חֵלֶק שֵׁנִי    🔗

לוח ראשׁי־תבות    🔗

א"ב – אלף בית

אב' – אבות

א“ב דב”ס – אלף בית דבן סירא

א“ב דר”ע – אלף בית דרבי עקיבא

אב"ג – אבא גוריון

אבכ' – אבכיר

אגא"ס – אגדת אסתר

אג"ב – אגדת בראשית

אדר"נ – אבות דרבי נתן

אהל' – אהלות

או"ה – אומות העולם

א"ז – אדרא זוטא

אח"כ – אחר כך

א"י – ארץ ישראל

איכ"ר – איכה רבה

א"ל – אמר לו

אלא"ז – אלה אזכרה

אס' – אסתר

אס"ר – אסתר רבה

א"ע – את עצמו

אעפ"י – אף על פי

אעפ"כ – אף על פי כן

ב"ב – בבא בתרא

ב"ה – בית הלל

בו"ד – בשר ודם

בחק' – בחקותי

בי"ד – בין דין

ביה"כ – בית הכסא

ביהכ"נ – בית הכנסת

ביה“מ, ביהמ”ד – בית המדרש

ביה"מ ב‘, ג’… – בית המדרש ב‘, ג’… של יעלינק

ביהמ"ק – בית המקדש

בכ‘, בכור’ – בכורות

בכו' – בכורים

בכ"ז – בכל זאת

בל"י – בלשון יונית

ב"מ – בבא מציעא

במ‘, במד’ – במדבר

במ"ר – במדבר רבה

ב"ס – בן־סירא

בעה"ב – בעל הבית

ב"ק – בבא קמא, בר קפרא

בר' – בראשית, ברבי

בר‘, ברכ’ – ברכות

ב"ר – בראשית רבה

ב"ש – בית שמאי

גט‘, גיט’ – גיטין

גמ"ח – גמילות חסדים

ג"ע – גן עדן

ד"א – דרך ארץ, דבר אחר

דא"ז – דרך ארץ זוטא

דב' – דברִים

דב"ז – דברִים זוטא

דב“ר, ד”ר – דברִים רבה

דה“א, דהי”א – דברי הימים א'

דה"ב – דברי הימים ב'

דנ' – דניאל

דר"כ – דרב כהנא

ד"ר – דברי תורה

ה' – יי

ה“א, ה”ב.. – הלכה א‘, הלכה ב’…

הוס' – הוספה

הוצ"מ – הוצאה מדעית

הוצ"ש – הוצאת שכטר

הוצ' ש"ב – הוצאת שלמה בובער

הור' – הוריות

הוש' – הושע

היכל' – היכלות

הקב"ה – הקדוש ברוך הוא

השל' – השלום

וגו' – וגומר

וזה"ב – וזאת הברכה

וי"ג – ויש גורסין

וי"מ – ויש מפרשין

ויק' – ויקרא

ויק"ר – ויקרא רבה

וכו' – וכוליה

זב' – זבחים

זכ‘, זכר’ – זכריה

ח“א, ח”ב… – חלק א‘, חלק ב’…

חב‘, חבק’ – חבקוק

חג' – חגיגה

ח"ו – חס ושלום

חו"ל – חוץ לארץ

חול' – חולין

חנ' – חנוכה

טה' – טהרות

י"א – יש אומרין

יב‘, יבמ’ – יבמות

יהוש' – יהושע

יד' – ידים

יוה"כ – יום הכפורים

יו"ט – יום טוב

יו"כ – יום כפור

יח‘, יחז’, יחזק' – יחזקאל

ילק"ח – ילקוט חדש

ילק"ר – ילקוט ראובני

ילק“ש, ילקו”ש – ילקוט שמעוני

י"מ – יש מפרשין

יצה"ר – יצר הרע

יר‘, ירוש’ – ירושלמי

ירמ' – ירמיה

ישע' – ישעיה

כ"א – כרך א', – כל אחד

כה"ג – כהן גדול

כות' – כותים

כלא' – כלאים

כלו' – כלומר

כרית' – כריתות

כת‘, כתוב’ – כתובות

ל' – לשון

לה"ר – לשון הרע

לקה"ק – לקדש הקדשים

לק"ט – לקח טוב

מ"א – מלכים א'

מ"ב – מלכים ב'

מג' – מגילה

מג"ת – מגלת תענית

מד‘, מדר’ – מדרש

מד' לחנ' – מדרש לחנוכה

מד' נעל' – מדרש נעלם

מדא“ג, מא”ג – מדרש אגדה

מדה“ג, מה”ג – מדרש הגדול

מד"ש, מד' שמ' – מדרש שמואל

מד' תמ' – מדרש תמורה

מה"מ – מלאך המות

מו"ק – מועד קטן

מכ' – מכות

מכיל‘, מכל’ – מכילתא

מכיל' דרשב"י – מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

מלא' – מלאכי

מנ‘, מנח’ – מנחות

מנוה"מ – מנורת המאור

מס' – מסכת

מס' סופ' – מסכת סופרים

מע' – מעילה

מעש' – מעשרות

מע"ש – מעשר שני

מש‘, משל’ – משלי

נ“א, נו”א – נוסח אחר

נג' – נגעים

נד‘, נדר’ – נדרים

נז' – נזיר

נו"ב – נוסח ב'

נח' – נחום

נח‘, נחמ’ – נחמיה

ס' – סדר

סא"ז – סדר אליהו זוטא

סד"ע – סדר עולם

סופ' – סופרים

סי' – סימן

סנה' – סנהדרין

סע' – סעיף

עאכו"כ – על אחת כמה וכמה

ע"ג – על גבי

ע"ד – על דבר, על דרך

עד‘, עדי’ – עדיות

עה“ד, עשה”ד – עשרת הדברות

עוב' – עובדיה

עוה"ב – עולם הבא

עוה"ז – עולם הזה

עוקצ' – עוקצין

עז' – עזרא

ע"ז – עבודה זרה, על זה

עי' – עיין

ע"י – על יד, על ידי, עין יעקב

עיר‘, ערוב’ – עירובין

ע"כ – על כן

עמ' – עמוס

ע“פ, עפ”י – על פי

ערכ' – ערכין

ע"ש – על שם, עיין שם

פ' – פרשה, פרק

פ“א, פ”ב… – פרשה, פרק א‘, פרשה, פרק ב’…

פדר"א – פרקי דרבי אליעזר

פה"י – פסח היום

פה"ק – פרק הקודם

פנ"א – פנים אחרים

פס‘, פסח’ – פסחים

פסיק‘, פסק’ – פסיקתא

פס' דר"כ – פסיקתא דרב כהנא

פסיק"ז – פסיקתא זוטרתא

פסיק"ר – פסיקתא רבתי

פר"ש – פרק שירה

פתיח' – פתיחתא

צ"ל – צריך להיות

צפ' – צפניה

קד‘, קיד’ – קדושין

קהל' – קהלת

קה"ר – קהלת רבה

ק"ו – קל וחומר

ק"ש – קריאת שמע

ר' – רבי

ר"א – רבי אליעזר, רבי אלעזר

ראב"ע – ר' אלעזר בן עזריה

ראב"ש – ר' אלעזר בן שמוע, בן שמעון

רבש"ע – רבונו של עולם

ר"ג – רבן גמליאל

ר"ה – ראש השנה

רו"ר – רות רבה

ר"ח – ר' חיא, ר' חנינא, ר' חוצפית

רחב"ד – ר' חנינא בן דוסא

רחב"ת – ר' חנינא בן תרדיון

רח"ו – ר' חיים וויטאל

ר"ט – ר' טרפון

ר"י – ר' יהודה, ר' יהושע, ר' יוחנן, ר' ישמעאל

ריב"ב – ר' יהודה בן בבא

ריב"ז – ר' יוחנן בן זכאי

ריב"ח – ר' יהושע בן חנניה

ריב"ל – ר' יהושע בן לוי

ר"ל – ריש לקיש

ר"מ – ר' מאיר

ר"נ – רב נחמן

ר"ן – רבנו נסים

ר"ע – ר' עקיבא

ר"פ – ר' פנחס

ר"ש – ר' שמעון, רב ששת

רשב"י – רש שמעון בן יוחאי

רש"י – ר' שלמה יצחקי

ר"ת – ראשי תבות

ש"א – שמואל א'

שאלת' דר"א – שאלתות דרב אחאי

ש"ב – שמואל ב'

שבוע' – שבועות

שבה"ל – שבלי הלקט

שה"י – שבת היום

שה"ש – שיר השירים

שהש"ר – שיר השירים רבה

שו"ט – שוחר טוב

שופ' – שופטים

שמ' – שמות

שמו“ר, שמ”ר – שמות רבה

שמח' – שמחות

ש"ס – ששה סדרים

ש"ע – שמונה עשרה

ש"צ – שליח צבור

שק‘, שקל’ – שקלים

ת' – תחת

תדב"א – תנא דבי אליהו

תדא"ז – תנא דבי אליהו זוטא

תדא"ר – תנא דבי אליהו רבה

תהל' – תהלים

תו"כ – תורת כהנים

תוס‘, תוספ’ – תוספתא

תוס' צוק' – תוספתא צוקרמנדל

ת"ח – תלמיד חכם

ת"י – תרגום יונתן

תמו' – תמורה

תמ' – תמיד

תנה"ק – תנחומא הקדום

תנח' – תנחומא

תענ' – תענית

ת"ק – תנא קמא

תרג"ש – תרגום שני

תרו' – תרומות

תש' הגא‘, הוצ’ הרכ' – תשובות הגאונים, הוצאת הרכבי

תש' הרשב“א – תשובות הרשב”א (ר' שלמה בן אדרת)

יא: מַעֲשֵׂי־חֲכָמִים    🔗

א. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־שָׁטַח

א [מִשֶּׁהָרַג יַנַּאי הַמֶּלֶךְ אֶת־הַחֲכָמִים]¹ הָיָה הָעוֹלָם מִשְׁתּוֹמֵם, עַד שֶׁבָּא שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח וְהֶחֱזִיר אֶת־הַתּוֹרָה לְיָשְׁנָהּ (קיד' סו.).

ב בִּימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח עָלוּ² שְׁלֹשׁ מֵאוֹת נְזִירִים וּבִקְשׁוּ לְהַקְרִיב תְּשַע מֵאוֹת קָרְבָּנוֹת.³ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מָצָא⁴ לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח פֶּתַח, וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים לֹא מָצָא לָהֶם פָּתַח. בָּא אֵצֶל יַנַּאי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת נְזִירִים עָלוּ וּמְבַקְּשִׁים לְהַקְרִיב תְּשַע מֵאוֹת קָרְבָּנוֹת וְאֵין לָהֶם, אֶלָּא תֵּן אַתָּה מֶחֱצָה מִשֶּׁלְךָ וַאֲנִי מֶחֱצָה מִשֶּׁלִי וְיֵלְכוּ וְיַקְרִיבוּ. נָתַן יַנַּאי הַמֶּלֶךְ מֶחֱצָה מִשֶּׁלוֹ וְהִקְרִיבוּ. בָּאוּ וְהִלְשִׁינוּ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ עַל ר' שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח: הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל־מַה־שֶׁהִקְרִיבוּ מִשֶּׁלְךָ הִקְרִיבוּ, וְשִׁמְעוֹן־בֶּן־שֶׁטַח לֹא נָתַן מִשֶּׁלוֹ כְּלוּם. כָּעַס יַנַּאי הַמֶּלֶךְ. שָׁמַע ר' שִׁמְעוֹן־בֶּן־שֶׁטַח שֶׁכָּעַס עָלָיו הַמֶּלֶךְ, נִתְיָרֵא וּבָרָח.

לְאַחַר יָמִים הָיוּ בְנֵי־אָדָם גְּדוֹלִים שֶׁל מַלְכוּת פָּרַס יוֹשְׁבִים וְסוֹעֲדִים עַל שֻׁלְחַן יַנַּאי הַמֶּלֶךְ. אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ, זְכוּרִים אָנוּ שֶׁהָיָה כָאן זָקֶן אֶחָד וְהָיָה אוֹמֵר לָנוּ דִּבְרֵי חָכְמָה. אָמַר לְאִשְׁתּוֹ, אֲחוֹתוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן: שִׁלְחִי אַחֲרָיו וַהֲבִיאִיהוּ. אָמְרָה לוֹ: הִשָּׁבַע שֶׁלֹא תְהֵא מְצַעֲרוֹ וּשְׁלַח לוֹ טַבַּעְתְּךָ וְיָבוֹא. נִשְׁבַּע לָהּ וְשָׁלַח טַבַּעְתּוֹ וָבָא.

– אָמַר לוֹ: לָמָּה בָרָחְתָּ?

– שָׁמַעְתִּי שֶׁאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ כּוֹעֵס עָלַי וְהָיִיתִי מִתְיָרֵא שֶׁמָּא תַהַרְגֵנִי, וְקִיַּמְתִּי בְעַצְמִי מִקְרָא זֶה: “חֲבִי כִמְעַט־רֶגַע עַד יַעֲבָר־זָעַם”⁵.

אָמַר לוֹ: לָמָּה שִׂחַקְתָּ בִּי? אָמַר לוֹ ר' שִׁמְעוֹן: חָס וְשָׁלוֹם, לֹא שִׂחַקְתִּי בְךָ, אֶלָּא אַתָּה מִמָּמוֹנְךָ וַאֲנִיתּוֹרָתִי⁶, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף”⁷

– וְלָמָּה לֹא אָמַרְתָּ לִּי?

– אִלּוּ אָמַרְתִּי לְךָ לֹא הָיִיתָ נוֹתֵן.

הוֹשִׁיבוֹ יַנַּאי בֵּינוֹ לְבֵין הַמַּלְכָּה וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, כַּמָּה כָבוֹד אֲנִי עוֹשֶׂה לָךְ. אָמַר לוֹ: לֹא אַתָּה מְכַבְּדֵנִי, אֶלָּא הַתּוֹרָה הִיא שֶׁמְּכַבַּדְתֵּנִי, שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: “סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ וּבֵין נְדִיבִים תּוֹשִׁיבֶךָּ”. אָמַר יַנַּאי לַמַּלְכָּה: “רוֹאָה אַתְּ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מָרוּת”⁸ נָתַן לוֹ כּוֹס לְבָרֵך.⁹ אָמַר ר' שִׁמְעוֹן: מָה אֲבָרֵךְ, אֹמַר: “בָּרוּךְ עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַל יַנַּאי וַחֲבֵרָיו”? אָמַר יַנַּאי: עַד כָּאן אַתָּה עוֹמֵד בְּקַשְׁיוּתֶךָ, מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי “יַנַּאי” בִּבְרָכָה… אָמַר ר' שִׁמְעוֹן: וּמַה־יֶּשׁ־לִי לֹומַר “נְבָרֵךְ עַל שֶׁאָכַלְנוּ” – וַאֲנִי לֹא אָכָלְתִּי?! הֵבִיאוּ לוֹ וְאָכַל וּבֵרַךְ: “שֶׁאָכַלְנוּ” (ב“ר צא; בר ח.; ירוש' בר פ”ז ה"ב).

ג עַבְדּוֹ שֶׁל יַנַּאי הַמֶּלֶךְ הָרַג נָפֶשׁ. אָמַר שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח לַחֲכָמִים: תְּנוּ עֵינֵיכֶם בּוֹ וּנְדוּנֶנּוּ. שָׁלְחוּ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ: עַבְדְּךָ הָרַג נָפֶשׁ. שִׁגְּרָהוּ לָהֶם. שָׁלְחוּ לוֹ: בּוֹא אַף אַתָּה לְכָאן – “וְהוּעַד בִּבְעָלָיו”¹⁰ אָמְרָה תוֹרָה, יָבוֹא בַעַל הַשּׁוֹר¹¹ וְיַעֲמֹד עַל שׁוֹרוֹ. בָּא וְנָתְנוּ לוֹ כִסֵּא אֵצֶל שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח וְיָשָב. אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח: יַנַּאי הַמֶּלֶךְ, עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּ בָךְ. אָמַר לוֹ: לֹא כְּשֶׁתֹּאמַר אָתָּה, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ חֲבֵרֶיךָ¹². נִפְנָה לִימִינוֹ – כָּבְשׁוּ פְנֵיהֶם בַּקַּרְקָע¹³, נִפְנָה לִשְׂמֹאלוֹ – כָּבְשׁוּ פְנֵיהֶם בַּקַּרְקָע. אָמַר לָהֶם שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח: בַּעֲלֵי־מַחֲשָׁבוֹת אַתֶּם¹⁴, יָבֹא בַעַל־מַחֲשָׁבוֹת¹⁵ וְיִפָּרַע מִכֶּם. מִיָּד בָּא גַבְרִיאֵל וַחֲבָטָם בַּקַּרְקַע עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתָם. נִזְדַּעְזַע הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח: עֲמוֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּ בָךְ, וְלֹא לְפָנֵינוּ אַתָּה עוֹמֵד, אֶלָּא לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָמְדוּ שְׁנֵי־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יְיָ”¹⁶. מִיָּד עָמַד יַנַּאי הַמֶּלֶךְ עַל רַגְלָיו (סנה' יט; תנה"ק שופטים).

ד מַעֲשֶׂה בְּרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח שֶׁלָּקַח¹⁷ חֲמוֹר מִיִּשְׁמְעֵאלִי. הָלְכוּ תַלְמִידָיו וּמָצְאוּ אֶבֶן טוֹבָה תְּלוּיָה לוֹ בְּצַוָּארוֹ. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, “בִּרְכַּת יְיָ הִיא תַעֲשִׁיר”¹⁸. אָמַר לָהֶם שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח: חֲמוֹר לָקַחְתִּי, אֶבֶן טוֹבָה לֹא לָקָחְתִּי. הָלַךְ וְהֶחֱזִירָהּ לַיִּשְׁמְעֵאלִי, וְקָרָא עָלָיו אוֹתוֹ יִשְׁמְעֵאלִי: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח! (דב"ר ג).

ה כְּשֶׁנִּתְמַנָּה ר' שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח נָשִׂיא בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ שְׁמֹנִים נָשִׁים מְכַשְּׁפוֹת בִּמְעָרָה בְּאַשְׁקְלוֹן. מִיָּד עָמַד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח בְּיוֹם סַגְרִיר וְכִנֵּס שְׁמֹנִים בַּחוּרִים בַּעֲלֵי־קוֹמָה וּנְטָלָם עִמּוֹ, וְנָתַן בְּיַד כָּל־אֶחָד כַּד חֲדָשָׁה וְטַלִּית נְקִיָּה מְקֻפֶּלֶת בְּתוֹכָהּ, וְכָפוּ¹⁹ אֶת־הַכַּדִּים עַל רֹאשָׁם. אָמַר לָהֶם: אִם אֲצַפְצֵף²⁰ לָכֶם פַּעַם אַחַת – לִבְשׁוּ טַלִּיּוֹתֵיכֶם; וְאִם אֲצַפְצֵף לָכֶם פַּעַם שֵׁנִית – הִכָּנְסוּ כֻלְּכֶם כְּאֶחָד לַמְּעָרָה. וּכְשֶׁתִּכָּנְסוּ – כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יְגַפֵּף²¹ אַחַת וְיַגְבִּיהֶנָּה מִן הַקַּרְקָע, שֶׁכָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל מְכַשֵּׁף: הִגְבַּהְתָּ אוֹתוֹ מִן הָאָרֶץ – אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. הָלַךְ וְעָמַד עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה. אָמַר לָהֶן אוֹיִים, אוֹיִים²²! פִּתְחוּ לִי, מִשֶּׁלָּכֶן אָנִי²³. אָמְרוּ לוֹ: הֵיאַךְ בָּאתָ נָגוּב²⁴ לְכָאן בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁל גְשָׁמִים? אָמַר לָהֶן: בֵּין הַטִּפִּין הָיִיתִי מְהַלֵּךְ. אָמְרוּ לוֹ: וּמַה בָּאתָ לַעֲשׂוֹת כָּאן? אָמַר לָהֶן: לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד²⁵; וְכָל אַחַת מִכֶּן תַּעֲשֶׂה, מַה־שֶּׁהִיא יוֹדָעַת. אָמְרָה אַחַת מַה־שֶׁאָמְרָה – וְהֵבִיאָה פַּת, אָמְרָה אַחֶרֶת – וְהֵבִיאָה בָשָׂר, אָמְרָה אַחֶרֶת – וְהֵבִיאָה תַבְשִׁילִין, אָמְרָה אַחֶרֶת – וְהֵבִיאָה יָיִן. אָמְרוּ לוֹ: וְאַתָּה מָה אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת? אָמַר לָהֶן: יָכֹלְנִי לְצַפְצֵף שְׁתַּיִם וַאֲנִי מֵבִיא לָכֶן שְׁמֹנִים בַּחוּרִים עֲטוּפִים טַלִּיּוֹת נְגוּבוֹת²⁶, הֵם יִהְיוּ שְׂמֵחִים בָּכֶן וּמְשַׂמְּחִים אֶתְכֶן. צִפְצֵף פַּעַם אַחַת – לָבְשׁוּ טַלִּיּוֹתֵיהֶם; צִפְצֵף פַּעַם שְׁנִיָּה – וְנִכְנְסוּ כֻלָּם כְּאֶחָד. אָמָר: כָּל־אֶחָד וְאֶחָד יִבְרוֹר בַּת־זוּגוֹ. טָעֲנוּ²⁷ אוֹתָן וְיָצְאוּ וּתְלָאוּן.

נִתְקַנְּאוּ קְרוֹבֵיהֶן בְּדָבָר וּבָאוּ שְׁנַיִם מֵהֶם וְהֵעִידוּ עַל בנוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח חִיּוּב מִיתָה²⁸ וְנִגְמַר דִּינוֹ לֵהָרֵג. וּכְשֶׁהָיָה יוֹצֵא לִסָּקֵל אָמָר: אִם יֶשׁ בִּי עָוֹן זֶה לֹא תְהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָתִי; וְאִם אֵינוֹ בִי תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל־עֲוֹנוֹתַי וְקוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר עֵדִים²⁹. שָׁמְעוּ הָעֵדִים וְחָזְרוּ בָהֶם וְאָמָרוּ: עֵדֵי שֶׁקֶר אָנוּ. בִּקֵּש אָבִיו לְהַחֲזִירוֹ³⁰. אָמַר: אַבָּא, אִם בִּקַּשְׁתָּ לָבוֹא תְשוּעָה עַל־יָדֶךָ³¹ – עֲשֵׂה אוֹתִי כְּאַסְקוּפָה³² (ירוש' חג' פ“ב ה”ב; שם, סנה' פ“ו הד, ה”ו; סנה' מד).

ב. חוֹנִי הַמְעַגֵּל וְזַרְעוֹ

ו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת יָצָא רֹב אֲדָר³³ וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. שָׁלְחוּ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל: הִתְפַּלֵּל וְיֵרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לָהֶם: צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים³⁴, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹא יִמֹּקּוּ³⁵. הִתְפַּלֵּל וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. מֶה עָשָׂה? עָג עוּגָה³⁶ וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא. אָמַר לִפְנֵי [הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא]: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְבֶן־בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבָּע אֲנִי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ. הִתְחִילוּ גְשָׁמִים מְנַטְּפִים. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, רְאִינוּךָ וְלֹא נָמוּת³⁷; כִּמְדֻמִּים אָנוּ, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים אֶלָּא לְהַתִּיר שְׁבוּעָתֶךָ³⁸. אָמַר: לֹא כָךְ שָאַלְתִּי, אֶלָּא גִשְׁמֵי בוֹרוֹת, שִׁיחִין³⁹ וּמְעָרוֹת. יָרְדוּ בְזַעַף, עַד שֶׁכָּל־טִפָּה וְטִפָּה כִּמְלֹא פִי חָבִית; וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים שֶׁאֵין טִפָּה פְּחוּתָה מִלֹּג. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, רְאִינוּךָ וְלֹא נָמוּת; כִּמְדֻמִּים אָנוּ, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים אֶלָּא לְאַבֵּד הָעוֹלָם. אָמַר לְפָנָיו: לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה. יָרְדוּ כְתִקָּנָם, עַד שֶׁעָלוּ כָל־הָעָם לְהַר־הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. בָּאּו וְאָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, כְּשֵׁם שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרֵדוּ, כָּךְ הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְיֵלְכוּ לָהֶם. אָמַר לָהֶם: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי, שֶׁאֵין מִתְפַּלְלִין עַל רֹב הַטּוֹבָה. אַף־עַל־פִּי־כֵן הָבִיאוּ לִי פַּר הוֹדָאָה⁴⁰. הֵבִיאוּ לוֹ פַּר הוֹדָאָה. סָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו, אָמַר לִפְנֵי [הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא]: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמוֹד לֹא בְרֹב טוֹבָה וְלֹא בְרֹב פֻּרְעָנוּת. כָּעַסְתָּ עֲלֵיהֶם – אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמוֹד; הִשְׁפַּעְתָּ⁴¹ עֲלֵיהֶם טוֹבָה – אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמוֹד. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיִּפְסְקוּ הַגְּשָׁמִים וִיהֵא רֶוַח בָּעוֹלָם. מִיָּד נָשְׁבָה הָרוּחַ וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים וְזָרְחָה הַחַמָּה. יָצְאוּ הָעָם לַשָּׂדֶה וְהֵבִיאוּ לָהֶם כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת⁴².

שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן־שָׁטַח: אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה⁴³ גּוֹזֵרְנִי עָלֶיךָ נִדּוּי⁴⁴; אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ, שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא⁴⁵ לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְעוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנְךָ, כְּבֵן שֶׁמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. אָמַר לוֹ: “אַבָּא, הוֹלִיכֵנִי לְרָחֳצֵנִי בְחַמִּין” – מוֹלִיכוֹ; “שָׁטְפֵנִי בְצוֹנֵן” – מוֹלִיכוֹ; “תֶּן־לִי אֱגוֹזִים, שְׁקֵדִים, אֲפַרְסֵקִים⁴⁶ וְרִמּוֹנִים” – וְנוֹתֵן לוֹ. עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר: “יִשְׂמַח־אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ”⁴⁷

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּךְ שָׁלְחוּ לוֹ בְנֵי לִשְׁכַּת־הַגָּזִית⁴⁸ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל: “וְתִגְזַר־אֹמֶר וְיָקָם לָךְ”⁴⁹ – אַתָּה גָזַרְתָּ מִלְּמַטָה וְהַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא מְקַיֵּם מַאֲמָרְךָ מִלְמָעְלָה; “וְעַל־דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר”⁵⁰ – דּוֹר שֶׁהָיָה אָפֵל הֵאַרְתּוֹ בִתְפִלָּתֶךָ; “כִּי־הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה”⁵¹ – דּוֹר שֶׁהָיָה שָׁפָל הִגְבַּהְתּוֹ בִתְפִלָּתֶךָ; “וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ”⁵² – דּוֹר שֶׁהָיָה שַׁח בַּעֲוֹנוֹ הוֹשַׁעְתּוֹ בִתְפִלָּתֶךָ; “יְמַלֵּט אִי־נָקִי”⁵³ – דּוֹר שֶׁלֹּא הָיָה נָקִי מִלַּטְתּוֹ בִתְפִלָּתֶךָ; “וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ”⁵⁴ מִלַּטְתּוֹ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ הַבְּרוּרִים (תענ' יט. שם כג.; ע"י).

ז אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הָיָה מִצְטַעֵר עַל הַמִּקְרָא הַזֶּה: “שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְיָ אֶת־שִׂיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים”⁵⁵ – אָמָר: וְכִי יֵשׁ מְנַמְנֵם שִׁבְעִים שָׁנָה בַּחֲלוֹם?" – פַּעַם אַחַת הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, רָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא נוֹטֵעַ חָרוּב⁵⁶. אָמַר לוֹ: זֶה לְכַמָּה שָׁנִים טוֹעֵן פֵּרוֹת? אָמַר לוֹ: לְשִׁבְעִים שָׁנָה. אָמַר לוֹ: כְּלוּם בָּרִי⁵⁷ לְךָ שֶׁתִּחְיֶה שִׁבְעִים שָׁנָה וְתֹאכַל מִמֶּנּוּ? אָמַר לוֹ: אֲנִי מָצָאתִי אֶת־הָעוֹלָם בַּחֲרוּבִים; כְּשֵׁם שֶׁנָּטְעוּ אֲבוֹתַי לִי כָּךְ אֶטַּע אֲנִי לְבָנָי. יָשַׁב חוֹנִי לֶאֱכֹל, נָפְלָה עָלָיו שֵׁנָה וְנִתְנַמְנֵם. עָלָה צוּק⁵⁸ וְהִקִּיף עָלָיו וְנִתְכַּסָּה מִן הָעַיִן וְיָשַׁן שִׁבְעִים שָׁנָה. כְּשֶׁנִּנְעַר⁵⁹ רָאָהוּ לְאָדָם אֶחָד שֶׁהוּא מְלַקֵּט מֵאוֹתוֹ חָרוּב. אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁנְּטַעְתּוֹ? אָמַר לוֹ: אֲבִי אַבָּא. אָמָר: וַדַּאי מְנַמְנֵם הָיִיתִי שִׁבְעִים שָׁנָה. רָאָה אֲתוֹנוֹ שֶׁיָּלְדָה לוֹ רַמָּכִים־רַמָּכִים⁶⁰. הָלַךְ לְבֵיתוֹ, אָמַר לָהֶם: בְּנוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל הֵיכָן? אָמְרוּ לוֹ: בְּנוֹ אֵינוֹ בָעוֹלָם, אֲבָל יֵשׁ בֶּן־בְּנוֹ. אָמַר לָהֶם: “אֲנִי חוֹנִי הַמְעַגֵּל” – וְלֹא הֶאֱמִינוּ לוֹ. הָלַךְ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, שָׁמַע הַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּרוּרָה לָנוּ שְׁמוּעָה⁶¹ זוֹ עַכְשָׁו כִּבְיָמָיו שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל, שֶׁכְּשֶׁהָיָה נִכְנָס לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ – כָּל קֻשִׁיָה שֶׁהָיְתָה לָהֶם לַחֲכָמִים הָיָה מְיַשְּׁבָהּ⁶². אָמַר לָהֶם: “אֲנִי חוֹנִי”, וְלֹא הֶאֱמִינוּ לוֹ. וְלֹא נָהֲגוּ בוֹ כָבוֹד כָּרָאוּי לוֹ. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ וּבִקֵּש רַחֲמִים – וָמֵת.

אָמַר רָבָא! זֶה שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיוֹת: “אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא⁶³” (שם כג.; ע"י)

––––––––

ח אַבָּא־חִלְקִיָּה בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל הָיָה, וּכְשֶׁהָיָה הָעוֹלָם נִצְרָךְ לִגְשָׁמִים הָיוּ הַחֲכָמִים מְשַׁגְּרִים אֶצְלוֹ, וּבִקֵּש רַחֲמִים וְיָרְדוּ גְשָׁמִים. פַּעַם אַחַת נִצְרַךְ הָעוֹלָם לִגְשָׁמִים. שִׁגְּרוּ אֶצְלוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁיְבַקֵּשׁ רַחֲמִים. בָּאוּ לְבֵיתוֹ וְלֹא מְצָאוּהוּ. הָלְכוּ אֶצְלוֹ לַשָּׂדֶה וּמְצָאוּהוּ שֶׁהוּא עוֹדֵר. נָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְלֹא הִסְבִּיר לָהֶם פָּנָיו⁶⁴. לָעֶרֶב לִקֵּט עֵצִים וְהָלַךְ [לְבֵיתוֹ]. הָיָה טָעוּן הָעֵצִים וְהַמַּעְדֵּר עַל כְּתֵפוֹ אַחַת וְטַלִּיתוֹ עַל כְּתֵפוֹ שְׁנִיָּה. כָּל־הַדֶּרֶךְ לֹא הָיָה נוֹעֵל מַנְעָלָיו, כְּשֶׁהִגִּיעַ לְמַיִם נָעַל מַנְעָלָיו. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵין קוֹצִים וּבַרְקָנִים הִגְבִּיהַּ בְּגָדָיו. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְעִיר יָצְאָה אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא מְקֻשָּׁטֶת, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ נִכְנְסָה אִשְׁתּוֹ תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ נִכְנַס הוּא, וְאַחַר־כָּךְ נִכְנְסוּ הַחֲכָמִים. יָשַב לִסְעוֹד וְלֹא אָמַר לַחֲכָמִים: “בֹּאוּ וּסְעָדוּ”. פָּרַס פַּת לְתִינוֹקוֹת. לַגָּדוֹל נָתַן פְּרוּסָה⁶⁵ אַחַת וְלַקָּטָן – שְׁתָּיִם.

אָמַר אַבָּא־חִלְקִיָּה לְאִשְׁתּוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא בָאוּ אֶצְלִי הַחֲכָמִים אֶלָּא בִשְׁבִיל גְּשָׁמִים, נַעֲמֹד וְנַעֲלֶה לַעֲלִיָּה וּנְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְרַצֶּה הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא וְיֵרְדוּ גְשָׁמִים, וְלֹא נַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמֵנוּ. עָלוּ לַעֲלִיָּה. עָמַד הוּא בְּזָוִית זוֹ וְאִשְׁתּוֹ בְּזָוִית זוֹ וּבִקְּשׁוּ רַחֲמִים. קָדַם וְעָלָה עָנָן מִצַּד זָוִית שֶׁל אִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁיָּרַד אָמַר לָהֶם: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא הִצְרִיךְ אֶתְכֶם לְאַבָּא־חִלְקִיָּה. אָמְרוּ לוֹ: יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהַגְּשָׁמִים בִּזְכוּתְךָ יָרָדוּ, אֶלָּא יְפָרֶשׁ־לָנוּ מָר דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם תְּמוּהִים לָנוּ: מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁנָּתַנּוּ לְךָ שָׁלוֹם לֹא הִסְבַּרְתָּ לָנוּ פָּנִים?

אָמַר לָהֶם: שְׂכִיר יוֹם הָיִיתִי וְאָמַרְתִּי: לֹא אֶתְבַּטֵּל.

– מִפְּנֵי מָה הָיִיתָ טָעוּן הָעֵצִים עַל כָּתֵף זוֹ וְהַטַּלִּית עַל כָּתֵף אַחֶרֶת?

– טַלִּית שְׁאוּלָה הָיָתָה, עַל מְנַת כָּךְ הִשְׁאִילוּהָ לִי וְעַל מְנָת כָּךְ לֹא הִשְׁאִילוּהָ לִי.

– מִפְּנֵי מָה כָּל־הַדֶּרֶךְ לֹא נָעַלְתָּ מַנְעָלִים וּכְשֶׁהִגַּעְתָּ לַמַּיִם נָעָלְתָּ?

– כָּל־הַדֶּרֶךְ אֲנִי רוֹאֶה, בַּמַּיִם אֵין אֲנִי רוֹאֶה.

– מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁהִגַּעְתָּ לְקוֹצִים וּבַרְקָנִים הִגְבַּהְתָּ בְגָדֶיךָ?

– זֶה מַעֲלֶה אֲרוּכָה וְזֶה אֵין מַעֲלֶה אֲרוּכָה⁶⁶.

– מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁהִגַּעְתָּ לָעִיר יָצְאָה אִשְׁתְּךָ מְקֻשָּׁטֶת?

– כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתֵּן עֵינַי בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת.

– מִפְּנֵי מָה נִכְנְסָה אִשְׁתְּךָ תְּחִלָּה וְאַתָּה אַחֲרֶיהָ וְאַחַר־כָּךְ אָנוּ נִכְנָסְנוּ?

– מִשּׁוּם שֶׁאֵין אַתֶּם בְּדוּקִים⁶⁷ לִי.

– כְּשֶׁיָּשַׁבְתָּ לִסְעוֹד מִפְּנֵי מָה לֹא אָמַרְתָּ לָנוּ: “בּוֹאוּ וּסְעָדוּ”?

– מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיְתָה פִתִּי מְרֻבָּה וְאָמָרְתִּי: אַל יַחֲזִיקוּ לִי חֲכָמִים טוֹבָה בְחִנָּם.

– מִפְּנֵי מָה נָתַתָּ לַתִּינוֹק גָּדוֹל פְּרוּסָה אַחַת וְלַקָּטָן – שְׁתָּיִם?

– זֶה יוֹשֵׁב בְּבַיִת וְזֶה – בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ.

– מִפְּנֵי מָה קָדַם וְעָלָה הֶעָנָן מִצַּד זָוִית אִשְׁתְּךָ וְאַחַר־כָּךְ מִצַּד זָוִית שֶׁלָּךְ?

– מִשּׁוּם שֶׁהָאִשָּׁה מְצוּיָה בַבַּיִת וְנוֹתֶנֶת פַּת לְעָנִי וּקְרוֹבָה הֲנָאָתוֹ⁶⁸; וַאֲנִי נוֹתֵן מָעוֹת לְעָנִי וְאֵין הֲנָאָתוֹ קְרוֹבָה (שם כג).

––––––––

ט חָנָן הַנֶּחְבָּא בֶּן־בִּתּוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל הָיָה. כְּשֶׁהָיָה הָעוֹלָם נִצְרָךְ לִגְשָׁמִים הָיוּ הַחֲכָמִים מְשַׁגְּרִים אֶצְלוֹ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, וְהָיוּ תוֹפְסִים בְּשׁוּלֵי בְגָדָיו וְאוֹמְרִים לוֹ: “אַבָּא, אַבָּא, תֶּן־לָנוּ גְשָׁמִים!” אָמַרפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! עֲשֵׂה בִשְׁבִיל אֵלּוּ שֶׁאֵין מַכִּירִים בֵּין אַבָּא שֶׁנּוֹתֵן גְּשָׁמִים⁶⁹ לְאַבָּא שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן גְּשָׁמִים.

וּמִפְּנֵי מָה קָרְאוּ לוֹ “חָנָן הַנֶּחְבָּא”? – מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַחְבִּיא עַצְמוֹ⁷⁰ (שם:).

ג. הִלֵּל הַזָּקֵן

י אָמַר רַ' לֵוִי: מְגִלַּת יְחָסִין מָצְאוּ בִירוּשָׁלָיִם וְכָתוּב בָּהּ: הִלֵּל מִשֶּׁל דָּוִד (ירוש' תענ' פ“ד ה”ב).

יא הִלֵּל וְשֶׁבְנָא אָחִים הָיוּ, הִלֵּל עָסַק בַּתּוֹרָה, שֶׁבְנָא עָסַק בִּסְחוֹרָה. לְסוֹף אָמַר שֶׁבְנָא לְהִלֵּל: בּוֹא נִשְׁתַּתֵּף וְנַחֲלֹק. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: "אִם־יִתֵּן אִישׁ אֶת־כָּל־הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה⁷¹ בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ⁷² (סוטה פא.).

יב אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּכָל־יוֹם וָיוֹם הָיָה עוֹשֶׂה⁷³ וּמִשְׂתַּכֵּר בִּטְרַפָּעִיק⁷⁴. חֶצְיוֹ הָיָה נוֹתֵן לְשׁוֹמֵר בֵּית־הַמִּדְרָשׁ⁷⁵ וְחֶצְיוֹ לְפַרְנָסָתוֹ וּלְפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא לְהִשְׂתַּכֵּר וְלֹא הִנִּיחוֹ שׁוֹמֵר בֵּית־הַמִּדְרָשׁ לִכָּנֵס; עָלָה וְנִתְלָה⁷⁶ וְיָשַׁב עַל פִּי אֲרֻבָּה⁷⁷, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. אָמָרוּ: אוֹתוֹ יוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה, וּתְקוּפַת טֵבֵת⁷⁸ הָיְתָה, וְיָרַד שֶׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם [וְכִסָּהוּ]. כְּשֶׁעָלָה עַמוּד־הַשַּׁחַר אָמַר לוֹ שְׁמַעְיָה לְאַבְטַלְיוֹן: אַבְטַלְיוֹן אָחִי, בְּכָל־יוֹם הַבַּיִת מֵאִיר וְהַיּוֹם אָפֵל, שֶׁמָּא יוֹם מְעֻנָּן הוּא? הֵצִיצוּ⁷⁹ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ דְמוּת אָדָם בָּאֲרֻבָּה. עָלוּ וּמָצְאוּ עָלָיו רוּם שְׁלֹשׁ אַמּוֹת שָׁלֶג. פְּרָקוּהוּ⁸⁰ וְהִרְחִיצוּהוּ וְסָכוּהוּ וְהוֹשִׁיבוּהוּ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. אָמָרוּ: רָאוּי זֶה לְחַלֵּל עָלָיו אֶת־הַשַּׁבָּת (יומא לה:; ע"י).

יג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת חָל⁸¹ אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וְשָׁכְחוּ בְנֵי בְתֵירָא וְלֹא יָדְעוּ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת אִם לָאו. אָמָרוּ: כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת ⁸² אִם לָאו? אָמְרוּ לָהֶם: אָדָם אֶחָד יֵשׁ שֶׁעָלָה מִבָּבֶל וְהִלֵּל הַבַּבְלִי שְׁמוֹ, שֶׁשִּׁמֵּשׁ שְׁנֵי גְדוֹלֵי הַדּוֹר, שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, וְיוֹדֵעַ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת, אִם לָאו. שָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: כְּלוּם אַתָּה יוֹדֵעַ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת אִם לָאו? אָמַר לָהֶם: וְכִי פֶסַח אֶחָד יֶשׁ לָנוּ בַּשָּׁנָה, שֶׁדּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָת? וַהֲלֹא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּאתַיִם פְּסָחִים⁸³ יֵשׁ לָנוּ בַּשָּׁנָה שֶׁדּוֹחִים אֶת־הַשַּׁבָּת. אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לָהֶם: נֶאֱמַר “בְּמוֹעֲדוֹ”⁸⁴ בַּפֶּסַח, וְנֶאֱמַר “בְּמוֹעֲדוֹ”⁸⁵ בַּתָּמִיד; מַה “מוֹעֲדוֹ” הָאָמוּר בַּתָּמִיד דּוֹחֶה שַׁבָּת, אַף “מוֹעֲדוֹ” הָאָמוּר בַּפֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת. וְעוֹד קַל־וָחֹמֶר: וּמָה תָּמִיד, שֶׁאֵין עָנוּשׁ כָּרֵת⁸⁶, דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת, פֶּסַח שֶׁעָנוּשׁ כָּרֵת – אֵינוֹ דִין שֶׁדּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת? מִיָּד הוֹשִׁיבוּהוּ בְרֹאשׁ וּמִנּוּהוּ נָשִׂיא עֲלֵיהֶם, וְהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵש כָּל־הַיּוֹם כֻּלּוֹ בְּהִלְכוֹת פָּסַח. הִתְחִיל מְקַנְטְרָם⁸⁷ בִּדְבָרִים. אָמַר לָהֶם: מִי גָרַם לָכֶם שֶׁאֶעֱלֶה מִבָּבֶל וְאֶהְיֶה נָשִׂיא עֲלֵיכֶם? – עַצְלוּת שֶׁהָיְתָה בָכֶם, שֶׁלֹא שִׁמַּשְׁתֶּם שְׁנֵי גְדוֹלֵי הַדּוֹר, שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים אֶצְלְכֶם. כֵּוָן שֶׁקִּנְטְרָם בִּדְבָרִים נֶעֶלְמָה הֲלָכָה מִמֶּנּוּ. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, שָׁכַח וְלֹא הֵבִיא⁸⁸ סַכִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת – מַהוּ? אָמַר לָהֶם: הֲלָכָה זוֹ שָׁמַעְתִּי וְשָׁכָחְתִּי, אֶלָּא הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אִם אֵין נְבִיאִים הֵם, בְּנֵי נְבִיאִים הֵם⁸⁹. לְמָחָר מִי שֶׁפִּסְחוֹ טָלֶה תּוֹחֲבָהּ⁹⁰ בְּצַמְרוֹ; מִי שֶׁפִּסְחוֹ גְדִי קוֹשְׁרָהּ בֵּין קַרְנָיו. רָאָה מַעֲשֶׂה וְנִזְכַּר הֲלָכָה, וְאָמָר: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן (פס' סו.; ע“י; ירוש‘, פס’ פ”ו ה"א).

––––––––

יד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בִשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם, שֶׁהִמְרוּ⁹¹ זֶה אֶת־זֶה. אָמְרוּ: כָּל־מִי שֶׁיֵּלֵךְ וְיַקְנִיט⁹² אֶת־הִלֵּל יִטּוֹל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: אֲנִי אַקְנִיטֶנּוּ. אוֹתוֹ יוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וְהִלֵּל חָפַף⁹³ אֶת־רֹאשׁוֹ. הָלַךְ [אוֹתוֹ הָאִישׁ] וְעָבַר עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ. אָמָר: מִי כָאן הִלֵּל?⁹⁴ מִי כָאן הִלֵּל? נִתְעַטֵּף וְיָצָא לִקְרָאתוֹ. אָמַר לוֹ: בְּנִי, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אָמַר לוֹ: שְׁאֵלָה יֵשׁ־לִי לִשְׁאֹל. אָמַר לוֹ: שְׁאַל, בְּנִי, שְׁאָל.

– מִפְּנֵי מָה רָאשֵׁיהֶם שֶׁל בַּבְלִיִּים סְגַלְגַּלִּים?⁹⁵

אָמַר לוֹ: בְּנִי, שְׁאֵלָה גְדוֹלָה שָאָלְתָּ – מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם חַיּוֹת פִּקְחוֹת⁹⁶.

הָלַךְ וְהִמְתִּין שָׁעָה אֶחָת, חָזַר וְאָמָר: מִי כָאן הִלֵּל? מִי כָאן הִלֵּל? נִתְעַטֵּף וְיָצָא לִקְרָאתוֹ. אָמַר לוֹ: בְּנִי, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אָמַר לוֹ: שְׁאֵלָה יֵשׁ־לִי לִשְׁאֹל. אָמַר לוֹ: שְׁאַל, בְּנִי, שְׁאָל.

– מִפְּנֵי מָה עֵינֵיהֶם שֶׁל תַּרְמוֹדִיִּים⁹⁷ תְּרוּטוֹת?⁹⁸

אָמַר לוֹ: בְּנִי, שְׁאֵלָה גְדוֹלָה שָאָלְתָּ – מִפְּנֵי שֶׁדָּרִים בֵּין הַחוֹלוֹת⁹⁹.

הָלַךְ וְהִמְתִּין שָׁעָה אֶחָת, חָזַר וְאָמָר: מִי כָאן הִלֵּל? מִי כָאן הִלֵּל? נִתְעַטֵּף וְיָצָא לִקְרָאתוֹ. אָמַר לוֹ: בְּנִי, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אָמַר לוֹ: שְׁאֵלָה יֵשׁ־לִי לִשְׁאֹל. אָמַר לוֹ: שְׁאַל, בְּנִי, שְׁאָל.

– מִפְּנֵי מָה רַגְלֵיהֶם שֶׁל אַפְרִיקִיִּים¹⁰⁰ רְחָבוֹת?

אָמַר לוֹ: בְּנִי, שְׁאֵלָה גְדוֹלָה שָאָלְתָּ – מִפְּנֵי שֶׁדָּרִים בֵּין בִּצְעֵי הַמָּיִם¹⁰¹.

אָמַר לוֹ: שְׁאֵלוֹת הַרְבֵּה יֶשׁ־לִי לִשְׁאֹל וּמִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא תִכְעָס. נִתְעַטֵּף וְיָשַׁב לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: כָּל־שְׁאֵלוֹת שֶׁיֶּשׁ־לְךָ לִשְׁאֹל שְׁאָל. אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא הִלֵּל, שֶׁקּוֹרִין אוֹתְךָ נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אִם אַתָּה הוּא, לֹא יִרְבּוּ כְמוֹתְךָ בְּיִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ: בְּנִי, מִפְּנֵי מָה? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁאִבַּדְתִּי עַל יָדְךָ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. – אָמַר לוֹ: הֱוֵי זָהִיר בְּרוּחֶךָ, כְּדַאי הוּא הִלֵּל, שֶׁתְּאַבֵּד עַל יָדוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז וְאַרְבַּע מֵאוֹת זוּז¹⁰² – וְהִלֵּל לֹא יַקְפִּיד¹⁰³. (שבת ל, לא).

טו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּנָכְרִי אֶחָד, שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמָּאי, אָמַר לוֹ: כַּמָּה תוֹרוֹת יֵשׁ לָכֶם? אָמַר לוֹ: שְׁתַּיִם, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. אָמַר לוֹ: שֶׁבִּכְתָב אֲנִי מַאֲמִינְךָ וְשֶׁבְּעַל־פֶּה אֵינִי מַאֲמִינֶךָ; גַּיְּרֵנִי עַל־מְנָת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. גָּעַר בּוֹ וְהוֹצִיאוֹ בִנְזִיפָה¹⁰⁴. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל – גִּיְּרוֹ. אָמַר לוֹ: א“ב, ג”ד. לְמָחָר הָפַךְ לוֹ¹⁰⁵. אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי אֶתְמוֹל לֹא אָמַרְתָּ לִי כָּךְ! אָמַר לוֹ: לֹא עָלַי אַתָּה סוֹמֵךְ? אַף בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה עָלַי סְמֹךְ.

שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּנָכְרִי אֶחָד, שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמָאי. אָמַר לוֹ: גַּיְּרֵנִי עַל־מְנַת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי כָל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ, כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אֶחָת. דְּחָפוֹ בְאַמַּת־הַבִּנְיָן¹⁰⁶ שֶׁבְּיָדוֹ. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל – גִּיּרוֹ. אָמַר לוֹ: “מַה שֶׁשָּׂנאוּי עָלֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה לְחֲבֵרֶךָ” – זוֹהִי כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ, וְהַשְּׁאָר פֵּרוּשׁ הוּא – לֵךְ לְמָד.

שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּנָכְרִי אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹבֵר אֲחוֹרֵי בֵית־הַכְּנֶסֶת וְשָׁמַע קוֹל סוֹפֵר¹⁰⁷, שֶׁהָיָה אוֹמֵר:“וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד”¹⁰⁸. אָמָר: הַלָּלוּ לְמִי? – אָמְרוּ לוֹ: לְכֹהֵן־גָּדוֹל, אָמַר אוֹתוֹ הַנָּכְרִי בְּעַצְמוֹ: אֵלֵךְ וְאֶתְגַּיֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁיְשִׂימוּנִי כֹּהֵן־גָּדוֹל. בָּא לִפְנֵי שַׁמָאי. אָמַר לוֹ: גַּיְּרֵנִי עַל־מְנַת שֶׁתְּשִׂימֵנִי כֹּהֵן־גָּדוֹל. דְּחָפוֹ בְאַמַּת־הַבִּנְיָן שֶׁבְּיָדוֹ. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל – גִּיּרוֹ. אָמַר לוֹ: כְּלוּם מַעֲמִידִין מֶלֶךְ אֶלָּא מִי שֶׁיּוֹדֵעַ טַכְסִיסֵי מַלְכוּת¹⁰⁹, לֵךְ לְמַד טַכְסִיסֵי מַלְכוּת ¹¹⁰. הָלַךְ וְקָרָא, כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְ“וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת”¹¹¹ אָמַר לוֹ: מִקְרָא זֶה עַל מִי נֶאֱמָר? אָמַר לוֹ: אֲפִלּוּ עַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. נָשָׂא אוֹתוֹ גֵר קַל־וָחֹמֶר¹¹² בְּעַצְמוֹ: וּמָה עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם וּמִתּוֹךְ אַהֲבָה שֶׁאֲהֵבָם קָרָא לָהֶם:“בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל”¹¹³, נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם " וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" – גֵּר הַקַּל, שֶׁבָּא בְמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָה! בָּא לִפְנֵי שַׁמָּאי, אָמַר לוֹ: כְּלוּם רָאוּי אֲנִי לִהְיוֹת כֹּהֵן־גָּדוֹל, וַהֲלֹא נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: “וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת”? בָּא לִפְנֵי הִלֵּל, אָמַר לוֹ: עַנְוָתָן הִלֵּל! יָנוּחוּ לְךָ בְּרָכוֹת עַל רֹאשֶׁךָ, שֶׁהִקְרַבְתַּנִי תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

לְיָמִים נִזְדַּוְּגוּ¹¹⁴ שְׁלָשְׁתָּם לְמָקוֹם אֶחָד, אָמָרוּ: קַפְדָּנוּתוֹ שֶׁל שַׁמַּאי בִּקְּשָׁה לְטָרְדֵנוּ¹¹⁵ מִן הָעוֹלָם; עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל הִלֵּל קֵרְבַתְנוּ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

[מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים]: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עַנְוָתָן כְּהִלֵּל וְאַל יְהֵא קַפְדָּן כְּשַׁמָּאי (שבת לא.)

––––––––

טז “גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד”¹¹⁶ – זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטָר מִתַּלְמִידָיו¹¹⁷ הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ¹¹⁸ עִמָּם. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: לַעֲשׂוֹת מִצְוָה. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי מַה מִּצְוָה זוֹ? אָמַר לָהֶם: לִרְחוֹץ בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי זוֹ מִצְוָה הִיא? אָמַר לָהֶם: הֵן. מָה אִם אִיקוֹנִין¹¹⁹ שֶׁל מְלָכִים, שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָם בְּבָתֵּי־תֵיאַטְרָיוֹת וּבְבָתֵּי־קִרְקְסָאוֹת¹²⁰, מִי שֶׁנִּתְמַנָּה עֲלֵיהֶם¹²¹ הוּא מוֹרְקָם וְשׁוֹטְפָם וְהֵם מַעֲלִים לוֹ¹²² מְזוֹנוֹת, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגַּדֵּל עִם גְּדוֹלֵי מַלְכוּת,– אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי בְצֶלֶם וּדְמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר:“כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם”¹²³ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה¹²⁴.

דָּבָר אַחֵר: “גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִיש חָסֶד” – זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטָר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ עִמָּם. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: לִגְמוֹל חֶסֶד¹²⁵ עִם אַכְסְנָיָא¹²⁶ זוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתִי. אָמְרוּ לוֹ: כָּל־יוֹם יֶשׁ־לְךָ אַכְסְנָיָא? אָמַר לָהֶם: וְכִי נֶפֶשׁ עֲלוּבָה זוֹ לֹא אַכְסְנָיָא הִיא בְתוֹךְ הַגּוּף? הַיּוֹם הִיא כָאן, לְמָחָר אֵינָהּ כָּאן (ויק"ר לד).

יז אָמְרוּ עָלָיו, עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁלָּקַח לְעָנִי בֶן־טוֹבִים אֶחָד סוּס לִרְכֹּב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא עֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו, וְרָץ לְפָנָיו שְׁלֹשָה מִילִין (כתו' סז:).

יח מַעֲשֶׂה בְּהִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה לְאָדָם אֶחָד, וּבָא עָנִי וְעָמַד עַל פִּתְחוֹ וְאָמָר: אִשָּׁה אֲנִי צָרִיךְ לְהַכְנִיס¹²⁷ הַיּוֹם וְאֵין לִי פַרְנָסָה כְּלוּם. נָטְלָה אִשְׁתּוֹ כָּל־הַסְּעֻדָּה וְנָתְנָה לוֹ, וְאַחַר־כָּךְ לָשָׁה עִסָּה אַחֶרֶת וּבִשְׁלָה אִלְפָּס¹²⁸ אַחֵר וּבָאָה וְהִנִּיחָה לִפְנֵיהֶם. אָמַר לָהּ [הִלֵּל]: בִּתִּי, מִפְּנֵי מָה לֹא הֵבֵאת לָנוּ מִיָּד? סָחָה לוֹ כָּל־הַמַּעֲשִׂים. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, אַף אֲנִי לֹא דַנְתִי אוֹתָךְ לְכַף־חוֹבָה אֶלָּא לְכַף־זְכוּת, שֶׁכָּל הַמַעֲשִׂים שֶׁעָשִׂית לֹא עָשִׂית אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמָיִם. (ד"א פ' ו).

יט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּהִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה בָא בַּדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, אָמָר: מֻבְטָח אֲנִי שֶׁאֵין זֶה בְתוֹךְ בֵּיתִי. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ”¹²⁹ (בר' ס.)

־־־־־־־־

כ כְּשֶׁנִּשְׁתַּכְּחָה תוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל וִיסָדָהּ; חָזְרָה וְנִשְּׁתַּכָּחָה – עָלָה הִלֵּל הַבַּבְלִי וִיסָדָהּ.

הִלֵּל עָלָה מִבָּבֶל בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְשִׁמֵּש חֲכָמִים אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּפִרְנֵס אֶת־יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה.

אָמְרוּ עָלָיו, עַל הִלֵּל, שֶׁלֹּא עָזַב דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁלֹּא לְמָדָם, אֲפִלּוּ כָל־הַלְּשׁוֹנוֹת, אֲפִלּוּ שִׂיחַת הָרִים וּגְבָעוֹת וּבְקָעוֹת, שִׂיחַת עֵצִים וַעֲשָׂבִים, שִׂיחַת חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת, שִׂיחַת שֵׁדִים וּמִשְׁלוֹת [כּוֹבְסִים וְשׁוּעָלִים]¹³⁰ (סוכה כ; ספרי וזה"ב; סופרים טז).

כא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁמֹנִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְהִלֵּל הַזָּקֵן. שְׁלֹשִים מֵהֶם רְאוּיִם שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה כְּמֹשֶה רַבֵּנוּ, וּשְׁלֹשִים מֵהֶם רְאוּיִם שֶׁתַּעֲמֹד לָהֶם חַמָּה כִּיהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן, וְעֶשְׂרִים מֵהֶם – בֵּינוֹנִים. גָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם – יוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל, וְקָטָן שֶׁבְּכֻלָּם – רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי (סוכה כח.; ע"י).

כב פַּעַם אַחַת חָלָה וְנִכְנְסוּ כֻלָּם לְבַקְּרוֹ, עָמַד לוֹ¹³¹ רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי בֶּחָצֵר. אָמַר לָהֶם: הֵיכָן הוּא הַקָּטָן שֶׁבָּכֶם, שֶׁהוּא אָב לְחָכְמָה וְאָב לְדוֹרוֹת? – אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר הַגָּדוֹל שֶׁבָּכֶם. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא בֶחָצֵר. אָמַר לָהֶם: יִכָּנֵס. כֵּוָן שֶׁנִּכְנַס אָמַר לָהֶם: “לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא”¹³² (ירוש' נדר' פ“ה ה”ו).

––––––––

כג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָאַחֲרוֹנִים, חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, נִסְתַּלְּקָה רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּבַת־קוֹל. פַּעַם אַחַת הָיּו מְסֻבִּין בַּעֲלִיַּת בֵּית־גּוֹרְיָא בִּירִיחוֹ וְנִתְּנָה עֲלֵיהֶם בַּת־קוֹל מִן הַשָּׁמָיִם: “יֶשׁ כָּאן אֶחָד שֶׁרָאוּי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה כְּמשֶׁה רַבֵּנוּ, אֶלָּא שֶׁאֵין דּוֹרוֹ זַכַּאי לְכָךְ”. נָתְנוּ חֲכָמִים אֶת־עֵינֵיהֶם בְּהִלֵּל הַזָּקֵן. וּכְשֶׁמֵּת אָמְרוּ עָלָיו: הִי חָסִיד, הִי עָנָו, תַּלְמִידוֹ שֶׁל עֶזְרָא (סנה' יא).

ד. עֲקַבְיָא בֶן־מַהֲלַלְאֵל

כד עֲקַבְיָא בֶן־מַהֲלַלְאֵל הֵעִיד אַרְבָּעָה דְבָרִים¹³³. אָמְרוּ לוֹ: עֲקַבְיָא, חֲזוֹר בְּךָ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר, וְנַעַשְׂךָ אַב־בֵּית־דִּין לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם: מוּטָב לִי לְהִקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל־יָמַי וְלֹא לֵעָשׂוֹת שָׁעָה אַחַת רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים, בִּשְׁבִילׂ שְׂרָרָה¹³⁴ חָזַר בּוֹ – – – וְנִדּוּהוּ¹³⁵, וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵית־דִּין אֶת־אֲרוֹנוֹ. אָמַר רַ' יְהוּדָה: חָס וְשָׁלוֹם, שֶׁעֲקַבְיָא נִתְנַדָּה, שֶׁאֵין הָעֲזָרָה נִנְעֶלֶת¹³⁶ בִּפְנֵי כָל־אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל בְּחָכְמָה וּבְיִרְאַת־חֵטְא כַּעֲקַבְיָא בֶן־מַהֲלַלְאֵל.

בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר לִבְנוֹ: בְּנִי, חֲזוֹר בְּךָ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר. אָמַר לוֹ: וְלָמָּה לֹא חָזַרְתָּ בָּךְ? אָמַר לוֹ: אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַמְרֻבִּים וְהֵם שָׁמְעוּ מִפִּי הַמְרֻבִּים, אֲנִי עָמַדְתִּי בִשְׁמוּעָתִי וְהֵם עָמְדוּ בִשְׁמוּעָתָם. אֲבָל אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִפִּי הַיָּחִיד¹³⁷ וּמִפִּי הַמְרֻבִּים¹³⁸ – מוּטָב לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי הַיָּחִיד וְלֶאֱחוֹז בְּדִבְרֵי הַמְרֻבִּים. אָמַר לוֹ: פְּקֹוד עָלַי חֲבֵרֶיךָ¹³⁹. אָמַר לוֹ: אֵינִי מַפְקִיד. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא עִלָּה¹⁴⁰ מָצָאתָ בִּי? אָמַר לוֹ: לָאו, מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְרַחֲקוּךָ (עדיות פ“ה, מ”ו, מ"ז)

ה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֶן

כה שָׁנִינוּ, אֵין נִמְנִין עַל שְׁנֵי פְסָחִים כְּאֶחָד¹⁴¹. וּמַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ וּמַלְכָּה שֶׁאָמְרוּ לְעַבְדֵיהֶם: צְאוּ וְשַחֲטוּ עָלֵינוּ אֶת־הַפָּסַח, וְיָצְאוּ וְשָׁחֲטוּ עֲלֵיהֶן שְׁנֵי פְסָחִים¹⁴². בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת הַמַּלְכָּה¹⁴³. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־הַמַּלְכָּה. אָמְרָה לָהֶם: לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר לָהֶם: מַלְכָּה וָמֶלֶךְ, שֶׁדַּעְתָּם קַלָּה¹⁴⁴ עֲלֵיהֶם, יֹאכְלוּ מִן הָרִאשׁוֹן; אָנוּ לֹא נֹאכַל¹⁴⁵ לֹא מִן הָרִאשׁוֹן וְלֹא מִן הַשֵּׁנִי.

וְשׁוּב פַּעַם אַחַת נִמְצֵאת הַלְּטָאָה¹⁴⁶ בְּבֵית־הַמִּטְבָּחַיִם, וּבִקְשׁוּ לְטַמֵּא כָּל־הַסְּעֻדָּה כֻלָּהּ. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת הַמַּלְכָּה. ¹⁴⁷. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־הַמַּלְכָּה. אָמְרָה לָהֶם: לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר לָהֶם: בֵּית־הַמִּטְבָּחַיִם רוֹתֵחַ אוֹ צוֹנֵן? אָמְרוּ לוֹ: רוֹתֵחַ. אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְהָטִילוּ עָלֶיהָ כּוֹס שֶׁל צוֹנֵן. הָלְכוּ וְהֵטִילוּ עָלֶיהָ כּוֹס שֶׁל צוֹנֵן וְרִחֵשָׁה¹⁴⁸ – וְטִהֵר רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶת־כָּל־הַסְּעֻדָּה כֻלָּהּ.

נִמְצָא מֶלֶךְ תָּלוּי בַּמַּלְכָּה, וְהַמַּלְכָּה תְּלוּיָה בְּרַבָּן גַמְלִיאֵל; נִמְצֵאת כָּל־הַסְּעֻדָה כֻלָּהּ תְּלוּיָה בְּרַבָּן גַמְלִיאֵל (פסח' פח:; ע"י).

ו. רַ' צָדוֹק וּבְנוֹ רַ' אֶלְעָזָר

כו רַ' צָדוֹק יָשַׁב אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּתַעֲנִית שֶׁלֹא תֶחֱרַב יְרוּשָׁלָיִם. [הִכְחִישׁ¹⁴⁹] וְכָל־מַה־שֶּׁאָכַל הָיָה נִרְאֶה מִבַּחוּץ¹⁵⁰. כְּשֶׁבָּא לְהַבְרוֹת עַצְמוֹ¹⁵¹ הֵבִיאוּ לוֹ גְּרוֹגָרוֹת¹⁵² וְהָיָה מוֹצֵץ מֵימֵיהֶן¹⁵³ וְזוֹרְקָן.

וּכְשֶׁצָּר אֶסְפַּסְיָנוֹס עַל יְרוּשָׁלָיִם בָּא לְפָנָיו רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי. אָמַר לוֹ אֶסְפַּסְיָנוֹס: אִם יֶשׁ לְךָ אוֹהֵב אוֹ קָרוֹב בָּעִיר, שְׁלַח וְהוֹצִיאֵהוּ עַד שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ אוֹכְלוֹסִין¹⁵⁴ שֶׁלִּי. שָׁלַח אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻעַ לְהוֹצִיא אֶת־רַ' צָדוֹק. הָלְכוּ וּמְצָאוּהוּ בְּפֶתַח הַשָׁעַר. כְּשֶׁבָּא עָמַד רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי לְפָנָיו. אָמַרֹ לו אֶסְפַּסְיָנוֹס: לִפְנֵי זָקֵן כּוֹשֵׁל זֶה אַתָּה עוֹמֵד? אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, אִלּוּ הָיָה בָעִיר עוֹד אֶחָד כְּמוֹתוֹ, וְאוֹכְלוֹסִין שֶׁלְּךָ מְרֻבִּים כִּפְלָיִם – לֹא הָיִיתָ יָכוֹל לְכָבְשָׁהּ. אָמַר לוֹ: בַּמֶּה כֹּחוֹ? אָמַר לוֹ: שֶׁאוֹכֵל גַּמְזוּז¹⁵⁵ אֶחָד וְשׁוֹנֶה עָלָיו מֵאָה פְרָקִים. אָמַר לוֹ: וְלָמָּה הִכְחִישׁ כָּל־כָּךְ? אָמַר לוֹ: מֵחֲמַת צוֹמוֹת וְתַעֲנִיּוֹת. שָׁלַח וְהֵבִיא רוֹפְאִים וְהָיוּ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ קִמְעָא־קִמְעָא וּמַשְׁקִין אוֹתוֹ קִמְעָא־קִמְעָא עַד שֶׁחָזַר עָלָיו גּוּפוֹ (גט' נו.; איכ"ר א, לב).

כז רַ' צָדוֹק גְּדוֹל־הַדּוֹר הָיָה. כְּשֶׁנִּשְׁבָּה נְטָלַתּוּ מַטְרוֹנִית¹⁵⁶ אַחַת וְשִׁגְרָה¹⁵⁷ לוֹ שִׁפְחָה אַחַת יָפָה. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ נָתַן עֵינָיו בְּכֹתֶל שֶׁלֹּא יִרְאֶנָּה, וְהָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה¹⁵⁸ כָּל־הַלָּיְלָה. לְשַׁחֲרִית הָלְכָה וְהִקְבִּילָה¹⁵⁹ אֵצֶל גְּבִרְתָּהּ. אָמְרָה לָהּ: שֹׁוֶה לִי הַמָּוֶת מִשֶּׁתִּתְּנִינִי לָאִישׁ הַזֶּה. שָׁלְחָה וְקָרְאָה לוֹ וְאָמְרָה לוֹ: מִּפְּנֵי־מָה לֹא עָשִׂיתָ עִם אִשָּׁה זֹאת כְּדֶרֶךְ שֶׁיַּעֲשׂוּ בְנֵי־אָדָם? אָמַר לָהּ: וּמָה אֶעֱשֶׂה, מִכְּהֻנָּה גְדוֹלָה אָנִי, מִמִּשְׁפָּחָה גְדוֹלָה אָנִי… כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעָה דְבָרָיו צִוְּתָה עָלָיו וּפְטָרַתּוּ בְּכָבוֹד גָּדוֹל (אדר“נ פט”ז מ"ב).

כח אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק: כְּשֶׁהָיִיתִי לוֹמֵד תּוֹרָה אֵצֶל רַ' יוֹחָנָן הַחוֹרָנִי, רָאִיתִי שֶׁהוּא אוֹכֵל פַּת חֲרֵבָה בְּמֶלַח בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת. בָּאתִי וְהוֹדַעְתִּי אֶת־אַבָּא. אָמַר לוֹ: הוֹלֵךְ לוֹ זֵיתִים, וְהוֹלַכְתִּי לוֹ. רָאָה אוֹתָם שֶׁהֵם לַחִים¹⁶⁰. אָמַר לִי: אֵין אֲנִי אוֹכֵל זֵיתִים. בָּאתִי וְהוֹדַעְתִּי אֶת־אַבָּא. אָמַר לִי: לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ: חָבִית נְקוּבָה הָיָתָה¹⁶¹, אֶלָּא שֶׁסְּתָמוּהָ שְׁמָרִים¹⁶². (ימב' טו:).

כט אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בַּר־צָדוֹק: כָּךְ אָמַר לִי אַבָּא בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: קָבְרֵנִי תְחִילָּה בַּבִּקְעָה, וּבְסוֹף¹⁶³ לַקֵּט עֲצָמַי וּתְנֵן בִּגְלוּסְקְמָא¹⁶⁴, וְאַל תְּלַקֵּט אַתָּה בְּיָדֶךָ¹⁶⁵, וְכָךְ עָשִׂיתִי לוֹ. נִכְנַס יוֹחָנָן וְלִקֵּט וּפָרַס עֲלֵיהֶן אַפְקַרְסִין¹⁶⁶, נִכְנַסְתִּי וְקָרַעְתִּי עֲלֵיהֶן¹⁶⁷, וְנָתַתִּי עֲלֵיהֶן חֲפִירִים¹⁶⁸ יְבֵשִׁים. כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לְאָבִיו כָּךְ עָשִׂיתִי לוֹ (שמח' יב).

ל אָמְרוּ עָלָיוַ עלַ ר' אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק וְעַל אַבָּא שָׁאוּל בֶּן־בָּטְנִית שֶׁהָיוּ חֶנְוָנִים בִּירוּשָׁלַיִם כָּל־יְמֵי חַיֵּיהֶם, וְהָיוּ מְמַלְאִין מִדּוֹתֵיהֶם מֵעֶרֶב יוֹם־טוֹב¹⁶⁹ וְנוֹתְנִין אוֹתָן לְלָקוֹחוֹת בְּיוֹם־טוֹב. רַ' חֲנַנְיָה בֶן־עֲקַבְיָה אוֹמֵר: אַף בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד הָיוּ עוֹשִׂין כֵן מִפְּנֵי בִטוּל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ¹⁷⁰. וְחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף בְּחֹל עָשׂוּ כֵן, מִפְּנֵי מִצּוּי הַמִּדּוֹת¹⁷¹. אַף הוּא כִּנֵּס שְׁלֹש מֵאוֹת כַּדֵּי שֶׁמֶן וְחֲבֵרוֹ שְׁלֹש מֵאוֹת כַּדֵּי יַיִן מִמִּצּוּי הַמִּדּוֹת¹⁷², וְהֶעֱלוּם לְגִזְבָּרִים¹⁷³. אָמְרוּ לָהֶם: אֵין אַתֶּם זְקוּקִים לְכָךְ¹⁷⁴. אָמְרוּ לָהֶם: אֵין רְצוֹנֵנוּ בָּהֶם. אָמְרוּ לָהֶם: הוֹאִיל וְהֶחֱמַרְתֶּם עַל עַצְמְכֶם, מִשֶּׁל צִבּוּר הֵם – יֵעָשׂוּ בָהֶם צָרְכֵי הָרַבִּים (תוס' ביצב פ“ג מ”ו; ירוש' שם פ“ג ה”ח).

ז. בֵּית־שַׁמַּאי וּבֵית־הִלֵּל

לא מִשֶּׁרַבּוּ תַלְמִידֵי שַׁמַּאי וְהִלֵּל שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ¹⁷⁵ כָל־צָרְכָּם – רַבּוּ מַחֲלֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וְנַעֲשֵׂית תּוֹרָה כִּשְׁתֵּי תוֹרוֹת (סנה' פח:)

לב אָמַר רַ' אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁלֹש שָׁנִים נֶחְלְקוּ בֵית־שַׁמַּאי וּבֵית־הִלֵּל, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְמוֹתֵנוּ, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְמוֹתֵנוּ. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: אֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵם, וְהֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵית־הִלֵּל.

וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, – מִפְּנֵי מָה זָכוּ בֵית־הִלֵּל לִקְבֹּעַ הֲלָכָה כְּמוֹתָם? – מִפְּנֵי שֶׁנּוֹחִים וַעֲלוּבִים הָיוּ, וְשׁוֹנִים דִּבְרֵיהֶם וְדִבְרֵי בֵית־שַׁמָּאי; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּקְדִּימִים דִּבְרֵי בֵית־שַׁמַּאי לְדִבְרֵיהֶם. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל־הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַגְבִּיהוֹ, וְכָל־הַמַּגְבִּיהַּ עַצְמוֹ – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁפִּילוֹ (עיר' יג: ע"י).

לג אַף־עַל־פִּי שֶׁנֶּחְלְקוּ בֵית־שַׁמַּאי וּבֵית־הִלֵּל, אֵלּוּ אוֹסְרִים וְאֵלּוּ מַתִּירִים, לֹא נִמְנְעוּ בֵית־שַׁמַּאי מִלִּשָּׂא¹⁷⁶ נָשִׁים מִבֵּית־הִלֵּל וְלֹא בֵית־הִלֵּל מִבֵּית־שַׁמָּאי. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁחִבָּה וְרֵעוּת נוֹהֲגִים זֶה בָזֶה, לְקַיֵּם מַה־שֶּׁנֶּאֱמַר: “וְהָאֶמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ”¹⁷⁷ (יבמ' יד).

ח. יוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל

לד אָמְרוּ עָלָיו עַל יוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל: בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, כָּל־עוֹף שֶׁפּוֹרֵח עָלָיו – מִיָּד נִשְׂרָף (סוכה כח.; ע"י).

לה תַּרְגּוּם שֶׁל תּוֹרָה – אֻנְקְלוֹס הַגֵּר אֲמָרוֹ מִפִּי רַ' אֱלִיעֶזֵר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ; תַּרְגּוּם שֶׁל נְבִיאִים – יוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל אֲמָרוֹ מִפִּי חַגַּי, זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּעְזְעָה¹⁷⁸ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: מִי הוּא זֶה שֶׁגִּלָּה סְתָרַי לִבְנֵי אָדָם? עָמַד יוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל עַל רַגְלָיו וְאָמָר: “אֲנִי הוּא שֶׁגִּלִּיתִי סְתָרֶיךָ לִבְנֵי־אָדָם. גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית־אַבָּא עָשִׂיתִי, אֶלָּא לִכְבוֹדְךָ עָשִׂיתִי, שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל”. וְעוֹד בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת תַּרְגּוּם שֶׁל כְּתוּבִים – יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: דַּיֶּךָּ!

מַה־טָּעַם? מִשּׁוּם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ קֵץ מָשִׁיחַ¹⁷⁹ (מג/ ג.; ע"י).

לו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד, שֶׁלֹּא הָיוּ בָנָיו נוֹהֲגִים כְּשׁוּרָה¹⁸⁰, עָמַד וְכָתַב נְכָסָיו¹⁸¹ לְיוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל. מֶה עָשָה יוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל? מָכַר שָׁלִישׁ וְהִקְדִּישׁ שָׁלִישׁ וְהֶחֱזִיר לְבָנָיו שָׁלִישׁ. בָּא עָלָיו שַׁמַּאי¹⁸² בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ. אמָרַ לוֹ: שַׁמַּאי, אִם אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא מַה־שֶׁמָּכַרְתִּי וּמַה שֶּׁהִקְדַּשְׁתִּי – אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא מַה־שֶּׁהֶחֱזַרְתִּי; וְאִם לָאו, אִי־אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא מַה־שֶּׁהֶחֱזַרְתִּי. אָמָר: הֵטִיחַ עָלַי בֶּן־עֻזִּיאֵל¹⁸³, הֵטִיחַ עָלַי בֶּן־עֻזִּיאֵל!

אָמַר רַ' יוֹסֵי בֵּי רַבִּי בוּן: כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: יוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל הִדִּירוֹ¹⁸⁴ אָבִיו מִנְּכָסָיו, וְעָמַד¹⁸⁵ וּכְתָבָם לְשַׁמָּאי. מֶה עָשָׂה שַׁמָּאי? מָכַר מִקְצָת וְהִקְדִּישׁ מִקְצָת וְנָתַן לוֹ מַתָּנָה אֶת־הַשְׁאָר, וְאָמָר: כָּל־מִי שֶׁיָּבֹא וִיעַרְעֵר¹⁸⁶ עַל הַמַּתָּנָה הַזֹּאת יוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת וּמִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ, וְאַחַר־כָּךְ יוֹצִיא מִיַּד זֶה (ב“ב קלג – קלד; ע”י; ירוש' נדר; פ“ה ה”ו).

ט. שְׁמוּאֵל הַקָּטָן

לז מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמָר: הַשְׁכִּימוּ לִי שִׁבְעָה לַעֲלִיָּה. הִשְׁכִּים וּמָצָא שְׁמֹנָה. אָמַר: מִי הוּא שֶׁעָלָה שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת – יֵרֵד. עָמַד שְׁמוּאֵל הַקָּטָן וְאָמָר: אֲנִי הוּא שֶׁעָלִיתִי שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת, וְלֹא לְעַבֵּר הַשָּׁנָה עָלִיתִי, אֶלָּא לִלְמוֹד הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה הֻצְרַכְתִּי. אָמַר לוֹ: שֵׁב, בְּנִי, שֵׁב! רְאוּיוֹת כָּל־הַשָּׁנִים כֻּלָּן לְהִתְעַבֵּר עַל־יָדֶךָ, אֶלָּא אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין מְעַבְּרִין אֶת־הַשָּׁנָה אֶלָּא בִמְזֻמָּנִים לָהּ.

וְלֹא שְׁמוּאֵל הַקָּטָן הָיָה, אֶלָּא אָדָם אַחֵר, וּמֵחֲמַת בִּיּוּשׁ עָשָׂה כָךְ (סנה' יא.).

לח שְׁמוּאֵל הַקָּטָן גָּזַר תַּעֲנִית וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה¹⁸⁷. כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר, שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר¹⁸⁸ הוּא. אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְעֶבֶד שֶׁמְּבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לוֹ וְאַל אֶשְׁמַע קוֹלוֹ.

וְשׁוּב שְׁמוּאֵל הַקָּטָן גָּזַר תַּעֲנִית וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה. כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר, שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הוּא. אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְעֶבֶד שֶׁמְּבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. וְאָמַר לָהֶם: הַמְתִּינוּ לוֹ עַד שֶׁיִּתְמַקְמֵק¹⁸⁹ וְיִצְטַעֵר וְאַחַר־כָּךְ תְּנוּ לוֹ.

וְלִשְׁמוּאֵל הַקָּטָן שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר כֵּיצַד? אָמַר: “מַשִּׁיב הָרוּחַ” – וְנָשְׁבָה רוּחַ, אָמַר: “מוֹרִיד הַגָּשֶׁם” – וְיָרְדוּ גְשָׁמִים. (תענ' כה:).

לט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שִׁמְעוֹן הַפָּקוּלִי¹⁹⁰ הִסְדִּיר שְׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה בְרָכוֹת לִפְנֵי רַבָּן־גַּמְלִיאֵל עַל הַסֵּדֶר בְּיַבְנֶה, אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים: כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ לְתַקֵּן בִּרְכַּת הַמִּינִים¹⁹¹? עָמַד שְׁמוּאֵל הַקָּטָן וְתִקְּנָהּ. לְשָׁנָה אַחֶרֶת שְׁכָחָה, וְהִשְׁקִיף¹⁹² בָּהּ שְׁתַּיִם וְשָלֹש שָׁעוֹת וְלֹא הֶעֱלוּהּו¹⁹³ (בר' כח – כט).

מ פַּעַם אַחַת הָיוּ מְסֻבִּיןּ בַּעֲלִיָּה בְּיַבְנֶה וְנִתְּנָה עֲלֵיהֶם בַּת־קוֹל מִן הַשָּׁמָיִם: יֶשׁ־כָּאן אֶחָד שֶׁרָאוּי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה, אֶלָּא שֶׁאֵין דּוֹרוֹ זַכַּאי לְכָךְ. נָתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם בִּשְׁמוּאֵל הַקָּטָן, וּכְשֶׁמֵּת אָמְרוּ עָלָיו: הִי חָסִיד, הִי עָנָו תַּלְמִידוֹ שֶׁל הִלֵּל!

וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קָטָן? לְפִי שֶׁהוּא מַקְטִין עַצְמוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁמְּעַט הָיָה קָטָן מִשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי (סנה' יא.; ירוש' סוטה פ“ט הי”ג).

מא כְּשֶׁמֵּת שְׁמוּאֵל הַקָּטָן תָּלוּ מַפְתְּחוֹ וּפִנְקָסוֹ בַּאֲרוֹנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בֵן. וְהָיוּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן וְרַ' אֱלִיעֶזֶר מַסְפִּידִין עָלָיו וְאוֹמְרִים: עַל זֶה נָאֶה לִבְכוֹת! עַל זֶה נָאֶה לְהִתְאַבֵּל: מְלָכִים מֵתִים וּמַנִּיחִים כִּתְרֵיהֶם לִבְנֵיהֶם, עֲשִׁירִים מֵתִים וּמַנִּיחִים עֹשֶר לִבְנֵיהֶם – שְׁמוּאֵל הַקָּטָן נָטַל כָּל־הַחֲמוּדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְהָלַךְ לוֹ [וְעַל זֶה נֶאֱמַר: “יִהְיוּ־לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ”]¹⁹⁴.

וְכָךְ אָמַר בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: שִׁמְעוֹן¹⁹⁵ וְיִשְמָעֵאל לְחַרְבָּא וְחַבְרוהִי לִקְטָלָא, וּשְׁאָר כָּל־עַמָּא לְבִזָא, וְעָקָן סַגִּיאָן עֲתִידָן לְמֵיתֵי עַל עָלְמָא (שִׁמְעוֹן וְיִשְׁמָעֵאל לַחֶרֶב, וְחַבְרֵיהֶם¹⁹⁶ לַהֶרֶג¹⁹⁷, וּשְׁאָר כָּל־הָעָם לְבִזָּה, וְצָרוֹת רַבּוֹת עֲתִידוֹת לָבוֹא עַל הָעוֹלָם). וּבְלָשׁוֹן אֲרָמִית אֲמָרָם¹⁹⁸ (סנה' יא; שמח' ח).

י. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי

מב כָּל־שְׁנוֹתָיו שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. אַרְבָּעִים שָׁנָה עָסַק בִּפְרַקְמַטְיָא¹⁹⁹, אַרְבָּעִים שָׁנָה לָמַד, אַרְבָּעִים לִמֵּד (ר"ה לא:).

מג אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי: מִיָּמָיו לֹא שָׂח שִׂיחַת חֻלִּין, לֹא הָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תוֹרָה וּבְלִי תְפִלִּין, וְלֹא קְדָמוֹ אָדָם בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא יָשֵׁן בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ לֹא שְׁנַת קֶבַע וְלֹא שְׁנַת עֲרָאי, וְלֹא הִנִּיחַ אָדָם²⁰⁰ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְיָצָא, וְלֹא הִרְהֵר²⁰¹ בִּמְבוֹאוֹת הַמְטֻנָּפוֹת, וְלֹא מְצָאוֹ אָדָם יוֹשֵׁב וְדוֹמֵם, אֶלָּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה, וְלֹא פָתַח אָדָם דֶּלֶת לְתַלְמִידָיו אֶלָּא הוּא בְעַצְמוֹ, וְלֹא אָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ לְעוֹלָם, וְלֹא אָמַר: “הִגִּיעָה עֵת לַעֲמֹד מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ”, חוּץ מֵעַרְבֵי פְסָחִים²⁰² וְעַרְבֵי יוֹם־הַכִּפּוּרִים. וְכֵן הָיָה רַ' אֱלִיעֶזֶר תַּלְמִידוֹ נוֹהֵג אַחֲרָיו (סוכה כח.; ע"י).

מד אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי, שֶׁלֹּא הִקְדִּימוֹ אָדָם שָׁלוֹם מֵעוֹלָם, וַאֲפִילוּ נָכְרִי בַשּׁוּק (בר' יז.).

מה אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ מִקְרָא וּמִשְׁנָה, גְּמָרָא, הֲלָכוֹת וְאַגָדוֹת, דִּקְדּוּקֵי תוֹרָה וְדִקְדּוּקֵי סוֹפְרִים, קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת, תְּקוּפוֹת וְגִימַטְרִיָּאוֹת²⁰³, שִׂיחַת מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת וְשִׂיחַת שֵׁדִים וְשִׂיחַת דְּקָלִים, מִשְׁלוֹת כּוֹבְסִים, מִשְׁלֹות שׁוּעָלִים, דָּבָר קָטָן וְדָבָר גָּדוֹל (דָּבָר גָּדוֹל – מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה²⁰⁴, וְדָבָר קָטָן – הֲוָיוֹת דְּאַבַּיֵי וְרָבָא²⁰⁵), לְקַיֵּם מַה־שֶׁנֶּאֱמַר: “לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא”²⁰⁶.

וְכֵן אָמְרוּ עָלָיו, שֶׁאָמָר: אִם יִהְיוּ כָל־הַשָּׁמַיִם יְרִיעוֹת, וְכָל־הָאִילָנוֹת קֻלְמוֹסִין, וְכָל־הַיַּמִּים דְּיוֹ, אֵין כְּדֵי לִכְתּוֹב אֶת־חָכְמָתִי שֶׁלָּמַדְתִּי מֵרַבּוֹתָי, וְלֹא אָצַלְתִּי מֵחָכְמָתָם אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁזְּבוּב הַזּוֹ טוֹבֶלֶת בַּיָּם הַגָּדוֹל וּמַשֶּׁהוּ מְחַסַּרְתּוֹ (סוכה כח; סופ' פט“ז, ה”ח).

מו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָרֶךְּ, וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ תַּלְמִידוֹ מְחַמֵּר²⁰⁷ אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ: רַבִּי, שְׁנֵה לִי פֶּרֶק אֶחָד בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. אָמַר לוֹ: בְּנִי, לֹא כָךְ שָׁנִיתִי לָכֶם: “וְלֹא בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם מֵבִין מִדַּעְתּוֹ”? אָמַר לוֹ: רַבִּי, תַּרְשֵׁנִי²⁰⁸ לוֹמַר לְפָנֶיךָ דָּבָר אֶחָד שֶׁלִּמַּדְתָּנִי. אָמַר לוֹ: אֱמֹר.

מִיָּד יָרַד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי מֵעַל הַחֲמוֹר וְנִתְעַטֵּף וְיָשַׁב עַל הָאֶבֶן תַּחַת הַזָּיִת. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִפְּנֵי־מָה יָרַדְתָּ מֵעַל הַחֲמוֹר? אָמַר: אֶפְשָׁר אַתָּה דוֹרֵשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וּשְׁכִינָה עִמָּנוּ, וּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מְלַוִּים אוֹתָנוּ, וַאֲנִי אֶרְכַּב עַל הַחֲמוֹר!

מִיָּד פָּתַח רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ וְדָרַשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְסִכְסְכָה²⁰⁹ כָל־הָאִילָנוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה. פָּתְחוּ כָל־הָאִילָנוֹת וְאָמְרוּ שִׁירָה. מַה־שִּׁירָה אָמָרוּ? – "הַלְלוּ אֶת־יְיָ מִן־הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל־תְּהֹמוֹת…עֵץ פְּרִי וְכָל־אֲרָזִים… הַלְלוּיָהּ²¹⁰! וְאַף מַלְאָךְ נַעֲנָה מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וְאָמַר: וַדַּאי, הֵן הֵן מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה!

עָמַד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמָר: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן בֵּן לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָבִין וְלַחְקֹר וְלִדְרֹש בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. יֵשׁ נָאֶה דוֹרֵשׁ וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּם, נָאֶה מְקַיֵּם – וְאֵין נָאֶה דוֹרֵשׁ; אַתָּה נָאֶה דוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם. אַשְׁרֶיךָ, אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁאֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ! (חג' יד:; ע"י).

––––––––

מז חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי וְאֵלּוּ הֵם: רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־הוּרְקָנוֹס, רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָא, רַ' יוֹסֵי הַכֹּהֵן, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־נְתַנְאֵל וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ.

הוּא הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָם: אֱלִיעֶזֶר בֶּן־הוּרְקָנוֹס – בּוֹר סוּד²¹¹ שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה; יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָא – אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ; יוֹסֵי הַכֹּהֵן – חָסִיד; שִׁמְעוֹן בֶּן־נְתַנְאֵל –רֵא־חֵטְא; אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ – מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר²¹².

אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ טוֹבָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם? רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה; רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב; רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב;, רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת־הַנּוֹלָד; רַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת־דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלָל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם (אבות ב).

מח שָאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי שְאֵלָה. אָמַר לָהֶם: כָּךְ וָכָךְ. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי לֹא כָךְ לִמַּדְתָּנוּ. אָמַר לָהֶם: יָפֶה אֲמַרְתֶּם. מַעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ יָדַי וְרָאוּ עֵינַי – וְשָׁכָחְתִּי; כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

וְלֹא שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵע, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְזָרֵז²¹³ אֶת־הַתַּלְמִידִים (תוס' אהלות).

מט שִׁמְעוֹן סִכְנָא אִישׁ עִיצָה הָיָה חוֹפֵר בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת בִּירוּשָׁלָיִם. אָמַר לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי: אֲנִי גָדוֹל כָּמוֹךָ. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים כָּמוֹךָ. אָמַר: אִם אָדָם בָּא לְיָדְךָ בְּדִין אוֹ לִשְׁאֵלָה, אַתָּה אוֹמֵר לוֹ: שְׁתֵה מִן הַבּוֹר הַזֶּה, שֶׁמֵּימָיו זַכִּים וְצוֹנִין? אוֹ אִם שָאֲלָה לְךָ אִשָּׁה עַל נִדּוּתָהּ – אַתָּה אוֹמֵר לָהּ: טִבְלִי בַּבּוֹר הַזֶּה שֶׁמֵּימָיו מְטַהֲרִין? וְקָרָא עָלָיו²¹⁴ פָּסוּק זֶה: “וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח, כִּי־אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע”²¹⁵ (קה"ר ד).

נ רַ' עֻלָּא אָמַר: שְמֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָשָׂה [רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי] בַעֲרָב²¹⁶, וְלֹא בָאוּ לְפָנָיו אֶלָּא שְׁנֵי מַעֲשִׂים. אָמָר: גָּלִיל, גָּלִיל, שָׂנֵאתָ אֶת־הַתּוֹרָה, סוֹפְךָ לַעֲשׂוֹת בְּמַסִּיקִין²¹⁷ (ירוש', שבת פט“ז, ה”ח).

נא כְּבָר הָיָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי עוֹלֶה לִמְעוֹן יְהוּדָה. רָאָה רִיבָה²¹⁸ אַחַת מְלַקֶּטֶת שְׂעֹרִים²¹⁹ מִתַּחַת גֶּלְלֵי הַסּוּס. אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי [לְתַלְמִידָיו]: רְאִיתֶם רִיבָה זוֹ מַה הִיא? אָמְרוּ לוֹ: עִבְרִית. – סוּס זֶה שֶׁל מִי הוּא? אָמְרוּ לוֹ: [שֶׁל] פָּרָשׁ עֲרָבִי אֶחָד. אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי לְתַלְמִידָיו: כָּל־יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל הַפָּסוּק הַזֶּה וְהָיִיתִי קוֹרֵא אוֹתוֹ וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מַה הוּא: “אִם־לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי־לָךְ בְּעִקְּבֵי הַצֹּאן”²²⁰ – לֹא רְצִיתֶם לְהִשְׁתַּעְבֵּד לַשָּׁמַיִם, הֲרֵי אַתֶּם מְשֻׁעְבָּדִים לִפְנֵי גוֹיִים; לֹא רְצִיתֶם לִשְׁקוֹל לַשָׁמַיִם בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת²²¹, הֲרֵי אַתֶּם שׁוֹקְלִים חֲמִשָּׁה עָשָׂר שְׁקָלִים בְּמַלְכוּת אוֹיְבֵיכֶם²²²; לֹא רְצִיתֶם לְתַקֵּן הַדְּרָכִים וְהָרְחוֹבוֹת לְעוֹלֵי רְגָלִים, הֲרֵי אַתֶּם מְתַקְּנִים אֶת־הַבֻּרְגָּסִין וְאֶת־הַבֻּרְגָּנִין²²³ לְעוֹלֵי לְכַרְמֵי מְלָכִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ” בְּאַהֲבָה, “וְעָבַדְתָּ אֶת־אֹיְבֶיךָ” בְּשִׂנְאָה; “תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ” בְּשׂבַע, “וְעָבַדְתָּ אֶת־אֹיְבֶיךָ וגו' בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל”²²⁴ (מכיל' יתרו).

––––––––

כְּשֶׁמֵּת בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי נִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְנַחֲמוֹ. נִכְנַס רַ' אֱלִיעֶזֶר וְיָשַׁב לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ, אֹמַר דָּבָר אֶחָד לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לוֹ: אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה לוֹ בֵן וּמֵת וְקִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. – וּמִנַּיִן שֶׁקִּבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֵדַע אָדָם… כִּי שָׁת־לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל”²²⁵ – אַף אַתָּה קַבֵּל תַּנְחוּמִין. אָמַר לוֹ: לֹא דַי לִי שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר בְּעַצְמִי, אֶלָּא שֶׁהִזְכַּרְתָּ לִי צַעֲרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן.

נִכְנַס רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ, אֹמַר דָּבָר אֶחָד לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לוֹ: אִיּוֹב הָיוּ לוֹ בָנִים וּבָנוֹת וּמֵתוּ כֻלָּם בְּיוֹם אֶחָד וְקִבֵּל עֲלֵיהֶם תַּנְחוּמִין, אַף אַתָּה קַבֵּל תַּנְחוּמִין. וּמִנַּיִן שֶׁקִּבֵּל אִיּוֹב תַּנְחוּמִין? שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ נָתַן וַייָ לָקָח יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ”²²⁶. אָמַר לוֹ: לֹא דַי שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר בְּעַצְמִי, אֶלָּא שֶׁהִזְכַּרְתָּ לִי צַעֲרוֹ שֶׁל אִיּוֹב.

נִכְנַס רַ' יוֹסֵי וְיָשַׁב לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ, אֹמַר דָּבָר אֶחָד לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לוֹ: אַהֲרוֹן הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים גְּדוֹלִים וּמֵתוּ שְׁנֵיהֶם בְּיוֹם אֶחָד וְקִבֵּל עֲלֵיהֶם תַּנְחוּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּדֹּם אַהֲרֹן”²²⁷ – אֵין שְׁתִיקָה אֶלָּא תַּנְחוּמִין, וְאַף אַתָּה קַבֵּל תַּנְחוּמִין. אָמַר לוֹ: לֹא דַי שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר בְּעַצְמִי, אֶלָּא שֶׁהִזְכַּרְתַּנִי לִי צַעֲרוֹ שֶׁל אַהֲרֹן.

נִכְנַס רַ' שִׁמְעוֹן וְאָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ, אֹמַר דָּבָר אֶחָד לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לוֹ: דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה לוֹ בֵן וּמֵת וְקִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין – וּמִנַּיִן שֶׁקִּבֵּל דָּוִד תַּנְחוּמִין? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְנַחֵם דָּוִד אֶת בַּת־שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ…וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה”²²⁸ אַף אַתָּה, רַבִּי, קַבֵּל תַּנְחוּמִין. אָמַר לוֹ: לֹא דַי שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר בְּעַצְמִי, אֶלָּא שֶׁהִזְכַּרְתַּנִי צַעֲרוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶך!

נִכְנַס רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ, כֵּוָן שֶׁרָאָהוּ אָמַר לְשַׁמָּשׁוֹ: טוֹל כֵּלַי²²⁹ וְלֵךְ אַחֲרַי²³⁰ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, לְפִי שֶׁאָדָם גָּדוֹל הוּא וְאֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ. נִכְנַס וְיָשַׁב לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ הַמֶּלֶך פִּקָדוֹן. בְּכָל־יוֹם וָיוֹם הָיָה בוֹכֶה וְצוֹעֵק וְאוֹמֵר: אוֹי לִי, אֵימָתַי אֵצֵא מִן הַפִּקָּדוֹן הַזֶה בְּשָׁלוֹם. אַף אַתָּה, רַבִּי, הָיָה לְךָ בֵן, קָרָא תוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים, מִשְׁנָה הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת, וְנִפְטַר מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא – וְיֶשׁ לְךָ לְקַבֵּל עָלֶיךָ תַּנְחוּמִין כְּשֶׁהֶחֱזַרְתָּ פִקְדוֹנְךָ שָׁלֵם. אָמַר לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן: אֶלְעָזָר בְּנִי, נִחַמְתָּנִי, כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מְנַחֲמִין (אדר"נ יד).

נב וּכְשֶׁחָלָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי נִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְבַקְּרוֹ. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם הִתְחִיל לִבְכּוֹת. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, נֵר יִשְרָאֵל, עַמּוּד הַיְמָנִי²³¹, פַּטִּישׁ הֶחָזָק²³², מִפְּנֵי־מָה אַתָּה בוֹכֶה? אָמַר לָהֶם: אִלּוּ לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם הָיוּ מוֹלִיכִים אוֹתִי, שֶׁהַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בַּקָּבֶר, שֶׁאִם כּוֹעֵס עָלַי אֵין כַּעְסוֹ כַּעַס עוֹלָם, וְאִם אוֹסְרֵנִי – אֵין אִסּוּרוֹ אִסּוּר עוֹלָם, וְאִם מְמִיתֵנִי – אֵין מִיתָתוֹ מִיתַת עוֹלָם, וַאֲנִי יָכוֹל לְפַיְּסוֹ בִדְבָרִים וּלְשַׁחֲדוֹ בְּמָמוֹן – אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיִיתִי בוֹכֶה; וְעַכְשָׁו שֶׁמּוֹלִיכִים אוֹתִי לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, שֶׁאִם כּוֹעֵס עָלַי – כַּעְסוֹ כַּעַס עוֹלָם, וְאִם אוֹסְרֵנִי אִסּוּרוֹ אִסּוּר עוֹלָם, וְאִם מְמִיתֵנִי – מִיתָתוֹ מִיתַת עוֹלָם, וְאֵין אֲנִי יָכוֹל לְפַיְּסוֹ בִדְבָרִים וּלְשַׁחֲדוֹ בְּמָמוֹן; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְפָנַי שְׁתֵּי דְרָכִים, אַחַת שֶׁל גַּן־עֵדֶן וְאַחַת שֶׁל גֵּיהִנֹּם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מוֹלִיכִים אוֹתִי – וְלֹא אֶבְכֶּה?

אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, בָּרְכֵנוּ. אָמַר לָהֶם: יְהִי רָצוֹן שֶׁיְהֵא מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם כְּמוֹרָא בָשָר־וָדָם. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, עַד כָּאן²³³? אָמַר לָהֶם: וּלְוָאי! תֵּדְעוּ, כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, אוֹמֵר: “שֶׁלֹּא יִרְאֵנִי אָדָם”…

בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמַר לָהֶם: פַּנּוּ כֵלִים מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה וְהָכִינוּ כִסֵּא לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁבָּא²³⁴ (בר' כח:; ע"י).

נג מִשֶּׁמֵּת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי בָּטֵל זִיו הַחָכְמָה (סוטה מט.).

נד כָּל־זְמַן שֶׁהָיָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי קַיָּם הָיוּ חֲמִשָּׁה תַלְמִידָיו לְיַבְנֶה, וְאֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ הָלַךְ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ לְדֵימְסִית²³⁵, מְקוֹם מַיִם יָפִים וְנָוֶה יָפֶה. הִמְתִּין לָהֶם שֶׁיָּבֹאוּ אֶצְלוֹ. כֵּוָן שֶׁלֹּא בָאוּ בִּקֵּשׁ לֵילֵךְ אֶצְלָם וְלֹא הִנִּיחַתּוּ אִשְׁתּוֹ. אָמְרָה: מִי צָרִיךְ לְמִי? אָמַר לָהּ: הֵם צְרִיכִים לִי. אָמְרָה לוֹ: חֵמֶת²³⁶ וְעַכְבָּרִים – מִי דַרְכּוֹ לֵילֵךְ אֵצֶל מִי – הָעַכְבָּרִים אֵצֶל הַחֵמֶת, אוֹ הַחֵמֶת אֵצֶל הָעַכְבָּרִים? שָׁמַע לָהּ וְיָשַׁב לוֹ עַד שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ.

לְאַחַר זְמַן בָּאוּ אֶצְלוֹ, שָאֲלוּ אוֹתוֹ בַּתּוֹרָה וְלֹא יָדַע לְהֲשִׁיבָם. (קה“ר ז; אדר”נ יד).

יא. רַ' דוֹסָא בֶן־הָרְכִּינַס

נה בִּימֵי רַ' דוֹסָא בֶן־הָרְכִּינַס הֻתְּרָה "צָרַת הַבַּת " לָאַחִים, וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה לַחֲכָמִים, מִפְּנֵי שֶׁחָכָם גָּדוֹל הָיָה וְזָקֵן וְעֵינָיו קָמוּ מִלָּבוֹא לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. אָמָרוּ: מִי יֵלֵךְ וְיוֹדִיעוֹ? אָמַר לָהֶם רַ' יְהוֹשֻׁעַ: אֲנִי אֵלֵךְ. – וְאַחֲרָיו מִי? – רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה. – וְאַחֲרָיו מִי? – רַ' עֲקִיבָא. הָלְכוּ וְעָמְדוּ עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ. נִכְנְסָה שִׁפְחָתוֹ, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בָּאִים אֶצְלֶךָ. אָמַר לָהּ: יִכָּנֵסוּ – וְנִכְנָסוּ. תְּפָסוֹ לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְהוֹשִׁיבָהוּ עַל מִטָּה שֶׁל זָהָב. אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: רַבִּי, אֱמֹר לְתַלְמִידְךָ אַחֵר וְיֵשֵׁב. אָמַר לוֹ: מִי הוּא? אָמַר לוֹ: רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה. אָמַר לוֹ: וְיֶשׁ לוֹ בֵן לַעֲזַרְיָה חֲבֵרֵנוּ? קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: “נַעַ‏ר הָיִיתִי גַּם־זָקַנְתִּי וְלֹא־רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ־לָחֶם” . תְּפָסוֹ וְהוֹשִׁיבֹו עַל מִטָּה שֶׁל זָהָב. אָמַר לוֹ רַ' אֶלְעָזָר: רַבִּי, אֱמֹר לְתַלְמִידְךָ אַחֵר וְיֵשֵׁב. אָמַר לוֹ: וּמִי הוּא? אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא בֶן־יוֹסֵף. אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא עֲקִיבָא בֶן־יוֹסֵף, שֶׁשִּׁמְךָ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ? – שֵׁב, בְּנִי, שֵׁב! כְּמוֹתְךָ יִרְבּוּ בְיִשְׂרָאֵל! קָרָא עָלָיו מִקְרָא זֶה: “טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב” .

הִתְחִילוּ מְסַבְּבִים אוֹתוֹ בַּהֲלָכוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְ“צָרַת הַבַּת”. אָמְרוּ לוֹ: צָרַת הַבַּת מַהוּ? אָמַר לָהֶם: מַחֲלֹקֶת בֵּית־שַׁמַּאי וּבֵית־הִלֵּל. – הֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי? אָמַר לָהֶם: הֲלָכָה כְבֵית־הִלֵּל. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא מִשִּׁמְךָ אָמְרוּ הֲלָכָה כְבֵית־שַׁמָּאי? אָמַר לָהֶם: דּוֹסָא שְׁמַעְתֶּם, אוֹ בֶן־הָרְכִּינַס שְׁמַעְתֶּם? אָמְרוּ לוֹ: חַיֵּי רַבִּי! סְתָם שָׁמָעְנוּ. אָמַר לָהֶם: אָח קָטָן יֶשׁ־לִי, בְּכוֹר-שָׂטָן הוּא, וְיוֹנָתָן שְׁמוֹ, וְהוּא מִתַּלְמִידֵי שַׁמָּאי, וְהִזָּהֲרוּ בוֹ שֶׁלֹּא יְקַפַּח אֶתְכֶם בַּהֲלָכוֹת, לְפִי שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת תְּשׁוּבוֹת בְּצָרַת הַבַּת, שֶׁהִיא מֻתָּרֶת; אֲבָל מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁעַל מְדוֹכָה זוֹ יָשַׁב חַגַּי הַנָּבִיא וְאָמַר – צָרַת הַבַּת אֲסוּרָה.

שָׁנוּ: כְּשֶׁנִּכְנְסוּ – נִכְנְסוּ בְפֶתַח אֶחָד, וּכְשֶׁיָּצְאוּ – יָצְאוּ בִּשְׁלשָׁה פְתָחִים. פָּגַע בּוֹ יוֹנָתָן בְּרַ' עֲקִיבָא. הִקְשָׁה לוֹ – וֶהֱשִׁיבוֹ. אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא עֲקִיבָא, שֶׁשִּׁמְךָ הוֹלֵךְ מִסֹּוף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ? אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ לְשֵׁם, וַעֲדַיִן לֹא הִגַּעְתָּ לְרוֹעֵי בָקָר! אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: וַאֲפִלּוּ לְרוֹעֵי צֹאן… (יבמ' טז.; ע"י).

יב. רַבִּי חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא

נו בְּכָל־יוֹם וָיוֹם בַּת־קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְנִי, וַחֲנִינָא בְּנִי דַּיּוֹ בְּקַב²³⁷ חֲרוּבִים מֵעֶרֶב־שַׁבָּת לְעֶרֶב־שַׁבָּת (תענ' כד:).

נז כָּל־עֶרֶב־שַׁבָּת הָיְתָה אִשְׁתּוֹ שֶל רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא רְגִילָה לְהַסִּיק הַתַּנּוּר וְהֵטִילָה בוֹ אוּד עָשֵׁן, מִשּׁוּם בּוּשָׁה²³⁸. הָיְתָה לָהּ שְׁכֵנָה רָעָה, אָמְרָה: הֲרֵי יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאֵין לָהֶם וְלֹא כְלוּם – אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה כָּל־כָּךְ מַהוּ? הָלְכָה וְטָפְחָה עַל הַדָּלֶת. נִתְבַּיְּשָׁה²³⁹ וְנִכְנְסָה לֶחָדֶר. נַעֲשָׂה לָהּ נֵס וּמָצְאָה הַשְּׁכֵנָה אֶת־הַתַּנּוּר מָלֵא כִכָּרוֹת²⁴⁰ וְהָעֲרֵבָה²⁴¹ מְלֵאָה עִסָּה.²⁴² אָמְרָה לָהּ: פְּלוֹנִית, פְּלוֹנִית! הָבִיאִי מִרְדֶּה,²⁴³ שֶׁפִּתֵּךְ נִתְחָרֵכָה. אָמְרָה לָהּ: אַף אֲנִי נִכְנַסְתִּי לְכָךְ.

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ לְרַ' חֲנִינָא: עַד אֵימָתַי אָנוּ מִצְטַעֲרִים וְהוֹלְכִים כָּל־כָּךְ? אָמַר לָהּ: וּמַה־נַּעֲשֶׂה? אָמְרָה לוֹ: בַּקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיִתְּנוּ לְךָ דָּבָר מִן הַטּוֹבָה הַגְּנוּזָה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. הִתְפַּלֵּל וְיָצְאָה כְּמִין פִּסַּת יָד²⁴⁴ וְנָתְנָה לוֹ רֶגֶל אַחַת שֶׁל שֻׁלְחַן זָהָב. רָאָה בַחֲלוֹמוֹ, שֶׁכָּל־הַצַּדִּיקִים אוֹכְלִים עַל שֻׁלְחַן זָהָב שֶׁל שָׁלשׁ רַגְלַיִם וְהֵם עַל שֻׁלְחַן שֶל שְׁתֵּי רַגְלָיִם. אָמַר לָהּ: נוֹחַ לָךְ שֶכָּל־הַצַּדִּיקִים יֹאכְלוּ עַל שֻׁלְחַן שֶׁל שָׁלשׁ רַגְלַיִם, וְאָנוּ נֹאכַל עַל שֻׁלְחַן שֶׁנִּטְּלָה אַחַת מֵרַגְלָיו! אָמְרָה לוֹ: וּמַה־נַּעֲשֶׂה? הִתְפַּלֵּל וְיִטְּלוּהָ מִמֶּךָּ. הִתְפַּלֵּל וּנְטָלוּהָ.

שָׁנוּ: גָּדוֹל הַנֵּס הָאַחֲרוֹן יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּךְ מְקֻבָּלִים אָנוּ: מִן הַשָּׁמַיִם נוֹתְנִים אֲבָל אֵין נוֹטְלִים (שם כד, כה).

נח פַּעַם אַחַת בְּעֶרֶב־שַׁבָּת בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת רָאָה רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא אֶת־בִּתּוֹ שֶׁהִיא עֲצֵבָה. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, לָמָה אַתְּ עֲצֵבָה? אָמְרָה לוֹ: כְּלִי שֶׁל חֹמֶץ נִתְחַלֵּף לִי בִּכְלִי שֶׁל שֶׁמֶן וְהִדְלַקְתִּי מִמֶּנּוּ אוּר לַשַּׁבָּת. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, מָה אִכְפַּת לָךְ²⁴⁵? מִי שֶׁאָמַר לְשֶׁמֶן וְיִדְלַק – יֹאמַר לְחֹמֶץ וְיִדְלָק. שָׁנוּ: הָיָה דוֹלֵק וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ אוּר לְהַבְדָּלָה. (שם כה.).

נט רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא הָיוּ לוֹ עִזִים. אָמְרוּ לוֹ: עִזֶּיךָ מַזִּיקוֹת²⁴⁶. אָמַר לָהֶם: אִם מַזִּיקוֹת יֹאכְלוּ אוֹתָן דֻּבִּים, וְאִם לֹא – כָּל־אַחַת וְאַחַת תָּבִיא לָעֶרֶב דֹּב בְּקַרְנֶיהָ. לָעֶרֶב הֵבִיאָה כָּל־אַחַת דֹּב בְּקַרְנֶיהָ.

וְרַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא מֵהֵיכָן הָיוּ לוֹ עִזִּים? אָמַר רַב פִּינְחָס: מַעֲשֶׂה וְעָבַר אָדָם אֶחָד עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ וְהִנִּיחַ שָׁם תַּרְנְגוֹלוֹת, וּמְצָאָתַן אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא, וְאָמַר לָהּ: אַל תֹּאכְלִי מִבֵּיצֵיהֶן; וְהִרְבּוּ בֵיצִים וְתַרְנְגוֹלִין וְהָיוּ מְצַעֲרִין אוֹתָם, וּמְכָרָן וְקָנָה בִדְמֵיהֶן²⁴⁷ עִזִּים. פַּעַם אַחַת עָבַר אוֹתוֹ הָאָדָם שֶׁאָבְדוּ מִמֶּנּוּ הַתַּרְנְגֹלוֹת וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: בְּכָאן הִנַּחְתִּי הַתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁלִּי. שָׁמַע רַ' חֲנִינָא; אָמַר לוֹ: יֵשׁ־לְךָ בָּהֶן סִמָּן? אָמַר לוֹ: הֵן. נָתַן לוֹ סִמָּן וְנָטַל אֶת־הָעִזִּים.

וְהֵן הֵן הָעִזִּים שֶׁהֵבִיאוּ דֻבִּים בְּקַרְנֵיהֶן (שם).

ס הָיְתָה לוֹ לְרַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא שְׁכֵנָה אַחַת, שֶׁהָיְתָה בוֹנָה בַּיִת וְלֹא הָיוּ הַקּוֹרוֹת מַגִּיעוֹת מִכֹּתֶל לְכֹתֶל. בָּאָה אֶצְלוֹ וְאָמְרָה לוֹ: אֲנִי בוֹנָה בַּיִת וְאֵין הַקּוֹרוֹת מַגִּיעוֹת.מַר לָהּ: מַה־שְּׁמֵךְ? אָמְרָה לוֹ: אֵיכוֹ. אָמַר לָהּ: אֵיכוֹ, יַגִּיעוּ קוֹרוֹתָיִךְ! הִגִּיעוּ.

אָמַר פְּלֵימוֹ: אֲנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ הַבַּיִת וְהָיוּ קוֹרוֹתָיו יוֹצְאוֹת אַמָּה לְכָאן וְאַמָּה לְכָאן. וְאָמְרוּ לִי: זֶה הַבַּיִת שֶׁקֵּרָה²⁴⁸ רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא בִּתְפִלָתוֹ (שם; ע"י).

סא מַעֲשֶׂה בְּרַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא שֶׁרָאָה בְנִי עִירוֹ מַעֲלִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת לִירוּשָׁלָיִם. אָמָר: הַכֹּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם נְדָרִים וּנְדָבוֹת וַאֲנִי אֵינִי מַעֲלֶה כְּלוּם! מֶה עָשָׂה? יָצָא לְמִדְבָּרָהּ שֶׁל עִירוֹ וְרָאָה שָׁם אֶבֶן אַחַת וְשִׁבְּבָהּ²⁴⁹ וְסִתְּתָהּ וּמֵרְקָהּ²⁵⁰,וְאָמָר: הֲרֵי עָלַי לְהַעֲלוֹתָהּ לִירוּשָׁלָיִם. בִּקֵּשׁ לִשְׂכּוֹר לוֹ פּוֹעֲלִים. נִזְדַּמְּנוּ לוֹ חֲמִשָּׁה בְנֵי־אָדָם. אָמַר לָהֶם: מַעֲלִים אַתֶּם אֶבֶן זוֹ לִירוּשָׁלָיִם? אָמְרוּ לוֹ: תֶּן־לָנוּ חֲמִשִּׁים סְלָעִים וְאָנוּ מַעֲלִים אוֹתָהּ לִירוּשָׁלָיִם. בִּקֵּשׁ לִתֵּן לָהֶם וְלֹא נִמְצָא בְיָדוֹ דָּבָר. הִנִּיחוּהוּ וְהָלְכוּ לָהֶם. מִיָּד זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא חֲמִשָּׁה מַלְאָכִים בִּדְמוּת בְּנֵי אָדָם. אָמַר לָהֶם: אַתֶּם מַעֲלִים לִי אֶבֶן זוֹ? אָמְרוּ לוֹ: תֶּן־לָנוּ חֲמִשָּׁה סְלָעִים וְאָנוּ מַעֲלִים לְךָ אַבְנְךָ לִירוּשָׁלָיִם – וּבִלְבַד שֶתִּתֵּן יָדְךָ עִמָּנוּ. נָתַן יָדוֹ וְנִמְצְאוּ עוֹמְדִים בִּירוּשָׁלָיִם. בִּקֵּשׁ לִתֵּן לָהֶם שְׂכָרָם וְלֹא מְצָאָם. נִכְנַס לְלִשְׁכַּת־הַגָּזִית וְשָׁאַל בִּשְׁבִילָם. אָמְרוּ לוֹ: דּוֹמֶה, שֶׁמַּלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת הֶעֱלוּ אַבְנְךָ לִירוּשָׁלָיִם, וְקָרְאוּ עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: “חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי־מְלָכִים יִתְיַצָּב”²⁵¹ – לִפְנֵי מַלְאָכִים יִתְיַצָּב (קה“ר א; שהש”ר א).

סב רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא הָיָה מְהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ וְנוֹשֵׂא סַל שֶׁל מֶלַח עַל רֹאשׁוֹ. יָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּנַחַת²⁵² וַחֲנִינָא בְצָעַר! פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ אָמָר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּצַעַר וַחֲנִינָא בְנָחַת! יָרְדוּ גְשָׁמִים (תענ' כד:).

סג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׁה בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁהָיָה בוֹ עַרְוָד²⁵³ וְהָיָה מַזִּיק אֶת הַבְּרִיּוֹת. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לוֹ לְרַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא. אָמַר לָהֶם: הַרְאוּנִי אֶת־חוֹרוֹ. הָלְכוּ וְהֶרְאוּהוּ אֶת־חוֹרוֹ. נָתַן עֲקֵבוֹ עַל פִּי הַחוֹר. יָצָא וּנְשָׁכוֹ – וּמֵת אוֹתוֹ עַרְוָד. נְטָלוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהֱבִיאוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לָהֶם: רְאוּ, בָנַי, אֵין עַרְוָד מֵמִית, אֶלָּא הַחֵטְא מֵמִית.

בְּאוֹתָה שָׁעָה אָמְרוּ: אוֹי לוֹ לְאָדָם שֶׁפָּגַע בּוֹ עַרְוָד; וְאוֹי לוֹ לְעַרְוָד שֶׁפָּגַע בּו רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא! (בר' לג.; ע"י).

סד מַעֲשֶׂה בְרַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא שֶׁרָאָה אֶת הָאֲרִי. אָמַר לוֹ: אִי, מֶלֶךְ חַלָּשׁ, לֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ שֶׁלֹּא תֵרָאֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל! מִיָּד בָּרָח. רָץ אַחֲרָיו רַ' חֲנִינָא, אָמַר [לוֹ]: נַעֲנֵיתִי לְךָ, שֶׁקְּרָאתִיךָ “חַלָּשׁ”, וּמִי שֶׁבְּרָאֲךָ קְרָאֲךָ גִבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה”²⁵⁴ (תנח' ויגש).

סה אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים וְאוֹמֵר: זֶה חַי וְזֶה מֵת. אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לָהֶם: אִם שְׁגוּרָה²⁵⁵ תְפִלָּתִי בְּפִי – יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל²⁵⁶, וְאִם לָאו – יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף²⁵⁷.

מַעֲשֶׂה שֶׁחָלָה בְנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל. שִׁגֵּר שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים אֵצֶל רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא לְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם עָלָה לַעֲלִיָּה וּבִקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. בִּירִידָתוֹ אָמַר לָהֶם: לְכוּ, שֶׁחֲלָצַתּוּ חַמָּה²⁵⁸. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי נָבִיא אָתָּה? אָמַר לָהֶם: לֹא נָבִיא אֲנִי וְלֹא בֶן נָבִיא אֲנִי, אֶלָּא כָךְ מְקֻבָּלְנִי: אִם שְׁגוּרָה תְפִלָּתִי בְּפִי – יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל, וְאִם לָאו – יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף. יָשְׁבוּ וְכָתְבוּ וְכִוְּנוּ אוֹתָהּ שָׁעָה. וּכְשֶׁבָּאוּ אֵצֶל רַ' גַּמְלִיאֵל, אָמַר לָהֶם: הָעֲבוֹדָה,²⁵⁹ לֹא חִסַּרְתֶּם וְלֹא הוֹתַרְתֶּם, אֶלָּא כָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חֲלָצַתּוּ חַמָּה וְשָׁאַל לָנוּ מַיִם לִשְׁתּוֹת.

וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּרַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא שֶׁהָלַךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה אֵצֶל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי, וְחָלָה בְנוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי. אָמַר לוֹ: חֲנִינָא בְנִי, בַּקֵּשׁ עָלַי רַחֲמִים – וְיִחְיֶה. הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וּבִקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים וְחָיָה. אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי: אִלְמָלֵי הֵטִיחַ²⁶⁰ בֶּן־זַכַּאי אֶת־רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו כָּל־הַיּוֹם כֻּלּוֹ, לֹא הָיוּ מַשְׁגִּיחִין עָלָיו. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: וְכִי חֲנִינָא גָּדוֹל מִמֶּךָּ? אָמַר לָהּ: לָאו, אֶלָּא הוּא דוֹמֶה כְּעֶבֶד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ²⁶¹, וַאֲנִי דוֹמֶה כְּשַׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ (בר' לד:; ע"י).

סו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּבִתּוֹ שֶׁל נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׁיחִין²⁶² שֶׁנָּפְלָה לַבּוֹר הַגָּדוֹל, בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לְרַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא, שָׁעָה רִאשׁוֹנָה אָמַר לָהֶם: “שָׁלוֹם”; שְׁנִיָּה אָמַר לָהֶם: “שָׁלוֹם”; שְׁלִישִׁית אָמַר לָהֶם: “עָלָתָה”. אָמַר לָהּ אָבִיהָ: בִּתִּי, מִי הֶעֱלֵךְ? אָמְרָה לוֹ: זָכָר שֶׁל רְחֵלִים נִזְדַּמֵּן לִי וְזָקֵן מַנְהִיגוֹ…

אָמְרוּ לוֹ [לְרַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא]: נָבִיא אַתָּה? אָמַר לָהֶם: לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי, אֶלָּא [כָּךְ אָמָרְתִּי]: דָּבָר שֶׁהַצַּדִּיק מִתְעַסֵּק בּוֹ יִכָּשֵׁל בּוֹ זַרְעוֹ!

(אָמַר רַ' אַבָּא: אַף־עַל־ פִּי־כֵן מֵת בְּנוֹ [שֶׁל נְחוּנְיָא] בַּצָּמָא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְדַקְדֵּק עִם סְבִיבָיו כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד”²⁶³ (יבמ' קכא:).

סז מַעֲשֶׂה בַּחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא שֶׁגְּנָבוּהוּ לִסְטִים וְחָבְשׁוּ²⁶⁴ אוֹתוֹ בְּחָצֵר וְהִנִּיחוּ לוֹ תֶּבֶן וּשְׂעֹרִים וָמַיִם – וְלֹא הָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. אָמָרוּ: לָמָה אָנוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ שֶׁיָּמוּת וְיַבְאִישׁ לָנוּ אֶת־הֶחָצֵר? עָמְדוּ וּפָתְחוּ לוֹ אֶת־הַדֶּלֶת וְהוֹצִיאוּהוּ; וְהָיְתָה [הַבְּהֵמָה] מוֹשֶׁכֶת וְהוֹלֶכֶת עַד שֶׁהִגִּיעָה אֵצֶל רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעָה אֶצְלוֹ שָׁמַע בְּנוֹ קוֹלָהּ, אָמַר לוֹ: אַבָּא, דּוֹמֶה קוֹלָהּ לְקוֹל בְּהֶמְתֵּנוּ. אָמַר לוֹ: בְּנִי, פְּתַח לָהּ אֶת־הַדֶּלֶת, שֶׁכְּבָר מֵתָה²⁶⁵ בְרָעָב. עָמַד וּפָתַח לָהּ הַדֶּלֶת וְהִנִּיחַ לָהּ תֶּבֶן וּשְעֹרִים וָמַיִם וְהָיְתָה אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה.

לְפִיכָךְ אָמָרוּ: כְּשֵׁם שֶׁהַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ חֲסִידִים, כָּךְ בְּהֶמְתָּם חֲסִידוֹת כְּמוֹתָם (אדר"נ ח).

סח מִשֶּׁמֵּת רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא בָּטְלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה (סוטה מט.).

יג רַבָּן גַּמְלִיאֵל (הַשֵּׁנִי)

סט מַעֲשֶׁה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְקָרָא [שְׁמַע] לַיְלָה הָרִאשׁוֹן²⁶⁶. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁחָתָן פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע? אָמַר לָהֶם: אֵינִי שׁוֹמֵעַ לְבַטֵּל הֵימֶנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת.

רָחַץ לַיְלָה רִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְתּוֹ.²⁶⁷ אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחֹץ? אָמַר לָהֶם: אֵינִי כִשְאָר בְּנֵי אָדָם – אִסְטְנִיס²⁶⁸ אֲנִי (ברכ' טז).

ע רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ הָיוּ מְהַלְּכִים בִּסְפִינָה. לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיְתָה פַת²⁶⁹ וּלְרַ' יְהוֹשֻׁעַ פַּת וָסֹלֶת²⁷⁰. כָּלְתָה פִתּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, סָמַךְ עַל סָלְתּוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר לוֹ: וְכִי הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁתִּתְעַכֵּב כָּל־כָּךְ שֶׁהֵבֵאתָ סֹלֶת? אָמַר לוֹ: כּוֹכָב אֶחָד יֵשׁ שֶׁעוֹלֶה לְשִׁבְעִים שָׁנָה וּמַתְעֶה אֶת הַסַּפָּנִים,²⁷¹ אָמָרְתִּי: שֶׁמָּא יַעֲלֶה וְיַתְעֶה אוֹתָנוּ. אָמַר לוֹ: כָּל־כָּךְ בְּיָדְךָ²⁷² וְאַתָּה יוֹרֵד בִּסְפִינָה²⁷³! אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה תָּמֵהַּ עָלָי – תְּמַהּ עַל שְׁנֵי תַלְמִידִים שֶׁיֶּשׁ לְךָ בַּיַּבָּשָׁה: רַ' יוֹחָנָן בֶּן־גֻּדְגְּדָא וְרַ' אֶלְעָזָר חַסְמָא, שֶׁיּוֹדְעִים לְשַׁעֵר כַּמָּה טִפּוֹת יֵשׁ בַּיָּם – וְאֵין לָהֶם פַּת לֶאֱכֹל וְלֹא בֶגֶד לִלְבּוֹשׁ.

נָתַן רַבָּן גַּמְלִיאֵל דַּעְתּוֹ לְהוֹשִׁיבָם בָּרֹאשׁ. כְּשֶעָלָה לַיַּבָּשָׁה שָׁלַח לָהֶם וְלֹא בָאוּ²⁷⁴, חָזַר וְשָׁלַח וָבָאוּ. אָמַר לָהֶם: כִּמְדֻמִּים אַתֶּם שֶׁשְּׂרָרָה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם? – עַבְדוּת אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם! שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר, אִם־הַיּוֹם תִּהְיֶה־עֶבֶד לָעָם הַזֶּה”²⁷⁵ (הור' י.; ע"י).

עא דְּמוּת צוּרוֹת²⁷⁶ לְבָנָה הָיוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּטַבְלָא²⁷⁷ וּבַכֹּתֶל בַּעֲלִיָּתוֹ, שֶׁבָּהֶן מַרְאֶה אֶת־הַהֶדְיוֹטוֹת²⁷⁸ וְאוֹמֵר: הֲכָזֶה רָאִיתָ אוֹ כָזֶה? (ר"ה כד).

עב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת נִתְקַשְּׁרוּ שָׁמַיִם בֶּעָבִים וְנִרְאֵית דְּמוּת לְבָנָה²⁷⁹ בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ. כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר רֹאשׁ־חֹדֶש, וּבִקְּשׁוּ בֵית־דִּין לְקַדְּשׁוֹ. אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מִבֵּית אֲבִי־אַבָּא: אֵין חִדּוּשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה פְּחוּתָה מֵעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יוֹם וּמֶחֱצָה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי שָׁעָה²⁸⁰ וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה חֲלָקִים.

וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵתָה אִמּוֹ שֶׁל בֶּן־זָזָא וְהִסְפִּידָהּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל הֶסְפֵּד גָּדוֹל, לֹא מִפְּנֵי שֶׁרְאוּיָה לְכָךְ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הָעָם שֶׁלֹּא קִדְּשׁוּ²⁸¹ בֵית דִּין אֶת הַחֹדֶשׁ (שם כה:).

עג מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: רְאִינוּהוּ²⁸² שַׁחֲרִית בְּמִזְרָח וְעַרְבִית בְּמַעֲרָב. אָמַר רַ' יוֹחָנָן בֶּן־נוּרִי: עֵדֵי שֶׁקֶר הֵם²⁸³, וּכְשֶׁבָּאוּ לְיַבְנֶה קִבְּלָם רַבָּן גַּמְלִיאֵל.

וְעוֹד בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: רְאִינוּהוּ בִזְמַנוֹ²⁸⁴, וּבְלֵיל עִבּוּרוֹ²⁸⁵ לֹא נִרְאָה, וְקִבְּלָם רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַ' דוֹסָא בֶן־הָרְכִּינַס: עֵדֵי שֶׁקֶר הֵם – הֵיאַךְ מְעִידִין עַל הָאִשָּׁה שֶׁיָּלְדָה וּלְמָחָר כְּרֵסָהּ בֵּין שִׁנֶּיהָ? אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: רוֹאֶה אֲנִי אֶת־דְּבָרֶיךָ.

שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ: גּוֹזֵרְנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבוֹא אֶצְלִי בְּמַקֶּלְךָ וּבִמְעוֹתֶיךָ בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנֶךָ. הָלַךְ וּמְצָאוֹ רַ' עֲקִיבָא מֵצַר²⁸⁶. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִפְּנֵי־מָה אַתָּה מֵצַר? אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, רָאוּי לוֹ שֶׁיִּפֹּל²⁸⁷ לְמִטָּה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְאַל יִגְזֹר עָלָיו גְּזֵרָה זוֹ. אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לִי לִלְמֹד, שֶׁכָּל־מַה־שֶּׁעָשָׂה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עָשׂוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר־תִּקְרְאוּ אֹתָם”²⁸⁸ – בֵּין בִּזְמַנָּם וּבֵין שֶׁלֹּא בִזְמַנָּם אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ²⁸⁹. בָּא לוֹ אֵצֶל רַ' דוֹסָא בֶן־הָרְכִּינַס. אָמַר לוֹ: אִם בָּאִים אָנוּ לָדוּן אַחַר²⁹⁰ בֵּית־דִּינוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, צְרִיכִים אָנוּ לָדוּן אַחֲרֵי כָל־בֵּית־דִּין וּבֵית־דִּין שֶׁעָמַד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מִימוֹת משֶׁה עַד עַכְשָׁו, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּעַל משֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּ וְשִׁבְעִים מִזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל”²⁹¹ – לָמָּה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם שֶׁל זְקֵנִים? לְלַמֵּד שֶׁכָּל־שְׁלשָׁה וּשְׁלשָׁה שֶׁעָמְדוּ בֵית־דִּין עַל יִשְׂרָאֵל הֲרֵיהוּ כְּבֵית־דִּינוֹ שֶׁל משֶׁה.

נָטַל רַ' יְהוֹשֻׁעַ מַקְלוֹ וּמְעוֹתָיו בְּיָדוֹ וְהָלַךְ לְיַבְנֶה אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּיוֹם שֶׁחָל יוֹם־הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל עָמַד מִכִּסְאוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר לוֹ: בּוֹא בְשָׁלוֹם, רַבִּי וְתַלְמִידִי; רַבִּי – בְּחָכְמָה, וְתַלְמִידִי – שֶׁקִּבַּלְתָּ אֶת דְּבָרָי. אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַגְּדוֹלִים נִשְׁמָעִים לַקְּטַנִּים! (שם כד, כה; ע"י).

עד רַ' צָדוֹק הָיָה לוֹ בְכוֹר. הֵטִיל לוֹ שְׂעוֹרִים בְּסַל נְצָרִים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה. בְּתוֹךְ אֲכִילָתוֹ נִסְדְּקוּ שְׂפָתָיו²⁹². בָּא לִפְנֵי רַ' יְהוֹשֻׁעַ,²⁹³ אָמַר לוֹ: כְּלוּם חִלַּקְנוּ²⁹⁴ בֵּין חָבֵר²⁹⁵ לְעַם־הָאָרֶץ? אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: הֵן. בָּא לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָמַר לוֹ: חִלַּקְנוּ בֵּין חָבֵר לְעַם־הָאָרֶץ? אָמַר לוֹ: לֹא. – וַהֲלֹא רַ' יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי הֵן? אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁיַּעֲלוּ בַעֲלֵי־תְרִיסִין²⁹⁶ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. כֵּוָן שֶׁנִּכְנְסוּ בַעֲלֵי־תְרִיסִין לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ עָמַד הַשּׁוֹאֵל וְשָׁאָל: “כְלוּם חִלַּקְנוּ בֵּין חָבֵר לְעַם־הָאָרֶץ”? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לָאו. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: וַהֲלֹא מִשִּׁמְךָ אָמְרוּ לִי: הֵן! יְהוֹשֻׁעַ, עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּ בָךְ. עָמַד רַ' יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמָר: הֵיאַךְ אֶעֱשֶׂה? אִלְמָלֵא אֲנִי חַי וְהוּא מֵת, יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת־הַמֵּת, עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי חַי וְהוּא חַי – הֵיאַךְ יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת־הֶחָי? הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו, עַד שֶׁרִנְּנוּ²⁹⁷ כָל־הָעָם וְאָמְרוּ לְחֻצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן²⁹⁸: עֲמֹד²⁹⁹! – וְעָמָד (בכ' לו.; ע"י).

עה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ: רַבִּי, תְּפִלַּת עַרְבִית רְשוּת אוֹ חוֹבָה? אָמַר לוֹ: רְשׁוּת. בָּא לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָמַר לוֹ: תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה? אָמַר לוֹ: חוֹבָה. אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא רַ' יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי רְשׁוּת? אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ בַעֲלֵי־תְרִיסִין לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ בַעֲלֵי־תְרִיסִין עָמַד הַשּׁוֹאֵל וְשָׁאָל: “תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה?” אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: חוֹבָה. אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים: כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁחוֹלֵק עָלַי בַּדָּבָר הַזֶּה? אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: לָאו. אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא מִשִּׁמְךָ אָמְרוּ לִי רְשׁוּת?!… אָמַר לוֹ: יְהוֹשֻׁעַ, עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּ בָךְ! עָמַד רַ' יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמָר: אִלְמָלֵא אֲנִי חַי וְהוּא מֵת, יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת־הַמֵּת; עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי חַי וְהוּא חַי – הֵיאַךְ יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת הַחַי? הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו, עַד שֶׁרִנְּנוּ כָל־הָעָם וְאָמְרוּ לְחֻצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן: עֲמֹד! – וְעָמָד.

אָמְרוּ לְרַ' זִינוֹן הַחַזָּן³⁰⁰: אֱמֹר³⁰¹! הִתְחִיל וְאָמָר. הִתְחִילוּ כָל הָעָם וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם וְאָמְרוּ לוֹ³⁰²: “כִּי עַל־מִי לֹא־עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד”.³⁰³

אָמְרוּ: עַד כַּמָּה יְהֵא זֶה הוֹלֵךְ וּמְצַעֲרוֹ? אֶשְׁתָּקַד³⁰⁴ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה צִעֲרוֹ, בִּבְכוֹרוֹת בְּמַעֲשֶׂה שֶׁל רַ' צָדוֹק – צִעֲרוֹ, וְאַף עַכְשָׁו צִעֲרוֹ, − בּוֹאוּ וְנַעֲבִירֶנּוּ³⁰⁵…! אֶת־מִי נוֹשִׁיב בִּמְקוֹמוֹ³⁰⁶? נוֹשִׁיב אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ? בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה³⁰⁷ הוּא; נוֹשִׁיב אֶת־רַבִּי עֲקִיבָא? – שֶׁמָּא יַעַנְשֶׁנּוּ, שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת³⁰⁸; אֶלָּא נוֹשִׁיב רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה, שֶׁהוּא חָכָם וְהוּא עָשִׁיר וְהוּא עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא.

בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: נוֹחַ לוֹ לְרַבֵּנוּ שֶׁיְהֵא רֹאשׁ־יְשִׁיבָה? אָמַר לָהֶם: אֵלֵךְ וְאֶמָּלֵךְ בִּבְנֵי־בֵיתִי. הָלַךְ וְנִמְלַךְ בְּאִשְׁתּוֹ. אָמְרָה לוֹ: שֶׁמָּא יַעֲבִירוּךָ? אָמַר לָהּ: הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: יִשְׁתַּמֵּשׁ אָדָם בְּכוֹס שֶׁל זְכוּכִית יְקָרָה יוֹם אֶחָד – וּלְמָחָר תִּשָּׁבֵר. אָמְרָה לוֹ: הֲרֵי אֵין לְךָ שֵׂיבָה.³⁰⁹ אוֹתוֹ הַיּוֹם בֶּן שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה – נַעֲשָׂה לוֹ נֵס וְעִטְרוּהוּ³¹⁰ שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שׁוּרוֹת שֶׁל שֵׂיבָה (וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה: “הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה” וְלֹא בֶן שִׁבְעִים שָׁנָה). וְהָיָה רַ' עֲקִיבָא יוֹשֵׁב וּמִצְטַעֵר וְאָמָר: לֹא שֶׁהוּא בֶן־תּוֹרָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי, אֶלָּא שֶׁהוּא בֶן־גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁזָּכוּ לוֹ אֲבוֹתָיו! אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיֶּשׁ־לוֹ יָתֵד לְהִתָּלוֹת בָּהּ.

שָנוּ: אוֹתוֹ הַיּוֹם סִלְּקוּהוּ³¹¹ לְשׁוֹמֵר הַפֶּתַח וְנִתְּנָה לָהֶם רְשׁוּת לַתַּלְמִידִים לִכָּנֵס, שֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַכְרִיז וְאוֹמֵר: כָּל־תַּלְמִיד שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ³¹² לֹא יִכָּנֵס לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נִתּוֹסְפוּ כַמָּה סַפְסָלִים³¹³ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ.

חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָמָר: שֶׁמָּא, חָס וְשָׁלוֹם, מָנַעְתִּי תוֹרָה ִמִיִּשְׂרָאֵל… הֶרְאוּהוּ בַחֲלוֹמוֹ: חֲצָבִים לְבָנִים³¹⁴ מְלֵאִים אֵפֶר…

שָׁנִינוּ: “עֵדֻיּוֹת”³¹⁵ בּוֹ בַיּוֹם נִשְׁנֵית. וְכָל־מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר “בּוֹ בַיּוֹם” – אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה. וְלֹא הָיְתָה הֲלָכָה שֶׁהָיְתָה תְלוּיָה³¹⁶ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁלֹּא פֵרְשׁוּהָ, וְאַף רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא מָנַע עַצְמוֹ מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת. שֶׁשָּׁנִינוּ: בּוֹ בַיּוֹם בָּא יְהוּדָה, גֵּר עַמּוֹנִי, לִפְנֵיהֶם בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, אָמַר לָהֶם: מָה אֲנִי לָבוֹא בַקָּהָל³¹⁷? אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: אָסוּר אַתָּה לָבוֹא בַקָהָל! אָמַרַ לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: מֻתָּר אַתָּה לָבוֹא בַקָּהָל! אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: “לֹא־יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְיָ”.³¹⁸ אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: וְכִי עַמּוֹן וּמוֹאָב בִּמְקוֹמָם הֵם יוֹשְׁבִים? וַהֲלֹא כְבָר עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּבִלְבֵּל אֶת־כָּל־ הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָסִיר גְּבֻלוֹת עַמִּים”.³¹⁹ אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: “וְאַחֲרֵי־כֵן אָשִׁיב אֶת־שְׁבוּת בְּנֵי־עַמּוֹן”³²⁰ – וּכְבָר שָׁבוּ. אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: “וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל”³²¹ − וַעֲדַיִן לֹא שָׁבוּ… אֶלָּא שֶׁעֲתִידִין לָשׁוּב, אַף כָּאן עֲתִידִין לָשׁוּב. מִיָּד הִתִּירוּהוּ לָבוֹא בַקָּהָל.

אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הוֹאִיל וְכָךְ, אֵלֵךְ וַאֲפַיְּסֶנּוּ לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ רָאָה כָתְלֵי הַבַּיִת שֶׁהֵם מְפֻחָמִים.³²² אָמַר לוֹ: מִכָּתְלֵי בֵיתְךָ אַתָּה נִכָּר שֶׁפֶּחָמִי³²³ אַתָּה. אָמַר לוֹ: אוֹי לוֹ לַדּוֹר שֶׁאַתָּה פַרְנָסוֹ³²⁴ וְאוֹי לָהּ לַסְּפִינָה שֶׁאַתָּה קְבַרְנֵיטָהּ³²⁵! שֶאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ בְּצַעֲרָם שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, בַּמֶּה הֵם מִתְפַּרְנְסִים וּבַמֶּה הֵם נִזּוֹנִים!…

אָמַר לוֹ: נַעֲנֵיתִי לְךָ,³²⁶ מְחַל לַי!…

לֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ.

− עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אַבָּא!…

נִתְפַּיֵּס.

אָמָרוּ: מִי יֵלֵךְ וְיוֹדִיעַ לַחֲכָמִים³²⁷? אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ כוֹבֵס: אֲנִי אֵלֵךְ! שָׁלַח לָהֶם רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ: "מִי שֶׁלָּבַשׁ מַדִּים³²⁸ – יִלְבַּשׁ מַדִּים³²⁹; וּמִי שֶׁלֹּא לָבַשׁ מַדִּים – יֹאמַר לְמִי שֶׁלָּבַשׁ מַדִּים: “פְּשֹׁט מַדֶּיךָ וַאֲנִי אֶלְבָּשֵׁם”? אָמַר לָהֶם רַ' עֲקִיבָא לַחֲכָמִים: הָגִיפוּ³³⁰ הַדְּלָתוֹת, שֶׁלֹּא יָבֹאוּ עֲבָדָיו שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל וִיצַעֲרוּ אֶת־הַחֲכָמִים. אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ: מוּטָב שֶׁאֶעֱמֹד וְאֵלֵךְ אֲנִי אֶצְלָם. בָּא רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְטָפַח עַל הַדֶּלֶת וְאָמַר לָהֶם: מַזֶּה בֶן מַזֶּה³³¹ – יַזֶּה; שֶׁאֵינוֹ לֹא מַזֶּה וְלֹא בֶן־מַזֶּה – יֹאמַר לְמַזֶּה בֶן־מַזֶּה: “מֵימֶיךָ מֵי מְעָרָה³³² וְאֶפְרְךָ אֵפֶר מִקְלָה”³³³!… אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: רַ' יְהוֹשֻׁעַ! נִתְפַּיַּסְתָּ? כְּלוּם עָשִׂינוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹדֶךָ – לְמָחָר אֲנִי וְאַתָּה נַשְׁכִּים לְפִתְחוֹ³³⁴…

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הֶעֱבִירוּ אֶת רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה, וְהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל דּוֹרֵשׁ שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה שַׁבָּת אֶחָת. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר מָר³³⁵: “שַׁבָּת שֶׁל מִי הָיָתָה? – שַׁבָּת שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בַּן־עֲזַרְיָה הָיָתָה”… (בר' כז, כח; ירוש' בר' פ“ד ה”א; ע"י).

עו כָּךְ הָיְתָה מִדָּתוֹ שֶׁל רַבֶּן גַּמְלִיאֵל: כְּשֶׁהָיָה נִכְנָס³³⁶ וְאוֹמֵר³³⁷: שְׁאָלוּ³³⁸ – בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין שָׁם קִנְתּוּר³³⁹; נִכְנַס וְלֹא הָיָה אוֹמֵר: שְׁאָלוּ – בְּיָדוּעַ שֶׁיֶּשׁ־שָׁם קִנְתּוּר (ספרי דבר').

עז מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְהָיָה מְהַלֵּךְ מֵעַכּוֹ לִכְזִיב. וְהָיָה רַ' אֶלְעַאי מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו. מָצָא גְלוּסְקִין³⁴⁰ בַּדָּרֶךְ, אָמַר לוֹ: אֶלְעַאי, טוֹל גְּלוּסְקִין מִן הַדָּרֶךְ. מָצָא נָכְרִי אֶחָד. אָמַר לוֹ: מַבְגַּאי, טוֹל גְּלוּסְקִין הַלָּלוּ מֵאֶלְעָאי. נִטְפַּל³⁴¹ לוֹ רַ' אֶלְעָאי. אָמַר לוֹ: מֵהֵיכָן אַתָּה? אָמַר לוֹ: מֵעֲיָרוֹת שֶׁל בֻּרְגָּנִין³⁴² אֲנִי. – וּמַה שְּׁמֶךָ? – מַבְגַּאי שְׁמִי. כְּלוּם הִכִּירְךָ רַבָּן גַּמְלִיאֵל מֵעוֹלָם? אָמַר לוֹ: לָאו.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לָמַדְנוּ שֶׁכִּוֵּן רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ.³⁴³ וּשְׁלשָׁה דְבָרִים לָמַדְנוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: לָמַדְנוּ, שֶׁאֵין מַעֲבִירִין עַל הָאֳכָלִין³⁴⁴; וְלָמַדְנוּ, שֶׁהוֹלְכִים אַחֲרֵי רֹב עוֹבְרֵי דְרָכִים³⁴⁵; וְלָמַדְנוּ, שֶׁחֲמֵצוֹ שֶׁל נָכְרִי אַחַר הַפֶּסַח מֻתָּר בַּהֲנָאָה.³⁴⁶

כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לִכְזִיב בָּא אֶחָד לִשָּׁאֵל עַל נִדְרוֹ.³⁴⁷ אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לָזֶה שֶׁעִמּוֹ: כְּלוּם שָׁתִינוּ רְבִיעִית³⁴⁸ יַיִן הָאִיטַלְקִי? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, יְטַיֵּל אַחֲרֵינוּ³⁴⁹ עַד שֶׁיָּפוּג יֵינֵנוּ, וְטִיֵּל אַחֲרֵיהֶם שְׁלשָׁה מִילִים עַדַ שֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמָהּ שֶׁל צוֹר.³⁵⁰ כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמָהּ שֶׁל צֹר, יָרַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל מִן הַחֲמוֹר וְנִתְעַטֵּף וְיָשַׁב וְהִתִּיר לוֹ נִדְרוֹ.

וְהַרְבֵּה דְבָרִים לָמַדְנוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: לָמַדְנוּ, שֶׁרְבִיעִית יַיִן הָאִיטַלְקִי מְשַׁכֵּר; וְלָמַדְנוּ, שִׁכּוֹר אַל יוֹרֶה³⁵¹; וְלָמַדְנוּ שֶׁדֶּרֶךְ מְפִיגָה אֶת־הַיָּיִן; וְלָמַדְנוּ, שֶׁאֵין מְפִירִין נְדָרִים לֹא רָכוּב וְלֹא מְהַלֵּךְ וְלֹא עוֹמֵד אֶלָּא יוֹשֵׁב (עיר' סד:; ע"י).

עח שָׁנִינוּ, שְׁפוֹפֶרֶת³⁵² הָיְתָה לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁהָיָה מַבִּיט וְצוֹפֶה בָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה בַּיַּבָּשָׁה וּכְנֶגְדָּהּ אַלְפַּיִם אַמָּה בַּיָּם (שם מג:; ע"י).

עט מַעֲשֶׂה בְּרַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' צָדוֹק שֶׁהָיוּ מְסֻבִּים בְּבֵית־מִשְׁתֵּה בְנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמַשְׁקֶה עֲלֵיהֶם. נָתַן הַכּוֹס לְרַ' אֱלִיעֶזֶר וְלֹא נְטָלוֹ; נְתָנוֹ לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְקִבְּלוֹ. אָמַר לוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר: מַה־זֶּה, יְהוֹשֻׁעַ, אָנוּ יוֹשְׁבִים וְגַמְלִיאֵל בְּרַבִּי עוֹמֵד וּמַשְׁקֶה עָלֵינוּ? אָמַר לוֹ: מָצִינוּ גָדוֹל מִמֶּנּוּ שֶׁשִּׁמֵּשׁ. אַבְרָהָם גְּדוֹל־הַדּוֹר הָיָה, וְכָתוּב בּוֹ: “וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם”,³⁵³ וְשֶׁמָּא תֹאמַר – כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת נִדְמוּ לוֹ? לֹא נִדְמוּ לוֹ אֶלָּא לְעַרְבִיִּים; וְאָנוּ, לֹא יְהֵא רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי עוֹמֵד וּמַשְׁקֶה עָלֵינוּ? אָמַר לָהֶם רַ' צָדוֹק: עַד מָתַי אַתֶּם מַנִּיחִים כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם וְאַתֶּם עוֹסְקִים בִּכְבוֹד הַבְּרִיוֹת? הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשִּׁיב רוּחוֹת ומַעֲלֶה נְשִׂיאִים וּמוֹרִיד מָטָר וּמַצְמִיחַ אֲדָמָה וְעוֹרֵךְ שֻׁלְחָן לִפְנֵי כָּל־אֶחָד וְאֶחָד, וְאָנוּ, לֹא יְהֵא רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי עוֹמֵד וּמַשְׁקֶה עָלֵינוּ? (קיד' לב:; ע"י).

––––––––

פ רַבָּן גַּמְלִיאֵל הִשִּׂיא אֶת־בִּתּוֹ. אָמְרָה לוֹ: אַבָּא, הִתְפַּלֵּל עָלָי. אָמַר לָהּ: [יְהִי רָצוֹן] שֶׁלֹּא תַחְזְרִי לְכָאן. יָלְדָה בֵן זָכָר. אָמְרָה לוֹ: אַבָּא, הִתְפַּלֵּל עָלָי. אָמַר לָהּ: [יְהִי רָצוֹן] שֶׁלֹּא יִכְלֶה “אוֹי” מִפִּיךְ. אָמְרָה לוֹ: שְׁתֵי שְׂמָחוֹת בָּאוּ לִי וְאַתָּה מְקַלְלֵנִי! אָמַר לָהּ: שְׁתֵּיהֶן תְּפִלּוֹת הֵן: מִתּוֹךְ שֶׁיְהֵא שָׁלוֹם לָךְ בְּבֵיתֵךְ לֹא תַחְזְרִי לְכָאן; וּמִתּוֹךְ שֶׁיְהֵא בְנֵךְ קַיָּם לֹא יִכְלֶה “אוֹי” מִפִּיךְ: “אוֹי שֶלֹּא אָכַל בְּנִי, אוֹי שֶׁלֹּא שָׁתָה בְּנִי, אוֹי שֶׁלֹּא הָלַךְ בְּנִי לְבֵית־הַכְּנֶסֶת” (ב"ר כו).

פא מַעֲשֶׁה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁסִּמֵּא³⁵⁴ אֶת־עֵין טְבִי³⁵⁵ עַבְדוֹ וְהָיָה שָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְדוֹלָה. מְצָאוֹ לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר לוֹ: אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁטְּבִי עַבְדִּי יוֹצֵא לְחֵרוּת?³⁵⁶ אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁסִּמֵּיתִי אֶת־עֵינוֹ. אָמַר לוֹ: אֵין בִּדְבָרֶיךָ כְּלוּם, שֶׁכְּבָר אֵין לוֹ עֵדִים³⁵⁷ (ב"ק עד:).

פב עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֵין קוֹרִין אוֹתָם “אַבָּא פְלוֹנִי”³⁵⁸ וְ“אִמָּא פְלוֹנִית”; וְשֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ קוֹרִין אוֹתָם “אַבָּא פְלוֹנִי” וְ“אִמָּא פְלוֹנִית”.

וּכְשֶמֵּת טְבִי עַבְדּוֹ קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים? אָמַר לָהֶם: אֵין טְבִי עַבְדִי כִּשְׁאָר כָּל־הָעֲבָדִים – כָּשֵׁר הָיָה (בר' טז:).

––––––––

פג שָׁאַל פְּרוֹקְלוֹס בֶּן־פִּילוֹסוֹפוֹס אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּעַכּוֹ, שֶׁהָיָה רוֹחֵץ בְּמֶרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי,³⁵⁹ אָמַר לוֹ: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: “וְלֹא־יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן־הַחֵרֶם”³⁶⁰ – מִפְּנֵי־מָה אַתָּה רוֹחֵץ בְּמֶרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי? אָמַר לוֹ: אֵין מְשִׁיבִין בְּמֶרְחָץ. וּכְשֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ: אֲנִי לֹא בָאתִי בִּגְבוּלָהּ; הִיא בָאָה בִּגְבוּלִי. אֵין אוֹמְרִין: נַעֲשֶׂה מֶרְחָץ נוֹי³⁶¹ לְאַפְרוֹדִיטֵי, אֶלָּא אוֹמְרִין נַעֲשֶׂה אַפְרוֹדִיטֵי נוֹי לְמֶרְחָץ³⁶² (ע"ז מד:).

––––––––

פד כְּשֶׁחָרַשׁ טוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס הָרָשָׁע אֶת־הַהֵיכָל³⁶³ בָּא אוֹתוֹ הֶגְמוֹן³⁶⁴ וְעָמַד בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְאָמָר: בַּעַל־הַחֹטֶם³⁶⁵ מִתְבַּקֵּשׁ! בַּעַל־הַחֹטֶם מִתְבַּקֵּשׁ! שָׁמַע רַבָּן גַּמְלִיאֵל, הָלַךְ וְנִתְחַבֵּא. בָּא [הַהֶגְמוֹן] אֶצְלוֹ בְּצִנְעָא, אָמַר לוֹ: אִם אֲנִי מַצִּילְךָ אַתָּה מְבִיאֵנִי לְעוֹלָם־הַבָּא? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: הִשָּׁבַע לִי. נִשְׁבַּע לוֹ. עָלָה לַגַּג, נָפַל וָמֵת. וּמְקֻבָּלִים אָנוּ שֶׁאִם נִגְזְרָה גְזֵרָה וְאֶחָד מֵהֶם מֵת – מְבַטְּלִין אֶת־הַגְּזֵרָה. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: אוֹתוֹ הֶגְמוֹן מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא (תענ' כט.; ע"י).

פה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִימוֹת משֶׁה וְעַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא הָיוּ לְמֵדִין תּוֹרָה אֶלָּא מְעֻמָּד. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל יָרַד חֳלִי לָעוֹלָם וְהָיוּ לְמֵדִין תּוֹרָה מְיֻשָּׁב. וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ: מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בָּטֵל כְּבוֹד תּוֹרָה (מג' כא.).

פו לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל נִכְנַס רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְהָפִיר אֶת דְּבָרָיו. עָמַד רַ' יוֹחָנָן בֶּן־נוּרִי עַל רַגְלָיו וְאָמָר: רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַגּוּף הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הָרֹאשׁ.³⁶⁶ כָּל־יָמָיו שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל קָבַעְנוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, עַכְשָׁו אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְבַטֵּל אֶת־דְּבָרָיו? יְהוֹשֻׁעַ, אֵין שׁוֹמְעִין לָךְ, שֶׁכְּבָר נֵקְבְּעָה הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל,לֹא הָיָה אָדָם שֶׁעִרְעֵר בַּדָּבָר כְּלוּם (עיר' מא.).

יד. רַ' אֱלִיעֶזֶר (הַגָּדוֹל) בֶּן־הוּרְקָנוֹס

פז רַ' אַחָא בְּשֵׁם רַ' חֲנִינָא אָמַר: בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה משֶׁה לַמָּרוֹם שָׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְאוֹמֵר הֲלָכָה בְּשֵׁם אוֹמְרָהּ: “רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר…” – אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, יְהִי רָצוֹן שֶׁיְהֵא מֵחֲלָצָי. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ שֶׁיְהֵא מֵחֲלָצֶיךָ.³⁶⁷ זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר”³⁶⁸ – שֵׁם אוֹתוֹ הַמְיֻחָד (במ"ר יט).

פח מֶה הָיְתָה תְחִלָּתוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־הוּרְקָנוֹס? בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה וְלֹא לָמַד תּוֹרָה. וְאָבִיו הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל וְהָיוּ לוֹ חוֹרְשִׁים הַרְבֵּה. פַּעַם אַחַת הָיוּ אֶחָיו חוֹרְשִׁים עַל גַּבֵּי הַמַּעֲנָה³⁶⁹ וְהוּא הָיָה חוֹרֵשׁ בִּטְרָשִׁים³⁷⁰. יָשַׁב לוֹ וְהָיָה בוֹכֶה. אָמַר לוֹ אָבִיו: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה בוֹכֶה? שֶׁמָּא מִצְטַעֵר אַתָּה, שֶׁאַתָּה חוֹרֵשׁ בִּטְרָשִׁים? – עַכְשָׁו אַתָּה חוֹרֵשׁ עַל גַּבֵּי הַמַּעֲנָה. יָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי הַמַּעֲנָה וְהָיָה בוֹכֶה. אָמַר לוֹ אָבִיו: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה בוֹכֶה? שֶׁמָּא מִצְטַעֵר אַתָּה, שֶׁאַתָּה חוֹרֵשׁ עַל גַּבֵּי הַמַּעֲנָה? אָמַר לוֹ: לָאו. – וְלָמָה אַתָּה בוֹכֶה? אָמַר לוֹ: שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה. אָמַר לוֹ וַהֲלֹא בֶן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אַתָּה – וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה! אֶלָּא קַח לְךָ אִשָּׁה וְתוֹלִיד לְךָ בָּנִים – וְאַתָּה מוֹלִיכָם לְבֵית־הַסֵּפֶר…

פַּעַם אַחַת אָמַר: אֵלֵךְ וְאֶלְמַד תּוֹרָה לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי. אָמַר לוֹ אָבִיו: אִי אַתָּה טוֹעֵם עַד שֶׁתַּחֲרשׁ מְלוֹא מַעֲנָה. הִשְׁכִּים וְחָרַשׁ מְלוֹא מַעֲנָה. נָפְלָה פָרָתוֹ וְנִשְבְּרָה רַגְלָהּ. אָמָר: לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי.בָּרַח וְהָלַךְ לוֹ אֵצֶל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי בִּירוּשָׁלָיִם.

אָמְרוּ: אוֹתוֹ הַיּוֹם עֶרֶב־שַׁבָּת הָיָה וְלֹא טָעַם כְּלוּם מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת שֶׁל עֶרֶב־שַׁבָּת עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת שֶׁל מוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ רָאָה אֶבֶן שְׁדֵמָה³⁷¹ וּנְטָלָהּ וּנְתָנָהּ לְתוֹךְ פִּיו.

בָּא וְיָשַׁב לוֹ לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי וְהָיָה בוֹכֶה. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה בוֹכֶה? אָמַר לוֹ: רְצוֹנִי לִלְמוֹד תּוֹרָה. אָמַר לוֹ: לֹא לָמַדְתָּ מִיָּמֶיךָ? אָמַר לוֹ: לָאו. הִתְחִיל מְלַמְּדוֹ קְרִיאַת־שְׁמַע וּתְפִלָּה וּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן וּשְתֵּי־הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, וּבַשַּׁבָּת הָיָה חוֹזֵר עֲלֵיהֶן וּמְדַבְּקָן.³⁷² עָשָׂה שְׁמֹנָה יָמִים וְלֹא טָעַם כְּלוּם, עַד שֶׁעָלָה רֵיחַ פִּיו לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי. אָמַר לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי: אֱלִיעֶזֶר בְּנִי, כְּלוּם סָעַדְתָּ הַיּוֹם? שָׁתָק. שׁוּב אָמַר לוֹ – וְשָׁתָק. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, הַיּוֹם אַתָּה סוֹעֵד אֶצְלִי. אָמַר לוֹ: כְּבָר סָעַדְתִּי אֵצֶל אַכְסַנְיָא שֶׁלִּי. אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן לְתַלְמִידָיו: חַיֵּיכֶם, שֶׁתְּבַקְּרוּ אֶת־הַדָּבָר.

הָיוּ הַתַּלְמִידִים מְחַזְּרִים בְּכָל־שׁוּקֵי יְרוּשָׁלָיִם וְשׁוֹאֲלִים בְּפֻנְדְּקָאוֹת: יֶשׁ כָּאן חָבֵר אַכְסְנָי?³⁷³ יֶשׁ כָּאן חָבֵר אַכְסְנָי? אָמְרוּ לָהֶם: לָאו. עַד שֶׁבָּאוּ אֵצֶל אִשָּׁה אַחַת וְאָמְרָה לָהֶם: הֵן. אָמְרוּ לָהּ: יֶשׁ־לוֹ כָאן כְּלוּם? אָמְרָה לָהֶם: יֶשׁ־לוֹ שַׂק אֶחָד, שֶׁהוּא נוֹתֵן רֹאשׁוֹ לְתוֹכוֹ וּמוֹצֵץ כְּנֵבֶל יָיִן. אָמְרוּ לָהּ: הַרְאִינוּ אוֹתוֹ. הֵבִיאָה אֶת־הַשַּׂק לִפְנֵיהֶם, פְּתָחוּהו וּמְצָאוּהוּ מָלֵא עָפָר. אָמְרוּ לָהּ: כְּלוּם סָעַד אֱלִיעֶזֶר אֶצְלְכֶם הַיּוֹם? אָמְרָה: לָאו. אָמַרְנוּ, שֶׁמָּא אֵצֶל רַבִּי הָיָה סוֹעֵד – וַהֲרֵי שְׁמֹנָה יָמִים שֶׁלֹּא טָעַם כְּלוּם.

הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי. כְּשֶׁשָּׁמַע רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי אָמַר: “אִי לְךָ, אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהָיִיתָ מֻשְׁלָךְ³⁷⁴ בֵּינוֹתֵינוּ! אֲבָל אֹמַר לָךְ: כְּשֵׁם שֶׁעָלָה רֵיחַ פִּיךָ לְפָנָי, כָּךְ יֵצֵא רֵיחַ תּוֹרָה מִפִּיךָ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ”. קָבַע לוֹ מְזוֹנוֹת וְנִתְרַפֵּא.

עָשָׂה לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי שָׁלשׁ שָׁנִים.

אָמְרוּ בָנָיו שֶׁל הוּרְקָנוֹס לַאֲבִיהֶם: רְאֵה, מֶה עָשָׂה לְךָ אֱלִיעֶזֶר בְּנֶךָ, הִנִּיחֲךָ בְּזִקְנָתְךָ וְהָלַךְ לִירוּשָׁלָיִם. לֵךְ וְהַדֵּר אוֹתוֹ מִנְּכָסֶיךָ.³⁷⁵ עָלָה הוּרְקָנוֹס לִירוּשָׁלַיִם לְהַדִּיר אֶת־בְּנוֹ מִנְּכָסָיו.

אָמְרוּ: אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה יוֹם־טוֹב לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי וְכָל־גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה סוֹעֲדִים אֶצְלוֹ: בֶּן־צִיצִית הַכֶּסֶת וְנַקְדֵּימוֹן בֶּן־גּוֹרְיוֹן וּבֶן־כַּלְבָּא־שָׂבוּעַ. שָׁמַע רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי עַל הוּרְקָנוֹס שֶׁבָּא. אָמַר: עֲשׂוּ לוֹ מָקוֹם. הוֹשִׁיבוּהוּ בֵּין גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה. הָיָה יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם וּמְרַתֵּת. נָתַן רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי עֵינָיו בְּרַ' אֱלִיעֶזֶר וְאָמַר לוֹ: פְּתַח וּדְרוֹשׁ. אָמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל לִפְתּוֹחַ. מָשָׁל לְבוֹר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מַיִם יוֹתֵר מִמַּה־שֶׁהוּא מַכְנִיס, כָּךְ אֵין אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר דִּבְרֵי תוֹרָה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמֶּךָּ. אָמַר לוֹ: בְּנִי, מָשָׁל לְמַעְיָן שֶׁהוּא נוֹבֵעַ וּמוֹצִיא מַיִם מֵאֵלָיו, אַף אַתָּה כָּךְ. דָּחַק עָלָיו וּדְחָקוּהוּ הַתַּלְמִידִים. עָמַד וּפָתַח וְדָרַשׁ בִּדְבָרִים שֶׁלֹּא שְׁמָעָתַם אֹזֶן מֵעוֹלָם, וְהָיוּ פָנָיו מְאִירוֹת כְּאוֹר הַחַמָּה וְקַרְנוֹתָיו יוֹצְאוֹת כְּקַרְנוֹתָיו שֶׁל משֶׁה, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ אִם יוֹם וְאִם לָיְלָה. עָמַד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמָר: אַשְׁרֵיכֶם, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁיָּצָא זֶה מֵחַלְצֵיכֶם! אָמַר הוּרְקָנוֹס: לְמִי אָמַר כָּךְ? אָמְרוּ לוֹ: לֶאֱלִיעֶזֶר בְּנֶךָ. אָמַר לָהֶם: לֹא כָךְ הָיָה לוֹ לוֹמַר, אֶלָּא: אַשְׁרֵי אֲנִי, שֶׁיָּצָא זֶה מֵחֲלָצָי!

עָלָה הוּרְקָנוֹס עַל הַסַּפְסָל וְאָמַר לִפְנֵי בְנֵי יְרוּשָׁלָיִם: רַבּוֹתָי, אֲנִי לֹא בָאתִי אֶלָּא לְהַדִּיר אֱלִיעֶזֶר בְּנִי מִנְּכָסָי; עַכְשָׁו כָּל־נְכָסַי יְהוּ נְתוּנִים לְאֱלִיעֶזֶר בְּנִי, וְכָל־אֶחָיו אֵין לָהֶם בָּהֶם כְּלוּם. אִלּוּ קַרְקָעוֹת בִּקַּשְׁתִּי מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הָיָה נוֹתֵן לִי, שֶׁנֶאֱמַר: “לַיָי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ”³⁷⁶; אִלּוּ כֶסֶף וְזָהָב בִּקַּשְׁתִּי – הָיָה נוֹתֵן לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת”.³⁷⁷ לֹא בִקַּשְׁתִּי מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶלָּא תוֹרָה בִּלְבָד. (פדר“א א, ב; אדר”נ ו; ב“ר מב; תנה”ק לך־לך).

פט רַ' אֱלִיעֶזֶר בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה; קַנְקַן זְפוּתָה שֶׁמְּשַׁמֶּרֶת אֶת־יֵינָהּ (אבות ב', ח; אדר"נ יד, ג).

צ רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָל־הַיַּמִּים דְּיוֹ וַאֲגַמִּים קֻלְמוֹסִין וְשָׁמַיִם וָאָרֶץ מְגִילּוֹת וְכָל־בְּנֵי הָאָדָם לַבְלָרִין, אֵין מַסְפִּיקִין לִכְתֹּב דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁלָּמַדְתִּי וְלֹא חִסַּרְתִּיהָ אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁמַּטְבִּיל זַכְרוּת שֶׁל מִכְחוֹל בַּיָּם ( שהש"ר א).

צא בֵּית־מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר הָיָה עָשׂוּי כְּמִין רֵיס,³⁷⁸ וְאֶבֶן אַחַת הָיְתָה שָׁם, וְהָיְתָה מְיֻחֶדֶת לוֹ לִישִׁיבָה. פַּעַם אַחַת נִכְנַס רַ' יְהוֹשֻׁעַ, הִתְחִיל נוֹשֵׁק אוֹתָה הָאֶבֶן וְאָמַר: הָאֶבֶן הַזֹּאת דּוֹמָה לְהַר־סִינַי וְזֶה שֶׁיָּשַׁב עָלֶיהָ דּוֹמֶה לַאֲרוֹן־הַבְּרִית (שם).

צב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְרַ' אֱלִיעֶזֶר שֶׁשָּׁבַת בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן וּשְׁאֵלוּהוּ שְׁלֹשִים הֲלָכוֹת בְּהִלְכוֹת סֻכָּה. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אָמַר לָהֶם: שָׁמָעְתִּי;³⁷⁹ שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אָמַר לָהֶם: לֹא שָׁמָעְתִּי. רַ' יוֹסֵי בְרַ' יְהוּדָה אוֹמֵר חִלּוּף הַדְּבָרִים: שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אָמַר לָהֶם: שָׁמָעְתִּי; שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אָמַר לָהֶם: לֹא שָׁמָעְתִּי. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, כָּל־דְּבָרֶיךָ אֵינָם אֶלָּא מִפִּי הַשְּׁמוּעָה? אָמַר לָהֶם: הִזְקַקְתּוּנִי³⁸⁰ לוֹמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבּוֹתָי, − מִיָּמַי לֹא קִדְּמַנִּי אָדָם בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְלֹא יָשַׁנְתִּי בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ לֹא שְׁנַת קֶבַע וְלֹא שְׁנַת עֲרָאי, וְלֹא הִנַּחְתִּי אָדָם בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְיָצָאתִי, וְלֹא שַׂחְתִּי שִׂיחַת חֻלִּין, וְלֹא אָמַרְתִּי דָבָר שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבִּי מֵעוֹלָם (סוכה כח:).

צג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְרַ' אֱלִיעֶזֶר שֶׁשָּׁבַת בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן בְּסֻכָּתוֹ שֶׁל רַ' יוֹחָנָן בֶּן רַ' אֶלְעַאי בְּקֵיסָרִי. הִגִּיעָה חַמָּה לַסֻּכָּה. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מַהוּ שֶׁאֶפְרֹשׂ עָלֶיהָ סָדִין?³⁸¹ אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ כָּל־שֵׁבֶט³⁸² וְשֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הֶעֱמִיד מִמֶּנּוּ שׁוֹפֵט. הִגִּיעָה חַמָּה לַחֲצִי הַסֻּכָּה. אָמַר לוֹ: מַהוּ שֶׁאֶפְרֹשׂ עָלֶיהָ סָדִין? אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ כָל־שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִמֶּנּוּ נְבִיאִים, וְשֵׁבֶט יְהוּדָה וְשֵׁבֶט בִּנְיָמִין הֶעֱמִידוּ מְלָכִים עַל־פִּי הַנְּבִיאִים. הִגִּיעָה חַמָּה לְמַרְגְּלוֹתָיו שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר, נָטַל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן־אֶלְעַאי סָדִין וּפָרַשׂ עָלֶיהָ. הִפְשִׁיל³⁸³ רַ' אֱלִיעֶזֶר טַלִּיתוֹ לַאֲחוֹרָיו וְיָצָא.³⁸⁴ לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִפְלִיגוֹ בִדְבָרִים,³⁸⁵ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָמַר דָּבָר, שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ מֵעוֹלָם (שם כז:; ע"י).

צד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְרַ' אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ כָּל־הַיּוֹם כֻּלֹּו בְּהִלְכוֹת יוֹם־טוֹב. יָצְאָה כַת רִאשׁוֹנָה, אָמַר: הַלָּלוּ בַּעֲלֵי פִטָּסִים³⁸⁶; כַּת שְׁנִיָּה – אָמַר: הַלָּלוּ בַּעֲלֵי חָבִיוֹת³⁸⁷; כַּת שְׁלִישִׁית – אָמַר: הַלָּלוּ בַּעֲלֵי כַדִּים; כַּת רְבִיעִית – אָמָר: הַלָּלוּ בַּעֲלֵי לְגִינִים³⁸⁸; כַּת חֲמִישִׁית – אָמַר: הַלָּלוּ בַּעֲלֵי כוֹסוֹת. הִתְחִילָה כַּת שִׁשִּׁית לָצֵאת – אָמַר: הַלָּלוּ בַּעֲלֵי מְאֵרָה³⁸⁹. נָתַן עֵינָיו בַּתַּלְמִידִים, הִתְחִילוּ פְנֵיהֶם מִשְׁתַּנִּים. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, לֹא לָכֶם אֲנִי אוֹמֵר, אֶלָּא לְהַלָּלוּ שֶׁיָּצָאוּ, שֶׁמַּנִּיחִים חַיֵּי עוֹלָם³⁹⁰ וְעוֹסְקִים בְּחַיֵּי שָׁעָה.³⁹¹ בִּשְׁעַת פְּטִירָתָם אָמַר לָהֶם: “לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַּקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ, כִּי־קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ, וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי־חֶדְוַת יְיָ הִיא מָעֻזְּכֶם”³⁹² (ביצה טו.).

צה מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁהוֹרָה לִפְנֵי רַבּוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר. אָמַר לְאִמָּא־שָׁלוֹם אִשְׁתּוֹ: אִי לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל זֶה! אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁבַּתּוֹ.³⁹³ וְלֹא יָצְאָה שַׁבַּתּוֹ עַד שֶׁמֵּת. נִכְנְסוּ חֲכָמִים אֶצְלוֹ, אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, נָבִיא אַתָּה? אָמַר לָהֶם: לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן־נָבִיא אָנֹכִי, אֶלָּא כָּךְ מְקֻבָּלְנִי: כָּל־תַּלְמִיד הַמּוֹרֶה הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ חַיָּב מִיתָה.³⁹⁴ (ירוש' גיט' פ“א ה”ב; ויקר' כ).

צו מַטְרוֹנָה אַחַת שָׁאֲלָה אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר: מִפְּנֵי־מָה חֵטְא אֶחָד בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וְהֵם מֵתוּ בָהּ שָׁלשׁ מִיתוֹת?³⁹⁵ אָמַר לָהּ: אֵין חָכְמָה³⁹⁶ לְאִשָּׁה אֶלָּא בְּפָלֶךְ,³⁹⁷ וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “וְכָל־אִשָּׁה חַכְמַת־לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ”.³⁹⁸ אָמַר לוֹ הוּרְקָנוֹס בְּנוֹ: בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא לַהֲשִׁיבָהּ דָּבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה אִבַּדְתָּ מִמֶּנּוּ שְׁלשׁ־מֵאוֹת כֹּר מַעֲשֵׂר³⁹⁹ בְּכָל־שָׁנָה. אָמַר לוֹ: יִשָּׂרֵפוּ, וְאַל יִמָּסְרוּ דִבְרֵי תוֹרָה לְנָשִׁים (ירוש' סוטה ג; יומא סו.; במ"ר ט).

צז מַעֲשֶׂה וּמֵתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר, נִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְנַחֲמוֹ. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם עָלָה לַעֲלִיָּה וְעָלוּ אַחֲרָיו. נִכְנַס לְאֶנְפִּילוֹן⁴⁰⁰ − נִכְנְסוּ אַחֲרָיו. נִכְנַס לִטְרַקְלִין⁴⁰¹ − נִכְנְסוּ אַחֲרָיו, אָמַר לָהֶם: כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁאַתֶּם נִכְוִים בְּפוֹשְׁרִים⁴⁰² − עַכְשָׁו אִי אַתֶּם נִכְוִים אֲפִלּוּ בְחַמֵּי־חַמִּים⁴⁰³! לֹא כָךְ שָׁנִיתִי לָכֶם: עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֵין עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם בְּשׁוּרָה⁴⁰⁴ וְאֵין אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְלֹא תַנְחוּמֵי אֲבֵלִים, אֶלָּא מָה אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם? כְּשֵׁם שֶׁאוֹמְרִים לוֹ לְאָדָם עַל שׁוֹרוֹ וְעַל חֲמוֹרוֹ שֶׁמֵּתוּ: הַמָּקוֹם יְמַלֵּא לְךָ חֶסְרוֹנֶךָ, כָּךְ אוֹמְרִים לוֹ עַל עַבְדּוֹ וְעַל שִׁפְחָתוֹ: הַמָּקוֹם יְמַלֵּא לְךָ חֶסְרוֹנֶךָ (בר' טז:).

צח שָׁנִינוּ: “חֲתָכוֹ (אֶת־הַתַּנּוּר) חֳלָיוֹת⁴⁰⁵ וְנָתַן חוֹל⁴⁰⁶ בֵּין חֻלְיָה לְחֻלְיָה רַ' אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים” – וְזֶה הוּא תַנוּר שֶׁל עַכְנָאי.⁴⁰⁷ שָׁנוּ: בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם⁴⁰⁸ הֵשִׁיב רַ' אֱלִיעֶזֶר כָּל־תְּשׁוּבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא קִבְּלוּ הֵימֶנּוּ. אָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – חָרוּב זֶה יוֹכִיחַ! נֶעֱקַר חָרוּב מִמְּקוֹמוֹ מֵאָה אַמָּה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִן הֶחָרוּב.

חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – אַמַּת־הַמַּיִם⁴⁰⁹ יוֹכִיחוּ! חָזְרוּ אַמַּת־הַמַּיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵאַמַּת־הַמַּיִם.

חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – כָּתְלֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ יוֹכִיחוּ! הִטּוּ כָתְלֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ לִפּוֹל. גָּעַר בָּהֶם רַ' יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לָהֶם: אִם תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מְנַצְּחִים זֶה אֶת־זֶה בַּהֲלָכָה – אַתֶּם מַה־טִיבְכֶם? לֹא נָפְלוּ מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְלֹא זָקְפוּ מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר – וַעֲדַיִן מַטִּין וְעוֹמְדִין.

חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – מִן הַשָּׁמַיִם יוֹכִיחוּ! יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: מַה־לָּכֶם אֵצֶל רַ' אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְכָל־מָקוֹם! עָמַד רַ' יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר: “לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא”⁴¹⁰ – אֵין אָנוּ מַשְׁגִּיחִין בְּבַת־קוֹל, שֶׁכְּבָר כָּתַבְתָּ בַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי: “אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת”.⁴¹¹

מְצָאוֹ רַ' נָתָן לְאֵלִיָּהוּ. אָמַר לוֹ: מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? אָמַר לוֹ: שָׂחַק וְאָמָר: נִצְּחוּנִי בָנַי, נִצְּחוּנִי בָנָי!

אָמְרוּ: אוֹתוֹ הַיּוֹם הֵבִיאוּ כָל־טְהָרוֹת שֶׁטִּהֵר רַ' אֱלִיעֶזֶר וּשְׂרָפוּם בָּאֵשׁ, וְנִמְנוּ עָלָיו וּבֵרְכוּהוּ.⁴¹² אָמָרוּ: מִי יֵלֵךְ וְיוֹדִיעוֹ? אָמַר לָהֶם רַ' עֲקִיבָא: אֲנִי אֵלֵךְ, שֶׁמָּא יֵלֵךְ אָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְיוֹדִיעוֹ וְנִמְצָא מַחֲרִיב אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מֶה עָשָׂה רַבִּי עֲקִיבָא? לָבַשׁ שְׁחוֹרִים וְנִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים וְיָשַׁב לְפָנָיו בְּרָחוֹק אַרְבַּע אַמּוֹת.⁴¹³ אָמַר לוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר: עֲקִיבָא, מַה־יּוֹם מִיּוֹמִים? אָמַר לוֹ: רַבִּי, כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁחֲבֵרִים בְּדֵלִים מִמֶּךָּ. אַף הוּא קָרַע בְּגָדָיו וְחָלַץ מַנְעָלָיו וְנִשְׁמַט⁴¹⁴ וְיָשַׁב עַל גַּבֵּי קַרְקָע. זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. לָקָה הָעוֹלָם שָׁלִישׁ בְּזֵיתִים וְשָׁלִישׁ בְּחִטִּים וְשָלִישׁ בִּשְׂעוֹרִים; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף בָּצֵק שֶׁבְּיַד אִשָּׁה טָפָח.⁴¹⁵ שָׁנוּ: אַף גָּדוֹל⁴¹⁶ הָיָה בְאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁבְּכָל־מָקוֹם שֶׁנָּתַן בּוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עֵינָיו נִשְׂרָף.

וְאַף רַבָּן גַּמְלִיאֵל⁴¹⁷ הָיָה בָא בִּסְפִינָה, עָמַד עָלָיו נַחֲשׁוֹל⁴¹⁸ לְטַבְּעוֹ. אָמַר: כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא בִשְׁבִיל רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־הוּרְקָנוֹס. עָמַד עַל רַגְלָיו וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ־שֶל־עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית־אַבָּא עָשִׂיתִי, אֶלָּא לִכְבוֹדֶךָ, שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. נָח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ.

אִמָּא־שָׁלוֹם אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר, אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָתָה. מֵאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְאֵילַךְ לֹא הָיְתָה מַנַּחַת לוֹ לְרַ' אֱלִיעֶזֶר לִפּוֹל עַל פָּנָיו.⁴¹⁹ פַּעַם אַחַת בָא עָנִי וְעָמַד עַל הַפָּתַח. הוֹצִיאָה לוֹ פַּת. מְצָאַתּוּ [לְרַ' אֱלִיעֶזֶר] שֶׁנָּפַל עַל פָּנָיו. אָמְרָה לוֹ: עֲמֹד! [כְּבָר] הָרַגְתָּ אֶת־אָחִי! בְּתוֹךְ כָּךְ יָצָא שׁוֹפָר מִבֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁמֵּת. אָמַר לָהּ רַ' אֱלִיעֶזֶר: מֵהֵיכָן הָיִית יוֹדָעַת? אָמְרָה לוֹ: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מִבֵּית אֲבִי־אַבָּא: “כָּל הַשְּׁעָרִים⁴²⁰ נִנְעָלִים, חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה”⁴²¹. (ב“מ נט; ע”י).

צט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁנִּתְפַּס רַ' אֱלִיעֶזֶר לְמִינוּת⁴²² הֶעֱלוּהוּ לְגַרְדּוֹם⁴²³ לִדּוֹן. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הֶגְמוֹן: זָקֵן שֶׁכְּמוֹתְךָ יַעֲסֹק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים הַלָּלוּ! אָמַר לוֹ: נֶאֱמָן עָלַי הַדַּיָּן. כְּסָבוּר אוֹתוֹ הַהֶגְמוֹן, עָלָיו הוּא אוֹמֵר, וְהוּא לֹא אָמַר⁴²⁴ אֶלָּא כְּנֶגֶד אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמָיִם. אָמַר לוֹ: הוֹאִיל וְהֶאֱמַנְתָּנִי⁴²⁵ עָלֶיךָ, דִּימוֹס⁴²⁶ – פָּטוּר אָתָּה. כְּשֶׁבָּא אֶל בֵּיתוֹ נִכְנְסוּ תַלְמִידָיו אֶצְלוֹ לְנַחֲמוֹ וְלֹא קִבֵּל מֵהֶם תַּנְחוּמִים. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: רַבִּי, תַּרְשֵׁנִי לוֹמַר דָּבָר אֶחָד מִמַּה־שֶּׁלִּמַּדְתָּנִי. אָמַר לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לוֹ: רַבִּי, שֶׁמָּא דְבַר מִינוּת בָּא לְיָדְךָ וְהִנַּאֲךָ,⁴²⁷ וְעָלָיו נִתְפָּשְׂתָּ? אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, הִזְכַּרְתָּנִי: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בְּשׁוּק הָעֶלְיוֹן שֶׁל צִפּוֹרִי, וּמְצָאַנִי אָדָם אֶחָד מִתַּלְמִידֵי יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי, וְיַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר־סְכַנְיָה שְׁמוֹ, אָמַר לִי: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: “לֹא־תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית יְיָ אֱלֹהֶיךָ”⁴²⁸ – מָה, לַעֲשׂוֹת מֵהֶן בֵּית־הַכִּסֵּא לְכֹהֵן־גָּדוֹל? וְלֹא אָמַרְתִּי לוֹ כְּלוּם. אָמַר לִי: כָּךְ לִמְּדַנִי יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי − “כִּי מֵאֶתְנַן זוֹנָה קִבָּצָה וְעַד־אֶתְנַן זוֹנָה יָשׁוּבוּ”⁴²⁹ – מִמְּקוֹם הַטִּנֹּפֶת בָּאוּ, לִמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת יֵלֵכוּ, וְהִנְּאַנִי הַדָּבָר, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְפַּשְׂתִּי לְמִינוּת, וְעָבַרְתִּי עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: “הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ וְאַל־תִּקְרַב אֶל פֶּתַח־בֵּיתָהּ”⁴³⁰ − “הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ” – זוֹ מִינוּת, “וְאַל־ תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ” – זוֹ הָרָשׁוּת⁴³¹ (ע“ז טז, יז; ע”י).

––––––––

ק אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא: כְּשֶׁחָלָה רַ' אֱלִיעֶזֶר נִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְבַקְּרוֹ. אָמַר לָהֶם: חֵמָה עַזָּה יֵשׁ בָּעוֹלָם.⁴³² הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וְרַ' עֲקִיבָא מְשַׂחֵק. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה שׂוֹחֵק? אָמַר לָהֶם: וְכִי מִפְּנֵי־מָה אַתֶּם בּוֹכִים? אָמְרוּ לוֹ: אֶפְשָׁר סֵפֶר־תּוֹרָה⁴³³ שָׁרוּי בְּצַעַר – וְלֹא נִבְכֶּה? אָמַר לָהֶם: לְכָךְ אֲנִי מְשַׂחֵק, שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁאֲנִי רוֹאֶה רַבִּי, שֶׁאֵין יֵינוֹ מַחֲמִיץ וְאֵין פִּשְׁתָּנוֹ לוֹקֶה וְאֵין שַׁמְנוֹ מַבְאִישׁ וְאֵין דֻּבְשָׁנוֹ מַדְבִּישׁ,⁴³⁴ אָמַרְתִּי: שֶׁמָּא, חָס וְשָׁלוֹם, קִבֵּל רַבִּי עוֹלָמוֹ⁴³⁵; וְעַכְשָׁו שֶׁאֲנִי רוֹאֶה רַבִּי בְּצַעַר – אֲנִי שָׂמֵחַ.

אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, כְּלוּם חִסַּרְתִּי מִן הַתּוֹרָה כֻּלָּה? אָמַר לוֹ: לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, “כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה־טוֹב וְלֹא יֶחֱטָא”⁴³⁶ (סנה' קא.).

קא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁחָלָה רַ' אֱלִיעֶזֶר נִכְנְסוּ אַרְבָּעָה זְקֵנִים לְבַקְּרוֹ, רַ' טַרְפוֹן וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה וְרַ' עֲקִיבָא. נַעֲנָה רַ' טַרְפוֹן וְאָמַר: טוֹב אַתָּה לְיִשְׂרָאֵל מִטִּפָּה שֶׁל גְּשָׁמִים; שֶׁטִּפָּה שֶׁל גְּשָׁמִים – בָּעוֹלָם־הַזֶּה, וְרַבִּי – בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּבָעוֹלָם־הַבָּא.

נַעֲנָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר: טוֹב אַתָּה לְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִגַּלְגַּל חַמָּה; שֶׁגַּלְגַּל חַמָּה – בָּעוֹלָם־הַזֶּה, וְרַבִּי – בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּבָעוֹלָם־הַבָּא.

נַעֲנָה רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה וְאָמַר: טוֹב אַתָּה לְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵאָב וָאֵם; שֶׁאָב וָאֵם – בָּעוֹלָם־הַזֶּה, וְרַבִּי – בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּבָעוֹלָם־הַבָּא.

נַעֲנָה רַ' עֲקִיבָא וְאָמַר: חֲבִיבִים יִסּוּרִים.⁴³⁷

אָמַר לָהֶם [רַ' אֱלִיעֶזֶר לְתַלְמִידָיו]: סַמְּכוּנִי וְאֶשְׁמְעָה דִּבְרֵי עֲקִיבָא תַלְמִידִי, שֶׁאָמַר חֲבִיבִים יִסּוּרִים. אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, זוֹ מִנַּיִן לָךְ? אָמַר: מִקְרָא אֲנִי דוֹרֵשׁ − “בֶּן־שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְּמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָיִם… וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְיָ”⁴³⁸; וְאוֹמֵר: גַּם־אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה⁴³⁹ מֶלֶךְ יְהוּדָה“⁴⁴⁰ – וְכִי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה לְכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לִמֵּד תּוֹרָה וְלִמְנַשֶּׁה בְנוֹ לֹא לִמֵּד תּוֹרָה? אֶלָּא מִכָּל טֹרַח שֶׁטָּרַח⁴⁴¹ בּוֹ וּמִכָּל־ עָמָל שֶׁעָמַל בּוֹ לֹא הֶעֱלָהוּ לְמוּטָב אֶלָּא יִסּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל־מְנַשֶּׁה וְאֶל־עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ, וַיָּבֵא יְיָ עֲלֵיהֶם אֶת־שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר… וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת־פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו… וַיֵּעָתֶר לוֹ”⁴⁴² – הָא לָמַדְתָּ, שֶׁחֲבִיבִים יִסּוּרִים (שם).

קב שָׁנִינוּ, כְּשֶׁחָלָה רַ' אֱלִיעֶזֶר נִכְנְסוּ רַ' עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו לְבַקְּרוֹ. הוּא יוֹשֵׁב בְּקִינוֹף⁴⁴³ שֶׁלּוֹ וְהֵם יוֹשְׁבִים בִּטְרַקְלִין שֶׁלּוֹ. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עֶרֶב־שַׁבָּת הָיָה, וְנִכְנַס הוּרְקָנוֹס בְּנוֹ לַחֲלֹץ תְּפִלָיו, גָּעַר בּוֹ וְיָצָא בִנְזִיפָה. אָמַר לָהֶם לַחֲכָמִים: כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אַבָּא נִטְרָפָה.⁴⁴⁴ אָמַר לָהֶם⁴⁴⁵: דַּעְתּוֹ וְדַעַת אִמּוֹ נִטְרְפָה – הֵיאַךְ מַנִּיחִין אִסּוּר סְקִילָה⁴⁴⁶ וְעוֹסְקִין בְּאִסּוּר שְׁבוּת?⁴⁴⁷

כֵּוָן שֶׁרָאוּ חֲכָמִים שֶׁדַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו נִכְנְסוּ וְיָשְׁבוּ לְפָנָיו בְּרָחוֹק אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר לָהֶם: לָמָּה בָאתֶם? אָמְרוּ לוֹ: לִלְמֹד תּוֹרָה בָּאנוּ. אָמַר לָהֶם: וְעַד עַכְשָׁו לָמָּה לֹא בָאתֶם? אָמְרוּ לוֹ: לֹא הָיָה לָנוּ פְּנָאי. אָמַר לָהֶם: תָּמֵהַּ אֲנִי אִם יָמוּתוּ מִיתַת עַצְמָם. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: שֶׁלִּי מַהוּ?⁴⁴⁸ אָמַר לוֹ: שֶׁלְּךָ קָשֶׁה מִשֶּׁלָּהֶם.

נָטַל [רַ' אֱלִיעֶזֶר] שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו וְהִנִּיחָן עַל לִבּוֹ, אָמָר: אוֹי לָכֶן, שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתַי, שֶׁהֵן כִּשְׁנֵי סִפְרֵי־תוֹרָה שֶׁנִּגְלָלִין! הַרְבֵּה תוֹרָה לָמַדְתִּי, וְהַרְבֵּה תוֹרָה לִמַּדְתִּי. הַרְבֵּה תוֹרָה לָמַדְתִּי – וְלֹא חִסַּרְתִּי מֵרַבּוֹתַי אֲפִלּוּ כְּכֶלֶב הַמְלַקֵּק מִן הַיָּם; הַרְבֵּה תּוֹרָה לִמַּדְתִּי – וְלֹא חִסְּרוּנִי תַלְמִידַי אֶלָּא כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת,⁴⁴⁹ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת בְּבַהֶרֶת עַזָּה,⁴⁵⁰ וְלֹא הָיָה אָדָם שׁוֹאֲלֵנִי בָהֶן דָּבָר מֵעוֹלָם; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה שְׁלשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת בִּנְטִיעַת קִשּׁוּאִים, וְלֹא הָיָה אָדָם שׁוֹאֲלֵנִי בָהֶן דָּבָר מֵעוֹלָם, חוּץ מֵעֲקִיבָא בֶן־יוֹסֵף. פַּעַם אַחַת אֲנִי וְהוּא מְהַלְּכִים הָיִינוּ בַּדָּרֶךְ. אָמַר לִי: רַבִּי, לַמְּדֵנִי בִנְטִיעַת קִשּׁוּאִים. אָמַרְתִּי דָּבָר אֶחָד, נִתְמַלְּאָה כָל־הַשָּׂדֶה קִשּׁוּאִים. אָמַר לִי: רַבִּי, לִמַּדְתַּנִי נְטִיעָתָם – לַמְּדֵנִי עֲקִירָתָם. אָמַרְתִּי דָּבָר אֶחָד, נִתְקַבְּצוּ כֻלָּם לְמָקוֹם אֶחָד.

הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ תַּלְמִידָיו בִּטְהָרוֹת וּבִטְמָאוֹת, וְהָיָה מֵשִׁיב עַל טָמֵא – טָמֵא וְעַל טָהוֹר – טָהוֹר, וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּטָהֳרָה. עָמַד רַ' יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר: הֻתַּר הַנֵּדֶר,⁴⁵¹ הֻתַּר הַנֵּדֶר!

לְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת פָּגַע בּוֹ⁴⁵² רַ' עֲקִיבָא בַּאֲרוֹנוֹ בֵּין קֵיסָרִי לְלֹד, הָיָה מַכֶּה בִּבְשָׂרוֹ עַד שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת⁴⁵³ לָאָרֶץ. וְהָיָה צוֹעֵק וּבוֹכֶה וְאוֹמֵר: אַלְלַי, רַבִּי, עָלֶיךָ, אַלְלַי, רַבִּי, עָלֶיךָ, שֶׁהִנַּחְתָּ כָל־הַדּוֹר יָתוֹם! פָּתַח עָלָיו בְּשׁוּרָה וְאָמַר: “אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו”⁴⁵⁴! הַרְבֵּה מָעוֹת⁴⁵⁵ יֶשׁ־לִי וְאֵין שֻׁלְחָנִי לְהַרְצוֹתָן⁴⁵⁶! (שם סח.; ע“י; אדר”נ כה).

קג מִשֶּׁמֵּת רַ' אֱלִיעֶזֶר נִגְנַז סֵפֶר הַתּוֹרָה; נִגְנַז סֵפֶר הַחָכְמָה (סוטה מט:; ירוש', שם ספ"ט).

טו. רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה

קד רַ' יְהוֹשֻׁעַ – אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ.⁴⁵⁷

רַ' דוֹסָא בֶן־הָרְכִּינַס רָאָה אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְקָרָא עָלָיו: 'אֶת־מִי יוֹרֶה דֵעָה… גְּמוּלֵי מֵחָלָב"⁴⁵⁸ – זָכוּר אֲנִי, שֶׁהָיְתָה אִמּוֹ מוֹלֶכֶת עֲרִיסָתוֹ⁴⁵⁹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְדַּבְּקוּ אָזְנָיו בְּדִבְרֵי תוֹרָה (אבות ג; ירוש‘, יבמ’ פ“א ה”ו).

קה אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ: אִם יִהְיוּ כָל־הַיַּמִּים דְּיוֹ וְהָאֲגַמִּים קֻלְמוֹסִין וְשָׁמַיִם וָאָרֶץ יְרִיעוֹת וְכָל־בְּנֵי־אָדָם לִבְלָרִין⁴⁶⁰ – אֵין מַסְפִּיקִין לִכְתֹּב דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁלָּמָדְתִּי וְלֹא חִסַּרְתִּיהָ אֶלָּא כְאָדָם שֶׁמַּטְבִּיל זַכְרוּתוֹ שֶׁל מִכְחוֹל⁴⁶¹ בַּיָּם (שהש"ר א).

קו [פַּעַם אַחַת] אָמְרָה בִתּוֹ שֶל קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: “אִי⁴⁶², חָכְמָה מְפֹאָרָה בִּכְלִי מְכֹעָר!”⁴⁶³ אָמַר לָהּ: בִּתִּי, אָבִיךְ הַמֶּלֶךְ בַּמֶּה הוּא נוֹתֵן יָיִן? אָמְרָה לוֹ: בִּכְלֵי חָרֶס. אָמַר לָהּ: כָּל־הָעוֹלָם בִּכְלֵי־חֶרֶס – וְאַתֶּם בִּכְלֵי חָרֶס! אָמְרָה לוֹ: אֶלָּא בַּמֶּה נִתֵּן? אָמַר לָהּ: כְּגוֹן אַתֶּם, שֶׁחֲשׁוּבִים אַתֶּם, תְּנוּ בִּכְלֵי כֶסֶף וְזָהָב. הָלְכָה וְאָמְרָה לְאָבִיהָ, – נָתְנוּ הַיַּיִן בִּכְלֵי כֶסֶף וְזָהָב, וְהֶחֱמִיץ. אָמַר לָהּ הַקֵּיסָר לְבִתּוֹ: מִי אָמַר לָךְ כָּךְ? אָמְרָה לוֹ: רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה. קְרָאוֹ אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ: לָמָה אָמַרְתָּ לָּהּ כָּךְ? אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁאָמְרָה לִי, כָּךְ אָמַרְתִּי לָהּ.

– וַהֲרֵי יֵשׁ נָאִים וַחֲכָמִים?

– אִלְמָלֵי הָיוּ מְכֹעָרִים הָיוּ חֲכָמִים יוֹתֵר (תענ' ז.:; נדר' נ:).

קז מַעֲשֶׂה בְּרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה וְרַ' יוֹסֵי הַכֹּהֵן שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדָּרֶךְ. אָמָרוּ:… נִדְרשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. פָּתַח רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְדָרָשׁ, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם תְּקוּפַת תַּמּוּז⁴⁶⁴ הָיָתָה. נִתְקַשְּׁרוּ שָׁמַיִם בְּעָבִים וְנִרְאָה כְּמִין קֶשֶׁת בֶּעָנָן, וְהָיוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מִתְקַבְּצִים וּבָאִים לִשְׁמוֹעַ, כִּבְנֵי־אָדָם שֶׁמִּתְקַבְּצִים וּבָאִים לִרְאוֹת בְּמַזְמוּטֵי⁴⁶⁵ חָתָן וְכַלָּה. הָלַךְ רַ' יוֹסֵי הַכֹּהֵן וְסִפֵּר דְּבָרִים לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי וְאָמַר: אַשְׁרֵיכֶם וְאַשְׁרֵי יוֹלַדְתְּכֶם! אַשְׁרֵי עֵינַי שֶׁכָּךְ רָאוּ! וְאַף אֲנִי וְאַתֶּם בַּחֲלוֹמִי מְסֻבִּים הָיִינוּ עַל הַר סִינַי וְנִתְּנָה עָלֵינוּ בַּת־קוֹל מִן הַשָּׁמָיִם: עֲלוּ לְכָאן, עֲלוּ לְכָאן! טְרַקְלִין⁴⁶⁶ גְּדוֹלִים וּמַצָּעוֹת נָאוֹת מֻצָּעוֹת לָכֶם, אַתֶּם וְתַלְמִידֵיכֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיכֶם מְזֻמָּנִים לְכַת שְׁלִישִׁית⁴⁶⁷ (חג' יד:).

קח אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: יָכוֹל אֲנִי לִטּוֹל קִשּׁוּאִים וַאֲבַטִּיחִים וְעוֹשֶׂה אוֹתָם אַיָּלִים וּצְבָאִים, וְהַלָּלוּ מוֹלִידִים אַיָּלִים וּצְבָאִים (ירוש' סנה' פ“ז הל' י”ג).

––––––––

קט בִּימֵי רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה⁴⁶⁸ שֶׁיִּבָּנֶה בֵית־הַמִּקְדָּשׁ. הוֹשִׁיבוּ פַּפּוֹס וְלוּלְיָנוֹס טְרָפֵיזִין⁴⁶⁹ מֵעַכּוֹ עַד אַנְטוֹכְיָא וְהָיוּ מְסַפְּקִים לְעוֹלֵי גוֹלָה כֶּסֶף וְזָהָב וְכָל־צָרְכָּם. הָלְכוּ הַכּוּתִים הַלָּלוּ וְאָמָרוּ: יֵדַע הַמֶּלֶךְ, מָרְדוּ בְךָ יְהוּדִים. אָמַר לָהֶם: מָה אֶעֱשֶׂה וַהֲרֵי כְּבָר גָּזָרְתִּי. אָמְרוּ לוֹ: שְׁלַח וֶאֱמֹר לָהֶם אוֹ שֶׁיְשַׁנּוּ אֶת־מְקוֹמוֹ שֶׁל הַבַּיִת אוֹ שֶׁיּוֹסִיפוּ עָלָיו חָמֵשׁ אַמּוֹת אוֹ שֶׁיִּפְחֲתוּ מִמֶּנּוּ חָמֵשׁ אַמּוֹת – וּמֵאֲלֵיהֶם יַחְזְרוּ בָהֶם.

הָיָה כָל־הָעָם כָּנוּס בְּבִקְעַת בֵּית־רִמּוֹן. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ כְּתָב הַמֶּלֶךְ הִתְחִילוּ בוֹכִים. בִּקְשׁוּ לִמְרוֹד בַּמֶּלֶךְ. אָמָרוּ: יָבֹא חָכָם אֶחָד וִיפַיֵּס אֶת־הַצִּבּוּר. מִי יֵלֵךְ? יֵלֵךְ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה, שֶׁהוּא אָב בַּתּוֹרָה. נִכְנַס רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה וְדָרָשׁ: אֲרִי טָרַף טֶרֶף וְעָמַד עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ, אָמָר: כָּל־מִי שֶׁיָּבוֹא וְיוֹצִיאוֹ אֶתֶּן־לוֹ שְׂכָרוֹ. בָּא קוֹרֵא מִצְרִי⁴⁷⁰ שֶׁמַּקּוֹרוֹ⁴⁷¹ אָרֹךְ, נָתַן מַקּוֹרוֹ לְתוֹךְ פִּיו וְהוֹצִיא אֶת הָעָצֶם. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי שְׂכָרִי. אָמַר לוֹ הָאֲרִי: לֵךְ וֶהְיֵה מִשְׁתַּבֵּחַ וְאוֹמֵר: נִכְנַסְתִּי לְפִי אֲרִי בְּשָׁלוֹם וְיָצָאתִי בְשָׁלוֹם – וְאֵין לְךָ שָׂכָר גָּדוֹל מִזֶּה; כָּךְ דַּיֵּנוּ שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְאֻמָּה זוֹ בְּשָׁלוֹם וְיָצָאנוּ בְשָׁלוֹם (ב“ר ס”ד; ילק"ש תולדות כו).

קי רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה הָיָה עוֹמֵד לִפְנֵי הַקֵּיסָר. הֶרְאָה לוֹ⁴⁷² מִין אֶחָד: עַם שֶׁהֶחֱזִיר רִבּוֹנוֹ פָּנָיו מִמֶּנּוּ. הֶרְאָה לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ.⁴⁷³

אָמַר לוֹ הַקֵּיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ: מַה הֶרְאָה לָךְ? – “עַם שֶׁהֶחֱזִיר רִבּוֹנוֹ פָּנָיו מִמֶּנּוּ”. וַאֲנִי הֶרְאֵיתִי לוֹ: “יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ”. אָמַר לוֹ לַמִּין: מָה הֶרְאֵיתָ לוֹ? “עַם שֶׁהֶחֱזִיר רִבּוֹנוֹ פָּנָיו מִמֶּנּוּ”. – וּמָה הֶרְאָה לָךְ? – אֵינִי יוֹדֵעַ. אָמַר [הַקֵּיסָר]: אָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה מַּרְאִין לוֹ – יְהֵא מַרְאֶה בְּמָחוֹג⁴⁷⁴ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ! הוֹצִיאוּהוּ וַהֲרָגוּהוּ (חג' ה:).

קיא אַדְרְיָנוֹס אָמַר לוֹ לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: כַּמָּה קָשֶׁה לַצֹּאן שֶׁרוֹעָה בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים⁴⁷⁵. אָמַר לוֹ: כַּמָּה עַז הַשּׁוֹמֵר⁴⁷⁶ שֶׁמַּצִּילָהּ מִכֻּלָּם (ילק"ש קהלת ט).

קיב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה שֶׁהָלַךְ לִכְרַךְ גָּדוֹל שֶׁבְּרוֹמִי, אָמְרוּ לוֹ: תִּינוֹק אֶחָד יֵשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, יְפֵה־עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וּקְוֻצּוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִּים. הָלַךְ וְעָמַד עַל פֶּתַח בֵּית־הָאֲסוּרִים, אָמָר: “מִי־נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים?”⁴⁷⁷ עָנָה אוֹתוֹ תִינוֹק וְאָמָר: “הֲלוֹא יְיָ זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא־אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ”⁴⁷⁸. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע רַ' יְהוֹשֻׁעַ קָרָא עָלָיו: “בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז”⁴⁷⁹ – וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְאָמַר: מֻבְטָחְנִי בוֹ שֶׁמּוֹרֶה הוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל. הָעֲבוֹדָה⁴⁸⁰, שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁאֶפְדֶּנּוּ בְּכָל־מָמוֹן שֶׁפּוֹסְקִין עָלָיו.⁴⁸¹

אָמְרוּ: לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁפְּדָאוֹ בְּמָמוֹן הַרְבֵּה. וְלֹא הָיוּ יָמִים מֻעָטִים עַד שֶׁהוֹרָה הוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל. וּמִי הוּא? רַ' יִשְׁמָעֵאל בֶּן־אֱלִישָׁע (גיט' נח.; איכ"ר ד).

קיג מַעֲשֶׂה שֶׁנִּמְצְאוּ עֲצָמוֹת בִּירוּשָׁלַיִם בְּלִשְׁכַּת דִּיר הָעֵצִים וּבִקְשׁוּ חֲכָמִים לִגְזֹר טֻמְאָה עַל יְרוּשָׁלַיִם כֻּלָּהּ. עָמַד רַ' יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר: לֹא בוּשָׁה וּכְלִמָּה הִיא לָנוּ שֶׁנִּגְזֹר טֻמְאָה עַל עִיר אֲבוֹתֵינוּ. אַיֵּה מֵתֵי מַבּוּל?⁴⁸² אַיֵּה הֲרוּגֵי נְבוּכַדְנֶאצַּר?⁴⁸³ אַיֵּה הַהֲרוּגִים, שֶׁנֶּהֶרְגוּ מִן הַמִּלְחָמָה וְעַד עַכְשָׁו? אֶלָּא אָמָרוּ: וַדַּאי – טָמֵא, סָפֵק – טָהוֹר (תוס' עדיות ג‘, ג; זבח’ קיג.).

––––––––

קיד אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: מִיָּמַי לֹא נִצְּחַנִי אָדָם חוּץ מֵאִשָּׁה, תִּינוֹק וְתִינֹקֶת.

אִשָּׁה מַה הִיא? – פַּעַם אַחַת נִתְאָרַחְִתִּי⁴⁸⁴ אֵצֶל אַכְסְנָיָא אֶחָת, עָשְׂתָה לִי פּוֹלִין. פַּעַם רִאשׁוֹנָה סָעַדְתִּי וְלֹא שִׁיַּרְתִּי מֵהֶם כְּלוּם; שְׁנִיָּה – סָעַדְתִּי וְלֹא שִׁיַּרְתִּי מֵהֶם כְּלוּם; שְׁלִישִׁית – הִקְדִּיחָתַם⁴⁸⁵ בְּמֶלַח. כֵּוָן שֶׁטָּעַמְתִּי מָשַׁכְתִּי יָדִי מֵהֶם. אָמְרָה לִי: רַבִּי, מִפְּנֵי־מָה אֵינְךָ סוֹעֵד? אָמַרְתִּי לָהּ: כְּבָר סָעַדְתִּי מִבְּעוֹד יוֹם⁴⁸⁶. אָמְרָה לִי: הָיָה לְךָ לִמְשׁוֹךְ יָדְךָ מִן הַפַּת… אָמְרָה לִי: רַבִּי, שֶׁמָּא לֹא הִנַּחְתָּ פֵאָה בָּרִאשׁוֹנִים⁴⁸⁷ – וְלֹא כָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין מְשַׁיְּרִין פֵּאָה בְּאִלְפָּס⁴⁸⁸ אֲבָל מְשַׁיְּרִין פֵּאָה בִּקְעָרָה⁴⁸⁹?!

תִּינֹקֶת מַה הִיא? – פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהָיְתָה דֶרֶךְ עוֹבֶרֶת בַּשָּׂדֶה וְהָיִיתִי מְהַלֵּךְ בָּהּ. אָמְרָה לִי תִּינֹקֶת אֶחָת: רַבִּי, לֹא שָׂדֶה הִיא זוֹ⁴⁹⁰? אָמַרְתִּי לָהּ: לֹא דֶרֶךְ כְּבוּשָׁה⁴⁹¹ הִיא? אָמְרָה לִי: לִסְטִים⁴⁹² שֶׁכְּמוֹתְךָ כְּבָשׁוּהָ.

תִּינוֹק מַה הוּא? – פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְרָאִיתִי תִינוֹק יוֹשֵׁב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, בְּאֵיזֹה דֶרֶךְ נֵלֵךְ לָעִיר? אָמַר לִי: זוֹ קְצָרָה וַאֲרֻכָּה וְזוֹ אֲרֻכָּה וּקְצָרָה. הָלַכְתִּי בִקְצָרָה וַאֲרֻכָּה. כֵּוָן שֶׁהִגַּעְתִּי לָעִיר מָצָאתִי שֶׁמַּקִּיפִין אוֹתָה גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים. חָזַרְתִּי לַאֲחוֹרָי. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִּי “זוֹ קְצָרָה”? אָמַר לִי: רַבִּי, וְלֹא כָךְ אָמַרְתִּי לְךָ “וַאֲרֻכָּה”? נְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ: אַשְׁרֵיכֶם, יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֻּלְּכֶם חֲכָמִים אַתֶּם מִגְּדוֹלְכֶם וְעַד קְטַנְּכֶם (עיר' נג:; ע"י).

קטו מַעֲשֶׂה בְרַ' יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהִשְׁכִּים אֶצְלוֹ אָדָם⁴⁹³, וְנָתַן לוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְהֶעֱלָהוּ לַגַּג לִשְׁכַּב וְנָטַל סֻלָּם מִתַּחְתָּיו. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ הָאִישׁ? עָמַד בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וְנָטַל אֶת־הַכֵּלִים וּכְרָכָם⁴⁹⁴ בְּטַלִּיתוֹ, וְכֵוָן שֶׁבִּקֵּשׁ לֵירֵד נָפַל מִן הַגַּג וְנִשְׁבְּרָה מַפְרַקְתּוֹ. בְּשַׁחֲרִית הִשְׁכִּים רַ' יְהוֹשֻׁעַ וּבָא וּמְצָאוֹ כְּשֶׁנּוֹפֵל. אָמַר לוֹ: רֵיקָא, כָּךְ עוֹשִׂים בְּנֵי אָדָם שֶׁכְּמוֹתֶךָ! אָמַר לוֹ: רַבִּי, לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁנָּטַלְתָּ אֶת־הַסֻּלָּם מִתַּחְתָּי. אָמַר לוֹ: רֵיקָא⁴⁹⁵, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁמֵאֶמֶשׁ הָיִינוּ זְהִירִים בָּךְ.

מִכָּאן אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ: לְעוֹלָם יִהְיוּ כָל־בְּנֵי־אָדָם בְּעֵינֶיךָ כְּלִסְטִים, וֶהֱוֵי מְכַבְּדָם כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל (גיט' נח.; איכ"ר ד).

––––––––

קטז שָׁאַל אַדְרְיָנוֹס קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָא, אָמַר לוֹ: יֵשׁ אָדוֹן לָעוֹלָם? אָמַר לוֹ: וְכִי עוֹלָם שֶׁל הֶפְקֵרהוּא? אָמַר לוֹ: וּמִי בָרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ? אָמַר לוֹ: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים” וגו' ⁴⁹⁶. אָמַר לוֹ: וְלָמָה אֵינוֹ נִגְלֶה שְׁתֵּי פְעָמִים בַּשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הַבְּרִיּוֹת וּתְהֵא אֵימָתוֹ עֲלֵיהֶן? אָמַר לוֹ: לְפִי שֶׁאֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד בְּזִיווֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֹא־יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי” ⁴⁹⁷. אָמַר לוֹ: אִם אֵינְךָ מַרְאֶה אֵינִי מַאֲמִינֶךָ. בַּחֲצִי הַיּוֹם הֶעֱמִידוֹ כְּנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ, אָמַר לוֹ: הִסְתַּכֵּל בַּשֶּׁמֶשׁ וְאַתָּה רוֹאֵהוּ. אָמַר לוֹ: וּמִי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בַּשֶּׁמֶשׁ? אָמַר לוֹ: וְלֹא יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה־שֶּׁפִּיךָ מְדַבֵּר: וּמָה הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא אֶחָד מֵאֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רִבֲבוֹת מְשַׁמְּשִׁים שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין לְפָנָיו, אֵין כָּל־בִּרְיָה יְכוֹלָה לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁזִּיווֹ מָלֵא עוֹלָם, עַל־אַחַת־כַּמָּה וְכַמָּה. וְאֵימָתַי הוּא מְגַלֶּה כְּבוֹדוֹ? כְּשֶׁיֹּאבְדוּ אֱלִילִים מִן הָעוֹלָם (חול' ס; ילק"ש כי תשא).

קיז אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: רוֹצֶה אֲנִי לְהַתְקִין סְעֻדָּה לֵאלֹהֵיכֶם. אָמַר לוֹ: אִי אַתָּה יָכוֹל. – מִפְּנֵי־מָה? – מְרֻבִּים חֵילוֹתָיו. אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן. אָמַר לוֹ: צֵא וְהַתְקֵן עַל שְׂפַת רְבִיתָא⁴⁹⁸, שֶׁהוּא מָקוֹם מְרֻוָּח. טָרַח שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים שֶׁל יְמוֹת הַחַמָּה. בָּא הָרוּחַ וְכִבֵּד⁴⁹⁹ אֶת־הַכֹּל לַיָּם. טָרַח שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים שֶׁל יְמוֹת־הַגְּשָׁמִים – בָּאוּ גְשָׁמִים וְשִׁקְּעוּ אֶת הַכֹּל בַּיָּם. אָמַר לוֹ: זֶה מַהוּ? אָמַר לוֹ: אֵלּוּ הֵם הַכַּבְּדָנִים וְהַזַּלְּפָנִים⁵⁰⁰ שֶׁבָּאוּ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, אֵינִי יָכוֹל (חול' ס.).

קיח אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: אֱלֹהֵיכֶם לְאַרְיֵה נִמְשָׁל, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא”⁵⁰¹. מַה־גְּדֻלָּתוֹ? הֲרֵי פָרָשׁ הוֹרֵג אֶת־הָאֲרִי. אָמַר לוֹ: לֹא נִמְשַׁל אֶלָּא כְאַרְיֵה שֶׁל בֵּי־עִלָּאי⁵⁰². אָמַר לוֹ: רְצוֹנִי שֶׁתַּרְאֶנּוּ לִי. אָמַר לוֹ: אִי־אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן. בִּקֵּשׁ רַ' יְהוֹשֻׁעַ רַחֲמִים וְנֶעֱקַר הָאֲרִי מִמְּקוֹמוֹ. כְּשֶׁהָיָה בְרָחוֹק אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָא נָהַם קוֹל רִאשׁוֹן – הִפִּילוּ כָל־הָעֻבָּרוֹת וְנָפְלוּ חוֹמוֹת רוֹמִי; בְּרָחוֹק שְׁלֹש־מֵאוֹת פַּרְסָא נָהַם קוֹל שֵׁנִי – נָשְׁרוּ שִׁנֵּיהֶם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם, וְאַף הוּא נָפַל מִכִּסְאוֹ לָאָרֶץ. אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, בַּקֵּשׁ רַחֲמִים עָלָיו שֶׁיַּחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ. בִּקֵּשׁ רַ' יְהוֹשֻׁעַ רַחֲמִים עָלָיו וְהֶחֱזִירוֹ לִמְקוֹמוֹ (שם נט:).

קיט אַדְרְיָנוֹס שְׁחִיק־עֲצָמוֹת⁵⁰³ אָמַר לוֹ לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: טוֹב אֲנִי מִמּשֶׁה רַבָּךְ. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁאֲנִי חַי וְהוּא מֵת, וְנֶאֱמַר: “כִּי־לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן־הָאַרְיֵה הַמֵּת”⁵⁰⁴. אָמַר לוֹ: יָכוֹל אַתָּה לִגְזוֹר שֶׁלֹּא יַדְלִיקוּ אֵשׁ בְּרוֹמִי שְׁלשָׁה יָמִים? אָמַר לוֹ: הֵן. מִיָּד גָּזַר וְאָמַר שֶׁלֹּא יַדְלִיקוּ אֵשׁ בְּרוֹמִי. לְעֵת עֶרֶב בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עָלָה אַדְרְיָנוֹס לְגַג פְּלָטִין שֶׁלּוֹ וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה עִמּוֹ. תָּלוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ עָשָׁן עוֹלֶה מִזָּוִית רְחוֹקָה. אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: עָשָׁן זֶה מַהוּ? אָמַר לוֹ: דּוּכָס⁵⁰⁵ חוֹלֶה וְנִכְנַס רוֹפֵא לְבָדְקוֹ וְאָמַר: לֹא יִתְרַפֵּא עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה חַמִּים. תָּלָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ עֵינָיו וְרָאָה עָשָׁן בְּזָוִית אַחֶרֶת. אָמַר לוֹ: עָשָׁן זֶה מַהוּ? אָמַר לוֹ: אַתָּה מוֹצֵא אִפַּרְכָּא⁵⁰⁶ חוֹלֶה וְנִכְנַס הָרוֹפֵא לְבָדְקוֹ וְאָמַר: אִי־אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְרַפֵּא עַד שֶׁיַּחֵמּוּ לוֹ בְּלָגִין⁵⁰⁷. אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ: תִּפַּח רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, עַד שֶׁאַתָּה קַיָּם לֹא נִתְקַיְּמָה גְזֵרָתְךָ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד; וּמשֶׁה רַבֵּנוּ מִשָּׁעָה שֶׁגָּזַר עָלֵינוּ: “לֹא־תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת”⁵⁰⁸ – רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ יְהוּדִי מַדְלִיק אֵשׁ בְּשַׁבָּת? – וְאַתָּה אוֹמֵר “אֲנִי טוֹב מִמֶּנּוּ!” (קה“ר ט; ילק”ש שם).

קכ אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: אִם חֲכָמִים אַתֶּם מִזִּקְנֵי אַתּוּנָא⁵⁰⁹ – לֵךְ נַצְּחֵם⁵¹⁰ וַהֲבִיאֵם אֶצְלִי. אָמַר לוֹ: כַּמָּה הֵם? אָמַר לוֹ: שִׁשִּׁים אִישׁ. אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה לִי סְפִינָה שֶׁיֶּשׁ־בָהּ שִׁשִּׁים חֲדָרִים וּבְכָל־חֶדֶר תֵּן שִׁשִּׁים כִּסְאוֹת. עָשָׂה לוֹ.

כְּשֶׁהִגִּיעַ רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְאַתּוּנָא נִכְנַס לְבֵית־הַמִּטְבָּחָיִם. מְצָאוֹ לְאָדָם אֶחָד שֶׁפּוֹשֵׁט בְּהֵמָה. אָמַר לוֹ: רֹאשְׁךָ לִמְכִירָה? אָמַר לוֹ: הֵן. – בְּכַמָּה? – בַּחֲצִי זוּז. נָתַן לוֹ [רַ' יְהוֹשֻׁעַ חֲצִי זוּז] וְאָמַר לוֹ: תֶּן־לִי רֹאשֶׁךָ. נָתַן לוֹ רֹאשׁ שֶׁל בְּהֵמָה. אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: אֲנִי רֹאשׁ שֶׁל בְּהֵמָה אָמָרְתִּי? אֲנִי רֹאשְׁךָ אָמָרְתִּי! לְסוֹף אָמַר לוֹ: אִם רוֹצֶה אַתָּה שֶׁאַנִּיחֲךָ לֵךְ וְהַרְאֵנִי פִתְחוֹ שֶׁל בֵּית־אַתּוּנָא⁵¹¹. אָמַר לוֹ: מִתְיָרֵא אֲנִי, שֶׁכָּל־הַמַּרְאֶה פִתְחוֹ – הֵם הוֹרְגִים אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: טְעַן חֲבִילָה שֶׁל קָנִים, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם זָקְפֶנָּה⁵¹², כְּמִי שֶׁעוֹמֵד לָפוּשׁ⁵¹³.

הָלַךְ וּמָצָא שׁוֹמְרִים מִבִּפְנִים וְשׁוֹמְרִים מִבַּחוּץ, שֶׁאִם רוֹאִים [הַזְּקֵנִים] סִמָּן שֶׁל רֶגֶל נִכְנֶסֶת הֵם הוֹרְגִים אֶת־אֵלּוּ שֶׁמִּבַּחוּץ, וְשֶׁל יוֹצֵאת⁵¹⁴ – הֵם הוֹרְגִים אֶת־אֵלּוּ שֶׁמִּבִּפְנִים. הָפַךְ סַנְדָּלוֹ – וְהָרְגוּ אֶת־אֵלּוּ שֶׁמִּבִּפְנִים; [שׁוּב] הָפַךְ סַנְדָּלוֹ – וְהָרְגוּ אֶת־כֻּלָּם.

נִכְנַס וּמָצָא בַּחוּרִים מִלְמַעְלָה וּזְקֵנִים מִלְּמָטָּה, אָמָר: אִם אֲנִי נוֹתֵן שָׁלוֹם לַזְּקֵנִים תְּחִלָּה – אֵלּוּ הוֹרְגִים אוֹתִי, שֶׁיֹּאמְרוּ: אָנוּ גְדוֹלִים מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי אָנוּ יוֹשְׁבִים מִלְמַעְלָה וְהֵם מִלְּמָטָּה; וְאִם אֲנִי נוֹתֵן שָׁלוֹם לַבַּחוּרִים תְּחִלָּה – אֵלּוּ הוֹרְגִים אוֹתִי, שֶׁיֹּאמְרוּ: אָנוּ גְדוֹלִים מֵהֶם, שֶׁאָנוּ זְקֵנִים וְהֵם יְלָדִים. אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם לָכֶם. אָמְרוּ לוֹ: מַה־לְּךָ כָּאן? אָמַר לָהֶם: מֵחַכְמֵי הַיְּהוּדִים אָנִי וּבָאתִי לִלְמוֹד חָכְמָה מִכֶּם. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, נִשְׁאָלְךָ דָּבָר. אָמַר לָהֶם: שְׁאָלוּ, אִם אַתֶּם מְנַצְּחִים אוֹתִי – תַּעֲשׂוּ בִי כִּרְצוֹנְכֶם, וְאִם אֲנִי מְנַצֵּחַ אֶתְכֶם – תֹּאכְלוּ פַת אֶצְלִי בִּסְפִינָתִי.

– – – אָמְרוּ לוֹ: אֱמֹר לָנוּ דִבְרֵי בַדָּאוּת⁵¹⁵. אָמַר לָהֶם: הָיְתָה פִרְדָּה אַחַת וְיָלָדָה, וְתָלוּ שְׁטָר בְּצַוַּאר הַוָּלָד וְכָתוּב בּוֹ, שֶׁהוּא תוֹבֵעַ בְּבֵית אָבִיו מֵאָה אֶלֶף זוּז. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי פִרְדָּה יוֹלֶדֶת? אָמַר לָהֶם: הֲרֵי לָכֶם דִּבְרֵי בַדָּאוּת.

– מֶלַח שֶׁהִסְרִיחַ בַּמֶּה מוֹלְחִין אוֹתוֹ? אָמַר לָהֶם: בְּשִׁלְיָה⁵¹⁶ שֶׁל פִּרְדָּה. – כְּלוּם יֵשׁ שִׁלְיָה לְפִרְדָּה? – כְּלוּם הַמֶּלַח מַסְרִיחַ?

– בְּנֵה לָנוּ בַיִת בַּאֲוֵיר הָעוֹלָם. אָמַר לָהֶם: הַעֲלוּ לִי חֹמֶר וּלְבֵנִים לְשָׁם.

– אֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵיכָן הִיא? זָקַף אֶצְבָּעוֹ וְאָמַר לָהֶם: כָּאן. – וּמִי יֹאמַר שֶׁכָּךְ הוּא? – הָבִיאוּ חֲבָלִים וָמֹדּוּ.

– יֶשׁ־לָנוּ בְאֵר בַּשָּׂדֶה, הַכְנִיסֶהָ לָעִיר. אָמַר לָהֶם: הַפְשִׁילוּ⁵¹⁷ לִי חֲבָלִים שֶׁל סֻבִּין⁵¹⁸ וְאַכְנִיסֶנָּה.

– יֶשׁ־לָנוּ רֵחַיִם שְׁבוּרִים, תָּפְרֵם. – הַפְקִיעוּ לִי⁵¹⁹ מֵהֶם חוּטִים וְאֶתְפְּרֵם.

– עֲרוּגָה שֶׁל סַכִּינִים בַּמֶּה קוֹצְרִים אוֹתָהּ? – בְּקֶרֶן שֶׁל חֲמוֹר.

הֵבִיאוּ לוֹ שְׁתֵּי בֵיצִים. אָמְרוּ לוֹ: אֵיזוֹהִי שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת לְבָנָה וְאֵיזוֹהִי שֶׁל שְׁחוֹרָה? הֵבִיא הוּא לִפְנֵיהֶם שְׁתֵּי גְבִינוֹת וְאָמַר לָהֶם: אֵיזוֹהִי שֶׁל עֵז לְבָנָה וְאֵיזוֹהִי שֶׁל שְׁחוֹרָה?

– אֶפְרוֹחַ שֶׁמֵּת בִּקְלִפָּתוֹ, מֵהֵיכָן הָרוּחַ יוֹצֵאת? אָמַר לָהֶם: בַּדֶּרֶךְ שֶׁנִּכְנְסָה יוֹצֵאת.

– הַרְאֵנוּ כְלִי שֶׁאֵינוֹ שֹׁוֶה בְּהֶפְסֵדוֹ⁵²⁰. הֵבִיא מַחְצֶלֶת⁵²¹ וּמְתָחָהּ, לֹא נִכְנְסָה בַשָּׁעַר. אָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ קַרְדֹּם וְסִתְרוּ⁵²² אֶת הַכֹּתֶל, – הֲרֵי כְלִי שֶׁאֵינוֹ שֹׁוֶה בְהֶפְסֵדוֹ.

לִבְסוֹף הֵבִיא אֶת־כָּל־אֶחָד לַסְּפִינָה. כָּל־אֶחָד כְּשֶׁרָאָה שִׁשִּׁים כִּסְאוֹת בְּחַדְרוֹ כְּסָבוּר: כָּל־חֲבֵרָיו יָבֹאוּ לְכָאן. אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ לַסַּפָּן: הַתֵּר סְפִינָתֶךָ. בֵּינָתַיִם הֵבִיא עָפָר מֵעֲפָרָם; כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית־הַבְּלִיעִין⁵²³ נָטַל כַּד שֶׁל מַיִם מִבֵּית־הַבְּלִיעִין. כְּשֶׁבָּא לִמְקוֹמוֹ הֶעֱמִידָם לִפְנֵי הַקֵּיסָר וְרָאָם שֶׁהֵם שְׁפוּפִים⁵²⁴, אָמָר: לֹא אֵלּוּ הֵם. נָטַל רַ' יְהוֹשֻׁעַ מֵעֲפָרָם וְזָרַק עֲלֵיהֶם – הֵעֵזּוּ⁵²⁵ כְּלַפֵּי הַקֵּיסָר. אָמַר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ: עֲשֵׂה בָהֶם כִּרְצוֹנֶךָ. הֵבִיא אוֹתָם הַמַּיִם מִבֵּית־הַבְּלִיעִין וּנְתָנָם בְּחָבִית. אָמַר לָהֶם: מַלְאוּ חָבִית זוֹ וּלְכוּ לָכֶם. עָמְדוּ לְמַלְאוֹתָהּ, וְרִאשוֹן רִאשׁוֹן שֶׁעֵרוּ⁵²⁶ לְתוֹכָהּ נִבְלָע.⁵²⁷ הָיוּ מְמַלְאִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁנִּשְׁמְטוּ⁵²⁸ כִתְפֵיהֶם – וְהָיוּ הוֹלְכִים וְכָלִים (בכ' ח, ט; ע"י).

קכא שְׁנֵים־עָשָׂר דְּבָרִים שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא אֶת־רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה, [וּמֵהֶם] שְׁלֹשָׁה דִבְרֵי אַגָּדָה, שְׁלֹשָׁה דִבְרֵי בוּרוּת⁵²⁹, שְׁלֹשָה דִבְרֵי דֶרֶךְ־אָרֶץ.

שְׁלֹשָה דִבְרֵי אַגָּדָה: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת”⁵³⁰, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “כִּי־חָפֵץ יְיָ לַהֲמִיתָם”?⁵³¹.

– כָּאן בְּעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, כָּאן בְּשֶׁאֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה.

– כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “אֲשֶׁר לֹא־יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד”⁵³², וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ”⁵³³?

– כָּאן קֹדֶם גְּזַר־דִּין, כָּאן לְאַחַר גְּזַר־דִּין⁵³⁴.

– כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “כִּי־בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן”⁵³⁵ וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “כִּי עַל־אַפִּי וְעַל־חֲמָתִי הָיְתָה לִּי הָעִיר הַזֹּאת לְמִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר־בָּנוּ אוֹתָהּ”⁵³⁶?

– כָּאן קֹדֶם שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת־בַּת פַּרְעֹה; כָּאן לְאַחַר שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת־בַּת פַּרְעֹה.

שְׁלֹשָה דִבְרֵי בוּרוּת: אִשְׁתּוֹ שֶׁל לוֹט מַהוּ שֶׁתְּטַמֵּא⁵³⁷?

אָמַר לָהֶם: מֵת מְטַמֵּא וְאֵין נְצִיב־מֶלַח מְטַמֵּא?

– בֶּן שׁוּנַמִּית⁵³⁸ מַהוּ שֶׁיְטַמֵּא?

אָמַר לָהֶם: מֵת מְטַמֵּא וְאֵין חַי מְטַמֵּא.

– מֵתִים לֶעָתִיד לָבוֹא צְרִיכִין הַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי⁵³⁹ אוֹ אֵין צְרִיכִין?

אָמַר לָהֶם: לִכְשֶׁיִּחְיוּ נַחְכִּים לָהֶם⁵⁴⁰.

שְׁלֹשָה דִבְרֵי דֶרֶךְ־אָרֶץ: מַה־יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיֶחְכָּם?

אָמַר לָהֶם: יַרְבֶּה בִישִׁיבָה⁵⁴¹ וִימַעֵט בִּסְחוֹרָה.

אָמָרוּ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵן וְלֹא הוֹעִיל לָהֶם.

– אֶלָּא יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהַחָכְמָה שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־יְיָ יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה”⁵⁴².

– מַה־יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִתְעַשֵּׁר?

אָמַר לָהֶם: יַרְבֶּה בִסְחוֹרָה וְיִשָּׂא וְיִתֵּן בֶּאֱמוּנָה.

אָמְרוּ לוֹ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵן וְלֹא הוֹעִילוּ.

– אֶלָּא יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהָעשֶׁר שֶלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב”⁵⁴³.

– מַה־יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִהְיוּ לוֹ בָנִים זְכָרִים?

אָמַר לָהֶם: יִשָּׂא אִשָּׁה הַהוֹגֶנֶת לוֹ וִיקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ.

אָמְרוּ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵן וְלֹא הוֹעִילוּ.

– אֶלָּא יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהַבָּנִים שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הִנֵּה נַחֲלַת יְיָ בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן”⁵⁴⁴ (נדה סט – עא) ⁵⁴⁵.

קכב אָמְרָה בַת קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: אֱלֹהֵיכֶם נַגָּר הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו”⁵⁴⁶, אֱמֹר לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה לִּי מַסְתּוֹרִית⁵⁴⁷ אֶחָת. אָמַר לָהּ: לֶחָי⁵⁴⁸! בִּקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים וְנִצְטָרָעָה. הוֹשִׁיבוּהָ בְּשׁוּק שֶׁל רוֹמִי וְנָתְנוּ לָהּ מַסְתּוֹרִית, שֶׁכֵּן הָיוּ נוֹהֲגִים בְּרוֹמִי, מִי שֶׁנִּצְטָרַע נוֹתְנִים לוֹ מַסְתּוֹרִית וְיוֹשֵׁב בַּשּׁוּק וְסוֹתֵר חוּטִים, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּהוּ בְנֵי אָדָם וִיבַקְּשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים. פַּעַם אַחַת הָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק, וְהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וְסוֹתֶרֶת חוּטִים. אָמַר לָהּ: יָפָה הַמַּסְתּוֹרִית שֶׁנָּתַן לָךְ אֱלֹהָי? אָמְרָה לוֹ: אֱמֹר לֵאלֹהֶיךָ שֶׁיִּטֹּל מַה שֶּׁנָּתַן לִי. אָמַר לָהּ: אֱלוֹהַּ שֶׁלָּנוּ נוֹתֵן וְאֵינוֹ נוֹטֵל (חול' ס.).

קכג אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: מִפְּנֵי־מָה לֹא בָאתָ לְבֵי־אֲבִידָן⁵⁴⁹? אָמַר לוֹ: הָהָר – שֶׁלֶג⁵⁵⁰, סְבִיבוֹתָיו⁵⁵¹ – גְּלִידֵי קֶרַח, כְּלָבָיו אֵינָם נוֹבְחִים⁵⁵², טוֹחֲנוֹתָיו⁵⁵³ אֵינָן טוֹחֲנוֹת (שבת קנב).

––––––––

קכד כְּשֶׁמֵּת רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים: מִי יַעֲמֹד לָנוּ בִּפְנֵי הַמִּינִים⁵⁵⁴? אָמַר לָהֶם: “אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים – נִסְרְחָה חָכְמָתָם”⁵⁵⁵ – כֵּוָן שֶׁאָבְדָה עֵצָה שֶׁל בָּנִים, נִסְרְחָה חָכְמָתָם שֶׁל הַגּוֹיִם (חג' ה:).

קכה מִשֶּׁמֵּת רַ' יְהוֹשֻׁעַ בָּטְלָה עֵצָה וּמַחֲשָׁבָה (סוטה מט:).

טז. נַחוּם אִישׁ גַּם־זוֹ (גִּמְזוֹ)

קכו אָמְרוּ עָלָיו, עַל נַחוּם אִישׁ גַּם־זוֹ⁵⁵⁶, שֶׁהָיָה סוֹמֵא מִשְּׁתֵּי עֵינָיו, גִּדֵּם⁵⁵⁷ מִשְּׁתֵי יָדָיו, קִטֵּעַ⁵⁵⁸ מִשְּׁתֵי רַגְלָיו וְכָל־גּוּפוֹ מָלֵא שְׁחִין; וְרַגְלֵי מִטָּתוֹ מֻנָּחוֹת בִּסְפָלִים שֶׁל מַיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ עָלָיו⁵⁵⁹ נְמָלִים. פַּעַם אַחַת הָיְתָה מִטָּתוֹ מֻנַּחַת בְּבַיִת רָעוּעַ, בִּקְּשׁוּ תַלְמִידָיו לְפַנּוֹת מִטָּתוֹ⁵⁶⁰ וְאַחַר־כָּךְ לְפַנּוֹת אֶת־הַכֵּלִים, אָמַר לָהֶם: בָּנַי, פַּנּוּ אֶת־הַכֵּלִים וְאַחַר־כָּךְ פַּנּוּ אֶת־מִטָּתִי, שֶׁמֻּבְטָח לָכֶם, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי בַבַּיִת אֵין הַבַּיִת נוֹפֵל. פִּנּוּ אֶת־הַכֵּלִים וְאַחַר־כָּךְ פִּנּוּאֶת־מִטָּתוֹ – וְנָפַל הַבָּיִת. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, וְכִי מֵאַחַר שֶׁצַּדִּיק גָּמוּר אַתָּה לָמָה עָלְתָה לְךָ כָךְ? אָמַר לָהֶם: בָּנַי, אֲנִי גָרַמְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ לְבֵית חָמִי וְהָיָה עִמִּי מַשּׂוֹי⁵⁶¹ שְׁלֹשָה חֲמוֹרִים, אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי מְגָדִים⁵⁶². בָּא עָנִי אֶחָד וְעָמַד לִי בַּדֶּרֶךְ וְאָמַר לִי: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי, אָמַרְתִּי לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶפְרֹק מִן הַחֲמוֹר. לֹא הִסְפַּקְתִּי לִפְרֹק מִן הַחֲמוֹר עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ. הָלַכְתִּי וְנָפַלְתִּי עַל פָּנָיו וְאָמַרְתִּי: עֵינַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל עֵינֶיךָ – יִסּוֹמוּ⁵⁶³; יָדַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל יָדֶיךָ – יִתְגַּדָּמוּ; רַגְלַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל רַגְלֶיךָ – יִתְקַטָּעוּ; וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתִּי עַד שֶׁאָמַרְתִּי: כָּל־גּוּפִי יְהֵא מָלֵא שְׁחִין. אָמְרוּ לוֹ: אוֹי לָנוּ שֶׁרְאִינוּךָ בְכָךְ! אָמַר לָהֶם: אוֹי לִי, אִם לֹא רְאִיתוּנִי בְכָךְ ⁵⁶⁴ (תענ' כא.).

קכז וּמִפְּנֵי מָה קָרְאוּ לוֹ “נַחוּם אִישׁ גַּם־זוֹ”? מִפְּנֵי שֶׁעַל כָּל־דָּבָר שֶׁהִגִּיעַ לוֹ הָיָה אוֹמֵר: “גַּם זוֹ לְטוֹבָה”. פַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל לְשַׁגֵּר דּוֹרוֹן⁵⁶⁵ לְקֵיסָר. אָמָרוּ: מִי יֵלֵךְ? – יֵלֵךְ נַחוּם אִיש גַּם־זוֹ, שֶׁמְּלֻמָּד בְּנִסִּים הוּא. שִׁגְּרוּ בְיָדוֹ מְלוֹא אַרְגָּז אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. הָלַךְ וְלָן בְּפֻנְדָּק. בַּלַּיְלָה עָמְדוּ בַעֲלֵי הַפֻּנְדָּק וּפָתְחוּ אֶת־הָאַרְגָּז וְנָטְלוּ כָל־מַה־שֶּׁבְּתוֹכוֹ וּמִלְאוּהוּ עָפָר. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְקֵיסָר, פָּתְחוּ אַרְגָּזוֹ וְרָאוּ שֶׁהוּא מָלֵא עָפָר. אָמַר הַמֶּלֶךְ: מְלַגְלְגִים עָלַי הַיְּהוּדִים. בִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ. אָמָר: גַּם זוֹ לְטוֹבָה! בָּא אֵלִיָּהוּ וְנִדְמָה לוֹ לְקֵיסָר כְּאֶחָד מִשֶּׁלָּהֶם⁵⁶⁶, אָמָר: שֶׁמָּא עָפָר זֶה מֵעֲפַר אַבְרָהָם אֲבִיהֶם הוּא; שֶׁכְּשֶׁהָיָה אַבְרָהָם זוֹרֵק עָפָר נַעֲשׂוּ חֲרָבוֹת, קַשִּׁין – נַעֲשׂוּ חִצִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: “יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ”⁵⁶⁷.

הָיְתָה מְדִינָה אַחַת שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל הַמֶּלֶךְ לְכָבְשָׁהּ, בָּדְקוּ בָהּ אֶת־הָעָפָר וּכְבָשׁוּהָ. הִכְנִיסוּהוּ לְגִנְזֵי הַמֶּלֶךְ וּמִלְאוּ אַרְגָּזוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְשִׁגְּרוּהוּ בְּכָבוֹד גָּדוֹל. בַּחֲזִירָתוֹ לָן בְּאוֹתוֹ פֻנְדָּק. אָמְרוּ לוֹ: מַה הֵבֵאתָ עִמְּךָ שֶׁעָשׂוּ לְךָ כָּבוֹד גָּדוֹל כָּל־כָּךְ? אָמַר לָהֶם: מַה־שֶּׁנָּטַלְתִּי מִכָּאן הֵבֵאתִי לְשָׁם. סָתְרוּ בֵיתָם וְהֵבִיאוּ עֲפָרוֹ לַמֶּלֶךְ. אָמְרוּ לוֹ: אוֹתוֹ הֶעָפָר שֶׁנִּתַּן לָךְ – מִשֶּׁלָּנוּ הָיָה. בְּדָקוּהוּ וְלֹא מָצְאוּ כָךְ, וַהֲרָגוּם (שם; סנה' קח, קט).

יז. רַ' טַרְפוֹן

קכח רַ' טַרְפוֹן אֲבִיהֶם שֶׁל כָּל־יִשְׂרָאֵל; רַבָּם שֶׁל כָּל־יִשְׂרָאֵל. (ירוש' יומא פ“א, ה”א; הור' פ“ג, ה”).

קכט רַ' טַרְפוֹן – גַּל שֶׁל אֱגוֹזִים, כֵּוָן שֶׁנּוֹטֵל אָדָם אֶחָד מֵהֶם כֻּלָּם מִתְקַשְׁקְשִׁים⁵⁶⁸ וּבָאִים זֶה עַל זֶה, כָּךְ הָיָה רַ' טַרְפוֹן דּוֹמֶה: בְּשָׁעָה שֶׁתַּלְמִיד חָכָם נִכְנַס אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: “שְׁנֵה לִי” – מֵבִיא לוֹ מִקְרָא וּמִשְׁנָה, מִדְרַשׁ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת; כֵּוָן שֶׁיָּצָא מִלְּפָנָיו הָיָה יוֹצֵא מְלֵא בְרָכָה וָטוֹב (אדר"נ יח).

קל בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אָדָם אוֹמֵר דָּבָר מְתֻקָּן לְִפְנֵי רַ' טַרְפוֹן הָיָה אוֹמֵר: “כַּפְתֹּר וָפֶרַח!”⁵⁶⁹ וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר דָּבָר שֶׁל בַּטָּלָה הָיָה [רַ' טַרְפוֹן] אוֹמֵר: “לֹא־יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם”⁵⁷⁰ (ב"ר צא).

קלא מַעֲשֶׂה בְרַ' טַרְפוֹן שֶׁיָּרַד וְאָכַל קְצִיעוֹת⁵⁷¹ מִפַּרְדֵּס שֶׁלּוֹ. בָּא הָאָרִיס ⁵⁷²וּמְצָאוֹ וְלֹא הִכִּירוֹ. אָמָר: “זֶהוּ שֶׁגּוֹנֵב מֵעֲנָבַי כָּל־הַשָּׁנָה!” – הִתְחִיל חוֹבְטוֹ בְּמַקֵּל וְהוֹרִידוֹ לְשַׂק וּטְעָנוֹ⁵⁷³ לְטַבְּעוֹ בַנָּהָר. כְּשֶׁרָאָה רַ' טַרְפוֹן אֶת־עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה אָמַר לוֹ: בְּחַיֶּיךָ⁵⁷⁴, לֵךְ וֶאֱמֹר בְּבֵיתוֹ שֶׁל טַרְפוֹן: “הָכִינוּ לוֹ תַּכְרִיכִים”… כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ הָאִישׁ נִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו וְתָלַש שְׂעָרוֹ וְהָיָה צוֹעֵק וּבוֹכֶה: רַבִּי, מְחַל לִי! אָמַר לוֹ: יָבוֹא עָלָי⁵⁷⁵, אִם לֹא עַל כָּל־מַקֵּל וּמַקֵּל שֶׁיָּרַד עָלַי הָיִיתִי מוֹחֵל לְךָ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

אָמְרוּ מִשׁוּם רַ' חֲנַנְיָה בֶן־גַּמְלִיאֵל: כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק נִצְטַעֵר עַל דָּבָר זֶה; אָמָר: אוֹי לִי שֶׁנִּשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה⁵⁷⁶! (ירוש' שביעית ד; כלה ב‘; נדר’ סב.).

קלב אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' טַרְפוֹן, שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל וְלֹא הָיָה נוֹתֵן מַתָּנוֹת רַבּוֹת לַעֲנִיִּים. פַּעַם אַחַת מְצָאוֹ רַ' עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁאֶקַּח לְךָ עִיר אַחַת אוֹ שְׁתָּיִם. אָמַר לוֹ: הֵן. מִיָּד עָמַד רַ' טַרְפוֹן וְנָתַן לוֹ אַרְבָּעָה אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב. נְטָלָם רַ' עֲקִיבָא וְחִלְּקָם לְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים עֲנִיִּים. לְיָמִים מְצָאוֹ רַ' טַרְפוֹן, אָמַר לוֹ: הֵיכָן הָעֲיָרוֹת שֶׁלָּקַחְתָּ לִּי? תְּפָסוֹ בְיָדוֹ וְהוֹלִיכוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְהֵבִיא תִינוֹק וּבְיָדוֹ סֵפֶר תְּהִלִּים, וְהָיָה קוֹרֵא וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְפָסוּק זֶה: “פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד”⁵⁷⁷. אָמַר לוֹ: זוֹהִי הָעִיר שֶׁלָּקַחְתִּי לָךְ. עָמַד רַ' טַרְפוֹן וּנְשָׁקוֹ, וְאָמַר לוֹ: “רַבִּי, אַלּוּפִי, רַבִּי בְּחָכְמָה וְאַלּוּפִי בְּדֶרֶךְ אָרֶץ” – וְהוֹסִיף לוֹ מָמוֹן לְבַזְבֵּז ⁵⁷⁸ (כלה).

קלג אִמּוֹ שֶׁל רַ' טַרְפוֹן יָרְדָה לְטַיֵּל לְתוֹךְ חֲצֵרָהּ בְּשַׁבָּת וְנִפְסַק קוֹרְדַקְיוֹס⁵⁷⁹ שֶׁלָּהּ. הָלַךְ רַ' טַרְפוֹן וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו תַּחַת פַּרְסוֹתֶיהָ⁵⁸⁰ וְהָיְתָה מְהַלֶּכֶת עֲלֵיהֶן עַד שֶׁהִגִּיעָה לְמִטָּתָהּ. פַּעַם אַחַת חָלָהוְנִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ. אָמְרָה לָהֶם: הִתְפַּלְּלוּ עַל טַרְפוֹן בְּנִי, שֶׁהוּא נוֹהֵג בִּי כָבוֹד יוֹתֵר מִדָּי. אָמְרוּ לָהּ: מֶה עָשָׂה לָךְ? סִפְּרָה לָהֶם אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. אָמְרוּ לָהּ: אֲפִלּוּ עוֹשֶׂה כֵּן אֶלֶף אֲלָפִים⁵⁸¹, עֲדַיִן לַחֲצִי כָבוֹד שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה לֹא הִגִּיעַ. (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

קלד מַעֲשֶׂה בְרַ' טַרְפוֹן שֶׁיָּשַׁב וְשָׁנָה לַתַּלְמִידִים וְעָבְרָה כַלָּה לְפָנָיו⁵⁸². צִוָּה עָלֶיהָ וְהִכְנִיסָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְאָמַר לְאִמּוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ: רַחֲצוּהָ וְסוּכוּהָ וְקַשְּׁטוּהָ וְרַקְּדוּ לְפָנֶיהָ עַד שֶׁתֵּלֵךְ לְבֵית־בַּעְלָהּ. ⁵⁸³ (אדר"נ מא).

קלה מַעֲשֶׂה בְרַ' טַרְפוֹן שֶׁלֹּא בָא אֶמֶשׁ⁵⁸⁴ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. לְשַׁחֲרִית מְצָאוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה לֹא בָאתָ אֶמֶשׁ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ? אָמַר לוֹ: עֲבוֹדָה עָבָדְתִּי⁵⁸⁵. אָמַר לוֹ: כָּל־דְּבָרֶיךָ אֵינָם אֶלָּא דִבְרֵי תֵמַהּ, וְכִי עֲבוֹדָה בִּזְמַן הַזֶּה מִנָּיִן? אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “עֲבֹדַת מַתָּנָה⁵⁸⁶ אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם”⁵⁸⁷ אֲכִילַת תְּרוּמָה בִגְבוּלִין⁵⁸⁸ כַּעֲבוֹדַת בֵּית־הַמִקְדָּשׁ (פס' עב, עג).

קלו מַעֲשֶׂה בְרַ' טַרְפוֹן שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ. מְצָאוֹ זָקֵן אֶחָד, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה בְּרִיּוֹת מְרַנְּנוֹת⁵⁸⁹ אַחֲרֶיךָ, וַהֲלֹא כָל־דְּרָכֶיךָ אֱמֶת וְיָשָׁר הֵם? אֶלָּא שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל תְּרוּמָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מִכָּל־אָדָם. אָמַר רַ' טַרְפוֹן: אֲקַפַּח אֶת־בָּנָי⁵⁹⁰, אִם לֹא הֲלָכָה בְיָדִי מֵרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי, שֶׁאָמַר לִי: מֻתָּר אַתָּה לְקַבֵּל תְּרוּמָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מִכָּל־אָדָם, עַכְשָׁו [שֶׁהַבְּרִיּוֹת] מְרַנְּנוֹת אַחֲרַי, גּוֹזֵר אֲנִי עָלַי שֶׁאֵינִי מְקַבֵּל תְּרוּמָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מִכָּל אָדָם, אֶלָּא אִם כֵּן יֶשׁ־לוֹ בְתוֹכָהּ רְבִיעִית קֹדֶשׁ ⁵⁹¹ (תוס' חג' פ"ג).

קלז “וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת”⁵⁹² – תְּמִימִין וְלֹא בַעֲלֵי־מוּמִין, דִּבְרֵי רַ' עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַ' טַרְפוֹן: אֲקַפַּח אֶת־בָּנָי, אִם לֹא רָאִיתִי אֲחִי־אִמִּי חִגֵּר בְּאַחַת מֵרַגְלָיו עוֹמֵד בַּעֲזָרָה וַחֲצוֹצְרָתוֹ בְיָדוֹ וְתוֹקֵעַ. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: רַבִּי, שֶׁמָּא לֹא רָאִיתָ אֶלָּא בִשְׁעַת “הַקְהֵל”⁵⁹³, וַאֲנִי אוֹמֵר בִּשְׁעַת קָרְבָּן. אָמַר לוֹ רַ' טַרְפוֹן: אֲקַפַּח אֶת־בָּנָי, שֶׁלֹּא הִטִּיתָ יָמִין וּשְׂמֹאל; אֲנִי הוּא שֶׁרָאִיתִי אֶת־הַמַּעֲשֶׂה וְשָׁכַחְתִּי, וְלֹא הָיָה לִי לְפָרֵשׁ, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ וּמַסְכִּים⁵⁹⁴ לַשְּׁמוּעָה – הָא, כָּל־הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כְּפוֹרֵשׁ מֵחַיָּיו (ירוש', יומא פ“א, ה”א).

קלח בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה אוֹמֵר⁵⁹⁵ [אֶת־הַשֵּׁם] בְּקוֹל גָּבוֹהַּ. מִשֶּׁרַבּוּ הַפְּרוּצִים⁵⁹⁶ הָיָה אוֹמְרוֹ בְּקוֹל נָמוֹךְ. אָמַר רַ' טַרְפוֹן: עוֹמֵד הָיִיתִי בֵּין אַחַי הַכֹּהֲנִים בְּשׁוּרָה וְהִטִּיתִי אָזְנַי כְּלַפֵּי כֹהֵן־גָּדוֹל וּשְׁמַעְתִּיו מַבְלִיעוֹ⁵⁹⁷ בִּנְעִימַת הַכֹּהֲנִים.

וְאָמַר רַ' טַרְפוֹן: פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי וְנָפַלְתִּי עַל פָּנָי. (ירוש/ יומא פ“ג, הז; קה”ר ג).

יח. רַ' עֲקִיבָא

קלט אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם”⁵⁹⁸? מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ⁵⁹⁹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו, דּוֹר דּוֹר וַחֲכָמָיו. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְדוֹרוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא שָׂמַח בְּתוֹרָתוֹ וְנִתְעַצֵּב בְּמִיתָתוֹ, אָמָר: “וְלִי מַה־יָּקְרוּ רֵעֶיךָ, אֵל”⁶⁰⁰ (סנהד' לח:).

קמ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה משֶׁה לַמָּרוֹם מְצָאוֹ לְהַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיּוֹשֵׁב וְקוֹשֵׁר כְּתָרִים⁶⁰¹ לְאוֹתִיּוֹת. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מִי מְעַכֵּב עַל יָדֶיךָ⁶⁰²? אָמַר לוֹ: אָדָם אֶחָד יֵשׁ, שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּסוֹף כַּמָּה דוֹרוֹת, וַעֲקִיבָא בֶן־יוֹסֵף שְׁמוֹ, שֶׁעָתִיד לִדְרוֹשׁ עַל כָּל־קוֹץ וָקוֹץ⁶⁰³ תִּלֵּי־תִלִּים⁶⁰⁴ שֶׁל הֲלָכוֹת. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הַרְאֵהוּ לִי. אָמַר לוֹ: חֲזֹר לַאֲחוֹרֶיךָ. הָלַךְ וְיָשַׁב בְּסוֹף שְׁמֹנֶה שׁוּרוֹת⁶⁰⁵ – וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה הֵם אוֹמְרִים. תָּשַׁשׁ⁶⁰⁶ כֹּחוֹ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְדָבָר אֶחָד, אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לָהֶם: הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי – נִתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ. חָזַר וּבָא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, יֶשׁ־לְךָ אָדָם כָּזֶה וְאַתָּה נוֹתֵן תּוֹרָה עַל יָדִי! אָמַר לוֹ: שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְמַחֲשָׁבָה לְפָנָי. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הֶרְאֵיתַנִי תוֹרָתוֹ, הַרְאֵנִי שְׂכָרוֹ. אָמַר לוֹ: חֲזֹר לַאֲחוֹרֶיךָ. חָזַר לַאֲחוֹרָיו וְרָאָה שֶׁשּׁוֹקְלִין בְּשָׂרוֹ בְּמָקוּלִין⁶⁰⁷. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, זוֹ תוֹרָה וְזֶה שְׂכָרָה! אָמַר לוֹ: שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְמַחֲשָׁבָה לְפָנָי (מנח' כט:).

קמא רַ' עֲקִיבָא הָיָה רוֹעֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלָמַד אַרְבָּעִים שָׁנָה וּפִרְנֵס אֶת־יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה (ספרי וזה"ב).

קמב מִי הֵם אֲבוֹת הָעוֹלָם? רַ' יִשְׁמָעֵאל וְרַ' עֲקִיבָא (ירוש' ר“ה פ”א, ה"א).

קמג אִלּוּ לֹא עָמַד שָׁפָן⁶⁰⁸ בִּשְׁעָתוֹ וְעֶזְרָא בִּשְׁעָתוֹ וְרַ' עֲקִיבָא בִּשְׁעָתוֹ לֹא הָיְתָה תוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת מִיִּשְׂרָאֵל? (ספרי עקב).

קמד מִשֶּׁמֵּת יוֹסֵי בֶן־יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵף בֶּן־יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם בָּטְלוּ הָאַשְׁכּוֹלוֹת⁶⁰⁹, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵין־אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל, בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי ⁶¹⁰”. וְלֹא עָמַד אֶשְׁכּוֹל עַד שֶׁעָמַד רַ' עֲקִיבָא. (ירוש' סוטה פ“ט, ה”י).

קמה רַ' עֲקִיבָא רוֹעֶה שֶׁל כַּלְבָּא־שָׂבוּעַ הָיָה. רָאֲתָה רָחֵל בִּתּוֹ שֶׁל כַּלְבָּא־שָׂבוּעַ שֶׁהוּא צָנוּעַ וּמְעֻלֶּה, אָמְרָה לוֹ: אִם אֶתְקַדֵּשׁ לְךָ תֵּלֵךְ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ? אָמַר לָהּ: הֵן. נִתְקַדְּשָׁה לוֹ בְּצִנְעָא⁶¹¹. שָׁמַע כַּלְבָּא־שָׂבוּעַ וְהוֹצִיאָהּ מִבֵּיתוֹ וְהִדִּירָהּ הֲנָאָה מִכָּל־נְכָסָיו. הָלְכָה וְנִשֵּׂאת לְרַ' עֲקִיבָא. בִּימוֹת הַחֹרֶף הָיוּ יְשֵׁנִים בְּמַתְבֵּן⁶¹², הָיָה מְלַקֵּט תֶּבֶן מִתּוֹךְ שַׂעֲרוֹתֶיהָ. אָמַר לָהּ: אִלְמָלֵי הָיָה בְיָדִי הָיִיתִי נוֹתֵן לָךְ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב⁶¹³. בָּא אֵלִיָּהוּ וְנִדְמָה לָהֶם כְּבֶן־אָדָם וְקָרָא עַל הַפֶּתַח וְאָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי קְצָת תֶּבֶן, שֶׁאִשְׁתִּי יָלְדָה וְאֵין לִי בַּמֶּה לְהַשְׁכִּיבָהּ. אָמַר רַ' עֲקִיבָא לְאִשְׁתּוֹ: רְאִי אָדָם זֶה, שֶׁאֲפִלּוּ תֶבֶן אֵין לוֹ. אָמְרָה לוֹ: לֵךְ וּלְמַד בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. הָלַךְ וְיָשַׁב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ לִפְנֵי רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ.

לְסוֹף שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָמַד וְחָזַר לְבֵיתוֹ וְהֵבִיא עִמּוֹ שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף תַּלְמִידִים. יָצְאוּ הַכֹּל לִקְרָאתוֹ. שָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ וְיָצְאָה אַף הִיא לִקְרָאתוֹ. אָמְרוּ לָהּ הַשְּׁכֵנוֹת: שַׁאֲלִי לָךְ בְּגָדִים וְלִבְשִׁי וְהִתְכַּסִּי. אָמְרָה לָהֶן: “יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ”^{614 615}. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֶצְלוֹ נָפְלָה עַל פָּנֶיהָ וְהָיְתָה מְנַשֶּׁקֶת רַגְלָיו. דְּחָפוּהָ תַלְמִידָיו. אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּהָ, שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם – שֶׁלָּהּ הוּא.

שָׁמַע אָבִיהָ שֶׁאָדָם גָּדוֹל בָּא לָעִיר. אָמָר: אֵלֵךְ אֶצְלוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיַּתִּיר נִדְרִי⁶¹⁶. בָּא אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: אִלְמָלֵי יָדַעְתָּ שֶׁיְהֵא [בַעְלָהּ] אָדָם גָּדוֹל הָיִיתָ מַדִּירָהּ? אָמַר לוֹ: אֲפִלּוּ פֶרֶק אֶחָד, אֲפִלּוּ הֲלָכָה אֶחָת⁶¹⁷. אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא. נָפַל עַל פָּנָיו וּנְשָׁקוֹ לְרַ' עֲקִיבָא עַל רַגְלָיו וְנָתַן לוֹ חֲצִי מָמוֹנוֹ. (כתוב' סב, סג; נדר' נ).

קמו מֶה־הָיְתָה תְּחִלָּתוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא? אָמָרוּ: בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה וְלֹא שָׁנָה כְלוּם. פַּעַם אַחַת הָיָה עוֹמֵד עַל פִּי הַבְּאֵר בְּלֹד, אָמָר: מִי חָקַק⁶¹⁸ אֶבֶן זוֹ? אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, אִי־אַתָּה קוֹרֵא “אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם”⁶¹⁹ – הַמַּיִם, שֶׁנּוֹפְלִים עָלֶיהָ תָּדִיר⁶²⁰ בְּכָל־יוֹם. אָמַר רַ' עֲקִיבָא: וְכִי לִבִּי קָשֶׁה מֵהָאָבֶן? אֵלֵךְ וְאֶלְמַד פָּרָשָׁה אַחַת מִן הַתּוֹרָה. הָלַךְ לוֹ אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר וְהִתְחִיל קוֹרֵא בְלוּחַ הוּא וּבְנוֹ. אָחַז רַ' עֲקִיבָא בְּרֹאשׁ הַלּוּחַ וּבְנוֹ בְּרֹאשׁ הַלּוּחַ. כָּתַב לוֹ אָלֶף־בֵּית – וּלְמָדָהּ, אָלֶף־תָּיו – וּלְמָדָהּ, תּוֹרַת כֹּהֲנִים – וּלְמָדָהּ. הָיָה לוֹמֵד וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁלָּמַד כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ.

הָלַךְ וְיָשַׁב לִפְנֵי רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר לָהֶם: רַבּוֹתָי, פִּתְחוּ לִי טַעַם מִשְׁנָה. כֵּוָן שֶׁאָמְרוּ לוֹ הֲלָכָה אַחַת, הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְהָיָה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וְאוֹמֵר: אָלֶף זֶה לָמָּה נִכְתָּב? בֵּית זֶה לָמָּה נִכְתָּב? דָּבָר זֶה לָמָּה נֶאֱמָר? חָזַר וּשְׁאָלָם וְהֶעֱמִידָם בִּדְבָרִים⁶²¹.

כָּל־אוֹתָן הַשָּׁנִים עָשָׂה רַ' עֲקִיבָא אֵצֶל רַ' אֱלִיעֶזֶר וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בּוֹ⁶²². [כְּשֶׁהֵשִׁיב] לְפָנָיו רַ' עֲקִיבָא תְּשׁוּבָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה⁶²³, אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְרַ' אֱלִיעֶזֶר: “הֲלֹא זֶה הָעָם אֲשֶׁר־מָאַסְתָּה בּוֹ – צֵא־נָא עַתָּה וְהִלָּחֶם בּוֹ”⁶²⁴.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר⁶²⁵ אוֹמֵר: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְסַתָּת⁶²⁶ שֶׁהָיָה מְסַתֵּת בֶּהָרִים. פַּעַם אַחַת נָטַל קַרְדֻּמּוֹ בְּיָדוֹ וְהָלַךְ וְיָשַׁב עַל הָהָר, וְהָיָהמַכֶּה מִמֶּנּוּ צְרוֹרוֹת דַּקִּים. בָּאוּ בְנֵי־אָדָם וְאָמְרוּ לוֹ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? אָמַר לָהֶם: הֲרֵי אֲנִי עוֹקֵר [אֶת־הָהָר] וּמְטִילוֹ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן. אָמְרוּ לוֹ: וְיָכוֹל אָתָּה? אָמַר לָהֶם: הֵן. הָיָה מְסַתֵּת וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל סֶלַע גָּדוֹל⁶²⁷. נָתַן תַּחְתָּיו⁶²⁸ צִפֹּרֶן שֶׁל בַּרְזֶל, סְתָרוֹ וַעֲקָרוֹ וֶהֱטִילוֹ אֶל הַיַּרְדֵּן, רָאָה אַחֵר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, נָתַן תַּחְתָּיו צִפֹּרֶן שֶׁל בַּרְזֶל וֶהֱטִילוֹ אֶל הַיַּרְדֵּן וְאָמַר לוֹ: אֵין זֶה מְקוֹמְךָ אֶלָּא זֶה. כָּךְ עָשָׂה לָהֶם רַ' עֲקִיבָא לְרַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ⁶²⁹, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדוֹ הָפַךְ מִשֹּׁרֶשׁ הָרִים, בַּצּוּרוֹת יְאֹרִים בִּקֵּעַ וְכָל־יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ”⁶³⁰.

בְּכָל־יוֹם וָיוֹם הָיָה רַ' עֲקִיבָא מֵבִיא חֲבִילָה⁶³¹ שֶׁל עֵצִים, חֶצְיָהּ – מוֹכֵר וּמִתְפַּרְנֵס⁶³² וְחֶצְיָהּ – מִתְקַשֵּׁט⁶³³ בָּהּ. עָמְדוּ עָלָיו שְׁכֵנָיו וְאָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, אִבַּדְתָּנוּ בֶעָשָׁן⁶³⁴; מְכֹר אוֹתָם לָנוּ וְטוֹל שֶׁמֶן בִּדְמֵיהֶם וּשְׁנֵה לְאוֹר הַנֵּר. אָמַר לָהֶם: הַרְבֵּה סִפּוּקִים אֲנִי מִסְתַּפֵּק בָּהֶם: אֶחָד, שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה בָהֶם, וְאֶחָד, שֶׁאֲנִי מִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּם, וְאֶחָד, שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִישׁוֹן עֲלֵיהֶם.

אָמְרוּ: לֹא נִפְטַר רַ' עֲקִיבָא מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁהָיוּ לוֹ שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב וְעַד שֶׁעָלָה לְמִטָּתוֹ בְּסֻלָּמוֹת שֶׁל זָהָב. הָיְתָה אִשְׁתּוֹ יוֹצְאָה בְקַרְדּוּטִין וּבְעִיר שֶׁל־זָהָב⁶³⁵. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, בִּיַּשְׁתָּנוּ⁶³⁶ מִמַּה־שֶּׁעָשִׂיתָ לָהּ. אָמַר לָהֶם: הַרְבֵּה צַעַר נִצְטַעֲרָה עִמִּי בַּתּוֹרָה (אדר“ג ו: נו”ב הוצ"ש).

קמז מַעֲשֶׂה בְרַ' עֲקִיבָא שֶׁעָשָׂה לְאִשְׁתּוֹ עִיר־שֶׁל־זָהָב⁶³⁷. רָאֲתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְנִתְקַנְּאָה בָהּ. בָּאָה וְאָמְרָה לְבַעְלָהּ. אָמַר לָהּ: וְכִי כָךְ הָיִית עוֹשָׂה לִי אַתְּ כְּמוֹ שֶׁזּוֹ עָשְׂתָה לוֹ, שֶׁהָיְתָה מוֹכֶרֶת מִקְלְעוֹת⁶³⁸ רֹאשָׁהּ וְנוֹתֶנֶת לוֹ וְהוּא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה? (ירוש' שבת פ“ו, ה”א).

קמח שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' עֲקִיבָא: כְּשֶׁהָיִיתִי עַם־הָאָרֶץ אָמַרְתִּי מִי יִתֶּן לִי תַלְמִיד־חָכָם וַאֲנַשְּׁכֶנּוּ כַּחֲמוֹר. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, אֱמֹר כְּכָלֶב. אָמַר לָהֶם: זֶה נוֹשֵׁךְ וְשׁוֹבֵר עֶצֶם, וְזֶה נוֹשֵׁךְ וְאֵינוֹ שׁוֹבֵר עָצֶם (פסח' מט:).

קמט אָמַר רַ' יוֹחָנָן בֶּן־נוּרִי: מֵעִידְנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהַרְבֵּה פְעָמִים לָקָה עֲקִיבָא עַל יָדִי, שֶׁהָיִיתִי קוֹבֵל⁶³⁹ עָלָיו לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּיַבְנֶה, וְיוֹדֵעַ אֲנִי בוֹ שֶׁהוֹסִיף בִּי אַהֲבָה, לְקַיֵּם מַה־שֶּׁנֶאֱמַר: “הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ”⁶⁴⁰ (ערכ' טז:; ע"י; ספרי דברים).

קנ פַּעַם אַחַת שָׁהָה רַ' עֲקִיבָא לָבוֹא לְבֵית־הַמִדְרָשׁ. בָּא וְיָשַׁב לוֹ מִבַּחוּץ. נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה, אָמָרוּ: הֲלָכָה מִבַּחוּץ. חָזְרָה וְנִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה, אָמְרוּ: עֲקִיבָא מִבַּחוּץ. פִּנּוּ לוֹ מָקוֹם. בָּא וְיָשַׁב לוֹ לִפְנֵי רַגְלָיו שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר (שהש"ר א).

קנא רַ' עֲקִיבָא – אוֹצָר בָּלוּס⁶⁴¹. לְמָה רַ' עֲקִיבָא דוֹמֶה? לְפוֹעֵל שֶׁנָּטַל קֻפָּתוֹ וְיָצָא לַשָּׂדֶה. מָצָא חִטִּים – מַנִּיחַ בָּהּ, מָצָא שְׂעֹרִים – מַנִּיחַ בָּהּ, כֻּסְּמִין – מַנִּיחַ בָּהּ, פּוֹלִין – מַנִּיחַ בָּהּ, עֲדָשִׁים – מַנִּיחַ בָּהּ. כֵּוָן שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ מְבָרֵר חִטִּים בִּפְנֵי עַצְמָן, שְׂעֹרִים בִּפְנֵי עַצְמָן, כֻּסְּמִין בִּפְנֵי עַצְמָן, פּוֹלִין בִּפְנֵי עַצְמָן, עֲדָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן. כָּךְ עָשָׂה רַ' עֲקִיבָא, וְעָשָׂה כָל־הַתּוֹרָה טַבָּעוֹת־טַבָּעוֹת ⁶⁴² (אדר"נ יח).

קנב אָמַר רַ' יוֹנָה: נֶאֱמַר: “לָכֵן אֲחַלֶּק־לוֹ בָרַבִּים וְאֶת־עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל”⁶⁴³ – זֶה רַ' עֲקִיבָא, שֶׁהִתְקִין מִדְרַשׁ⁶⁴⁴ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵלּוּ אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקֵּנוּ, אֶלָּא מַה־תִּקֵּן זֶה? כְּלָלוֹת וּפְרָטוֹת (ירוש' שק' פ“ה, ה”א).

קנג מַעֲשֶׂה בְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה לְתַלְמִידָיו וְנִזְכַּר לוֹ מַה־שֶּׁעָשָׂה בְיַלְדוּתוֹ⁶⁴⁵, אָמַר: מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי, שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת בַּשּׁוּק (אדר"נ כא).

קנד אָמַר לוֹ רַ' טַרְפוֹן [לְרַ' עֲקִיבָא]: עֲקִיבָא, כָּל־הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כְּפוֹרֵשׁ מִן הַחַיִּים.

עוֹד אָמַר לוֹ רַ' טַרְפוֹן: עֲקִיבָא, עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְתַעֲלֻמָה יֹצִא אוֹר”⁶⁴⁶ – דְּבָרִים הַמְסֻתָּרִים מִבְּנֵי אָדָם הוֹצִיאָם רַ' עֲקִיבָא לְאוֹרָה (קיד' ס“ו:; אדר”נ ו).

קנה בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: כָּל־חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹמִים עָלַי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, חוּץ מִן הַקֵּרֵחַ הַזֶּה⁶⁴⁷ (בכור' נח.).

קנו וּכְבָר נִשְׁאֲלָה הֲלָכָה [אַחַת בְּפָרָה אֲדֻמָּה] לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנָה⁶⁴⁸ זְקֵנִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה, וְטִהֲרוּ אֶת־בְּשָׂרָהּ. וְהוּא אֶחָד מִן הַדְּבָרִים, שֶׁהָיָה רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי דָּן בּוֹ לִפְנֵי רַ' עֲקִיבָא, וְסִלְּקוֹ⁶⁴⁹ רַ' עֲקִיבָא, וְאַחַר־כָּךְ מָצָא לוֹ תְּשׁוּבָה⁶⁵⁰. אָמַר לוֹ: מָה אֲנִי לַחֲזוֹר⁶⁵¹? אָמַר לוֹ: לֹא לְכָל־אָדָם אֶלָּא לָךְ, שֶׁאַתָּה יוֹסִי הַגְּלִילִי, [וְהֵשִׁיב לוֹ תְּשׁוּבָה].

אָמַר רַ' טַרְפוֹן: “רָאִיתִי אֶת־הָאַיִל מְנַגֵּחַ יָמָּה וְצָפוֹנָה וְנֶגְבָּה וְכָל־חַיּוֹת לֹא־יַעַמְדוּ לְפָנָיו וְאֵין מַצִּיל מִיָּדוֹ וְעָשָׂה כִרְצֹנוֹ וְהִגְדִּיל”⁶⁵² – זֶה רַ' עֲקִיבָא; "וַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין וְהִנֵּה צְפִיר־הָעִזִּים בָּא מִן־הַמַּעֲרָב עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וְאֵין נוֹגֵעַ בָּאָרֶץ וְהַצָפִיר קֶרֶן חָזוּת בֵּין עֵינָיו. וַיָּבֹא עַד־הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם… וַיָּרָץ אֵלָיו בַּחֲמַת כֹּחוֹ… וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו וַיַּךְ אֶת־הָאַיִל וַיְשַׁבֵּר אֶת־שְׁתֵּי קְרָנָיו וְלֹא־הָיָה כֹחַ בָּאַיִל לַעֲמֹד לְפָנָיו וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ וְלֹא־הָיָה מַצִּיל לָאַיִל מִיָּדוֹ,⁶⁵³ – זֶה יוֹסֵי הַגְּלִילִי (ספרי חקת; ילק"ש חקת).

קנז שָׁנִינוּ, אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' עֲקִיבָא: מִיָּמָיו לֹא אָמַר “הִגִּיעָה עֵת לַעֲמֹד” בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, חוּץ מֵעַרְבֵי פְסָחִים וְעֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּרִים. בְּעַרְבֵי פְסָחִים – בִּשְׁבִיל תִּנוֹקוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִישָׁנוּ⁶⁵⁴, וְעֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּרִים – כְּדֵי שֶׁיַּאֲכִילוּ אֶת־בְּנֵיהֶם. (פסח' קט.).

קנח כְּשֶׁהָיָה רַ' שִׁמְעוֹן בְּנוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא חוֹלֶה לֹא בִטֵּל בֵּית־מִדְרָשׁוֹ, אֶלָּא פְקָדוֹ⁶⁵⁵ בְּיַד שְׁלוּחוֹ. בָּא הָרִאשׁוֹן וְאָמַר לוֹ: נִטְעַן⁶⁵⁶. אָמַר לָהֶם⁶⁵⁷: שְׁאָלוּ⁶⁵⁸. עַד שֶׁבָּא הַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ: הִכְבִּיד⁶⁵⁹ – הֶחֱזִירָם לְתַלְמוּד־תּוֹרָה; בָּא הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר לוֹ: גּוֹסֵס⁶⁶⁰. אָמַר לָהֶם: שְׁאָלוּ. בָּא הָרְבִיעִי וְאָמַר לוֹ: הִשְׁלִים⁶⁶¹. עָמַד וְחָלַץ תְּפִלָּיו וְקָרַע בְּגָדָיו וְאָמַר לָהֶם: עַד כָּאן הָיִינוּ חַיָּבִים בַּתּוֹרָה; מִכָּאן וְאֵילַךְ אָנוּ חַיִָּבִים בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל מֵת.

נִתְקַבְּצוּ קָהָל גָּדוֹל לִקְבּוֹר אֶת־בְּנוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא וְהִסְפִּידוּהוּ הֶסְפֵּד גָּדוֹל. בִּשְׁעַת פְּטִירָתָם עָמַד רַ' עֲקִיבָא עַל סַפְסָל גָּדוֹל וְאָמַר: אַחֵינוּ בֵית יִשְׂרָאֵל, שְׁמָעוּ! אֲפִלּוּ בְּנִי חָתָן⁶⁶² – מְנֻחָם אֲנִי, בִּשְׁבִיל כָּבוֹד שֶׁעֲשִׂיתֶם. לֹא שֶׁאֲנִי חָכָם – יֶשׁ כָּאן חֲכָמִים מִמֶּנִּי; לֹא שֶׁאֲנִי עָשִׁיר – יֵשׁ עֲשִׁירִים מִמֶּנִּי; אַנְשֵׁי דָרוֹם מַכִּירִים אֶת־רַ' עֲקִיבָא – אַנְשֵׁי גָלִיל מֵאַיִן מַכִּירִים? הָאֲנָשִׁים מַכִּירִים אֶת־רַ' עֲקִיבָא – הַנָּשִׁים וְהַטַּף מֵאַיִן מַכִּירִים? אִם בִּשְׁבִיל עֲקִיבָא בָּאתֶם – כַּמָּה עֲקִיבָא בַּשּׁוּק! אֶלָּא יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא נִצְטַעַרְתֶּם וּבָאתֶם אֶלָּא לְשֵׁם מִצְוָה וְלִכְבוֹד תּוֹרָה, וְכָךְ אֲמַרְתֶּם: “תּוֹרַת אֱלֹהָיו בְּלִבּוֹ”⁶⁶³; כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁשְּׂכַרְכֶם כָּפוּל. מְנֻחָם אָנִי – לְכוּ לְבֵיתְכֶם לְשָׁלוֹם (שמח' ה; מו“ק כא: ע”י).

קנט רַ' עֲקִיבָא הָיָה יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה בְּשַׁבָּת. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לִמַּדְתָּנוּ “וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג”! אָמַר לָהֶם: זֶה עֹנֶג שֶׁלִּי (שבה“ל עפ”י מד').

קס מַעֲשֶׂה בְרַ' עֲקִיבָא שֶׁקָּרָא לוֹ הַחַזָּן בָּרַבִּים לַעֲמֹד וְלִקְרוֹת בַּתּוֹרָה וְלֹא עָמָד. אַחַר שֶׁנִּפְטְרוּ מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת הִתְחִיל מְפַיֵּס לַתַּלְמִידִים. אָמַר לָהֶם: יָבוֹא עָלָי⁶⁶⁴, אִם מֵרוּחַ גַּסָּה לֹא עָמַדְתִּי וְקָרָאתִי בַתּוֹרָה! אָמְרוּ לוֹ: וְלָמָּה לֹא עָמַד רַבִּי? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִתְקַנְתִּי אֶת־עַצְמִי⁶⁶⁵. כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כָךְ הִתְחִילוּ תְמֵהִים עַל מַה־שֶּׁאָמַר רַ' עֲקִיבָא (תנח' יתרו).

קסא שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יְהוּדָה: כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא: כְּשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר הָיָה מְקַצֵּר וְעוֹלֶה⁶⁶⁶, מִפְּנֵי טֹרַח צִבּוּר; וּכְשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ – אָדָם מַנִּיחוֹ בְּזָוִית זוֹ וּמוֹצְאוֹ בְּזָוִית אַחֶרֶת. וְכָל־כָּךְ לָמָּה? מִפְּנֵי כְרִיעוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹת (בר' לא.).

קסב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס⁶⁶⁷, וְאֵלּוּ הֵם: בֶּן־עַזַּאי וּבֶן־זוֹמָא, אַחֵר וְרַ' עֲקִיבָא. אָמַר לָהֶם רַ' עֲקִיבָא: כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִים⁶⁶⁸ אֵצֶל אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר, אַל תֹּאמְרוּ: מַיִם, מָיִם! מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא־יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי”⁶⁶⁹. בֶּן־עַזַּאי הֵצִיץ וָמֵת, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו”⁶⁷⁰. בֶּן־זוֹמָא הֵצִיץ⁶⁷¹ וְנִפְגַּע⁶⁷², עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָ פֶּן־תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאֹתוֹ”⁶⁷³. אַחֵר קִצֵּץ בִּנְטִיעוֹת⁶⁷⁴. רַ' עֲקִיבָא יָצָא בְשָׁלוֹם (חג' יד:).

קסג רַ' עֲקִיבָא עָלָה בְשָׁלוֹם וְיָרַד בְּשָׁלוֹם; וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה”⁶⁷⁵. וְאַף רַ' עֲקִיבָא בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לְדָחֳפוֹ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַנִּיחוּ לוֹ לְזָקֵן זֶה, שֶׁרָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְבוֹדִי (שם טו:; ע"י).

קסד אָמָרוּ: שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף זוּגוֹת תַּלְמִידִים הָיו לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא מִגַּבַּת עַד אַנְטִיפְרַס, וְכֻלָּם מֵתוּ בְחַיָּיו וּבְפֶרֶק אֶחָד, בֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָבוֹד זֶה בָזֶה. וְהָיָה הָעוֹלָם שָׁמֵם, עַד שֶׁבָּא רַ' עֲקִיבָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם וְלִמֵּד תּוֹרָה לְרַ' מֵאִיר וְרַ' יְהוּדָה וְרַ' יוֹסֵי וְרַ' שִמְעוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ. אָמַר לָהֶם: רִאשׁוֹנִים לֹא מֵתוּ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה עֵינָם צָרָה בַּתּוֹרָה זֶה לָזֶה – תְּנוּ דַעְתְּכֶם שֶׁלֹּא תַעֲשׂוּ כְמַעֲשֵׂיהֶם. עָמְדוּ וּמִלְאוּ כָל־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה (יבמ' סב:; ב“ר סא; קה”ר יא).

––––––––

קסה אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּסְּפִינָה, וְרָאִיתִי סְפִינָה אַחַת שֶׁנִּשְׁבָּרָה, וְהָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁבָּהּ, וּמִי הוּא? רַ' עֲקִיבָא. וּכְשֶׁעָלִיתִי בַיַּבָּשָׁה, בָּא וְיָשַׁב וְדָן לְפָנַי בַּהֲלָכָה. אָמַרְתִּי לוֹ: מִי הֶעֱלֶךָ? אָמַר לִי: דַּף שֶׁל סְפִינָה נִזְדַּמֵּן לִי, וְכָל־גַּל וְגַל שֶׁבָּא עָלַי נִעְנַעְתִּי לוֹ רֹאשִׁי (יבמ' קכא.).

קסו פַּעַם אַחַת הָיָה רַ' עֲקִיבָא מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ. הִגִּיעַ לְמָקוֹם אֶחָד, בִּקֵּשׁ אַכְסַנְיָא וְלֹא נָתְנוּ לוֹ. אָמָר: “כָּל־מַה־שֶּׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַכֹּל לְטוֹבָה”. הָלַךְ וְלָן בַּשָּׂדֶה. וְהָיוּ עִמּוֹ חֲמוֹר וְתַרְנְגֹל⁶⁷⁶ וָנֵר. בָּא אַרְיֵה וְאָכַל אֶת־הַחֲמוֹר; בָּא חָתוּל וְאָכַל אֶת־הַתַּרְנְגֹל; בָּא רוּחַ וְכִבָּה אֶת־הַנֵּר, אָמָר: “כָּל־מַה־ שֶּׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַכֹּל לְטוֹבָה”. בּוֹ בַלַּיְלָה בָּאוּ גְיָסוֹת⁶⁷⁷ וְשָׁבוּ אֶת־בְּנֵי הָעִיר. אָמַר רַ' עֲקִיבָא: וְלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם⁶⁷⁸: “כָּל־מַה־שֶּׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַכֹּל לְטוֹבָה”! (בר' ס: ).

קסז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שִׁבְעָה דְבָרִים צִוָּה רַ' עֲקִיבָא אֶת־יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ: בְּנִי, אַל תֵּשֵׁב בְּגָבְהָהּ שֶׁל עִיר⁶⁷⁹ וְתִשְׁנֶה, וְאַל תָּדוּר בְּעִיר שֶׁרָאשֶׁיהָ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים⁶⁸⁰, וְאַל תִּכָּנֵס לְבֵיתְךָ פִּתְאֹם, כָּל־שֶׁכֵּן לְבֵית חֲבֵרֶךָ, וְאַל תִּמְנַע מַנְעָלִים⁶⁸¹ מֵרַגְלֶיךָ; הַשְׁכֵּם וֶאֱכֹל בַּקַּיִץ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַחֹרֶף מִפְּנֵי הַצִּנָּה; וַעֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת; וֶהֱוֵי מִשְׁתַּדֵּל⁶⁸² עִם אָדָם שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ (פסח' קיב.).

קסח מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַ' עֲקִיבָא שֶׁחָלָה, וְלֹא נִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ, וְנִכְנַס רַ' עֲקִיבָא לְבַקְּרוֹ; וּבִשְּׁבִיל שֶׁכִּבֵּד וְרִבֵּץ⁶⁸³ לְפָנָיו חָיָה. אָמַר לוֹ: רַבִּי, הֶחֱיִיתָנִי!

יָצָא רַ' עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: כָּל־מִי שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּר אֶת־הַחוֹלֶה כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים (נדר' מ; ע"י).

קסט אָמַר רַ' עֲקִיבָא: כָּךְ הָיְתָה תְחִלַּת תַּשְׁמִישִׁי לִפְנֵי חֲכָמִים: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּמָצָאתִי מֵת מִצְוָה⁶⁸⁴ וְנִטַּפַּלְתִּי בוֹ בְּאַרְבַּעַת מִיל עַד שֶׁהֲבֵאתִיו לִמְקוֹם הַקְּבָרוֹת וּקְבַרְתִּיו. וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַ' אֱלִיעֶזֶר וְאֵצֶל רַ' יְהוֹשֻׁעַ אָמַרְתִּי לָהֶם אֶת־הַדָּבָר, אָמְרוּ לִי: עַל כָּל־פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהָיִיתָ פוֹסֵעַ מַעֲלִין עָלֶיךָ כְּאִלּוּ שָׁפַכְתָּ דָמִים⁶⁸⁵. אָמָרְתִּי: אִם בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְכַּוַּנְתִּי לִזְכּוֹת – נִתְחַיַּבְתִּי, בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּנְתִּי לִזְכּוֹת – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא זַזְתִּי מִלְּשַׁמֵּשׁ חֲכָמִים.

הוּא הָיָה אוֹמֵר מִי שֶׁלֹּא שִׁמֵּשׁ חֲכָמִים חַיָּב מִיתָה. (ירוש' נזיר פ“ז, ה”א; שמח' ד)

קע מִשִּׁשָּׁה דְבָרִים נִתְעַשֵּׁר רַ' עֲקִיבָא:

מִשֶּׁל כַּלְבָּא־שָׂבוּעַ.

וּמִן אַיִל⁶⁸⁶ שֶׁל סְפִינָה, שֶׁכָּל סְפִינָה הָיוּ עוֹשִׂים לָהּ מִין אָיִל. פַּעַם אַחַת שְׁכֵחוּהוּ עַל שְׂפַת הַיָּם. בָּא הוּא וּמְצָאוֹ.

וּמִן תֵּבָה – שֶׁפַּעַם אַחַת נָתַן אַרְבָּעָה זוּזִים לְסַפָּנִים. אָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ לִי כְּלוּם, וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא תֵבָה עַל שְׂפַת הַיָּם, וֶהֱבִיאוּהָ לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: יַעֲשֶׂה רַבֵּנוּ עָלֶיהָ⁶⁸⁷, וְנִמְצָא שֶׁהִיא מְלֵאָה דִינָרִין, שֶׁפַּעַם אַחַת טָבְעָה סְפִינָה שֶׁל לִסְטִים וְכָל־מָמוֹנָם הָיָה מֻנָּח בְּאוֹתָהּ תֵּבָה, וְעַכְשָׁו נִמְצָאָה.

וּמִן מַטְרוֹנָה⁶⁸⁸ אֶחָת – שֶׁפַּעַם אַחַת הֻצְרְכוּ חֲכָמִים מָמוֹן הַרְבֵּה לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. וְשִׁגְּרוּ אֶת־רַ' עֲקִיבָא אֵצֶל מַטְרוֹנָה אַחַת וְלָוָה מִמֶּנָּה מָמוֹן גָּדוֹל וְקָבַע לָהּ זְמַן־פֵּרָעוֹן⁶⁸⁹. אָמְרָה לוֹ: מִי יְהֵא עָרֵב לִי בַּדָּבָר, שֶׁתִּפְרַע⁶⁹⁰ לִי בִּזְמַנּוֹ? אָמַר לָהּ: מִי שֶׁתִּרְצִי. אָמְרָה לוֹ: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְהַיָּם, שֶׁהָיָה בֵיתָהּ עַל שְׂפַת הַיָּם. אָמַר לָהּ רַ' עֲקִיבָא: יְהֵא כָךְ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמָן חָלָה רַ' עֲקִיבָא וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהָבִיא הַמָּמוֹן. יָצְאָה אוֹתָהּ מַטְרוֹנָה עַל שְׂפַת הַיָּם וְאָמְרָה: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרַ' עֲקִיבָא חוֹלֶה, וְאֵין בְּיָדוֹ לִפְרוֹעַ חוֹבִי, רְאֵה שֶׁאַתָּה וְהַיָּם עֲרֵבִים בַּדָּבָר. מִיָּד הִכְנִיס הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוּחַ שְׁטוּת בְּלִבָּהּ שֶׁל בַּת קֵיסָר וְנִכְנְסָה לְבֵית־גְּנָזָיו וְנָטְלָה קַרְטָלִית⁶⁹¹ מְלֵאָה אֲבָנִים טוֹבוֹת וְדִינְרֵי זָהָב וְזָרְקָה לְתוֹךְ הַיָּם וּפְלָטָהּ הַיָּם עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ מַטְרוֹנָה וּנְטָלַתָּה. לְיָמִים נִתְרַפֵּא רַ' עֲקִיבָא וּבָא לוֹ אֵצֶל אוֹתָהּ מַטְרוֹנָה וּמְעוֹתָיו בְּיָדוֹ. אָמְרָה לוֹ: יְהִי הַכֹּל שֶׁלָּךְ, שֶׁחָזַרְתִּי אֵצֶל הֶעָרֵב וְהוּא פָרַע כָּל־הַחוֹב, וְהֵילָךְ⁶⁹² מַה־שֶּׁנָּתַן לִי יוֹתֵר. נָתְנָה לוֹ מַתָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וּפְטָרַתּוּ לְשָׁלוֹם.

וּמֵאִשְׁתּוֹ שֶׁל טוֹרְנוֹסְרוּפוֹס – שֶׁהָיָה טוֹרְנוֹסְרוּפוֹס מְפַטְפֵּט כְּנֶגֶד רַ' עֲקִיבָא, וְרַ' עֲקִיבָא מְקַפְּחוֹ בְּמִקְרָאוֹת בִּפְנֵי קֵיסָר וּמְקַנְתְּרוֹ⁶⁹³ בִדְבָרִים. פַּעַם אַחַת בָּא לְבֵיתוֹ וּפָנָיו זוֹעֲפִים. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מִפְּנֵי־מָה פָּנֶיךָ זוֹעֲפִים? אָמַר לָהּ: מִפְּנֵי רַ' עֲקִיבָא שֶׁמְּקַנְתֵּר אוֹתִי בְּכָל־יוֹם בִּדְבָרִים. אָמְרָה לוֹ: תֶּן־לִי רְשׁוּת וַאֲנִי אַכְשִׁילֶנּוּ, שֶׁהָיְתָה יְפַת־תֹּאַר בְּיוֹתֵר. נָתַן רְשׁוּת וְנִתְקַשְּׁטָה וְהָלְכָה לָהּ אֵצֶל רַ' עֲקִיבָא. כְּשֶׁרָאָה רַ' עֲקִיבָא אוֹתָהּ רָק, שָׂחַק וּבָכָה. אָמְרָה לוֹ: מָה הֵם שְׁלֹשָה דְבָרִים הַלָּלוּ? אָמַר לָהּ: שְׁנַיִם אֲפָרֵשׁ⁶⁹⁴, שְׁלִישִׁי לֹא אֲפָרֵשׁ: רָקַקְתִּי – עַל שֶׁבָּאת מִטִּפָּה סְרוּחָה, בָּכִיתִי – עַל יֹפִי זֶה שֶׁיִּבְלֶה בָאָרֶץ, – וּמַה שֶׁשָּׂחַק לֹא פֵרַשׁ. וְהוּא שָׂחַק, שֶׁצָּפָה בְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידָה לְהִתְגַּיֵּר וּלְהִנָּשֵׂא לוֹ⁶⁹⁵. אָמְרָה לוֹ: כְּלוּם יֵשׁ תְּשׁוּבָה? אָמַר לָהּ: הֵן. הָלְכָה וְנִתְגַּיְּרָה, וְנִשֵּׂאת לוֹ, וְהִכְנִיסָה לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה.

וּמִן קְטִיעַ בַּר שָׁלוֹם – שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְנִדּוֹן לְמִיתָה וְאָמָר: כָּל־נְכָסַי לְרַ' עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו (ע“ז י: נדר' ג': ברש”י ור"ן).

קעא מַעֲשֶׂה בְטוֹרְנוֹסְרוּפוֹס שֶׁשָּׁאַל אֶת־רַ' עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: לָמָּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָנוּ, שֶׁכָּתַב: “וְאֶת־עֵשָׂו שָׂנֵאתִי”⁶⁹⁶? אָמַר לוֹ: לְמָחָר אֲנִי מְשִׁיבֶךָ. לְמָחָר אָמַר לוֹ: רַ' עֲקִיבָא, מֶה חָלַמְתָּ זֶה הַלַּיְלָה וּמָה רָאִיתָ⁶⁹⁷? אָמַר לוֹ: הַלַּיְלָה [רָאִיתִי] בַחֲלוֹמִי שְׁנֵי כְלָבִים, אֶחָד שְׁמוֹ רוּפוּס וְאֶחָד שְׁמוֹ רוּפִינָא. מִיָּד כָּעָס, אָמַר לוֹ: לֹא קָרָאתָ שֵׁם כְּלָבֶיךָ אֶלָּא עַל שְׁמִי וְשֵׁם אִשְׁתִּי – נִתְחַיַּבְתָּ הֲרִיגָה לַמַּלְכוּת! אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: וּמַה־בֵּינְךָ לְבֵינֵיהֶם? אַתָּה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְהֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים; אַתָּה פָרֶה וְרָבֶה וְהֵם פָּרִים וְרָבִים; אַתָּה מֵת וְהֵם מֵתִים; וְעַל שֶׁקָּרָאתִי שְׁמָם בְּשִׁמְךָ כָּעָסְתָּ; וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ, מֵמִית וּמְחַיֶּה, וְאַתָּה נוֹטֵל עֵץ וְקוֹרֵא אוֹתוֹ אֱלֹהִים כִּשְׁמוֹ – לֹא כָל־שֶׁכֵּן שֶׁיְהֵא שׂוֹנֵא לָכֶם, הֱוֵי – “וְאֶת־עֵשָׂו שָׂנֵאתִי” (תנח' תרומה).

קעב רַ' עֲקִיבָא כְּשֶׁהָלַךְ לְאָרֶץ⁶⁹⁸, שִׁגֵּר⁶⁹⁹ לוֹ הַשִּׁלְטוֹן שְׁתֵּי נָשִׁים יָפוֹת. רְחָצוּן וְסָכוּן וְקִשְּׁטוּן כְּכַלּוֹת־חֲתָנִים, וְהָיוּ מִתְנַפְּלוֹת עָלָיו כָּל הַלָּיְלָה; זֹאת אוֹמֶרֶת: חֲזֹר אֶצְלִי, וְזֹאת אוֹמֶרֶת: חֲזֹר אֶצְלִי. הָיָה יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶן וּמְרַקֵּק, וְלֹא פָנָה אֲלֵיהֶן. הָלְכוּ לָהֶן וְהִקְבִּילוּ⁷⁰⁰ לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹן, וְאָמְרוּ לוֹ: שֹׁוֶה לָנוּ הַמָּוֶת⁷⁰¹ מִשֶּׁתִּתְּנֵנוּ לָאִישׁ הַזֶּה. שָׁלַח וְקָרָא לוֹ. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה לֹא עָשִׂיתָ עִם הַנָּשִׁים הַלָּלוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי־אָדָם עוֹשִׂים לְנָשִׁים – לֹא יָפוֹת הֵן? לֹא בְנוֹת־אָדָם כְּמוֹתְךָ הֵן? מִי שֶׁבָּרָא אוֹתְךָ לֹא בָרָא אוֹתָן? אָמַר לוֹ: מָה אֶעֱשֶׂה, רֵיחָן בָּא אֵלַי כִּבְשַׂר נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּשְׁרָצִים (אדר"ג טז).

קעג רַ' עֲקִיבָא הָיָה מִתְלוֹצֵץ בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה⁷⁰². פַּעַם אַחַת נִדְמָה לוֹ הַשָּׂטָן כְּאִשָּׁה בְּרֹאשׁ הַדֶּקֶל⁷⁰³. תָּפַס בַּדֶּקֶל וְהִתְחִיל מְטַפֵּס וְעוֹלֶה⁷⁰⁴. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי הַדֶּקֶל – הִנִּיחוֹ [יִצְרוֹ]⁷⁰⁵; אָמַר לוֹ: אִלְמָלֵא הִכְרִיזוּ⁷⁰⁶ עָלֶיךָ בָּרָקִיעַ: הִזָּהֲרוּ בְּרַ' עֲקִיבָא וּבְתוֹרָתוֹ – עָשִׂיתִי דָמֶיךָ שְׁתֵּי מָעִין⁷⁰⁷ (קיד' פא.).

––––––––

קעד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֱשֶׂה בְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים וְהָיָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ הַגַּרְסִי מְשָׁרְתוֹ. בְּכָל־יוֹם וָיוֹם הָיוּ מַכְנִיסִין לוֹ מַיִם בְּמִדָּה. יוֹם אֶחָד מְצָאוֹ שׁוֹמֵר בֵּית־הָאֲסוּרִים, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה הַיּוֹם מֵימֶיךָ מְרֻבִּים? – שֶׁמָּא לַחְתּוֹר בֵּית־הָאֲסוּרִים אַתָּה צָרִיךְ? שָׁפַךְ חֶצְיָם וְהִנִּיחַ חֶצְיָם. כְּשֶׁבָּא אֵצֶל רַ' עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: יְהוֹשֻׁעַ, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁזָּקֵן אֲנִי וְחַיַּי תְּלוּיִים בְּחַיֶּיךָ⁷⁰⁸. סָח לוֹ כָּל־אוֹתוֹ הַמְאֹרָע⁷⁰⁹. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי מַיִם שֶׁאֶטֹּל יָדָי⁷¹⁰. אָמַר: לִשְׁתּוֹת אֵין מַגִּיעִים⁷¹¹ – לִטּוֹל יָדַיִם מַגִּיעִים? אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה? מוּטָב שֶׁאָמוּת מִיתַת עַצְמִי וְלֹא אֶעֱבֹר עַל דַּעַת חֲבֵרָי⁷¹².

אָמָרוּ: לֹא טָעַם כְּלוּם עַד שֶׁהֵבִיא לוֹ מַיִם וְנָטַל יָדָיו. וּכְשֶׁשָּמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, אָמְרוּ: מָה בְּזִקְנוּתוֹ כָךְ – בְּיַלְדוּתוֹ עַל־אַחַת־כַּמָּה וְכַמָּה; וּמָה בְּבֵית־הָאֲסוּרִים כָּךְ – בְּבֵיתוֹ עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה (עיר' כא:; ע"י).

קעה רַ' יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר עָשָׂה עַצְמוֹ רוֹכֵל⁷¹³, עָבַר לִפְנֵי בֵית־הָאֲסוּרִים שֶׁל רַ' עֲקִיבָא וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: מִי מְבַקֵּשׁ מְחָטִים? מִי מְבַקֵּשׁ צִנּוֹרִים⁷¹⁴? חָלְצָה בֵינוֹ לְבֵינָהּ מַהוּ⁷¹⁵? הֵצִיץ לוֹ רַ' עֲקִיבָא מִן הַחַלּוֹן, אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ כּוֹשִׁין⁷¹⁶? יֶשׁ־לְךָ… כָּשֵׁר⁷¹⁷! (ירוש' יבמ' פי“ב, ה”ה).

קעו רַ' עֲקִיבָא הָיָה עוֹמֵד וְנִדּוֹן לִפְנֵי טוֹרְנוֹסְרוּפוֹס, וְהָיָה שָׁם יְהוֹשֻׁעַ הַגַּרְסִי עוֹמֵד בִּתְפִלָּה עִמּוֹ. יָרַד עָנָן וְהִקִּיפָן. אָמָר: דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁלֹּא יָרַד עָנָן וְהִקִּיף אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשָּׁמַע תְּפִלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה”⁷¹⁸ (איכ"ר ג).

קעז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת, שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה. בָּא פַּפּוֹס בֶּן־יְהוּדָה וּמְצָאוֹ לְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיָה מַקְהִיל קְהִלּוֹת בְּרַבִּים וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, אִי־אַתָּה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי מַלְכוּת? אָמַר לוֹ: אַתָּה פַּפּוֹס, שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיךָ חָכָם אָתָּה – אִי־אַתָּה אֶלָּא טִפֵּשׁ! אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְשׁוּעָל, שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְרָאָה דָגִים שֶׁהָיוּ רָצִים לְכָאן וּלְכָאן, אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי־מָה אַתֶּם בּוֹרְחִים? אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי הָרְשָׁתוֹת וְהַמִּכְמוֹרוֹת שֶׁמְּבִיאִין עָלֵינוּ בְּנֵי אָדָם. אָמַר לָהֶם: רְצוֹנְכֶם שֶׁתַּעֲלוּ לַיַּבָּשָה וְנָדוּר אֲנִי וְאַתֶּם, כְּדֶרֶךְ שֶׁדָּרוּ אֲבוֹתַי וַאֲבוֹתֵיכֶם? אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה הוּא, שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיךָ פִּקֵּחַ שֶׁבַּחַיּוֹת – אִי־אַתָּה אֶלָּא טִפֵּשׁ! וּמָה בִּמְקוֹם חַיּוּתֵנוּ⁷¹⁹ אָנוּ מִתְיָרְאִים, בִּמְקוֹם מִיתָתֵנוּ⁷²⁰ – לֹא כָל־שֶׁכֵּן. וְאַף אָנוּ כָּךְ: בִּזְמַן שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ: “כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ”⁷²¹ – אָנוּ מִתְיָרְאִים, אִם אָנוּ פוֹסְקִין מִדִּבְרֵי תוֹרָה – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה.

אָמָרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מֻעָטִים עַד שֶתְּפָסוּהוּ לְרַ' עֲקִיבָא וַחֲבָשׁוּהוּ בְּבִֵית־הָאֲסוּרִים, וְתָפְסוּ לְפַפּוֹס בֶּן־יְהוּדָה וַחֲבָשׁוּהוּ אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ: “פַּפּוֹס! מִי הֱבִיאֲךָ לְכָאן?” אָמַר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ, רַ' עֲקִיבָא, שֶׁנִּתְפַּסְתָּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, אוֹי לוֹ לְפַפּוֹס, שֶׁנִּתְפַּס עַל דְּבָרִים בְּטֵלִים!

בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת־רַ' עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה זְמַן קְרִיאַת־שְׁמַע הָיָה, וְהָיוּ סוֹרְקִין אֶת־בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וְהָיָה מִתְכַּוֵּן לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּנוּ! עַד כָּאן?⁷²² אָמַר לָהֶם:ל־יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל פָּסוּק זֶה: “וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ”⁷²³ – וַאֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת־נִשְׁמָתֶךָ; אָמָרְתִּי: מָתַי יָבֹא לְיָדִי וַאֲקַיְּמֶנּוּ! וְעַכְשָׁו שֶׁבָּא לְיָדִי – לֹא אֲקַיְּמֶנּוּ? הָיָה מַאֲרִיךְ בְּ“אֶחָד” עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּ“אֶחָד”. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: אַשְׁרֶיךָ, רַ' עֲקִיבָא, שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתְךָ בְּ“אֶחָד”; אָמְרוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, זוֹ תוֹרָה וְזֶה שְׂכָרָהּ? “מִמְתִים יָדְךָ, יְיָ, מִמְתִים מֵחֶלֶד”⁷²⁴. אָמַר לָהֶם: “חֶלְקָם בַּחַיִּים”⁷²⁵. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: אַשְׁרֶיךָ, רַ' עֲקִיבָא, שֶׁאַתָּה מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא! (בר' סא:; ע"י).

קעח כְּשֶׁהָיָה רַ' עֲקִיבָא חָבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים [וְהִגִּיעַ] עֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּרִים נִפְטַר מִמֶּנּוּ תַּלְמִידוֹ וּמְשַׁמְּשׁוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ הַגַּרְסִי וְהָלַך לְבֵיתוֹ. בָּא אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, וְעָמַד עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ. אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי! אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי וּמוֹרִי! אָמַר לוֹ: כְּלוּם אַתָּה צָרִיךְ⁷²⁶? אָמַר לוֹ: וּמִי אָתָּה? אָמַר לוֹ: כֹּהֵן אָנִי וּבָאתִי לוֹמַר לָךְ, שֶׁרַ' עֲקִיבָא מֵת בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. מִיָּד הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לְבֵית־הָאֲסוּרִים וּמָצְאוּ פֶתַח שַׁעַר בֵּית־הָאֲסוּרִים פָּתוּחַ וְשַׂר בֵּית־הַסֹּהַר יָשֵׁן וְכָל־הָאֲסוּרִים יְשֵׁנִים. הִשְׁכִּיבוּ אֶת־רַ' עֲקִיבָא עַל הַמִּטָּה וְיָצָאוּ. מִיָּד נִטְפַּל אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, וּנְטָלוֹ עַל כְּתֵפָיו. כְּשֶׁרָאָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ כָּךְ, אָמַר לוֹ לְאֵלִיָּהוּ: רַבִּי, וַהֲלֹא אֶמֶשׁ אָמַרְתָּ לִּי, שֶׁכֹּהֵן אָתָּה, וְכֹהֵן אָסוּר לִטַּמֵּא בְּמֵת? אָמַר לוֹ: דַּיְּךָ, רַ' יְהוֹשֻׁעַ בְּנִי, חָס וְשָׁלוֹם, שֶאֵין טֻמְאָה בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים, וְאַף לֹא בְתַלְמִידֵיהֶם. וְהָיוּ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ כָּל־הַלָּיְלָה, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאַנְטִיפַטְרַס שֶׁל קַצְרָה⁷²⁷; כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם, עָלוּ שָׁלֹש מַעֲלוֹת וְיָרְדוּ שָׁלֹש מַעֲלוֹת, וְנִפְתְּחָה מְעָרָה לִפְנֵיהֶם, וְרָאוּ שָׁם כִּסֵּא וְסַפְסָל וְשֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה, וְהִשְׁכִּיבוּ אֶת־רַ' עֲקִיבָא עַל הַמִּטָּה וְיָצָאוּ. וְכֵוָן שֶׁיָּצְאוּ, נִסְתְּמָה הַמְּעָרָה וְדָלַק הַנֵּר⁷²⁸ בַּמְּנוֹרָה. וּכְשֶׁרָאָה אֵלִיָּהוּ כָּךְ, פָּתַח וְאָמָר: אַשְׁרֵיכֶם צַדִּיקִים, וְאַשְׁרֵיכֶם עֲמֵלֵי תוֹרָה, וְאַשְׁרֵיכֶם יִרְאֵי־אֱלֹהִים, שֶׁגָּנוּז וְטָמוּן לָכֶם וּמְשֻׁמָּר לָכֶם מָקוֹם בְּגַן־עֵדֶן לְעָתִיד לָבוֹא! אַשְׁרֶיךָ, רַ' עֲקִיבָא, שֶׁנִּמְצָא לְךָ מְלוֹן־עֶרֶב בִּשְׁעַת מִיתָתֶךָ! (מדר' משליט; ילק"ש שם).

קעט מִשֶּׁמֵּת רַ' עֲקִיבָא בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה, בָּטְלוּ זְרוֹעֵי תוֹרָה וְנִסְתַּתְּמוּ מַעְיְנוֹת הַחָכְמָה (סוטה מט).

יט. עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת

קפ [כְּשֶׁגָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה עַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לֵהָרֵג, אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו לְרַ' יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן־גָּדוֹל]: עֲלֵה לָרָקִיעַ וַחֲקֹר אִם נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. עָמַד רַ' יִשְׁמָעֵאל וְטִהֵר אֶת־עַצְמוֹ וְנִתְעַטֵּף בְּטַלִּית וּתְפִלִּין וְהִזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ. מִיָּד נְשָׂאוֹ הָרוּחַ וְהֶעֱלָהוּ לָרָקִיעַ. פָּגַע בּוֹ גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ, אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא, יִשְׁמָעֵאל, שֶׁקּוֹנְךָ מִשְׁתַּבֵּחַ בְּךָ בְּכָל־יוֹם, שֶׁיֶּשׁ־לוֹ עֶבֶד בָּאָרֶץ שֶׁדּוֹמֶה לִקְלַסְתֵּר פָּנָיו⁷²⁹? אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא. אָמַר לוֹ: לָמָה עָלִיתָ לְכָאן? אָמַר לוֹ: עָלִיתִי לֵידַע אִם נֶחְתְּמָה הַגְּזֵרָה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמַר לוֹ גַּבְרִיאֵל: יִשְׁמָעֵאל בְּנִי, חַיֶּיךָ, כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד: עֲשָׂרָה חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל נִמְסְרוּ לַהֲרִיגָה בְּיַד הַמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל: לָמָּה? אָמַר לוֹ: עַל מְכִירַת יוֹסֵף; שֶׁמִּדַּת הַדִּין מְקַטְרֶגֶת בְּכָל־יוֹם לִפְנֵי כִסֵּא הַכָּבוֹד וְאוֹמֶרֶת: כְּלוּם כָּתַבְתָּ בְתוֹרָתְךָ אוֹת אַחַת לְבַטָּלָה? [אָמַרְתָּ “וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ… מוֹת יוּמָת”⁷³⁰] – וַהֲרֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים מָכְרוּ אֶת־יוֹסֵף וַעֲדַיִן לֹא נִפְרַעְתָּ מֵהֶם אוֹ מִזַּרְעָם; לְפִיכָךְ נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה עַל עֲשָׂרָה חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל: עַד עַתָּה לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פְּרִיעָה⁷³¹ בִּמְכִירַת יוֹסֵף אֶלָּא בָנוּ? אָמַר לוֹ גַּבְרִיאֵל: חַיֶּיךָ, יִשְׁמָעֵאל בְּנִי, מִיּוֹם שֶׁמָּכְרוּ הַשְּׁבָטִים אֶת־יוֹסֵף לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּדוֹר אֶחָד צַדִּיקִים וַחֲסִידִים כְּמוֹ הַשְּׁבָטִים אֶלָּא אַתֶּם, לְפִיכָךְ נִפְרָע מִכֶּם.

כֵּוָן שֶׁרָאָה סַמָּאֵל הָרָשָׁע⁷³² שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַחְתּוֹם אֶת־הַגְּזֵרָה שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְהָיָה מִתְפָּאֵר וְאוֹמֵר: נִצַּחְתִּי אֶת־מִיכָאֵל הַשָּׂר⁷³³! מִיָּד חָרָה אַפּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל סַמָּאֵל וְקָרָא לִמְטַטְרוֹן⁷³⁴ וְאָמַר לוֹ: כְּתוֹב וַחֲתוֹם – גָּפְרִית וְאֵשׁ עַל רוֹמִי הָרְשָׁעָה, עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל הַכֶּסֶף וְעַל הַזָּהָב וְעַל כָּל־מַה־שֶּׁלָּהֶם.

כְּשֶׁשָּׁמַע רַ' יִשְׁמָעֵאל כָּךְ – מִיָּד נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ בָּרָקִיעַ אָנֶה וָאָנָה, וְהָיָה רוֹאֶה מִזְבֵּחַ. – וּמָה אַתֶּם מַקְרִיבִים עָלָיו בְּכָל־יוֹם? אָמַר לוֹ: נְפָשׁוֹת שֶׁל צַדִּיקִים אָנוּ מַקְרִיבִים עָלָיו. – וּמִי מַקְרִיב אוֹתָן? אָמַר לוֹ: מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל.

מִיָּד יָרַד רַ' יִשְׁמָעֵאל לָאָרֶץ וְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרָיו, שֶׁכְּבָר נֶחְתְּמָה הַגְּזֵרָה, וְהָיוּ מִתְאוֹנְנִים בְּיָמִין עַל שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה קָשָׁה, וּשְׂמֵחִים בִּשְׂמֹאל עַל שֶׁשְּׁקָלָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּנֶגֶד הַשְּׁבָטִים.

*

תָּפְסוּ אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל וְרַ' יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן־גָּדוֹל לֵהָרֵג. הָיָה רַ' שִׁמְעוֹן בּוֹכֶה. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל: אַבְרֵךְ! בִּשְׁתֵּי פְסִיעוֹת אַתָּה נִתָּן בְּחֵיקָם שֶׁל צַדִּיקִים⁷³⁵ – וְאַתָּה בוֹכֶה! אָמַר לוֹ: לִבִּי יוֹצֵא, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ עַל מָה אֲנִי נֶהֱרָג. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל: מִיָּמֶיךָ בָּא אָדָם אֶצְלְךָ לְדִין אוֹ לִשְׁאֵלָה וְעִכַּבְתּוֹ עַד שֶׁתְּהֵא שׁוֹתֶה כוֹסְךָ וְנוֹעֵל סַנְדָּלְךָ, אוֹ עוֹטֵף טַלִּיתֶךָ? וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: “אִם־עַנֵּה תְעַנֶּה⁷³⁶”⁷³⁷ – אֶחָד עִנּוּי מְרֻבֶּה וְאֶחָד עִנּוּי מֻעָט. אָמַר לוֹ: נִחַמְתַּנִי, רַבִּי!

הָיוּ מִתְחַנְּנִים לָאִסְפַּקְלָטוֹר⁷³⁸, זֶה אָמָר: אֲנִי כֹהֵן גָּדוֹל בֶּן־כֹּהֵן גָּדוֹל מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הָרְגֵנִי תְחִלָּה וְאַל אֶרְאֶה בְּמִיתַת חֲבֵרִי; וְזֶה אָמָר: אֲנִי נָשִׂיא בֶן־נָשִׂיא מִזַּרְעוֹ שֶׁל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, הָרְגֵנִי תְחִלָּה וְאַל אֶרְאֶה בְּמִיתַת חֲבֵרִי. אָמַר לָהֶם: הַפִּילוּ גוֹרָלוֹת. נָפַל הַגּוֹרָל עַל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל. מִיָּד נָטַל הַחֶרֶב וְחָתַךְ אֶת־רֹאשׁוֹ. נְטָלוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל וְהִנִּיחוֹ בְחֵיקוֹ וְהָיָה בוֹכֶה וְצוֹעֵק: פֶּה קָדוֹשׁ, פֶּה נֶאֱמָן! פֶּה קָדוֹשׁ, פֶּה נֶאֱמָן! פֶּה שֶׁהוֹצִיא סַנְדַּלְכּוֹנִים⁷³⁹ וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת – מִי הִטְמִינְךָ בֶּעָפָר וּמִי מִלֵּא לְשׁוֹנְךָ עָפָר וָאֵפֶר! אֵי תוֹרָה וְאֵי שְׂכָרָהּ!…

עַד שֶׁהוּא בוֹכֶה נִשְׁקְפָה בִתּוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר בְּעַד הַחַלּוֹן וְרָאֲתָה יָפְיוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל, שֶׁהָיָה מִשִּׁבְעָה יָפִים שֶׁהָיוּ בָעוֹלָם וּפָנָיו דּוֹמִים לְמַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת. נִתְמַלְּאָה עָלָיו רַחֲמִים וְשָׁלְחָה לְאָבִיהָ: תֶּן־לִי בַקָּשָׁה אֶחָת. שָׁלַח לָהּ: בִּתִּי, כָּל־מַה־שֶּׁתֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה, חוּץ מֵרַ' יִשְׁמָעֵאל וַחֲבֵרָיו. שָׁלְחָה לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַחֲיֵהוּ. שָׁלַח לָהּ: כְּבָר נִשְׁבָּעְתִּי. שָׁלְחָה לוֹ: אִם כֵּן, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, צַוֵּה וְיַפְשִׁיטוּ קַרְקַפְלוֹ⁷⁴⁰ כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בִּמְקוֹם מַרְאָה⁷⁴¹. מִיָּד צִוָּה וְהִפְשִׁיטוּ אֶת־קַרְקַפְלוֹ. וְכֵוָן שֶׁהִגִּיעַ לִמְקוֹם תְּפִלִּין צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה וְנִזְדַּעְזְעוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ; צָעַק צְעָקָה שְׁנִיָּה וְנִזְדַּעְזַע כִּסֵּא הַכָּבוֹד. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: צַדִּיק כָּזֶה שֶׁהֶרְאֵיתָ לוֹ כָּל־גִּנְזֵי עוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְרָזֵי תַחְתּוֹנִים – יֵהָרֵג בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה כָזוֹ? זוֹ תוֹרָה וְזֶה שְׂכָרָהּ! אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוֹא: מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי? גְּזֵרָה הִיא וְאֵין מִי שֶׁיָּפֵר. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: אִם אֶשְׁמַע קוֹל אַחֵר אֶהְפֹךְ אֶת־כָּל־הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ! וּכְשֶׁשָּׁמַע רַ' יִשְׁמָעֵאל כָּךְ שָׁתָק… אָמַר לוֹ הַקֵּיסָר: עֲדַיִן אַתָּה בוֹטֵחַ בֵּאלֹהֶיךָ? אָמַר לוֹ: “הֵן־יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל”⁷⁴². מִיָּד יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

כְּשֶׁנֶּהֶרְגוּ רַ' שִׁמְעוֹן וְרַ' יִשְׁמָעֵאל בָּאָה הַשְּׁמוּעָה אֵצֶל רַ' עֲקִיבָא. עָמַד וְקָרַע בְּגָדָיו וְחָגַר שָׂק. אָמַר לָהֶם לְתַלְמִידָיו: הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לְפֻרְעָנוּת, שֶׁאִלּוּ טוֹבָה עֲתִידָה לָבוֹא עָלֵינוּ בְּדוֹרֵנוּ לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים אוֹתָהּ אֶלָּא רַ' שִׁמְעוֹן וְרַ' יִשְׁמָעֵאל⁷⁴³; וְעַכְשָׁו גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁפֻּרְעָנוּת גְּדוֹלָה עֲתִידָה לָבוֹא לָעוֹלָם, וּלְפִיכָךְ נִסְתַּלְּקוּ אֵלּוּ מִבֵּינֵינוּ, לְקַיֵּם מַה־שֶּׁנֶּאֱמַר: “הַצַּדִּיק אָבָד… כִּי־מִפְּנֵי הָרָעָה⁷⁴⁴ נֶאֱסַף הַצַּדִּיק”⁷⁴⁵.

*

וְאַחֲרָיו הוֹצִיאוּ אֶת־רַ' עֲקִיבָא בֶן־יוֹסֵף, דּוֹרֵשׁ כִּתְרֵי אוֹתִיּוֹת וּמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁנִּמְסְרָה לְמשֶׁה מִסִּינָי. וּכְשֶׁהוֹצִיאוּהוּ לַהֲרִיגָה בָּא מִכְתָּב לַקֵּיסָר שֶׁמֶּלֶךְ עֲרַבְיָא⁷⁴⁶ מִתְפַּשֵּׁט בְּאַרְצוֹ, נָחַץ⁷⁴⁷ לָלֶכֶת וְצִוָּה לַחְבֹּש אֶת־רַ' עֲקִיבָא בְּבֵית־הָאֲסוּרִים עַד שֶׁיָּשׁוּב מִן הַמִּלְחָמָה. וּכְשֶׁבָּא מִן הַמִּלְחָמָה צִוָּה לְהוֹצִיאוֹ וְסָרְקוּ אֶת־בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל. וּבְכָל־סְרִיקָה וּסְרִיקָה שֶׁהָיוּ סוֹרְקִים, הָיָה אוֹמֵר: “הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל־דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא”⁷⁴⁸. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: אַשְׁרֶיךָ, רַ' עֲקִיבָא, שֶׁהָיִיתָ צַדִּיק וְיָשָׁר וְיָצְאָה נִשְׁמָתְךָ בְּצַדִּיק וְיָשָׁר.

וּכְשֶׁנֶּהֱרַג רַ' עֲקִיבָא בָּאָה הַשְּׁמוּעָה אֵצֶל רַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן וְרַ' יְהוּדָה בֶן־בָּבָא. עָמְדוּ וְקָרְעוּ בִגְדֵיהֶם וְחָגְרוּ שַׂקִּים וְאָמָרוּ: אַחֵינוּ, שְׁמָעוּנוּ, לֹא נֶהֱרַג רַ' עֲקִיבָא אֶלָּא לְמוֹפֵת⁷⁴⁹.

*

וְאַחֲרָיו הוֹצִיאוּ אֶת־רַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן.

אָמְרוּ עָלָיו, עַל רַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן, שֶׁהָיָה נָעִים בִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּבְנֵי־אָדָם וּמֵעוֹלָם לֹא עָלְתָה קִלְלַת חֲבֵרוֹ עַל שְׂפָתוֹ, וּכְשֶׁגָּזַר הַקֵּיסָר בְּרוֹמִי שֶׁלֹּא לְלַמֵּד תּוֹרָה – עָמַד וְהִקְהִיל קְהִלּוֹת בְּרַבִּים וְהָיָה עוֹסֵק וְדוֹרֵשׁ בַּתּוֹרָה.

וּכְשֶׁחָלָה רַ' יוֹסֵי בֶן־קִסְמָא הָלַךְ רַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן אֶצְלוֹ לְבַקְּרוֹ. אָמַר לוֹ: חֲנִינָא אָחִי, אִי־אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֻמָּה זוֹ מִן הַשָּׁמַיִם הִמְלִיכוּהָ, שֶׁהֶחֱרִיבָה אֶת־בֵּיתוֹ וְשָׂרְפָה אֶת־הֵיכָלוֹ וְהָרְגָה אֶת־חֲסִידָיו וְאִבְּדָה אֶת־טוֹבָיו וַעֲדַיִן הִיא קַיָּמֶת – וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ, שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים וְסֵפֶר־תּוֹרָה מֻנָּח לְךָ בְּחֵיקֶךָ! אָמַר לוֹ: מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֵמוּ. אָמַר לוֹ:אֲנִי אוֹמֵר לְךָ דְּבָרִים שֶׁל טָעַם – וְאַתָּה אוֹמֵר “מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֵמוּ”! תְּמֵהַנִי, אִם לֹא יִשְׂרְפוּ אוֹתְךָ וְאֶת־סֵפֶר־תּוֹרָה בָּאֵשׁ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מָה אֲנִי לְחַיֵּי־עוֹלָם־הַבָּא? אָמַר לוֹ: כְּלוּם מַעֲשֶׂה בָּא לְיָדֶךָ⁷⁵⁰? אָמַר לוֹ: מָעוֹת שֶׁל פּוּרִים נִתְחַלְּפוּ לִי בְּמָעוֹת שֶׁל צְדָקָה וְחִלַּקְתִּין לָעֲנִיִּים⁷⁵¹. אָמַר לוֹ: אִם־כֵּן, מֵחֶלְקְךָ יְהֵא חֶלְקִי וּמִגּוֹרָלְךָ יְהֵא גוֹרָלִי.

אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מֻעָטִים עַד שֶׁנִּפְטַר רַ' יוֹסֵי בֶּן־קִסְמָא וְהָלְכוּ כָל־גְּדוֹלֵי רוֹמִי לְקִבְרוֹ וְהִסְפִּידוּהוּ הֶסְפֵּד גָּדוֹל. וּבַחֲזָרָתָם מְצָאוּהוּ לְרַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים וְסֵפֶר־תּוֹרָה מֻנָּח לוֹ בְּחֵיקוֹ. הֱבִיאוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי־מָה עָסַקְתָּ בַתּוֹרָה? אָמַר לָהֶם: “כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְיָ אֱלֹהָי”⁷⁵². מִיָּד גָּזְרוּ עָלָיו לִשְׂרֵפָה, וְעַל אִשְׁתּוֹ לַהֲרִיגָה, וְעַל בִּתּוֹ לֵישֵׁב בְּקֻבָּה שֶׁל זוֹנוֹת⁷⁵³.

[הוֹצִיאוּהוּ] וּכְרָכוּהוּ בְּסֵפֶר־תּוֹרָה וְהִקִּיפוּהוּ בַּחֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וְהִצִּיתוּ בָהֶן אֶת־הָאוּר, וְהֵבִיאוּ סְפוֹגִים שֶׁל צֶמֶר⁷⁵⁴ וּשְׁרָאוּם בְּמַיִם וְהִנִּיחוּם עַל לִבּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ מְהֵרָה אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ אַבָּא אֶרְאֲךָ בְּכָךְ אָמַר לָהּ אִלְמָלֵי אֲנִי נִשְׂרַפְתִּי לְבַדִּי הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה לִי, עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי נִשְׂרָף וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמִּי מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ עֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה הוּא יְבַקֵּשׁ עֶלְבּוֹנִי. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, מָה אַתָּה רוֹאֶה? אָמַר לָהֶם: גְּוִילִים נִשְׂרָפִים וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת. – אַף אַתָּה פְּתַח פִּיךָ וְתִכָּנֵס בְּךָ הָאֵשׁ. אָמַר לָהֶם: מוּטָב שְׁיִטְּלֶנָּה מִי שֶּׁנְּתָנָהּ וְאַל יַחְבֹּל הוּא בְּעַצְמוֹ. אָמַר לוֹ קֻסְטְנָרו‍ֹ: רַבִּי, אִם אֲנִי מַרְבֶּה עָלֶיךָ בְּשַׁלְהֶבֶת וְנוֹטֵל סְפו‍ֹגִים שֶׁל צֶמֶר מֵעַל לִבֶּךָ – אַתָּה מְבִיאֵנִי לְחַיֵּי עוֹלָם־הַבָּא? אָמַר לוֹ: הֵן. – הִשָּׁבַע־לִי. – נִשְׁבַּע לוֹ. מִיָּד הִרְבָּה עָלָיו בְּשַׁלְהֶבֶת וְנָטַל סְפוֹגִים שֶׁל צֶמֶר מֵעַל לִבּוֹ וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בִּמְהֵרָה. ⁷⁵⁵ אַף הוּא קָפַץ וְנָפַל לְתוֹךְ הָאוּר. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: רַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן וְקֻסְטְנָרוֹ⁷⁵⁶ מְזֻמָּנִים הֵם לְחַיֵּי עוֹלָם־הַבָּא.

[וְעַל זֶה] בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אֶחָת וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּכַמָּה שָׁנִים!

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁנִּתְפְּסוּ רַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פְּרָטָא, אָמַר לוֹ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פְּרָטָא לְרַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן: אַשְׁרֶיךָ, רַ' חֲנִינָא, שֶׁנִּתְפַּסְתָּ עַל דָּבָר אֶחָד, אוֹי לִי שֶׁנִּתְפַּסְתִּי עַל חֲמִשָּׁה דְבָרִים⁷⁵⁷. אָמַר לוֹ רַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן: אַשְׁרֶיךָ שֶׁנִּתְפַּסְתָּ עַל חֲמִשָּׁה דְבָרִים וְאַתָּה נִצּוֹל, אוֹי לִי שֶׁנִּתְפַּסְתִּי עַל דָּבָר אֶחָד וְאֵינִי נִצּוֹל; שֶׁאַתָּה עָסַקְתָּ בַתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת־חֲסָדִים – וַאֲנִי לֹא עָסַקְתִּי אֶלָּא בַתּוֹרָה בִּלְבָד.

הֵבִיאוּ לְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פְּרָטָא, אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי־מָה עָסַקְתָּ בַתּוֹרָה וּמִפְּנֵי־מָה גָנָבְתָּ? אָמַר לָהֶם: אִם סַיִף לֹא סֵפֶר⁷⁵⁸, וְאִם סֵפֶר לֹא סַיִף; וּמַה־זֶּה אֵין בִּי אַף זֶה אֵין בִּי. – וּמִפְּנֵי־מָה קָרְאוּ לְךָ רַבִּי? רַבָּם שֶׁל טַרְסִיִּים⁷⁵⁹ אָנִי.

הֵבִיאוּ לוֹ שְׁתֵּי פְקָעִיּוֹת⁷⁶⁰. אָמְרוּ לוֹ: אֵיזוֹ שֶׁל שְׁתִי וְאֵיזוֹ שֶׁל עֵרֶב? נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, בָּא זִבּוֹרָא⁷⁶¹ וְיָשַׁב עַל הָעֵרֶב וּבָאָה זִבּוֹרֶת⁷⁶² וְיָשְׁבָה עַל הַשֶּׁתִי. אָמַר לָהֶם: זוֹ שֶׁל שְׁתִי וְזוֹ שֶׁל עֵרֶב. – וּמִפְּנֵי־מָה לֹא בָאתָ לְבֵי־אֲבִידָן⁷⁶³? אָמַר לָהֶם: זָקֵן אָנִי, וּמִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא תִרְמְסוּנִי בְּרַגְלֵיכֶם. אָמָרוּ: וְעַד עַכְשָׁו כַּמָּה זְקֵנִים נִרְמָסוּ? נַעֲשָׂה נֵס וְנִרְמַס זָקֵן אֶחָד בְּאוֹתוֹ יוֹם. – וּמִפְּנֵי־מָה הוֹצֵאתָ עַבְדְּךָ לְחֵרוּת⁷⁶⁴? אָמַר לָהֶם: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. עָמַד אֶחָד מֵהֶם לְהָעִיד בּוֹ. בָּא אֵלִיָּהוּ וְנִדְמָה לוֹ כְּאֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי הַמַּלְכוּת. אָמַר לוֹ: הַנִּיחֵהוּ, מִשֶּׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס בְּכֻלָּם – אַף בָּזֶה יֵעָשֶׂה לוֹ נֵס, וְאַתָּה לֹא תֵרָאֶה אֶלָּא כְרָשָׁע. לֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ וְעָמַד לְהָעִיד. הָיְתָה כְתוּבָה אִגֶּרֶת מֵחֲשׁוּבֵי הָרוֹמִיִּים לִשְׁלוֹחַ לַקֵּיסָר, וּשְׁלָחוּהָ בְיָדָיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ⁷⁶⁵. בָּא אֵלִיָּהוּ וּזְרָקוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָא. הָלַךְ וְלֹא בָא [וְנִצַּל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן־פְּרָטָא].

*

וְאַחֲרָיו נֶהֱרַג רַ' יְהוּדָה בֶן־בָּבָא.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' יְהוּדָה בֶן־בָּבָא, שֶׁלֹּא טָעַם טַעַם שֵׁנָה אֶלָּא כִשְׁנַת סוּס, מִשְּׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה עַד שְׁמֹנִים שָׁנָה.

פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל־הַסּוֹמֵךְ⁷⁶⁶ יֵהָרֵג, וְכָל הַנִּסְמָךְ יֵהָרֵג, וְעִיר שֶׁסּוֹמְכִין בָּהּ תֵּחָרֵב, וּתְחוּמִים⁷⁶⁷ שֶׁסּוֹמְכִין בָּהֶם יֵעָקֵרוּ. מֶה עָשָׂה רַ' יְהוּדָה בֶן־בָּבָא? הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ בֵּין שְׁנֵי הָרִים גְּדוֹלִים וּבֵין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת וּבֵין שְׁנֵי תְחוּמֵי־שַׁבָּת⁷⁶⁸, בֵּין אוּשָׁא לִשְׁפַרְעָם, וְסָמַךְ שָׁם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים, וְאֵלּוּ הֵם: רַ' מֵאִיר וְרַ' יְהוּדָה וְרַ' שִׁמְעוֹן וְרַ' יוֹסֵי וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ. כֵּוָן שֶׁהִכִּירוּ בָהֶם אוֹיְבִים, אָמַר לָהֶם: בָּנַי, רוּצוּ! אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, וְאַתָּה מַה־תְּהֵא עָלֶיךָ? אָמַר לָהֶם: הֲרֵינִי מוּטָל לִפְנֵיהֶם כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין⁷⁶⁹.

אָמְרוּ: לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁנָּעֲצוּ בוֹ שְׁלֹש מֵאוֹת לוֹנְכִיּוֹת⁷⁷⁰ שֶׁל בַּרְזֶל וַעֲשָׂאוּהוּ לְגוּפוֹ כִּכְבָרָה.

וְאַחֲרָיו הוֹצִיאוּ רַ' יְהוּדָה בֶן־דָּמָא, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עֶרֶב שָׁבֻעוֹת הָיָה.

אָמַר לוֹ רַ' יְהוּדָה לַקֵּיסָר: חַיֶּיךָ, הַמְתֶּן לִי מְעַט עַדאֲקַיֵּם מִצְוַת עֲצֶרֶת⁷⁷¹ וַאֲקַדֵּשׁ, כְּדֵי לְשַׁבֵּחַ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת־הַתּוֹרָה. אָמַר לוֹ הַקֵּיסָר: עֲדַיִן אַתָּה בוֹטֵחַ בַּתּוֹרָה וּבֵאלֹהִים שֶׁנְּתָנָהּ? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: מַה־שְּׂכָרָהּ שֶׁל תּוֹרָתֶךָ? אָמַר לוֹ: עָלֶיהָ אָמַר דָּוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: “מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר־צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ”⁷⁷². אָמַר לוֹ הַקֵּיסָר: אֵין שׁוֹטִים בָּעוֹלָם כְּמוֹתְכֶם, שֶׁכּוֹפְרִים בֵּאלֹהִים חַיִּים, וְאוֹי לְךָ וְאוֹי לְבָשְׁתְּךָ כְּשֶׁתִּרְאֶה אוֹתָנוּ בְּאוֹר הַחַיִּים וְאַתָּה תֵרֵד שְׁאוֹל תַּחְתִּית.

מִיָּד חָרָה אַפּוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר וְצִוָּה לְקָשְׁרוֹ בְּשַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ בִּזְנַב סוּס וּלְמָשְׁכוֹ בְּכָל־רְחוֹב שֶׁל רוֹמִי, וְאַחַר־כָּךְ צִוָּה וַחֲתָכוּהוּ אֵבָרִים־אֵבָרִים.

וּבָא אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, וְלִקֵּט אֶת־הָאֵבָרִים וּקְבָרָם בִּמְעָרָה אַחַת סְמוּכָה לְנָהָר שֶׁיּוֹרֵד לִפְנֵי רוֹמִי. שָׁמְעוּ הָרוֹמִיִּים קוֹל נְהִי וּבְכִי כָּל־שְׁלֹשִים יוֹם בְּתוֹךְ אוֹתָהּ מְעָרָה. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לַקֵּיסָר. אָמַר: אֲפִלּוּ הָעוֹלָם נֶהְפָּךְ לְתֹהוּ־וָבֹהוּ – לֹא אֶשְׁקֹט עַד שֶׁאֲמַלֵּא רְצוֹנִי בְּאוֹתָם זְקֵנִים.

*

וְאַחֲרָיו הוֹצִיאוּ אֶת־רַ' חֻצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' חֻצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן שֶׁהָיָה בֶן־מֵאָה וּשְׁלֹשִים שָׁנָה כְּשֶׁהוֹצִיאוּהוּ לַהֲרִיגָה, וְהָיָה יְפֵה־תֹאַר וִיפֵה־מַרְאֶה, וְהָיָה דוֹמֶה לְמַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת.

בָּאוּ וְהִגִּידוּ לַמֶּלֶךְ אֶת־יָפְיוֹ וְאֶת־שֵׂיבָתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: בְּחַיֶּיךָ, אֲדוֹנִי! תְּרַחֵם עַל הַזָּקֵן הַזֶּה. אָמַר הַקֵּיסָר לְרַ' חֻצְפִּית: בֶּן־כַּמָּה שָׁנִים אָתָּה? אָמַר לוֹ: מֵאָה וּשְׁלֹשִים שָׁנָה בְּלֹא יוֹם אֶחָד, וּבַקָּשָׁתִי מִמְּךָ שֶׁתַּמְתִּין לִי עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא יוֹמִי. אָמַר לוֹ הַקֵּיסָר: מַה־לְּךָ שֶׁתָּמוּת הַיּוֹם אוֹ לְמָחָר? אָמַר לוֹ: כְּדֵי שֶׁאֲקַיֵּם עוֹד שְׁתֵּי מִצְוֹת. אָמַר לוֹ: מַה־מִּצְוֹת אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת? אָמַר לוֹ: קְרִיאַת־שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית וְשַׁחֲרִית, שֶׁאַמְלִיךְ עָלַי אֶת־הַשֵּׁם הַמְיֻחָד הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. אָמַר לוֹ הַקֵּיסָר: עַזֵּי־פָנִים וְעַזֵּי־נָפֶשׁ! עַד מָתַי אַתֶּם בּוֹטְחִים בֵּאלֹהֵיכֶם? הֲרֵי זָקֵן הוּא עַתָּה וְאֵין בּוֹ כֹּחַ לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי, שֶׁאִלּוּ הָיָה בוֹ כֹּחַ הָיָה נוֹקֵם נִקְמָתוֹ וְנִקְמַת עַמּוֹ וְנִקְמַת בֵּיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְפַרְעֹה וּלְסִיסְרָא וּלְכָל־מַלְכֵי כְנָעַן…

כְּשֶׁשָּׁמַע רַ' חֻצְפִּית כָּךְ בָּכָה בְכִי גָדוֹל וְקָרַע אֶת־בְּגָדָיו עַל גִּדּוּף יְיָ וְעַל חֶרְפָּתוֹ וְאָמַר לַקֵּיסָר: אוֹי לְךָ, קֵיסָר! מַה־תַּעֲשֶׂה לְיוֹם אַחֲרוֹן כְּשֶׁיִּפְקֹד יְיָ עַל רוֹמִי וְעַל אֱלֹהֵיכֶם!

אָמַר הַקֵּיסָר: עַד מָתַי אֶתְוַכַּח עִם זֶה? צִוָּה לְהָרְגוֹ, וּסְקָלוּהוּ וְתָלוּהוּ.

*

וְאַחֲרָיו הוֹצִיאוּ אֶת־רַ' חֲנִינָא בֶן־חֲכִינָאי.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' חֲנִינָא בֶן־חֲכִינָאי, שֶׁכָּל־יָמָיו הָיָה יוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית מִן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה עַד תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהוֹצִיאוּהוּ לַהֲרִיגָה עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁתִּטְעַם כְּלוּם קֹדֶם שֶׁתֵּהָרֵג. אָמַר לָהֶם: עַד עַתָּה הִתְעַנֵּיתִי, וְעַתָּה אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה דֶרֶךְ אֵלֵךְ – וְאַתֶּם אוֹמְרִים לִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת!

הִתְחִיל בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם “וַיְכֻלּוּ” עַד “וַיְקַדֵּשׁ” – וְלֹא הִנִּיחוּהוּ לִגְמוֹר עַד שֶׁהֲרָגוּהוּ. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: אַשְׁרֶיךָ, רַ' חֲנִינָא בֶּן־חֲכִינָאי, שֶׁהָיִיתָ קָדוֹשׁ וְיָצְאָה נִשְׁמָתְךָ בִּקְדֻשָּׁה.

*

וְאַחֲרָיו הוֹצִיאוּ אֶת־רַ' יְשֵׁבָב הַסּוֹפֵר.

כֵּוָן שֶׁהוֹצִיאוּהוּ בָּאוּ תַלְמִידָיו וְאָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, תּוֹרָה מַה־תְּהֵא עָלֶיהָ? אָמַר לָהֶם: בָּנַי, עֲתִידָה תוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁהָאֻמָּה הָרְשָׁעָה הֵעֵזָּה פָנֶיהָ וְהֶעֱרִימָה סוֹד לְאַבֵּד מַרְגָּלִיּוֹתֵינוּ מִמֶּנּוּ; וְהַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי כַפָּרָה עַל הַדּוֹר, אֲבָל רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאֵין לְךָ רְחוֹב בְּרוֹמִי שֶׁאֵין בּוֹ חֲלַל חָרֶב, שֶׁעֲתִידָה הָאֻמָּה הָרְשָׁעָה לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי מִיִּשְׂרָאֵל. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, מַה־תְּהֵא עָלֵינוּ? אָמַר לָהֶם: הַחֲזִיקוּ אִיש בְּרֵעֵהוּ וְאֶהֱבוּ שָׁלוֹם וּמִשְׁפָּט – אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה.

אָמַר לוֹ הַקֵּיסָר: זָקֵן, בֶּן־כַּמָּה שָׁנִים אָתָּה? אָמַר לוֹ:הַיּוֹם בֶּן־תִּשְׁעִים שָׁנָה אָנִי, וְעַד שֶׁלֹּא יָצָאתִי מִמְּעֵי אִמִּי נִגְזְרָה גְזֵרָה מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִמְסֹר אוֹתִי וְאֶת־חֲבֵרַי בְּיָדֶךָ, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתְבֹּעַ דָּמֵנוּ מִיָּדֶךָ. אָמַר הַקֵּיסָר: מַהֲרוּ וְהִרְגוּ גַם אֶת־זֶה, וְאֶרְאֶה כֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל אֱלֹהָיו. וְצִוָּה עָלָיו וּשְׂרָפוּהוּ.

*

וְאַחֲרָיו הוֹצִיאוּ אֶת־רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ שֶׁהָיָה בֶן־מֵאָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים, וּמִקַּטְנוּתוֹ עַד סוֹף יָמָיו לֹא שָׁמַע אָדָם שֶׁהוֹצִיא תִפְלוּת⁷⁷³ מִפִּיו, וְלֹא הִתְקוֹטֵט עִם חֲבֵרָיו בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה, וְהָיָה עָנָו וּשְׁפַל־רוּחַ, וְיָשַׁב בְּתַעֲנִית שְׁמֹנִים שָׁנָה. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנֶּהֱרַג יוֹם כִּפּוּרִים הָיָה. בָּאוּ תַלְמִידָיו לְפָנָיו וְאָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, מָה אַתָּה רוֹאֶה? אָמַר לָהֶם: אֲנִי רוֹאֶה אֶת־רַ' יְהוּדָה בֶן־בָּבָא, שֶׁנּוֹשְׂאִים אֶת־מִטָּתוֹ, וּמִטַּת רַ' עֲקִיבָא בֶן־יוֹסֵף סְמוּכָה אֶצְלוֹ, וְהֵם מִתְוַכְּחִים בִּדְבַר הֲלָכָה יַחַד זֶה עִם זֶה. אָמְרוּ לוֹ: וּמִי מַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם? אָמַר לָהֶם: רַ’שְׁמָעֵאל כֹּהֵן־גָּדוֹל. אָמְרוּ לוֹ: מִי מְנַצֵּחַ? אָמַר לָהֶם: רַ' עֲקִיבָא, עַל שֶׁטָּרַח בְּכָל־כֹּחוֹ בַּתּוֹרָה. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, רוֹאֶה אֲנִי עוֹד, שֶׁנִּשְׁמַת כָּל־צַדִּיק וְצַדִּיק מְטַהֶרֶת אֶת־עַצְמָהּ בְּמֵי הַשִּׁלֹחַ כְּדֵי לִכָּנֵס הַיּוֹם בְּטָהֳרָה בִּישִׁיבָה שֶׁל מָעְלָה לִשְׁמוֹעַ דְּרָשַׁת רַ' עֲקִיבָא בֶן יוֹסֵף מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם, וְכָל־מַלְאָךְ וּמַלְאָךְ מֵבִיא קַתֶּדְרָאוֹת שֶׁל זָהָב לְכָל־צַדִּיק וְצַדִּיק לֵישֵׁב עֲלֵיהֶן בְּטָהֳרָה.

צִוָּה הַקֵּיסָר לְהָרְגוֹ. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: אַשְׁרֶיךָ, רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ, שֶׁהָיִיתָ טָהוֹר וְיָצְאָה נִשְׁמָתְךָ בְּטָהֳרָה.

*

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אוֹי לָהֶן לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם שֶׁאֵין לָהֶן תַּקָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “תַּחַת הַנְּחֹשֶת אָבִיא זָהָב וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶת” וגו‍ֹ‘⁷⁷⁴ – תַּחַת רַ’ עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו מַה־מְּבִיאִים? וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: “וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא־נִקֵּיתִי”⁷⁷⁵ (מד' אלא“ז; סנה' יד.; ע”ז ח:, יז:, יח:; מכיל' משפטים; אדר“נ לח; שמח' ח; ר”ה כג; ע"י).

כ. רַ' מֵאִיר, אֱלִישָׁע בֶּן־אֲבוּיָה (אַחֵר), בְּרוּרְיָה

קפא אָמַר רַ' עֲקִיבָא: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בִּסְפִינָה וְרָאִיתִי סְפִינָה אַחַת שֶׁמִּטָּרֶפֶת⁷⁷⁶ בַּיָּם וְהָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁבָּהּ, וּמִי הוּא? – רַ' מֵאִיר. כְּשֶׁעָלִיתִי לִמְדִינַת קַפּוּטְקְיָא בָּא וְיָשַׁב וְדָן לְפָנַי בַּהֲלָכָה. וְאָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מִי הֶעֱלֶךָ? אָמַר לִי: גַּל טְרָדַנִי⁷⁷⁷ לַחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ עַד שֶׁהֱקִיאַנִי לַיַּבָּשָׁה (יבמ' קכא.).

קפב רַ' מֵאִיר הָיָה לִבְלָר⁷⁷⁸ טוֹב וּמֻבְחָר, וְהָיָה יָגֵעַ וּמִשְׂתַּכֵּר שְׁלֹשָה סְלָעִים בְּשָׁבוּעַ, וְהָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּאֶחָד, וּמִתְלַבֵּשׁ בְּאֶחָד, וּמְפַרְנֵס בַּשְּׁלִישִׁי תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, בָּנֶיךָ מַה־תְּהֵא עֲלֵיהֶם? אָמַר לָהֶם: אִם יִהְיוּ צַדִּיקִים – יְהֵא לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: “לֹא־רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ־לָחֶם”⁷⁷⁹, וְאִם לָאו – מָה אֲנִי מַנִּיחַ אֶת־שֶׁלִּי לְאוֹיְבֵי הַמָּקוֹם? (קה"ר ב).

קפג אָמַר רַ' מֵאִיר: כְּשֶׁבָּאתִי [לִלְמֹד תּוֹרָה] אֵצֶל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לִי: בְּנִי, מַה־מְּלַאכְתֶּךָ? אָמַרְתִּי לוֹ: לִבְלָר אָנִי. אָמַר לִי: בְּנִי, הֱוֵי זָהִיר בִּמְלַאכְתֶּךָ, שֶׁמְּלַאכְתְּךָ מְלֶאכֶת שָׁמַיִם הִיא: שֶׁמָּא אַתָּה מְחַסֵּר אוֹת אַחַת אוֹ מְיַתֵּר אוֹת אֶחָת – נִמְצֵאתָ מַחֲרִיב אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (עיר' יג.; סוטה כ.).

קפד מַעֲשֶׂה בְרַ' מֵאִיר שֶׁהָלַךְ לְעַבֵּר שָׁנִים⁷⁸⁰ בְּעַסְיָא, וְלֹא הָיְתָה שָׁם מְגִלָּה, וּכְתָבָהּ מִלִּבּוֹ וּקְרָאָהּ (מג' יח.).

קפה בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר⁷⁸¹ מָצְאוּ כָתוּב: “וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד”⁷⁸² – וְהִנֵּה טוֹב מָוֶת; “וַיַּעַשׂ… לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת אוֹר⁷⁸³”⁷⁸⁴; “וּבֶן דָּן⁷⁸⁵ חֻשִׁים”⁷⁸⁶ (ב"ר ט; כ; צד).

קפו בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר מָצְאוּ כָתוּב: “מַשָּׂא דּוּמָה”⁷⁸⁷ – מַשָּׂא רוֹמִי⁷⁸⁸ (ירוש' תענ' פ“א, ה”א).

קפז רַ' מֵאִיר חָכָם וְסוֹפֵר (גיט' סז.).

––––––––

קפח כָּל־הָרוֹאֶה רַ' מֵאִיר בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ כְּאִלּוּ עוֹקֵר הָרֵי־הָרִים⁷⁸⁹ וְטוֹחֲנָם זֶה בָזֶה (סנה' כד.).

קפט אָמַר רַ' אַחָא בַּר חֲנִינָא: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁאֵין בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר כְּמוֹתוֹ. וּמִפְּנֵי־מָה לֹא קָבְעוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ? שֶׁלֹּא יָכְלוּ חֲבֵרָיו לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר עַל טָמֵא טָהוֹר וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים⁷⁹⁰, וְעַל טָהוֹר טָמֵא וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים.

שָׁנוּ, לֹא רַ' מֵאִיר שְׁמוֹ, אֶלָּא רַ' נְהוֹרַאי שְׁמוֹ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רַ' מֵאִיר? שֶׁהוּא מֵאִיר עֵינֵי חֲכָמִים בַּהֲלָכָה. (עיר' יג:).

קצ רַ' יוֹסֵי בֵי רַ' חֲלַפְתָּא הָיָה מְשַׁבֵּחַ אֶת־רַ' מֵאִיר לִפְנֵי אַנְשֵׁי צִפּוֹרִי: אָדָם גָּדוֹל, אָדָם קָדוֹשׁ, אָדָם צָנוּעַ.

פַּעַם אַחַת רָאָה [רַ' מֵאִיר] אֲבֵלִים בְּשַׁבָּת וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמָם. אָמְרוּ לוֹ [לְרַ' יוֹסֵי]: רַבֵּנוּ, זֶהוּ שֶׁאַתָּה מְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ! אָמַר לָהֶם: מֶה עָשָׂה? אָמְרוּ לוֹ: רָאָה אֲבֵלִים בְּשַׁבָּת וְשָׁאַל בָּהֶם. אָמַר לָהֶם: רוֹצִים אַתֶּם לֵידַע מַה־כֹּחוֹ? בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁאֵין אֲבֵלוּת בְּשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: “בִּרְכַּת יְיָ הִיא תַעֲשִׁיר”⁷⁹¹ – זוֹ בִרְכַּת שַׁבָּת, “וְלֹא־יוֹסִף עֶצֶב עִמָּה”⁷⁹² – זוֹ אֲבֵלוּת⁷⁹³ (ירוש' מו“ק פ”ג, ה"ה).

––––––––

קצא רַ' מֵאִיר הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְבֵית־הַמִדְרָשׁ בִּטְבֶרְיָא, וְהָיָה אֱלִישָׁע רַבּוֹ מְטַיֵּל בַּשּׁוּק כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עַל סוּסוֹ בְּשַׁבָּת. בָּאוּ וְאָמְרוּ לְרַ' מֵאִיר: הֲרֵי אֱלִישָׁע רַבְּךָ בָּא וּמְטַיֵּל בַּשּׁוּק. הִפְסִיק דְּרָשָׁתוֹ וְיָצָא אֵלָיו. אָמַר לוֹ אֱלִישָׁע: מֶה הָיִיתָ דוֹרֵשׁ הַיּוֹם? אָמַר לוֹ: “וַיָי בֵּרַךְ אֶת־אַחֲרִית אִיּוֹב מֵרֵאשִׁיתוֹ”⁷⁹⁴ – אָמַר לוֹ: וּמָה־אָמַרְתָּ בּוֹ? אָמַר לוֹ: “וַיֹּסֶף יְיָ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה”⁷⁹⁵ – שֶׁכָּפַל לוֹ אֶת־כָּל־מָמוֹנוֹ. אָמַר לוֹ: חֲבָל עַל הָאוֹבְדִים וְאֵינָם נִמְצָאִים! עֲקִיבָא רַבְּךָ לֹא הָיָה אוֹמֵר כָּךְ, אֶלָּא “וַיָי בֵּרַךְ אֶת־אַחֲרִית אִיּוֹב מֵרֵאשִׁיתוֹ”, בִּזְכוּת מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָיוּ בְיָדוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ. אָמַר לוֹ: מֶה הָיִיתָ דוֹרֵשׁ שׁוּב? אָמַר לוֹ: “טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ⁷⁹⁶”⁷⁹⁷. אָמַר לוֹ: וּמָה־אָמַרְתָּ בּוֹ? אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ אָדָם שֶׁעָשָׂה סְחוֹרָה בְּנַעֲרוּתוֹ וְהִפְסִיד, וּבְזִקְנוּתוֹ וְנִשְׂתַּכֵּר; דָּבָר־אַחֵר: יֶשׁ־לְךָ אָדָם שֶׁלָּמַד תּוֹרָה בְּנַעֲרוּתוֹ וּשְׁכֵחָהּ, וּבְזִקְנוּתוֹ וְקִיְּמָהּ. אָמַר לוֹ: חֲבָל עַל הָאוֹבְדִים וְאֵינָם נִמְצָאִים! עֲקִיבָא רַבְּךָ לֹא הָיָה דוֹרֵשׁ כָּךְ, אֶלָּא “טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ”, בִּזְמַן שֶׁהוּא טוֹב מֵרֵאשִׁיתוֹ, וּבִי הָיָה הַמַּעֲשֶׂה: אֲבוּיָה אַבָּא מִגְּדוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיָה. כְּשֶׁבָּא לְמָהֳלֵנִי קָרָא לְכָל־גְּדוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם וְקָרָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּלְרַ' יְהוֹשֻׁעַ עִמָּהֶם. כְּשֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ, הִתְחִילוּ מְטַפְּחִין וּמְרַקְּדִין, אֵלּוּ אוֹמְרִים מִזְמוֹרִים וְאֵלּוּ אוֹמְרִים אַלְפֵיבֵיתָרִין⁷⁹⁸. אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ: אֵלּוּ עוֹסְקִים בְּשֶׁלָּהֶם⁷⁹⁹, וְאָנוּ אִי אָנוּ עוֹסְקִים בְּשֶׁלָּנוּ⁸⁰⁰! יָשְׁבוּ וְהִתְחִילוּ בַּתּוֹרָה, וּמִן הַתּוֹרָה לַנְּבִיאִים, וּמִן הַנְּבִיאִים לַכְּתוּבִים, וְיָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהִקִּיפָה אוֹתָם. אָמַר לָהֶם אֲבוּיָה: רַבּוֹתַי, מַה־בָּאתֶם לִשְׂרֹף אֶת־בֵּיתִי עָלָי? אָמְרוּ לוֹ: חָס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא יוֹשְׁבִין הָיִינוּ וְחוֹרְזִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה, וּמִן הַתּוֹרָה לַנְּבִיאִים וּמִן הַנְּבִיאִים לַכְּתוּבִים, וְהָיוּ הַדְבָרִים שְׂמֵחִים⁸⁰¹ כִּנְתִינָתָם מִסִּינָי, וְהָיְתָה הָאֵשׁ מְלַחֶכֶת אוֹתָם כִּלְחִיכָתָם מִסִּינָי, וְעִקַּר נְתִּינָתָם מִסִּינַי לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא בָאֵשׁ – “וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד־לֵב הַשָּׁמַיִם”⁸⁰². אָמַר לָהֶם אֲבוּיָה אַבָּא: רַבּוֹתַי, הוֹאִיל וְכָך גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה – הַבֵּן הַזֶּה, אִם יִתְקַיֵּם לִי, הֲרֵינִי מַפְרִישׁוֹ לַתּוֹרָה. וּלְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנַת מַחֲשַׁבְתּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם לֹא נִתְקַיְּמָה בִי תּוֹרָתִי.

– וּמֶה הָיִיתָ דוֹרֵשׁ שׁוּב? – “גַּם אֶת־זֶה לְעֻמַּת־זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים⁸⁰³”⁸⁰⁴. אָמַר לוֹ: וּמָה־אָמַרְתָּ בּוֹ? אָמַר לוֹ: כָּל־מַה־שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ בָּרָא כְנֶגְדּוֹ; בָּרָא הָרִים – בָּרָא גְבָעוֹת, בָּרָא יַמִּים – בָּרָא נְהָרוֹת. אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא רַבְּךָ לֹא הָיָה אוֹמֵר כָּךְ, אֶלָּא בָּרָא צַדִּיקִים – בָּרָא רְשָׁעִים, בָּרָא גַן־עֵדֶן – בָּרָא גֵיהִנֹּם, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד יֶשׁ לוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים, אֶחָד בְּגַן־עֵדֶן וְאֶחָד בְּגֵיהִנֹּם; זָכָה צַדִּיק, נָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן־עֵדֶן; נִתְחַיֵּב רָשָׁע, נָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגֵיהִנֹּם…

– וּמֶה הָיִיתָ דוֹרֵשׁ שׁוּב? – “לֹא־יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי־פָז”⁸⁰⁵. אָמַר לוֹ: וּמָה אָמַרְתָּ בּוֹ? אָמַר לוֹ: אֵלּוּ דִבְרֵי תוֹרָה שֶׁקָּשִׁים לִקְנוֹתָם כִּכְלֵי זָהָב וּפָז וְנוֹחִים לְאַבְּדָם כִּכְלֵי זְכוּכִית. אָמַר לוֹ: הָאֱלֹהִים! אֲפִלּוּ כִּכְלֵי חֶרֶס; אֲבָל עֲקִיבָא רַבְּךָ לֹא הָיָה אוֹמֵר כָּךְ, אֶלָּא מַה־כְּלֵי זָהָב וּכְלֵי זְכוּכִית הַלָּלוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּשְׁבְּרוּ יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה, כָּךְ תַּלְמִיד־חָכָם, אַף־עַל־פִּי שֶׁסָּרַח⁸⁰⁶ יֶשׁ־לוֹ תַקָּנָה. אָמַר לוֹ רַ' מֵאִיר: אַף אַתָּה חֲזֹר בָּךְ. אָמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: רוֹכֵב הָיִיתִי עַל סוּס וּמְטַיֵּל אֲחוֹרֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, וְשָׁמַעְתִּי בַת־קוֹל מְפוֹצֶצֶת וְאוֹמָרֶת: “שׁוּבוּ, בָנִים שׁוֹבָבִים”⁸⁰⁷, “שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם”⁸⁰⁸ – חוּץ מֵאַחֵר, שֶׁיָּדַע כֹּחִי וּמָרַד בִּי.

כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִתְחוּם־שַׁבָּת⁸⁰⁹, אָמַר לוֹ: מֵאִיר, חֲזֹר בָּךְ, שֶׁכְּבָר שִׁעַרְתִּי בְּעִקְבֵי סוּסִי עַד כָּאן תְּחוּם־שַׁבָּת. אָמַר לוֹ: וְאַף אַתָּה חֲזֹר בָּךְ… אָמַר לוֹ: וְלֹא כְבָר אָמַרְתִּי לָךְ: כְּבָר שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד⁸¹⁰: “שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים – חוּץ מֵאַחֵר?”. תְּפָסוֹ וְהִכְנִיסוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לוֹ לְתִינוֹק: פְּסוֹק לִי פְּסוּקֶךָ. אָמַר לוֹ: “אֵין שָׁלוֹם אָמַר יְיָ לָרְשָׁעִים”⁸¹¹. הִכְנִיסוֹ לְבֵית־כְּנֶסֶת אַחֵר. אָמַר לוֹ לְתִינוֹק: פְּסוֹק לִי פְּסוּקֶךָ. אָמַר לוֹ: “כִּי אִם־תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי־לָךְ בֹּרִית – נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנָי”⁸¹². הִכְנִיסוֹ לְבֵית־כְּנֶסֶת אַחֵר, אָמַר לוֹ לְתִינוֹק: פְּסוֹק לִי פְּסוּקֶךָ. אָמַר לוֹ: “וְאַתְּ שָׁדוּד מַה־תַּעֲשִׂי כִּי תִלְבְּשִׁי שָׁנִי, כִּי־תַעְדִּי עֲדִי־זָהָב, כִּי־תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ – לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי… נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ”⁸¹³. וְכָךְ הִכְנִיסָהוּ לִשְׁלֹשָה־עָשָׂר בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וְכָל הַתִּינוֹקוֹת פָּסְקוּ לוֹ מֵעֵין זֶה לְרָעָה. כְּשֶׁאָמַר לָאַחֲרוֹן: “פְּסוֹק לִי פְּסוּקֶךָ” – אָמַר לוֹ: “וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה־לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי”⁸¹⁴. אוֹתוֹ תִינוֹק מְגַמְגֵּם בִּלְשׁוֹנוֹ הָיָה, וְנִשְׁמַע כְּאִלוּ אָמַר “וְלֶאֱלִישָׁע אָמַר אֱלֹהִים…” אָמַר אֱלִישָׁע: אִלְמָלֵי הָיָה סַכִּין בְּיָדִי קְרַעְתִּיו.

אָמְרוּ עָלָיו, עַל אַחֵר: כְּשֶׁהָיָה נִכְנָס לְבֵית־הַוַּעַד וְרוֹאֶה תִינוֹקוֹת וּסְפָרִים לִפְנֵיהֶם הָיָה אוֹמֵר: מָה הַלָּלוּ יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים כָּאן? אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל זֶה בַּנָּאי, אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל זֶה נַגָּר, אֻמָּנוּתוֹ שֶל זֶה צַיָּר, אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל זֶה חַיָּט. וְכֵוָן שֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים כֵּן הָיוּ מַנִּיחִים סִפְרֵיהֶם וְהוֹלְכִים לָהֶם.

עוֹד אָמְרוּ עָלָיו עַל אַחֵר, שֶׁזֶּמֶר יְוָנִי לֹא פָסַק מִפִּיו; וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַרְבֵּה סִפְרֵי מִינִים נוֹשְׁרִים לוֹ מֵחֵיקוֹ.

וּמָה־רָאָה אַחֵר שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה⁸¹⁵? אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה בְּבִקְעַת גִּינוֹסַר⁸¹⁶ וְרָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁעָלָה לְרֹאשׁ הַדֶּקֶל⁸¹⁷ בְּשַׁבָּת וְנָטַל הָאֵם עַל הַבָּנִים⁸¹⁸ וְיָרַד בְּשָׁלוֹם. וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת רָאָה אָדָם אֶחָד עָלָה לְרֹאשׁ הַדֶּקֶל וְנָטַל הַבָּנִים וְשִׁלַּח אֶת־הָאֵם וְיָרַד וְהִכִּישׁוֹ⁸¹⁹ נָחָשׁ וָמֵת. אָמָר: נֶאֱמַר “שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת־הָאֵם וְאֶת־הַבָּנִים תִּקַּח־לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים”⁸²⁰ – הֵיכָן טוּבוֹ שֶׁל זֶה וְהֵיכָן אֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל זֶה? (וְלֹא יָדַע שֶׁדְּרָשָׁהּ רַ' עֲקִיבָא: “לְמַעַן יִיטַב לָךְ” – בָּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, “וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים” – בָּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ); וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רָאָה לְשׁוֹנוֹ שֶׁל חֻצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן נִגְרֶרֶת⁸²¹ בְּפִי חֲזִיר. אָמַר: פֶּה שֶׁהֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת יְלַחֵךְ עָפָר! יָצָא וְחָטָא.

מָצָא זוֹנָה – תְּבָעָהּ⁸²². אָמְרָה לוֹ: וְלֹא אֱלִישָׁע בֶּן־אֲבוּיָה אָתָּה? עָקַר צְנוֹן מֵעֲרוּגָה בְּשַׁבָּת וְנָתַן לָהּ. אָמְרָה: אַחֵר הוּא.

(אָמְרוּ: כְּשֶׁהָיְתָה אִמּוֹ שֶׁל אַחֵר מְעֻבֶּרֶת בּוֹ עָבְרָה עַל בָּתֵּי עֲבוֹדָה־זָרָה, וְהֵרִיחָה וְנָתְנוּ לָהּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין וְאָכָלָה, וְהָיָה מְפַעְפֵּעַ⁸²³ בִּכְרֵסָהּ כְּאֶרֶס שֶׁל חֲכִינָה⁸²⁴).

לְאַחַר יָמִים חָלָה אֱלִישָׁע בֶּן־אֲבוּיָה. בָּאוּ וְאָמְרוּ לְרַבִּי מֵאִיר: אֱלִישָׁע רַבְּךָ חוֹלֶה. הָלַךְ אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ: חֲזֹר בָּךְ. אָמַר לוֹ: וְעַד כָּאן מְקַבְּלִים⁸²⁵? אָמַר לוֹ: וְלֹא נֶאֱמַר: “תָּשֵׁב אֱנוֹש עַד־דַּכָּא”⁸²⁶ – עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נָפֶשׁ⁸²⁷? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה אֱלִישָׁע בֶּן־אֲבוּיָה וָמֵת. וְהָיָה רַ' מֵאִיר שָׂמֵחַ וְאָמַר: דּוֹמֶה, שֶׁמִּתּוֹךְ תְּשׁוּבָה נִסְתַּלֵּק⁸²⁸ רַבִּי. כֵּוָן שֶׁקְּבָרוּהוּ יָצְאָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם לִשְׂרֹף אֶת־קִבְרוֹ. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ לְרַ' מֵאִיר: קֶבֶר רַבְּךָ נִשְׂרָף. יָצָא וּפָרַשׂ עָלָיו טַלִּיתוֹ. אָמַר לוֹ: “לִינִי הַלַּיְלָה”⁸²⁹ – בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁדּוֹמֶה לְלָיְלָה, “וְהָיָה בַבֹּקֶר”⁸³⁰ – בָּעוֹלָם־הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ בֹקֶר, “אִם־יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל” – זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא טוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: “טוֹב־יְיָ לַכֹּל”⁸³¹; “וְאִם־לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ – וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי־יְיָ, שִׁכְבִי עַד־הַבֹּקֶר”⁸³². כָּבָה הָאוּר.

אָמְרוּ לוֹ לְרַ' מֵאִיר: בָּעוֹלָם־הַבָּא אִם יֹאמְרוּ לָךְ: לְמִי אַתָּה רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב, לְאָבִיךָ אוֹ לְרַבֶּךָ – מַה־תֹּאמַר? אָמַר: “אַבַָּא, וְאַחַר־כָּךְ רַבִּי”. אָמְרוּ לוֹ: וְשׁוֹמְעִים לָךְ? אָמָר: וְלֹא שָׁנִינוּ: “מַצִּילִין תֵּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר”⁸³³? – מַצִּילִין אֱלִישָׁע בִּזְכוּת תּוֹרָתוֹ.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כְּשֶׁמֵּת אֱלִישָׁע אָמְרוּ: לֹא יְהֵא נִדּוֹן וְלֹא יָבוֹא לָעוֹלָם־הַבָּא. לֹא יְהֵא נִדּוֹן – מִשּׁוּם שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה; וְלֹא יָבוֹא לָעוֹלָם־הַבָּא – מִשּׁוּם שֶׁחָטָא. אָמַר רַ' מֵאִיר: מוּטָב שֶׁיְדִינוּהוּ וְיָבוֹא לָעוֹלָם־הַבָּא; מָתַי אָמוּת וְאַעֲלֶה עָשָׁן מִקִּבְרוֹ. כְּשֶׁמֵּת רַ' מֵאִיר עָלָה עָשָׁן מִקִּבְרוֹ שֶׁל אַחֵר.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: גְּבוּרָה לִשְּׂרֹף רַבּוֹ בָּאֵשׁ! אֶחָד הָיָה בֵינֵינוּ וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַצִּילוֹ. אִלְמָלֵי הָיָה בְיָדִי – מִי יִטְּלֶנּוּ מִמֶּנִּי? מָתַי אָמוּת וַאֲכַבֶּה עָשָׁן מִקִּבְרוֹ. כְּשֶׁמֵּת רַ' יוֹחָנָן פָּסַק הֶעָשָׁן מִקִּבְרוֹ שֶׁל אַחֵר. פָּתַח עָלָיו הַסַּפְדָּן: אֲפִלּוּ שׁוֹמֵר הַפֶּתַח⁸³⁴ לֹא עָמַד לְפָנֶיךָ, רַבֵּנוּ! (חג' טו.; ירוש' חג' פ“ב, ה”א; קה“ר ז; רו”ר ז; קיד' לט.).

קצב בִּתּוֹ שֶׁל אַחֵר בָּאָה לִפְנֵי רַבִּי. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לָהּ: בַּת מִי אָתְּ? אָמְרָה לוֹ: בִּתּוֹ שֶׁל אַחֵר אָנִי. אָמַר לָהּ: עֲדַיִן יֵשׁ מִזַּרְעוֹ בָּעוֹלָם? וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “לֹא־נִין לוֹ וְלֹא־נֶכֶד בְּעַמּוֹ”⁸³⁵! אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, זְכֹר תּוֹרָתוֹ וְאַל תִּזְכֹּר מַעֲשָׂיו. מִיָּד יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְסִכְסְכָה⁸³⁶ סַפְסָלוֹ שֶׁל רַבִּי. בָּכָה רַבִּי וְאָמָר: וּמָה לְמִתְגַּנִּין⁸³⁷ בַּתּוֹרָה כָּךְ, לְמִשְׁתַּבְּחִין בָּהּ עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה (חג' טו:; ע"י).

––––––––

קצג רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא מְצָאוֹ לְאֵלִיָּהוּ. אָמַר לוֹ: מָה עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? אָמַר לוֹ: אוֹמֵר הוּא הֲלָכָה מִפִּי כָל־הַחֲכָמִים, וּמִפִּיו שֶׁל רַ' מֵאִיר אֵינוֹ אוֹמֵר. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה? – מִשּׁוּם שֶׁלָּמַד תּוֹרָה מִפִּי אַחֵר. אָמַר לוֹ: וּמַה־בְּכָךְ? רַ' מֵאִיר רִמּוֹן מָצָא – תּוֹכוֹ אָכַל וּקְלִפָּתוֹ זָרָק. אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו הוּא אוֹמֵר: מֵאִיר בְּנִי אוֹמֵר… (שם).

––––––––

קצד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כְּשֶׁהָיָה רַ' מֵאִיר דּוֹרֵשׁ בְּפִרְקוֹ הָיָה דוֹרֵשׁ שְׁלִישׁ הֲלָכָה, שְׁלִישׁ אַגָּדָה וּשְׁלִישׁ מְשָׁלִים.

וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: שְׁלֹש מֵאוֹת מִשְׁלוֹת שׁוּעָלִים הָיוּ לוֹ לְרַ' מֵאִיר, וְאָנוּ אֵין לָנוּ⁸³⁸ אֶלָּא אֶחָד:

“אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה”⁸³⁹ – מַעֲשֶׂה בְשׁוּעָל שֶׁאָמַר לִזְאֵב: הִכָּנֵס לַחֲצַר הַיְּהוּדִים בְּעֶרֶב־שַׁבָּת וְתַקֵּן עִמָּהֶם צָרְכֵי סְעֻדָּה וְתֹאכַל עִמָּהֶם בְּשַׁבָּת. כְּשֶׁבָּא לִכָּנֵס חָבְרוּ עָלָיו בְּמַקְלוֹת. בָּא לַהֲרֹג אֶת־הַשּׁוּעָל. אָמָר: לֹא הִלְקוּךָ אֶלָּא בִשְׁבִיל אָבִיךָ, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה מְסַיְּעָם בִּסְעֻדָּה וְאָכַל כָּל־חֲתִיכָה יָפָה. אָמַר לוֹ: וּבִשְׁבִיל אַבָּא אֲנִי לוֹקֶה! אָמַר לוֹ: הֵן – “אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה”; אֲבָל בּוֹא עִמִּי וְאַרְאֲךָ מָקוֹם לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ. בָּא לוֹ עַל הַבְּאֵר, וְעַל שְׂפָתוֹ מוּטָל עֵץ וְהַחֶבֶל מֻנָּח עָלָיו, וּבִשְׁנֵי רָאשֵׁי הַחֶבֶל שְׁנֵי דְלָיִים קְשׁוּרִים, וְנִכְנַס הַשּׁוּעָל בַּדְּלִי הָעֶלְיוֹן וְהִכְבִּיד וְיָרַד לְמַטָּה וְהַדְּלִי הַתַּחְתּוֹן עָלָה. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: לָמָה אַתָּה נִכְנָס לְשָׁם? אָמַר לוֹ: יֶשׁ כָּאן בָּשָׂר וּגְבִינָה לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ. וְהֶרְאָה לוֹ דְּמוּת הַלְּבָנָה בַּמַּיִם כִּדְמוּת עִגּוּל, כְּמִין גְּבִינָה עֲגֻלָּה. אָמַר לוֹ: אֲנִי הֵיאַךְ אֵרֵד? אָמַר לוֹ: הִכָּנֵס אַתָּה בַּדְּלִי הָעֶלְיוֹן. נִכְנַס וְהִכְבִּיד וְיָרַד, וְהַדְּלִי שֶׁהַשּׁוּעָל בּוֹ עָלָה. אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ אֲנִי עוֹלֶה? אָמַר לוֹ: “צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו”⁸⁴⁰. לֹא כָךְ נֶאֱמַר: “מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי־צֶדֶק”?…⁸⁴¹ (סנה' לח, לט; ע“י; רש”י שם).

קצה [וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כָּךְ הוּא הַמָּשָׁל:]

מַעֲשֶׂה בְשׁוּעָל שֶׁבָּא עָלָיו הָאֲרִי לְאָכְלו‍ֹ. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: מַה־יֶשׁ־בִּי לְהַשְׂבִּיעֶךָ? בּוֹא עִמִּי, וַאֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אָדָם שָׁמֵן שֶׁאַתָּה טוֹרֵף וְשָׂבֵעַ מִמֶּנּוּ. וְהָיָה שָׁם גּוּמָּץ⁸⁴² מְכֻסֶּה, וְאָדָם יוֹשֵׁב מֵאֲחוֹרָיו וּמִתְפַּלֵּל. כֵּוָן שֶׁרָאָהוּ הָאֲרִי אָמַר לַשּׁוּעָל: הֲרֵינִי מִתְיָרֵא מִתְּפִלָּתוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁלֹּא תַכְשִׁילֵנִי. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: אִי אַתָּה מִתְיָרֵא וְלֹא בִנְךָ מִתְיָרֵא, אֶלָּא בֶן־בִּנְךָ מַגִּיעוֹ הֶעָוֹן. עַכְשָׁו הַשְׂבַּע אַתָּה רַעֲבוֹנֶךָ, וְעַד בֶּן־בִּנְךָ זְמַן הַרְבֵּה. נִתְפַּתָּה הָאֲרִי וְקָפַץ עַל הַגּוּמָּץ וְנָפַל בְּתוֹכוֹ. בָּא לוֹ שׁוּעָל וְעָמַד לוֹ עַל שְׂפַת הַגּוּמָּץ, מֵצִיץ עָלָיו. אָמַר לוֹ הָאֲרִי: הֲלֹא אָמַרְתָּ, שֶׁאֵין הַפֻּרְעָנוּת בָּאָה עָלֶיךָ, אֶלָּא בֶן־בִּנְךָ נִתְפָּשׂ בּוֹ. אָמַר לוֹ הָאֲרִי: אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה? אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: לָמָּה לֹא חָשַׁבְתָּ כָּךְ מִבָּרִאשׁוֹנָה? (תש' הגא‘, הוצ’ הרכ‘, סי’ שסב).

קצו מַרְגְּלָא⁸⁴³ בְּפִיו שֶׁל רַ' מֵאִיר: גְּמֹר בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת־דְּרָכַי וְלִשְׁקֹד עַל דַּלְתֵי תוֹרָתִי. נְצֹר תּוֹרָתִי בְּלִבְּךָ וְנֶגֶד עֵינֶיךָ תִּהְיֶה יִרְאָתִי. שְׁמֹר פִּיךָ מִכָּל־חֵטְא וְטַהֵר וְקַדֵּשׁ עַצְמְךָ מִכָּל־אַשְׁמָה וְעָוֹן, וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכָל־מָקוֹם. (בר' יז.).

––––––––

קצז מַעֲשֶׂה וְשָׁלְחָה מַלְכוּת אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ וְאָמְרָה לָהֶם: שִׁלְחוּ לָנוּ קְסִילוֹפָנָס⁸⁴⁴ אֶחָד מִשֶּׁלָּכֶם. אָמָרוּ: כַּמָּה קְסִילוֹפָנָסִים יֵשׁ לָהֶם, כַּמָּה אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת יֵשׁ לָהֶם – וְהֵם מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ קְסִילוֹפָנָס אֶחָד! כִּמְדֻמִּים אָנוּ שֶׁאֵין מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ אֶלָּא מֵאִיר פָּנִים בַּהֲלָכָה. שָׁלְחוּ לָהֶם אֶת רַ' מֵאִיר, וְהָיוּ שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ וְהוּא מֵשִׁיב, שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ וְהוּא מֵשִׁיב (קה"ר א).

––––––––

קצח רַ' זְכַרְיָה חֲתָנוֹ שֶׁל רַ' לֵוִי הָיָה מְסַפֵּר מַעֲשֶׂה זֶה:

רַ' מֵאִיר הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּלֵיל שַׁבָּת בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל חַמַּת⁸⁴⁵. הָיְתָה שָׁם אִשָּׁה אַחַת עוֹמֶדֶת וְשׁוֹמַעַת אֶת־דְּרָשָׁתוֹ. פַּעַם אַחַת הֶאֱרִיךְ רַ' מֵאִיר בִּדְרָשָׁתוֹ, הִמְתִּינָה עַד שֶׁסִּיֵּם. כְּשֶׁבָּאָה לְבֵיתָהּ מָצְאָה הַנֵּר שֶׁכָּבָה. אָמַר לָהּ בַּעְלָהּ: הֵיכָן הָיִית עַד עַכְשָׁו? אָמְרָה לוֹ: שׁוֹמַעַת הָיִיתִי בִּדְרָשַׁת דּוֹרֵשׁ. וְהָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ לֵצָן⁸⁴⁶, אָמַר לָהּ: בְּכָךְ וָכָךְ⁸⁴⁷, אֵין אַתְּ נִכְנֶסֶת לְבֵיתִי עַד שֶׁתֵּלְכִי וְתָרֹקִּי בְּפָנָיו שֶׁל הַדּוֹרֵשׁ. יָצְאָה מִבֵּיתָהּ, יָשְׁבָה⁸⁴⁸ שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה, שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית. אָמְרוּ לָהּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ: עֲדַיִן שְׁרוּיִים אַתֶּם בְּכָעַס, נָבוֹא עִמָּךְ אֵצֶל הַדַּרְשָׁן. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָן רַ' מֵאִיר צָפָה בְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, עָשָׂה עַצְמוֹ חוֹשֵׁשׁ⁸⁴⁹ בְּעֵינָיו, אָמָר: כְּלוּם יֵשׁ בֵּינֵיכֶן אִשָּׁה חֲכָמָה לִלְחוֹשׁ לָעָיִן? אָמְרוּ לָהּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ: לְכִי אַתְּ, לַחֲשִׁי לוֹ וְרִקְקִי בְתוֹךְ עֵינוֹ וּתְהִי מֻתֶּרֶת לְבַעְלֵךְ. הָלְכָה, וְכֵוָן שֶׁיָּשְׁבָה לְפָנָיו הָיְתָה מִתְיָרְאָה מִפָּנָיו, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אֵין אֲנִי יוֹדַעַת לִלְחוֹשׁ לָעָיִן. אָמַר לָהּ: אַף־עַל־פִּי־כֵן, רֹקִּי בְּפָנַי שֶׁבַע פְעָמִים וְאֶתְרַפֵּא. עָשְׂתָה כָךְ. אָמַר לָהּ: לְכִי אִמְרִי לְבַעְלֵךְ: אַתָּה אָמַרְתָּ פַּעַם אֶחָת, וַאֲנִי רָקַקְתִּי שֶׁבַע פְּעָמִים.

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, כָּךְ מְבַזִּין אֶת־הַתּוֹרָה! אִלּוּ אָמַרְתָּ לָּנוּ, לֹא הָיִינוּ מְבִיאִין אוֹתוֹ וּמַלְקִין אוֹתוֹ עַל הָעַמּוּד וְהוּא מִתְרַצֶּה וּמִתְפַּיֵּס לְאִשְׁתּוֹ? אָמַר לָהֶם: לֹא יְהֵא כְבוֹד מֵאִיר גָּדוֹל מִכְּבוֹד קוֹנוֹ⁸⁵⁰, וּמָה אִם שֵׁם הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, אָמַר הַכָּתוּב שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמַּיִם⁸⁵¹ בִּשְׁבִיל לְהָטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ – וּכְבוֹד מֵאִיר לֹא כָל־שֶׁכֵּן (ירוש' סוטה פ“א, ה”ד; במ“ר ט; דב”ר ה; ויק"ר ט).

קצט מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁנִּתְגָּרָה בָהֶם הַשָּׂטָן. וְכָל־עֶרֶב־שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה הָיוּ מְרִיבִים זֶה עִם זֶה. נִזְדַּמֵּן רַ' מֵאִיר אֶצְלָם. עִכְּבָם⁸⁵² שְׁלֹשָׁה עַרְבֵי־שַׁבָּתוֹת עַד שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. שָׁמַע רַ' מֵאִיר כְּשֶׁהַשָּׂטָן צֹוֵחַ: “וַי, שֶׁהוֹצִיאַנִי רַ' מֵאִיר מִבֵּיתִי!” (גט' נב.).

ר אֶפִּטְרוֹפוֹס⁸⁵³ אֶחָד הָיָה בִשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר, וְהָיָה מוֹכֵר קַרְקְעוֹתֵיהֶם [שֶׁל הַיְתוֹמִים] וְלוֹקֵחַ עֲבָדִים. לֹא הִנִּיחוֹ רַ' מֵאִיר⁸⁵⁴. הֶרְאוּהוּ בַחֲלוֹם: “אֲנִי לַהֲרוֹס וְאַתָּה לִבְנוֹת”, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִשְׁגִּיחַ רַ' מֵאִיר. אָמָר: דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין (שם).

רא מַעֲשֶׂה הָיָה בַּדָּרוֹם⁸⁵⁵, הָיָה שָׁם פֻּנְדָּקִי אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּלַּיְלָה וְלוֹבֵשׁ מַלְבּוּשָׁיו וְאוֹמֵר לְאוֹתָם שֶׁהָיוּ שָׁם: קוּמוּ צְאוּ לָכֶם, שֶׁאֶעֱשֶׂה לָכֶם לְוָיָה. וְהָיוּ יוֹצְאִים, וְלִסְטִים הִקְדִּימוּ לָהֶם וְהָיוּ גוֹזְלִים אוֹתָם וְנִכְנָסִים וְחוֹלְקִים עִם הַפֻּנְדָּקִי. פַּעַם אַחַת הָלַךְ רַ' מֵאִיר וְלָן שָׁם. עָמַד הַפֻּנְדָּקִי וְלָבַשׁ מַלְבּוּשָׁיו, אָמַר לוֹ: קוּם צֵא לָךְ וְאֶעֱשֶׂה לְךָ לְוָיָה. אָמַר לוֹ רַ' מֵאִיר: יֶשׁ־לִי אָח וַאֲנִי יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין לוֹ. אָמַר לוֹ: וְהֵיכָן הוּא? אָמַר לוֹ: בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת. אָמַר לוֹ: וּמַה־שְּׁמוֹ, וַאֲנִי אֵלֵךְ וְאֶקְרָא לוֹ. אָמַר לוֹ: כִּי־טוֹב.

כָּל־אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָלַךְ הַפֻּנְדָּקִי וְצָוַח בְּשַׁעַר בֵּית־הַכְּנֶסֶת: כִּי־טוֹב, כִּי־טוֹב! וְלֹא הָיָה שׁוּם בֶּן־אָדָם עוֹנֶה לוֹ. בַּבֹּקֶר קָם רַ' מֵאִיר וְהִתִּיר אֶת־חֲמוֹרוֹ שֶׁיֵּלֶךְ לוֹ. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ פֻנְדָקִי: הֵיכָן הוּא אָחִיךָ שֶׁאָמָרְתָּ? אָמַר לוֹ: הֲרֵי בָא לוֹ: – “וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאוֹר כִּי־טוֹב”⁸⁵⁶ (ב"ר צב).

רב רַ' מֵאִיר וְרַ' יְהוּדָה וְרַ' יוֹסֵי הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדָּרֶךְ. רַ' מֵאִיר הָיָה מְדַקְדֵּק בְּשֵׁם וְרַ' יְהוּדָה וְרַ' יוֹסֵי לֹא הָיוּ מְדַקְדְּקִין בְּשֵׁם. בָּאוּ לְפֻנְדָּק אֶחָד. אָמְרוּ לוֹ [לַפֻּנְדָּקִי]: מַה־שְּׁמֶךָ? אָמַר לָהֶם: כִּי דוֹר. אָמַר לָהֶם רַ' מֵאִיר: מַשְׁמָע אָדָם רָשָׁע הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי דוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה”⁸⁵⁷. רַ' יְהוּדָה וְרַ' יוֹסֵי הִפְקִידוּ אֶצְלוֹ כִּיסֵיהֶם, רַ' מֵאִיר לֹא הִפְקִיד אֶצְלוֹ כִּיסוֹ. הָלַךְ רַ' מֵאִיר וְנָתַן כִּיסוֹ בְּכַד וּקְבָרוֹ בְקֶבֶר אָבִיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. בָּא אָבִיו וְנִרְאָה לוֹ בַחֲלוֹמוֹ: בּוֹא וְטוֹל אֶת־הַכִּיס שֶׁמֻּנָּח לִמְרַאֲשׁוֹתָי. לְמָחָר אָמַר לָהֶם הַפֻּנְדָּקִי: כָּךְ נִרְאָה לִי בַחֲלוֹמִי. אָמְרוּ לוֹ: חֲלוֹמוֹת שֶׁל עַרְבֵי־שַׁבָּתוֹת אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ. הָלַךְ רַ' מֵאִיר וְשָׁמַר אֶת־הַכִּיס כָּל־הַיּוֹם וּבָעֶרֶב הֱבִיאוֹ. לְמָחָר אָמְרוּ לוֹ: תֶּן־לָנוּ כִּיסֵינוּ. אָמַר לָהֶם: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. אָמַר לָהֶם רַ' מֵאִיר: מִפְנֵי־מָה לֹא דִקְדַּקְתֶּם בְּשֵׁם? אָמְרוּ לוֹ: וּמִפְּנֵי־מָה לֹא אָמַרְתָּ לָּנוּ? אָמַר לָהֶם: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא לַחֲשׁוֹשׁ, לְהַחֲזִיק⁸⁵⁸ כְּלוּם אָמָרְתִּי? מְשָׁכוּהוּ וְהִכְנִיסוּהוּ לַחֲנוּת, הִשְׁקוּהוּ יָיִן. רָאוּ עֲדָשִׁים עַל שְׂפָמוֹ. הָלְכוּ וְנָתְנוּ סִמָּן לְאִשְׁתּוֹ וְנָטְלוּ אֶת־כִּיסֵיהֶם. מִכָּאן וְאֵילַךְ אַף הֵם הָיוּ מְדַקְדְּקִים בְּשֵׁם. (יומא פג:; ילק"ש האזינו).

רג רַ' מֵאִיר הָיָה מִתְלוֹצֵץ בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה⁸⁵⁹. פַּעַם אַחַת נִדְמָה לוֹ הַשָּׂטָן כְּאִשָּׁה עוֹמֶדֶת בְּעֵבֶר הַנָּהָר. לֹא הָיָה שָׁם גֶּשֶׁר – תָּפַס בְּמֶצֶר⁸⁶⁰ וְהִתְחִיל עוֹבֵר בּוֹ וְהוֹלֵךְ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי הַמֶּצֶר הִנִּיחוֹ [יִצְרוֹ]⁸⁶¹; אָמַר לוֹ: אִלְמָלֵא הִכְרִיזוּ⁸⁶² בָרָקִיעַ: “הִזָּהֲרוּ בְּרַ' מֵאִיר וְתוֹרָתוֹ” – עָשִׂיתִי דָמֶיךָ שְׁתֵּי מָעִין⁸⁶³ (קיד' פא.).

רד אֵין טוֹרְפִין⁸⁶⁴ יַיִן וָשֶׁמֶן לְחוֹלֶה בְּשַׁבָּת. אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר: אַף טוֹרְפִין יַיִן וָשָׁמֶן.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר: פַּעַם אַחַת חָשׁ רַ' מֵאִיר בְּמֵעָיו⁸⁶⁵ וּבִקַּשְׁנוּ לִטְרֹף לוֹ⁸⁶⁶ יַיִן וָשֶׁמֶן וְלֹא הִנִּיחָנוּ⁸⁶⁷. אָמַרְנוּ לוֹ: דְּבָרֶיךָ יִבְטְלוּ בְחַיֶּיךָ? אָמַר לָנוּ: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי אוֹמֵר כָּךְ וַחֲבֵרַי אוֹמְרִים כָּךְ, מִיָּמַי לֹא מְלָאַנִי לִבִּי לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי חֲבֵרָי (שבת קלד.).

––––––––

רה מַעֲשֶׂה בְרַ' מֵאִיר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּבֵּית־הַמִּדְרָשׁ בְּשַׁבָּת בִּשְׁעַת הַמִּנְחָה, וּמֵתוּ שְׁנֵי בָנָיו. מֶה עָשְׂתָה אִמָּם? הִנִיחָה שְׁנֵיהֶם עַל הַמִּטָּה וּפֵרְשָׂה סָדִין עֲלֵיהֶם.

בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת בָּא רַ' מֵאִיר מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ לְבֵיתוֹ. אָמַר לָהּ: הֵיכָן שְׁנֵי בָנָי? אָמְרָה לוֹ: לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ הָלְכוּ. אָמַר לָהּ: צָפִיתִי בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְלֹא רְאִיתִים. נָתְנָה לוֹ כּוֹס שֶׁל הַבְדָּלָה וְהִבְדִּיל, חָזַר וְאָמַר לָהּ: הֵיכָן שְׁנֵי בַָנָי? אָמְרָה לוֹ: הָלְכוּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי וְעַכְשָׁו הֵם בָּאִים. הִקְרִיבָה לְפָנָיו לֶאֱכֹל. לְאַחַר שֶׁאָכַל, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, שְׁאֵלָה אַחַת יֶשׁ־לִי לִשְׁאֹל. אָמַר לָהּ: אִמְרִי שְׁאֵלָתֵךְ. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, קֹדֶם הַיּוֹם⁸⁶⁸ בָּא אָדָם אֶחָד וְנָתַן לִי פִּקָּדוֹן, וְעַכְשָׁו בָּא לִטּוֹל אוֹתוֹ – אַחֲזִיר לוֹ אוֹ לָאו? אָמַר לָהּ: בִּתִּי, מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ פִקָּדוֹן אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִירוֹ לִבְעָלָיו?! אָמְרָה לוֹ: חוּץ מִדַּעְתְּךָ⁸⁶⁹ לֹא הָיִיתִי מַחֲזֶרֶת אוֹתוֹ.

מֶה עָשָׂתָה? תָּפְשָׂה אוֹתוֹ בְּיָדוֹ וְהֶעֱלַתּוּ לַחֶדֶר וְהִקְרִיבָה אוֹתוֹ לַמִּטָּה. נָטְלָה הַסָּדִין מֵעֲלֵיהֶם וְרָאָה שְׁנֵיהֶם מֵתִים וּמֻנָּחִים עַל הַמִּטָּה. הִתְחִיל בּוֹכֶה וְאוֹמֵר: בָּנַי, בָּנַי! רַבּוֹתַי, רַבּוֹתָי! בָּנַי בְּדֶרֶךְ־אָרֶץ, וְרַבּוֹתַי שֶׁהָיוּ מְאִירִים עֵינַי בְּתוֹרָתָם! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִּי, שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְהַחֲזִיר פִּקָּדוֹן לִבְעָלָיו – כָּךְ “יְיָ נָתַן וַייָ לָקָח, יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ”⁸⁷⁰ (מד' משלי לא; ילק"ש שם).

רו בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר הָיוּ בַרְיוֹנִים⁸⁷¹, וְהָיוּמְצַעֲרִים אוֹתוֹ הַרְבֵּה. הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם רַ' מֵאִיר שֶׁיָּמוּתוּ. אָמְרָה לוֹ בְּרוּרְיָה אִשְׁתּוֹ: מַה־דַּעְתֶּךָ? מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים…?⁸⁷² – וְכִי כָתוּב “חֹטְאִים”? “חֲטָאִים” כָּתוּב⁸⁷³; וְעוֹד, הַשְׁפֵּל לְסוֹף הַמִּקְרָא: “וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם”⁸⁷⁴ – כֵּוָן שֶׁיִּתַּמּוּ חֲטָאִים – וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם. אֶלָּא בַּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים שֶׁיַּחְזְרוּ בִתְשׁוּבָה – “וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם”! בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וְחָזְרוּ בִתְשׁוּבָה (בר' י.).

רז מִין אֶחָד אָמַר לִבְרוּרְיָה: כָּתוּב “רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה”⁸⁷⁵ – מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יָלָדָה – רָנִּי? אָמְרָה לוֹ: שׁוֹטֶה, הַשְׁפֵּל לְסוֹף הַמִּקְרָא: “כִּי־רַבִּים בְּנֵי־שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה”⁸⁷⁶! אֶלָּא מַהוּ "עֲקָרָה לֹא יָלָדָה? רָנִּי, כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, שֶׁדּוֹמָה לְאִשָּׁה עֲקָרָה, שֶׁלֹּא יָלְדָה בָנִים לְגֵיהִנֹּם כְּמוֹתְכֶם (שם).

רח רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ, מְצָאָהּ לִבְרוּרְיָה. אָמַר לָהּ: בְּאֵיזֶה דֶרֶךְ נֵלֵךְ לְעִיר לֹד? אָמְרָה לוֹ: גְּלִילִי⁸⁷⁷ שׁוֹטֶה, לֹא כָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: “אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה”? הָיָה לְךָ לוֹמַר: בְּאֵיזֶה לְלֹד? (עיר' נג:).

רט בְּרוּרְיָה מְצָאַתּוּ לְתַלְמִיד אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹמֵד בְּלָחַשׁ. בָּעֲטָה בוֹ וְאָמְרָה: וְלֹא כָךְ נֶאֱמַר: “עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה”⁸⁷⁸ – אִם עֲרוּכָה בִרְמַ"ח אֵבָרִים⁸⁷⁹ שֶׁלָּךְ מִשְׁתַּמֶּרֶת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מִשְׁתַּמָּרֶת (שם נג, נד).

רי בְּרוּרְיָה, אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר, בִּתּוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן הָיָתָה. אָמְרָה לוֹ: גְּנַאי הוּא לִי, שֶׁתֵּשֵׁב אֲחוֹתִי בְּקֻבָּה⁸⁸⁰ שֶׁל זוֹנוֹת. נָטַל תֶּרְקַב⁸⁸¹ שֶׁל דֵּינָרִים וְהָלַךְ לְשָׁם וְאָמָר: אִם לֹא נֶעֶשְׂתָה בָהּ עֲבֵרָה יֵעָשֶׂה לָהּ נֵס, וְאִם עָשְׂתָה עֲבֵרָה – לֹא יֵעָשֶׂה לָהּ נֵס. הָלַךְ וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּפָרָשׁ וְאָמַר לָהּ: הִשָּׁמְעִי לִי. אָמְרָה לוֹ: דֶּרֶךְ נָשִׁים לִי. אָמַר לָהּ: אַמְתִּין לָךְ. אָמְרָה לוֹ: הֲרֵי יֵשׁ הַרְבֵּה נָאוֹת מִמֶּנִּי. אָמַר: מִכְּלָל, שֶׁלֹּא עָשְׂתָה עֲבֵרָה, וְכָל־מִי שֶׁבָּא אוֹמֶרֶת לוֹ כָּךְ.

הָלַךְ אֵצֶל הַשּׁוֹמֵר. אָמַר לוֹ: תְּנֶהָ לִי. אָמַר לוֹ: מִתְיָרֵא אֲנִי מִפְּנֵי הַמַּלְכוּת. אָמַר לוֹ: טוֹל תֶּרְקַב שֶׁל דֵּינָרִים, חֶצְיוֹ תֵּן שֹׁחַד⁸⁸² וְחֶצְיוֹ יְהֵא לָךְ. אָמַר לוֹ: כְּשֶׁיִּכְלוּ הַדֵּינָרִים מָה אֶעֱשֶׂה? אָמַר לוֹ: תֹּאמַר “אֱלֹהֵי מֵאִיר, עֲנֵנִי” – וְתִנָּצֵל. אָמַר לוֹ: וּמִי יֹאמַר שֶׁכָּךְ הוּא? אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו תִּרְאֶה. הָיוּ שָׁם כְּלָבִים שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים בְּנֵי אָדָם. נָטַל רַ' מֵאִיר צְרוֹר וְזָרַק בָּהֶם. בָּאוּ עָלָיו לְאָכְלוֹ. אָמַר: “אֱלֹהֵי מֵאִיר, עֲנֵנִי” – הִנִּיחוּהוּ, נְתָנָהּ לוֹ הַשּׁוֹמֵר.

לְסוֹף נִשְׁמַע הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ, הֵבִיאוּ אֶת־הַשּׁוֹמֵר וְהֶעֱלוּהוּ לִתְלִיָּה. אָמַר: “אֱלֹהֵי מֵאִיר, עֲנֵנִי”. הוֹרִידוּהוּ⁸⁸³. אָמְרוּ לוֹ: מַה־זֶּה? אָמַר לָהֶם: כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה. חָקְקוּ דְמוּתוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר עַל פִּתְחָהּ שֶׁל רוֹמִי וְהִכְרִיזוּ: כָּל־מִי שֶׁיִּרְאֶה פַּרְצוּף זֶה יִתְפְּסֵהוּ.

פַּעַם אַחַת רָאוּהוּ, רָצוּ אַחֲרָיו. רָץ מִלִּפְנֵיהֶם וְנִכְנַס לְבֵית־זוֹנוֹת; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: תַּבְשִׁילֵי נָכְרִים רָאָה, טָבַל אֶצְבַּע זוֹ וּמָצַץ אֶת־זוֹ: אָמְרוּ: חָס־וְשָׁלוֹם, אִלְמָלֵי הָיָה רַ' מֵאִיר לֹא הָיָה עוֹשֶׂה כָּךְ. עָמַד וּבָרַח וּבָא לְבָבֶל (ע“ז יח:; ע”י).

––––––––

ריא רַבִּי⁸⁸⁴ הִשִּׂיא אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בְּנוֹ, וְהָיוּ מְטַפְּחִין⁸⁸⁵ לַאֲחוֹרֵי יְדֵיהֶם⁸⁸⁶ בְּשַׁבָּת. עָבַר רַ' מֵאִיר וְשָׁמַע קוֹלָם, אָמָר: רַבּוֹתֵינוּ, הֻתְּרָה הַשַּׁבָּת⁸⁸⁷? שָׁמַע רַבִּי קוֹלוֹ, אָמָר: מִי הוּא זֶה שֶׁבָּא לִרְדּוֹתֵנוּ בְּתוֹךְ בֵּיתֵנוּ?! שָׁמַע רַ' מֵאִיר קוֹלוֹ וּבָרָח. יָצְאוּ אַחֲרָיו רָץ אַחַר רָץ. הִפְרִיחַ הָרוּחַ אֶת־הַסּוּדָר⁸⁸⁸ מֵעַל עָרְפּוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר. הֵצִיץ רַבִּי בַּחַלּוֹן וְרָאָה אֶת־עָרְפּוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר מֵאֲחוֹרָיו.

אָמַר רַבִּי: מַה־שֶּׁמְּחֻדָּד אֲנִי⁸⁸⁹ מֵחֲבֵרַי, מִפְּנֵי שֶׁרָאִיתִי אֶת־רַ' מֵאִיר מֵאֲחוֹרָיו, וְאִלְמָלֵי רְאִיתִיו מִלְּפָנָיו הָיִיתִי מְחֻדָּד יוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת־מוֹרֶיךָ”⁸⁹⁰ (ירוש' ביצה פ“ה, ה”ב; עיר' יג:).

ריב אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר: מְשָׁרֵת רַ' מֵאִיר הָיִיתִי בְּבָרְחוֹ שְׁנַיִם⁸⁹¹, וּמַקְלוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר הָיְתָה בְיָדִי, וְהִיא הָיְתָה מְלַמַּדְתֵּנִי דָעַת (עפ“י ירוש' מו”ק פ“ג, ה”א).

ריג רַ' מֵאִיר הִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָמוּת בְּאַסְיָא⁸⁹², אָמָר: אִמְרוּ לִבְנֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל: הֲרֵי מְשִׁיחֲכֶם שֶׁלָּכֶם⁸⁹³. וַאֲפִלּוּ כֵן אָמַר לָהֶם⁸⁹⁴: תְּנוּ מִטָּתִי עַל שְׂפַת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הוּא עַל־יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל־נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ”⁸⁹⁵ (ירוש' כלא' פ“ט, ה”ד).

ריד מִשֶּׁמֵּת רַ' מֵאִיר בָּטְלוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים (סוטה מ.).

––––––––

רטו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר, אָמַר לָהֶם רַ' יְהוּדָה לְתַלְמִידָיו: אַל יִכָּנְסוּ תַלְמִידֵי רַ' מֵאִיר לְכָאן, מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִים⁸⁹⁶ הֵם, וְלֹא לִלְמוֹד תּוֹרָה הֵם בָּאִים, אֶלָּא לְקַפְּחֵנִי⁸⁹⁷ בַהֲלָכוֹת הֵם בָּאִים. דָּחַק סֻמָּכוֹס וְנִכְנַס [וְהִתְחִיל מְקַפְּחוֹ בַהֲלָכוֹת]. כָּעַס רַ' יְהוּדָה, אָמַר לָהֶם: לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָכֶם, אַל יִכָּנְסוּ תַלְמִידֵי רַ' מֵאִיר לְכָאן, מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִים הֵם! אָמַר רַ' יוֹסֵי: יֹאמְרוּ – מֵאִיר שָׁכַב⁸⁹⁸, יְהוּדָה כָעַס, יוֹסֵי שָׁתַק – תּוֹרָה מַה־תְּהֵא עָלֶיהָ! (נז, מט, נ; קיד' נב:).

רטז שָׁנָה לוֹ רַבִּי לְרַ' שִׁמְעוֹן בְּנוֹ: “אֲחֵרִים אוֹמְרִים⁸⁹⁹” – וְכֻלֵּי… אָמַר לוֹ: מִי הֵם הַלָּלוּ, שֶׁמֵּימֵיהֶם אָנוּ שׁוֹתִים⁹⁰⁰ וּשְׁמוֹתָם אֵין אָנוּ מַזְכִּירִים? אָמַר לוֹ: בְּנֵי־אָדָם שֶׁבִּקְשׁוּ לַעֲקֹר כְּבוֹדְךָ וּכְבוֹד בֵּית אָבִיךָ. אָמַר לוֹ: “גַּם אַהֲבָתָם גַּם־שִׂנְאָתָם גַּם־קִנְאָתָם כְּבָר אָבָדָה”⁹⁰¹. אָמַר לוֹ: “הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח⁹⁰²”⁹⁰³. אָמַר לוֹ: בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁעָלוּ מַעֲשֵׂיהֶם בְּיָדָם – חֲכָמִים אֵלּוּ לֹא עָלוּ מַעֲשֵׂיהֶם בְּיָדָם. חָזַר רַבִּי וְשָׁנָה: “אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר” וכו'.

אָמַר רָבָא: אֲפִלּוּ רַבִּי, שֶׁעַנְוָתָן הוּא, שָׁנָה “אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר – וְ”אָמַר רַ' מֵאִיר" לֹא אָמָר (הור' יג, יד).

כא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי וּבְנוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר

ריז אָמַר רַ' בָא⁹⁰⁴: בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה כָל־אֶחָד וְאֶחָד מְמַנֶּה אֶת־תַּלְמִידָיו; כְּגוֹן רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי מִנָּה אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר וְאֶת רַ' יְהוֹשֻׁעַ, וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ אֶת־רַ' עֲקִיבָא, וְרַ' עֲקִיבָא אֶת רַבִּי מֵאִיר וְרַ' שִׁמְעוֹן. אָמַר: יֵשֵׁב רַ' מֵאִיר תְּחִלָּה⁹⁰⁵. נִתְכַּרְכְּמוּ⁹⁰⁶ פְנֵי רַ' שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: דַּיְךָ⁹⁰⁷ שֶׁאֲנִי וּבוֹרַאֲךָ מַכִּירִין כֹּחֶךָ⁹⁰⁸ (ירוש' סנה' פ“א, ה”ב).

ריח אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי: רָאִיתִי בְנֵי עֲלִיָּה⁹⁰⁹ וְהֵם מֻעָטִים: אִם אֶלֶף הֵם – אֲנִי וּבְנִי מֵהֶם; אִם מֵאָה הֵם – אֲנִי וּבְנִי מֵהֶם; אִם שְׁנַיִם הֵם – אֲנִי וּבְנִי הֵם.

וְאָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי: יָכוֹל אֲנִי לִפְטֹר⁹¹⁰ אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִן הַדִּין מִיּוֹם שֶׁנִּבְרֵאתִי וְעַד עַכְשָׁו, וְאִלְמָלֵי אֶלְעָזָר בְּנִי עִמִּי – מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד עַכְשָׁו. וְאִלְמָלֵי יוֹתָם בֶּן־עֻזִּיָּהוּ⁹¹¹ עִמָּנוּ – מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ. (סוכה מה; ע"י).

ריט אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי: אִלּוּ הָיִיתִי עוֹמֵד עַל הַר סִינַי בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְּנָה תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיִּבְרָא לְאָדָם שְׁנֵי פִיּוֹת, אֶחָד שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְאֶחָד שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ כָּל־צְרָכָיו. חָזַר וְאָמַר: וּמָה כְּשֶׁהוּא אֶחָד אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי דֵלָטוֹרְיָא⁹¹² שֶׁלּוֹ, אִלּוּ הָיוּ שְׁנַיִם – עַל־אַחַת־כַּמָּה וְכַמָּה (ירוש' בר' פ“ב, ה”א).

רכ אִיסִי בֶן־יְהוּדָה הָיָה אוֹמֵר: רַ' שִׁמְעוֹן טוֹחֵן הַרְבֵּה⁹¹³ וּמוֹצִיא קִמְעָא. תְּנָא: מְשַׁכֵּחַ קִמְעָא⁹¹⁴, וּמַה שֶּׁמּוֹצִיא אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא סֻבִּין⁹¹⁵.

מְצָאוֹ רַ' שִׁמְעוֹן לְאִיסִי בֶן־יְהוּדָה אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה מְפַטְפֵּט דְּבָרִים בִּפְנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים? אָמַר לוֹ: וְכִי אָמַרְתִּי עָלֶיךָ, אֶלָּא אַתָּה שׁוֹנֶה הַרְבֵּה וּמְשַׁכֵּחַ קִמְעָא, וּמָה שֶׁאַתָּה מְשַׁכֵּחַ – סֻבִּין שֶׁל מִשְׁנָתֶךָ.

וְכֵן אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן לְתַלְמִידָיו: שְׁנוּ מִדּוֹתָי⁹¹⁶, שֶׁמִּדּוֹתַי תְּרוּמוֹת⁹¹⁷ מִתְּרוּמוֹת מִדּוֹתָיו שֶׁל רַ' עֲקִיבָא (גיטין סז.; אדר"נ יח).

––––––––

רכא [פַּעַם אַחַת] יָשְׁבוּ רַ' יְהוּדָה וְרַ' יוֹסֵי וְרַ' שִׁמְעוֹן וְיָשַׁב אֶצְלָם יְהוּדָה בֶן־גֵּרִים. פָּתַח רַ' יְהוּדָה וְאָמַר: כַּמָּה נָאִים מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל אֻמָּה זוֹ⁹¹⁸! תִּקְּנוּ שְׁוָקִים, תִּקְּנוּ גְשָׁרִים⁹¹⁹, תִּקְּנוּ מֶרְחֲצָאוֹת. רַ' יוֹסֵי שָׁתָק. נַעֲנָה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי וְאָמַר: כָּל־מַה שֶּׁתִּקְּנוּ לֹא תִקְּנוּ אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָם: תִּקְּנוּ שְׁוָקִים – לְהוֹשִׁיב בָּהֶם זוֹנוֹת, מֶרְחֲצָאוֹת – לְעַדֵּן בָּהֶם עַצְמָם, גְּשָׁרִים – לִטּוֹל מֵהֶם מֶכֶס. הָלַךְ יְהוּדָה בֶן־גֵּרִים וְסִפֵּר דִּבְרֵיהֶם וְנִשְׁמְעוּ לַמַּלְכוּת. אָמְרוּ: יְהוּדָה שֶׁעִלָּה⁹²⁰ – יִתְעַלֶּה, יוֹסֵי שֶׁשָּׁתַק – יִגְלֶה לְצִפּוֹרִי, שִׁמְעוֹן שֶׁגִּנָּה⁹²¹ – יֵהָרֵג.

הָלַךְ רַ' שִׁמְעוֹן וּבְנוֹ וְנִתְחַבְּאוּ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. כָּל־יוֹם הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְבִיאָה לָהֶם פַּת וְכַד שֶׁל מַיִם וְסָעָדוּ. כְּשֶׁגָּבְרָה הַגְּזֵרָה אָמַר לִבְנוֹ: נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה עֲלֵיהֶן, שֶׁמָּא יְצַעֲרוּהָ⁹²² וּתְגַלֶּה [מְקוֹמֵנוּ].

הָלְכוּ וְנִתְחַבְּאוּ בִמְעָרָה. נַעֲשָׂה נֵס וְנִבְרָא לָהֶם חֲרוֹב וּמַעְיָן, וְהָיוּ פוֹשְׁטִים בִּגְדֵיהֶם וְיוֹשְׁבִים עַד צַוָּארָם בַּחוֹל. כָּל־הַיּוֹם עָסְקוּ בַתּוֹרָה; בִּזְמַן תְּפִלָּה הָיוּ מִתְלַבְּשִׁים וּמִתְעַטְּפִים וּמִתְפַּלְּלִים, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ חוֹזְרִים וּפוֹשְׁטִים בִּגְדֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְלוּ.

יָשְׁבוּ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בַּמְּעָרָה. בָּא אֵלִיָּהוּ וְעָמַד עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה, אָמַר: מִי יוֹדִיעַ לְבֶן־יוֹחַאי שֶׁמֵּת הַקֵּיסָר וּבָטְלָה גְזֵרָתוֹ? יָצְאוּ וְרָאוּ בְנֵי אָדָם כְּשֶׁהֵם חוֹרְשִׁים וְזוֹרְעִים. אָמָר: מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה! כָּל־מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים עֵינֵיהֶם מִיָּד נִשְׂרָף, יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: לְהַחֲרִיב עוֹלָמִי יְצָאתֶם, חִזְרוּ לִמְעָרַתְכֶם!

חָזְרוּ וְהָלְכוּ וְיָשְׁבוּ שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ, אָמְרוּ: מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בְּגֵיהִנֹּם שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: צְאוּ מִמְּעָרַתְכֶם! יָצְאוּ וְיָשְׁבוּ עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה. רָאוּ צַיָּד עוֹמֵד וְצָד צִפֳּרִים וּפוֹרֵס מְצוּדָתוֹ. וּכְשֶׁשָּׁמַע רַ' שִׁמְעוֹן בַּת־קוֹל אוֹמֶרֶת: “דִּימוּס⁹²³, דִּימוּס” – הַצִּפּוֹר נִצּוֹלֶת; וּכְשֶׁשָּׁמַע בַּת־קוֹל אוֹמֶרֶת: "סְפֵקוּלָא⁹²⁴ – הָיְתָה נִצּוֹדֶת וְנִלְכָּדֶת. אָמַר: צִפּוֹר מִבַּלְעֲדֵי שָׁמַיִם אֵינָהּ נִצּוֹדֶת, נֶפֶשׁ אָדָם לֹא כָל־שֶׁכֵּן. יָצְאוּ מִן הַמְּעָרָה. כָּל־מָקוֹם שֶׁהָיָה רַ' אֶלְעָזָר מַכֶּה הָיָה רַ' שִׁמְעוֹן מְרַפֵּא. אָמַר לוֹ: בְּנִי, דַּי לָעוֹלָם⁹²⁵ אֲנִי וָאָתָּה.

עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה רָאוּ זָקֵן אֶחָד כְּשֶׁהוּא אוֹחֵז בְּיָדוֹ שְׁתֵּי חֲבִילוֹת שֶׁל הֲדַסִּים וְרָץ בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת. אָמְרוּ לוֹ: אֵלּוּ לָמָּה לָּךְ? אָמַר לָהֶם: לִכְבוֹד שַׁבָּת.

– וִיהֵא דַי לְךָ בְּאֶחָד.

– אֶחָד כְּנֶגֶד “זָכוֹר”⁹²⁶ וְאֶחָד כְּנֶגֶד “שָׁמוֹר”⁹²⁷.

אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן לִבְנוֹ: רְאֵה, כַּמָּה חֲבִיבוֹת מִצְוֹת עַל יִשְׂרָאֵל. נִתְיַשְּׁבָה דַעְתָּם.

שָׁמַע רַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר חֲתָנוֹ וְיָצָא לִקְרָאתוֹ. הִכְנִיסָהוּ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ בִּטְבֶרְיָא וְהִתְחִיל מְתַקֵּן אֶת־בְּשָׂרוֹ⁹²⁸. רָאָה רַבִּי פִינְחָס סְדָקִים⁹²⁹ בְּגוּפוֹ, הִתְחִיל בּוֹכֶה, וְנָשְׁרוּ דִמְעוֹתָיו עַל בְּשָׂרוֹ שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן, וְצָעַק מִתּוֹךְ כְּאֵב⁹³⁰. אָמַר לוֹ רַ' פִינְחָס: אוֹי לִי שֶׁרְאִיתִיךָ בְכָךְ! אָמַר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ שֶׁרְאִיתַנִי בְכָךְ, שֶׁאִלְמָלֵא רְאִיתַנִי בְכָךְ לֹא מָצָאתָ בִּי כָּךְ⁹³¹.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן: הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה לִי נֵס אֵלֵךְ וַאֲתַקֵּן תַּקָּנָה. אָמַר לוֹ: יֵשׁ דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ תִּקּוּן? אָמַר לוֹ: יֶשׁ כָּאן מָקוֹם שֶׁל סְפֵק טֻמְאָה⁹³² וְהַכֹּהֲנִים⁹³³ מִצְטַעֲרִים לְהַקִּיפוֹ. אָמַר לוֹ־: יֶשׁ כָּאן אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהֻחְזְקָה כָאן טָהֳרָה⁹³⁴? אָמַר לוֹ זָקֵן אֶחָד: כָּאן קִצֵּץ⁹³⁵ בֶּן־זַכַּאי תֻּרְמוּסֵי⁹³⁶ תְרוּמָה. עָשָׂה אַף הוּא כָּךְ. כָּל־מָקוֹם שֶׁהָיָה קָשֶׁה טִהֲרוֹ, וְכָל־מָקוֹם שֶׁהָיָה רָפֶה צִיְּנוֹ⁹³⁷. אָמַר אוֹתוֹ זָקֵן: טִהֵר בֶּן־יוֹחַאי בֵּית־הַקְּבָרוֹת. אָמַר לוֹ: אִלְמָלֵא הָיִיתָ עִמָּנוּ, וַאֲפִלּוּ הָיִיתָ עִמָּנוּ וְלֹא נִמְנֵיתָ עִמָּנוּ⁹³⁸ – יָפֶה אַתָּה אוֹמֵר; עַכְשָׁו שֶׁהָיִיתָ עִמָּנוּ וְנִמְנֵיתָ עִמָּנוּ – יֹאמְרוּ: זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת⁹³⁹ זוֹ אֶת־זוֹ, תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים לֹא כָל־שֶׁכֵּן⁹⁴⁰! נָתַן בּוֹ עֵינָיו וָמֵת.

רָאָהוּ כוּתִי אֶחָד עַם־הָאָרֶץ, אָמָר: כְּלוּם לֹא אֵלֵךְ וַאֲשַׂחֵק בְּאוֹתוֹ זָקֵן שֶׁל הַיְּהוּדִים? נָטַל מֵת וּטְמָנוֹ בַשּׁוּק שֶׁטִּהֲרוֹ בַבֹּקֶר. הָלַךְ אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: וְכִי לֹא טִהַרְתָּ שׁוּק פְּלוֹנִי? אָמַר לוֹ: הֵן. – וְאִם אוֹצִיא לְךָ מֵתִים אֲחֵרִים? אָמַר לוֹ: הוֹצֵא. הֶרְאָה לוֹ. צָפָה רַ' שִׁמְעוֹן בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא נְתָנוֹ שָׁם. אָמָר: גּוֹזֵרְנִי עַל הָעֶלְיוֹן⁹⁴¹ שֶׁיֵּרֵד וְעַל הַתַּחְתּוֹן⁹⁴² שֶׁיַּעֲלֶה⁹⁴³. וְכָךְ הָיָה.

יָצָא רַ' שִׁמְעוֹן לַשּׁוּק וְרָאָה אֶת־יְהוּדָה בֶן־גֵּרִים⁹⁴⁴, אָמַר: עֲדַיִן יֵשׁ לָזֶה בָּעוֹלָם! נָתַן בּוֹ עֵינָיו וַעֲשָׂאוֹ גַל שֶׁל עֲצָמוֹת (שבת לג, לד; ירוש' שביעי' פ“ט, ה”א; ב"ר עט).

רכב פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִשְׁמְרוּ אֶת־הַשַּׁבָּת וְשֶׁלֹּא יָמוּלוּ אֶת־בְּנֵיהֶם. הָלַךְ רַ' רְאוּבֵן בֶּן־אִסְטְרוֹבְלִי וְסִפֵּר קוֹמִי⁹⁴⁵ וְהָלַךְ וְיָשַׁב עִמָּהֶם. אָמַר לָהֶם: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אוֹיֵב יַעֲנִי אוֹ יַעֲשִׁיר? אָמְרוּ לוֹ: יַעֲנִי. אָמַר לָהֶם: אִם כֵּן, לֹא יַעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיַּעֲנוּ. אָמְרוּ: יָפֶה אָמָרְתָּ. חָזַר וְאָמַר לָהֶם: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אוֹיֵב יַכְחִישׁ⁹⁴⁶ אוֹ יַבְרִיא⁹⁴⁷? אָמְרוּ לוֹ: יַכְחִישׁ. אָמַר לָהֶם: אִם כֵּן יָמוּלוּ בְנֵיהֶם לִשְׁמֹנָה יָמִים כְּדֵי שֶׁיַּכְחִישׁוּ. אָמָרוּ: יָפֶה אָמַרְתָּ וּבִטְּלוּ אֶת־הַגְּזֵרָה. הִכִּירוּ בוֹ שֶׁיַּכְחִישׁוּ. אָמָרוּ: יָפֶה אָמַרְתָּ וּבִטְּלוּ אֶת־הַגְּזֵרָה. הִכִּירוּ בוֹ שֶׁהוּא יְהוּדִי – וְהֶחֱזִירוּהָ.

אָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ וִיבַטֵּל הַגְּזֵרָה? – יֵלֵךְ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי, שֶׁהוּא מְלֻמָּד⁹⁴⁸ בְּנִסִּים. וְאַחֲרָיו מִי יֵלֵךְ? רַ' אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי. אָמַר לָהֶם רַ' יוֹסֵי: אִלּוּ הָיָה אַבָּא חֲלַפְתָּא⁹⁴⁹ קַיָּם – יְכוֹלִים אַתֶּם לוֹמַר לוֹ⁹⁵⁰: תֵּן בִּנְךָ לַהֲרִיגָה? אָמַר לָהֶם רַ' שִׁמְעוֹן: אִלּוּ הָיָה יוֹחַאי אַבָּא קַיָּם יְכוֹלִים אַתֶּם לוֹמַר לוֹ: תֵּן בִּנְךָ לַהֲרִיגָה? אָמַר לָהֶם רַ' יוֹסֵי: אֲנִי אֵלֵךְ, שֶׁאֲנִי מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יַעַנְשֶׁנּוּ ⁹⁵¹רַ' שִׁמְעוֹן. קִבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא יַעַנְשֶׁנּוּ. אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲנָשׁוֹ⁹⁵²: כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ לִפְנֵיהֶם: מִנַּיִן לְדַם שְׁרָצִים שֶׁהוּא טָמֵא? עִקֵּם פִּיו⁹⁵³ רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' יוֹסֵי וְאָמָר: “וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא”⁹⁵⁴. אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן: מֵעֲקִימַת שְׂפָתֶיךָ אַתָּה נִכָּר שֶׁתַּלְמִיד־חָכָם אָתָּה – אַל יַחֲזֹר הַבֵּן אֵצֶל אָבִיו.

יָצָא לִקְרָאתוֹ בֶן־תְּמַלְיוֹן⁹⁵⁵, אָמַר: רְצוֹנְכֶם, אָבוֹא עִמָּכֶם. בָּכָה רַ' שִׁמְעוֹן וְאָמָר: שִׁפְחָה שֶׁל בֵּית אַבָּא⁹⁵⁶ נִזְדַּמֵּן לָהּ מַלְאָךְ שָׁלֹש פְּעָמִים; אֲנִי אֲפִלּוּ לֹא פַעַם אֶחָת – יָבֹא הַנֵּס מִכָּל־מָקוֹם⁹⁵⁷. קָדַם הוּא, נִכְנַס⁹⁵⁸ בְּבִתּוֹ⁹⁵⁹ שֶׁל הַקֵּיסָר. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם אָמַר: בֶּן־תְּמַלְיוֹן צֵא, בֶּן־תְּמַלְיוֹן צֵא! כֵּוָן שֶׁקָּרְאוּ לוֹ יָצָא וְהָלָךְ. אָמַר לָהֶם הַקֵּיסָר: שַׁאֲלוּ כָּל־מַה־שֶּׁיֵּשׁ לָכֶם לִשְׁאוֹל וְהִכָּנְסוּ לָאוֹצָר וּטְלוּ כֹּל מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹצִים. נִכְנְסוּ וּמָצְאוּ אוֹתָהּ הָאִגֶּרֶת⁹⁶⁰, נטָלוּהָ וּקְרָעוּהָ (מע' יז).

רכג מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי שֶׁיָּצָא לְחוּץ־לָאָרֶץ וּבָא עָשִׁיר⁹⁶¹ – וְהָיוּ הַתַּלְמִידִים רוֹאִים אוֹתוֹ וּמְקַנְּאִים בּוֹ, וְהָיוּ מְבַקְּשִׁים [אַף] הֵם לָצֵאת לְחוּץ־לָאָרֶץ, וְיָדַע רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְהוֹצִיאָם לְבִקְעָה אַחַת שֶׁלִּפְנֵי מֵרוֹן⁹⁶² וְהִתְפַּלֵּל וְאָמָר: בִּקְעָה, בִּקְעָה, הִתְמַלְּאִי דִינְרֵי זָהָב, הִתְחִילָה מוֹשֶׁכֶת דִּינְרֵי זָהָב לִפְנֵיהֶם. אָמַר לָהֶם: אִם זָהָב אַתֶּם מְבַקְּשִׁים הֲרֵי זָהָב, טְלוּ לָכֶם, אֶלָּא הֱווּ יוֹדְעִים: כָּל־מִי שֶׁהוּא נוֹטֵל עַכְשָׁו – חֶלְקוֹ שֶׁל עוֹלָם־הַבָּא הוּא נוֹטֵל, שֶׁאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ שֶׁל תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא לָעוֹלָם הַבָּא (שמו“ר נב; ילק”ש משלי לא).

רכד מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת בְּצַיְדָן, שֶׁשָּׁהֲתָה עֶשֶׂר שָׁנִים עִם בַּעְלָהּ וְלֹא יָלָדָה. בָּאוּ אֵצֶל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי וְהָיוּ רוֹצִים לְהִתְפָּרֵשׁ⁹⁶³ זֶה מִזֶּה. אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם⁹⁶⁴, כְּשֵׁם שֶׁנִּזְדַּוַּגְתֶּם⁹⁶⁵ זֶה לָזֶה בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, כָּךְ אֵין אַתֶּם מִתְפָּרְשִׁים אֶלָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. הָלְכוּ בִדְרָכָיו⁹⁶⁶ וְעָשׂוּ לְעַצְמָם יוֹם־טוֹב, וְעָשׂוּ סְעֻדָּה גְדוֹלָה, וְשִׁכְּרַתּוּ יוֹתֵר מִדָּי. כֵּוָן שֶׁנִּתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ עָלָיו אָמַר לָהּ: בִּתִּי, כָּל־חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֶּשׁ־לִי בַּבַּיִת טְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ. מֶה עָשְׂתָה הִיא? לְאַחַר שֶׁיָּשֵׁן רָמְזָה לַעֲבָדֶיהָ וּלְשִׁפְחוֹתֶיהָ וְאָמְרָה לָהֶם: שָׂאוּהוּ בַמִּטָּה וּקְחוּ אוֹתוֹ וְהוֹלִיכוּהוּ לְבֵית אַבָּא. בַּחֲצִי הַלַּיְלָה נִנְעַר מִשְּׁנָתוֹ; כֵּוָן שֶׁפָּג יֵינוֹ אָמַר לָהּ: בִּתִּי, הֵיכָן אֲנִי נָתוּן? אָמְרָה לוֹ: בְּבֵית אַבָּא. אָמַר לָהּ: מַה־לִּי לְבֵית אָבִיךְ? אָמְרָה לוֹ: וְלֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִּי בָּעָרֶב: כָּל־חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּבֵיתִי טְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ? אֵין חֵפֶץ טוֹב לִי בָעוֹלָם יוֹתֵר מִמֶּךָ. הָלָכוּ לָהֶם אֵצֶל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי וְעָמַד וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְנִפְקָדוּ⁹⁶⁷ (שהש"ר א).

רכה רַ' יוֹנָתָן בֶּן־עַכְמַי וְרַ' יְהוּדָה בֶן־גֵּרִים שָׁנוּ פָרָשַׁת נְדָרִים בְּבֵית רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי. נִפְטְרוּ מִמֶּנּוּ בָּעָרֶב. בַּבֹּקֶר בָּאוּ וְנִפְטְרוּ מִמֶּנּוּ שׁוּב. אָמַר לָהֶם: וְלֹא נִפְטַרְתָּם מִמֶּנִּי בָּעָרֶב? אָמְרוּ לוֹ: ןלִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, תַּלְמִיד שֶׁנִּפְטַר מֵרַבּוֹ וְלָן בְּאוֹתָהּ הָעִיר – צָרִיךְ לִפָּטֵר הֵימֶנּוּ פַּעַם אַחֶרֶת. אָמַר לִבְנוֹ: בְּנֵי־אָדָם הַלָּלוּ – אֲנָשִׁים שֶׁל צוּרָה הֵם, לֵךְ אֶצְלָם וִיבָרְכוּךָ. הָלַךְ אֶצְלָם. אָמְרוּ לוֹ: מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ כָּאן? אָמַר לָהֶם: אַבָּא אָמַר לִי “לֵךְ אֶצְלָם וִיבָרְכוּךָ”. אָמְרוּ לוֹ: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּזְרַע וְלֹא תִקְצֹר, תַּכְנִיס וְלֹא תוֹצִיא, תּוֹצִיא וְלֹא תַכְנִיס, יֶחֱרַב בֵּיתְךָ וְיִתְקַיֵּם מְלוֹנֶךָ, יִתְבַּלְבֵּל שֻׁלְחָנְךָ וְלֹא תִרְאֶה שָׁנָה חֲדָשָׁה⁹⁶⁸. כְּשֶׁבָּא אֵצֶל אָבִיו אָמַר: לֹא דַי שֶׁלֹּא בֵרְכוּנִי אֶלָּא אַף צִעֲרוּנִי. אָמַר לוֹ: מָה אָמְרוּ לָךְ? אָמַר לוֹ: כָּךְ וָכָךְ. אָמַר לוֹ: כָּל־אֵלּוּ בְּרָכוֹת הֵן: “תִּזְרַע וְלֹא תִקְצֹר” – תּוֹלִיד בָּנִים וְלֹא יָמוּתוּ; “תַּכְנִיס וְלֹא תוֹצִיא” – תַּכְנִיס כַּלּוֹת לְבֵיתְךָ וְלֹא יָמוּתוּ בַעֲלֵיהֶן וְיַחְזְרוּ לְבֵית אֲבוֹתֵיהֶן; “תּוֹצִיא וְלֹא תַכְנִיס” – תַּשִּׂיא בְנוֹתֶיךָ וְלֹא יָמוּתוּ בַעֲלֵיהֶן וְיַחְזְרוּ אֵלֶיךָ; יֶחֱרַב בֵּיתְךָ וְיִתְקַיֵּם מְלוֹנֶךָ" – הָעוֹלָם־הַזֶּה מָלוֹן וְהַקֶּבֶר בָּיִת; “יִתְבַּלְבֵּל שֻׁלְחָנֶךָ” – [מֵרֹב] בָּנִים וּבָנוֹת; “וְלֹא תִרְאֶה שָׁנָה חֲדָשָׁה” – שֶׁלֹּא תָמוּת אִשְׁתְּךָ וְתִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת (מו"ק ט.:).

רכו מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: קוֹנָם⁹⁶⁹, שֶׁאִי אַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד שֶׁתַּטְעִימִי תַבְשִׁילֵךְ לְרַ' יְהוּדָה וּלְרַ' שִׁמְעוֹן. רַ' יְהוּדָה טָעָם, אָמַר: קַל־וָחֹמֶר, וּמָה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אָמְרָה תוֹרָה: שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם הַמְאָרְרִים בְּסָפֵק, וַאֲנִי עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה. רַ' שִׁמְעוֹן לֹא טָעָם, אָמַר: יָמוּתוּ כָל־בְּנֵי אַלְמָנָה⁹⁷⁰ וְאַל יָזוּז⁹⁷¹ שִׁמְעוֹן מִמְּקוֹמוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְגִילִים בִּנְדָרִים (נדרים סו:).

רכז רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת־אִמּוֹ מַרְבָּה שִׂיחָה [בְּשַׁבָּת], אָמַר לָהּ: אִמָּא, שַׁבָּת הִיא! (ירוש' שבת פט“ו, ה”ג).

רכח רַ' שִׁמְעוֹן הָיָה טוֹעֵן סַל עַל כְּתֵפוֹ; אָמָר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ (נדר' מט:).

––––––––

רכט רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן בָּאוּ חַמָּרִים אֵצֶל אָבִיו לִקַּח תְּבוּאָה, רָאוּהוּ יוֹשֵׁב אֵצֶל הַתַּנּוּר וְהָיְתָה אִמּוֹ רוֹדָה [פַת] וְהוּא אוֹכֵל, אִמּוֹ רוֹדָה וְהוּא אוֹכֵל, עַד שֶׁאָכַל כָּל־הַמִּשְׁאָרוֹת⁹⁷². אָמְרוּ: הוֹי, נָחָשׁ רַע שׁוֹרֶה בְּמֵעָיו שֶׁל זֶה; דּוֹמֶה שֶׁזֶּה מֵבִיא רְעָבוֹן לָעוֹלָם. שָׁמַע קוֹלָם. כְּשֶׁיָּצְאוּ לִקַּח טְעֻנָּתָם⁹⁷³ נָטַל רַ' אֶלְעָזָר אֶת־חֲמוֹרֵיהֶם וְהֶעֱלָם לַעֲלִיַּת הַגָּג. בָּאוּ וּבִקְשׁוּ אֶת־חֲמוֹרֵיהֶם וְלֹא מְצָאוּם. תָּלוּ אֶת־עֵינֵיהֶם וְרָאוּם נְתוּנִים בַּעֲלִיַּת הַגָּג, הָלְכוּ אֵצֶל אָבִיו וְסָחוּ⁹⁷⁴ לוֹ אֶת־הַמַּעֲשֶׂה. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא דָבָר רַע הִשְׁמַעְתֶּם אוֹתוֹ. אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אֲדוֹנִי; אֶלָּא כָךְ וָכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. אָמַר לָהֶם: וְלָמָּה הִכְנַסְתֶּם בּוֹ עַיִן רָעָה וְצָרָה? אֶפְשָׁר מִשֶּׁלָּכֶם הוּא אוֹכֵל, אוֹ עֲלֵיכֶם מְזוֹנוֹתָיו? לֹא זֶה שֶׁבְּרָאוֹ בָּרָא לוֹ מְזוֹנוֹת? אַף־עַל־פִּי־כֵן לְכוּ וְאִמְרוּ לוֹ בִשְׁמִי וְהוּא מוֹרִיד לָכֶם.

הַנֵּס הָאַחֲרוֹן⁹⁷⁵ הָיָה קָשֶׁה מִן הָרִאשׁוֹן: כְּשֶׁהֶעֱלָם הֶעֱלָם אֶחָד אֶחָד, וּכְשֶׁהוֹרִידָם הוֹרִידָם שְׁנַיִם שְׁנָיִם.

וְכֵוָן שֶׁנִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ טַלִּיתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבּוֹל⁹⁷⁶ (שהש“ר ה; פסי' דר”כ ו).

רל רַ' אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי רָאָה אוֹתוֹ רַ' יוֹסֵי בֶן־חֲלַפְתָּא, אָמַר לוֹ: אַתָּה מִשֹּׁרֶשׁ צַדִּיקִים וְאֵין אַתָּה בֶן־תּוֹרָה. אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה? אָמַר לוֹ: מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִשְׁנוֹת? אָמַר לוֹ: הֵן. הִתְחִיל מְלַמֵּד אוֹתוֹ פֶּרֶק אֶחָד וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי. הִכְנִיסוֹ לְבֵית־הַוַּעַד⁹⁷⁷. רָאָה אוֹתוֹ רַבִּי, אָמַר לוֹ: לָזֶה הִכְנַסְתָּ עִמָּךְ? אָמַר לוֹ: מִכּוֹרָתוֹ⁹⁷⁸ שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי הוּא בָא. הֶעֱלָה אוֹתוֹ רַ' יוֹסֵי לְצִפּוֹרִי וְהָיָה מַשְׁנֶה אוֹתוֹ. בְּשָׁנָה אַחֶרֶת הוֹרִידוֹ עִמּוֹ וְנִכְנַס לְבֵית־הַוַּעַד, הִתְחִיל מֵשִׁיב דְּבָרִים שָׁם, וְקָרָא עָלָיו רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ “פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים”⁹⁷⁹ – מִי גָרַם לוֹ שֶׁיִּהְיֶה בֶן־תּוֹרָה, לֹא עַל־יְדֵי רַ' יוֹסֵי בֶן־חֲלַפְתָּא? (תנה"ק וירא).

רלא רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שִׁמְעוֹן נַעֲשָׂה כַתָּף⁹⁸⁰. פַּעַם אַחַת בָּא אֶצְלוֹ אֵלִיָּהוּ בִּדְמוּת זָקֵן. אָמַר לוֹ: הַתְקֵן לִי בְּהֵמָה⁹⁸¹. אָמַר לוֹ: מַה־יֵשׁ אֶצְלְךָ לִטְעוֹן? אָמַר לוֹ: הֲרֵי תְפִיסָתִי⁹⁸² וַהֲרֵי טַלִּיתִי וְנֵלֵךְ. אָמַר לוֹ: רוֹאִים אַתֶּם זָקֵן זֶה, אֲנִי טוֹעֵן וּמוֹלִיךְ אוֹתוֹ לְסוֹף הָעוֹלָם, וְהוּא אוֹמֵר לִי: הַתְקֵן לִי בְּהֵמָה. אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ לִרְכֹּב? אָמַר לוֹ: הֵן. הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מַעֲלֵהוּ הָרִים וּמוֹרִידוֹ בְקָעוֹת וּמַעֲבִירוֹ בְּשָׂדוֹת שֶׁל קוֹצִים. לְסוֹף הִתְחִיל מַכְבִּיד עָלָיו. אָמַר לוֹ: זָקֵן, זָקֵן, הָקֵל עַצְמֶךָ, וְאִם לֹא – אֲנִי מַשְׁלִיכֶךָ. אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ לָפוּשׁ⁹⁸³ קְצָת. אָמַר לוֹ: הֵן. מֶה עָשָׂה? הֶעֱלָהוּ לְשָׂדֶה אַחַת וְהוֹשִׁיבוֹ תַחַת אִילָן, וְנָתַן לוֹ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. כֵּוָן שֶׁאָכַל וְשָׁתָה, אָמַר לוֹ: כָּל־הַיְגִיעָה הַזּוֹ לָמָּה? וְלֹא יָפֶה לְךָ שֶׁתִּתְפּוֹס אֻמָּנוּת אֲבוֹתֶיךָ? אָמַר לוֹ: וְאַתָּה תְּהֵא מַשְׁנֶה לִי? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמְרוּ: שְׁלֹש־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לִמְּדוֹ אֵלִיָּהוּ תּוֹרָה עַד שֶׁאָמַר סִפְרָא⁹⁸⁴. וְכֵוָן שֶׁאָמַר סִפְרָא, – אֲפִלּוּ טַלִּיתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לִטְעוֹן (פס' דר"כ).

רלב כְּשֶׁהָיוּ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה יוֹשְׁבִים עַל הַסַּפְסָלִים – יָשְׁבוּ לִפְנֵיהֶם רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן וְרַבִּי⁹⁸⁵ עַל־גַּבֵּי קַרְקַע וְהָיוּ שׁוֹאֲלִים וּמְשִׁיבִים. אָמְרוּ [הַחֲכָמִים]: מֵימֵיהֶם אָנוּ שׁוֹתִים וְהֵם יוֹשְׁבִים עַל־גַּבֵּי קַרְקָע. עָשׂוּ לָהֶם סַפְסָלִים וְהֶעֱלוּם. אָמַר לָהֶם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: פְּרִידָה⁹⁸⁶ אַחַת יֶשׁ־לִי בֵינֵיכֶם – וְאַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְאַבְּדָהּ מִמֶּנִּי⁹⁸⁷. הוֹרִידוּ אֶת־רַבִּי. אָמַר לָהֶם רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אָב יִחְיֶה וּמִי שֶׁאֵין לוֹ אָב⁹⁸⁸ יָמוּת? הוֹרִידוּ אַף אֶת־רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן וְאָמַר: חָשׁוּב הוּא בְעֵינֵיכֶם כְּמוֹתִי?… עַד אוֹתוֹ יוֹם כְּשֶׁהָיָה אוֹמֵר רַבִּי דָבָר – הָיָה רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן מְסַיֵּעַ לוֹ⁹⁸⁹, מִכָּאן וְאֵילַךְ כְּשֶׁהָיָה רַבִּי אוֹמֵר יֶשׁ־לִי לְהָשִׁיב – אָמַר לוֹ רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: כָּךְ וָכָךְ יֶשׁ־לְךָ לְהָשִׁיב, זוֹ הִיא תְשׁוּבָתֶךָ; עַכְשָׁו הִקַּפְתָּנוּ תְשׁוּבוֹת חֲבִילוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי וּבָא וְאָמַר לְאָבִיו. אָמַר לוֹ: בְּנִי, אַל יֵרַע לְךָ, שֶׁהוּא אֲרִי בֶן־אֲרִי, וְאַתָּה אֲרִי בֶן־שׁוּעָל (ב,מ פד:).

רלג רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן מְצָאוֹ לְבַלָּשׁ⁹⁹⁰ אֶחָד שֶהוּא תוֹפֵס גַּנָּבִים. אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ אַתָּה מַכִּיר בָּהֶם? וְכִי לֹא לְחַיּוֹת הֵם דּוֹמִים שֶׁיּוֹצְאִים בַּלַּיְלָה וּמִתְחַבְּאִים בַּיּוֹם? וְשֶׁמָּא אַתָּה נוֹטֵל צַדִּיקִים וּמַנִּיחַ רְשָׁעִים?.. אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה? מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא. אָמַר לוֹ: בּוֹא וַאֲלַמֶּדְךָ הֵיאַךְ תַּעֲשֶׂה: הִכָּנֵס בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת לַחֲנוּת, וּכְשֶׁתִּרְאֶה אָדָם שׁוֹתֶה יַיִן, יוֹשֵׁב וּמַחֲזִיק כּוֹס בְּיָדוֹ וּמְנַמְנֵם – שְׁאַל עָלָיו: אִם תַּלְמִיד־חָכָם הוּא – הִשְׁכִּים לְתַלְמוּדוֹ; אִם פּוֹעֵל הוּא – הִשְׁכִּים לִמְלַאכְתּוֹ; לֹא זֶה וְלֹא זֶה – תָּפְסֵהוּ, גַּנָּב הוּא. נִשְׁמְעוּ הַדְּבָרִים לַמֶּלֶךְ. אָמָרוּ: “קוֹרֵא הָאִגֶּרֶת⁹⁹¹ הוּא יְהֵא הַשָּׁלִיחַ”. הֵבִיאוּ אֶת־רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן – וְהָיָה תוֹפֵס גַּנָּבִים. שָּׁלַח לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה: חֹמֶץ בֶּן יָיִן⁹⁹²! עַד מָתַי אַתָּה מוֹסֵר עַמּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ לַהֲרִיגָה? שָׁלַח לוֹ [רַ' אֶלְעָזָר]: קוֹצִים אֲנִי מְכַלֶּה מִן הַכָּרֶם. שָׁלַח לוֹ [רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ]: יָבֹא בַעַל הַכֶּרֶם וִיכַלֶּה אֶת־קוֹצָיו.

פַּעַם אַחַת פָּגַע בּוֹ כּוֹבֵס אֶחָד וּקְרָאוֹ: חֹמֶץ בֶּן־יָיִן. אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: “מִשֶּׁהוּא חָצוּף⁹⁹³ כָּל־כָּךְ – רָשָׁע הוּא”. אָמַר לַעֲבָדָיו: תִּפְסוּהוּ – וּתְפָסוּהוּ. לְאַחַר שֶׁנִּתְיַשְּׁבָה עָלָיו דַּעְתּוֹ – חָזַר אַחֲרָיו לִפְדּוֹתוֹ וְלֹא יָכֹל. קָרָא עַל עַצְמוֹ: “שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ – שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ”⁹⁹⁴. תָּלוּ [אֶת־הַכּוֹבֵס]. עָמַד [רַבִּי אֶלְעָזָר] תַּחַת הָעֵץ וְהָיָה בוֹכֶה⁹⁹⁵. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהוּא וּבְנוֹ בָּאוּ אֶל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. הִנִּיחַ יָדוֹ עַל בְּנֵי־מֵעָיו וְאָמָר: שִׂישׂוּ, בְּנֵי־מֵעַי, שִׂישׂוּ, וּמָה סְפֵקוֹת שֶׁלָּכֶם כָּךְ – וַדָּאוֹת שֶׁלָּכֶם עַל־אַחַת־כַּמָּה וְכַמָּה! מֻבְטָח אֲנִי בָּכֶם שֶׁאֵין רִמָּה וְתוֹלֵעָה שׁוֹלֶטֶת בָּכֶם…

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נִתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ. הִשְׁקוּהוּ סַם שֶׁל שֵׁנָה וְהִכְנִיסוּהוּ לְבַיִת שֶׁל שַׁיִשׁ וְקָרְעוּ כְרֵסוֹ וְהוֹצִיאוּ מִתּוֹכוֹ סַלֵּי־סַלִּים שֶׁל חֵלֶב וְהִנִּיחוּם בְּחַמָּה בְּתַמּוּז וּבְאָב וְלֹא הִסְרִיחוּ. קָרָא עַל עַצְמוֹ: “אַף־בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח”⁹⁹⁶.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן לֹא סָמַךְ רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן עַל דַּעְתּוֹ – וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִים. בָּעֶרֶב הָיוּ מַצִּיעִים תַּחְתָּיו שִׁישִּׁים מַצָּעוֹת וּבַבֹּקֶר הָיוּ מוֹשְׁכִים מִתַּחְתָּיו שִׁשִּׁים סְפָלִים שֶׁל דָּם וּמֻגְלָא⁹⁹⁷. לְמָחָר עָשְׂתָה לוֹ אִשְׁתּוֹ מִינֵי לֶפֶד⁹⁹⁸ וַאֲכָלָם וְהִבְרִיא. וְלֹא הִנִּיחַתּוּ אִשְׁתּוֹ לָצֵאת לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְצַעֲרוּהוּ חֲכָמִים. בָּעֶרֶב אָמַר לָהֶם [לְיִסּוּרָיו]: אַחַי וְרֵעַי, בּוֹאוּ! בַּבֹּקֶר אָמַר לָהֶם: לֵכוּ, מִפְּנֵי בִטּוּל תּוֹרָה⁹⁹⁹.

פַּעַם אַחַת שָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “בְּרָצוֹן אַתָּה מְבִיאָם עָלֶיךָ – כִּלִּיתָ מָמוֹן שֶׁל בֵּית אַבָּא!” – מָרְדָה עָלָיו וְהָלְכָה לְבֵית אָבִיהָ. הָיוּ מְהַלְּכִים בַּיָּם שִׁשִּׁים סַפָּנִים¹⁰⁰⁰. עָמַד עֲלֵיהֶם נַחֲשׁוֹל¹⁰⁰¹ לְטַבְּעָם. עָמְדוּ בִתְפִלָּה וְאָמָרוּ: “אֱלֹהֵי אֶלְעָזָר, עֲנֵנוּ!” – וְנָח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. וּכְשֶׁעָלוּ לַיַּבָּשָׁה הִכְנִיסוּ לוֹ דוֹרוֹן¹⁰⁰² שִׁשִּׁים עֲבָדִים וְשִׁשִּׁים אַרְנְקָאוֹת¹⁰⁰³ בִּידֵיהֶם. עָשׂוּ לוֹ שִׁשִּׁים מִינֵי לֶפֶד וַאֲכָלָם.

פַּעַם אַחַת אָמְרָה אִשְׁתּוֹ לְבִתָּהּ: לְכִי וּרְאִי בִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל אָבִיךְ, מַה הוּא עַכְשָׁו? בָּאָה אֶצְלוֹ וְאָמַר לָהּ: לְכִי וְאִמְרִי לְאִמֵּךְ: “שֶׁלָּנוּ גָּדוֹל מִשֶּׁלָּהֶם¹⁰⁰⁴”. קָרָא עַל עַצְמוֹ: “הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת¹⁰⁰⁵ סוֹחֵר, מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ”¹⁰⁰⁶.

אָכַל וְשָׁתָה וְהִבְרִיא וְיָצָא לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. הֵבִיאוּ לְפָנָיו שִׁשִּׁים מִינֵי דָם¹⁰⁰⁷ וְטִהֲרָם. הָיוּ הַחֲכָמִים מְרַנְּנִים¹⁰⁰⁸ וְאָמָרוּ: אֶפְשָׁר אֵין בָּהֶם סָפֵק אֶחָד¹⁰⁰⁹?! אָמַר לָהֶם רַ' אֶלְעָזָר: אִם כְּמוֹתִי הוּא יִהְיוּ כֻלָּם זְכָרִים¹⁰¹⁰, וְאִם לָאו – תְּהֵא נְקֵבָה אַחַת בֵּינֵיהֶם. הָיוּ כֻלָּם זְכָרִים, וּקְרָאוּם “אֶלְעָזָר” עַל שְׁמוֹ.

פַּעַם אַחַת נִגְלְתָה זְרוֹעוֹ¹⁰¹¹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר. רָאֲתָה אִשְׁתּוֹ, שָׂחֲקָה וּבָכְתָה. שָׂחֲקָה, שֶׁאָמְרָה: אַשְׁרַי וְאַשְׁרֵי חֶלְקִי, שֶׁדָּבַקְתִּי בְגוּפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק; וּבָכְתָה, שֶׁאָמְרָה: אוֹי שֶׁגּוּפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק לָאֲדָמָה.

בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי בַּחֲכָמִים שֶׁכּוֹעֲסִים עָלַי וְלֹא יַעַסְקוּ יָפֶה בִּקְבוּרָתִי, הַשְׁכִּיבִינִי בַעֲלִיָּתִי וְלֹא תִתְיָרְאִי מִפָּנָי.

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: סִפְּרָה לִי אִמּוֹ שֶׁל רַ' יוֹנָתָן, שֶׁסִּפְּרָה לָהּ אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: לֹא פָחוֹת מִשְּׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה וְלֹא יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים הָיָה שׁוֹכֵב בַּעֲלִיָּתוֹ. וּכְשֶׁהָיִיתִי עוֹלָה הָיִיתִי בוֹדֶקֶת לוֹ בְּשַׂעֲרוֹתָיו. וּכְשֶׁנִּשְׁמְטָה שַׂעֲרָה הָיָהם מְבַצְבֵּץ¹⁰¹² וְיוֹצֵא. פַּעַם אַחַת רָאִיתִי רָחָשׁ¹⁰¹³ יוֹצֵא מִתּוֹךְ אָזְנוֹ – חָלְשָׁה דַעְתִּי. נִרְאָה לִי בַחֲלוֹם וְאָמַר לִי: אֵין בְּכָךְ כְּלוּם; פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי בְזִלְזוּל תַּלְמִיד־חָכָם וְלֹא מָחִיתִי כָּרָאוּי.

כְּשֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם לְדִין הָיוּ עוֹמְדִים עַל הַפָּתַח, זֶה אוֹמֵר דְּבָרָיו וְזֶה אוֹמֵר דְּבָרָיו – וְיָצָא קוֹל מִן הָעֲלִיָּה וְאָמָר: אִישׁ פְּלוֹנִי – אַתָּה חַיָּב, אִישׁ פְּלוֹנִי – אַתָּה זַכָּאי!

פַּעַם אַחַת נָפְלָה קְטָטָה בֵין אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר וּבֵין שְׁכֶנְתָּהּ. אָמְרָה לָהּ: תְּהֵא כְּבַעְלָהּ, שֶׁלֹּא נִתַּן לִקְבוּרָה. אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל־כָּךְ וַדַּאי אֵין זֶה דֶרֶךְ־אָרֶץ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי נִרְאָה לָהֶם בַּחֲלוֹם וְאָמַר לָהֶם: פְּרִידָה אַחַת יֶשׁ־לִי בֵינֵיכֶם וְאִי־אַתֶּם רוֹצִים לַהֲבִיאָהּ אֶצְלִי… הָלְכוּ חֲכָמִים לַעֲסֹק בִּקְבוּרָתוֹ – וְלֹא הִנִּיחוּם בְּנֵי עַכְבְּרָא¹⁰¹⁴, שֶׁכָּל־הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן יָשֵׁן בַּעֲלִיָּתוֹ – לֹא עָלְתָה חַיָּה רָעָה עַל עִירָם. פַּעַם אַחַת הָיוּ בְנֵי־הָעִיר טְרוּדִים בְּעֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּרִים – וְשָׁלְחוּ חֲכָמִים אֶת־בְּנֵי בֵירִים¹⁰¹⁵ וְהוֹרִידוּ מִטָּתוֹ וֶהֱבִיאוּהוּ לִמְעָרַת אָבִיו. מָצְאוּ עָכָן¹⁰¹⁶ כָּרוּךְ עַל־פִּי הַמְּעָרָה. אָמְרוּ לוֹ: עָכָן, עָכָן, פְּתַח פִּיךָ וְיִכָּנֵס בֵּן אֵצֶל אָבִיו! פָּתַח לָהֶם. (ב“מ פג, פד; ע”י; קה"ר יא).

כְּשֶׁמֵּת רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן הָיָה דוֹרוֹ קוֹרֵא עָלָיו: “מִי זֹאת עֹלָה מִן־הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל”¹⁰¹⁷ – מִּכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל"? אֶלָּא שֶׁהָיָה בַעַל מִקְרָא וּבַעַל מִשְׁנָה וּפַיְטָן¹⁰¹⁸ וְדַרְשָׁן (ויק“א ל; שהש”ר ג).

כב. רַ' יוֹסֵי בֶן־חֲלַפְתָּא וּבְנוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל

רלד אָמַר רַ' לֵוִי: מְגִלַּת יְחָסִין מָצְאוּ בִירוּשָׁלַיִם וְכָתוּב בָּהּ: רַ' יוֹסֵי בֵי חֲלַפְתָּא מִבְּנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב¹⁰¹⁹ (ירוש' תענ' פ“ד, ה”ב).

רלה רַ' יוֹסֵי בֶן־חֲלַפְתָּא כְּשֶׁהָיָה נַעַר הָיָה מְשַׂחֵק עִם הַנְּעָרִים. רָאָה אוֹתוֹ אִישׁ אֶחָד, אָמַר לוֹ: יֵשׁ לוֹמַר לְאָבִיךָ שֶׁאַתָּה מְשַׂחֵק עִם הַנְּעָרִים. אָמַר לוֹ רַ' יוֹסֵי: מָה אִכְפַּת לָךְ? אִם תֹּאמַר לְאָבִי הוּא מַכֶּה אוֹתִי, וְאַתָּה מַרְגִּיל לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר לְשׁוֹן הָרָע (שו"ט ג).

רלו אָמַר רַ' יוֹסֵי: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְנִכְנַסְתִּי לְחָרְבָּה אַחַת מֵחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְפַּלֵּל. בָּא אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, וְשָׁמַר¹⁰²⁰ לִי עַל הַפֶּתַח עַד שֶׁסִּיַּמְתִּי תְפִלָּתִי. לְאַחַר שֶׁסִּיַּמְתִּי¹⁰²¹ תְפִלָּתִי, אָמַר לִי: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי! אָמַרתִּי לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי וּמוֹרִי! אָמַר לִי: בְּנִי, מִפְּנֵי־מָה נִכְנַסְתָּ לְחָרְבָּה זוֹ? אָמַרְתִּי לוֹ: לְהִתְפַּלֵּל. אָמַר לִי: הָיָה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל בַּדָּרֶךְ. אָמַרְתִּי לוֹ: מִתְיָרֵא הָיִיתִי שֶׁמָּא יַפְסִיקוּנִי עוֹבְרֵי דְרָכִים – – אָמַר לִי: בְּנִי, מַה־קּוֹל שָׁמַעְתָּ בְּחָרְבָּה זוֹ? אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁמַעְתִּי בַת־קוֹל שֶׁמְּנַהֶמֶת כַּיּוֹנָה וְאוֹמֶרֶת:

  אוֹי, שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת־בֵּיתִי,

  וְשָׂרַפְתִּי אֶת־הֵיכָלִי,

  וְהֶגְלֵיתִי אֶת־בָּנַי –

    לְבֵין הָאֻמּוֹת!…

אָמַר לִי: בְּנִי, חַיֶּיךָ וְחַיֵּי רֹאשֶׁךָ! לֹא שָׁעָה זוֹ בִלְבַד אוֹמֶרֶת כָּךְ, אֶלָּא בְכָל־יוֹם וָיוֹם שָׁלֹש פְּעָמִים אוֹמֶרֶת כָּךְ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בְּכָל־שָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לְבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת וְעוֹנִים “אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ”… הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּבְיָכוֹל, מְנַעְנֵעַ רֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר:

  אַשְׁרֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁמְּקַלְּסִין¹⁰²² אוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ כָּךְ!

  מַה־לּוֹ לָאָב, שֶׁהֶגְלָה אֶת־בָּנָיו?

  וְאוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם! (בר' ג; ע"י).

רלז דָּרַשׁ רַ' יוֹסֵי בְּצִפּוֹרִי: אַבָּא אֵלִיָּהוּ¹⁰²³ קַפְדָּן¹⁰²⁴ הָיָה. הָיָה [אֵלִיָּהוּ] רָגִיל לָבוֹא אֶצְלוֹ¹⁰²⁵, נֶעְלַם מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים וְלֹא בָא. כְּשֶׁבָּא אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא בָא מָר? אָמַר לוֹ: קַפְדָּן קָרָאתָ לִּי. אָמַר לוֹ: הֲרֵי שֶׁהִקְפִּיד מָר¹⁰²⁶ (סנה' קיג).

רלח אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הָיְתָה מִתְקוֹטֶטֶת עִם שִׁפְחָתָהּ; הִכְחִישׁ¹⁰²⁷ [רַ' יוֹסֵי אֶת־אִשְׁתּוֹ] לִפְנֵי הַשִּׁפְחָה. אָמְרָה לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה מַכְחִישֵׁנִי לִפְנֵי שִׁפְחָתִי? אָמַר לָהּ: לֹא כָךְ אָמַר אִיּוֹב: “אִם־אֶמְאַס מִשְׁפַּט עַבְדִּי וַאֲמָתִי בְּרִבָם עִמָּדִי”¹⁰²⁸? (ב“ר מ”ח).

רלט אָמַר רַ' יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא קָרִיתִי לְאִשְׁתִּי וּלְשׁוֹרִי שׁוֹרִי, אֶלָּא לְאִשְׁתִּי בֵּיתִי¹⁰²⁹ וּלְשׁוֹרִי שָׂדִי.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי אִמְרֵי חֲלוּקִי¹⁰³⁰.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא עָבַרְתִּי עַל דִּבְרֵי חֲבֵרָי, יוֹדֵעַ אֲנִי בְעַצְמִי שֶׁאֵינִי כֹהֵן, אִם אוֹמְרִים לִי חֲבֵרַי: עֲלֵה לְדוּכָן¹⁰³¹ – אֲנִי עוֹלֶה.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא אָמַרְתִּי דָבָר¹⁰³² וְחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרָי¹⁰³³.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מֵאוֹכְלֵי שָׁלֹש סְעֻדּוֹת¹⁰³⁴ בְּשַׁבָּת.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִגּוֹמְרֵי הַלֵּל¹⁰³⁵ בְּכָל־יוֹם.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמִּתְפַּלְּלִים עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה¹⁰³⁶.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמֵּתִים בָּחֳלִי מֵעָיִם¹⁰³⁷, שֶׁאָמַר מָר: רֻבָּן שֶׁל צַדִּיקִים מֵתִים בָּחֳלִי־מֵעָיִם.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמֵּתִים בְּדֶרֶךְ מִצְוָה¹⁰³⁸.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמַּכְנִיסֵי שַׁבָּת בִּטְבֶרְיָא¹⁰³⁹ וּמוֹצִיאֵי שַׁבָּת בְּצִפּוֹרִי¹⁰⁴⁰.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמּוֹשִׁיבֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ¹⁰⁴¹ וְלֹא מִמַּעֲמִידֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ¹⁰⁴².

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִגַּבָּאֵי צְדָקָה, וְלֹא מִמְּחַלְּקֵי צְדָקָה¹⁰⁴³.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמִּי שֶׁחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ¹⁰⁴⁴ וְאֵין בּוֹ (שבת קיח:; ע"י).

רמ אָמַר רַ' יוֹסֵי: כָּל־יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל מִקְרָא זֶה: “וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה”¹⁰⁴⁵ – וְכִי מָה אִכְפַּת לוֹ לְעִוֵּר בֵּין אֲפֵלָה לְאוֹרָה? עַד שֶׁבָּא מַעֲשֶׂה לְיָדִי: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה וְרָאִיתִי סוֹמֵא שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וַאֲבוּקָה בְיָדוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, אֲבוּקָה זוֹ לָמָּה לָךְ? אָמַר לִי: כָּל זְמַן שֶׁאֲבוּקָה בְיָדִי בְּנֵי־אָדָם רוֹאִין אוֹתִי וּמַצִּלִין אוֹתִי מִן הַפְּחָתִין וּמִן הַקּוֹצִין וּמִן הַבַּרְקָנִין (מג' כד:).

רמא רַ' יוֹסֵי נִמּוּקוֹ עִמּוֹ¹⁰⁴⁶ (גיט' סז.; אדר"נ ח).

רמב כְּשֶׁמֵּת רַ' יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא מָשְׁכוּ הַצִּנּוֹרוֹת בְּצִפּוֹרִי דָּם¹⁰⁴⁷. (מו“ק כה:; ירוש', ע”ז פ“ג, ה”א).

רמג מִשֶּׁמֵּת רַ' יוֹסֵי פָּסְקָה הַבִּינָה (ירוש' סוף סוטה).

––––––––

רמד רַבִּי כְּשֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהָשִׁיב עַל דִּבְרֵי רַ' יוֹסֵי הָיָה אוֹמֵר: אָנוּ הָעֲלוּבִים¹⁰⁴⁸ מְשִׁיבִים עַל דִּבְרֵי רַ' יוֹסֵי; שֶׁכְּשֵׁם שֶׁבֵּין קָדְשֵׁי־הַקֳּדָשִׁים לְבֵין חֻלֵּי־חֻלִּין כָּךְ בֵּין דּוֹרֵנוּ לְדוֹרוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי.

אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: כְּשֵׁם שֶׁבֵּין זָהָב לְעָפָר כָּךְ בֵּין דּוֹרֵנוּ לְדוֹרוֹ שֶׁל אַבָּא (ירוש‘, גיט’ כ“ו, ה”ז).

רמה רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי שָׁאַל לִפְנֵי רַבִּי, אָמַר לוֹ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה סַחְרָהּ… כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי יְיָ יִהְיֶה סַחְרָהּ” וגו'¹⁰⁴⁹? אָמַר לוֹ: כְּגוֹן אַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ וּשְׁנֵי עֲטוּפֵי סְדִינִין¹⁰⁵⁰ כַּיּוֹצֵא בָךְ, שֶׁאֵין אַתֶּם חֲשׁוּבִים בְּעַצְמְכֶם כְּלוּם (קה"ר א).

רמו רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ. פָּגַע בּוֹ אֶחָד טָעוּן¹⁰⁵¹ חֲבִילָה שֶׁל עֵצִים. הִנִּיחָם וְעָמַד לָפוּשׁ¹⁰⁵². אָמַר [הָאִישׁ לְרַ' יִשְׁמָעֵאל]: הַטְעִינֵנִי. אָמַר לוֹ: כַּמָּה הֵם שָׁוִים¹⁰⁵³? אָמַר לוֹ: חֲצִי זוּז. נָתַן לוֹ חֲצִי זוּז וְהִפְקִיר אֶת־הָעֵצִים¹⁰⁵⁴. חָזַר הָאִישׁ וְזָכָה בָהֶם. נָתַן לוֹ שׁוּב חֲצִי זוּז וְהִפְקִירָם. רָאָהוּ שֶׁהוּא רוֹצֶה לַחֲזוֹר וְלִזְכּוֹת בָּהֶם. אָמַר לוֹ: לְכָל־הָעוֹלָם הִפְקַרְתִּים וּלְךָ לֹא הִפְקַרְתִּים (ב"מ ל:).

רמז רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי הָיָה אֲרִיסוֹ¹⁰⁵⁵ רָגִיל לְהָבִיא לוֹ כָל־עֶרֶב שַׁבָּת סַל שֶׁל פֵּרוֹת¹⁰⁵⁶. פַּעַם אַחַת הֵבִיא לוֹ בַּחֲמִישִׁי בְשַׁבָּת, אָמַר לוֹ: מַה־נִּשְׁתַּנָּה הַיּוֹם¹⁰⁵⁷? אָמַר לוֹ: דִּין יֶשׁ־לִי וְאָמָרְתִּי: לְפִי דַרְכִּי¹⁰⁵⁸ אָבִיא לוֹ לְמָר. לֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: “פָּסוּלְנִי לְךָ לְדִין”. הוֹשִׁיב שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים וְדָנוּ לוֹ דִּינוֹ. עִם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ¹⁰⁵⁹ וּבָא אָמַר [רַ' יִשְׁמָעֵאל]: אִלּוּ רָצָה הָיָה טוֹעֵן כָּךְ וְאִלּוּ רָצָה הָיָה טוֹעֵן כָּךְ. אָמָר: תִּפַּח נַפְשָׁם שֶׁל מְקַבְּלֵי שֹׁחַד! וּמָה אֲנִי שֶׁלֹּא נָטָלְתִּי, וְאִם נָטַלְתִּי שֶׁלִּי נָטָלְתִּי – כָּךְ, מְקַבְּלֵי שֹׁחַד – עַל־אַחַת־כַּמָּה וְכַמָּה (כת' קה:).

רמח מַעֲשֶׂה בְאָדָם שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: קוֹנָם שֶׁאִי אַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד שֶׁתַּרְאִי מוּם¹⁰⁶⁰ יָפֶה שֶׁבָּךְ לְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא רֹאשָׁהּ נָאֶה? אָמְרוּ לוֹ: סְגַלְגַּל¹⁰⁶¹. – שֶׁמָּא שְׂעָרָהּ נָאֶה? – דּוֹמֶה לַאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן¹⁰⁶². – שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָאוֹת? – טְרוּטוֹת¹⁰⁶³ הֵן. – שֶׁמָּא אָזְנֶיהָ נָאוֹת? – כְּפוּלוֹת¹⁰⁶⁴ הֵן. – שֶׁמָּא חָטְמָהּ נָאֶה? – בָּלוּם¹⁰⁶⁵ הוּא. – שֶׁמָּא שִׂפְתוֹתֶיהָ נָאוֹת? – עָבוֹת הֵן. – שֶׁמָּא צַוָּארָהּ נָאֶה? – שָׁקוּט¹⁰⁶⁶ הוּא. – שֶׁמָּא כְרֵסָהּ נָאָה? – צָבָה הִיא. – שֶׁמָּא רַגְלֶיהָ נָאוֹת? – רְחָבוֹת כְּשֶׁל אַוָּז. – שֶׁמָּא שְׁמָהּ נָאֶה? – לִכְלוּכִית שְׁמָהּ. אָמַר לָהֶם: יָפֶה קוֹרִין אוֹתָהּ לִכְלוּכִית, שֶׁהִיא מְלֻכְלֶכֶת בְּמוּמִים – וְהִתִּירוֹ¹⁰⁶⁷ (נדר' סו:).

רמט רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי עָלָה לְהִתְפַּלֵּל בִּירוּשָׁלָיִם. עָבַר עַל נַפְּלוּס¹⁰⁶⁸, וְרָאָה אוֹתוֹ כּוּתִי אֶחָד. אָמַר לוֹ: לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לוֹ: לַעֲלוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל בִּירוּשָׁלָיִם. אָמַר לוֹ: וְכִי לֹא טוֹב לְךָ לְהִתְפַּלֵּל בְּהַר בְּרָכָה זֶה¹⁰⁶⁹ וְלֹא בְאוֹתָהּ אַשְׁפָּה? אָמַר לוֹ: אֹמַר לָכֶם לְמָה אַתֶּם דּוֹמִים – לְכֶלֶב שֶׁהָיָה לָהוּט¹⁰⁷⁰ אַחַר הַנְּבֵלָה. כָּךְ לְפִי שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁעֲבוֹדָה־זָרָה טְמוּנָה תַחְתָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּטְמֹן אוֹתָם יַעֲקֹב”¹⁰⁷¹, לְפִיכָךְ אַתֶּם לְהוּטִים אַחֲרָיו. אָמְרוּ [הַכּוּתִים]: זֶה מְבַקֵּשׁ לִטְלָהּ, וְנִתְיָעֲצוּ עָלָיו¹⁰⁷². עָמַד וּבָרַח בַּלָּיְלָה. (ב“ר פא; ירוש' ע”ז פ“ה, ה”ד).

רנ מַעֲשֶׂה בְּרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי שֶׁהָלַךְ אַחֲרָיו תַּלְמִיד אֶחָד בְּשׁוּק שֶׁל צִיּוֹן. רָאָהוּ שֶׁהוּא מְפַחֵד. אָמַר לוֹ: חוֹטֵא אַתָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים”¹⁰⁷³. אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי נֶאֱמַר: “אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד”¹⁰⁷⁴? אָמַר לוֹ: זֶה בְּדִבְרֵי תוֹרָה נֶאֱמָר¹⁰⁷⁵ (בר' ס.).

רנא רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: יָכֹלְנִי לִכְתּוֹב כָּל־הַמִּקְרָא מִפִּי (ירוש' מג' פ“ד, ה”א).

רנב אַף יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי הִגִּיעַ לְיָדוֹ מַעֲשֶׂה כְּגוֹן זֶה¹⁰⁷⁶ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שִׁמְעוֹן. פָּגַע בּוֹ אֵלִיָּהוּ. אָמַר לוֹ: עַד מָתַי אַתָּה מוֹסֵר עַמּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ לַהֲרִיגָה? אָמַר לוֹ: מָה אֶעֱשֶׂה? מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא. אָמַר לוֹ: אָבִיךָ בָּרַח לְאַסְיָא¹⁰⁷⁷ – אַתָּה בְּרַח לְלוּדִקְיָא¹⁰⁷⁸. (ב"מ פג, פד).

רנג רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי נִזְדַּמֵּן לְבֵית שִׁמְעוֹן בְּרַ' יוֹסֵי בֶן־לְקוֹנָיָא. נָתְנוּ לוֹ כּוֹס. קִבְּלוֹ בְּבַת אֶחָת. אָמַר לוֹ: וְלֹא סָבַר מָר – “הַשּׁוֹתֶה כוֹסוֹ בְּבַת־אַחַת הֲרֵי זֶה גַרְגְּרָן¹⁰⁷⁹”? אָמַר לוֹ: לֹא אָמְרוּ בְכוֹסְךָ קָטֹן, וְיֵינְךָ מָתוֹק, וּכְרֵסִי רְחָבָה¹⁰⁸⁰ (פסח' פו:).

רנד כְּשֶׁנִּזְדַּמְּנוּ רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן וְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי זֶה עִם זֶה – הָיָה עוֹבֵר צֶמֶד בָּקָר תַּחַת כְּרֵסוֹתֵיהֶם וְלֹא הָיָה נוֹגֵעַ בָּהֶן (ב"מ פד.).

כג. רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעָי

רנה רַ' יְהוּדָה רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים בְּכָל־מָקוֹם (שבת לג:).

רנו “שֶׁקֶר הַחֵן… הִיא תִתְהַלָּל”¹⁰⁸¹ – זֶה דוֹרוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה בְרַ' אֶלְעָאי. אָמְרוּ עָלָיו, עַל רַ' יְהוּדָה בְרַ' אֶלְעָאי, שֶׁהָיוּ שִׁשָּׁה תַלְמִידִים מִתְכַּסִּין בְּטַלִּית אַחַת¹⁰⁸² וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה (סנה' כ.).

רנז אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה יָצְאָה וְלָקְחָה צֶמֶר וְעָשְׂתָה בֶּגֶד צָבוּעַ. כְּשֶׁהִיא יוֹצֵאת לַשּׁוּק הָיְתָה מִתְכַּסָּה בוֹ, וּכְשֶׁיּוֹצֵא רַ' יְהוּדָה לְהִתְפַּלֵּל הָיָה מִתְכַּסֶּה בוֹ וּמִתְפַּלֵּל, וּכְשֶׁהָיָה מִתְכַּסֶּה הָיָה מְבָרֵךְ¹⁰⁸³: בָּרוּךְ שֶׁעָטַנִי מְעִיל (נדר' מט:).

רנח פַּעַם אַחַת גָּזַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל תַּעֲנִית. לֹא בָא רַ' יְהוּדָה לְבֵית־הַתַּעֲנִית. אָמְרוּ לוֹ [לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל]: אֵין לוֹ כְּסוּת. שָׁלַח לוֹ בֶגֶד וְלֹא קִבְּלוֹ. הִגְבִּיהַּ [רַ' יְהוּדָה] אֶת־הַמַּחֲצֶלֶת¹⁰⁸⁴ וְאָמַר לוֹ לַשָּׁלִיחַ: רְאֵה מַה־יֵשׁ כָּאן¹⁰⁸⁵, אֶלָּא לֹא נוֹחַ לִי שֶׁאֵהָנֶה בָעוֹלָם־הַזֶּה (שם).

רנט רַ' יְהוּדָה בְרַ' אֶלְעַי רָאַתּוּ מַטְרוֹנָה אַחַת שֶׁפָּנָיו צְהֻבִּין. אָמְרָה לוֹ: זָקֵן, זָקֵן, אֶחָד מִשְּׁלֹשָה יֶשׁ בָּךְ: אוֹ שְׁתוּי יַיִן אַתָּה, אוֹ מַלְוֶה בְרִבִּית, אוֹ מְגַדֵּל חֲזִירִים. אָמַר לָהּ: הָאֱמוּנָה, שֶׁאֵין בִּי אֶחָד מִן הַשְּׁלֹשָה. לֹא מַלְוֶה בְרִבִּית אָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא־תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ”¹⁰⁸⁶, וְלֹא מְגַדֵּל חֲזִירִים, שֶׁאָסוּר לְבֶן־יִשְׂרָאֵל לְגַדֵּל חֲזִירִים, וְלֹא שְׁתוּי יַיִן אָנִי, שֶׁאֵין אֲנִי טוֹעֵם אֶלָּא קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה וְאַרְבַּע כּוֹסוֹת – וְחוֹגֵרְנִי צְדָעַי מִן הַפֶּסַח עַד הָעֲצָרֶת. אָמְרָה לוֹ: וְלָמָּה פָנֶיךָ צְהֻבִּין? אָמַר לָהּ: הַתּוֹרָה הִיא שֶׁמְּאִירָה פָנָי, שֶׁנֶּאֱמַר: “חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו”¹⁰⁸⁷ (ירוש' שבת פ“ח, ה”א; נדר' מט:; קה"ר ח).

רס רַ' יְהוּדָה כְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ הָיָה נוֹטֵל קַנְקַן¹⁰⁸⁸ עַל כְּתֵפוֹ, אָמָר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ¹⁰⁸⁹ (נדר' מט:).

רסא רַ' יְהוּדָה הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַ' טַרְפוֹן. אָמַר לוֹ רַ' טַרְפוֹן: הַיּוֹם פָּנֶיךָ צְהֻבִּין. אָמַר לוֹ: אֶמֶשׁ יָצְאוּ עֲבָדֶיךָ לַשָּׂדֶה וְהֵבִיאוּ לָנוּ תְּרָדִין¹⁰⁹⁰ וַאֲכַלְנוּם בְּלֹא מֶלַח, וְאִם אֲכַלְנוּם בְּמֶלַח כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁהָיוּ פָנֵינוּ צְהֻבִּין (שם).

רסב רַ' יוֹסֵי וְרַ' יְהוּדָה, אֶחָד אָכַל דַּיְסָא בְּאֶצְבְּעוֹתָיו וְאֶחָד אָכַל בְּהוּץ¹⁰⁹¹. אָמַר זֶה שֶׁאָכַל בְּהוּץ לְזֶה שֶׁאָכַל בְּאֶצְבְּעוֹתָיו: עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי צֵאָתֶךָ¹⁰⁹²? אָמַר זֶה שֶׁאָכַל בְּאֶצְבְּעוֹתָיו לְזֶה שֶׁאָכַל בְּהוּץ: עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי רֻקֶּךָ¹⁰⁹³? (שם).

רסג רַ' יְהוּדָה וְרַ' שִׁמְעוֹן הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם בְּלוֹפְסִין¹⁰⁹⁴. רַ' יְהוּדָה אָכַל, רַ' שִׁמְעוֹן לֹא אָכָל. אָמַר לוֹ רַ' יְהוּדָה: מִפְּנֵי־מָה לֹא אָכַל מָר? אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן: אֵלּוּ אֵין יוֹצְאִים מִבְּנֵי־מֵעַיִם כָּל־עִקָּר. אָמַר לוֹ רַ' יְהוּדָה: כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁנִּסְמֹךְ עֲלֵיהֶן¹⁰⁹⁵ לְמָחַָר (שם).

רסד אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעָאי: עֶרֶב שַׁבָּת מְבִיאִין לוֹ עֲרֵבָה מְלֵאָה חַמִּין וְרוֹחֵץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וּמִתְעַטֵּף וְיוֹשֵׁב בִּסְדִינִין הַמְצֻיָּצִין¹⁰⁹⁶ וְדוֹמֶה לְמַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת (שבת כה:).

רסה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה בְרַ' אֶלְעָאי: עֶרֶב תִּשְׁעָה־בְאָב מְבִיאִין לוֹ פַּת חֲרֵבָה בְּמֶלַח וְיוֹשֵׁב בֵּין תַּנּוּר לְכִירָיִם¹⁰⁹⁷ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עָלֶיהָ קִיתוֹן שֶׁל מַיִם וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו (תענ' ל).

רסו אָמַר רַ' יְהוּדָה: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ אַחַר רַבִּי עֲקִיבָא וְאַחַר רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה. הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת “שְׁמַע”¹⁰⁹⁸. כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ¹⁰⁹⁹ מִלִּקְרוֹא אֶלָּא שֶׁעוֹסְקִין בְּצָרְכֵי צִבּוּר. קָרִיתִי וְשָׁנִיתִי¹¹⁰⁰, וְאַחַר־כָּךְ הִתְחִילוּ הֵם – וּכְבָר נִרְאֲתָה חַמָּה עַל רֹאשׁ הֶהָרִים (תוספ' בר' א', ד).

רסז אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעָאי, שֶׁהָיָה מְבַטֵּל תַּלְמוּד־תּוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת וּלְהַכְנָסַת כַּלָּה.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעָאי, שֶׁהָיָה נוֹטֵל בַּד שֶׁל הֲדַס וּמְרַקֵּד לִפְנֵי הַכַּלָּה וְאוֹמֵר: כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה¹¹⁰¹! (כת' יז.).

כד. רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ וּבְנוֹ רַ' שִׁמְעוֹן

רסח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לִבָּם שֶׁל רִאשׁוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם¹¹⁰² וְשֶׁל אַחֲרוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל¹¹⁰³, וְאָנוּ כִּמְלֹא נֶקֶב מַחַט סִדְקִית¹¹⁰⁴. רִאשׁוֹנִים – רַ' עֲקִיבָא; אַחֲרוֹנִים – רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ. יֵשׁ אוֹמְרִים: רִאשׁוֹנִים – רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ; אַחֲרוֹנִים – רַ' אוֹשַׁעְיָא בְרִבִּי (עיר' נג.).

רסט רַב קָרָא עַל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ: מְאֻשָּׁר שֶׁבַּחֲכָמִים (כת' מ.).

רע אָמַר רַבִּי: כְּשֶׁהָלַכְתִּי לְמַצּוֹת מִדּוֹתַי¹¹⁰⁵ אֵצֶל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ – וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְמַצּוֹת מִדּוֹתָיו¹¹⁰⁶ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ – מָצָאתִי יוֹסֵף הַבַּבְלִי יוֹשֵׁב לְפָנָיו, וְהָיָה חָבִיב לוֹ בְיוֹתֵר עַד לְאֶחָת¹¹⁰⁷. אָמַר לוֹ¹¹⁰⁸: רַבִּי, הַשּׁוֹחֵט אֶת־הַזֶּבַח לְהַנִּיחַ מִדָּמוֹ לְמָחָר מַהוּ? אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר. עַרְבִית אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר. שַׁחֲרִית אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר. צָהֳרַיִם אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר. מִנְחָה אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר, אֶלָּא שֶׁרַ' אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל. צָהֲבוּ פָנָיו¹¹⁰⁹ שֶׁל יוֹסֵף הַבַּבְלִי. אָמַר לוֹ: יוֹסֵף, כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁלֹּא כִוַּנּוּ שְׁמוּעָתֵנוּ ¹¹¹⁰עַד עַכְשָׁו? אָמַר לוֹ: רַבִּי, הֵן¹¹¹¹, אֶלָּא שֶׁרַ' יְהוּדָה פָּסוּל שָׁנָה לִי, וְחָזַרְתִּי עַל כָּל־תַּלְמִידָיו וּבִקַּשְׁתִּי לִי חָבֵר וְלֹא מָצָאתִי, עַכְשָׁו שֶׁשָּׁנִיתָ לִּי פָּסוּל הֶחֱזַרְתָּ לִּי אֲבֵדָתִי. זָלְגוּ עֵינָיו שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ דְּמָעוֹת. אָמָר: אַשְׁרֵיכֶם, תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁדִּבְרֵי־תוֹרָה חֲבִיבִים עֲלֵיכֶם בְּיוֹתֵר. קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: “מָה־אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל־הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי”¹¹¹² – הָא מִפְּנֵי שֶׁרַ' יְהוּדָה בְּנוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעַי וְרַ' אֶלְעַי תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר, לְפִיכָךְ שָׁנָה לְךָ מִשְׁנַת רַ' אֱלִיעֶזֶר¹¹¹³ (מנח' יח.).

רעא אָמַר רַבִּי: כְּשֶׁהָיִינוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה אֵצֶל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ הָיִינוּ יוֹשְׁבִין שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה בְּאַמָּה¹¹¹⁴ (עיר' נג.).

רעב אָמַר רַבִּי: כְּשֶׁהָלַכְתִּי לִלְמֹד תֹוֹרָה אֵצֶל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ חָבְרוּ עָלַי תַּלְמִידָיו כְּתַרְנְגוֹלִים שֶׁל בֵּית בֻּקְיָא¹¹¹⁵ וְלֹא הִנִּיחוּנִי לִלְמֹד אֶלָּא דָבָר אֶחָד בְּמִשְׁנָתֵנוּ (יבמ' פד.).

רעג מַעֲשֶׂה בְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ וְרַ' יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לִנְצִיבִין אֵצֶל רַ' יְהוּדָה בֶן־בְּתֵרָה לִלְמוֹד הֵימֶנּוּ תּוֹרָה, וְהִגִּיעוּ לְצִידוֹן וְזָכְרוּ אֶת־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. זָקְפוּ עֵינֵיהֶם וְזָלְגוּ¹¹¹⁶ דִמְעוֹתֵיהֶם, וְקָרְעוּ בִגְדֵיהֶם וְקָרְאוּ הַמִּקְרָא הַזֶה: “וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם־בָּהּ וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל־הַחֻקִּים”¹¹¹⁷. חָזְרוּ וּבָאוּ לָהֶם לִמְקוֹמָם, אָמְרוּ: יְשִׁיבַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל־הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה (ספרי ראה).

רעד רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ הָיָה מְטַיֵּל עַל שְׂפַת יָם הַגָּדוֹל, רָאָה סְפִינָה מִטָּרֶפֶת בַּיָּם, וּכְהֶרֶף־עַיִן טָבְעָה וְטָבַע כָּל־מַה־שֶּׁהָיָה בָהּ. רָאָה אָדָם אֶחָד יוֹשֵׁב עַל קֶרֶשׁ הַסְּפִינָה, וּמִגַּל לְגַל עָלָה לַיַּבָּשָׁה כְּשֶׁהָיָה עָרֹם. הָיָה מִתְחַבֵּא בִּשְׂפַת־הַיָּם. נִזְדַּמְּנָה אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹלִין לְרֶגֶל לִירוּשָׁלָיִם. אָמַר לָהֶם: מִבְּנֵי עֵשָׂו אֲחִיכֶם אָנִי, תְּנוּ לִי כְסוּת כָּל־שֶׁהִיא לְכַסּוֹת בְּשָׂרִי שֶׁל מָטָּה¹¹¹⁸, שֶׁטְּרָדַנִי הַיָּם וְלֹא נִצַּל בְּיָדִי כְּלוּם. אָמְרוּ לוֹ: כֵּן יִטָּרְדוּ כָל־בְּנֵי עַמֶּךָ. תָּלָה עֵינָיו¹¹¹⁹ וְרָאָה אֶת־רַ' אֶלְעָזָר שֶׁהָיָה מְטַיֵּל בֵּינֵיהֶם. אָמַר: רוֹאֶה אֲנִי בְךָ שֶׁאַתָּה אִישׁ זָקֵן וּמְכֻבָּד בְּאֻמָּתֶךָ, וְאַתָּה מַכִּיר בִּכְבוֹדָן שֶׁל בְּרִיּוֹת, זְכֵה בִי¹¹²⁰ וְתֶן־לִי כְּסוּת לְכַסּוֹת אֶת־בְּשָׂרִי שֶׁל מַטָּה, שֶׁטְּרָדַנִי הַיָּם. הָיָה רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ לָבוּשׁ שֶׁבַע אִצְטְלָאוֹת¹¹²¹. פָּשַׁט אַחַת וּנְתָנָהּ לוֹ, הוֹלִיכוֹ לְבֵיתוֹ וְהֶאֱכִילָהוּ וְהִשְׁקָהוּ וְנָתַן לוֹ מָאתַיִם דֵּינָרִים וְהִרְכִּיבוֹ אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה פַרְסָה, וְעָשָׂה לוֹ כָּבוֹד מְרֻבֶּה עַד שֶׁהֱבִיאָהוּ לְבֵיתוֹ. לְאַחַר יָמִים מֵת קֵיסָר הָרָשָׁע וּמִנּוּ אוֹתוֹ הָאִישׁ לְמֶלֶךְ בִּמְקוֹמוֹ. גָּזַר עַל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה: כָּל־הַגְּבָרִים לְמִיתָה¹¹²² וְכָל־הַנָּשִׁים לְבִזָּה. אָמְרוּ לְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ: לֵךְ וּפַיֵּס עָלֵינוּ¹¹²³. אָמַר לָהֶם: כְּלוּם יוֹדְעִים אַתֶּם בְּמַלְכוּת זוֹ שֶׁעוֹשָׂה דָבָר בְּחִנָּם? אָמְרוּ לוֹ: יֶשׁ כָּאן אַרְבַּעַת אֲלָפִים דֵּינָרִים. טוֹל אוֹתָם וְלֵךְ וּפַיֵּס עָלֵינוּ. נְטָלָם וְעָלָה וְעָמַד בְּשַׁעַר הַמַּלְכוּת. אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְאִמְרוּ לַמֶּלֶךְ: יְהוּדִי עוֹמֵד בַּשַּׁעַר וּמְבַקֵּשׁ לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם הַמֶּלֶךְ. אָמַר: הַכְנִיסוּהוּ. כְּשֶׁרָאָהוּ הַמֶּלֶךְ, קָפַץ וְעָמַד מִכִּסְאוֹ וְנֶפַל עַל פָּנָיו. אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, מַה־מַּעֲשֶׂיךָ כָּאן? וְלָמָּה טָרַחְתָּ וּבָאתָ לְכָאן? אָמַר לוֹ: בָּאתִי לְבַקֵּשׁ עַל אוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁתְּבַטֵּל אוֹתָהּ גְּזֵרָה. אָמַר לוֹ: תּוֹרַתְכֶם כְּלוּם שֶׁקֶר כָּתוּב בָּהּ? אָמַר לוֹ: לֹא. אָמַר לוֹ: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: “לֹא־יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְיָ”¹¹²⁴. לָמָּה? “עַל־דְּבַר אֲשֶׁר לֹא־קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמָּיִם”; וְנֶאֱמַר: “לֹא־תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא”¹¹²⁵, וַאֲנִי לֹא בֶן־עֵשָׂו אֲחִיכֶם אָנִי? – וְהֵם לֹא גָמְלוּ לִי חֶסֶד, וּמִי שֶׁעוֹבֵר עַל הַתּוֹרָה חַיָּב מִיתָה. אָמַר לוֹ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ: אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם נִתְחַיְּבוּ לָךְ, תִּמְחַל לָהֶם וּתְרַחֵם עֲלֵיהֶם. אָמַר לוֹ: כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה בְּמַלְכוּת זוֹ שֶׁעוֹשָׂה דָבָר בְּחִנָּם? אָמַר לוֹ: יֵשׁ עִמִּי אַרְבָּעָה אֲלָפִים דֵּינָרִים, טוֹל אוֹתָם וְרַחֵם עֲלֵיהֶם. אָמַר לוֹ: אַרְבַּעַת אֲלָפִים הַלָּלוּ נְתוּנִים לְךָ תַּחַת הַמָּאתַיִם שֶׁנָּתַתָּ לִּי, וְהַמְּדִינָה כֻלָּה תִּנָּצֵל בִּזְכוּתֶךָ, תַּחַת מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה שֶׁהֶאֱכַלְתַּנִי וְהִשְׁקִיתַנִי, וְהִכָּנֵס לְבֵית־גְּנָזַי וְטוֹל לְךָ שִׁבְעִים אִצְטְלָאוֹת תַּחַת הָאִצְטְלָא הָאַחַת שֶׁנָּתַתָּ לִּי – וְלֵךְ בְּשָׁלוֹם לְעַמֶּךָ.

קָרְאוּ עָלָיו: “שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל־פְּנֵי הַמָּיִם”¹¹²⁶ (קה"ר יא).

––––––––

רעה מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַ' אֶלְעָזָר מִמִּגְדַּל גְּדוֹר¹¹²⁷ מִבֵּית רַבּוֹ, וְהָיָה רָכוּב עַל הַחֲמוֹר וּמְטַיֵּל עַל שְׂפַת הַיָּם וְשָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְהָיְתָה דַעְתּוֹ גַּסָּה עָלָיו¹¹²⁸, מִפְּנֵי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה הַרְבֵּה. נִזְדַּמֵּן לוֹ אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְכֹעָר בְּיוֹתֵר. אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי! וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ. אָמַר לוֹ: רֵיקָא¹¹²⁹, כַּמָּה מְכֹעָר¹¹³⁰ אוֹתוֹ הָאִישׁ! שֶׁמָּא כָל־בְּנֵי עִירְךָ מְכֹעָרִים כְּמוֹתֶךָ? אָמַר לוֹ: אֵינִי יוֹדֵעַ, אֶלָּא לֵךְ וֶאֱמֹר לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי: כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ! כֵּוָן שֶׁיָּדַע [רַ' שִׁמְעוֹן] בְּעַצְמוֹ שֶׁחָטָא יָרַד מִן הַחֲמוֹר וְנִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: נַעֲנֵיתִי לָךְ¹¹³¹, מְחַל לִי! אָמַר לוֹ: אֵינִי מוֹחֵל לָךְ עַד שֶׁתֵּלֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי וֶאֱמֹר לוֹ: כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ!

הָיָה מְטַיֵּל אַחֲרָיו¹¹³² עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ, יָצְאוּ בְנֵי עִירוֹ לִקְרָאתוֹ וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי, רַבִּי! מוֹרִי, מוֹרִי! אָמַר לָהֶם: לְמִי אַתֶּם קוֹרִין “רַבִּי, רַבִּי”? אָמְרוּ לוֹ: לָזֶה שֶׁמְּטַיֵּל אַחֲרֶיךָ. אָמַר לָהֶם: אִם זֶה רַבִּי, אַל יִרְבּוּ כְמוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל! אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי־מָה? אָמַר לָהֶם: כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה לִי. אָמְרוּ לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן מְחַל לוֹ, שֶׁאָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה הוּא. אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִילְכֶם הֲרֵינִי מוֹחֵל לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא רָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן.

מִיָּד נִכְנַס רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַ' אֶלְעָזָר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְדָרַשׁ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאָרֶז. (תענית כ:; אדר"נ מא).

כה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל

רעו אָמַר רַ' יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: “עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי”¹¹³³ – אֶלֶף יְלָדִים הָיוּ בְּבֵית אַבָּא, חֲמֵשׁ מֵאוֹת מֵהֶם לָמְדוּ תוֹרָה, חֲמֵשׁ מֵאוֹת מֵהֶם לָמְדוּ חָכְמַת יְוָנִית – וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם אֶלָּא אֲנִי כָאן וּבֶן־אֲחִי אַבָּא בְּעַסְיָא (ב"ק פג.; סוטה מט:).

רעז רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל – נָשִׂיא, רַ' מֵאִיר – חָכָם, רַ' נָתָן – אַב־בֵּית־דִּין¹¹³⁴, כְּשֶׁהָיָה נִכְנָס¹¹³⁵ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל הָיוּ הַכֹּל עוֹמְדִים מִלְּפָנָיו; וּכְשֶׁהָיוּ נִכְנָסִים רַ' מֵאִיר וְרַ' נָתָן הָיוּ הַכֹּל עוֹמְדִים מִלִּפְנֵיהֶם. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: כְּלוּם לֹא יְהֵא הֶכֵּר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם? הִתְקִין מִשְׁנָה זוֹ: כְּשֶׁהַנָּשִׂיא נִכְנָס כָּל־הָעָם עוֹמְדִים וְאֵין יוֹשְׁבִים עַד שֶׁאוֹמֵר לָהֶם: שֵׁבוּ; כְּשֶׁאַב־בֵּית־דִּין נִכְנָס עוֹשִׂים לוֹ שׁוּרָה אַחַת מִכָּאן וְשׁוּרָה אַחַת מִכָּאן, וְאֵין יוֹשְׁבִים עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ; כְּשֶׁהֶחָכָם נִכְנָס – אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ.

אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא הָיוּ רַ' מֵאִיר וְרַ' נָתָן בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. לְמָחָר כְּשֶׁבָּאוּ רָאוּ שֶׁלֹּא עָמַד הָעָם מִלִּפְנֵיהֶם, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ רְגִילִים. אָמְרוּ: מַה־זֹּאת? אָמְרוּ לָהֶם: כָּךְ הִתְקִין רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַ' מֵאִיר לְרַ' נָתָן: אֲנִי חָכָם וְאַתָּה אַב־בֵּית־דִּין, נַתְקִין דָּבָר [כְּנֶגְדּוֹ]. וּמַה־נַּעֲשֶׂה לוֹ? נֹאמַר לוֹ: שְׁנֵה לָנוּ עֳקָצִין¹¹³⁶, שֶׁאֵינָהּ בְּיָדוֹ¹¹³⁷; וְכֵוָן שֶׁלֹּא יְהֵא יוֹדֵעַ נֹאמַר לוֹ: “מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִיעַ כָּל־תְּהִלָּתוֹ”¹¹³⁸ – לְמִי נָאֶה לְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ? לְמִי שֶׁיָּכוֹל לְהַשְׁמִיעַ כָּל־תְּהִלּוֹתָיו – וְנַעֲבִירֶנּוּ, וּתְהֵא אַתָּה נָשִׂיא וַאֲנִי אַב־בֵּית־דִּין. שָׁמַע רַ' יַעֲקֹב בֶּן־קָרְשַׁי וְאָמָר: שֶׁמָּא, חָס וְשָׁלוֹם, יָבוֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. הָלַךְ וְיָשַב אֲחוֹרֵי עֲלִיָּתוֹ שֶׁל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל, וְהָיָה לוֹמֵד וְשׁוֹנֶה, לוֹמֵד וְשׁוֹנֶה [בְּמַסֶּכֶת עֳקָצִין]. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: מַה זֹּאת? שֶׁמָּא, חָס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ דָּבָר בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ כְּנֶגְדִּי? נָתַן דַּעְתּוֹ וְלָמַד בְּמַסֶּכֶת עֳקָצִין. לְמָחָר אָמְרוּ לוֹ: יִשְׁנֶה רַבֵּנוּ בָּעֳקָצִין. פָּתַח וְשָׁנָה. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם, אָמַר לָהֶם: אִלְמָלֵא לָמַדְתִּי בִּיַּשְׁתּוּנִי. צִוָּה וְהוֹצִיאוּם מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ. הָיוּ כוֹתְבִים קְשָׁיוֹת בְּפִתָּקִין¹¹³⁹ וְזוֹרְקִים לְשָׁם, מַה־שֶּׁהָיָה מֵשִׁיב – מֵשִׁיב, וּמַה־שֶּׁלֹּא הֵשִׁיב כָּתְבוּ תְשׁוּבָה וְזָרָקוּ. אָמַר רַ' יוֹסֵי: תּוֹרָה מִבַּחוּץ וְאָנוּ מִבִּפְנִים! אָמַר לָהֶם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: נַכְנִיסֵם, אֶלָּא נִקְנְסֵם¹¹⁴⁰ שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ¹¹⁴¹ הֲלָכָה מִשְּׁמָם. כִּנּוּהוּ לְרַ' מֵאִיר: “אֲחֵרִים”, וּלְרַ' נָתָן: “יֵשׁ אוֹמְרִים”. הֶרְאוּם בַּחֲלוֹמָם: לְכוּ פַיְּסוּ לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל. רַ' נָתָן הָלָךְ, רַ' מֵאִיר לֹא הָלָךְ, אָמַר: דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין¹¹⁴² וְלֹא מוֹרִידִין.

כְּשֶׁהָלַךְ רַ' נָתָן אָמַר לוֹ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: אִם הוֹעִיל לְךָ קָמְרוֹ שֶׁל אָבִיךָ¹¹⁴³ לִהְיוֹת אַב־בֵּית־דִּין – לִהְיוֹת נָשִׂיא מִי הוֹעִיל! (הור' יג:; ע"י).

רעח אָמַר רַבִּי: שְׁלֹשָה עַנְוְתָנִין הֵם, וְאֵלּוּ הֵם: אַבָּא¹¹⁴⁴ וּבְנֵי בְתֵרָא¹¹⁴⁵ וְיוֹנָתָן בֶּן־שָׁאוּל¹¹⁴⁶ (ב"מ פד, פה).

רעט אִיסִי בֶן־יְהוּדָה הָיָה קוֹרֵא לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: חֲנוּת מְלֵאָה אַרְגָּמָן טוֹב (אדר"נ יח).

רפ כְּשֶׁמֵּת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל עָלָה גוֹבַאי¹¹⁴⁷ וְרַבּוּ צָרוֹת. (סוטה מט:).

כו. רַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר

רפא אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר: מִיָּמָיו לֹא בָצַע עַל פְּרוּסָה¹¹⁴⁸ שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ, וּמִיּוֹם שֶׁעָמַד עַל דַּעְתּוֹ לֹא נֶהֱנָה מִסְּעֻדַּת אָבִיו (חול' ז).

רפב מַעֲשֶׂה בְּרַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר שֶׁהָיָה דָר בְּעִיר אַחַת בְּדָרוֹם וּבָאוּ לְשָׁם שְׁנֵי עֲנִיִּים לְהִתְפַּרְנֵס; וְהָיוּ בְיָדָם סָאתַיִם שְׂעוֹרִים וְהִפְקִידוּ אֶצְלוֹ – וְשָׁכְחוּ אוֹתָן וְהָלְכוּ לָהֶם. וְהָיָה רַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר זוֹרֵעַ אוֹתָן בְּכָל־שָׁנָה וְקוֹצְרָן וְכוֹנְסָן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן גֹּרֶן. אַחַר שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוּ הָעֲנִיִּים וְתָבְעוּ שְׂעוֹרֵיהֶם. הִכִּירָם רַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר, אָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ גְמַלִּים וַחֲמוֹרִים וּבוֹאוּ וּטְלוּ אוֹצְרוֹתֵיכֶם (דב“ר ג; ירוש' דמאי פ”א, ה"ג).

רפג רַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר הָיָה הוֹלֵךְ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִם, פָּגַע בּוֹ בְּגִנַּאי הַנָּהָר. אָמַר לוֹ: גִּנַּאי, חֲלֹק לִי מֵימֶיךָ וְאֶעֱבֹר בָּךְ. אָמַר לוֹ: אַתָּה הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנֶךָ, וַאֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנִי; אַתָּה סָפֵק עוֹשֶׂה, סָפֵק אִי־אַתָּה עוֹשֶׂה – וַאֲנִי וַדַּאי עוֹשֶׂה. אָמַר לוֹ: אִם אִי־אַתָּה חוֹלֵק – גּוֹזֵרְנִי עָלֶיךָ שֶׁלּא יַעַבְרוּ בְךָ מַיִם לְעוֹלָם. חָלַק לוֹ. הָיָה שָׁם אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה טָעוּן חִטִּים לְפָסַח. אָמַר לוֹ: חֲלֹק לוֹ אַף לָזֶה, שֶׁעוֹסֵק בְּמִצְוָה. חָלַק לוֹ. הָיָה שָׁם עַרְבִי אֶחָד, שֶׁנִּתְלַוָּה עִמָּם בַּדָּרֶךְ. אָמַר רַ' פִינְחָס: חֲלֹק לוֹ אַף לָזֶה, שֶׁלֹּא יֹאמַר: כָּךְ עוֹשִׂים לִבְנֵי־לְוָיָה¹¹⁴⁹! חָלַק לוֹ.

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: יְכוֹלִים אָנוּ לַעֲבֹר? אָמַר לָהֶם: מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא בִזָּה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מִיָּמָיו – יַעֲבֹר וְלֹא יִנָּזֵק.

אָמַר רַב יוֹסֵף: כַּמָּה גָדוֹל אָדָם זֶה, כְּמֹשֶה וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא¹¹⁵⁰!

נִזְדַּמֵּן לְפֻנְדָּק אֶחָד, הֵטִילוּ שְׂעוֹרִים לַחֲמוֹרָתוֹ¹¹⁵¹ – לֹא אָכָלָה; חָבְטוּ אוֹתָן – לֹא אָכָלָה. נִקְּרוּ¹¹⁵² אוֹתָן – לֹא אָכָלָה. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא אֵינָן מְעֻשָּׂרוֹת¹¹⁵³. עִשְּׂרוּ אוֹתָן – וְאָכָלָה. אָמַר: עֲנִיָּה זוֹ הוֹלֶכֶת לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ וְאַתֶּם מַאֲכִילִים אוֹתָהּ טְבָלִים¹¹⁵⁴!

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: וְכִי לֹא כָךְ לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ: הַלּוֹקֵחַ לִבְהֵמָה פָּטוּר מִן הַדְּמָאי¹¹⁵⁵? אָמַר לָהֶם: וּמָה אֶעֱשֶׂה לַעֲלוּבָה זוֹ וְהִיא מַחֲמִירָה עַל עַצְמָהּ!

שָׁמַע רַבִּי, יָצָא לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ, סְעַד אֶצְלִי. אָמַר לוֹ: הֵן. צָהֲבוּ¹¹⁵⁶ פָנָיו שֶׁל רַבִּי. אָמַר לוֹ רַ' פִינְחָס: כִּמְדֻמֶּה אַתָּה, שֶׁמֻּדַּר־הֲנָאָה מִיִּשְׂרָאֵל אָנִי¹¹⁵⁷? יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם, יֵשׁ רוֹצֶה וְאֵין לוֹ, וְיֵשׁ שֶׁיֶּשׁ־לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה, וְנֶאֱמַר: “אַל־תִּלְחַם אֶת־לֶחֶם רַע עָיִן” וכו'¹¹⁵⁸ – וְאַתָּה רוֹצֶה וְיֶשׁ־לָךְ. אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁו בָּהוּל אָנִי, שֶׁבִּדְבַר מִצְוָה אֲנִי טוֹרֵחַ, בַּחֲזִירָתִי אֶכָּנֵס אֶצְלֶךָ.

כְּשֶׁחָזַר נִזְדַּמֵּן לוֹ וְנִכְנַס בְּאוֹתוֹ הַפֶתַח שֶׁהָיוּ עוֹמְדוֹת שָׁם פְּרָדוֹת לְבָנוֹת. אָמַר: מַלְאַךְ־הַמָּוֶת¹¹⁵⁹ בְּבֵיתוֹ שֶׁל זֶה – וַאֲנִי אֶסְעַד אֶצְלוֹ! שָׁמַע רַבִּי. יָצָא לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: אֶמְכְּרֵן. אָמַר לוֹ: “וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל”¹¹⁶⁰. – אַפְקִירֵן. – תַּרְבֶּה נְזָקִים. – אֲעַקְּרֵן¹¹⁶¹. – יֶשׁ כָּאן צַעַר־בַּעֲלֵי־חַיִּים. – אֶהֶרְגֵן. – יֶשׁ כָּאן “לֹא תַשְׁחִית”¹¹⁶². הָיָה מַפְצִיר בּו‍ֹ¹¹⁶³ֹ הַרְבֵּה. גָּבַהּ הַר בֵּינֵיהֶם¹¹⁶⁴.

בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: מָה בְּחַיֵּיהֶם כָּךְ¹¹⁶⁵ – בְּמִיתָתָם עַל־אַחַת־כַּמָּה וְכַמָּה¹¹⁶⁶ (חול' ז.:; ירוש' דמאי פ“א, ה”ג).

רפד מַעֲשֶׂה בְחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה חוֹפֵר בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים. פַּעַם אַחַת הָיְתָה בִתּוֹ הוֹלֶכֶת לְהִנָּשֵׂא, וּבָאָה לַעֲבוֹר בַּנָּהָר, וּשְׁטָפָהּ. וְהָיָה כָל־הָעָם נִכְנָסִים אֶצְלוֹ וּבִקְשׁוּ לְנַחֲמוֹ וְלֹא קִבֵּל תַּנְחוּמִים. נִכְנַס אֶצְלוֹ רַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר וּבִקֵּשׁ לְנַחֲמוֹ וְלֹא קִבֵּל תַּנְחוּמִים. אָמַר לָהֶם: זֶהוּ חֲסִידְכֶם¹¹⁶⁷! אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, כָּךְ וְכָךְ הָיָה עוֹשֶׂה – כָּךְ וְכָךְ אֵרַע לוֹ. אָמַר: אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְכַבֵּד אֶת־בּוֹרְאוֹ בְּמַיִם וְהוּא מְקַפְּחוֹ בַּמָּיִם! מִיָּד נָפַל קוֹל הֲבָרָה¹¹⁶⁸ בָּעִיר: בָּאָה בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי! יֵשׁ אוֹמְרִים: בְּסִכָּה הֶעֳרָתָה¹¹⁶⁹; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מַלְאָךְ יָרַד בִּדְמוּת רַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר וְהִצִּילָהּ (ירוש' דמאי פ“א, ה”ג; דב"ר ג).

רפה מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ סַרְקִיָּא שֶׁנָּפְלָה מַרְגָּלִית שֶׁלּוֹ וּבְלָעָהּ עַכְבָּר. בָּא אֵצֶל רַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר. אָמַר לוֹ: וְכִי חַבָּר¹¹⁷⁰ אָנִי? אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: לְשִׁמְךָ הַטּוֹב בָּאתִי. גָּזַר רַ' פִינְחָס עַל הָעַכְבָּרִים וּכְנָסָם. וְרָאָה אֶחָד מֵהֶם שֶׁהוּא גִבֵּעַ¹¹⁷¹. אָמָר: הֲרֵי הִיא אֵצֶל זֶה. גָּזַר עַל הָעַכְבָּר – וּפְלָטָהּ (ירוש' דמאי פ“א, ה”ג).

כז. רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא (רַבִּי, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ) רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וּבָנָיו

רפו כְּשֶׁמֵּת רַ' עֲקִיבָא נוֹלַד רַבִּי (קיד' עב:).

רפז פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יָמוּלוּ אֶת־בְּנֵיהֶם. וּבְאוֹתוֹ זְמַן נוֹלַד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אָבִיו: כֵּיצַד אָנוּ מְבַטְּלִים גְּזֵרָתוֹ שֶׁל־הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמְקַיְּמִים גְּזֵרָתָם שֶׁל הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ? מִיָּד עָמַד וּמָל אֶת־בְּנוֹ. שָׁמַע שַׂר הָעִיר וְשָׁלַח וְקָרָא לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה עָבַרְתָּ עַל גְּזֵרָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ? אָמַר לוֹ: כָּךְ צִוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמַר לוֹ הַשָּׂר: הַרְבֵּה כָבוֹד יֶשׁ־לְךָ עָלַי¹¹⁷², שֶׁאַתָּה רֹאשׁ לְאֻמָּתֶךָ, אֶלָּא גְזֵרָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הִיא וְאֵינִי יָכוֹל לְהַנִּיחֶךָ. אָמַר לוֹ: וּמָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אָמַר לוֹ: נִשְׁלַח אוֹתְךָ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, וּמָה שֶׁהוּא רוֹצֶה יַעֲשֶׂה. מִיָּד שָׁלַח אֶת־רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְאֶת־אִמּוֹ לַמֶּלֶךְ. הָלְכוּ כָל־הַיּוֹם בַּדָּרֶךְ. לָעֶרֶב הִגִּיעוּ לִמְלוֹן בֵּית־אָבִיו שֶׁל אַנְטוֹנִינוֹס¹¹⁷³, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן נוֹלַד אַנְטוֹנִינוֹס. נִכְנְסָה אִמּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אֵצֶל אִמּוֹ שֶׁל אַנְטוֹנִינוֹס, שֶׁהָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתָהּ, אָמְרָה לָהּ: מַה־טִּיבֵךְ¹¹⁷⁴? אָמְרָה לָהּ: כָּךְ וְכָךְ גָּזְרוּ עָלֵינוּ, שֶׁלֹּא לָמוּל, וְעַכְשָׁו מַלְתִּי אֶת־בְּנִי – וּלְכָךְ מוֹלִיכִין אוֹתָנוּ אֶל הַמֶּלֶךְ כְּאֶחָד¹¹⁷⁵. כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעָה כָךְ, אָמְרָה לָהּ: אִם רְצוֹנֵךְ, קְחִי אֶת־הַיֶּלֶד שֶׁלִּי, שֶׁאֵינוֹ מָהוּל, וּתְנִי לִי אֶת־הַיֶּלֶד שֶׁלָּךְ. עָשְׂתָה כֵן וְהָלְכָה לָהּ. הֱבִיאָהּ הַשַּׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וּבָדְקוּ אֶת־הַיֶּלֶד וּמְצָאוּהוּ שֶׁאֵינוֹ מָהוּל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּעַס הַמֶּלֶךְ עַל אוֹתוֹ הַשַּׂר וְאָמָר: אֲנִי גָזַרְתִּי עַל מָהוּל, וְאַתָּה הֵבֵאתָ לִי שֶׁאֵינוֹ מָהוּל. מִיָּד צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְהָרְגוּ לְאוֹתוֹ הַשָּׂר, וְשָׁלַח אֶת־רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְאֶת־אִמּוֹ לְשָׁלוֹם. כֵּוָן שֶׁחָזְרוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל אַנְטוֹנִינוֹס, אָמְרָה אִמּוֹ: הוֹאִיל וְעָשָׂה לָךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נֵס עַל יָדִי וְלִבְנֵךְ עַל־יַד בְּנִי – יִהְיוּ שׁוֹשְׁבִינִים¹¹⁷⁶ לְעוֹלָם (ביה“מ ח”ו; תוס' ע"ז י).

רפח מִימוֹת מֹשֶה וְעַד רַבִּי לֹא מָצִינוּ תּוֹרָה וּגְדֻלָּה¹¹⁷⁷ בְּמָקוֹם אֶחָד (גיט' נט.).

רפט אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־מְנַסְיָא מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי: הַנּוֹי¹¹⁷⁸ וְהַכֹּחַ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד וְהַחָכְמָה וְהַשֵּׂיבָה וְהַבָּנִים – נָאֶה לַצַּדִּיקִים וְנָאֶה לָעוֹלָם.

אֵלּוּ שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים לַצַּדִּיקִים כֻּלָּן נִתְקַיְּמוּ בְּרַבִּי וּבָנָיו (אב' ו; ירוש' סנה' פי“א, ה”ג).

––––––––

רצ [כְּשֶׁמֵּת רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן] שָׁלַח רַבִּי לְדַבֵּר בְּאִשְׁתּוֹ¹¹⁷⁹. שָׁלְחָה לוֹ: כְּלִי שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ קֹדֶשׁ – יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ חֹל? שָׁלַח לָהּ: וִיהֵא שֶׁבַּתּוֹרָה גָּדוֹל מִמֶּנִּי, אֲבָל בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּלוּם גָּדוֹל מִמֶּנִּי? שָׁלְחָה לוֹ: בַּתּוֹרָה אִם הוּא גָדוֹל מִמְּךָ אֵינִי יוֹדָעַת, אֲבָל בְּמַעֲשִׂים – אֲנִי יוֹדָעַת, שֶׁהֲרֵי קִבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִים¹¹⁸⁰.

אָמַר רַבִּי: “חֲבִיבִין יִסּוּרִים” – קִבֵּל עַל עַצְמוֹ [יִסּוּרִים] שְׁלֹש עֶשְׂרֵה שָׁנִים, שֵׁשׁ בִּצְמֶרֶת¹¹⁸¹ וְשֶׁבַע בְצִפָּדוֹן¹¹⁸².

אֲהוּרְיָרוֹ¹¹⁸³ שֶׁל בֵּית־רַבִּי הָיָה עָשִׁיר מִשָּׁבוֹר הַמֶּלֶךְ¹¹⁸⁴: וּכְשֶׁהָיָה מֵטִיל מִסְפּוֹא לַבְּהֵמוֹת – – הָיָה קוֹלָן הוֹלֵךְ שָׁלֹש מִילִין. וְהָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַטִּיל לִפְנֵיהֶן אֶת־הַמִּסְפּוֹא בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס¹¹⁸⁵ רַבִּי לְבֵית־הַכִּסֵּא. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עָבַר קוֹלוֹ [שֶׁל רַבִּי] אֶת־קוֹלָן¹¹⁸⁶, עַד שֶׁנִּשְׁמַע לְיוֹרְדֵי הַיָּם.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִסּוּרָיו שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן עֲדִיפִים¹¹⁸⁷ מִיִּסּוּרֵי רַבִּי, שֶׁאִלּוּ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן – מֵאַהֲבָה בָאוּ וּמֵאַהֲבָה הָלָכוּ, וְשֶׁל רַבִּי – עַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה בָּאוּ וְעַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה הָלָכוּ.

“עַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה בָּאוּ” – שֶׁפַּעַם אַחַת הוֹלִיכוּ עֵגֶל לִשְׁחִיטָה. וְהָיָה רַבִּי יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִפְנֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁל הַבַּבְלִים בְּצִפּוֹרִי, בָּרַח הָעֵגֶל וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ תַּחַת כְּנַף בִּגְדּוֹ שֶׁל רַבִּי וְגָעָה בִּבְכִיָּה, כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: הַצִּילֵנִי!… אָמַר לוֹ רַבִּי: “לֵךְ, לְכָךְ נוֹצָרְתָּ!”

אָמָרוּ: הוֹאִיל וְאֵינוֹ מְרַחֵם – יָבוֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִים.

“וְעַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה הָלָכוּ” – שֶׁפַּעַם אַחַת הָיְתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי מְכַבֶּדֶת אֶת־הַבָּיִת, הָיוּ בְנֵי חֻלְדָּה מוּטָלִים שָׁם – וְכִבְּדָתַם. אָמַר לָהּ רַבִּי: הַנִּיחִים – “וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו”¹¹⁸⁸ כָּתוּב.

אָמְרוּ: הוֹאִיל וּמְרַחֵם – נְרַחֵם עָלָיו (ב“מ פ”ד, פ“ה; ב”ר לג).

רצא אָמַר רַ' יוֹסֵי בַר אָבִין: כָּל־אוֹתָן¹¹⁸⁹ שְׁלֹש עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ¹¹⁹⁰ רַבִּי בְּשִׁנָּיו לֹא הִפִּילָה עֻבָּרָה¹¹⁹¹ בְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִצְטַעֲרוּ הַיּוֹלְדוֹת.

רַבֵּנוּ הָיָה עַנְוָתָן הַרְבֵּה, וְהָיָה אוֹמֵר: כָּל־מַה שֶּׁיֹאמַר לִי אָדָם אֲנִי עוֹשֶׂה, חוּץ מִמַּה־שֶּׁעָשׂוּ בְנֵי בְתֵרָה לִזְקֵנִי¹¹⁹², שֶׁיָּרְדוּ מִגְּדֻלָּתָם וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ. וְאִלְמָלֵי עָלָה רַב הוּנָא רֹאשׁ הַגּוֹלָה¹¹⁹³ לְכָאן הָיִיתִי מוֹשִׁיבוֹ לְמַעְלָה מִמֶּנִּי. לָמָּה? שֶׁהוּא מִיהוּדָה וַאֲנִי מִבִּנְיָמִין, וְהוּא מִן הַזְּכָרִים שֶׁבִּיהוּדָה וַאֲנִי מִן הַנְּקֵבוֹת. פַּעַם אַחַת נִכְנַס אֶצְלוֹ רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל, אָמַר לוֹ: הֲרֵי רַב הוּנָא בַחוּץ¹¹⁹⁴… – נִתְכַּרְכְּמוּ פָנָיו¹¹⁹⁵ שֶׁל רַבִּי. כֵּוָן שֶׁרָאָה רַ' חִיָּא שֶׁנִּתְכַּרְכְּמוּ פָנָיו – אָמַר לוֹ: אֲרוֹנוֹ בָא¹¹⁹⁶. אָמַר לוֹ רַבִּי: צֵא וּרְאֵה מִי מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ בַּחוּץ. יָצָא וְלֹא מָצָא שׁוּם אָדָם, – וְיָדַע שֶׁהוּא נָזוּף¹¹⁹⁷: וְאֵין נְזִיפָה פְחוּתָה מִשְּׁלֹשִים יוֹם.

אָמַר רַ' יוֹסֵי בַר אָבִין: כָּל־אוֹתָם שְׁלֹשִים יוֹם שֶׁהָיָה רַ' חִיָּא נָזוּף מֵרַבֵּנוּ לִמֵּד אֶת־רַב בֶּן־אֲחוֹתוֹ כָּל־כְּלָלֵי תוֹרָה, וְאֵלּוּ הֵן הִלְכוֹת הַבַּבְלִיִּים.

לְסוֹף שְׁלֹשִים יוֹם בָּא אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, בִּדְמוּתוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל אֵצֶל רַבֵּנוּ, וְנָתַן יָדָיו עַל שִׁנָּיו וּמִיָּד נִתְרַפָּאוּ. לְמָחָר נִכְנַס רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל לִפְנֵי רַבֵּנוּ, אָמַר לוֹ: שִׁנֶּיךָ מָה הֵן? אָמַר לוֹ: מִשָּׁעָה שֶׁנָּתַתָּ יָדְךָ עֲלֵיהֶן נִתְרַפָּאוּ. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר רַ' חִיָּא: אִי לָכֶן¹¹⁹⁸, חַיּוֹת¹¹⁹⁹ שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל! אִי לָכֶן, עֻבָּרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!… כֵּוָן שֶׁאָמַר לוֹ רַ' חִיָּא לְרַבִּי: אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא – יָדַע רַבִּי, שֶׁאֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, הָיָה. מֵאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל לִנְהוֹג בְּרַ' חִיָּא כָּבוֹד. אָמַר לְתַלְמִידָיו שֶׁיַּכְנִיסוּהוּ לִפְנִים¹²⁰⁰. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: וְלִפְנִים מִמֶּנִּי? אָמַר לוֹ: חָס וְשָׁלוֹם, לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל. אֶלָּא רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל לִפְנִים, וְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי לִפְנַי וְלִפְנִים (ב“ר לג, שם צו; ירוש' כלא' פ”ט, ה"ג).

רצב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת חָשׁ רַבִּי בְּמֵעָיו. אָמָר: כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ יֵין תַּפּוּחִים שֶׁל נָכְרִים – אָסוּר אוֹ מֻתָּר¹²⁰¹? אָמַר לְפָנָיו רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: פַּעַם אַחַת חָשׁ אַבָּא בְּמֵעָיו, וְהֵבִיאוּ יֵין תַּפּוּחִים שֶׁל נָכְרִי שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, וְשָׁתָה וְנִתְרַפֵּא. אָמַר לוֹ: כָּל־כָּךְ הָיָה בְיָדְךָ וְאַתָּה מְצַעֲרֵנִי¹²⁰²! בָּדְקוּ וּמָצְאוּ נָכְרִי אֶחָד, שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁלֹש מֵאוֹת גַּרְבֵי¹²⁰³ יַיִן שֶׁל תַּפּוּחִים שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה – וְשָׁתָה [רַבִּי] וְנִתְרַפֵּא. אָמַר: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, שֶׁמָּסַר עוֹלָמוֹ לַשּׁוֹמְרִים¹²⁰⁴! (ע"ז מ:).

רצג רַ' חִיָּא וְרַ' שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי הָיוּ יוֹשְׁבִים, פָּתַח אֶחָד מֵהֶם וְאָמָר: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמָטָּה¹²⁰⁵, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיוּ עֵינַי¹²⁰⁶ וְלִבִּי שָׁם”¹²⁰⁷; וְאֶחָד אָמָר: עֵינָיו לְמָעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל־כַּפָּיִם אֶל־אֵל בַּשָּׁמָיִם”¹²⁰⁸. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא אֶצְלָם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי. אָמַר לָהֶם: בַּמָּה עֲסַקְתֶּם? אָמְרוּ לוֹ: בִּתְפִלָּה. אָמַר לָהֶם: כָּךְ אָמַר אַבָּא: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמַטָּה וְלִבּוֹ לְמָעְלָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ.

בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא רַבִּי לִישִׁיבָה. רַ' חִיָּא וְרַ' שִׁמְעוֹן, שֶׁהָיוּ קַלִּים, בָּאוּ וְיָשְׁבוּ בִמְקוֹמָם. רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי, מִתּוֹךְ כָּבְדוֹ, הָיָה מְפַסֵּעַ וְהוֹלֵךְ¹²⁰⁹. אָמַר לוֹ אַבְדָּן¹²¹⁰: מִי הוּא זֶה שֶׁמְּפַסֵּעַ עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ? אָמַר לוֹ: אֲנִי יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי, שֶׁבָּאתִי לִלְמֹד תּוֹרָה מִפִּי רַבִּי. אָמַר לוֹ: וְכִי אַתָּה הָגוּן לִלְמוֹד תּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה¹²¹¹? אָמַר לוֹ: וְכִי מֹשֶה אָתָּה? אָמַר לוֹ: וְכִי רַבְּךָ אֱלֹהִים הוּא¹²¹²?

בְּתוֹךְ כָּךְ בָּאָה יְבָמָה לִפְנֵי רַבִּי. אָמַר לוֹ רַבִּי לְאַבְדָּן: צֵא וּבָדְקֶנָּה¹²¹³. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי לְרַבִּי: כָּךְ אָמַר אַבָּא: “אִישׁ”¹²¹⁴ נֶאֱמַר בַּפָּרָשָׁה¹²¹⁵, אֲבָל אִשָּׁה בֵּין גְּדוֹלָה וּבֵין קְטַנָּה. אָמַר לוֹ רַבִּי לְאַבְדָּן: חֲזֹר לִמְקוֹמֶךָ, שׁוּב לֹא צָרִיךְ¹²¹⁶ – כְּבָר הוֹרָה זָקֵן¹²¹⁷. הָיָה אַבְדָּן מְפַסֵּעַ וָבָא. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְרַ' יוֹסֵי: מִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ¹²¹⁸ עַם קָדוֹשׁ יְפַסַּע עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ, מִי שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹ עַם קָדוֹשׁ הֵיאַךְ יְפַסַּע עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ? אָמַר לוֹ רַבִּי לְאַבְדָּן: עֲמֹד בִּמְקוֹמֶךָ (יבמ' קה:; ע"י).

רצד יָשַׁב רַבִּי וְאָמָר: “אָסוּר לְהַטְמִין אֶת־הַצּוֹנֵן¹²¹⁹”. אָמַר לְפָנָיו יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: אַבָּא הִתִּיר לְהַטְמִין אֶת־הַצּוֹנֵן. אָמַר לוֹ: “כְּבָר הוֹרָה זָקֵן”…

אָמַר רַב פַּפָּא: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה מְחַבְּבִים זֶה אֶת־זֶה: שֶׁאִלּוּ רַ' יוֹסֵי קַיָּם הָיָה כָפוּף וְיוֹשֵׁב¹²²⁰ לִפְנֵי רַבִּי, שֶׁהֲרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הָיָה, וְהָיָה כָפוּף וְיוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי, וְהוּא אוֹמֵר: “כְּבָר זָקֵן” (סנה' כד.).

רצה רַבִּי הָיָה מְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי, אָמַר לוֹ: אָדָם גָּדוֹל, אָדָם קָדוֹשׁ. פַּעַם אַחַת רָאָהוּ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְלֹא עָמַד רַ' חִיָּא מִפָּנָיו. אָמַר לוֹ לְרַבִּי: אוֹתוֹ תַלְמִיד, שֶׁהָיִיתָ מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ, רְאִיתִיו בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ וְלֹא עָמַד מִפָּנָי. אָמַר רַבִּי לְרַ' חִיָּא: מִפְּנֵי־מָה לֹא עָמַדְתָּ מִפָּנָיו? אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי¹²²¹ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע רַבִּי כָּךְ, מָסַר לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידִים, שֶׁיִּהְיוּ מְהַלְּכִים עִמּוֹ, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה (ב“ר לג; ירוש' כלא' פ”ט, ה"ד).

רצו רַבִּי יָשַׁב וְדָרַשׁ, וְהֵרִיחַ רֵיחַ שׁוּם, אָמַר: מִי שֶׁאָכַל שׁוּם יֵצֵא. עָמַד רַ' חִיָּא וְיָצָא, עָמְדוּ כֻלָּם וְיָצָאוּ. בַּשַּׁחַר מְצָאוֹ רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי לְרַ' חִיָּא. אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁצִּעַרְתָּ לְאַבָּא! אָמַר לוֹ: חָס וְשָׁלוֹם, לֹא תְהֵא כָזֹאת¹²²² בְּיִשְׂרָאֵל! (סנה' יא. ע"י).

רצז אֵלִיָּהוּ הָיָה מָצוּי בִּישִׁיבָה שֶׁל רַבִּי. פַּעַם אַחַת, בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שָׁהָה לָבוֹא. אָמַר לוֹ רַבִּי: לָמָּה שָׁהָה מָר הַיּוֹם? אָמַר לוֹ: עַד שֶׁהֶעֱמַדְתִּי אֶת־אַבְרָהָם¹²²³, וְרָחַצְתִּי יָדָיו, וְהִתְפַּלֵּל, וְהִשְׁכַּבְתִּיו, וְכֵן לְיִצְחָק, וְכֵן לְיַעֲקֹב…

– וְיַעֲמִידֵם מָר כֻּלָּם בְּבַת־אֶחָת?

– חוֹשֵׁשׁ הָיִיתִי, שֶׁמָּא יִתְחַזְּקוּ בִתְפִלָּה וְיָבִיאוּ מָשִׁיחַ קֹדֶם זְמַנּוֹ.

אָמַר לוֹ רַבִּי: וְיֵשׁ דֻּגְמָתָם¹²²⁴ בָּעוֹלָם הַזֶּה? אָמַר לוֹ: יֵשׁ, רַ' חִיָּא וּבָנָיו.

גָּזַר רַבִּי תַּעֲנִית וְהוֹרִידוּ¹²²⁵ אֶת־רַ' חִיָּא וּבָנָיו. אָמְרוּ “מַשִּׁיב הָרוּחַ” – וְנָשְׁבָה רוּחַ; אָמְרוּ “מוֹרִיד הַגָּשֶׁם” – וְיָרְדוּ גְשָׁמִים. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לוֹמַר “מְחַיֵּה הַמֵּתִים” – נִזְדַּעְזַע הָעוֹלָם¹²²⁶. אָמְרוּ בָרָקִיעַ: מִי גִלָּה רָז זֶה בָּעוֹלָם? אָמְרוּ: אֵלִיָּהוּ, הֵבִיאוּ אֶת־אֵלִיָּהוּ וְהִלְקוּהוּ שִׁשִּׁים רְצוּעוֹת שֶׁל אֵשׁ. הָלַךְ וְנִדְמָה לָהֶם כְּדֹב שֶׁל אֵשׁ. נִכְנַס בֵּינֵיהֶם וּטְרָדָם¹²²⁷ (ב"מ פה:).

רצח פַּעַם אַחַת גָּזַר רַבִּי שֶׁלֹּא יִשְׁנוּ לַתַּלְמִידִים בַּשּׁוּק. יָצָא רַ' חִיָּא וְשָׁנָה לִשְׁנֵי בְנֵי אֶחָיו בַּשּׁוּק, לְרַב וּלְרַבָּה בַּר־בַּר־חָנָה. שָׁמַע רַבִּי וְהִקְפִּיד. בָּא רַ' חִיָּא לֵרָאוֹת לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: עִיָּא¹²²⁸, רְאֵה מִי קוֹרֵא לְךָ בַּחוּץ. יָדַע שֶׁלִּבּוֹ עָלָיו¹²²⁹, וְנָהַג נְזִיפוּת¹²³⁰ בְּעַצְמוֹ שְׁלֹשִים יוֹם. בְּיוֹם הַשְּׁלֹשִים שָׁלַח לוֹ: “בּוֹא” – וָבָא. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה עָשִׂיתָ כָּךְ¹²³¹? אָמַר לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: “חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה”¹²³². אָמַר לוֹ: אִם קָרִיתָ – לֹא שָׁנִיתָ, וְאִם שָׁנִיתָ – לֹא שִׁלַּשְׁתָּ, וְאִם שִׁלַּשְׁתָּ – לֹא פֵרְשׁוּ לָךְ: “חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה” – כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מִבִּפְנִים¹²³³, תּוֹרָתוֹ מַכְרֶזֶת עָלָיו¹²³⁴ מִבַּחוּץ (מו“ק טז; ע”י).

רצט רַבִּי וְרַ' חִיָּא הָיוּ מְהַלְכִים בַּדָּרֶךְ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְעִיר אַחַת אָמְרוּ: אִם יֶשׁ כָּאן תַּלְמִיד־חָכָם נֵלֵךְ וְנַקְבִּיל פָּנָיו. אָמְרוּ לָהֶם: יֶשׁ כָּאן תַּלְמִיד־חָכָם וּמְאוֹר־עֵינַיִם¹²³⁵ הוּא. אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּא לְרַבִּי: שֵׁב אַתָּה כָּאן וְלֹא תְזַלְזֵל בִּנְשִׂיאוּתֶךָ, וַאֲנִי אֵלֵךְ וְאַקְבִּיל פָּנָיו. תְּפָסוֹ רַבִּי וְהָלַךְ עִמּוֹ. כְּשֶׁנִּפְטְרוּ מִלִּפְנֵי אוֹתוֹ תַלְמִיד־חָכָם – אָמַר לָהֶם: אַתֶּם הִקְבַּלְתֶּם פָּנִים הַנִּרְאִים וְאֵינָם רוֹאִים¹²³⁶ – תִּזְכּוּ לְהַקְבִּיל פָּנִים הָרוֹאִים וְאֵינָם נִרְאִים¹²³⁷. אָמַר לוֹ רַבִּי לְרַ' חִיָּא: וְאַתָּה הָיִיתָ רוֹצֶה לְמָנְעֵנִי מִבְּרָכָה זוֹ! (חג' ה:).

ש רַבִּי הָיָה לוֹמֵד שְׁלֹשָה־עָשָׂר פָּנִים¹²³⁸ בַּהֲלָכָה. לִמֵּד אֶת־רַ' חִיָּא שִׁבְעָה מֵהֶם. לְסוֹף חָלָה רַבִּי. הֶחֱזִיר לוֹ רַ' חִיָּא אוֹתָם שִׁבְעָה פָנִים שֶׁלִּמְּדוֹ, וְשִׁשָּׁה יָצְאוּ מִמֶּנּוּ¹²³⁹. הָיָה שָׁם כּוֹבֵס אֶחָד, שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ כְּשֶׁהָיָה רַבִּי לוֹמְדָם, וְיָדַע אֶת־כֻּלָּם. הָלַךְ רַבִּי חִיָּא אֵצֶל הַכּוֹבֵס וּלְמָדָם מִפִּיו וּבָא וְהֶחֱזִירָם לְרַבִּי. כְּשֶׁרָאָה רַבִּי אוֹתוֹ כוֹבֵס, אָמַר לוֹ: אַתָּה עָשִׂיתָ אוֹתִי וְאֶת־חִיָּא; וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כָּךְ אָמַר לוֹ: אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת־חִיָּא, וְחִיָּא עָשָׂה אוֹתִי. (נדר' מא.).

שא רַבִּי וְרַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי הָיוּ יוֹשְׁבִים וּפוֹשְׁטִים¹²⁴⁰ בִּמְגִלַּת קִינוֹת עֶרֶב תִּשְׁעָה־בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, וְשִׁיְּרוּ בָהּ¹²⁴¹ אָלֶף־בֵּית אֶחָת. אָמָרוּ: לְמָחָר אָנוּ בָאִים וְגוֹמְרִים אוֹתָהּ. כְּשֶׁהָיָה [רַבִּי] נִפְטָר¹²⁴² לְבֵיתוֹ נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה, קָרָא עַל עַצְמוֹ “רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע”¹²⁴³. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הִגִּיעַתְךָ כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: “רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְיָ נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם”¹²⁴⁴. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: אִלּוּ לֹא הָיִינוּ עוֹסְקִין בָּעִנְיָן¹²⁴⁵ כָּךְ הָיָה לָנוּ לוֹמַר, עַכְשָׁו שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין בָּעִנְיָן עַל־אַחַת־כַּמָּה וְכַמָּה (ירוש' שבת פט“ז, ה”א; ויק"ר טו).

שב יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה בְּנֵי רַ' חִיָּא הָיוּ יוֹשְׁבִים בִּסְעֻדָּה לִפְנֵי רַבִּי וְלֹא אָמְרוּ דָבָר. אָמַר לָהֶם: הַרְבּוּ יַיִן לַיְלָדִים כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ דָבָר. כֵּוָן שֶׁנִּתְבַּסְּמוּ¹²⁴⁶ פָּתְחוּ וְאָמְרוּ: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ שְׁנֵי בָתֵּי אָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הֵן: רֹאשׁ גּוֹלָה שֶׁבְּבָבֶל וְנָשִׁיא שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל”¹²⁴⁷. אָמַר לָהֶם: בָּנָי, קוֹצִים¹²⁴⁸ אַתֶּם מְטִילִין לִי בְּעֵינָי! אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: רַבִּי, אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ, יַיִן נִתַּן¹²⁴⁹ בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת וְסוֹד נִתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת, נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד (סנה' לח.).

שג בְּנֵי סִימוֹנְיָא¹²⁵⁰ בָּאוּ אֵצֶל רַבִּי, אָמְרוּ לוֹ: בְּבַקָּשָׁה, תֶּן־לָנוּ אָדָם אֶחָד, שֶׁיְהֵא דַרְשָׁן וְדַיָּן וְחַזָּן¹²⁵¹ וְסוֹפֵר וּמַשְׁנֶה וְעוֹשֶׂה לָנוּ כָּל־צְרָכֵינוּ. נָתַן לָהֶם אֶת־לֵוִי בֶן־סִיסִי. עָשׂוּ לוֹ בִּימָה גְדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּהוּ לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. בָּאוּ וּשְׁאֵלוּהוּ בַהֲלָכָה וְלֹא הֱשִׁיבָם, אָמְרוּ: שֶׁמָּא לָאו בַּעַל הֲלָכָה הוּא; שְׁאֵלוּהוּ בְאַגָּדָה וְלֹא הֱשִׁיבָם. בָּאוּ אֵצֶל רַבִּי, אָמְרוּ לוֹ: זֶהוּ שֶׁבִּקַּשְׁנוּ מִמֶּךָּ? אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם אָדָם כְּמוֹתִי. שָׁלַח רַבִּי וֶהֱבִיאוּהוּ. שְׁאֵלוֹ בְּאוֹתָהּ הַהֲלָכָה – וֶהֱשִׁיבוֹ; [חָזַר] וּשְׁאֵלוֹ בְּאוֹתָהּ הָאַגָּדָה – וֶהֱשִׁיבוֹ. אָמַר לוֹ: וְלָמָּה לֹא הֵשַׁבְתָּ לָהֶם? אָמַר לוֹ: עָשׂוּ לִי בִּימָה גְדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּנִי לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְזָחָה עָלַי דַּעְתִּי¹²⁵², וְנִתְעַלְּמוּ מִמֶּנִּי דִּבְרֵי תוֹרָה. קָרָא עָלָיו: “אִם־נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵׂא וְאִם־זַמּוֹתָ יָד לְפֶה”¹²⁵³ – מִי גָרַם לְךָ לְהִתְנַבֵּל בְּדִבְרֵי תוֹרָה? עַל שֶׁנִּשֵּׂאתָ בָהֶם עַצְמֶךָ (ירוש' יבמ' פי“ב, ה”ו; ב“ר פ”א).

שד שְׁנֵי אִלְּמִים הָיוּ בִשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַבִּי, וְכָל־אֵימַת¹²⁵⁴ שֶׁהָיָה רַבִּי נִכְנָס לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ הָיוּ נִכְנָסִים [אַף הֵם] וְיוֹשְׁבִים לְפָנָיו וּמְנַעְנְעִים בְּרָאשֵׁיהֶם וּמְרַחֲשִׁים בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם. בִּקֵּשׁ רַבִּי עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וְנִתְרַפָּאוּ, וְנִמְצָא שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים הֲלָכָה¹²⁵⁵ וְסִפְרָא¹²⁵⁶ וְסִפְרֵי¹²⁵⁷ וְתוֹסֶפְתָּא וְכָל־הַתַּלְמוּד (חג' ג.; ע"י).

שה אָמַר רַ' חָנֵי: לֹא יָדְעוּ חֲכָמִים¹²⁵⁸ מַהוּ סֵרוּגִין¹²⁵⁹ וַחֲלוֹגְלוֹגוֹת [וּמַטְאֲטֵא], וּמִי גָדוֹל¹²⁶⁰ – בְּחָכְמָה אוֹ בְשָׁנִים¹²⁶¹? אָמָרוּ: נֵלֵךְ וְנִשְׁאַל בְּבֵית־רַבִּי. בָּאוּ לְשָׁם. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: יִכָּנֵס פְּלוֹנִי תְּחִלָּה, יִכָּנֵס פְּלוֹנִי תְּחִלָּה! יָצְאָה שִׁפְחָה שֶׁל בֵּית־רַבִּי. אָמְרָה לָהֶם: הִכָּנְסוּ לְשָׁנִים. הִתְחִילוּ נִכְנָסִים קְטָעִים קְטָעִים¹²⁶². אָמְרָה לָהֶם: לָמָּה אַתֶּם נִכְנָסִים סֵרוּגִין סֵרוּגִין? – הָיָה שָׁם בָּחוּר אֶחָד טָעוּן פַּרְפְּחִינִין¹²⁶³, נָפְלוּ מִיָּדוֹ. אָמְרָה לוֹ: בָּחוּר, נִתְפַּזְּרוּ חֲלוֹגְלוֹגֶיךָ; הֲרֵינִי מְבִיאָה מַטְאֲטֵא – וְהֵבִיאָה מַכְבֶּדֶת¹²⁶⁴ (ירוש' מג' פ“ב, ה”ב).

––––––––

שו פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן רַבִּי לִמְקוֹמוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לָהֶם [לְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם]: יֶשׁ־לוֹ בֵן לְאוֹתוֹ צַדִּיק? אָמְרוּ לוֹ: יֶשׁ־לוֹ בֵן, וְכָל־זוֹנָה שֶׁהִיא נִשְׂכֶּרֶת¹²⁶⁵ בִּשְׁנַיִם¹²⁶⁶ – שׂוֹכַרְתּוֹ¹²⁶⁷ בְּאַרְבָּעָה. הֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי רַבִּי – וּסְמָכוֹ¹²⁶⁸ וּמְסָרוֹ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אִיסִי בֶּן־לָקוֹנְיָא אֲחִי אִמּוֹ. בְּכָל־יוֹם הָיָה אוֹמֵר: אֵלֵךְ לִכְפָר שֶׁלִּי. אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אִיסִי: חָכָם עֲשָׂאוּךָ, וְטַלִּית שֶׁל זָהָב פָּרְסוּ עָלֶיךָ, וְרַבִּי קָרְאוּ לָךְ – וְאַתָּה אוֹמֵר: “אֵלֵךְ לִכְפָר שֶׁלִּי”. אָמַר לוֹ: בִּשְׁבוּעָה, שֶׁלֹּא אֹמַר עוֹד. כְּשֶׁהִגְדִּיל בָּא וְיָשַׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל רַבִּי. שָׁמַע רַבִּי קוֹלוֹ וְאָמָר: קוֹל זֶה דּוֹמֶה לְקוֹלוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן. אָמְרוּ לוֹ: בְּנוֹ הוּא. קָרָא עָלָיו: “פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם”¹²⁶⁹. “פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים” – זֶה רַ' יוֹסֵי בֶּן־רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן, “וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם” – זֶה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אִיסִי בֶּן־לָקוֹנְיָא.

כְּשֶׁמֵּת [רַ' יוֹסֵי] – הֱבִיאוּהוּ לִמְעָרַת אָבִיו. הָיָה עֶכֶן¹²⁷⁰ כָּרוּךְ עַל הַמְּעָרָה. אָמְרוּ לוֹ: עֶכֶן, עֶכֶן! פְּתַח פִּיךָ וְיִכָּנֵס בֵּן אֵצֶל אָבִיו – וְלֹא פָתַח לָהֶם. כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר שֶׁזֶּה גָדוֹל מִזֶּה. יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: לֹא מִפְּנֵי שֶׁזֶּה גָדוֹל מִזֶּה – אֶלָּא זֶה הָיָה בְּצַעַר מְעָרָה¹²⁷¹, וְזֶה לֹא הָיָה בְּצַעַר מְעָרָה (ב"מ פה.).

שז פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן רַבִּי לִמְקוֹמוֹ שֶׁל רַ' טַרְפוֹן. אָמַר לָהֶם [לְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם]: יֶשׁ־לוֹ בֵן לְאוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁהָיָה מְקַפֵּחַ אֶת־בָּנָיו¹²⁷²? אָמְרוּ לוֹ: בֵּן אֵין לוֹ, בֶּן־בַּת יֶשׁ לוֹ; וְכָל־זוֹנָה שֶׁנִּשְׂכֶּרֶת בִּשְׁנַיִם שׂוֹכַרְתּוֹ בְאַרְבָּעָה. הֱבִיאוּהוּ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ רַבִּי: אִם תַּחֲזֹר בְּךָ – אֶתֵּן לְךָ בִתִּי. – חָזַר בּוֹ. יֵשׁ אוֹמְרִים: נְשָׂאָהּ וְגֵרְשָׁהּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא נְשָׂאָהּ כְּלָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: בִּשְׁבִיל זוֹ חָזַר זֶה (שם).

שח רַבִּי פָּתַח אוֹצָרוֹת¹²⁷³ בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת, אָמַר: יִכָּנְסוּ בַעֲלֵי מִקְרָא, בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, בַּעֲלֵי תַלְמוּד, בַּעֲלֵי הֲלָכָה, בַּעֲלֵי הַגָּדָה, אֲבָל עַמֵּי־הָאָרֶץ אַל יִכָּנֵסוּ. דָּחַק רַ' יוֹנָתָן בֶּן־עַמְרָם וְנִכְנָס. אָמַר לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לוֹ: בְּנִי, קָרִיתָ? אָמַר לוֹ: לָאו. – שָׁנִיתָ? אָמַר לוֹ: לָאו. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן בַּמָּה אֲפַרְנְסֶךָ? אָמַר לוֹ: פַּרְנְסֵנִי כַּכֶּלֶב וְכָעוֹרֵב. פִּרְנְסוֹ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא יָשַׁב רַבִּי וְנִצְטַעֵר, אָמַר: אוֹי לִי שֶׁנָּתַתִּי פִתִּי לְעַם־הָאָרֶץ! אָמַר לְפָנָיו רַ' שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי: שֶׁמָּא יוֹנָתָן בֶּן־עַמְרָם תַּלְמִידְךָ הוּא, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֵהָנוֹת מִכְּבוֹד תּוֹרָה מִיָּמָיו? בָּדְקוּ וּמָצָאוּ. אָמַר רַבִּי: יִכָּנְסוּ הַכֹּל (ב"ב ח.).

שט תַּלְמִיד אֶחָד שֶׁל רַבִּי הָיוּ לוֹ מָאתַיִם זוּז חָסֵר דִּינָר. הָיָה רַבִּי לָמוּד¹²⁷⁴ לִזְכּוֹת עִמּוֹ¹²⁷⁵ אַחַת לְשָׁלֹש¹²⁷⁶ שָׁנִים מַעֲשַׂר עָנִי. פַּעַם אַחַת נָתְנוּ בוֹ תַלְמִידָיו עַיִן רָעָה וְהִשְׁלִימוּ לוֹ¹²⁷⁷. בָּא רַבִּי וּבִקֵּשׁ לִזְכּוֹת עִמּוֹ כְּשֵׁם שֶׁהָיָה לָמוּד. אָמַר לוֹ: רַבִּי, יֶשׁ־לִי כְּפִי הַשִּׁעוּר. אָמַר רַבִּי: זֶה מַכּוֹת פְּרוּשִׁים¹²⁷⁸ נָגְעוּ בוֹ. רָמַז לְתַלְמִידָיו וְהִכְנִיסוּהוּ לִקְפִילִין¹²⁷⁹ וְהֶחְסִירוּהוּ קֹרֶט¹²⁸⁰ אֶחָד, וְזָכָה עִמּוֹ כְּשֵׁם שֶׁהָיָה לָמוּד (ירוש' סוטה פ“ג, ה”ד).

שי רַבֵּנוּ הָיָה מַפְקִיר גְּרִיסִין כְּדֵי לְזַכּוֹת בָּהֶן רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא¹²⁸¹ (רו“ר ה; ילק”ש ויק' כה).

שיא רַבִּי עָשָׂה סְעֻדָּה לְתַלְמִידָיו. הֵבִיא לִפְנֵיהֶם לְשׁוֹנוֹת רַכִּים וּלְשׁוֹנוֹת קָשִׁים. הִתְחִילוּ בוֹרְרִים אֶת־הָרַכִּים וּמַנִּיחִים אֶת־הַקָּשִׁים. אָמַר לָהֶם: דְּעוּ מָה אַתֶּם עוֹשִׂים: כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם בּוֹרְרִים אֶת־הָרַכִּים וּמַנִּיחִים אֶת־הַקָּשִׁים, כָּךְ יִהְיֶה לְשׁוֹנְכֶם רַךְ אֵלּוּ לְאֵלּוּ (ויק“ר לג; ילק”ש ויק' כה).

שיב אָמַר רַבִּי: אֵין פֻּרְעָנוּת¹²⁸² בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִשְׁבִיל עַמֵּי־הָאָרֶץ.

מַעֲשֶׂה וְהֵטִילוּ דְמֵי עֲטָרָה¹²⁸³ לַמֶּלֶךְ עַל טְבֶרְיָא. בָּאוּ בְנֵי טְבֶרְיָא לִפְנֵי רַבִּי וְאָמְרוּ לוֹ: יִתְּנוּ חֲכָמִים עִמָּנוּ¹²⁸⁴. אָמַר לָהֶם: לֹא. אָמְרוּ לוֹ: נִבְרָח, אָמַר לָהֶם: בְּרָחוּ. בָּרְחוּ חֶצְיָם. מָחַל לָהֶם¹²⁸⁵ הַמֶּלֶךְ חֲצִי הַדָּמִים. בָּאוּ אֵלּוּ שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ לִפְנֵי רַבִּי וְאָמְרוּ לוֹ: יִתְּנוּ חֲכָמִים עִמָּנוּ. אָמַר לָהֶם: לֹא. – נִבְרָח. – בְּרָחוּ. בָּרְחוּ כֻלָּם וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר אֶלָּא כוֹבֵס אֶחָד. הֵטִילוּ דְמֵי הָעֲטָרָה עַל הַכּוֹבֵס. בָּרַח הַכּוֹבֵס – וּפָקְעָה הָעֲטָרָה.

אָמַר רַבִּי: רְאִיתֶם, שֶׁאֵין פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִשְׁבִיל עַמֵּי־הָאָרֶץ (ב"ב ח:).

שיג אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שֶׁל בֵּית־רַבִּי הָיוּ מַקְרִיבִים שׁוֹר שֶׁל פֶּטֶם¹²⁸⁶ בְּיוֹם אֵידָם¹²⁸⁷. חִסֵּר¹²⁸⁸ אַרְבַּע רִבֹּאוֹת, שֶׁאֵין מַקְרִיבִין אוֹתוֹ הַיּוֹם אֶלָּא לְמָחָר; חִסֵּר אַרְבַּע רִבֹּאוֹת, שֶׁאֵין מַקְרִיבִין אוֹתוֹ חַי אֶלָּא שָׁחוּט; חִסֵּר אַרְבַּע רִבֹּאוֹת שֶׁאֵין מַקְרִיבִין אוֹתוֹ כָּל־עִקָּר (ע"ז טז.).

––––––––

שיד מַעֲשֶׂה בִּשְׁלֹשָה־עָשָׂר אַחִים, שֶׁמֵּתוּ שְׁנֵים־עָשָׂר [מֵהֶם] בְּלֹא בָנִים. בָּאוּ [נְשֵׁיהֶם] לִפְנֵי רַבִּי וּבִקְּשׁוּ לְהִתְיַבֵּם. אָמַר לוֹ רַבִּי [לַיָּבָם]: לֵךְ וְיַבְּמֵן. אָמַר לוֹ: אֵין בְּיָדִי [לְפַרְנְסָן]. וְהֵן אוֹמְרוֹת: אָנוּ נְפַרְנֵס [אֶת־הַבַּיִת], כָּל־אַחַת וְאַחַת חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה. אָמַר הוּא¹²⁸⁹: וּמִי יְפַרְנֵס בְּחֹדֶשׁ הָעִבּוּר? אָמַר רַבִּי: אֲנִי אֲפַרְנֵס בְּחֹדֶשׁ הָעִבּוּר. הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְהָלְכוּ לָהֶם. לְאַחַר שָׁלֹש שָׁנִים בָּאוּ טְעוּנִים שְׁלֹשִים וְשִׁשָּׁה תִינוֹקוֹת. בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי בֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי. אָמְרוּ לְרַבִּי: כְּפָר שֶׁל תִּינוֹקוֹת מְבַקְשִׁים לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמֶךָ. הֵצִיץ רַבִּי מִן הַחַלּוֹן וְרָאָה אוֹתָם. אָמַר לָהֶם: מַה־מַּעֲשֵׂיכֶם [כָּאן]? אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ מְבַקְּשִים שֶׁתִּתֶּן לָנוּ [פַּרְנָסַת] אוֹתוֹ חֹדֶשׁ הָעִבּוּר. נָתַן לָהֶם [פַּרְנָסַת] חֹדֶשׁ הָעִבּוּר (ירוש' יבמ' פ“ד, הי”ב).

שטו רַבִּי יָצָא מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ. הִתְעַטֵּף בִּבְגָדִים וְיָשַׁב וְעָסַק בְּצָרְכֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת. מָזַג לוֹ עַבְדוֹ כּוֹס. מִשֶּׁעָסַק בְּצָרְכֵי הַבְּרִיּוֹת לֹא נִתְפַּנָּה לְקַבְּלוֹ מִיָּדוֹ. נִתְנַמְנֵם הָעֶבֶד וְיָשֵׁן לוֹ. הָפַךְ רַבִּי וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ וְאָמָר: יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: “מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם־מְעַט וְאִם־הַרְבֵּה יֹאכֵל וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן”¹²⁹⁰ – כְּגוֹן אָנוּ שֶׁאָנוּ עֲסוּקִים בְּצָרְכֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, אֲפִלּוּ לִישׁוֹן אֵין מַנִּיחִין לָנוּ (קה"ר ה).

שטז רַבִּי מְכַבֵּד עֲשִׁירִים.

בֻּנְיוֹס בֶּן־בֻּנְיוֹס בָּא לִפְנֵי רַבִּי. אָמַר לָהֶם: פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן מֵאָה מָנֶה¹²⁹¹. בָּא אָדָם אַחֵר, אָמַר לָהֶם: פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן מָאתַיִם מָנֶה. אָמַר לְפָנָיו רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: רַבִּי, אָבִיו שֶׁל זֶה יֶש־לוֹ אֶלֶף סְפִינוֹת¹²⁹² בַּיָּם וּכְנֶגְדָּן אֶלֶף עֲיָרוֹת בַּיַּבָּשָׁה. אָמַר לוֹ: לִכְשֶׁתַּגִּיעַ אֵצֶל אָבִיו, אֱמֹר לוֹ: אַל תְּשַׁגְּרֵהוּ לְפָנַי בְּכֵלִים הַלָּלוּ¹²⁹³ (עיר' פה, פו).

שיז שָׁאַל רַבִּי אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים¹²⁹⁴? אָמַר לוֹ: קַצְתָּ בְּחַיָּי¹²⁹⁵? אָמַר לוֹ: תּוֹרָה הִיא וְלִלְמֹד אֲנִי צָרִיךְ אָמַר לוֹ: מִיָּמַי לֹא נִסְתַּכַּלְתִּי בִּדְמוּת אָדָם רָשָׁע.

בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמַר לוֹ: בָּרְכֵנִי. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן שֶׁתַּגִּיעַ לַחֲצִי יָמָי. – וּלְכֻלָּם לֹא? אָמַר לוֹ: הַבָּאִים אַחֲרֶיךָ¹²⁹⁶ בְּהֵמָה יִרְעוּ?! (מג' כח.).

––––––––

שיח אַנְטוֹנִינוֹס וְרַבִּי לֹא פָסְקוּ מֵעַל שֻׁלְחָנָם לֹא צְנוֹן וְלֹא חֲזֶרֶת¹²⁹⁷ וְלֹא קִישׁוּת¹²⁹⁸, לֹא בִימוֹת־הַחַמָּה וְלֹא בִימוֹת־הַגְּשָׁמִים. (ע"ז יא).

שיט רַבֵּנוּ אָמַר לְרַ' אָפֵס¹²⁹⁹: כְּתוֹב אִגֶּרֶת אַחַת מִשְּׁמִי לַאדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ אַנְטוֹנִינוֹס. עָמַד וְכָתָב: “מִן יְהוּדָה הַנָּשִׂיא לַאדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ אַנְטוֹנִינוֹס”. נְטָלָהּ וּקְרָאָהּ וּקְרָעָהּ. אָמַר לוֹ: כְּתוֹב: “מִן עַבְדְּךָ יְהוּדָה לַאדֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ אַנְטוֹנִינוֹס”. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מָה אַתָּה מְבַזֶּה עַל כְּבוֹדֶךָ? אָמַר לוֹ: מָה אֲנִי טוֹב מִזְּקֵנִי¹³⁰⁰, לֹא כָךְ אָמַר יַעֲקֹב: “כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב”¹³⁰¹?… (ב"ר עה).

שכ רַבֵּנוּ, כְּשֶׁהָיָה עוֹלֶה לְמַלְכוּת, הָיָה מִסְתַּכֵּל בְּפָרָשָׁה זוֹ¹³⁰² וְלֹא הָיָה לוֹקֵחַ¹³⁰³ רוֹמָאִי עִמּוֹ. פַּעַם אַחַת לֹא הִסְתַּכֵּל בָּהּ וְלָקַח עִמּוֹ רוֹמָאִים, וְלֹא הִגִּיעַ לְעַכּוֹ עַד שֶׁמָּכַר פֵּינָס¹³⁰⁴ שֶׁלּוֹ (ב“ר עח; ילק”ש בר' קלג).

שכא מַעֲשֶׂה בְאַנְטוֹנִינוֹס שֶׁבָּא לְקֵיסָרִין. שָׁלַח אַחֲרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹש. הָלַךְ עִמּוֹ רַ' שִׁמְעוֹן בְּנוֹ וְרַ' חִיָּא הַגָּדוֹל. רָאָה שָׁם רַ' שִׁמְעוֹן לִגְיוֹן¹³⁰⁵ אֶחָד נָאֶה וּמְשֻׁבָּח, רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לְכוֹתָרוֹת שֶׁל עַמּוּדִים. אָמַר לוֹ לְרַ' חִיָּא: רְאֵה, כַּמָּה פְטוּמִים¹³⁰⁶ עֲגָלִים שֶׁל עֵשָׂו! נְטָלוֹ וְהוֹלִיכוֹ לַשּׁוּק, רָאָה סַל שֶׁל עֲנָבִים וְשֶׁל תְּאֵנִים וּזְבוּבִים עֲלֵיהֶם. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: זְבוּבִים אֵלּוּ וְאוֹתוֹ לִגְיוֹן שָׁוִים. כְּשֶׁעָלָה רַ' שִׁמְעוֹן אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַרְתִּי לְרַ' חִיָּא וְכָךְ הֵשִׁיב לִי. אָמַר לוֹ: כָּל־כָּךְ נָתַן רַ' חִיָּא הַבַּבְלִי מַמָּשׁ בָּהֶם, שֶׁהִשְׁוָה אוֹתָם לַזְּבוּבִים! לִגְיוֹנִים אֵלּוּ אֵינָם סְפוּנִים¹³⁰⁷ לִכְלוּם, אֲבָל זְבוּבִים – הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה בָהֶם שְׁלִיחוּתוֹ. (תנח' וישב).

שכב אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי: מִפְּנֵי מָה חַמָּה יוֹצֵאת בְּמִזְרָח וְשׁוֹקַעַת בְּמַעֲרָב? אָמַר לוֹ: אִלּוּ הָיָה חִלּוּף הַדָּבָר אַף כָּךְ הָיִיתָ שׁוֹאֲלֵנִי. אָמַר לוֹ: כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר לָךְ – מִפְּנֵי־מָה שׁוֹקַעַת בְּמַעֲרָב? אָמַר לוֹ: כְּדֵי לִתֵּן שָׁלוֹם לְקוֹנָהּ, שֶׁנֶאֱמַר: “וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים”¹³⁰⁸. אָמַר לוֹ: וְתָבוֹא עַד חֲצִי וְתִתֵּן שָׁלוֹם וְתִכָּנֵס? – מִשׁוּם פּוֹעֲלִים¹³⁰⁹ וּמִשּׁוּם עוֹבְרֵי־דְרָכִים (סנה' צא:).

שכג שָׁאַל אַנְטוֹנִינוֹס אֶת־רַבֵּנוּ הַקָּדוֹש: מַהוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל־שָׁעָה? אָמַר לוֹ: אָסוּר. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁלֹּא יִנְהַג קַלּוּת־רֹאש בִּגְבוּרָה¹³¹⁰. לֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ. מֶה עָשָׂה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹש? הִשְׁכִּים אֶצְלוֹ, אָמַר לוֹ: קִירִי כֵּירֵי¹³¹¹! לְאַחַר שָׁעָה נִכְנַס אֶצְלוֹ, אָמַר לוֹ: אִמְפְּרָטוֹר¹³¹²! לְאַחַר שָׁעָה אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, הַמֶּלֶךְ! אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס: מָה אַתָּה מְבַזֶּה בְּמַלְכוּת? אָמַר לוֹ רַבִּי: יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה־שֶּׁפִּיךָ אוֹמֵר: וּמָה אַתָּה, שֶׁאַתָּה בָשָׂר־וָדָם, הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בְּכָל־שָׁעָה אַתָּה אוֹמֵר “מְבַזֶּה”; מֶלֶךְ־מַלְכֵי־הַמְּלָכִים – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם מַטְרִיחוֹ בְּכָל־שָׁעָה (תנח' מקץ).

שכד אַנְטוֹנִינוֹס בָּא לִפְנֵי רַבִּי, אָמַר לוֹ: הִתְפַּלֵּל עָלָי. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּנָּצֵל מִן הַצִּנָּה. אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֵין זוֹ תְפִלָּה: הוֹסֵף כְּסוּת אַחַת – וְהַצִּנָּה הוֹלָכֶת. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן, שֶׁתִּנָּצֵל מִן הַשָּׁרָב. אָמַר לוֹ: זוֹ [וַדַּאי] תְּפִלָּה הִיא, הַלְוַאי וְתִתְקַבֵּל תְּפִלָּתֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ”¹³¹³ (ירוש' סנה' פ“י, ה”ה).

שכה רַבֵּנוּ עָשָׂה סְעֻדָּה לְאַנְטוֹנִינוֹס בְּשַׁבָּת, הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין שֶׁל צוֹנֵן, אָכַל מֵהֶם וְעָרַב לוֹ, עָשָׂה לוֹ סְעֻדָּה בְּחֹל, הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין רוֹתְחִין. אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: אוֹתָם¹³¹⁴ עָרְבוּ לִי יוֹתֵר מֵאֵלּוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי: תֶּבֶל¹³¹⁵ אֶחָד הֵם חֲסֵרִים. אָמַר לוֹ: וְכִי יֵשׁ קִלָּרִין¹³¹⁶ שֶׁל מֶלֶךְ חָסֵר כְּלוּם? אָמַר לוֹ: שַׁבָּת הֵם חֲסֵרִים – יֶשׁ־לְךָ שַׁבָּת? (ב"ר יא).

שכו אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי: רְצוֹנִי שֶׁיִּמְלֹךְ אַסְוֵירוֹס בְּנִי תַּחְתַּי וְשֶׁתֵּעָשֶׂה טְבֶרְיָא קְלָנְיָא¹³¹⁷. וְאִם אֹמַר לָהֶם [לַשָּׂרִים] דָּבָר אֶחָד – יַעֲשׂוּהוּ, שְׁנַיִם – לֹא יַעֲשׂוּהוּ. הֵבִיא רַבִּי אָדָם אֶחָד¹³¹⁸ וְהִרְכִּיבוֹ עַל חֲבֵרוֹ וְנָתַן לוֹ לָעֶלְיוֹן יוֹנָה בְיָדוֹ וְאָמַר לוֹ לַתַּחְתּוֹן, שֶׁיֹּאמַר לָעֶלְיוֹן, שֶׁיַּפְרִיחַ הַיּוֹנָה מִיָּדוֹ. אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: מַשְׁמָע שֶׁכָּךְ אָמַר לִי: אַתָּה בַּקֵּשׁ מֵהֶם: אַסְוֵירוֹס בְּנִי יִמְלֹךְ תַּחְתָּי, וֶאֱמֹר לוֹ לְאַסְוֵירוֹס, שֶׁתֵּעָשֶׂה טְבֶרְיָא קְלָנְיָא.

אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי: גְּדוֹלֵי רוֹמִי מְצַעֲרִים אוֹתִי. הִכְנִיסוֹ רַבִּי לְגִנָּה. בְּכָל־יוֹם הָיָה עוֹקֵר לְפָנָיו קֶלַח אֶחָד שֶׁל צְנוֹן מִן הָעֲרוּגָה. אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: מַשְׁמָע שֶׁכָּךְ אָמַר לִי: הָרְגֵם אֶחָד אֶחָד וְלֹא תִתְגָּרֶה בָּהֶם בְּכֻלָּם.

הָיְתָה לוֹ לְאַנְטוֹנִינוֹס בַּת אַחַת וּשְׁמָהּ גִּירָא, וְעָבְרָה עֲבֵרָה. שָׁלַח אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי גַּרְגִּירָא¹³¹⁹. שָׁלַח לוֹ רַבִּי כּוּסְבַּרְתָּא¹³²⁰. שָׁלַח לוֹ כָּרָתָא¹³²¹. שָׁלַח לוֹ רַבִּי חַסָּא¹³²².

בְּכָל־יוֹם וְיוֹם הָיָה שׁוֹלֵחַ אַנְטוֹנִינוֹס מַרְצוּף¹³²³ מָלֵא זָהָב פָּרוּךְ¹³²⁴ וְחִטִּים עַל פִּיו, וְאָמַר לַשָּׁלִיחַ: הוֹלֵךְ חִטִּים לְרַבִּי. אָמַר רַבִּי לְאַנְטוֹנִינוֹס: אֵינִי צָרִיךְ לְזָהָב שֶׁלָּךְ, שֶׁיֶּשׁ־לִי הַרְבֵּה. אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס: יְהֵא לְמִי שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרֶיךָ¹³²⁵, וְיִתְּנוּ לְמִי שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרָי.

הָיְתָה לוֹ לְאַנְטוֹנִינוֹס מְעָרָה אַחַת, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בָּהּ מִבֵּיתוֹ לְבֵית רַבִּי, וְכָל־יוֹם מֵבִיא עִמּוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים, אֶחָד הָרַג עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית רַבִּי וְאֶחָד עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ. אָמַר לוֹ לְרַבִּי: בְּשָׁעָה שֶׁאָבוֹא לֹא יְהֵא נִמְצָא אָדָם עִמָּךְ. פַּעַם אַחַת מָצָא אֶת־רַ' חֲנִינָא בַר חַמָּא שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב [שָׁם]. אָמַר לְרַבִּי: וְלֹא אָמַרְתִּי לְךָ – בְּשָׁעָה שֶׁאָבוֹא לֹא יְהֵא נִמְצָא אָדָם עִמָּךְ? אָמַר לוֹ רַבִּי: אֵין זֶה בֶן־אָדָם¹³²⁶. אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: אֱמֹר לוֹ, שֶׁיֵּלֵךְ וְיִקְרָא לְאוֹתוֹ עֶבֶד שֶׁיָּשֵׁן עַל הַפָּתַח. הָלַךְ רַ' חֲנִינָא בַר חַמָּא וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת. אָמָר: מָה אֶעֱשֶׂה? אֵלֵךְ וְאֹמַר לוֹ שֶׁמֵּת – אֵין מְשִׁיבִין עַל הַקַּלְקָלָה¹³²⁷; אַנִּיחֶנּוּ וְאֵלֵךְ – אֱהֵא מְזַלְזֵל בְּמַלְכוּת. בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הָעֶבֶד וְהֶחֱיָהוּ וְשִׁגְּרוֹ. אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁאֲפִלּוּ הַקָּטֹן שֶׁבָּכֶם מְחַיֶּה מֵתִים וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי בָא לֹא יְהֵא אָדָם נִמְצָא עִמָּךְ.

בְּכָל־יוֹם הָיָה אַנְטוֹנִינוֹס מְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי רַבִּי, מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ, וּכְשֶׁהָיָה רוֹצֶה רַבִּי לַעֲלוֹת עַל מִטָּתוֹ, הָיָה אַנְטוֹנִינוֹס שׁוֹחֶה לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: עֲלֵה עָלַי לְמִטָּתֶךָ. אָמַר לוֹ [רַבִּי]: לָאו דֶּרֶךְ־אֶרֶץ הִיא לְזַלְזֵל בְּמַלְכוּת כָּל־כָּךְ. אָמַר [אַנְטוֹנִינוֹס]: מִי יְשִׂימֵנִי מַצָּע תַּחְתֶּיךָ לְעוֹלָם־הַבָּא! אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס: יֶשׁ־לִי חֵלֶק לְעוֹלָם־הַבָּא? – הֵן. – וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “וְלֹא־יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו”¹³²⁸? – בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֵשָׂו.

כְּשֶׁמֵּת אַנְטוֹנִינוֹס אָמַר רַבִּי: נִתְפָּרְדָה חֲבִילָה¹³²⁹! (ע"ז י:).

––––––––

שכז אָמַר לוֹ מִין אֶחָד לְרַבִּי: מִי שֶׁיָּצַר הָרִים לֹא בָרָא רוּחַ וּמִי שֶׁבָּרָא רוּחַ לֹא יָצַר הָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ”¹³³⁰. אָמַר לוֹ: שׁוֹטֶה, הַשְׁפֵּל לְסוֹפוֹ שֶׁל מִקְרָא – “יְיָ אֱלֹהֵי־צְבָאוֹת שְׁמוֹ”¹³³¹. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי זְמַן שְׁלֹשָה יָמִים וְאַחֲזִיר לְךָ תְּשׁוּבָה. יָשַׁב רַבִּי שָׁלֹש תַּעֲנִיּוֹת. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לִסְעוֹד אָמְרוּ לוֹ: מִין עוֹמֵד בַּפָּתַח¹³³². אָמַר: “וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי¹³³³ רֹאשׁ”¹³³⁴. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מְבַשֵּׂר טוֹבוֹת אֲנִי לָךְ, לֹא מָצָא אוֹיִבְךָ¹³³⁵ תְּשׁוּבָה וְנָפַל מִן הַגַּג וָמֵת. אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ, שֶׁתִּסְעַד אֶצְלִי? אָמַר לוֹ: הֵן. לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ אָמַר לוֹ: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה¹³³⁶ אַתָּה שׁוֹתֶה אוֹ אַרְבָּעִים זְהוּבִים אַתָּה נוֹטֵל? אָמַר לוֹ: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אֲנִי שׁוֹתֶה. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה שָׁוֶה אַרְבָּעִים זְהוּבִים.

אָמַר רַב יִצְחָק: עֲדַיִן יֶשְׁנָהּ לְאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה¹³³⁷ בֵּין גְּדוֹלֵי רוֹמִי וְקוֹרְאִין אוֹתָהּ “מִשְׁפַּחַת בַּר לִוְיָאנוֹס” (חולין פז.; ע"י).

––––––––

שכח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי אָמַר: לְבָנַי אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנְסוּ בָנָיו אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד אִמְּכֶם! נֵר יְהֵא דָלוּק בִּמְקוֹמוֹ¹³³⁸, שֻׁלְחָן יְהֵא עָרוּךְ בִּמְקוֹמוֹ, מִטָּה תְּהֵא מֻצַּעַת בִּמְקוֹמָהּ; יוֹסֵף חֵיפָנִי¹³³⁹, שִׁמְעוֹן אֶפְרָתִי – הֵם שִׁמְּשׁוּנִי בְחַיַּי וְהֵם יְשַׁמְּשׁוּנִי בְּמוֹתִי.

אָמַר לָהֶם: לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנְסוּ אֶצְלוֹ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם: אַל תִּסְפְּדוּנִי בַעֲיָרוֹת וְהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה¹³⁴⁰ לְאַחַר שְׁלֹשִים יוֹם; שִׁמְעוֹן בְּנִי – חָכָם, גַּמְלִיאֵל בְּנִי – נָשִׂיא, חֲנִינָא בַר חַמָּא יֵשֵׁב בָּרֹאשׁ¹³⁴¹.

אָמַר לָהֶם: לִבְנִי קָטֹן אֲנִי צָרִיךְ, נִכְנַס רַ' שִׁמְעוֹן אֶצְלוֹ. מָסַר לוֹ סִדְרֵי חָכְמָה.

אָמַר לָהֶם: לִבְנִי גָדוֹל אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנַס רַ' גַּמְלִיאֵל אֶצְלוֹ. מָסַר לוֹ סִדְרֵי נְשִׂיאוּת. אָמַר לוֹ: בְּנִי, נְהַג נְשִׂיאוּתְךָ בְּרָמִים¹³⁴², זְרֹק מָרָה¹³⁴³ בַּתַּלְמִידִים.

בְּיוֹם פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי גָּזְרוּ חֲכָמִים תַּעֲנִית וּבִקְשׁוּ רַחֲמִים. אָמָרוּ: כָּל־מִי שֶׁיֹּאמַר: “רַבִּי מֵת” – יִדָּקֵר בֶּחָרֶב. עָלְתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי לַגַּג וְאָמְרָה: עֶלְיוֹנִים מְבַקְּשִׁים אֶת־רַבִּי וְתַחְתּוֹנִים¹³⁴⁴ מְבַקְּשִׁים אֶת רַבִּי – יְהִי רָצוֹן שֶׁיָּכֹפוּ¹³⁴⁵ תַחְתּוֹנִים אֶת הָעֶלְיוֹנִים. כֵּוָן שֶׁרָאֲתָה שֶׁהוּא מִצְטַעֵר הַרְבֵּה¹³⁴⁶ אָמְרָה: יְהִי רָצוֹן שֶׁיָּכֹפוּ עֶלְיוֹנִים אֶת־הַתַּחְתּוֹנִים. וְלֹא פָסְקוּ חֲכָמִים מִלְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים. נָטְלָה כַד וְזָרְקָה מִן הַגַּג לָאָרֶץ – נִשְׁתַּתְּקוּ חֲכָמִים, וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל רַבִּי.

אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְבַר־קַפָּרָא: לֵךְ רְאֵה. הָלַךְ וּמָצָא שֶׁהוּא מֵת. בָּא לַחַלּוֹן וְהֵצִיץ מִשָׁם, רֹאשׁוֹ עָטוּף וּבְגָדָיו קְרוּעִים. פָּתַח וְאָמָר:

אַחֵינוּ בְנֵי יְדַעְיָהוּ¹³⁴⁷, שְׁמָעוּנִי, שְׁמָעוּנִי!

אֶרְאֶלִּים וּמְצוּקִים¹³⁴⁸ אָחֲזוּ בַאֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ,

נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת־הַמְּצוּקִים – וְנִשְׁבָּה אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ.

אָמְרוּ לוֹ: מֵת? אָמַר לָהֶם: אַתֶּם אֲמַרְתֶּם, אֲנִי לֹא אָמָרְתִּי. קָרְעוּ בִגְדֵיהֶם וְהָלַךְ קוֹל הַקּוֹרְעִים עַד גּוּפְפָתָא¹³⁴⁹ מַהֲלַךְ שְׁלֹשָׁה מִילִין.

בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי זָקַף עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתָיו כְּלַפֵּי מָעְלָה, אָמָר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁיָּגַעְתִּי בְעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתַי בַּתּוֹרָה וְלֹא נֶהֱנֵיתִי אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְהֵא שָׁלוֹם בִּמְנוּחָתִי.

יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: “יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם”¹³⁵⁰.

אוֹתוֹ הַיוֹם שֶׁמֵּת רַבִּי יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: כָּל־מִי שֶׁהָיָה בִשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי הֲרֵיהוּ מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא.

כּוֹבֵס אֶחָד – בְּכָל־יוֹם הָיָה בָא לְפָנָיו, אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא בָא. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע כָּךְ עָלָה לַגַּג וְנָפַל לָאָרֶץ וָמֵת. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: אַף אוֹתוֹ כוֹבֵס מְזֻמָּן הוּא לְחַיֵּי הַעוֹלָם־הַבָּא. (כת' קג, קד; ירוש' כלאים פ“ט, ה”ד; קה"ר ז; שם ט).

שכט כְּשֶׁחָלָה רַבִּי נִכְנַס רַ' חִיָּא אֶצְלוֹ וּמְצָאוֹ שֶׁהוּא בוֹכֶה. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִפְּנֵי־מָה אַתָּה בוֹכֶה? וַהֲרֵי שָׁנִינוּ: מֵת מִתּוֹךְ הַשְּׂחוֹק סִמָּן יָפֶה לוֹ, מִתּוֹךְ הַבְּכִי סִמָּן רַע לוֹ. אָמַר לוֹ: עַל תּוֹרָה וּמִצְוֹת¹³⁵¹ אֲנִי בוֹכֶה (כת' קג:).

של כְּשֶׁמֵּת רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, הִכְרִיז רַ' יַנַּאי וְאָמָר: אֵין כְּהֻנָּה הַיּוֹם¹³⁵²! (ירוש' בר' פ“ג, ה”א).

שלא מְשֶּׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת־חֵטְא (סוטה מט).

שלב אָמַר רַ' חִיָּא: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה קְדֻשָּׁה (כת' קג:).

שלג אָמַר רַ' חִיָּא: אֲנִי רָאִיתִי קִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי וְהוֹרַדְתִּי עָלָיו דְּמָעוֹת (שם).

––––––––

שלד רַ' חֲנִינָא וְרַ' חִיָּא כְּשֶׁהָיוּ מִתְקוֹטְטִים זֶה בָזֶה, אָמַר לוֹ רַ' חֲנִינָא לְרַ' חִיָּא: בִּי אַתָּה מִתְקוֹטֵט? אִם חָס וְשָׁלוֹם, תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל – הָיִיתִי מַחֲזִירָהּ מִפִּלְפּוּלִי¹³⁵³. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה לַתּוֹרָה שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל. מָה אֶעֱשֶׂה? אֵלֵךְ וְאֶזְרַע פִּשְׁתָּן, וְאֶסְרֹג¹³⁵⁴ רְשָׁתוֹת, וְאָצוּד צְבָאִים, וְאַאֲכִיל אֶת־הַבָּשָׂר לִיתוֹמִים, וּמִן הָעוֹרוֹת אֲתַקֵּן מְגִלּוֹת וְאֶכְתֹּב חֲמִשָׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, וְאֶעֱלֶה לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת וְאַקְרִיא לַחֲמִשָּׁה תִינוֹקוֹת חֲמִשָּׁה חֳמָשִׁין, וְאַשְׁנֶה לְשִׁשָּׁה תִינוֹקוֹת שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, וְאֹמַר לָהֶם: “עַד שֶׁאֶחֱזֹר וְאָבוֹא הַקְרִיאוּ וְהַשְׁנוּ זֶה לָזֶה” – וּבְכָךְ אֶעֱשֶׂה שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַבִּי: כַּמָּה גְדוֹלִים מַעֲשֵׂי חִיָּא! אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי: אֲפִלּוּ מִמֶּךָ? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: אֲפִלּוּ מֵאַבָּא? – אָמַר לוֹ: חָס וְשָׁלוֹם, לֹא תְהֵא כָזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל! (כת' קג:; ב"מ פה:).

שלה רַ' חִיָּא לֹא הָיָה [מַלְאַךְ־הַמָּוֶת] יָכוֹל לִקְרֹב אֶצְלוֹ. פַּעַם אַחַת דִּמָּה עַצְמוֹ כְּעָנִי, בָּא וְהִקִּישׁ עַל הַדָּלֶת. אָמַר לוֹ: הוֹצִיאוּ לִי פַּת. הוֹצִיאוּ לוֹ. אָמַר לוֹ: וְאֵינְךָ מְרַחֵם עַל עָנִי – מִפְּנֵי־מָה אֵין אַתָּה מְרַחֵם עָלָי¹³⁵⁵? – הֶרְאָהוּ שֵׁבֶט שֶׁל אֵשׁ¹³⁵⁶. מָסַר לוֹ רַ' חִיָּא אֶת־נִשְׁמָתוֹ (מו"ק כח.).

שלו אָמַר רַב חֲבִיבָא: סָח לִי רַב חֲבִיבָא בַר סוּרְמָקִי: רָאִיתִי תַּלְמִיד־חָכָם אֶחָד שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ מָצוּי אֶצְלוֹ, שֶׁבַּבֹּקֶר הָיוּ עֵינָיו יָפוֹת וְלָעֶרֶב הָיוּ דוֹמוֹת כְּאִלּוּ נִשְׂרְפוּ בְאוּר. אָמַרְתִּי לוֹ: מַה־זֹּאת? אָמַר לִי: בִּקַּשְׁתִּי מֵאֵלִיָּהוּ: הַרְאֵנִי אֶת־הַחֲכָמִים כְּשֶׁהֵם עוֹלִים לַיְשִׁיבָה שֶׁל רָקִיעַ. אָמַר לִי: בְּכֻלָּם רַשַּׁאי אַתָּה לְהִסְתַּכֵּל חוּץ מִכִּסְאוֹ שֶל רַ' חִיָּא, שֶׁלֹּא תִסְתַּכֵּל בּוֹ. – “מַה סִמָּנֵיהֶם?” – כֻּלָּם כְּשֶׁהֵם עוֹלִים וְיוֹרְדִים, הוֹלְכִים מַלְאָכִים עִמָּם, חוּץ מִכִּסְאוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא, שֶׁמֵּעַצְמוֹ עוֹלֶה וְיוֹרֵד. לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁלוֹט בְּעַצְמִי וְנִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ; בָּאוּ שְׁנֵי נִיצוֹצוֹת שֶׁל אֵשׁ וְהִכּוּנִי וְסִמְּאוּ עֵינָי. לְמָחָר הָלַכְתִּי וְנִשְׁתַּטַּחְתִּי עַל מְעָרַת רַ' חִיָּא וְאָמַרְתִּי: רַבִּי, מִשְׁנָתְךָ אֲנִי שׁוֹנֶה – וְנִתְרַפֵּאתִי (ב"מ, פה:).

שלז רַ' יוֹסֵי צָם שְׁמֹנִים יוֹם לִרְאוֹת אֶת־רַ' חִיָּא¹³⁵⁷ הַגָּדוֹל. בְּסוֹף רָאָהוּ וְרָעֲדוּ יָדָיו וְכָהוּ עֵינָיו. שֶׁמָּא תֹאמַר: רַ' יוֹסֵי אָדָם קָטָן הָיָה¹³⁵⁸ – פַּעַם אַחַת בָּא גַרְדִּי¹³⁵⁹ אֵצֶל רַ' יוֹחָנָן וְאָמַר לוֹ: רָאִיתִי בַחֲלוֹמִי רָקִיעַ נוֹפֵל וְאֶחָד מִתַּלְמִידֶיךָ סוֹמְכוֹ¹³⁶⁰. אָמַר לוֹ: וְתַכִּירֶנּוּ? אָמַר לוֹ: אִם אֶרְאֶנּוּ אַכִּירֶנּוּ. הֶעֱבִיר כָּל־תַּלְמִידָיו לְפָנָיו וְהִכִּיר אֶת־רַ' יוֹסֵי.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ – וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי – צָם שְׁלֹש מֵאוֹת תַּעֲנִיּוֹת לִרְאוֹת אֶת־רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וְלֹא רָאָהוּ. לִבְסוֹף הִתְחִיל מִצְטַעֵר, אָמַר: כְּלוּם יָגַע בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי? אָמְרוּ לוֹ: רִבֵּץ תּוֹרָה¹³⁶¹ בְּיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמֶּךָ; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיָה גוֹלֶה. אָמַר לָהֶם: וַאֲנִי לֹא הָיִיתִי גוֹלֶה? אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה גָלִיתָ לִלְמֹד וְהוּא גָלָה לְלַמֵּד (ירוש' כלאים פ“ט, ה”ג).

שלח רֵישׁ־לָקִישׁ הָיָה מְצַיֵּן מְעָרוֹת¹³⁶² שֶׁל חֲכָמִים, כְּשֶׁהִגִּיעַ לִמְעָרָתוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ. אָמָר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! לֹא פִלְפַּלְתִּי תּוֹרָה כְּמוֹתוֹ? יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: תּוֹרָה כְּמוֹתוֹ פִלְפַּלְתָּ, תּוֹרָה כְּמוֹתוֹ לֹא רִבַּצְתָּ. (ב"מ פה:).

שלט אָמַר רֵיש־לָקִישׁ: הֲרֵינִי כַפָּרַת¹³⁶³ רַ' חִיָּא וּבָנָיו, שֶׁבַּתְּחִלָּה כְּשֶׁנִּשְׁתַּכְּחָה תוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל וִיסָדָהּ; חָזְרָה וְנִשְׁתַּכָּחָה – עָלָה הִלֵּל הַבַּבְלִי וִיסָדָהּ; חָזְרָה וְנִשְׁתַּכָּחָה – עָלוּ רַ' חִיָּא וּבָנָיו וִיסָדוּהָ (סוכה כ.).

כח. בַּר קַפָּרָא

שמ רַבִּי עָשָׂה סְעֻדַּת מִשְׁתֵּה בְנוֹ, הִזְמִין רַבִּי לְכָל־הַחֲכָמִים וְשָׁכַח לְהַזְמִין אֶת־בַּר־קַפָּרָא. הָלַךְ [בַּר־קַפָּרָא] וְכָתַב עַל שַׁעַר הַבָּיִת:

  "אַחֲרִית כָּל־שִׂמְחָה מָוֶת —

  וּמַה –יִּתְרוֹן לְשִׂמְחָתֶךָ?"

יָצָא רַבִּי וְרָאָה, אָמַר: מִי עָשָׂה לָנוּ כָּךְ? אָמְרוּ: בַּר־קַפָּרָא, שֶׁשָּׁכַחְתָּ לְהַזְמִינוֹ. לְמָחָר עָשָׂה סְעֻדָּה אַחֶרֶת וְהִזְמִין אֶת־הַחֲכָמִים וּבַר־קַפָּרָא עִמָּהֶם. כֵּוָן שֶׁיָּשְׁבוּ לֶאֱכֹל הָיָה בַר־קַפָּרָא אוֹמֵר עַל כָּל־תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם שְׁלשׁ מֵאוֹת מִשְׁלֵי שׁוּעָלִים. וְהָיוּ הַדְּבָרִים עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם, נִצְטַנְּנוּ הַתַּבְשִׁילִים¹³⁶⁴, וְלֹא טָעֲמוּ מֵהֶם כְּלוּם. אָמַר רַבִּי לְשַׁמָּשָׁיו: מִפְּנֵי־מָה הַתַּבְשִׁילִים נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים וְאֵין טוֹעֵם מֵהֶם כְּלוּם? אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי זָקֵן אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב שָׁם וְאוֹמֵר שְׁלשׁ מֵאוֹת מְשָׁלִים עַל כָּל־תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל. נִכְנַס רַבִּי אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: לָמָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָךְ? הַנַּח לָהֶם לָאוֹרְחִים שֶׁיֹּאכֵלוּ! אָמַר לוֹ: שֶׁלֹּא תֹאמַר בִּשְׁבִיל תַּבְשִׁילֶיךָ בָּאתִי, אֶלָּא בִשְׁבִיל לֵישֵׁב עִם חֲבֵרָי! וּמִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ מְפַיְּסִים זֶה אֶת־זֶה עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם (ויק“ר כח; קה”ר א).

שמא רַבִּי עָשָׂה מִשְׁתֵּה נִשּׂוּאִים לְרַ' שִׁמְעוֹן בְּנוֹ [וְלֹא הִזְמִין אֶת־בַּר־קַפָּרָא]. כָּתַב [בַּר־קַפָּרָא] עַל בֵּית־הַחֻפָּה: “עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף רִבּוֹא דֵינָרִים יָצְאוּ לְבֵית־חֻפָּה זֶה וְלֹא הִזְמִין אֶת־בַּר־קַפָּרָא”. וְאָמַר עָלָיו: “אִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ¹³⁶⁵ כָּךְ¹³⁶⁶ — לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה”. הִזְמִינוֹ. [חָזַר] וְאָמָר: “לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ בָּעוֹלָם־הַזֶּה כָּךְ, לְעוֹלָם־הַבָּא עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה” (נדר' נ: ).

שמב רַבִּי הָיָה מְכַבֵּד אֶת־בֶּן־אֶלְעָשָׂה¹³⁶⁷. אָמַר לוֹ בַּר־קַפָּרָא: הַכֹּל שׁוֹאֲלִים אֶת־רַבִּי¹³⁶⁸ וְאַתָּה אֵין אַתָּה שׁוֹאֲלוֹ! אָמַר לוֹ: מַה־נִּשְׁאָל? אָמַר לוֹ [שְׁאַל]:

  שְׁאוֹל מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָפָה¹³⁶⁹

  הוֹמִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתָהּ / מַפְחֶדֶת כָּל־בַּעֲלֵי־כְנָפָיִם,

  רָאוּהָ נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ / וִישִׁישִׁים קָמוּ עָמָדוּ.

  הַנָּס יֹאמַר: הוֹ הוֹ! / וְהַנִּלְכָּד נִלְכָּד בַּעֲוֹנוֹ.

הָפַךְ רַבִּי פָּנָיו וְרָאָהוּ שׂוֹחֵק. אָמַר רַבִּי: אֵינִי מַכִּירְךָ¹³⁷⁰ זָקֵן! — וְיָדַע שֶׁלֹּא יִתְמַנֶּה בְיָמָיו¹³⁷¹ (ירוש' מו“ק פ”ג, ה"א).

שמג רַ' שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי וּבַר־קַפָּרָא הָיוּ יוֹשְׁבִים וְלוֹמְדִים, וְהָיְתָה הַשְּׁמוּעָה¹³⁷² קָשָׁה לָהֶם. אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן לְבַר־קַפָּרָא: דָּבָר זֶה צָרִיךְ רַבִּי¹³⁷³. אָמַר לוֹ בַּר־קַפָּרָא לְרַ' שִׁמְעוֹן: וּמָה־רַבִּי אוֹמֵר בְּדָבָר זֶה¹³⁷⁴! הָלַךְ רַ' שִׁמְעוֹן וְסִפֵּר לְאָבִיו, הִקְפִּיד [רַבִּי]. בָּא בַר־קַפָּרָא לִרְאו‍ֹתוֹ. אָמַר לוֹ: בַּר־קַפָּרָא, אֵינִי מַכִּירְךָ מֵעוֹלָם. יָדַע שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עָלָיו¹³⁷⁵. נָהַג נְזִיפוּת בְּעַצְמוֹ שְׁלשִׁים יוֹם (מו"ק טז).

שמד יוֹם שֶׁשָּׂחַק רַבִּי בָּאָה פֻרְעָנוּת לָעוֹלָם¹³⁷⁶. אָמַר לוֹ לְבַר־קַפָּרָא: אַל תְּבַדְּחֵנִי וְאֶתֶּן לְךָ אַרְבָּעִים סְאָה חִטִּים. אָמַר לוֹ: יִרְאֶה מָר, שֶׁאֶטֹּל כָּל־סְאָה שֶׁאֶרְצֶה. נָטַל סַל גָּדוֹל וְחִפָּהוּ זֶפֶת וְכָפָהוּ¹³⁷⁷ עַל רֹאשׁוֹ וּבָא וְאָמַר לוֹ: יָמֹד לִי מָר אַרְבָּעִים סְאָה חִטִּים שֶׁאֲנִי נוֹשֶׁה בָךְ. שָׂחַק רַבִּי. אָמַר לוֹ: וְלֹא הִזְהַרְתִּיךָ שֶׁלֹּא תְבַדְּחֵנִי? אָמַר לוֹ: חִטִּים, שֶׁאֲנִי נוֹשֶׁה בְךָ, אֲנִי נוֹטֵל. (נדר' נ', נא).

שמה אָמַר לוֹ בַּר־קַפָּרָא לְרַבִּי: רָאִיתִי [בַחֲלוֹמִי] חָטְמִי שֶׁנָּשָׁר. אָמַר לוֹ: חֲרוֹן־אַף¹³⁷⁸ נִסְתַּלֵּק מִמֶּךָּ.

אָמַר לוֹ: רָאִיתִי שְׁתֵּי יָדַי שֶׁנֶּחְתָּכוּ. אָמַר לוֹ: לֹא תִצְטָרֵךְ לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ¹³⁷⁹.

אָמַר לוֹ: רָאִיתִי שְׁתֵּי רַגְלַי שֶׁנִּקְטָעוּ. אָמַר לוֹ: עַל סוּס אַתָּה רוֹכֵב (בר' נו).

––––––––

שמו בַּר קַפָּרָא הָיָה מְטַיֵּל עַל שְׂפַת יַמָּהּ שֶׁל קֵיסָרִי וְרָאָה סְפִינָה שֶׁטָּבְעָה בַיָּם הַגָּדוֹל וְאַנְטִיפִיטָא¹³⁸⁰ עוֹלֶה מִתּוֹכָהּ עָרֹם. כְּשֶׁרָאָהוּ בָּא אֶצְלוֹ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ וְנָתַן לוֹ שְׁנֵי סְלָעִים. מֶה עָשָׂה? הִכְנִיסוֹ לְבֵיתוֹ וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ וְנָתַן לוֹ עוֹד שְׁלשָׁה סְלָעִים אֲחֵרִים. אָמַר לוֹ: אָדָם גָּדוֹל שֶׁכְּמוֹתְךָ יוֹצִיא שְׁלשָׁה סְלָעִים אֲחֵרִים¹³⁸¹. לְאַחַר יָמִים נִשְׁבּוּ¹³⁸² יְהוּדִים בְּאוֹתָהּ סִפְסוּפָא¹³⁸³. אָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ וִיפַיֵּס עָלֵינוּ¹³⁸⁴? אָמְרוּ זֶה לָזֶה: בַּר־קַפָּרָא, שֶׁהוּא חָשׁוּב לַמַּלְכוּת. אָמַר לָהֶם: וְיוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁמַּלְכוּת זוֹ עוֹשָׂה כְלוּם בְּחִנָּם? אָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ כָּאן חֲמֵשׁ מֵאוֹת דֵּינָר, טוֹל אוֹתָם וְלֵךְ וּפַיֵּס עָלֵינוּ. נָטַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת דֵּינָר וְעָלָה לַמַּלְכוּת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אַנְטִיפִיטָא עָמַד עַל רַגְלָיו וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ. אָמַר לוֹ: לָמָּה טָרַח [וּבָא] רַבִּי לְכָאן? אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ שֶׁתְּרַחֵם עַל אוֹתָם הַיְּהוּדִים. אָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אַתָּה מַלְכוּת זוֹ עוֹשָׂה כְלוּם בְּחִנָּם? אָמַר לוֹ: יֵשׁ עִמִּי חֲמֵשׁ מֵאוֹת דֵּינָר, טוֹל אוֹתָם וּפַיֵּס עָלֵינוּ. אָמַר לוֹ: אוֹתָם הַדֵּינָרִים יִהְיוּ מְמֻשְׁכָּנִים לְךָ תַּחַת מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה שֶׁהֶאֱכַלְתַּנִי וְהִשְׁקִיתַנִי בְּבֵיתֶךָ — וְאַתָּה לֵךְ בְּשָׁלוֹם וּבְכָבוֹד גָּדוֹל.

קָרְאוּ עָלָיו: “שְׁלַח לַחְמְךָ עַל־פְּנֵי הַמָּיִם”¹³⁸⁵ (קה"ר יא).

שמז מַעֲשֶׂה בִשְׁנֵי תַלְמִידִים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי בַר־קַפָּרָא, הֵבִיאוּ לְפָנָיו כְּרוּב¹³⁸⁶ וְדֻרְמַסְקִין¹³⁸⁷ וּפַרְגִּיּוֹת¹³⁸⁸. נָתַן בַּר־קַפָּרָא רְשׁוּת לְאֶחָד מֵהֶם לְבָרֵךְ¹³⁸⁹. קָפַץ וּבֵרַךְ עַל הַפַּרְגִּיּוֹת. לִגְלֵג עָלָיו חֲבֵרוֹ. כָּעַס בַּר־קַפָּרָא, אָמַר: לֹא עַל הַמְבָרֵךְ אֲנִי כוֹעֵס, אֶלָּא עַל הַמְלַגְלֵג אֲנִי כוֹעֵס; אִם חֲבֵרְָך דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁלֹּא טָעַם טַעַם בָּשָׂר¹³⁹⁰ מֵעוֹלָם — אַתָּה עַל מָה לִגְלַגְתָּ עָלָיו? חָזַר וְאָמַר: לֹא עַל הַמְלַגְלֵג אֲנִי כוֹעֵס, אֶלָּא עַל הַמְבָרֵךְ אֲנִי כוֹעֵס: אִם חָכְמָה אֵין כָּאן — זִקְנָה אֵין כָּאן¹³⁹¹? (בר' לט).

כט. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא

שמח מַעֲשֶׂה בְרַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל בִּטְבֶרְיָא בְּעֶרֶב פָּסַח; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בְּעֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּרִים. שָׁמְעוּ קוֹלָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם הוֹמִים. אָמַר [רַ' שִׁמְעוֹן לְרַ' חִיָּא]: הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ מָה עִסְקֵיהֶם¹³⁹²? אָמָר: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ לוֹקֵחַ [לְיוֹם־טוֹב], וּמִי שֶׁאֵין לוֹ הוֹלֵךְ לְבַעַל־מְלַאכְתּוֹ¹³⁹³ וְהוּא נוֹתֵן לוֹ. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן הוּא, אַף אֲנִי אֵלֵךְ אֵצֶל בַּעַל־מְלַאכְתִּי¹³⁹⁴ וְהוּא נוֹתֵן לִי.

יָצָא [רַ' שִׁמְעוֹן] מִחוּץ לָעִיר לְהִתְפַּלֵּל בִּמְעָרָה זוֹ שֶׁל טְבֶרְיָא, וְרָאָה יָד מוֹשִׁיטָה לוֹ מַרְגָּלִית אַחַת, וֶהֱבִיאָהּ אֵצֶל רַבֵּנוּ¹³⁹⁵. אָמַר לוֹ: זוֹ מִנַּיִן לָךְ? דָּבָר יָקָר הוּא; אֶלָּא הֵילָךְ שְׁלשָׁה דֵינָרִים וַעֲשֵׂה כְבוֹד הַיּוֹם¹³⁹⁶, וְאַחַר יוֹם־טוֹב נַכְרִיז עָלֶיהָ, וְתִטֹּל דָּמֶיהָ כַּמָּה שֶׁתַּעֲשֶׂה. נָטַל שְׁלשָׁה דֵינָרִים וְהָלַךְ וְלָקַח מַקָּחוֹת וּבָא לְבֵיתוֹ. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: שִׁמְעוֹן, הִתְחַלְתָּ גוֹנֵב: כָּל־נְכָסֶיךָ אֵינָם אֶלָּא מֵאָה מָעִין, וְאֵלּוּ הַמַּקָּחוֹת מֵהֵיכָן לָךְ? אָמַר לָהּ: מִמַּה־שֶׁפִּרְנֵס הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמְרָה לוֹ: אִם אֵין אַתָּה אוֹמֵר לִי מֵהֵיכָן, אֵין אֲנִי טוֹעֶמֶת כְּלוּם. מִיָּד סִפֵּר לָהּ וְאָמָר: כָּךְ הִתְפַּלַּלְתִּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְנָתַן לִי מִן הַשָּׁמָיִם. אָמְרָה לוֹ: רוֹצֶה אַתָּה, שֶׁתְּהֵא חֻפָּתְךָ בָּעוֹלָם־הַבָּא חֲסֵרָה מִשֶּׁל חֲבֵרְךָ מַרְגָּלִית אֶחָת! אָמַר לָהּ: מָה אֶעֱשֶׂה? אָמְרָה לוֹ: לֵךְ הַחֲזֵר הַמַּקָּחוֹת לְבַעֲלֵיהֶם, הַדֵּינָרִים לְבַעֲלֵיהֶם וְהַמַּרְגָּלִית לִבְעָלֶיהָ.

כְּשֶׁשָּׁמַע רַבֵּנוּ [שֶׁרַ' שִׁמְעוֹן] מִצְטַעֵר, שָׁלַח וְהֵבִיא אֶת־אִשְׁתּוֹ. אָמַר לָהּ: כָּל־הַצַּעַר הַזֶּה אַתְּ מְצַעֶרֶת אוֹתוֹ צַדִּיק! אָמְרָה לוֹ: מָה אַתָּה רוֹצֶה, שְׁתְּהֵא חֻפָּתוֹ חֲסֵרָה מִשֶּׁלָּכֶם מַרְגָּלִית אַחַת לָעוֹלָם־הַבָּא? אָמַר לָהּ: וְאִם תְּהֵא חֲסֵרָה, אֵין בָּנוּ מִי שֶׁיְמַלְאֶנָּה¹³⁹⁷? אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, כְּלוּם נִזְכֶּה לִרְאוֹת פָּנֶיךָ לָעוֹלָם־הַבָּא, לֹא כָל־צַדִּיק וְצַדִּיק יֶשׁ־לוֹ מָדוֹר¹³⁹⁸ בִּפְנֵי עַצְמוֹ? הוֹדָה לָהּ.

כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע [רַ' שִׁמְעוֹן] כֵּן הָלַךְ וְהֶחֱזִיר. כֵּוָן שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ לְהַחֲזִירָהּ, מִיָּד יָרַד הַמַּלְאָךְ וּנְטָלָהּ.

כְּשֶׁנָּטַל אוֹתָהּ [רַ' שִׁמְעוֹן] הָיְתָה יָדוֹ לְמָטָּה¹³⁹⁹, וּכְשֶׁהוֹשִׁיטָהּ לְהַחֲזִיר הָיְתָה יָדוֹ לְמַעְלָה, כְּאָדָם שֶׁמַּלְוֶה לַחֲבֵרוֹ.

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַנֵּס הָאַחֲרוֹן קָשֶׁה מִן הָרִאשׁוֹן, שֶׁדַּרְכָּם שֶׁל עֶלְיוֹנִים לִתֵּן וְאֵין דַּרְכָּם לִטּוֹל (רו“ר ג; שמו”ר נב).

שמט רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא קִבֵּל מֵרַ' חִיָּא שָׂדֶה¹⁴⁰⁰. אָמַר לוֹ: כַּמָּה הִיא עוֹשָׂה¹⁴⁰¹? אָמַר לוֹ: מֵאָה כֹר. זְרָעָהּ וְכָנַס וְעָשְׂתָה פָחוֹת מִמֵּאָה. אָמַר לוֹ: וְלֹא אָמַר רַבִּי שֶׁהִיא עוֹשָׂה מֵאָה כֹר? אָמַר לוֹ: הֵן. — זְרַעְתִּיהָ וְכָנַסְתִּי וְעָשְׂתָה פָחוֹת מִמֵּאָה! אָמַר לוֹ: הֵיכָן הֶעֱמַדְתָּ אֶת־הַגֹּרֶן? אָמַר: בְּגָבוֹהַּ שֶׁבָּעִיר. אָמַר לוֹ: וְלֹא כֵן נֶאֱמַר: “וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן”¹⁴⁰²,¹⁴⁰³? אַף־עַל־פִּי־כֵן, לֵךְ וְנַפְּחֵהוּ¹⁴⁰⁴, וְהִיא עוֹשָׂה אֶת־הַשְּׁאָר¹⁴⁰⁵ (רו"ר ה).

שנ אָמַר רַ' שִׁמְעו‍ֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא: מַעֲשֶׂה בְּקֶלַח¹⁴⁰⁶ שֶׁל כְּרוּב שֶׁהָיָה בְתוֹךְ שָׂדֵנוּ וְהָיִיתִי עוֹלֶה וְיוֹרֵד בּוֹ כְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד בְּסֻלָּם (ספרי ראה לב, יד).

שנא אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא: קֶלַח אֶחָד שֶׁל חַרְדָּל הָיָה לִי בְּתוֹךְ שָׂדִי וְהָיִיתִי עוֹלֶה בוֹ כְּעוֹלֶה בְּרֹאשׁ הַתְּאֵנָה (ירוש' פאה פ“ז, ה”ג).

שנב רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא בַּעַל־בָּשָׂר הָיָה. פַּעַם אַחַת גָּבַר עָלָיו הַחֹם, עָלָה וְיָשַׁב עַל שֶׁן־סֶלַע וְאָמַר לְבִתּוֹ: בִּתִּי הָנִיפִי עָלַי בִּמְנִיפָה, וַאֲנִי אֶתֵּן לָךְ כִּכָּרִים שֶׁל נֵרְדְּ. בְּתוֹךְ כָּךְ נָשַׁב רוּחַ. אָמַר: כַּמָּה כִכָּרִים שֶׁל נֵרְדְּ לִבְעָלָיו שֶׁל זֶה¹⁴⁰⁷! (ב"מ פו.).

שנג אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא שֶׁעַסְקָן בִּדְבָרִים הָיָה¹⁴⁰⁸. מַהוּ עַסְקָן בִּדְבָרִים? אָמַר רַ' מְשַׁרְשְׁיָא: נֶאֱמַר: “לֵךְ אֶל־נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם, אֲשֶׁר אֵין־לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמשֵׁל, תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ”¹⁴⁰⁹ — אָמָר: אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אִם אֱמֶת הִיא שֶׁאֵין לָהֶן מֶלֶךְ. הָלַךְ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, פָּרַשׂ טַלִּית עַל קֵן שֶׁל נְמָלִים, יָצְאָה אַחַת מֵהֶן וְנָתַן בָּהּ סִמָּן. נִכְנְסָה וְאָמְרָה לָהֶן: נָפַל צֵל. יָצָאוּ. הִגְבִּיהַּ אֶת־הַטַּלִית וְנָפְלָה חַמָּה. נָפְלוּ עָלֶיהָ וַהֲרָגוּהָ. אָמַר: מִכָּאן, שֶׁאֵין לָהֶן מֶלֶךְ, שֶׁאִלּוּ הָיָה לָהֶן מֶלֶךְ — לֹא הָיוּ נוֹטְלוֹת מִמֶּנּוּ רְשׁוּת? (חול' נז: ).

שנד הָיָה לוֹ [לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא] סַדָּן¹⁴¹⁰ אֶחָד בְּפַרְדֵּסוֹ, רָאָה דוּכִיפַת אֶחָד שֶׁעָשָׂה לוֹ קֵן בְּתוֹכוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מַה־מְּבַקֵּשׁ עוֹף טָמֵא זֶה בַּפַּרְדֵּס שֶׁלִּי? הָלַךְ רַ' שִׁמְעוֹן וְסָתַר¹⁴¹¹ אֶת־הַקֵּן. הָלַךְ אוֹתוֹ הַדּוּכִיפַת וְתִקְּנוֹ. מֶה עָשָׂה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא? הֵבִיא לוּחַ אֶחָד וּנְתָנוֹ לִפְנֵי הַקֵּן וְקָבַע בּוֹ מַסְמֵר¹⁴¹². מֶה עָשָׂה הַדּוּכִיפַת? הָלַךְ וְהֵבִיא עֵשֶׂב אֶחָד וּנְתָנוֹ עַל הַמַּסְמֵר וּשְׁלָפוֹ¹⁴¹³. אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא: מוּטָב שֶׁאֶגְנֹז עֵשֶׂב זֶה, שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ הַגַּנָּבִים¹⁴¹⁴ לַעֲשׂוֹת כֵּן וְיַחֲרִיבוּ אֶת הַבְּרִיּוֹת (ויק"ר כב).

שנה תַּרְנְגֹלֶת הָיְתָה לוֹ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא שֶׁנִּטְּלָה נוֹצָה שֶׁלָּהּ וְהִנִּיחָהּ בְּתַנּוּר וְטָלָה עָלֶיהָ¹⁴¹⁵ בְּמַטְלִית שֶׁל טַרְסִיִּים וְגִדְּלָה כְנָפַיִם הָאַחֲרוֹנִים יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנִים (חול' נז: ).

שנו [עוֹד] תַּרְנְגֹלֶת הָיְתָה לוֹ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא שֶׁנִּשְׁמְטָה יָרֵךְ שֶׁלָּהּ וְעָשׂוּ לָהּ שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל קָנֶה¹⁴¹⁶ וְחָיָתָה (שם).

שנז רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ. פָּגְעוּ בוֹ אֲרָיוֹת וְהָיוּ נוֹהֲמִים כְּנֶגְדּוֹ¹⁴¹⁷, אָמַר: “הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף”¹⁴¹⁸. יָרְדוּ לוֹ¹⁴¹⁹ שְׁתֵּי שׁוֹקָיִם, אָכְלוּ אַחַת וְהִנִּיחוּ אֶחָת. הֱבִיאָהּ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, שָׁאַל: דָּבָר טָמֵא הוּא זֶה, אוֹ דָבָר טָהוֹר? אָמְרוּ לוֹ: אֵין דָּבָר טָמֵא יוֹרֵד מִן הַשָּׁמָיִם (סנה' נט: ).

שנח מַעֲשֶׂה בְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי צִפּוֹרִי שֶׁבָּאָה לוֹ בְּרִית־מִילָה, וְעָלוּ אַנְשֵׁי עֵין־תְּאֵנָה לְכַבְּדוֹ, וְעָלָה עִמָּהֶם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא. כְּשֶׁבָּאוּ לְשַׁעַר הָעִיר מָצְאוּ יְלָדִים עוֹמְדִים וּמְשַׂחֲקִים לִפְנֵי חָצֵר אֶחָת. רָאוּ אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא שֶׁהוּא מְעֻלֶּה וְנָאֶה, אָמְרוּ לוֹ: אֵין אַתָּה זָז מִכָּאן עַד שֶׁאַתָּה מְרַקֵּד לָנוּ קְצָת. אָמַר לָהֶם: אֵין זֶה מִשֶּׁלִּי¹⁴²⁰, אִישׁ זָקֵן אָנִי. גָּעַר בָּהֶם וְלֹא נִזְדַּעְזְעוּ וְלֹא נִשְׁמְעוּ לוֹ. תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה אוֹתָהּ חָצֵר הֲפוּכָה¹⁴²¹. אָמַר לָהֶם: עוֹנִים אַתֶּם אַחֲרָי מַה־שֶּׁאֲנִי אֹמַר לָכֶם? לְכוּ אִמְרוּ לְבַעַל הֶחָצֵר: אִם יָשֵׁן הוּא — יֵעוֹר, רֹאשׁוֹ שֶׁל הַחֵטְא מָתוֹק וְסוֹפוֹ מָר¹⁴²².

מִקּוֹל שִׂיחָתָם נֵעוֹר בַּעַל הֶחָצֵר. יָצָא וְנָפַל לְרַגְלָיו [שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא], אָמַר לוֹ: רַבִּי, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל תַּשְׁגַּח בְּדִבְרֵיהֶם, יְלָדִים הֵם וְשׁוֹטִים. אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה לְךָ, וְהַגְּזֵרָה נִגְזָרָה¹⁴²³; אֶלָּא תּוֹלֶה אֲנִי לְךָ¹⁴²⁴ עַד שֶׁתּוֹצִיא כָּל־מַה־שֶׁיֶּשׁ־לְךָ בֶּחָצֵר. כֵּוָן שֶׁהוֹצִיא כָּל־מַה־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ בֶחָצֵר נִתְמוֹטְטָה וְנָפָלָה.

הָלְכוּ לְקַיֵּם מִצְוַת מִילָה. הָיָה אָבִיו שֶׁל הַתִּינוֹק מַשְׁקֶה אוֹתָם יַיִן יָשָׁן בֶּן־שֶׁבַע שָׁנִים. אָמַר לָהֶם: שְׁתוּ מִיַּיִן טוֹב זֶה, מֻבְטָחְנִי בֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, מִמֶּנּוּ אֲנִי מְיַשֵּׁן¹⁴²⁵ וּמַשְׁקֶה אֶתְכֶם בְּשִׂמְחָתוֹ¹⁴²⁶ שֶׁל בְּנִי. עָנוּ אַחֲרָיו: כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית כָּךְ תַּכְנִיסֵהוּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה. הָיוּ סוֹעֲדִים עַד חֲצִי הַלָּיְלָה.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא, שֶׁהָיָה בָטוּחַ עַל כֹּחוֹ, יָצָא לוֹ בַחֲצִי הַלַּיְלָה לֵילֵךְ לְעִירוֹ. פָּגַע בּוֹ מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בַּדָּרֶךְ, אָמַר לוֹ: בִּשְׁבִיל שֶׁאַתֶּם בְּטוּחִים בְּמַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים אַתֶּם יוֹצְאִים בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָה שָׁעָה¹⁴²⁷? אָמַר לוֹ: וְאַתָּה מִי אַתָּה¹⁴²⁸? אָמַר לוֹ: שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם¹⁴²⁹ אָנִי. אָמַר לוֹ: וְלָמָה אַתָּה מְשַׂחֵק? אָמַר לוֹ: מִשִּׂיחָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת, שֶׁהֵן אוֹמְרִים כָּךְ וְכָךְ אָנוּ עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת, וְאֵין מֵהֶם יוֹדֵעַ אֵימָתַי נִקְרָא לָמוּת: אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיִיתָ סוֹעֵד אֶצְלוֹ וְאָמַר לָכֶם: מִן הַיַּיִן אֲנִי מְיַשֵּׁן וּמַשְׁקֶה לְשִׂמְחַת בְּנִי, הֲרֵי פִתָּקוֹ¹⁴³⁰ [שֶׁל הַתִּינוֹק] אֶצְלִי לִטּוֹל אוֹתוֹ אַחַר שְׁלשִׁים יוֹם.

אָמַר לוֹ [רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא]: חַיֶּיךָ, אַתָּה מַרְאֵנִי אֶת־פִּתָּקִי. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, אֲנִי אֵינִי שׁוֹלֵט לֹא עָלֶיךָ וְלֹא עַל כַּיּוֹצֵא בָךְ. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁבְּכָל־יוֹם וָיוֹם אַתֶּם עֲמֵלִים בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת וְעוֹשִׂים צְדָקָה וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹסִיף יָמִים עַל יְמֵיכֶם. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵין אַתָּה שׁוֹלֵט עַל פִּתָּק שֶׁלָּנוּ, כָּךְ לֹא תְהֵא לְךָ רְשׁוּת לַעֲבֹר עַל דְּבָרֵינוּ. בִּקֵּשׁ רַחֲמִים וְחָיָה¹⁴³¹ הַתִּינוֹק. (קה“ר ג; דב”ר ט; ילק"ש משלי י).

שנט אָמַר לוֹ רַבִּי לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא: מִפְּנֵי־מָה לֹא הִקְבַּלְנוּ פָנֶיךָ בְּרֶגֶל כְּדֶרֶךְ שֶׁהִקְבִּילוּ אֲבוֹתַי לַאֲבוֹתֶיךָ¹⁴³²? אָמַר לוֹ: סְלָעִים נַעֲשׂוּ גְבוֹהִים¹⁴³³, קְרוֹבִים נַעֲשׂוּ רְחוֹקִים¹⁴³⁴, רְחוֹקִים נַעֲשׂוּ קְרוֹבִים¹⁴³⁵, מֵשִׂים שָׁלוֹם בַּבַּיִת בָּטֵל¹⁴³⁶ (שבת קנב; ויק"ר יח).

ל. רַ' חֲנִינָא בַר חַמָּא

שס רַבִּי בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ צִוָּה לִבְנוֹ¹⁴³⁷ לְמַנּוֹת אֶת־רַ' חֲנִינָא בַר חַמָּא בְּרֹאשׁ. וְלָמָּה לֹא מִנָּהוּ הוּא? אָמַר רַ' דְרוֹסַאי: לְפִי שֶׁצָּוְחוּ עָלָיו בְּנֵי צִפּוֹרִי¹⁴³⁸. וְכִי בִשְׁבִיל שֶׁצָּוְחוּ עוֹשִׂין מַעֲשֶׂה¹⁴³⁹? אַף עַכְשָׁו הֵם צֹוְחִין וְצֹוְחִין, וְאִם שָׁמַעְנוּ לָהֶם בְּזוֹ, אַף בְּזוֹ אָנוּ צְרִיכִים לִשְׁמוֹעַ לָהֶם?

אָמַר רַ' לְעָזָר בֵּי רַ' יוֹסֵה: עַל שֶׁהֱשִׁיבוֹ טַעַם בְּרַבִּים¹⁴⁴⁰. רַבִּי הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה: “וּפָלְטוּ פְּלִיטֵיהֶם וְהָיוּ אֶל־הֶהָרִים כְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת כֻּלָּם הֹמִיּוֹת”¹⁴⁴¹. אָמַר לוֹ: “הֹמוֹת”. אָמַר לוֹ: "לִפְנֵי מִי קָרִיתָ¹⁴⁴²? אָמַר לוֹ: לִפְנֵי רַ' הַמְנוּנָא הַסּוֹפֵר שְׁבְּבָבֶל. אָמַר לוֹ: כְּשֶׁתֵּרֵד לְשָׁם אֱמֹר לוֹ שֶׁיְמַנְּךָ זָקֵן. הֵבִין וְיָדַע שֶׁלֹּא יִתְמַנֶּה¹⁴⁴³ בְּיָמָיו.

כֵּוָן שֶׁמֵּת רַבִּי בִּקֵּשׁ בְּנוֹ לְמַנּוֹתוֹ, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו. אָמָר: אֵין אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי לְהִתְמַנּוֹת אֶלָּא עַד שְׁתְּמַנֶּה קֹדֶם אֶת־רַ' אָפֵס הַדְּרוֹמִי.

הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד, אָמַר: אִם רַ' חֲנִינָא קוֹדֵם לִי — אֲנִי הַשֵּׁנִי, וְאִם רַ' אָפֵס קוֹדֵם לִי — אֲנִי הַשֵּׁנִי. וְקִבֵּל עָלָיו רַ' חֲנִינָא לְהִתְמַנּוֹת שְׁלִישִׁי. וְזָכָה לְהַאֲרִיךְ שָׁנִים רַבּוֹת. וְאָמַר רַ' חֲנִינָא: אֵינִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה זָכִיתִי לְהַאֲרִיךְ שָׁנִים רַבּוֹת, אִם עַל דָּבָר זֶה¹⁴⁴⁴, וְאִם עַל שֶׁהָיִיתִי עוֹלֶה מִטְּבֶרְיָא לְצִפּוֹרִין וְהָיִיתִי עוֹקֵם¹⁴⁴⁵ אִסְטְרַטְיָא¹⁴⁴⁶ לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא בְּעֵין־תְּאֵנָה (ירוש' תענ' פ“ד, ה”ב; קה"ר ז).

שסא רַ' חֲנִינָא הָיָה דָר בְּצִפּוֹרִין, הָיוּ בָאִים לְפָנָיו מַעֲשִׂים¹⁴⁴⁷. הָיָה מוֹצִיאָם¹⁴⁴⁸ כַּמָּה פְעָמִים, וְהָיוּ רַ' יוֹחָנָן וְרֵישׁ־לָקִישׁ דָּרִים שָׁם, וְלֹא הָיָה מְצָרְפָם עִמּוֹ¹⁴⁴⁹. אָמְרוּ: מַכִּיר הוּא זָקֵן זֶה שֶׁסַּכִּינוֹ חֲרִיפָה¹⁴⁵⁰.

פַּעַם אַחַת צֵרְפָם עִמּוֹ. אָמָרוּ: רַבִּי, מָה רָאִיתָ לְהַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ הַיּוֹם¹⁴⁵¹? אָמַר לָהֶם: יָבוֹא עָלַי, אִם לֹא כָּל־מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיִיתִי מוֹצִיא, אִם לֹא שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ מֵרַבִּי לַהֲלָכָה כְּשַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי, וּלְמַעֲשֶׂה — שָׁלשׁ פְּעָמִים; וְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה לֹא בָא לִפְנֵי רַבִּי אֶלָּא שְׁתֵּי פְעָמִים, וּלְפִיכָךְ צֵרַפְתִּיכֶם עִמִּי (ירוש' נדה פ“ב, ה”ז).

שסב דֶּבֶר הָיָה בְצִפּוֹרִין וְלֹא נִכְנַס לַשּׁוּק שֶׁהָיָה רַ' חֲנִינָא שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ. אָמְרוּ בְנֵי צִפּוֹרִין: מָה אוֹתוֹ זָקֵן יוֹשֵׁב בֵּינֵינוּ בְּשָׁלוֹם, הוּא וּשְׁכוּנָתוֹ, וְהַמְּדִינָה כֻלָּהּ נְתוּנָה בַצָּרָה! נִכְנַס [רַ' חֲנִינָא] וְאָמַר לִפְנֵיהֶם: זִמְרִי¹⁴⁵² אֶחָד הָיָה בְדוֹרוֹ וְנָפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָלֶף. וְאָנוּ כַּמָּה זִמְרִי יֵשׁ בְּדוֹרֵנוּ, וְאַתֶּם מִתְרַעֲמִים?

פַּעַם אַחַת גָּזְרוּ תַעֲנִית וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. גָּזַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ [בֶּן־לֵוִי] תַּעֲנִית בְּדָרוֹם וְיָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמָרוּ: רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי מוֹרִיד גְּשָׁמִים לַדְּרוֹמִיִּים וְרַ' חֲנִינָא עוֹצֵר גְּשָׁמִים מִבְּנֵי צִפּוֹרִין. צָרְכוּ לִגְזֹר תַּעֲנִית פַּעַם שְׁנִיָּה. שָׁלַח רַ' חֲנִינָא וְהֵבִיא אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי, אָמַר לוֹ: רְאֵה, רַבִּי, צֵא עִמָּנוּ לְהִתְעַנּוֹת. יָצְאוּ שְׁנֵיהֶם לְתַעֲנִית וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. נִכְנַס רַ' חֲנִינָא וְאָמַר לִפְנֵיהֶם: לֹא רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי מוֹרִיד גְּשָׁמִים לַדְּרוֹמִיִּים וְלֹא רַ' חֲנִינָא עוֹצֵר גְּשָׁמִים מִבְּנֵי צִפּוֹרִין, אֶלָּא הַדְּרוֹמִיִּים לִבָּם רַךְ וְשׁוֹמְעִים דִּבְרֵי תוֹרָה וְנִכְנָעִים, וּבְנֵי צִפּוֹרִין לִבָּם קָשֶׁה וְשׁוֹמְעִים דִּבְרֵי תוֹרָה וְאֵין נִכְנָעִים.

מִשֶּׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה הָאֲוֵיר זָךְ, אָמָר: עַד עַכְשָׁו כָּךְ¹⁴⁵³! מִיָּד יָרְדוּ גְשָׁמִים, נַָדַר עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כֵן שׁוּב, אָמַר: מָה אֲנִי אֹמַר לְבַעַל־הַחוֹב, שֶׁלֹּא יִגְבֶּה חוֹבוֹ¹⁴⁵⁴? (ירוש' תענ' פ“ג, ה”ד).

שסג רַ' חֲנִינָא מָכַר דְּבַשׁ שֶׁל דְּבוֹרִים: וְהָיָה לוֹ דְבַשׁ שֶׁל תְּמָרִים [וּנְתָנוֹ]. לְאַחַר יָמִים עָבְרוּ שָׁם, אָמַר לָהֶם: שֶׁלֹּא לְהַטְעוֹת אֶתְכֶם, הֱווּ יוֹדְעִים, אוֹתוֹ הַדְּבַשׁ שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם שֶׁל תְּמָרִים הָיָה. אָמְרוּ לוֹ: מִמֶּנּוּ אָנוּ מְבַקְּשִׁים, שֶׁהוּא טוֹב לִמְלַאכְתּוֹ. הִפְרִישׁ [רַ' חֲנִינָא] אֶת־דָּמָיו וּבָנָה בֵית־הַמִּדְרָשׁ¹⁴⁵⁵ בְּצִפּוֹרִין (ירוש' פאה פ“ז, ה”ג).

שסד מַעֲשֶׂה בְטַבָּח אֶחָד בְּצִפּוֹרִין שֶׁהָיָה מַאֲכִיל יִשְׂרָאֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת. פַּעַם אַחַת שָׁתָה יַיִן בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְעָלָה לַגַּג וְנָפַל וָמֵת, וְהָיוּ כְלָבִים מְלַקְּקִים בְּדָמוֹ. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־רַ' חֲנִינָא: מַהוּ לְהַעֲבִירוֹ מִלִּפְנֵיהֶם¹⁴⁵⁶? אָמַר לָהֶם: נֶאֱמַר: “וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ, לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ”¹⁴⁵⁷ — וְזֶה הָיָה גוֹזֵל אֶת־הַכְּלָבִים וּמַאֲכִיל אֶת־יִשְׂרָאֵל; הַנִּיחוּם, מִשֶּׁלָהֶם הֵם אוֹכְלִים (ירוש' תרומ' פ“ח, ה”ג).

שסה רַ' חֲנִינָא הָיָה מִתְעַטֵּף וְעוֹמֵד בְּעֶרֶב־שַׁבָּת בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת, אָמַר: בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה! (שבת קיט).

שסו שִׁמְעוֹן בַּר בָּא¹⁴⁵⁸ בָּא אֵצֶל רַ' חֲנִינָא. אָמַר לוֹ: כְּתֹב לִי אִגֶּרֶת־כָּבוֹד¹⁴⁵⁹ וְאֵצֵא לְפַרְנָסָתִי לְחוּץ־לָאָרֶץ, אָמַר לוֹ: לְמָחָר אֲנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל אֲבוֹתֶיךָ¹⁴⁶⁰, יְהוּ אוֹמְרִים לִי: נְטִיעָה אַחַת שֶׁל חֶמְדָּה שֶׁהָיְתָה לָנוּ בְּאֶרֶץ־יִשְרָאֵל, הִתַּרְתָּ לָּהּ לָצֵאת לְחוּץ־לָאָרֶץ!

כֹּהֵן אֶחָד בָּא אֵצֶל רַ' חֲנִינָא, אָמַר לוֹ: מַהוּ לָצֵאת לְצוֹר לַעֲשׂוֹת דְּבַר מִצְוָה, לַחֲלוֹץ אוֹ לְיַבֵּם¹⁴⁶¹? אָמַר לוֹ: אָחִיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ הִנִּיחַ חֵיק אִמּוֹ¹⁴⁶² וְחִבֵּק חֵיק נָכְרִיָּה¹⁴⁶³, וּבָרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁנְּגָפוֹ! — וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כַּיּוֹצֵא בוֹ (ירוש' מו“ק פ”ג, ה"א).

שסז אִשָּׁה אַחַת הָיְתָה מְחַזֶּרֶת לִטּוֹל עָפָר מִתַּחַת רַגְלָיו¹⁴⁶⁴ שֶׁל רַ' חֲנִינָא, אָמַר לָהּ: אִם יַעֲלֶה בְיָדֵךְ, לְכִי עֲשִׂי — “אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ¹⁴⁶⁵”¹⁴⁶⁶ נֶאֱמָר ( סנה' סז:).

שסח רַ' חֲנִינָא מֵתָה לוֹ בִתּוֹ וְלֹא בָכָה. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: תַּרְנְגֹלֶת הוֹצֵאתָ מִבֵּיתֶךָ? אָמַר לָהּ: שְׁנַיִם — שְׁכוֹל וְעִוָּרוֹן¹⁴⁶⁷!? (שבת קנא).

שסט אָמַר רַ' חֲנִינָא: לֹא מֵת שִׁבְחַת בְּנִי אֶלָּא שֶׁקִצֵּץ תְּאֵנָה בְּלֹא זְמַנָּהּ¹⁴⁶⁸ (ב"ק צא: ).

שערַ' חֲנִינָא וְרַ' יוֹנָתָן הָיוּ הוֹלְכִים בַּדָּרֶךְ. הִגִּיעוּ לִשְׁנֵי שְׁבִילִים, אֶחָד פָּתוּחַ לְפִתְחָהּ שֶׁל עֲבוֹדָה־זָרָה וְאֶחָד פָּתוּחַ לְפִתְחוֹ שֶׁל בֵּית־זוֹנוֹת. אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: נֵלֵךְ עַל פִּתְחָהּ שֶׁל עֲבוֹדָה־זָרָה, שֶׁיִּצְרָהּ שָׁחוּט¹⁴⁶⁹; אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: נֵלֵךְ עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית־זוֹנוֹת וְנִכְבּשׁ יִצְרֵנוּ וּנְקַבֵּל שָׂכָר.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם רָאוּ שֶׁהַזּוֹנֹות נִתְחַבְּאוּ מִפְּנֵיהֶם. אָמַר לוֹ: זֶה מִנַּיִן לָךְ¹⁴⁷⁰? אָמַר לוֹ: “מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ¹⁴⁷¹ תְּבוּנָה תִּנְצְרֶכָּה”¹⁴⁷² (ע"ז יז).

שעא אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' חֲנִינָא שֶׁהָיָה בֶן שְׁמֹנִים שָׁנָה, וְהָיָה עוֹמֵד עַל רַגְלוֹ אַחַת¹⁴⁷³ וְחוֹלֵץ מַנְעָלוֹ וְנוֹעֵל מַנְעָלוֹ.

אָמַר רַ' חֲנִינָא: חַמִּין וְשֶׁמֶן שֶׁסָּכַתְנִי אִמִּי בְּיַלְדוּתִי הֵם עָמְדוּ לִי בְּעֵת זִקְנוּתִי (חול' כד: ).

שעב רַ' חֲנִינָא נִסְמַךְ בְּרַ' חִיָּא בַר בָּא בְּצִפּוֹרִין, רָאָה כָל־הָעָם רָצִין. אָמַר: לָמָּה כָל־הָעָם רָצִין? אָמְרוּ לוֹ: רַ' יוֹחָנָן יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁל רַ' בְנָיָה וְכָל־הָעָם רָצִין לְשָׁמְעוֹ. אָמַר: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהֶרְאַנִי פֵרוֹת¹⁴⁷⁴ עַד שֶׁאֲנִי בַחַיִּים. כָּל־הָאַגָּדוֹת פָּשַׁטְתִּי לוֹ¹⁴⁷⁵, חוּץ מִמִּשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת (ירוש' הור' פ“ג, ה”ד).

שעג רַ' חֲנִינָא חָלָה בְצִפּוֹרִין, שָׁמַע רַ' יוֹחָנָן וְעָלָה מִטְּבֶרְיָא לְצִפּוֹרִין, בִּקֵּשׁ לְבַקְּרוֹ. בַּדֶּרֶךְ רָאָה אָדָם יוֹרֵד מִשָּׁם, אָמַר לוֹ [רַ' יוֹחָנָן]: מָה הַקּוֹל בַּמְּדִינָה? אָמַר לוֹ: רַבָּן אֶחָד מֵת, וְכָל־הָעָם רָצִין לַעֲסֹק בּוֹ. יָדַע רַ' יוֹחָנָן שֶׁהוּא רַ' חֲנִינָא. יָרַד מֵעַל הַחֲמוֹר, הוֹצִיא בִגְדֵי שַׁבָּת שֶׁלּוֹ, שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה אִצְטְלָאוֹת שֶׁל מֵילַת¹⁴⁷⁶, וּקְרָעָם: אָמַר: הָלַךְ הָאִישׁ שֶׁהָיִיתִי יָרֵא מִפָּנָיו¹⁴⁷⁷ (ירוש' מו“ק פ”ג, ה“ח; שם ב”מ פ“ב, הי”א; מו"ק כד.).

לא. רַ' אוֹשַׁעְיָא הַגָּדוֹל בֶּן־רַ' חַמָּא

שעד רַ' חַמָּא בַר בִּיסָא¹⁴⁷⁸ הָלַךְ¹⁴⁷⁹ וְיָשַׁב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. כְּשֶׁחָזַר אָמָר: לֹא אֶעֱשֶׂה כְּמַעֲשֵׂה בֶן־חֲכִינָאִי¹⁴⁸⁰. נִכְנַס וְיָשַׁב בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְשָׁלַח לְבֵיתוֹ¹⁴⁸¹. בָּא רַ' אוֹשַׁעְיָא בְנוֹ¹⁴⁸² וְיָשַׁב לְפָנָיו וּשְׁאֵלוֹ בַהֲלָכוֹת. רָאָה שֶׁשְּׁמוּעוֹתָיו מְחֻדָּדוֹת, חָלְשָׁה דַעְתּוֹ, אָמַר: אִלּוּ הָיִיתִי כָאן¹⁴⁸³ הָיָה לִי זֶרַע כְּמוֹתוֹ¹⁴⁸⁴. נִכְנַס לְבֵיתוֹ, בָּא בְנוֹ, עָמַד [רַ' חַמָּא] מִפָּנָיו, סָבַר: לִשְׁאוֹל אוֹתוֹ בַּהֲלָכוֹת הוּא מְבַקֵּשׁ. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: כְּלוּם יֵשׁ אָב שֶׁעוֹמֵד מִפְּנֵי בְנוֹ?

קָרָא עָלָיו רָמִי בַר חַמָּא: “וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק”¹⁴⁸⁵ — זֶה רַ' אוֹשַׁעְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַ' חַמָּא בַר בִּיסָא¹⁴⁸⁶ (כת' סב:).

שעה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: רַ' אוֹשַׁעְיָא בְרִבִּי¹⁴⁸⁷ בְּדוֹרוֹ כְּרַ' מֵאִיר בְּדֹורוֹ, מָה רַ' מֵאִיר בְּדוֹרוֹ לֹא יָכְלוּ חֲבֵרָיו לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ¹⁴⁸⁸, אַף רַ' אוֹשַׁעְיָא לֹא יָכְלוּ חֲבֵרָיו לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לִבָּם שֶׁל רִאשׁוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם¹⁴⁸⁹ וְשֶׁל אַחֲרוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל¹⁴⁹⁰, וְאָנוּ כִּמְלֹא נֶקֶב מַחַט סִדְקִית¹⁴⁹¹.

רִאשׁוֹנִים — רַ' עֲקִיבָא; אַחֲרוֹנִים — רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ. יֵשׁ אוֹמְרִים: רִאשׁוֹנִים — רַ' אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ; אַחֲרוֹנִים — רַ' אוֹשַׁעְיָא בְרִבִּי (עיר' נג.).

שעו רַ' הוֹשַׁעְיָא — אֲבִי הַמִּשְׁנָה¹⁴⁹² (ירוש' ב“ק פ”ד, ה"ו).

שעז “עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים”¹⁴⁹³ — אֵלּוּ מִשְׁנָיוֹת גְּדוֹלוֹת. כְּגוֹן מִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַ' הוֹשַׁעְיָא הַגָּדוֹל וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל בַּר־קַפָּרָא. (קה"ר ב).

שעח רַ' יוּדָן נְשִׂיאָה¹⁴⁹⁴ שָׁלַח לוֹ¹⁴⁹⁵ לְרַ' הוֹשַׁעְיָא הַגָּדוֹל יָרֵךְ אַחַת וְכַד שֶׁל יָיִן, שָׁלַח וְאָמַר לוֹ: קִיַּמְתָּ בָּנוּ “וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים¹⁴⁹⁶”¹⁴⁹⁷. חָזַר וְשָׁלַח לוֹ עֵגֶל אֶחָד וְחָבִית שֶׁל יָיִן, אָמַר לוֹ: קִיַּמְתָּ בָנוּ “וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ”¹⁴⁹⁸ (ירוש' מג' פ“א, ה”ד).

שעט רַ' הוֹשַׁעְיָא הַגָּדוֹל — הָיָה רַבּוֹ שֶׁל בְּנוֹ מְאוֹר־עֵינָיִם¹⁴⁹⁹, וְהָיָה לָמוּד¹⁵⁰⁰ לֶאֱכֹל עִמּוֹ בְּכָל־יוֹם. פַּעַם אַחַת בָּאוּ לוֹ [לְרַבִּי הוֹשַׁעְיָא ] אוֹרְחִים וְלֹא הִזְמִינוֹ לֶאֱכֹל עִמָּם. לָעֶרֶב נִכְנַס אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: לֹא יִכְעַס מָר עָלָי, בִּשְׁבִיל שֶׁהָיוּ לִי אוֹרְחִים לֹא רָצִיתִי לְבַזּוֹת כְּבוֹדוֹ¹⁵⁰¹ שֶׁל מָר, לְפִיכָךְ לֹא אָכַלְתִּי עִמְּךָ הַיּוֹם. אָמַר לוֹ: אַתָּה פִיַּסְתָּ אֶת־מִי שֶׁנִּרְאֶה וְאֵינוֹ רוֹאֶה¹⁵⁰² — מִי שֶׁרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה¹⁵⁰³ יְקַבֵּל פִּיּוּסֶךָ (שם פאה פ“ח, ה”ח; שק' פ“ה, ה”ד).

שפ רַ' הוֹשַׁעְיָא הַגָּדוֹל הָלַךְ לְמָקוֹם אֶחָד, רָאָה אֲבֵלִים בְּשַׁבָּת וְשָׁאַל בָּהֶם¹⁵⁰⁴, אָמַר: אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת־מִנְהַג מְקוֹמְכֶם¹⁵⁰⁵, אֶלָּא שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם כְּמִנְהַג מְקוֹמֵנוּ (ירוש' מו“ק פ”ג, ה"ה).

שפא רַ' חַמָּא בַר חֲנִינָא וְרַ' הוֹשַׁעְיָא הָיוּ מְטַיְּלִים בֵּין בָּתֵי־כְנֵסִיּוֹת הַלָּלוּ שֶׁל לֹד. אָמַר חַמָּא בַר חֲנִינָא לְרַ' הוֹשַׁעְיָא: כַּמָּה מָמוֹן שִׁקְּעוּ אֲבוֹתַי כָּאן¹⁵⁰⁶. אָמַר לוֹ: כַּמָּה נְפָשׁוֹת שִׁקְּעוּ אֲבוֹתֶיךָ כָּאן! וְלֹא הָיוּ בְנֵי־אָדָם עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה¹⁵⁰⁷? (שם פאה פ“ח, ה”ה).

שפב אָמַר לוֹ מִין אֶחָד לְרַ' חֲנִינָא: אָנוּ טוֹבִים מִכֶּם. כָּתוּב בָּכֶם: “כִּי־שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב־שָׁם יוֹאָב וְכָל־יִשְׂרָאֵל עַד־הִכְרִית כָּל־זָכָר בֶּאֱדוֹם”¹⁵⁰⁸ — וְאִלּוּ אָנוּ, הֲרֵי כַמָּה שָׁנִים יוֹשְׁבִים אַתֶּם עִמָּנוּ וְאֵין אָנוּ עוֹשִׂים לָכֶם כְּלוּם. אָמַר לוֹ: רְצוֹנֶךָ, יִטָּפֵל¹⁵⁰⁹ לְךָ תַּלְמִיד אֶחָד. נִטְפַּל לוֹ רַ' אוֹשַׁעְיָא, אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים כֵּיצַד תַּעֲשׂוּ: תְּכַלּוּ אֶת־כֻּלָּם¹⁵¹⁰ — אֵינָם אֶצְלְכֶם¹⁵¹¹; אֶת־שֶׁיֵּשׁ אֶצְלְכֶם — יִקְרְאוּ לָכֶם מַלְכוּת קְטוּעָה¹⁵¹². אָמַר לוֹ: גַּפָּה שֶׁל רוֹמִי¹⁵¹³! בְּכָךְ אָנוּ יוֹרְדִים, בְּכָךְ אָנוּ עוֹלִים¹⁵¹⁴ (פסח' פז:).

שפג פִּילוֹסוֹפוֹס¹⁵¹⁵ אֶחָד שָׁאַל אֶת־רַ' הוֹשַׁעְיָא, אָמַר לוֹ: אִם חֲבִיבָה הִיא הַמִּילָה, מִפְּנֵי־מָה לֹא נִתְּנָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן¹⁵¹⁶? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אוֹתוֹ הָאִישׁ¹⁵¹⁷ מְגַלֵּחַ פְּאַת רֹאשׁוֹ¹⁵¹⁸ וּמַנִּיחַ אֶת־פְּאַת זְקָנוֹ¹⁵¹⁹? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁגָּדַל עִמּוֹ בִּשְׁטוּת¹⁵²⁰. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן יְסַמֵּא אֶת־עֵינָיו וִיקַצֵּץ אֶת־יָדָיו וִישַׁבֵּר אֶת־רַגְלָיו, עַל־יְדֵי שֶׁגָּדְלוּ עִמּוֹ בִּשְׁטוּת. אָמַר לוֹ: וְלִדְבָרִים אֵלּוּ בָּאנוּ¹⁵²¹? אָמַר לוֹ: לְהוֹצִיאֲךָ חָלָק¹⁵²² אִי־אֶפְשָׁר, אֶלָּא כָל־מַה־שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צָרִיךְ עֲשִׂיָּה¹⁵²³, כְּגוֹן הַחַרְדָּל¹⁵²⁴ צָרִיךְ לְמִתּוּק, הַתֻּרְמוֹסִין צְרִיכִין לְמִתּוּק, הַחִטִּים צְרִיכִין לְהִטָּחֵן — וַאֲפִלּוּ אָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן (ב"ר יא).

שפד רַ' הוֹשַׁעְיָא בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: דַּיָּנֶיךּ¹⁵²⁵ שׁוֹתִים יַיִן בַּשּׁוּק, וְלֹא הֶאֱמִינָם. פַּעַם אַחַת יָצָא וּמָצָא דַּיָּנָיו שׁוֹתִים יַיִן בַּשּׁוּק. קָרָא עַל עַצְמוֹ: “וְשָׂנֵאתִי אֶת־הַחַיִּים”¹⁵²⁶ — וְנִפְטַר בְּשָׁלוֹם. (קה“ר ב; ילק”ש איכ' ב).

לב. רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי

שפה רַ' חֲנִינָא וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוֵי בָּאוּ לִפְנֵי אַנְטִפּוּתָא¹⁵²⁷ שֶׁל קֵיסָרִין, רָאָה אוֹתָם וְעָמַד מִפְּנֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ אַתָּה עוֹמֵד? אָמַר לָהֶם: פְּנֵיהֶם שֶׁל מַלְאָכִים רָאִיתִי. (ירוש' בר' פ“ה, ה”א).

שפו רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי עָלָה לְרוֹמִי, וְכֵוָן שֶׁבָּא לְעַכּוֹ יָצָא רַ' חֲנִינָא לִקְרָאתוֹ, מְצָאוֹ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. אָמַר לוֹ: דּוֹמֶה אַתָּה לִזְקֵנֶךָ¹⁵²⁸ — “וְהוּא צֹלֵעַ עַל־יְרֵכוֹ”¹⁵²⁹ (ב"ר עח).

שפז רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל הָלַךְ לְדָרוֹם וְנִתְאָרַח אֵצֶל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי. הֵבִיאוּ לְפָנָיו עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה תַבְשִׁילִין. אָמַר לוֹ: בְּשַׁבָּת מָה אַתֶּם עוֹשִׂים¹⁵³⁰? אָמַר לוֹ: אָנוּ כוֹפְלִים אוֹתָם. לְאַחַר יָמִים בָּא רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי לִטְבֶרְיָא וְנִתְאָרַח אֵצֶל רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל. נָתַן [רַ' חִיָּא] לְתַלְמִידָיו [שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי] דַּרְכְּמוֹנִים וְאָמַר לָהֶם: לְכוּ וַעֲשׂוּ לְרַבְּכֶם כְּמִנְהָגוֹ (איכ"ר ג).

שפח רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי הָיָה לָמוּד לִשְׁמוֹעַ פָּרָשָׁה מִבֶּן־בְּנוֹ בְּכָל־עֶרֶב שַׁבָּת. פַּעַם אַחַת שָׁכַח וְנִכְנַס לִרְחוֹץ בְּמֶרְחֲצָאוֹת שֶׁל טְבֶרְיָא, וְנִסְמַךְ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא בַר בָּא¹⁵³¹. נִזְכַּר שֶׁלֹּא שָׁמַע פָּרָשָׁתוֹ מִבֶּן־בְּנוֹ. חָזַר וְיָצָא לוֹ. מֶה הָיָה¹⁵³²? רַ' דְּרוֹסַאי אָמַר: כָּךְ הָיָה¹⁵³³. רַ' אֱלִיעֶזֶר בֵּי רַ' יוֹסֵי אָמָר: מֻפְשַׁט כֵּלָיו¹⁵³⁴ הָיָה. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא בַר בָּא: וְלֹא כֵן לִמַּדְתַּנִי, רַבִּי: אִם הִתְחִילוּ [בְּמֶרְחָץ] אֵין מַפְסִיקִין? אָמַר לוֹ: חִיָּא בְנִי, קַלָּה הִיא בְעֵינֶיךָ, שֶׁכָּל־הַשּׁוֹמֵעַ פָּרָשָׁה מִבֶּן־בְּנוֹ כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹמְעָהּ מֵהַר סִינָי! וּמַה טָּעַם? — “וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ¹⁵³⁵ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב”¹⁵³⁶ (ירוש' שבת פ“א, ה”ב).

שפט רַב יוֹסֵף בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי חָלָה וּפָרְחָה רוּחוֹ¹⁵³⁷. כְּשֶׁחָזְרָה רוּחוֹ אָמַר לוֹ אָבִיו: מָה רָאִיתָ? אָמַר לוֹ: עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי, עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה¹⁵³⁸ וְתַחְתּוֹנִים לְמָעְלָה. אָמַר לוֹ: בְּנִי, עוֹלָם בָּרוּר רָאִיתָ. וְאָנוּ¹⁵³⁹ הֵיאַךְ רְאִיתָנוּ? [אָמַר לוֹ:] כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ כָאן, כָּךְ אָנוּ שָׁם¹⁵⁴⁰. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ; וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: הֲרוּגֵי מַלְכוּת — אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד בִּמְחִצָּתָם. וּמִי הֵם? הֲרוּגֵי לֹד¹⁵⁴¹. (פסח' נ.).

שצ בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי הָיָה לוֹ בֶלַע¹⁵⁴², הָלַךְ וְהֵבִיא אֶחָד מִבְּנֵי פַנְדֵּירָא¹⁵⁴³ הַלָּלוּ לְהוֹצִיא בִלְעוֹ. לָחַשׁ עָלָיו וְנָשָׁם¹⁵⁴⁴. כְּשֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ [רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי]: מַה־לָּחַשְׁתָּ עָלָיו? אָמַר לוֹ: פָּסוּק פְּלוֹנִי. אָמַר לוֹ: נוֹחַ הָיָה לוֹ שֶׁיָּמוּת וְלֹא יִשְׁמַע פָּסוּק זֶה¹⁵⁴⁵. וְהָיָה לוֹ כָךְ¹⁵⁴⁶ — “כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִיט”¹⁵⁴⁷. (ירוש' שבת פי“ד, ה”ד; שם ע“ז פ”ב, ה“ב; קה”ר י).

שצא רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי הָיָה לוֹ מִין בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁהָיָה מְקַנְטְרוֹ בְּמִקְרָאוֹת¹⁵⁴⁸. יוֹם אֶחָד נָטַל תַּרְנְגֹל וְהֶעֱמִידוֹ בֵין כַּרְעֵי הַמִּטָּה וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. אָמָר, כְּשֶׁתַּגִּיעַ אוֹתָהּ שָׁעָה [שֶׁל זַעַם¹⁵⁴⁹] אֲקַלְלֶנּוּ. כְּשֶׁהִגִּיעָה אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְנַמְנֵם, אָמַר: מַשְׁמָע, אֵין דֶּרֶךְ־אֶרֶץ לַעֲשׂוֹת כָּךְ — “וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו”¹⁵⁵⁰ כָּתוּב, וְנֶאֱמַר: “גַּם עֲנוֹשׁ¹⁵⁵¹ לַצַּדִּיק לֹא־טוֹב”¹⁵⁵² (בר' ז.).

שצב עֻלָּא בֶן־קוֹשָׁב¹⁵⁵³ נִתְבַּע לַמַּלְכוּת¹⁵⁵⁴. בָּרַח וְהָלַךְ לוֹ לְלֹד אֵצֶל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי. בָּאוּ וְהִקִּיפוּ אֶת־הַמְּדִינָה וְאָמְרוּ לָהֶם: אִם אֵין אַתֶּם מוֹסְרִים אוֹתוֹ לָנוּ — אָנוּ מַחֲרִיבִים אֶת־הַמְּדִינָה. נִטְפַּל לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי וּפִיְּסוֹ וְאָמַר לוֹ: מוּטָב שֶׁיֵּהָרֵג אוֹתוֹ הָאִישׁ¹⁵⁵⁵ וְלֹא יֵהָרֵג הַצִּבּוּר עַל־יָדוֹ. נִתְפַּיֵּס לוֹ, וּמְסָרוֹ לָהֶם.

הָיָה אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, לָמוּד לְהִגָּלוֹת אֵלָיו; כֵּוָן שֶׁעָשָׂה כָךְ לֹא נִגְלָה אֵלָיו. צָם [רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי] שְׁלשִׁים יוֹם וְנִגְלָה אֵלָיו, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה בָּטֵל מָר? אָמַר לוֹ: וְכִי חָבֵר אֲנִי לְמָסוֹרוֹת¹⁵⁵⁶? אָמַר לוֹ: וְלֹא מִשְׁנָה עָשִׂיתִי¹⁵⁵⁷? אָמַר לוֹ: וְזוֹ מִשְׁנַת חֲסִידִים? יֵעָשֶׂה הַדָּבָר עַל־יְדֵי אֲחֵרִים וְלֹא עַל־יָדֶיךָ (ירוש' תרומ', פ“ח, ה”ד; ב"ר צד).

שצג רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי הָיָה עוֹמֵד עִם אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, אָמַר לוֹ: אֵין אַתָּה מַרְאֶה לִי, אֵלּוּ אַבְנֵי כַדְכֹּד¹⁵⁵⁸ כֵּיצַד הֵן? אָמַר לוֹ: הֵן. וְהֶרְאָה לוֹ עַל־יְדֵי נֵס.

מַעֲשֶׂה בִסְפִינָה אַחַת שֶׁפֵּרְשָׁה בַיָּם הַגָּדוֹל, וְהָיְתָה כֻלָּה נָכְרִים, וְהָיָה בָהּ נַעַר אֶחָד עִבְרִי. אֲחָזָהּ נַחְשׁוֹל¹⁵⁵⁹, וְהָיְתָה מִטָּרֶפֶת¹⁵⁶⁰ בַּיָּם. נִגְלָה אֵלִיָּהוּ אֶל אוֹתוֹ הַנַּעַר וְאָמַר לוֹ: אִם אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתִי אֲנִי מְמַלֵּט סְפִינָה זוֹ בִּזְכוּתֶךָ. אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: לֵךְ וְהַרְאֵה לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי אוֹתָן אַבְנֵי כַדְכֹּד. אָמַר לוֹ [הַנַּעַר]: רַ' יְהוֹשֻׁעַ גְּדוֹל הַדּוֹר וְאֵין הוּא מַאֲמִין לִי. אָמַר לוֹ [אֵלִיָּהוּ]: עָנָו גָּדוֹל הוּא וּמַאֲמִין לָךְ; וּכְשֶׁתַּרְאֶה לוֹ אַל תַּרְאֶה לוֹ בִּפְנֵי אָדָם, אֶלָּא הוֹלִיכֵהוּ לִמְעָרָה רְחוֹקָה מִלֹּד שְׁלשָׁה מִילִין וְתַרְאֵן לוֹ שָׁם. מִיָּד נַעֲשָׂה נֵס וְיָצָא מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם. הָלַךְ הַנַּעַר אֵצֶל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה הַגְּדוֹלָה בְּלֹד. אָמַר לוֹ: רַבִּי, יֶשׁ־לִי לוֹמַר לְךָ דָּבָר, בּוֹא אַחֲרָי. עָמַד רַ' יְהוֹשֻׁעַ [וְהָלַךְ אַחֲרָיו].

(בּוֹא וּרְאֵה עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי, שֶׁהָלַךְ אַחֲרָיו שְׁלשָׁה מִילִין וְלֹא אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?)

כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לַמְּעָרָה, אָמַר לוֹ: מָרִי, אֵלּוּ הֵן אַבְנֵי כַדְכֹּד, וְּכְשֶׁהֶרְאָן לוֹ מִיָּד הִבְהִיקָה כָּל־לֹד מֵאוֹרָן, נִבְהַל מִפְּנֵיהֶן וְהִשְׁלִיכָן לָאָרֶץ וְנִגְנָזוּ (פסיק' דר“כ פיס' יח; ילק”ש ישע' נד,; פסיק"ר).

שצד רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי מְצָאוֹ לְאֵלִיָּהוּ עוֹמֵד עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי, אָמַר לוֹ: בָּא אֲנִי לָעוֹלָם־הַבָּא? אָמַר לוֹ: אִם יִרְצֶה הָאָדוֹן הַזֶּה¹⁵⁶¹. אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: שְׁנַיִם רָאִיתִי¹⁵⁶², וְקוֹל שְׁלשָׁה שָׁמָעְתִּי. אָמַר לוֹ: אֵימָתַי יָבוֹא מָשִׁיחַ? אָמַר לוֹ: לֵךְ שְׁאַל אוֹתוֹ. — וְהֵיכָן הוּא יוֹשֵׁב? — עַל פֶּתַח הָעִיר¹⁵⁶³. — וּמַה סִּמָּנוֹ? — יוֹשֵׁב בֵּין עֲנִיִּים סוֹבְלֵי חֳלָאִים, כֻּלָּם מַתִּירִים וְקוֹשְׁרִים¹⁵⁶⁴ בְּבַת־אֶחָת, וְהוּא מַתִּיר אַחַת וְקוֹשֵׁר אֶחָת, אוֹמֵר: שֶׁמָּא אֶתְבַּקֵּשׁ¹⁵⁶⁵ וְלֹא אֶתְעַכֵּב.

הָלַךְ אֶצְלוֹ, אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי וּמוֹרִי. אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, בֶּן־לֵוִי. אָמַר לוֹ: לְאֵימָתַי יָבֹא מָר? אָמַר לוֹ: הַיּוֹם.

בָּא [רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי] אֵצֶל אֵלִיָּהוּ, אָמַר לוֹ: מָה אָמַר לָךְ? אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, בֶּן־לֵוִי. אָמַר לוֹ: הִבְטִיחַ אוֹתְךָ וְאֶת־אָבִיךָ¹⁵⁶⁶ לָעוֹלָם־הַבָּא. אָמַר לוֹ: שִׁקֵּר לִי, שֶׁאָמַר לִי: הַיּוֹם אֲנִי בָא — וְלֹא בָא. אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר לָךְ: “הַיּוֹם אִם־בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ”¹⁵⁶⁷ (סנה' צח.).

שצה רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי דָּבַק בְּבַעֲלֵי רַאֲתָן¹⁵⁶⁸ וְעָסַק בַּתּוֹרָה, אָמַר: “אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת־חֵן”¹⁵⁶⁹ — אִם חֵן מַעֲלָה עַל לוֹמְדֶיהָ, לֹא תָגֵן עָלָיו? כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמְרוּ לוֹ לְמַלְאַךְ־הַמָּוֶת: לֵךְ וַעֲשֵׂה לוֹ רְצוֹנוֹ¹⁵⁷⁰. הָלַךְ וְנִרְאָה לוֹ, אָמַר לוֹ: הַרְאֵנִי מְקוֹמִי¹⁵⁷¹. אָמַר לוֹ: לֶחָי¹⁵⁷². אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי סַכִּינֶךָ, שֶׁמָּא תְבַעֲתֵנִי בַּדָּרֶךְ. נָתַן לוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם, הִגְבִּיהוֹ¹⁵⁷³ וְהֶרְאָהוּ. קָפַץ [רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי] וְנָפַל לַצַּד הַהוּא. תְּפָסוֹ [מַלְאַךְ־הַמָּוֶת] בִּכְנַף בִּגְדּוֹ, אָמַר לוֹ [רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי ]: בִּשְׁבוּעָה, שֶׁלֹּא אֵצֵא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם נִשְׁאַל עַל שְׁבוּעָתוֹ [בְּחַיָּיו] יַחֲזֹר, וְאִם לֹא — לֹא יַחֲזֹר. אָמַר לוֹ [מַלְאַךְ־הַמָּוֶת]: הַחֲזֵר לִי סַכִּינִי. לֹא הֶחֱזִיר לוֹ. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: תֶּן־לוֹ, שֶׁהִיא צְרִיכָה לַבְּרִיּוֹת.

הָיָה אֵלִיָּהוּ מַכְרִיז לְפָנָיו: פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן־לֵוִי! פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן־לֵוִי! הָלַךְ וּמְצָאוֹ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל שְׁלשָׁה־עָשָׂר תַּכְתַּקֵּי פָז¹⁵⁷⁴, אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא בֶּן־לֵוִי? אָמַר לוֹ: הֵן.

— נִרְאֲתָה קֶשֶׁת בְּיָמֶיךָ¹⁵⁷⁵? אָמַר לוֹ: הֵן.

— אִם כֵּן, אֵין אַתָּה בֶּן־לֵוִי¹⁵⁷⁶.

(וְלֹא הִיא, שֶׁלֹּא הָיָה דָבָר¹⁵⁷⁷, אֶלָּא אָמַר: לֹא אַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמִי) (כת' עז:).

שצו רַ' חֲנִינָא בַר־פַּפָּא שׁוֹשְׁבִינוֹ¹⁵⁷⁸ הָיָה. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמְרוּ לוֹ לְמַלְאַךְ־הַמָּוֶת: לֵךְ וַעֲשֵׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. הָלַךְ אֶצְלוֹ וְנִרְאָה לוֹ, אָמַר לוֹ רַ' חֲנִינָא: הַנַּח לִי שְׁלשִׁים יוֹם עַד שֶׁאֶחֱזֹר עַל תַּלְמוּדִי, שֶׁאָמְרוּ: אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְיָדוֹ. הִנִּיחוֹ. לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם הָלַךְ וְנִרְאָה לוֹ, אָמַר לוֹ: הַרְאֵנִי מְקוֹמִי. אָמַר לוֹ: לֶחָי. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי סַכִּינֶךָ, שֶׁמָּא תְבַעֲתֵנִי בַּדָּרֶךְ. אָמַר לוֹ: כַּחֲבֵרְךָ אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לִי. אָמַר לוֹ: הָבֵא סֵפֶר־תּוֹרָה וּרְאֵה, כְּלוּם יֵשׁ דָּבָר שֶׁכָּתוּב בּוֹ וְלֹא קִיַּמְתִּי? אָמְרוּ לוֹ: כְּלוּם דָּבַקְתָּ בְּבַעֲלֵי רַאֲתָן וְעָסַקְתָּ בַתּוֹרָה?

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁנִּפְטַר הִפְסִיק עַמּוּד אֵשׁ בֵּינוֹ וּבֵין הָעוֹלָם, וּמְקֻבָּלִים אָנוּ, שֶׁאֵין עַמּוּד אֵשׁ מַפְסִיק אוֹ לְאֶחָד בְּדוֹר אוֹ לִשְׁנַיִם בְּדוֹר.

קָרַב אֶצְלוֹ רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי, אָמַר: עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד חֲכָמִים¹⁵⁷⁹ — לֹא הִשְׁגִּיחַ, עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אָבִיךָ — לֹא הִשְׁגִּיחַ, עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמֶךָ — נִסְתַּלֵּק.

אָמַר אַבַּיֵּי: לְהוֹצִיא¹⁵⁸⁰ מִמִּי שֶׁלֹּא קִיֵּם.

אָמַר לוֹ רַב אַדָּא בַר מַתְנָא: לְהוֹצִיא מִמָּר שֶׁאֵין לוֹ מַעֲקֶה לְגַגּוֹ¹⁵⁸¹.

(וְלֹא הִיא: הָיָה וְהָיָה לוֹ, וְאוֹתָהּ שָׁעָה הִפִּילַתּוּ הָרוּחַ) (שם).

שצז זַבְדִּי בֶן־לֵוִי וְרַ' יוֹסֵי בֶן־פֶּטְרַס וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי אָמְרוּ שְׁלשָׁה פְסוּקִים בִּשְׁעַת פְּטִירָתָם. אֶחָד מֵהֶם אָמַר: “עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל־חָסִיד אֵלֶיךָ”¹⁵⁸² וגו‘; וְאֶחָד אָמַר: “וְיִשְׂמְחוּ כָל־חוֹסֵי בָךְ”¹⁵⁸³ וגו’; וְאֶחָד אָמַר: “מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר־צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ”¹⁵⁸⁴ וגו'.

זַבְדִּי בֶן־לֵוִי הָיָה מִתְאַוֶּה לִרְאוֹת פָּנָיו שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי¹⁵⁸⁵. נִרְאָה לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ. הֶרְאָהוּ בְנֵי־אָדָם פְּנֵיהֶם זְקוּפוֹת וּבְנֵי־אָדָם פְּנֵיהֶם נְמוּכוֹת. אָמַר לוֹ: אֵלּוּ מָה הֵם? אָמַר לוֹ: אֵלּוּ שֶׁפְּנֵיהֶם זְקוּפוֹת תַּלְמוּדָם בְּיָדָם; אֵלּוּ שֶׁפְּנֵיהֶם נְמוּכוֹת אֵין תַּלְמוּדָם בְּיָדָם. (קה"ר ט).

לג. רַ' יוֹחָנָן (בֶּן־הַנַּפָּח) וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ (רֵישׁ־לָקִישׁ)

שצח מַעֲשֶׂה בְּאִשָׁה אַחַת שֶׁהֵרִיחָה [מַאֲכָל בְּיוֹם־כִּפּוּרִים¹⁵⁸⁶]. בָּאוּ לִפְנֵי רַבִּי. אָמָר: לְכוּ וְלַחֲשׁוּ לָהּ, שֶּׁיֹום־כִּפּוּרִים הוּא. לָחֲשׁוּ לָהּ וְנִלְחָשָׁה¹⁵⁸⁷. קָרְאוּ עַל [הָעֻבָּר¹⁵⁸⁸]: “בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ”¹⁵⁸⁹ — וְיָצָא מִמֶּנָּה רַ' יוֹחָנָן (יומא פב:).

שצט רַ' יוֹחָנָן, כְּשֶׁעִבְּרַתּוּ אִמּוֹ — מֵת אָבִיו, יְלָדַתּוּ — מֵתָה אִמּוֹ (קיד' לא:).

ת אָמַר רַ' יוֹחָנָן: רָכוּב הָיִיתִי עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל זְקֵנִי¹⁵⁹⁰ וְשָׁמַעְתִּי קוֹלוֹ שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה (ירוש' מעשרות פ“א, ה”ב).

תא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: שְׁנֵים־עָשָׂר תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְרַבִּי, וּשְׁמֹנָה־עָשָׂר יָמִים גָּדַלְתִּי בֵינֵיהֶם, וְלָמַדְתִּי לֵב כָּל־אֶחָד וְאֶחָד וְחָכְמַת כָּל־אֶחָד וְאֶחָד.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כְּשֶׁהָיִינוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה אֵצֶל רַ' אוֹשַׁעְיָא, הָיִינוּ יוֹשְׁבִים אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה בְאַמָּה (עיר' נג.).

תב אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֲנִי נִשְׁתַּיַּרְתִּי מִשַּׁפִּירֵי¹⁵⁹¹ יְרוּשָׁלָיִם.

הָרוֹצֶה לִרְאוֹת יָפְיוֹ שֶׁל רַ' יוֹחָנָן, יָבִיא כוֹס שֶׁל כֶּסֶף צָרוּף וִימַלְאֶנּוּ גַרְעִינִים שֶׁל רִמּוֹן אָדֹם, וִיעַטֵּר כְּלִיל שֶׁל וֶרֶד¹⁵⁹² אָדֹם עַל פִּיו, וְיַנִּיחֶנּוּ בֵּין חַמָּה לְצֵל — וְאוֹתוֹ זֹהַר מֵעֵין יָפְיוֹ שֶׁל רַ' יוֹחָנָן הוּא (ב"מ פד.).

תג רַ' יוֹחָנָן הָיָה עוֹלֶה בְּמַעֲלוֹת, וְהָיוּ סוֹמְכִים אוֹתוֹ רַב אַמִּי וְרַב אַסִּי. נִשְׁבְּרָה הַמַּעֲלָה תַּחְתָּיו — עָלָה וְהֶעֱלָם. אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים: וְכִי מֵאַחַר [שֶׁכֹּחֲךָ גָדוֹל] כָּל־כָּךְ — לָמָּה לְךָ לִסָּמֵךְ? אָמַר לָהֶם: אִם כֵּן, מָה אַנִּיחַ¹⁵⁹³ לְעֵת זִקְנָה? (כת' סב.).

תד רַ' יוֹחָנָן חָלָה, נִכְנַס אֶצְלוֹ רַ' חֲנִינָא. אָמַר לוֹ: חֲבִיבִים עָלֶיךָ יִסּוּרִים? אָמַר לוֹ: לֹא הֵם וְלֹא שְׂכָרָם… אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי יָדֶךָ. נָתַן לוֹ יָדוֹ וְהֶעֱמִידוֹ¹⁵⁹⁴.

רַ' אֶלְעָזָר [בֶּן־פְּדָת] חָלָה. נִכְנַס אֶצְלוֹ רַ' יוֹחָנָן, רָאָהוּ שֶׁהוּא יָשֵׁן בְּבַיִת אָפֵל, גִּלָּה רַ' יוֹחָנָן זְרוֹעוֹ וְנָפְלָה אוֹרָה. רָאָה אֶת־רַ' אֶלְעָזָר שֶׁהוּא בוֹכֶה. אָמַר לוֹ: לָמָה אַתָּה בוֹכֶה? אִם מִשּׁוּם תּוֹרָה שֶׁלֹּא הִרְבֵּיתָ¹⁵⁹⁵? — שָׁנִינוּ “אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט — וּבִלְבַד שֶׁיְכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמָיִם”; וְאִם מִשּׁוּם מְזוֹנוֹת¹⁵⁹⁶? — לֹא כָל־אָדָם זוֹכֶה לִשְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת¹⁵⁹⁷; וְאִם מִשּׁוּם בָּנִים¹⁵⁹⁸? — זוֹ הִיא הָעֶצֶם¹⁵⁹⁹ שֶׁל בְּנִי הָעֲשִׂירִי!

אָמַר לוֹ: עַל יֹפִי זֶה¹⁶⁰⁰ שֶׁיִּבְלֶה בֶעָפָר אֲנִי בוֹכֶה… אָמַר לוֹ: עַל זֶה וַדַּאי יֶשׁ לְךָ לִבְכּוֹת… — וּבָכוּ שְׁנֵיהֶם.

בֵּינָתַיִם אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: חֲבִיבִים עָלֶיךָ יִסּוּרִים? אָמַר לוֹ: לֹא הֵם וְלֹא שְׂכָרָם… אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי יָדֶךָ… נָתַן לוֹ יָדוֹ — וְהֶעֱמִידוֹ… (בר' ה':).

תה אִלְפָּא וְרַ' יוֹחָנָן הָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, הָיְתָה לָהֶם הַשָּׁעָה דְחוּקָה¹⁶⁰¹ הַרְבֵּה. אָמְרוּ: נֵלֵךְ וְנַעֲסֹק בִּסְחוֹרָה, וּנְקַיֵּם בְּעַצְמֵנוּ “אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה־בְּךָ אֶבְיוֹן”¹⁶⁰². הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ תַּחַת כֹּתֶל רָעוּעַ וְאָכָלוּ. בָּאוּ שְׁנֵי מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת. שָׁמַע רַ' יוֹחָנָן אֶחָד אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: נַפִּיל עֲלֵיהֶם אֶת־הַכֹּתֶל וְנַהַרְגֵם, שֶׁמַּנִּיחִים חַיֵּי עוֹלָם¹⁶⁰³ וְעוֹסְקִים בְּחַיֵּי שָׁעָה¹⁶⁰⁴. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: הַנַּח לָהֶם, יֵשׁ בָּהֶם אֶחָד שֶׁהַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ¹⁶⁰⁵. רַ' יוֹחָנָן שָׁמַע, אִלְפָּא לֹא שָׁמַע. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן לְאִלְפָּא: שָׁמַעְתָּ דָבָר? אָמַר לוֹ: לֹא. אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִשֶּׁשָּׁמַעְתִּי אֲנִי וְאִלְפָּא לֹא שָׁמַע, מִכְּלָל, שֶׁלִּי עוֹמֶדֶת הַשָּׁעָה. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: אֶחֱזֹר וַאֲקַיֵּים בְּנַפְשִׁי “כִּי לֹא־יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ”¹⁶⁰⁶. רַ' יוֹחָנָן חָזַר, אִלְפָּא לֹא חָזָר. עַד שֶׁבָּא אִלְפָּא מָלַךְ¹⁶⁰⁷ רַ' יוֹחָנָן. אָמְרוּ לוֹ: אִלּוּ הָיִיתָ יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, לֹא הָיִיתָ מוֹלֵךְ אָתָּה? הָלַךְ וְנִתְלָה בְּתֹרֶן¹⁶⁰⁸ הַסְּפִינָה וְאָמַר: אִם יֵשׁ שֶׁיִּשְׁאָלֵנִי דָבָר בְּמִשְׁנַת רַ' חִיָּא וְרַ' אוֹשַׁעְיָא¹⁶⁰⁹ וְלֹא אֶפְשֹׁט לוֹ מִמִּשְׁנָתֵנוּ¹⁶¹⁰ — אֲנִי נוֹפֵל מִתֹּרֶן הַסְּפִינָה וְטוֹבֵעַ (תענ' כא).

תו מַעֲשֶׂה בְרַ' יוֹחָנָן שֶׁהָיָה מְטַיֵּל וְעוֹלֶה מִטְּבֶרְיָא לְצִפּוֹרִי, וְהָיָה סָמוּךְ עַל כְּתֵפוֹ¹⁶¹¹ שֶׁל רַ' חִיָּא בַר אַבָּא תַּלְמִידוֹ. הִגִּיעוּ לְבֵית־שָׂדֶה¹⁶¹², אָמַר רַ' יוֹחָנָן: רוֹאֶה אַתָּה בֵית־שָׂדֶה זֶה, שֶׁהָיָה שֶׁלִּי וּמְכַרְתִּיו, בִּשְׁבִיל שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה? הִגִּיעוּ לְבֵית־זַיִת, אָמַר: רוֹאֶה אַתָּה בֵּית־זַיִת זֶה, שֶׁהָיָה שֶׁלִּי וּמְכַרְתִּיו בִּשְׁבִיל שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה? הִגִּיעוּ לְבֵית־כֶּרֶם, אָמָר: רוֹאֶה אַתָּה בֵּית־כֶּרֶם זֶה, שֶׁהָיָה שֶׁלִּי וּמְכַרְתִּיו, בִּשְׁבִיל שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה? הִתְחִיל רַ' חִיָּא בּוֹכֶה. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה בוֹכֶה? אָמַר לוֹ: בּוֹכֶה אֲנִי, שֶׁלֹּא הִנַּחְתָּ לְזִקְנָתְךָ כְּלוּם. אָמַר לוֹ: חִיָּא בְנִי, וְכִי קַלָּה הִיא בְעֵינֵיךָ מַה־שֶּׁעָשִׂיתִי, שֶׁמָּכַרְתִּי דָבָר שֶׁנִּתַּן בְּשִׁשָּׁה יָמִים וְקָנִיתִי דָבָר שֶׁנִּתַּן לְאַרְבָּעִים יוֹם? כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְשִׁשָּׁה יָמִים, אֲבָל הַתּוֹרָה נִתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי־שָׁם עִם־יְיָ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה”¹⁶¹³ (שמו“ר מז; ויק”ר ל; פסיק' דר"כ כח).

תז רַ' יוֹחָנָן מִכָּל־מַה־שֶׁהָיָה אוֹכֵל הָיָה נוֹתֵן לְעַבְדּוֹ, וְהָיָה קוֹרֵא עָלָיו: “הֲלֹא־בַבֶּטֶן עֹשֵׂנִי עָשָׂהוּ וַיכוֹנֶנּוּ בָּרֶחֶם אֶחָד”¹⁶¹⁴ (ירוש' כת' פ“ה, ה”ה).

תח רַ' יוֹחָנָן, כְּשֶׁהִגִּיעַ לְמִקְרָא זֶה "הֵן בִּקְדשָׁיו לֹא יַאֲמִין¹⁶¹⁵ "¹⁶¹⁶, בָּכָה: אִם בִּקְדוֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין — בְּמִי יַאֲמִין? פַּעַם אַחַת הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ, רָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא מְלַקֵּט תְּאֵנִים. הִנִּיחַ אֶת־הַבְּשֵׁלוֹת וְנָטַל אֶת־הַפַּגִים¹⁶¹⁷. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: וְכִי לֹא יָפוֹת אֵלּוּ יוֹתֵר? אָמַר לוֹ: לַדֶּרֶךְ אֲנִי צָרִיךְ לָהֶן, הַלָּלוּ מִתְקַיְּמוֹת וְהַלָּלוּ אֵין מִתְקַיְּמוֹת. אָמַר רַ' יוֹחָנָן: זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הֵן בִּקְדוֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין”¹⁶¹⁸ (חג' ה.).

תט אָמַר רַ' חָנָא הַשֻּׁלְחָנִי: לְמַעְלָה מִמֶּנִּי הָיָה עוֹמֵד בֶּן־הַנַּפָּח¹⁶¹⁹, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי דֵּינָר קוּרְדִינָאִי¹⁶²⁰ לְשַׁעֵר בּוֹ טְרֵפוֹת¹⁶²¹, וּבִקַּשְׁתִּי לַעֲמֹד מִפָּנָיו וְלֹא הִנִּיחָנִי; אָמַר לִי: שֵׁב, בְּנִי, שֵׁב; אֵין בַּעֲלֵי־אֻמָּנֻיּוֹת רַשָּׁאִין לַעֲמֹד מִפְּנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים בְּשַָׁעָה שֶׁעוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּם (חול' נד:).

תי רַ' יוֹחָנָן הָיָה יוֹשֵׁב וְקוֹרֵא לִפְנֵי בֵית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל בָּבֶל¹⁶²² בְּצִפּוֹרִין, עָבַר אַרְכּוֹן¹⁶²³ וְלֹא עָמַד מִפָּנָיו. בָּאוּ [עַבְדֵי הָאַרְכּוֹן] וּבִקְשׁוּ לְהַכּוֹתוֹ. אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּהוּ, בְּמִצְוַת בּוֹרְאוֹ הוּא עָסוּק. (ירוש' בר' פ“ה, ה”א).

תיא רַ' אֶלְעָזָר כְּשֶׁהָיָה נִפְטָר מֵרַ' יוֹחָנָן, אִם רַ' יוֹחָנָן הָיָה צָרִיךְ לֵילֵךְ, הָיָה רַ' אֶלְעָזָר עוֹמֵד כָּפוּף בִּמְקוֹמוֹ עַד שֶׁנֶּעְלַם רַ' יוֹחָנָן מֵעֵינָיו; וּכְשֶׁהָיָה רַ' אֶלְעָזָר צָרִיךְ לֵילֵךְ, הָיָה הוֹלֵךְ אֲחוֹרַנִּית עַד שֶׁנֶּעְלַם רַ' יוֹחָנָן מֵעֵינָיו (יומא נג.).

תיב רַ' יוֹחָנָן נִסְמַךְ עַל רַ' יַעֲקֹב בַּר אִידִי וְהָלָךְ, וְהָיָה רַ' אֶלְעָזָר¹⁶²⁴ רוֹאֵהוּ וְנִתְחַבֵּא מִפָּנָיו. הִקְפִּיד רַ' יוֹחָנָן וְאָמַר: שְׁנַיִם עָשָׂה בִי הַבַּבְלִי¹⁶²⁵ הַזֶּה: אֶחָד שֶׁלֹּא שָׁאַל בִּשְׁלוֹמִי, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר שְׁמוּעָה מִפִּי¹⁶²⁶. אָמַר לוֹ רַ' יַעֲקֹב בַּר אִידִי: [לֹא שָׁאַל בִּשְׁלֹומֶךָ —] כָּךְ נוֹהֲגִים בְּבָבֶל: הַקָּטֹן אֵינוֹ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם הַגָּדוֹל¹⁶²⁷, שֶׁהֵם מְקַיְּמִים “רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ”¹⁶²⁸.

וְעוֹד אָמַר לוֹ: מַהוּ לַעֲבֹר מִלִּפְנֵי הַקָּפָה שֶׁל צְלָמִים¹⁶²⁹? אָמַר לוֹ [ רַ' יוֹחָנָן]: מָה אַתָּה חוֹלֵק לָהֶם כָּבוֹד¹⁶³⁰? אֶלָּא עֲבֹר לִפְנֵיהֶם וְסַמֵּא אֶת־עֵינֵיהֶם¹⁶³¹. אָמַר לוֹ [רַ' יַעֲקֹב בַּר אִידִי]: יָפֶה עָשָׂה רַ' אֶלְעָזָר שֶׁלֹּא עָבַר לְפָנֶיךָ¹⁶³².

— וְלָמָּה לֹא אָמַר שְׁמוּעָה מִפִּי? — [בְּתוֹךְ כָּךְ] בָּאוּ לְפָנָיו רַ' אַמִּי וְרַ' אַסִי [וּמְצָאוּהוּ כוֹעֵס], אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא כָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל טְבֶרְיָא, שֶׁנֶּחְלְקוּ בוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יוֹסֵי עַד שֶׁנִּקְרַע סֵפֶר תּוֹרָה בַּחֲמָתָם? וְהָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד, רַ' יוֹסֵי בֶן־קִסְמָא שְׁמוֹ, אָמַר: תָּמֵהַּ אֲנִי, אִם לֹא יִהְיֶה בֵית־הַכְּנֶסֶת זֶה עֲבוֹדָה־זָרָה¹⁶³³. וְכֵן הָיָה. חָזַר [ רַ' יוֹחָנָן] וְהִקְפִּיד יוֹתֵר, אָמַר: וְכִי חֲבֵרִי הוּא זֶה¹⁶³⁴?

עַד שֶׁהֵם מְהַלְּכִים רָאוּ בֵית־מִדְרָשׁ אֶחָד. אָמַר [רַ' יַעֲקֹב בַּר אִידִי לְרַ' יוֹחָנָן]: כָּאן הָיָה רַ' מֵאִיר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְאָמַר הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל, וְלֹא אָמַר הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁרַ' מֵאִיר תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ: הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁרַ' אֶלְעָזָר תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַ' יוֹחָנָן.

וְעוֹד אָמַר לוֹ: נֶאֱמַר: “כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֶת־משֶׁה עַבְדּוֹ כֵּן־צִוָּה משֶׁה אֶת־יְהוֹשֻׁעַ וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ” וגו‘¹⁶³⁵ — וְכִי עַל כָּל־דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ הָיָה אוֹמֵר לָהֶם: כָּךְ אָמַר לִי משֶׁה? אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ סְתָם, וְהַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁתּוֹרָתוֹ שֶׁל משֶׁה הִיא¹⁶³⁶; אַף אַתָּה, רַ’ אֶלְעָזָר תַּלְמִידְךָ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ סְתָם, וְהַכֹּל יוֹדְעִים, שֶׁהַתֹּורָה שֶׁלְּךָ הִיא. אָמַר לָהֶם¹⁶³⁷ [רַ' יוֹחָנָן]: מִפְּנֵי־מָה אִי אַתֶּם יוֹדְעִין לְפַיֵּס כְּבֶן־אִידִי חֲבֵרֵנוּ? (ירוש' בר' פ“ב, ה”א; שם שק' פ“ה, ה”ה; יבמ' צו:; מד' שמואל יט).

תיג רַ' יוֹחָנָן בִּימוֹת הַחֹרֶף, שֶׁלֹּא הָיָה חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ, הָיָה לוֹבֵשׁ שְׁתֵּי תְפִלִּין¹⁶³⁸, אֲבָל בַּקַּיִץ, שֶׁהָיָה חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ לֹא הָיָה לוֹבֵשׁ אֶלָּא שֶׁל יָד (ירוש' בר' פ“ב, ה”ג).

תיד חִלּוּל־הַשֵּׁם כֵּיצַד? אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כְּגוֹן אֳנִי, שֶׁהוֹלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תוֹרָה וּבְלֹא תְפִלִּין¹⁶³⁹ (יומא פו.).

תטו אָמַר רַ' יוֹחָנָן: פַּעַם אַחַת אֲחָזַנִי בוּלְמוֹס¹⁶⁴⁰ וְרַצְתִּי לְמִזְרָחָהּ שֶׁל תְּאֵנָה¹⁶⁴¹, וְקִיַּמְתִּי בְעַצְמִי “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ”¹⁶⁴² (יומא פג:).

תטז זְעֵירָא הָיָה מִשְׁתַּמֵּט מֵרַ' יוֹחָנָן, שֶׁהָיָה אוֹמֵר לוֹ: שָׂא אֶת־בִּתִּי. פַּעַם אַחַת הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדָּרֶךְ, הִגִּיעוּ לִשְׁלוּלִית שֶׁל מָיִם¹⁶⁴³, הִרְכִּיבוֹ לְרַ' יוֹחָנָן עַל כְּתֵפוֹ וְהֶעֱבִירוֹ. אָמַר לוֹ [ רַ' יוֹחָנָן]: תּוֹרָתִי כְשֵׁרָה, וּבְנוֹתַי אֵינָן כְּשֵׁרוֹת! (קיד' עא:).

תיז חִזְקִיָּה בֵי רַ' חִיָּא קָרָא עַל רַ' יוֹחָנָן: לֵית דֵּן בַּר־אֱנָשׁ¹⁶⁴⁴! וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כְּגוֹן דֵּן בַּר־נַשׁ¹⁶⁴⁵! (שבת קיב:).

תיח כָּל־שְׁנוֹתָיו שֶׁל רַב הָיָה רַ' יוֹחָנָן כּוֹתֵב לוֹ: “לִפְנֵי רַבֵּנוּ שֶׁבְּבָבֶל”; כְּשֶׁנִפְטָר הָיָה כוֹתֵב לִשְׁמוּאֵל: “לִפְנֵי חֲבֵרֵנוּ שֶׁבְּבָבֶל”. אָמַר [שְׁמוּאֵל]: אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ דָּבָר שֶׁאֲנִי רַבּוֹ¹⁶⁴⁶? כָּתַב וְשָׁלַח לוֹ עִבּוּר שֶׁל שִׁשִּׁים שָׁנָה¹⁶⁴⁷. אָמָר: עַכְשָׁו חֶשְׁבּוֹן בִּלְבַד הוּא יוֹדֵעַ. כָּתַב וְשָׁלַח לוֹ שְׁלשָׁה־עָשָׂר גְּמַלִּים¹⁶⁴⁸ שֶׁל סְפֵקֵי טְרֵפוֹת. אָמַר: יֶשׁ־לִי רַב בְּבָבֶל, אֵלֵךְ וְאֶרְאֶנּוּ. אָמַר לוֹ לְתִינוֹק: פְּסוֹק לִי פְּסוּקֶךָ. אָמַר לוֹ: “וּשְׁמוּאֵל מֵת”¹⁶⁴⁹. אָמָר: מַשְׁמָע, נִפְטַר שְׁמוּאֵל.

וְלֹא הוּא, לֹא מֵת שְׁמוּאֵל, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְרַח רַבִּי יוֹחָנָן¹⁶⁵⁰ (חול' צה:).

––––––––

תיט רֵישׁ־לָקִישׁ מָכַר עַצְמוֹ לְלוּדִים¹⁶⁵¹. נָטַל עִמּוֹ נֹאד וְאֶבֶן בְּתוֹכוֹ. אָמָר: מְקֻבָּלְנִי, שֶׁבְּיוֹם הָאַחֲרוֹן¹⁶⁵² הֵם עוֹשִׂים לְאָדָם כָּל־מַה־שֶׁמְּבַקֵּשׁ מֵהֶם, כְּדֵי שֶׁיְהֵא דָמוֹ עָרֵב. בְּיוֹם הָאַחֲרוֹן אָמְרוּ לוֹ: מַה־בַּקָּשָׁתֶךָ? אָמַר לָהֶם: מְבַקֵּשׁ אֲנִי שֶׁאֶהְיֶה כוֹפֶתְכֶם¹⁶⁵³ וּמוֹשִׁיבְכֶם וְנוֹתֵן לְכָל־אֶחָד מִכֶּם מַכָּה אַחַת וָחֵצִי בְּנֹאד זֶה. כְּפָתָם וְהוֹשִׁיבָם, וְכָל־אֶחָד מֵהֶם כְּשֶׁלָּקָה מַכָּה אַחַת יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ. הָיָה חוֹרֵק שִׁנָּיו, אָמַר לוֹ: מְשַׂחֵק אַתָּה בִּי? עֲדַיִן נִשְׁתַּיֵּר לְךָ אֶצְלִי חֲצִי מַכָּה. עָמַד וְהָרַג אֶת־כֻּלָּם.

כְּשֶׁיָּצָא [לְחֵרוּת] יָשַׁב וְאָכַל וְשָׁתָה¹⁶⁵⁴. אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ: אֵין אַתָּה מְבַקֵּשׁ דָּבָר לִשְׁכַּב עָלָיו? אָמַר לָהּ: בִּתִּי, כְּרֵסִי כָרִי¹⁶⁵⁵.

כְּשֶׁמֵּת הִנִּיחַ קַב שֶׁל כַּרְכֹּם¹⁶⁵⁶, וְקָרָא עַל עַצְמוֹ: “וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם”¹⁶⁵⁷ (גיט' מז.).

תכ פַּעַם אַחַת הָיָה רַ' יוֹחָנָן רוֹחֵץ בַּיַּרְדֵּן. רָאָהוּ רֵישׁ־לָקִישׁ וְקָפַץ אַחֲרָיו לְתוֹךְ הַיַּרְדֵּן. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: כֹּחֲךָ לַתּוֹרָה. אָמַר לוֹ: יָפְיְךָ לַנָּשִׁים. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: אִם תַּחֲזֹר בְּךָ אֶתֶּן־לְךָ אֶת־אֲחוֹתִי, שֶׁהִיא יָפָה מִמֶּנִּי. קִבֵּל עָלָיו. בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר וּלְהָבִיא כֵלָיו — וְלֹא יָכֹל לַחֲזֹר¹⁶⁵⁸. הִקְרִיא וְהִשְׁנָה לוֹ וְנַעֲשָׂה אָדָם גָּדוֹל (ב"מ פד.).

––––––––

תכא רַ' יוֹחָנָן וְרֵישׁ־לָקִישׁ אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: אָנוּ לֹא זָכִינוּ לַתּוֹרָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁרָאִינוּ אֶצְבָּעוֹ שֶׁל רַבִּי מִגּוֹלְגִיקִין שֶׁלּוֹ¹⁶⁵⁹. (ירוש' ביצה פ“ה, ה”ב).

תכב כְּשֶׁעָלָה רַב כָּהֲנָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ רַב: אַל תַּקְשֶׁה לְרַ' יוֹחָנָן¹⁶⁶⁰ שֶׁבַע שָׁנִים. בָּא וּמָצָא אֶת־רֵישׁ־לָקִישׁ כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב וּמְסַיֵּם פֶּרֶק שֶׁל יוֹם¹⁶⁶¹ לַתַּלְמִידִים. אָמַר לָהֶם רַב כָּהֲנָא: רֵישׁ־לָקִישׁ הֵיכָן? אָמְרוּ לוֹ: לָמָה הוּא לָךְ? אָמַר לָהֶם: יֵשׁ קֻשְׁיָה זוֹ וְקֻשְׁיָה זוֹ, תְּשׁוּבָה זוֹ וּתְשׁוּבָה זוֹ. בָּאוּ וְאָמְרוּ לְרֵישׁ־לָקִישׁ. הָלַךְ וְאָמַר לְרַ' יוֹחָנָן: אֲרִי עָלָה מִבָּבֶל, יְעַיֵּן מָר בְּפִרְקוֹ שֶׁל מָחָר¹⁶⁶². לְמָחָר הוֹשִׁיבוּ אֶת־רַב כָּהֲנָא בְּשׁוּרָה רִאשׁוֹנָה לִפְנֵי רַ' יוֹחָנָן. אָמַר רַ' יוֹחָנָן הֲלָכָה אַחַת, וְלֹא הִקְשָׁה לוֹ רַב כָּהֲנָא, הֲלָכָה שְׁנִיָּה — וְלֹא הִקְשָׁה. הוֹרִידוּהוּ לַאֲחוֹרֵי שֶׁבַע שׁוּרוֹת, עַד שֶׁהוֹשִׁיבוּהוּ בְּשׁוּרָה אַחֲרוֹנָה. אָמַר רַ' יוֹחָנָן לְרֵישׁ־לָקִישׁ: אֲרִי שֶׁאָמַרְתָּ, נַעֲשָׂה שׁוּעָל. אָמַר רַב כָּהֲנָא: יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע שׁוּרוֹת הַלָּלוּ בִּמְקוֹם שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁאָמַר לִי רַב. עָמַד עַל רַגְלָיו וְאָמַר: יַחֲזֹר מָר לְרֹאשׁ הַפֶּרֶק. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן הֲלָכָה אַחַת — וְהִקְשָׁה רַב כָּהֲנָא, שְׁנִיָּה — וְהִקְשָׁה, עַד שֶׁהֶחֱזִירוּהוּ לְשׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה. הָיָה רַ' יוֹחָנָן יוֹשֵׁב עַל שִׁבְעָה כָרִים, שָׁמַט מִתַּחְתָּיו עַל כָּל־קֻשְׁיָה וְקֻשְׁיָה כַּר אֶחָד¹⁶⁶³, עַד שֶׁנִּשְׁמְטוּ כָל־הַכָּרִים מִתַּחְתָּיו וְיָשַׁב עַל הַקַּרְקָע.

רַ' יוֹחָנָן זָקֵן הָיָה וְגַבִּינָיו גְּדוֹלוֹת¹⁶⁶⁴; אָמַר לְתַלְמִידָיו: הַגְבִּיהוּ לִי עֵינַי וְאֶרְאֶנּוּ. הִגְבִּיהוּ לוֹ גַבִּינָיו בְּמִכְחוֹל שֶׁל כָּסֶף. רָאָה רַ' יוֹחָנָן שֶׁשְּׂפָתָיו שֶׁל רַב כָּהֲנָא פְּרוּטוֹת¹⁶⁶⁵, סָבַר שֶׁהוּא מְשַׂחֵק בּוֹ; חָלְשָׁה דַעְתּוֹ — וּמֵת רַב כָּהֲנָא. לְמָחָר אָמַר רַ' יוֹחָנָן לַחֲכָמִים: רְאִיתֶם בַּבְלִי זֶה מֶה עָשָׂה¹⁶⁶⁶? אָמְרוּ לוֹ: כָּךְ דַּרְכּוֹ¹⁶⁶⁷. נִכְנַס רַ' יוֹחָנָן לִמְעָרָתוֹ שֶׁל רַב כָּהֲנָא רָאָה עֶכֶן כָּרוּךְ עַל פִּיהָ. אָמַר רַ' יוֹחָנָן: עֶכֶן, עֶכֶן, פְּתַח פִּיךָ וְיִכָּנֵס הָרַב אֵצֶל תַּלְמִיד — וְלֹא פָתָח; יִכָּנֵס חָבֵר אֵצֶל חָבֵר — וְלֹא פָתָח; יִכָּנֵס תַּלְמִיד אֵצֶל הָרַב — וּפָתַח לוֹ. בִּקֵּשׁ רַחֲמִים וְהֶחֱיָהוּ. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: אִלְמָלֵי יָדַעְתִּי שֶׁכָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל מָר לֹא חָלְשָׁה דַעְתִּי; עַכְשָׁו יֵלֵךְ מָר עִמָּנוּ. אָמַר לוֹ רַב כָּהֲנָא: אִם אֶפְשָׁר לְךָ לְהִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא אָמוּת עוֹד — אֵלֵךְ, וְאִם לֹא — לֹא אֵלֵךְ, שֶׁהַשָּׁעָה הוֹאִיל וְעָבְרָה — עָבָרָה¹⁶⁶⁸. נִעֲרוֹ וְהֶעֱמִידוֹ. שְׁאֵלָהוּ רַבִּי יוֹחָנָן כָּל־סְפֵקוֹתָיו — וּפְשָׁטָם¹⁶⁶⁹. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַ' יוֹחָנָן: “שֶׁלָּכֶם אֲנִי אוֹמֵר¹⁶⁷⁰? — שֶׁלָּהֶם הוּא¹⁶⁷¹!” (ב"ק קיז.).

––––––––

תכג מִי שֶׁהָיָה רֵישׁ־לָקִישׁ מֵסִיחַ עִמּוֹ בַּשּׁוּק, הָיוּ נותְנִים לוֹ מִלְוָה בְּלֹא עֵדִים (יומא ט:).

תכד הָרֹואֶה אֶת־רֵישׁ־לָקִישׁ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ כְּאִלּוּ עוֹקֵר הָרִים וְטוֹחֲנָם זֶה בָזֶה (סנה' כד.).

תכה רֵישׁ־לָקִישׁ מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה הוֹגֶה בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה הָיָה יוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם־שַׁבָּת וְהוּא לֹא יָדָע¹⁶⁷², לְקַיֵּם מַה־שֵֶׁנֶּאֱמַר: “בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד”¹⁶⁷³ (ירוש' בר' פ“ה, ה”א).

תכו רֵישׁ־לָקִישׁ הָיָה מְסַדֵּר מִשְׁנָתוֹ אַרְבָּעִים פְּעָמִים, כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁנִּתְּנָה תוֹרָה¹⁶⁷⁴, וְנִכְנָס לִפְנֵי רַ' יוֹחָנָן.

רֵישׁ־לָקִישׁ אָמַר: אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד שֶׁלִּמּוּדוֹ קָשֶׁה עָלָיו כְּבַרְזֶל, בִּשְׁבִיל מִשְׁנָתוֹ שֶׁאֵינָהּ סְדוּרָה עָלָיו (תענ' ח.).

תכז אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: יֵשׁ שֶׁיּוֹדֵעַ לַחֲרֹז¹⁶⁷⁵ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְדֹּחַ¹⁶⁷⁶, וְיֵשׁ שֶׁיּוֹדֵעַ לִקְדֹּחַ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לַחֲרֹז, אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי הֶחָרוֹז וַאֲנִי הָיִיתִי הַקָּדוֹחַ (שהש"ר א).

תכח רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ הָיָה עָמֵל בַּתוֹרָה כָּל־צָרְכּוֹ בִּמְעָרָה זוֹ שֶׁל טְבֶרְיָא. וְהָיָה [שָׁם] פִּיָּלָן¹⁶⁷⁷ אֶחָד נוֹהֵג לְהָכִין לוֹ בְכָל־יוֹם צַפַּחַת מָיִם, וְהוּא הָיָה נִכְנָס עָיֵף וְיָגֵעַ וְנוֹטְלָהּ וְשׁוֹתֶה. פַּעַם אַחַת נִכְנַס [הַפִּיָּלָן] וְיָשַׁב אֶצְלוֹ לָפוּשׁ קְצָת. אָמַר לוֹ: רַבִּי, זָכוּר אַתָּה, אֲנִי וְאַתָּה הָיִינוּ נִכְנָסִים לְבֵית־הַסֵּפֶר כְּאֶחָד; אַתָּה זָכִיתָ¹⁶⁷⁸ וַאֲנִי לֹא זָכִיתִי. הִתְפַּלֵּל עָלַי שֶׁיְהֵא חֶלְקִי עִמְּךָ לְעוֹלָם־הַבָּא. אָמַר לוֹ: וּמָה אֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ — שֶׁיְהֵא חֶלְקְךָ עִם בְּנֵי־אֻמָּנוּתֶךָ! שֶׁכָּל־אָדָם וְאָדָם אֵין מַשְׁרִין¹⁶⁷⁹ אוֹתוֹ אֶלָּא עִם בְּנֵי אֻמָּנוּתוֹ (קה"ר ג).

תכט רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ הָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּמְעָרָה זוֹ שֶׁל טְבֶרְיָא, יָצְאוּ מִשָּׁם שְׁתֵּי נָשִׁים, אָמְרָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ: בָּרוּךְ שֶׁהוֹצִיאַנִי מֵאֲוֵיר רַע זֶה. קָרָא וְאָמַר לָהֶן: מֵהֵיכָן אַתֶּן? אָמְרוּ לוֹ: מִמַּזְגָּא¹⁶⁸⁰. אָמַר: אֲנִי מַכִּיר אֶת־מַזְגָּא, וְאֵין בָּהּ אֶלָּא שְׁנֵי עַמּוּדִים¹⁶⁸¹. אָמַר: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן חֵן מָקוֹם עַל יוֹשְׁבָיו (ב"ר לד).

תל רַ' חִיָּא בַר זַרְנִיקֵי וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יְהוֹצָדָק הָיוּ מְהַלְּכִים [בַּשְּׁבִיעִית¹⁶⁸²] לְעַבֵּר שָׁנִים¹⁶⁸³ בְּעַסְיָא. פָּגַע בָּהֶם רֵישׁ־לָקִישׁ וְנִטְפַּל¹⁶⁸⁴ עִמָּהֶם. אָמַר: אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה הֵיאַךְ עוֹשִׂין מַעֲשֶׂה¹⁶⁸⁵. רָאָה אָדָם אֶחָד¹⁶⁸⁶ שֶׁהוּא חוֹרֵשׁ, אָמַר לָהֶם רֵישׁ־לָקִישׁ: כֹּהֵן וְחוֹרֵשׁ¹⁶⁸⁷! אָמְרוּ לוֹ: יָכוֹל לוֹמַר אֲגִיסְטוֹן¹⁶⁸⁸ אֲנִי בְּתוֹכוֹ. שׁוּב רָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא זוֹמֵר בְּכָרֶם, אָמַר לָהֶם רֵישׁ־לָקִישׁ: כֹּהֵן וְזוֹמֵר! אָמְרוּ לוֹ: יָכוֹל לוֹמַר לַעֲקַל בֵּית־הַבַּד¹⁶⁸⁹ אֲנִי צָרִיךְ. אָמַר לָהֶם רֵישׁ־לָקִישׁ: הַלֵּב יוֹדֵעַ אִם לְעָקָל אִם לַעֲקַלְקַלּוֹת¹⁶⁹⁰. אָמְרוּ הֵם¹⁶⁹¹: טַרְחָן¹⁶⁹² הוּא זֶה. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם עָלוּ לַעֲלִיָּה¹⁶⁹³ וְסִלְּקוּ¹⁶⁹⁴ אֶת־הַסֻּלָּם מִתַּחְתָּיו. בָּא רֵישׁ־לָקִישׁ לִפְנֵי רַ' יוֹחָנָן וְאָמָר: בְּנֵי־אָדָם הַחֲשׁוּדִים עַל הַשְּׁבִיעִית¹⁶⁹⁵, כְּשֵׁרִים לְעַבֵּר שָׁנָה!? חָזַר וְאָמַר: לֹא קָשֶׁה לִי, וְלֹא יְהוּ אֶלָּא כִּשְׁלשָׁה רוֹעֵי בָקָר¹⁶⁹⁶, וַחֲכָמִים עַל חֶשְׁבּוֹנָם¹⁶⁹⁷ סָמָכוּ. חָזַר וְאָמַר: אֵינוֹ דוֹמֶה, שָׁם חָזְרוּ וְנִמְנוּ חֲכָמִים וְעִבְּרוּ לְאוֹתָהּ שָׁנָה¹⁶⁹⁸, כָּאן — קֶשֶׁר רְשָׁעִים¹⁶⁹⁹ הוּא, וְקֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן. אָמַר רַ' יוֹחָנָן: זוֹהִי הַצָּרָה¹⁷⁰⁰!

כְּשֶׁבָּאוּ [אוֹתָם הַחֲכָמִים] לִפְנֵי רַ' יוֹחָנָן אָמְרוּ לוֹ: הוּא קָרָא לָנוּ רוֹעֵי בָקָר וְלֹא אָמַרְתָּ לוֹ כְּלוּם! אָמַר לָהֶם רַ' יוֹחָנָן: וְאִלּוּ קָרָא לָכֶם רוֹעֵי צֹאן, מָה אֹמַר לוֹ? (סנה' כו.).

תלא רֵישׁ־לָקִישׁ הָיָה שׁוֹמֵר פַּרְדֵּס. בָּא אָדָם אֶחָד וְאָכַל תְּאֵנִים. זָרַק בּוֹ צְרוֹר וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ. אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: יְהֵא אוֹתוֹ הָאִישׁ¹⁷⁰¹ בְּנִדּוּי. אָמַר לוֹ: אַדְּרַבָּה, יְהֵא אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּנִדּוּי! אִם מָמוֹן נִתְחַיַּבְתִּי לָךְ — נִדּוּי כְּלוּם נִתְחַיַּבְתִּי לָךְ? בָּא רֵישׁ־לָקִישׁ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, אָמְרוּ לוֹ: שֶׁלּוֹ נִדּוּי, שֶׁלְּךָ אֵינוֹ נִדּוּי. — מַה־תַּקָּנָתִי? — לֵךְ אֶצְלֹו שֶׁיַּתִּירֶךָ. — אֵינִי יוֹדְעוֹ. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ אֵצֶל הַנָּשִׂיא וְיַתִּירֶךָ (מו"ק יז.).

תלב רֵישׁ־לָקִישׁ הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ. הִגִּיעַ לִשְׁלוּלִית¹⁷⁰² שֶׁל מָיִם. בָּא אִישׁ אֶחָד וְהִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מַעֲבִירוֹ. אָמַר לוֹ: קָרִיתָ? אָמַר לוֹ: קָרִיתִי. — שָׁנִיתָ? — שָׁנִיתִי אַרְבָּעָה סִדְרֵי מִשְׁנָה. אָמַר לוֹ: חָצַבְתָּ לְךָ אַרְבָּעָה הָרִים וְאַתָּה טוֹעֵן בֶּן־לָקִישׁ עַל כְּתֵפֶךָ¹⁷⁰³? הָטֵל בֶּן־לָקִישׁ בַּמָּיִם! (מג' כח:).

תלג רַ' אַבָּהוּ וְרֵישׁ־לָקִישׁ נִכְנְסוּ לְאוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁל קֵיסָרִין, אָמַר לוֹ אַבָּהוּ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: מַה־לָּנוּ שֶׁנִּכְנַסְנוּ לִמְדִינָה שֶׁל מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים? יָרַד רֵישׁ־לָקִישׁ מֵחֲמוֹרוֹ, כִּנֵּס חוֹל וְנָתַן בְּפִיו. אָמַר לוֹ: זֶה מַהוּ? אָמַר לוֹ: אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה בְּמִי שֶׁאוֹמֵר דֵּלָטוֹרְיָה¹⁷⁰⁴ עַל יִשְׂרָאֵל (שהש"ר א).

תלד רַ' אִימִי נִתְפַּס¹⁷⁰⁵ בְּסִפְסוּפָא¹⁷⁰⁶. אָמַר רַ' יוֹנָתָן: יִכָּרֵךְ הַמֵּת בִּסְדִינוֹ¹⁷⁰⁷. אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: עַד שֶׁאֲנִי הוֹרֵג אֲנִי נֶהֱרָג¹⁷⁰⁸, אֵלֵךְ וְאַצִּילֶנּוּ בְּכֹחַ. הָלַךְ וּפִיֵּס [אֶת־הָרוֹדְפִים] וְהֶחֱזִירוּהוּ לוֹ. אָמַר לָהֶם: בֹּאוּ אֵצֶל זָקֵן שֶׁלָּנוּ וְיִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם¹⁷⁰⁹. בָּאוּ אֵצֶל רַ' יוֹחָנָן, אָמַר לָהֶם: מַה־שֶּׁהָיָה בְּלִבְּכֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ יֵעֲשֶׂה לָכֶם, וְיַגִּיעַ לְעָם זֶה. לֹא הִגִּיעוּ לְאַפִּיפְסֵרוֹס¹⁷¹⁰ עַד שֶׁנֶּהֶרְגוּ כֻלָּם (ירוש' תרומות פ“ח, ה”ד).

תלה רַ' יוֹחָנָן נִתְקַפַּח בַּעֲלֵי־קַנְיָה¹⁷¹¹. עָלָה לְבֵית־הַוַּעַד¹⁷¹², וְהָיָה רֵישׁ־לָקִישׁ שׁוֹאֲלוֹ וְהוּא אֵינוֹ מֵשִׁיב, שׁוֹאֲלוֹ וְאֵינוֹ מֵשִׁיב. אָמַר לוֹ: מַהוּ כָךְ? אָמַר לוֹ: כָּל־הָאֵבָרִים תְּלוּיִם בַּלֵּב, וְהַלֵּב תָּלוּי בַּכִּיס¹⁷¹³. אָמַר לוֹ: וּמַהוּ כֵן? נִתְקַפַּחְתִּי בַּעֲלֵי־קַנְיָה. אָמַר לוֹ: הַרְאֵנִי אֶת־הַזָּוִית¹⁷¹⁴? יָצָא וְהֶרְאָהוּ. רָאָם מֵרָחוֹק. הִתְחִיל מְצַלְצֵל. אָמְרוּ לוֹ: אִם רַ' יוֹחָנָן הוּא יִטֹּל מֶחֱצָה. אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, הַכֹּל אֲנִי נוֹטֵל — וְנָטַל הַכֹּל (שם).

תלו פַּעַם אַחַת נֶחְלְקוּ חֲכָמִים בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, הַסַּיִף וְהַסַּכִּין וְהַפִּגְיוֹן¹⁷¹⁵ וְהָרֹמַח וּמַגַּל־יָד¹⁷¹⁶ וּמַגַּל קָצִיר — מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה? — מִשְּׁעַת גְּמַר מְלַאכְתָּם¹⁷¹⁷. וּמֵאֵימָתַי גְּמַר מְלַאכְתָּם? רַ' יוֹחָנָן אָמָר: מִשֶּׁיְצָרְפֵם בְּכִבְשָׁן, וְרֵישׁ־לָקִישׁ אָמָר: מִשֶּׁיְצַחְצְחֵם בַּמָּיִם¹⁷¹⁸. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן לְרֵישׁ־לָקִישׁ: לִסְטִים בְּלִסְטְיוּתוֹ יוֹדֵעַ¹⁷¹⁹. אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: וּמַה הוֹעַלְתָּ לִּי? שָׁם קָרְאוּ לִי “רַבִּי”¹⁷²⁰ וְכָאן קוֹרְאִים לִי “רַבִּי”. אָמַר לוֹ: הוֹעַלְתִּי לָךְ, שֶׁקֵּרַבְתִּיךָ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל רַ' יוֹחָנָן וְחָלָה רֵישׁ־לָקִישׁ. בָּאָה אִשְׁתּוֹ [שֶׁל רֵישׁ־לָקִישׁ] וּבָכָתָה; אָמְרָה לוֹ: “עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל בָּנָי”¹⁷²¹… אָמַר לָהּ: “עָזְבָה יְתֹמֶיךָ אֲנִי אֲחַיֶּה”¹⁷²² — עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל אַלְמְנוּתִי… אָמַר לָהּ: “וְאַלְמְנוֹתֶיךָ עָלַי תִּבְטָחוּ”¹⁷²³ — וּמֵת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ.

הָיָה רַ' יוֹחָנָן מִצְטָעֵר אַחֲרָיו הַרְבֵּה. וְלֹא יָרַד לְבֵית־הַוַּעַד. אָמְרוּ חֲכָמִים: מִי יֵלֵךְ לְהָנִיחַ דַּעְתּוֹ? — יֵלֵךְ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פְּדָת, שֶׁשְּׁמוּעוֹתָיו מְחֻדָּדוֹת¹⁷²⁴. בָּא וְיָשַׁב לְפָנָיו. כָּל־מַה־שֶּׁהָיָה רַ' יוֹחָנָן אוֹמֵר — אָמַר לוֹ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פְּדָת: “תַּנְיָא דִּמְסַיְּעָא לָךְ”¹⁷²⁵. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: אַתָּה כְּבֶן־לָקִישׁ? בֶּן־לָקִישׁ כְּשֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר דָּבָר — הָיָה מַקְשֶׁה לִי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע קְשָׁיוֹת וַאֲנִי מְתָרֵץ לוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה תֵרוּצִים — וְהַשְּׁמוּעָה נִתְרַוְּחָה¹⁷²⁶ מֵאֵלֶיהָ; וְאַתָּה אוֹמֵר “תַּנְיָא דִּמְסַיְּעָא לָךְ” — וְכִי אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיָּפֶה אָמָרְתִּי. עָמַד וְקָרַע אֶת־בְּגָדָיו וּבָכָה וְאָמָר: "הֵיכָן אַתָּה, בֶּן־לָקִישׁ! הֵיכָן אַתָּה, בֶּן־לָקִישׁ! " הָיָה צוֹעֵק וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁנִּטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ. בִּקְשׁוּ עָלָיו חֲכָמִים רַחֲמִים וָמֵת (ב“מ פד.; ירוש' מג' פ”א, הי"א).

––––––––

תלז רַ' יוֹחָנָן מָצָא תִּינוֹק שֶׁל רֵישׁ־לָקִישׁ, אָמַר לוֹ: אֱמֹר לִי פְּסוּקֶךָ. אָמַר לוֹ: “עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר”¹⁷²⁷. אָמַר לוֹ: וּמָה עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר? אָמַר לוֹ: עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר¹⁷²⁸. אָמַר לוֹ: מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לוֹ: לֵךְ נַסֵּה. אָמַר לוֹ: וְכִי מֻתָּר לְנַסּוֹת אֶת־הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “לֹא תְנַסּוּ אֶת־יְיָ”¹⁷²⁹. אָמַר לוֹ: אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: חוּץ מִזּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הָבִיאוּ אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֵׂר…וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְיָ צְבָאוֹת, אִם־לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד־בְּלִי־דָי”¹⁷³⁰. (מַהוּ " עַד־בְּלִי־דָי" — אָמַר רָמִי בַר חַמִּי אָמַר רַב: עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר דָּי). אָמַר לוֹ: אִלְמָלֵי הִגַּעְתִּי לְפָסוּק זֶה לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְךָ וּלְרַ' אוֹשַׁעְיָא רַבָּךְ.

שׁוּב מָצָא רַ' יוֹחָנָן אֶת־הַתִּינוֹק שֶׁל רֵישׁ־לָקִישׁ שֶׁיּוֹשֵׁב וְאוֹמֵר: “אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל־יְיָ יִזְעַף לִבּוֹ”¹⁷³¹. יָשַׁב רַ' יוֹחָנָן וְהָיָה תָמֵהַּ, אָמַר: כְּלוּם יֵשׁ דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בַּכְּתוּבִים וְלֹא נִרְמַז בַתּוֹרָה? אָמַר לוֹ: כְּלוֹם לֹא נִרְמַז זֶה, וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו לֵאמֹר: מַה־זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ?”¹⁷³² זָקַף רַ' יוֹחָנָן עֵינוֹ וְהֵצִיץ בּוֹ. בָּאָה אִמּוֹ וְהוֹצִיאַתּוּ. אָמְרָה לוֹ: לֵךְ מִלְּפָנָיו, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לְךָ כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לְאָבִיךּ (תענ' ט.).

תלח כְּשֶׁמֵּת רַ' יוֹחָנָן נִכְפְּפוּ כָל־הָאִיקוֹנִין¹⁷³³ — לוֹמַר לְךָ שֶׁלֹּא הָיוּ אִיקוֹנִין יָפִים כְּמוֹתוֹ (ירוש' ע“ז פ”ג, ה"א).

תלט כְּשֶׁמֵּת רַ' יוֹחָנָן הָיָה דוֹרוֹ קוֹרֵא עָלָיו: “אִם־יִתֵּן אִישׁ אֶת־כָּל־הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה” — שֶׁאָהַב רַ' יוֹחָנָן אֶת הַתּוֹרָה — “בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ”¹⁷³⁴ (ויק"ר ל).

תמ כְּשֶׁמֵּת רַ' יוֹחָנָן פָּתַח עָלָיו רַ' יִצְחָק בֶּן־אֶלְעָזָר: קָשֶׁה הַיּוֹם לְיִשְׂרָאֵל כְּיוֹם בָּא הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם.

כְּשֶׁמֵּת רַ' יוֹחָנָן יָשַׁב רַ' אַמִּי שִׁבְעָה וּשְׁלשִׁים (מו"ק כה:).

לד. רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה (רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא)

תמא רַ' יוֹחָנָן נִכְנַס אֵצֶל רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא¹⁷³⁵. יָצָא אֵלָיו בְּחָלוּק¹⁷³⁶ שֶׁל פִּשְׁתָּן. אָמַר לוֹ: חֲזֹר וּלְבַשׁ חֲלוּקְךָ שֶׁל צֶמֶר, מִשּׁוּם “מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ”¹⁷³⁷. בִּיצִיאָתוֹ אָמַר לוֹ: הָבֵא מַטְעַמָּה¹⁷³⁸. אָמַר לוֹ: שְׁלַח וְהָבֵא לְךָ מְנַחֵם טַלְמָיָא¹⁷³⁹, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְתוֹרַת־חֶסֶד עַל־לְשׁוֹנָהּ¹⁷⁴⁰”¹⁷⁴¹.

כְּשֶׁיָּצָא רָאָה אֶת־רַ' חֲנִינָה בַר סִיסִי מְבַקֵּעַ עֵצִים. אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֵין זֶה כְּבוֹדֶךָ. אָמָר: וּמָה אֶעֱשֶׂה וְאֵין לִי מִי שֶׁיְשַׁמְשֵׁנִי? אָמַר לוֹ: אִם לֹא הָיָה לְךָ מִי שֶׁיְשַׁמְּשֶׁךָ, לֹא הָיָה לְךָ לְקַבֵּל מִנּוּי¹⁷⁴² (ירוש‘, סנה’ ספ“ב, ה”ו).

תמב תִּרְגֵּם¹⁷⁴³ יוֹסֵי מְעוֹנִי¹⁷⁴⁴ בִּכְנֶסֶת בִּטְבֶרְיָא: “שִׁמְעוּ־זֹאת הַכֹּהֲנִים”¹⁷⁴⁵ — לָמָּה אֵין אַתֶּם עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה, וְלֹא נָתַתִּי לָכֶם עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת? אָמְרוּ לוֹ: אֵין נוֹתְנִים לָנוּ כְּלוּם.

— “וְהַקְשִׁיבוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל”¹⁷⁴⁶ — לָמָּה אֵין אַתֶּם נוֹתְנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם בְּסִינָי? אָמְרוּ לוֹ: הַמֶּלֶךְ נוֹטֵל הַכֹּל.

— “וּבֵית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ, כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט”¹⁷⁴⁷ — לָכֶם אָמָרְתִּי? “וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים¹⁷⁴⁸”¹⁷⁴⁹! עָתִיד אֲנִי לֵישֵׁב עִמָּהֶם בְּדִין וּלְפָסְקָם וּלְאַבְּדָם מִן הָעוֹלָם.

— שָׁמַע רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא וְכָעָס¹⁷⁵⁰. נִתְיָרֵא [יוֹסֵי מְעוֹנִי] וּבָרָח. בָּאוּ רַ' יוֹחָנָן וְרֵישׁ־לָקִישׁ לְפַיְּסוֹ. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, צְרִיכִים אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם, שֶׁהֵן מַכְנִיסִין מוּמָסִין¹⁷⁵¹ לְבָתֵּי־תֵיאַטְרָיוֹת וּלְבָתֵּי־קִרְקְסָיוֹת שֶׁלָּהֶן וּמְשַׂחֲקִין בָּהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְסִיחִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וְלֹא יָבֹאוּ לִידֵי קְטָטָה בְטֵלָה; יוֹסֵי מְעוֹנִי אָמַר דִּבְרֵי תוֹרָה¹⁷⁵² וְכָעַסְתָּ עָלָיו? — אָדָם גָּדוֹל הוּא! אָמַר לָהֶם: וְיוֹדֵעַ בְּדִבְרֵי תוֹרָה כְלוּם? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: וְשִׁמֵּשׁ חֲכָמִים? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: אִם כֵּן יִכָּנֵס לְכָאן. נִכְנַס אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי זָנְתָה אִמָּם”¹⁷⁵³? וְכִי שָׂרָה אִמֵּנוּ זוֹנָה הָיָתָה? אָמַר לוֹ: כַּבַּת כֵּן אִמָּהּ¹⁷⁵⁴, “כְּאִמָּהּ בִּתָּהּ”¹⁷⁵⁵; כַּדּוֹר כֵּן הַנָּשִׂיא, כַּנָּשִׂיא כֵּן הַדּוֹר; כַּמִּזְבֵּחַ — כֹּהֲנָיו; וְיֵשׁ אוֹמְרִים כָּךְ: כַּגִּנָּה כֵּן הַגַּנָּן. אָמַר לוֹ: לֹא דַי שֶׁבִּזַּנִי שֶׁלֹּא בְּפָנַי פַּעַם אֶחָת, אֶלָּא בְּפָנַי שָׁלשׁ פְּעָמִים! (שם; ב"ר פ).

תמג רַ' יַנַּאי הָיָה נִסְמָךְ וְהוֹלֵךְ¹⁷⁵⁶ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל שִׂמְלַאי שַׁמָּשׁוֹ, וּבָא רַ' יְהוּדָה נְשִׂיָּא לִפְנֵיהֶם, אָמַר לוֹ [הַשַּׁמָּשׁ לְרַ' יַנַּאי]: אָדָם זֶה שֶׁבָּא לְנֶגְדֵּנוּ הוּא נָאֶה וְטַלִּיתוֹ נָאָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶצְלוֹ מִשְׁמְשָׁהּ וְאָמָר: זֶה שִׁעוּרוֹ כַשָּׂק¹⁷⁵⁷. אָמַר לוֹ דְבַר הֲלָכָה וְרַבִּי יְהוּדָה הֵשִׁיב עָלָיו [תְּשׁוּבָה שֶׁל מַה־בְּכָךְ]. אָמַר לוֹ [רַ' יַנַּאי] לְשַׁמָּשׁוֹ: מְשׁוֹךְ, אֵין זֶה רוֹצֶה לִלְמֹד¹⁷⁵⁸ (ב"ב קיא.).

תמד דָּרַשׁ רֵישׁ־לָקִישׁ: נָשִׂיא שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ בְּבֵית־דִּין שֶׁל שְׁלשָׁה. שָׁמַע רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא וְכָעָס. שָׁלַח גֻּנְתֹּן¹⁷⁵⁹ לִתְפּוֹס אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ. רָדַף אַחֲרָיו, וּבָרַח לְמִגְדָּל (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לִכְפַר חִטִּים). לְמָחָר עָלָה רַ' יוֹחָנָן לְבֵית־הַוַּעַד¹⁷⁶⁰ וְעָלָה [אַף] רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא לְבֵית־הַוַּעַד. אָמַר [רַ' יוּדָן]: וּמָה אֵין רַבֵּנוּ אוֹמֵר לָנוּ דְּבַר תּוֹרָה? הִתְחִיל מְטַפֵּחַ בְּיָדוֹ אֶחָת. אָמַר לוֹ: וּבְיָד אַחַת מְטַפְּחִין? אָמַר לוֹ: לֹא, אֶלָּא אִם אֵין רֵישׁ־לָקִישׁ כָּאן¹⁷⁶¹… אָמַר לוֹ: הֵיכָן הוּא וְאַתִּירֶנּוּ. אָמַר לוֹ: בְּמִגְדָּל¹⁷⁶². אָמַר לוֹ: לְמָחָר אֲנִי וְאַתָּה נֵצֵא לִקְרָאתוֹ. שָׁלַח רַ' יוֹחָנָן לְרֵישׁ־לָקִישׁ: הַתְקֵן לְךָ דְּבַר תּוֹרָה, שֶׁהַנָּשִׂיא יֵצֵא לִקְרָאתֶךָ. יָצָא רֵישׁ־לָקִישׁ לִקְרָאתוֹ וְאָמַר: דֻּגְמָה שֶׁלָּכֶם דּוֹמָה לְבוֹרַאֲכֶם, כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִגְאֹל אֶת־יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח לֹא שָׁלִיחַ וְלֹא מַלְאָךְ, אֶלָּא הוּא בְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ־מִצְרַיִם”¹⁷⁶³ — הוּא וְכָל־דַּרְגּוֹן שֶׁלּוֹ¹⁷⁶⁴. אָמַר לוֹ [רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא]: וּמָה רָאִיתָ לוֹמַר אוֹתוֹ דָבָר¹⁷⁶⁵? אָמַר לוֹ: מָה אַתֶּם סְבוּרִים, שֶׁמָּא מִיִּרְאָה מִפְּנֵיכֶם אֶמְנַע תּוֹרַת אֱלֹהִים? שֶׁאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: “אַל בָּנָי, כִּי לוֹא־טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ מַעֲבִרִים עַם־יְיָ”¹⁷⁶⁶ — מַעֲבִירִים אוֹתוֹ¹⁷⁶⁷ (ירוש' סנה' פ“ב, ה”א; הור' פ“ג, ה”א).

תמה שֶׁל בֵּית־הַנָּשִׂיא הֶעֱמִידוּ דַיָּן שֶׁלֹּא לָמָד. אָמְרוּ לוֹ לִיהוּדָה בַר נַחֲמָנִי מְתֻרְגְּמָנוֹ שֶׁל רֵישׁ־לָקִישׁ: עֲמֹד עָלָיו בְּאָמוֹרָא¹⁷⁶⁸. עָמַד וְגָחַן אֵלָיו וְלֹא אָמַר לוֹ כְּלוּם. פָּתַח [יְהוּדָה בַר נַחֲמָנִי] וְאָמַר: “הוֹי אֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה, עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם — הוּא יוֹרֶה? הִנֵּה־הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף וְכָל־רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ”¹⁷⁶⁹; וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִפָּרַע מִמַּעֲמִידָם¹⁷⁷⁰, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָי בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, הַס מִפָּנָיו כָּל־הָאָרֶץ”¹⁷⁷¹ (סנה' ז:).

תמו רֵישׁ־לָקִישׁ עָלָה לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ¹⁷⁷², אָמַר לוֹ: הִתְפַּלֵּל עָלָי, שֶׁהַמַּלְכוּת הַזֹּאת¹⁷⁷³ רָעָה הִיא בְּיוֹתֵר¹⁷⁷⁴. אָמַר לוֹ: לֹא תִטּוֹל מִבֶּן־אָדָם כְּלוּם¹⁷⁷⁵, וְאֵין אַתָּה נוֹתֵן כְּלוּם. עַד שֶׁיָּשַׁב אֶצְלוֹ בָּאָה אִשָּׁה אַחַת וְהֵבִיאָה לוֹ קְעָרָה וְסַכִּין בְּתוֹכָהּ. עָמַד וְנָטַל אֶת־הַסַּכִּין וְהֶחֱזִיר לָהּ אֶת־הַקְּעָרָה. בָּא בַלְדָּר¹⁷⁷⁶ אֶחָד מִן הַמַּלְכוּת, רָאָה אוֹתָהּ וַחֲמָדָהּ וּנְטָלָהּ. לְעִתּוֹתֵי עֶרֶב בָּא רֵישׁ־לָקִישׁ לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, רָאָה אוֹתוֹ שׂוֹחֵק. אָמַר לוֹ: לָמָה אַתָּה שׂוֹחֵק? אָמַר לוֹ: אוֹתָהּ סַכִּין שֶׁרָאִיתָ, בָּא בַלְדָּר מִן הַמַּלְכוּת, רָאָה אוֹתָהּ וַחֲמָדָהּ וּנְטָלָהּ. אָמַר לוֹ: לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ: לֹא תִטּוֹל מִבֶּן־אָדָם כְּלוּם, וְאֵין אַתָּה נוֹתֵן כְּלוּם? (ב"ר עח).

תמז דִּקְלֵיטְיָנוֹס הָיָה רוֹעֶה חֲזִירִים אֵצֶל טְבֶרְיָא, וְכֵוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְבֵית־מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה הָיוּ הַתִּינוֹקוֹת יוֹצְאִים וּמַכִּים אוֹתוֹ. לְאַחַר יָמִים נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל פַּמְיָס¹⁷⁷⁷ וְשָׁלַח כְּתָבִים לִטְבֶרְיָא. אָמַר: אֲנִי גוֹזֵר גְּזֵרָה שֶׁיִּהְיוּ גְדוֹלֵי הַיְּהוּדִים בָּאִים וְעוֹמְדִים לְפָנַי בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. וְצִוָּה לִשְׁלוּחוֹ וְאָמַר: לֹא תִתֵּן לָהֶם אֶת־הַכְּתָבִים אֶלָּא בְעֶרֶב־שַׁבָּת¹⁷⁷⁸ עִם חֲשֵׁכָה. יָרַד רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לִרְחֹץ, רָאָה אֶת־ רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל וּפָנָיו חוֹלָנִיּוֹת. אָמַר לוֹ: לָמָּה פָנֶיךָ חוֹלָנִיּוֹת? אָמַר לוֹ: כָּךְ וָכָךְ שָׁלְחוּ לִי מִן הַמַּלְכוּת. אָמַר לוֹ: בּוֹא וּרְחַץ, שֶׁבּוֹרַאֲךָ עוֹשֶׂה לְךָ נִסִּים. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְמֶרְחָץ, בָּא אוֹתוֹ אֲרוֹגְנַוְטֵיס¹⁷⁷⁹, מְשַׂחֵק וּמְרַקֵּד לִפְנֵיהֶם. בִּקֵּשׁ רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה לִגְעֹר בּוֹ, אָמַר לוֹ רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: רַבִּי, הַנַּח לוֹ, פְּעָמִים שֶׁהוּא מִתְגַּלֶּה עַל הַנִּסִּים. אָמַר לוֹ: רַבְּךָ בְצָרָה, וְאַתָּה עוֹמֵד וּמְשַׂחֵק וּמְרַקֵּד? אָמַר לָהֶם: אִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ שַׁבָּת טוֹבָה, שֶׁאֱלֹהֵיכֶם עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים, וַאֲנִי מַעֲמִיד אֶתְכֶם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת.

בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת, אַחַר הַסֵּדֶר¹⁷⁸⁰, נְטָלָם¹⁷⁸¹ וְהֶעֱמִידָם לִפְנֵי שַׁעַר פַּמְיָס. בָּאוּ וְאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ: הֲרֵי הֵם עוֹמְדִים לִפְנֵי הַשָּׁעַר. אָמָר: סִגְרוּ הַשָּׁעַר. נְטָלָם וְהֶעֱמִידָם בְּאֶמְצַע הָעִיר. בָּאוּ וְאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ, אָמַר: גּוֹזֵרְנִי שֶׁיַּסִּיקוּ בֵית־מֶרְחָץ שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, וְיִכָּנְסוּ וְיִרְחֲצוּ וְיָבֹאוּ אֶצְלִי. הָלְכוּ וְהִסִּיקוּ אֶת־בֵּית־הַמֶּרְחָץ שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, וְנִכְנַס אֲרוֹגְנַוְטֵיס וּמָזַג לִפְנֵיהֶם¹⁷⁸², וְנִכְנְסוּ וְרָחֲצוּ וּבָאוּ אֵצֶל [הַמֶּלֶךְ]. אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִיל שֶׁאֱלֹהֵיכֶם עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים — אַתֶּם מְזַלְזְלִים בַּמֶּלֶךְ! אָמְרוּ לוֹ: בְּדִקְלֵיטְיָנוֹס רוֹעֶה חֲזִירִים אָנוּ מְזַלְזְלִים, אֲבָל לְדִקְלֵיטְיָנוֹס הַמֶּלֶךְ אָנוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים. אָמַר לָהֶם: אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא תְזַלְזְלוּ¹⁷⁸³ לֹא בְרוֹמִי קָטָן וְלֹא בְגוּלְיָר¹⁷⁸⁴ קָטָן (ירוש' תרו' פ“ח, ה”ד; ב"ר סג).

תמח חִיָּא בַר בָּא¹⁷⁸⁵ בָּא אֵצֶל לְעָזָר וְאָמַר לוֹ: בַּקֵּשׁ עָלַי מֵרַ' יוּדָן נְשִׂיָּא שֶׁיִּכְתֹּב לִי אִגֶּרֶת כָּבוֹד, וְאֵצֵא לְפַרְנָסָתִי לְחוּץ־לָאָרֶץ. בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ וְכָתַב לוֹ: הֲרֵי שָׁלַחְנוּ אֲלֵיכֶם אָדָם גָּדוֹל, שְׁלוּחֵנוּ וְכַיּוֹצֵא בָנוּ¹⁷⁸⁶, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ אֶצְלֵנוּ¹⁷⁸⁷. (יֵשׁ אוֹמְרִים, כָּךְ כָּתַב לוֹ: הֲרֵי שָׁלַחְנוּ לָכֶם אָדָם גָּדוֹל: וּמַהוּ גְדֻלָּתוֹ? שֶׁאֵינוֹ בוֹשׁ לוֹמַר: לֹא שָׁמָעְתִּי). (ירוש' חג' פ“א, ה”ח).

תמט אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ מִשּׁוּם רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה: אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל הֶבֶל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן¹⁷⁸⁸. וְאֵין מְבַטְּלִין תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן אֲפִלּוּ לְבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ.

וְאָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ לְרַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מֵאֲבוֹתַי (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מֵאֲבוֹתֶיךָ): כָּל־עִיר שֶׁאֵין בָּהּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן מַחֲרִיבִין אוֹתָהּ¹⁷⁸⁹.

רַ' יוּדָן נְשִׂיאָה שָׁלַח אֶת־רַ' חִיָּא וְרַב אַסִּי וְרַב אַמִּי לַעֲבֹר בְּעָרֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְהַתְקִין לָהֶם סוֹפְרִים וּמַשְׁנִים¹⁷⁹⁰. עָלוּ לְמָקוֹם אֶחָד וְלֹא מָצְאוּ לֹא סוֹפֵר וְלֹא מַשְׁנֶה. אָמְרוּ לָהֶם: הָבִיאוּ לָנוּ שׁוֹמְרֵי הָעִיר. הֵבִיאוּ לָהֶם סַנְטוֹרֵי הָעִיר¹⁷⁹¹. אָמְרוּ לָהֶם: הַלָּלוּ הֵם שׁוֹמְרֵי הָעִיר? אֵין אֵלּוּ אֶלָּא מַחֲרִיבֵי הָעִיר. אָמְרוּ לָהֶם: וּמִי הֵם שׁוֹמְרֵי הָעִיר? אָמְרוּ לָהֶם: סוֹפְרִים וּמַשְׁנִים, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־יְיָ לֹא־יִשְׁמָר־עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר”¹⁷⁹². (שבת קי“ט:; ירוש' חג' פ”א, ה"ז).

תנ כְּשֶׁמֵּת רַ' יוּדָא נְשִׂיאָה בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, דָּחַף רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אֶת־רַ' זֵירָא¹⁷⁹³ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת¹⁷⁹⁴ שֶׁל גּוּפְתָא¹⁷⁹⁵ שֶׁל צִפּוֹרִין וְטִמְּאוֹ¹⁷⁹⁶ (ירוש' בר' פ“ג, ה”א).

לה. רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פְּדָת

תנא אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן לְרֵישׁ־לָקִישׁ: רָאִיתִי לְבֶן־פְּדָת שֶׁיּוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ כְּמשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה¹⁷⁹⁷ (יבמ' עב:).

תנב “בְּאַהֲבָתָהּ¹⁷⁹⁸ תִּשְׁגֶּה תָמִיד”¹⁷⁹⁹ — כְּגוֹן רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פְּדָת¹⁸⁰⁰. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' אֶלְעָזָר, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּשׁוּק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל צִפּוֹרִי, וּסְדִינוֹ¹⁸⁰¹ מוּטָל בְּשׁוּק הָעֶלְיוֹן¹⁸⁰² שֶׁל צִפּוֹרִי.

אָמַר רַ' יִצְחָק בֶּן־אֱלִיעֶזֶר: פַּעַם אַחַת בָּא אָדָם לִטְּלוֹ¹⁸⁰³ וּמָצָא בוֹ שָׂרָף¹⁸⁰⁴ (עיר' נד.).

תנג אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן לְרַ' אֶלְעָזָר: בּוֹא אֲלַמֶּדְךָ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה¹⁸⁰⁵. אָמַר לוֹ: לֹא זָקַנְתִּי¹⁸⁰⁶. כְּשֶׁהִזְקִין מֵת רַ' יוֹחָנָן, אָמַר לוֹ רַ' אַסִּי: בּוֹא וַאֲלַמֶּדְךָ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. אָמַר לוֹ: אִלּוּ זָכִיתִי הָיִיתִי לוֹמֵד מֵרַ' יוֹחָנָן רַבֶּךָ (חג' יג.).

תנד אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: רָאִיתִי רַ' יוֹחָנָן בַּחֲלוֹם — אֹמַר דָּבָר נָאֶה¹⁸⁰⁷ (מנח' פד:).

תנה רַ' יְהוּדָה וְרַ' אֶלְעָזָר הָיּו שׁוֹנִים בְּיָחַד. נָשָׂא רַ' יְהוּדָה אִשָּׁה וּקְדָמוֹ¹⁸⁰⁸ רַ' אֶלְעָזָר שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה. וְעָשָׂה [רַ' יְהוּדָה] כַּמָּה שָׁנִים לְהַגִּיעוֹ¹⁸⁰⁹, וְלֹא הִגִּיעוֹ (קה"ר א).

תנו רַ' אֶלְעָזָר כְּשֶׁעָלָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אָמָר: נִצַּלְתִּי מֵאֶחָת¹⁸¹⁰, כְּשֶׁסְּמָכוּהוּ¹⁸¹¹ אָמָר: נִצַּלְתִּי מִשְׁתָּיִם, כְּשֶׁהוֹשִׁיבוּהוּ בְּסוֹד הָעִבּוּר¹⁸¹² אָמַר: נִצַּלְתִּי מִשָּׁלשׁ; שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיְתָה יָדִי אֶל־הַנְּבִיאִים הַחֹזִים שָׁוְא”¹⁸¹³ וגו' — “בְּסוֹד עַמִּי לֹא־יִהְיוּ”¹⁸¹⁴ — זֶה סוֹד עִבּוּר, “וּבִכְתָב בֵּית־יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ”¹⁸¹⁵ — זֶה סְמִיכָה, “וְאֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ”¹⁸¹⁶ — כְּמִשְׁמָעוֹ (כת' קיב).

תנז רַ' חֶלְבּוֹ וְרַ' עֲוִירָא וְרַ' יוֹסֵי בַר חֲנִינָא נִזְדַּמְּנוּ לְמָקוֹם אֶחָד בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶםפַרְסֵק שֶׁהָיָה כְאִלְפַּס כְּפַר־הִינוּ¹⁸¹⁷ (וְאִלְפַּס כְּפַר־הִינוּ כַּמָּה הָיָה? חָמֵשׁ סְאִין), אָכְלוּ שָׁלִישׁ וְהִפְקִירוּ שָׁלִישׁ וְנָתְנוּ לִפְנֵי בְהֶמְתָּם שָׁלִישׁ.

לְשָׁנָה נִזְדַּמֵּן רַ' אֶלְעָזָר לְשָׁם וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו¹⁸¹⁸, נְטָלוֹ בְיָדוֹ¹⁸¹⁹ וְאָמָר: “אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ”¹⁸²⁰ (שם).

תנח רַ' אֶלְעָזָר כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹלְחִים לוֹ מַתָּנוֹת מִבֵּית־הַנָּשִׂיא לֹא הָיָה נוֹטֵל, וּכְשֶׁהָיוּ מְזַמְּנִים אוֹתוֹ [לִסְעֻדָּה] לֹא הָיָה הוֹלֵךְ, אָמַר לָהֶם: לֹא נוֹחַ לָכֶם שֶׁאֶחְיֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה”¹⁸²¹ (מג' כח).

תנט רַ' לְעָזָר נָפַל מִמֶּנּוּ דֵּינָר, הוֹשִׁיטוֹ לוֹ שִׁמְעוֹן בַּר וָה¹⁸²². אָמַר לוֹ: כְּבָר נִתְיָאַשְׁתִּי מִמֶּנּוּ¹⁸²³.

אָמְרוּ: לֹא נִתְכַּוֵּן רַ' לְעָזָר אֶלָּא לְזַכּוֹת¹⁸²⁴ אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בַּר וָה, לְפִי שֶׁהָיָה עָנִי (ירוש' ב“מ פ”ב, ה"ג).

תס רַ' אֶלְעָזָר הָיָה פַרְנָס¹⁸²⁵. פַּעַם אַחַת יָרַד לְבֵיתוֹ, אָמַר לִבְנֵי־הַבָּיִת: מַה־מַּעֲשֶׂה¹⁸²⁶ עֲשִׂיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: בָּאָה חֲבוּרָה [שֶׁל בְּנֵי־אָדָם] וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהִתְפַּלְּלוּ עָלֶיךָ. אָמַר לָהֶם: אֵין זֶה שָׂכָר טוֹב. פַּעַם שְׁנִיָּה חָזַר וְיָרַד לְבֵיתוֹ, אָמַר: מַה־מַּעֲשֶׂה עֲשִׂיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: בָּאָה חֲבוּרָה אַחֶרֶת, אָכְלוּ וְשָׁתוּ וּבִזּוּךָ. אָמַר לָהֶם: הֲרֵי זֶה שָׂכָר טוֹב (שם, פאה פ“ח, ה”ו).

תסא “וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי”¹⁸²⁷ — אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: בֵּרְכוֹ בְנֵר¹⁸²⁸. וּבִי הָיָה הַמַּעֲשֶׂה: פַּעַם אַחַת הִדְלַקְתִּי אֶת־הַנֵּר בְּלֵיל שַׁבָּת וּמָצָאתִי אוֹתוֹ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת דָּלוּק, וְלֹא חָסֵר כְּלוּם (ב"ר יא).

תסב רַ' אֶלְעָזָר נִכְנַס לְבֵית־הַכִּסֵּא. בָּא רוֹמָאִי אֶחָד וּדְחָקוֹ¹⁸²⁹, עָמַד רַ' אֶלְעָזָר וְיָצָא. בָּא דְרָקוֹן¹⁸³⁰ וְשָׁמַט כַּרְכַּשְׁתּוֹ¹⁸³¹ [שֶׁל הָרוֹמָאִי]. קָרָא עָלָיו רַ' אֶלְעָזָר: “וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ”¹⁸³² — אַל תִּקְרָא “אָדָם” אֶלָּא “אֱדוֹם¹⁸³³” (בר' סב:).

תסג רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פְּדָת הָיְתָה שְׁעָתוֹ דְּחוּקָה לוֹ הַרְבֵּה. הִקִּיז דָּם¹⁸³⁴ וְלֹא הָיָה לוֹ מַה־לִּטְעוֹם¹⁸³⁵. מָצָא בֶן־שׁוּם וְהֵטִיל לְתוֹךְ פִּיו, חָלַשׁ לִבּוֹ וְנִתְנַמְנֵם¹⁸³⁶. רָאוּהוּ שֶׁהוּא בוֹכֶה וְשׂוֹחֵק וְצִיצִית שֶׁל אֵשׁ¹⁸³⁷ יוֹצֵאת מִמִּצְחוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי־מָה הָיִיתָ שׂוֹחֵק וּבוֹכֶה וְצִיצִית שֶׁל אֵשׁ יָצְאָה מִמִּצְחֶךָ? אָמַר לָהֶם: שֶׁרָאִיתִי¹⁸³⁸ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב עִמִּי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! עַד מָתַי אֶצְטַעֵר בָּעוֹלָם־הַזֶּה? אָמַר לִי: אֶלְעָזָר בְּנִי! נוֹחַ לְךָ שֶׁאֶהְפֹּךְ אֶת־הָעוֹלָם לִתְחִלָּתוֹ — אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא נוֹלָד בְּשָׁעָה¹⁸³⁹ שֶׁל מְזוֹנוֹת. אָמַרְתִּי לְפָנָיו: כָּל־כָּךְ — וְאֶפְשָׁר¹⁸⁴⁰!? אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁנִים שֶׁחָיִיתִי מְרֻבּוֹת, אוֹ אֵלּוּ שֶׁאֶחְיֶה? אָמַר לִי: אֵלּוּ שֶׁחָיִיתָ. אָמַרְתִּי לְפָנָיו: אִם כֵּן — אֵינִי רוֹצֶה. אָמַר לִי: בִּשְׂכַר זֶה שֶׁאָמַרְתָּ: אֵינִי רוֹצֶה, אֶתֵּן לְךָ לָעוֹלָם־הַבָּא שְׁלשָׁה עָשָׂר נְהָרוֹת שֶׁל שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן טְהוֹרִים כִּפְרָת וְחִדֶּקֶל וְתִתְעַדֵּן בָּהֶם. אָמַרְתִּי לְפָנָיו: כָּל־כָּךְ, וְלֹא יוֹתֵר? אָמַר לִי: וְלַחֲבֵרֶיךָ מָה אֶתֵּן? אָמַרְתִּי: כְּלוּם מִבָּשָׂר־וָדָם שֶׁאֵין לוֹ אֲנִי מְבַקֵּשׁ? טָפַח עַל מִצְחִי וְאָמַר לִי: אֶלְעָזָר בְּנִי, חִצַּי¹⁸⁴¹ אֲשַׁלַּח בָּךְ! (תענ' כה.).

תסד רַ' אֶלְעָזָר הָיָה אוֹכֵל תְּרוּמָה. נִרְאָה לוֹ מַלְאַךְ־הַמָּוֶת¹⁸⁴². אָמַר לוֹ: תְּרוּמָה אֲנִי אוֹכֵל, וְכִי אֵינָהּ קְרוּאָה קֹדֶשׁ¹⁸⁴³? עָבְרָה שְׁעָתוֹ¹⁸⁴⁴ (מו"ק, כח.).

לו. רַ' אַבָּהוּ

תסה יָפְיוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ מֵעֵין יָפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ (ב"מ פד.).

תסו “וּנְשׂוּא פָנִים”¹⁸⁴⁵ — זֶה שֶׁנּושְׂאִין פָּנִים לְדוֹרוֹ בַּעֲבוּרוֹ לְמַעְלָה¹⁸⁴⁶, כְּגוֹן רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא¹⁸⁴⁷; לְמַטָּה¹⁸⁴⁸, כְּגוֹן רַ' אַבָּהוּ בְּבֵית־הַקֵּיסָר¹⁸⁴⁹ (חג' יד.).

תסז רַ' אַבָּהוּ כְּשֶׁהָיָה בָא מִן הַיְשִׁיבָה לְבֵית־הַקֵּיסָר, הָיוּ יוֹצְאוֹת הַמַּטְרוֹנִיּוֹת¹⁸⁵⁰ שֶׁל בֵּית־הַקֵּיסָר לִקְרָאתוֹ וּפוֹתְחוֹת לוֹ¹⁸⁵¹ כָּךְ:

  גְּדוֹל־עַמּוֹ,

  דַּבַּר¹⁸⁵² אֻמָּתוֹ,

  נֵר הַמָּאוֹר —

    בָּרוּךְ בֹּאֲךָ לְשָׁלוֹם! (כת' יז; סנה' יד.).

תסח אָמַר רַ' אַבָּהוּ: מִתְּחִלָּה הָיִיתִי אוֹמֵר: עַנְוָתָן אֲנִי, כֵּוָן שֶׁרָאִיתִי אֶת־רַ' אַבָּא דְמִן עַכּוֹ, שֶׁהוּא אָמַר טַעַם אֶחָד וּמְתֻרְגְּמָנוֹ אָמַר טַעַם אַחֵר¹⁸⁵³ וְלֹא הִקְפִּיד — אָמַרְתִּי: לֹא עַנְוָתָן אָנִי.

וְעַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ מַהִי? פַּעַם אַחַת אָמְרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל מְתֻרְגְּמָנוֹ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ: שֶׁלִּי אֵינוֹ צָרִיךְ לְשֶׁלָּךְ, וְאֵינוֹ כוֹפֵף וְזוֹקֵף עַצְמוֹ עָלָיו¹⁸⁵⁴ אֶלָּא דֶרֶךְ כָּבוֹד¹⁸⁵⁵ בִּלְבָד. הָלְכָה וְסִפְּרָה לְרַ' אַבָּהוּ. אָמַר לָהּ: וּמָה אִכְפַּת לָךְ? מִפִּי וּמִפִּיו שֵׁם שָׁמַיִם מִתְגַּדֵּל¹⁸⁵⁶.

וְשׁוּב: רַ' אַבָּהוּ נִמְנוּ חֲכָמִים עָלָיו לְהוֹשִׁיבוֹ בְרֹאשׁ¹⁸⁵⁷. כֵּוָן שֶׁרָאָה אֶת־רַ' אַבָּא דְמִן עַכּוֹ שֶׁבַּעֲלֵי־חוֹבוֹתָיו מְרֻבִּין, אָמַר לָהֶם: יֵשׁ לָכֶם גָדוֹל [מִמֶּנִּי]. (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כָּךְ הֵשִׁיב לָהֶם: לֹא אֵשֵׁב עַד שֶׁאַצִּיל אֶת־רַ' אַבָּא¹⁸⁵⁸ — וְלֹא בָא¹⁸⁵⁹ עַד שֶׁהִצִּילוֹ) (סוטה מ.).

תסט רַ' אַבָּהוּ כְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לְדָרוֹם¹⁸⁶⁰ הָיָה עוֹשֶׂה¹⁸⁶¹ כְּרַ' חֲנִינָא, וּכְשֶׁהָיָה יוֹרֵד לִטְבֶרְיָא¹⁸⁶² הָיָה עוֹשֶׂה כְּרַ' יוֹחָנָן, שֶׁלֹּא חָלַק עַל אָדָם בִּמְקוֹמוֹ (ירוש' בר' פ“ח, ה”א).

תע רַ' אַבָּהוּ הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְאֵשׁ מְלַהֶטֶת¹⁸⁶³ סְבִיבוֹתָיו. אָמַר: שֶׁמָא אֵינִי חוֹרֵז¹⁸⁶⁴ בְּדִבְרֵי תוֹרָה כְּתִקָּנָן, שֶׁאָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: יֵשׁ שֶׁיּוֹדֵעַ לַחֲרֹז וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְדֹּחַ¹⁸⁶⁵, וְיֵשׁ שֶׁיּוֹדֵעַ לִקְדֹּחַ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לַחֲרֹז, אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי הֶחָרוֹז וַאֲנִי הָיִיתִי הַקָּדוֹחַ (שהש"ר א).

תעא רַ' אַבָּהוּ וְרַ' חִיָּא נִזְדַּמְּנוּ לְמָקוֹם אֶחָד, רַ' אַבָּהוּ דָּרַשׁ בְּאַגָּדָה וְרַ' חִיָּא דָּרַשׁ בַּהֲלָכָה. הִנִּיחוּ הַכֹּל אֶת־רַבִּי חִיָּא בַר אַבָּא וּבָאוּ אֵצֶל רַ' אַבָּהוּ. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ [שֶׁל רַבִּי חִיָּא בַר אַבָּא] אָמַר לוֹ [ רַ' אַבָּהוּ]: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לִשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם, אֶחָד מוֹכֵר אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאֶחָד מוֹכֵר מִינֵי סִדְקִית¹⁸⁶⁶. עַל מִי קוֹפְצִין? לֹא עַל זֶה שֶׁמּוֹכֵר מִינֵי סִדְקִית?

כָּל־יוֹם הָיָה רַ' חִיָּא בַר אַבָּא מְלַוֶּה אֶת־רַ' אַבָּהוּ עַד אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ, מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל בֵּית־קֵיסָר. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לִוָּה רַ' אַבָּהוּ אֶת־רַ' חִיָּא בַר אַבָּא עַד אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ — וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נִתְיַשְּׁבָה עָלָיו דַּעְתּוֹ (סוטה מ.).

תעב רַ' אַבָּהוּ הָלַךְ לְקֵיסָרִין וּבָא מִשָּׁם לִטְבֶרְיָא וּפָנָיו מְאִירוֹת. רָאוּהוּ תַלְמִידָיו שֶׁל רַ' יוֹחָנָן. עָלוּ וְאָמְרוּ לְרַ' יוֹחָנָן: רַ' אַבָּהוּ מָצָא מַטְמוֹן. אָמַר לָהֶם: לָמָּה? אָמְרוּ לוֹ: פָּנָיו מְאִירוֹת. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא תּוֹרָה חֲדָשָׁה שָׁמַע. עָלָה [רַ' אַבָּהוּ אֶל רַ' יוֹחָנָן]; אָמַר לוֹ: מַה־תּוֹרָה חֲדָשָׁה שָׁמָעְתָּ? אָמַר לוֹ: תּוֹסֶפְתָּא¹⁸⁶⁷ יְשָׁנָה. קָרָא עָלָיו [רַ' יוֹחָנָן]: “חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו”¹⁸⁶⁸ (ירוש' שבת פ“ח, ה”א; קה"ר ח).

תעג רַ' אַבָּהוּ הָיָה יוֹשֵׁב בְּעֶרֶב־שַׁבָּת עַל תַּכְתַּק¹⁸⁶⁹ שֶׁל שֵׁן וְנוֹפֵחַ בְּאֵשׁ¹⁸⁷⁰.

בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת הָיוּ עוֹשִׂין לוֹ עֵגֶל מְשֻׁלָשׁ¹⁸⁷¹ וְהָיָה אוֹכֵל מִמֶּנּוּ כֻּלְיָא¹⁸⁷², כְּשֶׁגָּדַל אֲבִימִי בְנוֹ, אָמַר לוֹ: לָמָּה לְךָ לְהַפְסִיד כָּל־כָּךְ¹⁸⁷³? נַנִּיחַ כֻּלְיָא מֵעֵרֶב שַׁבָּת¹⁸⁷⁴. הִנִּיחוּהָ. בָּא אֲרִי וְאָכַל [אֶת הָעֵגֶל] (שבת קיט.).

תעד רַ' אַבָּהוּ הָיָה יוֹרֵד לִרְחֹץ בְּאוֹתָן הַמֶּרְחֲצָאוֹת שֶׁל טְבֶרְיָא, וְהָיָה נִסְמָךְ עַל שְׁנֵי עֲבָדִים, שָׁמְטוּ וְזָקְפוּ, שָׁמְטוּ וְזָקָפוּ¹⁸⁷⁵, אָמְרוּ לוֹ: כָּל־כָּךְ לָמָּה¹⁸⁷⁶? אָמַר לָהֶם: שָׁמַרְתִּי כֹחִי לְעֵת זִקְנָתִי (ירוש' ביצה פ“א, ה”ז).

תעה אָמַר רַ' יְהוּדָה: מִי שֶׁאוֹכֵל שְׁלשָׁה שִׁקְלֵי חִלְתִּית¹⁸⁷⁷ עַל לֵב רֵיקָן¹⁸⁷⁸ נִפְשָׁט עוֹרוֹ. אָמַר רַ' אַבָּהוּ: בִּי הָיָה מַעֲשֶׂה וְאָכַלְתִּי שֶׁקֶל אֶחָד שֶׁל חִלְתִּית, וְאִלְמָלֵא יָשַׁבְתִּי בְּמַיִם נִפְשַׁט עוֹרִי, וְקִיַּמְתִּי בְעַצְמִי: “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ”¹⁸⁷⁹ (חול' נט.).

תעו אָמַר רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: מֻתָּר אָדָם לְלַמֵּד אֶת־בִּתּוֹ יְוָנִית, מִפְּנֵי שֶׁהִיא תַכְשִׁיט לָהּ. שָׁמַע שִׁמְעוֹן בַּר בָּא וְאָמַר: בִּשְׁבִיל שֶׁרַ' אַבָּהוּ רוֹצֶה לְלַמֵּד אֶת־בְּנוֹתָיו יְוָנִית הוּא תוֹלֶה אוֹתָהּ בְּרַ' יוֹחָנָן. שָׁמַע רַ' אַבָּהוּ וְאָמַר: יָבֹא עָלָי¹⁸⁸⁰, אִם לֹא שְׁמַעְתִּיהָ מֵרַ' יוֹחָנָן (ירוש' שבת פ“ו, ה”א).

תעז רַ' אַבָּהוּ הָיָה בְקֵיסָרִין, שָׁלַח אֶת רַ' חֲנִינָא בְנוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה בִּטְבֶרְיָא. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: [בִּנְךָ] גּוֹמֵל חָסֶד¹⁸⁸¹. שָׁלַח וְכָתַב לוֹ: “הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּקֵיסָרִין שְׁלַחְתִּיךָ לִטְבֶרְיָא”? וּכְבָר נִמְנוּ וְגָמְרוּ בַּעֲלִיַּת בֵּית־אֲרִים¹⁸⁸² בְּלֹד: הַתַּלְמוּד קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה. (ירוש' פסח' פ“ג, ה”ז; שם חג' פ“א, ה”ז).

תעח רַ' אַבָּהוּ אֵרְעוֹ אֹנֶס¹⁸⁸³, שֶׁמֵּת לוֹ תִינוֹק, נִכְנְסוּ [אֶצְלוֹ] רַ' יוֹנָה וְרַ' יוֹסֵי לְהַרְאוֹת לוֹ פָנִים¹⁸⁸⁴. מֵאֵימָתוֹ עֲלֵיהֶם לֹא אָמְרוּ לוֹ דְּבַר תּוֹרָה¹⁸⁸⁵. אָמַר לָהֶם: יְכַבְּדוּנִי רַבּוֹתַי לוֹמַר דְּבַר תּוֹרָה¹⁸⁸⁶. אָמְרוּ לוֹ: יְכַבְּדֵנוּ רַבֵּנוּ. אָמַר לָהֶם: מָה אִם רָשׁוּת שֶׁלְּמַטָּן¹⁸⁸⁷, שֶׁיֶּשׁ בָּהּ כָּזָב וְשֶׁקֶר וּגְנִיבוּת דַּעַת וּמַשּׂוֹא פָנִים וּמִקַּח שֹׁחַד, וְהַיּוֹם עוֹדֶנּוּ וּמָחָר אֵינֶנּוּ — נֶאֱמַר בָּהּ¹⁸⁸⁸: הַקְּרוֹבִים¹⁸⁸⁹ בָּאִים וְשׁוֹאֲלִים שְׁלוֹם הַדַּיָּנִים וְהָעֵדִים, לוֹמַר: שֶׁאֵין בְּלִבֵּנוּ עֲלֵיכֶם כְּלוּם, שֶׁדִּין אֱמֶת דַּנְתֶּם; רָשׁוּת שֶׁלְּמַעְלָן¹⁸⁹⁰, שֶׁאֵין בָּהּ לֹא כָזָב וְלֹא שֶׁקֶר וְלֹא גְנִיבוּת דַּעַת וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד, וְהוּא חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁחַיָּבִים אָנוּ לְקַבֵּל עָלֵינוּ מִדַּת הַדִּין; וְאוֹמֵר: “וְנָתַן־לְךָ רַחֲמִים¹⁸⁹¹ וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ”¹⁸⁹² (ירוש' סנה' פ“ו, ה”י).

תעט רַ' אַבָּהוּ רָאָה [בַחֲלוֹמוֹ]: פַּנְטְקָקָה¹⁸⁹³ יִתְפַּלֵּל וְיֵרְדוּ גְשָׁמִים, יָרְדוּ גְשָׁמִים. שָׁלַח רַ' אַבָּהוּ וֶהֱבִיאוֹ. אָמַר לוֹ: מָה אֻמָּנוּתֶךָ? אָמַר לוֹ: חָמֵשׁ עֲבֵרוֹת עוֹשֶׂה אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּכָל־יוֹם: מַשְׂכִּיר זוֹנוֹת, מְשַׁפֵּר¹⁸⁹⁴ תֵּיָטְרוֹן, מַכְנִיס כְּלֵיהֶן¹⁸⁹⁵ לְמֶרְחָץ, מְטַפֵּחַ וּמְרַקֵּד לִפְנֵיהֶן וּמַקִּישׁ בְּתֹף לִפְנֵיהֶן. אָמַר לוֹ: וּמַה־מַּעֲשֶׂה טוֹב עָשִׂיתָ? אָמַר לוֹ: פַּעַם אַחַת הָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ מְשַׁפֵּר תֵּיָטְרוֹן, בָּאָה אִשָּׁה אַחַת וְעָמְדָה לָהּ מֵאֲחוֹרֵי הָעַמּוּד וּבָכָתָה, וְאָמַרְתִּי לָהּ: מַה־לָּךְ? וְאָמְרָה לִי: בַּעְלָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הָאִשָּׁה חָבוּשׁ, וּבִקַּשְׁתִּי לִרְאוֹת מָה אֶעֱשֶׂה וְאֶפְדֶּנּוּ¹⁸⁹⁶. וּמָכַרְתִּי מִטָּתִי וּמַצָּעִי וְנָתַתִּי לָהּ אֶת־דְּמֵיהֶם. וְאָמַרְתִּי לָהּ: הֵילָךְ, פְּדִי בַעְלֵךְ וְלֹא תֶחֱטָאִי. אָמַרְתִּי לוֹ: כְּדַאי אַתָּה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהֵעָנוֹת (ירוש' תענ' פ“א, ה”ד).

תפ רַ' אַבָּהוּ וְרַ' יוֹסֵי בֶן־חֲנִינָה וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ¹⁸⁹⁷ עָבְרוּ עַל כֶּרֶם דּוֹרוֹן¹⁸⁹⁸, הוֹצִיא לָהֶם הָאָרִיס¹⁸⁹⁹ פַּרְסֵק אֶחָד, אָכְלוּ הֵם וַחֲמוֹרֵיהֶם וְהוֹתִירוּ, וְשִׁעֲרוּהוּ כְּאִלְפָּס זֶה שֶׁל כְּפַר־חֲנַנְיָה, מַחֲזִיק סְאָה שֶׁל עֲדָשִׁים. לְאַחַר יָמִים עָבְרוּ שָׁם וְהוֹצִיא לָהֶם שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה בְּתוֹךְ יָדוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מֵאוֹתוֹ הָאִילָן אָנוּ מְבַקְּשִׁים. אָמַר לָהֶם: מִמֶּנּוּ הֵם. קָרְאוּ עָלָיו: “אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ”¹⁹⁰⁰ (ירוש' פאה פ“ז, ה”ג).

תפא רַ' חִיָּא, רַ' יוֹסִי וְרַ' אִמִּי דָּנוּ אֶת־תָּמָר¹⁹⁰¹, הָלְכָה וְהִלְשִׁינָה עֲלֵיהֶם לְאַנְטִיפִיטָא¹⁹⁰² שֶׁל קֵיסָרִין, שָׁלְחוּ וְכָתְבוּ לְרַ' אַבָּהוּ¹⁹⁰³. שָׁלַח רַ' אַבָּהוּ וְכָתַב לָהֶם: כְּבָר פִּיַּסְנוּ¹⁹⁰⁴ לִשְׁלשָׁה לִיטוֹרִין¹⁹⁰⁵, לְטוֹב־יֶלֶד, טוֹב־לֶמֶד וְתַרְשִׁישׁ¹⁹⁰⁶ (אַבְדּוֹקוֹס, אַבְמַסִּיס וְתַלְסִיס), אֲבָל תָּמָר־תַּמְרוּרִים בְּתַמְרוּרֶיהָ הִיא עוֹמֶדֶת¹⁹⁰⁷, וּבִקַּשְׁנוּ לְמַתְּקָהּ — וְ“לַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף”¹⁹⁰⁸ (ירוש' מג' פ“ג, ה”ב).

תפב רַ' אַבָּהוּ כְּשֶׁהָיָה מֵסִיחַ בִּלְשׁוֹן חָכְמָה¹⁹⁰⁹ אָמַר כָּךְ: הַתְרִיגוּ לְפֶחָמִים¹⁹¹⁰, הַרְקִיעוּ לִזְהָבִים¹⁹¹¹ וַעֲשׂוּ לִי¹⁹¹² שְׁנֵי מַגִּידֵי בַעֲלָטָה¹⁹¹³.

אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַ' אַבָּהוּ: הַצְפִּינֵנוּ¹⁹¹⁴ הֵיכָן רַ' אֶלְעַאי צָפוּן¹⁹¹⁵. אָמַר לָהֶם: עָלַץ בְּנַעֲרָה אַהֲרוֹנִית¹⁹¹⁶, אַחֲרוֹנִית, עֵרָנִית וְהִנְעִירַתּוּ. יֵשׁ אוֹמְרִים: אִשָּׁה¹⁹¹⁷; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מַסֶּכֶת¹⁹¹⁸.

אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַ' אֶלְעַאי: הַצְפִּינֵנוּ הֵיכָן רַ' אַבָּהוּ צָפוּן. אָמַר לָהֶם: נִתְיָעֵץ בְּמַכְתִּיר¹⁹¹⁹ וְהִנְגִּיב לִמְפִיבשֶׁת¹⁹²⁰ (עיר' נג:)

תפג אָמַר לוֹ מִין אֶחָד לְרַ' אַבָּהוּ: אֱלֹהֵיכֶם גַּחְכָּן¹⁹²¹ הוּא, שֶׁאָמַר לוֹ לִיחֶזְקֵאל: “שְׁכַב עַל־צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי”¹⁹²², וְנֶאֱמַר: “וְשָׁכַבְתָּ עַל־צִדְּךָ הַיְמָנִי”¹⁹²³. [בְּתוֹךְ כָּךְ] בָּא תַלְמִיד אֶחָד, אָמַר לוֹ: מַה־טַּעְמָהּ שֶׁל שְׁבִיעִית¹⁹²⁴? אָמַר לָהֶם: עַכְשָׁו אֹמַר לָכֶם דָּבָר הַשֹּׁוֶה לִשְׁנֵיכֶם¹⁹²⁵. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: זִרְעוּ שֵׁשׁ וְהַשְׁמִיטוּ שֶׁבַע, כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁהָאָרֶץ שֶׁלִי הִיא; וְהֵם לֹא עָשׂוּ כֵן, אֶלָּא חָטְאוּ — וְגָלוּ. מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם: מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁסָּרְחָה¹⁹²⁶ עָלָיו מְדִינָה, אִם אַכְזָרִי הוּא — הוֹרֵג אֶת־כֻּלָּם, אִם רַחֲמָן הוּא — הוֹרֵג אֶת־חֶצְיָם, אִם רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים הוּא — מְיַסֵּר אֶת־הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם בְּיִסּוּרִים. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְיַסֵּר אֶת־יְחֶזְקֵאל, כְּדֵי לְמָרֵק¹⁹²⁷ עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל (סנה' לט.).

תפד אָמַר לוֹ מִין לְרַ' אַבָּהוּ: אֱלֹהֵיכֶם כֹּהֵן הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיִקְחוּ־לִי תְּרוּמָה¹⁹²⁸”¹⁹²⁹ כְּשֶׁקָּבַר לְמשֶׁה בַּמֶּה טָבָל¹⁹³⁰? שֶׁמָּא תֹאמַר בְּמָיִם — וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “מִי־מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם”?¹⁹³¹ אָמַר לוֹ: בְּאֵשׁ טָבַל¹⁹³², שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־הִנֵּה יְיָ בָּאֵשׁ יָבוֹא”¹⁹³³ — וְכִי טְבִילָה בָאֵשׁ עוֹלָה? — אָמַר לוֹ: אַדְּרַבָּא, עִקַּר טְבִילָה בָּאֵשׁ הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר־יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר…וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוֹ בַמָּיִם”¹⁹³⁴ (שם).

תפה אָמַר לוֹ מִין שֶׁשְּׁמוֹ שָׂשׂוֹן לְרַ' אַבָּהוּ: עֲתִידִים אַתֶּם שֶׁתִּשְׁאֲבוּ לִי מַיִם בְּעוֹלָם־הַבָּא? שֶׁנֶּאֱמַר: “וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן”¹⁹³⁵. אָמַר לוֹ: אִלּוּ נֶאֱמַר: “לְשָׂשׂוֹן” — כִּדְבָרֶיךָ; עַכְשָׁו שֶׁנֶּאֱמַר: " בְּשָׂשׂוֹן" — עוֹרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ יֵעָשֶׂה נֹאד וְנִשְׁאַב בּוֹ מָיִם (סוכה מח:).

תפו שָׁאֲלוּ הַמִּינִים אֶת־רַ' אַבָּהוּ: אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ מוֹצְאִים מִיתָה לַחֲנוֹךְ¹⁹³⁶. אָמַר לָהֶם: לָמָּה? אָמְרוּ לוֹ: נֶאֱמַר כָּאן לְקִיחָה, “כִּי־לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים”¹⁹³⁷, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: “כִּי הַיּוֹם יְיָ לֹקֵחַ אֶת־אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ”¹⁹³⁸. אָמַר לָהֶם: אִם לִלְקִיחָה אַתֶּם דּוֹרְשִׁים, נֶאֱמַר כָּאן לְקִיחָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: “הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ¹⁹³⁹ אֶת־מַחְמַד עֵינֶיךָ”¹⁹⁴⁰.

תפז אָמַר לוֹ מִין לְרַ' אַבָּהוּ: אֵימָתַי יָבֹא מָשִׁיחַ? אָמַר לוֹ: כְּשֶׁיְכַסֶּה הַחשֶׁךְ אֶת־בְּנֵי אָדָם הַלָּלוּ. אָמַר לוֹ: אַתָּה מְקַלְלֵנִי? אָמַר לוֹ: כָּתוּב בְּמִקְרָא: “כִּי־הִנֵּה הַחשֶׁךְ יְכַסֶּה־אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה”¹⁹⁴¹ (סנה' צט.).

תפח רַ' אַבָּהוּ הָיָה מִשְׁתַּבֵּחַ לִפְנֵי הַמִּינִים בְּרַ' סָפְרָא שֶׁאָדָם גָּדוֹל הוּא. הֵנִיחוּ לוֹ¹⁹⁴² מֶכֶס שֶׁל שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים. פַּעַם אַחַת מְצָאוּהוּ, אָמְרוּ לוֹ: “רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל־כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֶת כָּל־עֲוֹנֹתֵיכֶם”¹⁹⁴³ — מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ חֵמָה מְכַלָּהּ בְּאוֹהֲבוֹ? שָׁתַק וְלֹא אָמַר לָהֶם כְּלוּם. הֵטִילוּ סוּדָר בְּצַוָּארוֹ וְהָיוּ מְצַעֲרִין אוֹתוֹ. בָּא רַ' אַבָּהוּ וּמְצָאָם. אָמַר לָהֶם רַ' אַבָּהוּ: לָמָה אַתֶּם מְצַעֲרִין אוֹתוֹ? אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא אָמַרְתָּ לָנוּ שֶׁאָדָם גָּדוֹל הוּא? וְלֹא יָדַע לוֹמַר לָנוּ פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ פָּסוּק¹⁹⁴⁴! אָמַר לָהֶם: לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם אֶלָּא בְּמִשְׁנָה, אֲבָל בְּמִקְרָא כְּלוּם אָמַרְתִּי לָכֶם? אָמְרוּ לוֹ: בַּמֶּה נִשְׁתַּנֵּיתֶם אַתֶּם¹⁹⁴⁵, שֶׁיּוֹדְעִים? אָמַר לָהֶם: אָנוּ, בִּשְׁבִיל שֶׁאָנוּ מְצוּיִם אֶצְלְכֶם¹⁹⁴⁶, מְטִילִים עַל עַצְמֵנוּ וּמְעַיְּנִים¹⁹⁴⁷, הֵם אֵינָם מְעַיְּנִים. אָמְרוּ לוֹ: אֱמֹר לָנוּ אָתָּה. אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁנּוֹשֶׁה בִשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם, אֶחָד אוֹהֲבוֹ וְאֶחָד שׂוֹנְאוֹ; אוֹהֲבוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ מְעַט מְעַט¹⁹⁴⁸, שׂוֹנְאוֹ נִפְרַע מִמֶּנּוּ בְּבַת־אֶחָת (ע"ז ד.).

תפט רַ' אַבָּהוּ הֵטִיל לוֹ יַעֲקֹב הַמִּין סַם¹⁹⁴⁹ עַל שׁוֹקוֹ, וְאִלְמָלֵא רַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי שֶׁלִּחֲכוּ אֶת־שׁוֹקוֹ¹⁹⁵⁰ הָיָה מְקַפֵּחַ שׁוֹקוֹ¹⁹⁵¹ — — — שֶׁהָיוּ הַמִּינִים מְקַיְּמִים בּוֹ בְּעַצְמָם “תָּמֹת נַפְשִׁי עִם־פְּלִשְׁתִּים¹⁹⁵²”¹⁹⁵³. (ע"ז כח.).

––––––––

תצ שִׁמְעוֹן בַּר וָא¹⁹⁵⁴ הָיָה בָקִי בְּמַרְגָּלִיּוֹת, וְלֹא הָיָה לוֹ כִכַּר לֶחֶם לֶאֱכֹל. קָרָא עָלָיו רַ' יוֹחָנָן: “וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם”¹⁹⁵⁵, אָמָר: כָּל־מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר מַעֲשָׂיו שֶׁל אַבְרָהָם יַכִּיר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו¹⁹⁵⁶ שֶׁל זֶה.

וּכְשֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן בַּר וָא בְּדַמֶּשֶׂק שָׁלַח לוֹ רַ' אַבָּהוּ אִגֶּרֶת וְנָתַן מִן שֵׂיבָתוֹ¹⁹⁵⁷ בְּתוֹכָה: בִּשְׁבִיל הַשֵּׂיבוֹת¹⁹⁵⁸ הָאֵלֶּה עֲמֹד וְלֵךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל¹⁹⁵⁹.

מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ¹⁹⁶⁰ רַ' יוֹחָנָן¹⁹⁶¹! אַבָּהוּ שֶׁל גֻּלְתָּיוֹת נִתְמַנָּה, שִׁמְעוֹן שֶׁל מַעְפָּרִיּוֹת לֹא נִתְמַנָּה¹⁹⁶² (ירוש‘, בכור’ פ“ג, ה”ג).

תצא כְּשֶׁמֵּת רַ' אַבָּהוּ בָּכוּ עַמּוּדֵי קֵיסָרִי. אָמְרוּ הַכּוּתִים¹⁹⁶³: אֵין הֵם אֶלָּא מְרִיעִים¹⁹⁶⁴. אָמְרוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל: יוֹדְעִים הָרְחוֹקִים כַּמָּה שֶׁהַקְּרוֹבִים מְרִיעִים¹⁹⁶⁵.

בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ עָבְרוּ לְפָנָיו שְׁלשָׁה־עָשָׂר נְהָרוֹת שֶׁל אֲפַרְסְמוֹן. אָמַר לָהֶם: כָּל־אֵלּוּ לְמִי? אָמְרוּ לוֹ: שֶׁלָּךְ. אָמַר לָהֶם: וְכָל־אֵלּוּ שֶׁל אַבָּהוּ? “וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי, לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי, אָכֵן מִשְׁפָּטִי אֶת־יְיָ”¹⁹⁶⁶. הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַרְאֶה לָהֶם לַצַּדִּיקִים מַתַּן־שְׂכָרָם בָּעוֹלָם־הַזֶּה וְנַפְשָׁם שְׂבֵעָה וְהֵם יְשֵׁנִים לָהֶם¹⁹⁶⁷. לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה וְצָר כָּל־מִינֵי סְעֻדָּה בְּמַפָּה, כֵּוָן שֶׁנִּכְנְסוּ הָאוֹרְחִים רָאוּ אוֹתָם וְנַפְשָׁם שְׂבֵעָה וְיָשְׁנוּ לָהֶם (ירוש', ע“ז פ”ג, ה"א).

לז. רַ' זֵירָא (זְעֵירָא)

תצב רַ' זֵירָא הָיָה מִתְחַבֵּא מִלְּסָמְכוֹ¹⁹⁶⁸, שֶׁאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם הֱוֵי קַבָּל וְקַיָּם¹⁹⁶⁹. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע זוֹ שֶׁאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אֵין אָדָם עוֹלֶה לִגְדֻלָּה אֶלָּא אִם כֵּן מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל־עֲוֹנוֹתָיו, הִמְצִיא אֶת־עַצְמוֹ¹⁹⁷⁰.

כְּשֶׁסָּמְכוּ אֶת־רַ' זֵירָא פָּתְחוּ לוֹ¹⁹⁷¹ כָךְ:

לֹא כָחָל וְלֹא שָׂרָק וְלֹא פִרְכּוּס — וְיַעֲלַת חֵן¹⁹⁷² (סנה' יד.).

תצג “רָב־אָדָם יִקְרָא אִישׁ חַסְדּוֹ¹⁹⁷³”¹⁹⁷⁴ — זֶה שְׁאָר כָּל־אָדָם, “וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָא”¹⁹⁷⁵ — זֶה רַ' זְעֵירָא: אֵין אָנוּ צְרִיכִים לַחֲשׁוֹשׁ¹⁹⁷⁶ לִשְׁמוּעוֹתָיו שֶׁל רַב שֵׁשֶׁת, שֶׁהוּא אָדָם מְאוֹר־עֵינָיִם¹⁹⁷⁷.

אָמַר רַ' זְעֵירָא לְרַ' יַסָּא: מַכִּיר רַבִּי אֶת־בַּר פְּדָיָה, שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שְׁמוּעוֹת בִּשְׁמוֹ? אָמַר לוֹ: רַ' יוֹחָנָן אֲמָרָן מִשְּׁמוֹ¹⁹⁷⁸.

אָמַר רַ' זְעֵירָא לְרַ' בָא בַּר זַבְדִּי: מַכִּיר רַבִּי אֶת־רַב, שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שְׁמוּעוֹת בִּשְׁמוֹ?? אָמַר לוֹ: רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אֲמָרָן מִשְּׁמוֹ. (ירוש' שבת פ“א, ה”ב).

תצד אָמְרוּ לוֹ לְרַ' זֵירָא: מְחֻדָּדוֹת שְׁמוּעוֹתֶיךָ¹⁹⁷⁹. אָמַר לָהֶם: שֶׁל יוֹם הֵן¹⁹⁸⁰ (עיר' סה.).

תצה אָמַר רַ' זֵירָא: בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת־הַחֲכָמִים שֶׁהֵם רָצִים לְפֶרֶק¹⁹⁸¹ בְּשַׁבָּת אָמָרְתִּי: מְחַלְּלִין הַחֲכָמִים אֶת־הַשַּׁבָּת¹⁹⁸². כֵּוָן שֶׁשָּׁמַעְתִּי זוֹ שֶׁל רַ' תַנְחוּם אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: לְעוֹלָם יָרוּץ אָדָם לִדְבַר הֲלָכָה וַאֲפִלּוּ בְשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַחֲרֵי יְיָ יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג” וגו'¹⁹⁸³ — אַף אֲנִי הָיִיתִי רָץ (בר' ו:).

תצו רַ' זְעֵירָא וְרַ' אַבָּא בַר כָּהֲנָא וְרַ' לֵוִי הָיוּ יוֹשְׁבִים, וְהָיָה רַ' זְעֵירָא מְקַנְתֵּר¹⁹⁸⁴ אוֹתָם שֶׁל הָאַגָּדָה¹⁹⁸⁵ וְקָרָא לָהֶם סִפְרֵי קְסָמִים. אָמַר לוֹ רַ' אַבָּא בַר כָּהֲנָא: לָמָה אַתָּה מְקַנְתְּרָם? שְׁאַל וְהֵם מְשִׁיבִים לָךְ. אָמַר לָהֶם: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר¹⁹⁸⁶”¹⁹⁸⁷ — אָמְרוּ לוֹ: “כִּי־חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ¹⁹⁸⁸” — בָּעוֹלָם־הַזֶּה, “שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר” — לָעוֹלָם־הַבָּא. אָמַר לָהֶם: אוֹ נֹאמַר: “כִּי־חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ” — בָּעוֹלָם־הַבָּא, “שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר” — בָּעוֹלָם־הַזֶּה¹⁹⁸⁹? אָמַר רַ' לֵוִי: כְּשֶׁתְּעוֹרֵר חֲמָתְךָ עַל הָרְשָׁעִים, צַדִּיקִים רוֹאִים מָה אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם וְהֵם מוֹדִין לִשְׁמֶךָ. אָמַר רַ' זְעֵירָא: הֲפוֹךְ וְהַפֵּךְ בּוֹ¹⁹⁹⁰ — וְלֹא נִשְׁמַע מִמֶּנּוּ כְּלוּם. יִרְמְיָה בְנִי, צֹר צֹר הֲלָכָה¹⁹⁹¹, שֶׁהִיא טוֹבָה מִכֻּלָּם (ירוש' מעשרות פ“ג, ה”ד).

תצז אָמַר רַ' יִרְמְיָה לְרַ' זֵירָא: יָבוֹא מָר וְיִשְׁנֶה. אָמַר לוֹ: חָלַשׁ לִבִּי וְאֵינִי יָכוֹל. — יֹאמַר מָר דְּבַר אַגָּדָה (תענ' ז.).

תצח רַ' זֵירָא כְּשֶׁתָּשַׁשׁ מִלִּמּוּדוֹ הָיָה הוֹלֵךְ וְיוֹשֵׁב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל רַב יְהוּדָה בַר אַמִּי, אָמַר: כְּשֶׁיִּהְיוּ הַחֲכָמִים יוֹצְאִים וְנִכְנָסִים אֶעֱמֹד מִפְּנֵיהֶם וַאֲקַבֵּל עֲלֵיהֶם שָׂכָר¹⁹⁹² (עיר' כח:).

תצט רַ' זֵירָא כְּשֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ מִתַּלְמוּדוֹ הָלַךְ וְיָשַׁב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית רַ' נָתַן בַּר טוֹבִי, אָמַר: כְּשֶׁיַּעַבְרוּ הַחֲכָמִים אֶעֱמֹד מִפְּנֵיהֶם וַאֲקַבֵּל שָׂכָר. יָצָא וּבָא רַ' נָתַן בַּר טוֹבִי. אָמַר לוֹ: מִי אָמַר הֲלָכָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ? אָמַר לוֹ: כָּךְ וְכָךְ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לוֹ: רַ' יוֹחָנָן אֲמָרוֹ? אָמַר לוֹ: הֵן. שָׁנָה מִפִּיו אַרְבָּעִים פְּעָמִים. אָמַר לוֹ: יְחִידָה הִיא לָךְ¹⁹⁹³, אוֹ חֲדָשָׁה הִיא לָךְ? אָמַר לוֹ: חֲדָשָׁה הִיא לִי, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה מְסֻפֶּקֶת לִי בְּרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי¹⁹⁹⁴ (בר' כח.).

תק רַ' זֵירָא הָיָה מִשְׁתַּמֵּט מֵרַב יְהוּדָה, שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר רַב יְהוּדָה: כָּל־הָעוֹלֶה מִבָּבֶל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יוֹם פָּקְדִי אֹתָם” וגו'¹⁹⁹⁵, אָמַר: אֵלֵךְ וְאֶשְׁמַע מִפִּיו דָּבָר¹⁹⁹⁶ וְאָבֹא וְאֶעֱלֶה. הָלַךְ וּמְצָאוֹ כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ וְאוֹמֵר לוֹ לְשַׁמָּשׁוֹ: הָבִיאוּ לִי נֶתֶר¹⁹⁹⁷, הָבִיאוּ לִי מַסְרֵק, פִּתְחוּ אֶת־פִּיכֶם וְהוֹצִיאוּ הֶבֶל¹⁹⁹⁸ וּשְׁתוּ מִן הַמַּיִם שֶׁל בֵּית־הַמֶּרְחָץ¹⁹⁹⁹. אָמַר: אִלְמָלֵא בָאתִי אֶלָּא לִשְׁמוֹעַ דָּבָר זֶה דַּיִּי²⁰⁰⁰. (שבת מא.).

תקא הָרוֹאֶה שְׂעוֹרִים בַּחֲלוֹם סָרוּ עֲוֹנוֹתָיו²⁰⁰¹, שֶׁנֶּאֲמַר: “וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר”²⁰⁰².

אָמַר רַ' זֵירָא: אֲנִי לֹא עָלִיתִי מִבָּבֶל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁרָאִיתִי שְׂעוֹרִים בַּחֲלוֹם²⁰⁰³ (בר' נז.).

תקב רַ' זֵירָא כְּשֶׁעָלָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא מָצָא מַעְבָּרָה לַעֲבֹר, אָחַז בַּמֶּצֶר²⁰⁰⁴ וְעָבָר. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ מִין: עַם פּוֹחֵז²⁰⁰⁵, שֶׁהִקְדַּמְתֶּם אֶת־פִּיכֶם לְאָזְנֵיכֶם²⁰⁰⁶, עֲדַיִן בְּפַחֲזוּתְכֶם אַתֶּם עוֹמְדִים²⁰⁰⁷! אָמַר לוֹ: מָקוֹם שֶׁמּשֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא זָכוּ לוֹ, אֲנִי, מִי יֹאמַר שֶׁאֶזְכֶּה לוֹ²⁰⁰⁸? (כת' קיב).

תקג רַ' זֵירָא עָבַר אֶת־הַיַּרְדֵּן בְּמַלְבּוּשָׁיו²⁰⁰⁹ (ירוש' שביעית פ“ד, ה”ט).

תקד כְּשֶׁעָלָה רַ' זֵירָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל²⁰¹⁰ יָשַׁב מֵאָה תַעֲנִיּוֹת שֶׁיִּשְׁתַּכַּח מִמֶּנּוּ תַּלְמוּדָהּ שֶׁל בָּבֶל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִידֶנּוּ²⁰¹¹; וְיָשַׁב מֵאָה תַעֲנִיּוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁלֹּא יָמוּת רַ' אֶלְעָזָר²⁰¹² בְּיָמָיו וְיִפְּלוּ עָלָיו צָרְכֵי הַצִּבּוּר; וְיָשַׁב מֵאָה אֲחֵרוֹת, שֶׁלֹּא תִשְׁלֹט בּוֹ אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. כָּל־שְׁלשִׁים יוֹם הָיָה בוֹדֵק עַצְמֹו: הִסִּיק תַּנּוּר וְעָלָה וְיָשַׁב בְּתוֹכוֹ וְהָאֵשׁ לֹא שָׁלְטָה בוֹ. פַּעַם אַחַת נָתְנוּ בוֹ חֲכָמִים אֶת־עֵינֵיהֶם וְנִתְחָרְכוּ שׁוֹקָיו וְקָרְאוּ לוֹ: “קְטִינָא²⁰¹³ חֲרוּךְ־שׁוֹקָיִם” (ב"מ פה.).

תקה רַ' זְעֵירָא כְּשֶׁעָלָה לְכָאן²⁰¹⁴ הָלַךְ וְהִקִּיז דָּם. הָלַךְ וּבִקֵּשׁ לִקַּח לִטְרָא שֶׁל בָּשָׂר מִן הַטַּבָּח²⁰¹⁵. אָמַר: לִטְרָא זוֹ בְּכַמָּה? אָמַר לוֹ [הַטַּבָּח]: בַּחֲמִשִּׁים מָעִין וּרְצוּעָה אֶחָת²⁰¹⁶. אָמַר לוֹ: הֵילָךְ שִׁשִּׁים²⁰¹⁷ — וְלֹא קִבֵּל עָלָיו. — הֵילָךְ שִׁבְעִים — וְלֹא קִבֵּל עָלָיו. — הֵילָךְ שְׁמֹנִים, הֵילָךְ תִּשְׁעִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְמֵאָה — וְלֹא קִבֵּל עָלָיו. אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה כְּמִנְהָגֶךָ. בָּעֶרֶב יָרַד לְבֵית־הַוַּעַד, אָמַר לָהֶם לַחֲכָמִים: מָה רַע הַמִּנְהָג כָּאן, שֶׁאֵין אָדָם אוֹכֵל לִטְרָא שֶׁל בָּשָׂר עַד שֶׁמַּכִּין אוֹתוֹ אַחַת בִּרְצוּעָה. אָמְרוּ לוֹ: וּמִי הוּא זֶה? אָמַר לָהֶם: טַבָּח פְּלוֹנִי. שָׁלְחוּ וּבִקְשׁוּ לַהֲבִיאוֹ²⁰¹⁸. וּמָצְאוּ אֲרוֹנוֹ יוֹצֵא²⁰¹⁹. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, כָּל־כָּךְ²⁰²⁰! אָמַר לָהֶם: יָבוֹא עָלַי²⁰²¹, שֶׁלֹּא כָעָסְתִּי²⁰²², סָבוּר הָיִיתִי: כָּךְ הוּא הַמִּנְהָג (ירוש' בר' פ“ב, ה”ח).

––––––––

תקו רַ' זְעֵירָא הָיָה מִצְטַעֵר וְאָמַר: הַלְוַאי הָיוּ לִי אַבָּא וְאִמָּא שֶׁאֲכַבְּדֵם וְאִירַשׁ גַּן־עֵדֶן. לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּכִבּוּד אִמּוֹ שֶׁל רַ' טַרְפוֹן וּבְכִבּוּד אִמּוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל²⁰²³, אָמַר: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁאֵין לִי לֹא אָב וְלֹא אֵם, לֹא כְּרַ' טַרְפוֹן הָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת וְלֹא כְרַ' יִשְׁמָעֵאל הָיִיתִי מְקַבֵּל עָלָי. (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

תקז בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַ' זֵירָא הָיוּ בִרְיוֹנִים²⁰²⁴ הַלָּלוּ, וְהָיָה רַ' זֵירָא מְקָרְבָם כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ בִתְשׁוּבָה. הִקְפִּידוּ הַחֲכָמִים. כְּשֶׁמֵּת רַבִּי זֵירָא אָמְרוּ הַבִּרְיוֹנִים: עַד עַכְשָׁו הָיָה קְטִינָא חֲרוּךְ־שׁוֹקַיִם מְבַקֵּשׁ עָלֵינוּ רַחֲמִים, עַכְשָׁו מִי יְבַקֵּשׁ עָלֵינוּ רַחֲמִים? הִרְהֲרוּ בְלִבָּם וְעָשׂוּ תְשׁוּבָה (סנה' לז.).

תקח רַ' זֵירָא כְּשֶׁהָיָה לוֹ דָבָר²⁰²⁵ עִם אָדָם, הָיָה עוֹבֵר וְשָׁב לְפָנָיו וּמַמְצִיא אֶת־עַצְמוֹ²⁰²⁶, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא וְיוֹצִיא מִלִּבּוֹ²⁰²⁷ (יומא פז.).

תקט רַ' חַגַּי הָיָה סוֹמֵךְ אֶת־רַ' זְעֵירָא. עָבַר אֶחָד טָעוּן חֲבִילָה שֶׁל קֵיסָמִין²⁰²⁸. אָמַר לוֹ [רַ' זְעֵירָא]: הָבֵא לִי קֵיסָם לַחֲצֹץ אֶת־שִׁנָּי²⁰²⁹. חָזַר וְאָמַר לוֹ: לֹא תָבִיא לִי כְּלוּם, שֶׁאִם כָּל־אֶחָד וְאֶחָד בָּא וְעוֹשֶׂה כֵן תִּכְלֶה כָּל־הַחֲבִילָה שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ; וְלֹא רַ' זְעֵירָא כָּשֵׁר כָּל־כָּךְ²⁰³⁰, אֶלָּא דְבָרִים שֶׁצִּוָּנוּ בוֹרְאֵנוּ אָנוּ עוֹשִׂין. (ירוש' דמאי פ“ג, ה”ב).

תקי הֵעִיד רַ' יְהוּדָה בֶן־אֶלְיָקִים מִשּׁוּם הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ שֶׁבִּירוּשָׁלָיִם²⁰³¹: כָּל־הַסּוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה²⁰³² אֵינוֹ נִזּוֹק כָּל־הַיּוֹם כֻּלּוֹ. אָמַר רַ' זְעֵירָא: וַהֲרֵי אֲנִי סָמַכְתִּי וְנִזַּקְתִּי, שֶׁנִּתְפַּסְתִּי בְאַנְגַּרְיָא²⁰³³ לְהוֹלִיךְ הֲדַס לְפַלְטִין שֶׁל מֶלֶךְ? אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, גְּדוֹלָה הִיא²⁰³⁴, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁנּוֹתְנִין שָׂכָר לְהַכִּיר אֶת־הַפַּלְטִין וְלִרְאוֹת פְּנֵי מֶלֶךְ (ירוש' ברכ' פ“א, ה”א; ברכ' ט:).

תקיא רַ' זְעֵירָא נָפַל בַּשָּׂדֶה²⁰³⁵. בָּאוּ וּבִקְּשׁוּ לְזָקְפוֹ, מְצָאוּהוּ כְּשֶׁהוּא מְעֻלָּף, אָמְרוּ לוֹ: מַהוּ כָךְ²⁰³⁶? אָמַר לָהֶם: [כֻּלָּנוּ] נָבוֹא לְכָאן²⁰³⁷, עַל שֵׁם “וְהַחַי יִתֵּן אֶל־לִבּוֹ”²⁰³⁸ (ירוש' ברכ' פ“ג, ה”א).

תקיב רַ' זֵירָא כְּשֶׁהָיוּ מְשַׁגְּרִים לוֹ מִבֵּית־הַנָּשִׂיא [מַתָּנוֹת] לֹא הָיָה נוֹטֵל. כְּשֶׁהָיוּ מַזְמִינִים אוֹתוֹ²⁰³⁹ הָלָךְ, אָמַר: מִתְכַּבְּדִים הֵם בִּי (מג' כח.).

תקיג שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' זֵירָא: בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם: מִיָּמַי לֹא הִקְפַּדְתִּי²⁰⁴⁰ בְּתוֹךְ בֵּיתִי, וְלֹא צָעַדְתִּי בִּפְנֵי מִי²⁰⁴¹ שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנִּי, וְלֹא הִרְהַרְתִּי²⁰⁴² בִּמְבוֹאוֹת הַמְטֻנָּפוֹת, וְלֹא הָלַכְתִּי אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תוֹרָה וּבְלֹא תְפִלִּין, וְלֹא יָשַׁנְתִּי בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ לֹא שְׁנַת קֶבַע וְלֹא שְׁנַת עֲרָאי, וְלֹא שַׂשְׂתִּי בְּתַקָּלַת חֲבֵרָי²⁰⁴³, וְלֹא קָרָאתִי לַחֲבֵרִי בַּחֲנִיכָתוֹ²⁰⁴⁴ (שם).

תקיד רַ' זֵירָא חָלָה. נִכְנַס אֶצְלוֹ רַ' אַבָּהוּ. קִבֵּל עָלָיו: אִם יִתְרַפֵּא קְטִינָא חֲרוּךְ־שׁוֹקַיִם אֶעֱשֶׂה יוֹם־טוֹב לַחֲכָמִים. נִתְרַפֵּא וְעָשָׂה סְעֻדָּה לְכָל־הַחֲכָמִים (ברכ' מו.).

תקטו כְּשֶׁמֵּת רַ' זֵירָא פָּתַח עָלָיו אוֹתוֹ סַפְדָּן:

  אֶרֶץ שִׁנְעָר²⁰⁴⁵ הָרָה וְיָלָדָה²⁰⁴⁶,

  אֶרֶץ צְבִי²⁰⁴⁷ גִּדְּלָה שַׁעֲשׁוּעֶיהָ.

  אוֹי נָא לָהּ — אָמְרָה רַקַּת²⁰⁴⁸ —

  כִּי אָבְדָה כְלִי־חֶמְדָּתָהּ (מו"ק כה:).

לח. רַב (רַ' אַבָּא בַּר אַיְבוּ)

תקטז רַב אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַב יְהוּדָה מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ (נדה כד:).

תקיז יָפְיוֹ שֶׁל רַב מֵעֵין יָפְיוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ. יָפְיוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ מֵעֵין יָפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ (ב"מ פד.).

תקיח כְּשֶׁעָלָה²⁰⁴⁹ אִיסִי בַר הִנִּי לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל פָּגַע בּוֹ רַ' יוֹחָנָן, אָמַר לוֹ: מִי רֹאשׁ יְשִׁיבָה בְּבָבֶל? אָמַר לוֹ: אַבָּא אֲרִיכָא. אָמַר לוֹ: אַבָּא אֲרִיכָא אַתָּה קוֹרֵא לוֹ! זָכוּרְנִי, כְּשֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי²⁰⁵⁰ שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שׁוּרוֹת²⁰⁵¹ אֲחוֹרֵי רַב וְיָצְאוּ נִיצוֹצוֹת שֶׁל אֵשׁ מִפִּיו שֶׁל רַב לְפִיו שֶׁל רַבִּי וּמִפִּיו שֶׁל רַבִּי לְפִיו שֶׁל רַב²⁰⁵², וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מָה הֵם אוֹמְרִים — וְאַתָּה אַבָּא אֲרִיכָא קוֹרֵא לוֹ²⁰⁵³! (חול' קלז:).

תקיט כְּשֶׁעָלָה רַב חִיָּא בַר יוֹסֵף מָצָא אֶת־רַ' יוֹחָנָן וְרֵישׁ־לָקִישׁ שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים וְאוֹמְרִים: דְּרוּסָה²⁰⁵⁴ שֶׁאָמְרוּ צְרִיכָה בְדִיקָה כְּנֶגֶד בְּנֵי־מֵעָיִם. אָמַר לָהֶם: הָאֱלֹהִים²⁰⁵⁵, הוֹרָה בָהּ רַב “מִן כַּף הַמֹּחַ וְעַד הַיָּרֵךְ”. אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מִי הוּא רַב וּמִי הוּא רַב²⁰⁵⁶, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אוֹתוֹ! אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: וְאֵין אַתָּה זָכוּר אוֹתוֹ תַלְמִיד שֶׁשִּׁמֵשׁ אֶת־רַבִּי וְרַ' חִיָּא הַגָּדוֹל. וְהָאֱלֹהִים, כָּל־אוֹתָן שָׁנִים שֶׁשִּׁמֵשׁ אוֹתוֹ תַלְמִיד בִּישִׁיבָה אֲנִי שִׁמַּשְׁתִּי בַעֲמִידָה²⁰⁵⁷. וּמִי גָבָר²⁰⁵⁸? הוּא גָבַר בַּכֹּל²⁰⁵⁹. מִיָּד פָּתַח רֵישׁ־לָקִישׁ וְאָמָר: בְּרַם זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לְטוֹב, שֶׁאָמְרוּ שְׁמוּעָה מִפִּיו (חול' נד.).

תקכ רַב פָּסַק סִדְרוֹ²⁰⁶⁰ לִפְנֵי רַבִּי. נִכְנַס וּבָא רַ' חִיָּא — חָזַר לְרֹאשׁ²⁰⁶¹; נִכְנַס בַּר־קַפָּרָא — חָזַר לְרֹאשׁ; בָּא רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי — חָזַר לְרֹאשׁ; בָּא רַ' חֲנִינָא בַר חַמָּא, אָמַר [רַב]: כָּל־כָּךְ אֶהְיֶה חוֹזֵר וְהוֹלֵךְ? לֹא חָזָר. הִקְפִּיד רַ' חֲנִינָא. הָלַךְ רַב אַחֲרָיו שְׁלשָׁה־עָשָׂר עַרְבֵי יְמֵי־הַכִּפּוּרִים [לְפַיְּסוֹ] — וְלֹא נִתְפַּיֵּס (יומא פז.).

תקכא רַב בֶּן־אָחִיו שֶׁל רַ' חִיָּא וּבֶן־אֲחוֹתוֹ הָיָה²⁰⁶², כְּשֶׁעָלָה לְשָׁם²⁰⁶³ אָמַר לוֹ [רַ' חִיָּא]: אַיְבוּ קַיָּם? אָמַר לוֹ: אִמָּא קַיָּמֶת²⁰⁶⁴. אָמַר לוֹ: אִמָּא קַיֶּמֶת? אָמַר לוֹ: אַיְבוּ קַיָּם. אָמַר לוֹ [רַ' חִיָּא] לְשַׁמָּשׁוֹ: חֲלוֹץ לִי מִנְעָלַי²⁰⁶⁵ וְהוֹלֵךְ כֵּלַי אַחֲרַי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ²⁰⁶⁶ (פס' ד.).

תקכב כְּשֶׁיָּרַד רַבָּה בַר חַנָּה²⁰⁶⁷ לְבָבֶל אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא לְרַבִּי: בֶּן־אָחִי יוֹרֵד לְבָבֶל, יוֹרֶה²⁰⁶⁸? — יוֹרֶה. יָדִין? — יָדִין. — יַתִּיר בְּכוֹרוֹת²⁰⁶⁹? — יַתִּיר. כְּשֶׁיָּרַד רַב לְבָבֶל אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא לְרַבִּי: בֶּן־אֲחוֹתִי יוֹרֵד לְבָבֶל, יוֹרֶה? — יוֹרֶה. יָדִין? — יָדִין. — יַתִּיר בְּכוֹרוֹת? — אַל יַתִּיר.

— אַל יַתִּיר — מַה טָּעַם? — מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ בָקִיא בְּמוּמִים.

— וַהֲרֵי אָמַר רַב: שְׁמֹנָה־עָשָׂר חֳדָשִׁים גָּדַלְתִּי אֵצֶל רוֹעֵי בְהֵמָה לֵידַע אֵיזֶה מוּם קָבוּעַ וְאֵיזֶה מוּם עוֹבֵר? — אֶלָּא לַחֲלוֹק לוֹ כָבוֹד²⁰⁷⁰ לְרַבָּה בַר חַנָּה (סנה' ה).

תקכג רַב סְמָכוֹ רַבִּי לְהַתִּיר נְדָרִים וְלִרְאוֹת כְּתָמִים. כְּשֶׁמֵּת רַבִּי בִּקֵּשׁ מִבְּנוֹ מוּמֵי בְכוֹרוֹת. אָמַר לוֹ: אֵינִי מוֹסִיף לְךָ עַל מַה־שֶּׁנָּתַן לְךָ אַבָּא (ירוש‘, חג’ פ“א, ה”ח).

תקכד שְׁמוּאֵל וְקַרְנָא הָיוּ יוֹשְׁבִים עַל שְׂפַת נְהַר הַמֶּלֶךְ²⁰⁷¹. רָאָה אֶת־הַמַּיִם שֶׁהֵם עוֹלִים וַעֲכוּרִים הֵם²⁰⁷². אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְקַרְנָא: אָדָם גָּדוֹל בָּא מִן הַמַּעֲרָב²⁰⁷³ וְחוֹשֵׁשׁ בְּמֵעָיו, וְעָלוּ הַמַּיִם לְהַקְבִּיל פָּנָיו²⁰⁷⁴, — לֵךְ תְּהֵה עַל קַנְקַנּוֹ²⁰⁷⁵. הָלַךְ וּמָצָא אֶת־רַב, אָמַר: מִנַּיִן שֶׁאֵין כּוֹתְבִין תְּפִלִּין אֶלָּא עַל גַּבֵּי עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה? אָמַר לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: “לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְיָ בְּפִיךָ”²⁰⁷⁶ — מִן הַמֻּתָּר בְּפִיךָ²⁰⁷⁷. — מִנַּיִן לְדָם שֶׁהוּא אָדֹם? — שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת־הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם”²⁰⁷⁸ — — — אָמַר לוֹ: מַה־שְּׁמֶךָ? — קַרְנָא. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּצֵא לְךָ קֶרֶן בְּעֵינֶיךָ²⁰⁷⁹. לְסוֹף הִכְנִיסוֹ שְׁמוּאֵל לְבֵיתוֹ, הֶאֱכִילוֹ לֶחֶם שְׂעוֹרִים וְדָגִים קְטַנִּים, וְהִשְׁקָהוּ שֵׁכָר, וְלֹא הֶרְאָה לוֹ אֶת־בֵּית־הַכִּסֵּא, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּלְשֵׁל²⁰⁸⁰. קִלֵּל רַב וְאָמַר: מִי שֶׁמְּצַעֲרֵנִי לֹא יַעַמְדוּ לוֹ בָנִים, וְכֵן הָיָה (שבת קח.).

תקכה כְּשֶׁבָּא רַב לְבָבֶל — רַב וּשְׁמוּאֵל וְרַב אַסִּי נִזְדַּמְּנוּ לְבֵית שְׁבוּעַ הַבֵּן²⁰⁸¹ (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְבֵית יֵשׁוּעַ הַבֵּן²⁰⁸²), רַב לֹא נִכְנַס לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, שְׁמוּאֵל לֹא נִכְנַס לִפְנֵי רַב אַסִּי, וְרַב אַסִּי לֹא נִכְנַס לִפְנֵי רַב. אָמְרוּ: מִי יַמְתִּין²⁰⁸³? יַמְתִּין שְׁמוּאֵל וְיָבֹאוּ [לְפָנָיו] רַב וְרַב אַסִּי.

— וְיַמְתִּין רַב אוֹ רַב אַסִּי? רַב — דָּבָר בָּעוֹלָם²⁰⁸⁴ הוּא שֶׁעָשָׂה לוֹ לִשְׁמוּאֵל, מִשּׁוּם אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁקִּלְלוֹ²⁰⁸⁵, הִשִּׂיאוֹ רַב עַל עַצְמוֹ (ב"ק פ: ).

תקכו רַב כְּשֶׁיָּרַד לְשָׁם²⁰⁸⁶ אָמַר: אֲנִי הוּא בֶן־עַזַּאי²⁰⁸⁷ שֶׁבְּכָאן (יורש', פאה פ“ו, ה”ג).

תקכז “וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט²⁰⁸⁸”²⁰⁸⁹ — אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: זֶה בֵּית רַבֵּנוּ²⁰⁹⁰ שֶׁבְּבָבֶל (מג' כט.).

תקכח כְּשֶׁנִּפְטְרוּ הַתַּלְמִידִים²⁰⁹¹ מִבֵּית רַב נִשְׁתַּיְרוּ אֶלֶף וּמָאתָיִם (כת' קו.).

תקכט רַב נִזְדַּמֵּן לִמְקוֹמוֹ שֶׁל רַ' שֵׁילָא. לֹא הָיָה מְתֻרְגְּמָן²⁰⁹² לַעֲמֹד עַל רַ' שֵׁילָא, עָמַד רַב עָלָיו וּפֵרַשׁ, מַהִי “קְרִיאַת הַגֶּבֶר”²⁰⁹³? — “קְרָא גַבְרָא”. אָמַר לוֹ רַ' שֵׁילָא: וַיֹּאמַר מָר: “קְרָא תַרְנְגֹלָא”²⁰⁹⁴. אָמַר לוֹ: אַבּוּב לְחָרֵי זְמָר, לְגַרְדָּאֵי — לָא מְקַבְּלוּהִי מִנֵּיהּ²⁰⁹⁵ (אַבּוּב לְחוֹרִים זֶמֶר, לְגַרְדִּיִּים — לֹא קִבְּלוּהוּ מִמֶּנּוּ); כְּשֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד עַל רַ' חִיָּא וּמְפָרֵשׁ מַהִי “קְרִיאַת הַגֶּבֶר” — “קְרָא גַּבְרָא”, לֹא אָמַר לִי כְּלוּם, וְאַתָּה אוֹמֵר לִי: אֱמֹר: “קְרָא תַרְנְגֹלָא”. אָמַר לוֹ: מָר הוּא רַב? יָנוּחַ מָר²⁰⁹⁶. אָמַר לוֹ: הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: אִתְּגַרְתְּ לֵיהּ — פּוּץ עַמְרֵיהּ (נִשְׂכַּרְתָּ לוֹ, נַפֵּץ צַמְרוֹ)²⁰⁹⁷; יֵשׁ אוֹמְרִין: כָּךְ אָמַר לוֹ: מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין²⁰⁹⁸ (יומא כז:).

תקל מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁטָּבַע בַּאֲגַם שֶׁל סַמְקִי²⁰⁹⁹. הִשִּׂיא רַב שֵׁילָא אֶת־אִשְׁתּוֹ²¹⁰⁰. אָמַר לוֹ רַב לִשְׁמוּאֵל: בֹּא וּנְנַדֵּהוּ²¹⁰¹. אָמַר לוֹ: נִשְׁלַח לוֹ תְּחִלָּה²¹⁰². שָׁלְחוּ לוֹ: מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף²¹⁰³, אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה אוֹ מֻתֶּרֶת? שָׁלַח לָהֶם: אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. — וְהָאֲגַמִּים שֶׁל סַמְקִי, מַיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף אוֹ מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף? שָׁלַח לָהֶם: מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף הוּא. — וּמָר מִפְּנֵי־מָה עָשָׂה כָךְ²¹⁰⁴? — טָעִיתִי, סָבוּר הָיִיתִי, כֵּוָן שֶׁהֵם מְכֻנָּסִים וְעוֹמְדִים²¹⁰⁵, דּוֹמִים כְּמַיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף.

קָרָא שְׁמוּאֵל עַל רַב: “לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל־אָוֶן²¹⁰⁶”²¹⁰⁷. קָרָא רַב עַל שְׁמוּאֵל: “וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ²¹⁰⁸”²¹⁰⁹ (יבמ' קכא.).

תקלא בֶּן־צְבִי אֶחָד בָּא לְבֵית רֹאשׁ־הַגּוֹלָה, שֶׁהָיוּ רַגְלָיו הָאַחֲרוֹנוֹת פְּסוּקוֹת²¹¹⁰. בְּדָקוֹ רַב בְּצֹמֶת־הַגִּידִין²¹¹¹ וְהִכְשִׁירוֹ. אָמַר לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ אֻמְצָא²¹¹². אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: וְאֵין אַבָּא חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם נִקּוּר²¹¹³? אָמַר לוֹ: מַה־תַּקָּנָתוֹ? אָמַר לוֹ: יוֹשִׁיבֵהוּ בְתַנּוּר וְהוּא יִבְדֹּק אֶת־עַצְמוֹ. הוֹשִׁיבוֹ וְנָפַל חֲתִיכוֹת־חֲתִיכוֹת.

קָרָא שְׁמוּאֵל עַל רַב: “לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל־אָוֶן”²¹¹⁴; קָרָא רַב עַל שְׁמוּאֵל: “וְכָל־רָז לָא־אָנֵס לָךְ²¹¹⁵”²¹¹⁶ (חול' נט.).

תקלב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא יָרַד לִנְצִיבִין²¹¹⁷, מָצָא אֶת רַ' שִׂמְלַאי הַדְּרוֹמִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ: רַבִּי וּבֵית־דִּינוֹ הִתִּירוּ בְשָׁמֶן²¹¹⁸. אָמַר²¹¹⁹ — שְׁמוּאֵל אָכָל, רַב לֹא קִבֵּל עָלָיו לֶאֱכֹל. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: אֱכֹל, שֶׁאִם לֹא כֵן אֲנִי כוֹתֵב עָלֶיךָ זָקֵן מַמְרֵא²¹²⁰. אָמַר לוֹ: בְּעוֹד שֶׁהָיִיתִי שָׁם²¹²¹ יָדַעְתִּי מִי עִרְעֵר עַל כָּךְ²¹²² — שִׂמְלַאי הַדְּרוֹמִי²¹²³. אָמַר לוֹ: בְּשֵׁם עַצְמוֹ אָמָר? לֹא בְּשֵׁם רַ' יוּדָן נְשִׂיאָה²¹²⁴? — הִטְרִיחַ עָלָיו²¹²⁵ וְאָכָל (ירוש' ע“ז פ”ב, ה"ח).

תקלג שְׁמוּאֵל וְאוֹתָם שֶׁל בֵּית־שֵׁילָא הָיוּ שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם הַנָּשִׂיא בְּכָל־יוֹם, וְהָיוּ אוֹתָם שֶׁל בֵּית־שֵׁילָא נִכְנָסִים תְּחִלָּה²¹²⁶ וְיוֹשְׁבִים תְּחִלָּה. חָלְקוּ כָבוֹד לִשְׁמוּאֵל וְהוֹשִׁיבוּהוּ תְחִלָּה. נִכְנַס רַב לְשָׁם. חָלַק לוֹ שְׁמוּאֵל כָּבוֹד וְהוֹשִׁיבוֹ תְחִלָּה. אָמְרוּ אוֹתָם שֶׁל בֵּית־שֵׁילָא: שְׁנִיִּים אָנוּ²¹²⁷. וְקִבֵּל עָלָיו שְׁמוּאֵל לֵישֵׁב שְׁלִישִׁי. (ירוש' תענ' פ“ד, ה”ב).

תקלד כֹּתֶל רָעוּעַ הָיָה בִנְהַרְדְּעָא, וְלֹא הָיוּ רַב וּשְׁמוּאֵל עוֹבְרִין תַּחְתָּיו²¹²⁸, אַף־עַל־פִּי שֶׁעָמַד בִּמְקוֹמוֹ שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְלֹא נָפָל. פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה לְשָׁם, אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב: נָבוֹא מָר וְנָקִיף²¹²⁹. אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו אֵין צֹרֶךְ, שֶׁיֵּשׁ רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה עִמָּנוּ, שֶׁזְּכוּתוֹ מְרֻבָּה²¹³⁰ וְאֵינִי מִתְיָרֵא (תענ' כז:).

תקלה רַב, מִנָּהוּ רֹאשׁ הַגּוֹלָה אַגְרוֹנִימוֹס²¹³¹, וְהָיָה מַלְקֶה עַל הַמִּדּוֹת²¹³² וְלֹא עַל הַשְּׁעָרִים²¹³³. חֲבָשׁוֹ²¹³⁴ רֹאשׁ הַגּוֹלָה. נִכְנַס רַב־קַרְנָא אֶצְלוֹ²¹³⁵. אָמַר לוֹ רַב: אַגְרוֹנִימוֹס שֶׁאָמְרוּ — לְמִדּוֹת וְלֹא לִשְׁעָרִים²¹³⁶. — וַהֲרֵי שָׁנִיתָ: אַגְרוֹנִימוֹס לְמִדּוֹת וְלִשְׁעָרִים? אָמַר לוֹ: צֵא אֱמֹר לָהֶם: אַגְרוֹנִימוֹס שֶׁאָמְרוּ — לְמִדּוֹת וְלֹא לִשְׁעָרִים. יָצָא וְאָמַר לָהֶם²¹³⁷: אָדָם שֶׁשָּׁנָה כֶּבֶשׁ שֶׁל כַּפְנִיּוֹת²¹³⁸ חוֹבְשִׁין אוֹתוֹ! (ירוש' ב“ב פ”ה ה"ה).

תקלו אָדָם אֶחָד הָיָה בַעַל־דִּינוֹ עָשִׁיר. בָּא וּבִקֵּשׁ לִדּוֹן עִמּוֹ לִפְנֵי רַב. שָׁלַח רַב אַחֲרָיו. אָמַר [הֶעָשִׁיר]: עִם זֶה אָבוֹא לִדּוֹן? הֲרֵי אִם יָבֹאוּ כָל־גְּמַלֵּי עֲרָב אֵינָם יְכוֹלִים לִטְעוֹן²¹³⁹ מַפְתְּחוֹת שֶׁל אוֹצְרוֹתָי. שָׁמַע רַב וְאָמַר: מַה־הוּא מִתְגָּאֶה בְּשֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ²¹⁴⁰? מִיָּד יָצְאָה גְזֵרָה שֶׁיִּכָּנֵס הוּא וּנְכָסָיו לְטִמְיוֹן²¹⁴¹. בָּא אֵצֶל רַב, אָמַר לוֹ: הִתְפַּלֵּל עָלַי שֶׁיַּחֲזִירוּנִי. הִתְפַּלֵּל עָלָיו וְהֶחֱזִירוּהוּ (ירוש' נדר' פ“ט, ה”ד).

תקלז מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רַב, אָמַר לוֹ: כּוּתִי וְעֶבֶד שֶׁנָּשָׂא בַת־יִשְׂרָאֵל מַהוּ? אָמַר לוֹ [רַב]: הַוָּלָד כָּשֵׁר. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי בִתֶּךָ²¹⁴². אָמַר לוֹ: לֹא אֶתֵּן לָךְ. אָמַר שִׁימִי בַר חִיָּא לְרַב: הַבְּרִיוֹת אוֹמְרִין: גַּמְלָא בְּמָדַי אַקַּבָּא רָקְדָא²¹⁴³ — הָא קַבָּא וְהָא גַמְלָא וְהָא מָדַי וְלֹא רָקְדָא (גָּמָל בְּמָדַי רוֹקֵד עַל קַב — הֲרֵי קַב וַהֲרֵי גָמָל וַהֲרֵי מָדַי, וְאֵינוֹ רוֹקֵד). אָמַר לוֹ: אִלּוּ הָיָה כִּיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן לֹא הָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ בִּתִּי. אָמַר לוֹ: אִלּוֹ הָיָה כִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אִם מָר לֹא יִתֶּן לוֹ, אֲחֵרִים יִתְּנוּ לוֹ; זֶה, אִם מָר לֹא יִתֶּן לוֹ, אֲחֵרִים לֹא יִתְּנוּ לוֹ. לֹא הָלַךְ מִלְּפָנָיו²¹⁴⁴. נָתַן בּוֹ עֵינָיו וָמֵת (יבמ' מה.).

תקלח רַב הָיָה לוֹ דָבָר²¹⁴⁵ עִם טַבָּח אֶחָד. לֹא בָא לְפָנָיו בְּעֶרֶב יוֹם־כִּפּוּרִים. אָמַר רַב: אֵלֵךְ אֲנִי לְפַיְּסוֹ. פָּגַע בּוֹ רַב הוּנָא, אָמַר: לְהֵיכָן הוֹלֵךְ מָר? אָמַר לוֹ: לְפַיֵּס אֶת־פְּלוֹנִי. אָמַר רַב הוּנָא: הָלַךְ אַבָּא לַהֲרֹג נָפֶשׁ²¹⁴⁶. הָלַךְ רַב וְעָמַד עַל הַטַּבָּח. הָיָה הַטַּבָּח יוֹשֵׁב וּמְבַקֵּעַ גֻּלְגֹּלֶת. הִגְבִּיהַ עֵינָיו וְרָאָהוּ. אָמַר לוֹ: אַבָּא אַתָּה, לֵךְ, אֵין לִי עֵסֶק עִמָּךְ! וְעַד שֶׁהוּא מְבַקֵּעַ אֶת־הַגֻּלְגֹּלֶת נִשְׁמְטָה עֶצֶם²¹⁴⁷ וְהִכְּתָה בְגַרְגַּרְתּוֹ וָמֵת (יומא פז.).

תקלט רַב הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְצַעַרְתּוֹ. כְּשֶׁאָמַר לָהּ: עֲשִׂי לִי עֲדָשִׁים²¹⁴⁸ — עָשְׂתָה לוֹ פוֹלִים; פּוֹלִים — עָשְׂתָה לוֹ עֲדָשִׁים. כְּשֶׁהִגְדִּיל חִיָּא בְנוֹ הָיָה מְהַפֵּךְ לָהּ [דִּבְרֵי אָבִיו²¹⁴⁹]. אָמַר רַב לִבְנוֹ: הוּטְבָה²¹⁵⁰ אִמֶּךָ. אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא שֶׁהָפַכְתִּי לָהּ [אֶת־דְּבָרֶיךָ]. אָמַר לוֹ: זוֹהִי שֶׁהַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: דִּנְפַק מִמָּךְ טַעְמָא מַלְּפָךְ" (הַיּוֹצֵא מִמְּךָ²¹⁵¹ מְלַמֶּדְךָ חָכְמָה); אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא תַעֲשֶׂה כָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר־שֶׁקֶר”²¹⁵² (יבמ' סג.; ע:י).

תקמ אָמַר לוֹ רַב לְאַיְבוּ בְנוֹ: יָגַעְתִּי בְךָ בַּהֲלָכָה²¹⁵³ וְלֹא עָלְתָה בְיָדִי, בּוֹא וַאֲלַמֶּדְךָ בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ: עַד שֶׁהַחוֹל עַל רַגְלֶיךָ מְכֹר מִכְרֶךָ²¹⁵⁴; כָּל־דָּבָר מְכֹר וְתִתְחָרֵט, חוּץ מִן הַיַּיִן²¹⁵⁵, מָכְרֵהוּ וְלֹא תִתְחָרֵט; הַתֵּר כִּיסְךָ וּפְתַח שַׂקֶּךָ²¹⁵⁶; קַב מִן הָאָרֶץ וְלֹא כֹר מִן הַגָּג²¹⁵⁷; תְּמָרִים בַּחֲלוּזֶךָ²¹⁵⁸ — רוּץ לְבֵית סוּדָנָא²¹⁵⁹.

אָמַר לוֹ רַב לְחִיָּא בְנוֹ: לֹא תִשְׁתֶּה סַם²¹⁶⁰, וְלֹא תִּקְפֹּץ עַל נֶגֶר²¹⁶¹, וְלֹא תַעֲקֹר שֵׁן, וְלֹא תִתְגָּרֶה בְּנָחָשׁ, וְלֹא תִתְגָּרֶה בְּגוֹי.

אָמַר רַב לְרַב אַסִּי: לֹא תָדוּר בְּעִיר²¹⁶² שֶׁאֵין הַסּוּס צוֹנֵף²¹⁶³ בָּהּ וְאֵין הַכֶּלֶב נוֹבֵחַ בָּהּ; וְלֹא תָדוּר בְּעִיר שֶׁרֹאשָׁהּ רוֹפֵא²¹⁶⁴.

אָמַר רַב לְרַב כָּהֲנָא: הֲפֹךְ בִּנְבֵלָה²¹⁶⁵ וְלֹא תַהֲפֹךְ בִּדְבָרִים. פְּשֹׁט נְבֵלָה בַּשּׁוּק וְטוֹל שָׂכָר וְלֹא תֹאמַר: כֹּהֵן אָנִי, אָדָם גָּדוֹל אָנִי, וְשָׂנוּא עָלַי הַדָּבָר. וּכְשֶׁאַתָּה עוֹלֶה לַגַּג סְעֻדָּתְךָ עִמָּךְ²¹⁶⁶. מֵאָה דְלוּעִים בָּעִיר בְּזוּז²¹⁶⁷ — תַּחַת כְּנָפֶיךָ יִהְיוּ (פסח' קיג.).

תקמא רַב לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ²¹⁶⁸ אָמַר כָּךְ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ²¹⁶⁹, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּתֶּן־לָנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת²¹⁷⁰, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, חַיִּים שֶׁל עשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שְׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמָיִם, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא לָנוּ אֶת־כָּל־מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. (בר' ט"ז:).

תקמב אַרְטְבַן²¹⁷¹ שָׁלַח לְרַבֵּנוּ²¹⁷² מַרְגָּלִית יְקָרָה. אָמַר לוֹ: שְׁלַח לִי דָּבָר טוֹב כְּמוֹתָהּ. שָׁלַח לוֹ מְזוּזָה. שָׁלַח וְאָמַר לוֹ: אֲנִי שָׁלַחְתִּי לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ שׁוּמָא²¹⁷³, וְאַתָּה שׁוֹלֵחַ לִי דָּבָר הַשָּׁוֶה פוֹלָר אֶחָד²¹⁷⁴. אָמַר לוֹ: חֲפָצַי וַחֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאַתָּה שָׁלַחְתָּ לִי דָבָר שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִשְׁמוֹר אוֹתוֹ, וַאֲנִי שָׁלַחְתִּי לְךָ דָבָר שֶׁאַתָּה יָשֵׁן וְהוּא שׁוֹמֵר אוֹתָךְ, שֶׁנֶּאֲמַר: “בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ”²¹⁷⁵ (ירוש' פאה פ“א, ה”א; ב"ר לה).

תקמג אַרְדְּבַן²¹⁷⁶ שִׁמֵּשׁ אֶת־רַב, כְּשֶׁמֵּת אַרְדְּבַן אָמָר: נִתְפָּרְדָה חֲבִילָה²¹⁷⁷ (ע"ז י, יא).

תקמד כְּשֶׁמֵּת רַב הָלְכוּ תַלְמִידָיו אַחֲרָיו. כְּשֶׁחָזְרוּ אָמְרוּ: נֵלֵךְ וְנֹאכַל לֶחֶם עַל נְהַר דַּנְקְ²¹⁷⁸. לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ יָשְׁבוּ וְשָׁאֲלוּ שְׁאֵלָה בְּבִרְכַּת הַזִּמּוּן, וְלֹא הָיְתָה [תְשׁוּבָה] בְיָדָם. עָמַד רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה וְהֶחֱזִיר הַקֶּרַע לַאֲחוֹרָיו²¹⁷⁹ וְקָרַע קְרִיעָה שְׁנִיָּה וְאָמַר: נִפְטַר רַב²¹⁸⁰ (בר' מב, מג).

תקמה אָמְרוּ לוֹ לִשְׁמוּאֵל: נִפְטַר רַב. קָרַע עָלָיו שְׁנֵים־עָשָׂר בְּגָדִים, אָמַר: הָלַךְ הָאִישׁ שֶׁהָיִיתִי מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ (מו"ק כד.).

תקמו כְּשֶׁמֵּת רַב, גָּזַר רַב יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא שֶׁלֹּא יָבִיאוּ הֲדַסִּים וְכַפּוֹת תְּמָרִים²¹⁸¹ לְבֵית־הַמִּשְׁתֶּה²¹⁸² בְּטַבְלָא²¹⁸³ (שבת קי.).

תקמז קִבְרוֹ שֶׁל רַב הָיוּ נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ עָפָר לְקַדַּחַת²¹⁸⁴ בַּת־יוֹם²¹⁸⁵ (סנה' מז: ).

תקמח שֵׁילָא בַר אֲבִינָא עָשָׂה מַעֲשֶׂה כְּרַב²¹⁸⁶. בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַב, אָמַר רַב לְרַב אַסִּי: לֵךְ אֱמֹר לוֹ שֶׁיַּחֲזֹר בּוֹ²¹⁸⁷, וְאִם לֹא יִשְׁמַע לָךְ — גָּרְרֵהוּ²¹⁸⁸. כְּסָבוּר רַב אַסִּי “נַדֵּהוּ” אָמַר לוֹ. וּכְשֶׁמֵּת רַב בָּא רַב אַסִּי וְאָמַר לְשֵׁילָא: חֲזֹר בָּךְ, שֶׁחָזַר בּוֹ רַב. אָמַר לוֹ: אִלּוּ חָזַר בּוֹ רַב הָיָה אוֹמֵר לִי. לֹא שָׁמַע לוֹ. נִדָּהוּ. אָמַר לוֹ: וְאֵינְךָ מִתְיָרֵא שֶׁמָּא תִכָּוֶה בְּגַחַלְתִּי²¹⁸⁹? אָמַר לוֹ: אֲנִי אִיסִי בֶן־יְהוּדָה²¹⁹⁰, הוּא אִיסִי בֶן־גּוּר־אַרְיֵה, הוּא אִיסִי בֶן־גַּמְלִיאֵל, הוּא אִיסִי בֶן־מַהֲלַלְאֵל — מַכְתֶּשֶׁת²¹⁹¹ שֶׁל נְחשֶׁת שֶׁאֵין הָרָקָב שׁוֹלֵט בָּהּ. אָמַר לוֹ שֵׁילָא: וַאֲנִי שֵׁילָא בֶן־אֲבִינָא, עֱלִי שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁשּׁוֹבֵר מַכְתֶּשֶׁת שֶׁל בַּרְזֶל. חָלָה רַב אַסִּי, אֲחָזַתּוּ חַמָּה²¹⁹² וַחֲלָצַתּוּ צִנָּה²¹⁹³, אֲחָזַתּוּ צִנָּה וַחֲלָצַתּוּ חַמָּה, וּמֵת רַב אַסִּי. הָלַךְ שֵׁילָא וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: הַתְקִינִי לִי תַּכְרִיכִין, שֶׁמָּא יֵלֵךְ וְיֹאמַר עָלַי דְּבָרִים לִפְנֵי רַב²¹⁹⁴. הִתְקִינָה לּוֹ תַּכְרִיכִין וּמֵת שֵׁילָא. רָאוּ שֶׁהָיָה הַהֲדַס פּוֹרֵחַ מִמִּטָּה זוֹ לְמִטָּה זוֹ²¹⁹⁵. אָמְרוּ: מַשְׁמָע, עָשׂוּ חֲכָמִים שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם (נדה לו, לז).

תקמט בְּסוּרָא הָיָה דֶבֶר, בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַב לֹא הָיָה דָבֶר. כִּסְבוּרִים הָיוּ מִשּׁוּם זְכוּתוֹ שֶׁל רַב שֶׁהִיא מְרֻבָּה. נִרְאָה לָהֶם בַּחֲלוֹם: רַב שֶׁזְּכוּתוֹ יְתֵרָה, קַלָּה הִיא זוֹ לוֹ²¹⁹⁶, אֶלָּא מִשּׁוּם אוֹתוֹ הָאִישׁ²¹⁹⁷ שֶׁמַּשְׁאִיל מָרָא וּזְבִילָא לִקְבוּרָה (תענ' כא:).

לט. שְׁמוּאֵל

תקנ אַבָּא, אָבִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל, הָיָה עוֹסֵק בְּשֵׁרָאִים²¹⁹⁸. נִכְנַס אֵצֶל רַ' יְהוּדָה בֶן־בְּתֵירָא לִנְצִיבִין וְעָמַד עִמּוֹ²¹⁹⁹ [עַל הַמִּקָּח]. לְאַחַר יָמִים אָמַר לוֹ: אֵין רַבִּי מְבַקֵּשׁ מֵאוֹתוֹ דָבָר²²⁰⁰? אָמַר לוֹ: וְלֹא דְבָרִים [בִּלְבַד] הָיוּ [בֵינֵינוּ]? אָמַר לוֹ: וְאֵין דְּבָרְךָ נֶאֱמָן עָלַי יוֹתֵר מִמָּמוֹן? אָמַר לוֹ: אַתָּה הֶאֱמַנְתְָּ בִּדְבָרָי, תִּזְכֶּה לְהַעֲמִיד בֵּן כִּשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: “וַיֵּדַע כָּל־יִשְׂרָאֵל… כִּי־נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא”²²⁰¹ (מד“ש י, ג; ילק”ש ש"א ג, רמז ק).

תקנא אָבִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל מְצָאוֹ לִשְׁמוּאֵל²²⁰² שֶׁהוּא בוֹכֶה. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה בוֹכֶה?

— שֶׁהִכַּנִי רַבִּי.

— מִפְּנֵי־מָה?

— שֶׁאָמַר לִי: הֶאֱכַלְתָּ אֶת־בְּנִי וְלֹא נָטַלְתָּ יָדֶיךָ²²⁰³.

— וּמִפְּנֵי־מָה לֹא נָטָלְתָּ?

— הוּא אָכַל וַאֲנִי אֶטּוֹל!

אָמַר לוֹ: לֹא דַיּוֹ שֶׁלֹּא לָמַד, אֶלָּא עוֹדֶנּוּ מַלְקֶה! (חול' קז:).

תקנב אָבִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל הָיוּ מַפְקִידִים אֶצְלוֹ מָעוֹת שֶׁל יְתוֹמִים. כְּשֶׁמֵּת לֹא הָיָה שְׁמוּאֵל אֶצְלוֹ²²⁰⁴, הָיוּ קוֹרְאִים לוֹ: בֶּן־אוֹכֵל מְעוֹתֵיהֶם שֶׁל יְתוֹמִים. הָלַךְ שְׁמוּאֵל אַחֲרָיו לְבֵית־הַקְּבָרוֹת²²⁰⁵. אָמַר לָהֶם²²⁰⁶: מְבַקֵּשׁ אֲנִי אַבָּא²²⁰⁷. אָמְרוּ לוֹ: הַרְבֵּה אַבָּא יֶשׁ כָּאן. אָמַר לָהֶם: מְבַקֵּשׁ אֲנִי אַבָּא בֶן־אַבָּא. אָמְרוּ לוֹ: אַף אַבָּא בֶן־אַבָּא הַרְבֵּה יֶשׁ כָּאן. אָמַר לָהֶם: מְבַקֵּשׁ אֲנִי אַבָּא בֶן־אַבָּא, אָבִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל, הֵיכָן הוּא. אָמְרוּ לוֹ: עָלָה לִישִׁיבָה שֶׁל מָעְלָה²²⁰⁸. בֵּינָתַיִם רָאָה אֶת־לֵוִי שֶׁיּוֹשֵׁב מִבַּחוּץ²²⁰⁹. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה יוֹשֵׁב מִבַּחוּץ, וְלֹא עָלִיתָ? אָמַר לוֹ: שֶׁאָמְרוּ לִי “כָּל־כַּמָּה שָׁנִים שֶׁלֹּא עָלִיתָ לִישִׁיבָתוֹ שֶׁל רַ' אָפֵס²²¹⁰ וְהֶחֱלַשְׁתָּ אֶת־דַּעְתּוֹ²²¹¹ לֹא יַכְנִיסוּךָ לִישִׁיבָה שֶׁל מָעְלָה”. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא אָבִיו. רָאָהוּ שְׁמוּאֵל שֶׁהוּא בוֹכֶה וְשׂוֹחֵק. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה בוֹכֶה? אָמַר לוֹ: שֶׁבִּמְהֵרָה אַתָּה בָא [לְכָאן]²²¹². — וּמִפְּנֵי־מָה אַתָּה שׂוֹחֵק? שֶׁחָשׁוּב אַתָּה הַרְבֵּה בָּעוֹלָם־הַזֶּה²²¹³. אָמַר לוֹ: אִם חָשׁוּב אֲנִי יַכְנִיסוּ אֶת־לֵוִי — הִכְנִיסוּהוּ. אָמַר לוֹ: מְעוֹתֵיהֶם שֶׁל יְתוֹמִים הֵיכָן הֵן? אָמַר לוֹ: לֵךְ טֹול אוֹתָן בְּאַמַּת־הָרֵחָיִם²²¹⁴; עֶלְיוֹנוֹת וְתַחְתּוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ²²¹⁵ הֵן וְאֶמְצָעִיּוֹת שֶׁל יְתוֹמִים. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה עָשִׂיתָ כָּךְ²²¹⁶? אָמַר לוֹ: אִם יִגְנְבוּ —יִגְנְבוּ מִשֶּׁלָּנוּ; אִם תֹּאכַל הַקַּרְקַע²²¹⁷ — תֹּאכַל מִשֶּׁלָנוּ (בר' יח:).

תקנג שְׁמוּאֵל יַרְחִינָאָה²²¹⁸ רוֹפְאוֹ שֶׁל רַבִּי הָיָה. חָלָה רַבִּי בְּעֵינוֹ. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: אֶתֵּן בְּתוֹכָהּ סַם. אָמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל²²¹⁹. — אֶמְרַח עַל גַּבָּהּ. אָמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל. נָתַן אֶת־הַסַּם בְּקָנֶה שֶׁל סַמְמָנִים תַּחַת הַכַּר מְרַאֲשׁוֹתָיו — וְנִתְרַפָּא²²²⁰. נִצְטַעֵר רַבִּי לְסָמְכוֹ²²²¹ וְלֹא עָלְתָה בְיָדוֹ. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: אַל יִצְטַעֵר מָר; אֲנִי רָאִיתִי סִפְרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן²²²², וְכָתוּב בּוֹ: " שְׁמוּאֵל יַרְחִינָאָה חָכָם יִקָּרֵא וְרַבִּי לֹא יִקָּרֵא, וּרְפוּאָתוֹ שֶׁל רַבִּי תְּהֵא עַל יָדוֹ" (ב"מ פה, פו).

תקנד אָמַר שְׁמוּאֵל: נְהִירִין²²²³ לִי שְׁבִילֵי הָרָקִיעַ²²²⁴ כִּשְׁבִילֵי נְהַרְדְּעָא²²²⁵, חוּץ מִכּוֹכַב הַשֵּׁבֶט²²²⁶ שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא (בר' נח:).

תקנה “לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא”²²²⁷ — אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הַתּוֹרָה מְצוּיָה בְּאַסְטְרוֹלוֹגִים²²²⁸. אָמְרוּ לִשְׁמוּאֵל: הֲרֵי אַתָּה אַסְטְרוֹלוֹגִי וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה. אָמַר לָהֶם: לֹא הָיִיתִי מַבִּיט בְּאַסְטְרוֹלוֹגִיָּא אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי פָנוּי מִן הַתּוֹרָה. אֵימָתָי? כְּשֶׁהָיִיתִי נִכְנָס לְבֵית הַמָּיִם²²²⁹ (דב"ר ח).

תקנו שְׁמוּאֵל אָמַר: מַכִּיר אֲנִי אֶת־הַמְיַלֶּדֶת שֶׁיִּלְּדָתְנִי²²³⁰ (ירוש' כת' פ“ה, ה”ו).

תקנז מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ שָׁפִיר²²³¹ לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, אָמַר: זֶה בֶּן־אַרְבָּעִים יוֹם וְאֶחָד [וְנִמְצָא כִדְבָרָיו] (נדה כה:).

תקנח שְׁמוּאֵל הֵבִיא לוֹ אֲרִיסוֹ²²³² תְּמָרִים. אָכַל וְטָעַם בָּהֶם טַעַם שֶׁל יָיִן. אָמַר לוֹ: זֶה מַהוּ? אָמַר לוֹ: בֵּין הַגְּפָנִים הֵם עוֹמְדִים. אָמַר: מַכְחִישִׁים הֵם בְּיַיִן כָּל־כָּךְ! לְמָחָר הָבֵא לִי מִקּוֹרֵיהֶם²²³³. (ב"ק צב.).

תקנט אָמַר לוֹ שָׁבוֹר²²³⁴ הַמֶּלֶךְ לִשְׁמוּאֵל: אֲמַרְתֶּם, חֲכָמִים גְּדוֹלִים אַתֶּם; אֱמֹר לִי מָה אֶרְאֶה בַחֲלוֹמִי. אָמַר לוֹ: תִּרְאֶה שֶׁבָּאוּ רוֹמָאִים וְשָׁבוּךָ וְהִטְחִינוּךָ גַּרְעִינֵי תְמָרִים בְּרֵחַיִם שֶׁל זָהָב. הִרְהֵר כָּל־הַיּוֹם וּבַלַּיְלָה רָאָה²²³⁵ (בר' נו.).

תקס שְׁמוּאֵל הָיָה מְשַׂחֵק²²³⁶ בִּפְנֵי שָׁבוֹר הַמֶּלֶךְ בִּשְׁמֹנֶה כוֹסוֹת יָיִן²²³⁷ (סכה נג.).

תקסא שְׁמוּאֵל וְאַבְלֵט²²³⁸ הָיוּ יוֹשְׁבִים, רָאוּ בְנֵי־אָדָם הוֹלְכִים לַאֲגָם²²³⁹, אָמַר לוֹ אַבְלֵט לִשְׁמוּאֵל: אוֹתוֹ הָאִישׁ²²⁴⁰ יֵלֵךְ וְלֹא יָבוֹא, שֶׁיִּשְּׁכֶנּוּ נָחָש וְיָמוּת. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: אִם בֶּן־יִשְׂרָאֵל הוּא יֵלֵךְ וְיָבוֹא. עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים הָלַךְ וּבָא. עָמַד אַבְלֵט וּפָרַק מַשָּׂאוֹ²²⁴¹ [מֵעָלָיו] וּמָצָא בוֹ נָחָשׁ חָתוּךְ לִשְׁנָיִם²²⁴². אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: מֶה עָשִׂיתָ²²⁴³? אָמַר לוֹ: כָּל־יוֹם הָיִינוּ מְטִילִין פַּת בְּיַחַד וְאוֹכְלִין²²⁴⁴. הַיּוֹם הָיָה בֵינֵינוּ אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ פַת וְהָיָה מִתְבַּיֵּשׁ, אָמַרְתִּי לָהֶם: אֲנִי אֶעֱמֹד וְאָטִיל²²⁴⁵. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֶצְלוֹ עָשִׂיתִי עַצְמִי כְּמִי שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ. אָמַר לוֹ [שְׁמוּאֵל]: מִצְוָה עָשִׂיתָ. יָצָא שְׁמוּאֵל וְדָרַשׁ: “וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת”²²⁴⁶ — וְלֹא מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ (שבת קנו:).

תקסב “בְּפוֹלְמוֹס שֶׁל אֶסְפַּסְיָנוֹס²²⁴⁷ גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים²²⁴⁸”.

רַב יִרְמְיָה שִׁבְשֵׁב²²⁴⁹ וְלָבַשׁ עֲטָרָה שֶׁל זָיִת. שָׁמַע שְׁמוּאֵל וְאָמַר: נוֹחַ לוֹ אִלּוּ הֻתַּז רֹאשׁוֹ וְלֹא יַעֲשֶׂה כָךְ. וְהָיָה כֵן — “כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט²²⁵⁰”²²⁵¹ (ירוש', סוטה פ“ט, הט”ו).

תקסג שְׁמוּאֵל וּמָר עֻקְבָּא²²⁵² כְּשֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים וְשׁוֹנִים הֲלָכָה, הָיָה מָר עֻקְבָּא יוֹשֵׁב בִּפְנֵי שְׁמוּאֵל בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת, וּכְשֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּדִין הָיָה שְׁמוּאֵל יוֹשֵׁב בִּפְנֵי מָר עֻקְבָּא בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת, וְהָיוּ חוֹקְקִים לוֹ מָקוֹם לְמָר עֻקְבָּא בְּצִפָּה²²⁵³ וְיָשַׁב עָלֶיהָ, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁמְעוּ דְבָרָיו²²⁵⁴. כָּל־יוֹם הָיָה מָר עֻקְבָּא מְלַוֶּה שְׁמוּאֵל עַד אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ. יוֹם אֶחָד נִטְרַד בְּדִינוֹ²²⁵⁵ וְהָיָה שְׁמוּאֵל הוֹלֵךְ אַחֲרָיו. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: לֹא הֶעֱרִיב הַיּוֹם? יַתִּירֵנִי, מָר, בְּדִינוֹ²²⁵⁶! — יָדַע מַר עֻקְבָּא שֶׁלִּבּוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל עָלָיו²²⁵⁷, וְנָהַג נְזִיפוּת בְּעַצְמוֹ²²⁵⁸ יוֹם אֶחָד (מו"ק טז:).

תקסד פִּינְחָס, אָחִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל, בָּא לוֹ אֵבֶל²²⁵⁹, נִכְנַס שְׁמוּאֵל לְנַחֲמוֹ. רָאָה שֶׁצִּפָּרְנָיו גְּדוֹלוֹת²²⁶⁰. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אֵין אַתָּה נוֹטְלָן²²⁶¹? אָמַר לוֹ: וּבְשֶׁלְּךָ הָיִיתָ מְזַלְזֵל כָּל־כָּךְ²²⁶²? הָיָה “כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט”²²⁶³ וּבָא אֵבֶל לִשְׁמוּאֵל. נִכְנַס פִּינְחָס אָחִיו לְנַחֲמוֹ. נָטַל [שְׁמוּאֵל] צִפָּרְנָיו וַחֲבָטָן בְּפָנָיו, אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ “בְּרִית כְּרוּתָה לִשְׂפָתָיִם”²²⁶⁴? (מו"ק יח.).

תקסה פַּעַם אַחַת בָּאוּ שְׁבוּיוֹת מִנְּהַרְדְּעָא, הוֹשִׁיב אָבִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל שׁוֹמְרִים עִמָּן²²⁶⁵. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: וְעַד עַכְשָׁו מִי שְׁמָרָן? אָמַר לוֹ: אִלּוּ הָיוּ בְנוֹתֶיךָ הָיִיתָ מְזַלְזֵל בָּהֶן כָּל־כָּךְ? הָיָה “כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט” וְנִשְׁבּוּ בְּנוֹתָיו שֶׁל שְׁמוּאֵל, וְהֶעֱלוּן לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הֶעֱמִידוּ אֶת־הַשַּׁבָּאִים מִבַּחוּץ²²⁶⁶ וְנִכְנְסוּ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁל רַ' חֲנִינָא. זוֹ אָמְרָה: נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אָנִי²²⁶⁷, וְזוֹ אָמְרָה: נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אָנִי — וְהִתִּירוּן²²⁶⁸. כְּשֶׁיָּצְאוּ נִכְנְסוּ וּבָאוּ הַשַּׁבָּאִים. אָמַר רַ' חֲנִינָא: נִכָּרוֹת אֵלּוּ שֶׁבְּנוֹת חָכָם הֵן²²⁶⁹. נוֹדַע הַדָּבָר שֶׁבְּנוֹת שְׁמוּאֵל הֵן. אָמַר לוֹ רַ' חֲנִינָא לְשִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא: צֵא וְהִטַּפֵּל בִּקְרוֹבוֹתֶיךָ²²⁷⁰. נָשָׂא אֶת־הָרִאשׁוֹנָה וָמֵתָה, אֶת־הַשְּׁנִיָּה — וָמֵתָה. (כת' כג.; ירוש', שם פ“ב, ה”ו).

תקסו אַָמר רַב פַּפָּא: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה מְסַפֵּר אַחֲרֵי מִטָּתוֹ²²⁷¹ שֶׁל שְׁמוּאֵל, וְנָפְלָה קוֹרָה מִן הַתִּקְרָה וּפָצְעָה אֶת מֹחוֹ (בר' יט.).

מ. רַב יְהוּדָה (בַּר יְחֶזְקֵאל)

תקסז כְּשֶׁמֵּת רַבִּי אָמַר²²⁷²: הַיּוֹם נוֹלַד רַב יְהוּדָה בְּבָבֶל²²⁷³ (קיד' עב).

תקסח שְׁמוּאֵל²²⁷⁴ קָרָא עַל רַב יְהוּדָה: אֵין זֶה יְלוּד אִשָּׁה²²⁷⁵ (נדה יג.).

תקסט רַב אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַב יְהוּדָה מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ. וְרַב יְהוּדָה אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְאַדָּא דַיָּלָא²²⁷⁶ מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ (נדה כד:).

תקע אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁנָּנָא²²⁷⁷, עֲמֹד מִפְּנֵי אָבִיךָ²²⁷⁸.

רַב יְחֶזְקֵאל בַּעַל מַעֲשִׂים²²⁷⁹ הָיָה, וַאֲפִלּוּ מָר שְׁמוּאֵל הָיָה עוֹמֵד מִפָּנָיו. (קיד' לג:).

תקעא רַב יְהוּדָה הָיָה מִתְפַּלֵּל מִשְּׁלשִׁים יוֹם לִשְׁלשִׁים יוֹם²²⁸⁰, וְהָיָה מְסַדֵּר תְּפִלָּתוֹ²²⁸¹ וּמִתְפַּלֵּל (ר"ה לה.).

תקעב מַעֲשֶׂה בְאָדָם אֶחָד מִנְּהַרְדְּעָא שֶׁנִּכְנַס לְבֵית־הַמִּטְבָּחַיִם בְּפוּמְבְּדִיתָא וְאָמָר: תְּנוּ לִי בָּשָׂר. אָמְרוּ לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁיִּטֹּל שַׁמָּשׁוֹ שֶׁל רַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל וְנִתֵּן לָךְ. אָמַר לָהֶם: מִי הוּא יְהוּדָה בַר שְׁוִיסְקֵאל²²⁸² זֶה שֶׁהוּא קוֹדֵם לִי וְנוֹטֵל לְפָנָי? הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְרַב יְהוּדָה. כָּעַס וְהוֹצִיא שׁוֹפָר וְנִדָּהוּ²²⁸³. אָמְרוּ לוֹ לְרַב יְהוּדָה: רָגִיל זֶה שֶׁהוּא קוֹרֵא לִבְנֵי־אָדָם “עֲבָדִים”. הִכְרִיז עָלָיו רַב יְהוּדָה: “עֶבֶד הוּא!” הָלַךְ אוֹתוֹ הָאִישׁ וְהִזְמִינוֹ לְדִין לִפְנֵי רַב נַחֲמָן. הֵבִיאוּ לְרַב יְהוּדָה כְּתָב אַזְמָנָה. בָּא לִפְנֵי רַב הוּנָא וּשְׁאֵלוֹ: אֵלֵךְ אוֹ לֹא אֵלֵךְ? אָמַר לוֹ רַב הוּנָא לֵילֵךְ אֵין אַתָּה צָרִיךְ, מִשּׁוּם שֶׁאָדָם גָּדוֹל אָתָּה, אֶלָּא מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל בֵּית־הַנָּשִׂיא²²⁸⁴ עֲמֹד וָלֵךְ.

בָּא רַב יְהוּדָה וּמָצָא אֶת־רַב נַחֲמָן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מַעֲקֶה. אָמַר לוֹ: וְאֵין מָר מוֹדֶה בְּמַה שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל: “כֵּוָן שֶׁנִּתְמַנָּה אָדָם פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה בִּפְנֵי שְׁלשָׁה²²⁸⁵”? אָמַר לוֹ: מִקְצָת גַּנְדָּרִיתָא²²⁸⁶ אֲנִי עוֹשֶׂה. אָמַר לוֹ [רַב יְהוּדָה]: וְכִי כְעוּרָה²²⁸⁷ “מַעֲקֶה” שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה, אוֹ “מְחִיצָה” שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים?

אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן: יֵשֵׁב מָר עַל קְרָפִיטָא²²⁸⁸. אָמַר לוֹ רַב יְהוּדָה: וְכִי כְעוּרָה “סַפְסָל” שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אוֹ “אִצְטְבָא” שֶׁאוֹמְרִים בְּנֵי־אָדָם²²⁸⁹?

אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן: יֹאכַל מָר אֶתְרוֹנְגָא. אָמַר לוֹ רַב יְהוּדָה: כָּךְ אָמַר שְׁמוּאֵל: כָּל־הָאוֹמֵר “אֶתְרוֹנְגָא” יֶשׁ בּוֹ שָׁלִישׁ²²⁹⁰ בְּגַסּוּת־הָרוּחַ²²⁹¹ — אוֹ “אֶתְרוֹג” בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים אוֹ “אֶתְרוֹגָא” בִּלְשׁוֹן בְּנֵי־אָדָם.

אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן: יִשְׁתֶּה מָר אַנְבְּגָא²²⁹², אָמַר לוֹ רַב יְהוּדָה: וְכִי כְעוּרָה “אִסְפַּרְגּוֹס” בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים אוֹ “אַנְפְּקָא” בִּלְשׁוֹן בְּנֵי־אָדָם?

אָמַר רַב נַחֲמָן: תָּבֹא דוֹנַג²²⁹³ וְתַשְׁקֶנּוּ.

אָמַר רַב יְהוּדָה: כָּךְ אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּאִשָּׁה.

— קְטַנָּה הִיא.

— בְּפֵרוּשׁ אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּאִשָּׁה כְּלָל, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה.

— יִשְׁלַח מָר שָׁלוֹם לְיַלְתָּא²²⁹⁴…

— כָּךְ אָמַר שְׁמוּאֵל: קוֹל בְּאִשָּׁה עֶרְוָה²²⁹⁵.

— אֶפְשָׁר עַל־יְדֵי שָׁלִיחַ…

— כָּךְ אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם אִשָּׁה.

— עַל־יְדֵי בַעְלָהּ…

— כָּךְ אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם אִשָּׁה כְּלָל…

שָׁלְחָה יַלְתָּא לְבַעְלָהּ: פְּסוֹק לוֹ דִינוֹ וּפָטְרֵהוּ, שֶׁלֹּא יַעַשְׂךָ כְּעַם־הָאָרֶץ.

אָמַר רַב נַחֲמָן לְרַב יְהוּדָה: לָמָּה טָרַח מָר לָבוֹא לְכָאן? אָמַר לוֹ: כְּתָב אַזְמָנָה שָׁלַח מָר אַחֲרָי.

אָמַר רַב נַחֲמָן: וּמָה שִׂיחָתוֹ שֶׁל מָר אֵינִי יוֹדֵעַ — כְּתָב אַזְמָנָה אֶשְׁלַח לְמָר?…

הוֹצִיא רַב יְהוּדָה כְּתָב אַזְמָנָה מִתּוֹךְ חֵיקוֹ וְהֶרְאָה לוֹ וְאָמָר: הֲרֵי הָאָדָם וַהֲרֵי הַכְּתָב…

אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן: הוֹאִיל וּבָא מָר לְכָאן יַרְצֶה טַעֲנוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מַחֲנִיפִים זֶה אֶת־זֶה… מִפְּנֵי־מָה נִדָּהוּ מָר לְאוֹתוֹ הָאִישׁ?

— צִעֵר שָׁלִיחַ שֶׁל חֲכָמִים.

— וְיַלְקֵהוּ מָר, שֶׁהֲרֵי רַב מַלְקֶה עַל מִי שֶׁמְּצַעֵר שָׁלִיחַ שֶׁל חֲכָמִים…

— קָשָׁה מִזּוֹ עָשִׂיתִי לוֹ…

— מִפְּנֵי־מָה הִכְרַזְתָּ עָלָיו “עֶבֶד הוּא”?

— מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָגִיל לִקְרוֹת לִבְנֵי־אָדָם “עֲבָדִים”, וְשָׁנִינוּ: כָּל־הַפּוֹסֵל²²⁹⁶ — פָּסוּל וְאֵינוֹ מְדַבֵּר בְּשֶׁבַח²²⁹⁷ לְעוֹלָם; וְאָמַר שְׁמוּאֵל: “בְּמוּמוֹ²²⁹⁸ פוֹסֵל”.

— אֵימָתַי אָמַר שְׁמוּאֵל — לַחֲשׁוֹשׁ לוֹ, אֲבָל לְהַכְרִיז עָלָיו מִי אָמָר!

בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא בַעַל־דִּינוֹ מִנְּהַרְדְּעָא. אָמַר בַּעַל־הַדִּין לְרַב יְהוּדָה: “לִי אַתָּה קוֹרֵא עָבֶד — וַאֲנִי מִבֵּית מַלְכֵי חַשְׁמוֹנָאִים אֲנִי בָא!” אָמַר לוֹ רַב יְהוּדָה: כָּךְ אָמַר שְׁמוּאֵל: “כָּל־הָאוֹמֵר מִבֵּית חַשְׁמוֹנָאִים אֲנִי בָא — הֲרֵיהוּ עָבֶד”. אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן: וְכִי אֵין מָר מוֹדֶה בְּמַה שֶּׁאָמַר רַ' אַבָּהוּ אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: כָּל־תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁמּוֹרֶה הֲלָכָה²²⁹⁹ וּבָא וַאֲמָרָהּ, אִם קֹדֶם מַעֲשֶׂה²³⁰⁰ אֲמָרָהּ — שׁוֹמְעִין לוֹ, וְאִם לָאו — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ²³⁰¹. אָמַר לוֹ רַב יְהוּדָה: הֲרֵי יֶשׁ כָּאן רַב מַתְּנָה שֶׁסּוֹבֵר כְּמוֹתִי.

רַב מַתְּנָה לֹא רָאָה נְהַרְדְּעָא שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּבְאוֹתוֹ יוֹם בָּא. אָמַר לוֹ רַב יְהוּדָה: זָכוּר מָר מַה־שֶּׁאָמַר שְׁמוּאֵל, כְּשֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּרַגְלוֹ אַחַת עַל שְׂפַת הַנָּהָר וּבְרַגְלוֹ שְׁנִיָּה עַל הַגָּשֶׁר? אָמַר רַב מַתְּנָה: כָּךְ אָמַר שְׁמוּאֵל: כָּל־הָאוֹמֵר מִבֵּית חַשְׁמוֹנָאִים אֲנִי בָא — הֲרֵיהוּ עָבֶד, שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיְּרָה מֵהֶם אֶלָּא רִיבָה²³⁰² אַחַת שֶׁעָלְתָה לַגָּג²³⁰³ וְהִכְרִיזָה וְאָמְרָה: “כָּל־הָאוֹמֵר מִבֵּית חַשְׁמוֹנָאִים אֲנִי, עֶבֶד הוּא²³⁰⁴” — וְנָפְלָה מִן הַגַּג וָמֵתָה.

הִכְרִיז רַב נַחֲמָן עַל אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁעֶבֶד הוּא. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִקְרְעוּ כַמָּה כְתֻבּוֹת²³⁰⁵ בִּנְהַרְדְּעָא. כְּשֶׁיָּצָא רַב יְהוּדָה מִן הָעִיר יָצְאוּ אַחֲרָיו בְּנֵי הָעִיר לְרָגְמוֹ. אָמַר לָהֶם: אִם תִּשְׁתְּקוּ — שְׁתוֹקוּ, וְאִם לֹא — אֲפַרְסֵם עֲלֵיכֶם מַה־שֶּׁאָמַר שְׁמוּאֵל: "שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת²³⁰⁶ יֵשׁ בִּנְהַרְדְּעָא, אַחַת קְרוּיָה “בֵּית יוֹנָה” וְאַחַת קְרוּיָה “בֵּית עוֹרֵב”; וְסִימָנְךָ: “טָהוֹר טָהוֹר, טָמֵא טָמֵא²³⁰⁷”. מִיָּד זָרְקוּ אֶת־אַבְנֵיהֶם מִידֵיהֶם וְנֶעֱשְׂתָה סְתִימָה בִּנְהַר־הַמֶּלֶךְ²³⁰⁸ (קיד' ע; ע"י).

תקעג רַ' זֵירָא מְצָאוֹ לְרַב יְהוּדָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית חָמִיו, וְרָאָהוּ שֶׁדַּעְתּוֹ בְדוּחָה עָלָיו וְאִלּוּ שָׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ חֲלַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ²³⁰⁹ הָיָה אוֹמֵר לוֹ. אָמַר לוֹ: מַה־טַּעַם הָעִזִּים מְהַלְּכוֹת בְּרֹאשׁ [הָעֵדֶר] וְאַחֲרֵיהֶן הָרְחֵלוֹת²³¹⁰? אָמַר לוֹ: כִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, בַּתְּחִלָּה חשֶׁךְ²³¹¹ וְאַחַר־כָּךְ אוֹר.

— מַה־טַּעַם אֵלּוּ מְכֻסּוֹת [בְּאַלְיָה] וְאֵלּוּ מְגֻלּוֹת? — אֵלּוּ שֶׁאָנוּ מִתְכַּסִּים מֵהֶן²³¹² מְכֻסּוֹת, וְאֵלּוּ שֶׁאֵין אָנוּ מִתְכַּסִּים מֵהֶן מְגֻלּוֹת.

— מַה־טַּעַם הַגָּמָל זְנָבוֹ קָטָן? — מִשּׁוּם שֶׁאוֹכֵל כִּיסִין²³¹³.

— מַה־טַּעַם הַשּׁוֹר זְנָבוֹ אָרֹךְ? — מִשּׁוּם שֶׁדָּר בַּאֲגַם²³¹⁴ וְצָרִיךְ לְהַבְרִיחַ יַתּוּשִׁים.

— מַה־טַּעַם קֶרֶן הֶחָגָב רַכָּה? — מִשּׁוּם שֶׁדָּר בַּחֲלָפִין²³¹⁵, וְאִלּוּ הָיְתָה קָשָׁה תֵּעָקֵר²³¹⁶ וְיִסְתַּמָּא²³¹⁷; שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל: הָרוֹצֶה לְסַמּוֹת חָגָב יִשְׁלֹף קַרְנוֹ.

— מַה־טַּעַם רִיס עֵינָהּ שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת מֻגְבַּהַת לְמָעְלָה²³¹⁸? — שֶׁדָּרָה עַל דַּפִּים, וְאִלּוּ יִכָּנֵס עָשָׁן [בְּעֵינֶיהָ] תִּסְתַּמָּא.

— דַּשָּׁא²³¹⁹, ²³²⁰? — דֶּרֶךְ שָׁם²³²¹. — דַּרְגָּא²³²²? — דֶּרֶךְ גַּג. — מְתוּכִילְתָּא²³²³? — מָתַי תִּכְלֶה דָא²³²⁴. — בֵּיתָא²³²⁵? — בֹּא וְאֵיתִיב²³²⁶ בָּהּ. — בִּקְתָּא²³²⁷? — בֵּי עָקְתָא²³²⁸. — כּוּפְתָּא²³²⁹? — כּוֹף וְתִיב²³³⁰. — לִבְנֵי²³³¹? — לִבְנֵי בָנִים²³³². — הוּצָא²³³³? — חֲצִיצָה²³³⁴. — חָצְבָּא²³³⁵? — שֶׁחוֹצֵב מַיִם מִן הַנָּהָר. — כּוֹזָה²³³⁶? — כָּזֶה²³³⁷. — שׁוֹטִיתָא²³³⁸? — שְׁטוּתָא²³³⁹. — מְשִׁיכְלָא²³⁴⁰? — מָשֵׁי כֹלָּא²³⁴¹. — מַשְׁכִּלְתָּא²³⁴²? — מַשְׁיָא כַלְּתָא²³⁴³. — אַסִּיתָא²³⁴⁴? — חַסִּירְתָא²³⁴⁵. — בּוּכְנָא²³⁴⁶? — בֹּא וְאַכֶּנּוּ²³⁴⁷. — לְבוּשָׁא²³⁴⁸? — לָא בוּשָׁא²³⁴⁹. — גְּלִימָא²³⁵⁰? — שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ כְגֹלֶם²³⁵¹. — גֻּלְתָּא²³⁵²? — גְּלִי וְאֵיתִיב²³⁵³. — פּוּרְיָא²³⁵⁴? — שֶׁפָּרִין וְרָבִין בָּהּ. — בּוּרְזִינְקָא²³⁵⁵? — בּוֹר זֶה נָקִי²³⁵⁶. — סוּדְרָא²³⁵⁷? — סוֹד יְיָ לִירֵאָיו. — אַפַּדְנָא²³⁵⁸? — אַפִּתְחָא דִין²³⁵⁹.(שבת עז:).

תקעד עֻלָּא נִזְדַּמֵּן לְפוּמְבְּדִיתָא. אָמַר רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּנוֹ: לֵךְ וְהָבֵא לוֹ כַּלְכָּלָה²³⁶⁰ שֶׁל פֵּרוֹת, וּרְאֵה הֵיאַךְ יַבְדִּיל²³⁶¹. לֹא הָלָךְ. שָׁלַח אֶת־אַבַּיֵּי. כְּשֶׁבָּא אַבַּיֵּי אָמַר לוֹ [רַב יִצְחָק]: הֵיאַךְ אָמָר? אָמַר לוֹ: “בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל” אָמַר וְלֹא יוֹתֵר²³⁶². בָּא לִפְנֵי אָבִיו, אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ אָמָר? אָמַר לוֹ: אֲנִי לֹא הָלָכְתִּי, אֲנִי שִׁגַּרְתִּי אֶת־אַבַּיֵּי, וְאָמַר לִי: “הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל”. אָמַר לוֹ: רַבְרְבָנוּתוֹ²³⁶³ שֶׁל מָר וּשְׂרָרוּתוֹ שֶׁל מָר גָּרְמוּ לוֹ לְמָר שֶׁלֹּא יֹאמַר שְׁמוּעָה מִפִּיו [שֶׁל עֻלָּא] (פס' קד:).

תקעה עֻלָּא נִזְדַּמֵּן לְפוּמְבְּדִיתָא לְבֵית רַב יְהוּדָה. רָאָה אֶת רַב יִצְחָק בְּנוֹ שֶׁל רַב יְהוּדָה שֶׁהוּא גָדוֹל וְלֹא נָשָׂא [אִשָּׁה]. אָמַר לוֹ: מַה־טַּעַם אֵין מָר מַשִּׂיא אֶת־בְּנוֹ אִשָּׁה? אָמַר לוֹ: וְכִי יוֹדֵעַ אֲנִי מֵהֵיכָן אַשִּׂיא²³⁶⁴? אָמַר לוֹ [עֻלָּא]: כְּלוּם אָנוּ יוֹדְעִים מֵהֵיכָן אָנוּ בָאִים²³⁶⁵, שֶׁמָּא מֵאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר: “נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ, בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה”²³⁶⁶ (קיד' עא:).

תקעו רַב יְהוּדָה הִקְרִיא לְרַב יִצְחָק בְּנוֹ: “וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה”²³⁶⁷. אָמַר לוֹ: כְּגוֹן מִי? — כְּגוֹן אִמֶּךָ.

— וַהֲרֵי שָׁנָה רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּנוֹ: אֵין אָדָם מוֹצֵא קֹרַת־רוּחַ אֶלָּא מֵאִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְהִי־מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ”²³⁶⁸. וְאָמַר לוֹ: כְּגוֹן מִי? — כְּגוֹן אִמֶּךָ.

— נוֹחָה לִכְעוֹס וְנוֹחָה לִרְצוֹת (יבמ' סג:).

תקעז רַב יְהוּדָה הִתִּיר לִכְחֹל עַיִן בְּשַׁבָּת. אָמַר לָהֶם רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה: מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ לִיהוּדָה מְחַלֵּל שַׁבָּת. לְסוֹף חָשׁ²³⁶⁹ [רַב שְׁמוּאֵל] בְּעֵינוֹ. שָׁלַח לוֹ: מֻתָּר אוֹ אָסוּר? שָׁלַח לוֹ: לְכָל־אָדָם מֻתָּר, לְךָ אָסוּר²³⁷⁰, וְכִי מִשֶּׁלִּי הוּא²³⁷¹? שֶׁל מָר שְׁמוּאֵל²³⁷² הוּא! (ע"ז כח:).

תקעח רַב יְהוּדָה רָאָה שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁהֵם פְּרוּצִים בְּפַת²³⁷³. אָמַר: מַשְׁמָע, יֵשׁ שׂבַע בָּעוֹלָם. נָתַן עֵינָיו וּבָא רָעָב. אָמְרוּ לוֹ הַחֲכָמִים לְרַב כָּהֲנָא בְּנוֹ שֶׁל רַב נְחוֹנְיָה שַׁמָּשׁוֹ: מָר שֶׁמָּצוּי אֶצְלוֹ יְעַשֶּׂנוּ²³⁷⁴ שֶׁיֵּצֵא בַפֶּתַח הַסָּמוּךְ לַשּׁוּק. עִשָּׂהוּ וְיָצָא לַשּׁוּק. רָאָה כְנוּפְיָא²³⁷⁵, אָמַר לָהֶם: מָה־הַדָּבָר? אָמְרוּ לוֹ: עַל כֻּסְפָּא²³⁷⁶ שֶׁל תְּמָרִים עוֹמְדִים, שֶׁהוּא נִמְכָּר. אָמַר: מַשְׁמָע, רָעָב בָּעוֹלָם. אָמַר לוֹ לְשַׁמָּשׁוֹ: חֲלוֹץ לִי מַנְעָלָי. חָלַץ לוֹ מַנְעָל אֶחָד וְיָרְדוּ גְשָׁמִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַחֲלוֹץ הַשֵּׁנִי, בָּא אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לוֹ: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם תַּחֲלֹץ הַשֵּׁנִי אַחֲרִיב אֶת־הָעוֹלָם.

אָמַר רַב מָרִי בְּנָהּ שֶׁל בַּת שְׁמוּאֵל: אֲנִי עָמַדְתִּי [בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם] עַל שְׂפַת נְהַר פַּפָּא וְרָאִיתִי מַלְאָכִים שֶׁנִּדְמוּ כְמַלָּחִים וְהָיוּ מְבִיאִים חוֹל וּמְמַלְּאִים אֶת־הַסְּפִינוֹת וְהָיָה קֶמַח סֹלֶת. בָּאוּ הַכֹּל לִקַּח מִמֶּנּוּ²³⁷⁷. אָמַרְתִּי לָהֶם: לֹא תִקְחוּ מִזֶּה, שֶׁמַּעֲשֵׂה נִסִּים הוּא. לְמָחָר בָּאוּ סְפִינוֹת מְלֵאוֹת אֹרֶז (תענ' כד:).

תקעט רַב יְהוּדָה הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, בָּאָה אִשָּׁה אַחַת וְצָוְחָה לְפָנָיו²³⁷⁸ וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בָּהּ. אָמַר לוֹ [רַב יְהוּדָה]: וְלֹא סָבַר מָר “אֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת־דָּל גַּם־הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה”²³⁷⁹? אָמַר לוֹ: שִׁנָּנָא²³⁸⁰, רֵישָׁךְ בִּקְרִירֵי²³⁸¹, רֵישָׁא דְּרֵישָׁךְ בַּחֲמִימֵי (רֹאשְׁךָ בְּצוֹנְנִין, רֹאשׁ רֹאשְׁךָ בְּחַמִּין), הֲרֵי יוֹשֵׁב מָר עֻקְבָּא אַב בֵּית־דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: “בֵּית דָּוִד, כֹּה אָמַר יְיָ, דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עוֹשֵׁק, פֶּן־תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם”²³⁸² (שבת נה.).

תקפ זוּטְרָא בַר טוֹבִיָּה הָיָה פוֹסֵק אֶת־הַסֵּדֶר²³⁸³ לִפְנֵי רַב יְהוּדָה, כְּשֶׁהִגִּיעַ לְמִקְרָא זֶה: “וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים”²³⁸⁴, אָמַר לוֹ: אַחֲרוֹנִים, מִכְּלָל שֶׁיֵּשׁ רִאשׁוֹנִים, רִאשׁוֹנִים מָה הֵם²³⁸⁵? שָׁתַק²³⁸⁶ וְלֹא אָמַר לוֹ כְּלוּם. חָזַר וְאָמַר לוֹ: אַחֲרוֹנִים, מִכְּלָל שֶׁיֵּשׁ רִאשׁוֹנִים, רִאשׁוֹנִים מָה הֵם? אָמַר לוֹ: מַה־דַּעְתֶּךָ²³⁸⁷, מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַמִּקְרָא לֹא אָדָם גָּדוֹל הוּא? יָדַע שֶׁלִּבּוֹ עָלָיו²³⁸⁸, וְנָהַג נְזִיפוּת בְּעַצְמוֹ יוֹם אֶחָד (מו"ק טז:).

תקפא בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַב יְהוּדָה מֵת אָדָם אֶחָד וְלֹא הָיוּ לוֹ מְנַחֲמִים²³⁸⁹. הָיָה רַב יְהוּדָה מֵבִיא כָל־יוֹם עֲשָׂרָה בְנֵי־אָדָם וְיוֹשְׁבִים בִּמְקוֹמוֹ²³⁹⁰. לְאַחַר שִׁבְעָה יָמִים נִרְאָה [הַמֵּת] לְרַב יְהוּדָה בַּחֲלוֹמוֹ וְאָמַר לוֹ: תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ שֶׁהֵנַחְתָּ אֶת־דַּעְתִּי (שבת קנב).

תקפב אִשָּׁה אַחַת בָּאָה לִפְנֵי רַב יְהוּדָה מִנְּהַרְדְּעָא לְדִין וְנִתְחַיֵּבָה. אָמְרָה לוֹ: שְׁמוּאֵל רַבְּךָ כָּךְ דָּן? אָמַר לָהּ: כְּלוּם יָדַעַתְּ אוֹתוֹ? אָמְרָה לוֹ: הֵן. גּוּץ²³⁹¹ וּכְרֵסוֹ גְדוֹלָה, שָׁחוֹר וְשִׁנָּיו גְּדוֹלוֹת. אָמַר לָהּ: לְבַזּוֹתוֹ בָאת, תְּהֵא אִשָּׁה זוֹ בְּנִדּוּי. פָּקְעָה²³⁹² וָמֵתָה (נדר' נ:).

תקפג מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד־חָכָם אֶחָד שֶׁהָיְתָה שְׁמוּעָתוֹ רָעָה²³⁹³. אָמַר רַב יְהוּדָה: מַה־נַּעֲשֶׂה? נְנַדֶּנּוּ — צְרִיכִים לוֹ חֲכָמִים²³⁹⁴. לֹא נְנַדֶּנּוּ — מִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמָיִם²³⁹⁵. אָמַר לוֹ לְרַבָּה בַר־בַּר־חָנָה: כְּלוּם שָׁמַעְתָּ בְדָבָר זֶה²³⁹⁶? אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ־דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ יְיָ־צְבָאוֹת הוּא”²³⁹⁷ — אִם דּוֹמֶה הָרַב לְמַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת יְבַקְשׁוּ תוֹרָה מִפִּיהוּ, וְאִם לָאו — אַל יְבַקְשׁוּ תוֹרָה מִפִּיהוּ. נִדָּהוּ רַב יְהוּדָה. לְסוֹף חָלָה רַב יְהוּדָה וּבָאוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ, וּבָא אַף אוֹתוֹ תַלְמִיד־חָכָם עִמָּהֶם. כְּשֶׁרָאָהוּ רַב יְהוּדָה שָׂחָק. אָמַר לוֹ: לֹא דַיּוֹ שֶׁנִּדַּנִּי אֶלָּא אַף שׂוֹחֵק עָלָי. אָמַר לוֹ רַב יְהוּדָה: לֹא עָלֶיךָ אֲנִי שׂוֹחֵק, אֶלָּא כְּשֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְעוֹלָם־הַבָּא דַּעְתִּי בְּדוּחָה²³⁹⁸ עָלָי, שֶׁאֲפִלּוּ לְאָדָם גָּדוֹל שֶׁכְּמוֹתְךָ לֹא הֶחֱנַפְתִּי.

מֵת רַב יְהוּדָה, וּבָא אוֹתוֹ תַלְמִיד־חָכָם לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לָהֶם: הַתִּירוּנִי. אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים: אֵין כָּאן אָדָם חָשׁוּב כְּרַב יְהוּדָה שֶׁיַּתִּירֶךָ; אֶלָּא לֵךְ אֵצֶל רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה²³⁹⁹ וְיַתִּירֶךָ. הָלַךְ אֶצְלוֹ. אָמַר רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה לְרַ' אַמִּי: צֵא וּבְדוֹק בְּדִינוֹ, וְאִם צָרִיךְ לְהַתִּירוֹ — הַתִּירֵהוּ. בָּדַק רַ' אַמִּי בְּדִינוֹ וּבִקֵּשׁ לְהַתִּירוֹ. עָמַד רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי עַל רַגְלָיו וְאָמַר: מַה שִׁפְחָה שֶׁל בֵּית רַבִּי לֹא נָהֲגוּ חֲכָמִים קַלּוּת־רֹאשׁ בְּנִדּוּיָהּ שָׁלשׁ שָׁנִים²⁴⁰⁰ — יְהוּדָה חֲבֵרֵנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַה־זֶּה שֶׁבָּא הַזָּקֵן²⁴⁰¹ הַיּוֹם לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, הֲרֵי כַמָּה שָׁנִים לֹא בָא? מִכָּאן שֶׁאֵין צְרִיכִין לְהַתִּירוֹ. לֹא הִתִּירוּהוּ. יָצָא כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה וְהוֹלֵךְ, בָּאָה צִרְעָה וּנְשָׁכַתּוּ וָמֵת. הִכְנִיסוּהוּ לִמְעָרָה שֶׁל חֲסִידִים וְלֹא קִבְּלוּהוּ; הִכְנִיסוּהוּ לִמְעָרָה שֶׁל דַּיָּנִים — וְקִבְּלוּהוּ (מו“ק יז; ע”י).

תקפד בְּסוּרָא לֹא אָכְלוּ כָּחָל²⁴⁰², בְּפוּמְבְּדִיתָא אָכְלוּ כָּחָל.

רָמִי בַר תַּמְרֵי, הוּא רָמִי בַר דִּקּוּלֵי, מִפּוּמְבְּדִיתָא, נִזְדַּמֵּן לְסוּרָא בְּעֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּרִים, הוֹצִיאוּ כְּחָלִים שֶׁלָּהֶם וּזְרָקוּם. הָלַךְ הוּא וּנְטָלָם וַאֲכָלָם. הֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי רַב חִסְדָּא. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה עָשִׂיתָ כָּךְ? אָמַר לוֹ: מִמְּקוֹמוֹ שֶׁל רַב יְהוּדָה אֲנִי²⁴⁰³, שֶׁאוֹכֵל. אָמַר לוֹ: וְאֵין לְךָ “נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם וְחֻמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם?” אָמַר לוֹ: חוּץ לַתְּחוּם אֲכַלְתִּים. אָמַר לוֹ: וּבַמֶּה צָלִיתָ אוֹתָם? אָמַר לוֹ: בְּחַרְצַנִּים²⁴⁰⁴. — וְשֶׁמָּא מִיֵּין נֶסֶךְ הָיוּ²⁴⁰⁵? אָמַר לוֹ: לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ²⁴⁰⁶ הָיוּ. — וְשֶׁמָּא שֶׁל גָּזֵל הָיוּ? אָמַר לוֹ: יֵאוּשׁ בְּעָלִים הָיוּ, שֶׁגָּדְלוּ בָהֶם חֲלָפִים²⁴⁰⁷. רָאָה שֶׁלֹּא הָיָה מַנִּיחַ תְּפִלִּין. אָמַר: מִפְּנֵי־מָה לֹא הִנַּחְתָּ תְּפִלִּין? אָמַר לוֹ: חוֹלֵה מֵעַיִם²⁴⁰⁸ הָיִיתִי, וְאָמַר רַב יְהוּדָה: חוֹלֵה מֵעַיִם פָּטוּר מִן הַתְּפִלִּין. רָאָה שֶׁאֵינוֹ מֵטִיל צִיצִית, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אֵין לְךָ צִיצִית? אָמַר לוֹ: טַלִית שְׁאוּלָה הִיא, וְאָמַר רַב יְהוּדָה: טַלִית שְׁאוּלָה, כָּל־שְׁלשִׁים יוֹם פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית. בְּתוֹךְ כָּךְ הֵבִיאוּ אָדָם אֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְכַבֵּד אָבִיו וְאִמּוֹ. כְּפָתוּהוּ²⁴⁰⁹. אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּהוּ, שֶׁשָּׁנִינוּ: כָּל־מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ²⁴¹⁰ אֵין בֵּית־דִּין שֶׁלְּמַטָּה מֻזְהָרִין עָלֶיהָ²⁴¹¹. אָמַר לוֹ: רוֹאֶה אֲנִי בְךָ שֶׁחָרִיף אַתָּה הַרְבֵּה. אָמַר לוֹ: אִלּוּ הָיִיתָ בִמְקוֹמוֹ שֶׁל רַב יְהוּדָה הָיִיתִי מַרְאֲךָ אֶת־חֲרִיפוּתִי (חול' קי:).

מא. רַ' יִרְמְיָה

תקפה אָמַר אַבַּיֵּי: אֶחָד מֵהֶם²⁴¹² עָדִיף²⁴¹³ כִּשְׁנַיִם מְשֶּׁלָּנוּ²⁴¹⁴. אָמַר רָבָא: אֶחָד מִשֶּׁלָּנוּ כְּשֶׁעוֹלֶה לְשָׁם עָדִיף כִּשְׁנַיִם מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי רַבִּי יִרְמְיָה כָאן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה־שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים; כְּשֶׁעָלָה לְשָׁם קָרָא לָנוּ: בַּבְלִיִּים טִפְּשִׁים (כת' עה.).

תקפו שָׁנִינוּ: נִפּוֹל²⁴¹⁵ שֶׁנִּמְצָא בְתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ, חוּץ מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ. שָׁאַל ר' יִרְמְיָה: רַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְרַגְלוֹ אַחַת מִחוּץ לַחֲמִשִּׁים אַמָּה, מַהוּ? – וְעַל זֶה הוֹצִיאוּ²⁴¹⁶ אֶת רַ' יִרְמְיָה מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ (ב"ב כג:).

תקפז [שׁוּב הָיָה מַעֲשֶׂה] וְשָׁלְחוּ מִשָּׁם הַחֲבֵרִים לְרַ' יִרְמְיָה [שְׁאֵלָה בִּדְבַר הֲלָכָה]. שָׁלַח לָהֶם: אֲנִי אֵינִי כְדַאי שֶׁאַתֶּם שְׁלַחְתֶּם לִי, אֶלָּא כָּךְ דַּעַת תַּלְמִידְכֶם נוֹטָה [וְהוֹרָה כַּהֲלָכָה] – וְעַל זֶה הִכְנִיסוּ²⁴¹⁷ אֶת־רַ' יִרְמְיָה לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ (ב"ב קסה:).

תקפח רַב יִצְחָק בַּר רְדִיפָא בָּא מַעֲשֶׂה לְיָדוֹ²⁴¹⁸, הָלַךְ וְשָׁאַל אֶת־רַ' יִרְמְיָה, אָמַר לוֹ: אֲרָיוֹת לְפָנֶיךָ²⁴¹⁹ וְאַתָּה שׁוֹאֵל אֶת־הַשוּעָלִים! (ירוש' שביעית פ“ט, ה”ד).

תקפט בְּיָמָיו שֶׁל רַ' יִרְמְיָה בָּאָה צָרָה²⁴²⁰ עַל אַנְשֵׁי טְבֶרְיָא. שָׁלַח [רַ' יִרְמְיָה] וּבִקֵּשׁ מְנוֹרָה שֶׁל כֶּסֶף²⁴²¹ מֵרַ' יַעֲקֹב בֵּי רַבִּי בוּן. שָׁלַח אָמַר לוֹ: “עֲדַיִן לֹא שָׁב²⁴²² יִרְמְיָה מֵרָעָתוֹ” – וּבִקֵּשׁ לְנַדּוֹתוֹ. וְהָיָה רַ' חִיָּא בְּנוֹ שֶׁל רַ' יִצְחָק עֲטוּשָׁיָא יוֹשֵׁב שָׁם, אָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי שֶׁאֵין מְנַדִּין זָקֵן אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה כְּיָרָבְעָם²⁴²³ בֶּן־נְבָט וַחֲבֵרָיו. אָמַר לוֹ: “דֻּגְמָא הִשְׁקוּהָ”²⁴²⁴ – וּכְיָרָבְעָם בֶּן־נְבָט וַחֲבֵרָיו עָשָׂה! נִדוּ זֶה אֶת־זֶה²⁴²⁵, וְחָשְׁשׁוּ זֶה עַל זֶה, וְהֻצְרְכוּ לְהַתִּיר²⁴²⁶ זֶה אֶת זֶה (ירוש' מו“ק פ”ג, ה"א).

תקצ רַ' יִרְמְיָה הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַ' זֵירָא וְהָיוּ עוֹסְקִים בַּהֲלָכָה. הֶעֱרִיב הַיּוֹם וְהִגִּיעָה שְׁעַת תְּפִלָּה. הָיָה רַ' יִרְמְיָה מְסַרְהֵב²⁴²⁷, קָרָא עָלָיו רַ' זֵירָא: “מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַם־תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה”²⁴²⁸ (שבת י).

תקצא רַ' יִרְמְיָה הָיָה לוֹ דָבָר²⁴²⁹ עַם רַ' אַבָּא. הָלַךְ וְיָשָׁב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל רַ' אַבָּא²⁴³⁰. יָצְאָה שִׁפְחָתוֹ [שֶׁל רַ' אַבָּא] וְשָׁפְכָה מַיִם לְאַשְׁפָּה, וּבִשְׁפִיכָתָהּ הִגִּיעוּ קִלּוּחֵי הַמַּיִם עַל רֹאשׁוֹ [שֶׁל רַבִּי יִרְמְיָה], אָמַר: עֲשָׂאוּנִי כְאַשְׁפָּה, קָרָא עָלָיו²⁴³¹ “מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן”^{2432 2433}. שָׁמַע רַ' אַבָּא וְיָצָא לִקְרָאתוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ הֶחֱזִיר רַבִּי יִרְמְיָה פָּנָיו וּבָא אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ [רַ' אַבָּא]: אֵין אַתָּה צָרִיךְ²⁴³⁴, עַכְשָׁו אֲנִי צָרִיךְ לְהוֹצִיא מִלִּבֶּךָ²⁴³⁵, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֵךְ הִתְרַפֵּס²⁴³⁶ וּרְהַב רֵעֶיךָ”²⁴³⁷ (יומא פז.).

תקצב רַ' יִרְמְיָה צִוָּה²⁴³⁸: הַלְבִּישׁוּנִי כְלֵי לָבָן²⁴³⁹ חֲפוּתִים²⁴⁴⁰, הַלְבִּישׁוּנִי דַרְדָּסִים²⁴⁴¹, תְּנוּ סַנְדָּלִים בְּרַגְלַי וּמַקֵל בְּיָדִי, וְהַשְׁכִּיבוּנִי עַל יַד הַדָּרֶךְ. אִם יָבֹא מָשִׁיחַ – הֲרֵינִי מוּכָן²⁴⁴² (ירוש' כלא' פ“ט, ה”ג; ב"ר ק).

מב. רַב הוּנָא

תקצג רַב הוּנָא הָיָה חָגוּר גְמִי²⁴⁴³ וְעוֹמֵד לִפְנֵי רַב. אָמַר לוֹ [רַב]: זוֹ מַהִי?²⁴⁴⁴ אָמַר לוֹ: לֹא הָיָה לִי יַיִן לְקִדּוּשׁ וּמִשְׁכַּנְתִּי אֶת־אֲזוֹרִי וְהֵבֵאתִי בוֹ יַיִן לְקִדּוּשׁ. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּתְכַּסֶּה בְשֵׁרָאִים²⁴⁴⁵.

כְּשֶׁנִּכְנַס רַבָּה בְנוֹ לְחֻפָּה – רַב הוּנָא אָדָם גּוּץ²⁴⁴⁶ הָיָה וְיָשֵׁן עַל הַמִּטָּה, בָּאוּ בְנוֹתָיו וְכַלּוֹתָיו, פָּשְׁטוּ בְגְדֵיהֶן וֶהֱטִילוּם עָלָיו²⁴⁴⁷ עַד שֶׁנִּתְכַּסָּה בְשֵׁרָאִים. שָׁמַע רַב וְהִקְפִּיד, אָמָר: כְּשֶׁבֵּרַכְתִּיךְ, מִפְּנֵי־מָה לֹא אָמַרְתָּ: וְכֵן לְמָר?²⁴⁴⁸ (מג' כז:).

תקצד רַב הוּנָא הָיָה טָעוּן מָרָא²⁴⁴⁹ עַל כְּתֵפוֹ. בָּא רַב חָנָא בַר חֲנִילַאי וְנָטַל מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: אִם רָגִיל אַתָּה לִטְעוֹן בְּעִירְךָ – טְעוֹן, וְאִם לֹא – לְהִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹנְךְ²⁴⁵⁰ אֵינִי רוֹצֶה (שם כח.).

תקצה אָדָם אֶחָד בָּא לְדִין לִפְנֵי רַב הוּנָא. אָמַר לוֹ: הָבֵא לִי אָדָם שֶׁיַעֲלֶה בְמְקוֹמִי²⁴⁵¹ עַל הַדָּקֶל.

רַב הוּנָא הָיָה רוֹעֶה שְׁוָרִים וְהָיָה יוֹדֵעַ עֵדוּת לְאָדָם אֶחָד. אָמַר לוֹ: בּוֹא הָעֵד עָלָי. אָמַר לוֹ: תֵּן שְׂכָרִי²⁴⁵² (ירוש' סנה' פ“א ה”א).

תקצו רַב הוּנָא בָּא דִין לְפָנָיו, הָיָה אוֹמֵר לָהֶם [לְבַעֲלֵי־הַדִּין]: תְּנוּ לִי אָדָם שֶׁיְהֵא דוֹלֶה [וּמַשְׁקֶה] בִמְקוֹמִי וְאָדוּן לָכֶם (כתי קה.).

תקצז נוֹהֵג הָיָה רַב הוּנָא שֶׁיְהֵא עוֹבֵר וְשׁוֹנֶה עַל פִּתְחוֹ שֶׁל רַ' אָבִין הַנַּגָּר, רָאָהוּ שֶׁהוּא רָגִיל בְּנֵרוֹת [שֶׁל שַׁבָּת] הַרְבֵּה, אָמָר: שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם גְּדוֹלִים יֵצְאוּ מִכָּאן. יָצְאוּ מֵהֶם רַב אִידָא בַר אָבִין וְרַב חִיָּא בַר אָבִין (שבת כג:).

תקצח רַב הוּנָא הָיָה דוֹרֵש בִּשְׁלשָׁה־עָשָׂר אָמוֹרָאִים²⁴⁵³, וּכְשֶׁהָיוּ הַתַּלְמִידִים עוֹמְדִים מִישִׁיבַת רַב הוּנָא וּמְנַפְּצִין²⁴⁵⁴ בִּגְדֵיהֶם הָיָה הָאָבָק עוֹלָה וּמְכַסֶּה אוֹר הַיּוֹם. וְאָמְרוּ בְּמַעֲרָבָא²⁴⁵⁵: עָמְדוּ מִישִׁיבָתוֹ שֶׁל רַב הוּנָא הַבַּבְלִי! (כת' קו.).

תקצט רַב הוּנָא כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא לְבֵית־דִּין הָיָה מֵבִיא עֲשָׂרָה חַכְמֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ עִמּוֹ, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעֵהוּ קֵיסָם מִן הַקּוֹרָה²⁴⁵⁶ (הור' ג:).

תר שָׁאַל רַב חִסְדָּא²⁴⁵⁷ אֶת־רַב הוּנָא: תַּלְמִיד וְצָרִיךְ לוֹ רַבּוֹ²⁴⁵⁸ – מַהוּ?²⁴⁵⁹ אָמַר לוֹ: חִסְדָּא, חִסְדָּא²⁴⁶⁰, אֲנִי אֵינִי צָרִיךְ לָךְ, אַתָּה צָרִיךְ לִי עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה²⁴⁶¹. כָּעֲסוּ זֶה עַל זֶה וְלֹא נִכְנְסוּ זֶה אֵצֶל זֶה. יָשַׁב רַב חִסְדָּא אַרְבָּעִים תַּעֲנִיּוֹת, מִפְּנֵי שְֶׁחָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל רַב הוּנָא; יָשַׁב רַב הוּנָא אַרְבָּעִים תַּעֲנִיּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁחָשַׁד אֶת־רַב חִסְדָּא (ב"מ לג.).

תרא אָמַר רָבָא לְרַפְרָם בַּר פַּפָּא: יֹאמַר לָנוּ מָר מֵאוֹתָם מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה רַב הוּנָא, אָמַר לוֹ: בְּיַלְדוּתוֹ אֵינִי זוֹכֵר, בְּזִקְנוּתוֹ אֲנִי זוֹכֵר. כָּל־יוֹם מְעֻנָּן הָיוּ מוֹצִיאִים אוֹתוֹ בְּשִׁדָּה²⁴⁶² שֶׁל זָהָב וְהָיָה בוֹדֵק אֶת־כָּל־הָעִיר, וְכָל־כֹּתֶל שֶׁהָיָה רָעוּעַ סְתָרוֹ²⁴⁶³. אִם אֶפְשָׁר לִבְעָלָיו לִבְנוֹתוֹ – בּוֹנֶה, וְאִם לֹא – בָּנָה רַב הוּנָא מִשֶּׁלוֹ. וּבְכָל־עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה הָיָה מְשַׁגֵּר שְׁלוּחוֹ לַשּׁוּק, וְכָל־יָרָק שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר לְגִנָּאִים²⁴⁶⁴ הָיָה לוֹקְחוֹ וְזוֹרְקוֹ לַנָּהָר.

– וְיִתְּנֵהוּ לַעֲנִיִּים?

– פְּעָמִים שֶׁיִּסְמְכוּ²⁴⁶⁵ – וְלֹא יָבֹאוּ לִקַּח.

– וִיטִילֶנּוּ לִבְהֵמָה?

– סָבוּר, מַאֲכָל אָדָם אֵין מַאֲכִילִין לִבְהֵמָה.

– וְלֹא יִקָּחֶנּוּ כְּלָל?

– נִמְצֵאתָ מַכְשִׁילָם לֶעָתִיד־לָבוֹא²⁴⁶⁶.

כְּשֶׁהָיָה סוֹעֵד – הָיָה פוֹתֵחַ דְּלָתָיו וְאוֹמֵר: כָּל־מִי שֶׁצָּרִיךְ יָבֹא וְיֹאכֵל.

אָמַר רָבָא: הַכֹּל יָכֹלְנִי לְקַיֵּם, חוּץ מִזֶּה שֶׁאֵין אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, מִשׁוּם שֶׁמְִּרֻבִּים בְּנֵי חֵילָהּ שֶׁל מְחוֹזָא (תענ' כ:).

תרב רַב הוּנָא הֶחֱמִיצוּ לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת גַּרְבֵי²⁴⁶⁷ יָיִן. נִכְנְסו אֶצְלוֹ חֲכָמִים. אָמְרוּ לוֹ: יְפַשְׁפֵּשׁ²⁴⁶⁸ מָר בְּמַעֲשָׂיו. אָמַר לָהֶם: וְכִי חָשׁוּד אֲנִי בְּעֵינֵיכֶם? אָמְרוּ לוֹ: וְכִי חָשׁוּד הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁיַּעֲשֶׂה דִין בְּלֹא דִין²⁴⁶⁹? אָמַר לָהֶם: אִם יֵש מִי שֶׁשָּׁמַע עָלַי דָּבָר – יֹאמַר. אָמְרוּ לוֹ! כָּךְ שָׁמָעְנוּ: אֵין אַתָּה נוֹתֵן בִּזְמוֹרוֹת לַאֲרִיסֶךָ²⁴⁷⁰. אָמַר לָהֶם: וְכִי הִנִּיחַ לִי מֵהֶן דָּבָר? הֲרֵי הוּא גוֹנֵב אֶת־הַכֹּל. אָמְרוּ לוֹ: זוֹהִי שֶׁהַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: גְּנוֹב מִן הַגַּנָּב²⁴⁷¹ – וְאַתָּה טוֹעֵם טָעַם. אָמַר לָהֶם: מְקַבֵּל אֲנִי עָלַי שֶׁאֶתֵּן לוֹ. נִתְיַקֵּר הַחֹמֶץ וְנִמְכַּר בִּדְמֵי יָיִן (בר' ה:).

תרג רַב הוּנָא הָיָה לוֹ יַיִן בְּבַיִת רָעוּעַ וּבִקֵּשׁ לְפַנּוֹתוֹ²⁴⁷², נִכְנַס רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה לְשָׁם וְנִמְשְׁכוּ בְדִבְרֵי הֲלָכָה עַד שֶׁפִּנָּהוּ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא נָפַל הַבָּיִת. הִרְגִּישׁ רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה וְהִקְפִּיד. שֶׁאָמַר רַ' יַנַּאי: לְעוֹלָם אַל יַעֲמֹד אָדָם בִּמְקוֹם סַכָּנָה וְיֹאמַר: עוֹשִׂין לִי נֵס, שֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס, וְאָם תִּמְצֵי לוֹמַר עוֹשִׁין לוֹ נֵס – מְנַכִּין לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו ²⁴⁷³ (תענ' כ:).

תרד רַב חִסְדָּא הִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי רַב הוּנָא בְּרָב הַמְנוּנָא שְֶׁאָדָם גָּדוֹל הוּא, אָמַר לוֹ: כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ הֲבִיאֵהוּ לְיָדִי. כְּשֶׁבָּא רָאָהוּ שֶׁאֵינוֹ פוֹרֵס סוּדָר²⁴⁷⁴. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אֵין אַתָּה פוֹרֵס סוּדָר? אָמַר לוֹ: שֶׁאֵינִי נָשׂוּי²⁴⁷⁵. הֶחֱזִיר [רַב הוּנָא] פָּנָיו מִמֶּנוּ. אָמַר לוֹ: רְאֵה, לֹא תִרְאֶה פָנַי²⁴⁷⁶ עַד שֶׁתִּשָּׁא אִשָּׁה (קיד' כט;).

––––––––

תרה רַב הוּנָא מֵת פִּתְאֹם, הָיוּ חֲכָמִים דּוֹאֲגִים עָלָיו²⁴⁷⁷. שָׁנָה לָהֶם זוֹגָא מִן הָדְיָב: “לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לִגְבוּרוֹת²⁴⁷⁸; אֲבָל הִגִּיעַ לִגְבוּרוֹת – זוֹ הִיא מִיתַת נְשִׁיקָה”²⁴⁷⁹ (מו"ק כח.).

תרו כְּשֶׁמֵּת רַב הוּנָא בִּקְשׁוּ חֲכָמִים לְהַנִּיחַ סֵפֶר תּוֹרָה²⁴⁸⁰ עַל מִטָּתוֹ. אָמַר לָהֶם רַב חִסְדָּא: דָּבָר שֶׁהִקְפִּיד עָלָיו בְּחַיָּיו יֵעָשֶׂה לוֹ עַכְשָׁו? שֶׁאָמַר רַב תַּחֲלִיפָא: אֲנִי רָאִיתִי אֶת־רַב הוּנָא שֶׁבִּקֵּשׁ לֵישֵׁב עַל הַמִּטָּה, וְהָיָה סֵפֶר תּוֹרָה מֻנָּח עָלֶיהָ – כָּפָה כַד עַל הַקַּרְקָע וְהִנִּיחַ עָלָיו סֵפֶר הַתּוֹרָה; מִכְּלָל שֶׁסָּבַר, אָסוּר לֵישֵׁב עַל הַמִּטָּה שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה מֻנָּח עָלֶיהָ. לֹא יָצְאָה הַמִּטָּה דֶּרֶךְ הַפֶּתַח וּבִקְשׁוּ לְשַׁלְשְׁלָהּ²⁴⁸¹ דֶּרֶךְ גַּגּוֹת, – אָמַר רַב חִסְדָּא: כָּךְ לָמַדְתִּי מִמֶּנוּ: חָכָם שֶׁמֵּת – כְּבוֹדוֹ דֶרֶךְ פְּתָחִים²⁴⁸². בִּקְשׁוּ לְשַׁנּוֹת מִמִּטָּה לְמִטָּה²⁴⁸³ – אָמַר לָהֶם רַב חִסְדָּא: כָּךְ לָמַדְתִּי מִמֶּנוּ: חָכָם – כְּבוֹדוֹ בְּמִטָּה רִאשׁוֹנָה. שָׁבְרוּ הַדֶּלֶת וְהוֹצִיאוּהוּ.

פָּתַח עָלָיו²⁴⁸⁴ רַ' אַבָּא וְאָמָר: רָאוּי הָיָה רַבֵּנוּ שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה, אֶלָּא שֶׁבָּבֶל גָּרְמָה²⁴⁸⁵ לוֹ. הֵשִׁיב בַּר רַב חִסְדָּא: “הָיֹה הָיָה דְבַר־יְיָ אֶל־יְחֶזְקֵאל… בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים”?²⁴⁸⁶. טָפַח²⁴⁸⁷ לוֹ אָבִיו בְּסַנְדָּלוֹ, אָמַר לוֹ: וְלֹא אָמַרְתִּי לָךְ – אַל תְּהֵא טַרְחָן בִּדְבָרִים! “הָיָה”– שֶׁהָיָה כְבָר²⁴⁸⁸.

כְּשֶׁהֶעֱלוּ [אֶת־הַמִּטָּה] לְשָׁם²⁴⁸⁹ אָמְרוּ לְרַ' אַמִּי וּלְרַ' אַסִּי: רַב הוּנָא בָּא! אָמְרוּ הֵם: כְּשֶׁהָיִינוּ שָׁם²⁴⁹⁰ לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לִזְקוֹף רֹאשֵׁנוּ²⁴⁹¹ מִפָּנָיו; עַכְשָׁו כְּשֶׁבָּאנוּ לְכָאן²⁴⁹² – בָּא אַחֲרֵינוּ… אָמְרוּ לָהֶם: אֲרוֹנוֹ בָא²⁴⁹³. יָצְאוּ רַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי. אָמָרוּ: הֵיכָן נַנִיחֶנּוּ? – נַכְנִיסֶנּוּ לִמְעָרַת רַ' חִיָּא – רַב הוּנָא רִבֵּץ תּוֹרָה²⁴⁹⁴ בְּיִשְׂרָאֵל וְרַ' חִיָּא רִבֵּץ תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. – מִי יַכְנִיסֶנּוּ? אָמַר לָהֶם רַב חַגָּא: אֲנִי אַכְנִיסֶנּוּ, שֶׁקִּיַּמְתִּי תַלְמוּדוֹ [שֶׁל רַב הוּנָא] וְשִׁמַּשְׁתִּי לְפָנָיו וְיָדַעְתִּי בְּמַעֲשָׂיו: פַּעַם אַחַת נֶהְפְּכָה לוֹ רְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין וְיָשַׁב עָלֶיהָ אַרְבָּעִים תַּעֲנִיּוֹת. הִכְנִיסָהוּ. הָיָה יָשֵׁן יְהוּדָה מִימִינוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא אָבִיו וְחִזְקִיָּה מִשְּׂמֹאלוֹ²⁴⁹⁵. אָמַר לוֹ יְהוּדָה לְחִזְקִיָּה: עֲמֹד מִמְּקוֹמֶךָ; אֵין זוֹ מִדַּת דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, הֲרֵי רַב הוּנָא עוֹמֵד מִבַּחוּץ. כְּשֶׁעָמַד – עָמַד עִמּוֹ עַמּוּד אֵשׁ. רָאָהוּ רַב חַגָּא – נִבְעַת. זָקַף אֶת־הָאָרוֹן²⁴⁹⁶ – וְיָצָא (מו“ק כה.; ע”י).

מג. רַב חִסְדָּא

תרז רַב חִסְדָּא נָטַל בְּיָדוֹ שְׁתֵּי מַתָּנוֹת²⁴⁹⁷ שֶׁל שׁוֹר, וְאָמַר: כָּל־מִי שֶׁיָּבוֹא וְיאֹמַר לִי שְׁמוּעָה חֲדָשָׁה בְּשֵׁם רַב אֲנִי נוֹתְנָן לוֹ²⁴⁹⁸ (שבת י:).

תרח אָמַר רַב חִסְדָּא: מִפְּנֵי־מָה טוֹב אֲנִי מַחֲבֵרַי²⁴⁹⁹, מִשּׁוּם שֶׁנָּשָׂאתִי²⁵⁰⁰ בֶּן שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה, וְאִלוּ נָשָׂאתִי בֶּן אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה הָיִיתִי אוֹמַר לַשָׂטָן²⁵⁰¹: חֵץ בְּעֵינֶיךְ²⁵⁰²! (קיד' כט:).

תרט רַב חִסְדָּא הָיָה רָגִיל לִהְיוֹת עוֹבֵר וְשׁוֹנֶה²⁵⁰³ עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית־אָבִיו שֶׁל רַב שִֵׁזְבִי, רָאָה שֶׁהוּא רָגִיל בְּנֵרוֹת הַרְבֵּה [לִכְבוֹד שַׁבָּת], אָמַר: אָדָם גָּדוֹל²⁵⁰⁴ יַצֵא מִכָּאן. יָצָא מֵהֶם רַב שִֵזְבִי (שבת כג:).

תרי רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא הָיוּ יוֹשְׁבִים. עָבַר עֲלֵיהֶם גְּנִיבָא. אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: נַעֲמֹד לְפָנָיו, שֶׁבַּעַל־תּוֹרָה הוּא. אָמַר לוֹ זֶה: מִפְּנֵי פַלְגַּאי²⁵⁰⁵ נַעֲמֹד?! (גיט' לא:).

תריא אָמַר לָהֶם רַב חִסְדָּא לְתַלְמִידָיו: רְצוֹנִי לוֹמַר לָכֶם דָּבָר, וּמִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא תַנִּיחוּנִי וְתֵלֵכוּ – כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה מֵרַב אֶחָד אֵינוֹ רוֹאָה סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם. הִנִּיחוּהוּ וְהָלְכוּ אֵצֶל רַבָּה. אָמַר לָהֶם: בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים – סְבָרָא²⁵⁰⁶, אֲבָל גְמָרָא²⁵⁰⁷ מֵרַב אֶחָד עָדִיף, שֶׁלֹא יִתְחַלְּקוּ הַלְּשׁוֹנוֹת²⁵⁰⁸ (ע"ז יט.).

תריב אָמַר רֹאש־הַגּוֹלָה לְרַב הוּנָא: עֲטֶרֶת חֲתָנִים²⁵⁰⁹ מִנַּיִן שֶׁאֲסוּרָה²⁵¹⁰? אָמַר לוֹ: מִדִּבְרֵי חֲכָמִים²⁵¹¹. בְּתוֹךְ כָּךְ עָמַד רַב הוּנָא לְהִפָּנוֹת²⁵¹², אָמַר לוֹ רַב חִסְדָּא: נֶאֱמַר בַּמִּקְרָא “כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִים הָעֲטָרָה”²⁵¹³ – וְכִי מַה עִנְיַן מִצְנֶפֶת אֵצֶל עֲטָרָה? אֶלָא לוֹמַר לָךְ: בִּזְמַן שֶׁמִּצְנֶפֶת בְּרֹאשׁ כֹּהֵן־גָּדוֹל, עֲטָרָה בְּרֹאשׁ כָּל־אָדָם; נִסְתַּלְּקָה מִצְנֶפֶת מֵרֹאשׁ כֹּהֵן־גָדוֹל, נִסְתַּלְּקָה עֲטָרָה מֵרֹאשׁ כָּל־אָדָם. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא רַב הוּנָא²⁵¹⁴, מְצָאָם שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים. אָמַר לוֹ: הָאֱלֹהִים²⁵¹⁵, מִדִּבְרֵי חֲכָמִים²⁵¹⁶, אֶלָּא שִׁמְךָ חִסְדָּא וַחֲסוּדִים דְּבָרֶיךָ (גיט' ז.).

תריג אָמַר לוֹ רַב הוּנָא לְרַבָּה בְנוֹ: מִפְּנֵי־מָה אֵין אַתָּה מָצוּי לִפְנֵי רָב חִסְדָּא, שֶׁשְּׁמוּעוֹתָיו מְחֻדָּדוֹת²⁵¹⁷? אָמַר לוֹ: מָה אֵלֵךְ אֶצְלוֹ? כְּשֶׁאֲנִי בָא אֶצְלוֹ הוּא מוֹשִׁיבֵנִי²⁵¹⁸ בִּדְבָרִים בָּעוֹלָם; אוֹמֵר לי: מִי שֶׁנִכְנַס לְבֵית־הַכִּסֵּא לֹא יֵשֵּב בְּהֶדְיָא²⁵¹⁹ וְלא יִטְחַר²⁵²⁰ הַרְבֵּה, שֶׁכַּרְכֶּשֶׁת²⁵²¹ זוֹ יוֹשֶׁבֶת עַל שָׁלשׁ שִׁנַּיִם, שֶׁמָּא יִשְׁתַּמְּטוּ²⁵²² שִׁנֵּי הַכַּרְכֶּשֶׁת וְיָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה²⁵²³. אָמַר לוֹ: הוּא עוֹסֵק בְּחַיֵּי הַבְּרִיּוֹת וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִּדְבָרִים בָּעוֹלָם! כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁתֵּלֵךְ אֶצְלוֹ (שבת פב.).

תריד רַב חִסְדָּא כְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בֵּין קוֹצִים וּבַרְקָנִים הָיָה מַגְבִּיהַּ בְּגָדָיו²⁵²⁴, אָמָר: זֶה מַעֲלֶה אֲרוּכָה²⁵²⁵ וְזֶה²⁵²⁶ אֵינוֹ מַעֲלֶה אֲרוּכָה (ב"ק צא:).

תרטו רַב חִסְדָּא רָאָה דְקָלִים²⁵²⁷ בְּכַרְמוֹ, אָמַר לַאֲרִיסוֹ: עָקְרֵם²⁵²⁸ – גְּפָנִים קוֹנוֹת דְּקָלִים, דְּקָלִים אֵינָם קוֹנִים גְפָנִים (ב"ק צב.).

תרטז רַב חִסְדָּא הָיָה מוֹסֵר לְשַׁמָּשׁוֹ אֶת־כָּל־הַמַּפְתְּחוֹת, חוּץ מִשֶּׁל הָעֵצִים²⁵²⁹, שֶׁאָמַר רַב חִסְדָּא: אוֹצָר שֶׁל חִטִּים צָרִיך לְשִׁשִּׁים אוֹצָרוֹת שֶׁל עֵצִים (גיט' נו.).

תריז אָמַר רַב חִסְדָּא: אֲנִי לֹא אָכַלְתִּי יָרָק לֹא בַעֲנִיּּוּתִי וְלֹא בַעֲשִׁירוּתִי; בַּעֲנִיּוּתִי – מִשּׁוּם שֶׁגּוֹרֵר²⁵³⁰, בַּעֲשִׁירוּתִי – שֶׁאָמַרְתִּי: בִּמְקוֹם שֶׁנִּכְנָס יָרָק יִכָּנְסוּ בָּשָׂר וְדָגִים.

וְאָמַר רַב חִסְדָּא: בֶּן־בֵּית־רַב²⁵³¹ שֶׁאֵין פִּתּוֹ מְרֻבָּה לֹא יִבְצַע²⁵³² בִּצּוּעִים־בִּצּוּעִים.

וְאָמַר רַב חִסְדָּא: בֶּן־בֵּית־רַב שֶׁאֵין פִּתּוֹ מְרֻבָּה לא יִבְצָע²⁵³³: מַה־טָּעַם? שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בְּעַיִן יָפָה²⁵³⁴.

וְאָמַר רַב חִסְדָּא: אֲנִי מִלְכַתְּחִלָּה לֹא הָיִיתִי בּוֹצֵעַ עַד שֶׁהָיִיתִי מֵטִיל יָדִי בְּכָל־הַכְּלִי²⁵³⁵ וּמָצָאתִי בוֹ כָּל־צָרְכִּי²⁵³⁶.

אָמַר רַב חִסְדָּא לִבְנוֹתָיו: הֱיוּ צְנוּעוֹת בִּפְנֵי בַעֲלֵיכֶן. – – – וְאִם קוֹרֵא אָדָם עַל הַפָּתַח אַל תֹּאמְרוּ: מִי הוּא²⁵³⁷? אֶלָּא: מִי הִיא? נָטַל [רַב חִסְדָּא] מַרְגָּלִית בְּיָד אַחַת²⁵³⁸ וְגַרְגֵּר זֶרַע בְּיָד שְׁנִיָה, אֶת־הַמַּרְגָּלִית הֶרְאָה לָהֶן וְאֶת־הַגַּרְגֵּר לא הֶרְאָה לָהֶן, עַד שֶׁנִּצְטַעֲרוּ – חָזַר וְהֶרְאָה לָהֶן (שבת קמ:).

תריח בִּתּוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת²⁵³⁹ בִּכְנָפוֹ שֶׁל אָבִיהָ. הָיוּ יוֹשְׁבִים לְפָנָיו רָבָא וְרָמִי בַר חַמָּא, אָמַר לָהּ: בְּמִי מֵהֶם אַתְּ רוֹצָה²⁵⁴⁰? אָמְרָה לוֹ: בִּשְׁנֵיהֶם. אָמַר רָבָא: וַאֲנִי אַחֲרוֹן²⁵⁴¹ – [וְכֵן הָיָה] (ב"ב יב:).

תריט אָמַר רָבָא: חַיִּים²⁵⁴², בָּנִים וּמְזוֹנוֹת אֵינָם תְּלוּיִם בִּזְכוּת²⁵⁴³ אֶלָּא בְּמַזָּל, שֶׁהֲרֵי רַבָּה וְרַב חִסְדָּא שְׁנֵיהֶם חֲכָמִים וְצַדִּיקִים הָיוּ, זֶה הִתְפַּלֵּל וְיָרְדוּ גְשָׁמִים וְזֶה הִתְפַּלֵּל וְיָרְדוּ גְשָׁמִים – רַב חִסְדָּא חָיָה תִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, רַבָּה חָיָה אַרְבָּעִים; בְּבֵית רַב חָסְדָּא שִׁשִּׁים שְׁמָחוֹת²⁵⁴⁴ וּבְבֵית רַבָּה שִׁשִּׁים שִׁכּוּלִים²⁵⁴⁵; בְּבֵית רַב חִסְדָּא סֹלֶת לַכְּלָבִים²⁵⁴⁶ וְלֹא נִתְבַּקְשָׁה²⁵⁴⁷, בְּבֵית רַבָּה – פַּת שְׂעוֹרִים לִבְנֵי־אָדָם וְלֹא נִמְצָאָה (מו"ק כח.).

תרכ עֻלָּא וְרַב חִסְדָּא הָיוּ מְהַלְכִים בַּדֶּרֶךְ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְפִתְחוֹ שֶׁל בֵּית רַב חָנָא בַּר חֲנִילַאי, מָשַׁךְ²⁵⁴⁸ רַב חִסְדָּא וְנֶאֱנָח. אָמַר לוֹ עֻלָּא: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה נֶאֱנָח? וַהֲרֵי אָמַר רַב: אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת חֲצִי גוּפוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתָּה בֶן־אָדָם הֵאָנַח בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם” וגו‘²⁵⁴⁹. וְרַ’ יוֹחָנָן אָמַר: אַף כָּל־גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה כִּי־יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ עַל־מָה אַתָּה נֶאְנָח… וְנָמֵס כָּל־לֵב” וגו‘²⁵⁵⁰. אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ לֹא אֵאָנֵחַ? בַּיִת שֶׁהָיוּ בוֹ שִׁשִּׁים אוֹפוֹת בַּיוֹם וְשִׁשִּׁים אוֹפוֹת בַּלָּיְלָה, וְאָפוּ לְכָל־מִי שֶׁצָּרִיךְ, וְלֹא הוֹצִיא [רַב חָנָא] יָדוֹ מִן הַכִּיס, שֶׁאָמַר: שֶׁמָּא יָבוֹא עָנִי בֶן־טוֹבִים²⁵⁵¹, וְעַד שֶׁיַּגִּיעַ לַכִּיס יִתְבַּיֵּשׁ; וְעוֹד, שֶׁהָיוּ אַרְבָּעָה שְׁעָרִים פְּתוּחִים לוֹ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, וְכָל־מִי שֶׁנִּכְנַס רָעֵב יָצָא שָׂבֵעַ, וְחִטִּים וּשְׂעוֹרִים הָיוּ מוּטָלוֹת לוֹ בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת מִבַּחוּץ, שֶׁכָּל־מִי שֶׁמִּתְבַּיֵּש לִטוֹל בַּיּוֹם יָבוֹא וְיִטּוֹל בַּלָּיְלָה, – עַכְשָׁו נֶהְפַּךְ תֵּל שְׁמָמָה – וְלֹא אֵאָנֵחַ? אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר רַ’ יוֹחָנָן: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נִגְזְרָה גְזֵרָה עַל בָּתֵּיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁיֶּחֱרָבוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּאָזְנָי יְיָ צְבָאוֹת, אִם־לֹא בָּתִּים רַבִּים לְשַׁמָּה יִהְיוּ, גְּדֹלִים וְטוֹבִים מֵאֵין יוֹשֵׁב”²⁵⁵²; וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲזִירָם לְיִשּׁוּבָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַבֹּטְחִים בַּיְיָ כְּהַר־צִיּוֹן לא־יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵב”²⁵⁵³ – מַה הַר צִיּוֹן עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲזִירוֹ, אַף בָּתֵּיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲזִירָם לְיִשּׁוּבָם. רָאָהוּ שֶׁלֹּא נִתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ, אָמַר לוֹ: דַּיוֹ לְעֶבֶד²⁵⁵⁴ שֶׁיְהֵא כְרַבּוֹ (בר' נח:; ע"י).

––––––––

תרכא אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא לְרַב חִסְדָּא: אֵין אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְנַמְנֵם קְצָת²⁵⁵⁵? אָמַר לָהּ: עַכְשָׁו יָבוֹאוּ יָמִים אַרֻכִּים וּקְצָרִים²⁵⁵⁶ וְנִישַׁן הַרְבֵּה (עיר' סה.).

תרכב רַב חִסְדָּא הָיָה יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא הָיָה מַלְאַךְ־הַמָּוֶת יָכוֹל לִקְרֹב אֶצְלוֹ, שֶׁלֹא הָיָה פִיו פּוֹסֵק מִתַּלְמוּדוֹ, הָלַךְ וְיָשַׁב עַל הָאֶרֶז שֶׁל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, פָּקַע²⁵⁵⁷ הָאֶרֶז וְשָׁתַק²⁵⁵⁸ [רַב חִסְדָּא] – וְשָׁלַט בּוֹ מַלְאַךְ־הַמָּוֶת (מכ' י.).

תרכג כְּשֶׁמֵּת רַב חִסְדָא אָמְרוּ לְהַנִּיחַ²⁵⁵⁹ סֵפֶר־תּוֹרָה עַל מִטָּתוֹ, אָמַר לָהֶם רַב יִצְחָק [בַּר אַמִּי]: דָּבָר שֶׁלְּרַבּוֹ²⁵⁶⁰ לֹא סָבוּר לוֹ, אָנוּ נַעֲמֹד וְנַעֲשֶׂה לוֹ? אָמְרוּ שֶׁלֹּא יִשְׁלְלוּ אֶת־קִרְעֵיהֶם²⁵⁶¹, אָמַר לָהֶם רַב יִצְחָק בַּר אַמִּי: חָכָם²⁵⁶², כֵּוָן שֶׁהֶחֱזִירוּ²⁵⁶³ פְנֵיהֶם מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטָּה שׁוֹלְלִין (מו"ק כה.).

תרכד רַב חִסְדָּא [הָיָה הַשְּׂלָיו] מָצוּי לוֹ²⁵⁶⁴ בְּבֵית הָעֵצִים. רָבָא הָיָה אֲרִיסוֹ מֵבִיא לוֹ²⁵⁶⁵ בְּכָל־יוֹם מִן הָאֲגָם²⁵⁶⁶. יוֹם אֶחָד לֹא הֵבִיא. אָמַר: זֶה מַהוּ? עָלָה לַגָּג, שָׁמַע תִּינוֹק שֶׁאָמַר²⁵⁶⁷: “שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי”²⁵⁶⁸; אָמַר: מַשְׁמָע, שֶׁמֵּת רַב חִסְדָּא, וּבְשְׁבִיל הָרַב²⁵⁶⁹ אָכַל הַתַּלְמִיד (יומא עה:)

מד. רַב שֵׁשֶׁת

תרכה קָרָא רַב חַמָּא עַל רַב שֵׁשֶׁת: “טוֹבָה חָכְמָה עִם־נַחֲלָה”²⁵⁷⁰.²⁵⁷¹ (בכור' נב:).

תרכו רַב שֵׁשֶׁת כָּל־שְׁלשִׁים יוֹם הָיָה חוֹזֵר עַל תַּלְמוּדוֹ, וְהָיָה תוֹלֶה עַצְמוֹ²⁵⁷² וְעוֹמֵד עַל בְּרִיחַ הַדֶּלֶת וְאוֹמֵר: שִׁישִׂי, נַפְשִׁי! שִׂישִׂי נַפְשִׁי! לָךְ קָרִיתִי²⁵⁷³, לָךְ שָׁנִיתִי! (פס' סח:)

תרכז רַב שֵׁשֶׁת [בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה] הָיָה הוֹפֵךְ פָּנָיו וְלוֹמֵד, אָמַר: אָנוּ בְשֶׁלָּנוּ²⁵⁷⁴ וְהֵם בְּשֶׁלָּהֶם²⁵⁷⁵ (בר' ח.).

תרכח אָמַר רַבָּה: הִקְשָׁה אָדָם קָשֶׁה שֶׁהוּא קָשֶׁה כַּבַּרְזֶל²⁵⁷⁶. וּמִי הוּא? רַב שֵׁשֶׁת (מנח' צה:).

תרכט רַב חִסְדָּא וְרַב שֵׁשֶׁת כְּשֶׁפָּגְעוּ זֶה בָזֶה הָיוּ שִׂפְתוֹתָיו שֶׁל רַב חִסְדָּא מְרַתְּתוֹת²⁵⁷⁷ מִמִּשְׁנְיוֹתָיו שֶׁל רַב שֵׁשֶׁת, וְרַב שֵׁשֶׁת כָּל־גוּפוֹ מְרַתֵּת מִפִּלְפּוּלוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא (עיר' סז.).

תרל רַב יִצְחָק בַּר יְהוּדָה הָיָה מָצוּי²⁵⁷⁸ לִפְנֵי רָמִי בַר חַמָּא, הִנִּיחוֹ וְהָלַךְ לְרַב שֵׁשֶׁת. יוֹם אֶחָד פָּגַע בּוֹ [רָמִי בַּר חַמָּא], אָמַר לוֹ: אַלְקַפְתָּא נַקְטַן – רֵיחָא אָתֵי לַהּ לְיָד (הַשָׂר אָחַז בָּנוּ וְרֵיחוֹ בָּא לְיָד²⁵⁷⁹), מִשּׁוּם שֶׁהָלַכְתָּ לְךָ לִפְנֵי רַב שֵׁשֶׁת תְּהֵא כְּרַב שֵׁשֶׁת? אָמַר לוֹ: לֹא מִשּׁוּם כָּךְ²⁵⁸⁰, מָר כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ דָּבָר הוּא פוֹשֵׁט²⁵⁸¹ לִי מִסְּבָרָא²⁵⁸², וּכְשֶׁאֲנִי מוֹצֵא מִשְׁנָה הִיא סוֹתַרְתּוֹ, וְרַב שֵׁשֶׁת כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ דָבָר הוּא פוֹשֵׁט לִי מִן הַמִּשְׁנָה, וּכְשֶׁאֲנִי מוֹצֵא מִשְׁנָה סוֹתַרְתּוֹ – מִשְׁנָה וּמִשְׁנָה הִיא²⁵⁸³ (זבח' צו:).

תרלא רַב שֵׁשֶׁת וְרַב אֲחַדְבּוֹי בַּר אַמִּי [נָשְׂאוּ וְנָתְנוּ זֶה עִם זֶה בִּדְבַר הֲלָכָה], הֱשִׁיבוֹ רַב אֲחַדְבּוֹי בִּשְׂחוֹק, חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל רַב שֵׁשֶׁת, נִשְׁתַּתֵּק²⁵⁸⁴ רַב אֲחַדְבּוֹי וְשָׁכַח תַּלְמוּדוֹ. בָּאָה אִמּוֹ²⁵⁸⁵, בּוֹכָה לִפְנֵי [רַב שֵׁשֶׁת], וְצָוְחָה וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בָּהּ. אָמְרָה לוֹ: רְאֵה, הַשָּׁדַיִם הַלָּלוּ שֶׁיָּנַקְתָּ מֵהֶם! בִּקֵּשׁ [רַב שֵׁשֶׁת] רַחֲמִים עָלָיו וְנִתְרַפָּא (ב"ב ט:)

––––––––

תרלב רַב שֵׁשֶׁת מְאוֹר־עֵינַיִם²⁵⁸⁶ הָיָה. הָיוּ הַכֹּל הוֹלְכִים לְקַבֵּל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. עָמַד וְהָלַךְ עִמָּם רַב שֵׁשֶׁת. מְצָאוֹ מִין אֶחָד. אָמַר לוֹ: חֲצָבִים לַנָּהָר²⁵⁸⁷ – כַּגָּנִים לְאָן? אָמַר לוֹ: בֹּא וּרְאֵה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ יוֹתֵר מִמֶּךָּ.

עָבַר לִגְיוֹן רִאשׁוֹן בְּרָעַשׁ, אָמַר לוֹ הַמִּין: בָּא הַמֶּלֶךְ²⁵⁸⁸. אָמַר לוֹ: לֹא בָא. עָבַר לִגְיוֹן שֵׁנִי בְּרָעַשׁ, אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו בָּא הַמֶּלֶךְ. – לֹא בָא. עָבַר שְׁלִישִׁי בַּחֲשָׁאי. אָמַר לוֹ רַב שֵׁשֶׁת: עַכְשָׁו וַדַּאי בָּא הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַמִּין: זוֹ מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לוֹ: מַלְכוּת הָאָרֶץ כְּעֵין מַלְכוּת שָׁמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “לא בָרַעַשׁ יְיָ, וְאַחַר הָרַעַשׁ… קוֹל דְּמָמָה דַקָּה”²⁵⁸⁹.

כְּשֶׁבָּא הַמֶּלֶךְ פָּתַח רַב שֵׁשֶׁת וּבֵרְכוֹ. אָמַר לוֹ הַמִּין: אַתָּה מְבָרֵךְ אֶת־מִי שֶׁאֵין אַתָּה רוֹאֵהוּ! נָתַן רַב שֵׁשֶׁת אֶת־עֵינָיו בּוֹ וְיָצְאוּ נִיצוֹצוֹת שֶׁל אֵשׁ וְכִבּוּ אֶת־עֵינָיו (בר' נח.).

תרלג אָמַר לוֹ רֹאשׁ־הַגוֹלָה²⁵⁹⁰ לְרַב שֵׁשֶׁת: מִפְּנֵי־מָה אֵין מָר סוֹעֵד אֶצְלֵנוּ? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁהָעֲבָדִים אֵינָם מְהֻגָּנִים, וַחֲשׁוּדִים הֵם עַל אֵבֶר מִן הֶחָי²⁵⁹¹. אָמַר לוֹ: מִי יֹאמַר? אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו אַרְאֵהוּ. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לְשַׁמָּשׁוֹ: לֵךְ גְּנוֹב וְהָבֵא לִי רֶגֶל אַחַת שֶׁל הַבְּהֵמָה²⁵⁹². [הָלַךְ] וְהֵבִיא לוֹ. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לָעֲבָדִים: סַדְּרוּ לְפָנַי נְתָחֶיהָ שֶׁל הַבְּהֵמָה. הֵבִיאוּ שָׁלשׁ רַגְלַיִם וְהִנִּיחוּ לְפָנָיו. אָמַר לָהֶם: בְּהֵמָה זוֹ שֶׁל שָׁלשׁ רַגְלַיִם הָיְתָה? הֵבִיאוּ עוֹד רֶגֶל אַחַת מִן הַחוּץ²⁵⁹³ וְהִנִּיחוּ לְפָנָיו. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לְשַׁמָּשׁוֹ: הַנַּח אַף אַתָּה שֶׁלָּךְ. הִנִיחַ. אָמַר לָהֶם: בְּהֵמָה זוֹ שֶׁל חָמֵשׁ רַגְלַיִם הָיָתָה?

אָמַר לוֹ [רֹאשׁ־הַגּוֹלָה לְרַב שֵׁשֶׁת]: אִם כֵּן, יָכִינוּ אֶת־הַסְּעֻדָּה לִפְנֵי שַׁמָּשׁוֹ²⁵⁹⁴ וְיֹאכַל. אָמַר לוֹ: טוֹב! הִקְרִיבוּ לִפְנֵיהֶם שֻׁלְחָן וְהֶעֱלוּ עָלָיו בָּשָׂר, וְהִנִּיחוּ לְפָנָיו מָנָה שֶׁל חַנְקָא חֲמָתָא²⁵⁹⁵. מִשְׁמְשָׁהּ וּנְטָלָהּ וּכְרָכָהּ בְּסוּדָרוֹ. לְאַחַר שֶׁאָכַל אָמְרוּ הָעֲבָדִים: נִגְנַב לָנוּ כּוֹס שֶׁל כָּסֶף. בָּדְקוּ וּמָצְאוּ אֶת־הַמָּנָה כְּרוּכָה בְסוּדָרוֹ. אָמְרוּ לְרֹאשׁ־הַגּוֹלָה: רוֹאֶה מָר, שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הוּא רוֹצֶה, אֶלָּא לְצַעֲרֵנוּ. אָמַר לָהֶם רַב שֵׁשֶׁת: אֲנִי אָכַלְתִּי וְטָעַמְתִּי בַבָּשָׂר טָעַם שֶׁל מְצֹרָעַת²⁵⁹⁶. אָמְרוּ לוֹ: לא שָׁחַטְנוּ בְּהֵמָה מְצֹרַעַת הַיּוֹם. אָמַר לָהֶם: בִּדְקוּ בִּמְקוֹמָהּ שֶׁל אוֹתָהּ עָצֶם. בָּדְקוּ וּמָצְאוּ כִדְבָרָיו.

כְּשֶׁיָּצָא רַב שֵׁשֶׁת חָפְרוּ לוֹ הָעֲבָדִים בּוֹר וְנָתְנוּ עָלָיו מַחְצֶלֶת²⁵⁹⁷, וְאָמְרוּ לוֹ: יָבוֹא מָר לָנוּחַ כָּאן. נָחַר לוֹ²⁵⁹⁸ רַב חִסְדָּא מֵאֲחוֹרָיו. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לְתִינוֹק: פְּסוֹק לִי פְּסוּקֶךָ. אָמַר לוֹ: “נְטֵה לְךָ עַל יְמִינְךָ אוֹ עַל־שְׂמֹאלֶךָ”²⁵⁹⁹. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לְשַׁמָּשׁוֹ: מָה אַתָּה רוֹאֶה? אָמַר לוֹ: מַחְצֶלֶת מוּטֶלֶת לְפָנֵינוּ. אָמַר לוֹ: חֲזֹר מִמֶּנָּה. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ רַב חִסְדָּא: מִנַּיִן יָדַע מָר? אָמַר לוֹ רַב שֵׁשֶׁת: אַחַת, שֶׁנָּחַר לִי מָר; וְעוֹד, שֶׁפָּסַק לִי הַתִּינוֹק פְּסוּקוֹ; וְעוֹד, שֶׁחֲשׁוּדִים הָעֲבָדִים, שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים. (גיט' סז, סח).

תרלד רַב שֵׁשֶׁת נִרְאָה לוֹ [מַלְאַךְ־הַמָּוֶת] בַּשׁוּק, אָמַר לוֹ: בַּשּׁוּק כִּבְהֵמָה! בּוֹא לְבֵיתִי (מו"ק כח.).

מה. רַב נַחֲמָן (בַּר יַעֲקֹב)

תרלה מִשֶּׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת־חֵטְא.

אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן לַתַּנָא: לֹא תִשְׁנֶה יִרְאַת־חֵטְא, שֶׁיֵּשׁ אָנִי (סוטה מט:).

תרלו רַב נַחֲמָן הָיָה מְכַתֵּף וְנִכְנָס²⁶⁰⁰ מְכַתֵּף וְיוֹצֵא [בְּעֶרֶב־שַׁבָּת], אָמָר: אִלְמָלֵי נִזְדַּמְּנוּ לִי רַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי, כְּלוּם לֹא הָיִיתִי מְכַתֵּף לִפְנֵיהֶם?²⁶⁰¹ (שבת קיט.).

תרלז רַב נַחֲמָן הָיָה מְשַׁגֵּר סָרִיסִים²⁶⁰² [לִזְקֵנִים], אָמַר: אִם לָאו תּוֹרָה²⁶⁰³ – כַּמָּה נַחֲמָן יֵשׁ בַּשּׁוּק (קיד' לג.).

תרלח רַב נַחֲמָן וְרַב יִצְחָק הָיוּ יוֹשְׁבִים בִּסְעֻדָּה. אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן לְרַב יִצְחָק: יֹאמַר מָר דָּבָר. אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר ר' יוֹחָנָן: אֵין מְסִיחִין²⁶⁰⁴ בִּסְעֻדָּה, שֶׁמָּא יַקְדִים²⁶⁰⁵ קָנֶה לְוֵשֶׁט וְיָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה. לְאַחַר שֶׁסָּעַד אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת. אָמַר לוֹ [רַב נַחֲמָן]: וְכִי לְחִנָּם סָפְדוּ סַפְדָּנִים וְחָנְטוּ חַנְטָנִים וְקָבְרוּ קַבְרָנִים? אָמַר לוֹ: מִקְרָא אֲנִי דוֹרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב… כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת־זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם”²⁶⁰⁶ – מַקִישׁ הוּא לְזַרְעוֹ, מַה זַרְעוֹ בַּחַיִּים – אַף הוּא בַּחַיִּים.

כְּשֶׁנִּפְטַר רַב נַחֲמָן מֵרַב יִצְחָק, אָמַר לוֹ: יְבָרְכֵנִי מָר. אָמַר לוֹ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה – לְאָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וְהָיָה רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא, וּמָצָא אִילָן שֶׁפֵּרוֹתָיו מְתוּקִים וְצִלּוֹ נָאֶה וְאַמַּת הַמַּיִם²⁶⁰⁷ עוֹבֶרֶת תַּחְתָּיו. אָכַל מִפֵּרוֹתָיו וְשָׁתָה מִמֵּימָיו וְיָשַׁב בְּצִלּוֹ. וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ לֵילֵךְ, אָמָר: אִילָן, אִילָן! בַּמָּה אֲבָרְכֶךָּ? אִם אֹמַר לָךְ שֶׁיְהוּ פֵרוֹתֶיךָ מְתוּקִים – הֲרֵי פֵרוֹתֶיךָ מְתוּקִים; שֶׁיְהֵא צִלְּךָ נָאֶה – הֲרֵי צִלְּךָ נָאֶה; שֶׁתְּהֵא אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתֶּיךָ – הֲרֵי אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתֶּיךָ; אֶלָּא יְהִי רָצוֹן, שֶׁכָּל־נְטִיעוֹת שֶׁנּוֹטְעִין מִמְּךָ יְהוּ כְמוֹתֶךָ. אַף אַתָּה בַּמָּה אֲבָרְכֶךָּ? אִם בַּתּוֹרָה – הֲרֵי יֶשׁ לְךְ תּוֹרָה; אִם בִּגְדֻלָּה – הֲרֵי יֵשׁ לְךְ גְּדֻלָּה; אִם בְּכָבוֹד – הֲרֵי יֶשׁ לְךָ כָּבוֹד; אִם בְּעשֶׁר – הֲרֵי יֶשׁ לְךָ עשֶׁר; וְאִם בְּבָנִים – הֲרֵי יֶשׁ לְךָ בָּנִים; אֶלָּא יְהִי רָצוֹן, שֶׁיְהוּ צֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ²⁶⁰⁸ כְּמוֹתָךָ (תענ' ה, ו; ע"י).

תרלט עֻלָּא נִזְדַּמֵּן לְבֵית רַב נַחֲמָן, אָכַל פַּת וּבֵרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. נָתַן לוֹ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְרַב נַחֲמָן. אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן: יְשַׁגֵּר מָר כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְיַלְתָּא²⁶⁰⁹. אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין פְּרִי בִטְנָהּ²⁶¹⁰ שֶׁל אִשָּׁה מִתְבָּרֵךְ אֶלָּא מִפְּרִי בִטְנוֹ שֶׁל אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבֵרַךְ פְּרִי־בִטְנְךָ”²⁶¹¹ – “פְּרִי בִטְנָהּ” לֹא נֶאֶמַר אֶלָּא “פְּרִי־בִטְנְךָ”. בְּתוֹךְ כָּךְ שָׁמְעָה יַלְתָּא²⁶¹², עָמְדָה בְכַעַס וְנִכְנְסָה לְבֵית־הַיַּיִן וְשָׁבְרָה אַרְבַּע מֵאוֹת חָבִיּוֹת שֶׁל יָיִן. אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן: יְשַׁגֶּר־לָהּ מָר כּוֹס אַחֵר. שָׁלַח לָהּ: כָּל־אוֹתוֹ נַבְגָּא²⁶¹³ שֶׁל בְּרָכָה הִיא. שָׁלְחָה לוֹ: מִמְּהַדּוּרֵי מִלֵּי²⁶¹⁴ וּמִסְּמַרְטוּטֵי כַּלְמֵי (מִן הָרוֹכְלִים שִׂיחָה וּמִן סְמַרְטוּטִים כִּנִּים) (בר' נא:).

תרמ רָבָא הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַב נַחֲמָן, רָאָהוּ שֶׁהוּא מְנַמְנֵם²⁶¹⁵. אָמַר לוֹ: יֹאמַר לוֹ מָר [לְמַלְאַךְ־הַמָּוֶת] שֶׁלֹא יְצַעֲרֵנִי. אָמַר לוֹ: וּמָר לֹא אָדָם חָשׁוּב הוּא²⁶¹⁶? אָמַר לוֹ: מִי חָשׁוּב, מִי סָפוּן²⁶¹⁷, מִי רָקוּעַ²⁶¹⁸? אָמַר לוֹ: יֵרָאֶה לִי מָר [בַּחֲלוֹמִי]. נִרְאָה לוֹ. אָמַר לוֹ: הָיָה לוֹ לְמָר צָעַר? אָמַר לוֹ: כְּשׁוֹלֶה²⁶¹⁹ שַׁעֲרָה מֵחָלָב. וְאִלוּ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֵךְ לָעוֹלָם הַהוּא, כְּשֵׁם שֶׁהָיִיתָ – לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה, שֶׁאֵימָתוֹ²⁶²⁰ מְרֻבָּה (מו"ק כח.).

מו. רַבָּה (בַּר נַחֲמָנִי)

תרמא שָׁלְחוּ לוֹ²⁶²¹ אֶחָיו לְרַבָּה: יוֹדֵעַ הָיָה יַעֲקֹב שֶׁצַּדִּיק גָּמוּר הָיָה, וְאִם מֵתִים שֶׁבְּחוּצָה־לָאָרֶץ חַיִּים²⁶²², לָמָה הִטְרִיחַ אֶת־בָּנָיו²⁶²³? – שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו צַעַר מְחִלּוֹת²⁶²⁴. אִלְפָּא מוֹסִיף בָּהּ דְּבָרִים²⁶²⁵: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד²⁶²⁶ שֶׁהָיָה מִצְטַעֵר²⁶²⁷ עַל אִשָּׁה אַחַת וּבִקֵשׁ לֵירֵד²⁶²⁸, כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע כָּזֹאת²⁶²⁹ גִּלְגֵּל בְּעַצְמוֹ²⁶³⁰ עַד יוֹם מוֹתוֹ. אַף־עַל־פִּי שֶׁחָכָם גָדוֹל אָתָּה, אֵינוֹ דוֹמֶה לוֹמֵד מֵעַצְמוֹ לְלוֹמֵד מַרַבּוֹ. וְאִם תֹּאמַר אֵין לְךָ רַב²⁶³¹? יֶשׁ־לְךָ רַב, וּמִי הוּא? רַ' יוֹחָנָן (כת' קיא.; ע"י).

תרמב רַב יוֹסֵף – סִינַי²⁶³², וְרַבָּה – עוֹקֵר הָרִים²⁶³³. הָיְתָה הַשָּׁעָה צְרִיכָה לָהֶם²⁶³⁴, שָׁלְחוּ לְשָׁם²⁶³⁵: סִינַי וְעוֹקֵר הָרִים אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם²⁶³⁶? שָׁלְחוּ לָהֶם: סִינַי קוֹדֵם, שֶׁהַכֹּל צְרִיכִים לְבַעַל הַחִטִּים²⁶³⁷. אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא קִבֵּל עָלָיו רַב יוֹסֵף, שֶׁאָמְרוּ לוֹ הַכַּלְדִּיִּים²⁶³⁸: תִּמְלֹךְ שְׁתֵּי שָׁנִים. מָלַךְ רַבָּה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים; מָלַךְ רַב יוֹסֵף [אַחֲרָיו] שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה.

כָּל־אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁמָּלַךְ רַבָּה, אֲפִלּוּ אֻמָּן²⁶³⁹ לְבֵיתוֹ לא קָרָא²⁶⁴⁰ (בר' סד.)..

תרמג כְּשֶׁנִּפְטְרוּ²⁶⁴¹ חֲכָמִים מִבֵּית רַבָּה וְרַב יוֹסֵף נִשְׁתַּיְרוּ²⁶⁴² אַרְבַּע מֵאוֹת חֲכָמִים, וְקָרְאוּ לְעַצְמָם יְתוֹמִים²⁶⁴³ (כת' קו.).

תרמד רַבָּה קֹדֶם שֶׁפָּתַח לָהֶם לַחֲכָמִים אָמֵר דָּבָר שֶׁל בְּדִיחות²⁶⁴⁴ וּבָדְחוּ חֲכָמִים, לְסוֹף יָשַׁב בְּאֵימָה וּפָתַח בַּהֲלָכָה (שבת ל:).

תרמה אָמַר רַב: אָסוּר לְאָדָם לִישׁוֹן בַּיּוֹם יוֹתֵר מִשְּׁנַת הַסּוּס. וְכַמָּה שְׁנַת הַסּוּס? שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת.

אָמַר אַבַּיֵּי: שְׁנָתוֹ שֶׁל מָר²⁶⁴⁵ כְּרַב (סוכה כו:).

תרמו רַבָּה וְרַב יוֹסֵף הָיוּ מְבַקְּעִים עֵצִים²⁶⁴⁶ [בְּעֶרֶב שַׁבָּת] (שבת קיט.).

תרמז אַבָּא בַר מָרְתָא, הוּא אַבָּא בַּר מִנְיוֹמִי, הָיָה רַבָּה נוֹשֶׁה בוֹ מָעוֹת. הֱבִיאָן אֶצְלוֹ בִּשְׁבִיעִית²⁶⁴⁷. אָמַר לוֹ [רַבָּה]: מְשַׁמֵּט אָנִי²⁶⁴⁸. נְטָלָן וְהָלָךְ. בָּא אַבַּיֵּי וּמְצָאוֹ עָצוּב. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה עָצוּב מָר? אָמַר לוֹ: כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה. הָלַךְ אַבַּיֵּי אֵצֶל אַבָּא בַּר מָרְתָא, אָמַר לוֹ: הֵבֵאתָ לוֹ מָעוֹת לְמָר? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: מָה אָמַר לָךְ? אָמַר לוֹ: מְשַׁמֵּט אָנִי. אָמַר לוֹ: וְאָמַרְתָּ לוֹ: “אַף־עַל־פִּי־כֵן”²⁶⁴⁹? אָמַר לוֹ: לֹא. אָמַר לוֹ: אִלּוּ אָמַרְתָּ לּוֹ “אַף־עַל־פִּי־כֵן”, הָיָה נוֹטֵל מִמֶּךָּ, עַכְשָׁו מִכָּל־מָקוֹם הֲבִיאֵן אֶצְלוֹ וֶאֱמֹר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן. הָלַךְ וֶהֱבִיאָן אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן. נְטָלָן מִמֶּנּוּ. אָמַר רַבָּה: לֹא הָיְתָה בוֹ דַעַת²⁶⁵⁰ בְּתַלְמִיד־חָכָם זֶה מִתְּחִלָּה (גיט' לז.).

תרמח בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: חָבֵר²⁶⁵¹ וְנַעֲשָׂה גַבַּאי דּוֹחִין אוֹתוֹ מֵחֲבֵרוּתוֹ, פֵּרַשׁ²⁶⁵² אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ²⁶⁵³; חָזְרוּ לוֹמַר: פֵּרַשׁ הֲרֵי הוּא כְּכָל אָדָם²⁶⁵⁴.

רַב הוּנָא בַּר חִיָּא הָיְתָה הַשָּׁעָה צְרִיכָה לוֹ²⁶⁵⁵. נִכְנְסוּ אֶצְלוֹ רַבָּה וְרַב יוֹסֵף וְאַרְבַּע מֵאוֹת זוּג שֶׁל חֲכָמִים. שָׁמַע שֶׁבָּאוּ, קָשַׁר לָהֶם²⁶⁵⁶ אַרְבַּע מֵאוֹת תַּכְתַּקִּים²⁶⁵⁷. לְסוֹף שָׁמְעוּ שֶׁנַּעֲשָׂה גַבַּאי. שָׁלְחוּ לוֹ: יֵלֵךְ לַחֲשִׁיבוּתוֹ²⁶⁵⁸, יֵלֵךְ לְקַדְמוּתוֹ. שָׁלַח לָהֶם: חוֹזֵרְנִי בִי²⁶⁵⁹. רַב יוֹסֵף לֹא הָלָךְ²⁶⁶⁰, רַבָּה הָלָךְ. רַב יוֹסֵף אָמַר: שָׁנִינוּ: פֵּרַשׁ אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ; רַבָּה אָמַר: שָׁנִינוּ, חָזְרוּ לוֹמַר: פֵּרַשׁ הֲרֵי הוּא כְּכָל־אָדָם (בכ' לא.).

––––––––

תרמט אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי לְרַבָּה: כְּגוֹן מָר, שֶׁכָּל־אַנְשֵׁי פוּמְבְּדִיתָא שׂוֹנְאִים אוֹתָךְ²⁶⁶¹, מִי יִקְשׁר עָלֶיךְ הֶסְפֵּד? אָמַר לוֹ: דַּי לִי אַתָּה וְרַבָּה בַּר רַב חָנָן (שבת קנג.).

תרנ אָמַר רַב כָּהֲנָא: סָח לִי רַב חַמָּא בֶּן־בִּתּוֹ שֶׁל חַסָּא: רַבָּה בַר נַחֲמָנִי מֵת מֵחֲמַת גְזֵרַת שְׁמָד – הִלְשִׁינוּ עָלָיו לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ: יֵשׁ אָדָם אֶחָד בֵּין הַיְּהוּדִים שֶׁהוּא מְבַטֵּל שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ מִיִשְׂרָאֵל חֹדֶשׁ בִּימוֹת־הַחַמָּה²⁶⁶² וְחֹדֶשׁ בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים מִמַּס הַמֶּלֶךְ. שָׁלְחוּ אַחֲרָיו שְׁלוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לַהֲבִיאוֹ וְלֹא מְצָאוֹ. בָּרַח רַבָּה וְהָלַךְ מִפּוֹמְבְּדִיתָא לְאַקְרָא²⁶⁶³, מֵאַקְרָא לַאֲגָם, מֵאֲגַם לְשָׁחִין, מְשָּׁחִין לִצְרִיף, מִצְּרִיף לְעֵין־מַיִם וּמֵעֵין־מַיִם לְפוּמְבְּדִיתָא. בְּפוּמְבְּדִיתָא נִזְדַּמֵּן שְׁלִיחַ הַמֶּלֶךְ לְאוֹתוֹ פְנֻדָּק שֶׁל רַבָּה²⁶⁶⁴. הֵבִיאוּ לְפָנָיו שְֻׁלְחָן וְהִשְׁקוּהוּ שְׁתֵּי כוֹסוֹת וְסִלְּקוּ²⁶⁶⁵ הַשֻּׁלְחָן מִלְּפָנָיו. נֶהְפַּךְ פַּרְצוּפוֹ²⁶⁶⁶ לַאֲחוֹרָיו. אָמְרוּ לְרַבָּה: מַה־נַעֲשֶׂה לוֹ – שְׁלִיחַ הַמֶּלֶךְ הוּא. אָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו וְהַשְׁקוּהוּ עוֹד כּוֹס אַחַת וְסַלְּקוּ הַשֻּׁלְחָן מִלְּפָנָיו וְיִתְרַפֵּא. עָשׂוּ לוֹ כָךְ וְנִתְרַפָּא. אָמַר הַשָּׁלִיחַ: יוֹדֵעַ אָנִי, אָדָם זֶה שֶׁאֲנִי מְבַקְשׁוֹ כָּאן הוּא. בִּקֵּשׁ וּמְצָאוֹ. אָמַר הַשָּׁלִיחַ: אֲנִי אֵלֵךְ מִכָּאן; אִם יְמִיתוּנִי לֹא אֲגַלֶּה מְקוֹמוֹ וְאִם יְיַסְּרוּנִי אֲגַלֶּה. הֵבִיאוּ אֶת־רַבָּה לְפָנָיו וְהִכְנִיסָהוּ לְחֶדֶר וְנָעַל הַדֶּלֶת בְּפָנָיו. בִּקֵּשׁ רַבָּה רַחֲמִים וְנָפַל הַכֹּתֶל. בָּרַח וְהָלַךְ לַאֲגַם וְיָשַׁב עַל גֶּזַע שֶׁל דֶּקֶל²⁶⁶⁷ וְעָסַק בַּתּוֹרָה.

נֶחְלְקוּ בִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה בַּהֲלָכָה שֶׁל נְגָעִים: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָמַר “טָהוֹר” וְכָל־הַיְשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה אָמְרָה: “טָמֵא”. אָמְרוּ: מִי יוֹכִיחַ? – יוֹכִיחַ רַבָּה בַר נַחֲמָנִי, שֶׁאָמַר רַבָּה בַר נַחֲמָנִי: “אֲנִי יָחִיד בִּנְגָעִים, אֲנִי יָחִיד בְּאֹהָלוֹת”²⁶⁶⁸. שָׁלְחוּ שָׁלִיחַ אַחֲרָיו – וְלֹא יָכֹל מַלְאַךְ־הַמָּוֶת לִגַּע בּוֹ, מִשׁוּם שֶׁלֹא פָסַק פִּיו מִתַּלְמוּדוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ נָשַׁב רוּחַ וְרָעַשׁ בֵּין הַקָנִים, סָבַר לִגְיוֹן שֶׁל פָּרָשִׁים הוּא – אָמַר: אָמוּת בִּידֵי מַלְאַךְ־הַמָּוֶת וְלֹא אֶמָּסֵר בְּיַד מַלְכוּת. בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמַר: “טָהוֹר, טָהוֹר”. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: “אַשְׁרֶיךָ, רַבָּה בַר נַחֲמָנִי, שֶׁגּוּפְךְ טָהוֹר וְיָצְאָה נִשְׁמָתְךָ בְּ”טָהוֹר".

נָפַל פִּתָּק²⁶⁶⁹ מֵרָקִיעַ בְּפוּמְבְּדִיתָא: “רַבָּה בַר נַחֲמָנִי נִתְבַּקֵשׁ בִּישִׁיבָה שֶׁל מָעְלָה”. יָצְאוּ אַבַּיֵּי וְרָבָא לַעֲסֹק בִּקְבוּרָתוֹ וְלֹא יָדְעוּ הֵיכָן הוּא. הָלְכוּ לַאֲגַם וְרָאוּ עוֹפוֹת שֶׁהֵם מְצִלִּים בְּכַנְפֵיהֶם וְעוֹמְדִים. אָמְרוּ: וַדַּאי שָׁם הוּא. בָּאוּ וּמְצָאוּהוּ. הִסְפִּידוּהוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת. נָפַל פִּתָּק: “כָּל הַפּוֹרֵשׁ יְהֵא בְנִדּוּי”. הִסְפִּידוּהוּ שִׁבְעָה יָמִים. נָפַל פִּתָּק: “לְכוּ לְבָתֵּיכֶם לְשָׁלוֹם”.

אוֹתוֹ יוֹם שֶׁמֵּת רַבָּה יָצְאָה סְעָרָה וְהִגְבִּיהָה עֲרָבִי אֶחָד כְּשֶׁהוּא רָכוּב עַל גְּמַלּוֹ עַל נְהַר פַּפָּא מִצַּד זֶה וּזְרָקַתּוּ לְצַד זֶה. אָמַר: זוֹ מַה הִיא? אָמְרוּ לוֹ: רַבָּה בַר נַחֲמָנִי מֵת. אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! כָּל־הָעוֹלָם שֶׁלְּךָ וְרַבָּה בַר נַחֲמָנִי שֶׁלָּךְ. אַתָּה שֶׁל רַבָּה וְרַבָּה שֶׁלָּךְ – לָמָה אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם? נָחָה הַסְּעָרָה (ב"מ פו.).

תרנא כְּשֶׁמֵתוּ רַבָּה וְרַב יוֹסֵף נָשְׁקוּ כִפֵּי²⁶⁷⁰ פְרָת זוֹ אֶת־זוֹ (מו"ק כה.).

ז. רַב יוֹסֵף

תרנב מִשֶּׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת חֵטְא. אָמַר לוֹ רַב יוֹסֵף לַתַּנָא: לֹא תִשְׁנֶה עֲנָוָה, שֶׁיֶּשׁ כָּאן אָנִי²⁶⁷¹ (סוטה מט:).

תרנג אִשָּׁה אַחַת בָּאָה לִפְנֵי אַבַּיֵּי [לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה], עִכְּבָהּ שָׁלֹש רְגָלִים²⁶⁷². אָמַר לָהּ רַב אַדָּא בַר אַבָּא: לְכִי אֵצֶל רַב יוֹסֵף, שֶׁסַּכִּינוֹ חֲרִיפָה²⁶⁷³ (יבמ קכב.).

תרנד אָמַר רָבָא: דָּבָר זֶה²⁶⁷⁴ נִתְקַשּׁוּ בוֹ רַבָּה וְרַב יוֹסֵף עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה²⁶⁷⁵ וְלֹא נִתְיַשֵּׁב, עַד שֶׁיָּשַׁב רַב יוֹסֵף בָּרֹאשׁ וְיִשְּׁבוֹ. (כת' מב:).

תרנה רַב יוֹסֵף קָרָא עַל עַצְמוֹ: “וְרָב־תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר”^{2676 2677}(סנה" מב.).

תרנו רַב יוֹסֵף בְּיוֹם עֲצֶרֶת²⁶⁷⁸ אָמַר: עֲשׂוּ לִי עֵגֶל מְשֻׁלָּש. אָמַר: אִלְמָלֵא יוֹם זֶה שֶׁגָּרַם²⁶⁷⁹, כַּמָּה יוֹסֵף יֵשׁ בַּשּׁוּק²⁶⁸⁰ (פס' סח:).

תרנז אָמַר רַב יוֹסֵף: מִתְּחִלָּה הָיִיתִי אוֹמֵר: מִי שֶׁיֹּאמַר לִי הֲלָכָה כְּרַ' יְהוּדָה שֶׁאָמַר: “סוֹמֵא פָּטוּר מִן הַמִּצְוֹת”, אֲנִי עוֹשֶׂה יוֹם־טוֹב לַחֲכָמִים, שֶׁהֲרֵי אֵינִי מְצֻוֶּה²⁶⁸¹ וְהֲרֵינִי עוֹשֶׂה, עַכְשָׁו שֶׁשָׁמַעְתִּי מַה־שֶּׁאָמַר רַ' חֲנִינָא: גָּדוֹל מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה, אַדְּרַבָּה²⁶⁸², מִי שֶׁיֹּאמַר לִי אֵין הֲלָכָה כְּרַ' יְהוּדָה אֲנִי עוֹשֶׂה יוֹם־טוֹב לַחֲכָמִים (קיד לא:).

תרנח רַב יוֹסֵף חָלָה וְשָׁכַח תַּלְמוּדוֹ וְהֶחֱזִירוֹ אַבַּיֵּי לְפָנָיו. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּכָל־ מָקוֹם: “אָמַר רַב יוֹסֵף: לֹא שָׁמַעְתִּי שְׁמוּעָה זוֹ; וְאָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: אַתָּה לִמַּדְתָּנוּ שְׁמוּעָה זוֹ וּמֵאוֹתָהּ בָּרַיְתָא אֲמַרְתָּהּ לָנוּ” (נדר מא.).

תרנט רַב יוֹסֵף הָיָה לוֹמֵד מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה²⁶⁸³, זִקְנֵי פוּמְבְּדִיתָא הָיוּ שׁוֹנִים בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אָמְרוּ לוֹ: יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. אָמַר לָהֶם: לַמְּדוּנִי מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית²⁶⁸⁴. לְאַחַר שֶׁלִּמְּדוּהוּ אָמְרוּ לוֹ: יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. אָמַר לָהֶם: שָׁנִינוּ בָהֶם: “דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ”²⁶⁸⁵ – דְּבָרִים הַמְּתוּקִים כִּדְבַש יְהוּ תַּחַת לְשׁוֹנֶךָ²⁶⁸⁶, רַ' אַבָּהוּ אָמַר מִכָּאן: “כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ”²⁶⁸⁷ – דְּבָרִים שֶׁהֵם כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם²⁶⁸⁸ יִהְיוּ תַּחַת לְבוּשֶׁךָ. אָמְרוּ לוֹ: שָׁנִינוּ בָהֶם²⁶⁸⁹ עַד, “וַיֹאמֶר אֵלַי בֶּן־אָדָם”²⁶⁹⁰. ²⁶⁹¹ אָמַר לָהֶם: הֵן הֵן²⁶⁹² מַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה (חגי יג).

תרס רַב יוֹסֵף יָשַׁב אַרְבָּעִים תַּעֲנִיוֹת וְהִקְרִיאוֹהוֹ²⁶⁹³ “לֹא־יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ”²⁶⁹⁴; יָשַׁב אַרְבָּעִים תַּעֲנִיוֹת אֲחֵרוֹת, וְהִקְרִיאוֹהוֹ," לֹא־יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ“; יָשַׁב אַרְבָּעִים תַּעֲנִיוֹת, וְהִקְרִיאוֹהוֹ " לֹא־יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ”. אָמַר: מִכָּאן וְאֵילַךְ²⁶⁹⁵ אֵינִי צָרִיךְ – תּוֹרָה מְחַזֶּרֶת עַל אַכְסַנְיָא שֶׁלָּהּ (ב"מ פה.).

תרסא אַבַּיֵּי כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אֹזֶן חֲמוֹרוֹ²⁶⁹⁶ שֶׁל רַב יוֹסֵף שֶׁבָּא הָיָה עוֹמֵד מִפָּנָיו (קיד לג:).

תרסב רָבָא כְּשֶׁהָיָה נִפְטָר מִלִּפְנֵי רַב יוֹסֵף הָיָה הוֹלֵךְ לְאֲחוֹרָיו²⁶⁹⁷ עַד שֶׁנִּקְּפוּ²⁶⁹⁸ רַגְלָיו וְנִתְלַכְלְכָה הָאִסְקוּפָה²⁶⁹⁹ שֶׁל בֵּית רַב יוֹסֵף בְּדָם²⁷⁰⁰. אָמְרוּ לוֹ לְרַב יוֹסֵף: כָּךְ עוֹשֶׂה רָבָא. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּגְבַּהּ רֹאשְׁךָ²⁷⁰¹ עַל כָּל־הַכָּרָךְ (יומא נג.).

תרסג בִּימֵי רַב יוֹסֵף בָּאָה פֻרְעָנוּת²⁷⁰². אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַב יוֹסֵף: יְבַקֵּשׁ רַבֵּנוּ רַחֲמִים²⁷⁰³. אָמַר לָהֶם: וּמָה אֱלִישָע²⁷⁰⁴ שֶׁכְּשֶׁהָיוּ תַלְמִידָיו נִפְטָרִים מִפָּנָיו נִשְׁתַּיְּרוּ אַלְפַּיִם וּמָאתַיִם²⁷⁰⁵ חֲכָמִים, וּבִשְׁעַת פֻּרְעָנוּת²⁷⁰⁶ לֹא בִקֵּש רַחֲמִים – אֲנִי אֲבַקֵּשׁ רַחֲמִים²⁷⁰⁷! (כת' קו.).

תרסד רַב יוֹסֵף הָיוּ לוֹ דְקָלִים, שֶׁהָיוּ בָאִים הָאֻמָּנִים²⁷⁰⁸ וְיוֹשְׁבִים תַּחְתָּם²⁷⁰⁹. בָּאוּ הָעוֹרְבִים לֶאֱכֹל אֶת־הַדָּם, וְעָלוּ עַל הַדְּקָלִים וְהִפְסִידוּ אֶת־הַתְּמָרִים. אָמַר רַב יוֹסֵף לָאֻמָּנִים: הוֹצִיאוּ לִי קֻרְקוּר²⁷¹⁰ מִכָּאן! (ב"ב כג.).

תרסה רַב יוֹסֵף הָיָה לוֹ קֶרֶן שֶׁל פַּרְדֵּס²⁷¹¹, שֶׁהָיָה עוֹדֵר בּוֹ פַּעֲמָיִם²⁷¹², וְעָשָׂה יַיִן שֶׁהָיָה מוֹזְגוֹ בְּמַיִם שְׁנַיִם עַל אֶחָד²⁷¹³ (מנח פז.).

תרסו רָבָא רַב חָנָן הָיּו לוֹ דְקָלִים עַל מֶצֶר²⁷¹⁴ פַּרְדֵּסוֹ שֶׁל רַב יוֹסֵף, הָיוּ בָאִים עוֹפוֹת, יוֹשְׁבִים בַּדְּקָלִים וְיוֹרְדִים לַפַּרְדֵּס ומַפְסִידִים אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ רַב יוֹסֵף: לֵךְ קְצֹץ! אָמַר לוֹ: אֲנִי לֹא אֶקְצֹץ – – – שֶׁאָמַר רַב: דֶּקֶל הַטָּעוּן קַב²⁷¹⁵ אָסוּר לְקָצְצוֹ, וְאָמַר רַ' חֲנִינָא: לֹא מֵת שִׁבְחַת²⁷¹⁶ בְּנִי אֶלָּא שֶׁקָּצַץ תְּאֵנָה בְּלִי זְמַנָּהּ. אִם נוֹח לוֹ לְרַבֵּנוּ יָקֹץ (ב"ב כו).

תרסז שָׁנוּ חֲכָמִים: שְׁלֹשָה חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים: הָרַחְמָנִים וְהָרַתְחָנִים²⁷¹⁷ וַאֲנִינֵי הַדָּעַת²⁷¹⁸. וְאָמַר רַב יוֹסֵף: כֻּלָּם יֶשְׁנָם בִּי (פסי קיג:).

תרסח אָמַר רַב יוֹסֵף: פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי אַחַר מָר עֻקְבָּא לְבֵית־הַמֶּרְחָץ. כְּשֶׁיָּצָאתִי לֵילֵךְ הִשְׁקַנִי יַיִן²⁷¹⁹ כּוֹס אֶחָת וְחַשְׁתִּי מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי וְעַד צִפָּרְנֵי רַגְלָי, וְאִלּוּ הִשְׁקַנִי כּוֹס אַחֶרֶת חוֹשֵׁשְׁנִי שֶׁמָּא יְנַכּוּ לִי²⁷²⁰ מִזְּכוּתִי לְעוֹלָם־הַבָּא (שבת קמ.).

מח. אַבַּיֵּי (בַּר כַּיְלִיל?)

תרסט אַבַּיֵּי כְּשֶׁעִבְּרַתּוּ אִמּוֹ מֵת אָבִיו, יְלָדַתּוּ – מֵתָה אִמּוֹ.

– וַהֲרֵי אָמַר אַבַּיֵּי²⁷²¹: אָמְרָה לִי אֵם!

– זוֹ אוֹמַנְתּוֹ הָיָתָה (קיד' לא:)

תרע אַבַּיֵּי הָיְתָה [אוֹמַנְתּוֹ] מְגַדֶּלֶת לוֹ שֶׂה, שֶׁיִּכָּנֵס עִמּוֹ²⁷²² לְבֵית־הַכִּסֵּא (ברי סב.).

תרעא קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין²⁷²³ מְזַמְּנִין עָלָיו²⁷²⁴.

אַבַּיֵּי וְרָבָא הָיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי רַבָּה. אָמַר לָהֶם רַבָּה: לְמִי מְבָרְכִין? אָמְרוּ לוֹ: לֵאלֹהִים.

– וֵאלֹהִים הֵיכָן יוֹשֵׁב?

רָבָא הֶרְאָה לִשְׁמֵי קוֹרָה²⁷²⁵, וְאַבַּיֵּי יָצָא לְחוּץ וְהֶרְאָה כְּלַפֵּי שָׁמָיִם. אָמַר לָהֶם רַבָּה: שְׁנֵיכֶם חֲכָמִים תִּהְיוּ.

זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: בּוֹצִין בּוֹצִין²⁷²⁶ מִקַּטְפֵיהּ יְדִיעַ (קִשּׁוּא וְקִשּׁוּא מֵאִבּוֹ נִכָּר). (שם מח.).

תרעב אַבַּיֵּי וְרָבָא וְרַ' זֵירָא וְרַבָּה בַר מַתְּנָה הָיוּ יוֹשְׁבִים, וְהָיוּ צְרִיכִים לְרֹאשׁ²⁷²⁷. אָמַר [רַבָּה]: כָּל־שֶׁיֹּאמַר דָּבָר וְלֹא יָשִׁיבוּ עָלָיו²⁷²⁸ יֵעָשֶׂה רֹאשׁ. עַל כֻּלָּם הֵשִׁיבוּ, עַל אַבַּיֵּי לֹא הֵשִׁיבוּ. רָאָהוּ²⁷²⁹ רַבָּה לְאַבַּיֵּי שֶׁגָּבַה רֹאשׁוֹ. אָמַר לֹו: נַחֲמָנִי²⁷³⁰, פְּתַח וֶאֱמֹר (הור' יד).

תרעג אָמַר אַבַּיֵּי: הֲרֵינִי כְבֶן־עַזַּאי²⁷³¹ בְּשׁוּקֵי טְבֶרְיָא (קיד' כ.).

תרעד כְּשֶׁהָיוּ הַתַּלְמִידִים נִפְטָרִים מִבֵּית אַבַּיֵּי נִשְׁתַּיְּרוּ²⁷³² מָאתַיִם תַּלְמִידִים, וְקָרְאוּ לְעַצְמָם יְתוֹמֵי־יְתוֹמִים (כת' קו).

תרעה אָמַר אַבַּיֵּי: תַּעֲמֹד לִי [זְכוּתִי], שֶׁאִם רָאִיתִי תַלְמִיד־חָכָם שֶׁסִּיֵּם מַסֶּכֶת, עָשִׂיתִי יוֹם־טוֹב²⁷³³ לַחֲכָמִים (שבת קיח, קיט).

תרעו רַבָּה וְאַבַּיֵּי יָצְאוּ מִבֵּית עֵלִי²⁷³⁴, רַבָּה שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה חָיָה אַרְבָּעִים שָׁנָה, אַבַּיֵּי שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת־חֲסָדִים חָיָה שִׁשִּׁים שָנָה (ר"ה יח.)

תרעז אַבָּא־אֻמָּנָא²⁷³⁵ הָיָה בָא לוֹ שָׁלוֹם מִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה בְּכָל־יוֹם, וּלְאַבַּיֵּי כָּל־יוֹם עֶרֶב־שַׁבָּת, וּלְרָבָא כָּל־עֶרֶב יוֹם־כִּפּוּרִים. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי מִשּׁוּם אַבָּא־אֻמָּנָא, אָמְרוּ לוֹ: אִי־אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשָׂיו שֶׁל אַבָּא־אֻמָּנָא.

וּמֶה הָיוּ מַעֲשָׂיו שֶׁל אַבָּא־אֻמָּנָא? כְּשֶׁהָיָה מַקִּיז דָּם הָיָה מַקִּיז לַאֲנָשִׁים לְבַד וּלְנָשִׁים לְבָד, וְהָיְתָה לוֹ כְסוּת שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קֶרֶן²⁷³⁶, שֶׁהָיְתהָ קְרוּעָה כְּכוֹסֶלֶת, וּכְשֶׁהָיְתָה אִשָּׁה בָּאָה לְפָנָיו הָיָה מַלְבִּישָׁהּ אֶת־הַכְּסוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל בָּהּ. וְהָיָה לוֹ מָקוֹם צָנוּעַ מִבַּחוּץ לְהָטִיל בּוֹ פְּשִׁיטִין שֶׁקִּבֵּל²⁷³⁷; מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מֵטִיל בּוֹ, וּמִי שֶׁאֵין לֹו בָּא וְיוֹשֵׁב וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ. וּכְשֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ תַּלְמִיד־חָכָם לֹא הָיָה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ שָׂכָר; וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה אָדָם שֶׁאֵין בְּיָדוֹ, הָיָה נוֹתֵן לוֹ פְּשִׁיטִין לְאַחַר שֶׁעָמַד²⁷³⁸ וְאוֹמֵר לוֹ: לֵךְ הַבְרֵא עַצְמֶךָ²⁷³⁹.

יוֹם אֶחָד שָׁלַח לוֹ אַבַּיֵּי שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים לְבָדְקוֹ. הוֹשִׁיבָם וְהֶאֱכִילָם וְהִשְׁקָם וְהִצִּיעַ לָהֶם מַצָּעוֹת בַּלָּיְלָה. בַּבֹּקֶר כְּרָכוּם²⁷⁴⁰ וּנְטָלוּם וְעָמְדוּ וְיָצְאוּ לָהֶם לַשּׁוּק. וּמְצָאָם [אַבָּא־אֻמָּנָא]. אָמְרוּ לוֹ: יְשׁוּמֵם²⁷⁴¹ מָר, כַּמָּה הֵם שָׁוִים. אָמַר לָהֶם: כָּךְ וָכָךְ. אָמְרוּ לוֹ: וְשֶׁמָּא שָׁוִים הֵם יוֹתֵר? אָמַר לָהֶם: בְּכָךְ לְקַחְתִּים²⁷⁴². אָמְרוּ לוֹ: שֶׁלְּךָ הֵם וּמִמְּךָ נְטַלְנוּם.

אָמְרוּ לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנוּ? אָמַר לָהֶם: אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם נִזְדַּמֵּן לָהֶם לַחֲכָמִים וְנִתְבַּיְּשׁוּ לוֹמַר לִי. אָמְרוּ לוֹ: עַכְשָׁו יִטֹּל מָר אֶת־שֶׁלּוֹ. אָמַר לָהֶם: מֵאוֹתָהּ שָׁעָה הִסַּחְתִּים מִדַּעְתִּי לִצְדָקָה.

חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל רָבָא מִשּׁוּם אַבַּיֵּי²⁷⁴³. נִרְאָה לוֹ בַחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ: דַּיְּךָ שֶׁאַתָּה מֵגֵן עַל כָּל־הָעִיר (תענ' כא, כב).

תרעח אַבַּיֵּי הָיָה מְשַׂחֵק לִפְנֵי רַבָּה בִּשְׁמֹנֶה בֵיצִים, וְזוֹרֵק אַחַת וְנוֹטֵל אַחַת וְאֵין נוֹגְעוֹת זוֹ בְּזוֹ (סוכה נג:).

תרעט אַבַּיֵּי הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבָּה. רָאָהוּ [רַבָּה] שֶׁהוּא שׂוֹחֵק הַרְבֵּה. אָמַר לוֹ: “וְגִילוּ בִּרְעָדָה”^{2744 2745} נֶאֱמָר: אָמַר לוֹ: אֲנִי מַנִּיחַ תְּפִלִּין²⁷⁴⁶ (בר ל.).

תרפ אַבַּיֵּי הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְהָיָה מְהַלֵּךְ עַל שְׂפַת נְהַר סַגִּיא, יָשְׁבוּ רַב מְשָׁרְשְׁיָא וַחֲכָמִים בַּצַּד הַשֵׁנִי²⁷⁴⁷ וְלֹא עָמְדוּ מִפָּנָיו. אָמַר לָהֶם: וְלֹא רַב מֻבְהָק²⁷⁴⁸ אָנִי? אָמְרוּ לוֹ: לֹא הָיְתָה²⁷⁴⁹ דַעְתֵּנוּ לְכָךְ (קיד' לג.).

תרפא רָבִין וְאַבַּיֵּי הָיוּ מְהַלְכִים בַּדָּרֶךְ. קָדַם חֲמוֹרוֹ שֶׁל רָבִין לְשֶׁל אַבַּיֵּי וְלֹא אָמַר לו²⁷⁵⁰ֹ: יֵלֵךְ מָר. אָמַר: מִשֶׁעָלָה זֶה מִן הַמַּעֲרָב²⁷⁵¹ גָּסָה עָלָיו דַּעְתּוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְפֶתַח בֵּית־הַכְּנֶסֶת, אָמַר לוֹ: יִכַּנֵס מָר. אָמַר לוֹ: וְעַד עַכְשָׁו לֹא מָר אָנִי? אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין מְכַבְּדִין אֶלָא בְּפֶתַח שֶיֶּשׁ־בּוֹ מְזוּזָה. (בר' מז.).

תרפב אַבַּיֵּי אָבַד לוֹ חֲמוֹר בִּמְקוֹמָם שֶׁל כּוּתִים. שָׁלַח לָהֶם: שַׁגְּרוּהוּ לִי. שָׁלְחוּ לוֹ: שְׁלַח סִמָּן. שָׁלַח לָהֶם: כְּרֵסוֹ לְבָנָה. שָׁלְחוּ לוֹ: אִלְמָלֵא נַחֲמָנִי²⁷⁵² אַתָּה לֹא הָיִינוּ מְשַׁגְּרִים אוֹתוֹ אֶצְלֶךָ, וְכִי כָל־הַחֲמוֹרִים אֵין כְּרֵסוֹתֵיהֶם לְבָנוֹת? (גיט' מה.).

תרפג רַב שִׁימִי בַר אָשֵׁי בָּא לִפְנֵי אַבַּיֵּי, אָמַר לוֹ: יוֹשִׁיבֵנִי²⁷⁵³ מָר בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד. אָמַר לוֹ: הַשָּׁעָה הִיא לִי לְעַצְמִי²⁷⁵⁴. – וְיוֹשִׁיבֵנִי מָר בַּלָּיְלָה. אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לִי לְהַשְׁקוֹת [אֶת הַשָּׁדֶה] מָיִם. אָמַר לוֹ: אֲנִי אַשְׁקֶה לוֹ לְמָר [אֶת־הַשָּׂדֶה] מַיִם בַּיּוֹם וְיוֹשִׁיבֵנִי מָר בַּלָּיְלָה. אָמַר לוֹ: לֶחָי²⁷⁵⁵. הָלַךְ [רַב שִׁימִי] לָעֶלְיוֹנִים²⁷⁵⁶, אָמַר לָהֶם: הַתַּחְתּוֹנִים שׁוֹתִים מַיִם תְּחִלָּה. הָלַךְ לַתַּחְתּוֹנִים וְאָמַר לָהֶם: הָעֶלְיוֹנִים שׁוֹתִים מַיִם תְּחִלָּה. בְּתוֹךְ כָּךְ סָכַר אֶת־הַנָּהָר וְהִשְׁקָה²⁷⁵⁷. כְּשֶׁבָּא לִפְנֵי אַבַּיֵּי הִקְפִּיד עָלָיו²⁷⁵⁸, וְלֹא טָעַם אַבַּיֵּי אֶת־הַפֵּרוֹת שֶׁל אוֹתָהּ שָׁנָה (גיט' ס:).

תרפד אַבַּיֵּי הָיָה מְסַיֵּר²⁷⁵⁹ נְכָסָיו בְּכָל־יוֹם וָיוֹם, יוֹם אֶחָד פָּגַע בַּאֲרִיסוֹ טָעוּן חֲבִילָה שָׁל זְמוֹרוֹת. אָמַר לוֹ: הַלָּלוּ לְהֵיכָן? אָמַר לוֹ: לְבֵית מָר. אָמַר לוֹ: כְּבָר קְדָמוּךָ חֲכָמִים²⁷⁶⁰ (חול' קה.).

תרפה אָמַר אַבַּיֵּי: מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַרְאוֹת חַתְמוּת יָדוֹ²⁷⁶¹ בְּבֵית דִין לא יַרְאֶה בְּסוֹף הַמְּגִלָּה²⁷⁶², שֶׁבָּא יִמְצָאֶנָּה אַחֵר וְיִכְתֹּב²⁷⁶³ שֶׁהוּא נוֹשֶׁה בוֹ מָמוֹן.

מוֹכֵס אֶחָד בָּא לִפְנֵי אַבַּיֵּי וְאָמַר לוֹ: יַרְאֶה לִי מָר חַתְמוּת יָדוֹ, וּכְשֶׁיָּבֹאוּ חֲכָמִים וְיַרְאוּ לִי²⁷⁶⁴ אַעֲבִירֵם בְּלֹא מֶכֶס. הֶרְאָהוּ בְּרֹאשׁ הַמְּגִלָּה. הָיָה מוֹשֵׁךְ בָּהּ²⁷⁶⁵. אָמַר לוֹ: כְּבָר קְדָמוּךָ חֲכָמִים²⁷⁶⁶ (ב"ב קסז).

תרפו מַעֲשֶׂה בְּאַמְגוּשִׁי²⁷⁶⁷ אֶחָד שֶׁהָיָה מְחַטֵּט מֵתִים²⁷⁶⁸, כְּשֶׁהִגִּיעַ לִמְעָרָתוֹ שֶׁל רַ' טוֹבֵי בַר מַתְּנָה תְּפָסוֹ²⁷⁶⁹ בִזְקָנוֹ, בָּא אַבַּיֵּי²⁷⁷⁰, אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַנִּיחֵהוּ. לְשָׁנָה אַחֶרֶת חָזָר וּבָא. תְּפָסוֹ בִּזְקָנוֹ. בָּא אַבַּיֵּי – וְלֹא הִנִּיחוֹ, עַד שֶׁהֵבִיאוּ מִסְפְּרַיִם וְסִפְּרוּ²⁷⁷¹ אֶת זְקְנוֹ (שם נח.).

תרפז אַבַּיֵּי הָיָה נוֹתֵן יָדוֹ²⁷⁷² לִזְקֵנִים אֲרַמִּיים²⁷⁷³ (קיד' לג.).

תרפח רַבָּה שָׁלַח לְמָרִי בַר מָר בְּיַד אַבַּיֵּי מְלוֹא טַסְקָא²⁷⁷⁴ תְּמָרִים וּמְלוֹא הַכּוֹס קֶמַח שֶׁל אַבְשׁוּנָא²⁷⁷⁵. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: עַכְשָׁו יאמַר מָרִי: אִי חַקְלָאָה²⁷⁷⁶ מַלְכָּא לֶהֱוֵי דִקּוּלָא מִצַוְּארֵיהּ לָא נָחֵת (אִם בֶּן־כְּפָר יֵעָשֶׂה מֶלֶךְ הַסַּל מִצַּוָּארוֹ לֹא יֵרֵד). אַחַר כָּךְ שָׁלַח לוֹ הוּא²⁷⁷⁷ מְלוֹא טַסְקָא זַנְגְבִיל²⁷⁷⁸ וּמְלוֹא הַכּוֹס פִּלְפֵּל אָרֹךְ. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: עַכְשָׁו יֹאמַר רַבִּי: אֲנִי שָׁלַחְתִּי לוֹ מְתוּקוֹת וְהוּא שָׁלַח לַי חֲרִיפוֹת.

אָמַר אַבַּיֵּי: כְּשֶׁיָּצָאתִי מִבֵּית רַבִּי²⁷⁷⁹ הָיִיתִי שָׂבֵעַ, וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לְשָׁם²⁷⁸⁰ הִקְרִיבוּ לִי שִׁשִּׁים קְעָרוֹת שֶׁל שִׁשִּׁים מִינֵי קְדֵרָה, וְאָכַלְתִּי בָהֶם שִׁשִּׁים מָנוֹת²⁷⁸¹, וְהַתַּבְשִׁיל הָאַחֲרוֹן צְלִי־קָדֵר²⁷⁸² שְׁמוֹ, וּבְקַשְׁתִּי לָכֹס²⁷⁸³ אֶת הַקְעָרָה אַחֲרָיו²⁷⁸⁴.

אָמַר אַבַּיֵּי: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיוֹת: כְּפִין²⁷⁸⁵ עַנְיָא וְלָא יָדַע (רָעֵב הֶעָנִי וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ); אוֹ: רָוְחָא²⁷⁸⁶ לִבְסִימָא שְׁכִיחַ (רֶוַח מָצוּי לְמַעֲדנִים). (מג' ז:).

תרפט אָמַר אַבַּיֵּי: בַּתְּחִלָּה הָיִיתִי חוֹטֵף²⁷⁸⁷ מַתָּנוֹת²⁷⁸⁸, אָמַרְתִּי: מְחַבֵּב מִצְוָה אָנִי; כֵּוָן שֶׁשָׁמַעְתִּי זוֹ: “וְנָתַן”²⁷⁸⁹ – וְלֹא שֶׁיִּטֹּל מֵעַצְמוֹ, לֹא חָטָפְתִּי, [אֶלָּא] הָיִיתִי אוֹמֵר: תְּנוּ לִי; וְכֵוָן שְשָׁמַעְתִּי זוֹ שֶׁשָׁנִינוּ: „וַיְטּוּ אַחֲרֵי הַבְָּצַע"²⁷⁹⁰ ר' מֵאִיר אוֹמֵר: “בְּנֵי שְׁמוּאֵל חֶלְקָם שָׁאֲלוּ בְּפִיהֶם” – שׁוּב לֹא הָיִיתִי אוֹמֵר, [אֶלָּא] אִם נָתְנוּ לִי נָטָלְתִּי; כֵּוָן שֶׁשָּׁמַעְתִּי “הַצְנוּעִים²⁷⁹¹ מוֹשְׁכִים אֶת־ יְדֵיהֶם²⁷⁹² וְהַגַּרְגְרָגִים²⁷⁹³ חוֹלְקִים” – שׁוּב אֵין אֲנִי נוֹטֵל, חוּץ מֵעַרְבֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, לְהַחֲזִיק עַצְמִי כֹּהֵן²⁷⁹⁴ (חול' קלג.).

תרצ אַבַּיֵּי חָשׁ בְּהִדְרוֹקָן²⁷⁹⁵. אָמַר רָבָא: יוֹדֵעַ אֲנִי בוֹ בְּנַחֲמָנִי²⁷⁹⁶ זֶה שֶׁמַּרְעִיב עַצְמוֹ²⁷⁹⁷ (שבת לג.).

תרצא אַבַּיֵּי שָׁמַע אָדָם אֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשָׁה; נַשְׁכִּים וְנֵלֵךְ בַּדָּרֶךְ. אָמָר: אֵלֵךְ וְאַפְרִישֵׁם מֵאִסוּר²⁷⁹⁸. הָלַךְ אַחֲרֵיהֶם שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת בַּאֲגָם²⁷⁹⁹. כְּשֶׁנִּפְטְרוּ זֶה מִזֶּה, שָׁמַע שֶׁאָמְרוּ: “דַּרְכֵּנוּ רְחוֹקָה וְחֶבְרָתֵנוּ עֲרֵבָה” – אָמַר אַבַּיֵּי: אִלּוּ שׂוֹנְאִי²⁸⁰⁰ הָיָה [בִּמְקוֹמָם] לא הָיָה יָכוֹל לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ²⁸⁰¹. הָלַךְ וְנִתְלָה²⁸⁰² בִּבְרִיחַ הַדֶּלֶת וְנִצְטַעֵר²⁸⁰³. בָּא זָקֵן אֶחָד וְשָׁנָה לֹו: כָּל־הַגָּדוֹל מַחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָדוֹל הֵימֶנּוּ (סוכה נב.).

מט. רָבָא (בַּר יוֹסֵף בַּר חַמָּא)

תרצב כְּשֶׁמֵַּת רַב יְהוּדָה²⁸⁰⁴ נוֹלַד רָבָא (קיד' עב:)

תרצג רָבָא וְרָמִי בַר חַמָּא כְּשֶׁהָיוּ עוֹמְדִים²⁸⁰⁵ מִלִּפְנֵי רַב חָסְדָּא הָיוּ רָצִים בְּיַחַד²⁸⁰⁶ בִּגְמָרָא וְאַחַר כָּךְ מְעַיְּנִים בִּסְבָרָא²⁸⁰⁷ (סוכה כט.)

תרצד אָמַר רָבָא: הֲרֵינִי כְבֶן־עַזָּאי²⁸⁰⁸ בְּשׁוּקֵי טְבֶרְיָא (עיר' כט.).

תרצה אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: הֲלָכָה צְרִיכָה דֵעָה צְלוּלָה בְּיוֹם שָׁל אִסְתָּן²⁸⁰⁹.

אָמַר אַבַּיֵּי: אִם אָמְרָה לִי אֵם²⁸¹⁰: הָבֵא כֻתָּח²⁸¹¹ – לא שָׁנִיתִי²⁸¹².

אָמַר רָבָא: אִם עֲקָצַתְנִי כִנָּה – לֹא שָׁנִיתִי (עיר: סה.).

תרצו אָמַר רָבָא: שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ בִּקַּשְׁתִּי מִשָּׁמָיִם, שְׁנַיִם נָתְנוּ לִי וְאֶחָד לֹא נָתְנוּ לִי: חָכְמָתוֹ שֶׁל רַב הוּנָא וְעָשְׁרוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא – וְנָתְנוּ לִי; עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַבָּה בַר רַב הוּנָא – וְלֹא נָתְנוּ לִי (מו"ק כח.).

תרצז מִין אֶחָד רָאָה אֶת רָבָא שֶׁמְּעַיֵּן בַּהֲלָכָה וְאֶצְבְּעוֹת יָדוֹ נְתוּנוֹת תַּחַת רַגְלָיו וּמְמַעֲכָן²⁸¹³ וְהֵן נוֹבְעוֹת דָּם. אָמַר לוֹ: עַם בָּהוּל, שֶׁהִקְדַּמְתֶּם²⁸¹⁴ פִּיכֶם לְאָזְנֵיכֶם, עֲדַיִן בְּפַחֲזוּתְכֶם עוֹמְדִים אַתֶּם; בַּתְּחִלָּה הֱיִיתֶם צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ, אִם תּוּכְלוּ²⁸¹⁵ תְּקַבְּלוּ, וְאִם לֹא – לֹא תְקַבֵּלוּ. אָמַר לוֹ: אָנוּ שֶׁהוֹלְכִים בְּתֹם²⁸¹⁶, נֶאֱמַר בָּנוּ: “תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם”²⁸¹⁷; אוֹתָם בְּנֵי־אָדָם²⁸¹⁸ הַבָּאִים בַּעֲלִילָה, נֶאֱמַר בָּהֶם: “וְסֶלֶף בֹּגְדִים יְשָׁדֵּם”²⁸¹⁹ (שבת פח.)

תרצח רָבָא רָאָה אֶת־רַב הַמְנוּנָא שֶׁהָיָה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָה, אָמַר: מֵנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם²⁸²⁰ וְעוֹסְקִין בְּחַיֵי שָׁעָה²⁸²¹ (שם י.).

תרצט רָבָא הִפִּיל מֵעָלָיו גְלִימוֹ²⁸²² וּפָכַר²⁸²³ יָדָיו וְהִתְפַּלֵל, אָמַר: כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ (שם).

תש רָבָא כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא לְדִין אָמַר כָּךְ: בִּרְצוֹן עַצְמוֹ²⁸²⁴ לְמִיתָה יוֹצֵא²⁸²⁵, וּרְצוֹן בֵּיתוֹ²⁸²⁶ אֵינוֹ עוֹשֶׂה, וְרֵיקָם לְבֵיתוֹ הוֹלֵךְ – וּלְוַאי שֶׁתְּהֵא בִיאָה כִּיצִיאָה²⁸²⁷.

וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה אַמְבּוּהָא²⁸²⁸ אַחֲרָיו אָמַר: “אִם־יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׁיאוֹ וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ, כְּגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד, רֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּוֹ”²⁸²⁹. (יומא פו, פז).

תשא רַב יוֹסֵף בַּר חַמָּא הָיָה תוֹקֶף²⁸³⁰ עַבְדֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בָהֶם מָמוֹן וְעוֹשֶׂה בָהֶם מְלָאכָה²⁸³¹. אָמַר לוֹ רָבָא בְנוֹ: מִפְּנֵי־מָה²⁸³² עוֹשֶׂה מָר כָּךְ? אָמַר לוֹ: שֶׁאָמַר רַב נַחֲמָן: עֶבֶד אֵינוֹ שְׁוֶה²⁸³³ לֶחֶם כְּרֵסוֹ. אָמַר לוֹ: בְּמִי אָמַר רַב נַחֲמָן? כְּגוֹן דָּארוּ עַבְדּוֹ, שֶׁהָיָה מְרַקֵּד²⁸³⁴ בֵּין חָבִיּוֹת הַיָּיִן; בַּעֲבָדִים אַחֵרִים, שֶׁעוֹשִׂים מְלָאכָה, כְּלוּם אָמָר? אָמַר לוֹ: אֲנִי סָבוּר כְּרַב דָּנִיֵּאל, שֶׁאָמַר רַב דָּנִיֵּאל בַּר רַב קְטִינָא אָמַר רַב: הַתּוֹקֵף עַבְדּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְעָשָׂה בוֹ מְלָאכָה פָּטוּר; הֲרֵי שֶׁנּוֹחַ לוֹ [לְאָדָם] שֶׁלֹא יִסְרַח²⁸³⁵ עַבְדוֹ. אָמַר לוֹ: בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁאֵינוֹ נוֹשֶׁה בָהֶם מָמוֹן; מָר, כֵּוָן שֶׁנּוֹשֶׁה בָהֶם מָמוֹן, נִרְאֶה כְרִבִּית – – – אָמַר לוֹ: חוֹזֵרְנִי בִי (ב“ק צז.; ב”מ סד:).

תשב רַב אַבָּא הָיָה נוֹשֶׁה מָעוֹת בְּרַב יוֹסֵף בַּר חַמָּא. אָמַר לוֹ לְרַב סָפְרָא: עִם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ וּבָא לְכָאן הָבֵא [אֶת־הַמָּעוֹת] אֶצְלִי. כְּשֶׁהָלַךְ לְשָׁם אָמַר לוֹ רָבָא בְנו²⁸³⁶ֹ: כְּלוּם כָּתַב לְךָ²⁸³⁷ “הִתְקַבַּלְתִּי”²⁸³⁸? אָמַר לוֹ: לֹא. אָמַר לוֹ: אִם כָּךְ, לֵךְ תְּחִלָּה וְיִכְתֹּב לְךָ “הִתְקַבַּלְתִּי”. לְסוֹף אָמַר לוֹ: אֲפִלּוּ כָתַב לְךְ “הִתְקַבַּלְתִּי” לָאו כְּלוּם הוּא; שֶׁמָּא עַד שֶׁתָּבוֹא²⁸³⁹ יָמוּת רַב אַבָּא²⁸⁴⁰ וְיִפְּלוּ הַמָּעוֹת לִפְנֵי הַיְתוֹמִים, ו“הִתְקַבַּלְתִּי” שֶׁל רַב אַבָּא לָאו כְּלוּם הוּא²⁸⁴¹. אָמַר לוֹ: אֶלָּא מַהִי הַתַּקָּנָה? אָמַר לוֹ: לֵךְ וְיַקְנֵן²⁸⁴² לְךָ אַגַּב קַרְקָע²⁸⁴³, וּבוֹא אַתָּה וּכְתֹב לָנוּ “הִתְקַבַּלְתִּי” (ב"ק קד:).

תשג בַּר מַר שְׁמוּאֵל צִוָּה שֶׁיִּתְּנוּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֶלֶף זוּז לְרָבָא [מִנְכָסִיו]. [שָׁלַח רָבָא לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה לִפְנֵי רַב יוֹסֵף בְּדָבָר זֶה וְהֵשִׁיב לוֹ תְּשׁוּבָה. לֹא קִבֵּל עָלָיו תְּשׁוּבָתוֹ]. הִקְפִּיד רַב יוֹסֵף, אָמַר: וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָנוּ, מִפְּנֵי־מָה שָׁלַח אֵלֵינוּ? שָׁמַע רָבָא, וּכְשֶׁהִגִּיעַ עֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּרִים אָמַר: אֵלֵךְ וַאֲפַיְּסֶנּוּ. הָלַךְ וּמָצָא אֶת־שַׁמָּשׁוֹ מוֹזֵג לוֹ כּוֹס יָיִן. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי וַאֲנִי אֶמְזֹג לוֹ. נָתַן לוֹ וּמָזַג לוֹ. כְּשֶׁטְּעָמוֹ [רַב יוֹסֵף] אָמָר: דּוֹמֶה מֶזֶג זֶה לְמִזְגּוֹ שֶׁל רָבָא²⁸⁴⁴ בְּנוֹ שֶׁל רַב יוֹסֵף בַּר חַמָּא. אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא (עיר' נד, נדר' נה.).

תשד רָבָא נִזְדַּמֵּן לְהַגְרוֹנְיָא, גָזַר תַּעֲנִית וּבִקְשׁוּ רַחֲמִים וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לָהֶם: לִינוּ כֻלְּכֶם בְּתַעֲנִיתְכֶם. לָמָחָר אָמַר לָהֶם: אִם יֵשׁ מִי שֶׁרָאָה חֲלוֹם יֹאמַר. אָמַר לָהֶם רַ' אֶלְעָזָר מֵהַגְרוֹנְיָא: הִקְרַאוּנִי בַחֲלוֹמִי: שָׁלוֹם טוֹב לְרַב טוֹב מֵרִבּוֹן טוֹב²⁸⁴⁵, שֶׁמִּטּוּבוֹ מֵיטִיב לְעַמּוֹ". אָמַר [רָבָא]: מַשְׁמָע, עֵת רָצוֹן הִיא לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים; בִּקְשׁוּ רַחֲמִים וְיָרְדוּ גְשָׁמִים (תענ' כד:).

תשה רָבָא כְּשֶׁבָּא לְחִדֶּקֶל²⁸⁴⁶ אָמַר לוֹ לְבַר אָבִין²⁸⁴⁷: עֲמֹד וֶאֶמֹר דָּבָר²⁸⁴⁸, עָמַד וְאָמָר:

  "בָּאוּ רֹב שְׁלִישִׁית²⁸⁴⁹ בַּמָּיִם, זְכֹר וְרַחֵם

  תָּעִינוּ מֵאַחֲרֵיךְ כְּאִשָׁה מִבַּעְלָהּ;

  אַל תַּזְנִיחֵנוּ, כְּאוֹת מֵי מָרָה²⁸⁵⁰" (מו"ק כה:).

תשו רָבָא נִגְנְבוּ מִמֶּנּוּ זְכָרִים²⁸⁵¹ בְּמַחְתֶָּרֶת, הֶחֱזִירוּם לוֹ [הַגַּנָּבִים] וְלֹא קִבְּלָם. אָמַר: הוֹאִיל וְיָצָא מִפִּיו שֶׁל רַב: הַבָּא בְמַחְתֶּרֶת וְנָטַל כֵּלִים וְיָצָא פָטוּר. מַה־טָּעַם? בְּדָמִים²⁸⁵² קָנָם (סנה" עב.).

תשז רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא הֵבִיא גְרוֹגָרוֹת²⁸⁵³ בִּסְפִינָה. אָמַר לוֹ רֹאשׁ־הַגּוֹלָה לְרָבָא: צֵא וּרְאֵה, אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, תְּפוֹס לוֹ הַשּׁוּק²⁸⁵⁴. אָמַר לוֹ רָבָא לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: צֵא וּתְהֵה בְּקַנְקַנּוֹ²⁸⁵⁵. יָצָא וְהָלַךְ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: פִּיל שֶׁבָּלַע כְּפִיפָה מִצְרִית²⁸⁵⁶ וְהֵקִיאָהּ דֶּרֶךְ בֵּית הָרְעִי²⁸⁵⁷ – מַהוּ²⁸⁵⁸? וְלֹא הָיָה בְּיָדו²⁸⁵⁹ֹ. אָמַר לוֹ [רַב דִּימִי לְרַב אַדָּא]: מָר הוּא רָבָא? טָפַח²⁸⁶⁰ לוֹ בְּסַנְדָּלוֹ. אָמַר לו: בֵּינִי וּבֵין רָבָא יֵשׁ הַרְבֵּה²⁸⁶¹. מִכָּל־מָקוֹם עַל־כָּרְחֵךָ אֲנִי רַבָּךְ וְרָבָא רַבּוֹ שֶׁל רַבָּךְ. לֹא תָפְסוּ לוֹ אֶת־הַשׁוּק וְהִפְסִיד אֶת־כָּל־גְּרוֹגְרוֹתָיו. בָּא רַב דִּימִי לִפְנֵי רַב יוֹסֵף, אָמַר לוֹ: רְאֵה מֶה עָשָׂה לִי. אָמַר לוֹ: מִי שֶׁלֹּא הִשְׁהָה²⁸⁶² אוֹנָאָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ אֶדוֹם לא יַשְׁהֶה אוֹנָאָתְֶךָ – וּמֵת רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה.

רַב יוֹסֵף אָמַר: עָלַי נֶעֶנָשׁ²⁸⁶³, שֶׁאֲנִי קִלַּלְתִּיו.

רַב דִּימִי מִנִּהַרְדְּעָא אָמַר: עָלַי נֶעֶנָשׁ, שֶׁהִפְסִיד גְרוֹגְרוֹתָי.

אַבַּיֵּי אָמַר: עָלַי נֶעֶנָשׁ, שֶׁאָמַר לָהֶם לַתַּלְמִידִים: עַד שֶׁאַתֶּם מְגָרְמִים עֲצָמוֹת²⁸⁶⁴ אֵצֶל אַבַּיֵּי, בּוֹאוּ אִכְלוּ בָשָׂר שָׁמֵן אֵצֶל רָבָא.

רָבָא אָמַר: עָלַי נֶעֶנָשׁ, שֶׁכְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לְבֵית־הַטַבָּח לִטּוֹל בָּשָׂר, אָמַר לָהֶם לַטַבָּחִים: אֲנִי אֶטֹל בָּשָׂר לִפְנֵי שַׁמָּשׁוֹ שֶׁל רָבָא, שֶׁאֲנִי גָדוֹל מִמֶּנּוּ.

רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: עָלַי נֶעֶנָשׁ; שֶׁרַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק ראשׁ כַּלָה²⁸⁶⁵ הָיָה, בְּכָל־יוֹם קֹדֶם שֶׁנִכְנַס לַכַּלָה הָיָה רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה מַשְׁגִּיר עָלָיו²⁸⁶⁶ אֶת־שְׁמוּעָתוֹ וְאַחַר כָּךְ נִכְנַס לַכַּלָה, אוֹתוֹ הַיּוֹם עִכְּבוּהוּ²⁸⁶⁷ רַב פַּפָּא וְרַב הוּנָא בֶּן רַב יְהוֹשֻׁעַ – – – בֵּינָתַיִם נִשְׁתָּהָה²⁸⁶⁸ רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק. בָּאוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ: עֲמֹד, שֶׁחָשַׁךְ הַיּוֹם, לָמָּה יוֹשֵׁב מָר? אָמַר לָהֶם: אֲנִי יוֹשֵׁב וּמְצַפֶה²⁸⁶⁹ לְמִטָּתוֹ שֶׁל רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה, בְּתוֹךְ כָּךְ יָצָא הַקוֹל: מֵת רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה (ב"ב כב.).

תשח רָבָא וְרַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק הָיוּ יוֹשְׁבִים. עָבַר עֲלֵיהֶם רַב נַחֲמָן בַּר יַעֲקֹב יוֹשֵׁב בְּשִׁדָּה²⁸⁷⁰ שֶׁל זָהָב וְסַרְבָּל שֶׁל כָּרָתֵי²⁸⁷¹ פָּרוּס עָלָיו. רָבָא הָלַךְ אֶצְלוֹ, רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק לא הָלַךְ אֶצְלוֹ, אָמַר: שֶׁמָּא מִבְּנֵי בֵית רֹאשׁ הַגּוֹלָה הֵם; רָבָא צָרִיךְ לָהֶם, אֲנִי אֵינִי צָרִיךְ לָהֶם (גיט' לא:).

תשט אָמַר רָבָא: תַּעֲמֹד לִי [זְכוּתִי], שֶׁאִם בָּא תַלְמִיד־חָכָם לְפָנַי לְדִין לֹא הָיִיתִי מַנִיחַ רֹאשִׁי עַל הַכֶּסֶת²⁸⁷² עַד שֶׁלֹא הָיִיתִי מְהַפֵּךְ בִּזְכוּתוֹ²⁸⁷³ (שבת קג.).

תשי [עָנִי] אֶחָד בָּא לִפְנֵי רָבָא, אָמַר לוֹ: בַּמֶּה אַתָּה סוֹעֵד? אָמַר לוֹ: בְּתַרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה וְיַיִן יָשָׁן. אָמַר לוֹ: וְאֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ לְדֹחַק הַצִּבּוּר²⁸⁷⁴? אָמַר לוֹ; וְכִי מִשֶׁלָּהֶם אֲנִי אוֹכֵל? מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֲנִי אוֹכֵל, שֶׁשָּׁנִינוּ: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן־לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ"²⁸⁷⁵ – “בְּעִתָּם” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “בְּעִתּוֹ”, מְלַמֵּד שֶׁכָּל־אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן [לוֹ] הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פַּרְנָסָתוֹ בְּעִתּוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּאָה אֲחוֹתוֹ שֶׁל רָבָא, שֶׁלֹא רָאַתְהוּ שְׁלֹשׁ־ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְהֵבִיאָה לוֹ תַרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה וְיַיִן יָשָׁן. אָמַר [רָבָא]: מַה לְפָנָי²⁸⁷⁶? אָמַר לוֹ²⁸⁷⁷: נַעֲנִֵיתִי לָךְ²⁸⁷⁸. קוּם אֱכֹל (כת" סז:).

תשיא אָמַר רָבָא: מִתְּחִלָּה הָיִיתִי אוֹמֵר: בְּנֵי מְחוֹזָא הַלָּלוּ כֻּלָּם אוֹהֲבִים אוֹתִי; כֵּוָן שֶׁנַעֲשִֵׂיתִי דַיָּן אָמַרְתִּי: מֵהֶם שׂוֹנְאִים אוֹתִי²⁸⁷⁹ וּמֵהֶם אוֹהֲבִים אוֹתִי²⁸⁸⁰; כֵּוָן שֶׁרָאִיתִי מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב הַיּוֹם זוֹכֶה לְמָחָר, אָמַרְתִּי: אִם אוֹהֲבִים – כֻּלָּם אוֹהֲבִים אוֹתִי, וְאִם שׂוֹנְאִים – כֻּלָּם שׂוֹנְאִים אוֹתִי (שם קה:)

תשיב אָדָם אֶחָד נִתְחַיֵב מַלְקוּת בְּבֵית־דִינוֹ שֶׁל רָבָא, שֶׁעָבַר עֲבָרָה. הִלְקָהוּ רָבָא וָמֵת. נִשְׁמַע הַדָּבָר בֵּית־ שָׁבוֹר־מַלְכָּא וּבִקֵּשׁ לְצַעֵר אֶת רָבָא²⁸⁸¹. אָמְרָה לוֹ אִיפְרָה־הוֹרְמִיז אִמּוֹ: אַל יְהֵא לְךָ עֶסֶק בַּיְּהוּדִים הַלָּלוּ, שֶׁכָּל־מַה־שֶּׁהֵם שׁוֹאֲלִים מֵרִבּוֹנָם הוּא נוֹתֵן לָהֶם. אָמַר לָהּ: מָהוּ? – מְבַקְשִׁים רַחֲמִים וְיוֹרְדִים גְשָׁמִים. אָמַר לָהּ: זֶה מְשׁוּם שֶׁזְמַן גְשָׁמִים הוּא, אֶלָּא יְבַקֵשׁ רַחֲמִים עַכְשָׁו בִּתְקוּפַת תַּמּוּז וְיֵרְדוּ גְשָׁמִים. שָׁלְחוּ לְרָבָא: כַּוֵּן דַּעְתְּךָ וּבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיִּרְדוּ גְשָׁמִים. בִּקֵּש רַחֲמִים וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, “בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סְפְּרוּ־ לָנוּ, פֹּעַל־פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם”²⁸⁸² – וְאָנוּ בְּעֵינֵינוּ לֹא רָאִינוּ. יָרְדוּ גְשָׁמִים עַד שֶׁשָּׁפְכוּ מַרְזְבֵי²⁸⁸³ מְחוֹזָא לְחִדָּקֶל. בָּא אָבִיו וְנִרְאָה לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ וְאָמַר לוֹ: כְּלוּם יֵשׁ מַטְרִיחַ כְּלַפִּי שָׁמַיִם כָּל־כָּךְ? אָמַר לוֹ: שַׁנֵּה מְקוֹמֶךָ²⁸⁸⁴. שִׁנָּה מְקוֹמוֹ. לְמָחָר מָצָא אֶת־מִטָתוֹ רְשׁוּמָה בְסַכִּינִים²⁸⁸⁵ (תענ' כד:).

תשיג אִיפְרָה־הוֹרְמִיז אִמּוֹ שֶׁל שָׁבוֹר מַלְכָּא שָׁלְחָה אַרְבַּע מֵאוֹת דִינָרִים לְרַ' אַמִּי וְלֹא קִבְּלָם²⁸⁸⁶; שְׁלָחָתַם לְרָבָא וְקִבְּלָם, מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת – וּנְתָנָם לַעֲנִיֵּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם (ב“ב:; ע”י).

תשיד רָבָא הֵבִיא תִקְרֹבֶת²⁸⁸⁷ לְבַר־שֵׁשַׁךְ²⁸⁸⁸ בְּיוֹם אֵידָם²⁸⁸⁹. אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי בוֹ שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד²⁸⁹⁰ עֲבוֹדָה־זָרָה. הָלַךְ וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב עַד צַוָּארוֹ בִּוְרָדִים וְזוֹנוֹת עֲרֻמּוֹת עוֹמְדוֹת לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לָכֶם כְּגוֹן זֶה לָעוֹלָם־הַבָּא? אָמַר לוֹ: שֶׁלָּנוּ²⁸⁹¹ גָּדוֹל מִשֶּׁלָּכֶם. אָמַר לוֹ: וְכִי יֵשׁ גָּדוֹל מִזֶּה? אָמַר לוֹ: אַתֶּם יֵשׁ עֲלֵיכֶם אֵימַת מַלְכוּת, אָנוּ לֹא תְהֵא²⁸⁹² אֵימַת מַלְכוּת עָלֵינוּ. אָמַר לוֹ: וַאֲנִי מָה אֵימַת מַלְכוּת יֵשׁ עָלָי? עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בָּא שָׁלִיחַ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר לוֹ: עֲמֹד, שֶׁאַתָּה מִתְבַּקֵּשׁ לַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁיָּצָא וְהָלַךְ אָמַר: מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִרְאוֹת בְּרָעַתְכֶם תִּפְקַע עֵינוֹ. אָמַר לוֹ רָבָא: אָמֵן. פָּקְעָה עֵינוֹ שֶׁל בַּר־ שֵׁשַׁךְ.

אָמַר רַב פַּפִּי: צָרִיךְ הָיָה לוֹמַר לוֹ מִמִּקְרָא זֶה: „בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגָל לִּימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר“²⁸⁹³, אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: צָרִיךְ הָיָה לוֹמַר לוֹ מִכָּאן: „עַיִן לֹא־רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ”²⁸⁹⁴ (ע"ז סה.)

––––––––

תשטו בַּר־הֲדָיָא²⁸⁹⁵ פּוֹתֵר חֲלוֹמוֹת הָיָה. מִי שֶׁנָּתַן לוֹ שָׂכָר פָּתַר לוֹ לְטוֹבָה, וּמִי שֶׁלֹא נָתַן לוֹ שָׂכָר פָּתַר לוֹ לְרָעָה. אַבַּיֵּי וְרָבָא רָאוּ חֲלֹוֹם, אַבַּיֵּי נָתַן לוֹ זוּז, רָבָא לֹא נָתַן לוֹ. אָמְרוּ לֹו: הִקְרִיאוּנוּ בַחֲלוֹם “שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תאכַל מִמֶּנּוּ”²⁸⁹⁶. לְרָבָא אָמַר: תַּפְסִיד סְחוֹרָתְךָ וְלֹא תוּכַל לֶאֱכֹל מֵעֹצֶב לִבֶּךָ; לְאַבַּיֵּי אָמַר: תַּרְוִיחַ סְחוֹרָתְךָ וְלֹא תוּכַל לֶאֱכֹל מִשִׂמְחַת לִבֶּךָ.

– הִקְרִיאוּנוּ: „בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד וְלֹא־יִהְיוּ לָךְ, כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי"²⁸⁹⁷, לְרָבָא אָמַר כְּרָעָתוֹ²⁸⁹⁸; לְאַבַּיֵּי אָמַר: בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ מְרֻבִּים, בְּנוֹתֶיךָ יִנָּשְׂאוּ לַחוּץ וְדוֹמוֹת עָלֶיךָ כְּהוֹלְכוֹת בַּשִּׁבְיָה.

– הִקְרִיאוּנוּ: “בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִּים לְעַם אַחֵר”²⁸⁹⁹, לְאַבַּיֵּי אָמַר: בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֵיךְ מְרֻבִּים, אַתָּה אוֹמֵר לִקְרוֹבֶיךָ²⁹⁰⁰, וְהִיא אוֹמֶרֶת לִקְרוֹבֶיהָ, וְתִכְפֶּה אוֹתְךָ וְתִתְּנֵן לִקְרוֹבֶיהָ, שֶׁהֵם כְּעַם אַחֵר; לְרָבָא אָמַר: אִשְׁתְּךָ תָּמוּת וְיָבֹאוּ בָנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ לִידֵי אִשָּׁה אַחֶרֶת²⁹⁰¹.

– הִקְרִיאוּנוּ: “לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ”²⁹⁰², לְאַבַּיֵּי אָמַר: תַּרְוִיחַ סְחוֹרָתְךָ וְתֹאכַל וְתִשְׁתֶּה וְתִקְרָא מִקְרָא מִשִּׂמְחַת לִבֶּךָ; וּלְרָבָא אָמַר: תַּפְסִיד סְחוֹרָתְךָ וְתֹאכַל וְתִשְׁתֶּה וְתִקְרָא לְפַכֵּחַ צַעְרֶךָ.

– הִקְרִיאוּנוּ: “זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסֹף”²⁹⁰³ לְאַבַּיֵּי אָמַר מֵרֹאשׁוֹ²⁹⁰⁴, וּלְרָבָא אָמַר מִסּוֹפוֹ.

– הִקְרִיאוּנוּ: “זֵיתִים יִהְיוּ לְךְ בְּכָל־גְבוּלֶךָ וְשֶׁמֶן לא תָסוּךְ”²⁹⁰⁵, לְאַבַּיֵּי אָמַר מֵרֹאשׁוֹ, וּלְרָבָא אָמַר מִסּוֹפוֹ.

– הִקְרִיאוּנוּ: “וְרָאוּ כָּל עַמִֵּי־הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְיָ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ”²⁹⁰⁶, לְאַבַּיֵּי אָמַר: יֵצֵא לְךְ שֵׁם וְרֹאשׁ יְשִׁיבָה תִהְיֶה וְאֵימָתְךָ תִפֹּל בָּעוֹלָם; לְרָבָא אָמַר: אוֹצַר הַמֶּלֶךְ יִשָּׁבֵר וְתִתָּפֵס כְּגַנָּב, וְהַכֹּל יִלְמְדוּ מִמְּךָ קַל־וָחֹמֶר²⁹⁰⁷. לְמָחָר נִשְׁבַּר אוֹצָר הַמֶּלֶךְ וְתָפְסוּ אֶת רָבָא.

– רָאִינוּ חֲזֶרֶת עַל פִּי חָבִית, לְאַבַּיֵּי אָמַר: תִּכָּפֵל²⁹⁰⁸ סְחוֹרָתְךָ כַּחֲזֶרֶת; לְרָבָא אָמַר: תֵּמַר סְחוֹרָתְךָ כַּחֲזֶרֶת.

– רָאִינוּ בָשָׂר עַל פִּי חָבִית, לְאַבַּיֵּי אָמַר: יִמְתַּק יֵינְךָ וְיָבוֹאוּ הַכֹּל לִקַּח בָּשָׂר וְיַיִן מִמֶּךָּ; לְרָבָא אָמַר: יֶחֱמַץ יֵינְךָ וְיָבוֹאוּ הַכֹּל לִקַּח בָּשָׂר לֶאֱכֹל בּוֹ²⁹⁰⁹.

– רָאִינוּ חָבִית תְּלוּיָה בְדֶקֶל. לְאַבַּיֵּי אָמַר: תִּגְבַּהּ²⁹¹⁰ סְחוֹרָתְךָ כְּדֶקֶל; לְרָבָא אָמַר: תִּמְתֵַּק סְחוֹרָתְךָ²⁹¹¹ כִּתְמָרִים.

– רָאִינוּ רִמוֹן שֶׁגָּדַל עַל פִּי הֶחָבִית, לְאַבַּיֵּי אָמַר: יְקָרָה סְחוֹרָתְךָ כְּרִמוֹן; לְרָבָא אָמַר: קֵהָה²⁹¹² סְחוֹרָתְךָ כְּרִמוֹן.

– רָאִינוּ חָבִית שֶׁנָּפְלָה לְבוֹר, לְאַבַּיֵּי אָמַר: סְחוֹרָתְךָ מִתְבַּקָּשֶׁת; לְרָבָא אָמַר: סְחוֹרָתְךָ נִפְסֶדֶת וִיטִילוּהָ לְבוֹר

– רָאִינוּ בֶן־חֲמוֹר שֶׁעוֹמֵד עַל סַדָּן וְנוֹעֵר, לְאַבַּיֵּי אָמַר: רֹאשׁ יְשִׁיבָה תִּהְיֶה וְיַעֲמֹד אָמוֹרָא²⁹¹³ עָלֶיךָ; לְרָבָא אָמַר: פֶּטֶר חֲמוֹר²⁹¹⁴ מָחוּק מִתְּפִלֶּיךָ, אָמַר לוֹ: אֲנִי רְאִיתִיו וְיֶשְׁנוֹ. אָמַר לוֹ: ו' שֶׁל פֶּטֶר חֲמוֹר²⁹¹⁵ וַדַּאי מָחוּק.

לְסוֹף הָלַךְ רָבָא אֶצְלוֹ לְבַדּוֹ. אָמַר לוֹ: רָאִיתִי דֶלֶת חִיצוֹנָה²⁹¹⁶ שֶׁנָּפָלָה. אָמַר לוֹ: אִשְׁתְּךָ מֵתָה²⁹¹⁷.

– רָאִיתִי כְָּכַי²⁹¹⁸ וְשִׁנַּי שֶׁנָּפָלוּ. אָמַר לוֹ: בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ יָמוּתוּ.

– רָאִיתִי שְׁתֵּי יוֹנִים שֶׁפָּרָחוּ. אָמַר לוֹ: שְׁתֵּי נָשִׁים²⁹¹⁹ תְּגָרֵשׁ.

– רָאִיתִי שְׁנֵי רָאשֵׁי לְפָתוֹת. אָמַר לוֹ: שְׁתֵּי אַלּוֹת²⁹²⁰ תִּסְפּג. הָלַךְ רָבָא וְיָשַׁב כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. מָצָא שְׁנֵי סוֹמִים מְרִיבִים. הָלַךְ רָבָא לְפָרְקָם²⁹²¹, וְהִכּוּהוּ לְרָבָא שְׁתָּיִם. הִגְבִּיהוּ לְהַכּוֹתוֹ שׁוּב. אָמַר רָבָא: דַי, שְׁתַּיִם רָאִיתִי.

לְסוֹף בָּא רָבָא וְנָתַן לוֹ שָׂכָר. אָמַר לוֹ: רָאִיתִי כֹתֶל שֶׁנָּפָל. אָמַר לוֹ: נְכָסִים בְּלֹא מְצָרִים²⁹²² תִּקְנֶה.

– רָאִיתִי אַפַּדְנוֹ²⁹²³ שֶׁל הַבַּיִת שֶׁנָּפַל וְכִסַּנִי אֲבָקָוֹ. אָמַר לוֹ: אַבַּיֵּי מֵת וִישִׁיבָתוֹ²⁹²⁴ תָּבוֹא אֶצְלֶךָ.

– רָאִיתִי אַפַּדְנִי שֶׁלִּי נָפַל וְהַכֹּל בָּאִים וְנוֹטְלִים לְבֵנָה לְבֵנָה. אָמַר לוֹ: שְׁמוּעוֹתֶיךָ יִתְפַּשְּׁטוּ בָעוֹלָם.

– רָאִיתִי שֶׁנִּבְקַע רֹאשִׁי וְנָשַׁר מֹחִי, אָמַר לוֹ: הַמּוֹךְ יְהֵא מְבַצְבֵּץ וְיוֹצֵא מִן הַכָּר.

– הִקְרִיאוּנִי הַלֵּל הַמִּצְרִי²⁹²⁵ בַּחֲלוֹמִי, אָמַר לוֹ: נִסִּים יֵעָשׂוּ לָךְ.

הָיָה הוֹלֵךְ עִמּוֹ בִּסְפִינָה. אָמַר: אָדָם שֶׁיֵּעָשֶׂה לוֹ נֵס²⁹²⁶ מַה־לִי עִמּוֹ²⁹²⁷? וְעַד שֶׁהוּא עוֹלֶה [מִן הַסְפִינָה] נָפַל סֶפֶר מִמֶּנּוּ, מְצָאוֹ רָבָא שֶׁכָּתוּב בּוֹ: כָּל־הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה²⁹²⁸. אָמַר: רָשָׁע, בְּךָ הַדָּבָר תָּלוּי וְצִעַרְתַּנִי כָל־כָּךְ! הַכֹּל אֲנִי מוֹחֵל לָךְ, חוּץ מִבִּתּוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא²⁹²⁹ (בר' נו).

תשטז אָמַר לָהּ רָבָא לְבַת רַב חִסְדָּא: חֲכָמִים מְרַנְנִים אַחֲרָיִךְ²⁹³⁰. אָמְרָה לֹוֹ: אֲנִי דַעְתִּי עָלֶיךָ הָיָתָה²⁹³¹ (יבמ' לד:).

תשיז חוּמָה²⁹³² אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי בָּאָה²⁹³³ לִפְנֵי רָבָא. אָמְרָה לוֹ: פְּסוֹק לִי²⁹³⁴ מְזוֹנוֹת. פָּסַק לָהּ. פְסוֹק לִי יָיִן. אָמַר לָהּ: יוֹדֵעַ אֲנִי בְּנַחֲמָנִי שֶׁלֹא הָיָה שׁוֹתֶה יָיִן²⁹³⁵. אָמְרָה לוֹ: חַיֶּיךָ, רַבִּי, שֶׁהָיָה מַשְׁקֵנִי בְּשׁוֹפְרָזִין²⁹³⁶ כָּזֶה²⁹³⁷. עִם שֶׁהִיא מַרְאָה לוֹ גִּלְּתָה אֶת־זְרוֹעָהּ וְנָפַל אוֹר בַּבָּיִת. עָמַד רָבָא וְנִכְנָס לְבֵיתוֹ. [הִכִּירָה בּוֹ בַּת רַב חִסְדָּא שֶׁפָּנָיו מְשֻׁנִּים]. אָמְרָה לוֹ: מִי הָיָה הַיּוֹם בְּבֵית־דִּין? אָמַר לָהּ: אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי. יָצְאָה אַחֲרֶיהָ וְהִכְּתָה אוֹתָהּ²⁹³⁸ בְּקוּלְפִי שֶׁל שִׁדָּה²⁹³⁹ עַד שֶׁהוֹצִיאַתָּה מִכָּל מְחוֹזָא. אָמְרָה לָהּ: הָרַגְתְּ שְׁלֹשָׁה²⁹⁴⁰, וּבָאת לַהֲרֹג עוֹד! (כת: סה.)

תשיח אָמַר לָהֶם רָבָא לְבָנָיו: כְּשֶׁאַתֶּם חוֹתְכִים בָּשָׂר אַל תַּחְתְּכוּ עַל גַּב הַיָּד (יֵשׁ אוֹמְרִים: מִשּׁוּם סַכָּנָה²⁹⁴¹; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִשׁוּם קִלְקוּל סְעֻדָּה²⁹⁴²), וְאַל תֵּשְׁבוּ עַל מִטַּת אֲרַמִּית²⁹⁴³, וְאַל תַּעַבְרוּ אֲחוֹרֵי בֵית־הַכְּנֶסֶת²⁹⁴⁴ בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִין.

"וְאַל תֵּשְׁבוּ עַל מִטַּת אֲרַמִּית " – יֵשׁ אוֹמְרִים: לא תִישְׁנוּ בְּלֹא קְרִיאַת שְׁמַע²⁹⁴⁵, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁלֹא תִשְׂאוּ גִיּוֹרֶת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֲרַמִּית מַמָּשׁ, וּמְשׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁל רַב פַּפָּא; שֶׁרַב פַּפָּא הָלַךְ אֵצֶל אֲרַמִּית, הוֹצִיאָה לוֹ מִטָּה, אָמְרָה לוֹ, שֵׁב, אָמַר לָהּ: אֵינִי יוֹשֵׁב עַד שֶׁתַּגְבִּיהִי אֶת־הַמִּטָּה. הָגְבִּיהָה אֶת־הַמִּטָּה וּמְצְאוּ שָׁם תִּינוק שֶׁמֵּת²⁹⁴⁶ (בר' ח:).

––––––––

תשיט רַב שְׂעוֹרִים, אָחִיו של רָבָא, הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רָבָא. רָאָהוּ שֶׁהוּא מְנַמְנֵם²⁹⁴⁷. אָמַר לוֹ [רָבָא]: יֹאמַר לוֹ מָר [לְמַלְאַךְ־ הַמָּוֶת] שֶׁלֹּא יְצַעֲרֵנוּ. אָמַר לוֹ: וּמָר לֹא שׁוֹשְׁבִינוֹ²⁹⁴⁸ הוּא? אָמַר לוֹ: כֵּוָן שֶׁנִּמְסַר מַזָּלִי²⁹⁴⁹ לֹא יַשְׁגִּיחַ בִּי. אָמַר לוֹ: יֵרָאֶה לִי מָר²⁹⁵⁰ [בַּחֲלוֹמִי], נִרְאָה לוֹ. אָמַר לוֹ: הָיָה לוֹ לְמָר צָעַר²⁹⁵¹? אָמַר לוֹ: כְּרֶבֶד שֶׁל כּוֹסֶלֶת²⁹⁵² (מו"ק כח.).

תשכ כְּשָׁמֵּתוּ אַבַּיֵּי וְרָבָא²⁹⁵³ נָשְׁקוּ²⁹⁵⁴ כִפִּי חִדֶּקֶל זוֹ אֶת־זוֹ (שם כה:).

נ. רָב פַּפָּא

תשכא רַב פַּפָּא וְרַב הוּנָא בְּנוֹ שֶׁל רַב יְהוֹשֻׁעַ בָּאוּ לִפְנֵי רָבָא, אָמַר לָהֶם: סְדוּרָה לָכֶם מַסֶּכֶת פְּלוֹנִית וּמַסֶּכֶת פְּלוֹנִית? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. – הֶעֱשַׁרְתֶּם קְצָת²⁹⁵⁵? אָמְרוּ לוֹ: הֵן, שֶׁלָקַחְנוּ²⁹⁵⁶ חֶלְקַת אֲדָמָה. קָרָא עֲלֵיהֶם: אַשְׁרֵיהֶם לַצַּדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֶׂה הָרְשָׁעִים²⁹⁵⁷ שֶׁבָּעוֹלָם־הַזֶּה – בָּעוֹלָם הַזֶה! (הור' י:).

תשכב אָמַר רַב פַּפָּא: אִלְמָלֵא הָיִיתִי מֵטִיל שֵׁכָר²⁹⁵⁸ לֹא הָיִיתִי מִתְעַשֵּׁר.

[שוב] אָמַר רַב פַּפָּא: אִלְמָלֵא נָשָׂאתִי כֹהֶנֶת²⁹⁵⁹ לֹא הָיִיתִי מִתְעַשֵּׁר (פס' קיג,; שם מט.).

תשכג אָמַר רַב פַּפָּא: כָּל־מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁתּוֹת שֵׁכָר וְשׁוֹתֶה יַיִן²⁹⁶⁰ עוֹבֵר מִשּׁוּם “בַּל תַּשְׁחִית”²⁹⁶¹ (שבת קמ:).

תשכד אָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהִי חֶלְקִי מִמִּי שֶׁחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ וְאֵין בּוֹ. אָמַר רַב פַּפָּא: אוֹתִי חָשְׁדוּ²⁹⁶² וְלֹא הָיָה בִי (שם קיח:).

תשכה אָמְרוּ לוֹ לְרַב פַּפָּא: מַה שְּׁמֶךָ? אָמַר לָהֶם: רַב פַּפָּא. אָמְרוּ לוֹ²⁹⁶³: וַהֲלֹא נֶאֱמַר: יְהַלֶּלְךָ־זָר־וְלֹא פִיךָ"²⁹⁶⁴? אָמַר: וְאִם אֵין זָר²⁹⁶⁵ – פִּיךָ (תש' הרשב"א בראשונות פד).

תשכו רַב פַּפָּא וְרַב הוּנָא בְּנוֹ שֶׁל רַב יְהוֹשֻׁעַ הָיוּ מְהַלְכִין בַּדָּרֶךְ, פַּגְעוּ בוֹ בְּרַב חֲנִינָא בְּנוֹ שֶׁל רַב אִקָּא, אָמְרוּ לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁרְאִינוּךָ בֵּרַכְנוּ עָלֶיךָ שְׁתָּיִם: “אֲשֶׁר חָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִירֵאָיו” וְ“שֶׁהֶחֱיָנוּ”. אָמַר לָהֶם: כֵּוָן שֶׁרְאִיתִיכֶם חֲשַׁבְתִּיכֶם עָלַי כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵרַכְתִּי עֲלֵיכֶם שָׁלשׁ: אוֹתָן הַשְׁתַּיִם וּ“בָרוּךְ חֲכָם הָרָזִים”²⁹⁶⁶ (בר' נח:).

תשכז רַב פַּפָּא וְרַב הוּנָא בְּנוֹ שֶׁל רַב יְהוֹשֻׁעַ לָקְחוּ²⁹⁶⁷ שֻׁמְשְׁמִין עַל שְׂפַת נְהַר־הַמֶּלֶךְ. שָכְרוּ מַלָּחִים לְהַעֲבִירָם. קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם²⁹⁶⁸ כָּל־אֹנֶס שֶׁיִוָּלֵד. לְסוֹף נִסְכַּר²⁹⁶⁹ נְהַר־הַמֶּלֶךְ. אָמְרוּ לָהֶם: שִׂכְרוּ חַמָּרִים וְהוֹצִיאוּם אֵלֵינוּ, שֶׁהֲרֵי קִבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם כָּל־אֹנֶס שֶׁיִּוָלֵד, בָּאוּ לִפְנֵי רָבָא. אָמַר לָהֶם: אַוָּזִים לְבָנִים²⁹⁷⁰, מַפְשִׁיטֵי בִגְדֵי בְנֵי־אָדָם – אֹנֶס שֶׁאֵינוֹ מָצוּי²⁹⁷¹ הוּא (גיט' עג).

תשכח רַב פַּפָּא נִזְדַּמֵּן לְתָוָאךְ²⁹⁷², אָמַר: אִם יֵשׁ תַּלְמִיד־חָכָם כָּאן אֵלֵךְ וְאַקְבִּיל פָּנָיו. אָמְרָה לוֹ זְקֵנָה אֶחָת: יֶשׁ כָּאן תַּלְמִיד־חָכָם וְרַב שְׁמוּאֵל שְׁמוֹ, וְשׁוֹנֶה מִשְׁנָה – יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא כְמוֹתוֹ. אָמַר: מִשֶּׁמְּבָרְכִין אוֹתִי בּוֹ, מַשְׁמָע יְרֵא שָׁמַיִם הוּא. הָלַךְ אֶצְלוֹ. הִפִּיל לוֹ שׁוֹר²⁹⁷³. [שְׁאֲלוֹ בַּהֲלָכָה]. הֵשִׁיב לוֹ וְלֹא קִבֵּל. אָמַר רַב פַּפָּא: יְהִי רָצוֹן²⁹⁷⁴ שֶׁיֵּאָכֵל שׁוֹר זֶה לְשָׁלוֹם, הִנִיחוֹ וּבָא לִפְנֵי רַב שִׁימֵי בַר אָשֵּׁי (נדה לג:).

תשכט רַב שִׁימִי בַר אָשֵׁי הָיָה מָצוּ אֵצֶל רַב פַּפָּא, וְהָיָה מַקְשֶׁה עָלָיו²⁹⁷⁵ הַרְבֵּה. פַּעַם אַחַת רָאָהוּ שֶׁנָּפַל עַל פָּנָיו וְשָׁמַע שֶׁאָמַר: הַמָּקוֹם יַצִילֵנִי מִבָּשְׁתּוֹ שֶׁל שִׁימִי²⁹⁷⁶. קִבֵּל עָלָיו שְׁתִיקָה וְלֹא הִקְשָׁה עָלָיו עוֹד (תענ’ט:).

תשל רַב פַּפָּא עָסַק לוֹ לִבְנוֹ²⁹⁷⁷ בְּבֵית אַבָּא סוּרָאָה. הָלַךְ לִכְתֹּב לָהּ כְּתֻבָּתָהּ. שָׁמַע יְהוּדָה²⁹⁷⁸ בַר מְרֵימַר, יָצָא וּבָא לִרְאוֹתוֹ²⁹⁷⁹. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְפִתְחוֹ שֶׁל אַבָּא סוּרָאָה, בִּקֵּש לִפָּטֵר מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ [רַב פַּפָּא]: יִכָּנֵס מָר עַמִּי. רָאָה שֶׁאֵין הַדָּבָר נוֹחַ לוֹ²⁹⁸⁰. אָמַר לוֹ: מַה־ טַּעְמֶךָ²⁹⁸¹, מִשּׁוּם שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁנָּנָא²⁹⁸², אַל תְּהֵא מִמַּעֲבִירֵי נַחֲלָה, אֲפִלוּ מִבֵּן רָע לְבֵן טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁאֵין יוֹדְעִין מַה זֶּרַע יֵצֵא מִמֶּנּוּ, וְכָל־שֶׁכֵּן מִבֵּן לְבַת²⁹⁸³, – אַף זוֹ תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא²⁹⁸⁴. אָמַר לוֹ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, מִדַּעְתּוֹ²⁹⁸⁵ – כְּלוּם אַף לְעַשּׂוֹתוֹ²⁹⁸⁶? אָמַר לוֹ; וְכִי אָמַרְתִּי לָךְ: הִכָּנֵס וְעַשֵּׂהוּ? הִכָּנֵס וְלֹא תְעַשֵּׂהוּ אָמָרְתִּי. אָמַר לוֹ: כְּנִיסָתִי הִיא עִשּׂוּיי²⁹⁸⁷. כָּפָהוּ²⁹⁸⁸ וְנִכְנָס. הָיָה יוֹשֵׁב²⁹⁸⁹ וְשׁוֹתֵק. סָבַר [אַבָּא סוּרָאָה] שֶׁהוּא כוֹעֵס²⁹⁹⁰, כָּתַב [לְבִתּוֹ] כָּל־מַה שֶׁהָיָה לוֹ. אָמַר לוֹ אַבָּא סוּרָאָה לְרַב יְהוּדָה: עֲדַיִן אַתָּה שׁוֹתֵק? חַיֶיךָ, לֹא הִנַּחְתִּי לְעַצְמִי כְּלוּם. אָמַר לוֹ: אִם לְפִי שֶׁלִּי²⁹⁹¹, אֲפִלּוּ מַה־שֶׁכָּתַבְתָּ לֹא נוֹח לִי²⁹⁹². אָמַר לוֹ: אַף עַתָּה אֶחֱזֹר בִּי²⁹⁹³. אָמַר לוֹ: שֶׁתַּעֲשֶׂה עַצְמְךָ חַזְרָן²⁹⁹⁴ לא אָמָרְתִּי (כת' נב, נג).

תשלא עָנִי אֶחָד שֶׁהָיָה מַחֲזִיר עַל הַפְּתָחִים בָּא לִפְנֵי רַב פַּפָּא, לא נִזְקַק לוֹ²⁹⁹⁵. אָמַר לוֹ רַב סַמָּא בְּנוֹ שֶׁל רַב יֵבָא לְרַב פַּפָּא: אִם מָר אֵינוֹ נִזְקָק לוֹ, יָמוּת לוֹ. – וַהֲרֵי שָׁנִינוּ: אִם הָיָה עָנִי הַמַּחֲזִיר עַל הַפְּתָחִים אֵין נִזְקָקִין לוֹ²⁹⁹⁶? אָמַר לוֹ: אֵין נִזְקָקִין לוֹ לְמַתָּנָה מְרֻבָּה, אֲבָל נִזְקָקִין לוֹ לְמַתָּנָה מֻעָטֶת. (ב"ב ט.).

תשלב רַב פַּפָּא הָיָה עוֹלֶה בְּמַעֲלוֹת, נִשְׁמְטָה רַגְלוֹ וְנָטָה לִפֹּל. אָמַר: אֱמֹר מֵעַתָּה²⁹⁹⁷, שֶׁנִּתְחַיֵּב שׂוֹנְאִי²⁹⁹⁸ כִּמְחַלְלֵי שַׁבָּתוֹת וּכְעוֹבְדֵי אֱלִילִים. אָמַר לוֹ רַב חִיָּא בַּר רַב מִדִּפְתִּי לְרַב פַּפָּא: שֶׁמָּא עָנִי בָא לְיָדְךָ וְלֹא פִרְנַסְתּוֹ, שֶׁשָׁנִינוּ: רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה אוֹמֵר: כָּל־הַמַּעְלִים עֵינָיו מִן הַצְדָקָה כְּאִלּוּ עוֹבֵד אֱלִילִים נֶאֱמַר כָּאן²⁹⁹⁹: „הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־יִהְיֶה דָבָר עִם־לְבָבְךָ בְלִיַּעַל… וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן"³⁰⁰⁰, וְנֶאֱמַר שָׁם³⁰⁰¹: “יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי־בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ… נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים”³⁰⁰² מַה לְּהַלָּן אֱלִילִים, אַף כָּאן אֱלִילִים (שם י.).

תשלג מַעֲשֶׂה בְּרַב פַּפָּא, שֶׁהָיְתָה אֲרַמִּית³⁰⁰³ אַחַת חַיֶבֶת לוֹ מָעוֹת. וְהָיָה נִכְנָס לְבֵיתָהּ לִגְבּוֹת הֵימֶנָּה. יוֹם אֶחָד חָנְקָה אֶת־בְּנָהּ וּנְתָנַתּוּ תַּחַת הַמִּטָּה, וּכְשֶׁנִּכְנַס רַב פַּפָּא הוֹצִיאָה לוֹ אֶת הַמִּטָּה וְאָמְרָה לוֹ: שֵׁב³⁰⁰⁴ עַד שֶׁאָבִיא אֶת־מְעוֹתֶיךָ. אָמַר לָהּ: אֵינִי יוֹשֵׁב עַד שֶׁתַּגְבִּיהִי אֶת־הַמִּטָּה, הִגְבִּיהָה אֶת־הַמִּטָּה וּמָצְאוּ שָׁם תִּינוֹק מֵת.

מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: אָסוּר לֵישֵׁב³⁰⁰⁵ עַל מִטַּת אֲרָמִית. (בר' ח:; רש“י פסח” קיב:)

תשלד רַב פַּפָּא גָּזַר תַּעֲנִית. חָלַשׁ לִבּוֹ³⁰⁰⁶, טָעַם כְּלוּם. בִּקֵשׁ רַחֲמִים וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. שָׂרַף³⁰⁰⁷ קְעָרָה שֶׁל דַּיְסָא וּבִקֵּש רַחֲמִים וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן בַּר אַשְׁפַּרְתִּי: אִלוּ שָׂרַף³⁰⁰⁸ מָר קְעָרָה אַחֶרֶת שֶׁל דַּיְסָא הָיוּ יוֹרְדִים גְּשָׁמִים. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ³⁰⁰⁹ וְיָרְדוּ גְשָׁמִים (תענ' כד:).

נא. רַב אָשֵׁי

תשלה כְּשֶׁמַּת רָבָא נוֹלַד רַב אָשֵׁי (קיד' עב:).

תשלו בְּסִפְרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן³⁰¹⁰ כָּתוּב: רַב אָשֵׁי וְרָבִינָא סוֹף הוֹרָאָה, וְסִמָּנָךְ³⁰¹¹: „עַד־ אָבוֹא אֶל־מִקְדְּשֵׁי־אֵל, אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם"³⁰¹².

תשלז אָמַר רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה: מִימוֹת רַבִּי עַד רַב אָשֵׁי לֹא מָצִינוּ תוֹרָה וּגְדֻלָּה³⁰¹³ בְּמָקוֹם אֶחָד³⁰¹⁴. – וָלֹא? וַהֲרֵי הָיָה הוּנָא בַּר נָתָן³⁰¹⁵. – הוּנָא בַּר נָתָן הָיָה כָפוּף לוֹ לְרַב אָשֵׁי³⁰¹⁶ (סנה' לו:).

תשלח רַב אָשֵׁי רָאָה בֶדֶק³⁰¹⁷ בְּבֵית־כְּנֶסֶת שֶׁל מָתָא־מְחַסְיָא, סְתָרוֹ³⁰¹⁸ וְהִכְנִיס מִטָּתוֹ לְשָׁם³⁰¹⁹, וְלֹא הוֹצִיאָהּ עַד שֶׁהִתְקִין לוֹ מַרְזְבִים³⁰²⁰ (ב"ב ג:).

תשלט אָמַר רַב אָשֵׁי: בְּנֵי מָתָא־מְחַסְיָא³⁰²¹ אַבִּירֵי־לֵב הֵם, שֶׁרוֹאִים כְּבוֹד הַתּוֹרָה שְׁתֵּי פְעָמִים בַּשָּׁנָה³⁰²² וְאֵין גֵּר מִתְגַּיֵּר מֵהֶם (בר' יז:).

תשמ רַב אָשֵׁי כְּשֶׁהָיְתָה בָאָה טְרֵפָה³⁰²³ לְפָנָיו הָיָה מְכַנֵּס וּמֵבִיא כָּל־הַטַבָּחִים³⁰²⁴ שֶׁל מָתָא־מְחַסְיָא. אָמָר: כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעֵנוּ³⁰²⁵ קֵיסָם מִן הַקּוֹרָה (סנה' ז:).

תשמא רַב אָשִׁי עָשָׂה מִשְׁתֵּה נִשּׂוּאִין לִבְנוֹ. רָאָה אֶת־הַחֲכָמִים שֶׁהֵם שְׂמֵחִים הַרְבֵּה. הֵבִיא כוֹס שָׁל זְכוּכִית לְבָנָה וְשָׁבַר לִפְנֵיהֶם³⁰²⁶, וְנִתְעַצָּבוּ (בר' לא:)

תשמב רַב אָשֵׁי הָיָה לוֹ יַעַר בִּשְׁלַנְיָא. הָלַךְ לְקֻצּוֹ³⁰²⁷ בְּחֹל־הַמּוֹעֵד. אָמַר לוֹ רַב שֵׁילָא מִשְׁלַנְיָא לְרַב אָשֵׁי: מַה־דַעְתֶּךָ, שֶׁאָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: קוֹצֵץ אָדָם דֶּקֶל בְּמוֹעֵד אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לִנְסֹרֶת שֶׁלּוֹ³⁰²⁸, – הֲרֵי קִלֵּל אַבַּיֵּי³⁰²⁹ עַל כֵָּךְ? אָמַר לוֹ: לֹא שָׁמוּעַ לִי, כְּלוֹמַר: לא סָבוּר לִי³⁰³⁰. נִשְׁמַט הַגַּרְזֶן וּבִקֵּשׁ לְקַפֵּחַ שׁוֹקוֹ³⁰³¹. הִנִּיחוֹ וְחָזַר וּבָא³⁰³² (מו"ק יב:).

תשמג רַב אָשֵׁי הָיָה לוֹ יָעַר, מְכָרוֹ לְבֵית הָאֵשׁ³⁰³³. אָמַר לוֹ רָבִינָא: וַהֲרֵי יֶשׁ “וְלִפְנֵי עִוֵּר³⁰³⁴ לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל”³⁰³⁵? אָמַר לוֹ: רֹב עֵצִים³⁰³⁶ לְהַסָּקָה נִתָּנוּ (נדר' סב:)

תשמד אֲמֵימָר וּמַר זוּטְרָא וְרַב אָשֵׁי הָיוּ יוֹשְׁבִים עַל פֶּתַח שֶׁל בֵּית אִזְגּוֹר³⁰³⁷ הַמֶּלֶךְ. עָבַר עֲלֵיהֶם טַבַּח הַמֶּלֶךְ³⁰³⁸, רָאָה רַב אָשֵׁי אֶת־מַר זוּטְרָא שֶׁהִלְבִּינוּ פָּנָיו³⁰³⁹. נָטַל בְּאֶצְבָּעוֹ³⁰⁴⁰ וְהִנִּיחַ לוֹ בְּפִיו. אָמַר לוֹ הַטַּבָּח: הִפְסַדְתָּ סְעֻדָּה³⁰⁴¹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. אָמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי־מָה עָשִׂיתָ כָּךְ? אָמַר לָהֶם: מִי שֶׁעוֹשֶׁה כָךְ פּוֹסֵל מַאֲכָל הַמֶּלֶךְ³⁰⁴². אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה³⁰⁴³? אָמַר לָהֶם: דָּבָר־אַחֵר³⁰⁴⁴ רָאִיתִי בוֹ³⁰⁴⁵, בָּדְקוּ וְלֹא מָצָאוּ. נָטַל אֶצְבָּעוֹ וְהִנִּיחַ עָלָיו³⁰⁴⁶, וְאָמַר לָהֶם: וְכָאן בְּדַקְתֶּם? בָּדְקוּ וּמָצָאוּ. אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים? מִפְּנֵי־מָה סָמַכְתָּ עַל הַנֵּס? אָמַר לָהֶם: רָאִיתִי רוּחַ צָרַעַת פּוֹרַחַת עָלָיו (כת' סא:).

תשמה רָבִינָא הָיָה עוֹמֵד אֲחוֹרֵי רַב אָשֵׁי, נִזְדַּמֵּן לוֹ רֹק³⁰⁴⁷, זְרָקוֹ לַאֲחוֹרָיו. אָמַר לוֹ: לא סָבַר מָר זוֹ שֶׁל רַב יְהוּדָה: מַבְלִיעוֹ בְאַפְרַקְסוּתוֹ³⁰⁴⁸? אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵאֲנִינֵי הַדָּעַת³⁰⁴⁹ (בר' כד:).

תשמו רַב אָשֵׁי נִרְאָה לוֹ מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בַּשׁוּק. אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן לִי שְׁלשִׁים יוֹם וְאֶחֱזֹר עַל תַּלְמוּדִי, שֶׁאָמָרוּ: אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ.

בְּיוֹם הַשְׁלֹשִׁים בָּא. אָמַר לוֹ: מַה כָּל־כָּךְ³⁰⁵⁰? – דּוֹחֵק אַתָּה³⁰⁵¹ רַגְלָיו שֶׁל בַּר נָתָן, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִלוּ בְמְלוֹא נִימָא³⁰⁵² (מו"ק כח.).

תשמז אָמַר לוֹ רַב אָשֵׁי לְבַר קִפּוֹק³⁰⁵³: אוֹתוֹ הַיוֹם³⁰⁵⁴ מַה־תֹּאמַר? אָמַר לוֹ: אֹמַר:

  אִם בַּאֲרָזִים³⁰⁵⁵ נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת – מַה־יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר³⁰⁵⁶?

  לִוְיָתָן בְּחַכָּה הֹעֲלָה – מַה־יַעֲשׂוּ דְגֵי הָרֶקֶק?

  בְּנַחַל שׁוֹטֵף נָפְלָה חָרָבָה – מַה־יַעֲשׂוּ מֵי גָבִים?

אָמַר לוֹ בַּר אָבִין³⁰⁵⁷: חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֹמַר “חַכָּה וְשַׁלְהֶבֶת” בְּצַדִּיקִים! – אֶלָא מַה־תֹּאמַר? – אֹמַר:

  בְּכוּ לַאֲבֵלִים וְלֹא לַאֲבֵדָה,

  שֶׁהִיא לִמְנוּחָה וְאָנוּ לַאֲנָחָה (שם כה:; ע"י).

נב. נָשִׂיא וְרֹאשׁ־גוֹלָה

תשמח “כִּי־שָׂרִיתָ עִם־אֱלֹהִים וְעִם־אֲנָשִׁים”³⁰⁵⁸ – רָמַז לוֹ [לְיַעֲקֹב] שֶׁעֲתִידִים שְׁנֵי שָׂרִים לָצֵאת מִמֶנוּ: רֹאשׁ־גּוֹלָה שֶׁבְּבָבֶל³⁰⁵⁹ וְנָשִׂיא שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (חול' צב.).

חשמט שָׁנִינוּ: “לא־יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה”³⁰⁶⁰ – אֵלּוּ רָאשֵׁי־גָלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁרוֹדִין³⁰⁶¹ אֶת־יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁבֶט; “וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו”³⁰⁶² – אֵלּוּ בְּנֵי בָנָיו שֶׁל הִלֵּל³⁰⁶³, שֶׁמְּלַמְּדִין תּוֹרָה בְּרַבִּים (סנה' ה.).

תשנ דָּרַשׁ רַ' יְהוּדָה בְּרַ' נַחֲמָנִי מְתֻרְגְּמָנוֹ שֶׁל רֵישׁ־לָקִישׁ: כָּל־הַמִּסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים עֵינָיו כֵּהוֹת³⁰⁶⁴ – בְּקֶשֶׁת, בְּנָשִׂיא³⁰⁶⁵ וּבְכֹהֲנִים³⁰⁶⁶.

בְּקֶשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר: “כְּמַרְאֵה הַקֶשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶּעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם – – – הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד־יְיָ”³⁰⁶⁷, בְּנָשִׂיא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָתַתָּה מֵהוֹדוּ עָלָיו”³⁰⁶⁸ (חג' טז.).

תשנא אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מִימֵיהֶם שֶׁל בֵּית אַבָּא לֹא הָיוּ אוֹפִים [בְּיוֹם־טוֹב] פִּתִּים גְרִיצִים³⁰⁶⁹, אֶלָּא רְקִיקִים³⁰⁷⁰. אָמְרוּ לוֹ: מַה־נַעֲשֶׂה לְבֵית אָבִיךְ, שֶׁהָיוּ מַחֲמִירִים עַל עַצְמָם וּמְקִלִּים לְכָל־יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת אוֹפִים פִּתִּים גְרִיצִים וַחֲרָרִים³⁰⁷¹ (ביצה פ“ב, מ”ו).

תשנב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁהַנָּשִׂיא נִכְנָס כָּל־הָעָם עוֹמְדִים לְפָנָיו וְאֵינָם יוֹשְׁבִים עַד שֶׁאוֹמֵר לָהֶם: שֵׁבוּ. כְּשֶׁאַב־בֵּית־דִּין³⁰⁷² נִכְנָס, עוֹשִׂים לוֹ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. כְּשֶׁחָכָם נִכְנָס³⁰⁷³, אֶחָד עוֹמֵד³⁰⁷⁴ וְאֶחָד יוֹשֵׁב עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ (הור' יג:; ע"י).

תשנג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חָכָם שֶׁמֵּת, בֵּית־מִדְרָשׁוֹ³⁰⁷⁵ בָּטֵל; אַב־בֵּית־דִין שֶׁמֵּת, כָּל־בָּתֵּי־ מִדְרָשׁוֹת בְּטֵלִים וְנִכְנָסִים לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וּמְשָׁנִּים אֶת־מְקוֹמָם – היּוֹשְׁבִים בְּצָפוֹן יוֹשְׁבִים בְּדָרוֹם, הַיּוֹשְׁבִים בְּדָרוֹם יוֹשְׁבִים בְּצָפוֹן; נָשִׂיא שֶׁמֵּת, בָּתֵּי־מִדְרָשׁוֹת כֻּלָּם בְּטֵלִים וּבְנֵי הַכְּנֶסֶת נִכְנָסִים לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וְקוֹרִים שִׁבְעָה³⁰⁷⁶ וְיוֹצְאִים³⁰⁷⁷. רַ' יְהוֹשֵׁעַ בֶּן־קָרְחָה אוֹמֵר: לֹא שֶׁיֵּלְכוּ וִיטַיְּלוּ בַשׁוּק, אֶלָּא יוֹשְׁבִים וְדוֹמִים³⁰⁷⁸ (מו"ק כב, כג).

––––––––

תשנד שָׁם [בְבָבֶל] מוֹלִיכִין³⁰⁷⁹ אֶת־הַתּוֹרָה אֵצֶל רֹאשׁ־הָגּוֹלָה – – – עַל־יְדֵי שֶׁזַּרְעוֹ שֶׁל דָּוִד מְשֻׁקָּע שָׁם, הֵם עוֹשִׂין לוֹ כְּמִנְהַג אֲבוֹתֵיהֶם (ירוש', יומא פ“ז, ה”א).

תשנה אָמַר רַב אַחָא בְּנוֹ שֶׁל רָבָא: מִימוֹת רַבִּי וְעַד רַב אָשֵׁי לא מָצָאנוּ תוֹרָה וּגְדֻלָּה³⁰⁸⁰ בְּמָקוֹם אֶחָד.

  – וָלֹא? וַהֲרֵי הָיָה הוּנָא בַר נָתָן³⁰⁸¹.

  – שׁוֹנֶה הוּנָא בַר נָתָן, שֶׁהָיָה כָפוּף³⁰⁸² לוֹ לְרַב אָשֵׁי (גיט' נט.).

תשנו אָמַר רַב אָשֵׁי: אָמַר לִי הוּנָא בַר נָתַן: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי עוֹמֵד לִפְנֵי אִזְגְּדָר³⁰⁸³ הַמֶּלֶךְ וְהָיָה אַבְנֵטִי מֻגְבָּהּ עָלַי וְהִשְׁפִּילוֹ³⁰⁸⁴ לְמָטָּה, וְאָמַר לִי: “מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים³⁰⁸⁵ וְגוֹי קָדוֹשׁ”³⁰⁸⁶ נֶאֱמַר בָּכֶם. כְּשֶׁבָּאתִי לִפְנֵי אֲמֵימָר אָמַר לִי: נִתְקַיֵּם בְּךָ “וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ”³⁰⁸⁷ (זבח: יט.).

תשנז אָמַר רַב: הָרוֹצֶה לָדִין דִין, וּכְשֶׁיִּטְעֶה³⁰⁸⁸ יְהֵא פָטוּר מִלְשַׁלֵּם³⁰⁸⁹, יְטֹל רְשׁוּת³⁰⁹⁰ מִבֵּית רֹאשׁ־הַגּוֹלָה (סנה' ה.).

תשנח אָמַר לוֹ רַ' זֵירָא לְרַ סִימוֹן: יוֹכִיחַ מָר³⁰⁹¹ אוֹתָם שֶׁל בֵּית רֹאשׁ־הַגּוֹלָה. אָמַר לוֹ: אֵינָם מְקַבְּלִים מִמֶּנִּי. אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינָם מְקַבְּלִים³⁰⁹² יוֹכִיחֵם מָר (שבת נה).

תשנט מָר עֻקְבָּא שָׁלַח³⁰⁹³ כְּתָב לְרֹאשׁ־הַגּוֹלָה, שֶׁהָיָה שׁוֹכֵב וְקָם בִּזְמִירוֹת³⁰⁹⁴: “יִשְׂרָאֵל אַל־תִּשְׂמַח כָּעַמִּים אֶל־גִיל”^{3095 3096}(ירוש' מג’ה פ“ג, ה”ב).

תשס שָׁלַח מָר עֻקְבָּא³⁰⁹⁷ לְרַ' אֶלְעָזָר: בְּנֵי־אָדָם הָעוֹמְדִים עָלַי וּבְיָדִי לְמָסְרָם לְמַלְכוּת, מַהוּ? שִׂרְטֵט³⁰⁹⁸ וְכָתַב לוֹ: “אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מַחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי, אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי”³⁰⁹⁹ – אַף־עַל־פִּי שֶׁרָשָׁע לְנֶגְדִּי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם³¹⁰⁰. שָׁלַח לוֹ: הֵם מְצַעֲרִים אוֹתִי הַרְבֵּה וְאֵין אֲנִי יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהֶם. שָׁלַח לוֹ: “דּוֹם לַייָ וְהִתְחוֹלֵל לוֹ”³¹⁰¹ – דוֹם לַייָ וְהוּא יַפִּילֵם לְךְ חֲלָלִים חֲלָלִים; הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב³¹⁰² עֲלֵיהֶם לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְהֵם כָּלִים מֵאֲלֵיהֶם.

הַדָּבָר יָצָא מִפִּי רַ' אֶלְעָזָר וּנְתָנוּהוּ לִגְנִיבָא³¹⁰³ בְּקוֹלָר³¹⁰⁴. (גיט' ז.).

תשסא רֹאשׁ־הַגּוֹלָה נִזְדַּמֵּן לְהַגְרוֹנְיָא לְבֵית רַ' נָתָן. רַפְרָם וְכָל־הַחֲכָמִים בָּאוּ לִדְרָשָׁה, רַב הוּנָא לֹא בָא. לְמָחָר בִּקֵּשׁ רַפְרָם לְהוֹצִיא אֶת־רַב הוּנָא מִלִּבּוֹ³¹⁰⁵ שֶׁל רֹאשׁ־הַגּוֹלָה, אָמַר לוֹ: מַה־טַּעַם³¹⁰⁶ לֹא בָא מָר לִדְרָשָׁה? אָמַר לוֹ: רַגְלִי הָיְתָה כוֹאָבֶת. (יומא עח.).

תשסב אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב חִנְנָא בַר שִׁילָא: כָּל־הַחֲכָמִים שֶׁל רֹאשׂ־הַגּוֹלָה³¹⁰⁷ לֹא יֵצְאוּ [בְשַׁבָּת] בְּסַרְבָּלִים חֲתוּמִים³¹⁰⁸, חוּץ מִמֶּךָּ, שֶׁעָלֶיךְ לֹא יַקְפִּידוּ³¹⁰⁹ שֶׁל בֵּית רֹאשׁ־הַגּוֹלָה (שבת נח.).

תשסג זְקֵנָה אַחַת בָּאָה לִפְנֵי רַב נַחֲמָן³¹¹⁰ וְאָמְרָה לוֹ: רֹאשׁ־הַגּוֹלָה וְכָל־הַחֲכָמִים שֶׁל בֵּית רֹאשׁ־הַגּוֹלָה בְּסֻכָּה גְזוּלָה³¹¹¹ הֵם יוֹשְׁבִים. צָוְחָה וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בָּהּ רַב נַחֲמָן. אָמְרָה לוֹ: אִשָּׁה שֶׁהָיוּ לוֹ לְאָבִיהָ³¹¹² שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת וּשְׁמֹנָה־עָשָׂר עֲבָדִים צֹוַחַת לִפְנֵיכֶם וְאֵין אַתֶּם מַשְׁגִיחִים בָּהּ! אָמַר לָהֶם³¹¹³ רַב נַחֲמָן: פַּעְיָה³¹¹⁴ הִיא זוֹ, אֵין לָהּ³¹¹⁵ אֶלָא דְמֵי עֵצִים בִּלְבָד (סוכה לא.).

תשסד אָדָם אֶחָד קָצַץ דֶּקֶל שֶׁל חֲבֵרוֹ³¹¹⁶. בָּא לִפְנֵי רֹאשׁ־הַגּוֹלָה. אָמַר לוֹ רֹאשׁ־הַגּוֹלָה: אֲנִי רְאִיתִיו ושׁלשָׁה דְקָלִים בְּקֵן אֶחָד³¹¹⁷ הָיוּ עוֹמְדִים, וְהָיוּ שָׁוִים³¹¹⁸ מֵאָה זוּזִים, לֵךְ תֶּן־לוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה וּשְׁלִישׁ. אָמַר: אֵצֶל רֹאשׁ־הַגוֹלָה שֶׁדָּן דִּינֵי פַרְסִים³¹¹⁹ לָמָּה לִי? הָלַךְ אֵצֶל רַב נַחֲמָן [וְדָן לוֹ כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל] (ב"ק נח:).

נג. שִׁבְחָם שֶׁל חֲכָמִים

תשסה חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי. הוּא הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָם: רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־הוּרְקָנוֹס – בּוֹר סוּד³¹²⁰ שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה; רַ' יְהוֹשֵׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָא – אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ³¹²¹; רַ' יוֹסֵי הַכֹּהֵן – חָסִיד; רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־נְתַנְאֵל – יְרֵא־חֵטְא; רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ – כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר.

הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָל־חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־הוּרְקָנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה – מַכְרִיעַ אֶת־כֻּלָּם. אַבָּא־שָׁאול אוֹמֵר מִשְׁמוֹ: אִם יִהְיוּ כָל־חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־הוּרְקָנוֹס אַף הוּא עִמָּהֶם, וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה – מַכְרִיעַ אֶת־כֻּלָּם (אבות ב, ח).

תשסו וּלְנֶגְדּוֹ הָיָה רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא מוֹנֶה שִׁבְחָם שֶׁל חֲכָמִים: שֶׁל רַ' טַרְפוֹן, שֶׁל רַ' עֲקִיבָא וְשֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה וְשֶׁל רַ' יוֹחָנָן בֶּן־נוּרִי וְשֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְלִילִי.

לְרַ' טַרְפוֹן קָרָא לוֹ: גַּל אֲבָנִים; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: גַּל שֶׁל אֲגוֹזִים – כֵּוָן שֶׁנּוֹטֵל אָדָם אֶחָד מֵהֶם כֻּלָּם מִתְקַשְׁקְשִׁים וּבָאִים זֶה עַל זֶה. כָּךְ הָיָה רַ' טַרְפוֹן דּוֹמֶה: בְּשָׁעָה שֶׁתַּלְמִיד־חָכָם נִכְנַס אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: שְׁנֶה לִי – מֵבִיא לוֹ מִקְרָא וּמִשְׁנָה, מִדְרַשׁ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת; כֵּוָן שֶׁיָּצָא מִלְפָנָיו, הָיָה יוֹצֵא מָלֵא בְרָכָה וָטוּב.

לְרַ' עֲקִיבָא קָרָא לוֹ: אוֹצָר בָּלוּם³¹²², לְמָה רַ' עֲקִיבָא דוֹמֶה? לְפוֹעַל שֶׁנָּטַל קֻפָּתוֹ וְיָצָא לְחוּץ – מָצָא חִטִּים מַנִּיחַ בָּהּ, מָצָא שְׂעֹרִים מַנִּיחַ בָּהּ, כֻּסְּמִים – מַנִּיחַ בָּהּ, פּוֹלִים ־ מַנִּיחַ בָּהּ, עֲדָשִׁים – מַנִּיחַ בָּהּ; כֵּוָן שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ מְבָרֵר חִטִּים בִּפְנֵי עַצְמָן, שְׂעֹרִים בִּפְנֵי עַצְמָן, כֻּסְּמִים בִּפְנֵי עַצְמָן, פּוֹלִים בִּפְנֵי עַצְמָן, עֲדָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן. כָּךְ עָשָׂה רַ' עֲקִיבָא וְעָשָׂה כָל־הַתּוֹרָה טַבָּעוֹת־טַבָּעוֹת.

לְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה קָרָא לוֹ: קֻפָּה שֶׁל רוֹכְלִין. וּלְמָה רַ' אֶלְעָזָר דּוֹמֶה? לְרוֹכֵל שֶׁנָּטַל קֻפָּתוֹ וְנִכְנַס לַמְדִינָה וּבָאוּ בְנֵי הַמְּדִינָה וְאָמְרוּ לוֹ: שֶׁמֶן טוֹב יֶשׁ עִמָּךְ? פּוֹלְיָטוֹן³¹²³ יֵשׁ עִמָּךְ? אֲפַרְסְמוֹן יֵשׁ עִמָּךְ? – וּמוֹצְאִים הַכֹּל עִמּוֹ; כָּךְ הָיָה רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה: בִּזְמַן שֶׁתַּלְמִיד־חָכָם נִכְנַס אֶצְלוֹ, שְׁאֵלוֹ בְּמִקְרָא – אוֹמֵר לוֹ, בְּמִדְרָשׁ – אוֹמֵר לוֹ, בַּהֲלָכוֹת – אוֹמֵר לוֹ, בְּאַגָּדוֹת – אוֹמֵר לוֹ, כֵּוָן שֶׁיָּצָא מִלְּפָנָיו הוּא מָלֵא טוּב וּבְרָכָה.

וּלְרַ' יוֹחָנָן בֶּן־נוּרִי קָרָא לוֹ קֻפָּה שֶׁל הֲלָכוֹת.

וּלְרַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי [קָרָא לוֹ]: מְלַקֵּט יָפֶה בְּלֹא גַסּוּת־הָרוּחַ³¹²⁴, שֶׁאָחַז בָּהּ³¹²⁵ [בְּ]מִדַּת חֲכָמִים מֵהַר סִינַי³¹²⁶ וְהָיָה מְשַׁנֵּן בָּהּ כָּל־חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. (אדר"נ יח).

תשסז אִיסִי בֶן־יְהוּדָה הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָם שֶׁל חֲכָמִים: רַ' מֵאִיר – חָכָם וְסוֹפֵר. רַ' יְהוּדָה – חָכָם לִכְשֶׁיִּרְצֶה³¹²⁷. רַ' טַרְפוֹן – גַל שֶׁל אֱגוֹזִים³¹²⁸. רַ' יִשְׁמָעֵאל – חֲנוּת מְזֻיֶּנֶת³¹²⁹. רַ' עֲקִיבָא – אוֹצָר בָּלוּם. רַ' יוֹחָנָן בֶּן־נוּרִי – קֻפַּת הָרוֹכְלִים³¹³⁰. רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה – קֻפָּה שֶׁל בְּשָׂמִים. מִשְׁנַת רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יַעֲקֹב – קַב וְנָקִי³¹³¹. רַ' יוֹסֵי – נִימוֹקוֹ³¹³²ֹ עִמּוֹ. רַ' שִׁמְעוֹן – טוֹחֵן הַרְבֵּה וּמוֹצִיא קִמְעָא³¹³³, וּמָה שֶׁמּוֹצִיא אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא סֻבִּין³¹³⁴. וְכֵן אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן לְתַלְמִידָיו: בָּנַי, שְׁנוּ מִדּוֹתָי³¹³⁵, שֶׁמִּדּוֹתַי תְּרוּמוֹת³¹³⁶ מִתְּרוּמוֹת מִדּוֹתָיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא (גיט' סז).

תשסח אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ: אַשְׁרֶיךָ, אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ!

אֵין הַדּוֹר יָתוֹם שֶׁרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ. (חג' ג, יד).

––––––––

תשסט בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: כָּל־חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹמִים עָלַי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם³¹³⁷, חוּץ מִן הַקֵּרֵחַ³¹³⁸ הַזֶּה (בכור' נח).

תשע מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ תַלְמִידִים וְתַלְמִידֵי־תַלְמִידִים קוֹרִין אוֹתוֹ רַבִּי, נִשְׁתַּכְחוּ תַלְמִידָיו³¹³⁹ קוֹרִין אוֹתוֹ רַבָּן, נִשְׁתַּכְּחוּ אֵלּוּ וְאֵלּוּ³¹⁴⁰ קוֹרִין אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ (תוס' עדיות ג).

תשעא רַבִּי וְרַ' נָתָן – סוֹף מִשְׁנָה³¹⁴¹. רַב אָשֵׁי וְרָבִינָא – סוֹף הוֹרָאָה³¹⁴² (ב"מ פו.).

נד. רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים

תשעב [אָמַר] רַ' חַגַּי בְּשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: הָרִאשׁוֹנִים חָרְשׁוּ וְזָרְעוּ, נִכְּשׁוּ³¹⁴³, כִּסְּחוּ³¹⁴⁴, עָדְרוּ, קָצְרוּ, עִמְּרוּ, דָּשׁוּ, זָרוּ, בָּרְרוּ³¹⁴⁵, טָחֲנוּ, הִרְקִידוּ³¹⁴⁶, לָשׁוּ, קִטְפוּ³¹⁴⁷ וְאָפוּ – וְאָנוּ אֵין לָנוּ³¹⁴⁸ פֶה לֶאֱכֹל (ירוש' שק' ה).

תשעג אָמַר רַ' זֵירָא אָמַר רָבָא בַר זְמִינָא: אִם רִאשׁוֹנִים בְּנֵי מַלְאָכִים – אָנוּ בְּנֵי אֲנָשִׁים, וְאִם רִאשׁוֹנִים בְּנֵי אֲנָשִׁים – אָנוּ כַּחֲמוֹרִים, וְלֹא כַּחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶּן־דּוֹסָא³¹⁴⁹ וְשֶׁל ר' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר, אֶלָּא כְּשְׁאָר חֲמוֹרִים (שבת קיב:).

תשעד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לִבָּם שֶׁל רִאשׁוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם³¹⁵⁰, וְשֶׁל אַחֲרוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל³¹⁵¹, וְאָנוּ כִּמְלֹא נֶקֶב מַחַט־סְדָקִית³¹⁵².

רִאשוֹנִים – רַ' עֲקִיבָא; אַחֲרוֹנִים – רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רִאשׁוֹנִים – רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ; אַחֲרוֹנִים – רַ' אוֹשַׁעְיָא בְּרַבִּי.

“וְאָנוּ כִּמְלֹא נֶקֶב מַחַט־סִדְקִית” – אָמַר אַבַּיֵּי: וְאָנוּ כְּיָתֵד בְּכֹתֶל³¹⁵³ לִגְמָרָא. אָמַר רָבָא: וְאָנוּ כְּאֶצְבַּע בְּשַׁעֲוָה לִסְבָרָא. אָמַר רַב אָשִֵׁי: וְאָנוּ כְּאֶצְבַּע בְּבוֹר לְשִׁכְחָה³¹⁵⁴ (עיר' נג.).

תשעה וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: טוֹבָה צְפָּרְנָם שֶׁל רִאשׁוֹנִים מִכְּרֵסָם שֶׁל אַחֲרוֹנִים. אָמַר לוֹ רֵיש־לָקִישׁ: אַדְּרַבָּה, אַחֲרוֹנִים טוֹבִים, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת הֵם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. אָמַר לוֹ: בִּירָה תוֹכִיחַ³¹⁵⁵, שֶׁחָזְרָה לָרִאשׁוֹנִים וְלֹא חָזְרָה לָאַחֲרוֹנִים.

שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' אֶלְעָזָר: רִאשׁוֹנִים גְדוֹלִים, אוֹ אַחֲרוֹנִים גְדוֹלִים? אָמַר לָהֶם: תְּנוּ עֵינֵיכֶם בַּבִּירָה; יֵשׁ אוֹמְרִים: [כָּךְ] אָמַר לָהֶם: עֵדֵיכֶם בִּירָה (יומא ט:).

תשעו רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אָמַר עַל רַ' יוֹסֵי בֶן־חֲלַפְתָּא: כְּשֵׁם שֶׁבֵּין קָדְשֵׁי־קָדָשִׁים וּבֵין חֻלֵּי־חֻלִּין, כָּךְ בֵּין דּוֹרֵנוּ וּבֵין דּוֹרוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי (ירוש‘, גיט’ פ“ו ה”ז).

תשעז אָמַר לוֹ רַב פַּפָּא לְאַבַּיֵּי: מִפְּנֵי־מָה הָרִאשׁוֹנִים נַעֲשׂוּ לָהֶם נִסִּים וְאָנוּ אֵין נִסִּים נַעֲשִׂים לָנוּ? אִם מִשׁוּם תּוֹרָה³¹⁵⁶ – הֲרֵי בְּיָמָיו שֶׁל רַב יְהוּדָה הָיוּ הַכֹּל שׁוֹנִים בִּ“נְזִיקִין”³¹⁵⁷, וְאָנוּ שׁוֹנִים שִׁשָּׁה סְדָרִים, וּכְשֶׁהָיָה מַגִיעַ רַב יְהוּדָה לָ“עֳקָצִין”³¹⁵⁸ הָיָה אוֹמֵר: הֲוָיוֹת³¹⁵⁹ שֶׁל רַב וּשְׁמוּאֵל אֲנִי רוֹאֶה כָּאן; וְאָנוּ שׁוֹנִים בָּ“עֳקָצִין” " שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פָנִים³¹⁶⁰. וְאִלּוּ רַב יְהוּדָה כְּשֶׁהָיָה חוֹלֵץ נַעֲלוֹ³¹⁶¹ אַחַת יָרְדוּ גְשָׁמִים, וְאָנוּ כַּמָּה אָנוּ מְצַעֲרִים עַצְמֵנוּ וְכַמָּה אָנוּ צֹוְחִים ־ וְאֵין מַשְׁגִיחַ בָּנוּ!

אָמַר לוֹ: הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מוֹסְרִים אֶת־נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת־הַשֵּׁם, וְאָנוּ אֵין אָנוּ מוֹסְרִים אֶת־נַפְשֵׁנוּ עַל קָדֻשַּׁת־הַשֵׁם (בר' כ.).

תשעח אַבָּא־שָׁאוּל אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַ' טַרְפוֹן מַגִיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַ' טַרְפוֹן אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַ' מֵאִיר מַגִיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַ' מֵאִיר אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַבִּי מַגִיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַבִּי אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַ' חִיָּא מַגִיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַי חִיָּא אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַב מַגִיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַב אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַב יְהוּדָה מַגִיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַב יְהוּדָה אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְאַדָּא דַיָּלָא שֶׁל פּוּמְבְּדִיתָא מַגִיעַ לִכְתֵפוֹ, וּפַרְשַׁתְבִּינָא³¹⁶² שֶׁל פּוּמְבְּדִיתָא מַגִיעַ לוֹ לְאַדָּא דַיָּלָא עַד מָתְנָיו, וְהַכֹּל מַגִיעִים לוֹ לְפַרְשַׁתְבִּינָא עַד חֶצְיוֹ (נדה כד, כה).

תשעט אָמַר רַ' זֵירָא: אֶמֶשׁ נִרְאָה לִי רַ' יוֹסֵי בְרַ' חֲנִינָא. אָמַרְתִּי לוֹ: אֵצֶל מִי אַתָּה תָקוּעַ³¹⁶³? אָמַר לִי: אֵצֶל רַ' יוֹחָנָן. – וְרַ' יוֹחָנָן אֵצֶל מִי? – אֵצֶל רַ' יַנַּאי. – וְרַ' יַנַּאי אֵצֶל מִי? – אֵצֶל רַ' חֲנִינָא. – וְרַ' חֲנִינָא אֵצֶל מִי? ־ אֵצֶל רַ' חִיָּא. אָמַרְתִּי לוֹ: וְרַ' יוֹחָנָן אֵצֶל רַ' חַיָא לֹא? אָמַר לִי: בִּמְקוֹם זִקוּקִין שֶׁל אֵשׁ וְלַפִּידִים שֶׁל אֵשׁ – מִי מַכְנִיס בַּר־נַפָּח³¹⁶⁴ לְשָׁם? (ב"מ פה:).

נה. חַכְמֵי אָרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְחַכְמֵי בָבֶל

תשפ אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וָאֶקַח־לִי שְׁנֵי מַקְלוֹת, לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים”³¹⁶⁵? “נֹעַם” – אֵלוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּנְעִימִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה; “חֹבְלִים” – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁמְּחַבְּלִים³¹⁶⁶ זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה.

“וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ… אֵלֶה שְׁנֵי בְנֵי־הַיִּצְהָר”³¹⁶⁷ – “יִצְהָר” – אָמַר רַ' יִצְחָק: אֵלוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנּוֹחִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה כְּשֶׁמֶן זָיִת; “זֵיתִים” – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁמְּרוּרִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה כַּזָּיִת (סנה" כד.).

תשפא מִפְּנֵי־מָה תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל מְצֻיָּנִים³¹⁶⁸? לְפִי שֶׁאֵינָם בְּנֵי תוֹרָה.

רַ' יוֹחָנָן אָמַר: לְפִי שֶׁאֵינָם בְּנֵי מְקוֹמָם³¹⁶⁹, שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיוֹת: בְּעִירִי – שְׁמִי³¹⁷⁰; לֹא בְעִירִי – שִׂמְלָתִי (שבת קמה:).

תשפב “הַבָּאִים… יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל”³¹⁷¹ – שָׁנָה רַב יוֹסֵף: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁעוֹשִׂים צִיצִים וּפְרָחִים³¹⁷² לַתּוֹרָה (שם).

תשפג עֻלָּא נִזְדַּמֵּן לְפוּמְבְּדִיתָא. הֵבִיאוּ לְפָנָיו כַּלְכָּלָה³¹⁷³ שֶׁל תְּמָרִים. אָמַר לָהֶם: כַּמָּה כָאֵלוּ בְּזוּז? אָמְרוּ לוֹ: שָׁלֹשׁ. אָמַר: מְלֹא הַטֶּנֶא דְּבַשׁ בְּזוּז בְּבָבֶל – וְהַבַּבְלִיִּים אֵינָם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה! בַּלַּיְלָה צְעֲרוּהוּ³¹⁷⁴. אָמַר: מְלֹא הַטֶּנֶא סַכִּינִים³¹⁷⁵ בְּזוּז בְּבָבֶל –וְהַבַּבְלִיִּים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה! (פסח' פח.; תענ' ט:).

תשפד מַהוּ “בָּבֶל”? אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בְּלוּלָה בְּמִקְרָא³¹⁷⁶, בְּלוּלָה בְּמִשְׁנָה, בְּלוּלָה בְתַלְמוּד.

“בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם”³¹⁷⁷ – אָמַר רַ' יִרְמְיָה: זֶה תַּלְמוּדָהּ שֶׁל בָּבֶל³¹⁷⁸ (סנה' כד.).

תשפה אָמַר רַ' יִרְמְיָה: בַּבְלִיִּים טִפְּשִׁים! מִשׁוּם שֶׁיּוֹשְׁבִים בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ אוֹמְרִים שְׁמוּעוֹת³¹⁷⁹ חֲשֵׁכוֹת (מנ' נב)

תשפו “וּלְצִיוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד־בָּהּ”³¹⁸⁰ – אָמַר רַ' מְיָשָׁא בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: אֶחָד הַנּוֹלָד בָּהּ וְאֶחָד הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתָהּ. אָמַר אַבַּיֵּי: וְאֶחָד מִשֶׁלָּהֶם³¹⁸¹ גָּדוֹל כִּשְׁנַיִם מִשֶׁלָּנוּ. אָמַר רָבָא: וְאֶחָד מִשֶׁלָּנוּ כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה לְשָׁם גָדוֹל כִּשְׁנַיִם מִשֶׁלָּהֶם, שֶׁהֲרֵי רַ' יִרְמְיָה כְּשֶׁהָיָה כָאן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה־שֶּׁאוֹמְרִים חֲכָמִים – וּכְשֶׁעָלָה לְשָׁם הָיָה קוֹרֵא לָנוּ “בַּבְלִיִּים טִפְּשִׁים”! (כת' עה.).

תשפז רַ' זֵירָא כְּשֶׁעָלָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יָשַׁב מֵאָה תַעֲנִיוֹת, שֶׁיִּשְׁתַּכַּח מִמֶּנּוּ תַּלְמוּדָהּ שֶׁל בָּבֶל, כְּדֵי שֶׁלֹא יַטְרִידֵהוּ³¹⁸² (ב"מ פה.).

נו. חַכְמֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ בִּכְנִיסְתָם וִיצִיאָתָם

תשפח רַ' נְחוּנְיָא בֶּן־הַקָּנָה הָיָה מִתְפַּלֵּל בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ וּבִיצִיאָתוֹ תְּפִלָּה קְצָרָה. אָמְרוּ לוֹ: מַה־מָּקוֹם לִתְפִלָּה זוֹ? אָמַר לָהֶם: בִּכְנִיסָתִי אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תֶאֱרַע תְּקָלָה³¹⁸³ עַל־יָדִי, וּבִיצִיאָתִי אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָאָה עַל חֶלְקִי.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּכְנִיסָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר? יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי, שֶׁלֹא יֶאֱרַע דְּבַר תְּקָלָה עַל־יָדִי וְלֹא אֶכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרָי³¹⁸⁴, וְלֹא אֹמַר עַל טָמֵא –טָהוֹר וְעַל טָהוֹר – טָמֵא, וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם.

בִּיצִיאָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר? מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי, שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ וְלֹא שָׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת³¹⁸⁵, שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים – אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים; אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים – אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר, וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר; אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים – אֲנִי רָץ לְחַיֵּי עוֹלָם־הַבָּא, וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שָׁחַת (בר' כח:).

תשפט כְּשֶׁנִּפְטְרוּ³¹⁸⁶ הַתַּלְמִידִים מִבֵּית רַב נִשְׁתַּיְרוּ אֶצְלוֹ אֶלֶף וּמָאתַיִם תַּלְמִידִים; וּמִבֵּית רַב הוּנָא –נִשְׁתַּיְרוּ שְׁמֹנֶה מֵאוֹת; מִבֵּית רַבָּה וְרַב יוֹסֶף – אַרְבַּע מֵאוֹת, וְקָרְאוּ לְעַצְמָם “יְתוֹמִים”; וּכְשֶׁנִּפְטְרוּ מִבֵּית אַבַּיִּי (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִבֵּית רַב פַּפָּא, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִבֵּית רַב אָשֵׁי) – נִשְׁתַּיְרוּ מָאתַיִם, וְקָרְאוּ לְעַצְמָם יְתוֹמִים שֶׁבִּיתוֹמִים" (כת' קו.).

תשצ כְּשֶׁנִּפְטְרוּ הַתַּלְמִידִים מִבֵּית רַב אַמִּי אָמְרוּ לוֹ כָךְ:

  עוֹלָמְךְ תִּרְאֶה בְּחַיֶּיךָ, / וְאַחֲרִיתָךְ לְחַיֵי הָעוֹלָם־הַבָּא,

   וְתִקְוָתְךָ לְדוֹר־דּוֹרִים.

  לִבְּךָ יֶהְגֶּה תְבוּנָה, / פִּיךָ יְדַבֵּר חָכְמוֹת,

  לְשׁוֹנְךְ יַרְחִישׁ רְנָנוֹת.

  עַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁירוּ נֶגְדֶּךָ, / עֵינֶיךָ יָאִירוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָה,

  וּפָנֶיךְ יַזְהִירוּ כּזֹהַר הָרָקִיעַ.

  שִׂפְתוֹתֵיךָ יַבִּיעוּ דַעַת, / וְכִלְיוֹתֶיךָ תַּעֲלֹזְנָה מֵישָׁרִים,

   וּפְעָמֶיךָ יָרוּצוּ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי עַתִּיק יוֹמִין³¹⁸⁷. (בר' יז.).

תשצא כְּשֶׁנִּפְטְרוּ הַתַּלְמִידִים מִבֵּית רַב חִסְדָּא אָמְרוּ לוֹ כָךְ:

אַלוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים"³¹⁸⁸ – אַלוּפֵינוּ בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת וּמְסֻבָּלִים בְּיִסּוּרִים.

אֵין פֶּרֶץ"³¹⁸⁹ – שֶׁלֹא תְהֵא סִיעָתֵנוּ³¹⁹⁰ כְּסִיעָתוֹ שֶׁל שָׁאוּל, שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי.

“וְאֵין יוֹצֵאת”³¹⁹¹ – שֶׁלֹא תְהֵא סִיעָתֵנוּ כְּסִיעָתוֹ שֶׁל דָּוִד. שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה אֲחִיתֹפֶל.

“וְאֵין צְוָחָה”³¹⁹² – שֶׁלֹא תְהֵא סִיעָתֵנוּ כְּסִיעָתוֹ שֶׁל אֱלִישָׁע, שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה גַחֲזִי.

“בִּרְחֹבֹתֵינוּ”³¹⁹³ – שֶׁלֹא יְהֵא לָנוּ בֵן אוֹ תַלְמִיד, שֶׁמַּקְדִּים תַּבְשִׁילוֹ בְּרַבִּים³¹⁹⁴ (שם).

נז. מִיתָתָם וְהֶסְפֵּדָם שֶׁל חֲכָמִים

תשצב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן בָּטֵל³¹⁹⁵ כְּבוֹד הַתּוֹרָה וּמֵתָה טָהֲרָה³¹⁹⁶ וּפְרִישׁוּת מִשֶּׁמֵּת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי בָּטֵל זִיו הַחָכְמָה. מִשֶּׁמֵּת רַ' אֱלִיעֶזֶר נִגְנַז סֵפֶר־תּוֹרָה³¹⁹⁷. מִשֶּׁמֵּת רַ' יְהוֹשֵׁעַ בָּטְלָה עֲצָה וּמַחֲשָׁבָה וּפָסְקָה טוֹבָה מִן הָעוֹלָם. מִשֶּׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן־פָּאבִי בָּטֵל זִיו הַכְּהֻנָּה. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בָּא גוֹבַי³¹⁹⁸ וְרַבּוּ צָרוֹת. מִשֶּׁמֵּת רַ' עֲקִיבָא בָּטְלוּ זְרוֹעֵי תוֹרָה וְנִסְתַּתְּמוּ מַעְיְנוֹת הַחָכְמָה. מְשֶׁמַּת רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה בָּטְלוּ עַטְרוֹת חָכְמָה³¹⁹⁹, שֶׁעֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם. מִשֶּׁמֵּת רַ' חֲנִינָא בֶּן־דּוֹסָא בָּטְלוּ אַנְשֵׁי־מַעֲשֶׂה³²⁰⁰. מִשֶּׁמֵּת רַ' יוֹסֵי קְטַנְתָּא פָּסְקוּ חֲסִידִים. (וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קְטַנְתָּא? שֶׁהָיָה קְטַנְתָּם שֶׁל חֲסִידִים)³²⁰¹. מִשֶּׁמֵּת בֶּן־עַזַּאי בָּטְלוּ הַשַּׁקְדָּנִים³²⁰². מִשֶּׁמֵּת בֶּן־זוֹמָא בָּטְלוּ הַדַּרְשָׁנִים. מִשֶּׁמֵּת רַ' מֵאִיר בָּטְלוּ משְׁלֵי מְשָׁלִים. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת־חֵטְא.(סוטה מט:; ע“י; ירוש' שם פ”ט, הט“ז; נק פ”ג, ה"ז).

תשצג כְּשֶׁמֵּת רַ' עֲקִיבָא נוֹלַד רַבִּי. כְּשֶׁמֵּת רַבִּי נוֹלָד רָב יְהוּדָה. כְּשֶׁמֵת רַב יְהוּדָה נוֹלָד רָבָא. כְּשֶׁמֵּת רָבָא נוֹלָד רָב אָשֵׁי – לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין צַדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁנִּבְרָא צַדִּיק כְּמוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ”³²⁰³. עַד שֶׁלֹּא כָּבְתָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל עֵלִי זָרְחָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ”וְנֵר אֲלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל" וגו'³²⁰⁴ (קיד' עב:).

תשצד כְּשֶׁמֵּת רַ' אַבָּהוּ – הוֹרִידוּ עַמּוּדֵי קֵיסָרֵי³²⁰⁵ מָיִם³²⁰⁶. רַ' יוֹסֵי – שָׁפְעוּ מַרְזְבֵי צְפּוֹרִי דָּם³²⁰⁷; (אָמְרוּ, שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל הַמִּילָה³²⁰⁸). כְּשֶׁמֵת רַ' יַעֲקֹב – נִרְאוּ כּוֹכָבִים³²⁰⁹ בַּיּוֹם. רַ' שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק – נֶעֶקְרוּ כָל־הָאֲרָזִים שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. רַ' חִיָא – יָרְדוּ אַבְנֵי אֵשׁ מִשָּׁמָיִם. רַ' נַחוּם בַּר סִמַּאי אִישׁ קֹדֶשׁ־קָדָשִׁים – כִּסוּ כָל־הַצּוּרוֹת מַחֲצָלוֹת. (וְלמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נַחוּם אִישׁ קֹדֶשׁ־קָדָשִׁים? שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּצוּרַת מַטְבֵּעַ מִיָּמָיו, וְאָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁלֹא רָאָה אֶת־הַצּוּרוֹת בְּחַיָּיו כָּךְ לֹא יְהֵא רוֹאֶה אוֹתָן בְּמוֹתוֹ). כְּשֶׁמֵתוּ רַבָּה וְרַב יוֹסֵף – נָשְׁקוּ כִפֵּי פְרָת³²¹⁰ זוֹ אֶת־זוֹ. אַבַּיֵּי וְרָבָא – נָשְׁקוּ כִפִּי חִדֶּקֶל זוֹ אֶת־זוֹ. כְּשֶׁמֵּת רַב מְשַׁרְשְׁיָא – טָעֲנוּ הַתְּמָרִים קוֹצִים (מו“ק כה: 3 ירוש' ע”ז פ“ג, ה”א).

תשצה כְּשֶׁמֵּת רַבָּה בַר רַב הוּנָא וְרַב הַמְנוּנָא הֶעֶלוּם לְשָׁם³²¹¹. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְגֶשֶׁר עָמְדוּ הַגְּמַלִּים. אָמַר לָהֶם עֲרָבִי אֶחָד: זוֹ מַה הִיא? אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים: הֵם חוֹלְקִים כָּבוֹד זֶה לָזֶה: זֶה אוֹמֵר: יֵלֵךְ מָר בָּרֹאשׁ, וְזֶה אוֹמֵר: יֵלֵךְ מָר בָּרֹאשׁ. אָמַר הָעֲרָבִי: בְּדִין שֶׁאֲרִי בֶּן־אֲרִי³²¹² יֵלֵךְ בָּרֹאשׁ. עָבַר גְּמַלּוֹ שֶׁל רַבָּה בַּר רַב הוּנָא בָּרֹאשׁ. פָּתַח עָלָיו [הַסַפְדָּן]:

  גֶזַע יְשִׁישִׁים³²¹³ עָלָה מִבָּבֶל וְעִמּוֹ סֵפֶר מִלְחָמוֹת³²¹⁴.

  קָאַת וְקִפּוֹד הֻכְפָּלוּ³²¹⁵ / לִרְאוֹת בְּשֹׁד וְשֶׁבֶר הַבָּא מִשִּׁנְעָר³²¹⁶.

  קָצַף [אֵל] עַל עוֹלָמוֹ / וְחָמַס מִמֶּנּוּ נְפָשׁוֹת.

  וְשָׂמַח בָּהֶן כְּכַלָּה חֲדָשָׁה.

  רוֹכֵב עֲרָבוֹת שָׂשׂ וְשָׂמַח, / בְּבוֹא אֵלָיו נֶפֶשׁ נָקִי וְצַדִּיק.

כְּשֶׁמֵּת רָבִינָא פָּתַח עָלָיו הַסַפְדָּן:

  תְּמָרִים הֵנִיעוּ רֹאשׁ עַל צַדִּיק כַּתָּמָר.

  נָשִׂים לֵילוֹת כַּיָּמִים עַל מֵשִׂים לֵילוֹת כַּיָּמִים³²¹⁷.

אָמַר לוֹ רַב אָשִֵׁי לְבַר־קִפּוֹק³²¹⁸: אוֹתוֹ יוֹם³²¹⁹ מַה־תֹּאמַר? אָמַר לוֹ בַר־קִפּוֹק: אֹמַר:

  אִם בַּאֲרָזִים³²²⁰ נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת – / מַה־יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבִי קִיר?

  לִוְיָתָן בְּחַכָּה הֹעֲלָה – / מַה־יַעֲשׂוּ דְגֵי הָרֶקֶק³²²¹?

  בְּנַחַל שׁוֹטֵף נָפְלָה חָרָבָה – / מַה־יַּעֲשׂוּ מֵי גֶבִים³²²²?

אָמַר לוֹ בַר אָבִין: חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאֹמַר “חַכָּה וְשַׁלְהֶבֶת” בְּצַדִּיקִים…

– אֶלָּא מַה־תֹּאמַר?

– אֹמַר:

  בְּכוּ לַאֲבֵלִים / וְלֹא לַאֲבֵדָה³²²³

  שֶׁהִיא לִמְנוּחָה³²²⁴ / וְאָנוּ לַאֲנָחָה³²²⁵.

רַ' חָנִין חֲתָנוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא הָיָה, וְלֹא הָיוּ לוֹ בָנִים. בִּקֵשׁ רַחֲמִים וְנוֹלַד לוֹ בֵּן. וּבוֹ בַיּוֹם מֵת רַ' חָנִין. פָּתַח עָלָיו הַסַּפְדָּן:

  שִׂמְחָה לְתוּגָה נֶהְפָּכָה, / שָׂשׂוֹן וְיָגוֹן הָדְבָּקוּ;

  בְּעֵת שִׂמְחָתוֹ נֶאֱנַח, / בְּעֵת חֲנִינָתוֹ אָבַד חֲנִינוֹ³²²⁶.

וְקָרְאוּ לַתִּינוֹק חָנִין עַל שֵׁם אָבִיו.

כְּשֶׁמַּת רַ' יוֹחָנָן פָּתַח עָלָיו רַ' יִצְחָק בֶּן־אֶלְעָזָר:

  קָשֶׁה הַיּוֹם לְיִשְׂרָאֵל / כְּיוֹם בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם.

כְּשֶׁמֵּת רַ' זֵירָא פָּתַח עָלָיו הַסַּפְדָן:

  אֶרֶץ שִׁנְעָר³²²⁷ הָרָה וְיָלָדָה, / אֶרֶץ צְבִי גִדְּלָה שַׁעֲשׁוּעֶיהָ

  “אוֹי נָא לָהּ”, אָמְרָה רַקַּת³²²⁸,/ כִּי אָבְדָה כְּלִי חֶמְדָּתָהּ. (מו“ק כה; ע”י).