהָיוּ הַכֹּל מִתְעַסְּקִים בְּהֶסְפֵּדוֹ. “וְהֵם חָשְׁבוּ לְרָעָה” — אֶרֶץ “אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא”; בְּנִסִּים שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא — בָּהֶם הוֹצִיאוּ דִבָּה (סוטה שם; תנח' שלח).

פט “וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם”²³⁰⁶ — אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים מַה הוֹצֵאתֶם מִפִּיכֶם. “וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים” וִתַּרְתִּי²³⁰⁷ עֲלֵיכֶם, אֶלָּא “וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם” מַקְפִּיד²³⁰⁸ אָנִי: וְכִי יוֹדְעִים הֱיִיתֶם מֶה עָשִׂיתִי אֶתְכֶם בְּעֵינֵיהֶם? מִי יֹאמַר שֶׁלֹּא הֱיִיתֶם בְּעֵינֵיהֶם כְּמַלְאָכִים?

אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: מְרַגְּלִים שַׁקְרָנִים הָיוּ: בִּשְׁלָמָא²³⁰⁹ “וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים” — לְחַיֵּי²³¹⁰, אֶלָּא "וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם " — מֵהֵיכָן הָיוּ יוֹדְעִים?

וְלֹא הִיא²³¹¹: שֶׁכְּשֶׁהָיוּ [בְנֵי הַמָּקוֹם] מַבְרִים²³¹² אֶת־הָאֲבֵלִים הָיוּ מַבְרִים אוֹתָם תַּחַת הָאֲרָזִים, וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתָם הַמְרַגְּלִים עָלוּ וְיָשְׁבוּ בְאִילָנוֹת, שָׁמְעוּ שֶׁהֵם אוֹמְרִים: רוֹאִים אָנוּ בָּאִילָנוֹת בְּנֵי אָדָם דּוֹמִים לַחֲגָבִים (תנח' שם; סוטה שם).

––––––––

צ “וַיַּהַס כָּלֵב אֶת־הָעָם אֶל־משֶׁה”²³¹³ — אָמַר רַבָּה: שֶׁהֱסִיתָם בִּדְבָרִים, שֶׁרָאָה אֶת־יְהוֹשֻׁעַ מְסַפֵּר [עִמָּהֶם] וְאָמְרוּ לוֹ: “רֹאשׁ קָטוּעַ²³¹⁴ זֶה יְדַבֵּר”! אָמַר כָּלֵב: אִם אָבֹא לְסַפֵּר עִמָּהֶם, יֹאמְרוּ לִי דָּבָר וְיַשְׁתִּיקוּנִי. עָמַד וְאָמַר לָהֶם: “וְכִי זוֹ בִלְבַד עָשָׂה לָנוּ בֶּן עַמְרָם?…” — הָיוּ סְבוּרִים: בִּגְנוּתוֹ הוּא מְסַפֵּר — וְשָׁתָקוּ. אָמַר לָהֶם: וַהֲלֹא הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְקָרַע לָנוּ אֶת־הַיָּם, וְהוֹרִיד לָנוּ אֶת־הַמָּן; אִם יֹאמַר: עֲשׂוּ סֻלָּמוֹת וַעֲלוּ בָרָקִיעַ — לֹא נִשְׁמַע לוֹ²³¹⁵? (סוטה שם: ע"י שם; תנח' שלח).

צא “וַתִּשָּׂא כָּל־הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת־קוֹלָם וַיִּבְכּוּ”²³¹⁶ — כֵּוָן שֶׁבָּאוּ הַמְרַגְּלִים מִתּוּר הָאָרֶץ עָמְדוּ וּפִזְּרוּ עַצְמָם בְּכָל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּתוֹךְ שִׁבְטוֹ, וּמִתְנַפֵּל לְתוֹךְ כָּל־זָוִית שֶׁל בֵּיתוֹ, וְהוּא צֹוֵחַ וּבוֹכֶה כְּאָדָם שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מֵת, וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו בָּאִים אֵלָיו וְאוֹמְרִים לוֹ: מַה־לְּךָ, מָרִי²³¹⁷? וּבְעוֹד שֶׁהוּא עוֹמֵד עוֹשֶׂה עַצְמוֹ נוֹפֵל לִפְנֵיהֶם, אוֹמֵר לָהֶם: אוֹי לִי עֲלֵיכֶם, בָּנַי וּבְנוֹתַי וְכַלּוֹתָי! הֵיאַךְ הָאֱמוֹרִיִּים עֲתִידִים לְתַעְתֵּעַ²³¹⁸ בָּכֶם! הֵיאַךְ הֵם עֲתִידִים לִשְׁלוֹט בָּכֶם! מִי יוּכַל לִרְאוֹת פְּנֵי אֶחָד מֵהֶם? מִיָּד הֵם כֻּלָּם גּוֹעִים בִּבְכִיָּה, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם וְכַלּוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁהָיוּ הַשְּׁכֵנוֹת שׁוֹמְעוֹת אֶת־הַדָּבָר וְאַף הֵן הָיוּ בוֹכוֹת, עַד שֶׁהָיְתָה מַשְׁמַעַת מִשְׁפָּחָה לְמִשְׁפָּחָה, עַד שֶׁהָיָה כָל הַשֵּׁבֶט בּוֹכֶה. וְכֵן חֲבֵרוֹ מְבַכֶּה²³¹⁹ שִׁבְטוֹ, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא חֲבוּרָה אַחַת וְגָעוּ וְנָתְנוּ קוֹל בְּכִיָּתָם לַמָּרוֹם (ילק"ש שלח).

צב אָמַר רַבָּה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אוֹתוֹ הַלַּיְלָה²³²⁰ לֵיל תִּשְׁעָה בְאָב הָיָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: הֵם בָּכוּ בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם וַאֲנִי אֶקְבַּע לָהֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת²³²¹.

“וַיֹּאמְרוּ כָּל־הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד יְיָ נִרְאָה”²³²² — אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא: מְלַמֵּד שֶׁנָּטְלוּ אֲבָנִים וּזְרָקוּם כְּלַפֵּי מָעְלָה.

“וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת־הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה”²³²³ — אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שֶׁמֵּתוּ מִיתָה מְשֻׁנָּה. אָמַר רַב חֲנִינָא בַר פַּפָּא: דָּרַשׁ רַ' שֵׁילָא אִישׁ כְּפַר תְּמַרְתָּא: מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּרְבֵּב²³²⁴ לְשׁוֹנָם וְנָפַל עַל טִבּוּרָם, וְהָיוּ תוֹלָעִים יוֹצְאוֹת מִלְּשׁוֹנָם וְנִכְנָסוֹת בְּטִבּוּרָם, וּמִטִּבּוּרָם וְנִכְנָסוֹת בִּלְשׁוֹנָם (סוטה לה).

יא. מַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ

צג “וַיִּקַּח קֹרַח… וַיִּקָּהֲלוּ עַל־משֶׁה… כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים וּבְתוֹכָם יְיָ וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ” וְגוֹ'²³²⁵ — מַה כָּתוּב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן: “וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת”²³²⁶. קָפַץ קֹרַח וְאָמַר לְמשֶׁה: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת, מַהוּ — שֶׁתְּהֵא פְטוּרָה מִן הַצִּיצִית? אָמַר לוֹ: חַיָּבֶת. אָמַר לוֹ קֹרַח: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אֵינָה פּוֹטֶרֶת עַצְמָהּ, אַרְבָּעָה חוּטִים²³²⁷ פּוֹטְרִין אוֹתָהּ? — בַּיִת מָלֵא סְפָרִים — מַהוּ, שֶׁיְהֵא פָטוּר מִן הַמְּזוּזָה? אָמַר לוֹ: חַיָּב בִּמְזוּזָה. אָמַר לוֹ: כָּל הַתּוֹרָה כֻלָּהּ אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת אֶת־הַבָּיִת, שְׁתֵּי פַרְשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה פּוֹטְרוֹת אוֹתוֹ? — דְּבָרִים אֵלּוּ לֹא נִצְטַוֵּיתָ עֲלֵיהֶם, מִלִּבְּךָ אַתָּה בוֹרְאָם.

אָמְרוּ חֲכָמִים: חָכָם גָּדוֹל הָיָה קֹרַח וּמִטּוֹעֲנֵי²³²⁸ הָאָרוֹן; וּכְשֶׁאָמַר משֶׁה: “וְנָתְנוּ עַל־צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת”²³²⁹, מִיָּד צִוָּה וְעָשָׂה מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים טַלִּיתוֹת תְּכֵלֶת, וְנִתְעַטְּפוּ בָהֶן אוֹתָם חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁקָּמוּ עַל משֶׁה. עָמַד קֹרַח וְעָשָׂה לָהֶם מִשְׁתֶּה וְנִתְעַטְּפוּ בְּטַלִּיתוֹת תְּכֵלֶת. בָּאוּ בְנֵי אַהֲרֹן לִטּוֹל מַתְּנוֹתֵיהֶם חָזֶה וָשׁוֹק, עָמְדוּ כְנֶגְדָּם, אָמְרוּ לָהֶם: מִי צִוָּה אֶתְכֶם לִטּוֹל כָּךְ, לֹא משֶׁה? לֹא נִתֵּן כְּלוּם. לֹא דִבֶּר הַמָּקוֹם כָּךְ! בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת משֶׁה. הָלַךְ לְפַיְּסָם²³³⁰. מִיָּד עָמְדוּ כְנֶגְדּוֹ (במ"ר יח; תנח' קרח).

צד בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְמשֶׁה: “קַח אֶת־הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם…וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל־כָּל־בְּשָׂרָם”²³³¹ — מִיָּד עָשָׂה כָךְ לְקֹרַח. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ לְקֹרַח: רְאֵה מֶה עָשָׂה משֶׁה: הוּא נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, אֶת־אָחִיו עָשָׂה כֹהֵן גָּדוֹל, אֶת־בְּנֵי אָחִיו עָשָׂה סְגָנֵי כֹהֲנִים²³³². כְּשֶׁמְּבִיאִים תְּרוּמָה — אוֹמֵר: תְּהֵא לַכֹּהֵן; כְּשֶׁמְּבִיאִים מַעֲשֵׂר וְאַתֶּם נוֹטְלִים אוֹתוֹ — אוֹמֵר: תְּנוּ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה לַכֹּהֵן; וְעוֹד, שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אֶת־שַׂעֲרוֹתֵיכֶם וּמְשַׂחֵק בָּכֶם וּמְזַלְזֵל בָּכֶם; אֶת־עֵינוֹ נָתַן בְּשַׂעֲרוֹתֵיכֶם.²³³³ אָמַר לָהּ: הֲרֵי אַף הוּא עוֹשֶׂה כָּךְ. אָמְרָה לוֹ: כֵּוָן שֶׁכָּל הַגְּדֻלָּה שֶׁלּוֹ — אוֹמֵר אַף הוּא: “תָּמֹת נַפְשִׁי עִם־פְּלִשְׁתִּים”²³³⁴.

הִתְחִיל קֹרַח לַחֲזֹר עַל כָּל־יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ²³³⁵. אָמְרוּ לוֹ: מִי עָשָׂה לְךָ כָּךְ? אָמַר לָהֶם: משֶׁה; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא נְטָלוּנִי בְיָדַי וּבְרַגְלַי וְהָיוּ מְנִיפִים אוֹתִי וְאוֹמְרִים לִי: “הֲרֵי אַתָּה טָהוֹר”, וְהֵבִיאוּ אֶת־אַהֲרֹן אָחִיו וְקִשְּׁטוֹ כְּכַלָּה וְהוֹשִׁיבוֹ בְאֹהֶל מוֹעֵד. מִיָּד הִתְחִילוּ שׂוֹנְאֵי משֶׁה לְגָרוֹת בּוֹ אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאָמָרוּ: משֶׁה — מֶלֶךְ, וְאַהֲרֹן אָחִיו — כֹּהֵן גָּדוֹל, וּבָנָיו — סְגָנֵי כְהֻנָּה, תְּרוּמָה — לַכֹּהֵן, מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה — לַכֹּהֵן, תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לַכֹּהֵן…מִיָּד — “וַיִּקָּהֲלוּ”.

קֹרַח לֵצָן²³³⁶ הָיָה, וְהָיָה מִתְלוֹצֵץ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן. מֶה עָשָׂה? כִּנֵּס כָּל הַקָּהָל, הִתְחִיל לוֹמַר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי לֵצָנוּת. אָמַר לָהֶם: אַלְמָנָה אַחַת הָיְתָה בִשְׁכוּנָתִי וְעִמָּהּ שְׁתֵּי נְעָרוֹת יְתוֹמוֹת, וְהָיְתָה לָהּ שָׂדֶה אֶחָת. בָּאָה לַחֲרשׁ, אָמַר לָהּ משֶׁה: “לֹא־תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר־וּבַחֲמֹר יַחְדָּו”²³³⁷; בָּאָה לִזְרוֹעַ, אָמַר לָהּ: “שָׂדְךָ לֹא־תִזְרַע כִּלְאָיִם”²³³⁸; בָּאָה לִקְצוֹר וְלַעֲשׂוֹת עֲרֵמָה, אָמַר לָהּ: “הַנִּיחִי לֶקֶט, שִׁכְחָה וּפֵאָה”; בָּאָה לַעֲשׂוֹת גֹּרֶן, אָמַר לָהּ: “תְּנִי תְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי”. הִצְדִּיקָה עָלֶיהָ אֶת־הַדִּין וְנָתְנָה לוֹ. מֶה עָשְׂתָה עֲנִיָּה זוֹ? עָמְדָה וּמָכְרָה אֶת־הַשָּׂדֶה וְלָקְחָה שְׁתֵּי כְבָשׂוֹת, כְּדֵי לִלְבּשׁ מִגִּזּוֹתֵיהֶן וְלֵהָנוֹת מִפֵּרוֹתֵיהֶן. כֵּוָן שֶׁיָּלְדוּ — בָּא אַהֲרֹן וְאָמַר לָהּ: "תְּנִי לִי אֶת־הַבְּכוֹרוֹת, שֶׁכָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: “כָּל־הַבְּכוֹר…תַּקְדִּישׁ לַיָי”²³³⁹. הִצְדִּיקָה עָלֶיהָ אֶת־הַדִּין וְנָתְנָה לוֹ אֶת־הַוְּלָדוֹת. הִגִּיעַ זְמַן גְּזִיזָה וְגְָזְזָה אוֹתָן. בָּא אַהֲרֹן וְאָמַר לָהּ: תְּנִי לִי רֵאשִׁית הַגֵּז, שֶׁכָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: “וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן־לוֹ”²³⁴⁰, — אָמְרָה: אֵין בִּי כֹחַ לַעֲמֹד בָּאִישׁ הַזֶּה, הֲרֵינִי שׁוֹחַטְתָּן וְאוֹכַלְתָּן; כֵּוָן שֶׁשְּׁחָטָתַן אָמַר לָהּ: תְּנִי לִי הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. אָמְרָה: אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁשָּׁחַטְתִּי אוֹתָן לֹא נִצַּלְתִּי מִיָּדוֹ — הֲרֵי הֵן עָלַי חֵרֶם! אָמַר לָהּ: אִם כֵּן כֻּלָּן שֶׁלִּי הוּא, שֶׁכָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: “כָּל־חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה”²³⁴¹. נְטָלָן וְהָלַךְ לוֹ, וְהִנִּיחָהּ בּוֹכָה הִיא עִם שְׁתֵּי בְנוֹתֶיהָ. כָּךְ עָלְתָה לַעֲלוּבָה זוֹ²³⁴²! כָּל כָּךְ הֵם עוֹשִׂים וְתוֹלִים בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.

אוֹן בֶּן פֶּלֶת אִשְׁתּוֹ הִצִּילַתּוּ; אָמְרָה לוֹ: מַה מּוֹעִיל לָךְ? אִם זֶה הָרַב²³⁴³ — אַתָּה תַלְמִיד, וְאִם זֶה הָרַב²³⁴⁴ — אַתָּה תַלְמִיד. אָמַר לָהּ: מָה אֶעֱשֶׂה? עִמָּם הָיִיתִי בְּעֵצָה וְנִשְׁבַּעְתִּי לוֹ. אָמְרָה לוֹ: שֵׁב בְּבֵיתְךָ, וַאֲנִי אַצִּילֶךָ. הִשְׁקַתּוּ יַיִן וְהִשְׁכִּיבַתּוּ וְיָשְׁבָה עַל הַפָּתַח. סָתְרָה²³⁴⁵ שַׂעֲרוֹתֶיהָ. כָּל מִי שֶׁבָּא וְרָאָהּ — חָזָר. וּבֵינָתַיִם נִבְלַע קֹרַח וַעֲדָתוֹ.

זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ”²³⁴⁶ — זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן בֶּן פֶּלֶת, “וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ”²³⁴⁷ — זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח (סנה' קט:; מד' שו“ט; תנח'; במ”ר יח).

צה “זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ־לָכֶם מַחְתּוֹת…וּתְנוּ בָהֶן אֵשׁ” וְגוֹ'²³⁴⁸ — מָה רָאָה משֶׁה לוֹמַר לָהֶם כָּךְ? אָמַר לָהֶם: בְּדָתֵי עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה־זָרָה טָעֻיּוֹת²³⁴⁹ הַרְבֵּה יֵשׁ, וְנִימוּסִים²³⁵⁰ הַרְבֵּה, וּכְמָרִים הַרְבֵּה — וְאֵין כֻּלָּם מִתְקַבְּצִים בְּבַיִת אֶחָד²³⁵¹; וְאָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא יְיָ אֶחָד, וְתוֹרָה אַחַת, וּמִשְׁפָּט אֶחָד, וּמִזְבֵּחַ אֶחָד, וְכֹהֵן גָּדוֹל אֶחָד — וְאַתֶּם מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ מְבַקְּשִׁים כְּהֻנָּה גְדוֹלָה! (תנה“ק קרח; במ”ר יח).

צו “וַיֹּאמֶר משֶׁה…הַמְעַט מִכֶּם…וַיַּקְרֵב אֹתְךָ…לָכֵן אַתָּה וְכָל־עֲדָתְךָ” וְגוֹ'²³⁵² — כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ פִּיֵּס משֶׁה לְקֹרַח וְאֵין אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהֱשִׁיבוֹ דָבָר! לְפִי שֶׁהָיָה פִקֵּחַ בְּרִשְׁעוֹ, אָמָר: אִם אֲנִי מְשִׁיבוֹ, יוֹדֵעַ אֲנִי בוֹ שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל, וְעַכְשָׁו יְקַפְּחֵנִי²³⁵³ בִדְבָרָיו וַאֲנִי מִתְרַצֶּה לוֹ בְּעַל־כָּרְחִי; מוּטָב שֶׁלֹּא אֶזָּקֵק לוֹ²³⁵⁴. כְּשֶׁרָאָה משֶׁה שֶׁאֵין בּוֹ תוֹעֶלֶת פֵּרַשׁ הֵימֶנּוּ (במ"ר יח).

צז “וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל־אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה” וְגוֹ'²³⁵⁵ — מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה הָאָרֶץ נִפְתַּחַת כְּפִי־עָבְיוֹ שֶׁל אָדָם, בְּפַרְסוֹת הָאָדָם נִפְתְּחָה כְּמוֹ הָרַגְלַיִם וְהַשּׁוֹקַיִם וְהַבֶּטֶן וְהַצַוָּאר, וְיוֹרְדִים מְעַט מְעַט, וְהָאָרֶץ חוֹנֶקֶת — וְהֵם צוֹעֲקִים: משֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת (ילק"ר).

צח “וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל־אֲשֶׁר לָהֶם…שְׁאֹלָה”²³⁵⁶ — רַבּוֹתֵינוּ אָמָרוּ: אֲפִלּוּ הָיוּ כֵלִים בְּיַד הַכּוֹבֵס הָיוּ מִתְגַּלְגְּלִין וּבָאִין וְנִבְלָעִין עִמָּהֶם (במ"ר יח).

צט רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' חֶלְבּוֹ אָמָר: אַף שְׁמוֹתֵיהֶם פָּרְחוּ מִתּוֹךְ טוֹמְסוֹתֵיהֶם²³⁵⁷. רַ' יוֹסֵי בַר חֲנִינָא אָמָר: אֲפִלּוּ מַחַט שֶׁהָיְתָה שְׁאוּלָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, אַף הִיא נִבְלְעָה עִמָּהֶם. (ירוש' סנה' יא).

יב. מֵי מְרִיבָה

ק “וַיַּקְהִלוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת־הַקָּהָל אֶל־פְּנֵי הַסָּלַע” — הָיוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן מְהַלְּכִים וְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִים אֶבֶן וְהָיוּ עוֹמְדִים וּמַקִּיפִים אוֹתָהּ; וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ לֵצָנִים — וְהָיוּ הַקְּרֵבִים אוֹמְרִים: אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁבֶּן־עַמְרָם רוֹעֶה שֶׁל יִתְרוֹ הָיָה, וְרוֹעִים פִּקְחִים²³⁵⁸ בְּמָיִם, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְמָשְׁכֵנוּ לְמָקוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מַיִם וְלוֹמַר לָנוּ: הֲרֵי הוֹצֵאתִי לָכֶם מַיִם — וּלְהַטְעוֹת אוֹתָנוּ; אִלּוּ כֵן²³⁵⁹, יוֹצִיא לָנוּ מִן הָאֶבֶן הַזּוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּךְ צִוָּהוּ: מִכָּל־סֶלַע שֶׁרוֹצִים הוֹצֵא לָהֶם מָיִם. וּמשֶׁה הָפַךְ פָּנָיו, סָבוּר שֶׁיִּשְׂרָאֵל אַחֲרָיו, וְהֵם הָיוּ עֲשׂוּיִם כִּתּוֹת־כִּתּוֹת עַל הָאֲבָנִים: אָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ עִמִּי, שֶׁאוֹצִיא לָכֶם מָיִם. אָמְרוּ לוֹ: מִזֶּה אָנוּ מְבַקְּשִׁים, אִם מִן הַסֶּלַע הַזֶּה אִי אַתָּה מוֹצִיא, אַף מִן [אֶבֶן] אַחֶרֶת אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים — וְנִתְכַּרְכְּמוּ²³⁶⁰ פָנָיו כְּנֶגְדָּם, וְנִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא לָהֶם מַיִם, אֶלָּא מֵאוֹתָהּ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ (ילק"ש חקת).

קא “וַיָּרֶם משֶׁה אֶת־יָדוֹ וַיַּךְ אֶת־הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם”²³⁶¹ — הִכָּה פַעַם אַחַת, הִתְחִיל הַסֶּלַע נוֹטֵף מַיִם מֻעָטִים, טִפִּין־טִפִּין²³⁶². אָמְרוּ לוֹ: בֶּן־עַמְרָם, הַמַּיִם הַלָּלוּ לְיוֹנְקֵי־שָׁדַיִם אוֹ לִגְמוּלֵי־חָלָב? מִיָּד הִקְפִּיד²³⁶³ כְּנֶגְדָּם, וְהִכָּה פַעֲמַיִם וְיָצְאוּ מַיִם רַבִּים וְשָׁטְפוּ כָל־מַה שֶּׁהָיָה נָתוּן כְּנֶגְדָּם (תנח' חקת; תנה"ק).

יג. טַרְחָנִים

קב “אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם”²³⁶⁴ — מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ טַרְחָנִים²³⁶⁵. הָיָה אֶחָד מֵהֶם רוֹאֶה שֶׁנּוֹצֵחַ חֲבֵרוֹ בַּדִּין, אוֹמֵר: יֶשׁ לִי עֵדִים לְהָבִיא, יֵשׁ לִי רְאָיוֹת²³⁶⁶, לְמָחָר אֲנִי דָן, מוֹסֵפְנִי²³⁶⁷ עֲלֵיכֶם דַּיָּנִים; לְכָךְ נֶאֱמַר “טָרְחֲכֶם”. “וּמַשַּׂאֲכֶם”²³⁶⁸ — מְלַמֵּד, שֶׁהָיוּ אֶפִּיקוֹרְסִים²³⁶⁹. הִקְדִּים משֶׁה לָצֵאת, אָמָרוּ: מָה רָאָה בֶן־עַמְרָם לָצֵאת? שֶׁמָּא אֵינוֹ שָׁפוּי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ! אֵחַר לָצֵאת, אָמָרוּ: מָה רָאָה בֶן עַמְרָם שֶׁלֹּא לָצֵאת, מָה אַתֶּם סְבוּרִים? — יוֹשֵׁב וְיוֹעֵץ עֲלֵיכֶם עֵצוֹת וּמְחַשֵּׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבוֹת! (ספרי דבר').

קג “אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר”²³⁷⁰ — מְלַמֵּד שֶׁהוֹכִיחָם עַל מַה־שֶּׁהָיוּ עוֹשִׂים בַּמִּדְבָּר, שֶׁהָיוּ נוֹטְלִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם קְטַנִּים וְזוֹרְקִים לְתוֹךְ חֵיקוֹ שֶׁל משֶׁה וְאוֹמְרִים לוֹ: בֶּן־עַמְרָם, מָה אַנּוֹנָא²³⁷¹ הִתְקַנְתָּ לָהֶם לְאֵלּוּ? מַה־פַּרְנָסָה הִתְקַנְתָּ לָהֶם לְאֵלּוּ? (שם; ילק"ש דברים).

יד. אַהֲרֹן

קד “מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי”²³⁷² — כְּאֵיזֶה אָח? אַתָּה מוֹצֵא מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם וְעַד עַכְשָׁו הָאַחִים שׂוֹנְאִים זֶה לָזֶה: קַיִן שָׂנֵא לְהֶבֶל וַהֲרָגוֹ; יִשְׁמָעֵאל שָׂנֵא לְיִצְחָק וּבִקֵּשׁ לְהָרְגוֹ; עֵשָׂו שָׂנֵא לְיַעֲקֹב, וְהַשְּׁבָטִים שָׂנְאוּ לְיוֹסֵף. וּכְאֵיזֶה אָח? כְּמשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: “מַה־טּוֹב וּמַה־נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם־יָחַד”²³⁷³ — שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה וּמְחַבְּבִין זֶה לָזֶה. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּטַל משֶׁה אֶת־הַמַּלְכוּת וְאַהֲרֹן כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה לֹא קִנְאוּ זֶה בָזֶה, אֶלָּא הָיוּ שְׂמֵחִים זֶה בִגְדֻלַּת זֶה וְזֶה בִגְדֻלַּת זֶה. תֵּדַע לָךְ שֶׁכֵּן, אַתָּה מוֹצֵא: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְמשֶׁה: “וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל־פַּרְעֹה”²³⁷⁴ אָמַר לוֹ משֶׁה: “שְׁלַח־נָא בְּיַד־תִּשְׁלַח”²³⁷⁵. אַתָּה סָבוּר שֶׁמָּא עִכֵּב משֶׁה, שֶׁלֹּא רָצָה לֵילֵךְ; אֵינוֹ כֵן, לֹא עָשָׂה אֶלָּא כִּמְכַבֵּד לְאַהֲרֹן. אָמַר משֶׁה: עַד שֶׁלֹּא עָמַדְתִּי הָיָה אַהֲרֹן אָחִי מִתְנַבֵּא לָהֶם בְּמִצְרַיִם שְׁמֹנִים שָׁנָה (וּמִנַּיִן שֶׁאַהֲרֹן הָיָה מִתְנַבֵּא לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל־בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן”²³⁷⁶ ) — אָמַר לוֹ: כָּל־הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הָיָה אַהֲרֹן מִתְנַבֵּא לָהֶם, וְעַכְשָׁו אֲנִי נִכְנָס בִּתְחוּמוֹ שֶׁל אָחִי, שֶׁיְהֵא מֵצַר? לְכָךְ לֹא בִקֵּשׁ משֶׁה לֵילֵךְ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: לֹא אִכְפַּת לְאַהֲרֹן בְּדָבָר זֶה; לֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מֵצַר, אֶלָּא עוֹד שָׂמֵחַ. תֵּדַע לָךְ, שֶׁהוּא יוֹצֵא לְאַפַּנְטִי שֶׁלָּךְ²³⁷⁷, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְגַם הִנֵּה־הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ”²³⁷⁸ — לֹא בְּפִיו בִּלְבַד, אֶלָּא בְלִבּוֹ, לִבּוֹ יוֹתֵר מִפִּיו. כֵּוָן שֶׁאָמַר לוֹ כָּךְ קִבֵּל לֵילֵךְ.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: הַלֵּב שֶׁשָּׂמַח בִּגְדֻלַּת אָחִיו יִלְבַּשׁ אוּרִים וְתֻמִּים.

“וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק־לוֹ”²³⁷⁹ — זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: “חֶסֶד־וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ”²³⁸⁰ — חֶסֶד זֶה אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּלְלֵוִי אָמַר, תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ”²³⁸¹, “וֶאֱמֶת” זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּכָל־בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא”²³⁸², “צֶדֶק” זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: “צִדְקַת יְיָ עָשָׂה”²³⁸³, וְ“שָׁלוֹם” זֶה אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי”²³⁸⁴, הָוֵי: “חֶסֶד־וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ” ²³⁸⁵ (תנה"ק שמות; תנח').

קה משֶׁה הָיָה אוֹמֵר: יִקֹּב הַדִּין אֶת הָהָר! אֲבָל אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם וּמֵשִׂים שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא־נִמְצָא בִשְׂפָתָיו, בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן”²³⁸⁶ (סנה' ו: ).

––––––––

קו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב…יֹרֵד עַל־הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן” וְגוֹ'²³⁸⁷ — כְּמִין שְׁתֵּי טִפֵּי מַרְגָּלִיּוֹת²³⁸⁸ הָיוּ תְלוּיוֹת בִּזְקָנוֹ. אָמַר רַב פַּפָּא: תְּנָא, כְּשֶׁהוּא מְסַפֵּר²³⁸⁹ עוֹלוֹת וְיוֹשְׁבוֹת לוֹ בְּעִקַּר²³⁹⁰ זְקָנוֹ (הור' יב).

טו. מִיתָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן

קז “הֹר הָהָר”²³⁹¹ — הַר עַל גַּבֵּי הָר, כְּתַפּוּחַ קָטֹן עַל תַּפּוּחַ גָּדוֹל. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁעָנָן מְהַלֵּךְ לִפְנֵיהֶם, מַשְׁפִּיל אֶת־הַגָּבֹהַּ וּמַגְבִּיהַ אֶת־הַשָּׁפָל, הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא אֶת־הָהָר דֻּגְמָא²³⁹², שֶׁיֵּדְעוּ נִסִּים שֶׁעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ הַר בַּמִּדְבָּר שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִתְיַגְּעִים וְעוֹלִים וְיוֹרְדִים עֲלֵיהֶם; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה הֶעָנָן כָּל־הַמִּדְבָּר מִישׁוֹר, הָיָה מַנִּיחַ מָקוֹם גָּבֹהַּ לַמִּשְׁכָּן, שֶׁתְּהֵא שָׁם חֲנִיָּתוֹ, וְהִנִּיחַ שְׁלשָׁה הָרִים: הַר סִינַי לִשְׁכִינָה, הַר נְבוֹ לִקְבוּרַת משֶׁה וְהֹר־הָהָר לִקְבוּרַת אַהֲרֹן (תנה"ק חקת).

קח כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְמשֶׁה: לֵךְ וֶאֱמָר־לוֹ לְאַהֲרֹן עַל הַמִּיתָה. הִשְׁכִּים משֶׁה בְּשַׁחֲרִית וְהָלַךְ לוֹ אֵצֶל אַהֲרֹן, הִתְחִיל קוֹרֵא: אַהֲרֹן אָחִי! יָרַד אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ: מָה רָאִיתָ לְהַשְׁכִּים וְלָבוֹא כָאן הַיּוֹם? אָמַר לוֹ משֶׁה: דָּבָר מִן הַתּוֹרָה הָיִיתִי מְהַרְהֵר בַּלַּיְלָה, וּמִתְקַשֶּׁה לִי הַרְבֵּה, לְכָךְ הִשְׁכַּמְתִּי וּבָאתִי אֶצְלֶךָ. אָמַר לוֹ: וּמַהוּ הַדָּבָר? אָמַר לוֹ: אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ²³⁹³ , אֶלָּא אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבְּסֵפֶר “בְּרֵאשִׁית” הוּא, הָבֵא אוֹתוֹ וְנִקְרָא בוֹ. נָטְלוּ סֵפֶר בְּרֵאשִׁית וְקָרְאוּ בוֹ כָּל פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה, וְעַל כָּל אַחַת וְאַחַת אָמָר: יָפֶה עָשָׂה וְיָפֶה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא! וְכֵוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִבְרִיאַת אָדָם, אָמַר משֶׁה: מָה אֹמַר לְאָדָם, שֶׁהֵבִיא מָוֶת לָעוֹלָם! וַאֲנִי שֶׁשָּׁלַטְתִּי בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְאַתָּה שֶׁעָצַרְתָּ אֶת־הַמָּוֶת — לֹא סוֹפֵנוּ לְכָךְ? עוֹד כַּמָּה שָׁנִים יֵשׁ לָנוּ לִחְיוֹת? אָמַר לוֹ: קְטַנּוֹת הֵן! — הָיָה יוֹרֵד וְיוֹרֵד²³⁹⁴ עַד שֶׁהִזְכִּיר לוֹ יוֹם הַמָּוֶת; מִיָּד הִרְגִּישׁוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל אַהֲרֹן גְּוִיעָתוֹ. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא בִּשְׁבִילִי הוּא הַדָּבָר? אָמַר לוֹ: הֵן. מִיָּד רָאוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּרְעָה קוֹמָתוֹ. אָמַר לוֹ אַהֲרֹן: “לִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי”²³⁹⁵ — אָמַר לוֹ: מְקֻבָּל עָלֶיךָ לָמוּת? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: נַעֲלֶה לְהֹר־הָהָר. מִיָּד עָלוּ שְׁלָשְׁתָּם, משֶׁה וְאַהֲרֹן וְאֶלְעָזָר, לְעֵינֵי כָל־יִשְׂרָאֵל. אִלּוּ הָיוּ יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִים שֶׁהוּא עוֹלֶה לָמוּת, לֹא הָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ, וְהָיוּ מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים; אֶלָּא הָיוּ סְבוּרִים, שֶׁמָּא הַדִּבּוּר²³⁹⁶ קְרָאוֹ.

כֵּוָן שֶׁעָלוּ, נִפְתְּחָה לָהֶם מְעָרָה וּמָצְאוּ שָׁם נֵר דּוֹלֵק וּמִטָּה, מַעֲשֵׂה־שָׁמָיִם²³⁹⁷, וְהָיָה אַהֲרֹן פּוֹשֵׁט כְּלִי אֶחָד וְאֶלְעָזָר לוֹבְשׁוֹ, וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ. אָמַר לוֹ משֶׁה: אַהֲרֹן אָחִי! רְאֵה, מִרְיָם מֵתָה וַאֲנִי וְאַתָּה טִפַּלְנוּ בָהּ, אַתָּה מֵת וַאֲנִי וְאֶלְעָזָר מְטַפְּלִים בָּךְ, וַאֲנִי, אִם מֵת אֲנִי, מִי מְטַפֵּל בִּי? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְמשֶׁה: חַיֶּיךָ! אֲנִי מְטַפֵּל בָּךְ. אָמַר לוֹ משֶׁה לְאַהֲרֹן: “עֲלֵה, אָחִי, לְמִטָּה זוֹ” — עָלָה. — “פְּשֹׁט יָדֶיךָ” — וּפָשָׁט. “קְפֹץ²³⁹⁸ עֵינֶיךָ” — וְקָפָץ. — “סְתֹם פִּיךָ” — וְסָתָם. מִיָּד יָרְדָה שְׁכִינָה וּנְשָׁקַתּוּ וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ. וְהָיוּ משֶׁה וְאֶלְעָזָר מְנַשְּׁקִים אוֹתוֹ עַל לְחָיַָיו. וְעָלָה עֲנַן־הַכָּבוֹד וְכִסָּה אוֹתוֹ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: צְאוּ מִכָּאן. כֵּוָן שֶׁיָצְאוּ — נִסְתְּמָה הַמְּעָרָה.

הָיוּ משֶׁה וְאֶלְעָזָר יוֹרְדִים, וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים חֲרֵדִים וּמְצַפִּים לִרְאוֹת אֶת־אַהֲרֹן, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם. כְּשֶׁרָאוּ שֶׁעָלוּ שְׁלשָׁה וְלֹא יָרְדוּ אֶלָּא שְׁנָיִם — חָזַר²³⁹⁹ הַשָּׂטָן בֵּינֵיהֶם וְהִרְגִּישׁ²⁴⁰⁰ אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל עַל משֶׁה וְאֶלְעָזָר. נֶחֶלְקוּ לְשָׁלשׁ כִּתּוֹת; אַחַת אוֹמֶרֶת: הֲרָגוֹ משֶׁה, שֶׁהָיָה מִתְקַנֵּא בּוֹ; וְאַחַת אוֹמֶרֶת: אֶלְעָזָר הֲרָגוֹ, שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לִירשׁ אֶת־הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה; וְאַחַת אוֹמֶרֶת: דֶּרֶךְ שָׁמַיִם מֵת. תְּפָשׂוּם כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאָמָרוּ: אַהֲרֹן הֵיכָן הוּא? אָמַר לָהֶם משֶׁה: גְּנָזוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. אָמְרוּ: אֵין אָנוּ מַאֲמִינִים לָךְ, שֶׁמָּא דָּבָר שֶׁלֹּא כְהֹגֶן אָמַר לְךָ וְקָנַסְתָּ²⁴⁰¹ עָלָיו מִיתָה. בִּקְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל לִסְקֹל אֶת־משֶׁה וְאֶת־אֶלְעָזָר. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא? רָמַז לַמַּלְאָכִים, וּפָתְחוּ אֶת־הַמְּעָרָה, וְהוֹצִיאוּ אֲרוֹנוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְהָיָה פוֹרֵחַ בַּשָּׁמָיִם, וְהַמַּלְאָכִים מְקַלְּסִים לְפָנָיו, וְכָל־יִשְׂרָאֵל רוֹאִים אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּרְאוּ כָּל־הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן”²⁴⁰². וּמֶה הָיוּ הַמַּלְאָכִים מְקַלְּסִים? — “יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם”²⁴⁰³ (ילק"ש חקת).

קט “וַיִּבְכּוּ אֶת־אַהֲרֹן שְׁלשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל²⁴⁰⁴”²⁴⁰⁵ — לְמשֶׁה לֹא בָכוּ אֶלָּא אֲנָשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיא הַדִּין לַאֲמִתּוֹ וְהָיָה מוֹכִיחָם בִּדְבָרִים, וְאַהֲרֹן לֹא אָמַר מִיָּמָיו לְאִישׁ: סָרַחְתָּ²⁴⁰⁶, וּלְאִשָּׁה — סָרָחַתְּ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהָיָה רוֹדֵף שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי”²⁴⁰⁷, מַה־תַּלְמוּד לוֹמַר: “וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן”²⁴⁰⁸ — מְלַמֵּד כְּשֶׁהָיָה אַהֲרֹן מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, פָּגַע בְּאָדָם רָשָׁע וְנוֹתֵן לוֹ שָׁלוֹם; לְמָחָר בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ הָאִישׁ לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר עֲבֵרָה, אָמַר: אוֹי לִי! אֵיךְ אֶשָּׂא עֵינַי אַחַר־כָּךְ וְאֶרְאֶה אֶת־אַהֲרֹן? בּשְׁתִּי הֵימֶנּוּ, שֶׁנָּתַן לִי שָׁלוֹם, — וְנִמְצָא אוֹתוֹ הָאִישׁ מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִן הָעֲבֵרָה. וְכֵן שְׁנֵי בְנֵי אָדָם, שֶׁעָשׂוּ מְרִיבָה זֶה עִם זֶה, הָלַךְ אַהֲרֹן וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם וְאוֹמֵר לוֹ: בְּנִי, רְאֵה! חֲבֵרְךָ מְטָרֵף²⁴⁰⁹ אֶת־לִבּוֹ וּמְתַלֵּשׁ²⁴¹⁰ בִּשְׂעָרוֹ וְאוֹמֵר: “אוֹי לִי, אֵיךְ אֶשָּׂא עֵינַי וְאֶרְאֶה בַחֲבֵרִי? בּשְׁתִּי הֵימֶנּוּ, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁסָּרַחְתִּי עָלָיו” — הָיָה יוֹשֵׁב אֶצְלוֹ, עַד שֶׁמּוֹצִיא כָל קִנְאָה שֶׁבְּלִבּוֹ. שׁוּב הוֹלֵךְ אֵצֶל חֲבֵרוֹ וְאוֹמֵר לוֹ כְּעִנְיָן זֶה. וּכְשֶׁפָּגְעוּ זֶה בָזֶה גִּפְּפוּ²⁴¹¹ וְנִשְּׁקוּ זֶה לָזֶה. לְכָךְ נֶאֱמַר: “וַיִּבְכּוּ אֶת־אַהֲרֹן… כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל”²⁴¹² (אדר“נ יב; ילק”ש חקת).

טז. הַנִּסִּים עַל נַחַל אַרְנוֹן

קי “עֲלִי בְאֵר עֱנוּ־לָהּ”²⁴¹³ — מָה הֵם הַנִּסִּים עַל נַחַל אַרְנוֹן? אָדָם הָעוֹמֵד עַל הָהָר מִזֶּה וּמְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בָּהָר מִזֶּה, וְהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ שִׁבְעָה מִילִין; וְהַדֶּרֶךְ יוֹרֵד לְתוֹךְ הַנַּחַל וְעוֹלֶה, וְדַרְכָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹר בְּתוֹךְ הַנְּחָלִים. נִתְכַּנְּסוּ כָל־הָאֻמּוֹת אוֹכְלוֹסִין עַד אֵין סוֹף; יָשְׁבוּ מִקְצָתָם בְּתוֹךְ הַנָּחַל; וְהָהָר עָשׂוּי מִלְמַעְלָם מְעָרוֹת, וּכְנֶגֶד הַמְּעָרוֹת בָּהָר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ עָשׂוּי סְלָעִים־סְלָעִים כְּמִין שָׁדָיִם. נִכְנְסוּ הָאוֹכְלוֹסִין לְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת, וְאָמָרוּ: כְּשֶׁיֵּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ הַנָּחַל, אֵלּוּ שֶׁבְּתוֹךְ הַנַּחַל עוֹמְדִים מִלִּפְנֵיהֶם, וְאֵלּוּ — לְמַעְלָה מִן הַמְּעָרוֹת, וְנַהֲרֹג אֶת־כֻּלָּם. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ יִשְׂרָאֵל לְאוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא הִצְרִיכָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לֵירֵד לְמַטָּה לְתוֹךְ הַנָּחַל, אֶלָּא רָמַז לֶהָרִים וְנִכְנְסוּ שָׁדַיִם שֶׁל הַר זֶה לְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת — וּמֵתוּ כָֻּלם. וְהִקִּיפוּ²⁴¹⁴ הֶהָרִים רָאשֵׁיהֶם זֶה לָזֶה וְנַעֲשׂוּ דֶרֶךְ כְּבוּשָׁה, וְלֹא נוֹדַע אֵיזֶה נִסְמַךְ לַחֲבֵרוֹ.

וְאוֹתוֹ נַחַל מַפְסִיק²⁴¹⁵ בֵּין תְּחוּמֵי²⁴¹⁶ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ מוֹאָב; הַר שֶׁבְּאֶרֶץ מוֹאָב, שֶׁבּוֹ הַמְּעָרוֹת, לֹא נִזְדַּעְזֵעַ, וְהַר שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁבּוֹ הַסְּלָעִים כְּמִין שָׁדַיִם, נִזְדַּעְזַע וְנִסְמַךְ לְהַר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ. וּמִפְּנֵי מָה נִזְדַּעְזֵעַ? מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְשִׁפְחָה שֶׁרָאֲתָה בֶן אֲדוֹנָהּ בָּא אֶצְלָהּ, קָפְצָה וְקִדְּמָה אוֹתוֹ וְקִבְּלַתּוּ.

כְּשֶׁנִּכְנְסוּ הַסְּלָעִים לְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת וְרוֹצְצוּ כָל־אוֹתָם הַגִּבּוֹרִים, יָרְדָה הַבְּאֵר אֶל הַנַּחַל וְנִתְגַּבְּרָה שָׁם, וְאִבְּדָה אֶת־כָּל־הָאוֹכְלוֹסִין, כְּשֵׁם שֶׁאִבֵּד אוֹתָם הַיָּם, וְעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל אוֹתָם הֶהָרִים, וְלֹא יָדְעוּ כָל־הַנִּסִּים הָאֵלּוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: הֲרֵי אֲנִי מוֹדִיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּמָּה אוֹכְלוֹסִין אִבַּדְתִּי מִפְּנֵיהֶם — יָרְדָה הַבְּאֵר לְתוֹךְ הַמְּעָרָה וְהוֹצִיאָה גֻלְגְּלִיּוֹת וּזְרוֹעוֹת וְרַגְלַיִם שֶׁאֵין לָהֶן חֵקֶר, וְיִשְׂרָאֵל חָזְרוּ לְבַקֵּשׁ אֶת־הַבְּאֵר, וְרָאוּהָ מְאִירָה כַלְּבָנָה בְּתוֹךְ הַנַּחַל, וְהִיא מוֹצִיאָה אֶת־אֵבְרֵי הָאוֹכְלוֹסִין. וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים עַל הַנְּחָלִים וְאָמְרוּ שִׁירָה עָלֶיהָ: “עֲלִי בְאֵר עֱנוּ־לָהּ”²⁴¹⁷ (תנה“ק חקת; במ”ר יט).

יז. עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן

קיא כְּשֶׁבָּאוּ משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל לִתְחוּמָהּ שֶׁל אֶדְרֶעִי אָמַר לָהֶם משֶׁה: נַחֲנֶה כָאן וּבְשַׁחֲרִית אָנוּ נִכְנָסִים וְכוֹבְשִׁים אוֹתָהּ. עָמְדוּ בְשַׁחֲרִית, בָּאוּ לִכָּנֵס לְאֶדְרֶעִי, וַעֲדַיִן לֹא הָיְתָה הָעַיִן רוֹאָה, תָּלָה משֶׁה אֶת־עֵינָיו וְרָאָה אֶת־עוֹג יוֹשֵׁב עַל הַחוֹמָה וְרַגְלָיו מַגִּיעוֹת לָאָרֶץ. אָמַר משֶׁה: אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֲנִי רוֹאֶה, חוֹמָה אַחֶרֶת בָּנוּ אֵלּוּ בַּלָּיְלָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: משֶׁה, זֶה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה עוֹג הוּא — נִתְיָרֵא משֶׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: “אַל־תִּירָא אֹתוֹ”²⁴¹⁸, שֶׁמַּפִּילוֹ אֲנִי לְפָנֶיךָ. עָשׂוּ עִמּוֹ מִלְחָמָה.

אָמַר עוֹג: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הוּא? — שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת… אֵלֵךְ וְאֶעֱקֹר הַר בֶּן שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת וְאֶזְרֹק עֲלֵיהֶם וְאֶהֶרְגֵם. הָלַךְ עָקַר הַר בֶּן שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת וְהִנִּיחוֹ עַל רֹאשׁוֹ. הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא עָלָיו נְמָלִים וּנְקָבוּהוּ, וְיָרַד לוֹ עַל צַוָּארוֹ. בִּקֵּשׁ לְשָׁלְפוֹ — נִשְׁתַּרְבְּבוּ²⁴¹⁹ לוֹ שִׁנָּיו לְכָאן וּלְכָאן וְלֹא יָכֹל לְשָׁלְפוֹ. משֶׁה כַּמָּה הָיָה? — עֶשֶׂר אַמּוֹת. נָטַל קַרְדֹּם בֶּן עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְקָפַץ עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְהִכָּהוּ בְקַרְסֻלָּיו וַהֲרָגוֹ.

תַּנְיָא, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי. פַּעַם אַחַת רַצְתִּי אַחַר צְבִי וְנִכְנַס בְּקוֹלִית²⁴²⁰ שֶׁל מֵת, וְרַצְתִּי אַחֲרָיו שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת, וּצְבִי לֹא הִגַּעְתִּי וְקוֹלִית לֹא כָלָתָה. כְּשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי אָמְרוּ לִי: שֶׁל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָיָתָה (דב“ר א; ילק”ש דברים; בר' נד:; נדה כד:).

יח. בִּלְעָם

קיב “וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל־זִקְנֵי מִדְיָן”²⁴²¹ — מַה־טִּיבָם שֶׁל זִקְנֵי מִדְיָן כָּאן? כֵּוָן שֶׁהָיוּ רוֹאִין אֶת־יִשְׂרָאֵל נוֹצְחִים שֶׁלֹּא כְדֶרֶךְ כָּל־הָאָרֶץ אָמָרוּ: מַנְהִיג שֶׁלָּהֶם בְּמִדְיָן נִתְגַּדֵּל, נֵדַע מֵהֶם מַה מִּדּוֹתָיו. אָמְרוּ זִקְנֵי מִדְיָן: אֵין כֹּחוֹ אֶלָּא בְּפִיו. אָמְרוּ לָהֶם: אַף אָנוּ נָבוֹא כְנֶגְדָּם בְּאָדָם שֶׁכֹּחוֹ בְּפִיו.

“וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל־זִקְנֵי מִדְיָן”²⁴²² — וַהֲלֹא אַתָּה מוֹצֵא שֶׁמִּדְיָנִים נִלְחָמִים עִם הַמּוֹאָבִים וְהַשִּׂנְאָה בֵינֵיהֶם מֵעוֹלָם? — אֶלָּא מָשָׁל לִשְׁנֵי כְלָבִים שֶׁהָיוּ מְרִיבִים זֶה עִם זֶה. בָּא זְאֵב עַל אֶחָד מֵהֶם. אָמַר הַשֵּׁנִי: “אִם אֵינִי עוֹזְרוֹ, הַיּוֹם הוֹרֵג אֶת־זֶה וּלְמָחָר יָבֹא עָלָי”; לְפִיכָךְ נִתְחַבְּרוּ מוֹאָב עִם מִדְיָן. זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: חֻלְדָּה וְחָתוּל²⁴²³ עָשׂוּ מִשְׁתֶּה מֵחֶלְבּוֹ שֶׁל רַע־מַזָּל.

“וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־בִּלְעָם לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם”²⁴²⁴. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן אֲקַלְלֵם בִּמְקוֹמִי — “לֹא תָאֹר אֶת־הָעָם”²⁴²⁵! אָמַר לוֹ: אֲבָרְכֵם. אָמַר לוֹ: אֵין הֵם צְרִיכִים לְבִרְכָתֶךָ — “כִּי בָרוּךְ הוּא”²⁴²⁶. מָשָׁל אוֹמְרִים לְצִרְעָה: לֹא מִדִּבְשֵׁךְ וְלֹא מֵעֻקְצֵךְ.

וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל־בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶת־שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת" וְגוֹ'²⁴²⁷ — אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: רָשָׁע, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? אָמַר לוֹ: “אֶת־שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי”²⁴²⁸; מָשָׁל לְשֻׁלְחָנִי²⁴²⁹ הַמְשַׁקֵּר בְּמִשְׁקָלוֹת, בָּא בַעַל הַשּׁוּק הִרְגִּישׁ בּוֹ, אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה מְעַוֵּל וּמְשַׁקֵּר בְּמִשְׁקָלוֹת? אָמַר לוֹ: כְּבָר שָׁלַחְתִּי דּוֹרוֹן²⁴³⁰ לְבֵיתֶךָ. אַף כָּךְ בִּלְעָם, קְרָאוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אָמַר לוֹ: רָשָׁע, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? אָמַר לְפָנָיו: “אֶת־שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי”.²⁴³¹

“וַיָּשֶׂם יְיָ דָּבָר בְּפִי בִלְעָם”²⁴³² — רַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַלְאָךְ; רַ' יוֹנָתָן אָמָר: חַכָּה²⁴³³.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִבִּרְכָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע אַתָּה לָמֵד מֶה הָיָה בְלִבּוֹ. בִּקֵּשׁ לוֹמַר שֶׁלֹּא יְהוּ לָהֶם בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשֹׁות — “מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב”²⁴³⁴; לֹא תִשְׁרֶה שְׁכִינָה עֲלֵיהֶם — “מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל”²⁴³⁵; לֹא תְהֵא מַלְכוּתָן נִמְשֶׁכֶת — “כִּנְחָלִים נִטָּיוּ”²⁴³⁶; לֹא יִהְיוּ לָהֶם זֵיתִים וּכְרָמִים — “כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר”²⁴³⁷; לֹא יְהֵא רֵיחָם נוֹדֵף — “כַּאֲהָלִים נָטַה יְיָ”²⁴³⁸; לֹא יִהְיוּ לָהֶם מְלָכִים בַּעֲלֵי קוֹמָה — “כַּאֲרָזִים עֲלֵי מַיִם”²⁴³⁹; לֹא יִהְיֶה לָהֶם מֶלֶךְ בֶּן־מֶלֶךְ — “יִזַּל־מַיִם מִדָּלְיָו”²⁴⁴⁰; לֹא תְהֵא מַלְכוּתָם שׁוֹלֶטֶת בָּאֻמּוֹת — “וְזַרְעוֹ בְמַיִם רַבִּים”²⁴⁴¹; לֹא תְהֵא עַזָּה מַלְכוּתָם — “וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ”²⁴⁴²; לֹא תְהֵא אֲיֻמָּה מַלְכוּתָם — “וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ”²⁴⁴³.

אָמַר רַ' אַבָּא בַר כָּהֲנָא: כֻּלָּן חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּהֲפֹךְ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת־הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי־אֲהֵבְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ”²⁴⁴⁴ — קְלָלָה וְלֹא קְלָלוֹת.

“כִּי־מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ”²⁴⁴⁵ — לְהוֹדִיעֲךָ שִׂנְאָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁמִּתּוֹךְ בִּרְכוֹתָיו אַתָּה יוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹתָיו, לְמָה הוּא דוֹמֶה: לְאָדָם שֶׁבָּא לָקֹץ אֶת־הָאִילָן. מִי שֶׁאֵינוֹ בָקִי קוֹצֵץ אֶת־הָעֲנָפִים, כָּל עָנָף וְעָנָף — וּמִתְיַגֵּעַ, וְהַפִּקֵּחַ מְגַלֶּה אֶת־הַשָּׁרָשִׁים וְקוֹצֵץ. כָּךְ אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע: מָה אֲנִי מְקַלֵּל לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, הֲרֵי אֲנִי הוֹלֵךְ לְשָׁרְשֵׁיהֶם²⁴⁴⁶ וְקוֹצֵץ. בָּא לִגַּע וּמְצָאָם קָשִׁים, לְכָךְ נֶאֱמַר: “כִּי־מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ” — הַסֶּלַע, כְּשֶׁהוּא צָף²⁴⁴⁷ עַל גַּבֵּי הָאָרֶץ, נוֹחַ הוּא לֵעָקֵר, וְאֵלּוּ אֵינָם כֵּן: מְחֻבָּרִים הֵם עַד הַתְּהוֹם.

“הֶן־עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן”²⁴⁴⁸ — הֵן בִּלְשׁוֹן יְוָנִית אֶחָד, אֵינוֹ מְחַשְּׁבָם עִם אֻמָּה אַחֶרֶת. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן: חֲשֹׁב כָּל־הָאוֹתִיּוֹת וְתִמְצָא כֻלָּן יֵשׁ לָהֶן זוּג, וְהֵ“א וְנוּ”ן אֵין לָהֶן זוּג: א' אֶחָד, ט' תִּשְׁעָה — הֲרֵי עֲשָׂרָה; ב' שְׁנַיִם, ח' שְׁמוֹנָה — הֲרֵי עֲשָׂרָה; א“ט, ב”ח, ג“ז, ד”ו — ה' אֵין לָהּ זוּג, וְכֵן י“ץ, כ”ף, ל“ע, מ”ס — נ' אֵין לָהּ זוּג (במ“ר כ; סנה' קה; תנה”ק; תנח'; ילק"ש).

קיג “הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ” וְגוֹ'²⁴⁴⁹ — אָמַר לוֹ: אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה הוּא וְהֵם מִתְאַוִּים לִכְלֵי פִשְׁתָּן, בֹּא וְאַשִּׂיאֲךָ עֵצָה: עֲשֵׂה לָהֶם קְלָעִים²⁴⁵⁰ וְהוֹשֵׁב בָּהֶם זוֹנוֹת, זְקֵנָה מִבַּחוּץ וְיַלְדָּה מִבִּפְנִים, וְיִמְכְּרוּ לָהֶם כְּלֵי פִשְׁתָּן. עָשָׂה לָהֶם קְלָעִים מֵהַר־שֶׁלֶג עַד בֵּית־הַיְשִׁימוֹן וְהוֹשִׁיב בָּהֶן זוֹנוֹת, זְקֵנָה מִבַּחוּץ וְיַלְדָּה מִבִּפְנִים, וּבְשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים וְיוֹצְאִים לְטַיֵּל בַּשּׁוּק, אוֹמֶרֶת לוֹ הַזְּקֵנָה: אִי אַתָּה מְבַקֵּשׁ כְּלֵי פִשְׁתָּן? זְקֵנָה אוֹמֶרֶת לוֹ בְּשָׁוֶה²⁴⁵¹ וְיַלְדָּה אוֹמֶרֶת לוֹ בְּפָחוֹת שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ פְּעָמִים; וְאַחַר־כָּךְ אוֹמֶרֶת לוֹ: הֲרֵי אַתָּה כְּבֶן־בָּיִת. בְּרוֹר לְעַצְמֶךָ. וְצַרְצוּר²⁴⁵² שֶׁל יַיִן מֻנָּח אֶצְלָהּ, מִן הַיַּיִן הָעַמּוֹנִי, שֶׁהוּא קָשֶׁה וּמְפַתֶּה אֶת־הַגּוּף לִזְנוּת. אָמְרָה לוֹ: רְצוֹנְךָ, שֶׁתִּשְׁתֶּה כוֹס שֶׁל יָיִן? כֵּוָן שֶׁשָּׁתָה בָּעַר בּוֹ. אָמַר לָהּ: הִשָּׁמְעִי לִי²⁴⁵³. הוֹצִיאָה יִרְאָתָהּ²⁴⁵⁴ מִתּוֹךְ חֵיקָה. אָמְרָה לוֹ: עֲבֹד לָזֶה. אָמַר לָהּ: הֲלֹא יְהוּדִי אָנִי. אָמְרָה לוֹ: וּמָה אִכְפַּת לָךְ, כְּלוּם מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ אֶלָּא פִעוּר²⁴⁵⁵ — וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁעֲבוֹדָתָהּ בְּכָךְ — וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֵינִי מַנַּחְתְּךָ עַד שֶׁתִּכְפֹּר בְּתוֹרַת משֶׁה רַבֶּךָ (סנה' קו; ירוש' שם).

יט. בְּנוֹת צְלָפְחָד

קיד “וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד” וְגוֹ'²⁴⁵⁶ — כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעוּ בְנוֹת צְלָפְחָד, שֶׁהָאָ