רקע
חיים נחמן ביאליק
ספר האגדה: חלק שני
mנחלת הכלל [?]
vעיון

 

חֵלֶק שֵׁנִי


לוח ראשׁי־תבות

א"ב – אלף בית

אב' – אבות

א“ב דב”ס – אלף בית דבן סירא

א“ב דר”ע – אלף בית דרבי עקיבא

אב"ג – אבא גוריון

אבכ' – אבכיר

אגא"ס – אגדת אסתר

אג"ב – אגדת בראשית

אדר"נ – אבות דרבי נתן

אהל' – אהלות

או"ה – אומות העולם

א"ז – אדרא זוטא

אח"כ – אחר כך

א"י – ארץ ישראל

איכ"ר – איכה רבה

א"ל – אמר לו

אלא"ז – אלה אזכרה

אס' – אסתר

אס"ר – אסתר רבה

א"ע – את עצמו

אעפ"י – אף על פי

אעפ"כ – אף על פי כן


ב"ב – בבא בתרא

ב"ה – בית הלל

בו"ד – בשר ודם

בחק' – בחקותי

בי"ד – בין דין

ביה"כ – בית הכסא

ביהכ"נ – בית הכנסת

ביה“מ, ביהמ”ד – בית המדרש

ביה"מ ב‘, ג’… – בית המדרש ב‘, ג’… של יעלינק

ביהמ"ק – בית המקדש

בכ‘, בכור’ – בכורות

בכו' – בכורים

בכ"ז – בכל זאת

בל"י – בלשון יונית

ב"מ – בבא מציעא

במ‘, במד’ – במדבר

במ"ר – במדבר רבה

ב"ס – בן־סירא

בעה"ב – בעל הבית

ב"ק – בבא קמא, בר קפרא

בר' – בראשית, ברבי

בר‘, ברכ’ – ברכות

ב"ר – בראשית רבה

ב"ש – בית שמאי


גט‘, גיט’ – גיטין

גמ"ח – גמילות חסדים

ג"ע – גן עדן

ד"א – דרך ארץ, דבר אחר

דא"ז – דרך ארץ זוטא

דב' – דברִים

דב"ז – דברִים זוטא

דב“ר, ד”ר – דברִים רבה

דה“א, דהי”א – דברי הימים א'

דה"ב – דברי הימים ב'

דנ' – דניאל

דר"כ – דרב כהנא

ד"ר – דברי תורה


ה' – יי

ה“א, ה”ב.. – הלכה א‘, הלכה ב’…

הוס' – הוספה

הוצ"מ – הוצאה מדעית

הוצ"ש – הוצאת שכטר

הוצ' ש"ב – הוצאת שלמה בובער

הור' – הוריות

הוש' – הושע

היכל' – היכלות

הקב"ה – הקדוש ברוך הוא

השל' – השלום


וגו' – וגומר

וזה"ב – וזאת הברכה

וי"ג – ויש גורסין

וי"מ – ויש מפרשין

ויק' – ויקרא

ויק"ר – ויקרא רבה

וכו' – וכוליה


זב' – זבחים

זכ‘, זכר’ – זכריה


ח“א, ח”ב… – חלק א‘, חלק ב’…

חב‘, חבק’ – חבקוק

חג' – חגיגה

ח"ו – חס ושלום

חו"ל – חוץ לארץ

חול' – חולין

חנ' – חנוכה

טה' – טהרות


י"א – יש אומרין

יב‘, יבמ’ – יבמות

יהוש' – יהושע

יד' – ידים

יוה"כ – יום הכפורים

יו"ט – יום טוב

יו"כ – יום כפור

יח‘, יחז’, יחזק' – יחזקאל

ילק"ח – ילקוט חדש

ילק"ר – ילקוט ראובני

ילק“ש, ילקו”ש – ילקוט שמעוני

י"מ – יש מפרשין

יצה"ר – יצר הרע

יר‘, ירוש’ – ירושלמי

ירמ' – ירמיה

ישע' – ישעיה


כ"א – כרך א', – כל אחד

כה"ג – כהן גדול

כות' – כותים

כלא' – כלאים

כלו' – כלומר

כרית' – כריתות

כת‘, כתוב’ – כתובות


ל' – לשון

לה"ר – לשון הרע

לקה"ק – לקדש הקדשים

לק"ט – לקח טוב


מ"א – מלכים א'

מ"ב – מלכים ב'

מג' – מגילה

מג"ת – מגלת תענית

מד‘, מדר’ – מדרש

מד' לחנ' – מדרש לחנוכה

מד' נעל' – מדרש נעלם

מדא“ג, מא”ג – מדרש אגדה

מדה“ג, מה”ג – מדרש הגדול

מד"ש, מד' שמ' – מדרש שמואל

מד' תמ' – מדרש תמורה

מה"מ – מלאך המות

מו"ק – מועד קטן

מכ' – מכות

מכיל‘, מכל’ – מכילתא

מכיל' דרשב"י – מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

מלא' – מלאכי

מנ‘, מנח’ – מנחות

מנוה"מ – מנורת המאור

מס' – מסכת

מס' סופ' – מסכת סופרים

מע' – מעילה

מעש' – מעשרות

מע"ש – מעשר שני

מש‘, משל’ – משלי


נ“א, נו”א – נוסח אחר

נג' – נגעים

נד‘, נדר’ – נדרים

נז' – נזיר

נו"ב – נוסח ב'

נח' – נחום

נח‘, נחמ’ – נחמיה

ס' – סדר

סא"ז – סדר אליהו זוטא

סד"ע – סדר עולם

סופ' – סופרים

סי' – סימן

סנה' – סנהדרין

סע' – סעיף


עאכו"כ – על אחת כמה וכמה

ע"ג – על גבי

ע"ד – על דבר, על דרך

עד‘, עדי’ – עדיות

עה“ד, עשה”ד – עשרת הדברות

עוב' – עובדיה

עוה"ב – עולם הבא

עוה"ז – עולם הזה

עוקצ' – עוקצין

עז' – עזרא

ע"ז – עבודה זרה, על זה

עי' – עיין

ע"י – על יד, על ידי, עין יעקב

עיר‘, ערוב’ – עירובין

ע"כ – על כן

עמ' – עמוס

ע“פ, עפ”י – על פי

ערכ' – ערכין

ע"ש – על שם, עיין שם


פ' – פרשה, פרק

פ“א, פ”ב… – פרשה, פרק א‘, פרשה, פרק ב’…

פדר"א – פרקי דרבי אליעזר

פה"י – פסח היום

פה"ק – פרק הקודם

פנ"א – פנים אחרים

פס‘, פסח’ – פסחים

פסיק‘, פסק’ – פסיקתא

פס' דר"כ – פסיקתא דרב כהנא

פסיק"ז – פסיקתא זוטרתא

פסיק"ר – פסיקתא רבתי

פר"ש – פרק שירה

פתיח' – פתיחתא


צ"ל – צריך להיות

צפ' – צפניה


קד‘, קיד’ – קדושין

קהל' – קהלת

קה"ר – קהלת רבה

ק"ו – קל וחומר

ק"ש – קריאת שמע


ר' – רבי

ר"א – רבי אליעזר, רבי אלעזר

ראב"ע – ר' אלעזר בן עזריה

ראב"ש – ר' אלעזר בן שמוע, בן שמעון

רבש"ע – רבונו של עולם

ר"ג – רבן גמליאל

ר"ה – ראש השנה

רו"ר – רות רבה

ר"ח – ר' חיא, ר' חנינא, ר' חוצפית

רחב"ד – ר' חנינא בן דוסא

רחב"ת – ר' חנינא בן תרדיון

רח"ו – ר' חיים וויטאל

ר"ט – ר' טרפון

ר"י – ר' יהודה, ר' יהושע, ר' יוחנן, ר' ישמעאל

ריב"ב – ר' יהודה בן בבא

ריב"ז – ר' יוחנן בן זכאי

ריב"ח – ר' יהושע בן חנניה

ריב"ל – ר' יהושע בן לוי

ר"ל – ריש לקיש

ר"מ – ר' מאיר

ר"נ – רב נחמן

ר"ן – רבנו נסים

ר"ע – ר' עקיבא

ר"פ – ר' פנחס

ר"ש – ר' שמעון, רב ששת

רשב"י – רש שמעון בן יוחאי

רש"י – ר' שלמה יצחקי

ר"ת – ראשי תבות


ש"א – שמואל א'

שאלת' דר"א – שאלתות דרב אחאי

ש"ב – שמואל ב'

שבוע' – שבועות

שבה"ל – שבלי הלקט

שה"י – שבת היום

שה"ש – שיר השירים

שהש"ר – שיר השירים רבה

שו"ט – שוחר טוב

שופ' – שופטים

שמ' – שמות

שמו“ר, שמ”ר – שמות רבה

שמח' – שמחות

ש"ס – ששה סדרים

ש"ע – שמונה עשרה

ש"צ – שליח צבור

שק‘, שקל’ – שקלים


ת' – תחת

תדב"א – תנא דבי אליהו

תדא"ז – תנא דבי אליהו זוטא

תדא"ר – תנא דבי אליהו רבה

תהל' – תהלים

תו"כ – תורת כהנים

תוס‘, תוספ’ – תוספתא

תוס' צוק' – תוספתא צוקרמנדל

ת"ח – תלמיד חכם

ת"י – תרגום יונתן

תמו' – תמורה

תמ' – תמיד

תנה"ק – תנחומא הקדום

תנח' – תנחומא

תענ' – תענית

ת"ק – תנא קמא

תרג"ש – תרגום שני

תרו' – תרומות

תש' הגא‘, הוצ’ הרכ' – תשובות הגאונים, הוצאת הרכבי

תש' הרשב“א – תשובות הרשב”א (ר' שלמה בן אדרת)



יא: מַעֲשֵׂי־חֲכָמִים


א. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־שָׁטַח

א [מִשֶּׁהָרַג יַנַּאי הַמֶּלֶךְ אֶת־הַחֲכָמִים]1 הָיָה הָעוֹלָם מִשְׁתּוֹמֵם, עַד שֶׁבָּא שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח וְהֶחֱזִיר אֶת־הַתּוֹרָה לְיָשְׁנָהּ (קיד' סו.).

ב בִּימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח עָלוּ2 שְׁלֹשׁ מֵאוֹת נְזִירִים וּבִקְשׁוּ לְהַקְרִיב תְּשַע מֵאוֹת קָרְבָּנוֹת.3 מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מָצָא4 לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח פֶּתַח, וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים לֹא מָצָא לָהֶם פָּתַח. בָּא אֵצֶל יַנַּאי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת נְזִירִים עָלוּ וּמְבַקְּשִׁים לְהַקְרִיב תְּשַע מֵאוֹת קָרְבָּנוֹת וְאֵין לָהֶם, אֶלָּא תֵּן אַתָּה מֶחֱצָה מִשֶּׁלְךָ וַאֲנִי מֶחֱצָה מִשֶּׁלִי וְיֵלְכוּ וְיַקְרִיבוּ. נָתַן יַנַּאי הַמֶּלֶךְ מֶחֱצָה מִשֶּׁלוֹ וְהִקְרִיבוּ. בָּאוּ וְהִלְשִׁינוּ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ עַל ר' שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח: הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל־מַה־שֶׁהִקְרִיבוּ מִשֶּׁלְךָ הִקְרִיבוּ, וְשִׁמְעוֹן־בֶּן־שֶׁטַח לֹא נָתַן מִשֶּׁלוֹ כְּלוּם. כָּעַס יַנַּאי הַמֶּלֶךְ. שָׁמַע ר' שִׁמְעוֹן־בֶּן־שֶׁטַח שֶׁכָּעַס עָלָיו הַמֶּלֶךְ, נִתְיָרֵא וּבָרָח.

לְאַחַר יָמִים הָיוּ בְנֵי־אָדָם גְּדוֹלִים שֶׁל מַלְכוּת פָּרַס יוֹשְׁבִים וְסוֹעֲדִים עַל שֻׁלְחַן יַנַּאי הַמֶּלֶךְ. אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ, זְכוּרִים אָנוּ שֶׁהָיָה כָאן זָקֶן אֶחָד וְהָיָה אוֹמֵר לָנוּ דִּבְרֵי חָכְמָה. אָמַר לְאִשְׁתּוֹ, אֲחוֹתוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן: שִׁלְחִי אַחֲרָיו וַהֲבִיאִיהוּ. אָמְרָה לוֹ: הִשָּׁבַע שֶׁלֹא תְהֵא מְצַעֲרוֹ וּשְׁלַח לוֹ טַבַּעְתְּךָ וְיָבוֹא. נִשְׁבַּע לָהּ וְשָׁלַח טַבַּעְתּוֹ וָבָא.

– אָמַר לוֹ: לָמָּה בָרָחְתָּ?

– שָׁמַעְתִּי שֶׁאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ כּוֹעֵס עָלַי וְהָיִיתִי מִתְיָרֵא שֶׁמָּא תַהַרְגֵנִי, וְקִיַּמְתִּי בְעַצְמִי מִקְרָא זֶה: “חֲבִי כִמְעַט־רֶגַע עַד יַעֲבָר־זָעַם”5.

אָמַר לוֹ: לָמָּה שִׂחַקְתָּ בִּי? אָמַר לוֹ ר' שִׁמְעוֹן: חָס וְשָׁלוֹם, לֹא שִׂחַקְתִּי בְךָ, אֶלָּא אַתָּה מִמָּמוֹנְךָ וַאֲנִיתּוֹרָתִי6, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף”7

– וְלָמָּה לֹא אָמַרְתָּ לִּי?

– אִלּוּ אָמַרְתִּי לְךָ לֹא הָיִיתָ נוֹתֵן.

הוֹשִׁיבוֹ יַנַּאי בֵּינוֹ לְבֵין הַמַּלְכָּה וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, כַּמָּה כָבוֹד אֲנִי עוֹשֶׂה לָךְ. אָמַר לוֹ: לֹא אַתָּה מְכַבְּדֵנִי, אֶלָּא הַתּוֹרָה הִיא שֶׁמְּכַבַּדְתֵּנִי, שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: “סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ וּבֵין נְדִיבִים תּוֹשִׁיבֶךָּ”. אָמַר יַנַּאי לַמַּלְכָּה: “רוֹאָה אַתְּ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מָרוּת”8 נָתַן לוֹ כּוֹס לְבָרֵך.9 אָמַר ר' שִׁמְעוֹן: מָה אֲבָרֵךְ, אֹמַר: “בָּרוּךְ עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַל יַנַּאי וַחֲבֵרָיו”? אָמַר יַנַּאי: עַד כָּאן אַתָּה עוֹמֵד בְּקַשְׁיוּתֶךָ, מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי “יַנַּאי” בִּבְרָכָה… אָמַר ר' שִׁמְעוֹן: וּמַה־יֶּשׁ־לִי לֹומַר “נְבָרֵךְ עַל שֶׁאָכַלְנוּ” – וַאֲנִי לֹא אָכָלְתִּי?! הֵבִיאוּ לוֹ וְאָכַל וּבֵרַךְ: שֶׁאָכַלְנוּ" (ב“ר צא; בר ח.; ירוש' בר פ”ז ה"ב).

ג עַבְדּוֹ שֶׁל יַנַּאי הַמֶּלֶךְ הָרַג נָפֶשׁ. אָמַר שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח לַחֲכָמִים: תְּנוּ עֵינֵיכֶם בּוֹ וּנְדוּנֶנּוּ. שָׁלְחוּ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ: עַבְדְּךָ הָרַג נָפֶשׁ. שִׁגְּרָהוּ לָהֶם. שָׁלְחוּ לוֹ: בּוֹא אַף אַתָּה לְכָאן – “וְהוּעַד בִּבְעָלָיו”10 אָמְרָה תוֹרָה, יָבוֹא בַעַל הַשּׁוֹר11 וְיַעֲמֹד עַל שׁוֹרוֹ. בָּא וְנָתְנוּ לוֹ כִסֵּא אֵצֶל שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח וְיָשָב. אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח: יַנַּאי הַמֶּלֶךְ, עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּ בָךְ. אָמַר לוֹ: לֹא כְּשֶׁתֹּאמַר אָתָּה, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ חֲבֵרֶיךָ12. נִפְנָה לִימִינוֹ – כָּבְשׁוּ פְנֵיהֶם בַּקַּרְקָע13, נִפְנָה לִשְׂמֹאלוֹ – כָּבְשׁוּ פְנֵיהֶם בַּקַּרְקָע. אָמַר לָהֶם שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח: בַּעֲלֵי־מַחֲשָׁבוֹת אַתֶּם14, יָבֹא בַעַל־מַחֲשָׁבוֹת15 וְיִפָּרַע מִכֶּם. מִיָּד בָּא גַבְרִיאֵל וַחֲבָטָם בַּקַּרְקַע עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתָם. נִזְדַּעְזַע הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח: עֲמוֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּ בָךְ, וְלֹא לְפָנֵינוּ אַתָּה עוֹמֵד, אֶלָּא לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָמְדוּ שְׁנֵי־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יְיָ”16. מִיָּד עָמַד יַנַּאי הַמֶּלֶךְ עַל רַגְלָיו (סנה' יט; תנה"ק שופטים).

ד מַעֲשֶׂה בְּרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח שֶׁלָּקַח17 חֲמוֹר מִיִּשְׁמְעֵאלִי. הָלְכוּ תַלְמִידָיו וּמָצְאוּ אֶבֶן טוֹבָה תְּלוּיָה לוֹ בְּצַוָּארוֹ. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, “בִּרְכַּת יְיָ הִיא תַעֲשִׁיר”18. אָמַר לָהֶם שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח: חֲמוֹר לָקַחְתִּי, אֶבֶן טוֹבָה לֹא לָקָחְתִּי. הָלַךְ וְהֶחֱזִירָהּ לַיִּשְׁמְעֵאלִי, וְקָרָא עָלָיו אוֹתוֹ יִשְׁמְעֵאלִי: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח! (דב"ר ג).

ה כְּשֶׁנִּתְמַנָּה ר' שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח נָשִׂיא בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ שְׁמֹנִים נָשִׁים מְכַשְּׁפוֹת בִּמְעָרָה בְּאַשְׁקְלוֹן. מִיָּד עָמַד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח בְּיוֹם סַגְרִיר וְכִנֵּס שְׁמֹנִים בַּחוּרִים בַּעֲלֵי־קוֹמָה וּנְטָלָם עִמּוֹ, וְנָתַן בְּיַד כָּל־אֶחָד כַּד חֲדָשָׁה וְטַלִּית נְקִיָּה מְקֻפֶּלֶת בְּתוֹכָהּ, וְכָפוּ19 אֶת־הַכַּדִּים עַל רֹאשָׁם. אָמַר לָהֶם: אִם אֲצַפְצֵף20 לָכֶם פַּעַם אַחַת – לִבְשׁוּ טַלִּיּוֹתֵיכֶם; וְאִם אֲצַפְצֵף לָכֶם פַּעַם שֵׁנִית – הִכָּנְסוּ כֻלְּכֶם כְּאֶחָד לַמְּעָרָה. וּכְשֶׁתִּכָּנְסוּ – כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יְגַפֵּף21 אַחַת וְיַגְבִּיהֶנָּה מִן הַקַּרְקָע, שֶׁכָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל מְכַשֵּׁף: הִגְבַּהְתָּ אוֹתוֹ מִן הָאָרֶץ – אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. הָלַךְ וְעָמַד עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה. אָמַר לָהֶן אוֹיִים, אוֹיִים22! פִּתְחוּ לִי, מִשֶּׁלָּכֶן אָנִי23. אָמְרוּ לוֹ: הֵיאַךְ בָּאתָ נָגוּב24 לְכָאן בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁל גְשָׁמִים? אָמַר לָהֶן: בֵּין הַטִּפִּין הָיִיתִי מְהַלֵּךְ. אָמְרוּ לוֹ: וּמַה בָּאתָ לַעֲשׂוֹת כָּאן? אָמַר לָהֶן: לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד25; וְכָל אַחַת מִכֶּן תַּעֲשֶׂה, מַה־שֶּׁהִיא יוֹדָעַת. אָמְרָה אַחַת מַה־שֶׁאָמְרָה – וְהֵבִיאָה פַּת, אָמְרָה אַחֶרֶת – וְהֵבִיאָה בָשָׂר, אָמְרָה אַחֶרֶת – וְהֵבִיאָה תַבְשִׁילִין, אָמְרָה אַחֶרֶת – וְהֵבִיאָה יָיִן. אָמְרוּ לוֹ: וְאַתָּה מָה אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת? אָמַר לָהֶן: יָכֹלְנִי לְצַפְצֵף שְׁתַּיִם וַאֲנִי מֵבִיא לָכֶן שְׁמֹנִים בַּחוּרִים עֲטוּפִים טַלִּיּוֹת נְגוּבוֹת26, הֵם יִהְיוּ שְׂמֵחִים בָּכֶן וּמְשַׂמְּחִים אֶתְכֶן. צִפְצֵף פַּעַם אַחַת – לָבְשׁוּ טַלִּיּוֹתֵיהֶם; צִפְצֵף פַּעַם שְׁנִיָּה – וְנִכְנְסוּ כֻלָּם כְּאֶחָד. אָמָר: כָּל־אֶחָד וְאֶחָד יִבְרוֹר בַּת־זוּגוֹ. טָעֲנוּ27 אוֹתָן וְיָצְאוּ וּתְלָאוּן.

נִתְקַנְּאוּ קְרוֹבֵיהֶן בְּדָבָר וּבָאוּ שְׁנַיִם מֵהֶם וְהֵעִידוּ עַלנוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח חִיּוּב מִיתָה28 וְנִגְמַר דִּינוֹ לֵהָרֵג. וּכְשֶׁהָיָה יוֹצֵא לִסָּקֵל אָמָר: אִם יֶשׁ בִּי עָוֹן זֶה לֹא תְהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָתִי; וְאִם אֵינוֹ בִי תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל־עֲוֹנוֹתַי וְקוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר עֵדִים29. שָׁמְעוּ הָעֵדִים וְחָזְרוּ בָהֶם וְאָמָרוּ: עֵדֵי שֶׁקֶר אָנוּ. בִּקֵּש אָבִיו לְהַחֲזִירוֹ30. אָמַר: אַבָּא, אִם בִּקַּשְׁתָּ לָבוֹא תְשוּעָה עַל־יָדֶךָ31 – עֲשֵׂה אוֹתִי כְּאַסְקוּפָה32 (ירוש' חג' פ“ב ה”ב; שם, סנה' פ“ו הד, ה”ו; סנה' מד).


ב. חוֹנִי הַמְעַגֵּל וְזַרְעוֹ

ו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת יָצָא רֹב אֲדָר33 וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. שָׁלְחוּ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל: הִתְפַּלֵּל וְיֵרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לָהֶם: צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים34, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹא יִמֹּקּוּ35. הִתְפַּלֵּל וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. מֶה עָשָׂה? עָג עוּגָה36 וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא. אָמַר לִפְנֵי [הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא]: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְבֶן־בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבָּע אֲנִי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ. הִתְחִילוּ גְשָׁמִים מְנַטְּפִים. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, רְאִינוּךָ וְלֹא נָמוּת37; כִּמְדֻמִּים אָנוּ, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים אֶלָּא לְהַתִּיר שְׁבוּעָתֶךָ38. אָמַר: לֹא כָךְ שָאַלְתִּי, אֶלָּא גִשְׁמֵי בוֹרוֹת, שִׁיחִין39 וּמְעָרוֹת. יָרְדוּ בְזַעַף, עַד שֶׁכָּל־טִפָּה וְטִפָּה כִּמְלֹא פִי חָבִית; וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים שֶׁאֵין טִפָּה פְּחוּתָה מִלֹּג. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, רְאִינוּךָ וְלֹא נָמוּת; כִּמְדֻמִּים אָנוּ, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים אֶלָּא לְאַבֵּד הָעוֹלָם. אָמַר לְפָנָיו: לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה. יָרְדוּ כְתִקָּנָם, עַד שֶׁעָלוּ כָל־הָעָם לְהַר־הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. בָּאּו וְאָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, כְּשֵׁם שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרֵדוּ, כָּךְ הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְיֵלְכוּ לָהֶם. אָמַר לָהֶם: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי, שֶׁאֵין מִתְפַּלְלִין עַל רֹב הַטּוֹבָה. אַף־עַל־פִּי־כֵן הָבִיאוּ לִי פַּר הוֹדָאָה40. הֵבִיאוּ לוֹ פַּר הוֹדָאָה. סָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו, אָמַר לִפְנֵי [הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא]: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמוֹד לֹא בְרֹב טוֹבָה וְלֹא בְרֹב פֻּרְעָנוּת. כָּעַסְתָּ עֲלֵיהֶם – אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמוֹד; הִשְׁפַּעְתָּ41 עֲלֵיהֶם טוֹבָה – אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמוֹד. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיִּפְסְקוּ הַגְּשָׁמִים וִיהֵא רֶוַח בָּעוֹלָם. מִיָּד נָשְׁבָה הָרוּחַ וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים וְזָרְחָה הַחַמָּה. יָצְאוּ הָעָם לַשָּׂדֶה וְהֵבִיאוּ לָהֶם כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת42.

שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן־שָׁטַח: אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה43 גּוֹזֵרְנִי עָלֶיךָ נִדּוּי44; אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ, שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא45 לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְעוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנְךָ, כְּבֵן שֶׁמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. אָמַר לוֹ: “אַבָּא, הוֹלִיכֵנִי לְרָחֳצֵנִי בְחַמִּין” – מוֹלִיכוֹ; “שָׁטְפֵנִי בְצוֹנֵן” – מוֹלִיכוֹ; “תֶּן־לִי אֱגוֹזִים, שְׁקֵדִים, אֲפַרְסֵקִים46 וְרִמּוֹנִים” – וְנוֹתֵן לוֹ. עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר: “יִשְׂמַח־אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ”47

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּךְ שָׁלְחוּ לוֹ בְנֵי לִשְׁכַּת־הַגָּזִית48 לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל: “וְתִגְזַר־אֹמֶר וְיָקָם לָךְ”49 – אַתָּה גָזַרְתָּ מִלְּמַטָה וְהַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא מְקַיֵּם מַאֲמָרְךָ מִלְמָעְלָה; “וְעַל־דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר”50 – דּוֹר שֶׁהָיָה אָפֵל הֵאַרְתּוֹ בִתְפִלָּתֶךָ; “כִּי־הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה”51 – דּוֹר שֶׁהָיָה שָׁפָל הִגְבַּהְתּוֹ בִתְפִלָּתֶךָ; “וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ”52 – דּוֹר שֶׁהָיָה שַׁח בַּעֲוֹנוֹ הוֹשַׁעְתּוֹ בִתְפִלָּתֶךָ; “יְמַלֵּט אִי־נָקִי”53 – דּוֹר שֶׁלֹּא הָיָה נָקִי מִלַּטְתּוֹ בִתְפִלָּתֶךָ; “וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ”54 מִלַּטְתּוֹ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ הַבְּרוּרִים (תענ' יט. שם כג.; ע"י).

ז אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הָיָה מִצְטַעֵר עַל הַמִּקְרָא הַזֶּה: “שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְיָ אֶת־שִׂיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים”55 – אָמָר: וְכִי יֵשׁ מְנַמְנֵם שִׁבְעִים שָׁנָה בַּחֲלוֹם?" – פַּעַם אַחַת הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, רָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא נוֹטֵעַ חָרוּב56. אָמַר לוֹ: זֶה לְכַמָּה שָׁנִים טוֹעֵן פֵּרוֹת? אָמַר לוֹ: לְשִׁבְעִים שָׁנָה. אָמַר לוֹ: כְּלוּם בָּרִי57 לְךָ שֶׁתִּחְיֶה שִׁבְעִים שָׁנָה וְתֹאכַל מִמֶּנּוּ? אָמַר לוֹ: אֲנִי מָצָאתִי אֶת־הָעוֹלָם בַּחֲרוּבִים; כְּשֵׁם שֶׁנָּטְעוּ אֲבוֹתַי לִי כָּךְ אֶטַּע אֲנִי לְבָנָי. יָשַׁב חוֹנִי לֶאֱכֹל, נָפְלָה עָלָיו שֵׁנָה וְנִתְנַמְנֵם. עָלָה צוּק58 וְהִקִּיף עָלָיו וְנִתְכַּסָּה מִן הָעַיִן וְיָשַׁן שִׁבְעִים שָׁנָה. כְּשֶׁנִּנְעַר59 רָאָהוּ לְאָדָם אֶחָד שֶׁהוּא מְלַקֵּט מֵאוֹתוֹ חָרוּב. אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁנְּטַעְתּוֹ? אָמַר לוֹ: אֲבִי אַבָּא. אָמָר: וַדַּאי מְנַמְנֵם הָיִיתִי שִׁבְעִים שָׁנָה. רָאָה אֲתוֹנוֹ שֶׁיָּלְדָה לוֹ רַמָּכִים־רַמָּכִים60. הָלַךְ לְבֵיתוֹ, אָמַר לָהֶם: בְּנוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל הֵיכָן? אָמְרוּ לוֹ: בְּנוֹ אֵינוֹ בָעוֹלָם, אֲבָל יֵשׁ בֶּן־בְּנוֹ. אָמַר לָהֶם: “אֲנִי חוֹנִי הַמְעַגֵּל” – וְלֹא הֶאֱמִינוּ לוֹ. הָלַךְ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, שָׁמַע הַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּרוּרָה לָנוּ שְׁמוּעָה61 זוֹ עַכְשָׁו כִּבְיָמָיו שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל, שֶׁכְּשֶׁהָיָה נִכְנָס לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ – כָּל קֻשִׁיָה שֶׁהָיְתָה לָהֶם לַחֲכָמִים הָיָה מְיַשְּׁבָהּ62. אָמַר לָהֶם: “אֲנִי חוֹנִי”, וְלֹא הֶאֱמִינוּ לוֹ. וְלֹא נָהֲגוּ בוֹ כָבוֹד כָּרָאוּי לוֹ. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ וּבִקֵּש רַחֲמִים – וָמֵת.

אָמַר רָבָא! זֶה שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיוֹת: “אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא63” (שם כג.; ע"י)

––––––––

ח אַבָּא־חִלְקִיָּה בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל הָיָה, וּכְשֶׁהָיָה הָעוֹלָם נִצְרָךְ לִגְשָׁמִים הָיוּ הַחֲכָמִים מְשַׁגְּרִים אֶצְלוֹ, וּבִקֵּש רַחֲמִים וְיָרְדוּ גְשָׁמִים. פַּעַם אַחַת נִצְרַךְ הָעוֹלָם לִגְשָׁמִים. שִׁגְּרוּ אֶצְלוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁיְבַקֵּשׁ רַחֲמִים. בָּאוּ לְבֵיתוֹ וְלֹא מְצָאוּהוּ. הָלְכוּ אֶצְלוֹ לַשָּׂדֶה וּמְצָאוּהוּ שֶׁהוּא עוֹדֵר. נָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְלֹא הִסְבִּיר לָהֶם פָּנָיו64. לָעֶרֶב לִקֵּט עֵצִים וְהָלַךְ [לְבֵיתוֹ]. הָיָה טָעוּן הָעֵצִים וְהַמַּעְדֵּר עַל כְּתֵפוֹ אַחַת וְטַלִּיתוֹ עַל כְּתֵפוֹ שְׁנִיָּה. כָּל־הַדֶּרֶךְ לֹא הָיָה נוֹעֵל מַנְעָלָיו, כְּשֶׁהִגִּיעַ לְמַיִם נָעַל מַנְעָלָיו. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵין קוֹצִים וּבַרְקָנִים הִגְבִּיהַּ בְּגָדָיו. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְעִיר יָצְאָה אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא מְקֻשָּׁטֶת, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ נִכְנְסָה אִשְׁתּוֹ תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ נִכְנַס הוּא, וְאַחַר־כָּךְ נִכְנְסוּ הַחֲכָמִים. יָשַב לִסְעוֹד וְלֹא אָמַר לַחֲכָמִים: “בֹּאוּ וּסְעָדוּ”. פָּרַס פַּת לְתִינוֹקוֹת. לַגָּדוֹל נָתַן פְּרוּסָה65 אַחַת וְלַקָּטָן – שְׁתָּיִם.

אָמַר אַבָּא־חִלְקִיָּה לְאִשְׁתּוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא בָאוּ אֶצְלִי הַחֲכָמִים אֶלָּא בִשְׁבִיל גְּשָׁמִים, נַעֲמֹד וְנַעֲלֶה לַעֲלִיָּה וּנְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְרַצֶּה הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא וְיֵרְדוּ גְשָׁמִים, וְלֹא נַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמֵנוּ. עָלוּ לַעֲלִיָּה. עָמַד הוּא בְּזָוִית זוֹ וְאִשְׁתּוֹ בְּזָוִית זוֹ וּבִקְּשׁוּ רַחֲמִים. קָדַם וְעָלָה עָנָן מִצַּד זָוִית שֶׁל אִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁיָּרַד אָמַר לָהֶם: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא הִצְרִיךְ אֶתְכֶם לְאַבָּא־חִלְקִיָּה. אָמְרוּ לוֹ: יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהַגְּשָׁמִים בִּזְכוּתְךָ יָרָדוּ, אֶלָּא יְפָרֶשׁ־לָנוּ מָר דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם תְּמוּהִים לָנוּ: מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁנָּתַנּוּ לְךָ שָׁלוֹם לֹא הִסְבַּרְתָּ לָנוּ פָּנִים?

אָמַר לָהֶם: שְׂכִיר יוֹם הָיִיתִי וְאָמַרְתִּי: לֹא אֶתְבַּטֵּל.

– מִפְּנֵי מָה הָיִיתָ טָעוּן הָעֵצִים עַל כָּתֵף זוֹ וְהַטַּלִּית עַל כָּתֵף אַחֶרֶת?

– טַלִּית שְׁאוּלָה הָיָתָה, עַל מְנַת כָּךְ הִשְׁאִילוּהָ לִי וְעַל מְנָת כָּךְ לֹא הִשְׁאִילוּהָ לִי.

– מִפְּנֵי מָה כָּל־הַדֶּרֶךְ לֹא נָעַלְתָּ מַנְעָלִים וּכְשֶׁהִגַּעְתָּ לַמַּיִם נָעָלְתָּ?

– כָּל־הַדֶּרֶךְ אֲנִי רוֹאֶה, בַּמַּיִם אֵין אֲנִי רוֹאֶה.

– מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁהִגַּעְתָּ לְקוֹצִים וּבַרְקָנִים הִגְבַּהְתָּ בְגָדֶיךָ?

– זֶה מַעֲלֶה אֲרוּכָה וְזֶה אֵין מַעֲלֶה אֲרוּכָה66.

– מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁהִגַּעְתָּ לָעִיר יָצְאָה אִשְׁתְּךָ מְקֻשָּׁטֶת?

– כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתֵּן עֵינַי בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת.

– מִפְּנֵי מָה נִכְנְסָה אִשְׁתְּךָ תְּחִלָּה וְאַתָּה אַחֲרֶיהָ וְאַחַר־כָּךְ אָנוּ נִכְנָסְנוּ?

– מִשּׁוּם שֶׁאֵין אַתֶּם בְּדוּקִים67 לִי.

– כְּשֶׁיָּשַׁבְתָּ לִסְעוֹד מִפְּנֵי מָה לֹא אָמַרְתָּ לָנוּ: “בּוֹאוּ וּסְעָדוּ”?

– מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיְתָה פִתִּי מְרֻבָּה וְאָמָרְתִּי: אַל יַחֲזִיקוּ לִי חֲכָמִים טוֹבָה בְחִנָּם.

– מִפְּנֵי מָה נָתַתָּ לַתִּינוֹק גָּדוֹל פְּרוּסָה אַחַת וְלַקָּטָן – שְׁתָּיִם?

– זֶה יוֹשֵׁב בְּבַיִת וְזֶה – בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ.

– מִפְּנֵי מָה קָדַם וְעָלָה הֶעָנָן מִצַּד זָוִית אִשְׁתְּךָ וְאַחַר־כָּךְ מִצַּד זָוִית שֶׁלָּךְ?

– מִשּׁוּם שֶׁהָאִשָּׁה מְצוּיָה בַבַּיִת וְנוֹתֶנֶת פַּת לְעָנִי וּקְרוֹבָה הֲנָאָתוֹ68; וַאֲנִי נוֹתֵן מָעוֹת לְעָנִי וְאֵין הֲנָאָתוֹ קְרוֹבָה (שם כג).

––––––––

ט חָנָן הַנֶּחְבָּא בֶּן־בִּתּוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל הָיָה. כְּשֶׁהָיָה הָעוֹלָם נִצְרָךְ לִגְשָׁמִים הָיוּ הַחֲכָמִים מְשַׁגְּרִים אֶצְלוֹ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, וְהָיוּ תוֹפְסִים בְּשׁוּלֵי בְגָדָיו וְאוֹמְרִים לוֹ: “אַבָּא, אַבָּא, תֶּן־לָנוּ גְשָׁמִים!” אָמַרפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! עֲשֵׂה בִשְׁבִיל אֵלּוּ שֶׁאֵין מַכִּירִים בֵּין אַבָּא שֶׁנּוֹתֵן גְּשָׁמִים69 לְאַבָּא שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן גְּשָׁמִים.

וּמִפְּנֵי מָה קָרְאוּ לוֹ “חָנָן הַנֶּחְבָּא”? – מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַחְבִּיא עַצְמוֹ70 (שם:).


ג. הִלֵּל הַזָּקֵן

י אָמַר רַ' לֵוִי: מְגִלַּת יְחָסִין מָצְאוּ בִירוּשָׁלָיִם וְכָתוּב בָּהּ: הִלֵּל מִשֶּׁל דָּוִד (ירוש' תענ' פ“ד ה”ב).

יא הִלֵּל וְשֶׁבְנָא אָחִים הָיוּ, הִלֵּל עָסַק בַּתּוֹרָה, שֶׁבְנָא עָסַק בִּסְחוֹרָה. לְסוֹף אָמַר שֶׁבְנָא לְהִלֵּל: בּוֹא נִשְׁתַּתֵּף וְנַחֲלֹק. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: "אִם־יִתֵּן אִישׁ אֶת־כָּל־הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה71 בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ72 (סוטה פא.).

יב אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּכָל־יוֹם וָיוֹם הָיָה עוֹשֶׂה73 וּמִשְׂתַּכֵּר בִּטְרַפָּעִיק74. חֶצְיוֹ הָיָה נוֹתֵן לְשׁוֹמֵר בֵּית־הַמִּדְרָשׁ75 וְחֶצְיוֹ לְפַרְנָסָתוֹ וּלְפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא לְהִשְׂתַּכֵּר וְלֹא הִנִּיחוֹ שׁוֹמֵר בֵּית־הַמִּדְרָשׁ לִכָּנֵס; עָלָה וְנִתְלָה76 וְיָשַׁב עַל פִּי אֲרֻבָּה77, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. אָמָרוּ: אוֹתוֹ יוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה, וּתְקוּפַת טֵבֵת78 הָיְתָה, וְיָרַד שֶׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם [וְכִסָּהוּ]. כְּשֶׁעָלָה עַמוּד־הַשַּׁחַר אָמַר לוֹ שְׁמַעְיָה לְאַבְטַלְיוֹן: אַבְטַלְיוֹן אָחִי, בְּכָל־יוֹם הַבַּיִת מֵאִיר וְהַיּוֹם אָפֵל, שֶׁמָּא יוֹם מְעֻנָּן הוּא? הֵצִיצוּ79 עֵינֵיהֶם וְרָאוּ דְמוּת אָדָם בָּאֲרֻבָּה. עָלוּ וּמָצְאוּ עָלָיו רוּם שְׁלֹשׁ אַמּוֹת שָׁלֶג. פְּרָקוּהוּ80 וְהִרְחִיצוּהוּ וְסָכוּהוּ וְהוֹשִׁיבוּהוּ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. אָמָרוּ: רָאוּי זֶה לְחַלֵּל עָלָיו אֶת־הַשַּׁבָּת (יומא לה:; ע"י).

יג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת חָל81 אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וְשָׁכְחוּ בְנֵי בְתֵירָא וְלֹא יָדְעוּ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת אִם לָאו. אָמָרוּ: כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת 82 אִם לָאו? אָמְרוּ לָהֶם: אָדָם אֶחָד יֵשׁ שֶׁעָלָה מִבָּבֶל וְהִלֵּל הַבַּבְלִי שְׁמוֹ, שֶׁשִּׁמֵּשׁ שְׁנֵי גְדוֹלֵי הַדּוֹר, שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, וְיוֹדֵעַ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת, אִם לָאו. שָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: כְּלוּם אַתָּה יוֹדֵעַ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת אִם לָאו? אָמַר לָהֶם: וְכִי פֶסַח אֶחָד יֶשׁ לָנוּ בַּשָּׁנָה, שֶׁדּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָת? וַהֲלֹא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּאתַיִם פְּסָחִים83 יֵשׁ לָנוּ בַּשָּׁנָה שֶׁדּוֹחִים אֶת־הַשַּׁבָּת. אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לָהֶם: נֶאֱמַר “בְּמוֹעֲדוֹ”84 בַּפֶּסַח, וְנֶאֱמַר “בְּמוֹעֲדוֹ”85 בַּתָּמִיד; מַה “מוֹעֲדוֹ” הָאָמוּר בַּתָּמִיד דּוֹחֶה שַׁבָּת, אַף “מוֹעֲדוֹ” הָאָמוּר בַּפֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת. וְעוֹד קַל־וָחֹמֶר: וּמָה תָּמִיד, שֶׁאֵין עָנוּשׁ כָּרֵת86, דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת, פֶּסַח שֶׁעָנוּשׁ כָּרֵת – אֵינוֹ דִין שֶׁדּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת? מִיָּד הוֹשִׁיבוּהוּ בְרֹאשׁ וּמִנּוּהוּ נָשִׂיא עֲלֵיהֶם, וְהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵש כָּל־הַיּוֹם כֻּלּוֹ בְּהִלְכוֹת פָּסַח. הִתְחִיל מְקַנְטְרָם87 בִּדְבָרִים. אָמַר לָהֶם: מִי גָרַם לָכֶם שֶׁאֶעֱלֶה מִבָּבֶל וְאֶהְיֶה נָשִׂיא עֲלֵיכֶם? – עַצְלוּת שֶׁהָיְתָה בָכֶם, שֶׁלֹא שִׁמַּשְׁתֶּם שְׁנֵי גְדוֹלֵי הַדּוֹר, שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים אֶצְלְכֶם. כֵּוָן שֶׁקִּנְטְרָם בִּדְבָרִים נֶעֶלְמָה הֲלָכָה מִמֶּנּוּ. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, שָׁכַח וְלֹא הֵבִיא88 סַכִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת – מַהוּ? אָמַר לָהֶם: הֲלָכָה זוֹ שָׁמַעְתִּי וְשָׁכָחְתִּי, אֶלָּא הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אִם אֵין נְבִיאִים הֵם, בְּנֵי נְבִיאִים הֵם89. לְמָחָר מִי שֶׁפִּסְחוֹ טָלֶה תּוֹחֲבָהּ90 בְּצַמְרוֹ; מִי שֶׁפִּסְחוֹ גְדִי קוֹשְׁרָהּ בֵּין קַרְנָיו. רָאָה מַעֲשֶׂה וְנִזְכַּר הֲלָכָה, וְאָמָר: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן (פס' סו.; ע“י; ירוש‘, פס’ פ”ו ה"א).

––––––––

יד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בִשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם, שֶׁהִמְרוּ91 זֶה אֶת־זֶה. אָמְרוּ: כָּל־מִי שֶׁיֵּלֵךְ וְיַקְנִיט92 אֶת־הִלֵּל יִטּוֹל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: אֲנִי אַקְנִיטֶנּוּ. אוֹתוֹ יוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וְהִלֵּל חָפַף93 אֶת־רֹאשׁוֹ. הָלַךְ [אוֹתוֹ הָאִישׁ] וְעָבַר עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ. אָמָר: מִי כָאן הִלֵּל?94 מִי כָאן הִלֵּל? נִתְעַטֵּף וְיָצָא לִקְרָאתוֹ. אָמַר לוֹ: בְּנִי, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אָמַר לוֹ: שְׁאֵלָה יֵשׁ־לִי לִשְׁאֹל. אָמַר לוֹ: שְׁאַל, בְּנִי, שְׁאָל.

– מִפְּנֵי מָה רָאשֵׁיהֶם שֶׁל בַּבְלִיִּים סְגַלְגַּלִּים?95

אָמַר לוֹ: בְּנִי, שְׁאֵלָה גְדוֹלָה שָאָלְתָּ – מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם חַיּוֹת פִּקְחוֹת96.

הָלַךְ וְהִמְתִּין שָׁעָה אֶחָת, חָזַר וְאָמָר: מִי כָאן הִלֵּל? מִי כָאן הִלֵּל? נִתְעַטֵּף וְיָצָא לִקְרָאתוֹ. אָמַר לוֹ: בְּנִי, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אָמַר לוֹ: שְׁאֵלָה יֵשׁ־לִי לִשְׁאֹל. אָמַר לוֹ: שְׁאַל, בְּנִי, שְׁאָל.

– מִפְּנֵי מָה עֵינֵיהֶם שֶׁל תַּרְמוֹדִיִּים97 תְּרוּטוֹת?98

אָמַר לוֹ: בְּנִי, שְׁאֵלָה גְדוֹלָה שָאָלְתָּ – מִפְּנֵי שֶׁדָּרִים בֵּין הַחוֹלוֹת99.

הָלַךְ וְהִמְתִּין שָׁעָה אֶחָת, חָזַר וְאָמָר: מִי כָאן הִלֵּל? מִי כָאן הִלֵּל? נִתְעַטֵּף וְיָצָא לִקְרָאתוֹ. אָמַר לוֹ: בְּנִי, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אָמַר לוֹ: שְׁאֵלָה יֵשׁ־לִי לִשְׁאֹל. אָמַר לוֹ: שְׁאַל, בְּנִי, שְׁאָל.

– מִפְּנֵי מָה רַגְלֵיהֶם שֶׁל אַפְרִיקִיִּים100 רְחָבוֹת?

אָמַר לוֹ: בְּנִי, שְׁאֵלָה גְדוֹלָה שָאָלְתָּ – מִפְּנֵי שֶׁדָּרִים בֵּין בִּצְעֵי הַמָּיִם101.

אָמַר לוֹ: שְׁאֵלוֹת הַרְבֵּה יֶשׁ־לִי לִשְׁאֹל וּמִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא תִכְעָס. נִתְעַטֵּף וְיָשַׁב לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: כָּל־שְׁאֵלוֹת שֶׁיֶּשׁ־לְךָ לִשְׁאֹל שְׁאָל. אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא הִלֵּל, שֶׁקּוֹרִין אוֹתְךָ נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אִם אַתָּה הוּא, לֹא יִרְבּוּ כְמוֹתְךָ בְּיִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ: בְּנִי, מִפְּנֵי מָה? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁאִבַּדְתִּי עַל יָדְךָ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. – אָמַר לוֹ: הֱוֵי זָהִיר בְּרוּחֶךָ, כְּדַאי הוּא הִלֵּל, שֶׁתְּאַבֵּד עַל יָדוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז וְאַרְבַּע מֵאוֹת זוּז102 – וְהִלֵּל לֹא יַקְפִּיד103. (שבת ל, לא).

טו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּנָכְרִי אֶחָד, שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמָּאי, אָמַר לוֹ: כַּמָּה תוֹרוֹת יֵשׁ לָכֶם? אָמַר לוֹ: שְׁתַּיִם, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. אָמַר לוֹ: שֶׁבִּכְתָב אֲנִי מַאֲמִינְךָ וְשֶׁבְּעַל־פֶּה אֵינִי מַאֲמִינֶךָ; גַּיְּרֵנִי עַל־מְנָת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. גָּעַר בּוֹ וְהוֹצִיאוֹ בִנְזִיפָה104. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל – גִּיְּרוֹ. אָמַר לוֹ: א“ב, ג”ד. לְמָחָר הָפַךְ לוֹ105. אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי אֶתְמוֹל לֹא אָמַרְתָּ לִי כָּךְ! אָמַר לוֹ: לֹא עָלַי אַתָּה סוֹמֵךְ? אַף בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה עָלַי סְמֹךְ.

שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּנָכְרִי אֶחָד, שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמָאי. אָמַר לוֹ: גַּיְּרֵנִי עַל־מְנַת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי כָל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ, כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אֶחָת. דְּחָפוֹ בְאַמַּת־הַבִּנְיָן106 שֶׁבְּיָדוֹ. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל – גִּיּרוֹ. אָמַר לוֹ: “מַה שֶׁשָּׂנאוּי עָלֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה לְחֲבֵרֶךָ” – זוֹהִי כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ, וְהַשְּׁאָר פֵּרוּשׁ הוּא – לֵךְ לְמָד.

שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּנָכְרִי אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹבֵר אֲחוֹרֵי בֵית־הַכְּנֶסֶת וְשָׁמַע קוֹל סוֹפֵר107, שֶׁהָיָה אוֹמֵר:“וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד”108. אָמָר: הַלָּלוּ לְמִי? – אָמְרוּ לוֹ: לְכֹהֵן־גָּדוֹל, אָמַר אוֹתוֹ הַנָּכְרִי בְּעַצְמוֹ: אֵלֵךְ וְאֶתְגַּיֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁיְשִׂימוּנִי כֹּהֵן־גָּדוֹל. בָּא לִפְנֵי שַׁמָאי. אָמַר לוֹ: גַּיְּרֵנִי עַל־מְנַת שֶׁתְּשִׂימֵנִי כֹּהֵן־גָּדוֹל. דְּחָפוֹ בְאַמַּת־הַבִּנְיָן שֶׁבְּיָדוֹ. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל – גִּיּרוֹ. אָמַר לוֹ: כְּלוּם מַעֲמִידִין מֶלֶךְ אֶלָּא מִי שֶׁיּוֹדֵעַ טַכְסִיסֵי מַלְכוּת109, לֵךְ לְמַד טַכְסִיסֵי מַלְכוּת 110. הָלַךְ וְקָרָא, כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְ“וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת”111 אָמַר לוֹ: מִקְרָא זֶה עַל מִי נֶאֱמָר? אָמַר לוֹ: אֲפִלּוּ עַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. נָשָׂא אוֹתוֹ גֵר קַל־וָחֹמֶר112 בְּעַצְמוֹ: וּמָה עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם וּמִתּוֹךְ אַהֲבָה שֶׁאֲהֵבָם קָרָא לָהֶם:“בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל”113, נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם " וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" – גֵּר הַקַּל, שֶׁבָּא בְמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָה! בָּא לִפְנֵי שַׁמָּאי, אָמַר לוֹ: כְּלוּם רָאוּי אֲנִי לִהְיוֹת כֹּהֵן־גָּדוֹל, וַהֲלֹא נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: “וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת”? בָּא לִפְנֵי הִלֵּל, אָמַר לוֹ: עַנְוָתָן הִלֵּל! יָנוּחוּ לְךָ בְּרָכוֹת עַל רֹאשֶׁךָ, שֶׁהִקְרַבְתַּנִי תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

לְיָמִים נִזְדַּוְּגוּ114 שְׁלָשְׁתָּם לְמָקוֹם אֶחָד, אָמָרוּ: קַפְדָּנוּתוֹ שֶׁל שַׁמַּאי בִּקְּשָׁה לְטָרְדֵנוּ115 מִן הָעוֹלָם; עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל הִלֵּל קֵרְבַתְנוּ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

[מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים]: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עַנְוָתָן כְּהִלֵּל וְאַל יְהֵא קַפְדָּן כְּשַׁמָּאי (שבת לא.)

––––––––

טז “גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד”116 – זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטָר מִתַּלְמִידָיו117 הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ118 עִמָּם. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: לַעֲשׂוֹת מִצְוָה. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי מַה מִּצְוָה זוֹ? אָמַר לָהֶם: לִרְחוֹץ בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי זוֹ מִצְוָה הִיא? אָמַר לָהֶם: הֵן. מָה אִם אִיקוֹנִין119 שֶׁל מְלָכִים, שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָם בְּבָתֵּי־תֵיאַטְרָיוֹת וּבְבָתֵּי־קִרְקְסָאוֹת120, מִי שֶׁנִּתְמַנָּה עֲלֵיהֶם121 הוּא מוֹרְקָם וְשׁוֹטְפָם וְהֵם מַעֲלִים לוֹ122 מְזוֹנוֹת, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגַּדֵּל עִם גְּדוֹלֵי מַלְכוּת,– אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי בְצֶלֶם וּדְמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר:“כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם”123 – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה124.

דָּבָר אַחֵר: “גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִיש חָסֶד” – זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטָר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ עִמָּם. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: לִגְמוֹל חֶסֶד125 עִם אַכְסְנָיָא126 זוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתִי. אָמְרוּ לוֹ: כָּל־יוֹם יֶשׁ־לְךָ אַכְסְנָיָא? אָמַר לָהֶם: וְכִי נֶפֶשׁ עֲלוּבָה זוֹ לֹא אַכְסְנָיָא הִיא בְתוֹךְ הַגּוּף? הַיּוֹם הִיא כָאן, לְמָחָר אֵינָהּ כָּאן (ויק"ר לד).

יז אָמְרוּ עָלָיו, עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁלָּקַח לְעָנִי בֶן־טוֹבִים אֶחָד סוּס לִרְכֹּב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא עֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו, וְרָץ לְפָנָיו שְׁלֹשָה מִילִין (כתו' סז:).

יח מַעֲשֶׂה בְּהִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה לְאָדָם אֶחָד, וּבָא עָנִי וְעָמַד עַל פִּתְחוֹ וְאָמָר: אִשָּׁה אֲנִי צָרִיךְ לְהַכְנִיס127 הַיּוֹם וְאֵין לִי פַרְנָסָה כְּלוּם. נָטְלָה אִשְׁתּוֹ כָּל־הַסְּעֻדָּה וְנָתְנָה לוֹ, וְאַחַר־כָּךְ לָשָׁה עִסָּה אַחֶרֶת וּבִשְׁלָה אִלְפָּס128 אַחֵר וּבָאָה וְהִנִּיחָה לִפְנֵיהֶם. אָמַר לָהּ [הִלֵּל]: בִּתִּי, מִפְּנֵי מָה לֹא הֵבֵאת לָנוּ מִיָּד? סָחָה לוֹ כָּל־הַמַּעֲשִׂים. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, אַף אֲנִי לֹא דַנְתִי אוֹתָךְ לְכַף־חוֹבָה אֶלָּא לְכַף־זְכוּת, שֶׁכָּל הַמַעֲשִׂים שֶׁעָשִׂית לֹא עָשִׂית אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמָיִם. (ד"א פ' ו).

יט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּהִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה בָא בַּדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, אָמָר: מֻבְטָח אֲנִי שֶׁאֵין זֶה בְתוֹךְ בֵּיתִי. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ”129 (בר' ס.)

־־־־־־־־

כ כְּשֶׁנִּשְׁתַּכְּחָה תוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל וִיסָדָהּ; חָזְרָה וְנִשְּׁתַּכָּחָה – עָלָה הִלֵּל הַבַּבְלִי וִיסָדָהּ.

הִלֵּל עָלָה מִבָּבֶל בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְשִׁמֵּש חֲכָמִים אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּפִרְנֵס אֶת־יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה.

אָמְרוּ עָלָיו, עַל הִלֵּל, שֶׁלֹּא עָזַב דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁלֹּא לְמָדָם, אֲפִלּוּ כָל־הַלְּשׁוֹנוֹת, אֲפִלּוּ שִׂיחַת הָרִים וּגְבָעוֹת וּבְקָעוֹת, שִׂיחַת עֵצִים וַעֲשָׂבִים, שִׂיחַת חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת, שִׂיחַת שֵׁדִים וּמִשְׁלוֹת [כּוֹבְסִים וְשׁוּעָלִים]130 (סוכה כ; ספרי וזה"ב; סופרים טז).

כא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁמֹנִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְהִלֵּל הַזָּקֵן. שְׁלֹשִים מֵהֶם רְאוּיִם שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה כְּמֹשֶה רַבֵּנוּ, וּשְׁלֹשִים מֵהֶם רְאוּיִם שֶׁתַּעֲמֹד לָהֶם חַמָּה כִּיהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן, וְעֶשְׂרִים מֵהֶם – בֵּינוֹנִים. גָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם – יוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל, וְקָטָן שֶׁבְּכֻלָּם – רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי (סוכה כח.; ע"י).

כב פַּעַם אַחַת חָלָה וְנִכְנְסוּ כֻלָּם לְבַקְּרוֹ, עָמַד לוֹ131 רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי בֶּחָצֵר. אָמַר לָהֶם: הֵיכָן הוּא הַקָּטָן שֶׁבָּכֶם, שֶׁהוּא אָב לְחָכְמָה וְאָב לְדוֹרוֹת? – אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר הַגָּדוֹל שֶׁבָּכֶם. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא בֶחָצֵר. אָמַר לָהֶם: יִכָּנֵס. כֵּוָן שֶׁנִּכְנַס אָמַר לָהֶם: “לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא”132 (ירוש' נדר' פ“ה ה”ו).

––––––––

כג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָאַחֲרוֹנִים, חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, נִסְתַּלְּקָה רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּבַת־קוֹל. פַּעַם אַחַת הָיּו מְסֻבִּין בַּעֲלִיַּת בֵּית־גּוֹרְיָא בִּירִיחוֹ וְנִתְּנָה עֲלֵיהֶם בַּת־קוֹל מִן הַשָּׁמָיִם: “יֶשׁ כָּאן אֶחָד שֶׁרָאוּי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה כְּמשֶׁה רַבֵּנוּ, אֶלָּא שֶׁאֵין דּוֹרוֹ זַכַּאי לְכָךְ”. נָתְנוּ חֲכָמִים אֶת־עֵינֵיהֶם בְּהִלֵּל הַזָּקֵן. וּכְשֶׁמֵּת אָמְרוּ עָלָיו: הִי חָסִיד, הִי עָנָו, תַּלְמִידוֹ שֶׁל עֶזְרָא (סנה' יא).


ד. עֲקַבְיָא בֶן־מַהֲלַלְאֵל

כד עֲקַבְיָא בֶן־מַהֲלַלְאֵל הֵעִיד אַרְבָּעָה דְבָרִים133. אָמְרוּ לוֹ: עֲקַבְיָא, חֲזוֹר בְּךָ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר, וְנַעַשְׂךָ אַב־בֵּית־דִּין לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם: מוּטָב לִי לְהִקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל־יָמַי וְלֹא לֵעָשׂוֹת שָׁעָה אַחַת רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים, בִּשְׁבִילׂ שְׂרָרָה134 חָזַר בּוֹ – – – וְנִדּוּהוּ135, וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵית־דִּין אֶת־אֲרוֹנוֹ. אָמַר רַ' יְהוּדָה: חָס וְשָׁלוֹם, שֶׁעֲקַבְיָא נִתְנַדָּה, שֶׁאֵין הָעֲזָרָה נִנְעֶלֶת136 בִּפְנֵי כָל־אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל בְּחָכְמָה וּבְיִרְאַת־חֵטְא כַּעֲקַבְיָא בֶן־מַהֲלַלְאֵל.

בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר לִבְנוֹ: בְּנִי, חֲזוֹר בְּךָ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר. אָמַר לוֹ: וְלָמָּה לֹא חָזַרְתָּ בָּךְ? אָמַר לוֹ: אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַמְרֻבִּים וְהֵם שָׁמְעוּ מִפִּי הַמְרֻבִּים, אֲנִי עָמַדְתִּי בִשְׁמוּעָתִי וְהֵם עָמְדוּ בִשְׁמוּעָתָם. אֲבָל אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִפִּי הַיָּחִיד137 וּמִפִּי הַמְרֻבִּים138 – מוּטָב לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי הַיָּחִיד וְלֶאֱחוֹז בְּדִבְרֵי הַמְרֻבִּים. אָמַר לוֹ: פְּקֹוד עָלַי חֲבֵרֶיךָ139. אָמַר לוֹ: אֵינִי מַפְקִיד. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא עִלָּה140 מָצָאתָ בִּי? אָמַר לוֹ: לָאו, מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְרַחֲקוּךָ (עדיות פ“ה, מ”ו, מ"ז)


ה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֶן

כה שָׁנִינוּ, אֵין נִמְנִין עַל שְׁנֵי פְסָחִים כְּאֶחָד141. וּמַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ וּמַלְכָּה שֶׁאָמְרוּ לְעַבְדֵיהֶם: צְאוּ וְשַחֲטוּ עָלֵינוּ אֶת־הַפָּסַח, וְיָצְאוּ וְשָׁחֲטוּ עֲלֵיהֶן שְׁנֵי פְסָחִים142. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת הַמַּלְכָּה143. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־הַמַּלְכָּה. אָמְרָה לָהֶם: לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר לָהֶם: מַלְכָּה וָמֶלֶךְ, שֶׁדַּעְתָּם קַלָּה144 עֲלֵיהֶם, יֹאכְלוּ מִן הָרִאשׁוֹן; אָנוּ לֹא נֹאכַל145 לֹא מִן הָרִאשׁוֹן וְלֹא מִן הַשֵּׁנִי.

וְשׁוּב פַּעַם אַחַת נִמְצֵאת הַלְּטָאָה146 בְּבֵית־הַמִּטְבָּחַיִם, וּבִקְשׁוּ לְטַמֵּא כָּל־הַסְּעֻדָּה כֻלָּהּ. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת הַמַּלְכָּה. 147. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־הַמַּלְכָּה. אָמְרָה לָהֶם: לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר לָהֶם: בֵּית־הַמִּטְבָּחַיִם רוֹתֵחַ אוֹ צוֹנֵן? אָמְרוּ לוֹ: רוֹתֵחַ. אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְהָטִילוּ עָלֶיהָ כּוֹס שֶׁל צוֹנֵן. הָלְכוּ וְהֵטִילוּ עָלֶיהָ כּוֹס שֶׁל צוֹנֵן וְרִחֵשָׁה148 – וְטִהֵר רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶת־כָּל־הַסְּעֻדָּה כֻלָּהּ.

נִמְצָא מֶלֶךְ תָּלוּי בַּמַּלְכָּה, וְהַמַּלְכָּה תְּלוּיָה בְּרַבָּן גַמְלִיאֵל; נִמְצֵאת כָּל־הַסְּעֻדָה כֻלָּהּ תְּלוּיָה בְּרַבָּן גַמְלִיאֵל (פסח' פח:; ע"י).


ו. רַ' צָדוֹק וּבְנוֹ רַ' אֶלְעָזָר

כו רַ' צָדוֹק יָשַׁב אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּתַעֲנִית שֶׁלֹא תֶחֱרַב יְרוּשָׁלָיִם. [הִכְחִישׁ149] וְכָל־מַה־שֶּׁאָכַל הָיָה נִרְאֶה מִבַּחוּץ150. כְּשֶׁבָּא לְהַבְרוֹת עַצְמוֹ151 הֵבִיאוּ לוֹ גְּרוֹגָרוֹת152 וְהָיָה מוֹצֵץ מֵימֵיהֶן153 וְזוֹרְקָן.

וּכְשֶׁצָּר אֶסְפַּסְיָנוֹס עַל יְרוּשָׁלָיִם בָּא לְפָנָיו רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי. אָמַר לוֹ אֶסְפַּסְיָנוֹס: אִם יֶשׁ לְךָ אוֹהֵב אוֹ קָרוֹב בָּעִיר, שְׁלַח וְהוֹצִיאֵהוּ עַד שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ אוֹכְלוֹסִין154 שֶׁלִּי. שָׁלַח אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻעַ לְהוֹצִיא אֶת־רַ' צָדוֹק. הָלְכוּ וּמְצָאוּהוּ בְּפֶתַח הַשָׁעַר. כְּשֶׁבָּא עָמַד רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי לְפָנָיו. אָמַרֹ לו אֶסְפַּסְיָנוֹס: לִפְנֵי זָקֵן כּוֹשֵׁל זֶה אַתָּה עוֹמֵד? אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, אִלּוּ הָיָה בָעִיר עוֹד אֶחָד כְּמוֹתוֹ, וְאוֹכְלוֹסִין שֶׁלְּךָ מְרֻבִּים כִּפְלָיִם – לֹא הָיִיתָ יָכוֹל לְכָבְשָׁהּ. אָמַר לוֹ: בַּמֶּה כֹּחוֹ? אָמַר לוֹ: שֶׁאוֹכֵל גַּמְזוּז155 אֶחָד וְשׁוֹנֶה עָלָיו מֵאָה פְרָקִים. אָמַר לוֹ: וְלָמָּה הִכְחִישׁ כָּל־כָּךְ? אָמַר לוֹ: מֵחֲמַת צוֹמוֹת וְתַעֲנִיּוֹת. שָׁלַח וְהֵבִיא רוֹפְאִים וְהָיוּ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ קִמְעָא־קִמְעָא וּמַשְׁקִין אוֹתוֹ קִמְעָא־קִמְעָא עַד שֶׁחָזַר עָלָיו גּוּפוֹ (גט' נו.; איכ"ר א, לב).

כז רַ' צָדוֹק גְּדוֹל־הַדּוֹר הָיָה. כְּשֶׁנִּשְׁבָּה נְטָלַתּוּ מַטְרוֹנִית156 אַחַת וְשִׁגְרָה157 לוֹ שִׁפְחָה אַחַת יָפָה. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ נָתַן עֵינָיו בְּכֹתֶל שֶׁלֹּא יִרְאֶנָּה, וְהָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה158 כָּל־הַלָּיְלָה. לְשַׁחֲרִית הָלְכָה וְהִקְבִּילָה159 אֵצֶל גְּבִרְתָּהּ. אָמְרָה לָהּ: שֹׁוֶה לִי הַמָּוֶת מִשֶּׁתִּתְּנִינִי לָאִישׁ הַזֶּה. שָׁלְחָה וְקָרְאָה לוֹ וְאָמְרָה לוֹ: מִּפְּנֵי־מָה לֹא עָשִׂיתָ עִם אִשָּׁה זֹאת כְּדֶרֶךְ שֶׁיַּעֲשׂוּ בְנֵי־אָדָם? אָמַר לָהּ: וּמָה אֶעֱשֶׂה, מִכְּהֻנָּה גְדוֹלָה אָנִי, מִמִּשְׁפָּחָה גְדוֹלָה אָנִי… כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעָה דְבָרָיו צִוְּתָה עָלָיו וּפְטָרַתּוּ בְּכָבוֹד גָּדוֹל (אדר“נ פט”ז מ"ב).

כח אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק: כְּשֶׁהָיִיתִי לוֹמֵד תּוֹרָה אֵצֶל רַ' יוֹחָנָן הַחוֹרָנִי, רָאִיתִי שֶׁהוּא אוֹכֵל פַּת חֲרֵבָה בְּמֶלַח בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת. בָּאתִי וְהוֹדַעְתִּי אֶת־אַבָּא. אָמַר לוֹ: הוֹלֵךְ לוֹ זֵיתִים, וְהוֹלַכְתִּי לוֹ. רָאָה אוֹתָם שֶׁהֵם לַחִים160. אָמַר לִי: אֵין אֲנִי אוֹכֵל זֵיתִים. בָּאתִי וְהוֹדַעְתִּי אֶת־אַבָּא. אָמַר לִי: לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ: חָבִית נְקוּבָה הָיָתָה161, אֶלָּא שֶׁסְּתָמוּהָ שְׁמָרִים162. (ימב' טו:).

כט אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בַּר־צָדוֹק: כָּךְ אָמַר לִי אַבָּא בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: קָבְרֵנִי תְחִילָּה בַּבִּקְעָה, וּבְסוֹף163 לַקֵּט עֲצָמַי וּתְנֵן בִּגְלוּסְקְמָא164, וְאַל תְּלַקֵּט אַתָּה בְּיָדֶךָ165, וְכָךְ עָשִׂיתִי לוֹ. נִכְנַס יוֹחָנָן וְלִקֵּט וּפָרַס עֲלֵיהֶן אַפְקַרְסִין166, נִכְנַסְתִּי וְקָרַעְתִּי עֲלֵיהֶן167, וְנָתַתִּי עֲלֵיהֶן חֲפִירִים168 יְבֵשִׁים. כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לְאָבִיו כָּךְ עָשִׂיתִי לוֹ (שמח' יב).

ל אָמְרוּ עָלָיוַ עלַ ר' אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק וְעַל אַבָּא שָׁאוּל בֶּן־בָּטְנִית שֶׁהָיוּ חֶנְוָנִים בִּירוּשָׁלַיִם כָּל־יְמֵי חַיֵּיהֶם, וְהָיוּ מְמַלְאִין מִדּוֹתֵיהֶם מֵעֶרֶב יוֹם־טוֹב169 וְנוֹתְנִין אוֹתָן לְלָקוֹחוֹת בְּיוֹם־טוֹב. רַ' חֲנַנְיָה בֶן־עֲקַבְיָה אוֹמֵר: אַף בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד הָיוּ עוֹשִׂין כֵן מִפְּנֵי בִטוּל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ170. וְחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף בְּחֹל עָשׂוּ כֵן, מִפְּנֵי מִצּוּי הַמִּדּוֹת171. אַף הוּא כִּנֵּס שְׁלֹש מֵאוֹת כַּדֵּי שֶׁמֶן וְחֲבֵרוֹ שְׁלֹש מֵאוֹת כַּדֵּי יַיִן מִמִּצּוּי הַמִּדּוֹת172, וְהֶעֱלוּם לְגִזְבָּרִים173. אָמְרוּ לָהֶם: אֵין אַתֶּם זְקוּקִים לְכָךְ174. אָמְרוּ לָהֶם: אֵין רְצוֹנֵנוּ בָּהֶם. אָמְרוּ לָהֶם: הוֹאִיל וְהֶחֱמַרְתֶּם עַל עַצְמְכֶם, מִשֶּׁל צִבּוּר הֵם – יֵעָשׂוּ בָהֶם צָרְכֵי הָרַבִּים (תוס' ביצב פ“ג מ”ו; ירוש' שם פ“ג ה”ח).


ז. בֵּית־שַׁמַּאי וּבֵית־הִלֵּל

לא מִשֶּׁרַבּוּ תַלְמִידֵי שַׁמַּאי וְהִלֵּל שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ175 כָל־צָרְכָּם – רַבּוּ מַחֲלֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וְנַעֲשֵׂית תּוֹרָה כִּשְׁתֵּי תוֹרוֹת (סנה' פח:)

לב אָמַר רַ' אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁלֹש שָׁנִים נֶחְלְקוּ בֵית־שַׁמַּאי וּבֵית־הִלֵּל, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְמוֹתֵנוּ, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְמוֹתֵנוּ. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: אֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵם, וְהֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵית־הִלֵּל.

וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, – מִפְּנֵי מָה זָכוּ בֵית־הִלֵּל לִקְבֹּעַ הֲלָכָה כְּמוֹתָם? – מִפְּנֵי שֶׁנּוֹחִים וַעֲלוּבִים הָיוּ, וְשׁוֹנִים דִּבְרֵיהֶם וְדִבְרֵי בֵית־שַׁמָּאי; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּקְדִּימִים דִּבְרֵי בֵית־שַׁמַּאי לְדִבְרֵיהֶם. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל־הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַגְבִּיהוֹ, וְכָל־הַמַּגְבִּיהַּ עַצְמוֹ – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁפִּילוֹ (עיר' יג: ע"י).

לג אַף־עַל־פִּי שֶׁנֶּחְלְקוּ בֵית־שַׁמַּאי וּבֵית־הִלֵּל, אֵלּוּ אוֹסְרִים וְאֵלּוּ מַתִּירִים, לֹא נִמְנְעוּ בֵית־שַׁמַּאי מִלִּשָּׂא176 נָשִׁים מִבֵּית־הִלֵּל וְלֹא בֵית־הִלֵּל מִבֵּית־שַׁמָּאי. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁחִבָּה וְרֵעוּת נוֹהֲגִים זֶה בָזֶה, לְקַיֵּם מַה־שֶּׁנֶּאֱמַר: “וְהָאֶמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ”177 (יבמ' יד).


ח. יוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל

לד אָמְרוּ עָלָיו עַל יוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל: בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, כָּל־עוֹף שֶׁפּוֹרֵח עָלָיו – מִיָּד נִשְׂרָף (סוכה כח.; ע"י).

לה תַּרְגּוּם שֶׁל תּוֹרָה – אֻנְקְלוֹס הַגֵּר אֲמָרוֹ מִפִּי רַ' אֱלִיעֶזֵר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ; תַּרְגּוּם שֶׁל נְבִיאִים – יוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל אֲמָרוֹ מִפִּי חַגַּי, זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּעְזְעָה178 אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: מִי הוּא זֶה שֶׁגִּלָּה סְתָרַי לִבְנֵי אָדָם? עָמַד יוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל עַל רַגְלָיו וְאָמָר: “אֲנִי הוּא שֶׁגִּלִּיתִי סְתָרֶיךָ לִבְנֵי־אָדָם. גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית־אַבָּא עָשִׂיתִי, אֶלָּא לִכְבוֹדְךָ עָשִׂיתִי, שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל”. וְעוֹד בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת תַּרְגּוּם שֶׁל כְּתוּבִים – יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: דַּיֶּךָּ!

מַה־טָּעַם? מִשּׁוּם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ קֵץ מָשִׁיחַ179 (מג/ ג.; ע"י).

לו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד, שֶׁלֹּא הָיוּ בָנָיו נוֹהֲגִים כְּשׁוּרָה180, עָמַד וְכָתַב נְכָסָיו181 לְיוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל. מֶה עָשָה יוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל? מָכַר שָׁלִישׁ וְהִקְדִּישׁ שָׁלִישׁ וְהֶחֱזִיר לְבָנָיו שָׁלִישׁ. בָּא עָלָיו שַׁמַּאי182 בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ. אמָרַ לוֹ: שַׁמַּאי, אִם אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא מַה־שֶׁמָּכַרְתִּי וּמַה שֶּׁהִקְדַּשְׁתִּי – אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא מַה־שֶּׁהֶחֱזַרְתִּי; וְאִם לָאו, אִי־אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא מַה־שֶּׁהֶחֱזַרְתִּי. אָמָר: הֵטִיחַ עָלַי בֶּן־עֻזִּיאֵל183, הֵטִיחַ עָלַי בֶּן־עֻזִּיאֵל!

אָמַר רַ' יוֹסֵי בֵּי רַבִּי בוּן: כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: יוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל הִדִּירוֹ184 אָבִיו מִנְּכָסָיו, וְעָמַד185 וּכְתָבָם לְשַׁמָּאי. מֶה עָשָׂה שַׁמָּאי? מָכַר מִקְצָת וְהִקְדִּישׁ מִקְצָת וְנָתַן לוֹ מַתָּנָה אֶת־הַשְׁאָר, וְאָמָר: כָּל־מִי שֶׁיָּבֹא וִיעַרְעֵר186 עַל הַמַּתָּנָה הַזֹּאת יוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת וּמִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ, וְאַחַר־כָּךְ יוֹצִיא מִיַּד זֶה (ב“ב קלג – קלד; ע”י; ירוש' נדר; פ“ה ה”ו).


ט. שְׁמוּאֵל הַקָּטָן

לז מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמָר: הַשְׁכִּימוּ לִי שִׁבְעָה לַעֲלִיָּה. הִשְׁכִּים וּמָצָא שְׁמֹנָה. אָמַר: מִי הוּא שֶׁעָלָה שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת – יֵרֵד. עָמַד שְׁמוּאֵל הַקָּטָן וְאָמָר: אֲנִי הוּא שֶׁעָלִיתִי שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת, וְלֹא לְעַבֵּר הַשָּׁנָה עָלִיתִי, אֶלָּא לִלְמוֹד הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה הֻצְרַכְתִּי. אָמַר לוֹ: שֵׁב, בְּנִי, שֵׁב! רְאוּיוֹת כָּל־הַשָּׁנִים כֻּלָּן לְהִתְעַבֵּר עַל־יָדֶךָ, אֶלָּא אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין מְעַבְּרִין אֶת־הַשָּׁנָה אֶלָּא בִמְזֻמָּנִים לָהּ.

וְלֹא שְׁמוּאֵל הַקָּטָן הָיָה, אֶלָּא אָדָם אַחֵר, וּמֵחֲמַת בִּיּוּשׁ עָשָׂה כָךְ (סנה' יא.).

לח שְׁמוּאֵל הַקָּטָן גָּזַר תַּעֲנִית וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה187. כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר, שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר188 הוּא. אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְעֶבֶד שֶׁמְּבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לוֹ וְאַל אֶשְׁמַע קוֹלוֹ.

וְשׁוּב שְׁמוּאֵל הַקָּטָן גָּזַר תַּעֲנִית וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה. כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר, שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הוּא. אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְעֶבֶד שֶׁמְּבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. וְאָמַר לָהֶם: הַמְתִּינוּ לוֹ עַד שֶׁיִּתְמַקְמֵק189 וְיִצְטַעֵר וְאַחַר־כָּךְ תְּנוּ לוֹ.

וְלִשְׁמוּאֵל הַקָּטָן שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר כֵּיצַד? אָמַר: “מַשִּׁיב הָרוּחַ” – וְנָשְׁבָה רוּחַ, אָמַר: “מוֹרִיד הַגָּשֶׁם” – וְיָרְדוּ גְשָׁמִים. (תענ' כה:).

לט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שִׁמְעוֹן הַפָּקוּלִי190 הִסְדִּיר שְׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה בְרָכוֹת לִפְנֵי רַבָּן־גַּמְלִיאֵל עַל הַסֵּדֶר בְּיַבְנֶה, אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים: כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ לְתַקֵּן בִּרְכַּת הַמִּינִים191? עָמַד שְׁמוּאֵל הַקָּטָן וְתִקְּנָהּ. לְשָׁנָה אַחֶרֶת שְׁכָחָה, וְהִשְׁקִיף192 בָּהּ שְׁתַּיִם וְשָלֹש שָׁעוֹת וְלֹא הֶעֱלוּהּו193 (בר' כח – כט).

מ פַּעַם אַחַת הָיוּ מְסֻבִּיןּ בַּעֲלִיָּה בְּיַבְנֶה וְנִתְּנָה עֲלֵיהֶם בַּת־קוֹל מִן הַשָּׁמָיִם: יֶשׁ־כָּאן אֶחָד שֶׁרָאוּי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה, אֶלָּא שֶׁאֵין דּוֹרוֹ זַכַּאי לְכָךְ. נָתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם בִּשְׁמוּאֵל הַקָּטָן, וּכְשֶׁמֵּת אָמְרוּ עָלָיו: הִי חָסִיד, הִי עָנָו תַּלְמִידוֹ שֶׁל הִלֵּל!

וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קָטָן? לְפִי שֶׁהוּא מַקְטִין עַצְמוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁמְּעַט הָיָה קָטָן מִשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי (סנה' יא.; ירוש' סוטה פ“ט הי”ג).

מא כְּשֶׁמֵּת שְׁמוּאֵל הַקָּטָן תָּלוּ מַפְתְּחוֹ וּפִנְקָסוֹ בַּאֲרוֹנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בֵן. וְהָיוּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן וְרַ' אֱלִיעֶזֶר מַסְפִּידִין עָלָיו וְאוֹמְרִים: עַל זֶה נָאֶה לִבְכוֹת! עַל זֶה נָאֶה לְהִתְאַבֵּל: מְלָכִים מֵתִים וּמַנִּיחִים כִּתְרֵיהֶם לִבְנֵיהֶם, עֲשִׁירִים מֵתִים וּמַנִּיחִים עֹשֶר לִבְנֵיהֶם – שְׁמוּאֵל הַקָּטָן נָטַל כָּל־הַחֲמוּדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְהָלַךְ לוֹ [וְעַל זֶה נֶאֱמַר: “יִהְיוּ־לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ”]194.

וְכָךְ אָמַר בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: שִׁמְעוֹן195 וְיִשְמָעֵאל לְחַרְבָּא וְחַבְרוהִי לִקְטָלָא, וּשְׁאָר כָּל־עַמָּא לְבִזָא, וְעָקָן סַגִּיאָן עֲתִידָן לְמֵיתֵי עַל עָלְמָא (שִׁמְעוֹן וְיִשְׁמָעֵאל לַחֶרֶב, וְחַבְרֵיהֶם196 לַהֶרֶג197, וּשְׁאָר כָּל־הָעָם לְבִזָּה, וְצָרוֹת רַבּוֹת עֲתִידוֹת לָבוֹא עַל הָעוֹלָם). וּבְלָשׁוֹן אֲרָמִית אֲמָרָם198 (סנה' יא; שמח' ח).


י. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי

מב כָּל־שְׁנוֹתָיו שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. אַרְבָּעִים שָׁנָה עָסַק בִּפְרַקְמַטְיָא199, אַרְבָּעִים שָׁנָה לָמַד, אַרְבָּעִים לִמֵּד (ר"ה לא:).

מג אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי: מִיָּמָיו לֹא שָׂח שִׂיחַת חֻלִּין, לֹא הָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תוֹרָה וּבְלִי תְפִלִּין, וְלֹא קְדָמוֹ אָדָם בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא יָשֵׁן בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ לֹא שְׁנַת קֶבַע וְלֹא שְׁנַת עֲרָאי, וְלֹא הִנִּיחַ אָדָם200 בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְיָצָא, וְלֹא הִרְהֵר201 בִּמְבוֹאוֹת הַמְטֻנָּפוֹת, וְלֹא מְצָאוֹ אָדָם יוֹשֵׁב וְדוֹמֵם, אֶלָּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה, וְלֹא פָתַח אָדָם דֶּלֶת לְתַלְמִידָיו אֶלָּא הוּא בְעַצְמוֹ, וְלֹא אָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ לְעוֹלָם, וְלֹא אָמַר: “הִגִּיעָה עֵת לַעֲמֹד מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ”, חוּץ מֵעַרְבֵי פְסָחִים202 וְעַרְבֵי יוֹם־הַכִּפּוּרִים. וְכֵן הָיָה רַ' אֱלִיעֶזֶר תַּלְמִידוֹ נוֹהֵג אַחֲרָיו (סוכה כח.; ע"י).

מד אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי, שֶׁלֹּא הִקְדִּימוֹ אָדָם שָׁלוֹם מֵעוֹלָם, וַאֲפִילוּ נָכְרִי בַשּׁוּק (בר' יז.).

מה אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ מִקְרָא וּמִשְׁנָה, גְּמָרָא, הֲלָכוֹת וְאַגָדוֹת, דִּקְדּוּקֵי תוֹרָה וְדִקְדּוּקֵי סוֹפְרִים, קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת, תְּקוּפוֹת וְגִימַטְרִיָּאוֹת203, שִׂיחַת מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת וְשִׂיחַת שֵׁדִים וְשִׂיחַת דְּקָלִים, מִשְׁלוֹת כּוֹבְסִים, מִשְׁלֹות שׁוּעָלִים, דָּבָר קָטָן וְדָבָר גָּדוֹל (דָּבָר גָּדוֹל – מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה204, וְדָבָר קָטָן – הֲוָיוֹת דְּאַבַּיֵי וְרָבָא205), לְקַיֵּם מַה־שֶׁנֶּאֱמַר: “לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא”206.

וְכֵן אָמְרוּ עָלָיו, שֶׁאָמָר: אִם יִהְיוּ כָל־הַשָּׁמַיִם יְרִיעוֹת, וְכָל־הָאִילָנוֹת קֻלְמוֹסִין, וְכָל־הַיַּמִּים דְּיוֹ, אֵין כְּדֵי לִכְתּוֹב אֶת־חָכְמָתִי שֶׁלָּמַדְתִּי מֵרַבּוֹתָי, וְלֹא אָצַלְתִּי מֵחָכְמָתָם אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁזְּבוּב הַזּוֹ טוֹבֶלֶת בַּיָּם הַגָּדוֹל וּמַשֶּׁהוּ מְחַסַּרְתּוֹ (סוכה כח; סופ' פט“ז, ה”ח).

מו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָרֶךְּ, וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ תַּלְמִידוֹ מְחַמֵּר207 אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ: רַבִּי, שְׁנֵה לִי פֶּרֶק אֶחָד בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. אָמַר לוֹ: בְּנִי, לֹא כָךְ שָׁנִיתִי לָכֶם: “וְלֹא בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם מֵבִין מִדַּעְתּוֹ”? אָמַר לוֹ: רַבִּי, תַּרְשֵׁנִי208 לוֹמַר לְפָנֶיךָ דָּבָר אֶחָד שֶׁלִּמַּדְתָּנִי. אָמַר לוֹ: אֱמֹר.

מִיָּד יָרַד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי מֵעַל הַחֲמוֹר וְנִתְעַטֵּף וְיָשַׁב עַל הָאֶבֶן תַּחַת הַזָּיִת. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִפְּנֵי־מָה יָרַדְתָּ מֵעַל הַחֲמוֹר? אָמַר: אֶפְשָׁר אַתָּה דוֹרֵשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וּשְׁכִינָה עִמָּנוּ, וּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מְלַוִּים אוֹתָנוּ, וַאֲנִי אֶרְכַּב עַל הַחֲמוֹר!

מִיָּד פָּתַח רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ וְדָרַשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְסִכְסְכָה209 כָל־הָאִילָנוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה. פָּתְחוּ כָל־הָאִילָנוֹת וְאָמְרוּ שִׁירָה. מַה־שִּׁירָה אָמָרוּ? – "הַלְלוּ אֶת־יְיָ מִן־הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל־תְּהֹמוֹת…עֵץ פְּרִי וְכָל־אֲרָזִים… הַלְלוּיָהּ210! וְאַף מַלְאָךְ נַעֲנָה מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וְאָמַר: וַדַּאי, הֵן הֵן מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה!

עָמַד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמָר: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן בֵּן לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָבִין וְלַחְקֹר וְלִדְרֹש בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. יֵשׁ נָאֶה דוֹרֵשׁ וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּם, נָאֶה מְקַיֵּם – וְאֵין נָאֶה דוֹרֵשׁ; אַתָּה נָאֶה דוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם. אַשְׁרֶיךָ, אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁאֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ! (חג' יד:; ע"י).

––––––––

מז חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי וְאֵלּוּ הֵם: רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־הוּרְקָנוֹס, רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָא, רַ' יוֹסֵי הַכֹּהֵן, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־נְתַנְאֵל וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ.

הוּא הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָם: אֱלִיעֶזֶר בֶּן־הוּרְקָנוֹס – בּוֹר סוּד211 שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה; יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָא – אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ; יוֹסֵי הַכֹּהֵן – חָסִיד; שִׁמְעוֹן בֶּן־נְתַנְאֵל –רֵא־חֵטְא; אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ – מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר212.

אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ טוֹבָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם? רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה; רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב; רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב;, רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת־הַנּוֹלָד; רַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת־דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלָל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם (אבות ב).

מח שָאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי שְאֵלָה. אָמַר לָהֶם: כָּךְ וָכָךְ. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי לֹא כָךְ לִמַּדְתָּנוּ. אָמַר לָהֶם: יָפֶה אֲמַרְתֶּם. מַעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ יָדַי וְרָאוּ עֵינַי – וְשָׁכָחְתִּי; כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

וְלֹא שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵע, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְזָרֵז213 אֶת־הַתַּלְמִידִים (תוס' אהלות).

מט שִׁמְעוֹן סִכְנָא אִישׁ עִיצָה הָיָה חוֹפֵר בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת בִּירוּשָׁלָיִם. אָמַר לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי: אֲנִי גָדוֹל כָּמוֹךָ. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים כָּמוֹךָ. אָמַר: אִם אָדָם בָּא לְיָדְךָ בְּדִין אוֹ לִשְׁאֵלָה, אַתָּה אוֹמֵר לוֹ: שְׁתֵה מִן הַבּוֹר הַזֶּה, שֶׁמֵּימָיו זַכִּים וְצוֹנִין? אוֹ אִם שָאֲלָה לְךָ אִשָּׁה עַל נִדּוּתָהּ – אַתָּה אוֹמֵר לָהּ: טִבְלִי בַּבּוֹר הַזֶּה שֶׁמֵּימָיו מְטַהֲרִין? וְקָרָא עָלָיו214 פָּסוּק זֶה: “וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח, כִּי־אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע”215 (קה"ר ד).

נ רַ' עֻלָּא אָמַר: שְמֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָשָׂה [רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי] בַעֲרָב216, וְלֹא בָאוּ לְפָנָיו אֶלָּא שְׁנֵי מַעֲשִׂים. אָמָר: גָּלִיל, גָּלִיל, שָׂנֵאתָ אֶת־הַתּוֹרָה, סוֹפְךָ לַעֲשׂוֹת בְּמַסִּיקִין217 (ירוש', שבת פט“ז, ה”ח).

נא כְּבָר הָיָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי עוֹלֶה לִמְעוֹן יְהוּדָה. רָאָה רִיבָה218 אַחַת מְלַקֶּטֶת שְׂעֹרִים219 מִתַּחַת גֶּלְלֵי הַסּוּס. אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי [לְתַלְמִידָיו]: רְאִיתֶם רִיבָה זוֹ מַה הִיא? אָמְרוּ לוֹ: עִבְרִית. – סוּס זֶה שֶׁל מִי הוּא? אָמְרוּ לוֹ: [שֶׁל] פָּרָשׁ עֲרָבִי אֶחָד. אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי לְתַלְמִידָיו: כָּל־יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל הַפָּסוּק הַזֶּה וְהָיִיתִי קוֹרֵא אוֹתוֹ וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מַה הוּא: “אִם־לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי־לָךְ בְּעִקְּבֵי הַצֹּאן”220 – לֹא רְצִיתֶם לְהִשְׁתַּעְבֵּד לַשָּׁמַיִם, הֲרֵי אַתֶּם מְשֻׁעְבָּדִים לִפְנֵי גוֹיִים; לֹא רְצִיתֶם לִשְׁקוֹל לַשָׁמַיִם בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת221, הֲרֵי אַתֶּם שׁוֹקְלִים חֲמִשָּׁה עָשָׂר שְׁקָלִים בְּמַלְכוּת אוֹיְבֵיכֶם222; לֹא רְצִיתֶם לְתַקֵּן הַדְּרָכִים וְהָרְחוֹבוֹת לְעוֹלֵי רְגָלִים, הֲרֵי אַתֶּם מְתַקְּנִים אֶת־הַבֻּרְגָּסִין וְאֶת־הַבֻּרְגָּנִין223 לְעוֹלֵי לְכַרְמֵי מְלָכִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ” בְּאַהֲבָה, “וְעָבַדְתָּ אֶת־אֹיְבֶיךָ” בְּשִׂנְאָה; “תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ” בְּשׂבַע, “וְעָבַדְתָּ אֶת־אֹיְבֶיךָ וגו' בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל”224 (מכיל' יתרו).

––––––––

כְּשֶׁמֵּת בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי נִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְנַחֲמוֹ. נִכְנַס רַ' אֱלִיעֶזֶר וְיָשַׁב לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ, אֹמַר דָּבָר אֶחָד לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לוֹ: אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה לוֹ בֵן וּמֵת וְקִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. – וּמִנַּיִן שֶׁקִּבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֵדַע אָדָם… כִּי שָׁת־לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל”225 – אַף אַתָּה קַבֵּל תַּנְחוּמִין. אָמַר לוֹ: לֹא דַי לִי שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר בְּעַצְמִי, אֶלָּא שֶׁהִזְכַּרְתָּ לִי צַעֲרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן.

נִכְנַס רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ, אֹמַר דָּבָר אֶחָד לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לוֹ: אִיּוֹב הָיוּ לוֹ בָנִים וּבָנוֹת וּמֵתוּ כֻלָּם בְּיוֹם אֶחָד וְקִבֵּל עֲלֵיהֶם תַּנְחוּמִין, אַף אַתָּה קַבֵּל תַּנְחוּמִין. וּמִנַּיִן שֶׁקִּבֵּל אִיּוֹב תַּנְחוּמִין? שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ נָתַן וַייָ לָקָח יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ”226. אָמַר לוֹ: לֹא דַי שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר בְּעַצְמִי, אֶלָּא שֶׁהִזְכַּרְתָּ לִי צַעֲרוֹ שֶׁל אִיּוֹב.

נִכְנַס רַ' יוֹסֵי וְיָשַׁב לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ, אֹמַר דָּבָר אֶחָד לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לוֹ: אַהֲרוֹן הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים גְּדוֹלִים וּמֵתוּ שְׁנֵיהֶם בְּיוֹם אֶחָד וְקִבֵּל עֲלֵיהֶם תַּנְחוּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּדֹּם אַהֲרֹן”227 – אֵין שְׁתִיקָה אֶלָּא תַּנְחוּמִין, וְאַף אַתָּה קַבֵּל תַּנְחוּמִין. אָמַר לוֹ: לֹא דַי שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר בְּעַצְמִי, אֶלָּא שֶׁהִזְכַּרְתַּנִי לִי צַעֲרוֹ שֶׁל אַהֲרֹן.

נִכְנַס רַ' שִׁמְעוֹן וְאָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ, אֹמַר דָּבָר אֶחָד לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לוֹ: דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה לוֹ בֵן וּמֵת וְקִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין – וּמִנַּיִן שֶׁקִּבֵּל דָּוִד תַּנְחוּמִין? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְנַחֵם דָּוִד אֶת בַּת־שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ…וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה”228 אַף אַתָּה, רַבִּי, קַבֵּל תַּנְחוּמִין. אָמַר לוֹ: לֹא דַי שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר בְּעַצְמִי, אֶלָּא שֶׁהִזְכַּרְתַּנִי צַעֲרוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶך!

נִכְנַס רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ, כֵּוָן שֶׁרָאָהוּ אָמַר לְשַׁמָּשׁוֹ: טוֹל כֵּלַי229 וְלֵךְ אַחֲרַי230 לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, לְפִי שֶׁאָדָם גָּדוֹל הוּא וְאֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ. נִכְנַס וְיָשַׁב לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ הַמֶּלֶך פִּקָדוֹן. בְּכָל־יוֹם וָיוֹם הָיָה בוֹכֶה וְצוֹעֵק וְאוֹמֵר: אוֹי לִי, אֵימָתַי אֵצֵא מִן הַפִּקָּדוֹן הַזֶה בְּשָׁלוֹם. אַף אַתָּה, רַבִּי, הָיָה לְךָ בֵן, קָרָא תוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים, מִשְׁנָה הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת, וְנִפְטַר מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא – וְיֶשׁ לְךָ לְקַבֵּל עָלֶיךָ תַּנְחוּמִין כְּשֶׁהֶחֱזַרְתָּ פִקְדוֹנְךָ שָׁלֵם. אָמַר לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן: אֶלְעָזָר בְּנִי, נִחַמְתָּנִי, כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מְנַחֲמִין (אדר"נ יד).

נב וּכְשֶׁחָלָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי נִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְבַקְּרוֹ. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם הִתְחִיל לִבְכּוֹת. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, נֵר יִשְרָאֵל, עַמּוּד הַיְמָנִי231, פַּטִּישׁ הֶחָזָק232, מִפְּנֵי־מָה אַתָּה בוֹכֶה? אָמַר לָהֶם: אִלּוּ לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם הָיוּ מוֹלִיכִים אוֹתִי, שֶׁהַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בַּקָּבֶר, שֶׁאִם כּוֹעֵס עָלַי אֵין כַּעְסוֹ כַּעַס עוֹלָם, וְאִם אוֹסְרֵנִי – אֵין אִסּוּרוֹ אִסּוּר עוֹלָם, וְאִם מְמִיתֵנִי – אֵין מִיתָתוֹ מִיתַת עוֹלָם, וַאֲנִי יָכוֹל לְפַיְּסוֹ בִדְבָרִים וּלְשַׁחֲדוֹ בְּמָמוֹן – אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיִיתִי בוֹכֶה; וְעַכְשָׁו שֶׁמּוֹלִיכִים אוֹתִי לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, שֶׁאִם כּוֹעֵס עָלַי – כַּעְסוֹ כַּעַס עוֹלָם, וְאִם אוֹסְרֵנִי אִסּוּרוֹ אִסּוּר עוֹלָם, וְאִם מְמִיתֵנִי – מִיתָתוֹ מִיתַת עוֹלָם, וְאֵין אֲנִי יָכוֹל לְפַיְּסוֹ בִדְבָרִים וּלְשַׁחֲדוֹ בְּמָמוֹן; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְפָנַי שְׁתֵּי דְרָכִים, אַחַת שֶׁל גַּן־עֵדֶן וְאַחַת שֶׁל גֵּיהִנֹּם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מוֹלִיכִים אוֹתִי – וְלֹא אֶבְכֶּה?

אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, בָּרְכֵנוּ. אָמַר לָהֶם: יְהִי רָצוֹן שֶׁיְהֵא מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם כְּמוֹרָא בָשָר־וָדָם. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, עַד כָּאן233? אָמַר לָהֶם: וּלְוָאי! תֵּדְעוּ, כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, אוֹמֵר: “שֶׁלֹּא יִרְאֵנִי אָדָם”…

בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמַר לָהֶם: פַּנּוּ כֵלִים מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה וְהָכִינוּ כִסֵּא לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁבָּא234 (בר' כח:; ע"י).

נג מִשֶּׁמֵּת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי בָּטֵל זִיו הַחָכְמָה (סוטה מט.).

נד כָּל־זְמַן שֶׁהָיָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי קַיָּם הָיוּ חֲמִשָּׁה תַלְמִידָיו לְיַבְנֶה, וְאֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ הָלַךְ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ לְדֵימְסִית235, מְקוֹם מַיִם יָפִים וְנָוֶה יָפֶה. הִמְתִּין לָהֶם שֶׁיָּבֹאוּ אֶצְלוֹ. כֵּוָן שֶׁלֹּא בָאוּ בִּקֵּשׁ לֵילֵךְ אֶצְלָם וְלֹא הִנִּיחַתּוּ אִשְׁתּוֹ. אָמְרָה: מִי צָרִיךְ לְמִי? אָמַר לָהּ: הֵם צְרִיכִים לִי. אָמְרָה לוֹ: חֵמֶת236 וְעַכְבָּרִים – מִי דַרְכּוֹ לֵילֵךְ אֵצֶל מִי – הָעַכְבָּרִים אֵצֶל הַחֵמֶת, אוֹ הַחֵמֶת אֵצֶל הָעַכְבָּרִים? שָׁמַע לָהּ וְיָשַׁב לוֹ עַד שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ.

לְאַחַר זְמַן בָּאוּ אֶצְלוֹ, שָאֲלוּ אוֹתוֹ בַּתּוֹרָה וְלֹא יָדַע לְהֲשִׁיבָם. (קה“ר ז; אדר”נ יד).


יא. רַ' דוֹסָא בֶן־הָרְכִּינַס

נה בִּימֵי רַ' דוֹסָא בֶן־הָרְכִּינַס הֻתְּרָה "צָרַת הַבַּת " לָאַחִים, וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה לַחֲכָמִים, מִפְּנֵי שֶׁחָכָם גָּדוֹל הָיָה וְזָקֵן וְעֵינָיו קָמוּ מִלָּבוֹא לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. אָמָרוּ: מִי יֵלֵךְ וְיוֹדִיעוֹ? אָמַר לָהֶם רַ' יְהוֹשֻׁעַ: אֲנִי אֵלֵךְ. – וְאַחֲרָיו מִי? – רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה. – וְאַחֲרָיו מִי? – רַ' עֲקִיבָא. הָלְכוּ וְעָמְדוּ עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ. נִכְנְסָה שִׁפְחָתוֹ, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בָּאִים אֶצְלֶךָ. אָמַר לָהּ: יִכָּנֵסוּ – וְנִכְנָסוּ. תְּפָסוֹ לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְהוֹשִׁיבָהוּ עַל מִטָּה שֶׁל זָהָב. אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: רַבִּי, אֱמֹר לְתַלְמִידְךָ אַחֵר וְיֵשֵׁב. אָמַר לוֹ: מִי הוּא? אָמַר לוֹ: רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה. אָמַר לוֹ: וְיֶשׁ לוֹ בֵן לַעֲזַרְיָה חֲבֵרֵנוּ? קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: “נַעַ‏ר הָיִיתִי גַּם־זָקַנְתִּי וְלֹא־רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ־לָחֶם” . תְּפָסוֹ וְהוֹשִׁיבֹו עַל מִטָּה שֶׁל זָהָב. אָמַר לוֹ רַ' אֶלְעָזָר: רַבִּי, אֱמֹר לְתַלְמִידְךָ אַחֵר וְיֵשֵׁב. אָמַר לוֹ: וּמִי הוּא? אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא בֶן־יוֹסֵף. אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא עֲקִיבָא בֶן־יוֹסֵף, שֶׁשִּׁמְךָ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ? – שֵׁב, בְּנִי, שֵׁב! כְּמוֹתְךָ יִרְבּוּ בְיִשְׂרָאֵל! קָרָא עָלָיו מִקְרָא זֶה: “טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב” .

הִתְחִילוּ מְסַבְּבִים אוֹתוֹ בַּהֲלָכוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְ“צָרַת הַבַּת”. אָמְרוּ לוֹ: צָרַת הַבַּת מַהוּ? אָמַר לָהֶם: מַחֲלֹקֶת בֵּית־שַׁמַּאי וּבֵית־הִלֵּל. – הֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי? אָמַר לָהֶם: הֲלָכָה כְבֵית־הִלֵּל. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא מִשִּׁמְךָ אָמְרוּ הֲלָכָה כְבֵית־שַׁמָּאי? אָמַר לָהֶם: דּוֹסָא שְׁמַעְתֶּם, אוֹ בֶן־הָרְכִּינַס שְׁמַעְתֶּם? אָמְרוּ לוֹ: חַיֵּי רַבִּי! סְתָם שָׁמָעְנוּ. אָמַר לָהֶם: אָח קָטָן יֶשׁ־לִי, בְּכוֹר-שָׂטָן הוּא, וְיוֹנָתָן שְׁמוֹ, וְהוּא מִתַּלְמִידֵי שַׁמָּאי, וְהִזָּהֲרוּ בוֹ שֶׁלֹּא יְקַפַּח אֶתְכֶם בַּהֲלָכוֹת, לְפִי שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת תְּשׁוּבוֹת בְּצָרַת הַבַּת, שֶׁהִיא מֻתָּרֶת; אֲבָל מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁעַל מְדוֹכָה זוֹ יָשַׁב חַגַּי הַנָּבִיא וְאָמַר – צָרַת הַבַּת אֲסוּרָה.

שָׁנוּ: כְּשֶׁנִּכְנְסוּ – נִכְנְסוּ בְפֶתַח אֶחָד, וּכְשֶׁיָּצְאוּ – יָצְאוּ בִּשְׁלשָׁה פְתָחִים. פָּגַע בּוֹ יוֹנָתָן בְּרַ' עֲקִיבָא. הִקְשָׁה לוֹ – וֶהֱשִׁיבוֹ. אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא עֲקִיבָא, שֶׁשִּׁמְךָ הוֹלֵךְ מִסֹּוף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ? אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ לְשֵׁם, וַעֲדַיִן לֹא הִגַּעְתָּ לְרוֹעֵי בָקָר! אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: וַאֲפִלּוּ לְרוֹעֵי צֹאן… (יבמ' טז.; ע"י).


יב. רַבִּי חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא

נו בְּכָל־יוֹם וָיוֹם בַּת־קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְנִי, וַחֲנִינָא בְּנִי דַּיּוֹ בְּקַב237 חֲרוּבִים מֵעֶרֶב־שַׁבָּת לְעֶרֶב־שַׁבָּת (תענ' כד:).

נז כָּל־עֶרֶב־שַׁבָּת הָיְתָה אִשְׁתּוֹ שֶל רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא רְגִילָה לְהַסִּיק הַתַּנּוּר וְהֵטִילָה בוֹ אוּד עָשֵׁן, מִשּׁוּם בּוּשָׁה238. הָיְתָה לָהּ שְׁכֵנָה רָעָה, אָמְרָה: הֲרֵי יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאֵין לָהֶם וְלֹא כְלוּם – אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה כָּל־כָּךְ מַהוּ? הָלְכָה וְטָפְחָה עַל הַדָּלֶת. נִתְבַּיְּשָׁה239 וְנִכְנְסָה לֶחָדֶר. נַעֲשָׂה לָהּ נֵס וּמָצְאָה הַשְּׁכֵנָה אֶת־הַתַּנּוּר מָלֵא כִכָּרוֹת240 וְהָעֲרֵבָה241 מְלֵאָה עִסָּה.242 אָמְרָה לָהּ: פְּלוֹנִית, פְּלוֹנִית! הָבִיאִי מִרְדֶּה,243 שֶׁפִּתֵּךְ נִתְחָרֵכָה. אָמְרָה לָהּ: אַף אֲנִי נִכְנַסְתִּי לְכָךְ.

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ לְרַ' חֲנִינָא: עַד אֵימָתַי אָנוּ מִצְטַעֲרִים וְהוֹלְכִים כָּל־כָּךְ? אָמַר לָהּ: וּמַה־נַּעֲשֶׂה? אָמְרָה לוֹ: בַּקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיִתְּנוּ לְךָ דָּבָר מִן הַטּוֹבָה הַגְּנוּזָה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. הִתְפַּלֵּל וְיָצְאָה כְּמִין פִּסַּת יָד244 וְנָתְנָה לוֹ רֶגֶל אַחַת שֶׁל שֻׁלְחַן זָהָב. רָאָה בַחֲלוֹמוֹ, שֶׁכָּל־הַצַּדִּיקִים אוֹכְלִים עַל שֻׁלְחַן זָהָב שֶׁל שָׁלשׁ רַגְלַיִם וְהֵם עַל שֻׁלְחַן שֶל שְׁתֵּי רַגְלָיִם. אָמַר לָהּ: נוֹחַ לָךְ שֶכָּל־הַצַּדִּיקִים יֹאכְלוּ עַל שֻׁלְחַן שֶׁל שָׁלשׁ רַגְלַיִם, וְאָנוּ נֹאכַל עַל שֻׁלְחַן שֶׁנִּטְּלָה אַחַת מֵרַגְלָיו! אָמְרָה לוֹ: וּמַה־נַּעֲשֶׂה? הִתְפַּלֵּל וְיִטְּלוּהָ מִמֶּךָּ. הִתְפַּלֵּל וּנְטָלוּהָ.

שָׁנוּ: גָּדוֹל הַנֵּס הָאַחֲרוֹן יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּךְ מְקֻבָּלִים אָנוּ: מִן הַשָּׁמַיִם נוֹתְנִים אֲבָל אֵין נוֹטְלִים (שם כד, כה).

נח פַּעַם אַחַת בְּעֶרֶב־שַׁבָּת בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת רָאָה רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא אֶת־בִּתּוֹ שֶׁהִיא עֲצֵבָה. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, לָמָה אַתְּ עֲצֵבָה? אָמְרָה לוֹ: כְּלִי שֶׁל חֹמֶץ נִתְחַלֵּף לִי בִּכְלִי שֶׁל שֶׁמֶן וְהִדְלַקְתִּי מִמֶּנּוּ אוּר לַשַּׁבָּת. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, מָה אִכְפַּת לָךְ245? מִי שֶׁאָמַר לְשֶׁמֶן וְיִדְלַק – יֹאמַר לְחֹמֶץ וְיִדְלָק. שָׁנוּ: הָיָה דוֹלֵק וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ אוּר לְהַבְדָּלָה. (שם כה.).

נט רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא הָיוּ לוֹ עִזִים. אָמְרוּ לוֹ: עִזֶּיךָ מַזִּיקוֹת246 דֻּבִּים, וְאִם לֹא – כָּל־אַחַת וְאַחַת תָּבִיא לָעֶרֶב דֹּב בְּקַרְנֶיהָ. לָעֶרֶב הֵבִיאָה כָּל־אַחַת דֹּב בְּקַרְנֶיהָ.

וְרַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא מֵהֵיכָן הָיוּ לוֹ עִזִּים? אָמַר רַב פִּינְחָס: מַעֲשֶׂה וְעָבַר אָדָם אֶחָד עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ וְהִנִּיחַ שָׁם תַּרְנְגוֹלוֹת, וּמְצָאָתַן אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא, וְאָמַר לָהּ: אַל תֹּאכְלִי מִבֵּיצֵיהֶן; וְהִרְבּוּ בֵיצִים וְתַרְנְגוֹלִין וְהָיוּ מְצַעֲרִין אוֹתָם, וּמְכָרָן וְקָנָה בִדְמֵיהֶן247 עִזִּים. פַּעַם אַחַת עָבַר אוֹתוֹ הָאָדָם שֶׁאָבְדוּ מִמֶּנּוּ הַתַּרְנְגֹלוֹת וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: בְּכָאן הִנַּחְתִּי הַתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁלִּי. שָׁמַע רַ' חֲנִינָא; אָמַר לוֹ: יֵשׁ־לְךָ בָּהֶן סִמָּן? אָמַר לוֹ: הֵן. נָתַן לוֹ סִמָּן וְנָטַל אֶת־הָעִזִּים.

וְהֵן הֵן הָעִזִּים שֶׁהֵבִיאוּ דֻבִּים בְּקַרְנֵיהֶן (שם).

ס הָיְתָה לוֹ לְרַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא שְׁכֵנָה אַחַת, שֶׁהָיְתָה בוֹנָה בַּיִת וְלֹא הָיוּ הַקּוֹרוֹת מַגִּיעוֹת מִכֹּתֶל לְכֹתֶל. בָּאָה אֶצְלוֹ וְאָמְרָה לוֹ: אֲנִי בוֹנָה בַּיִת וְאֵין הַקּוֹרוֹת מַגִּיעוֹת.מַר לָהּ: מַה־שְּׁמֵךְ? אָמְרָה לוֹ: אֵיכוֹ. אָמַר לָהּ: אֵיכוֹ, יַגִּיעוּ קוֹרוֹתָיִךְ! הִגִּיעוּ.

אָמַר פְּלֵימוֹ: אֲנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ הַבַּיִת וְהָיוּ קוֹרוֹתָיו יוֹצְאוֹת אַמָּה לְכָאן וְאַמָּה לְכָאן. וְאָמְרוּ לִי: זֶה הַבַּיִת שֶׁקֵּרָה248 רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא בִּתְפִלָתוֹ (שם; ע"י).

סא מַעֲשֶׂה בְּרַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא שֶׁרָאָה בְנִי עִירוֹ מַעֲלִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת לִירוּשָׁלָיִם. אָמָר: הַכֹּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם נְדָרִים וּנְדָבוֹת וַאֲנִי אֵינִי מַעֲלֶה כְּלוּם! מֶה עָשָׂה? יָצָא לְמִדְבָּרָהּ שֶׁל עִירוֹ וְרָאָה שָׁם אֶבֶן אַחַת וְשִׁבְּבָהּ249 וְסִתְּתָהּ וּמֵרְקָהּ250,וְאָמָר: הֲרֵי עָלַי לְהַעֲלוֹתָהּ לִירוּשָׁלָיִם. בִּקֵּשׁ לִשְׂכּוֹר לוֹ פּוֹעֲלִים. נִזְדַּמְּנוּ לוֹ חֲמִשָּׁה בְנֵי־אָדָם. אָמַר לָהֶם: מַעֲלִים אַתֶּם אֶבֶן זוֹ לִירוּשָׁלָיִם? אָמְרוּ לוֹ: תֶּן־לָנוּ חֲמִשִּׁים סְלָעִים וְאָנוּ מַעֲלִים אוֹתָהּ לִירוּשָׁלָיִם. בִּקֵּשׁ לִתֵּן לָהֶם וְלֹא נִמְצָא בְיָדוֹ דָּבָר. הִנִּיחוּהוּ וְהָלְכוּ לָהֶם. מִיָּד זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא חֲמִשָּׁה מַלְאָכִים בִּדְמוּת בְּנֵי אָדָם. אָמַר לָהֶם: אַתֶּם מַעֲלִים לִי אֶבֶן זוֹ? אָמְרוּ לוֹ: תֶּן־לָנוּ חֲמִשָּׁה סְלָעִים וְאָנוּ מַעֲלִים לְךָ אַבְנְךָ לִירוּשָׁלָיִם – וּבִלְבַד שֶתִּתֵּן יָדְךָ עִמָּנוּ. נָתַן יָדוֹ וְנִמְצְאוּ עוֹמְדִים בִּירוּשָׁלָיִם. בִּקֵּשׁ לִתֵּן לָהֶם שְׂכָרָם וְלֹא מְצָאָם. נִכְנַס לְלִשְׁכַּת־הַגָּזִית וְשָׁאַל בִּשְׁבִילָם. אָמְרוּ לוֹ: דּוֹמֶה, שֶׁמַּלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת הֶעֱלוּ אַבְנְךָ לִירוּשָׁלָיִם, וְקָרְאוּ עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: “חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי־מְלָכִים יִתְיַצָּב”251 – לִפְנֵי מַלְאָכִים יִתְיַצָּב (קה“ר א; שהש”ר א).

סב רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא הָיָה מְהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ וְנוֹשֵׂא סַל שֶׁל מֶלַח עַל רֹאשׁוֹ. יָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּנַחַת252 וַחֲנִינָא בְצָעַר! פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ אָמָר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּצַעַר וַחֲנִינָא בְנָחַת! יָרְדוּ גְשָׁמִים (תענ' כד:).

סג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׁה בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁהָיָה בוֹ עַרְוָד253 וְהָיָה מַזִּיק אֶת הַבְּרִיּוֹת. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לוֹ לְרַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא. אָמַר לָהֶם: הַרְאוּנִי אֶת־חוֹרוֹ. הָלְכוּ וְהֶרְאוּהוּ אֶת־חוֹרוֹ. נָתַן עֲקֵבוֹ עַל פִּי הַחוֹר. יָצָא וּנְשָׁכוֹ – וּמֵת אוֹתוֹ עַרְוָד. נְטָלוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהֱבִיאוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לָהֶם: רְאוּ, בָנַי, אֵין עַרְוָד מֵמִית, אֶלָּא הַחֵטְא מֵמִית.

בְּאוֹתָה שָׁעָה אָמְרוּ: אוֹי לוֹ לְאָדָם שֶׁפָּגַע בּוֹ עַרְוָד; וְאוֹי לוֹ לְעַרְוָד שֶׁפָּגַע בּו רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא! (בר' לג.; ע"י).

סד מַעֲשֶׂה בְרַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא שֶׁרָאָה אֶת הָאֲרִי. אָמַר לוֹ: אִי, מֶלֶךְ חַלָּשׁ, לֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ שֶׁלֹּא תֵרָאֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל! מִיָּד בָּרָח. רָץ אַחֲרָיו רַ' חֲנִינָא, אָמַר [לוֹ]: נַעֲנֵיתִי לְךָ, שֶׁקְּרָאתִיךָ “חַלָּשׁ”, וּמִי שֶׁבְּרָאֲךָ קְרָאֲךָ גִבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה”254 (תנח' ויגש).

סה אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים וְאוֹמֵר: זֶה חַי וְזֶה מֵת. אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לָהֶם: אִם שְׁגוּרָה255 תְפִלָּתִי בְּפִי – יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל256, וְאִם לָאו – יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף257.

מַעֲשֶׂה שֶׁחָלָה בְנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל. שִׁגֵּר שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים אֵצֶל רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא לְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם עָלָה לַעֲלִיָּה וּבִקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. בִּירִידָתוֹ אָמַר לָהֶם: לְכוּ, שֶׁחֲלָצַתּוּ חַמָּה258. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי נָבִיא אָתָּה? אָמַר לָהֶם: לֹא נָבִיא אֲנִי וְלֹא בֶן נָבִיא אֲנִי, אֶלָּא כָךְ מְקֻבָּלְנִי: אִם שְׁגוּרָה תְפִלָּתִי בְּפִי – יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל, וְאִם לָאו – יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף. יָשְׁבוּ וְכָתְבוּ וְכִוְּנוּ אוֹתָהּ שָׁעָה. וּכְשֶׁבָּאוּ אֵצֶל רַ' גַּמְלִיאֵל, אָמַר לָהֶם: הָעֲבוֹדָה,259 לֹא חִסַּרְתֶּם וְלֹא הוֹתַרְתֶּם, אֶלָּא כָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חֲלָצַתּוּ חַמָּה וְשָׁאַל לָנוּ מַיִם לִשְׁתּוֹת.

וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּרַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא שֶׁהָלַךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה אֵצֶל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי, וְחָלָה בְנוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי. אָמַר לוֹ: חֲנִינָא בְנִי, בַּקֵּשׁ עָלַי רַחֲמִים – וְיִחְיֶה. הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וּבִקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים וְחָיָה. אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי: אִלְמָלֵי הֵטִיחַ260 בֶּן־זַכַּאי אֶת־רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו כָּל־הַיּוֹם כֻּלּוֹ, לֹא הָיוּ מַשְׁגִּיחִין עָלָיו. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: וְכִי חֲנִינָא גָּדוֹל מִמֶּךָּ? אָמַר לָהּ: לָאו, אֶלָּא הוּא דוֹמֶה כְּעֶבֶד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ261, וַאֲנִי דוֹמֶה כְּשַׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ (בר' לד:; ע"י).

סו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּבִתּוֹ שֶׁל נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׁיחִין262 שֶׁנָּפְלָה לַבּוֹר הַגָּדוֹל, בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לְרַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא, שָׁעָה רִאשׁוֹנָה אָמַר לָהֶם: “שָׁלוֹם”; שְׁנִיָּה אָמַר לָהֶם: “שָׁלוֹם”; שְׁלִישִׁית אָמַר לָהֶם: “עָלָתָה”. אָמַר לָהּ אָבִיהָ: בִּתִּי, מִי הֶעֱלֵךְ? אָמְרָה לוֹ: זָכָר שֶׁל רְחֵלִים נִזְדַּמֵּן לִי וְזָקֵן מַנְהִיגוֹ…

אָמְרוּ לוֹ [לְרַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא]: נָבִיא אַתָּה? אָמַר לָהֶם: לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי, אֶלָּא [כָּךְ אָמָרְתִּי]: זַרְעוֹ!

(אָמַר רַ' אַבָּא: אַף־עַל־ פִּי־כֵן מֵת בְּנוֹ [שֶׁל נְחוּנְיָא] בַּצָּמָא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְדַקְדֵּק עִם סְבִיבָיו כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד263 (יבמ' קכא:).

סז מַעֲשֶׂה בַּחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא שֶׁגְּנָבוּהוּ לִסְטִים וְחָבְשׁוּ264 אוֹתוֹ בְּחָצֵר וְהִנִּיחוּ לוֹ תֶּבֶן וּשְׂעֹרִים וָמַיִם – וְלֹא הָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. אָמָרוּ: לָמָה אָנוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ שֶׁיָּמוּת וְיַבְאִישׁ לָנוּ אֶת־הֶחָצֵר? עָמְדוּ וּפָתְחוּ לוֹ אֶת־הַדֶּלֶת וְהוֹצִיאוּהוּ; וְהָיְתָה [הַבְּהֵמָה] מוֹשֶׁכֶת וְהוֹלֶכֶת עַד שֶׁהִגִּיעָה אֵצֶל רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעָה אֶצְלוֹ שָׁמַע בְּנוֹ קוֹלָהּ, אָמַר לוֹ: אַבָּא, דּוֹמֶה קוֹלָהּ לְקוֹל בְּהֶמְתֵּנוּ. אָמַר לוֹ: בְּנִי, פְּתַח לָהּ אֶת־הַדֶּלֶת, שֶׁכְּבָר מֵתָה265 בְרָעָב. עָמַד וּפָתַח לָהּ הַדֶּלֶת וְהִנִּיחַ לָהּ תֶּבֶן וּשְעֹרִים וָמַיִם וְהָיְתָה אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה.

לְפִיכָךְ אָמָרוּ: כְּשֵׁם שֶׁהַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ חֲסִידִים, כָּךְ בְּהֶמְתָּם חֲסִידוֹת כְּמוֹתָם (אדר"נ ח).

סח מִשֶּׁמֵּת רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא בָּטְלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה (סוטה מט.).


יג רַבָּן גַּמְלִיאֵל (הַשֵּׁנִי)

סט מַעֲשֶׁה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְקָרָא [שְׁמַע] לַיְלָה הָרִאשׁוֹן266. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁחָתָן פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע? אָמַר לָהֶם: אֵינִי שׁוֹמֵעַ לְבַטֵּל הֵימֶנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת.

רָחַץ לַיְלָה רִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְתּוֹ.267 אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחֹץ? אָמַר לָהֶם: אֵינִי כִשְאָר בְּנֵי אָדָם – אִסְטְנִיס268 אֲנִי (ברכ' טז).

ע רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ הָיוּ מְהַלְּכִים בִּסְפִינָה. לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיְתָה פַת269 וּלְרַ' יְהוֹשֻׁעַ פַּת וָסֹלֶת270. כָּלְתָה פִתּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, סָמַךְ עַל סָלְתּוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר לוֹ: וְכִי הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁתִּתְעַכֵּב כָּל־כָּךְ שֶׁהֵבֵאתָ סֹלֶת? אָמַר לוֹ: כּוֹכָב אֶחָד יֵשׁ שֶׁעוֹלֶה לְשִׁבְעִים שָׁנָה וּמַתְעֶה אֶת הַסַּפָּנִים,271 אָמָרְתִּי: שֶׁמָּא יַעֲלֶה וְיַתְעֶה אוֹתָנוּ. אָמַר לוֹ: כָּל־כָּךְ בְּיָדְךָ272 וְאַתָּה יוֹרֵד בִּסְפִינָה273! אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה תָּמֵהַּ עָלָי – תְּמַהּ עַל שְׁנֵי תַלְמִידִים שֶׁיֶּשׁ לְךָ בַּיַּבָּשָׁה: רַ' יוֹחָנָן בֶּן־גֻּדְגְּדָא וְרַ' אֶלְעָזָר חַסְמָא, שֶׁיּוֹדְעִים לְשַׁעֵר כַּמָּה טִפּוֹת יֵשׁ בַּיָּם – וְאֵין לָהֶם פַּת לֶאֱכֹל וְלֹא בֶגֶד לִלְבּוֹשׁ.

נָתַן רַבָּן גַּמְלִיאֵל דַּעְתּוֹ לְהוֹשִׁיבָם בָּרֹאשׁ. כְּשֶעָלָה לַיַּבָּשָׁה שָׁלַח לָהֶם וְלֹא בָאוּ274, חָזַר וְשָׁלַח וָבָאוּ. אָמַר לָהֶם: כִּמְדֻמִּים אַתֶּם שֶׁשְּׂרָרָה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם? – עַבְדוּת אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם! שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר, אִם־הַיּוֹם תִּהְיֶה־עֶבֶד לָעָם הַזֶּה”275 (הור' י.; ע"י).

עא דְּמוּת צוּרוֹת276 לְבָנָה הָיוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּטַבְלָא277 וּבַכֹּתֶל בַּעֲלִיָּתוֹ, שֶׁבָּהֶן מַרְאֶה אֶת־הַהֶדְיוֹטוֹת278 וְאוֹמֵר: הֲכָזֶה רָאִיתָ אוֹ כָזֶה? (ר"ה כד).

עב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת נִתְקַשְּׁרוּ שָׁמַיִם בֶּעָבִים וְנִרְאֵית דְּמוּת לְבָנָה279 בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ. כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר רֹאשׁ־חֹדֶש, וּבִקְּשׁוּ בֵית־דִּין לְקַדְּשׁוֹ. אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מִבֵּית אֲבִי־אַבָּא: אֵין חִדּוּשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה פְּחוּתָה מֵעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יוֹם וּמֶחֱצָה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי שָׁעָה280 וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה חֲלָקִים.

וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵתָה אִמּוֹ שֶׁל בֶּן־זָזָא וְהִסְפִּידָהּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל הֶסְפֵּד גָּדוֹל, לֹא מִפְּנֵי שֶׁרְאוּיָה לְכָךְ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הָעָם שֶׁלֹּא קִדְּשׁוּ281 בֵית דִּין אֶת הַחֹדֶשׁ (שם כה:).

עג מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: רְאִינוּהוּ282 שַׁחֲרִית בְּמִזְרָח וְעַרְבִית בְּמַעֲרָב. אָמַר רַ' יוֹחָנָן בֶּן־נוּרִי: עֵדֵי שֶׁקֶר הֵם283, וּכְשֶׁבָּאוּ לְיַבְנֶה קִבְּלָם רַבָּן גַּמְלִיאֵל.

וְעוֹד בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: רְאִינוּהוּ בִזְמַנוֹ284, וּבְלֵיל עִבּוּרוֹ285 לֹא נִרְאָה, וְקִבְּלָם רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַ' דוֹסָא בֶן־הָרְכִּינַס: עֵדֵי שֶׁקֶר הֵם – הֵיאַךְ מְעִידִין עַל הָאִשָּׁה שֶׁיָּלְדָה וּלְמָחָר כְּרֵסָהּ בֵּין שִׁנֶּיהָ? אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: רוֹאֶה אֲנִי אֶת־דְּבָרֶיךָ.

שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ: גּוֹזֵרְנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבוֹא אֶצְלִי בְּמַקֶּלְךָ וּבִמְעוֹתֶיךָ בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנֶךָ. הָלַךְ וּמְצָאוֹ רַ' עֲקִיבָא מֵצַר286. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִפְּנֵי־מָה אַתָּה מֵצַר? אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, רָאוּי לוֹ שֶׁיִּפֹּל287 לְמִטָּה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְאַל יִגְזֹר עָלָיו גְּזֵרָה זוֹ. אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לִי לִלְמֹד, שֶׁכָּל־מַה־שֶּׁעָשָׂה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עָשׂוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר־תִּקְרְאוּ אֹתָם288 – בֵּין בִּזְמַנָּם וּבֵין שֶׁלֹּא בִזְמַנָּם אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ289. בָּא לוֹ אֵצֶל רַ' דוֹסָא בֶן־הָרְכִּינַס. אָמַר לוֹ: אִם בָּאִים אָנוּ לָדוּן אַחַר290 בֵּית־דִּינוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, צְרִיכִים אָנוּ לָדוּן אַחֲרֵי כָל־בֵּית־דִּין וּבֵית־דִּין שֶׁעָמַד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מִימוֹת משֶׁה עַד עַכְשָׁו, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּעַל משֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּ וְשִׁבְעִים מִזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל”291 – לָמָּה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם שֶׁל זְקֵנִים? לְלַמֵּד שֶׁכָּל־שְׁלשָׁה וּשְׁלשָׁה שֶׁעָמְדוּ בֵית־דִּין עַל יִשְׂרָאֵל הֲרֵיהוּ כְּבֵית־דִּינוֹ שֶׁל משֶׁה.

נָטַל רַ' יְהוֹשֻׁעַ מַקְלוֹ וּמְעוֹתָיו בְּיָדוֹ וְהָלַךְ לְיַבְנֶה אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּיוֹם שֶׁחָל יוֹם־הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל עָמַד מִכִּסְאוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר לוֹ: בּוֹא בְשָׁלוֹם, רַבִּי וְתַלְמִידִי; רַבִּי – בְּחָכְמָה, וְתַלְמִידִי – שֶׁקִּבַּלְתָּ אֶת דְּבָרָי. אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַגְּדוֹלִים נִשְׁמָעִים לַקְּטַנִּים! (שם כד, כה; ע"י).

עד רַ' צָדוֹק הָיָה לוֹ בְכוֹר. הֵטִיל לוֹ שְׂעוֹרִים בְּסַל נְצָרִים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה. בְּתוֹךְ אֲכִילָתוֹ נִסְדְּקוּ שְׂפָתָיו292. בָּא לִפְנֵי רַ' יְהוֹשֻׁעַ,293 אָמַר לוֹ: כְּלוּם חִלַּקְנוּ294 בֵּין חָבֵר295 לְעַם־הָאָרֶץ? אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: הֵן. בָּא לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָמַר לוֹ: חִלַּקְנוּ בֵּין חָבֵר לְעַם־הָאָרֶץ? אָמַר לוֹ: לֹא. – וַהֲלֹא רַ' יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי הֵן? אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁיַּעֲלוּ בַעֲלֵי־תְרִיסִין296 לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. כֵּוָן שֶׁנִּכְנְסוּ בַעֲלֵי־תְרִיסִין לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ עָמַד הַשּׁוֹאֵל וְשָׁאָל: “כְלוּם חִלַּקְנוּ בֵּין חָבֵר לְעַם־הָאָרֶץ”? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לָאו. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: וַהֲלֹא מִשִּׁמְךָ אָמְרוּ לִי: הֵן! יְהוֹשֻׁעַ, עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּ בָךְ. עָמַד רַ' יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמָר: הֵיאַךְ אֶעֱשֶׂה? אִלְמָלֵא אֲנִי חַי וְהוּא מֵת, יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת־הַמֵּת, עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי חַי וְהוּא חַי – הֵיאַךְ יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת־הֶחָי? הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו, עַד שֶׁרִנְּנוּ297 כָל־הָעָם וְאָמְרוּ לְחֻצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן298: עֲמֹד299! – וְעָמָד (בכ' לו.; ע"י).

עה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ: רַבִּי, תְּפִלַּת עַרְבִית רְשוּת אוֹ חוֹבָה? אָמַר לוֹ: רְשׁוּת. בָּא לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָמַר לוֹ: תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה? אָמַר לוֹ: חוֹבָה. אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא רַ' יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי רְשׁוּת? אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ בַעֲלֵי־תְרִיסִין לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ בַעֲלֵי־תְרִיסִין עָמַד הַשּׁוֹאֵל וְשָׁאָל: “תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה?” אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: חוֹבָה. אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים: כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁחוֹלֵק עָלַי בַּדָּבָר הַזֶּה? אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: לָאו. אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא מִשִּׁמְךָ אָמְרוּ לִי רְשׁוּת?!… אָמַר לוֹ: יְהוֹשֻׁעַ, עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּ בָךְ! עָמַד רַ' יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמָר: אִלְמָלֵא אֲנִי חַי וְהוּא מֵת, יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת־הַמֵּת; עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי חַי וְהוּא חַי – הֵיאַךְ יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת הַחַי? הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו, עַד שֶׁרִנְּנוּ כָל־הָעָם וְאָמְרוּ לְחֻצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן: עֲמֹד! – וְעָמָד.

אָמְרוּ לְרַ' זִינוֹן הַחַזָּן300: אֱמֹר301! הִתְחִיל וְאָמָר. הִתְחִילוּ כָל הָעָם וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם וְאָמְרוּ לוֹ302: “כִּי עַל־מִי לֹא־עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד”.303

אָמְרוּ: עַד כַּמָּה יְהֵא זֶה הוֹלֵךְ וּמְצַעֲרוֹ? אֶשְׁתָּקַד304 בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה צִעֲרוֹ, בִּבְכוֹרוֹת בְּמַעֲשֶׂה שֶׁל רַ' צָדוֹק – צִעֲרוֹ, וְאַף עַכְשָׁו צִעֲרוֹ, − בּוֹאוּ וְנַעֲבִירֶנּוּ305…! אֶת־מִי נוֹשִׁיב בִּמְקוֹמוֹ306? נוֹשִׁיב אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ? בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה307 הוּא; נוֹשִׁיב אֶת־רַבִּי עֲקִיבָא? – שֶׁמָּא יַעַנְשֶׁנּוּ, שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת308; אֶלָּא נוֹשִׁיב רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה, שֶׁהוּא חָכָם וְהוּא עָשִׁיר וְהוּא עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא.

בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: נוֹחַ לוֹ לְרַבֵּנוּ שֶׁיְהֵא רֹאשׁ־יְשִׁיבָה? אָמַר לָהֶם: אֵלֵךְ וְאֶמָּלֵךְ בִּבְנֵי־בֵיתִי. הָלַךְ וְנִמְלַךְ בְּאִשְׁתּוֹ. אָמְרָה לוֹ: שֶׁמָּא יַעֲבִירוּךָ? אָמַר לָהּ: הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: יִשְׁתַּמֵּשׁ אָדָם בְּכוֹס שֶׁל זְכוּכִית יְקָרָה יוֹם אֶחָד – וּלְמָחָר תִּשָּׁבֵר. אָמְרָה לוֹ: הֲרֵי אֵין לְךָ שֵׂיבָה.309 אוֹתוֹ הַיּוֹם בֶּן שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה – נַעֲשָׂה לוֹ נֵס וְעִטְרוּהוּ310 שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שׁוּרוֹת שֶׁל שֵׂיבָה (וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה: “הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה” וְלֹא בֶן שִׁבְעִים שָׁנָה). וְהָיָה רַ' עֲקִיבָא יוֹשֵׁב וּמִצְטַעֵר וְאָמָר: לֹא שֶׁהוּא בֶן־תּוֹרָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי, אֶלָּא שֶׁהוּא בֶן־גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁזָּכוּ לוֹ אֲבוֹתָיו! אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיֶּשׁ־לוֹ יָתֵד לְהִתָּלוֹת בָּהּ.

שָנוּ: אוֹתוֹ הַיּוֹם סִלְּקוּהוּ311 לְשׁוֹמֵר הַפֶּתַח וְנִתְּנָה לָהֶם רְשׁוּת לַתַּלְמִידִים לִכָּנֵס, שֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַכְרִיז וְאוֹמֵר: כָּל־תַּלְמִיד שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ312 לֹא יִכָּנֵס לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נִתּוֹסְפוּ כַמָּה סַפְסָלִים313 בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ.

חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָמָר: שֶׁמָּא, חָס וְשָׁלוֹם, מָנַעְתִּי תוֹרָה ִמִיִּשְׂרָאֵל… הֶרְאוּהוּ בַחֲלוֹמוֹ: חֲצָבִים לְבָנִים314 מְלֵאִים אֵפֶר…

שָׁנִינוּ: “עֵדֻיּוֹת”315 בּוֹ בַיּוֹם נִשְׁנֵית. וְכָל־מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר “בּוֹ בַיּוֹם” – אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה. וְלֹא הָיְתָה הֲלָכָה שֶׁהָיְתָה תְלוּיָה316 בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁלֹּא פֵרְשׁוּהָ, וְאַף רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא מָנַע עַצְמוֹ מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת. שֶׁשָּׁנִינוּ: בּוֹ בַיּוֹם בָּא יְהוּדָה, גֵּר עַמּוֹנִי, לִפְנֵיהֶם בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, אָמַר לָהֶם: מָה אֲנִי לָבוֹא בַקָּהָל317? אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: אָסוּר אַתָּה לָבוֹא בַקָהָל! אָמַרַ לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: מֻתָּר אַתָּה לָבוֹא בַקָּהָל! אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: “לֹא־יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְיָ”.318 אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: וְכִי עַמּוֹן וּמוֹאָב בִּמְקוֹמָם הֵם יוֹשְׁבִים? וַהֲלֹא כְבָר עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּבִלְבֵּל אֶת־כָּל־ הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָסִיר גְּבֻלוֹת עַמִּים”.319 אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: “וְאַחֲרֵי־כֵן אָשִׁיב אֶת־שְׁבוּת בְּנֵי־עַמּוֹן”320 – וּכְבָר שָׁבוּ. אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: “וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל”321 − וַעֲדַיִן לֹא שָׁבוּ… אֶלָּא שֶׁעֲתִידִין לָשׁוּב, אַף כָּאן עֲתִידִין לָשׁוּב. מִיָּד הִתִּירוּהוּ לָבוֹא בַקָּהָל.

אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הוֹאִיל וְכָךְ, אֵלֵךְ וַאֲפַיְּסֶנּוּ לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ רָאָה כָתְלֵי הַבַּיִת שֶׁהֵם מְפֻחָמִים.322 אָמַר לוֹ: מִכָּתְלֵי בֵיתְךָ אַתָּה נִכָּר שֶׁפֶּחָמִי323 אַתָּה. אָמַר לוֹ: אוֹי לוֹ לַדּוֹר שֶׁאַתָּה פַרְנָסוֹ324 וְאוֹי לָהּ לַסְּפִינָה שֶׁאַתָּה קְבַרְנֵיטָהּ325! שֶאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ בְּצַעֲרָם שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, בַּמֶּה הֵם מִתְפַּרְנְסִים וּבַמֶּה הֵם נִזּוֹנִים!…

אָמַר לוֹ: נַעֲנֵיתִי לְךָ,326 מְחַל לַי!…

לֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ.

− עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אַבָּא!…

נִתְפַּיֵּס.

אָמָרוּ: מִי יֵלֵךְ וְיוֹדִיעַ לַחֲכָמִים327? אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ כוֹבֵס: אֲנִי אֵלֵךְ! שָׁלַח לָהֶם רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ: "מִי שֶׁלָּבַשׁ מַדִּים328 – יִלְבַּשׁ מַדִּים329; וּמִי שֶׁלֹּא לָבַשׁ מַדִּים – יֹאמַר לְמִי שֶׁלָּבַשׁ מַדִּים: “פְּשֹׁט מַדֶּיךָ וַאֲנִי אֶלְבָּשֵׁם”? אָמַר לָהֶם רַ' עֲקִיבָא לַחֲכָמִים: הָגִיפוּ330 הַדְּלָתוֹת, שֶׁלֹּא יָבֹאוּ עֲבָדָיו שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל וִיצַעֲרוּ אֶת־הַחֲכָמִים. אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ: מוּטָב שֶׁאֶעֱמֹד וְאֵלֵךְ אֲנִי אֶצְלָם. בָּא רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְטָפַח עַל הַדֶּלֶת וְאָמַר לָהֶם: מַזֶּה בֶן מַזֶּה331 – יַזֶּה; שֶׁאֵינוֹ לֹא מַזֶּה וְלֹא בֶן־מַזֶּה – יֹאמַר לְמַזֶּה בֶן־מַזֶּה: “מֵימֶיךָ מֵי מְעָרָה332 וְאֶפְרְךָ אֵפֶר מִקְלָה”333!… אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: רַ' יְהוֹשֻׁעַ! נִתְפַּיַּסְתָּ? כְּלוּם עָשִׂינוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹדֶךָ – לְמָחָר אֲנִי וְאַתָּה נַשְׁכִּים לְפִתְחוֹ334

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הֶעֱבִירוּ אֶת רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה, וְהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל דּוֹרֵשׁ שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה שַׁבָּת אֶחָת. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר מָר335: “שַׁבָּת שֶׁל מִי הָיָתָה? – שַׁבָּת שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בַּן־עֲזַרְיָה הָיָתָה”… (בר' כז, כח; ירוש' בר' פ“ד ה”א; ע"י).

עו כָּךְ הָיְתָה מִדָּתוֹ שֶׁל רַבֶּן גַּמְלִיאֵל: כְּשֶׁהָיָה נִכְנָס336 וְאוֹמֵר337: שְׁאָלוּ338 – בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין שָׁם קִנְתּוּר339; נִכְנַס וְלֹא הָיָה אוֹמֵר: שְׁאָלוּ – בְּיָדוּעַ שֶׁיֶּשׁ־שָׁם קִנְתּוּר (ספרי דבר').

עז מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְהָיָה מְהַלֵּךְ מֵעַכּוֹ לִכְזִיב. וְהָיָה רַ' אֶלְעַאי מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו. מָצָא גְלוּסְקִין340 בַּדָּרֶךְ, אָמַר לוֹ: אֶלְעַאי, טוֹל גְּלוּסְקִין מִן הַדָּרֶךְ. מָצָא נָכְרִי אֶחָד. אָמַר לוֹ: מַבְגַּאי, טוֹל גְּלוּסְקִין הַלָּלוּ מֵאֶלְעָאי. נִטְפַּל341 לוֹ רַ' אֶלְעָאי. אָמַר לוֹ: מֵהֵיכָן אַתָּה? אָמַר לוֹ: מֵעֲיָרוֹת שֶׁל בֻּרְגָּנִין342 אֲנִי. – וּמַה שְּׁמֶךָ? – מַבְגַּאי שְׁמִי. כְּלוּם הִכִּירְךָ רַבָּן גַּמְלִיאֵל מֵעוֹלָם? אָמַר לוֹ: לָאו.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לָמַדְנוּ שֶׁכִּוֵּן רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ.343 וּשְׁלשָׁה דְבָרִים לָמַדְנוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: לָמַדְנוּ, שֶׁאֵין מַעֲבִירִין עַל הָאֳכָלִין344; וְלָמַדְנוּ, שֶׁהוֹלְכִים אַחֲרֵי רֹב עוֹבְרֵי דְרָכִים345; וְלָמַדְנוּ, שֶׁחֲמֵצוֹ שֶׁל נָכְרִי אַחַר הַפֶּסַח מֻתָּר בַּהֲנָאָה.346

כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לִכְזִיב בָּא אֶחָד לִשָּׁאֵל עַל נִדְרוֹ.347 אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לָזֶה שֶׁעִמּוֹ: כְּלוּם שָׁתִינוּ רְבִיעִית348 יַיִן הָאִיטַלְקִי? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, יְטַיֵּל אַחֲרֵינוּ349 עַד שֶׁיָּפוּג יֵינֵנוּ, וְטִיֵּל אַחֲרֵיהֶם שְׁלשָׁה מִילִים עַדַ שֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמָהּ שֶׁל צוֹר.350 כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמָהּ שֶׁל צֹר, יָרַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל מִן הַחֲמוֹר וְנִתְעַטֵּף וְיָשַׁב וְהִתִּיר לוֹ נִדְרוֹ.

וְהַרְבֵּה דְבָרִים לָמַדְנוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: לָמַדְנוּ, שֶׁרְבִיעִית יַיִן הָאִיטַלְקִי מְשַׁכֵּר; וְלָמַדְנוּ, שִׁכּוֹר אַל יוֹרֶה351; וְלָמַדְנוּ שֶׁדֶּרֶךְ מְפִיגָה אֶת־הַיָּיִן; וְלָמַדְנוּ, שֶׁאֵין מְפִירִין נְדָרִים לֹא רָכוּב וְלֹא מְהַלֵּךְ וְלֹא עוֹמֵד אֶלָּא יוֹשֵׁב (עיר' סד:; ע"י).

עח שָׁנִינוּ, שְׁפוֹפֶרֶת352 הָיְתָה לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁהָיָה מַבִּיט וְצוֹפֶה בָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה בַּיַּבָּשָׁה וּכְנֶגְדָּהּ אַלְפַּיִם אַמָּה בַּיָּם (שם מג:; ע"י).


עט מַעֲשֶׂה בְּרַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' צָדוֹק שֶׁהָיוּ מְסֻבִּים בְּבֵית־מִשְׁתֵּה בְנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמַשְׁקֶה עֲלֵיהֶם. נָתַן הַכּוֹס לְרַ' אֱלִיעֶזֶר וְלֹא נְטָלוֹ; נְתָנוֹ לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְקִבְּלוֹ. אָמַר לוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר: מַה־זֶּה, יְהוֹשֻׁעַ, אָנוּ יוֹשְׁבִים וְגַמְלִיאֵל בְּרַבִּי עוֹמֵד וּמַשְׁקֶה עָלֵינוּ? אָמַר לוֹ: מָצִינוּ גָדוֹל מִמֶּנּוּ שֶׁשִּׁמֵּשׁ. אַבְרָהָם גְּדוֹל־הַדּוֹר הָיָה, וְכָתוּב בּוֹ: “וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם”,353 וְשֶׁמָּא תֹאמַר – כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת נִדְמוּ לוֹ? לֹא נִדְמוּ לוֹ אֶלָּא לְעַרְבִיִּים; וְאָנוּ, לֹא יְהֵא רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי עוֹמֵד וּמַשְׁקֶה עָלֵינוּ? אָמַר לָהֶם רַ' צָדוֹק: עַד מָתַי אַתֶּם מַנִּיחִים כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם וְאַתֶּם עוֹסְקִים בִּכְבוֹד הַבְּרִיוֹת? הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשִּׁיב רוּחוֹת ומַעֲלֶה נְשִׂיאִים וּמוֹרִיד מָטָר וּמַצְמִיחַ אֲדָמָה וְעוֹרֵךְ שֻׁלְחָן לִפְנֵי כָּל־אֶחָד וְאֶחָד, וְאָנוּ, לֹא יְהֵא רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי עוֹמֵד וּמַשְׁקֶה עָלֵינוּ? (קיד' לב:; ע"י).

––––––––

פ רַבָּן גַּמְלִיאֵל הִשִּׂיא אֶת־בִּתּוֹ. אָמְרָה לוֹ: אַבָּא, הִתְפַּלֵּל עָלָי. אָמַר לָהּ: [יְהִי רָצוֹן] שֶׁלֹּא תַחְזְרִי לְכָאן. יָלְדָה בֵן זָכָר. אָמְרָה לוֹ: אַבָּא, הִתְפַּלֵּל עָלָי. אָמַר לָהּ: [יְהִי רָצוֹן] שֶׁלֹּא יִכְלֶה “אוֹי” מִפִּיךְ. אָמְרָה לוֹ: שְׁתֵי שְׂמָחוֹת בָּאוּ לִי וְאַתָּה מְקַלְלֵנִי! אָמַר לָהּ: שְׁתֵּיהֶן תְּפִלּוֹת הֵן: מִתּוֹךְ שֶׁיְהֵא שָׁלוֹם לָךְ בְּבֵיתֵךְ לֹא תַחְזְרִי לְכָאן; וּמִתּוֹךְ שֶׁיְהֵא בְנֵךְ קַיָּם לֹא יִכְלֶה “אוֹי” מִפִּיךְ: “אוֹי שֶלֹּא אָכַל בְּנִי, אוֹי שֶׁלֹּא שָׁתָה בְּנִי, אוֹי שֶׁלֹּא הָלַךְ בְּנִי לְבֵית־הַכְּנֶסֶת” (ב"ר כו).

פא מַעֲשֶׁה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁסִּמֵּא354 אֶת־עֵין טְבִי355 עַבְדוֹ וְהָיָה שָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְדוֹלָה. מְצָאוֹ לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר לוֹ: אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁטְּבִי עַבְדִּי יוֹצֵא לְחֵרוּת?356 אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁסִּמֵּיתִי אֶת־עֵינוֹ. אָמַר לוֹ: אֵין בִּדְבָרֶיךָ כְּלוּם, שֶׁכְּבָר אֵין לוֹ עֵדִים357 (ב"ק עד:).

פב עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֵין קוֹרִין אוֹתָם “אַבָּא פְלוֹנִי”358 וְ“אִמָּא פְלוֹנִית”; וְשֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ קוֹרִין אוֹתָם “אַבָּא פְלוֹנִי” וְ“אִמָּא פְלוֹנִית”.

וּכְשֶמֵּת טְבִי עַבְדּוֹ קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים? אָמַר לָהֶם: אֵין טְבִי עַבְדִי כִּשְׁאָר כָּל־הָעֲבָדִים – כָּשֵׁר הָיָה (בר' טז:).

––––––––

פג שָׁאַל פְּרוֹקְלוֹס בֶּן־פִּילוֹסוֹפוֹס אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּעַכּוֹ, שֶׁהָיָה רוֹחֵץ בְּמֶרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי,359 אָמַר לוֹ: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: “וְלֹא־יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן־הַחֵרֶם”360 – מִפְּנֵי־מָה אַתָּה רוֹחֵץ בְּמֶרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי? אָמַר לוֹ: אֵין מְשִׁיבִין בְּמֶרְחָץ. וּכְשֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ: אֲנִי לֹא בָאתִי בִּגְבוּלָהּ; הִיא בָאָה בִּגְבוּלִי. אֵין אוֹמְרִין: נַעֲשֶׂה מֶרְחָץ נוֹי361 לְאַפְרוֹדִיטֵי, אֶלָּא אוֹמְרִין נַעֲשֶׂה אַפְרוֹדִיטֵי נוֹי לְמֶרְחָץ362 (ע"ז מד:).

––––––––

פד כְּשֶׁחָרַשׁ טוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס הָרָשָׁע אֶת־הַהֵיכָל363 בָּא אוֹתוֹ הֶגְמוֹן364 וְעָמַד בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְאָמָר: בַּעַל־הַחֹטֶם365 מִתְבַּקֵּשׁ! בַּעַל־הַחֹטֶם מִתְבַּקֵּשׁ! שָׁמַע רַבָּן גַּמְלִיאֵל, הָלַךְ וְנִתְחַבֵּא. בָּא [הַהֶגְמוֹן] אֶצְלוֹ בְּצִנְעָא, אָמַר לוֹ: אִם אֲנִי מַצִּילְךָ אַתָּה מְבִיאֵנִי לְעוֹלָם־הַבָּא? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: הִשָּׁבַע לִי. נִשְׁבַּע לוֹ. עָלָה לַגַּג, נָפַל וָמֵת. וּמְקֻבָּלִים אָנוּ שֶׁאִם נִגְזְרָה גְזֵרָה וְאֶחָד מֵהֶם מֵת – מְבַטְּלִין אֶת־הַגְּזֵרָה. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: אוֹתוֹ הֶגְמוֹן מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא (תענ' כט.; ע"י).

פה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִימוֹת משֶׁה וְעַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא הָיוּ לְמֵדִין תּוֹרָה אֶלָּא מְעֻמָּד. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל יָרַד חֳלִי לָעוֹלָם וְהָיוּ לְמֵדִין תּוֹרָה מְיֻשָּׁב. וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ: מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בָּטֵל כְּבוֹד תּוֹרָה (מג' כא.).

פו לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל נִכְנַס רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְהָפִיר אֶת דְּבָרָיו. עָמַד רַ' יוֹחָנָן בֶּן־נוּרִי עַל רַגְלָיו וְאָמָר: רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַגּוּף הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הָרֹאשׁ.366 כָּל־יָמָיו שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל קָבַעְנוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, עַכְשָׁו אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְבַטֵּל אֶת־דְּבָרָיו? יְהוֹשֻׁעַ, אֵין שׁוֹמְעִין לָךְ, שֶׁכְּבָר נֵקְבְּעָה הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל,לֹא הָיָה אָדָם שֶׁעִרְעֵר בַּדָּבָר כְּלוּם (עיר' מא.).


יד. רַ' אֱלִיעֶזֶר (הַגָּדוֹל) בֶּן־הוּרְקָנוֹס

פז רַ' אַחָא בְּשֵׁם רַ' חֲנִינָא אָמַר: בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה משֶׁה לַמָּרוֹם שָׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְאוֹמֵר הֲלָכָה בְּשֵׁם אוֹמְרָהּ: “רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר…” – אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, יְהִי רָצוֹן שֶׁיְהֵא מֵחֲלָצָי. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ שֶׁיְהֵא מֵחֲלָצֶיךָ.367 זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר368 – שֵׁם אוֹתוֹ הַמְיֻחָד (במ"ר יט).

פח מֶה הָיְתָה תְחִלָּתוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־הוּרְקָנוֹס? בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה וְלֹא לָמַד תּוֹרָה. וְאָבִיו הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל וְהָיוּ לוֹ חוֹרְשִׁים הַרְבֵּה. פַּעַם אַחַת הָיוּ אֶחָיו חוֹרְשִׁים עַל גַּבֵּי הַמַּעֲנָה369 וְהוּא הָיָה חוֹרֵשׁ בִּטְרָשִׁים370. יָשַׁב לוֹ וְהָיָה בוֹכֶה. אָמַר לוֹ אָבִיו: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה בוֹכֶה? שֶׁמָּא מִצְטַעֵר אַתָּה, שֶׁאַתָּה חוֹרֵשׁ בִּטְרָשִׁים? – עַכְשָׁו אַתָּה חוֹרֵשׁ עַל גַּבֵּי הַמַּעֲנָה. יָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי הַמַּעֲנָה וְהָיָה בוֹכֶה. אָמַר לוֹ אָבִיו: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה בוֹכֶה? שֶׁמָּא מִצְטַעֵר אַתָּה, שֶׁאַתָּה חוֹרֵשׁ עַל גַּבֵּי הַמַּעֲנָה? אָמַר לוֹ: לָאו. – וְלָמָה אַתָּה בוֹכֶה? אָמַר לוֹ: שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה. אָמַר לוֹ וַהֲלֹא בֶן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אַתָּה – וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה! אֶלָּא קַח לְךָ אִשָּׁה וְתוֹלִיד לְךָ בָּנִים – וְאַתָּה מוֹלִיכָם לְבֵית־הַסֵּפֶר…

פַּעַם אַחַת אָמַר: אֵלֵךְ וְאֶלְמַד תּוֹרָה לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי. אָמַר לוֹ אָבִיו: אִי אַתָּה טוֹעֵם עַד שֶׁתַּחֲרשׁ מְלוֹא מַעֲנָה. הִשְׁכִּים וְחָרַשׁ מְלוֹא מַעֲנָה. נָפְלָה פָרָתוֹ וְנִשְבְּרָה רַגְלָהּ. אָמָר: לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי.בָּרַח וְהָלַךְ לוֹ אֵצֶל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי בִּירוּשָׁלָיִם.

אָמְרוּ: אוֹתוֹ הַיּוֹם עֶרֶב־שַׁבָּת הָיָה וְלֹא טָעַם כְּלוּם מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת שֶׁל עֶרֶב־שַׁבָּת עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת שֶׁל מוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ רָאָה אֶבֶן שְׁדֵמָה371 וּנְטָלָהּ וּנְתָנָהּ לְתוֹךְ פִּיו.

בָּא וְיָשַׁב לוֹ לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי וְהָיָה בוֹכֶה. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה בוֹכֶה? אָמַר לוֹ: רְצוֹנִי לִלְמוֹד תּוֹרָה. אָמַר לוֹ: לֹא לָמַדְתָּ מִיָּמֶיךָ? אָמַר לוֹ: לָאו. הִתְחִיל מְלַמְּדוֹ קְרִיאַת־שְׁמַע וּתְפִלָּה וּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן וּשְתֵּי־הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, וּבַשַּׁבָּת הָיָה חוֹזֵר עֲלֵיהֶן וּמְדַבְּקָן.372 עָשָׂה שְׁמֹנָה יָמִים וְלֹא טָעַם כְּלוּם, עַד שֶׁעָלָה רֵיחַ פִּיו לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי. אָמַר לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי: אֱלִיעֶזֶר בְּנִי, כְּלוּם סָעַדְתָּ הַיּוֹם? שָׁתָק. שׁוּב אָמַר לוֹ – וְשָׁתָק. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, הַיּוֹם אַתָּה סוֹעֵד אֶצְלִי. אָמַר לוֹ: כְּבָר סָעַדְתִּי אֵצֶל אַכְסַנְיָא שֶׁלִּי. אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן לְתַלְמִידָיו: חַיֵּיכֶם, שֶׁתְּבַקְּרוּ אֶת־הַדָּבָר.

הָיוּ הַתַּלְמִידִים מְחַזְּרִים בְּכָל־שׁוּקֵי יְרוּשָׁלָיִם וְשׁוֹאֲלִים בְּפֻנְדְּקָאוֹת: יֶשׁ כָּאן חָבֵר אַכְסְנָי?373 יֶשׁ כָּאן חָבֵר אַכְסְנָי? אָמְרוּ לָהֶם: לָאו. עַד שֶׁבָּאוּ אֵצֶל אִשָּׁה אַחַת וְאָמְרָה לָהֶם: הֵן. אָמְרוּ לָהּ: יֶשׁ־לוֹ כָאן כְּלוּם? אָמְרָה לָהֶם: יֶשׁ־לוֹ שַׂק אֶחָד, שֶׁהוּא נוֹתֵן רֹאשׁוֹ לְתוֹכוֹ וּמוֹצֵץ כְּנֵבֶל יָיִן. אָמְרוּ לָהּ: הַרְאִינוּ אוֹתוֹ. הֵבִיאָה אֶת־הַשַּׂק לִפְנֵיהֶם, פְּתָחוּהו וּמְצָאוּהוּ מָלֵא עָפָר. אָמְרוּ לָהּ: כְּלוּם סָעַד אֱלִיעֶזֶר אֶצְלְכֶם הַיּוֹם? אָמְרָה: לָאו. אָמַרְנוּ, שֶׁמָּא אֵצֶל רַבִּי הָיָה סוֹעֵד – וַהֲרֵי שְׁמֹנָה יָמִים שֶׁלֹּא טָעַם כְּלוּם.

הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי. כְּשֶׁשָּׁמַע רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי אָמַר: “אִי לְךָ, אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהָיִיתָ מֻשְׁלָךְ374 בֵּינוֹתֵינוּ! אֲבָל אֹמַר לָךְ: כְּשֵׁם שֶׁעָלָה רֵיחַ פִּיךָ לְפָנָי, כָּךְ יֵצֵא רֵיחַ תּוֹרָה מִפִּיךָ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ”. קָבַע לוֹ מְזוֹנוֹת וְנִתְרַפֵּא.

עָשָׂה לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי שָׁלשׁ שָׁנִים.

אָמְרוּ בָנָיו שֶׁל הוּרְקָנוֹס לַאֲבִיהֶם: רְאֵה, מֶה עָשָׂה לְךָ אֱלִיעֶזֶר בְּנֶךָ, הִנִּיחֲךָ בְּזִקְנָתְךָ וְהָלַךְ לִירוּשָׁלָיִם. לֵךְ וְהַדֵּר אוֹתוֹ מִנְּכָסֶיךָ.375 עָלָה הוּרְקָנוֹס לִירוּשָׁלַיִם לְהַדִּיר אֶת־בְּנוֹ מִנְּכָסָיו.

אָמְרוּ: אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה יוֹם־טוֹב לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי וְכָל־גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה סוֹעֲדִים אֶצְלוֹ: בֶּן־צִיצִית הַכֶּסֶת וְנַקְדֵּימוֹן בֶּן־גּוֹרְיוֹן וּבֶן־כַּלְבָּא־שָׂבוּעַ. שָׁמַע רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי עַל הוּרְקָנוֹס שֶׁבָּא. אָמַר: עֲשׂוּ לוֹ מָקוֹם. הוֹשִׁיבוּהוּ בֵּין גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה. הָיָה יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם וּמְרַתֵּת. נָתַן רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי עֵינָיו בְּרַ' אֱלִיעֶזֶר וְאָמַר לוֹ: פְּתַח וּדְרוֹשׁ. אָמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל לִפְתּוֹחַ. מָשָׁל לְבוֹר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מַיִם יוֹתֵר מִמַּה־שֶׁהוּא מַכְנִיס, כָּךְ אֵין אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר דִּבְרֵי תוֹרָה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמֶּךָּ. אָמַר לוֹ: בְּנִי, מָשָׁל לְמַעְיָן שֶׁהוּא נוֹבֵעַ וּמוֹצִיא מַיִם מֵאֵלָיו, אַף אַתָּה כָּךְ. דָּחַק עָלָיו וּדְחָקוּהוּ הַתַּלְמִידִים. עָמַד וּפָתַח וְדָרַשׁ בִּדְבָרִים שֶׁלֹּא שְׁמָעָתַם אֹזֶן מֵעוֹלָם, וְהָיוּ פָנָיו מְאִירוֹת כְּאוֹר הַחַמָּה וְקַרְנוֹתָיו יוֹצְאוֹת כְּקַרְנוֹתָיו שֶׁל משֶׁה, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ אִם יוֹם וְאִם לָיְלָה. עָמַד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמָר: אַשְׁרֵיכֶם, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁיָּצָא זֶה מֵחַלְצֵיכֶם! אָמַר הוּרְקָנוֹס: לְמִי אָמַר כָּךְ? אָמְרוּ לוֹ: לֶאֱלִיעֶזֶר בְּנֶךָ. אָמַר לָהֶם: לֹא כָךְ הָיָה לוֹ לוֹמַר, אֶלָּא: אַשְׁרֵי אֲנִי, שֶׁיָּצָא זֶה מֵחֲלָצָי!

עָלָה הוּרְקָנוֹס עַל הַסַּפְסָל וְאָמַר לִפְנֵי בְנֵי יְרוּשָׁלָיִם: רַבּוֹתָי, אֲנִי לֹא בָאתִי אֶלָּא לְהַדִּיר אֱלִיעֶזֶר בְּנִי מִנְּכָסָי; עַכְשָׁו כָּל־נְכָסַי יְהוּ נְתוּנִים לְאֱלִיעֶזֶר בְּנִי, וְכָל־אֶחָיו אֵין לָהֶם בָּהֶם כְּלוּם. אִלּוּ קַרְקָעוֹת בִּקַּשְׁתִּי מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הָיָה נוֹתֵן לִי, שֶׁנֶאֱמַר: “לַיָי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ”376; אִלּוּ כֶסֶף וְזָהָב בִּקַּשְׁתִּי – הָיָה נוֹתֵן לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת”.377 לֹא בִקַּשְׁתִּי מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶלָּא תוֹרָה בִּלְבָד. (פדר“א א, ב; אדר”נ ו; ב“ר מב; תנה”ק לך־לך).

פט רַ' אֱלִיעֶזֶר בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה; קַנְקַן זְפוּתָה שֶׁמְּשַׁמֶּרֶת אֶת־יֵינָהּ (אבות ב', ח; אדר"נ יד, ג).

צ רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָל־הַיַּמִּים דְּיוֹ וַאֲגַמִּים קֻלְמוֹסִין וְשָׁמַיִם וָאָרֶץ מְגִילּוֹת וְכָל־בְּנֵי הָאָדָם לַבְלָרִין, אֵין מַסְפִּיקִין לִכְתֹּב דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁלָּמַדְתִּי וְלֹא חִסַּרְתִּיהָ אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁמַּטְבִּיל זַכְרוּת שֶׁל מִכְחוֹל בַּיָּם ( שהש"ר א).

צא בֵּית־מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר הָיָה עָשׂוּי כְּמִין רֵיס,378 וְאֶבֶן אַחַת הָיְתָה שָׁם, וְהָיְתָה מְיֻחֶדֶת לוֹ לִישִׁיבָה. פַּעַם אַחַת נִכְנַס רַ' יְהוֹשֻׁעַ, הִתְחִיל נוֹשֵׁק אוֹתָה הָאֶבֶן וְאָמַר: הָאֶבֶן הַזֹּאת דּוֹמָה לְהַר־סִינַי וְזֶה שֶׁיָּשַׁב עָלֶיהָ דּוֹמֶה לַאֲרוֹן־הַבְּרִית (שם).

צב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְרַ' אֱלִיעֶזֶר שֶׁשָּׁבַת בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן וּשְׁאֵלוּהוּ שְׁלֹשִים הֲלָכוֹת בְּהִלְכוֹת סֻכָּה. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אָמַר לָהֶם: שָׁמָעְתִּי;379 שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אָמַר לָהֶם: לֹא שָׁמָעְתִּי. רַ' יוֹסֵי בְרַ' יְהוּדָה אוֹמֵר חִלּוּף הַדְּבָרִים: שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אָמַר לָהֶם: שָׁמָעְתִּי; שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אָמַר לָהֶם: לֹא שָׁמָעְתִּי. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, כָּל־דְּבָרֶיךָ אֵינָם אֶלָּא מִפִּי הַשְּׁמוּעָה? אָמַר לָהֶם: הִזְקַקְתּוּנִי380 לוֹמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבּוֹתָי, − מִיָּמַי לֹא קִדְּמַנִּי אָדָם בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְלֹא יָשַׁנְתִּי בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ לֹא שְׁנַת קֶבַע וְלֹא שְׁנַת עֲרָאי, וְלֹא הִנַּחְתִּי אָדָם בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְיָצָאתִי, וְלֹא שַׂחְתִּי שִׂיחַת חֻלִּין, וְלֹא אָמַרְתִּי דָבָר שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבִּי מֵעוֹלָם (סוכה כח:).

צג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְרַ' אֱלִיעֶזֶר שֶׁשָּׁבַת בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן בְּסֻכָּתוֹ שֶׁל רַ' יוֹחָנָן בֶּן רַ' אֶלְעַאי בְּקֵיסָרִי. הִגִּיעָה חַמָּה לַסֻּכָּה. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מַהוּ שֶׁאֶפְרֹשׂ עָלֶיהָ סָדִין?381 אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ כָּל־שֵׁבֶט382 וְשֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הֶעֱמִיד מִמֶּנּוּ שׁוֹפֵט. הִגִּיעָה חַמָּה לַחֲצִי הַסֻּכָּה. אָמַר לוֹ: מַהוּ שֶׁאֶפְרֹשׂ עָלֶיהָ סָדִין? אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ כָל־שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִמֶּנּוּ נְבִיאִים, וְשֵׁבֶט יְהוּדָה וְשֵׁבֶט בִּנְיָמִין הֶעֱמִידוּ מְלָכִים עַל־פִּי הַנְּבִיאִים. הִגִּיעָה חַמָּה לְמַרְגְּלוֹתָיו שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר, נָטַל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן־אֶלְעַאי סָדִין וּפָרַשׂ עָלֶיהָ. הִפְשִׁיל383 רַ' אֱלִיעֶזֶר טַלִּיתוֹ לַאֲחוֹרָיו וְיָצָא.384 לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִפְלִיגוֹ בִדְבָרִים,385 אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָמַר דָּבָר, שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ מֵעוֹלָם (שם כז:; ע"י).

צד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְרַ' אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ כָּל־הַיּוֹם כֻּלֹּו בְּהִלְכוֹת יוֹם־טוֹב. יָצְאָה כַת רִאשׁוֹנָה, אָמַר: הַלָּלוּ בַּעֲלֵי פִטָּסִים386; כַּת שְׁנִיָּה – אָמַר: הַלָּלוּ בַּעֲלֵי חָבִיוֹת387; כַּת שְׁלִישִׁית – אָמַר: הַלָּלוּ בַּעֲלֵי כַדִּים; כַּת רְבִיעִית – אָמָר: הַלָּלוּ בַּעֲלֵי לְגִינִים388; כַּת חֲמִישִׁית – אָמַר: הַלָּלוּ בַּעֲלֵי כוֹסוֹת. הִתְחִילָה כַּת שִׁשִּׁית לָצֵאת – אָמַר: הַלָּלוּ בַּעֲלֵי מְאֵרָה389. נָתַן עֵינָיו בַּתַּלְמִידִים, הִתְחִילוּ פְנֵיהֶם מִשְׁתַּנִּים. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, לֹא לָכֶם אֲנִי אוֹמֵר, אֶלָּא לְהַלָּלוּ שֶׁיָּצָאוּ, שֶׁמַּנִּיחִים חַיֵּי עוֹלָם390 וְעוֹסְקִים בְּחַיֵּי שָׁעָה.391 בִּשְׁעַת פְּטִירָתָם אָמַר לָהֶם: “לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַּקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ, כִּי־קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ, וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי־חֶדְוַת יְיָ הִיא מָעֻזְּכֶם”392 (ביצה טו.).

צה מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁהוֹרָה לִפְנֵי רַבּוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר. אָמַר לְאִמָּא־שָׁלוֹם אִשְׁתּוֹ: אִי לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל זֶה! אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁבַּתּוֹ.393 וְלֹא יָצְאָה שַׁבַּתּוֹ עַד שֶׁמֵּת. נִכְנְסוּ חֲכָמִים אֶצְלוֹ, אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, נָבִיא אַתָּה? אָמַר לָהֶם: לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן־נָבִיא אָנֹכִי, אֶלָּא כָּךְ מְקֻבָּלְנִי: כָּל־תַּלְמִיד הַמּוֹרֶה הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ חַיָּב מִיתָה.394 (ירוש' גיט' פ“א ה”ב; ויקר' כ).

צו מַטְרוֹנָה אַחַת שָׁאֲלָה אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר: מִפְּנֵי־מָה חֵטְא אֶחָד בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וְהֵם מֵתוּ בָהּ שָׁלשׁ מִיתוֹת?395 אָמַר לָהּ: אֵין חָכְמָה396 לְאִשָּׁה אֶלָּא בְּפָלֶךְ,397 וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “וְכָל־אִשָּׁה חַכְמַת־לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ”.398 אָמַר לוֹ הוּרְקָנוֹס בְּנוֹ: בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא לַהֲשִׁיבָהּ דָּבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה אִבַּדְתָּ מִמֶּנּוּ שְׁלשׁ־מֵאוֹת כֹּר מַעֲשֵׂר399 בְּכָל־שָׁנָה. אָמַר לוֹ: יִשָּׂרֵפוּ, וְאַל יִמָּסְרוּ דִבְרֵי תוֹרָה לְנָשִׁים (ירוש' סוטה ג; יומא סו.; במ"ר ט).

צז מַעֲשֶׂה וּמֵתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר, נִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְנַחֲמוֹ. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם עָלָה לַעֲלִיָּה וְעָלוּ אַחֲרָיו. נִכְנַס לְאֶנְפִּילוֹן400 − נִכְנְסוּ אַחֲרָיו. נִכְנַס לִטְרַקְלִין401 − נִכְנְסוּ אַחֲרָיו, אָמַר לָהֶם: כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁאַתֶּם נִכְוִים בְּפוֹשְׁרִים402 − עַכְשָׁו אִי אַתֶּם נִכְוִים אֲפִלּוּ בְחַמֵּי־חַמִּים403! לֹא כָךְ שָׁנִיתִי לָכֶם: עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֵין עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם בְּשׁוּרָה404 וְאֵין אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְלֹא תַנְחוּמֵי אֲבֵלִים, אֶלָּא מָה אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם? כְּשֵׁם שֶׁאוֹמְרִים לוֹ לְאָדָם עַל שׁוֹרוֹ וְעַל חֲמוֹרוֹ שֶׁמֵּתוּ: הַמָּקוֹם יְמַלֵּא לְךָ חֶסְרוֹנֶךָ, כָּךְ אוֹמְרִים לוֹ עַל עַבְדּוֹ וְעַל שִׁפְחָתוֹ: הַמָּקוֹם יְמַלֵּא לְךָ חֶסְרוֹנֶךָ (בר' טז:).

צח שָׁנִינוּ: “חֲתָכוֹ (אֶת־הַתַּנּוּר) חֳלָיוֹת405 וְנָתַן חוֹל406 בֵּין חֻלְיָה לְחֻלְיָה רַ' אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים” – וְזֶה הוּא תַנוּר שֶׁל עַכְנָאי.407 שָׁנוּ: בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם408 הֵשִׁיב רַ' אֱלִיעֶזֶר כָּל־תְּשׁוּבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא קִבְּלוּ הֵימֶנּוּ. אָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – חָרוּב זֶה יוֹכִיחַ! נֶעֱקַר חָרוּב מִמְּקוֹמוֹ מֵאָה אַמָּה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִן הֶחָרוּב.

חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – אַמַּת־הַמַּיִם409 יוֹכִיחוּ! חָזְרוּ אַמַּת־הַמַּיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵאַמַּת־הַמַּיִם.

חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – כָּתְלֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ יוֹכִיחוּ! הִטּוּ כָתְלֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ לִפּוֹל. גָּעַר בָּהֶם רַ' יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לָהֶם: אִם תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מְנַצְּחִים זֶה אֶת־זֶה בַּהֲלָכָה – אַתֶּם מַה־טִיבְכֶם? לֹא נָפְלוּ מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְלֹא זָקְפוּ מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר – וַעֲדַיִן מַטִּין וְעוֹמְדִין.

חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – מִן הַשָּׁמַיִם יוֹכִיחוּ! יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: מַה־לָּכֶם אֵצֶל רַ' אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְכָל־מָקוֹם! עָמַד רַ' יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר: “לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא”410 – אֵין אָנוּ מַשְׁגִּיחִין בְּבַת־קוֹל, שֶׁכְּבָר כָּתַבְתָּ בַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי: “אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת”.411

מְצָאוֹ רַ' נָתָן לְאֵלִיָּהוּ. אָמַר לוֹ: מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? אָמַר לוֹ: שָׂחַק וְאָמָר: נִצְּחוּנִי בָנַי, נִצְּחוּנִי בָנָי!

אָמְרוּ: אוֹתוֹ הַיּוֹם הֵבִיאוּ כָל־טְהָרוֹת שֶׁטִּהֵר רַ' אֱלִיעֶזֶר וּשְׂרָפוּם בָּאֵשׁ, וְנִמְנוּ עָלָיו וּבֵרְכוּהוּ.412 אָמָרוּ: מִי יֵלֵךְ וְיוֹדִיעוֹ? אָמַר לָהֶם רַ' עֲקִיבָא: אֲנִי אֵלֵךְ, שֶׁמָּא יֵלֵךְ אָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְיוֹדִיעוֹ וְנִמְצָא מַחֲרִיב אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מֶה עָשָׂה רַבִּי עֲקִיבָא? לָבַשׁ שְׁחוֹרִים וְנִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים וְיָשַׁב לְפָנָיו בְּרָחוֹק אַרְבַּע אַמּוֹת.413 אָמַר לוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר: עֲקִיבָא, מַה־יּוֹם מִיּוֹמִים? אָמַר לוֹ: רַבִּי, כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁחֲבֵרִים בְּדֵלִים מִמֶּךָּ. אַף הוּא קָרַע בְּגָדָיו וְחָלַץ מַנְעָלָיו וְנִשְׁמַט414 וְיָשַׁב עַל גַּבֵּי קַרְקָע. זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. לָקָה הָעוֹלָם שָׁלִישׁ בְּזֵיתִים וְשָׁלִישׁ בְּחִטִּים וְשָלִישׁ בִּשְׂעוֹרִים; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף בָּצֵק שֶׁבְּיַד אִשָּׁה טָפָח.415 שָׁנוּ: אַף גָּדוֹל416 הָיָה בְאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁבְּכָל־מָקוֹם שֶׁנָּתַן בּוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עֵינָיו נִשְׂרָף.

וְאַף רַבָּן גַּמְלִיאֵל417 הָיָה בָא בִּסְפִינָה, עָמַד עָלָיו נַחֲשׁוֹל418 לְטַבְּעוֹ. אָמַר: כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא בִשְׁבִיל רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־הוּרְקָנוֹס. עָמַד עַל רַגְלָיו וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ־שֶל־עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית־אַבָּא עָשִׂיתִי, אֶלָּא לִכְבוֹדֶךָ, שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. נָח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ.

אִמָּא־שָׁלוֹם אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר, אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָתָה. מֵאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְאֵילַךְ לֹא הָיְתָה מַנַּחַת לוֹ לְרַ' אֱלִיעֶזֶר לִפּוֹל עַל פָּנָיו.419 פַּעַם אַחַת בָא עָנִי וְעָמַד עַל הַפָּתַח. הוֹצִיאָה לוֹ פַּת. מְצָאַתּוּ [לְרַ' אֱלִיעֶזֶר] שֶׁנָּפַל עַל פָּנָיו. אָמְרָה לוֹ: עֲמֹד! [כְּבָר] הָרַגְתָּ אֶת־אָחִי! בְּתוֹךְ כָּךְ יָצָא שׁוֹפָר מִבֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁמֵּת. אָמַר לָהּ רַ' אֱלִיעֶזֶר: מֵהֵיכָן הָיִית יוֹדָעַת? אָמְרָה לוֹ: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מִבֵּית אֲבִי־אַבָּא: “כָּל הַשְּׁעָרִים420 נִנְעָלִים, חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה”421. (ב“מ נט; ע”י).

צט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁנִּתְפַּס רַ' אֱלִיעֶזֶר לְמִינוּת422 הֶעֱלוּהוּ לְגַרְדּוֹם423 לִדּוֹן. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הֶגְמוֹן: זָקֵן שֶׁכְּמוֹתְךָ יַעֲסֹק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים הַלָּלוּ! אָמַר לוֹ: נֶאֱמָן עָלַי הַדַּיָּן. כְּסָבוּר אוֹתוֹ הַהֶגְמוֹן, עָלָיו הוּא אוֹמֵר, וְהוּא לֹא אָמַר424 אֶלָּא כְּנֶגֶד אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמָיִם. אָמַר לוֹ: הוֹאִיל וְהֶאֱמַנְתָּנִי425 עָלֶיךָ, דִּימוֹס426 – פָּטוּר אָתָּה. כְּשֶׁבָּא אֶל בֵּיתוֹ נִכְנְסוּ תַלְמִידָיו אֶצְלוֹ לְנַחֲמוֹ וְלֹא קִבֵּל מֵהֶם תַּנְחוּמִים. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: רַבִּי, תַּרְשֵׁנִי לוֹמַר דָּבָר אֶחָד מִמַּה־שֶּׁלִּמַּדְתָּנִי. אָמַר לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לוֹ: רַבִּי, שֶׁמָּא דְבַר מִינוּת בָּא לְיָדְךָ וְהִנַּאֲךָ,427 וְעָלָיו נִתְפָּשְׂתָּ? אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, הִזְכַּרְתָּנִי: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בְּשׁוּק הָעֶלְיוֹן שֶׁל צִפּוֹרִי, וּמְצָאַנִי אָדָם אֶחָד מִתַּלְמִידֵי יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי, וְיַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר־סְכַנְיָה שְׁמוֹ, אָמַר לִי: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: “לֹא־תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית יְיָ אֱלֹהֶיךָ”428 – מָה, לַעֲשׂוֹת מֵהֶן בֵּית־הַכִּסֵּא לְכֹהֵן־גָּדוֹל? וְלֹא אָמַרְתִּי לוֹ כְּלוּם. אָמַר לִי: כָּךְ לִמְּדַנִי יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי − “כִּי מֵאֶתְנַן זוֹנָה קִבָּצָה וְעַד־אֶתְנַן זוֹנָה יָשׁוּבוּ”429 – מִמְּקוֹם הַטִּנֹּפֶת בָּאוּ, לִמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת יֵלֵכוּ, וְהִנְּאַנִי הַדָּבָר, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְפַּשְׂתִּי לְמִינוּת, וְעָבַרְתִּי עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: “הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ וְאַל־תִּקְרַב אֶל פֶּתַח־בֵּיתָהּ”430 − “הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ” – זוֹ מִינוּת, “וְאַל־ תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ” – זוֹ הָרָשׁוּת431 (ע“ז טז, יז; ע”י).

––––––––

ק אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא: כְּשֶׁחָלָה רַ' אֱלִיעֶזֶר נִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְבַקְּרוֹ. אָמַר לָהֶם: חֵמָה עַזָּה יֵשׁ בָּעוֹלָם.432 הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וְרַ' עֲקִיבָא מְשַׂחֵק. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה שׂוֹחֵק? אָמַר לָהֶם: וְכִי מִפְּנֵי־מָה אַתֶּם בּוֹכִים? אָמְרוּ לוֹ: אֶפְשָׁר סֵפֶר־תּוֹרָה433 שָׁרוּי בְּצַעַר – וְלֹא נִבְכֶּה? אָמַר לָהֶם: לְכָךְ אֲנִי מְשַׂחֵק, שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁאֲנִי רוֹאֶה רַבִּי, שֶׁאֵין יֵינוֹ מַחֲמִיץ וְאֵין פִּשְׁתָּנוֹ לוֹקֶה וְאֵין שַׁמְנוֹ מַבְאִישׁ וְאֵין דֻּבְשָׁנוֹ מַדְבִּישׁ,434 אָמַרְתִּי: שֶׁמָּא, חָס וְשָׁלוֹם, קִבֵּל רַבִּי עוֹלָמוֹ435; וְעַכְשָׁו שֶׁאֲנִי רוֹאֶה רַבִּי בְּצַעַר – אֲנִי שָׂמֵחַ.

אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, כְּלוּם חִסַּרְתִּי מִן הַתּוֹרָה כֻּלָּה? אָמַר לוֹ: לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, “כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה־טוֹב וְלֹא יֶחֱטָא”436 (סנה' קא.).

קא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁחָלָה רַ' אֱלִיעֶזֶר נִכְנְסוּ אַרְבָּעָה זְקֵנִים לְבַקְּרוֹ, רַ' טַרְפוֹן וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה וְרַ' עֲקִיבָא. נַעֲנָה רַ' טַרְפוֹן וְאָמַר: טוֹב אַתָּה לְיִשְׂרָאֵל מִטִּפָּה שֶׁל גְּשָׁמִים; שֶׁטִּפָּה שֶׁל גְּשָׁמִים – בָּעוֹלָם־הַזֶּה, וְרַבִּי – בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּבָעוֹלָם־הַבָּא.

נַעֲנָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר: טוֹב אַתָּה לְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִגַּלְגַּל חַמָּה; שֶׁגַּלְגַּל חַמָּה – בָּעוֹלָם־הַזֶּה, וְרַבִּי – בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּבָעוֹלָם־הַבָּא.

נַעֲנָה רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה וְאָמַר: טוֹב אַתָּה לְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵאָב וָאֵם; שֶׁאָב וָאֵם – בָּעוֹלָם־הַזֶּה, וְרַבִּי – בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּבָעוֹלָם־הַבָּא.

נַעֲנָה רַ' עֲקִיבָא וְאָמַר: חֲבִיבִים יִסּוּרִים.437

אָמַר לָהֶם [רַ' אֱלִיעֶזֶר לְתַלְמִידָיו]: סַמְּכוּנִי וְאֶשְׁמְעָה דִּבְרֵי עֲקִיבָא תַלְמִידִי, שֶׁאָמַר חֲבִיבִים יִסּוּרִים. אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, זוֹ מִנַּיִן לָךְ? אָמַר: מִקְרָא אֲנִי דוֹרֵשׁ − “בֶּן־שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְּמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָיִם… וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְיָ”438; וְאוֹמֵר: גַּם־אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה439 מֶלֶךְ יְהוּדָה“440 – וְכִי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה לְכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לִמֵּד תּוֹרָה וְלִמְנַשֶּׁה בְנוֹ לֹא לִמֵּד תּוֹרָה? אֶלָּא מִכָּל טֹרַח שֶׁטָּרַח441 בּוֹ וּמִכָּל־ עָמָל שֶׁעָמַל בּוֹ לֹא הֶעֱלָהוּ לְמוּטָב אֶלָּא יִסּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל־מְנַשֶּׁה וְאֶל־עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ, וַיָּבֵא יְיָ עֲלֵיהֶם אֶת־שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר… וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת־פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו… וַיֵּעָתֶר לוֹ”442 – הָא לָמַדְתָּ, שֶׁחֲבִיבִים יִסּוּרִים (שם).

קב שָׁנִינוּ, כְּשֶׁחָלָה רַ' אֱלִיעֶזֶר נִכְנְסוּ רַ' עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו לְבַקְּרוֹ. הוּא יוֹשֵׁב בְּקִינוֹף443 שֶׁלּוֹ וְהֵם יוֹשְׁבִים בִּטְרַקְלִין שֶׁלּוֹ. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עֶרֶב־שַׁבָּת הָיָה, וְנִכְנַס הוּרְקָנוֹס בְּנוֹ לַחֲלֹץ תְּפִלָיו, גָּעַר בּוֹ וְיָצָא בִנְזִיפָה. אָמַר לָהֶם לַחֲכָמִים: כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אַבָּא נִטְרָפָה.444 אָמַר לָהֶם445: דַּעְתּוֹ וְדַעַת אִמּוֹ נִטְרְפָה – הֵיאַךְ מַנִּיחִין אִסּוּר סְקִילָה446 וְעוֹסְקִין בְּאִסּוּר שְׁבוּת?447

כֵּוָן שֶׁרָאוּ חֲכָמִים שֶׁדַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו נִכְנְסוּ וְיָשְׁבוּ לְפָנָיו בְּרָחוֹק אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר לָהֶם: לָמָּה בָאתֶם? אָמְרוּ לוֹ: לִלְמֹד תּוֹרָה בָּאנוּ. אָמַר לָהֶם: וְעַד עַכְשָׁו לָמָּה לֹא בָאתֶם? אָמְרוּ לוֹ: לֹא הָיָה לָנוּ פְּנָאי. אָמַר לָהֶם: תָּמֵהַּ אֲנִי אִם יָמוּתוּ מִיתַת עַצְמָם. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: שֶׁלִּי מַהוּ?448 אָמַר לוֹ: שֶׁלְּךָ קָשֶׁה מִשֶּׁלָּהֶם.

נָטַל [רַ' אֱלִיעֶזֶר] שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו וְהִנִּיחָן עַל לִבּוֹ, אָמָר: אוֹי לָכֶן, שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתַי, שֶׁהֵן כִּשְׁנֵי סִפְרֵי־תוֹרָה שֶׁנִּגְלָלִין! הַרְבֵּה תוֹרָה לָמַדְתִּי, וְהַרְבֵּה תוֹרָה לִמַּדְתִּי. הַרְבֵּה תוֹרָה לָמַדְתִּי – וְלֹא חִסַּרְתִּי מֵרַבּוֹתַי אֲפִלּוּ כְּכֶלֶב הַמְלַקֵּק מִן הַיָּם; הַרְבֵּה תּוֹרָה לִמַּדְתִּי – וְלֹא חִסְּרוּנִי תַלְמִידַי אֶלָּא כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת,449 וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת בְּבַהֶרֶת עַזָּה,450 וְלֹא הָיָה אָדָם שׁוֹאֲלֵנִי בָהֶן דָּבָר מֵעוֹלָם; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה שְׁלשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת בִּנְטִיעַת קִשּׁוּאִים, וְלֹא הָיָה אָדָם שׁוֹאֲלֵנִי בָהֶן דָּבָר מֵעוֹלָם, חוּץ מֵעֲקִיבָא בֶן־יוֹסֵף. פַּעַם אַחַת אֲנִי וְהוּא מְהַלְּכִים הָיִינוּ בַּדָּרֶךְ. אָמַר לִי: רַבִּי, לַמְּדֵנִי בִנְטִיעַת קִשּׁוּאִים. אָמַרְתִּי דָּבָר אֶחָד, נִתְמַלְּאָה כָל־הַשָּׂדֶה קִשּׁוּאִים. אָמַר לִי: רַבִּי, לִמַּדְתַּנִי נְטִיעָתָם – לַמְּדֵנִי עֲקִירָתָם. אָמַרְתִּי דָּבָר אֶחָד, נִתְקַבְּצוּ כֻלָּם לְמָקוֹם אֶחָד.

הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ תַּלְמִידָיו בִּטְהָרוֹת וּבִטְמָאוֹת, וְהָיָה מֵשִׁיב עַל טָמֵא – טָמֵא וְעַל טָהוֹר – טָהוֹר, וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּטָהֳרָה. עָמַד רַ' יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר: הֻתַּר הַנֵּדֶר,451 הֻתַּר הַנֵּדֶר!

לְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת פָּגַע בּוֹ452 רַ' עֲקִיבָא בַּאֲרוֹנוֹ בֵּין קֵיסָרִי לְלֹד, הָיָה מַכֶּה בִּבְשָׂרוֹ עַד שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת453 לָאָרֶץ. וְהָיָה צוֹעֵק וּבוֹכֶה וְאוֹמֵר: אַלְלַי, רַבִּי, עָלֶיךָ, אַלְלַי, רַבִּי, עָלֶיךָ, שֶׁהִנַּחְתָּ כָל־הַדּוֹר יָתוֹם! פָּתַח עָלָיו בְּשׁוּרָה וְאָמַר: “אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו”454! הַרְבֵּה מָעוֹת455 יֶשׁ־לִי וְאֵין שֻׁלְחָנִי לְהַרְצוֹתָן456! (שם סח.; ע“י; אדר”נ כה).

קג מִשֶּׁמֵּת רַ' אֱלִיעֶזֶר נִגְנַז סֵפֶר הַתּוֹרָה; נִגְנַז סֵפֶר הַחָכְמָה (סוטה מט:; ירוש', שם ספ"ט).


טו. רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה

קד רַ' יְהוֹשֻׁעַ – אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ.457

רַ' דוֹסָא בֶן־הָרְכִּינַס רָאָה אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְקָרָא עָלָיו: 'אֶת־מִי יוֹרֶה דֵעָה… גְּמוּלֵי מֵחָלָב"458 – זָכוּר אֲנִי, שֶׁהָיְתָה אִמּוֹ מוֹלֶכֶת עֲרִיסָתוֹ459 לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְדַּבְּקוּ אָזְנָיו בְּדִבְרֵי תוֹרָה (אבות ג; ירוש‘, יבמ’ פ“א ה”ו).

קה אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ: אִם יִהְיוּ כָל־הַיַּמִּים דְּיוֹ וְהָאֲגַמִּים קֻלְמוֹסִין וְשָׁמַיִם וָאָרֶץ יְרִיעוֹת וְכָל־בְּנֵי־אָדָם לִבְלָרִין460 – אֵין מַסְפִּיקִין לִכְתֹּב דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁלָּמָדְתִּי וְלֹא חִסַּרְתִּיהָ אֶלָּא כְאָדָם שֶׁמַּטְבִּיל זַכְרוּתוֹ שֶׁל מִכְחוֹל461 בַּיָּם (שהש"ר א).

קו [פַּעַם אַחַת] אָמְרָה בִתּוֹ שֶל קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: “אִי462, חָכְמָה מְפֹאָרָה בִּכְלִי מְכֹעָר!”463 אָמַר לָהּ: בִּתִּי, אָבִיךְ הַמֶּלֶךְ בַּמֶּה הוּא נוֹתֵן יָיִן? אָמְרָה לוֹ: בִּכְלֵי חָרֶס. אָמַר לָהּ: כָּל־הָעוֹלָם בִּכְלֵי־חֶרֶס – וְאַתֶּם בִּכְלֵי חָרֶס! אָמְרָה לוֹ: אֶלָּא בַּמֶּה נִתֵּן? אָמַר לָהּ: כְּגוֹן אַתֶּם, שֶׁחֲשׁוּבִים אַתֶּם, תְּנוּ בִּכְלֵי כֶסֶף וְזָהָב. הָלְכָה וְאָמְרָה לְאָבִיהָ, – נָתְנוּ הַיַּיִן בִּכְלֵי כֶסֶף וְזָהָב, וְהֶחֱמִיץ. אָמַר לָהּ הַקֵּיסָר לְבִתּוֹ: מִי אָמַר לָךְ כָּךְ? אָמְרָה לוֹ: רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה. קְרָאוֹ אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ: לָמָה אָמַרְתָּ לָּהּ כָּךְ? אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁאָמְרָה לִי, כָּךְ אָמַרְתִּי לָהּ.

– וַהֲרֵי יֵשׁ נָאִים וַחֲכָמִים?

– אִלְמָלֵי הָיוּ מְכֹעָרִים הָיוּ חֲכָמִים יוֹתֵר (תענ' ז.:; נדר' נ:).

קז מַעֲשֶׂה בְּרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה וְרַ' יוֹסֵי הַכֹּהֵן שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדָּרֶךְ. אָמָרוּ:… נִדְרשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. פָּתַח רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְדָרָשׁ, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם תְּקוּפַת תַּמּוּז464 הָיָתָה. נִתְקַשְּׁרוּ שָׁמַיִם בְּעָבִים וְנִרְאָה כְּמִין קֶשֶׁת בֶּעָנָן, וְהָיוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מִתְקַבְּצִים וּבָאִים לִשְׁמוֹעַ, כִּבְנֵי־אָדָם שֶׁמִּתְקַבְּצִים וּבָאִים לִרְאוֹת בְּמַזְמוּטֵי465 חָתָן וְכַלָּה. הָלַךְ רַ' יוֹסֵי הַכֹּהֵן וְסִפֵּר דְּבָרִים לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי וְאָמַר: אַשְׁרֵיכֶם וְאַשְׁרֵי יוֹלַדְתְּכֶם! אַשְׁרֵי עֵינַי שֶׁכָּךְ רָאוּ! וְאַף אֲנִי וְאַתֶּם בַּחֲלוֹמִי מְסֻבִּים הָיִינוּ עַל הַר סִינַי וְנִתְּנָה עָלֵינוּ בַּת־קוֹל מִן הַשָּׁמָיִם: עֲלוּ לְכָאן, עֲלוּ לְכָאן! טְרַקְלִין466 גְּדוֹלִים וּמַצָּעוֹת נָאוֹת מֻצָּעוֹת לָכֶם, אַתֶּם וְתַלְמִידֵיכֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיכֶם מְזֻמָּנִים לְכַת שְׁלִישִׁית467 (חג' יד:).

קח אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: יָכוֹל אֲנִי לִטּוֹל קִשּׁוּאִים וַאֲבַטִּיחִים וְעוֹשֶׂה אוֹתָם אַיָּלִים וּצְבָאִים, וְהַלָּלוּ מוֹלִידִים אַיָּלִים וּצְבָאִים (ירוש' סנה' פ“ז הל' י”ג).

––––––––

קט בִּימֵי רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה468 שֶׁיִּבָּנֶה בֵית־הַמִּקְדָּשׁ. הוֹשִׁיבוּ פַּפּוֹס וְלוּלְיָנוֹס טְרָפֵיזִין469 מֵעַכּוֹ עַד אַנְטוֹכְיָא וְהָיוּ מְסַפְּקִים לְעוֹלֵי גוֹלָה כֶּסֶף וְזָהָב וְכָל־צָרְכָּם. הָלְכוּ הַכּוּתִים הַלָּלוּ וְאָמָרוּ: יֵדַע הַמֶּלֶךְ, מָרְדוּ בְךָ יְהוּדִים. אָמַר לָהֶם: מָה אֶעֱשֶׂה וַהֲרֵי כְּבָר גָּזָרְתִּי. אָמְרוּ לוֹ: שְׁלַח וֶאֱמֹר לָהֶם אוֹ שֶׁיְשַׁנּוּ אֶת־מְקוֹמוֹ שֶׁל הַבַּיִת אוֹ שֶׁיּוֹסִיפוּ עָלָיו חָמֵשׁ אַמּוֹת אוֹ שֶׁיִּפְחֲתוּ מִמֶּנּוּ חָמֵשׁ אַמּוֹת – וּמֵאֲלֵיהֶם יַחְזְרוּ בָהֶם.

הָיָה כָל־הָעָם כָּנוּס בְּבִקְעַת בֵּית־רִמּוֹן. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ כְּתָב הַמֶּלֶךְ הִתְחִילוּ בוֹכִים. בִּקְשׁוּ לִמְרוֹד בַּמֶּלֶךְ. אָמָרוּ: יָבֹא חָכָם אֶחָד וִיפַיֵּס אֶת־הַצִּבּוּר. מִי יֵלֵךְ? יֵלֵךְ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה, שֶׁהוּא אָב בַּתּוֹרָה. נִכְנַס רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה וְדָרָשׁ: אֲרִי טָרַף טֶרֶף וְעָמַד עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ, אָמָר: כָּל־מִי שֶׁיָּבוֹא וְיוֹצִיאוֹ אֶתֶּן־לוֹ שְׂכָרוֹ. בָּא קוֹרֵא מִצְרִי470 שֶׁמַּקּוֹרוֹ471 אָרֹךְ, נָתַן מַקּוֹרוֹ לְתוֹךְ פִּיו וְהוֹצִיא אֶת הָעָצֶם. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי שְׂכָרִי. אָמַר לוֹ הָאֲרִי: לֵךְ וֶהְיֵה מִשְׁתַּבֵּחַ וְאוֹמֵר: נִכְנַסְתִּי לְפִי אֲרִי בְּשָׁלוֹם וְיָצָאתִי בְשָׁלוֹם – וְאֵין לְךָ שָׂכָר גָּדוֹל מִזֶּה; כָּךְ דַּיֵּנוּ שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְאֻמָּה זוֹ בְּשָׁלוֹם וְיָצָאנוּ בְשָׁלוֹם (ב“ר ס”ד; ילק"ש תולדות כו).

קי רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה הָיָה עוֹמֵד לִפְנֵי הַקֵּיסָר. הֶרְאָה לוֹ472 מִין אֶחָד: עַם שֶׁהֶחֱזִיר רִבּוֹנוֹ פָּנָיו מִמֶּנּוּ. הֶרְאָה לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ.473

אָמַר לוֹ הַקֵּיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ: מַה הֶרְאָה לָךְ? – “עַם שֶׁהֶחֱזִיר רִבּוֹנוֹ פָּנָיו מִמֶּנּוּ”. וַאֲנִי הֶרְאֵיתִי לוֹ: “יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ”. אָמַר לוֹ לַמִּין: מָה הֶרְאֵיתָ לוֹ? “עַם שֶׁהֶחֱזִיר רִבּוֹנוֹ פָּנָיו מִמֶּנּוּ”. – וּמָה הֶרְאָה לָךְ? – אֵינִי יוֹדֵעַ. אָמַר [הַקֵּיסָר]: אָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה מַּרְאִין לוֹ – יְהֵא מַרְאֶה בְּמָחוֹג474 לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ! הוֹצִיאוּהוּ וַהֲרָגוּהוּ (חג' ה:).

קיא אַדְרְיָנוֹס אָמַר לוֹ לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: כַּמָּה קָשֶׁה לַצֹּאן שֶׁרוֹעָה בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים475. אָמַר לוֹ: כַּמָּה עַז הַשּׁוֹמֵר476 שֶׁמַּצִּילָהּ מִכֻּלָּם (ילק"ש קהלת ט).

קיב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה שֶׁהָלַךְ לִכְרַךְ גָּדוֹל שֶׁבְּרוֹמִי, אָמְרוּ לוֹ: תִּינוֹק אֶחָד יֵשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, יְפֵה־עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וּקְוֻצּוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִּים. הָלַךְ וְעָמַד עַל פֶּתַח בֵּית־הָאֲסוּרִים, אָמָר: “מִי־נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים?”477 עָנָה אוֹתוֹ תִינוֹק וְאָמָר: “הֲלוֹא יְיָ זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא־אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ”478. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע רַ' יְהוֹשֻׁעַ קָרָא עָלָיו: “בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז”479 – וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְאָמַר: מֻבְטָחְנִי בוֹ שֶׁמּוֹרֶה הוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל. הָעֲבוֹדָה480, שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁאֶפְדֶּנּוּ בְּכָל־מָמוֹן שֶׁפּוֹסְקִין עָלָיו.481

אָמְרוּ: לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁפְּדָאוֹ בְּמָמוֹן הַרְבֵּה. וְלֹא הָיוּ יָמִים מֻעָטִים עַד שֶׁהוֹרָה הוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל. וּמִי הוּא? רַ' יִשְׁמָעֵאל בֶּן־אֱלִישָׁע (גיט' נח.; איכ"ר ד).

קיג מַעֲשֶׂה שֶׁנִּמְצְאוּ עֲצָמוֹת בִּירוּשָׁלַיִם בְּלִשְׁכַּת דִּיר הָעֵצִים וּבִקְשׁוּ חֲכָמִים לִגְזֹר טֻמְאָה עַל יְרוּשָׁלַיִם כֻּלָּהּ. עָמַד רַ' יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר: לֹא בוּשָׁה וּכְלִמָּה הִיא לָנוּ שֶׁנִּגְזֹר טֻמְאָה עַל עִיר אֲבוֹתֵינוּ. אַיֵּה מֵתֵי מַבּוּל?482 אַיֵּה הֲרוּגֵי נְבוּכַדְנֶאצַּר?483 אַיֵּה הַהֲרוּגִים, שֶׁנֶּהֶרְגוּ מִן הַמִּלְחָמָה וְעַד עַכְשָׁו? אֶלָּא אָמָרוּ: וַדַּאי – טָמֵא, סָפֵק – טָהוֹר (תוס' עדיות ג‘, ג; זבח’ קיג.).

––––––––

קיד אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: מִיָּמַי לֹא נִצְּחַנִי אָדָם חוּץ מֵאִשָּׁה, תִּינוֹק וְתִינֹקֶת.

אִשָּׁה מַה הִיא? – פַּעַם אַחַת נִתְאָרַחְִתִּי484 אֵצֶל אַכְסְנָיָא אֶחָת, עָשְׂתָה לִי פּוֹלִין. פַּעַם רִאשׁוֹנָה סָעַדְתִּי וְלֹא שִׁיַּרְתִּי מֵהֶם כְּלוּם; שְׁנִיָּה – סָעַדְתִּי וְלֹא שִׁיַּרְתִּי מֵהֶם כְּלוּם; שְׁלִישִׁית – הִקְדִּיחָתַם485 בְּמֶלַח. כֵּוָן שֶׁטָּעַמְתִּי מָשַׁכְתִּי יָדִי מֵהֶם. אָמְרָה לִי: רַבִּי, מִפְּנֵי־מָה אֵינְךָ סוֹעֵד? אָמַרְתִּי לָהּ: כְּבָר סָעַדְתִּי מִבְּעוֹד יוֹם486. אָמְרָה לִי: הָיָה לְךָ לִמְשׁוֹךְ יָדְךָ מִן הַפַּת… אָמְרָה לִי: רַבִּי, שֶׁמָּא לֹא הִנַּחְתָּ פֵאָה בָּרִאשׁוֹנִים487 – וְלֹא כָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין מְשַׁיְּרִין פֵּאָה בְּאִלְפָּס488 אֲבָל מְשַׁיְּרִין פֵּאָה בִּקְעָרָה489?!

תִּינֹקֶת מַה הִיא? – פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהָיְתָה דֶרֶךְ עוֹבֶרֶת בַּשָּׂדֶה וְהָיִיתִי מְהַלֵּךְ בָּהּ. אָמְרָה לִי תִּינֹקֶת אֶחָת: רַבִּי, לֹא שָׂדֶה הִיא זוֹ490? אָמַרְתִּי לָהּ: לֹא דֶרֶךְ כְּבוּשָׁה491 הִיא? אָמְרָה לִי: לִסְטִים492 שֶׁכְּמוֹתְךָ כְּבָשׁוּהָ.

תִּינוֹק מַה הוּא? – פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְרָאִיתִי תִינוֹק יוֹשֵׁב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, בְּאֵיזֹה דֶרֶךְ נֵלֵךְ לָעִיר? אָמַר לִי: זוֹ קְצָרָה וַאֲרֻכָּה וְזוֹ אֲרֻכָּה וּקְצָרָה. הָלַכְתִּי בִקְצָרָה וַאֲרֻכָּה. כֵּוָן שֶׁהִגַּעְתִּי לָעִיר מָצָאתִי שֶׁמַּקִּיפִין אוֹתָה גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים. חָזַרְתִּי לַאֲחוֹרָי. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִּי “זוֹ קְצָרָה”? אָמַר לִי: רַבִּי, וְלֹא כָךְ אָמַרְתִּי לְךָ “וַאֲרֻכָּה”? נְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ: אַשְׁרֵיכֶם, יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֻּלְּכֶם חֲכָמִים אַתֶּם מִגְּדוֹלְכֶם וְעַד קְטַנְּכֶם (עיר' נג:; ע"י).

קטו מַעֲשֶׂה בְרַ' יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהִשְׁכִּים אֶצְלוֹ אָדָם493, וְנָתַן לוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְהֶעֱלָהוּ לַגַּג לִשְׁכַּב וְנָטַל סֻלָּם מִתַּחְתָּיו. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ הָאִישׁ? עָמַד בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וְנָטַל אֶת־הַכֵּלִים וּכְרָכָם494 בְּטַלִּיתוֹ, וְכֵוָן שֶׁבִּקֵּשׁ לֵירֵד נָפַל מִן הַגַּג וְנִשְׁבְּרָה מַפְרַקְתּוֹ. בְּשַׁחֲרִית הִשְׁכִּים רַ' יְהוֹשֻׁעַ וּבָא וּמְצָאוֹ כְּשֶׁנּוֹפֵל. אָמַר לוֹ: רֵיקָא, כָּךְ עוֹשִׂים בְּנֵי אָדָם שֶׁכְּמוֹתֶךָ! אָמַר לוֹ: רַבִּי, לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁנָּטַלְתָּ אֶת־הַסֻּלָּם מִתַּחְתָּי. אָמַר לוֹ: רֵיקָא495, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁמֵאֶמֶשׁ הָיִינוּ זְהִירִים בָּךְ.

מִכָּאן אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ: לְעוֹלָם יִהְיוּ כָל־בְּנֵי־אָדָם בְּעֵינֶיךָ כְּלִסְטִים, וֶהֱוֵי מְכַבְּדָם כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל (גיט' נח.; איכ"ר ד).

––––––––

קטז שָׁאַל אַדְרְיָנוֹס קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָא, אָמַר לוֹ: יֵשׁ אָדוֹן לָעוֹלָם? אָמַר לוֹ: וְכִי עוֹלָם שֶׁל הֶפְקֵרהוּא? אָמַר לוֹ: וּמִי בָרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ? אָמַר לוֹ: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים” וגו' 496. אָמַר לוֹ: וְלָמָה אֵינוֹ נִגְלֶה שְׁתֵּי פְעָמִים בַּשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הַבְּרִיּוֹת וּתְהֵא אֵימָתוֹ עֲלֵיהֶן? אָמַר לוֹ: לְפִי שֶׁאֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד בְּזִיווֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֹא־יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי” 497. אָמַר לוֹ: אִם אֵינְךָ מַרְאֶה אֵינִי מַאֲמִינֶךָ. בַּחֲצִי הַיּוֹם הֶעֱמִידוֹ כְּנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ, אָמַר לוֹ: הִסְתַּכֵּל בַּשֶּׁמֶשׁ וְאַתָּה רוֹאֵהוּ. אָמַר לוֹ: וּמִי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בַּשֶּׁמֶשׁ? אָמַר לוֹ: וְלֹא יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה־שֶּׁפִּיךָ מְדַבֵּר: וּמָה הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא אֶחָד מֵאֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רִבֲבוֹת מְשַׁמְּשִׁים שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין לְפָנָיו, אֵין כָּל־בִּרְיָה יְכוֹלָה לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁזִּיווֹ מָלֵא עוֹלָם, עַל־אַחַת־כַּמָּה וְכַמָּה. וְאֵימָתַי הוּא מְגַלֶּה כְּבוֹדוֹ? כְּשֶׁיֹּאבְדוּ אֱלִילִים מִן הָעוֹלָם (חול' ס; ילק"ש כי תשא).

קיז אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: רוֹצֶה אֲנִי לְהַתְקִין סְעֻדָּה לֵאלֹהֵיכֶם. אָמַר לוֹ: אִי אַתָּה יָכוֹל. – מִפְּנֵי־מָה? – מְרֻבִּים חֵילוֹתָיו. אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן. אָמַר לוֹ: צֵא וְהַתְקֵן עַל שְׂפַת רְבִיתָא498, שֶׁהוּא מָקוֹם מְרֻוָּח. טָרַח שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים שֶׁל יְמוֹת הַחַמָּה. בָּא הָרוּחַ וְכִבֵּד499 אֶת־הַכֹּל לַיָּם. טָרַח שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים שֶׁל יְמוֹת־הַגְּשָׁמִים – בָּאוּ גְשָׁמִים וְשִׁקְּעוּ אֶת הַכֹּל בַּיָּם. אָמַר לוֹ: זֶה מַהוּ? אָמַר לוֹ: אֵלּוּ הֵם הַכַּבְּדָנִים וְהַזַּלְּפָנִים500 שֶׁבָּאוּ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, אֵינִי יָכוֹל (חול' ס.).

קיח אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: אֱלֹהֵיכֶם לְאַרְיֵה נִמְשָׁל, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא”501. מַה־גְּדֻלָּתוֹ? הֲרֵי פָרָשׁ הוֹרֵג אֶת־הָאֲרִי. אָמַר לוֹ: לֹא נִמְשַׁל אֶלָּא כְאַרְיֵה שֶׁל בֵּי־עִלָּאי502. אָמַר לוֹ: רְצוֹנִי שֶׁתַּרְאֶנּוּ לִי. אָמַר לוֹ: אִי־אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן. בִּקֵּשׁ רַ' יְהוֹשֻׁעַ רַחֲמִים וְנֶעֱקַר הָאֲרִי מִמְּקוֹמוֹ. כְּשֶׁהָיָה בְרָחוֹק אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָא נָהַם קוֹל רִאשׁוֹן – הִפִּילוּ כָל־הָעֻבָּרוֹת וְנָפְלוּ חוֹמוֹת רוֹמִי; בְּרָחוֹק שְׁלֹש־מֵאוֹת פַּרְסָא נָהַם קוֹל שֵׁנִי – נָשְׁרוּ שִׁנֵּיהֶם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם, וְאַף הוּא נָפַל מִכִּסְאוֹ לָאָרֶץ. אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, בַּקֵּשׁ רַחֲמִים עָלָיו שֶׁיַּחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ. בִּקֵּשׁ רַ' יְהוֹשֻׁעַ רַחֲמִים עָלָיו וְהֶחֱזִירוֹ לִמְקוֹמוֹ (שם נט:).

קיט אַדְרְיָנוֹס שְׁחִיק־עֲצָמוֹת503 אָמַר לוֹ לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: טוֹב אֲנִי מִמּשֶׁה רַבָּךְ. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁאֲנִי חַי וְהוּא מֵת, וְנֶאֱמַר: “כִּי־לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן־הָאַרְיֵה הַמֵּת”504. אָמַר לוֹ: יָכוֹל אַתָּה לִגְזוֹר שֶׁלֹּא יַדְלִיקוּ אֵשׁ בְּרוֹמִי שְׁלשָׁה יָמִים? אָמַר לוֹ: הֵן. מִיָּד גָּזַר וְאָמַר שֶׁלֹּא יַדְלִיקוּ אֵשׁ בְּרוֹמִי. לְעֵת עֶרֶב בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עָלָה אַדְרְיָנוֹס לְגַג פְּלָטִין שֶׁלּוֹ וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה עִמּוֹ. תָּלוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ עָשָׁן עוֹלֶה מִזָּוִית רְחוֹקָה. אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: עָשָׁן זֶה מַהוּ? אָמַר לוֹ: דּוּכָס505 חוֹלֶה וְנִכְנַס רוֹפֵא לְבָדְקוֹ וְאָמַר: לֹא יִתְרַפֵּא עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה חַמִּים. תָּלָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ עֵינָיו וְרָאָה עָשָׁן בְּזָוִית אַחֶרֶת. אָמַר לוֹ: עָשָׁן זֶה מַהוּ? אָמַר לוֹ: אַתָּה מוֹצֵא אִפַּרְכָּא506 חוֹלֶה וְנִכְנַס הָרוֹפֵא לְבָדְקוֹ וְאָמַר: אִי־אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְרַפֵּא עַד שֶׁיַּחֵמּוּ לוֹ בְּלָגִין507. אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ: תִּפַּח רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, עַד שֶׁאַתָּה קַיָּם לֹא נִתְקַיְּמָה גְזֵרָתְךָ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד; וּמשֶׁה רַבֵּנוּ מִשָּׁעָה שֶׁגָּזַר עָלֵינוּ: “לֹא־תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת”508 – רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ יְהוּדִי מַדְלִיק אֵשׁ בְּשַׁבָּת? – וְאַתָּה אוֹמֵר “אֲנִי טוֹב מִמֶּנּוּ!” (קה“ר ט; ילק”ש שם).

קכ אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: אִם חֲכָמִים אַתֶּם מִזִּקְנֵי אַתּוּנָא509 – לֵךְ נַצְּחֵם510 וַהֲבִיאֵם אֶצְלִי. אָמַר לוֹ: כַּמָּה הֵם? אָמַר לוֹ: שִׁשִּׁים אִישׁ. אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה לִי סְפִינָה שֶׁיֶּשׁ־בָהּ שִׁשִּׁים חֲדָרִים וּבְכָל־חֶדֶר תֵּן שִׁשִּׁים כִּסְאוֹת. עָשָׂה לוֹ.

כְּשֶׁהִגִּיעַ רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְאַתּוּנָא נִכְנַס לְבֵית־הַמִּטְבָּחָיִם. מְצָאוֹ לְאָדָם אֶחָד שֶׁפּוֹשֵׁט בְּהֵמָה. אָמַר לוֹ: רֹאשְׁךָ לִמְכִירָה? אָמַר לוֹ: הֵן. – בְּכַמָּה? – בַּחֲצִי זוּז. נָתַן לוֹ [רַ' יְהוֹשֻׁעַ חֲצִי זוּז] וְאָמַר לוֹ: תֶּן־לִי רֹאשֶׁךָ. נָתַן לוֹ רֹאשׁ שֶׁל בְּהֵמָה. אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: אֲנִי רֹאשׁ שֶׁל בְּהֵמָה אָמָרְתִּי? אֲנִי רֹאשְׁךָ אָמָרְתִּי! לְסוֹף אָמַר לוֹ: אִם רוֹצֶה אַתָּה שֶׁאַנִּיחֲךָ לֵךְ וְהַרְאֵנִי פִתְחוֹ שֶׁל בֵּית־אַתּוּנָא511. אָמַר לוֹ: מִתְיָרֵא אֲנִי, שֶׁכָּל־הַמַּרְאֶה פִתְחוֹ – הֵם הוֹרְגִים אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: טְעַן חֲבִילָה שֶׁל קָנִים, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם זָקְפֶנָּה512, כְּמִי שֶׁעוֹמֵד לָפוּשׁ513.

הָלַךְ וּמָצָא שׁוֹמְרִים מִבִּפְנִים וְשׁוֹמְרִים מִבַּחוּץ, שֶׁאִם רוֹאִים [הַזְּקֵנִים] סִמָּן שֶׁל רֶגֶל נִכְנֶסֶת הֵם הוֹרְגִים אֶת־אֵלּוּ שֶׁמִּבַּחוּץ, וְשֶׁל יוֹצֵאת514 – הֵם הוֹרְגִים אֶת־אֵלּוּ שֶׁמִּבִּפְנִים. הָפַךְ סַנְדָּלוֹ – וְהָרְגוּ אֶת־אֵלּוּ שֶׁמִּבִּפְנִים; [שׁוּב] הָפַךְ סַנְדָּלוֹ – וְהָרְגוּ אֶת־כֻּלָּם.

נִכְנַס וּמָצָא בַּחוּרִים מִלְמַעְלָה וּזְקֵנִים מִלְּמָטָּה, אָמָר: אִם אֲנִי נוֹתֵן שָׁלוֹם לַזְּקֵנִים תְּחִלָּה – אֵלּוּ הוֹרְגִים אוֹתִי, שֶׁיֹּאמְרוּ: אָנוּ גְדוֹלִים מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי אָנוּ יוֹשְׁבִים מִלְמַעְלָה וְהֵם מִלְּמָטָּה; וְאִם אֲנִי נוֹתֵן שָׁלוֹם לַבַּחוּרִים תְּחִלָּה – אֵלּוּ הוֹרְגִים אוֹתִי, שֶׁיֹּאמְרוּ: אָנוּ גְדוֹלִים מֵהֶם, שֶׁאָנוּ זְקֵנִים וְהֵם יְלָדִים. אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם לָכֶם. אָמְרוּ לוֹ: מַה־לְּךָ כָּאן? אָמַר לָהֶם: מֵחַכְמֵי הַיְּהוּדִים אָנִי וּבָאתִי לִלְמוֹד חָכְמָה מִכֶּם. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, נִשְׁאָלְךָ דָּבָר. אָמַר לָהֶם: שְׁאָלוּ, אִם אַתֶּם מְנַצְּחִים אוֹתִי – תַּעֲשׂוּ בִי כִּרְצוֹנְכֶם, וְאִם אֲנִי מְנַצֵּחַ אֶתְכֶם – תֹּאכְלוּ פַת אֶצְלִי בִּסְפִינָתִי.

– – – אָמְרוּ לוֹ: אֱמֹר לָנוּ דִבְרֵי בַדָּאוּת515. אָמַר לָהֶם: הָיְתָה פִרְדָּה אַחַת וְיָלָדָה, וְתָלוּ שְׁטָר בְּצַוַּאר הַוָּלָד וְכָתוּב בּוֹ, שֶׁהוּא תוֹבֵעַ בְּבֵית אָבִיו מֵאָה אֶלֶף זוּז. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי פִרְדָּה יוֹלֶדֶת? אָמַר לָהֶם: הֲרֵי לָכֶם דִּבְרֵי בַדָּאוּת.

– מֶלַח שֶׁהִסְרִיחַ בַּמֶּה מוֹלְחִין אוֹתוֹ? אָמַר לָהֶם: בְּשִׁלְיָה516 שֶׁל פִּרְדָּה. – כְּלוּם יֵשׁ שִׁלְיָה לְפִרְדָּה? – כְּלוּם הַמֶּלַח מַסְרִיחַ?

– בְּנֵה לָנוּ בַיִת בַּאֲוֵיר הָעוֹלָם. אָמַר לָהֶם: הַעֲלוּ לִי חֹמֶר וּלְבֵנִים לְשָׁם.

– אֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵיכָן הִיא? זָקַף אֶצְבָּעוֹ וְאָמַר לָהֶם: כָּאן. – וּמִי יֹאמַר שֶׁכָּךְ הוּא? – הָבִיאוּ חֲבָלִים וָמֹדּוּ.

– יֶשׁ־לָנוּ בְאֵר בַּשָּׂדֶה, הַכְנִיסֶהָ לָעִיר. אָמַר לָהֶם: הַפְשִׁילוּ517 לִי חֲבָלִים שֶׁל סֻבִּין518 וְאַכְנִיסֶנָּה.

– יֶשׁ־לָנוּ רֵחַיִם שְׁבוּרִים, תָּפְרֵם. – הַפְקִיעוּ לִי519 מֵהֶם חוּטִים וְאֶתְפְּרֵם.

– עֲרוּגָה שֶׁל סַכִּינִים בַּמֶּה קוֹצְרִים אוֹתָהּ? – בְּקֶרֶן שֶׁל חֲמוֹר.

הֵבִיאוּ לוֹ שְׁתֵּי בֵיצִים. אָמְרוּ לוֹ: אֵיזוֹהִי שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת לְבָנָה וְאֵיזוֹהִי שֶׁל שְׁחוֹרָה? הֵבִיא הוּא לִפְנֵיהֶם שְׁתֵּי גְבִינוֹת וְאָמַר לָהֶם: אֵיזוֹהִי שֶׁל עֵז לְבָנָה וְאֵיזוֹהִי שֶׁל שְׁחוֹרָה?

– אֶפְרוֹחַ שֶׁמֵּת בִּקְלִפָּתוֹ, מֵהֵיכָן הָרוּחַ יוֹצֵאת? אָמַר לָהֶם: בַּדֶּרֶךְ שֶׁנִּכְנְסָה יוֹצֵאת.

– הַרְאֵנוּ כְלִי שֶׁאֵינוֹ שֹׁוֶה בְּהֶפְסֵדוֹ520. הֵבִיא מַחְצֶלֶת521 וּמְתָחָהּ, לֹא נִכְנְסָה בַשָּׁעַר. אָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ קַרְדֹּם וְסִתְרוּ522 אֶת הַכֹּתֶל, – הֲרֵי כְלִי שֶׁאֵינוֹ שֹׁוֶה בְהֶפְסֵדוֹ.

לִבְסוֹף הֵבִיא אֶת־כָּל־אֶחָד לַסְּפִינָה. כָּל־אֶחָד כְּשֶׁרָאָה שִׁשִּׁים כִּסְאוֹת בְּחַדְרוֹ כְּסָבוּר: כָּל־חֲבֵרָיו יָבֹאוּ לְכָאן. אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ לַסַּפָּן: הַתֵּר סְפִינָתֶךָ. בֵּינָתַיִם הֵבִיא עָפָר מֵעֲפָרָם; כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית־הַבְּלִיעִין523 נָטַל כַּד שֶׁל מַיִם מִבֵּית־הַבְּלִיעִין. כְּשֶׁבָּא לִמְקוֹמוֹ הֶעֱמִידָם לִפְנֵי הַקֵּיסָר וְרָאָם שֶׁהֵם שְׁפוּפִים524, אָמָר: לֹא אֵלּוּ הֵם. נָטַל רַ' יְהוֹשֻׁעַ מֵעֲפָרָם וְזָרַק עֲלֵיהֶם – הֵעֵזּוּ525 כְּלַפֵּי הַקֵּיסָר. אָמַר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ: עֲשֵׂה בָהֶם כִּרְצוֹנֶךָ. הֵבִיא אוֹתָם הַמַּיִם מִבֵּית־הַבְּלִיעִין וּנְתָנָם בְּחָבִית. אָמַר לָהֶם: מַלְאוּ חָבִית זוֹ וּלְכוּ לָכֶם. עָמְדוּ לְמַלְאוֹתָהּ, וְרִאשוֹן רִאשׁוֹן שֶׁעֵרוּ526 לְתוֹכָהּ נִבְלָע.527 הָיוּ מְמַלְאִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁנִּשְׁמְטוּ528 כִתְפֵיהֶם – וְהָיוּ הוֹלְכִים וְכָלִים (בכ' ח, ט; ע"י).

קכא שְׁנֵים־עָשָׂר דְּבָרִים שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא אֶת־רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה, [וּמֵהֶם] שְׁלֹשָׁה דִבְרֵי אַגָּדָה, שְׁלֹשָׁה דִבְרֵי בוּרוּת529, שְׁלֹשָה דִבְרֵי דֶרֶךְ־אָרֶץ.

שְׁלֹשָה דִבְרֵי אַגָּדָה: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת”530, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “כִּי־חָפֵץ יְיָ לַהֲמִיתָם”?531.

– כָּאן בְּעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, כָּאן בְּשֶׁאֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה.

– כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “אֲשֶׁר לֹא־יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד”532, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ”533?

– כָּאן קֹדֶם גְּזַר־דִּין, כָּאן לְאַחַר גְּזַר־דִּין534.

– כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “כִּי־בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן”535 וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “כִּי עַל־אַפִּי וְעַל־חֲמָתִי הָיְתָה לִּי הָעִיר הַזֹּאת לְמִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר־בָּנוּ אוֹתָהּ”536?

– כָּאן קֹדֶם שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת־בַּת פַּרְעֹה; כָּאן לְאַחַר שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת־בַּת פַּרְעֹה.

שְׁלֹשָה דִבְרֵי בוּרוּת: אִשְׁתּוֹ שֶׁל לוֹט מַהוּ שֶׁתְּטַמֵּא537?

אָמַר לָהֶם: מֵת מְטַמֵּא וְאֵין נְצִיב־מֶלַח מְטַמֵּא?

– בֶּן שׁוּנַמִּית538 מַהוּ שֶׁיְטַמֵּא?

אָמַר לָהֶם: מֵת מְטַמֵּא וְאֵין חַי מְטַמֵּא.

– מֵתִים לֶעָתִיד לָבוֹא צְרִיכִין הַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי539 אוֹ אֵין צְרִיכִין?

אָמַר לָהֶם: לִכְשֶׁיִּחְיוּ נַחְכִּים לָהֶם540.

שְׁלֹשָה דִבְרֵי דֶרֶךְ־אָרֶץ: מַה־יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיֶחְכָּם?

אָמַר לָהֶם: יַרְבֶּה בִישִׁיבָה541 וִימַעֵט בִּסְחוֹרָה.

אָמָרוּ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵן וְלֹא הוֹעִיל לָהֶם.

– אֶלָּא יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהַחָכְמָה שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־יְיָ יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה”542.

– מַה־יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִתְעַשֵּׁר?

אָמַר לָהֶם: יַרְבֶּה בִסְחוֹרָה וְיִשָּׂא וְיִתֵּן בֶּאֱמוּנָה.

אָמְרוּ לוֹ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵן וְלֹא הוֹעִילוּ.

– אֶלָּא יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהָעשֶׁר שֶלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב”543.

– מַה־יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִהְיוּ לוֹ בָנִים זְכָרִים?

אָמַר לָהֶם: יִשָּׂא אִשָּׁה הַהוֹגֶנֶת לוֹ וִיקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ.

אָמְרוּ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵן וְלֹא הוֹעִילוּ.

– אֶלָּא יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהַבָּנִים שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הִנֵּה נַחֲלַת יְיָ בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן”544 (נדה סט – עא) 545.

קכב אָמְרָה בַת קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: אֱלֹהֵיכֶם נַגָּר הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו”546, אֱמֹר לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה לִּי מַסְתּוֹרִית547 אֶחָת. אָמַר לָהּ: לֶחָי548! בִּקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים וְנִצְטָרָעָה. הוֹשִׁיבוּהָ בְּשׁוּק שֶׁל רוֹמִי וְנָתְנוּ לָהּ מַסְתּוֹרִית, שֶׁכֵּן הָיוּ נוֹהֲגִים בְּרוֹמִי, מִי שֶׁנִּצְטָרַע נוֹתְנִים לוֹ מַסְתּוֹרִית וְיוֹשֵׁב בַּשּׁוּק וְסוֹתֵר חוּטִים, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּהוּ בְנֵי אָדָם וִיבַקְּשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים. פַּעַם אַחַת הָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק, וְהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וְסוֹתֶרֶת חוּטִים. אָמַר לָהּ: יָפָה הַמַּסְתּוֹרִית שֶׁנָּתַן לָךְ אֱלֹהָי? אָמְרָה לוֹ: אֱמֹר לֵאלֹהֶיךָ שֶׁיִּטֹּל מַה שֶּׁנָּתַן לִי. אָמַר לָהּ: אֱלוֹהַּ שֶׁלָּנוּ נוֹתֵן וְאֵינוֹ נוֹטֵל (חול' ס.).

קכג אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: מִפְּנֵי־מָה לֹא בָאתָ לְבֵי־אֲבִידָן549? אָמַר לוֹ: הָהָר – שֶׁלֶג550, סְבִיבוֹתָיו551 – גְּלִידֵי קֶרַח, כְּלָבָיו אֵינָם נוֹבְחִים552, טוֹחֲנוֹתָיו553 אֵינָן טוֹחֲנוֹת (שבת קנב).

––––––––

קכד כְּשֶׁמֵּת רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים: מִי יַעֲמֹד לָנוּ בִּפְנֵי הַמִּינִים554? אָמַר לָהֶם: “אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים – נִסְרְחָה חָכְמָתָם555 – כֵּוָן שֶׁאָבְדָה עֵצָה שֶׁל בָּנִים, נִסְרְחָה חָכְמָתָם שֶׁל הַגּוֹיִם (חג' ה:).

קכה מִשֶּׁמֵּת רַ' יְהוֹשֻׁעַ בָּטְלָה עֵצָה וּמַחֲשָׁבָה (סוטה מט:).


טז. נַחוּם אִישׁ גַּם־זוֹ (גִּמְזוֹ)

קכו אָמְרוּ עָלָיו, עַל נַחוּם אִישׁ גַּם־זוֹ556, שֶׁהָיָה סוֹמֵא מִשְּׁתֵּי עֵינָיו, גִּדֵּם557 מִשְּׁתֵי יָדָיו, קִטֵּעַ558 מִשְּׁתֵי רַגְלָיו וְכָל־גּוּפוֹ מָלֵא שְׁחִין; וְרַגְלֵי מִטָּתוֹ מֻנָּחוֹת בִּסְפָלִים שֶׁל מַיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ עָלָיו559 נְמָלִים. פַּעַם אַחַת הָיְתָה מִטָּתוֹ מֻנַּחַת בְּבַיִת רָעוּעַ, בִּקְּשׁוּ תַלְמִידָיו לְפַנּוֹת מִטָּתוֹ560 וְאַחַר־כָּךְ לְפַנּוֹת אֶת־הַכֵּלִים, אָמַר לָהֶם: בָּנַי, פַּנּוּ אֶת־הַכֵּלִים וְאַחַר־כָּךְ פַּנּוּ אֶת־מִטָּתִי, שֶׁמֻּבְטָח לָכֶם, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי בַבַּיִת אֵין הַבַּיִת נוֹפֵל. פִּנּוּ אֶת־הַכֵּלִים וְאַחַר־כָּךְ פִּנּוּאֶת־מִטָּתוֹ – וְנָפַל הַבָּיִת. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, וְכִי מֵאַחַר שֶׁצַּדִּיק גָּמוּר אַתָּה לָמָה עָלְתָה לְךָ כָךְ? אָמַר לָהֶם: בָּנַי, אֲנִי גָרַמְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ לְבֵית חָמִי וְהָיָה עִמִּי מַשּׂוֹי561 שְׁלֹשָה חֲמוֹרִים, אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי מְגָדִים562. בָּא עָנִי אֶחָד וְעָמַד לִי בַּדֶּרֶךְ וְאָמַר לִי: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי, אָמַרְתִּי לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶפְרֹק מִן הַחֲמוֹר. לֹא הִסְפַּקְתִּי לִפְרֹק מִן הַחֲמוֹר עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ. הָלַכְתִּי וְנָפַלְתִּי עַל פָּנָיו וְאָמַרְתִּי: עֵינַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל עֵינֶיךָ – יִסּוֹמוּ563; יָדַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל יָדֶיךָ – יִתְגַּדָּמוּ; רַגְלַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל רַגְלֶיךָ – יִתְקַטָּעוּ; וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתִּי עַד שֶׁאָמַרְתִּי: כָּל־גּוּפִי יְהֵא מָלֵא שְׁחִין. אָמְרוּ לוֹ: אוֹי לָנוּ שֶׁרְאִינוּךָ בְכָךְ! אָמַר לָהֶם: אוֹי לִי, אִם לֹא רְאִיתוּנִי בְכָךְ 564 (תענ' כא.).

קכז וּמִפְּנֵי מָה קָרְאוּ לוֹ “נַחוּם אִישׁ גַּם־זוֹ”? מִפְּנֵי שֶׁעַל כָּל־דָּבָר שֶׁהִגִּיעַ לוֹ הָיָה אוֹמֵר: “גַּם זוֹ לְטוֹבָה”. פַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל לְשַׁגֵּר דּוֹרוֹן565 לְקֵיסָר. אָמָרוּ: מִי יֵלֵךְ? – יֵלֵךְ נַחוּם אִיש גַּם־זוֹ, שֶׁמְּלֻמָּד בְּנִסִּים הוּא. שִׁגְּרוּ בְיָדוֹ מְלוֹא אַרְגָּז אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. הָלַךְ וְלָן בְּפֻנְדָּק. בַּלַּיְלָה עָמְדוּ בַעֲלֵי הַפֻּנְדָּק וּפָתְחוּ אֶת־הָאַרְגָּז וְנָטְלוּ כָל־מַה־שֶּׁבְּתוֹכוֹ וּמִלְאוּהוּ עָפָר. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְקֵיסָר, פָּתְחוּ אַרְגָּזוֹ וְרָאוּ שֶׁהוּא מָלֵא עָפָר. אָמַר הַמֶּלֶךְ: מְלַגְלְגִים עָלַי הַיְּהוּדִים. בִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ. אָמָר: גַּם זוֹ לְטוֹבָה! בָּא אֵלִיָּהוּ וְנִדְמָה לוֹ לְקֵיסָר כְּאֶחָד מִשֶּׁלָּהֶם566, אָמָר: שֶׁמָּא עָפָר זֶה מֵעֲפַר אַבְרָהָם אֲבִיהֶם הוּא; שֶׁכְּשֶׁהָיָה אַבְרָהָם זוֹרֵק עָפָר נַעֲשׂוּ חֲרָבוֹת, קַשִּׁין – נַעֲשׂוּ חִצִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: “יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ”567.

הָיְתָה מְדִינָה אַחַת שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל הַמֶּלֶךְ לְכָבְשָׁהּ, בָּדְקוּ בָהּ אֶת־הָעָפָר וּכְבָשׁוּהָ. הִכְנִיסוּהוּ לְגִנְזֵי הַמֶּלֶךְ וּמִלְאוּ אַרְגָּזוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְשִׁגְּרוּהוּ בְּכָבוֹד גָּדוֹל. בַּחֲזִירָתוֹ לָן בְּאוֹתוֹ פֻנְדָּק. אָמְרוּ לוֹ: מַה הֵבֵאתָ עִמְּךָ שֶׁעָשׂוּ לְךָ כָּבוֹד גָּדוֹל כָּל־כָּךְ? אָמַר לָהֶם: מַה־שֶּׁנָּטַלְתִּי מִכָּאן הֵבֵאתִי לְשָׁם. סָתְרוּ בֵיתָם וְהֵבִיאוּ עֲפָרוֹ לַמֶּלֶךְ. אָמְרוּ לוֹ: אוֹתוֹ הֶעָפָר שֶׁנִּתַּן לָךְ – מִשֶּׁלָּנוּ הָיָה. בְּדָקוּהוּ וְלֹא מָצְאוּ כָךְ, וַהֲרָגוּם (שם; סנה' קח, קט).


יז. רַ' טַרְפוֹן

קכח רַ' טַרְפוֹן אֲבִיהֶם שֶׁל כָּל־יִשְׂרָאֵל; רַבָּם שֶׁל כָּל־יִשְׂרָאֵל. (ירוש' יומא פ“א, ה”א; הור' פ“ג, ה”).

קכט רַ' טַרְפוֹן – גַּל שֶׁל אֱגוֹזִים, כֵּוָן שֶׁנּוֹטֵל אָדָם אֶחָד מֵהֶם כֻּלָּם מִתְקַשְׁקְשִׁים568 וּבָאִים זֶה עַל זֶה, כָּךְ הָיָה רַ' טַרְפוֹן דּוֹמֶה: בְּשָׁעָה שֶׁתַּלְמִיד חָכָם נִכְנַס אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: “שְׁנֵה לִי” – מֵבִיא לוֹ מִקְרָא וּמִשְׁנָה, מִדְרַשׁ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת; כֵּוָן שֶׁיָּצָא מִלְּפָנָיו הָיָה יוֹצֵא מְלֵא בְרָכָה וָטוֹב (אדר"נ יח).

קל בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אָדָם אוֹמֵר דָּבָר מְתֻקָּן לְִפְנֵי רַ' טַרְפוֹן הָיָה אוֹמֵר: “כַּפְתֹּר וָפֶרַח!”569 וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר דָּבָר שֶׁל בַּטָּלָה הָיָה [רַ' טַרְפוֹן] אוֹמֵר: “לֹא־יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם”570 (ב"ר צא).

קלא מַעֲשֶׂה בְרַ' טַרְפוֹן שֶׁיָּרַד וְאָכַל קְצִיעוֹת571 מִפַּרְדֵּס שֶׁלּוֹ. בָּא הָאָרִיס 572וּמְצָאוֹ וְלֹא הִכִּירוֹ. אָמָר: “זֶהוּ שֶׁגּוֹנֵב מֵעֲנָבַי כָּל־הַשָּׁנָה!” – הִתְחִיל חוֹבְטוֹ בְּמַקֵּל וְהוֹרִידוֹ לְשַׂק וּטְעָנוֹ573 לְטַבְּעוֹ בַנָּהָר. כְּשֶׁרָאָה רַ' טַרְפוֹן אֶת־עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה אָמַר לוֹ: בְּחַיֶּיךָ574, לֵךְ וֶאֱמֹר בְּבֵיתוֹ שֶׁל טַרְפוֹן: “הָכִינוּ לוֹ תַּכְרִיכִים”… כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ הָאִישׁ נִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו וְתָלַש שְׂעָרוֹ וְהָיָה צוֹעֵק וּבוֹכֶה: רַבִּי, מְחַל לִי! אָמַר לוֹ: יָבוֹא עָלָי575, אִם לֹא עַל כָּל־מַקֵּל וּמַקֵּל שֶׁיָּרַד עָלַי הָיִיתִי מוֹחֵל לְךָ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

אָמְרוּ מִשׁוּם רַ' חֲנַנְיָה בֶן־גַּמְלִיאֵל: כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק נִצְטַעֵר עַל דָּבָר זֶה; אָמָר: אוֹי לִי שֶׁנִּשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה576! (ירוש' שביעית ד; כלה ב‘; נדר’ סב.).

קלב אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' טַרְפוֹן, שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל וְלֹא הָיָה נוֹתֵן מַתָּנוֹת רַבּוֹת לַעֲנִיִּים. פַּעַם אַחַת מְצָאוֹ רַ' עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁאֶקַּח לְךָ עִיר אַחַת אוֹ שְׁתָּיִם. אָמַר לוֹ: הֵן. מִיָּד עָמַד רַ' טַרְפוֹן וְנָתַן לוֹ אַרְבָּעָה אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב. נְטָלָם רַ' עֲקִיבָא וְחִלְּקָם לְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים עֲנִיִּים. לְיָמִים מְצָאוֹ רַ' טַרְפוֹן, אָמַר לוֹ: הֵיכָן הָעֲיָרוֹת שֶׁלָּקַחְתָּ לִּי? תְּפָסוֹ בְיָדוֹ וְהוֹלִיכוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְהֵבִיא תִינוֹק וּבְיָדוֹ סֵפֶר תְּהִלִּים, וְהָיָה קוֹרֵא וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְפָסוּק זֶה: “פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד”577. אָמַר לוֹ: זוֹהִי הָעִיר שֶׁלָּקַחְתִּי לָךְ. עָמַד רַ' טַרְפוֹן וּנְשָׁקוֹ, וְאָמַר לוֹ: “רַבִּי, אַלּוּפִי, רַבִּי בְּחָכְמָה וְאַלּוּפִי בְּדֶרֶךְ אָרֶץ” – וְהוֹסִיף לוֹ מָמוֹן לְבַזְבֵּז 578 (כלה).

קלג אִמּוֹ שֶׁל רַ' טַרְפוֹן יָרְדָה לְטַיֵּל לְתוֹךְ חֲצֵרָהּ בְּשַׁבָּת וְנִפְסַק קוֹרְדַקְיוֹס579 שֶׁלָּהּ. הָלַךְ רַ' טַרְפוֹן וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו תַּחַת פַּרְסוֹתֶיהָ580 וְהָיְתָה מְהַלֶּכֶת עֲלֵיהֶן עַד שֶׁהִגִּיעָה לְמִטָּתָהּ. פַּעַם אַחַת חָלָהוְנִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ. אָמְרָה לָהֶם: הִתְפַּלְּלוּ עַל טַרְפוֹן בְּנִי, שֶׁהוּא נוֹהֵג בִּי כָבוֹד יוֹתֵר מִדָּי. אָמְרוּ לָהּ: מֶה עָשָׂה לָךְ? סִפְּרָה לָהֶם אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. אָמְרוּ לָהּ: אֲפִלּוּ עוֹשֶׂה כֵּן אֶלֶף אֲלָפִים581, עֲדַיִן לַחֲצִי כָבוֹד שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה לֹא הִגִּיעַ. (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

קלד מַעֲשֶׂה בְרַ' טַרְפוֹן שֶׁיָּשַׁב וְשָׁנָה לַתַּלְמִידִים וְעָבְרָה כַלָּה לְפָנָיו582. צִוָּה עָלֶיהָ וְהִכְנִיסָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְאָמַר לְאִמּוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ: רַחֲצוּהָ וְסוּכוּהָ וְקַשְּׁטוּהָ וְרַקְּדוּ לְפָנֶיהָ עַד שֶׁתֵּלֵךְ לְבֵית־בַּעְלָהּ. 583 (אדר"נ מא).

קלה מַעֲשֶׂה בְרַ' טַרְפוֹן שֶׁלֹּא בָא אֶמֶשׁ584 לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. לְשַׁחֲרִית מְצָאוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה לֹא בָאתָ אֶמֶשׁ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ? אָמַר לוֹ: עֲבוֹדָה עָבָדְתִּי585. אָמַר לוֹ: כָּל־דְּבָרֶיךָ אֵינָם אֶלָּא דִבְרֵי תֵמַהּ, וְכִי עֲבוֹדָה בִּזְמַן הַזֶּה מִנָּיִן? אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “עֲבֹדַת מַתָּנָה586 אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם”587 אֲכִילַת תְּרוּמָה בִגְבוּלִין588 כַּעֲבוֹדַת בֵּית־הַמִקְדָּשׁ (פס' עב, עג).

קלו מַעֲשֶׂה בְרַ' טַרְפוֹן שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ. מְצָאוֹ זָקֵן אֶחָד, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה בְּרִיּוֹת מְרַנְּנוֹת589 אַחֲרֶיךָ, וַהֲלֹא כָל־דְּרָכֶיךָ אֱמֶת וְיָשָׁר הֵם? אֶלָּא שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל תְּרוּמָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מִכָּל־אָדָם. אָמַר רַ' טַרְפוֹן: אֲקַפַּח אֶת־בָּנָי590, אִם לֹא הֲלָכָה בְיָדִי מֵרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי, שֶׁאָמַר לִי: מֻתָּר אַתָּה לְקַבֵּל תְּרוּמָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מִכָּל־אָדָם, עַכְשָׁו [שֶׁהַבְּרִיּוֹת] מְרַנְּנוֹת אַחֲרַי, גּוֹזֵר אֲנִי עָלַי שֶׁאֵינִי מְקַבֵּל תְּרוּמָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מִכָּל אָדָם, אֶלָּא אִם כֵּן יֶשׁ־לוֹ בְתוֹכָהּ רְבִיעִית קֹדֶשׁ 591 (תוס' חג' פ"ג).

קלז “וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת”592 – תְּמִימִין וְלֹא בַעֲלֵי־מוּמִין, דִּבְרֵי רַ' עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַ' טַרְפוֹן: אֲקַפַּח אֶת־בָּנָי, אִם לֹא רָאִיתִי אֲחִי־אִמִּי חִגֵּר בְּאַחַת מֵרַגְלָיו עוֹמֵד בַּעֲזָרָה וַחֲצוֹצְרָתוֹ בְיָדוֹ וְתוֹקֵעַ. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: רַבִּי, שֶׁמָּא לֹא רָאִיתָ אֶלָּא בִשְׁעַת “הַקְהֵל”593, וַאֲנִי אוֹמֵר בִּשְׁעַת קָרְבָּן. אָמַר לוֹ רַ' טַרְפוֹן: אֲקַפַּח אֶת־בָּנָי, שֶׁלֹּא הִטִּיתָ יָמִין וּשְׂמֹאל; אֲנִי הוּא שֶׁרָאִיתִי אֶת־הַמַּעֲשֶׂה וְשָׁכַחְתִּי, וְלֹא הָיָה לִי לְפָרֵשׁ, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ וּמַסְכִּים594 לַשְּׁמוּעָה – הָא, כָּל־הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כְּפוֹרֵשׁ מֵחַיָּיו (ירוש', יומא פ“א, ה”א).

קלח בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה אוֹמֵר595 [אֶת־הַשֵּׁם] בְּקוֹל גָּבוֹהַּ. מִשֶּׁרַבּוּ הַפְּרוּצִים596 הָיָה אוֹמְרוֹ בְּקוֹל נָמוֹךְ. אָמַר רַ' טַרְפוֹן: עוֹמֵד הָיִיתִי בֵּין אַחַי הַכֹּהֲנִים בְּשׁוּרָה וְהִטִּיתִי אָזְנַי כְּלַפֵּי כֹהֵן־גָּדוֹל וּשְׁמַעְתִּיו מַבְלִיעוֹ597 בִּנְעִימַת הַכֹּהֲנִים.

וְאָמַר רַ' טַרְפוֹן: פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי וְנָפַלְתִּי עַל פָּנָי. (ירוש/ יומא פ“ג, הז; קה”ר ג).


יח. רַ' עֲקִיבָא

קלט אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם”598? מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ599 הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו, דּוֹר דּוֹר וַחֲכָמָיו. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְדוֹרוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא שָׂמַח בְּתוֹרָתוֹ וְנִתְעַצֵּב בְּמִיתָתוֹ, אָמָר: “וְלִי מַה־יָּקְרוּ רֵעֶיךָ, אֵל”600 (סנהד' לח:).

קמ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה משֶׁה לַמָּרוֹם מְצָאוֹ לְהַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיּוֹשֵׁב וְקוֹשֵׁר כְּתָרִים601 לְאוֹתִיּוֹת. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מִי מְעַכֵּב עַל יָדֶיךָ602? אָמַר לוֹ: אָדָם אֶחָד יֵשׁ, שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּסוֹף כַּמָּה דוֹרוֹת, וַעֲקִיבָא בֶן־יוֹסֵף שְׁמוֹ, שֶׁעָתִיד לִדְרוֹשׁ עַל כָּל־קוֹץ וָקוֹץ603 תִּלֵּי־תִלִּים604 שֶׁל הֲלָכוֹת. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הַרְאֵהוּ לִי. אָמַר לוֹ: חֲזֹר לַאֲחוֹרֶיךָ. הָלַךְ וְיָשַׁב בְּסוֹף שְׁמֹנֶה שׁוּרוֹת605 – וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה הֵם אוֹמְרִים. תָּשַׁשׁ606 כֹּחוֹ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְדָבָר אֶחָד, אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לָהֶם: הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי – נִתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ. חָזַר וּבָא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, יֶשׁ־לְךָ אָדָם כָּזֶה וְאַתָּה נוֹתֵן תּוֹרָה עַל יָדִי! אָמַר לוֹ: שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְמַחֲשָׁבָה לְפָנָי. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הֶרְאֵיתַנִי תוֹרָתוֹ, הַרְאֵנִי שְׂכָרוֹ. אָמַר לוֹ: חֲזֹר לַאֲחוֹרֶיךָ. חָזַר לַאֲחוֹרָיו וְרָאָה שֶׁשּׁוֹקְלִין בְּשָׂרוֹ בְּמָקוּלִין607. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, זוֹ תוֹרָה וְזֶה שְׂכָרָה! אָמַר לוֹ: שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְמַחֲשָׁבָה לְפָנָי (מנח' כט:).

קמא רַ' עֲקִיבָא הָיָה רוֹעֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלָמַד אַרְבָּעִים שָׁנָה וּפִרְנֵס אֶת־יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה (ספרי וזה"ב).

קמב מִי הֵם אֲבוֹת הָעוֹלָם? רַ' יִשְׁמָעֵאל וְרַ' עֲקִיבָא (ירוש' ר“ה פ”א, ה"א).

קמג אִלּוּ לֹא עָמַד שָׁפָן608 בִּשְׁעָתוֹ וְעֶזְרָא בִּשְׁעָתוֹ וְרַ' עֲקִיבָא בִּשְׁעָתוֹ לֹא הָיְתָה תוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת מִיִּשְׂרָאֵל? (ספרי עקב).

קמד מִשֶּׁמֵּת יוֹסֵי בֶן־יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵף בֶּן־יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם בָּטְלוּ הָאַשְׁכּוֹלוֹת609, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵין־אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל, בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי 610”. וְלֹא עָמַד אֶשְׁכּוֹל עַד שֶׁעָמַד רַ' עֲקִיבָא. (ירוש' סוטה פ“ט, ה”י).

קמה רַ' עֲקִיבָא רוֹעֶה שֶׁל כַּלְבָּא־שָׂבוּעַ הָיָה. רָאֲתָה רָחֵל בִּתּוֹ שֶׁל כַּלְבָּא־שָׂבוּעַ שֶׁהוּא צָנוּעַ וּמְעֻלֶּה, אָמְרָה לוֹ: אִם אֶתְקַדֵּשׁ לְךָ תֵּלֵךְ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ? אָמַר לָהּ: הֵן. נִתְקַדְּשָׁה לוֹ בְּצִנְעָא611. שָׁמַע כַּלְבָּא־שָׂבוּעַ וְהוֹצִיאָהּ מִבֵּיתוֹ וְהִדִּירָהּ הֲנָאָה מִכָּל־נְכָסָיו. הָלְכָה וְנִשֵּׂאת לְרַ' עֲקִיבָא. בִּימוֹת הַחֹרֶף הָיוּ יְשֵׁנִים בְּמַתְבֵּן612, הָיָה מְלַקֵּט תֶּבֶן מִתּוֹךְ שַׂעֲרוֹתֶיהָ. אָמַר לָהּ: אִלְמָלֵי הָיָה בְיָדִי הָיִיתִי נוֹתֵן לָךְ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב613. בָּא אֵלִיָּהוּ וְנִדְמָה לָהֶם כְּבֶן־אָדָם וְקָרָא עַל הַפֶּתַח וְאָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי קְצָת תֶּבֶן, שֶׁאִשְׁתִּי יָלְדָה וְאֵין לִי בַּמֶּה לְהַשְׁכִּיבָהּ. אָמַר רַ' עֲקִיבָא לְאִשְׁתּוֹ: רְאִי אָדָם זֶה, שֶׁאֲפִלּוּ תֶבֶן אֵין לוֹ. אָמְרָה לוֹ: לֵךְ וּלְמַד בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. הָלַךְ וְיָשַׁב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ לִפְנֵי רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ.

לְסוֹף שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָמַד וְחָזַר לְבֵיתוֹ וְהֵבִיא עִמּוֹ שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף תַּלְמִידִים. יָצְאוּ הַכֹּל לִקְרָאתוֹ. שָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ וְיָצְאָה אַף הִיא לִקְרָאתוֹ. אָמְרוּ לָהּ הַשְּׁכֵנוֹת: שַׁאֲלִי לָךְ בְּגָדִים וְלִבְשִׁי וְהִתְכַּסִּי. אָמְרָה לָהֶן: “יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ”614 615. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֶצְלוֹ נָפְלָה עַל פָּנֶיהָ וְהָיְתָה מְנַשֶּׁקֶת רַגְלָיו. דְּחָפוּהָ תַלְמִידָיו. אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּהָ, שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם – שֶׁלָּהּ הוּא.

שָׁמַע אָבִיהָ שֶׁאָדָם גָּדוֹל בָּא לָעִיר. אָמָר: אֵלֵךְ אֶצְלוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיַּתִּיר נִדְרִי616. בָּא אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: אִלְמָלֵי יָדַעְתָּ שֶׁיְהֵא [בַעְלָהּ] אָדָם גָּדוֹל הָיִיתָ מַדִּירָהּ? אָמַר לוֹ: אֲפִלּוּ פֶרֶק אֶחָד, אֲפִלּוּ הֲלָכָה אֶחָת617. אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא. נָפַל עַל פָּנָיו וּנְשָׁקוֹ לְרַ' עֲקִיבָא עַל רַגְלָיו וְנָתַן לוֹ חֲצִי מָמוֹנוֹ. (כתוב' סב, סג; נדר' נ).

קמו מֶה־הָיְתָה תְּחִלָּתוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא? אָמָרוּ: בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה וְלֹא שָׁנָה כְלוּם. פַּעַם אַחַת הָיָה עוֹמֵד עַל פִּי הַבְּאֵר בְּלֹד, אָמָר: מִי חָקַק618 אֶבֶן זוֹ? אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, אִי־אַתָּה קוֹרֵא “אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם”619 – הַמַּיִם, שֶׁנּוֹפְלִים עָלֶיהָ תָּדִיר620 בְּכָל־יוֹם. אָמַר רַ' עֲקִיבָא: וְכִי לִבִּי קָשֶׁה מֵהָאָבֶן? אֵלֵךְ וְאֶלְמַד פָּרָשָׁה אַחַת מִן הַתּוֹרָה. הָלַךְ לוֹ אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר וְהִתְחִיל קוֹרֵא בְלוּחַ הוּא וּבְנוֹ. אָחַז רַ' עֲקִיבָא בְּרֹאשׁ הַלּוּחַ וּבְנוֹ בְּרֹאשׁ הַלּוּחַ. כָּתַב לוֹ אָלֶף־בֵּית – וּלְמָדָהּ, אָלֶף־תָּיו – וּלְמָדָהּ, תּוֹרַת כֹּהֲנִים – וּלְמָדָהּ. הָיָה לוֹמֵד וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁלָּמַד כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ.

הָלַךְ וְיָשַׁב לִפְנֵי רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר לָהֶם: רַבּוֹתָי, פִּתְחוּ לִי טַעַם מִשְׁנָה. כֵּוָן שֶׁאָמְרוּ לוֹ הֲלָכָה אַחַת, הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְהָיָה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וְאוֹמֵר: אָלֶף זֶה לָמָּה נִכְתָּב? בֵּית זֶה לָמָּה נִכְתָּב? דָּבָר זֶה לָמָּה נֶאֱמָר? חָזַר וּשְׁאָלָם וְהֶעֱמִידָם בִּדְבָרִים621.

כָּל־אוֹתָן הַשָּׁנִים עָשָׂה רַ' עֲקִיבָא אֵצֶל רַ' אֱלִיעֶזֶר וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בּוֹ622. [כְּשֶׁהֵשִׁיב] לְפָנָיו רַ' עֲקִיבָא תְּשׁוּבָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה623, אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְרַ' אֱלִיעֶזֶר: “הֲלֹא זֶה הָעָם אֲשֶׁר־מָאַסְתָּה בּוֹ – צֵא־נָא עַתָּה וְהִלָּחֶם בּוֹ”624.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר625 אוֹמֵר: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְסַתָּת626 שֶׁהָיָה מְסַתֵּת בֶּהָרִים. פַּעַם אַחַת נָטַל קַרְדֻּמּוֹ בְּיָדוֹ וְהָלַךְ וְיָשַׁב עַל הָהָר, וְהָיָהמַכֶּה מִמֶּנּוּ צְרוֹרוֹת דַּקִּים. בָּאוּ בְנֵי־אָדָם וְאָמְרוּ לוֹ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? אָמַר לָהֶם: הֲרֵי אֲנִי עוֹקֵר [אֶת־הָהָר] וּמְטִילוֹ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן. אָמְרוּ לוֹ: וְיָכוֹל אָתָּה? אָמַר לָהֶם: הֵן. הָיָה מְסַתֵּת וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל סֶלַע גָּדוֹל627. נָתַן תַּחְתָּיו628 צִפֹּרֶן שֶׁל בַּרְזֶל, סְתָרוֹ וַעֲקָרוֹ וֶהֱטִילוֹ אֶל הַיַּרְדֵּן, רָאָה אַחֵר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, נָתַן תַּחְתָּיו צִפֹּרֶן שֶׁל בַּרְזֶל וֶהֱטִילוֹ אֶל הַיַּרְדֵּן וְאָמַר לוֹ: אֵין זֶה מְקוֹמְךָ אֶלָּא זֶה. כָּךְ עָשָׂה לָהֶם רַ' עֲקִיבָא לְרַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ629, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדוֹ הָפַךְ מִשֹּׁרֶשׁ הָרִים, בַּצּוּרוֹת יְאֹרִים בִּקֵּעַ וְכָל־יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ”630.

בְּכָל־יוֹם וָיוֹם הָיָה רַ' עֲקִיבָא מֵבִיא חֲבִילָה631 שֶׁל עֵצִים, חֶצְיָהּ – מוֹכֵר וּמִתְפַּרְנֵס632 וְחֶצְיָהּ – מִתְקַשֵּׁט633 בָּהּ. עָמְדוּ עָלָיו שְׁכֵנָיו וְאָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, אִבַּדְתָּנוּ בֶעָשָׁן634; מְכֹר אוֹתָם לָנוּ וְטוֹל שֶׁמֶן בִּדְמֵיהֶם וּשְׁנֵה לְאוֹר הַנֵּר. אָמַר לָהֶם: הַרְבֵּה סִפּוּקִים אֲנִי מִסְתַּפֵּק בָּהֶם: אֶחָד, שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה בָהֶם, וְאֶחָד, שֶׁאֲנִי מִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּם, וְאֶחָד, שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִישׁוֹן עֲלֵיהֶם.

אָמְרוּ: לֹא נִפְטַר רַ' עֲקִיבָא מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁהָיוּ לוֹ שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב וְעַד שֶׁעָלָה לְמִטָּתוֹ בְּסֻלָּמוֹת שֶׁל זָהָב. הָיְתָה אִשְׁתּוֹ יוֹצְאָה בְקַרְדּוּטִין וּבְעִיר שֶׁל־זָהָב635. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, בִּיַּשְׁתָּנוּ636 מִמַּה־שֶּׁעָשִׂיתָ לָהּ. אָמַר לָהֶם: הַרְבֵּה צַעַר נִצְטַעֲרָה עִמִּי בַּתּוֹרָה (אדר“ג ו: נו”ב הוצ"ש).

קמז מַעֲשֶׂה בְרַ' עֲקִיבָא שֶׁעָשָׂה לְאִשְׁתּוֹ עִיר־שֶׁל־זָהָב637. רָאֲתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְנִתְקַנְּאָה בָהּ. בָּאָה וְאָמְרָה לְבַעְלָהּ. אָמַר לָהּ: וְכִי כָךְ הָיִית עוֹשָׂה לִי אַתְּ כְּמוֹ שֶׁזּוֹ עָשְׂתָה לוֹ, שֶׁהָיְתָה מוֹכֶרֶת מִקְלְעוֹת638 רֹאשָׁהּ וְנוֹתֶנֶת לוֹ וְהוּא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה? (ירוש' שבת פ“ו, ה”א).

קמח שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' עֲקִיבָא: כְּשֶׁהָיִיתִי עַם־הָאָרֶץ אָמַרְתִּי מִי יִתֶּן לִי תַלְמִיד־חָכָם וַאֲנַשְּׁכֶנּוּ כַּחֲמוֹר. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, אֱמֹר כְּכָלֶב. אָמַר לָהֶם: זֶה נוֹשֵׁךְ וְשׁוֹבֵר עֶצֶם, וְזֶה נוֹשֵׁךְ וְאֵינוֹ שׁוֹבֵר עָצֶם (פסח' מט:).

קמט אָמַר רַ' יוֹחָנָן בֶּן־נוּרִי: מֵעִידְנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהַרְבֵּה פְעָמִים לָקָה עֲקִיבָא עַל יָדִי, שֶׁהָיִיתִי קוֹבֵל639 עָלָיו לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּיַבְנֶה, וְיוֹדֵעַ אֲנִי בוֹ שֶׁהוֹסִיף בִּי אַהֲבָה, לְקַיֵּם מַה־שֶּׁנֶאֱמַר: “הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ”640 (ערכ' טז:; ע"י; ספרי דברים).

קנ פַּעַם אַחַת שָׁהָה רַ' עֲקִיבָא לָבוֹא לְבֵית־הַמִדְרָשׁ. בָּא וְיָשַׁב לוֹ מִבַּחוּץ. נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה, אָמָרוּ: הֲלָכָה מִבַּחוּץ. חָזְרָה וְנִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה, אָמְרוּ: עֲקִיבָא מִבַּחוּץ. פִּנּוּ לוֹ מָקוֹם. בָּא וְיָשַׁב לוֹ לִפְנֵי רַגְלָיו שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר (שהש"ר א).

קנא רַ' עֲקִיבָא – אוֹצָר בָּלוּס641. לְמָה רַ' עֲקִיבָא דוֹמֶה? לְפוֹעֵל שֶׁנָּטַל קֻפָּתוֹ וְיָצָא לַשָּׂדֶה. מָצָא חִטִּים – מַנִּיחַ בָּהּ, מָצָא שְׂעֹרִים – מַנִּיחַ בָּהּ, כֻּסְּמִין – מַנִּיחַ בָּהּ, פּוֹלִין – מַנִּיחַ בָּהּ, עֲדָשִׁים – מַנִּיחַ בָּהּ. כֵּוָן שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ מְבָרֵר חִטִּים בִּפְנֵי עַצְמָן, שְׂעֹרִים בִּפְנֵי עַצְמָן, כֻּסְּמִין בִּפְנֵי עַצְמָן, פּוֹלִין בִּפְנֵי עַצְמָן, עֲדָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן. כָּךְ עָשָׂה רַ' עֲקִיבָא, וְעָשָׂה כָל־הַתּוֹרָה טַבָּעוֹת־טַבָּעוֹת 642 (אדר"נ יח).

קנב אָמַר רַ' יוֹנָה: נֶאֱמַר: “לָכֵן אֲחַלֶּק־לוֹ בָרַבִּים וְאֶת־עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל”643 – זֶה רַ' עֲקִיבָא, שֶׁהִתְקִין מִדְרַשׁ644 הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵלּוּ אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקֵּנוּ, אֶלָּא מַה־תִּקֵּן זֶה? כְּלָלוֹת וּפְרָטוֹת (ירוש' שק' פ“ה, ה”א).

קנג מַעֲשֶׂה בְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה לְתַלְמִידָיו וְנִזְכַּר לוֹ מַה־שֶּׁעָשָׂה בְיַלְדוּתוֹ645, אָמַר: מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי, שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת בַּשּׁוּק (אדר"נ כא).

קנד אָמַר לוֹ רַ' טַרְפוֹן [לְרַ' עֲקִיבָא]: עֲקִיבָא, כָּל־הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כְּפוֹרֵשׁ מִן הַחַיִּים.

עוֹד אָמַר לוֹ רַ' טַרְפוֹן: עֲקִיבָא, עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְתַעֲלֻמָה יֹצִא אוֹר”646 – דְּבָרִים הַמְסֻתָּרִים מִבְּנֵי אָדָם הוֹצִיאָם רַ' עֲקִיבָא לְאוֹרָה (קיד' ס“ו:; אדר”נ ו).

קנה בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: כָּל־חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹמִים עָלַי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, חוּץ מִן הַקֵּרֵחַ הַזֶּה647 (בכור' נח.).

קנו וּכְבָר נִשְׁאֲלָה הֲלָכָה [אַחַת בְּפָרָה אֲדֻמָּה] לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנָה648 זְקֵנִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה, וְטִהֲרוּ אֶת־בְּשָׂרָהּ. וְהוּא אֶחָד מִן הַדְּבָרִים, שֶׁהָיָה רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי דָּן בּוֹ לִפְנֵי רַ' עֲקִיבָא, וְסִלְּקוֹ649 רַ' עֲקִיבָא, וְאַחַר־כָּךְ מָצָא לוֹ תְּשׁוּבָה650. אָמַר לוֹ: מָה אֲנִי לַחֲזוֹר651? אָמַר לוֹ: לֹא לְכָל־אָדָם אֶלָּא לָךְ, שֶׁאַתָּה יוֹסִי הַגְּלִילִי, [וְהֵשִׁיב לוֹ תְּשׁוּבָה].

אָמַר רַ' טַרְפוֹן: “רָאִיתִי אֶת־הָאַיִל מְנַגֵּחַ יָמָּה וְצָפוֹנָה וְנֶגְבָּה וְכָל־חַיּוֹת לֹא־יַעַמְדוּ לְפָנָיו וְאֵין מַצִּיל מִיָּדוֹ וְעָשָׂה כִרְצֹנוֹ וְהִגְדִּיל”652 – זֶה רַ' עֲקִיבָא; "וַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין וְהִנֵּה צְפִיר־הָעִזִּים בָּא מִן־הַמַּעֲרָב עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וְאֵין נוֹגֵעַ בָּאָרֶץ וְהַצָפִיר קֶרֶן חָזוּת בֵּין עֵינָיו. וַיָּבֹא עַד־הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם… וַיָּרָץ אֵלָיו בַּחֲמַת כֹּחוֹ… וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו וַיַּךְ אֶת־הָאַיִל וַיְשַׁבֵּר אֶת־שְׁתֵּי קְרָנָיו וְלֹא־הָיָה כֹחַ בָּאַיִל לַעֲמֹד לְפָנָיו וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ וְלֹא־הָיָה מַצִּיל לָאַיִל מִיָּדוֹ,653 – זֶה יוֹסֵי הַגְּלִילִי (ספרי חקת; ילק"ש חקת).

קנז שָׁנִינוּ, אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' עֲקִיבָא: מִיָּמָיו לֹא אָמַר “הִגִּיעָה עֵת לַעֲמֹד” בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, חוּץ מֵעַרְבֵי פְסָחִים וְעֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּרִים. בְּעַרְבֵי פְסָחִים – בִּשְׁבִיל תִּנוֹקוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִישָׁנוּ654, וְעֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּרִים – כְּדֵי שֶׁיַּאֲכִילוּ אֶת־בְּנֵיהֶם. (פסח' קט.).

קנח כְּשֶׁהָיָה רַ' שִׁמְעוֹן בְּנוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא חוֹלֶה לֹא בִטֵּל בֵּית־מִדְרָשׁוֹ, אֶלָּא פְקָדוֹ655 בְּיַד שְׁלוּחוֹ. בָּא הָרִאשׁוֹן וְאָמַר לוֹ: נִטְעַן656. אָמַר לָהֶם657: שְׁאָלוּ658. עַד שֶׁבָּא הַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ: הִכְבִּיד659 – הֶחֱזִירָם לְתַלְמוּד־תּוֹרָה; בָּא הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר לוֹ: גּוֹסֵס660. אָמַר לָהֶם: שְׁאָלוּ. בָּא הָרְבִיעִי וְאָמַר לוֹ: הִשְׁלִים661. עָמַד וְחָלַץ תְּפִלָּיו וְקָרַע בְּגָדָיו וְאָמַר לָהֶם: עַד כָּאן הָיִינוּ חַיָּבִים בַּתּוֹרָה; מִכָּאן וְאֵילַךְ אָנוּ חַיִָּבִים בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל מֵת.

נִתְקַבְּצוּ קָהָל גָּדוֹל לִקְבּוֹר אֶת־בְּנוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא וְהִסְפִּידוּהוּ הֶסְפֵּד גָּדוֹל. בִּשְׁעַת פְּטִירָתָם עָמַד רַ' עֲקִיבָא עַל סַפְסָל גָּדוֹל וְאָמַר: אַחֵינוּ בֵית יִשְׂרָאֵל, שְׁמָעוּ! אֲפִלּוּ בְּנִי חָתָן662 – מְנֻחָם אֲנִי, בִּשְׁבִיל כָּבוֹד שֶׁעֲשִׂיתֶם. לֹא שֶׁאֲנִי חָכָם – יֶשׁ כָּאן חֲכָמִים מִמֶּנִּי; לֹא שֶׁאֲנִי עָשִׁיר – יֵשׁ עֲשִׁירִים מִמֶּנִּי; אַנְשֵׁי דָרוֹם מַכִּירִים אֶת־רַ' עֲקִיבָא – אַנְשֵׁי גָלִיל מֵאַיִן מַכִּירִים? הָאֲנָשִׁים מַכִּירִים אֶת־רַ' עֲקִיבָא – הַנָּשִׁים וְהַטַּף מֵאַיִן מַכִּירִים? אִם בִּשְׁבִיל עֲקִיבָא בָּאתֶם – כַּמָּה עֲקִיבָא בַּשּׁוּק! אֶלָּא יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא נִצְטַעַרְתֶּם וּבָאתֶם אֶלָּא לְשֵׁם מִצְוָה וְלִכְבוֹד תּוֹרָה, וְכָךְ אֲמַרְתֶּם: “תּוֹרַת אֱלֹהָיו בְּלִבּוֹ”663; כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁשְּׂכַרְכֶם כָּפוּל. מְנֻחָם אָנִי – לְכוּ לְבֵיתְכֶם לְשָׁלוֹם (שמח' ה; מו“ק כא: ע”י).

קנט רַ' עֲקִיבָא הָיָה יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה בְּשַׁבָּת. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לִמַּדְתָּנוּ “וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג”! אָמַר לָהֶם: זֶה עֹנֶג שֶׁלִּי (שבה“ל עפ”י מד').

קס מַעֲשֶׂה בְרַ' עֲקִיבָא שֶׁקָּרָא לוֹ הַחַזָּן בָּרַבִּים לַעֲמֹד וְלִקְרוֹת בַּתּוֹרָה וְלֹא עָמָד. אַחַר שֶׁנִּפְטְרוּ מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת הִתְחִיל מְפַיֵּס לַתַּלְמִידִים. אָמַר לָהֶם: יָבוֹא עָלָי664, אִם מֵרוּחַ גַּסָּה לֹא עָמַדְתִּי וְקָרָאתִי בַתּוֹרָה! אָמְרוּ לוֹ: וְלָמָּה לֹא עָמַד רַבִּי? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִתְקַנְתִּי אֶת־עַצְמִי665. כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כָךְ הִתְחִילוּ תְמֵהִים עַל מַה־שֶּׁאָמַר רַ' עֲקִיבָא (תנח' יתרו).

קסא שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יְהוּדָה: כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא: כְּשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר הָיָה מְקַצֵּר וְעוֹלֶה666, מִפְּנֵי טֹרַח צִבּוּר; וּכְשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ – אָדָם מַנִּיחוֹ בְּזָוִית זוֹ וּמוֹצְאוֹ בְּזָוִית אַחֶרֶת. וְכָל־כָּךְ לָמָּה? מִפְּנֵי כְרִיעוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹת (בר' לא.).

קסב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס667, וְאֵלּוּ הֵם: בֶּן־עַזַּאי וּבֶן־זוֹמָא, אַחֵר וְרַ' עֲקִיבָא. אָמַר לָהֶם רַ' עֲקִיבָא: כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִים668 אֵצֶל אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר, אַל תֹּאמְרוּ: מַיִם, מָיִם! מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא־יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי”669. בֶּן־עַזַּאי הֵצִיץ וָמֵת, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו”670. בֶּן־זוֹמָא הֵצִיץ671 וְנִפְגַּע672, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָ פֶּן־תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאֹתוֹ”673. אַחֵר קִצֵּץ בִּנְטִיעוֹת674. רַ' עֲקִיבָא יָצָא בְשָׁלוֹם (חג' יד:).

קסג רַ' עֲקִיבָא עָלָה בְשָׁלוֹם וְיָרַד בְּשָׁלוֹם; וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה”675. וְאַף רַ' עֲקִיבָא בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לְדָחֳפוֹ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַנִּיחוּ לוֹ לְזָקֵן זֶה, שֶׁרָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְבוֹדִי (שם טו:; ע"י).

קסד אָמָרוּ: שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף זוּגוֹת תַּלְמִידִים הָיו לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא מִגַּבַּת עַד אַנְטִיפְרַס, וְכֻלָּם מֵתוּ בְחַיָּיו וּבְפֶרֶק אֶחָד, בֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָבוֹד זֶה בָזֶה. וְהָיָה הָעוֹלָם שָׁמֵם, עַד שֶׁבָּא רַ' עֲקִיבָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם וְלִמֵּד תּוֹרָה לְרַ' מֵאִיר וְרַ' יְהוּדָה וְרַ' יוֹסֵי וְרַ' שִמְעוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ. אָמַר לָהֶם: רִאשׁוֹנִים לֹא מֵתוּ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה עֵינָם צָרָה בַּתּוֹרָה זֶה לָזֶה – תְּנוּ דַעְתְּכֶם שֶׁלֹּא תַעֲשׂוּ כְמַעֲשֵׂיהֶם. עָמְדוּ וּמִלְאוּ כָל־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה (יבמ' סב:; ב“ר סא; קה”ר יא).

––––––––

קסה אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּסְּפִינָה, וְרָאִיתִי סְפִינָה אַחַת שֶׁנִּשְׁבָּרָה, וְהָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁבָּהּ, וּמִי הוּא? רַ' עֲקִיבָא. וּכְשֶׁעָלִיתִי בַיַּבָּשָׁה, בָּא וְיָשַׁב וְדָן לְפָנַי בַּהֲלָכָה. אָמַרְתִּי לוֹ: מִי הֶעֱלֶךָ? אָמַר לִי: דַּף שֶׁל סְפִינָה נִזְדַּמֵּן לִי, וְכָל־גַּל וְגַל שֶׁבָּא עָלַי נִעְנַעְתִּי לוֹ רֹאשִׁי (יבמ' קכא.).

קסו פַּעַם אַחַת הָיָה רַ' עֲקִיבָא מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ. הִגִּיעַ לְמָקוֹם אֶחָד, בִּקֵּשׁ אַכְסַנְיָא וְלֹא נָתְנוּ לוֹ. אָמָר: “כָּל־מַה־שֶּׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַכֹּל לְטוֹבָה”. הָלַךְ וְלָן בַּשָּׂדֶה. וְהָיוּ עִמּוֹ חֲמוֹר וְתַרְנְגֹל676 וָנֵר. בָּא אַרְיֵה וְאָכַל אֶת־הַחֲמוֹר; בָּא חָתוּל וְאָכַל אֶת־הַתַּרְנְגֹל; בָּא רוּחַ וְכִבָּה אֶת־הַנֵּר, אָמָר: “כָּל־מַה־ שֶּׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַכֹּל לְטוֹבָה”. בּוֹ בַלַּיְלָה בָּאוּ גְיָסוֹת677 וְשָׁבוּ אֶת־בְּנֵי הָעִיר. אָמַר רַ' עֲקִיבָא: וְלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם678: “כָּל־מַה־שֶּׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַכֹּל לְטוֹבָה”! (בר' ס: ).

קסז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שִׁבְעָה דְבָרִים צִוָּה רַ' עֲקִיבָא אֶת־יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ: בְּנִי, אַל תֵּשֵׁב בְּגָבְהָהּ שֶׁל עִיר679 וְתִשְׁנֶה, וְאַל תָּדוּר בְּעִיר שֶׁרָאשֶׁיהָ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים680, וְאַל תִּכָּנֵס לְבֵיתְךָ פִּתְאֹם, כָּל־שֶׁכֵּן לְבֵית חֲבֵרֶךָ, וְאַל תִּמְנַע מַנְעָלִים681 מֵרַגְלֶיךָ; הַשְׁכֵּם וֶאֱכֹל בַּקַּיִץ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַחֹרֶף מִפְּנֵי הַצִּנָּה; וַעֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת; וֶהֱוֵי מִשְׁתַּדֵּל682 עִם אָדָם שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ (פסח' קיב.).

קסח מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַ' עֲקִיבָא שֶׁחָלָה, וְלֹא נִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ, וְנִכְנַס רַ' עֲקִיבָא לְבַקְּרוֹ; וּבִשְּׁבִיל שֶׁכִּבֵּד וְרִבֵּץ683 לְפָנָיו חָיָה. אָמַר לוֹ: רַבִּי, הֶחֱיִיתָנִי!

יָצָא רַ' עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: כָּל־מִי שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּר אֶת־הַחוֹלֶה כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים (נדר' מ; ע"י).

קסט אָמַר רַ' עֲקִיבָא: כָּךְ הָיְתָה תְחִלַּת תַּשְׁמִישִׁי לִפְנֵי חֲכָמִים: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּמָצָאתִי מֵת מִצְוָה684 וְנִטַּפַּלְתִּי בוֹ בְּאַרְבַּעַת מִיל עַד שֶׁהֲבֵאתִיו לִמְקוֹם הַקְּבָרוֹת וּקְבַרְתִּיו. וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַ' אֱלִיעֶזֶר וְאֵצֶל רַ' יְהוֹשֻׁעַ אָמַרְתִּי לָהֶם אֶת־הַדָּבָר, אָמְרוּ לִי: עַל כָּל־פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהָיִיתָ פוֹסֵעַ מַעֲלִין עָלֶיךָ כְּאִלּוּ שָׁפַכְתָּ דָמִים685. אָמָרְתִּי: אִם בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְכַּוַּנְתִּי לִזְכּוֹת – נִתְחַיַּבְתִּי, בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּנְתִּי לִזְכּוֹת – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא זַזְתִּי מִלְּשַׁמֵּשׁ חֲכָמִים.

הוּא הָיָה אוֹמֵר מִי שֶׁלֹּא שִׁמֵּשׁ חֲכָמִים חַיָּב מִיתָה. (ירוש' נזיר פ“ז, ה”א; שמח' ד)

קע מִשִּׁשָּׁה דְבָרִים נִתְעַשֵּׁר רַ' עֲקִיבָא:

מִשֶּׁל כַּלְבָּא־שָׂבוּעַ.

וּמִן אַיִל686 שֶׁל סְפִינָה, שֶׁכָּל סְפִינָה הָיוּ עוֹשִׂים לָהּ מִין אָיִל. פַּעַם אַחַת שְׁכֵחוּהוּ עַל שְׂפַת הַיָּם. בָּא הוּא וּמְצָאוֹ.

וּמִן תֵּבָה – שֶׁפַּעַם אַחַת נָתַן אַרְבָּעָה זוּזִים לְסַפָּנִים. אָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ לִי כְּלוּם, וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא תֵבָה עַל שְׂפַת הַיָּם, וֶהֱבִיאוּהָ לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: יַעֲשֶׂה רַבֵּנוּ עָלֶיהָ687, וְנִמְצָא שֶׁהִיא מְלֵאָה דִינָרִין, שֶׁפַּעַם אַחַת טָבְעָה סְפִינָה שֶׁל לִסְטִים וְכָל־מָמוֹנָם הָיָה מֻנָּח בְּאוֹתָהּ תֵּבָה, וְעַכְשָׁו נִמְצָאָה.

וּמִן מַטְרוֹנָה688 אֶחָת – שֶׁפַּעַם אַחַת הֻצְרְכוּ חֲכָמִים מָמוֹן הַרְבֵּה לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. וְשִׁגְּרוּ אֶת־רַ' עֲקִיבָא אֵצֶל מַטְרוֹנָה אַחַת וְלָוָה מִמֶּנָּה מָמוֹן גָּדוֹל וְקָבַע לָהּ זְמַן־פֵּרָעוֹן689. אָמְרָה לוֹ: מִי יְהֵא עָרֵב לִי בַּדָּבָר, שֶׁתִּפְרַע690 לִי בִּזְמַנּוֹ? אָמַר לָהּ: מִי שֶׁתִּרְצִי. אָמְרָה לוֹ: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְהַיָּם, שֶׁהָיָה בֵיתָהּ עַל שְׂפַת הַיָּם. אָמַר לָהּ רַ' עֲקִיבָא: יְהֵא כָךְ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמָן חָלָה רַ' עֲקִיבָא וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהָבִיא הַמָּמוֹן. יָצְאָה אוֹתָהּ מַטְרוֹנָה עַל שְׂפַת הַיָּם וְאָמְרָה: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרַ' עֲקִיבָא חוֹלֶה, וְאֵין בְּיָדוֹ לִפְרוֹעַ חוֹבִי, רְאֵה שֶׁאַתָּה וְהַיָּם עֲרֵבִים בַּדָּבָר. מִיָּד הִכְנִיס הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוּחַ שְׁטוּת בְּלִבָּהּ שֶׁל בַּת קֵיסָר וְנִכְנְסָה לְבֵית־גְּנָזָיו וְנָטְלָה קַרְטָלִית691 מְלֵאָה אֲבָנִים טוֹבוֹת וְדִינְרֵי זָהָב וְזָרְקָה לְתוֹךְ הַיָּם וּפְלָטָהּ הַיָּם עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ מַטְרוֹנָה וּנְטָלַתָּה. לְיָמִים נִתְרַפֵּא רַ' עֲקִיבָא וּבָא לוֹ אֵצֶל אוֹתָהּ מַטְרוֹנָה וּמְעוֹתָיו בְּיָדוֹ. אָמְרָה לוֹ: יְהִי הַכֹּל שֶׁלָּךְ, שֶׁחָזַרְתִּי אֵצֶל הֶעָרֵב וְהוּא פָרַע כָּל־הַחוֹב, וְהֵילָךְ692 מַה־שֶּׁנָּתַן לִי יוֹתֵר. נָתְנָה לוֹ מַתָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וּפְטָרַתּוּ לְשָׁלוֹם.

וּמֵאִשְׁתּוֹ שֶׁל טוֹרְנוֹסְרוּפוֹס – שֶׁהָיָה טוֹרְנוֹסְרוּפוֹס מְפַטְפֵּט כְּנֶגֶד רַ' עֲקִיבָא, וְרַ' עֲקִיבָא מְקַפְּחוֹ בְּמִקְרָאוֹת בִּפְנֵי קֵיסָר וּמְקַנְתְּרוֹ693 בִדְבָרִים. פַּעַם אַחַת בָּא לְבֵיתוֹ וּפָנָיו זוֹעֲפִים. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מִפְּנֵי־מָה פָּנֶיךָ זוֹעֲפִים? אָמַר לָהּ: מִפְּנֵי רַ' עֲקִיבָא שֶׁמְּקַנְתֵּר אוֹתִי בְּכָל־יוֹם בִּדְבָרִים. אָמְרָה לוֹ: תֶּן־לִי רְשׁוּת וַאֲנִי אַכְשִׁילֶנּוּ, שֶׁהָיְתָה יְפַת־תֹּאַר בְּיוֹתֵר. נָתַן רְשׁוּת וְנִתְקַשְּׁטָה וְהָלְכָה לָהּ אֵצֶל רַ' עֲקִיבָא. כְּשֶׁרָאָה רַ' עֲקִיבָא אוֹתָהּ רָק, שָׂחַק וּבָכָה. אָמְרָה לוֹ: מָה הֵם שְׁלֹשָה דְבָרִים הַלָּלוּ? אָמַר לָהּ: שְׁנַיִם אֲפָרֵשׁ694, שְׁלִישִׁי לֹא אֲפָרֵשׁ: רָקַקְתִּי – עַל שֶׁבָּאת מִטִּפָּה סְרוּחָה, בָּכִיתִי – עַל יֹפִי זֶה שֶׁיִּבְלֶה בָאָרֶץ, – וּמַה שֶׁשָּׂחַק לֹא פֵרַשׁ. וְהוּא שָׂחַק, שֶׁצָּפָה בְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידָה לְהִתְגַּיֵּר וּלְהִנָּשֵׂא לוֹ695. אָמְרָה לוֹ: כְּלוּם יֵשׁ תְּשׁוּבָה? אָמַר לָהּ: הֵן. הָלְכָה וְנִתְגַּיְּרָה, וְנִשֵּׂאת לוֹ, וְהִכְנִיסָה לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה.

וּמִן קְטִיעַ בַּר שָׁלוֹם – שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְנִדּוֹן לְמִיתָה וְאָמָר: כָּל־נְכָסַי לְרַ' עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו (ע“ז י: נדר' ג': ברש”י ור"ן).

קעא מַעֲשֶׂה בְטוֹרְנוֹסְרוּפוֹס שֶׁשָּׁאַל אֶת־רַ' עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: לָמָּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָנוּ, שֶׁכָּתַב: “וְאֶת־עֵשָׂו שָׂנֵאתִי”696? אָמַר לוֹ: לְמָחָר אֲנִי מְשִׁיבֶךָ. לְמָחָר אָמַר לוֹ: רַ' עֲקִיבָא, מֶה חָלַמְתָּ זֶה הַלַּיְלָה וּמָה רָאִיתָ697? אָמַר לוֹ: הַלַּיְלָה [רָאִיתִי] בַחֲלוֹמִי שְׁנֵי כְלָבִים, אֶחָד שְׁמוֹ רוּפוּס וְאֶחָד שְׁמוֹ רוּפִינָא. מִיָּד כָּעָס, אָמַר לוֹ: לֹא קָרָאתָ שֵׁם כְּלָבֶיךָ אֶלָּא עַל שְׁמִי וְשֵׁם אִשְׁתִּי – נִתְחַיַּבְתָּ הֲרִיגָה לַמַּלְכוּת! אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: וּמַה־בֵּינְךָ לְבֵינֵיהֶם? אַתָּה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְהֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים; אַתָּה פָרֶה וְרָבֶה וְהֵם פָּרִים וְרָבִים; אַתָּה מֵת וְהֵם מֵתִים; וְעַל שֶׁקָּרָאתִי שְׁמָם בְּשִׁמְךָ כָּעָסְתָּ; וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ, מֵמִית וּמְחַיֶּה, וְאַתָּה נוֹטֵל עֵץ וְקוֹרֵא אוֹתוֹ אֱלֹהִים כִּשְׁמוֹ – לֹא כָל־שֶׁכֵּן שֶׁיְהֵא שׂוֹנֵא לָכֶם, הֱוֵי – “וְאֶת־עֵשָׂו שָׂנֵאתִי” (תנח' תרומה).

קעב רַ' עֲקִיבָא כְּשֶׁהָלַךְ לְאָרֶץ698, שִׁגֵּר699 לוֹ הַשִּׁלְטוֹן שְׁתֵּי נָשִׁים יָפוֹת. רְחָצוּן וְסָכוּן וְקִשְּׁטוּן כְּכַלּוֹת־חֲתָנִים, וְהָיוּ מִתְנַפְּלוֹת עָלָיו כָּל הַלָּיְלָה; זֹאת אוֹמֶרֶת: חֲזֹר אֶצְלִי, וְזֹאת אוֹמֶרֶת: חֲזֹר אֶצְלִי. הָיָה יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶן וּמְרַקֵּק, וְלֹא פָנָה אֲלֵיהֶן. הָלְכוּ לָהֶן וְהִקְבִּילוּ700 לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹן, וְאָמְרוּ לוֹ: שֹׁוֶה לָנוּ הַמָּוֶת701 מִשֶּׁתִּתְּנֵנוּ לָאִישׁ הַזֶּה. שָׁלַח וְקָרָא לוֹ. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה לֹא עָשִׂיתָ עִם הַנָּשִׁים הַלָּלוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי־אָדָם עוֹשִׂים לְנָשִׁים – לֹא יָפוֹת הֵן? לֹא בְנוֹת־אָדָם כְּמוֹתְךָ הֵן? מִי שֶׁבָּרָא אוֹתְךָ לֹא בָרָא אוֹתָן? אָמַר לוֹ: מָה אֶעֱשֶׂה, רֵיחָן בָּא אֵלַי כִּבְשַׂר נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּשְׁרָצִים (אדר"ג טז).

קעג רַ' עֲקִיבָא הָיָה מִתְלוֹצֵץ בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה702. פַּעַם אַחַת נִדְמָה לוֹ הַשָּׂטָן כְּאִשָּׁה בְּרֹאשׁ הַדֶּקֶל703. תָּפַס בַּדֶּקֶל וְהִתְחִיל מְטַפֵּס וְעוֹלֶה704. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי הַדֶּקֶל – הִנִּיחוֹ [יִצְרוֹ]705; אָמַר לוֹ: אִלְמָלֵא הִכְרִיזוּ706 עָלֶיךָ בָּרָקִיעַ: הִזָּהֲרוּ בְּרַ' עֲקִיבָא וּבְתוֹרָתוֹ – עָשִׂיתִי דָמֶיךָ שְׁתֵּי מָעִין707 (קיד' פא.).

––––––––

קעד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֱשֶׂה בְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים וְהָיָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ הַגַּרְסִי מְשָׁרְתוֹ. בְּכָל־יוֹם וָיוֹם הָיוּ מַכְנִיסִין לוֹ מַיִם בְּמִדָּה. יוֹם אֶחָד מְצָאוֹ שׁוֹמֵר בֵּית־הָאֲסוּרִים, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה הַיּוֹם מֵימֶיךָ מְרֻבִּים? – שֶׁמָּא לַחְתּוֹר בֵּית־הָאֲסוּרִים אַתָּה צָרִיךְ? שָׁפַךְ חֶצְיָם וְהִנִּיחַ חֶצְיָם. כְּשֶׁבָּא אֵצֶל רַ' עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: יְהוֹשֻׁעַ, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁזָּקֵן אֲנִי וְחַיַּי תְּלוּיִים בְּחַיֶּיךָ708. סָח לוֹ כָּל־אוֹתוֹ הַמְאֹרָע709. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי מַיִם שֶׁאֶטֹּל יָדָי710. אָמַר: לִשְׁתּוֹת אֵין מַגִּיעִים711 – לִטּוֹל יָדַיִם מַגִּיעִים? אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה? מוּטָב שֶׁאָמוּת מִיתַת עַצְמִי וְלֹא אֶעֱבֹר עַל דַּעַת חֲבֵרָי712.

אָמָרוּ: לֹא טָעַם כְּלוּם עַד שֶׁהֵבִיא לוֹ מַיִם וְנָטַל יָדָיו. וּכְשֶׁשָּמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, אָמְרוּ: מָה בְּזִקְנוּתוֹ כָךְ – בְּיַלְדוּתוֹ עַל־אַחַת־כַּמָּה וְכַמָּה; וּמָה בְּבֵית־הָאֲסוּרִים כָּךְ – בְּבֵיתוֹ עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה (עיר' כא:; ע"י).

קעה רַ' יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר עָשָׂה עַצְמוֹ רוֹכֵל713, עָבַר לִפְנֵי בֵית־הָאֲסוּרִים שֶׁל רַ' עֲקִיבָא וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: מִי מְבַקֵּשׁ מְחָטִים? מִי מְבַקֵּשׁ צִנּוֹרִים714? חָלְצָה בֵינוֹ לְבֵינָהּ מַהוּ715? הֵצִיץ לוֹ רַ' עֲקִיבָא מִן הַחַלּוֹן, אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ כּוֹשִׁין716? יֶשׁ־לְךָ… כָּשֵׁר717! (ירוש' יבמ' פי“ב, ה”ה).

קעו רַ' עֲקִיבָא הָיָה עוֹמֵד וְנִדּוֹן לִפְנֵי טוֹרְנוֹסְרוּפוֹס, וְהָיָה שָׁם יְהוֹשֻׁעַ הַגַּרְסִי עוֹמֵד בִּתְפִלָּה עִמּוֹ. יָרַד עָנָן וְהִקִּיפָן. אָמָר: דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁלֹּא יָרַד עָנָן וְהִקִּיף אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשָּׁמַע תְּפִלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה”718 (איכ"ר ג).

קעז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת, שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה. בָּא פַּפּוֹס בֶּן־יְהוּדָה וּמְצָאוֹ לְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיָה מַקְהִיל קְהִלּוֹת בְּרַבִּים וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, אִי־אַתָּה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי מַלְכוּת? אָמַר לוֹ: אַתָּה פַּפּוֹס, שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיךָ חָכָם אָתָּה – אִי־אַתָּה אֶלָּא טִפֵּשׁ! אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְשׁוּעָל, שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְרָאָה דָגִים שֶׁהָיוּ רָצִים לְכָאן וּלְכָאן, אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי־מָה אַתֶּם בּוֹרְחִים? אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי הָרְשָׁתוֹת וְהַמִּכְמוֹרוֹת שֶׁמְּבִיאִין עָלֵינוּ בְּנֵי אָדָם. אָמַר לָהֶם: רְצוֹנְכֶם שֶׁתַּעֲלוּ לַיַּבָּשָה וְנָדוּר אֲנִי וְאַתֶּם, כְּדֶרֶךְ שֶׁדָּרוּ אֲבוֹתַי וַאֲבוֹתֵיכֶם? אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה הוּא, שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיךָ פִּקֵּחַ שֶׁבַּחַיּוֹת – אִי־אַתָּה אֶלָּא טִפֵּשׁ! וּמָה בִּמְקוֹם חַיּוּתֵנוּ719 אָנוּ מִתְיָרְאִים, בִּמְקוֹם מִיתָתֵנוּ720 – לֹא כָל־שֶׁכֵּן. וְאַף אָנוּ כָּךְ: בִּזְמַן שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ: “כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ”721 – אָנוּ מִתְיָרְאִים, אִם אָנוּ פוֹסְקִין מִדִּבְרֵי תוֹרָה – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה.

אָמָרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מֻעָטִים עַד שֶתְּפָסוּהוּ לְרַ' עֲקִיבָא וַחֲבָשׁוּהוּ בְּבִֵית־הָאֲסוּרִים, וְתָפְסוּ לְפַפּוֹס בֶּן־יְהוּדָה וַחֲבָשׁוּהוּ אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ: “פַּפּוֹס! מִי הֱבִיאֲךָ לְכָאן?” אָמַר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ, רַ' עֲקִיבָא, שֶׁנִּתְפַּסְתָּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, אוֹי לוֹ לְפַפּוֹס, שֶׁנִּתְפַּס עַל דְּבָרִים בְּטֵלִים!

בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת־רַ' עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה זְמַן קְרִיאַת־שְׁמַע הָיָה, וְהָיוּ סוֹרְקִין אֶת־בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וְהָיָה מִתְכַּוֵּן לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּנוּ! עַד כָּאן?722 אָמַר לָהֶם:ל־יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל פָּסוּק זֶה: “וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ”723 – וַאֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת־נִשְׁמָתֶךָ; אָמָרְתִּי: מָתַי יָבֹא לְיָדִי וַאֲקַיְּמֶנּוּ! וְעַכְשָׁו שֶׁבָּא לְיָדִי – לֹא אֲקַיְּמֶנּוּ? הָיָה מַאֲרִיךְ בְּ“אֶחָד” עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּ“אֶחָד”. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: אַשְׁרֶיךָ, רַ' עֲקִיבָא, שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתְךָ בְּ“אֶחָד”; אָמְרוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, זוֹ תוֹרָה וְזֶה שְׂכָרָהּ? “מִמְתִים יָדְךָ, יְיָ, מִמְתִים מֵחֶלֶד”724. אָמַר לָהֶם: “חֶלְקָם בַּחַיִּים”725. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: אַשְׁרֶיךָ, רַ' עֲקִיבָא, שֶׁאַתָּה מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא! (בר' סא:; ע"י).

קעח כְּשֶׁהָיָה רַ' עֲקִיבָא חָבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים [וְהִגִּיעַ] עֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּרִים נִפְטַר מִמֶּנּוּ תַּלְמִידוֹ וּמְשַׁמְּשׁוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ הַגַּרְסִי וְהָלַך לְבֵיתוֹ. בָּא אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, וְעָמַד עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ. אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי! אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי וּמוֹרִי! אָמַר לוֹ: כְּלוּם אַתָּה צָרִיךְ726? אָמַר לוֹ: וּמִי אָתָּה? אָמַר לוֹ: כֹּהֵן אָנִי וּבָאתִי לוֹמַר לָךְ, שֶׁרַ' עֲקִיבָא מֵת בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. מִיָּד הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לְבֵית־הָאֲסוּרִים וּמָצְאוּ פֶתַח שַׁעַר בֵּית־הָאֲסוּרִים פָּתוּחַ וְשַׂר בֵּית־הַסֹּהַר יָשֵׁן וְכָל־הָאֲסוּרִים יְשֵׁנִים. הִשְׁכִּיבוּ אֶת־רַ' עֲקִיבָא עַל הַמִּטָּה וְיָצָאוּ. מִיָּד נִטְפַּל אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, וּנְטָלוֹ עַל כְּתֵפָיו. כְּשֶׁרָאָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ כָּךְ, אָמַר לוֹ לְאֵלִיָּהוּ: רַבִּי, וַהֲלֹא אֶמֶשׁ אָמַרְתָּ לִּי, שֶׁכֹּהֵן אָתָּה, וְכֹהֵן אָסוּר לִטַּמֵּא בְּמֵת? אָמַר לוֹ: דַּיְּךָ, רַ' יְהוֹשֻׁעַ בְּנִי, חָס וְשָׁלוֹם, שֶאֵין טֻמְאָה בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים, וְאַף לֹא בְתַלְמִידֵיהֶם. וְהָיוּ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ כָּל־הַלָּיְלָה, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאַנְטִיפַטְרַס שֶׁל קַצְרָה727; כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם, עָלוּ שָׁלֹש מַעֲלוֹת וְיָרְדוּ שָׁלֹש מַעֲלוֹת, וְנִפְתְּחָה מְעָרָה לִפְנֵיהֶם, וְרָאוּ שָׁם כִּסֵּא וְסַפְסָל וְשֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה, וְהִשְׁכִּיבוּ אֶת־רַ' עֲקִיבָא עַל הַמִּטָּה וְיָצָאוּ. וְכֵוָן שֶׁיָּצְאוּ, נִסְתְּמָה הַמְּעָרָה וְדָלַק הַנֵּר728 בַּמְּנוֹרָה. וּכְשֶׁרָאָה אֵלִיָּהוּ כָּךְ, פָּתַח וְאָמָר: אַשְׁרֵיכֶם צַדִּיקִים, וְאַשְׁרֵיכֶם עֲמֵלֵי תוֹרָה, וְאַשְׁרֵיכֶם יִרְאֵי־אֱלֹהִים, שֶׁגָּנוּז וְטָמוּן לָכֶם וּמְשֻׁמָּר לָכֶם מָקוֹם בְּגַן־עֵדֶן לְעָתִיד לָבוֹא! אַשְׁרֶיךָ, רַ' עֲקִיבָא, שֶׁנִּמְצָא לְךָ מְלוֹן־עֶרֶב בִּשְׁעַת מִיתָתֶךָ! (מדר' משליט; ילק"ש שם).

קעט מִשֶּׁמֵּת רַ' עֲקִיבָא בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה, בָּטְלוּ זְרוֹעֵי תוֹרָה וְנִסְתַּתְּמוּ מַעְיְנוֹת הַחָכְמָה (סוטה מט).


יט. עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת

קפ [כְּשֶׁגָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה עַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לֵהָרֵג, אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו לְרַ' יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן־גָּדוֹל]: עֲלֵה לָרָקִיעַ וַחֲקֹר אִם נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. עָמַד רַ' יִשְׁמָעֵאל וְטִהֵר אֶת־עַצְמוֹ וְנִתְעַטֵּף בְּטַלִּית וּתְפִלִּין וְהִזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ. מִיָּד נְשָׂאוֹ הָרוּחַ וְהֶעֱלָהוּ לָרָקִיעַ. פָּגַע בּוֹ גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ, אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא, יִשְׁמָעֵאל, שֶׁקּוֹנְךָ מִשְׁתַּבֵּחַ בְּךָ בְּכָל־יוֹם, שֶׁיֶּשׁ־לוֹ עֶבֶד בָּאָרֶץ שֶׁדּוֹמֶה לִקְלַסְתֵּר פָּנָיו729? אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא. אָמַר לוֹ: לָמָה עָלִיתָ לְכָאן? אָמַר לוֹ: עָלִיתִי לֵידַע אִם נֶחְתְּמָה הַגְּזֵרָה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמַר לוֹ גַּבְרִיאֵל: יִשְׁמָעֵאל בְּנִי, חַיֶּיךָ, כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד: עֲשָׂרָה חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל נִמְסְרוּ לַהֲרִיגָה בְּיַד הַמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל: לָמָּה? אָמַר לוֹ: עַל מְכִירַת יוֹסֵף; שֶׁמִּדַּת הַדִּין מְקַטְרֶגֶת בְּכָל־יוֹם לִפְנֵי כִסֵּא הַכָּבוֹד וְאוֹמֶרֶת: כְּלוּם כָּתַבְתָּ בְתוֹרָתְךָ אוֹת אַחַת לְבַטָּלָה? [אָמַרְתָּ “וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ… מוֹת יוּמָת”730] – וַהֲרֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים מָכְרוּ אֶת־יוֹסֵף וַעֲדַיִן לֹא נִפְרַעְתָּ מֵהֶם אוֹ מִזַּרְעָם; לְפִיכָךְ נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה עַל עֲשָׂרָה חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל: עַד עַתָּה לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פְּרִיעָה731 בִּמְכִירַת יוֹסֵף אֶלָּא בָנוּ? אָמַר לוֹ גַּבְרִיאֵל: חַיֶּיךָ, יִשְׁמָעֵאל בְּנִי, מִיּוֹם שֶׁמָּכְרוּ הַשְּׁבָטִים אֶת־יוֹסֵף לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּדוֹר אֶחָד צַדִּיקִים וַחֲסִידִים כְּמוֹ הַשְּׁבָטִים אֶלָּא אַתֶּם, לְפִיכָךְ נִפְרָע מִכֶּם.

כֵּוָן שֶׁרָאָה סַמָּאֵל הָרָשָׁע732 שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַחְתּוֹם אֶת־הַגְּזֵרָה שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְהָיָה מִתְפָּאֵר וְאוֹמֵר: נִצַּחְתִּי אֶת־מִיכָאֵל הַשָּׂר733! מִיָּד חָרָה אַפּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל סַמָּאֵל וְקָרָא לִמְטַטְרוֹן734 וְאָמַר לוֹ: כְּתוֹב וַחֲתוֹם – גָּפְרִית וְאֵשׁ עַל רוֹמִי הָרְשָׁעָה, עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל הַכֶּסֶף וְעַל הַזָּהָב וְעַל כָּל־מַה־שֶּׁלָּהֶם.

כְּשֶׁשָּׁמַע רַ' יִשְׁמָעֵאל כָּךְ – מִיָּד נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ בָּרָקִיעַ אָנֶה וָאָנָה, וְהָיָה רוֹאֶה מִזְבֵּחַ. – וּמָה אַתֶּם מַקְרִיבִים עָלָיו בְּכָל־יוֹם? אָמַר לוֹ: נְפָשׁוֹת שֶׁל צַדִּיקִים אָנוּ מַקְרִיבִים עָלָיו. – וּמִי מַקְרִיב אוֹתָן? אָמַר לוֹ: מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל.

מִיָּד יָרַד רַ' יִשְׁמָעֵאל לָאָרֶץ וְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרָיו, שֶׁכְּבָר נֶחְתְּמָה הַגְּזֵרָה, וְהָיוּ מִתְאוֹנְנִים בְּיָמִין עַל שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה קָשָׁה, וּשְׂמֵחִים בִּשְׂמֹאל עַל שֶׁשְּׁקָלָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּנֶגֶד הַשְּׁבָטִים.

*

תָּפְסוּ אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל וְרַ' יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן־גָּדוֹל לֵהָרֵג. הָיָה רַ' שִׁמְעוֹן בּוֹכֶה. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל: אַבְרֵךְ! בִּשְׁתֵּי פְסִיעוֹת אַתָּה נִתָּן בְּחֵיקָם שֶׁל צַדִּיקִים735 – וְאַתָּה בוֹכֶה! אָמַר לוֹ: לִבִּי יוֹצֵא, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ עַל מָה אֲנִי נֶהֱרָג. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל: מִיָּמֶיךָ בָּא אָדָם אֶצְלְךָ לְדִין אוֹ לִשְׁאֵלָה וְעִכַּבְתּוֹ עַד שֶׁתְּהֵא שׁוֹתֶה כוֹסְךָ וְנוֹעֵל סַנְדָּלְךָ, אוֹ עוֹטֵף טַלִּיתֶךָ? וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: “אִם־עַנֵּה תְעַנֶּה736737 – אֶחָד עִנּוּי מְרֻבֶּה וְאֶחָד עִנּוּי מֻעָט. אָמַר לוֹ: נִחַמְתַּנִי, רַבִּי!

הָיוּ מִתְחַנְּנִים לָאִסְפַּקְלָטוֹר738, זֶה אָמָר: אֲנִי כֹהֵן גָּדוֹל בֶּן־כֹּהֵן גָּדוֹל מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הָרְגֵנִי תְחִלָּה וְאַל אֶרְאֶה בְּמִיתַת חֲבֵרִי; וְזֶה אָמָר: אֲנִי נָשִׂיא בֶן־נָשִׂיא מִזַּרְעוֹ שֶׁל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, הָרְגֵנִי תְחִלָּה וְאַל אֶרְאֶה בְּמִיתַת חֲבֵרִי. אָמַר לָהֶם: הַפִּילוּ גוֹרָלוֹת. נָפַל הַגּוֹרָל עַל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל. מִיָּד נָטַל הַחֶרֶב וְחָתַךְ אֶת־רֹאשׁוֹ. נְטָלוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל וְהִנִּיחוֹ בְחֵיקוֹ וְהָיָה בוֹכֶה וְצוֹעֵק: פֶּה קָדוֹשׁ, פֶּה נֶאֱמָן! פֶּה קָדוֹשׁ, פֶּה נֶאֱמָן! פֶּה שֶׁהוֹצִיא סַנְדַּלְכּוֹנִים739 וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת – מִי הִטְמִינְךָ בֶּעָפָר וּמִי מִלֵּא לְשׁוֹנְךָ עָפָר וָאֵפֶר! אֵי תוֹרָה וְאֵי שְׂכָרָהּ!…

עַד שֶׁהוּא בוֹכֶה נִשְׁקְפָה בִתּוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר בְּעַד הַחַלּוֹן וְרָאֲתָה יָפְיוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל, שֶׁהָיָה מִשִּׁבְעָה יָפִים שֶׁהָיוּ בָעוֹלָם וּפָנָיו דּוֹמִים לְמַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת. נִתְמַלְּאָה עָלָיו רַחֲמִים וְשָׁלְחָה לְאָבִיהָ: תֶּן־לִי בַקָּשָׁה אֶחָת. שָׁלַח לָהּ: בִּתִּי, כָּל־מַה־שֶּׁתֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה, חוּץ מֵרַ' יִשְׁמָעֵאל וַחֲבֵרָיו. שָׁלְחָה לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַחֲיֵהוּ. שָׁלַח לָהּ: כְּבָר נִשְׁבָּעְתִּי. שָׁלְחָה לוֹ: אִם כֵּן, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, צַוֵּה וְיַפְשִׁיטוּ קַרְקַפְלוֹ740 כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בִּמְקוֹם מַרְאָה741. מִיָּד צִוָּה וְהִפְשִׁיטוּ אֶת־קַרְקַפְלוֹ. וְכֵוָן שֶׁהִגִּיעַ לִמְקוֹם תְּפִלִּין צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה וְנִזְדַּעְזְעוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ; צָעַק צְעָקָה שְׁנִיָּה וְנִזְדַּעְזַע כִּסֵּא הַכָּבוֹד. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: צַדִּיק כָּזֶה שֶׁהֶרְאֵיתָ לוֹ כָּל־גִּנְזֵי עוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְרָזֵי תַחְתּוֹנִים – יֵהָרֵג בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה כָזוֹ? זוֹ תוֹרָה וְזֶה שְׂכָרָהּ! אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוֹא: מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי? גְּזֵרָה הִיא וְאֵין מִי שֶׁיָּפֵר. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: אִם אֶשְׁמַע קוֹל אַחֵר אֶהְפֹךְ אֶת־כָּל־הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ! וּכְשֶׁשָּׁמַע רַ' יִשְׁמָעֵאל כָּךְ שָׁתָק… אָמַר לוֹ הַקֵּיסָר: עֲדַיִן אַתָּה בוֹטֵחַ בֵּאלֹהֶיךָ? אָמַר לוֹ: “הֵן־יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל”742. מִיָּד יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

כְּשֶׁנֶּהֶרְגוּ רַ' שִׁמְעוֹן וְרַ' יִשְׁמָעֵאל בָּאָה הַשְּׁמוּעָה אֵצֶל רַ' עֲקִיבָא. עָמַד וְקָרַע בְּגָדָיו וְחָגַר שָׂק. אָמַר לָהֶם לְתַלְמִידָיו: הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לְפֻרְעָנוּת, שֶׁאִלּוּ טוֹבָה עֲתִידָה לָבוֹא עָלֵינוּ בְּדוֹרֵנוּ לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים אוֹתָהּ אֶלָּא רַ' שִׁמְעוֹן וְרַ' יִשְׁמָעֵאל743; וְעַכְשָׁו גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁפֻּרְעָנוּת גְּדוֹלָה עֲתִידָה לָבוֹא לָעוֹלָם, וּלְפִיכָךְ נִסְתַּלְּקוּ אֵלּוּ מִבֵּינֵינוּ, לְקַיֵּם מַה־שֶּׁנֶּאֱמַר: “הַצַּדִּיק אָבָד… כִּי־מִפְּנֵי הָרָעָה744 נֶאֱסַף הַצַּדִּיק”745.

*

וְאַחֲרָיו הוֹצִיאוּ אֶת־רַ' עֲקִיבָא בֶן־יוֹסֵף, דּוֹרֵשׁ כִּתְרֵי אוֹתִיּוֹת וּמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁנִּמְסְרָה לְמשֶׁה מִסִּינָי. וּכְשֶׁהוֹצִיאוּהוּ לַהֲרִיגָה בָּא מִכְתָּב לַקֵּיסָר שֶׁמֶּלֶךְ עֲרַבְיָא746 מִתְפַּשֵּׁט בְּאַרְצוֹ, נָחַץ747 לָלֶכֶת וְצִוָּה לַחְבֹּש אֶת־רַ' עֲקִיבָא בְּבֵית־הָאֲסוּרִים עַד שֶׁיָּשׁוּב מִן הַמִּלְחָמָה. וּכְשֶׁבָּא מִן הַמִּלְחָמָה צִוָּה לְהוֹצִיאוֹ וְסָרְקוּ אֶת־בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל. וּבְכָל־סְרִיקָה וּסְרִיקָה שֶׁהָיוּ סוֹרְקִים, הָיָה אוֹמֵר: “הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל־דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא”748. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: אַשְׁרֶיךָ, רַ' עֲקִיבָא, שֶׁהָיִיתָ צַדִּיק וְיָשָׁר וְיָצְאָה נִשְׁמָתְךָ בְּצַדִּיק וְיָשָׁר.

וּכְשֶׁנֶּהֱרַג רַ' עֲקִיבָא בָּאָה הַשְּׁמוּעָה אֵצֶל רַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן וְרַ' יְהוּדָה בֶן־בָּבָא. עָמְדוּ וְקָרְעוּ בִגְדֵיהֶם וְחָגְרוּ שַׂקִּים וְאָמָרוּ: אַחֵינוּ, שְׁמָעוּנוּ, לֹא נֶהֱרַג רַ' עֲקִיבָא אֶלָּא לְמוֹפֵת749.

*

וְאַחֲרָיו הוֹצִיאוּ אֶת־רַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן.

אָמְרוּ עָלָיו, עַל רַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן, שֶׁהָיָה נָעִים בִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּבְנֵי־אָדָם וּמֵעוֹלָם לֹא עָלְתָה קִלְלַת חֲבֵרוֹ עַל שְׂפָתוֹ, וּכְשֶׁגָּזַר הַקֵּיסָר בְּרוֹמִי שֶׁלֹּא לְלַמֵּד תּוֹרָה – עָמַד וְהִקְהִיל קְהִלּוֹת בְּרַבִּים וְהָיָה עוֹסֵק וְדוֹרֵשׁ בַּתּוֹרָה.

וּכְשֶׁחָלָה רַ' יוֹסֵי בֶן־קִסְמָא הָלַךְ רַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן אֶצְלוֹ לְבַקְּרוֹ. אָמַר לוֹ: חֲנִינָא אָחִי, אִי־אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֻמָּה זוֹ מִן הַשָּׁמַיִם הִמְלִיכוּהָ, שֶׁהֶחֱרִיבָה אֶת־בֵּיתוֹ וְשָׂרְפָה אֶת־הֵיכָלוֹ וְהָרְגָה אֶת־חֲסִידָיו וְאִבְּדָה אֶת־טוֹבָיו וַעֲדַיִן הִיא קַיָּמֶת – וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ, שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים וְסֵפֶר־תּוֹרָה מֻנָּח לְךָ בְּחֵיקֶךָ! אָמַר לוֹ: מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֵמוּ. אָמַר לוֹ:אֲנִי אוֹמֵר לְךָ דְּבָרִים שֶׁל טָעַם – וְאַתָּה אוֹמֵר “מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֵמוּ”! תְּמֵהַנִי, אִם לֹא יִשְׂרְפוּ אוֹתְךָ וְאֶת־סֵפֶר־תּוֹרָה בָּאֵשׁ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מָה אֲנִי לְחַיֵּי־עוֹלָם־הַבָּא? אָמַר לוֹ: כְּלוּם מַעֲשֶׂה בָּא לְיָדֶךָ750? אָמַר לוֹ: מָעוֹת שֶׁל פּוּרִים נִתְחַלְּפוּ לִי בְּמָעוֹת שֶׁל צְדָקָה וְחִלַּקְתִּין לָעֲנִיִּים751. אָמַר לוֹ: אִם־כֵּן, מֵחֶלְקְךָ יְהֵא חֶלְקִי וּמִגּוֹרָלְךָ יְהֵא גוֹרָלִי.

אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מֻעָטִים עַד שֶׁנִּפְטַר רַ' יוֹסֵי בֶּן־קִסְמָא וְהָלְכוּ כָל־גְּדוֹלֵי רוֹמִי לְקִבְרוֹ וְהִסְפִּידוּהוּ הֶסְפֵּד גָּדוֹל. וּבַחֲזָרָתָם מְצָאוּהוּ לְרַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים וְסֵפֶר־תּוֹרָה מֻנָּח לוֹ בְּחֵיקוֹ. הֱבִיאוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי־מָה עָסַקְתָּ בַתּוֹרָה? אָמַר לָהֶם: “כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְיָ אֱלֹהָי”752. מִיָּד גָּזְרוּ עָלָיו לִשְׂרֵפָה, וְעַל אִשְׁתּוֹ לַהֲרִיגָה, וְעַל בִּתּוֹ לֵישֵׁב בְּקֻבָּה שֶׁל זוֹנוֹת753.

[הוֹצִיאוּהוּ] וּכְרָכוּהוּ בְּסֵפֶר־תּוֹרָה וְהִקִּיפוּהוּ בַּחֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וְהִצִּיתוּ בָהֶן אֶת־הָאוּר, וְהֵבִיאוּ סְפוֹגִים שֶׁל צֶמֶר754 וּשְׁרָאוּם בְּמַיִם וְהִנִּיחוּם עַל לִבּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ מְהֵרָה אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ אַבָּא אֶרְאֲךָ בְּכָךְ אָמַר לָהּ אִלְמָלֵי אֲנִי נִשְׂרַפְתִּי לְבַדִּי הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה לִי, עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי נִשְׂרָף וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמִּי מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ עֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה הוּא יְבַקֵּשׁ עֶלְבּוֹנִי. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, מָה אַתָּה רוֹאֶה? אָמַר לָהֶם: גְּוִילִים נִשְׂרָפִים וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת. – אַף אַתָּה פְּתַח פִּיךָ וְתִכָּנֵס בְּךָ הָאֵשׁ. אָמַר לָהֶם: מוּטָב שְׁיִטְּלֶנָּה מִי שֶּׁנְּתָנָהּ וְאַל יַחְבֹּל הוּא בְּעַצְמוֹ. אָמַר לוֹ קֻסְטְנָרו‍ֹ: רַבִּי, אִם אֲנִי מַרְבֶּה עָלֶיךָ בְּשַׁלְהֶבֶת וְנוֹטֵל סְפו‍ֹגִים שֶׁל צֶמֶר מֵעַל לִבֶּךָ – אַתָּה מְבִיאֵנִי לְחַיֵּי עוֹלָם־הַבָּא? אָמַר לוֹ: הֵן. – הִשָּׁבַע־לִי. – נִשְׁבַּע לוֹ. מִיָּד הִרְבָּה עָלָיו בְּשַׁלְהֶבֶת וְנָטַל סְפוֹגִים שֶׁל צֶמֶר מֵעַל לִבּוֹ וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בִּמְהֵרָה. 755 אַף הוּא קָפַץ וְנָפַל לְתוֹךְ הָאוּר. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: רַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן וְקֻסְטְנָרוֹ756 מְזֻמָּנִים הֵם לְחַיֵּי עוֹלָם־הַבָּא.

[וְעַל זֶה] בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אֶחָת וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּכַמָּה שָׁנִים!

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁנִּתְפְּסוּ רַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פְּרָטָא, אָמַר לוֹ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פְּרָטָא לְרַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן: אַשְׁרֶיךָ, רַ' חֲנִינָא, שֶׁנִּתְפַּסְתָּ עַל דָּבָר אֶחָד, אוֹי לִי שֶׁנִּתְפַּסְתִּי עַל חֲמִשָּׁה דְבָרִים757. אָמַר לוֹ רַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן: אַשְׁרֶיךָ שֶׁנִּתְפַּסְתָּ עַל חֲמִשָּׁה דְבָרִים וְאַתָּה נִצּוֹל, אוֹי לִי שֶׁנִּתְפַּסְתִּי עַל דָּבָר אֶחָד וְאֵינִי נִצּוֹל; שֶׁאַתָּה עָסַקְתָּ בַתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת־חֲסָדִים – וַאֲנִי לֹא עָסַקְתִּי אֶלָּא בַתּוֹרָה בִּלְבָד.

הֵבִיאוּ לְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פְּרָטָא, אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי־מָה עָסַקְתָּ בַתּוֹרָה וּמִפְּנֵי־מָה גָנָבְתָּ? אָמַר לָהֶם: אִם סַיִף לֹא סֵפֶר758, וְאִם סֵפֶר לֹא סַיִף; וּמַה־זֶּה אֵין בִּי אַף זֶה אֵין בִּי. – וּמִפְּנֵי־מָה קָרְאוּ לְךָ רַבִּי? רַבָּם שֶׁל טַרְסִיִּים759 אָנִי.

הֵבִיאוּ לוֹ שְׁתֵּי פְקָעִיּוֹת760. אָמְרוּ לוֹ: אֵיזוֹ שֶׁל שְׁתִי וְאֵיזוֹ שֶׁל עֵרֶב? נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, בָּא זִבּוֹרָא761 וְיָשַׁב עַל הָעֵרֶב וּבָאָה זִבּוֹרֶת762 וְיָשְׁבָה עַל הַשֶּׁתִי. אָמַר לָהֶם: זוֹ שֶׁל שְׁתִי וְזוֹ שֶׁל עֵרֶב. – וּמִפְּנֵי־מָה לֹא בָאתָ לְבֵי־אֲבִידָן763? אָמַר לָהֶם: זָקֵן אָנִי, וּמִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא תִרְמְסוּנִי בְּרַגְלֵיכֶם. אָמָרוּ: וְעַד עַכְשָׁו כַּמָּה זְקֵנִים נִרְמָסוּ? נַעֲשָׂה נֵס וְנִרְמַס זָקֵן אֶחָד בְּאוֹתוֹ יוֹם. – וּמִפְּנֵי־מָה הוֹצֵאתָ עַבְדְּךָ לְחֵרוּת764? אָמַר לָהֶם: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. עָמַד אֶחָד מֵהֶם לְהָעִיד בּוֹ. בָּא אֵלִיָּהוּ וְנִדְמָה לוֹ כְּאֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי הַמַּלְכוּת. אָמַר לוֹ: הַנִּיחֵהוּ, מִשֶּׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס בְּכֻלָּם – אַף בָּזֶה יֵעָשֶׂה לוֹ נֵס, וְאַתָּה לֹא תֵרָאֶה אֶלָּא כְרָשָׁע. לֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ וְעָמַד לְהָעִיד. הָיְתָה כְתוּבָה אִגֶּרֶת מֵחֲשׁוּבֵי הָרוֹמִיִּים לִשְׁלוֹחַ לַקֵּיסָר, וּשְׁלָחוּהָ בְיָדָיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ765. בָּא אֵלִיָּהוּ וּזְרָקוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָא. הָלַךְ וְלֹא בָא [וְנִצַּל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן־פְּרָטָא].

*

וְאַחֲרָיו נֶהֱרַג רַ' יְהוּדָה בֶן־בָּבָא.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' יְהוּדָה בֶן־בָּבָא, שֶׁלֹּא טָעַם טַעַם שֵׁנָה אֶלָּא כִשְׁנַת סוּס, מִשְּׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה עַד שְׁמֹנִים שָׁנָה.

פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל־הַסּוֹמֵךְ766 יֵהָרֵג, וְכָל הַנִּסְמָךְ יֵהָרֵג, וְעִיר שֶׁסּוֹמְכִין בָּהּ תֵּחָרֵב, וּתְחוּמִים767 שֶׁסּוֹמְכִין בָּהֶם יֵעָקֵרוּ. מֶה עָשָׂה רַ' יְהוּדָה בֶן־בָּבָא? הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ בֵּין שְׁנֵי הָרִים גְּדוֹלִים וּבֵין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת וּבֵין שְׁנֵי תְחוּמֵי־שַׁבָּת768, בֵּין אוּשָׁא לִשְׁפַרְעָם, וְסָמַךְ שָׁם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים, וְאֵלּוּ הֵם: רַ' מֵאִיר וְרַ' יְהוּדָה וְרַ' שִׁמְעוֹן וְרַ' יוֹסֵי וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ. כֵּוָן שֶׁהִכִּירוּ בָהֶם אוֹיְבִים, אָמַר לָהֶם: בָּנַי, רוּצוּ! אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, וְאַתָּה מַה־תְּהֵא עָלֶיךָ? אָמַר לָהֶם: הֲרֵינִי מוּטָל לִפְנֵיהֶם כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין769.

אָמְרוּ: לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁנָּעֲצוּ בוֹ שְׁלֹש מֵאוֹת לוֹנְכִיּוֹת770 שֶׁל בַּרְזֶל וַעֲשָׂאוּהוּ לְגוּפוֹ כִּכְבָרָה.

וְאַחֲרָיו הוֹצִיאוּ רַ' יְהוּדָה בֶן־דָּמָא, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עֶרֶב שָׁבֻעוֹת הָיָה.

אָמַר לוֹ רַ' יְהוּדָה לַקֵּיסָר: חַיֶּיךָ, הַמְתֶּן לִי מְעַט עַדאֲקַיֵּם מִצְוַת עֲצֶרֶת771 וַאֲקַדֵּשׁ, כְּדֵי לְשַׁבֵּחַ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת־הַתּוֹרָה. אָמַר לוֹ הַקֵּיסָר: עֲדַיִן אַתָּה בוֹטֵחַ בַּתּוֹרָה וּבֵאלֹהִים שֶׁנְּתָנָהּ? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: מַה־שְּׂכָרָהּ שֶׁל תּוֹרָתֶךָ? אָמַר לוֹ: עָלֶיהָ אָמַר דָּוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: “מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר־צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ”772. אָמַר לוֹ הַקֵּיסָר: אֵין שׁוֹטִים בָּעוֹלָם כְּמוֹתְכֶם, שֶׁכּוֹפְרִים בֵּאלֹהִים חַיִּים, וְאוֹי לְךָ וְאוֹי לְבָשְׁתְּךָ כְּשֶׁתִּרְאֶה אוֹתָנוּ בְּאוֹר הַחַיִּים וְאַתָּה תֵרֵד שְׁאוֹל תַּחְתִּית.

מִיָּד חָרָה אַפּוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר וְצִוָּה לְקָשְׁרוֹ בְּשַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ בִּזְנַב סוּס וּלְמָשְׁכוֹ בְּכָל־רְחוֹב שֶׁל רוֹמִי, וְאַחַר־כָּךְ צִוָּה וַחֲתָכוּהוּ אֵבָרִים־אֵבָרִים.

וּבָא אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, וְלִקֵּט אֶת־הָאֵבָרִים וּקְבָרָם בִּמְעָרָה אַחַת סְמוּכָה לְנָהָר שֶׁיּוֹרֵד לִפְנֵי רוֹמִי. שָׁמְעוּ הָרוֹמִיִּים קוֹל נְהִי וּבְכִי כָּל־שְׁלֹשִים יוֹם בְּתוֹךְ אוֹתָהּ מְעָרָה. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לַקֵּיסָר. אָמַר: אֲפִלּוּ הָעוֹלָם נֶהְפָּךְ לְתֹהוּ־וָבֹהוּ – לֹא אֶשְׁקֹט עַד שֶׁאֲמַלֵּא רְצוֹנִי בְּאוֹתָם זְקֵנִים.

*

וְאַחֲרָיו הוֹצִיאוּ אֶת־רַ' חֻצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' חֻצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן שֶׁהָיָה בֶן־מֵאָה וּשְׁלֹשִים שָׁנָה כְּשֶׁהוֹצִיאוּהוּ לַהֲרִיגָה, וְהָיָה יְפֵה־תֹאַר וִיפֵה־מַרְאֶה, וְהָיָה דוֹמֶה לְמַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת.

בָּאוּ וְהִגִּידוּ לַמֶּלֶךְ אֶת־יָפְיוֹ וְאֶת־שֵׂיבָתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: בְּחַיֶּיךָ, אֲדוֹנִי! תְּרַחֵם עַל הַזָּקֵן הַזֶּה. אָמַר הַקֵּיסָר לְרַ' חֻצְפִּית: בֶּן־כַּמָּה שָׁנִים אָתָּה? אָמַר לוֹ: מֵאָה וּשְׁלֹשִים שָׁנָה בְּלֹא יוֹם אֶחָד, וּבַקָּשָׁתִי מִמְּךָ שֶׁתַּמְתִּין לִי עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא יוֹמִי. אָמַר לוֹ הַקֵּיסָר: מַה־לְּךָ שֶׁתָּמוּת הַיּוֹם אוֹ לְמָחָר? אָמַר לוֹ: כְּדֵי שֶׁאֲקַיֵּם עוֹד שְׁתֵּי מִצְוֹת. אָמַר לוֹ: מַה־מִּצְוֹת אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת? אָמַר לוֹ: קְרִיאַת־שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית וְשַׁחֲרִית, שֶׁאַמְלִיךְ עָלַי אֶת־הַשֵּׁם הַמְיֻחָד הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. אָמַר לוֹ הַקֵּיסָר: עַזֵּי־פָנִים וְעַזֵּי־נָפֶשׁ! עַד מָתַי אַתֶּם בּוֹטְחִים בֵּאלֹהֵיכֶם? הֲרֵי זָקֵן הוּא עַתָּה וְאֵין בּוֹ כֹּחַ לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי, שֶׁאִלּוּ הָיָה בוֹ כֹּחַ הָיָה נוֹקֵם נִקְמָתוֹ וְנִקְמַת עַמּוֹ וְנִקְמַת בֵּיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְפַרְעֹה וּלְסִיסְרָא וּלְכָל־מַלְכֵי כְנָעַן…

כְּשֶׁשָּׁמַע רַ' חֻצְפִּית כָּךְ בָּכָה בְכִי גָדוֹל וְקָרַע אֶת־בְּגָדָיו עַל גִּדּוּף יְיָ וְעַל חֶרְפָּתוֹ וְאָמַר לַקֵּיסָר: אוֹי לְךָ, קֵיסָר! מַה־תַּעֲשֶׂה לְיוֹם אַחֲרוֹן כְּשֶׁיִּפְקֹד יְיָ עַל רוֹמִי וְעַל אֱלֹהֵיכֶם!

אָמַר הַקֵּיסָר: עַד מָתַי אֶתְוַכַּח עִם זֶה? צִוָּה לְהָרְגוֹ, וּסְקָלוּהוּ וְתָלוּהוּ.

*

וְאַחֲרָיו הוֹצִיאוּ אֶת־רַ' חֲנִינָא בֶן־חֲכִינָאי.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' חֲנִינָא בֶן־חֲכִינָאי, שֶׁכָּל־יָמָיו הָיָה יוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית מִן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה עַד תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהוֹצִיאוּהוּ לַהֲרִיגָה עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁתִּטְעַם כְּלוּם קֹדֶם שֶׁתֵּהָרֵג. אָמַר לָהֶם: עַד עַתָּה הִתְעַנֵּיתִי, וְעַתָּה אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה דֶרֶךְ אֵלֵךְ – וְאַתֶּם אוֹמְרִים לִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת!

הִתְחִיל בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם “וַיְכֻלּוּ” עַד “וַיְקַדֵּשׁ” – וְלֹא הִנִּיחוּהוּ לִגְמוֹר עַד שֶׁהֲרָגוּהוּ. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: אַשְׁרֶיךָ, רַ' חֲנִינָא בֶּן־חֲכִינָאי, שֶׁהָיִיתָ קָדוֹשׁ וְיָצְאָה נִשְׁמָתְךָ בִּקְדֻשָּׁה.

*

וְאַחֲרָיו הוֹצִיאוּ אֶת־רַ' יְשֵׁבָב הַסּוֹפֵר.

כֵּוָן שֶׁהוֹצִיאוּהוּ בָּאוּ תַלְמִידָיו וְאָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, תּוֹרָה מַה־תְּהֵא עָלֶיהָ? אָמַר לָהֶם: בָּנַי, עֲתִידָה תוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁהָאֻמָּה הָרְשָׁעָה הֵעֵזָּה פָנֶיהָ וְהֶעֱרִימָה סוֹד לְאַבֵּד מַרְגָּלִיּוֹתֵינוּ מִמֶּנּוּ; וְהַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי כַפָּרָה עַל הַדּוֹר, אֲבָל רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאֵין לְךָ רְחוֹב בְּרוֹמִי שֶׁאֵין בּוֹ חֲלַל חָרֶב, שֶׁעֲתִידָה הָאֻמָּה הָרְשָׁעָה לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי מִיִּשְׂרָאֵל. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, מַה־תְּהֵא עָלֵינוּ? אָמַר לָהֶם: הַחֲזִיקוּ אִיש בְּרֵעֵהוּ וְאֶהֱבוּ שָׁלוֹם וּמִשְׁפָּט – אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה.

אָמַר לוֹ הַקֵּיסָר: זָקֵן, בֶּן־כַּמָּה שָׁנִים אָתָּה? אָמַר לוֹ:הַיּוֹם בֶּן־תִּשְׁעִים שָׁנָה אָנִי, וְעַד שֶׁלֹּא יָצָאתִי מִמְּעֵי אִמִּי נִגְזְרָה גְזֵרָה מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִמְסֹר אוֹתִי וְאֶת־חֲבֵרַי בְּיָדֶךָ, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתְבֹּעַ דָּמֵנוּ מִיָּדֶךָ. אָמַר הַקֵּיסָר: מַהֲרוּ וְהִרְגוּ גַם אֶת־זֶה, וְאֶרְאֶה כֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל אֱלֹהָיו. וְצִוָּה עָלָיו וּשְׂרָפוּהוּ.

*

וְאַחֲרָיו הוֹצִיאוּ אֶת־רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ שֶׁהָיָה בֶן־מֵאָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים, וּמִקַּטְנוּתוֹ עַד סוֹף יָמָיו לֹא שָׁמַע אָדָם שֶׁהוֹצִיא תִפְלוּת773 מִפִּיו, וְלֹא הִתְקוֹטֵט עִם חֲבֵרָיו בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה, וְהָיָה עָנָו וּשְׁפַל־רוּחַ, וְיָשַׁב בְּתַעֲנִית שְׁמֹנִים שָׁנָה. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנֶּהֱרַג יוֹם כִּפּוּרִים הָיָה. בָּאוּ תַלְמִידָיו לְפָנָיו וְאָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, מָה אַתָּה רוֹאֶה? אָמַר לָהֶם: אֲנִי רוֹאֶה אֶת־רַ' יְהוּדָה בֶן־בָּבָא, שֶׁנּוֹשְׂאִים אֶת־מִטָּתוֹ, וּמִטַּת רַ' עֲקִיבָא בֶן־יוֹסֵף סְמוּכָה אֶצְלוֹ, וְהֵם מִתְוַכְּחִים בִּדְבַר הֲלָכָה יַחַד זֶה עִם זֶה. אָמְרוּ לוֹ: וּמִי מַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם? אָמַר לָהֶם: רַ’שְׁמָעֵאל כֹּהֵן־גָּדוֹל. אָמְרוּ לוֹ: מִי מְנַצֵּחַ? אָמַר לָהֶם: רַ' עֲקִיבָא, עַל שֶׁטָּרַח בְּכָל־כֹּחוֹ בַּתּוֹרָה. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, רוֹאֶה אֲנִי עוֹד, שֶׁנִּשְׁמַת כָּל־צַדִּיק וְצַדִּיק מְטַהֶרֶת אֶת־עַצְמָהּ בְּמֵי הַשִּׁלֹחַ כְּדֵי לִכָּנֵס הַיּוֹם בְּטָהֳרָה בִּישִׁיבָה שֶׁל מָעְלָה לִשְׁמוֹעַ דְּרָשַׁת רַ' עֲקִיבָא בֶן יוֹסֵף מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם, וְכָל־מַלְאָךְ וּמַלְאָךְ מֵבִיא קַתֶּדְרָאוֹת שֶׁל זָהָב לְכָל־צַדִּיק וְצַדִּיק לֵישֵׁב עֲלֵיהֶן בְּטָהֳרָה.

צִוָּה הַקֵּיסָר לְהָרְגוֹ. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: אַשְׁרֶיךָ, רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ, שֶׁהָיִיתָ טָהוֹר וְיָצְאָה נִשְׁמָתְךָ בְּטָהֳרָה.

*

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אוֹי לָהֶן לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם שֶׁאֵין לָהֶן תַּקָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “תַּחַת הַנְּחֹשֶת אָבִיא זָהָב וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶת” וגו‍ֹ‘774 – תַּחַת רַ’ עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו מַה־מְּבִיאִים? וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: “וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא־נִקֵּיתִי”775 (מד' אלא“ז; סנה' יד.; ע”ז ח:, יז:, יח:; מכיל' משפטים; אדר“נ לח; שמח' ח; ר”ה כג; ע"י).


כ. רַ' מֵאִיר, אֱלִישָׁע בֶּן־אֲבוּיָה (אַחֵר), בְּרוּרְיָה

קפא אָמַר רַ' עֲקִיבָא: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בִּסְפִינָה וְרָאִיתִי סְפִינָה אַחַת שֶׁמִּטָּרֶפֶת776 בַּיָּם וְהָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁבָּהּ, וּמִי הוּא? – רַ' מֵאִיר. כְּשֶׁעָלִיתִי לִמְדִינַת קַפּוּטְקְיָא בָּא וְיָשַׁב וְדָן לְפָנַי בַּהֲלָכָה. וְאָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מִי הֶעֱלֶךָ? אָמַר לִי: גַּל טְרָדַנִי777 לַחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ עַד שֶׁהֱקִיאַנִי לַיַּבָּשָׁה (יבמ' קכא.).

קפב רַ' מֵאִיר הָיָה לִבְלָר778 טוֹב וּמֻבְחָר, וְהָיָה יָגֵעַ וּמִשְׂתַּכֵּר שְׁלֹשָה סְלָעִים בְּשָׁבוּעַ, וְהָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּאֶחָד, וּמִתְלַבֵּשׁ בְּאֶחָד, וּמְפַרְנֵס בַּשְּׁלִישִׁי תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, בָּנֶיךָ מַה־תְּהֵא עֲלֵיהֶם? אָמַר לָהֶם: אִם יִהְיוּ צַדִּיקִים – יְהֵא לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: “לֹא־רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ־לָחֶם”779, וְאִם לָאו – מָה אֲנִי מַנִּיחַ אֶת־שֶׁלִּי לְאוֹיְבֵי הַמָּקוֹם? (קה"ר ב).

קפג אָמַר רַ' מֵאִיר: כְּשֶׁבָּאתִי [לִלְמֹד תּוֹרָה] אֵצֶל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לִי: בְּנִי, מַה־מְּלַאכְתֶּךָ? אָמַרְתִּי לוֹ: לִבְלָר אָנִי. אָמַר לִי: בְּנִי, הֱוֵי זָהִיר בִּמְלַאכְתֶּךָ, שֶׁמְּלַאכְתְּךָ מְלֶאכֶת שָׁמַיִם הִיא: שֶׁמָּא אַתָּה מְחַסֵּר אוֹת אַחַת אוֹ מְיַתֵּר אוֹת אֶחָת – נִמְצֵאתָ מַחֲרִיב אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (עיר' יג.; סוטה כ.).

קפד מַעֲשֶׂה בְרַ' מֵאִיר שֶׁהָלַךְ לְעַבֵּר שָׁנִים780 בְּעַסְיָא, וְלֹא הָיְתָה שָׁם מְגִלָּה, וּכְתָבָהּ מִלִּבּוֹ וּקְרָאָהּ (מג' יח.).

קפה בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר781 מָצְאוּ כָתוּב: “וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד782 – וְהִנֵּה טוֹב מָוֶת; “וַיַּעַשׂ… לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת אוֹר783784; “וּבֶן דָּן785 חֻשִׁים”786 (ב"ר ט; כ; צד).

קפו בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר מָצְאוּ כָתוּב: “מַשָּׂא דּוּמָה787 – מַשָּׂא רוֹמִי788 (ירוש' תענ' פ“א, ה”א).

קפז רַ' מֵאִיר חָכָם וְסוֹפֵר (גיט' סז.).

––––––––

קפח כָּל־הָרוֹאֶה רַ' מֵאִיר בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ כְּאִלּוּ עוֹקֵר הָרֵי־הָרִים789 וְטוֹחֲנָם זֶה בָזֶה (סנה' כד.).

קפט אָמַר רַ' אַחָא בַּר חֲנִינָא: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁאֵין בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר כְּמוֹתוֹ. וּמִפְּנֵי־מָה לֹא קָבְעוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ? שֶׁלֹּא יָכְלוּ חֲבֵרָיו לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר עַל טָמֵא טָהוֹר וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים790, וְעַל טָהוֹר טָמֵא וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים.

שָׁנוּ, לֹא רַ' מֵאִיר שְׁמוֹ, אֶלָּא רַ' נְהוֹרַאי שְׁמוֹ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רַ' מֵאִיר? שֶׁהוּא מֵאִיר עֵינֵי חֲכָמִים בַּהֲלָכָה. (עיר' יג:).

קצ רַ' יוֹסֵי בֵי רַ' חֲלַפְתָּא הָיָה מְשַׁבֵּחַ אֶת־רַ' מֵאִיר לִפְנֵי אַנְשֵׁי צִפּוֹרִי: אָדָם גָּדוֹל, אָדָם קָדוֹשׁ, אָדָם צָנוּעַ.

פַּעַם אַחַת רָאָה [רַ' מֵאִיר] אֲבֵלִים בְּשַׁבָּת וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמָם. אָמְרוּ לוֹ [לְרַ' יוֹסֵי]: רַבֵּנוּ, זֶהוּ שֶׁאַתָּה מְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ! אָמַר לָהֶם: מֶה עָשָׂה? אָמְרוּ לוֹ: רָאָה אֲבֵלִים בְּשַׁבָּת וְשָׁאַל בָּהֶם. אָמַר לָהֶם: רוֹצִים אַתֶּם לֵידַע מַה־כֹּחוֹ? בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁאֵין אֲבֵלוּת בְּשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: “בִּרְכַּת יְיָ הִיא תַעֲשִׁיר”791 – זוֹ בִרְכַּת שַׁבָּת, “וְלֹא־יוֹסִף עֶצֶב עִמָּה”792 – זוֹ אֲבֵלוּת793 (ירוש' מו“ק פ”ג, ה"ה).

––––––––

קצא רַ' מֵאִיר הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְבֵית־הַמִדְרָשׁ בִּטְבֶרְיָא, וְהָיָה אֱלִישָׁע רַבּוֹ מְטַיֵּל בַּשּׁוּק כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עַל סוּסוֹ בְּשַׁבָּת. בָּאוּ וְאָמְרוּ לְרַ' מֵאִיר: הֲרֵי אֱלִישָׁע רַבְּךָ בָּא וּמְטַיֵּל בַּשּׁוּק. הִפְסִיק דְּרָשָׁתוֹ וְיָצָא אֵלָיו. אָמַר לוֹ אֱלִישָׁע: מֶה הָיִיתָ דוֹרֵשׁ הַיּוֹם? אָמַר לוֹ: “וַיָי בֵּרַךְ אֶת־אַחֲרִית אִיּוֹב מֵרֵאשִׁיתוֹ”794 – אָמַר לוֹ: וּמָה־אָמַרְתָּ בּוֹ? אָמַר לוֹ: “וַיֹּסֶף יְיָ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה”795 – שֶׁכָּפַל לוֹ אֶת־כָּל־מָמוֹנוֹ. אָמַר לוֹ: חֲבָל עַל הָאוֹבְדִים וְאֵינָם נִמְצָאִים! עֲקִיבָא רַבְּךָ לֹא הָיָה אוֹמֵר כָּךְ, אֶלָּא “וַיָי בֵּרַךְ אֶת־אַחֲרִית אִיּוֹב מֵרֵאשִׁיתוֹ”, בִּזְכוּת מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָיוּ בְיָדוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ. אָמַר לוֹ: מֶה הָיִיתָ דוֹרֵשׁ שׁוּב? אָמַר לוֹ: “טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ796797. אָמַר לוֹ: וּמָה־אָמַרְתָּ בּוֹ? אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ אָדָם שֶׁעָשָׂה סְחוֹרָה בְּנַעֲרוּתוֹ וְהִפְסִיד, וּבְזִקְנוּתוֹ וְנִשְׂתַּכֵּר; דָּבָר־אַחֵר: יֶשׁ־לְךָ אָדָם שֶׁלָּמַד תּוֹרָה בְּנַעֲרוּתוֹ וּשְׁכֵחָהּ, וּבְזִקְנוּתוֹ וְקִיְּמָהּ. אָמַר לוֹ: חֲבָל עַל הָאוֹבְדִים וְאֵינָם נִמְצָאִים! עֲקִיבָא רַבְּךָ לֹא הָיָה דוֹרֵשׁ כָּךְ, אֶלָּא “טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ”, בִּזְמַן שֶׁהוּא טוֹב מֵרֵאשִׁיתוֹ, וּבִי הָיָה הַמַּעֲשֶׂה: אֲבוּיָה אַבָּא מִגְּדוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיָה. כְּשֶׁבָּא לְמָהֳלֵנִי קָרָא לְכָל־גְּדוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם וְקָרָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּלְרַ' יְהוֹשֻׁעַ עִמָּהֶם. כְּשֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ, הִתְחִילוּ מְטַפְּחִין וּמְרַקְּדִין, אֵלּוּ אוֹמְרִים מִזְמוֹרִים וְאֵלּוּ אוֹמְרִים אַלְפֵיבֵיתָרִין798. אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ: אֵלּוּ עוֹסְקִים בְּשֶׁלָּהֶם799, וְאָנוּ אִי אָנוּ עוֹסְקִים בְּשֶׁלָּנוּ800! יָשְׁבוּ וְהִתְחִילוּ בַּתּוֹרָה, וּמִן הַתּוֹרָה לַנְּבִיאִים, וּמִן הַנְּבִיאִים לַכְּתוּבִים, וְיָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהִקִּיפָה אוֹתָם. אָמַר לָהֶם אֲבוּיָה: רַבּוֹתַי, מַה־בָּאתֶם לִשְׂרֹף אֶת־בֵּיתִי עָלָי? אָמְרוּ לוֹ: חָס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא יוֹשְׁבִין הָיִינוּ וְחוֹרְזִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה, וּמִן הַתּוֹרָה לַנְּבִיאִים וּמִן הַנְּבִיאִים לַכְּתוּבִים, וְהָיוּ הַדְבָרִים שְׂמֵחִים801 כִּנְתִינָתָם מִסִּינָי, וְהָיְתָה הָאֵשׁ מְלַחֶכֶת אוֹתָם כִּלְחִיכָתָם מִסִּינָי, וְעִקַּר נְתִּינָתָם מִסִּינַי לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא בָאֵשׁ – “וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד־לֵב הַשָּׁמַיִם”802. אָמַר לָהֶם אֲבוּיָה אַבָּא: רַבּוֹתַי, הוֹאִיל וְכָך גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה – הַבֵּן הַזֶּה, אִם יִתְקַיֵּם לִי, הֲרֵינִי מַפְרִישׁוֹ לַתּוֹרָה. וּלְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנַת מַחֲשַׁבְתּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם לֹא נִתְקַיְּמָה בִי תּוֹרָתִי.

– וּמֶה הָיִיתָ דוֹרֵשׁ שׁוּב? – “גַּם אֶת־זֶה לְעֻמַּת־זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים803804. אָמַר לוֹ: וּמָה־אָמַרְתָּ בּוֹ? אָמַר לוֹ: כָּל־מַה־שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ בָּרָא כְנֶגְדּוֹ; בָּרָא הָרִים – בָּרָא גְבָעוֹת, בָּרָא יַמִּים – בָּרָא נְהָרוֹת. אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא רַבְּךָ לֹא הָיָה אוֹמֵר כָּךְ, אֶלָּא בָּרָא צַדִּיקִים – בָּרָא רְשָׁעִים, בָּרָא גַן־עֵדֶן – בָּרָא גֵיהִנֹּם, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד יֶשׁ לוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים, אֶחָד בְּגַן־עֵדֶן וְאֶחָד בְּגֵיהִנֹּם; זָכָה צַדִּיק, נָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן־עֵדֶן; נִתְחַיֵּב רָשָׁע, נָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגֵיהִנֹּם…

– וּמֶה הָיִיתָ דוֹרֵשׁ שׁוּב? – “לֹא־יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי־פָז”805. אָמַר לוֹ: וּמָה אָמַרְתָּ בּוֹ? אָמַר לוֹ: אֵלּוּ דִבְרֵי תוֹרָה שֶׁקָּשִׁים לִקְנוֹתָם כִּכְלֵי זָהָב וּפָז וְנוֹחִים לְאַבְּדָם כִּכְלֵי זְכוּכִית. אָמַר לוֹ: הָאֱלֹהִים! אֲפִלּוּ כִּכְלֵי חֶרֶס; אֲבָל עֲקִיבָא רַבְּךָ לֹא הָיָה אוֹמֵר כָּךְ, אֶלָּא מַה־כְּלֵי זָהָב וּכְלֵי זְכוּכִית הַלָּלוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּשְׁבְּרוּ יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה, כָּךְ תַּלְמִיד־חָכָם, אַף־עַל־פִּי שֶׁסָּרַח806 יֶשׁ־לוֹ תַקָּנָה. אָמַר לוֹ רַ' מֵאִיר: אַף אַתָּה חֲזֹר בָּךְ. אָמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: רוֹכֵב הָיִיתִי עַל סוּס וּמְטַיֵּל אֲחוֹרֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, וְשָׁמַעְתִּי בַת־קוֹל מְפוֹצֶצֶת וְאוֹמָרֶת: “שׁוּבוּ, בָנִים שׁוֹבָבִים”807, “שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם”808 – חוּץ מֵאַחֵר, שֶׁיָּדַע כֹּחִי וּמָרַד בִּי.

כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִתְחוּם־שַׁבָּת809, אָמַר לוֹ: מֵאִיר, חֲזֹר בָּךְ, שֶׁכְּבָר שִׁעַרְתִּי בְּעִקְבֵי סוּסִי עַד כָּאן תְּחוּם־שַׁבָּת. אָמַר לוֹ: וְאַף אַתָּה חֲזֹר בָּךְ… אָמַר לוֹ: וְלֹא כְבָר אָמַרְתִּי לָךְ: כְּבָר שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד810: “שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים – חוּץ מֵאַחֵר?”. תְּפָסוֹ וְהִכְנִיסוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לוֹ לְתִינוֹק: פְּסוֹק לִי פְּסוּקֶךָ. אָמַר לוֹ: “אֵין שָׁלוֹם אָמַר יְיָ לָרְשָׁעִים”811. הִכְנִיסוֹ לְבֵית־כְּנֶסֶת אַחֵר. אָמַר לוֹ לְתִינוֹק: פְּסוֹק לִי פְּסוּקֶךָ. אָמַר לוֹ: “כִּי אִם־תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי־לָךְ בֹּרִית – נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנָי”812. הִכְנִיסוֹ לְבֵית־כְּנֶסֶת אַחֵר, אָמַר לוֹ לְתִינוֹק: פְּסוֹק לִי פְּסוּקֶךָ. אָמַר לוֹ: “וְאַתְּ שָׁדוּד מַה־תַּעֲשִׂי כִּי תִלְבְּשִׁי שָׁנִי, כִּי־תַעְדִּי עֲדִי־זָהָב, כִּי־תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ – לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי… נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ”813. וְכָךְ הִכְנִיסָהוּ לִשְׁלֹשָה־עָשָׂר בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וְכָל הַתִּינוֹקוֹת פָּסְקוּ לוֹ מֵעֵין זֶה לְרָעָה. כְּשֶׁאָמַר לָאַחֲרוֹן: “פְּסוֹק לִי פְּסוּקֶךָ” – אָמַר לוֹ: “וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה־לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי”814. אוֹתוֹ תִינוֹק מְגַמְגֵּם בִּלְשׁוֹנוֹ הָיָה, וְנִשְׁמַע כְּאִלוּ אָמַר “וְלֶאֱלִישָׁע אָמַר אֱלֹהִים…” אָמַר אֱלִישָׁע: אִלְמָלֵי הָיָה סַכִּין בְּיָדִי קְרַעְתִּיו.

אָמְרוּ עָלָיו, עַל אַחֵר: כְּשֶׁהָיָה נִכְנָס לְבֵית־הַוַּעַד וְרוֹאֶה תִינוֹקוֹת וּסְפָרִים לִפְנֵיהֶם הָיָה אוֹמֵר: מָה הַלָּלוּ יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים כָּאן? אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל זֶה בַּנָּאי, אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל זֶה נַגָּר, אֻמָּנוּתוֹ שֶל זֶה צַיָּר, אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל זֶה חַיָּט. וְכֵוָן שֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים כֵּן הָיוּ מַנִּיחִים סִפְרֵיהֶם וְהוֹלְכִים לָהֶם.

עוֹד אָמְרוּ עָלָיו עַל אַחֵר, שֶׁזֶּמֶר יְוָנִי לֹא פָסַק מִפִּיו; וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַרְבֵּה סִפְרֵי מִינִים נוֹשְׁרִים לוֹ מֵחֵיקוֹ.

וּמָה־רָאָה אַחֵר שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה815? אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה בְּבִקְעַת גִּינוֹסַר816 וְרָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁעָלָה לְרֹאשׁ הַדֶּקֶל817 בְּשַׁבָּת וְנָטַל הָאֵם עַל הַבָּנִים818 וְיָרַד בְּשָׁלוֹם. וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת רָאָה אָדָם אֶחָד עָלָה לְרֹאשׁ הַדֶּקֶל וְנָטַל הַבָּנִים וְשִׁלַּח אֶת־הָאֵם וְיָרַד וְהִכִּישׁוֹ819 נָחָשׁ וָמֵת. אָמָר: נֶאֱמַר “שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת־הָאֵם וְאֶת־הַבָּנִים תִּקַּח־לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים”820 – הֵיכָן טוּבוֹ שֶׁל זֶה וְהֵיכָן אֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל זֶה? (וְלֹא יָדַע שֶׁדְּרָשָׁהּ רַ' עֲקִיבָא: “לְמַעַן יִיטַב לָךְ” – בָּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, “וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים” – בָּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ); וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רָאָה לְשׁוֹנוֹ שֶׁל חֻצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן נִגְרֶרֶת821 בְּפִי חֲזִיר. אָמַר: פֶּה שֶׁהֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת יְלַחֵךְ עָפָר! יָצָא וְחָטָא.

מָצָא זוֹנָה – תְּבָעָהּ822. אָמְרָה לוֹ: וְלֹא אֱלִישָׁע בֶּן־אֲבוּיָה אָתָּה? עָקַר צְנוֹן מֵעֲרוּגָה בְּשַׁבָּת וְנָתַן לָהּ. אָמְרָה: אַחֵר הוּא.

(אָמְרוּ: כְּשֶׁהָיְתָה אִמּוֹ שֶׁל אַחֵר מְעֻבֶּרֶת בּוֹ עָבְרָה עַל בָּתֵּי עֲבוֹדָה־זָרָה, וְהֵרִיחָה וְנָתְנוּ לָהּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין וְאָכָלָה, וְהָיָה מְפַעְפֵּעַ823 בִּכְרֵסָהּ כְּאֶרֶס שֶׁל חֲכִינָה824).

לְאַחַר יָמִים חָלָה אֱלִישָׁע בֶּן־אֲבוּיָה. בָּאוּ וְאָמְרוּ לְרַבִּי מֵאִיר: אֱלִישָׁע רַבְּךָ חוֹלֶה. הָלַךְ אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ: חֲזֹר בָּךְ. אָמַר לוֹ: וְעַד כָּאן מְקַבְּלִים825? אָמַר לוֹ: וְלֹא נֶאֱמַר: “תָּשֵׁב אֱנוֹש עַד־דַּכָּא826 – עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נָפֶשׁ827? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה אֱלִישָׁע בֶּן־אֲבוּיָה וָמֵת. וְהָיָה רַ' מֵאִיר שָׂמֵחַ וְאָמַר: דּוֹמֶה, שֶׁמִּתּוֹךְ תְּשׁוּבָה נִסְתַּלֵּק828 רַבִּי. כֵּוָן שֶׁקְּבָרוּהוּ יָצְאָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם לִשְׂרֹף אֶת־קִבְרוֹ. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ לְרַ' מֵאִיר: קֶבֶר רַבְּךָ נִשְׂרָף. יָצָא וּפָרַשׂ עָלָיו טַלִּיתוֹ. אָמַר לוֹ: “לִינִי הַלַּיְלָה”829 – בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁדּוֹמֶה לְלָיְלָה, “וְהָיָה בַבֹּקֶר”830 – בָּעוֹלָם־הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ בֹקֶר, “אִם־יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל” – זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא טוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: “טוֹב־יְיָ לַכֹּל”831; “וְאִם־לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ – וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי־יְיָ, שִׁכְבִי עַד־הַבֹּקֶר”832. כָּבָה הָאוּר.

אָמְרוּ לוֹ לְרַ' מֵאִיר: בָּעוֹלָם־הַבָּא אִם יֹאמְרוּ לָךְ: לְמִי אַתָּה רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב, לְאָבִיךָ אוֹ לְרַבֶּךָ – מַה־תֹּאמַר? אָמַר: “אַבַָּא, וְאַחַר־כָּךְ רַבִּי”. אָמְרוּ לוֹ: וְשׁוֹמְעִים לָךְ? אָמָר: וְלֹא שָׁנִינוּ: “מַצִּילִין תֵּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר”833? – מַצִּילִין אֱלִישָׁע בִּזְכוּת תּוֹרָתוֹ.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כְּשֶׁמֵּת אֱלִישָׁע אָמְרוּ: לֹא יְהֵא נִדּוֹן וְלֹא יָבוֹא לָעוֹלָם־הַבָּא. לֹא יְהֵא נִדּוֹן – מִשּׁוּם שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה; וְלֹא יָבוֹא לָעוֹלָם־הַבָּא – מִשּׁוּם שֶׁחָטָא. אָמַר רַ' מֵאִיר: מוּטָב שֶׁיְדִינוּהוּ וְיָבוֹא לָעוֹלָם־הַבָּא; מָתַי אָמוּת וְאַעֲלֶה עָשָׁן מִקִּבְרוֹ. כְּשֶׁמֵּת רַ' מֵאִיר עָלָה עָשָׁן מִקִּבְרוֹ שֶׁל אַחֵר.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: גְּבוּרָה לִשְּׂרֹף רַבּוֹ בָּאֵשׁ! אֶחָד הָיָה בֵינֵינוּ וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַצִּילוֹ. אִלְמָלֵי הָיָה בְיָדִי – מִי יִטְּלֶנּוּ מִמֶּנִּי? מָתַי אָמוּת וַאֲכַבֶּה עָשָׁן מִקִּבְרוֹ. כְּשֶׁמֵּת רַ' יוֹחָנָן פָּסַק הֶעָשָׁן מִקִּבְרוֹ שֶׁל אַחֵר. פָּתַח עָלָיו הַסַּפְדָּן: אֲפִלּוּ שׁוֹמֵר הַפֶּתַח834 לֹא עָמַד לְפָנֶיךָ, רַבֵּנוּ! (חג' טו.; ירוש' חג' פ“ב, ה”א; קה“ר ז; רו”ר ז; קיד' לט.).

קצב בִּתּוֹ שֶׁל אַחֵר בָּאָה לִפְנֵי רַבִּי. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לָהּ: בַּת מִי אָתְּ? אָמְרָה לוֹ: בִּתּוֹ שֶׁל אַחֵר אָנִי. אָמַר לָהּ: עֲדַיִן יֵשׁ מִזַּרְעוֹ בָּעוֹלָם? וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “לֹא־נִין לוֹ וְלֹא־נֶכֶד בְּעַמּוֹ”835! אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, זְכֹר תּוֹרָתוֹ וְאַל תִּזְכֹּר מַעֲשָׂיו. מִיָּד יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְסִכְסְכָה836 סַפְסָלוֹ שֶׁל רַבִּי. בָּכָה רַבִּי וְאָמָר: וּמָה לְמִתְגַּנִּין837 בַּתּוֹרָה כָּךְ, לְמִשְׁתַּבְּחִין בָּהּ עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה (חג' טו:; ע"י).

––––––––

קצג רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא מְצָאוֹ לְאֵלִיָּהוּ. אָמַר לוֹ: מָה עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? אָמַר לוֹ: אוֹמֵר הוּא הֲלָכָה מִפִּי כָל־הַחֲכָמִים, וּמִפִּיו שֶׁל רַ' מֵאִיר אֵינוֹ אוֹמֵר. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה? – מִשּׁוּם שֶׁלָּמַד תּוֹרָה מִפִּי אַחֵר. אָמַר לוֹ: וּמַה־בְּכָךְ? רַ' מֵאִיר רִמּוֹן מָצָא – תּוֹכוֹ אָכַל וּקְלִפָּתוֹ זָרָק. אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו הוּא אוֹמֵר: מֵאִיר בְּנִי אוֹמֵר… (שם).

––––––––

קצד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כְּשֶׁהָיָה רַ' מֵאִיר דּוֹרֵשׁ בְּפִרְקוֹ הָיָה דוֹרֵשׁ שְׁלִישׁ הֲלָכָה, שְׁלִישׁ אַגָּדָה וּשְׁלִישׁ מְשָׁלִים.

וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: שְׁלֹש מֵאוֹת מִשְׁלוֹת שׁוּעָלִים הָיוּ לוֹ לְרַ' מֵאִיר, וְאָנוּ אֵין לָנוּ838 אֶלָּא אֶחָד:

“אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה”839 – מַעֲשֶׂה בְשׁוּעָל שֶׁאָמַר לִזְאֵב: הִכָּנֵס לַחֲצַר הַיְּהוּדִים בְּעֶרֶב־שַׁבָּת וְתַקֵּן עִמָּהֶם צָרְכֵי סְעֻדָּה וְתֹאכַל עִמָּהֶם בְּשַׁבָּת. כְּשֶׁבָּא לִכָּנֵס חָבְרוּ עָלָיו בְּמַקְלוֹת. בָּא לַהֲרֹג אֶת־הַשּׁוּעָל. אָמָר: לֹא הִלְקוּךָ אֶלָּא בִשְׁבִיל אָבִיךָ, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה מְסַיְּעָם בִּסְעֻדָּה וְאָכַל כָּל־חֲתִיכָה יָפָה. אָמַר לוֹ: וּבִשְׁבִיל אַבָּא אֲנִי לוֹקֶה! אָמַר לוֹ: הֵן – “אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה”; אֲבָל בּוֹא עִמִּי וְאַרְאֲךָ מָקוֹם לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ. בָּא לוֹ עַל הַבְּאֵר, וְעַל שְׂפָתוֹ מוּטָל עֵץ וְהַחֶבֶל מֻנָּח עָלָיו, וּבִשְׁנֵי רָאשֵׁי הַחֶבֶל שְׁנֵי דְלָיִים קְשׁוּרִים, וְנִכְנַס הַשּׁוּעָל בַּדְּלִי הָעֶלְיוֹן וְהִכְבִּיד וְיָרַד לְמַטָּה וְהַדְּלִי הַתַּחְתּוֹן עָלָה. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: לָמָה אַתָּה נִכְנָס לְשָׁם? אָמַר לוֹ: יֶשׁ כָּאן בָּשָׂר וּגְבִינָה לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ. וְהֶרְאָה לוֹ דְּמוּת הַלְּבָנָה בַּמַּיִם כִּדְמוּת עִגּוּל, כְּמִין גְּבִינָה עֲגֻלָּה. אָמַר לוֹ: אֲנִי הֵיאַךְ אֵרֵד? אָמַר לוֹ: הִכָּנֵס אַתָּה בַּדְּלִי הָעֶלְיוֹן. נִכְנַס וְהִכְבִּיד וְיָרַד, וְהַדְּלִי שֶׁהַשּׁוּעָל בּוֹ עָלָה. אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ אֲנִי עוֹלֶה? אָמַר לוֹ: “צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו”840. לֹא כָךְ נֶאֱמַר: “מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי־צֶדֶק”?…841 (סנה' לח, לט; ע“י; רש”י שם).

קצה [וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כָּךְ הוּא הַמָּשָׁל:]

מַעֲשֶׂה בְשׁוּעָל שֶׁבָּא עָלָיו הָאֲרִי לְאָכְלו‍ֹ. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: מַה־יֶשׁ־בִּי לְהַשְׂבִּיעֶךָ? בּוֹא עִמִּי, וַאֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אָדָם שָׁמֵן שֶׁאַתָּה טוֹרֵף וְשָׂבֵעַ מִמֶּנּוּ. וְהָיָה שָׁם גּוּמָּץ842 מְכֻסֶּה, וְאָדָם יוֹשֵׁב מֵאֲחוֹרָיו וּמִתְפַּלֵּל. כֵּוָן שֶׁרָאָהוּ הָאֲרִי אָמַר לַשּׁוּעָל: הֲרֵינִי מִתְיָרֵא מִתְּפִלָּתוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁלֹּא תַכְשִׁילֵנִי. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: אִי אַתָּה מִתְיָרֵא וְלֹא בִנְךָ מִתְיָרֵא, אֶלָּא בֶן־בִּנְךָ מַגִּיעוֹ הֶעָוֹן. עַכְשָׁו הַשְׂבַּע אַתָּה רַעֲבוֹנֶךָ, וְעַד בֶּן־בִּנְךָ זְמַן הַרְבֵּה. נִתְפַּתָּה הָאֲרִי וְקָפַץ עַל הַגּוּמָּץ וְנָפַל בְּתוֹכוֹ. בָּא לוֹ שׁוּעָל וְעָמַד לוֹ עַל שְׂפַת הַגּוּמָּץ, מֵצִיץ עָלָיו. אָמַר לוֹ הָאֲרִי: הֲלֹא אָמַרְתָּ, שֶׁאֵין הַפֻּרְעָנוּת בָּאָה עָלֶיךָ, אֶלָּא בֶן־בִּנְךָ נִתְפָּשׂ בּוֹ. אָמַר לוֹ הָאֲרִי: אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה? אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: לָמָּה לֹא חָשַׁבְתָּ כָּךְ מִבָּרִאשׁוֹנָה? (תש' הגא‘, הוצ’ הרכ‘, סי’ שסב).

קצו מַרְגְּלָא843 בְּפִיו שֶׁל רַ' מֵאִיר: גְּמֹר בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת־דְּרָכַי וְלִשְׁקֹד עַל דַּלְתֵי תוֹרָתִי. נְצֹר תּוֹרָתִי בְּלִבְּךָ וְנֶגֶד עֵינֶיךָ תִּהְיֶה יִרְאָתִי. שְׁמֹר פִּיךָ מִכָּל־חֵטְא וְטַהֵר וְקַדֵּשׁ עַצְמְךָ מִכָּל־אַשְׁמָה וְעָוֹן, וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכָל־מָקוֹם. (בר' יז.).

––––––––

קצז מַעֲשֶׂה וְשָׁלְחָה מַלְכוּת אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ וְאָמְרָה לָהֶם: שִׁלְחוּ לָנוּ קְסִילוֹפָנָס844 אֶחָד מִשֶּׁלָּכֶם. אָמָרוּ: כַּמָּה קְסִילוֹפָנָסִים יֵשׁ לָהֶם, כַּמָּה אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת יֵשׁ לָהֶם – וְהֵם מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ קְסִילוֹפָנָס אֶחָד! כִּמְדֻמִּים אָנוּ שֶׁאֵין מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ אֶלָּא מֵאִיר פָּנִים בַּהֲלָכָה. שָׁלְחוּ לָהֶם אֶת רַ' מֵאִיר, וְהָיוּ שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ וְהוּא מֵשִׁיב, שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ וְהוּא מֵשִׁיב (קה"ר א).

––––––––

קצח רַ' זְכַרְיָה חֲתָנוֹ שֶׁל רַ' לֵוִי הָיָה מְסַפֵּר מַעֲשֶׂה זֶה:

רַ' מֵאִיר הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּלֵיל שַׁבָּת בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל חַמַּת845. הָיְתָה שָׁם אִשָּׁה אַחַת עוֹמֶדֶת וְשׁוֹמַעַת אֶת־דְּרָשָׁתוֹ. פַּעַם אַחַת הֶאֱרִיךְ רַ' מֵאִיר בִּדְרָשָׁתוֹ, הִמְתִּינָה עַד שֶׁסִּיֵּם. כְּשֶׁבָּאָה לְבֵיתָהּ מָצְאָה הַנֵּר שֶׁכָּבָה. אָמַר לָהּ בַּעְלָהּ: הֵיכָן הָיִית עַד עַכְשָׁו? אָמְרָה לוֹ: שׁוֹמַעַת הָיִיתִי בִּדְרָשַׁת דּוֹרֵשׁ. וְהָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ לֵצָן846, אָמַר לָהּ: בְּכָךְ וָכָךְ847, אֵין אַתְּ נִכְנֶסֶת לְבֵיתִי עַד שֶׁתֵּלְכִי וְתָרֹקִּי בְּפָנָיו שֶׁל הַדּוֹרֵשׁ. יָצְאָה מִבֵּיתָהּ, יָשְׁבָה848 שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה, שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית. אָמְרוּ לָהּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ: עֲדַיִן שְׁרוּיִים אַתֶּם בְּכָעַס, נָבוֹא עִמָּךְ אֵצֶל הַדַּרְשָׁן. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָן רַ' מֵאִיר צָפָה בְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, עָשָׂה עַצְמוֹ חוֹשֵׁשׁ849 בְּעֵינָיו, אָמָר: כְּלוּם יֵשׁ בֵּינֵיכֶן אִשָּׁה חֲכָמָה לִלְחוֹשׁ לָעָיִן? אָמְרוּ לָהּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ: לְכִי אַתְּ, לַחֲשִׁי לוֹ וְרִקְקִי בְתוֹךְ עֵינוֹ וּתְהִי מֻתֶּרֶת לְבַעְלֵךְ. הָלְכָה, וְכֵוָן שֶׁיָּשְׁבָה לְפָנָיו הָיְתָה מִתְיָרְאָה מִפָּנָיו, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אֵין אֲנִי יוֹדַעַת לִלְחוֹשׁ לָעָיִן. אָמַר לָהּ: אַף־עַל־פִּי־כֵן, רֹקִּי בְּפָנַי שֶׁבַע פְעָמִים וְאֶתְרַפֵּא. עָשְׂתָה כָךְ. אָמַר לָהּ: לְכִי אִמְרִי לְבַעְלֵךְ: אַתָּה אָמַרְתָּ פַּעַם אֶחָת, וַאֲנִי רָקַקְתִּי שֶׁבַע פְּעָמִים.

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, כָּךְ מְבַזִּין אֶת־הַתּוֹרָה! אִלּוּ אָמַרְתָּ לָּנוּ, לֹא הָיִינוּ מְבִיאִין אוֹתוֹ וּמַלְקִין אוֹתוֹ עַל הָעַמּוּד וְהוּא מִתְרַצֶּה וּמִתְפַּיֵּס לְאִשְׁתּוֹ? אָמַר לָהֶם: לֹא יְהֵא כְבוֹד מֵאִיר גָּדוֹל מִכְּבוֹד קוֹנוֹ850, וּמָה אִם שֵׁם הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, אָמַר הַכָּתוּב שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמַּיִם851 בִּשְׁבִיל לְהָטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ – וּכְבוֹד מֵאִיר לֹא כָל־שֶׁכֵּן (ירוש' סוטה פ“א, ה”ד; במ“ר ט; דב”ר ה; ויק"ר ט).

קצט מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁנִּתְגָּרָה בָהֶם הַשָּׂטָן. וְכָל־עֶרֶב־שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה הָיוּ מְרִיבִים זֶה עִם זֶה. נִזְדַּמֵּן רַ' מֵאִיר אֶצְלָם. עִכְּבָם852 שְׁלֹשָׁה עַרְבֵי־שַׁבָּתוֹת עַד שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. שָׁמַע רַ' מֵאִיר כְּשֶׁהַשָּׂטָן צֹוֵחַ: “וַי, שֶׁהוֹצִיאַנִי רַ' מֵאִיר מִבֵּיתִי!” (גט' נב.).

ר אֶפִּטְרוֹפוֹס853 אֶחָד הָיָה בִשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר, וְהָיָה מוֹכֵר קַרְקְעוֹתֵיהֶם [שֶׁל הַיְתוֹמִים] וְלוֹקֵחַ עֲבָדִים. לֹא הִנִּיחוֹ רַ' מֵאִיר854. הֶרְאוּהוּ בַחֲלוֹם: “אֲנִי לַהֲרוֹס וְאַתָּה לִבְנוֹת”, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִשְׁגִּיחַ רַ' מֵאִיר. אָמָר: דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין (שם).

רא מַעֲשֶׂה הָיָה בַּדָּרוֹם855, הָיָה שָׁם פֻּנְדָּקִי אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּלַּיְלָה וְלוֹבֵשׁ מַלְבּוּשָׁיו וְאוֹמֵר לְאוֹתָם שֶׁהָיוּ שָׁם: קוּמוּ צְאוּ לָכֶם, שֶׁאֶעֱשֶׂה לָכֶם לְוָיָה. וְהָיוּ יוֹצְאִים, וְלִסְטִים הִקְדִּימוּ לָהֶם וְהָיוּ גוֹזְלִים אוֹתָם וְנִכְנָסִים וְחוֹלְקִים עִם הַפֻּנְדָּקִי. פַּעַם אַחַת הָלַךְ רַ' מֵאִיר וְלָן שָׁם. עָמַד הַפֻּנְדָּקִי וְלָבַשׁ מַלְבּוּשָׁיו, אָמַר לוֹ: קוּם צֵא לָךְ וְאֶעֱשֶׂה לְךָ לְוָיָה. אָמַר לוֹ רַ' מֵאִיר: יֶשׁ־לִי אָח וַאֲנִי יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין לוֹ. אָמַר לוֹ: וְהֵיכָן הוּא? אָמַר לוֹ: בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת. אָמַר לוֹ: וּמַה־שְּׁמוֹ, וַאֲנִי אֵלֵךְ וְאֶקְרָא לוֹ. אָמַר לוֹ: כִּי־טוֹב.

כָּל־אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָלַךְ הַפֻּנְדָּקִי וְצָוַח בְּשַׁעַר בֵּית־הַכְּנֶסֶת: כִּי־טוֹב, כִּי־טוֹב! וְלֹא הָיָה שׁוּם בֶּן־אָדָם עוֹנֶה לוֹ. בַּבֹּקֶר קָם רַ' מֵאִיר וְהִתִּיר אֶת־חֲמוֹרוֹ שֶׁיֵּלֶךְ לוֹ. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ פֻנְדָקִי: הֵיכָן הוּא אָחִיךָ שֶׁאָמָרְתָּ? אָמַר לוֹ: הֲרֵי בָא לוֹ: – “וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאוֹר כִּי־טוֹב856 (ב"ר צב).

רב רַ' מֵאִיר וְרַ' יְהוּדָה וְרַ' יוֹסֵי הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדָּרֶךְ. רַ' מֵאִיר הָיָה מְדַקְדֵּק בְּשֵׁם וְרַ' יְהוּדָה וְרַ' יוֹסֵי לֹא הָיוּ מְדַקְדְּקִין בְּשֵׁם. בָּאוּ לְפֻנְדָּק אֶחָד. אָמְרוּ לוֹ [לַפֻּנְדָּקִי]: מַה־שְּׁמֶךָ? אָמַר לָהֶם: כִּי דוֹר. אָמַר לָהֶם רַ' מֵאִיר: מַשְׁמָע אָדָם רָשָׁע הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי דוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה”857. רַ' יְהוּדָה וְרַ' יוֹסֵי הִפְקִידוּ אֶצְלוֹ כִּיסֵיהֶם, רַ' מֵאִיר לֹא הִפְקִיד אֶצְלוֹ כִּיסוֹ. הָלַךְ רַ' מֵאִיר וְנָתַן כִּיסוֹ בְּכַד וּקְבָרוֹ בְקֶבֶר אָבִיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. בָּא אָבִיו וְנִרְאָה לוֹ בַחֲלוֹמוֹ: בּוֹא וְטוֹל אֶת־הַכִּיס שֶׁמֻּנָּח לִמְרַאֲשׁוֹתָי. לְמָחָר אָמַר לָהֶם הַפֻּנְדָּקִי: כָּךְ נִרְאָה לִי בַחֲלוֹמִי. אָמְרוּ לוֹ: חֲלוֹמוֹת שֶׁל עַרְבֵי־שַׁבָּתוֹת אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ. הָלַךְ רַ' מֵאִיר וְשָׁמַר אֶת־הַכִּיס כָּל־הַיּוֹם וּבָעֶרֶב הֱבִיאוֹ. לְמָחָר אָמְרוּ לוֹ: תֶּן־לָנוּ כִּיסֵינוּ. אָמַר לָהֶם: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. אָמַר לָהֶם רַ' מֵאִיר: מִפְנֵי־מָה לֹא דִקְדַּקְתֶּם בְּשֵׁם? אָמְרוּ לוֹ: וּמִפְּנֵי־מָה לֹא אָמַרְתָּ לָּנוּ? אָמַר לָהֶם: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא לַחֲשׁוֹשׁ, לְהַחֲזִיק858 כְּלוּם אָמָרְתִּי? מְשָׁכוּהוּ וְהִכְנִיסוּהוּ לַחֲנוּת, הִשְׁקוּהוּ יָיִן. רָאוּ עֲדָשִׁים עַל שְׂפָמוֹ. הָלְכוּ וְנָתְנוּ סִמָּן לְאִשְׁתּוֹ וְנָטְלוּ אֶת־כִּיסֵיהֶם. מִכָּאן וְאֵילַךְ אַף הֵם הָיוּ מְדַקְדְּקִים בְּשֵׁם. (יומא פג:; ילק"ש האזינו).

רג רַ' מֵאִיר הָיָה מִתְלוֹצֵץ בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה859. פַּעַם אַחַת נִדְמָה לוֹ הַשָּׂטָן כְּאִשָּׁה עוֹמֶדֶת בְּעֵבֶר הַנָּהָר. לֹא הָיָה שָׁם גֶּשֶׁר – תָּפַס בְּמֶצֶר860 וְהִתְחִיל עוֹבֵר בּוֹ וְהוֹלֵךְ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי הַמֶּצֶר הִנִּיחוֹ [יִצְרוֹ]861; אָמַר לוֹ: אִלְמָלֵא הִכְרִיזוּ862 בָרָקִיעַ: “הִזָּהֲרוּ בְּרַ' מֵאִיר וְתוֹרָתוֹ” – עָשִׂיתִי דָמֶיךָ שְׁתֵּי מָעִין863 (קיד' פא.).

רד אֵין טוֹרְפִין864 יַיִן וָשֶׁמֶן לְחוֹלֶה בְּשַׁבָּת. אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר: אַף טוֹרְפִין יַיִן וָשָׁמֶן.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר: פַּעַם אַחַת חָשׁ רַ' מֵאִיר בְּמֵעָיו865 וּבִקַּשְׁנוּ לִטְרֹף לוֹ866 יַיִן וָשֶׁמֶן וְלֹא הִנִּיחָנוּ867. אָמַרְנוּ לוֹ: דְּבָרֶיךָ יִבְטְלוּ בְחַיֶּיךָ? אָמַר לָנוּ: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי אוֹמֵר כָּךְ וַחֲבֵרַי אוֹמְרִים כָּךְ, מִיָּמַי לֹא מְלָאַנִי לִבִּי לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי חֲבֵרָי (שבת קלד.).

––––––––

רה מַעֲשֶׂה בְרַ' מֵאִיר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּבֵּית־הַמִּדְרָשׁ בְּשַׁבָּת בִּשְׁעַת הַמִּנְחָה, וּמֵתוּ שְׁנֵי בָנָיו. מֶה עָשְׂתָה אִמָּם? הִנִיחָה שְׁנֵיהֶם עַל הַמִּטָּה וּפֵרְשָׂה סָדִין עֲלֵיהֶם.

בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת בָּא רַ' מֵאִיר מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ לְבֵיתוֹ. אָמַר לָהּ: הֵיכָן שְׁנֵי בָנָי? אָמְרָה לוֹ: לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ הָלְכוּ. אָמַר לָהּ: צָפִיתִי בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְלֹא רְאִיתִים. נָתְנָה לוֹ כּוֹס שֶׁל הַבְדָּלָה וְהִבְדִּיל, חָזַר וְאָמַר לָהּ: הֵיכָן שְׁנֵי בַָנָי? אָמְרָה לוֹ: הָלְכוּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי וְעַכְשָׁו הֵם בָּאִים. הִקְרִיבָה לְפָנָיו לֶאֱכֹל. לְאַחַר שֶׁאָכַל, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, שְׁאֵלָה אַחַת יֶשׁ־לִי לִשְׁאֹל. אָמַר לָהּ: אִמְרִי שְׁאֵלָתֵךְ. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, קֹדֶם הַיּוֹם868 בָּא אָדָם אֶחָד וְנָתַן לִי פִּקָּדוֹן, וְעַכְשָׁו בָּא לִטּוֹל אוֹתוֹ – אַחֲזִיר לוֹ אוֹ לָאו? אָמַר לָהּ: בִּתִּי, מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ פִקָּדוֹן אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִירוֹ לִבְעָלָיו?! אָמְרָה לוֹ: חוּץ מִדַּעְתְּךָ869 לֹא הָיִיתִי מַחֲזֶרֶת אוֹתוֹ.

מֶה עָשָׂתָה? תָּפְשָׂה אוֹתוֹ בְּיָדוֹ וְהֶעֱלַתּוּ לַחֶדֶר וְהִקְרִיבָה אוֹתוֹ לַמִּטָּה. נָטְלָה הַסָּדִין מֵעֲלֵיהֶם וְרָאָה שְׁנֵיהֶם מֵתִים וּמֻנָּחִים עַל הַמִּטָּה. הִתְחִיל בּוֹכֶה וְאוֹמֵר: בָּנַי, בָּנַי! רַבּוֹתַי, רַבּוֹתָי! בָּנַי בְּדֶרֶךְ־אָרֶץ, וְרַבּוֹתַי שֶׁהָיוּ מְאִירִים עֵינַי בְּתוֹרָתָם! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִּי, שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְהַחֲזִיר פִּקָּדוֹן לִבְעָלָיו – כָּךְ “יְיָ נָתַן וַייָ לָקָח, יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ”870 (מד' משלי לא; ילק"ש שם).

רו בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר הָיוּ בַרְיוֹנִים871, וְהָיוּמְצַעֲרִים אוֹתוֹ הַרְבֵּה. הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם רַ' מֵאִיר שֶׁיָּמוּתוּ. אָמְרָה לוֹ בְּרוּרְיָה אִשְׁתּוֹ: מַה־דַּעְתֶּךָ? מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים…?872 – וְכִי כָתוּב “חֹטְאִים”? “חֲטָאִים” כָּתוּב873; וְעוֹד, הַשְׁפֵּל לְסוֹף הַמִּקְרָא: “וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם”874 – כֵּוָן שֶׁיִּתַּמּוּ חֲטָאִים – וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם. אֶלָּא בַּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים שֶׁיַּחְזְרוּ בִתְשׁוּבָה – “וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם”! בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וְחָזְרוּ בִתְשׁוּבָה (בר' י.).

רז מִין אֶחָד אָמַר לִבְרוּרְיָה: כָּתוּב “רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה”875 – מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יָלָדָה – רָנִּי? אָמְרָה לוֹ: שׁוֹטֶה, הַשְׁפֵּל לְסוֹף הַמִּקְרָא: “כִּי־רַבִּים בְּנֵי־שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה”876! אֶלָּא מַהוּ "עֲקָרָה לֹא יָלָדָה? רָנִּי, כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, שֶׁדּוֹמָה לְאִשָּׁה עֲקָרָה, שֶׁלֹּא יָלְדָה בָנִים לְגֵיהִנֹּם כְּמוֹתְכֶם (שם).

רח רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ, מְצָאָהּ לִבְרוּרְיָה. אָמַר לָהּ: בְּאֵיזֶה דֶרֶךְ נֵלֵךְ לְעִיר לֹד? אָמְרָה לוֹ: גְּלִילִי877 שׁוֹטֶה, לֹא כָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: “אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה”? הָיָה לְךָ לוֹמַר: בְּאֵיזֶה לְלֹד? (עיר' נג:).

רט בְּרוּרְיָה מְצָאַתּוּ לְתַלְמִיד אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹמֵד בְּלָחַשׁ. בָּעֲטָה בוֹ וְאָמְרָה: וְלֹא כָךְ נֶאֱמַר: “עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה”878 – אִם עֲרוּכָה בִרְמַ"ח אֵבָרִים879 שֶׁלָּךְ מִשְׁתַּמֶּרֶת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מִשְׁתַּמָּרֶת (שם נג, נד).

רי בְּרוּרְיָה, אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר, בִּתּוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶן־תְּרַדְיוֹן הָיָתָה. אָמְרָה לוֹ: גְּנַאי הוּא לִי, שֶׁתֵּשֵׁב אֲחוֹתִי בְּקֻבָּה880 שֶׁל זוֹנוֹת. נָטַל תֶּרְקַב881 שֶׁל דֵּינָרִים וְהָלַךְ לְשָׁם וְאָמָר: אִם לֹא נֶעֶשְׂתָה בָהּ עֲבֵרָה יֵעָשֶׂה לָהּ נֵס, וְאִם עָשְׂתָה עֲבֵרָה – לֹא יֵעָשֶׂה לָהּ נֵס. הָלַךְ וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּפָרָשׁ וְאָמַר לָהּ: הִשָּׁמְעִי לִי. אָמְרָה לוֹ: דֶּרֶךְ נָשִׁים לִי. אָמַר לָהּ: אַמְתִּין לָךְ. אָמְרָה לוֹ: הֲרֵי יֵשׁ הַרְבֵּה נָאוֹת מִמֶּנִּי. אָמַר: מִכְּלָל, שֶׁלֹּא עָשְׂתָה עֲבֵרָה, וְכָל־מִי שֶׁבָּא אוֹמֶרֶת לוֹ כָּךְ.

הָלַךְ אֵצֶל הַשּׁוֹמֵר. אָמַר לוֹ: תְּנֶהָ לִי. אָמַר לוֹ: מִתְיָרֵא אֲנִי מִפְּנֵי הַמַּלְכוּת. אָמַר לוֹ: טוֹל תֶּרְקַב שֶׁל דֵּינָרִים, חֶצְיוֹ תֵּן שֹׁחַד882 וְחֶצְיוֹ יְהֵא לָךְ. אָמַר לוֹ: כְּשֶׁיִּכְלוּ הַדֵּינָרִים מָה אֶעֱשֶׂה? אָמַר לוֹ: תֹּאמַר “אֱלֹהֵי מֵאִיר, עֲנֵנִי” – וְתִנָּצֵל. אָמַר לוֹ: וּמִי יֹאמַר שֶׁכָּךְ הוּא? אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו תִּרְאֶה. הָיוּ שָׁם כְּלָבִים שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים בְּנֵי אָדָם. נָטַל רַ' מֵאִיר צְרוֹר וְזָרַק בָּהֶם. בָּאוּ עָלָיו לְאָכְלוֹ. אָמַר: “אֱלֹהֵי מֵאִיר, עֲנֵנִי” – הִנִּיחוּהוּ, נְתָנָהּ לוֹ הַשּׁוֹמֵר.

לְסוֹף נִשְׁמַע הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ, הֵבִיאוּ אֶת־הַשּׁוֹמֵר וְהֶעֱלוּהוּ לִתְלִיָּה. אָמַר: “אֱלֹהֵי מֵאִיר, עֲנֵנִי”. הוֹרִידוּהוּ883. אָמְרוּ לוֹ: מַה־זֶּה? אָמַר לָהֶם: כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה. חָקְקוּ דְמוּתוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר עַל פִּתְחָהּ שֶׁל רוֹמִי וְהִכְרִיזוּ: כָּל־מִי שֶׁיִּרְאֶה פַּרְצוּף זֶה יִתְפְּסֵהוּ.

פַּעַם אַחַת רָאוּהוּ, רָצוּ אַחֲרָיו. רָץ מִלִּפְנֵיהֶם וְנִכְנַס לְבֵית־זוֹנוֹת; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: תַּבְשִׁילֵי נָכְרִים רָאָה, טָבַל אֶצְבַּע זוֹ וּמָצַץ אֶת־זוֹ: אָמְרוּ: חָס־וְשָׁלוֹם, אִלְמָלֵי הָיָה רַ' מֵאִיר לֹא הָיָה עוֹשֶׂה כָּךְ. עָמַד וּבָרַח וּבָא לְבָבֶל (ע“ז יח:; ע”י).

––––––––

ריא רַבִּי884 הִשִּׂיא אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בְּנוֹ, וְהָיוּ מְטַפְּחִין885 לַאֲחוֹרֵי יְדֵיהֶם886 בְּשַׁבָּת. עָבַר רַ' מֵאִיר וְשָׁמַע קוֹלָם, אָמָר: רַבּוֹתֵינוּ, הֻתְּרָה הַשַּׁבָּת887? שָׁמַע רַבִּי קוֹלוֹ, אָמָר: מִי הוּא זֶה שֶׁבָּא לִרְדּוֹתֵנוּ בְּתוֹךְ בֵּיתֵנוּ?! שָׁמַע רַ' מֵאִיר קוֹלוֹ וּבָרָח. יָצְאוּ אַחֲרָיו רָץ אַחַר רָץ. הִפְרִיחַ הָרוּחַ אֶת־הַסּוּדָר888 מֵעַל עָרְפּוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר. הֵצִיץ רַבִּי בַּחַלּוֹן וְרָאָה אֶת־עָרְפּוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר מֵאֲחוֹרָיו.

אָמַר רַבִּי: מַה־שֶּׁמְּחֻדָּד אֲנִי889 מֵחֲבֵרַי, מִפְּנֵי שֶׁרָאִיתִי אֶת־רַ' מֵאִיר מֵאֲחוֹרָיו, וְאִלְמָלֵי רְאִיתִיו מִלְּפָנָיו הָיִיתִי מְחֻדָּד יוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת־מוֹרֶיךָ”890 (ירוש' ביצה פ“ה, ה”ב; עיר' יג:).

ריב אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר: מְשָׁרֵת רַ' מֵאִיר הָיִיתִי בְּבָרְחוֹ שְׁנַיִם891, וּמַקְלוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר הָיְתָה בְיָדִי, וְהִיא הָיְתָה מְלַמַּדְתֵּנִי דָעַת (עפ“י ירוש' מו”ק פ“ג, ה”א).

ריג רַ' מֵאִיר הִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָמוּת בְּאַסְיָא892, אָמָר: אִמְרוּ לִבְנֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל: הֲרֵי מְשִׁיחֲכֶם שֶׁלָּכֶם893. וַאֲפִלּוּ כֵן אָמַר לָהֶם894: תְּנוּ מִטָּתִי עַל שְׂפַת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הוּא עַל־יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל־נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ”895 (ירוש' כלא' פ“ט, ה”ד).

ריד מִשֶּׁמֵּת רַ' מֵאִיר בָּטְלוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים (סוטה מ.).

––––––––

רטו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר, אָמַר לָהֶם רַ' יְהוּדָה לְתַלְמִידָיו: אַל יִכָּנְסוּ תַלְמִידֵי רַ' מֵאִיר לְכָאן, מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִים896 הֵם, וְלֹא לִלְמוֹד תּוֹרָה הֵם בָּאִים, אֶלָּא לְקַפְּחֵנִי897 בַהֲלָכוֹת הֵם בָּאִים. דָּחַק סֻמָּכוֹס וְנִכְנַס [וְהִתְחִיל מְקַפְּחוֹ בַהֲלָכוֹת]. כָּעַס רַ' יְהוּדָה, אָמַר לָהֶם: לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָכֶם, אַל יִכָּנְסוּ תַלְמִידֵי רַ' מֵאִיר לְכָאן, מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִים הֵם! אָמַר רַ' יוֹסֵי: יֹאמְרוּ – מֵאִיר שָׁכַב898, יְהוּדָה כָעַס, יוֹסֵי שָׁתַק – תּוֹרָה מַה־תְּהֵא עָלֶיהָ! (נז, מט, נ; קיד' נב:).

רטז שָׁנָה לוֹ רַבִּי לְרַ' שִׁמְעוֹן בְּנוֹ: “אֲחֵרִים אוֹמְרִים899” – וְכֻלֵּי… אָמַר לוֹ: מִי הֵם הַלָּלוּ, שֶׁמֵּימֵיהֶם אָנוּ שׁוֹתִים900 וּשְׁמוֹתָם אֵין אָנוּ מַזְכִּירִים? אָמַר לוֹ: בְּנֵי־אָדָם שֶׁבִּקְשׁוּ לַעֲקֹר כְּבוֹדְךָ וּכְבוֹד בֵּית אָבִיךָ. אָמַר לוֹ: “גַּם אַהֲבָתָם גַּם־שִׂנְאָתָם גַּם־קִנְאָתָם כְּבָר אָבָדָה”901. אָמַר לוֹ: “הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח902903. אָמַר לוֹ: בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁעָלוּ מַעֲשֵׂיהֶם בְּיָדָם – חֲכָמִים אֵלּוּ לֹא עָלוּ מַעֲשֵׂיהֶם בְּיָדָם. חָזַר רַבִּי וְשָׁנָה: “אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר” וכו'.

אָמַר רָבָא: אֲפִלּוּ רַבִּי, שֶׁעַנְוָתָן הוּא, שָׁנָה “אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר – וְ”אָמַר רַ' מֵאִיר" לֹא אָמָר (הור' יג, יד).


כא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי וּבְנוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר

ריז אָמַר רַ' בָא904: בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה כָל־אֶחָד וְאֶחָד מְמַנֶּה אֶת־תַּלְמִידָיו; כְּגוֹן רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי מִנָּה אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר וְאֶת רַ' יְהוֹשֻׁעַ, וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ אֶת־רַ' עֲקִיבָא, וְרַ' עֲקִיבָא אֶת רַבִּי מֵאִיר וְרַ' שִׁמְעוֹן. אָמַר: יֵשֵׁב רַ' מֵאִיר תְּחִלָּה905. נִתְכַּרְכְּמוּ906 פְנֵי רַ' שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: דַּיְךָ907 שֶׁאֲנִי וּבוֹרַאֲךָ מַכִּירִין כֹּחֶךָ908 (ירוש' סנה' פ“א, ה”ב).

ריח אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי: רָאִיתִי בְנֵי עֲלִיָּה909 וְהֵם מֻעָטִים: אִם אֶלֶף הֵם – אֲנִי וּבְנִי מֵהֶם; אִם מֵאָה הֵם – אֲנִי וּבְנִי מֵהֶם; אִם שְׁנַיִם הֵם – אֲנִי וּבְנִי הֵם.

וְאָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי: יָכוֹל אֲנִי לִפְטֹר910 אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִן הַדִּין מִיּוֹם שֶׁנִּבְרֵאתִי וְעַד עַכְשָׁו, וְאִלְמָלֵי אֶלְעָזָר בְּנִי עִמִּי – מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד עַכְשָׁו. וְאִלְמָלֵי יוֹתָם בֶּן־עֻזִּיָּהוּ911 עִמָּנוּ – מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ. (סוכה מה; ע"י).

ריט אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי: אִלּוּ הָיִיתִי עוֹמֵד עַל הַר סִינַי בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְּנָה תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיִּבְרָא לְאָדָם שְׁנֵי פִיּוֹת, אֶחָד שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְאֶחָד שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ כָּל־צְרָכָיו. חָזַר וְאָמַר: וּמָה כְּשֶׁהוּא אֶחָד אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי דֵלָטוֹרְיָא912 שֶׁלּוֹ, אִלּוּ הָיוּ שְׁנַיִם – עַל־אַחַת־כַּמָּה וְכַמָּה (ירוש' בר' פ“ב, ה”א).

רכ אִיסִי בֶן־יְהוּדָה הָיָה אוֹמֵר: רַ' שִׁמְעוֹן טוֹחֵן הַרְבֵּה913 וּמוֹצִיא קִמְעָא. תְּנָא: מְשַׁכֵּחַ קִמְעָא914, וּמַה שֶּׁמּוֹצִיא אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא סֻבִּין915.

מְצָאוֹ רַ' שִׁמְעוֹן לְאִיסִי בֶן־יְהוּדָה אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה מְפַטְפֵּט דְּבָרִים בִּפְנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים? אָמַר לוֹ: וְכִי אָמַרְתִּי עָלֶיךָ, אֶלָּא אַתָּה שׁוֹנֶה הַרְבֵּה וּמְשַׁכֵּחַ קִמְעָא, וּמָה שֶׁאַתָּה מְשַׁכֵּחַ – סֻבִּין שֶׁל מִשְׁנָתֶךָ.

וְכֵן אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן לְתַלְמִידָיו: שְׁנוּ מִדּוֹתָי916, שֶׁמִּדּוֹתַי תְּרוּמוֹת917 מִתְּרוּמוֹת מִדּוֹתָיו שֶׁל רַ' עֲקִיבָא (גיטין סז.; אדר"נ יח).

––––––––

רכא [פַּעַם אַחַת] יָשְׁבוּ רַ' יְהוּדָה וְרַ' יוֹסֵי וְרַ' שִׁמְעוֹן וְיָשַׁב אֶצְלָם יְהוּדָה בֶן־גֵּרִים. פָּתַח רַ' יְהוּדָה וְאָמַר: כַּמָּה נָאִים מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל אֻמָּה זוֹ918! תִּקְּנוּ שְׁוָקִים, תִּקְּנוּ גְשָׁרִים919, תִּקְּנוּ מֶרְחֲצָאוֹת. רַ' יוֹסֵי שָׁתָק. נַעֲנָה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי וְאָמַר: כָּל־מַה שֶּׁתִּקְּנוּ לֹא תִקְּנוּ אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָם: תִּקְּנוּ שְׁוָקִים – לְהוֹשִׁיב בָּהֶם זוֹנוֹת, מֶרְחֲצָאוֹת – לְעַדֵּן בָּהֶם עַצְמָם, גְּשָׁרִים – לִטּוֹל מֵהֶם מֶכֶס. הָלַךְ יְהוּדָה בֶן־גֵּרִים וְסִפֵּר דִּבְרֵיהֶם וְנִשְׁמְעוּ לַמַּלְכוּת. אָמְרוּ: יְהוּדָה שֶׁעִלָּה920 – יִתְעַלֶּה, יוֹסֵי שֶׁשָּׁתַק – יִגְלֶה לְצִפּוֹרִי, שִׁמְעוֹן שֶׁגִּנָּה921 – יֵהָרֵג.

הָלַךְ רַ' שִׁמְעוֹן וּבְנוֹ וְנִתְחַבְּאוּ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. כָּל־יוֹם הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְבִיאָה לָהֶם פַּת וְכַד שֶׁל מַיִם וְסָעָדוּ. כְּשֶׁגָּבְרָה הַגְּזֵרָה אָמַר לִבְנוֹ: נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה עֲלֵיהֶן, שֶׁמָּא יְצַעֲרוּהָ922 וּתְגַלֶּה [מְקוֹמֵנוּ].

הָלְכוּ וְנִתְחַבְּאוּ בִמְעָרָה. נַעֲשָׂה נֵס וְנִבְרָא לָהֶם חֲרוֹב וּמַעְיָן, וְהָיוּ פוֹשְׁטִים בִּגְדֵיהֶם וְיוֹשְׁבִים עַד צַוָּארָם בַּחוֹל. כָּל־הַיּוֹם עָסְקוּ בַתּוֹרָה; בִּזְמַן תְּפִלָּה הָיוּ מִתְלַבְּשִׁים וּמִתְעַטְּפִים וּמִתְפַּלְּלִים, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ חוֹזְרִים וּפוֹשְׁטִים בִּגְדֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְלוּ.

יָשְׁבוּ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בַּמְּעָרָה. בָּא אֵלִיָּהוּ וְעָמַד עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה, אָמַר: מִי יוֹדִיעַ לְבֶן־יוֹחַאי שֶׁמֵּת הַקֵּיסָר וּבָטְלָה גְזֵרָתוֹ? יָצְאוּ וְרָאוּ בְנֵי אָדָם כְּשֶׁהֵם חוֹרְשִׁים וְזוֹרְעִים. אָמָר: מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה! כָּל־מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים עֵינֵיהֶם מִיָּד נִשְׂרָף, יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: לְהַחֲרִיב עוֹלָמִי יְצָאתֶם, חִזְרוּ לִמְעָרַתְכֶם!

חָזְרוּ וְהָלְכוּ וְיָשְׁבוּ שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ, אָמְרוּ: מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בְּגֵיהִנֹּם שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: צְאוּ מִמְּעָרַתְכֶם! יָצְאוּ וְיָשְׁבוּ עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה. רָאוּ צַיָּד עוֹמֵד וְצָד צִפֳּרִים וּפוֹרֵס מְצוּדָתוֹ. וּכְשֶׁשָּׁמַע רַ' שִׁמְעוֹן בַּת־קוֹל אוֹמֶרֶת: “דִּימוּס923, דִּימוּס” – הַצִּפּוֹר נִצּוֹלֶת; וּכְשֶׁשָּׁמַע בַּת־קוֹל אוֹמֶרֶת: "סְפֵקוּלָא924 – הָיְתָה נִצּוֹדֶת וְנִלְכָּדֶת. אָמַר: צִפּוֹר מִבַּלְעֲדֵי שָׁמַיִם אֵינָהּ נִצּוֹדֶת, נֶפֶשׁ אָדָם לֹא כָל־שֶׁכֵּן. יָצְאוּ מִן הַמְּעָרָה. כָּל־מָקוֹם שֶׁהָיָה רַ' אֶלְעָזָר מַכֶּה הָיָה רַ' שִׁמְעוֹן מְרַפֵּא. אָמַר לוֹ: בְּנִי, דַּי לָעוֹלָם925 אֲנִי וָאָתָּה.

עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה רָאוּ זָקֵן אֶחָד כְּשֶׁהוּא אוֹחֵז בְּיָדוֹ שְׁתֵּי חֲבִילוֹת שֶׁל הֲדַסִּים וְרָץ בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת. אָמְרוּ לוֹ: אֵלּוּ לָמָּה לָּךְ? אָמַר לָהֶם: לִכְבוֹד שַׁבָּת.

– וִיהֵא דַי לְךָ בְּאֶחָד.

– אֶחָד כְּנֶגֶד “זָכוֹר”926 וְאֶחָד כְּנֶגֶד “שָׁמוֹר”927.

אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן לִבְנוֹ: רְאֵה, כַּמָּה חֲבִיבוֹת מִצְוֹת עַל יִשְׂרָאֵל. נִתְיַשְּׁבָה דַעְתָּם.

שָׁמַע רַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר חֲתָנוֹ וְיָצָא לִקְרָאתוֹ. הִכְנִיסָהוּ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ בִּטְבֶרְיָא וְהִתְחִיל מְתַקֵּן אֶת־בְּשָׂרוֹ928. רָאָה רַבִּי פִינְחָס סְדָקִים929 בְּגוּפוֹ, הִתְחִיל בּוֹכֶה, וְנָשְׁרוּ דִמְעוֹתָיו עַל בְּשָׂרוֹ שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן, וְצָעַק מִתּוֹךְ כְּאֵב930. אָמַר לוֹ רַ' פִינְחָס: אוֹי לִי שֶׁרְאִיתִיךָ בְכָךְ! אָמַר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ שֶׁרְאִיתַנִי בְכָךְ, שֶׁאִלְמָלֵא רְאִיתַנִי בְכָךְ לֹא מָצָאתָ בִּי כָּךְ931.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן: הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה לִי נֵס אֵלֵךְ וַאֲתַקֵּן תַּקָּנָה. אָמַר לוֹ: יֵשׁ דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ תִּקּוּן? אָמַר לוֹ: יֶשׁ כָּאן מָקוֹם שֶׁל סְפֵק טֻמְאָה932 וְהַכֹּהֲנִים933 מִצְטַעֲרִים לְהַקִּיפוֹ. אָמַר לוֹ־: יֶשׁ כָּאן אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהֻחְזְקָה כָאן טָהֳרָה934? אָמַר לוֹ זָקֵן אֶחָד: כָּאן קִצֵּץ935 בֶּן־זַכַּאי תֻּרְמוּסֵי936 תְרוּמָה. עָשָׂה אַף הוּא כָּךְ. כָּל־מָקוֹם שֶׁהָיָה קָשֶׁה טִהֲרוֹ, וְכָל־מָקוֹם שֶׁהָיָה רָפֶה צִיְּנוֹ937. אָמַר אוֹתוֹ זָקֵן: טִהֵר בֶּן־יוֹחַאי בֵּית־הַקְּבָרוֹת. אָמַר לוֹ: אִלְמָלֵא הָיִיתָ עִמָּנוּ, וַאֲפִלּוּ הָיִיתָ עִמָּנוּ וְלֹא נִמְנֵיתָ עִמָּנוּ938 – יָפֶה אַתָּה אוֹמֵר; עַכְשָׁו שֶׁהָיִיתָ עִמָּנוּ וְנִמְנֵיתָ עִמָּנוּ – יֹאמְרוּ: זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת939 זוֹ אֶת־זוֹ, תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים לֹא כָל־שֶׁכֵּן940! נָתַן בּוֹ עֵינָיו וָמֵת.

רָאָהוּ כוּתִי אֶחָד עַם־הָאָרֶץ, אָמָר: כְּלוּם לֹא אֵלֵךְ וַאֲשַׂחֵק בְּאוֹתוֹ זָקֵן שֶׁל הַיְּהוּדִים? נָטַל מֵת וּטְמָנוֹ בַשּׁוּק שֶׁטִּהֲרוֹ בַבֹּקֶר. הָלַךְ אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: וְכִי לֹא טִהַרְתָּ שׁוּק פְּלוֹנִי? אָמַר לוֹ: הֵן. – וְאִם אוֹצִיא לְךָ מֵתִים אֲחֵרִים? אָמַר לוֹ: הוֹצֵא. הֶרְאָה לוֹ. צָפָה רַ' שִׁמְעוֹן בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא נְתָנוֹ שָׁם. אָמָר: גּוֹזֵרְנִי עַל הָעֶלְיוֹן941 שֶׁיֵּרֵד וְעַל הַתַּחְתּוֹן942 שֶׁיַּעֲלֶה943. וְכָךְ הָיָה.

יָצָא רַ' שִׁמְעוֹן לַשּׁוּק וְרָאָה אֶת־יְהוּדָה בֶן־גֵּרִים944, אָמַר: עֲדַיִן יֵשׁ לָזֶה בָּעוֹלָם! נָתַן בּוֹ עֵינָיו וַעֲשָׂאוֹ גַל שֶׁל עֲצָמוֹת (שבת לג, לד; ירוש' שביעי' פ“ט, ה”א; ב"ר עט).

רכב פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִשְׁמְרוּ אֶת־הַשַּׁבָּת וְשֶׁלֹּא יָמוּלוּ אֶת־בְּנֵיהֶם. הָלַךְ רַ' רְאוּבֵן בֶּן־אִסְטְרוֹבְלִי וְסִפֵּר קוֹמִי945 וְהָלַךְ וְיָשַׁב עִמָּהֶם. אָמַר לָהֶם: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אוֹיֵב יַעֲנִי אוֹ יַעֲשִׁיר? אָמְרוּ לוֹ: יַעֲנִי. אָמַר לָהֶם: אִם כֵּן, לֹא יַעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיַּעֲנוּ. אָמְרוּ: יָפֶה אָמָרְתָּ. חָזַר וְאָמַר לָהֶם: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אוֹיֵב יַכְחִישׁ946 אוֹ יַבְרִיא947? אָמְרוּ לוֹ: יַכְחִישׁ. אָמַר לָהֶם: אִם כֵּן יָמוּלוּ בְנֵיהֶם לִשְׁמֹנָה יָמִים כְּדֵי שֶׁיַּכְחִישׁוּ. אָמָרוּ: יָפֶה אָמַרְתָּ וּבִטְּלוּ אֶת־הַגְּזֵרָה. הִכִּירוּ בוֹ שֶׁיַּכְחִישׁוּ. אָמָרוּ: יָפֶה אָמַרְתָּ וּבִטְּלוּ אֶת־הַגְּזֵרָה. הִכִּירוּ בוֹ שֶׁהוּא יְהוּדִי – וְהֶחֱזִירוּהָ.

אָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ וִיבַטֵּל הַגְּזֵרָה? – יֵלֵךְ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי, שֶׁהוּא מְלֻמָּד948 בְּנִסִּים. וְאַחֲרָיו מִי יֵלֵךְ? רַ' אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי. אָמַר לָהֶם רַ' יוֹסֵי: אִלּוּ הָיָה אַבָּא חֲלַפְתָּא949 קַיָּם – יְכוֹלִים אַתֶּם לוֹמַר לוֹ950: תֵּן בִּנְךָ לַהֲרִיגָה? אָמַר לָהֶם רַ' שִׁמְעוֹן: אִלּוּ הָיָה יוֹחַאי אַבָּא קַיָּם יְכוֹלִים אַתֶּם לוֹמַר לוֹ: תֵּן בִּנְךָ לַהֲרִיגָה? אָמַר לָהֶם רַ' יוֹסֵי: אֲנִי אֵלֵךְ, שֶׁאֲנִי מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יַעַנְשֶׁנּוּ 951רַ' שִׁמְעוֹן. קִבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא יַעַנְשֶׁנּוּ. אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲנָשׁוֹ952: כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ לִפְנֵיהֶם: מִנַּיִן לְדַם שְׁרָצִים שֶׁהוּא טָמֵא? עִקֵּם פִּיו953 רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' יוֹסֵי וְאָמָר: “וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא”954. אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן: מֵעֲקִימַת שְׂפָתֶיךָ אַתָּה נִכָּר שֶׁתַּלְמִיד־חָכָם אָתָּה – אַל יַחֲזֹר הַבֵּן אֵצֶל אָבִיו.

יָצָא לִקְרָאתוֹ בֶן־תְּמַלְיוֹן955, אָמַר: רְצוֹנְכֶם, אָבוֹא עִמָּכֶם. בָּכָה רַ' שִׁמְעוֹן וְאָמָר: שִׁפְחָה שֶׁל בֵּית אַבָּא956 נִזְדַּמֵּן לָהּ מַלְאָךְ שָׁלֹש פְּעָמִים; אֲנִי אֲפִלּוּ לֹא פַעַם אֶחָת – יָבֹא הַנֵּס מִכָּל־מָקוֹם957. קָדַם הוּא, נִכְנַס958 בְּבִתּוֹ959 שֶׁל הַקֵּיסָר. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם אָמַר: בֶּן־תְּמַלְיוֹן צֵא, בֶּן־תְּמַלְיוֹן צֵא! כֵּוָן שֶׁקָּרְאוּ לוֹ יָצָא וְהָלָךְ. אָמַר לָהֶם הַקֵּיסָר: שַׁאֲלוּ כָּל־מַה־שֶּׁיֵּשׁ לָכֶם לִשְׁאוֹל וְהִכָּנְסוּ לָאוֹצָר וּטְלוּ כֹּל מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹצִים. נִכְנְסוּ וּמָצְאוּ אוֹתָהּ הָאִגֶּרֶת960, נטָלוּהָ וּקְרָעוּהָ (מע' יז).

רכג מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי שֶׁיָּצָא לְחוּץ־לָאָרֶץ וּבָא עָשִׁיר961 – וְהָיוּ הַתַּלְמִידִים רוֹאִים אוֹתוֹ וּמְקַנְּאִים בּוֹ, וְהָיוּ מְבַקְּשִׁים [אַף] הֵם לָצֵאת לְחוּץ־לָאָרֶץ, וְיָדַע רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְהוֹצִיאָם לְבִקְעָה אַחַת שֶׁלִּפְנֵי מֵרוֹן962 וְהִתְפַּלֵּל וְאָמָר: בִּקְעָה, בִּקְעָה, הִתְמַלְּאִי דִינְרֵי זָהָב, הִתְחִילָה מוֹשֶׁכֶת דִּינְרֵי זָהָב לִפְנֵיהֶם. אָמַר לָהֶם: אִם זָהָב אַתֶּם מְבַקְּשִׁים הֲרֵי זָהָב, טְלוּ לָכֶם, אֶלָּא הֱווּ יוֹדְעִים: כָּל־מִי שֶׁהוּא נוֹטֵל עַכְשָׁו – חֶלְקוֹ שֶׁל עוֹלָם־הַבָּא הוּא נוֹטֵל, שֶׁאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ שֶׁל תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא לָעוֹלָם הַבָּא (שמו“ר נב; ילק”ש משלי לא).

רכד מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת בְּצַיְדָן, שֶׁשָּׁהֲתָה עֶשֶׂר שָׁנִים עִם בַּעְלָהּ וְלֹא יָלָדָה. בָּאוּ אֵצֶל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי וְהָיוּ רוֹצִים לְהִתְפָּרֵשׁ963 זֶה מִזֶּה. אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם964, כְּשֵׁם שֶׁנִּזְדַּוַּגְתֶּם965 זֶה לָזֶה בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, כָּךְ אֵין אַתֶּם מִתְפָּרְשִׁים אֶלָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. הָלְכוּ בִדְרָכָיו966 וְעָשׂוּ לְעַצְמָם יוֹם־טוֹב, וְעָשׂוּ סְעֻדָּה גְדוֹלָה, וְשִׁכְּרַתּוּ יוֹתֵר מִדָּי. כֵּוָן שֶׁנִּתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ עָלָיו אָמַר לָהּ: בִּתִּי, כָּל־חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֶּשׁ־לִי בַּבַּיִת טְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ. מֶה עָשְׂתָה הִיא? לְאַחַר שֶׁיָּשֵׁן רָמְזָה לַעֲבָדֶיהָ וּלְשִׁפְחוֹתֶיהָ וְאָמְרָה לָהֶם: שָׂאוּהוּ בַמִּטָּה וּקְחוּ אוֹתוֹ וְהוֹלִיכוּהוּ לְבֵית אַבָּא. בַּחֲצִי הַלַּיְלָה נִנְעַר מִשְּׁנָתוֹ; כֵּוָן שֶׁפָּג יֵינוֹ אָמַר לָהּ: בִּתִּי, הֵיכָן אֲנִי נָתוּן? אָמְרָה לוֹ: בְּבֵית אַבָּא. אָמַר לָהּ: מַה־לִּי לְבֵית אָבִיךְ? אָמְרָה לוֹ: וְלֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִּי בָּעָרֶב: כָּל־חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּבֵיתִי טְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ? אֵין חֵפֶץ טוֹב לִי בָעוֹלָם יוֹתֵר מִמֶּךָ. הָלָכוּ לָהֶם אֵצֶל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי וְעָמַד וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְנִפְקָדוּ967 (שהש"ר א).

רכה רַ' יוֹנָתָן בֶּן־עַכְמַי וְרַ' יְהוּדָה בֶן־גֵּרִים שָׁנוּ פָרָשַׁת נְדָרִים בְּבֵית רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי. נִפְטְרוּ מִמֶּנּוּ בָּעָרֶב. בַּבֹּקֶר בָּאוּ וְנִפְטְרוּ מִמֶּנּוּ שׁוּב. אָמַר לָהֶם: וְלֹא נִפְטַרְתָּם מִמֶּנִּי בָּעָרֶב? אָמְרוּ לוֹ: ןלִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, תַּלְמִיד שֶׁנִּפְטַר מֵרַבּוֹ וְלָן בְּאוֹתָהּ הָעִיר – צָרִיךְ לִפָּטֵר הֵימֶנּוּ פַּעַם אַחֶרֶת. אָמַר לִבְנוֹ: בְּנֵי־אָדָם הַלָּלוּ – אֲנָשִׁים שֶׁל צוּרָה הֵם, לֵךְ אֶצְלָם וִיבָרְכוּךָ. הָלַךְ אֶצְלָם. אָמְרוּ לוֹ: מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ כָּאן? אָמַר לָהֶם: אַבָּא אָמַר לִי “לֵךְ אֶצְלָם וִיבָרְכוּךָ”. אָמְרוּ לוֹ: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּזְרַע וְלֹא תִקְצֹר, תַּכְנִיס וְלֹא תוֹצִיא, תּוֹצִיא וְלֹא תַכְנִיס, יֶחֱרַב בֵּיתְךָ וְיִתְקַיֵּם מְלוֹנֶךָ, יִתְבַּלְבֵּל שֻׁלְחָנְךָ וְלֹא תִרְאֶה שָׁנָה חֲדָשָׁה968. כְּשֶׁבָּא אֵצֶל אָבִיו אָמַר: לֹא דַי שֶׁלֹּא בֵרְכוּנִי אֶלָּא אַף צִעֲרוּנִי. אָמַר לוֹ: מָה אָמְרוּ לָךְ? אָמַר לוֹ: כָּךְ וָכָךְ. אָמַר לוֹ: כָּל־אֵלּוּ בְּרָכוֹת הֵן: “תִּזְרַע וְלֹא תִקְצֹר” – תּוֹלִיד בָּנִים וְלֹא יָמוּתוּ; “תַּכְנִיס וְלֹא תוֹצִיא” – תַּכְנִיס כַּלּוֹת לְבֵיתְךָ וְלֹא יָמוּתוּ בַעֲלֵיהֶן וְיַחְזְרוּ לְבֵית אֲבוֹתֵיהֶן; “תּוֹצִיא וְלֹא תַכְנִיס” – תַּשִּׂיא בְנוֹתֶיךָ וְלֹא יָמוּתוּ בַעֲלֵיהֶן וְיַחְזְרוּ אֵלֶיךָ; יֶחֱרַב בֵּיתְךָ וְיִתְקַיֵּם מְלוֹנֶךָ" – הָעוֹלָם־הַזֶּה מָלוֹן וְהַקֶּבֶר בָּיִת; “יִתְבַּלְבֵּל שֻׁלְחָנֶךָ” – [מֵרֹב] בָּנִים וּבָנוֹת; “וְלֹא תִרְאֶה שָׁנָה חֲדָשָׁה” – שֶׁלֹּא תָמוּת אִשְׁתְּךָ וְתִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת (מו"ק ט.:).

רכו מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: קוֹנָם969, שֶׁאִי אַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד שֶׁתַּטְעִימִי תַבְשִׁילֵךְ לְרַ' יְהוּדָה וּלְרַ' שִׁמְעוֹן. רַ' יְהוּדָה טָעָם, אָמַר: קַל־וָחֹמֶר, וּמָה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אָמְרָה תוֹרָה: שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם הַמְאָרְרִים בְּסָפֵק, וַאֲנִי עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה. רַ' שִׁמְעוֹן לֹא טָעָם, אָמַר: יָמוּתוּ כָל־בְּנֵי אַלְמָנָה970 וְאַל יָזוּז971 שִׁמְעוֹן מִמְּקוֹמוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְגִילִים בִּנְדָרִים (נדרים סו:).

רכז רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת־אִמּוֹ מַרְבָּה שִׂיחָה [בְּשַׁבָּת], אָמַר לָהּ: אִמָּא, שַׁבָּת הִיא! (ירוש' שבת פט“ו, ה”ג).

רכח רַ' שִׁמְעוֹן הָיָה טוֹעֵן סַל עַל כְּתֵפוֹ; אָמָר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ (נדר' מט:).

––––––––

רכט רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן בָּאוּ חַמָּרִים אֵצֶל אָבִיו לִקַּח תְּבוּאָה, רָאוּהוּ יוֹשֵׁב אֵצֶל הַתַּנּוּר וְהָיְתָה אִמּוֹ רוֹדָה [פַת] וְהוּא אוֹכֵל, אִמּוֹ רוֹדָה וְהוּא אוֹכֵל, עַד שֶׁאָכַל כָּל־הַמִּשְׁאָרוֹת972. אָמְרוּ: הוֹי, נָחָשׁ רַע שׁוֹרֶה בְּמֵעָיו שֶׁל זֶה; דּוֹמֶה שֶׁזֶּה מֵבִיא רְעָבוֹן לָעוֹלָם. שָׁמַע קוֹלָם. כְּשֶׁיָּצְאוּ לִקַּח טְעֻנָּתָם973 נָטַל רַ' אֶלְעָזָר אֶת־חֲמוֹרֵיהֶם וְהֶעֱלָם לַעֲלִיַּת הַגָּג. בָּאוּ וּבִקְשׁוּ אֶת־חֲמוֹרֵיהֶם וְלֹא מְצָאוּם. תָּלוּ אֶת־עֵינֵיהֶם וְרָאוּם נְתוּנִים בַּעֲלִיַּת הַגָּג, הָלְכוּ אֵצֶל אָבִיו וְסָחוּ974 לוֹ אֶת־הַמַּעֲשֶׂה. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא דָבָר רַע הִשְׁמַעְתֶּם אוֹתוֹ. אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אֲדוֹנִי; אֶלָּא כָךְ וָכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. אָמַר לָהֶם: וְלָמָּה הִכְנַסְתֶּם בּוֹ עַיִן רָעָה וְצָרָה? אֶפְשָׁר מִשֶּׁלָּכֶם הוּא אוֹכֵל, אוֹ עֲלֵיכֶם מְזוֹנוֹתָיו? לֹא זֶה שֶׁבְּרָאוֹ בָּרָא לוֹ מְזוֹנוֹת? אַף־עַל־פִּי־כֵן לְכוּ וְאִמְרוּ לוֹ בִשְׁמִי וְהוּא מוֹרִיד לָכֶם.

הַנֵּס הָאַחֲרוֹן975 הָיָה קָשֶׁה מִן הָרִאשׁוֹן: כְּשֶׁהֶעֱלָם הֶעֱלָם אֶחָד אֶחָד, וּכְשֶׁהוֹרִידָם הוֹרִידָם שְׁנַיִם שְׁנָיִם.

וְכֵוָן שֶׁנִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ טַלִּיתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבּוֹל976 (שהש“ר ה; פסי' דר”כ ו).

רל רַ' אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי רָאָה אוֹתוֹ רַ' יוֹסֵי בֶן־חֲלַפְתָּא, אָמַר לוֹ: אַתָּה מִשֹּׁרֶשׁ צַדִּיקִים וְאֵין אַתָּה בֶן־תּוֹרָה. אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה? אָמַר לוֹ: מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִשְׁנוֹת? אָמַר לוֹ: הֵן. הִתְחִיל מְלַמֵּד אוֹתוֹ פֶּרֶק אֶחָד וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי. הִכְנִיסוֹ לְבֵית־הַוַּעַד977. רָאָה אוֹתוֹ רַבִּי, אָמַר לוֹ: לָזֶה הִכְנַסְתָּ עִמָּךְ? אָמַר לוֹ: מִכּוֹרָתוֹ978 שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי הוּא בָא. הֶעֱלָה אוֹתוֹ רַ' יוֹסֵי לְצִפּוֹרִי וְהָיָה מַשְׁנֶה אוֹתוֹ. בְּשָׁנָה אַחֶרֶת הוֹרִידוֹ עִמּוֹ וְנִכְנַס לְבֵית־הַוַּעַד, הִתְחִיל מֵשִׁיב דְּבָרִים שָׁם, וְקָרָא עָלָיו רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ “פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים”979 – מִי גָרַם לוֹ שֶׁיִּהְיֶה בֶן־תּוֹרָה, לֹא עַל־יְדֵי רַ' יוֹסֵי בֶן־חֲלַפְתָּא? (תנה"ק וירא).

רלא רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שִׁמְעוֹן נַעֲשָׂה כַתָּף980. פַּעַם אַחַת בָּא אֶצְלוֹ אֵלִיָּהוּ בִּדְמוּת זָקֵן. אָמַר לוֹ: הַתְקֵן לִי בְּהֵמָה981. אָמַר לוֹ: מַה־יֵשׁ אֶצְלְךָ לִטְעוֹן? אָמַר לוֹ: הֲרֵי תְפִיסָתִי982 וַהֲרֵי טַלִּיתִי וְנֵלֵךְ. אָמַר לוֹ: רוֹאִים אַתֶּם זָקֵן זֶה, אֲנִי טוֹעֵן וּמוֹלִיךְ אוֹתוֹ לְסוֹף הָעוֹלָם, וְהוּא אוֹמֵר לִי: הַתְקֵן לִי בְּהֵמָה. אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ לִרְכֹּב? אָמַר לוֹ: הֵן. הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מַעֲלֵהוּ הָרִים וּמוֹרִידוֹ בְקָעוֹת וּמַעֲבִירוֹ בְּשָׂדוֹת שֶׁל קוֹצִים. לְסוֹף הִתְחִיל מַכְבִּיד עָלָיו. אָמַר לוֹ: זָקֵן, זָקֵן, הָקֵל עַצְמֶךָ, וְאִם לֹא – אֲנִי מַשְׁלִיכֶךָ. אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ לָפוּשׁ983 קְצָת. אָמַר לוֹ: הֵן. מֶה עָשָׂה? הֶעֱלָהוּ לְשָׂדֶה אַחַת וְהוֹשִׁיבוֹ תַחַת אִילָן, וְנָתַן לוֹ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. כֵּוָן שֶׁאָכַל וְשָׁתָה, אָמַר לוֹ: כָּל־הַיְגִיעָה הַזּוֹ לָמָּה? וְלֹא יָפֶה לְךָ שֶׁתִּתְפּוֹס אֻמָּנוּת אֲבוֹתֶיךָ? אָמַר לוֹ: וְאַתָּה תְּהֵא מַשְׁנֶה לִי? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמְרוּ: שְׁלֹש־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לִמְּדוֹ אֵלִיָּהוּ תּוֹרָה עַד שֶׁאָמַר סִפְרָא984. וְכֵוָן שֶׁאָמַר סִפְרָא, – אֲפִלּוּ טַלִּיתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לִטְעוֹן (פס' דר"כ).

רלב כְּשֶׁהָיוּ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה יוֹשְׁבִים עַל הַסַּפְסָלִים – יָשְׁבוּ לִפְנֵיהֶם רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן וְרַבִּי985 עַל־גַּבֵּי קַרְקַע וְהָיוּ שׁוֹאֲלִים וּמְשִׁיבִים. אָמְרוּ [הַחֲכָמִים]: מֵימֵיהֶם אָנוּ שׁוֹתִים וְהֵם יוֹשְׁבִים עַל־גַּבֵּי קַרְקָע. עָשׂוּ לָהֶם סַפְסָלִים וְהֶעֱלוּם. אָמַר לָהֶם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: פְּרִידָה986 אַחַת יֶשׁ־לִי בֵינֵיכֶם – וְאַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְאַבְּדָהּ מִמֶּנִּי987. הוֹרִידוּ אֶת־רַבִּי. אָמַר לָהֶם רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אָב יִחְיֶה וּמִי שֶׁאֵין לוֹ אָב988 יָמוּת? הוֹרִידוּ אַף אֶת־רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן וְאָמַר: חָשׁוּב הוּא בְעֵינֵיכֶם כְּמוֹתִי?… עַד אוֹתוֹ יוֹם כְּשֶׁהָיָה אוֹמֵר רַבִּי דָבָר – הָיָה רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן מְסַיֵּעַ לוֹ989, מִכָּאן וְאֵילַךְ כְּשֶׁהָיָה רַבִּי אוֹמֵר יֶשׁ־לִי לְהָשִׁיב – אָמַר לוֹ רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: כָּךְ וָכָךְ יֶשׁ־לְךָ לְהָשִׁיב, זוֹ הִיא תְשׁוּבָתֶךָ; עַכְשָׁו הִקַּפְתָּנוּ תְשׁוּבוֹת חֲבִילוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי וּבָא וְאָמַר לְאָבִיו. אָמַר לוֹ: בְּנִי, אַל יֵרַע לְךָ, שֶׁהוּא אֲרִי בֶן־אֲרִי, וְאַתָּה אֲרִי בֶן־שׁוּעָל (ב,מ פד:).

רלג רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן מְצָאוֹ לְבַלָּשׁ990 אֶחָד שֶהוּא תוֹפֵס גַּנָּבִים. אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ אַתָּה מַכִּיר בָּהֶם? וְכִי לֹא לְחַיּוֹת הֵם דּוֹמִים שֶׁיּוֹצְאִים בַּלַּיְלָה וּמִתְחַבְּאִים בַּיּוֹם? וְשֶׁמָּא אַתָּה נוֹטֵל צַדִּיקִים וּמַנִּיחַ רְשָׁעִים?.. אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה? מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא. אָמַר לוֹ: בּוֹא וַאֲלַמֶּדְךָ הֵיאַךְ תַּעֲשֶׂה: הִכָּנֵס בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת לַחֲנוּת, וּכְשֶׁתִּרְאֶה אָדָם שׁוֹתֶה יַיִן, יוֹשֵׁב וּמַחֲזִיק כּוֹס בְּיָדוֹ וּמְנַמְנֵם – שְׁאַל עָלָיו: אִם תַּלְמִיד־חָכָם הוּא – הִשְׁכִּים לְתַלְמוּדוֹ; אִם פּוֹעֵל הוּא – הִשְׁכִּים לִמְלַאכְתּוֹ; לֹא זֶה וְלֹא זֶה – תָּפְסֵהוּ, גַּנָּב הוּא. נִשְׁמְעוּ הַדְּבָרִים לַמֶּלֶךְ. אָמָרוּ: “קוֹרֵא הָאִגֶּרֶת991 הוּא יְהֵא הַשָּׁלִיחַ”. הֵבִיאוּ אֶת־רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן – וְהָיָה תוֹפֵס גַּנָּבִים. שָּׁלַח לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה: חֹמֶץ בֶּן יָיִן992! עַד מָתַי אַתָּה מוֹסֵר עַמּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ לַהֲרִיגָה? שָׁלַח לוֹ [רַ' אֶלְעָזָר]: קוֹצִים אֲנִי מְכַלֶּה מִן הַכָּרֶם. שָׁלַח לוֹ [רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ]: יָבֹא בַעַל הַכֶּרֶם וִיכַלֶּה אֶת־קוֹצָיו.

פַּעַם אַחַת פָּגַע בּוֹ כּוֹבֵס אֶחָד וּקְרָאוֹ: חֹמֶץ בֶּן־יָיִן. אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: “מִשֶּׁהוּא חָצוּף993 כָּל־כָּךְ – רָשָׁע הוּא”. אָמַר לַעֲבָדָיו: תִּפְסוּהוּ – וּתְפָסוּהוּ. לְאַחַר שֶׁנִּתְיַשְּׁבָה עָלָיו דַּעְתּוֹ – חָזַר אַחֲרָיו לִפְדּוֹתוֹ וְלֹא יָכֹל. קָרָא עַל עַצְמוֹ: “שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ – שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ”994. תָּלוּ [אֶת־הַכּוֹבֵס]. עָמַד [רַבִּי אֶלְעָזָר] תַּחַת הָעֵץ וְהָיָה בוֹכֶה995. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהוּא וּבְנוֹ בָּאוּ אֶל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. הִנִּיחַ יָדוֹ עַל בְּנֵי־מֵעָיו וְאָמָר: שִׂישׂוּ, בְּנֵי־מֵעַי, שִׂישׂוּ, וּמָה סְפֵקוֹת שֶׁלָּכֶם כָּךְ – וַדָּאוֹת שֶׁלָּכֶם עַל־אַחַת־כַּמָּה וְכַמָּה! מֻבְטָח אֲנִי בָּכֶם שֶׁאֵין רִמָּה וְתוֹלֵעָה שׁוֹלֶטֶת בָּכֶם…

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נִתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ. הִשְׁקוּהוּ סַם שֶׁל שֵׁנָה וְהִכְנִיסוּהוּ לְבַיִת שֶׁל שַׁיִשׁ וְקָרְעוּ כְרֵסוֹ וְהוֹצִיאוּ מִתּוֹכוֹ סַלֵּי־סַלִּים שֶׁל חֵלֶב וְהִנִּיחוּם בְּחַמָּה בְּתַמּוּז וּבְאָב וְלֹא הִסְרִיחוּ. קָרָא עַל עַצְמוֹ: “אַף־בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח”996.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן לֹא סָמַךְ רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן עַל דַּעְתּוֹ – וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִים. בָּעֶרֶב הָיוּ מַצִּיעִים תַּחְתָּיו שִׁישִּׁים מַצָּעוֹת וּבַבֹּקֶר הָיוּ מוֹשְׁכִים מִתַּחְתָּיו שִׁשִּׁים סְפָלִים שֶׁל דָּם וּמֻגְלָא997. לְמָחָר עָשְׂתָה לוֹ אִשְׁתּוֹ מִינֵי לֶפֶד998 וַאֲכָלָם וְהִבְרִיא. וְלֹא הִנִּיחַתּוּ אִשְׁתּוֹ לָצֵאת לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְצַעֲרוּהוּ חֲכָמִים. בָּעֶרֶב אָמַר לָהֶם [לְיִסּוּרָיו]: אַחַי וְרֵעַי, בּוֹאוּ! בַּבֹּקֶר אָמַר לָהֶם: לֵכוּ, מִפְּנֵי בִטּוּל תּוֹרָה999.

פַּעַם אַחַת שָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “בְּרָצוֹן אַתָּה מְבִיאָם עָלֶיךָ – כִּלִּיתָ מָמוֹן שֶׁל בֵּית אַבָּא!” – מָרְדָה עָלָיו וְהָלְכָה לְבֵית אָבִיהָ. הָיוּ מְהַלְּכִים בַּיָּם שִׁשִּׁים סַפָּנִים1000. עָמַד עֲלֵיהֶם נַחֲשׁוֹל1001 לְטַבְּעָם. עָמְדוּ בִתְפִלָּה וְאָמָרוּ: “אֱלֹהֵי אֶלְעָזָר, עֲנֵנוּ!” – וְנָח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. וּכְשֶׁעָלוּ לַיַּבָּשָׁה הִכְנִיסוּ לוֹ דוֹרוֹן1002 שִׁשִּׁים עֲבָדִים וְשִׁשִּׁים אַרְנְקָאוֹת1003 בִּידֵיהֶם. עָשׂוּ לוֹ שִׁשִּׁים מִינֵי לֶפֶד וַאֲכָלָם.

פַּעַם אַחַת אָמְרָה אִשְׁתּוֹ לְבִתָּהּ: לְכִי וּרְאִי בִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל אָבִיךְ, מַה הוּא עַכְשָׁו? בָּאָה אֶצְלוֹ וְאָמַר לָהּ: לְכִי וְאִמְרִי לְאִמֵּךְ: “שֶׁלָּנוּ גָּדוֹל מִשֶּׁלָּהֶם1004”. קָרָא עַל עַצְמוֹ: “הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת1005 סוֹחֵר, מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ”1006.

אָכַל וְשָׁתָה וְהִבְרִיא וְיָצָא לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. הֵבִיאוּ לְפָנָיו שִׁשִּׁים מִינֵי דָם1007 וְטִהֲרָם. הָיוּ הַחֲכָמִים מְרַנְּנִים1008 וְאָמָרוּ: אֶפְשָׁר אֵין בָּהֶם סָפֵק אֶחָד1009?! אָמַר לָהֶם רַ' אֶלְעָזָר: אִם כְּמוֹתִי הוּא יִהְיוּ כֻלָּם זְכָרִים1010, וְאִם לָאו – תְּהֵא נְקֵבָה אַחַת בֵּינֵיהֶם. הָיוּ כֻלָּם זְכָרִים, וּקְרָאוּם “אֶלְעָזָר” עַל שְׁמוֹ.

פַּעַם אַחַת נִגְלְתָה זְרוֹעוֹ1011 שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר. רָאֲתָה אִשְׁתּוֹ, שָׂחֲקָה וּבָכְתָה. שָׂחֲקָה, שֶׁאָמְרָה: אַשְׁרַי וְאַשְׁרֵי חֶלְקִי, שֶׁדָּבַקְתִּי בְגוּפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק; וּבָכְתָה, שֶׁאָמְרָה: אוֹי שֶׁגּוּפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק לָאֲדָמָה.

בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי בַּחֲכָמִים שֶׁכּוֹעֲסִים עָלַי וְלֹא יַעַסְקוּ יָפֶה בִּקְבוּרָתִי, הַשְׁכִּיבִינִי בַעֲלִיָּתִי וְלֹא תִתְיָרְאִי מִפָּנָי.

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: סִפְּרָה לִי אִמּוֹ שֶׁל רַ' יוֹנָתָן, שֶׁסִּפְּרָה לָהּ אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: לֹא פָחוֹת מִשְּׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה וְלֹא יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים הָיָה שׁוֹכֵב בַּעֲלִיָּתוֹ. וּכְשֶׁהָיִיתִי עוֹלָה הָיִיתִי בוֹדֶקֶת לוֹ בְּשַׂעֲרוֹתָיו. וּכְשֶׁנִּשְׁמְטָה שַׂעֲרָה הָיָהם מְבַצְבֵּץ1012 וְיוֹצֵא. פַּעַם אַחַת רָאִיתִי רָחָשׁ1013 יוֹצֵא מִתּוֹךְ אָזְנוֹ – חָלְשָׁה דַעְתִּי. נִרְאָה לִי בַחֲלוֹם וְאָמַר לִי: אֵין בְּכָךְ כְּלוּם; פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי בְזִלְזוּל תַּלְמִיד־חָכָם וְלֹא מָחִיתִי כָּרָאוּי.

כְּשֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם לְדִין הָיוּ עוֹמְדִים עַל הַפָּתַח, זֶה אוֹמֵר דְּבָרָיו וְזֶה אוֹמֵר דְּבָרָיו – וְיָצָא קוֹל מִן הָעֲלִיָּה וְאָמָר: אִישׁ פְּלוֹנִי – אַתָּה חַיָּב, אִישׁ פְּלוֹנִי – אַתָּה זַכָּאי!

פַּעַם אַחַת נָפְלָה קְטָטָה בֵין אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר וּבֵין שְׁכֶנְתָּהּ. אָמְרָה לָהּ: תְּהֵא כְּבַעְלָהּ, שֶׁלֹּא נִתַּן לִקְבוּרָה. אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל־כָּךְ וַדַּאי אֵין זֶה דֶרֶךְ־אָרֶץ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי נִרְאָה לָהֶם בַּחֲלוֹם וְאָמַר לָהֶם: פְּרִידָה אַחַת יֶשׁ־לִי בֵינֵיכֶם וְאִי־אַתֶּם רוֹצִים לַהֲבִיאָהּ אֶצְלִי… הָלְכוּ חֲכָמִים לַעֲסֹק בִּקְבוּרָתוֹ – וְלֹא הִנִּיחוּם בְּנֵי עַכְבְּרָא1014, שֶׁכָּל־הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן יָשֵׁן בַּעֲלִיָּתוֹ – לֹא עָלְתָה חַיָּה רָעָה עַל עִירָם. פַּעַם אַחַת הָיוּ בְנֵי־הָעִיר טְרוּדִים בְּעֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּרִים – וְשָׁלְחוּ חֲכָמִים אֶת־בְּנֵי בֵירִים1015 וְהוֹרִידוּ מִטָּתוֹ וֶהֱבִיאוּהוּ לִמְעָרַת אָבִיו. מָצְאוּ עָכָן1016 כָּרוּךְ עַל־פִּי הַמְּעָרָה. אָמְרוּ לוֹ: עָכָן, עָכָן, פְּתַח פִּיךָ וְיִכָּנֵס בֵּן אֵצֶל אָבִיו! פָּתַח לָהֶם. (ב“מ פג, פד; ע”י; קה"ר יא).

כְּשֶׁמֵּת רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן הָיָה דוֹרוֹ קוֹרֵא עָלָיו: “מִי זֹאת עֹלָה מִן־הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל”1017 – מִּכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל"? אֶלָּא שֶׁהָיָה בַעַל מִקְרָא וּבַעַל מִשְׁנָה וּפַיְטָן1018 וְדַרְשָׁן (ויק“א ל; שהש”ר ג).


כב. רַ' יוֹסֵי בֶן־חֲלַפְתָּא וּבְנוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל

רלד אָמַר רַ' לֵוִי: מְגִלַּת יְחָסִין מָצְאוּ בִירוּשָׁלַיִם וְכָתוּב בָּהּ: רַ' יוֹסֵי בֵי חֲלַפְתָּא מִבְּנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב1019 (ירוש' תענ' פ“ד, ה”ב).

רלה רַ' יוֹסֵי בֶן־חֲלַפְתָּא כְּשֶׁהָיָה נַעַר הָיָה מְשַׂחֵק עִם הַנְּעָרִים. רָאָה אוֹתוֹ אִישׁ אֶחָד, אָמַר לוֹ: יֵשׁ לוֹמַר לְאָבִיךָ שֶׁאַתָּה מְשַׂחֵק עִם הַנְּעָרִים. אָמַר לוֹ רַ' יוֹסֵי: מָה אִכְפַּת לָךְ? אִם תֹּאמַר לְאָבִי הוּא מַכֶּה אוֹתִי, וְאַתָּה מַרְגִּיל לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר לְשׁוֹן הָרָע (שו"ט ג).

רלו אָמַר רַ' יוֹסֵי: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְנִכְנַסְתִּי לְחָרְבָּה אַחַת מֵחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְפַּלֵּל. בָּא אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, וְשָׁמַר1020 לִי עַל הַפֶּתַח עַד שֶׁסִּיַּמְתִּי תְפִלָּתִי. לְאַחַר שֶׁסִּיַּמְתִּי1021 תְפִלָּתִי, אָמַר לִי: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי! אָמַרתִּי לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי וּמוֹרִי! אָמַר לִי: בְּנִי, מִפְּנֵי־מָה נִכְנַסְתָּ לְחָרְבָּה זוֹ? אָמַרְתִּי לוֹ: לְהִתְפַּלֵּל. אָמַר לִי: הָיָה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל בַּדָּרֶךְ. אָמַרְתִּי לוֹ: מִתְיָרֵא הָיִיתִי שֶׁמָּא יַפְסִיקוּנִי עוֹבְרֵי דְרָכִים – – אָמַר לִי: בְּנִי, מַה־קּוֹל שָׁמַעְתָּ בְּחָרְבָּה זוֹ? אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁמַעְתִּי בַת־קוֹל שֶׁמְּנַהֶמֶת כַּיּוֹנָה וְאוֹמֶרֶת:

  אוֹי, שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת־בֵּיתִי,

  וְשָׂרַפְתִּי אֶת־הֵיכָלִי,

  וְהֶגְלֵיתִי אֶת־בָּנַי –

    לְבֵין הָאֻמּוֹת!…

אָמַר לִי: בְּנִי, חַיֶּיךָ וְחַיֵּי רֹאשֶׁךָ! לֹא שָׁעָה זוֹ בִלְבַד אוֹמֶרֶת כָּךְ, אֶלָּא בְכָל־יוֹם וָיוֹם שָׁלֹש פְּעָמִים אוֹמֶרֶת כָּךְ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בְּכָל־שָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לְבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת וְעוֹנִים “אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ”… הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּבְיָכוֹל, מְנַעְנֵעַ רֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר:

  אַשְׁרֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁמְּקַלְּסִין1022 אוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ כָּךְ!

  מַה־לּוֹ לָאָב, שֶׁהֶגְלָה אֶת־בָּנָיו?

  וְאוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם! (בר' ג; ע"י).

רלז דָּרַשׁ רַ' יוֹסֵי בְּצִפּוֹרִי: אַבָּא אֵלִיָּהוּ1023 קַפְדָּן1024 הָיָה. הָיָה [אֵלִיָּהוּ] רָגִיל לָבוֹא אֶצְלוֹ1025, נֶעְלַם מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים וְלֹא בָא. כְּשֶׁבָּא אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא בָא מָר? אָמַר לוֹ: קַפְדָּן קָרָאתָ לִּי. אָמַר לוֹ: הֲרֵי שֶׁהִקְפִּיד מָר1026 (סנה' קיג).

רלח אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הָיְתָה מִתְקוֹטֶטֶת עִם שִׁפְחָתָהּ; הִכְחִישׁ1027 [רַ' יוֹסֵי אֶת־אִשְׁתּוֹ] לִפְנֵי הַשִּׁפְחָה. אָמְרָה לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה מַכְחִישֵׁנִי לִפְנֵי שִׁפְחָתִי? אָמַר לָהּ: לֹא כָךְ אָמַר אִיּוֹב: “אִם־אֶמְאַס מִשְׁפַּט עַבְדִּי וַאֲמָתִי בְּרִבָם עִמָּדִי”1028? (ב“ר מ”ח).

רלט אָמַר רַ' יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא קָרִיתִי לְאִשְׁתִּי וּלְשׁוֹרִי שׁוֹרִי, אֶלָּא לְאִשְׁתִּי בֵּיתִי1029 וּלְשׁוֹרִי שָׂדִי.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי אִמְרֵי חֲלוּקִי1030.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא עָבַרְתִּי עַל דִּבְרֵי חֲבֵרָי, יוֹדֵעַ אֲנִי בְעַצְמִי שֶׁאֵינִי כֹהֵן, אִם אוֹמְרִים לִי חֲבֵרַי: עֲלֵה לְדוּכָן1031 – אֲנִי עוֹלֶה.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא אָמַרְתִּי דָבָר1032 וְחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרָי1033.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מֵאוֹכְלֵי שָׁלֹש סְעֻדּוֹת1034 בְּשַׁבָּת.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִגּוֹמְרֵי הַלֵּל1035 בְּכָל־יוֹם.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמִּתְפַּלְּלִים עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה1036.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמֵּתִים בָּחֳלִי מֵעָיִם1037, שֶׁאָמַר מָר: רֻבָּן שֶׁל צַדִּיקִים מֵתִים בָּחֳלִי־מֵעָיִם.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמֵּתִים בְּדֶרֶךְ מִצְוָה1038.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמַּכְנִיסֵי שַׁבָּת בִּטְבֶרְיָא1039 וּמוֹצִיאֵי שַׁבָּת בְּצִפּוֹרִי1040.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמּוֹשִׁיבֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ1041 וְלֹא מִמַּעֲמִידֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ1042.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִגַּבָּאֵי צְדָקָה, וְלֹא מִמְּחַלְּקֵי צְדָקָה1043.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמִּי שֶׁחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ1044 וְאֵין בּוֹ (שבת קיח:; ע"י).

רמ אָמַר רַ' יוֹסֵי: כָּל־יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל מִקְרָא זֶה: “וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה”1045 – וְכִי מָה אִכְפַּת לוֹ לְעִוֵּר בֵּין אֲפֵלָה לְאוֹרָה? עַד שֶׁבָּא מַעֲשֶׂה לְיָדִי: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה וְרָאִיתִי סוֹמֵא שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וַאֲבוּקָה בְיָדוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, אֲבוּקָה זוֹ לָמָּה לָךְ? אָמַר לִי: כָּל זְמַן שֶׁאֲבוּקָה בְיָדִי בְּנֵי־אָדָם רוֹאִין אוֹתִי וּמַצִּלִין אוֹתִי מִן הַפְּחָתִין וּמִן הַקּוֹצִין וּמִן הַבַּרְקָנִין (מג' כד:).

רמא רַ' יוֹסֵי נִמּוּקוֹ עִמּוֹ1046 (גיט' סז.; אדר"נ ח).

רמב כְּשֶׁמֵּת רַ' יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא מָשְׁכוּ הַצִּנּוֹרוֹת בְּצִפּוֹרִי דָּם1047. (מו“ק כה:; ירוש', ע”ז פ“ג, ה”א).

רמג מִשֶּׁמֵּת רַ' יוֹסֵי פָּסְקָה הַבִּינָה (ירוש' סוף סוטה).

––––––––

רמד רַבִּי כְּשֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהָשִׁיב עַל דִּבְרֵי רַ' יוֹסֵי הָיָה אוֹמֵר: אָנוּ הָעֲלוּבִים1048 מְשִׁיבִים עַל דִּבְרֵי רַ' יוֹסֵי; שֶׁכְּשֵׁם שֶׁבֵּין קָדְשֵׁי־הַקֳּדָשִׁים לְבֵין חֻלֵּי־חֻלִּין כָּךְ בֵּין דּוֹרֵנוּ לְדוֹרוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי.

אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: כְּשֵׁם שֶׁבֵּין זָהָב לְעָפָר כָּךְ בֵּין דּוֹרֵנוּ לְדוֹרוֹ שֶׁל אַבָּא (ירוש‘, גיט’ כ“ו, ה”ז).

רמה רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי שָׁאַל לִפְנֵי רַבִּי, אָמַר לוֹ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה סַחְרָהּ… כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי יְיָ יִהְיֶה סַחְרָהּ” וגו'1049? אָמַר לוֹ: כְּגוֹן אַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ וּשְׁנֵי עֲטוּפֵי סְדִינִין1050 כַּיּוֹצֵא בָךְ, שֶׁאֵין אַתֶּם חֲשׁוּבִים בְּעַצְמְכֶם כְּלוּם (קה"ר א).

רמו רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ. פָּגַע בּוֹ אֶחָד טָעוּן1051 חֲבִילָה שֶׁל עֵצִים. הִנִּיחָם וְעָמַד לָפוּשׁ1052. אָמַר [הָאִישׁ לְרַ' יִשְׁמָעֵאל]: הַטְעִינֵנִי. אָמַר לוֹ: כַּמָּה הֵם שָׁוִים1053? אָמַר לוֹ: חֲצִי זוּז. נָתַן לוֹ חֲצִי זוּז וְהִפְקִיר אֶת־הָעֵצִים1054. חָזַר הָאִישׁ וְזָכָה בָהֶם. נָתַן לוֹ שׁוּב חֲצִי זוּז וְהִפְקִירָם. רָאָהוּ שֶׁהוּא רוֹצֶה לַחֲזוֹר וְלִזְכּוֹת בָּהֶם. אָמַר לוֹ: לְכָל־הָעוֹלָם הִפְקַרְתִּים וּלְךָ לֹא הִפְקַרְתִּים (ב"מ ל:).

רמז רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי הָיָה אֲרִיסוֹ1055 רָגִיל לְהָבִיא לוֹ כָל־עֶרֶב שַׁבָּת סַל שֶׁל פֵּרוֹת1056. פַּעַם אַחַת הֵבִיא לוֹ בַּחֲמִישִׁי בְשַׁבָּת, אָמַר לוֹ: מַה־נִּשְׁתַּנָּה הַיּוֹם1057? אָמַר לוֹ: דִּין יֶשׁ־לִי וְאָמָרְתִּי: לְפִי דַרְכִּי1058 אָבִיא לוֹ לְמָר. לֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: “פָּסוּלְנִי לְךָ לְדִין”. הוֹשִׁיב שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים וְדָנוּ לוֹ דִּינוֹ. עִם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ1059 וּבָא אָמַר [רַ' יִשְׁמָעֵאל]: אִלּוּ רָצָה הָיָה טוֹעֵן כָּךְ וְאִלּוּ רָצָה הָיָה טוֹעֵן כָּךְ. אָמָר: תִּפַּח נַפְשָׁם שֶׁל מְקַבְּלֵי שֹׁחַד! וּמָה אֲנִי שֶׁלֹּא נָטָלְתִּי, וְאִם נָטַלְתִּי שֶׁלִּי נָטָלְתִּי – כָּךְ, מְקַבְּלֵי שֹׁחַד – עַל־אַחַת־כַּמָּה וְכַמָּה (כת' קה:).

רמח מַעֲשֶׂה בְאָדָם שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: קוֹנָם שֶׁאִי אַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד שֶׁתַּרְאִי מוּם1060 יָפֶה שֶׁבָּךְ לְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא רֹאשָׁהּ נָאֶה? אָמְרוּ לוֹ: סְגַלְגַּל1061. – שֶׁמָּא שְׂעָרָהּ נָאֶה? – דּוֹמֶה לַאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן1062. – שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָאוֹת? – טְרוּטוֹת1063 הֵן. – שֶׁמָּא אָזְנֶיהָ נָאוֹת? – כְּפוּלוֹת1064 הֵן. – שֶׁמָּא חָטְמָהּ נָאֶה? – בָּלוּם1065 הוּא. – שֶׁמָּא שִׂפְתוֹתֶיהָ נָאוֹת? – עָבוֹת הֵן. – שֶׁמָּא צַוָּארָהּ נָאֶה? – שָׁקוּט1066 הוּא. – שֶׁמָּא כְרֵסָהּ נָאָה? – צָבָה הִיא. – שֶׁמָּא רַגְלֶיהָ נָאוֹת? – רְחָבוֹת כְּשֶׁל אַוָּז. – שֶׁמָּא שְׁמָהּ נָאֶה? – לִכְלוּכִית שְׁמָהּ. אָמַר לָהֶם: יָפֶה קוֹרִין אוֹתָהּ לִכְלוּכִית, שֶׁהִיא מְלֻכְלֶכֶת בְּמוּמִים – וְהִתִּירוֹ1067 (נדר' סו:).

רמט רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי עָלָה לְהִתְפַּלֵּל בִּירוּשָׁלָיִם. עָבַר עַל נַפְּלוּס1068, וְרָאָה אוֹתוֹ כּוּתִי אֶחָד. אָמַר לוֹ: לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לוֹ: לַעֲלוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל בִּירוּשָׁלָיִם. אָמַר לוֹ: וְכִי לֹא טוֹב לְךָ לְהִתְפַּלֵּל בְּהַר בְּרָכָה זֶה1069 וְלֹא בְאוֹתָהּ אַשְׁפָּה? אָמַר לוֹ: אֹמַר לָכֶם לְמָה אַתֶּם דּוֹמִים – לְכֶלֶב שֶׁהָיָה לָהוּט1070 אַחַר הַנְּבֵלָה. כָּךְ לְפִי שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁעֲבוֹדָה־זָרָה טְמוּנָה תַחְתָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּטְמֹן אוֹתָם יַעֲקֹב”1071, לְפִיכָךְ אַתֶּם לְהוּטִים אַחֲרָיו. אָמְרוּ [הַכּוּתִים]: זֶה מְבַקֵּשׁ לִטְלָהּ, וְנִתְיָעֲצוּ עָלָיו1072. עָמַד וּבָרַח בַּלָּיְלָה. (ב“ר פא; ירוש' ע”ז פ“ה, ה”ד).

רנ מַעֲשֶׂה בְּרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי שֶׁהָלַךְ אַחֲרָיו תַּלְמִיד אֶחָד בְּשׁוּק שֶׁל צִיּוֹן. רָאָהוּ שֶׁהוּא מְפַחֵד. אָמַר לוֹ: חוֹטֵא אַתָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים”1073. אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי נֶאֱמַר: “אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד”1074? אָמַר לוֹ: זֶה בְּדִבְרֵי תוֹרָה נֶאֱמָר1075 (בר' ס.).

רנא רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: יָכֹלְנִי לִכְתּוֹב כָּל־הַמִּקְרָא מִפִּי (ירוש' מג' פ“ד, ה”א).

רנב אַף יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי הִגִּיעַ לְיָדוֹ מַעֲשֶׂה כְּגוֹן זֶה1076 שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שִׁמְעוֹן. פָּגַע בּוֹ אֵלִיָּהוּ. אָמַר לוֹ: עַד מָתַי אַתָּה מוֹסֵר עַמּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ לַהֲרִיגָה? אָמַר לוֹ: מָה אֶעֱשֶׂה? מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא. אָמַר לוֹ: אָבִיךָ בָּרַח לְאַסְיָא1077 – אַתָּה בְּרַח לְלוּדִקְיָא1078. (ב"מ פג, פד).

רנג רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי נִזְדַּמֵּן לְבֵית שִׁמְעוֹן בְּרַ' יוֹסֵי בֶן־לְקוֹנָיָא. נָתְנוּ לוֹ כּוֹס. קִבְּלוֹ בְּבַת אֶחָת. אָמַר לוֹ: וְלֹא סָבַר מָר – “הַשּׁוֹתֶה כוֹסוֹ בְּבַת־אַחַת הֲרֵי זֶה גַרְגְּרָן1079”? אָמַר לוֹ: לֹא אָמְרוּ בְכוֹסְךָ קָטֹן, וְיֵינְךָ מָתוֹק, וּכְרֵסִי רְחָבָה1080 (פסח' פו:).

רנד כְּשֶׁנִּזְדַּמְּנוּ רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן וְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי זֶה עִם זֶה – הָיָה עוֹבֵר צֶמֶד בָּקָר תַּחַת כְּרֵסוֹתֵיהֶם וְלֹא הָיָה נוֹגֵעַ בָּהֶן (ב"מ פד.).


כג. רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעָי

רנה רַ' יְהוּדָה רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים בְּכָל־מָקוֹם (שבת לג:).

רנו “שֶׁקֶר הַחֵן… הִיא תִתְהַלָּל”1081 – זֶה דוֹרוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה בְרַ' אֶלְעָאי. אָמְרוּ עָלָיו, עַל רַ' יְהוּדָה בְרַ' אֶלְעָאי, שֶׁהָיוּ שִׁשָּׁה תַלְמִידִים מִתְכַּסִּין בְּטַלִּית אַחַת1082 וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה (סנה' כ.).

רנז אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה יָצְאָה וְלָקְחָה צֶמֶר וְעָשְׂתָה בֶּגֶד צָבוּעַ. כְּשֶׁהִיא יוֹצֵאת לַשּׁוּק הָיְתָה מִתְכַּסָּה בוֹ, וּכְשֶׁיּוֹצֵא רַ' יְהוּדָה לְהִתְפַּלֵּל הָיָה מִתְכַּסֶּה בוֹ וּמִתְפַּלֵּל, וּכְשֶׁהָיָה מִתְכַּסֶּה הָיָה מְבָרֵךְ1083: בָּרוּךְ שֶׁעָטַנִי מְעִיל (נדר' מט:).

רנח פַּעַם אַחַת גָּזַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל תַּעֲנִית. לֹא בָא רַ' יְהוּדָה לְבֵית־הַתַּעֲנִית. אָמְרוּ לוֹ [לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל]: אֵין לוֹ כְּסוּת. שָׁלַח לוֹ בֶגֶד וְלֹא קִבְּלוֹ. הִגְבִּיהַּ [רַ' יְהוּדָה] אֶת־הַמַּחֲצֶלֶת1084 וְאָמַר לוֹ לַשָּׁלִיחַ: רְאֵה מַה־יֵשׁ כָּאן1085, אֶלָּא לֹא נוֹחַ לִי שֶׁאֵהָנֶה בָעוֹלָם־הַזֶּה (שם).

רנט רַ' יְהוּדָה בְרַ' אֶלְעַי רָאַתּוּ מַטְרוֹנָה אַחַת שֶׁפָּנָיו צְהֻבִּין. אָמְרָה לוֹ: זָקֵן, זָקֵן, אֶחָד מִשְּׁלֹשָה יֶשׁ בָּךְ: אוֹ שְׁתוּי יַיִן אַתָּה, אוֹ מַלְוֶה בְרִבִּית, אוֹ מְגַדֵּל חֲזִירִים. אָמַר לָהּ: הָאֱמוּנָה, שֶׁאֵין בִּי אֶחָד מִן הַשְּׁלֹשָה. לֹא מַלְוֶה בְרִבִּית אָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא־תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ”1086, וְלֹא מְגַדֵּל חֲזִירִים, שֶׁאָסוּר לְבֶן־יִשְׂרָאֵל לְגַדֵּל חֲזִירִים, וְלֹא שְׁתוּי יַיִן אָנִי, שֶׁאֵין אֲנִי טוֹעֵם אֶלָּא קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה וְאַרְבַּע כּוֹסוֹת – וְחוֹגֵרְנִי צְדָעַי מִן הַפֶּסַח עַד הָעֲצָרֶת. אָמְרָה לוֹ: וְלָמָּה פָנֶיךָ צְהֻבִּין? אָמַר לָהּ: הַתּוֹרָה הִיא שֶׁמְּאִירָה פָנָי, שֶׁנֶּאֱמַר: “חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו”1087 (ירוש' שבת פ“ח, ה”א; נדר' מט:; קה"ר ח).

רס רַ' יְהוּדָה כְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ הָיָה נוֹטֵל קַנְקַן1088 עַל כְּתֵפוֹ, אָמָר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ1089 (נדר' מט:).

רסא רַ' יְהוּדָה הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַ' טַרְפוֹן. אָמַר לוֹ רַ' טַרְפוֹן: הַיּוֹם פָּנֶיךָ צְהֻבִּין. אָמַר לוֹ: אֶמֶשׁ יָצְאוּ עֲבָדֶיךָ לַשָּׂדֶה וְהֵבִיאוּ לָנוּ תְּרָדִין1090 וַאֲכַלְנוּם בְּלֹא מֶלַח, וְאִם אֲכַלְנוּם בְּמֶלַח כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁהָיוּ פָנֵינוּ צְהֻבִּין (שם).

רסב רַ' יוֹסֵי וְרַ' יְהוּדָה, אֶחָד אָכַל דַּיְסָא בְּאֶצְבְּעוֹתָיו וְאֶחָד אָכַל בְּהוּץ1091. אָמַר זֶה שֶׁאָכַל בְּהוּץ לְזֶה שֶׁאָכַל בְּאֶצְבְּעוֹתָיו: עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי צֵאָתֶךָ1092? אָמַר זֶה שֶׁאָכַל בְּאֶצְבְּעוֹתָיו לְזֶה שֶׁאָכַל בְּהוּץ: עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי רֻקֶּךָ1093? (שם).

רסג רַ' יְהוּדָה וְרַ' שִׁמְעוֹן הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם בְּלוֹפְסִין1094. רַ' יְהוּדָה אָכַל, רַ' שִׁמְעוֹן לֹא אָכָל. אָמַר לוֹ רַ' יְהוּדָה: מִפְּנֵי־מָה לֹא אָכַל מָר? אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן: אֵלּוּ אֵין יוֹצְאִים מִבְּנֵי־מֵעַיִם כָּל־עִקָּר. אָמַר לוֹ רַ' יְהוּדָה: כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁנִּסְמֹךְ עֲלֵיהֶן1095 לְמָחַָר (שם).

רסד אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעָאי: עֶרֶב שַׁבָּת מְבִיאִין לוֹ עֲרֵבָה מְלֵאָה חַמִּין וְרוֹחֵץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וּמִתְעַטֵּף וְיוֹשֵׁב בִּסְדִינִין הַמְצֻיָּצִין1096 וְדוֹמֶה לְמַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת (שבת כה:).

רסה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה בְרַ' אֶלְעָאי: עֶרֶב תִּשְׁעָה־בְאָב מְבִיאִין לוֹ פַּת חֲרֵבָה בְּמֶלַח וְיוֹשֵׁב בֵּין תַּנּוּר לְכִירָיִם1097 וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עָלֶיהָ קִיתוֹן שֶׁל מַיִם וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו (תענ' ל).

רסו אָמַר רַ' יְהוּדָה: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ אַחַר רַבִּי עֲקִיבָא וְאַחַר רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה. הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת “שְׁמַע”1098. כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ1099 מִלִּקְרוֹא אֶלָּא שֶׁעוֹסְקִין בְּצָרְכֵי צִבּוּר. קָרִיתִי וְשָׁנִיתִי1100, וְאַחַר־כָּךְ הִתְחִילוּ הֵם – וּכְבָר נִרְאֲתָה חַמָּה עַל רֹאשׁ הֶהָרִים (תוספ' בר' א', ד).

רסז אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעָאי, שֶׁהָיָה מְבַטֵּל תַּלְמוּד־תּוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת וּלְהַכְנָסַת כַּלָּה.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעָאי, שֶׁהָיָה נוֹטֵל בַּד שֶׁל הֲדַס וּמְרַקֵּד לִפְנֵי הַכַּלָּה וְאוֹמֵר: כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה1101! (כת' יז.).


כד. רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ וּבְנוֹ רַ' שִׁמְעוֹן

רסח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לִבָּם שֶׁל רִאשׁוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם1102 וְשֶׁל אַחֲרוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל1103, וְאָנוּ כִּמְלֹא נֶקֶב מַחַט סִדְקִית1104. רִאשׁוֹנִים – רַ' עֲקִיבָא; אַחֲרוֹנִים – רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ. יֵשׁ אוֹמְרִים: רִאשׁוֹנִים – רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ; אַחֲרוֹנִים – רַ' אוֹשַׁעְיָא בְרִבִּי (עיר' נג.).

רסט רַב קָרָא עַל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ: מְאֻשָּׁר שֶׁבַּחֲכָמִים (כת' מ.).

רע אָמַר רַבִּי: כְּשֶׁהָלַכְתִּי לְמַצּוֹת מִדּוֹתַי1105 אֵצֶל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ – וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְמַצּוֹת מִדּוֹתָיו1106 שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ – מָצָאתִי יוֹסֵף הַבַּבְלִי יוֹשֵׁב לְפָנָיו, וְהָיָה חָבִיב לוֹ בְיוֹתֵר עַד לְאֶחָת1107. אָמַר לוֹ1108: רַבִּי, הַשּׁוֹחֵט אֶת־הַזֶּבַח לְהַנִּיחַ מִדָּמוֹ לְמָחָר מַהוּ? אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר. עַרְבִית אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר. שַׁחֲרִית אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר. צָהֳרַיִם אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר. מִנְחָה אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר, אֶלָּא שֶׁרַ' אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל. צָהֲבוּ פָנָיו1109 שֶׁל יוֹסֵף הַבַּבְלִי. אָמַר לוֹ: יוֹסֵף, כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁלֹּא כִוַּנּוּ שְׁמוּעָתֵנוּ 1110עַד עַכְשָׁו? אָמַר לוֹ: רַבִּי, הֵן1111, אֶלָּא שֶׁרַ' יְהוּדָה פָּסוּל שָׁנָה לִי, וְחָזַרְתִּי עַל כָּל־תַּלְמִידָיו וּבִקַּשְׁתִּי לִי חָבֵר וְלֹא מָצָאתִי, עַכְשָׁו שֶׁשָּׁנִיתָ לִּי פָּסוּל הֶחֱזַרְתָּ לִּי אֲבֵדָתִי. זָלְגוּ עֵינָיו שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ דְּמָעוֹת. אָמָר: אַשְׁרֵיכֶם, תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁדִּבְרֵי־תוֹרָה חֲבִיבִים עֲלֵיכֶם בְּיוֹתֵר. קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: “מָה־אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל־הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי”1112 – הָא מִפְּנֵי שֶׁרַ' יְהוּדָה בְּנוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעַי וְרַ' אֶלְעַי תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר, לְפִיכָךְ שָׁנָה לְךָ מִשְׁנַת רַ' אֱלִיעֶזֶר1113 (מנח' יח.).

רעא אָמַר רַבִּי: כְּשֶׁהָיִינוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה אֵצֶל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ הָיִינוּ יוֹשְׁבִין שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה בְּאַמָּה1114 (עיר' נג.).

רעב אָמַר רַבִּי: כְּשֶׁהָלַכְתִּי לִלְמֹד תֹוֹרָה אֵצֶל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ חָבְרוּ עָלַי תַּלְמִידָיו כְּתַרְנְגוֹלִים שֶׁל בֵּית בֻּקְיָא1115 וְלֹא הִנִּיחוּנִי לִלְמֹד אֶלָּא דָבָר אֶחָד בְּמִשְׁנָתֵנוּ (יבמ' פד.).

רעג מַעֲשֶׂה בְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ וְרַ' יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לִנְצִיבִין אֵצֶל רַ' יְהוּדָה בֶן־בְּתֵרָה לִלְמוֹד הֵימֶנּוּ תּוֹרָה, וְהִגִּיעוּ לְצִידוֹן וְזָכְרוּ אֶת־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. זָקְפוּ עֵינֵיהֶם וְזָלְגוּ1116 דִמְעוֹתֵיהֶם, וְקָרְעוּ בִגְדֵיהֶם וְקָרְאוּ הַמִּקְרָא הַזֶה: “וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם־בָּהּ וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל־הַחֻקִּים”1117. חָזְרוּ וּבָאוּ לָהֶם לִמְקוֹמָם, אָמְרוּ: יְשִׁיבַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל־הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה (ספרי ראה).

רעד רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ הָיָה מְטַיֵּל עַל שְׂפַת יָם הַגָּדוֹל, רָאָה סְפִינָה מִטָּרֶפֶת בַּיָּם, וּכְהֶרֶף־עַיִן טָבְעָה וְטָבַע כָּל־מַה־שֶּׁהָיָה בָהּ. רָאָה אָדָם אֶחָד יוֹשֵׁב עַל קֶרֶשׁ הַסְּפִינָה, וּמִגַּל לְגַל עָלָה לַיַּבָּשָׁה כְּשֶׁהָיָה עָרֹם. הָיָה מִתְחַבֵּא בִּשְׂפַת־הַיָּם. נִזְדַּמְּנָה אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹלִין לְרֶגֶל לִירוּשָׁלָיִם. אָמַר לָהֶם: מִבְּנֵי עֵשָׂו אֲחִיכֶם אָנִי, תְּנוּ לִי כְסוּת כָּל־שֶׁהִיא לְכַסּוֹת בְּשָׂרִי שֶׁל מָטָּה1118, שֶׁטְּרָדַנִי הַיָּם וְלֹא נִצַּל בְּיָדִי כְּלוּם. אָמְרוּ לוֹ: כֵּן יִטָּרְדוּ כָל־בְּנֵי עַמֶּךָ. תָּלָה עֵינָיו1119 וְרָאָה אֶת־רַ' אֶלְעָזָר שֶׁהָיָה מְטַיֵּל בֵּינֵיהֶם. אָמַר: רוֹאֶה אֲנִי בְךָ שֶׁאַתָּה אִישׁ זָקֵן וּמְכֻבָּד בְּאֻמָּתֶךָ, וְאַתָּה מַכִּיר בִּכְבוֹדָן שֶׁל בְּרִיּוֹת, זְכֵה בִי1120 וְתֶן־לִי כְּסוּת לְכַסּוֹת אֶת־בְּשָׂרִי שֶׁל מַטָּה, שֶׁטְּרָדַנִי הַיָּם. הָיָה רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ לָבוּשׁ שֶׁבַע אִצְטְלָאוֹת1121. פָּשַׁט אַחַת וּנְתָנָהּ לוֹ, הוֹלִיכוֹ לְבֵיתוֹ וְהֶאֱכִילָהוּ וְהִשְׁקָהוּ וְנָתַן לוֹ מָאתַיִם דֵּינָרִים וְהִרְכִּיבוֹ אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה פַרְסָה, וְעָשָׂה לוֹ כָּבוֹד מְרֻבֶּה עַד שֶׁהֱבִיאָהוּ לְבֵיתוֹ. לְאַחַר יָמִים מֵת קֵיסָר הָרָשָׁע וּמִנּוּ אוֹתוֹ הָאִישׁ לְמֶלֶךְ בִּמְקוֹמוֹ. גָּזַר עַל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה: כָּל־הַגְּבָרִים לְמִיתָה1122 וְכָל־הַנָּשִׁים לְבִזָּה. אָמְרוּ לְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ: לֵךְ וּפַיֵּס עָלֵינוּ1123. אָמַר לָהֶם: כְּלוּם יוֹדְעִים אַתֶּם בְּמַלְכוּת זוֹ שֶׁעוֹשָׂה דָבָר בְּחִנָּם? אָמְרוּ לוֹ: יֶשׁ כָּאן אַרְבַּעַת אֲלָפִים דֵּינָרִים. טוֹל אוֹתָם וְלֵךְ וּפַיֵּס עָלֵינוּ. נְטָלָם וְעָלָה וְעָמַד בְּשַׁעַר הַמַּלְכוּת. אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְאִמְרוּ לַמֶּלֶךְ: יְהוּדִי עוֹמֵד בַּשַּׁעַר וּמְבַקֵּשׁ לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם הַמֶּלֶךְ. אָמַר: הַכְנִיסוּהוּ. כְּשֶׁרָאָהוּ הַמֶּלֶךְ, קָפַץ וְעָמַד מִכִּסְאוֹ וְנֶפַל עַל פָּנָיו. אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, מַה־מַּעֲשֶׂיךָ כָּאן? וְלָמָּה טָרַחְתָּ וּבָאתָ לְכָאן? אָמַר לוֹ: בָּאתִי לְבַקֵּשׁ עַל אוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁתְּבַטֵּל אוֹתָהּ גְּזֵרָה. אָמַר לוֹ: תּוֹרַתְכֶם כְּלוּם שֶׁקֶר כָּתוּב בָּהּ? אָמַר לוֹ: לֹא. אָמַר לוֹ: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: “לֹא־יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְיָ”1124. לָמָּה? “עַל־דְּבַר אֲשֶׁר לֹא־קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמָּיִם”; וְנֶאֱמַר: “לֹא־תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא”1125, וַאֲנִי לֹא בֶן־עֵשָׂו אֲחִיכֶם אָנִי? – וְהֵם לֹא גָמְלוּ לִי חֶסֶד, וּמִי שֶׁעוֹבֵר עַל הַתּוֹרָה חַיָּב מִיתָה. אָמַר לוֹ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ: אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם נִתְחַיְּבוּ לָךְ, תִּמְחַל לָהֶם וּתְרַחֵם עֲלֵיהֶם. אָמַר לוֹ: כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה בְּמַלְכוּת זוֹ שֶׁעוֹשָׂה דָבָר בְּחִנָּם? אָמַר לוֹ: יֵשׁ עִמִּי אַרְבָּעָה אֲלָפִים דֵּינָרִים, טוֹל אוֹתָם וְרַחֵם עֲלֵיהֶם. אָמַר לוֹ: אַרְבַּעַת אֲלָפִים הַלָּלוּ נְתוּנִים לְךָ תַּחַת הַמָּאתַיִם שֶׁנָּתַתָּ לִּי, וְהַמְּדִינָה כֻלָּה תִּנָּצֵל בִּזְכוּתֶךָ, תַּחַת מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה שֶׁהֶאֱכַלְתַּנִי וְהִשְׁקִיתַנִי, וְהִכָּנֵס לְבֵית־גְּנָזַי וְטוֹל לְךָ שִׁבְעִים אִצְטְלָאוֹת תַּחַת הָאִצְטְלָא הָאַחַת שֶׁנָּתַתָּ לִּי – וְלֵךְ בְּשָׁלוֹם לְעַמֶּךָ.

קָרְאוּ עָלָיו: “שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל־פְּנֵי הַמָּיִם”1126 (קה"ר יא).

––––––––

רעה מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַ' אֶלְעָזָר מִמִּגְדַּל גְּדוֹר1127 מִבֵּית רַבּוֹ, וְהָיָה רָכוּב עַל הַחֲמוֹר וּמְטַיֵּל עַל שְׂפַת הַיָּם וְשָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְהָיְתָה דַעְתּוֹ גַּסָּה עָלָיו1128, מִפְּנֵי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה הַרְבֵּה. נִזְדַּמֵּן לוֹ אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְכֹעָר בְּיוֹתֵר. אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי! וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ. אָמַר לוֹ: רֵיקָא1129, כַּמָּה מְכֹעָר1130 אוֹתוֹ הָאִישׁ! שֶׁמָּא כָל־בְּנֵי עִירְךָ מְכֹעָרִים כְּמוֹתֶךָ? אָמַר לוֹ: אֵינִי יוֹדֵעַ, אֶלָּא לֵךְ וֶאֱמֹר לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי: כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ! כֵּוָן שֶׁיָּדַע [רַ' שִׁמְעוֹן] בְּעַצְמוֹ שֶׁחָטָא יָרַד מִן הַחֲמוֹר וְנִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: נַעֲנֵיתִי לָךְ1131, מְחַל לִי! אָמַר לוֹ: אֵינִי מוֹחֵל לָךְ עַד שֶׁתֵּלֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי וֶאֱמֹר לוֹ: כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ!

הָיָה מְטַיֵּל אַחֲרָיו1132 עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ, יָצְאוּ בְנֵי עִירוֹ לִקְרָאתוֹ וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי, רַבִּי! מוֹרִי, מוֹרִי! אָמַר לָהֶם: לְמִי אַתֶּם קוֹרִין “רַבִּי, רַבִּי”? אָמְרוּ לוֹ: לָזֶה שֶׁמְּטַיֵּל אַחֲרֶיךָ. אָמַר לָהֶם: אִם זֶה רַבִּי, אַל יִרְבּוּ כְמוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל! אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי־מָה? אָמַר לָהֶם: כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה לִי. אָמְרוּ לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן מְחַל לוֹ, שֶׁאָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה הוּא. אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִילְכֶם הֲרֵינִי מוֹחֵל לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא רָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן.

מִיָּד נִכְנַס רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַ' אֶלְעָזָר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְדָרַשׁ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאָרֶז. (תענית כ:; אדר"נ מא).


כה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל

רעו אָמַר רַ' יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: “עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי”1133 – אֶלֶף יְלָדִים הָיוּ בְּבֵית אַבָּא, חֲמֵשׁ מֵאוֹת מֵהֶם לָמְדוּ תוֹרָה, חֲמֵשׁ מֵאוֹת מֵהֶם לָמְדוּ חָכְמַת יְוָנִית – וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם אֶלָּא אֲנִי כָאן וּבֶן־אֲחִי אַבָּא בְּעַסְיָא (ב"ק פג.; סוטה מט:).

רעז רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל – נָשִׂיא, רַ' מֵאִיר – חָכָם, רַ' נָתָן – אַב־בֵּית־דִּין1134, כְּשֶׁהָיָה נִכְנָס1135 רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל הָיוּ הַכֹּל עוֹמְדִים מִלְּפָנָיו; וּכְשֶׁהָיוּ נִכְנָסִים רַ' מֵאִיר וְרַ' נָתָן הָיוּ הַכֹּל עוֹמְדִים מִלִּפְנֵיהֶם. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: כְּלוּם לֹא יְהֵא הֶכֵּר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם? הִתְקִין מִשְׁנָה זוֹ: כְּשֶׁהַנָּשִׂיא נִכְנָס כָּל־הָעָם עוֹמְדִים וְאֵין יוֹשְׁבִים עַד שֶׁאוֹמֵר לָהֶם: שֵׁבוּ; כְּשֶׁאַב־בֵּית־דִּין נִכְנָס עוֹשִׂים לוֹ שׁוּרָה אַחַת מִכָּאן וְשׁוּרָה אַחַת מִכָּאן, וְאֵין יוֹשְׁבִים עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ; כְּשֶׁהֶחָכָם נִכְנָס – אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ.

אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא הָיוּ רַ' מֵאִיר וְרַ' נָתָן בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. לְמָחָר כְּשֶׁבָּאוּ רָאוּ שֶׁלֹּא עָמַד הָעָם מִלִּפְנֵיהֶם, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ רְגִילִים. אָמְרוּ: מַה־זֹּאת? אָמְרוּ לָהֶם: כָּךְ הִתְקִין רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַ' מֵאִיר לְרַ' נָתָן: אֲנִי חָכָם וְאַתָּה אַב־בֵּית־דִּין, נַתְקִין דָּבָר [כְּנֶגְדּוֹ]. וּמַה־נַּעֲשֶׂה לוֹ? נֹאמַר לוֹ: שְׁנֵה לָנוּ עֳקָצִין1136, שֶׁאֵינָהּ בְּיָדוֹ1137; וְכֵוָן שֶׁלֹּא יְהֵא יוֹדֵעַ נֹאמַר לוֹ: “מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִיעַ כָּל־תְּהִלָּתוֹ”1138 – לְמִי נָאֶה לְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ? לְמִי שֶׁיָּכוֹל לְהַשְׁמִיעַ כָּל־תְּהִלּוֹתָיו – וְנַעֲבִירֶנּוּ, וּתְהֵא אַתָּה נָשִׂיא וַאֲנִי אַב־בֵּית־דִּין. שָׁמַע רַ' יַעֲקֹב בֶּן־קָרְשַׁי וְאָמָר: שֶׁמָּא, חָס וְשָׁלוֹם, יָבוֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. הָלַךְ וְיָשַב אֲחוֹרֵי עֲלִיָּתוֹ שֶׁל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל, וְהָיָה לוֹמֵד וְשׁוֹנֶה, לוֹמֵד וְשׁוֹנֶה [בְּמַסֶּכֶת עֳקָצִין]. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: מַה זֹּאת? שֶׁמָּא, חָס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ דָּבָר בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ כְּנֶגְדִּי? נָתַן דַּעְתּוֹ וְלָמַד בְּמַסֶּכֶת עֳקָצִין. לְמָחָר אָמְרוּ לוֹ: יִשְׁנֶה רַבֵּנוּ בָּעֳקָצִין. פָּתַח וְשָׁנָה. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם, אָמַר לָהֶם: אִלְמָלֵא לָמַדְתִּי בִּיַּשְׁתּוּנִי. צִוָּה וְהוֹצִיאוּם מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ. הָיוּ כוֹתְבִים קְשָׁיוֹת בְּפִתָּקִין1139 וְזוֹרְקִים לְשָׁם, מַה־שֶּׁהָיָה מֵשִׁיב – מֵשִׁיב, וּמַה־שֶּׁלֹּא הֵשִׁיב כָּתְבוּ תְשׁוּבָה וְזָרָקוּ. אָמַר רַ' יוֹסֵי: תּוֹרָה מִבַּחוּץ וְאָנוּ מִבִּפְנִים! אָמַר לָהֶם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: נַכְנִיסֵם, אֶלָּא נִקְנְסֵם1140 שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ1141 הֲלָכָה מִשְּׁמָם. כִּנּוּהוּ לְרַ' מֵאִיר: “אֲחֵרִים”, וּלְרַ' נָתָן: “יֵשׁ אוֹמְרִים”. הֶרְאוּם בַּחֲלוֹמָם: לְכוּ פַיְּסוּ לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל. רַ' נָתָן הָלָךְ, רַ' מֵאִיר לֹא הָלָךְ, אָמַר: דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין1142 וְלֹא מוֹרִידִין.

כְּשֶׁהָלַךְ רַ' נָתָן אָמַר לוֹ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: אִם הוֹעִיל לְךָ קָמְרוֹ שֶׁל אָבִיךָ1143 לִהְיוֹת אַב־בֵּית־דִּין – לִהְיוֹת נָשִׂיא מִי הוֹעִיל! (הור' יג:; ע"י).

רעח אָמַר רַבִּי: שְׁלֹשָה עַנְוְתָנִין הֵם, וְאֵלּוּ הֵם: אַבָּא1144 וּבְנֵי בְתֵרָא1145 וְיוֹנָתָן בֶּן־שָׁאוּל1146 (ב"מ פד, פה).

רעט אִיסִי בֶן־יְהוּדָה הָיָה קוֹרֵא לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: חֲנוּת מְלֵאָה אַרְגָּמָן טוֹב (אדר"נ יח).

רפ כְּשֶׁמֵּת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל עָלָה גוֹבַאי1147 וְרַבּוּ צָרוֹת. (סוטה מט:).


כו. רַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר

רפא אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר: מִיָּמָיו לֹא בָצַע עַל פְּרוּסָה1148 שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ, וּמִיּוֹם שֶׁעָמַד עַל דַּעְתּוֹ לֹא נֶהֱנָה מִסְּעֻדַּת אָבִיו (חול' ז).

רפב מַעֲשֶׂה בְּרַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר שֶׁהָיָה דָר בְּעִיר אַחַת בְּדָרוֹם וּבָאוּ לְשָׁם שְׁנֵי עֲנִיִּים לְהִתְפַּרְנֵס; וְהָיוּ בְיָדָם סָאתַיִם שְׂעוֹרִים וְהִפְקִידוּ אֶצְלוֹ – וְשָׁכְחוּ אוֹתָן וְהָלְכוּ לָהֶם. וְהָיָה רַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר זוֹרֵעַ אוֹתָן בְּכָל־שָׁנָה וְקוֹצְרָן וְכוֹנְסָן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן גֹּרֶן. אַחַר שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוּ הָעֲנִיִּים וְתָבְעוּ שְׂעוֹרֵיהֶם. הִכִּירָם רַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר, אָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ גְמַלִּים וַחֲמוֹרִים וּבוֹאוּ וּטְלוּ אוֹצְרוֹתֵיכֶם (דב“ר ג; ירוש' דמאי פ”א, ה"ג).

רפג רַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר הָיָה הוֹלֵךְ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִם, פָּגַע בּוֹ בְּגִנַּאי הַנָּהָר. אָמַר לוֹ: גִּנַּאי, חֲלֹק לִי מֵימֶיךָ וְאֶעֱבֹר בָּךְ. אָמַר לוֹ: אַתָּה הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנֶךָ, וַאֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנִי; אַתָּה סָפֵק עוֹשֶׂה, סָפֵק אִי־אַתָּה עוֹשֶׂה – וַאֲנִי וַדַּאי עוֹשֶׂה. אָמַר לוֹ: אִם אִי־אַתָּה חוֹלֵק – גּוֹזֵרְנִי עָלֶיךָ שֶׁלּא יַעַבְרוּ בְךָ מַיִם לְעוֹלָם. חָלַק לוֹ. הָיָה שָׁם אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה טָעוּן חִטִּים לְפָסַח. אָמַר לוֹ: חֲלֹק לוֹ אַף לָזֶה, שֶׁעוֹסֵק בְּמִצְוָה. חָלַק לוֹ. הָיָה שָׁם עַרְבִי אֶחָד, שֶׁנִּתְלַוָּה עִמָּם בַּדָּרֶךְ. אָמַר רַ' פִינְחָס: חֲלֹק לוֹ אַף לָזֶה, שֶׁלֹּא יֹאמַר: כָּךְ עוֹשִׂים לִבְנֵי־לְוָיָה1149! חָלַק לוֹ.

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: יְכוֹלִים אָנוּ לַעֲבֹר? אָמַר לָהֶם: מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא בִזָּה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מִיָּמָיו – יַעֲבֹר וְלֹא יִנָּזֵק.

אָמַר רַב יוֹסֵף: כַּמָּה גָדוֹל אָדָם זֶה, כְּמֹשֶה וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא1150!

נִזְדַּמֵּן לְפֻנְדָּק אֶחָד, הֵטִילוּ שְׂעוֹרִים לַחֲמוֹרָתוֹ1151 – לֹא אָכָלָה; חָבְטוּ אוֹתָן – לֹא אָכָלָה. נִקְּרוּ1152 אוֹתָן – לֹא אָכָלָה. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא אֵינָן מְעֻשָּׂרוֹת1153. עִשְּׂרוּ אוֹתָן – וְאָכָלָה. אָמַר: עֲנִיָּה זוֹ הוֹלֶכֶת לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ וְאַתֶּם מַאֲכִילִים אוֹתָהּ טְבָלִים1154!

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: וְכִי לֹא כָךְ לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ: הַלּוֹקֵחַ לִבְהֵמָה פָּטוּר מִן הַדְּמָאי1155? אָמַר לָהֶם: וּמָה אֶעֱשֶׂה לַעֲלוּבָה זוֹ וְהִיא מַחֲמִירָה עַל עַצְמָהּ!

שָׁמַע רַבִּי, יָצָא לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ, סְעַד אֶצְלִי. אָמַר לוֹ: הֵן. צָהֲבוּ1156 פָנָיו שֶׁל רַבִּי. אָמַר לוֹ רַ' פִינְחָס: כִּמְדֻמֶּה אַתָּה, שֶׁמֻּדַּר־הֲנָאָה מִיִּשְׂרָאֵל אָנִי1157? יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם, יֵשׁ רוֹצֶה וְאֵין לוֹ, וְיֵשׁ שֶׁיֶּשׁ־לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה, וְנֶאֱמַר: “אַל־תִּלְחַם אֶת־לֶחֶם רַע עָיִן” וכו'1158 – וְאַתָּה רוֹצֶה וְיֶשׁ־לָךְ. אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁו בָּהוּל אָנִי, שֶׁבִּדְבַר מִצְוָה אֲנִי טוֹרֵחַ, בַּחֲזִירָתִי אֶכָּנֵס אֶצְלֶךָ.

כְּשֶׁחָזַר נִזְדַּמֵּן לוֹ וְנִכְנַס בְּאוֹתוֹ הַפֶתַח שֶׁהָיוּ עוֹמְדוֹת שָׁם פְּרָדוֹת לְבָנוֹת. אָמַר: מַלְאַךְ־הַמָּוֶת1159 בְּבֵיתוֹ שֶׁל זֶה – וַאֲנִי אֶסְעַד אֶצְלוֹ! שָׁמַע רַבִּי. יָצָא לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: אֶמְכְּרֵן. אָמַר לוֹ: “וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל”1160. – אַפְקִירֵן. – תַּרְבֶּה נְזָקִים. – אֲעַקְּרֵן1161. – יֶשׁ כָּאן צַעַר־בַּעֲלֵי־חַיִּים. – אֶהֶרְגֵן. – יֶשׁ כָּאן “לֹא תַשְׁחִית”1162. הָיָה מַפְצִיר בּו‍ֹ1163ֹ הַרְבֵּה. גָּבַהּ הַר בֵּינֵיהֶם1164.

בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: מָה בְּחַיֵּיהֶם כָּךְ1165 – בְּמִיתָתָם עַל־אַחַת־כַּמָּה וְכַמָּה1166 (חול' ז.:; ירוש' דמאי פ“א, ה”ג).

רפד מַעֲשֶׂה בְחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה חוֹפֵר בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים. פַּעַם אַחַת הָיְתָה בִתּוֹ הוֹלֶכֶת לְהִנָּשֵׂא, וּבָאָה לַעֲבוֹר בַּנָּהָר, וּשְׁטָפָהּ. וְהָיָה כָל־הָעָם נִכְנָסִים אֶצְלוֹ וּבִקְשׁוּ לְנַחֲמוֹ וְלֹא קִבֵּל תַּנְחוּמִים. נִכְנַס אֶצְלוֹ רַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר וּבִקֵּשׁ לְנַחֲמוֹ וְלֹא קִבֵּל תַּנְחוּמִים. אָמַר לָהֶם: זֶהוּ חֲסִידְכֶם1167! אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, כָּךְ וְכָךְ הָיָה עוֹשֶׂה – כָּךְ וְכָךְ אֵרַע לוֹ. אָמַר: אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְכַבֵּד אֶת־בּוֹרְאוֹ בְּמַיִם וְהוּא מְקַפְּחוֹ בַּמָּיִם! מִיָּד נָפַל קוֹל הֲבָרָה1168 בָּעִיר: בָּאָה בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי! יֵשׁ אוֹמְרִים: בְּסִכָּה הֶעֳרָתָה1169; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מַלְאָךְ יָרַד בִּדְמוּת רַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר וְהִצִּילָהּ (ירוש' דמאי פ“א, ה”ג; דב"ר ג).

רפה מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ סַרְקִיָּא שֶׁנָּפְלָה מַרְגָּלִית שֶׁלּוֹ וּבְלָעָהּ עַכְבָּר. בָּא אֵצֶל רַ' פִינְחָס בֶּן־יָאִיר. אָמַר לוֹ: וְכִי חַבָּר1170 אָנִי? אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: לְשִׁמְךָ הַטּוֹב בָּאתִי. גָּזַר רַ' פִינְחָס עַל הָעַכְבָּרִים וּכְנָסָם. וְרָאָה אֶחָד מֵהֶם שֶׁהוּא גִבֵּעַ1171. אָמָר: הֲרֵי הִיא אֵצֶל זֶה. גָּזַר עַל הָעַכְבָּר – וּפְלָטָהּ (ירוש' דמאי פ“א, ה”ג).


כז. רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא (רַבִּי, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ) רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וּבָנָיו

רפו כְּשֶׁמֵּת רַ' עֲקִיבָא נוֹלַד רַבִּי (קיד' עב:).

רפז פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יָמוּלוּ אֶת־בְּנֵיהֶם. וּבְאוֹתוֹ זְמַן נוֹלַד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אָבִיו: כֵּיצַד אָנוּ מְבַטְּלִים גְּזֵרָתוֹ שֶׁל־הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמְקַיְּמִים גְּזֵרָתָם שֶׁל הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ? מִיָּד עָמַד וּמָל אֶת־בְּנוֹ. שָׁמַע שַׂר הָעִיר וְשָׁלַח וְקָרָא לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה עָבַרְתָּ עַל גְּזֵרָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ? אָמַר לוֹ: כָּךְ צִוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמַר לוֹ הַשָּׂר: הַרְבֵּה כָבוֹד יֶשׁ־לְךָ עָלַי1172, שֶׁאַתָּה רֹאשׁ לְאֻמָּתֶךָ, אֶלָּא גְזֵרָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הִיא וְאֵינִי יָכוֹל לְהַנִּיחֶךָ. אָמַר לוֹ: וּמָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אָמַר לוֹ: נִשְׁלַח אוֹתְךָ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, וּמָה שֶׁהוּא רוֹצֶה יַעֲשֶׂה. מִיָּד שָׁלַח אֶת־רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְאֶת־אִמּוֹ לַמֶּלֶךְ. הָלְכוּ כָל־הַיּוֹם בַּדָּרֶךְ. לָעֶרֶב הִגִּיעוּ לִמְלוֹן בֵּית־אָבִיו שֶׁל אַנְטוֹנִינוֹס1173, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן נוֹלַד אַנְטוֹנִינוֹס. נִכְנְסָה אִמּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אֵצֶל אִמּוֹ שֶׁל אַנְטוֹנִינוֹס, שֶׁהָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתָהּ, אָמְרָה לָהּ: מַה־טִּיבֵךְ1174? אָמְרָה לָהּ: כָּךְ וְכָךְ גָּזְרוּ עָלֵינוּ, שֶׁלֹּא לָמוּל, וְעַכְשָׁו מַלְתִּי אֶת־בְּנִי – וּלְכָךְ מוֹלִיכִין אוֹתָנוּ אֶל הַמֶּלֶךְ כְּאֶחָד1175. כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעָה כָךְ, אָמְרָה לָהּ: אִם רְצוֹנֵךְ, קְחִי אֶת־הַיֶּלֶד שֶׁלִּי, שֶׁאֵינוֹ מָהוּל, וּתְנִי לִי אֶת־הַיֶּלֶד שֶׁלָּךְ. עָשְׂתָה כֵן וְהָלְכָה לָהּ. הֱבִיאָהּ הַשַּׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וּבָדְקוּ אֶת־הַיֶּלֶד וּמְצָאוּהוּ שֶׁאֵינוֹ מָהוּל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּעַס הַמֶּלֶךְ עַל אוֹתוֹ הַשַּׂר וְאָמָר: אֲנִי גָזַרְתִּי עַל מָהוּל, וְאַתָּה הֵבֵאתָ לִי שֶׁאֵינוֹ מָהוּל. מִיָּד צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְהָרְגוּ לְאוֹתוֹ הַשָּׂר, וְשָׁלַח אֶת־רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְאֶת־אִמּוֹ לְשָׁלוֹם. כֵּוָן שֶׁחָזְרוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל אַנְטוֹנִינוֹס, אָמְרָה אִמּוֹ: הוֹאִיל וְעָשָׂה לָךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נֵס עַל יָדִי וְלִבְנֵךְ עַל־יַד בְּנִי – יִהְיוּ שׁוֹשְׁבִינִים1176 לְעוֹלָם (ביה“מ ח”ו; תוס' ע"ז י).

רפח מִימוֹת מֹשֶה וְעַד רַבִּי לֹא מָצִינוּ תּוֹרָה וּגְדֻלָּה1177 בְּמָקוֹם אֶחָד (גיט' נט.).

רפט אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־מְנַסְיָא מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי: הַנּוֹי1178 וְהַכֹּחַ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד וְהַחָכְמָה וְהַשֵּׂיבָה וְהַבָּנִים – נָאֶה לַצַּדִּיקִים וְנָאֶה לָעוֹלָם.

אֵלּוּ שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים לַצַּדִּיקִים כֻּלָּן נִתְקַיְּמוּ בְּרַבִּי וּבָנָיו (אב' ו; ירוש' סנה' פי“א, ה”ג).

––––––––

רצ [כְּשֶׁמֵּת רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן] שָׁלַח רַבִּי לְדַבֵּר בְּאִשְׁתּוֹ1179. שָׁלְחָה לוֹ: כְּלִי שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ קֹדֶשׁ – יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ חֹל? שָׁלַח לָהּ: וִיהֵא שֶׁבַּתּוֹרָה גָּדוֹל מִמֶּנִּי, אֲבָל בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּלוּם גָּדוֹל מִמֶּנִּי? שָׁלְחָה לוֹ: בַּתּוֹרָה אִם הוּא גָדוֹל מִמְּךָ אֵינִי יוֹדָעַת, אֲבָל בְּמַעֲשִׂים – אֲנִי יוֹדָעַת, שֶׁהֲרֵי קִבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִים1180.

אָמַר רַבִּי: “חֲבִיבִין יִסּוּרִים” – קִבֵּל עַל עַצְמוֹ [יִסּוּרִים] שְׁלֹש עֶשְׂרֵה שָׁנִים, שֵׁשׁ בִּצְמֶרֶת1181 וְשֶׁבַע בְצִפָּדוֹן1182.

אֲהוּרְיָרוֹ1183 שֶׁל בֵּית־רַבִּי הָיָה עָשִׁיר מִשָּׁבוֹר הַמֶּלֶךְ1184: וּכְשֶׁהָיָה מֵטִיל מִסְפּוֹא לַבְּהֵמוֹת – – הָיָה קוֹלָן הוֹלֵךְ שָׁלֹש מִילִין. וְהָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַטִּיל לִפְנֵיהֶן אֶת־הַמִּסְפּוֹא בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס1185 רַבִּי לְבֵית־הַכִּסֵּא. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עָבַר קוֹלוֹ [שֶׁל רַבִּי] אֶת־קוֹלָן1186, עַד שֶׁנִּשְׁמַע לְיוֹרְדֵי הַיָּם.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִסּוּרָיו שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן עֲדִיפִים1187 מִיִּסּוּרֵי רַבִּי, שֶׁאִלּוּ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן – מֵאַהֲבָה בָאוּ וּמֵאַהֲבָה הָלָכוּ, וְשֶׁל רַבִּי – עַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה בָּאוּ וְעַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה הָלָכוּ.

“עַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה בָּאוּ” – שֶׁפַּעַם אַחַת הוֹלִיכוּ עֵגֶל לִשְׁחִיטָה. וְהָיָה רַבִּי יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִפְנֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁל הַבַּבְלִים בְּצִפּוֹרִי, בָּרַח הָעֵגֶל וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ תַּחַת כְּנַף בִּגְדּוֹ שֶׁל רַבִּי וְגָעָה בִּבְכִיָּה, כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: הַצִּילֵנִי!… אָמַר לוֹ רַבִּי: “לֵךְ, לְכָךְ נוֹצָרְתָּ!”

אָמָרוּ: הוֹאִיל וְאֵינוֹ מְרַחֵם – יָבוֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִים.

“וְעַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה הָלָכוּ” – שֶׁפַּעַם אַחַת הָיְתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי מְכַבֶּדֶת אֶת־הַבָּיִת, הָיוּ בְנֵי חֻלְדָּה מוּטָלִים שָׁם – וְכִבְּדָתַם. אָמַר לָהּ רַבִּי: הַנִּיחִים – “וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו”1188 כָּתוּב.

אָמְרוּ: הוֹאִיל וּמְרַחֵם – נְרַחֵם עָלָיו (ב“מ פ”ד, פ“ה; ב”ר לג).

רצא אָמַר רַ' יוֹסֵי בַר אָבִין: כָּל־אוֹתָן1189 שְׁלֹש עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ1190 רַבִּי בְּשִׁנָּיו לֹא הִפִּילָה עֻבָּרָה1191 בְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִצְטַעֲרוּ הַיּוֹלְדוֹת.

רַבֵּנוּ הָיָה עַנְוָתָן הַרְבֵּה, וְהָיָה אוֹמֵר: כָּל־מַה שֶּׁיֹאמַר לִי אָדָם אֲנִי עוֹשֶׂה, חוּץ מִמַּה־שֶּׁעָשׂוּ בְנֵי בְתֵרָה לִזְקֵנִי1192, שֶׁיָּרְדוּ מִגְּדֻלָּתָם וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ. וְאִלְמָלֵי עָלָה רַב הוּנָא רֹאשׁ הַגּוֹלָה1193 לְכָאן הָיִיתִי מוֹשִׁיבוֹ לְמַעְלָה מִמֶּנִּי. לָמָּה? שֶׁהוּא מִיהוּדָה וַאֲנִי מִבִּנְיָמִין, וְהוּא מִן הַזְּכָרִים שֶׁבִּיהוּדָה וַאֲנִי מִן הַנְּקֵבוֹת. פַּעַם אַחַת נִכְנַס אֶצְלוֹ רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל, אָמַר לוֹ: הֲרֵי רַב הוּנָא בַחוּץ1194… – נִתְכַּרְכְּמוּ פָנָיו1195 שֶׁל רַבִּי. כֵּוָן שֶׁרָאָה רַ' חִיָּא שֶׁנִּתְכַּרְכְּמוּ פָנָיו – אָמַר לוֹ: אֲרוֹנוֹ בָא1196. אָמַר לוֹ רַבִּי: צֵא וּרְאֵה מִי מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ בַּחוּץ. יָצָא וְלֹא מָצָא שׁוּם אָדָם, – וְיָדַע שֶׁהוּא נָזוּף1197: וְאֵין נְזִיפָה פְחוּתָה מִשְּׁלֹשִים יוֹם.

אָמַר רַ' יוֹסֵי בַר אָבִין: כָּל־אוֹתָם שְׁלֹשִים יוֹם שֶׁהָיָה רַ' חִיָּא נָזוּף מֵרַבֵּנוּ לִמֵּד אֶת־רַב בֶּן־אֲחוֹתוֹ כָּל־כְּלָלֵי תוֹרָה, וְאֵלּוּ הֵן הִלְכוֹת הַבַּבְלִיִּים.

לְסוֹף שְׁלֹשִים יוֹם בָּא אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, בִּדְמוּתוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל אֵצֶל רַבֵּנוּ, וְנָתַן יָדָיו עַל שִׁנָּיו וּמִיָּד נִתְרַפָּאוּ. לְמָחָר נִכְנַס רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל לִפְנֵי רַבֵּנוּ, אָמַר לוֹ: שִׁנֶּיךָ מָה הֵן? אָמַר לוֹ: מִשָּׁעָה שֶׁנָּתַתָּ יָדְךָ עֲלֵיהֶן נִתְרַפָּאוּ. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר רַ' חִיָּא: אִי לָכֶן1198, חַיּוֹת1199 שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל! אִי לָכֶן, עֻבָּרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!… כֵּוָן שֶׁאָמַר לוֹ רַ' חִיָּא לְרַבִּי: אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא – יָדַע רַבִּי, שֶׁאֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, הָיָה. מֵאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל לִנְהוֹג בְּרַ' חִיָּא כָּבוֹד. אָמַר לְתַלְמִידָיו שֶׁיַּכְנִיסוּהוּ לִפְנִים1200. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: וְלִפְנִים מִמֶּנִּי? אָמַר לוֹ: חָס וְשָׁלוֹם, לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל. אֶלָּא רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל לִפְנִים, וְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי לִפְנַי וְלִפְנִים (ב“ר לג, שם צו; ירוש' כלא' פ”ט, ה"ג).

רצב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת חָשׁ רַבִּי בְּמֵעָיו. אָמָר: כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ יֵין תַּפּוּחִים שֶׁל נָכְרִים – אָסוּר אוֹ מֻתָּר1201? אָמַר לְפָנָיו רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: פַּעַם אַחַת חָשׁ אַבָּא בְּמֵעָיו, וְהֵבִיאוּ יֵין תַּפּוּחִים שֶׁל נָכְרִי שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, וְשָׁתָה וְנִתְרַפֵּא. אָמַר לוֹ: כָּל־כָּךְ הָיָה בְיָדְךָ וְאַתָּה מְצַעֲרֵנִי1202! בָּדְקוּ וּמָצְאוּ נָכְרִי אֶחָד, שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁלֹש מֵאוֹת גַּרְבֵי1203 יַיִן שֶׁל תַּפּוּחִים שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה – וְשָׁתָה [רַבִּי] וְנִתְרַפֵּא. אָמַר: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, שֶׁמָּסַר עוֹלָמוֹ לַשּׁוֹמְרִים1204! (ע"ז מ:).

רצג רַ' חִיָּא וְרַ' שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי הָיוּ יוֹשְׁבִים, פָּתַח אֶחָד מֵהֶם וְאָמָר: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמָטָּה1205, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיוּ עֵינַי1206 וְלִבִּי שָׁם”1207; וְאֶחָד אָמָר: עֵינָיו לְמָעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל־כַּפָּיִם אֶל־אֵל בַּשָּׁמָיִם”1208. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא אֶצְלָם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי. אָמַר לָהֶם: בַּמָּה עֲסַקְתֶּם? אָמְרוּ לוֹ: בִּתְפִלָּה. אָמַר לָהֶם: כָּךְ אָמַר אַבָּא: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמַטָּה וְלִבּוֹ לְמָעְלָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ.

בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא רַבִּי לִישִׁיבָה. רַ' חִיָּא וְרַ' שִׁמְעוֹן, שֶׁהָיוּ קַלִּים, בָּאוּ וְיָשְׁבוּ בִמְקוֹמָם. רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי, מִתּוֹךְ כָּבְדוֹ, הָיָה מְפַסֵּעַ וְהוֹלֵךְ1209. אָמַר לוֹ אַבְדָּן1210: מִי הוּא זֶה שֶׁמְּפַסֵּעַ עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ? אָמַר לוֹ: אֲנִי יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי, שֶׁבָּאתִי לִלְמֹד תּוֹרָה מִפִּי רַבִּי. אָמַר לוֹ: וְכִי אַתָּה הָגוּן לִלְמוֹד תּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה1211? אָמַר לוֹ: וְכִי מֹשֶה אָתָּה? אָמַר לוֹ: וְכִי רַבְּךָ אֱלֹהִים הוּא1212?

בְּתוֹךְ כָּךְ בָּאָה יְבָמָה לִפְנֵי רַבִּי. אָמַר לוֹ רַבִּי לְאַבְדָּן: צֵא וּבָדְקֶנָּה1213. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי לְרַבִּי: כָּךְ אָמַר אַבָּא: “אִישׁ”1214 נֶאֱמַר בַּפָּרָשָׁה1215, אֲבָל אִשָּׁה בֵּין גְּדוֹלָה וּבֵין קְטַנָּה. אָמַר לוֹ רַבִּי לְאַבְדָּן: חֲזֹר לִמְקוֹמֶךָ, שׁוּב לֹא צָרִיךְ1216 – כְּבָר הוֹרָה זָקֵן1217. הָיָה אַבְדָּן מְפַסֵּעַ וָבָא. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְרַ' יוֹסֵי: מִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ1218 עַם קָדוֹשׁ יְפַסַּע עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ, מִי שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹ עַם קָדוֹשׁ הֵיאַךְ יְפַסַּע עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ? אָמַר לוֹ רַבִּי לְאַבְדָּן: עֲמֹד בִּמְקוֹמֶךָ (יבמ' קה:; ע"י).

רצד יָשַׁב רַבִּי וְאָמָר: “אָסוּר לְהַטְמִין אֶת־הַצּוֹנֵן1219”. אָמַר לְפָנָיו יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: אַבָּא הִתִּיר לְהַטְמִין אֶת־הַצּוֹנֵן. אָמַר לוֹ: “כְּבָר הוֹרָה זָקֵן”…

אָמַר רַב פַּפָּא: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה מְחַבְּבִים זֶה אֶת־זֶה: שֶׁאִלּוּ רַ' יוֹסֵי קַיָּם הָיָה כָפוּף וְיוֹשֵׁב1220 לִפְנֵי רַבִּי, שֶׁהֲרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הָיָה, וְהָיָה כָפוּף וְיוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי, וְהוּא אוֹמֵר: “כְּבָר זָקֵן” (סנה' כד.).

רצה רַבִּי הָיָה מְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי, אָמַר לוֹ: אָדָם גָּדוֹל, אָדָם קָדוֹשׁ. פַּעַם אַחַת רָאָהוּ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְלֹא עָמַד רַ' חִיָּא מִפָּנָיו. אָמַר לוֹ לְרַבִּי: אוֹתוֹ תַלְמִיד, שֶׁהָיִיתָ מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ, רְאִיתִיו בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ וְלֹא עָמַד מִפָּנָי. אָמַר רַבִּי לְרַ' חִיָּא: מִפְּנֵי־מָה לֹא עָמַדְתָּ מִפָּנָיו? אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי1221 בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע רַבִּי כָּךְ, מָסַר לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידִים, שֶׁיִּהְיוּ מְהַלְּכִים עִמּוֹ, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה (ב“ר לג; ירוש' כלא' פ”ט, ה"ד).

רצו רַבִּי יָשַׁב וְדָרַשׁ, וְהֵרִיחַ רֵיחַ שׁוּם, אָמַר: מִי שֶׁאָכַל שׁוּם יֵצֵא. עָמַד רַ' חִיָּא וְיָצָא, עָמְדוּ כֻלָּם וְיָצָאוּ. בַּשַּׁחַר מְצָאוֹ רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי לְרַ' חִיָּא. אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁצִּעַרְתָּ לְאַבָּא! אָמַר לוֹ: חָס וְשָׁלוֹם, לֹא תְהֵא כָזֹאת1222 בְּיִשְׂרָאֵל! (סנה' יא. ע"י).

רצז אֵלִיָּהוּ הָיָה מָצוּי בִּישִׁיבָה שֶׁל רַבִּי. פַּעַם אַחַת, בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שָׁהָה לָבוֹא. אָמַר לוֹ רַבִּי: לָמָּה שָׁהָה מָר הַיּוֹם? אָמַר לוֹ: עַד שֶׁהֶעֱמַדְתִּי אֶת־אַבְרָהָם1223, וְרָחַצְתִּי יָדָיו, וְהִתְפַּלֵּל, וְהִשְׁכַּבְתִּיו, וְכֵן לְיִצְחָק, וְכֵן לְיַעֲקֹב…

– וְיַעֲמִידֵם מָר כֻּלָּם בְּבַת־אֶחָת?

– חוֹשֵׁשׁ הָיִיתִי, שֶׁמָּא יִתְחַזְּקוּ בִתְפִלָּה וְיָבִיאוּ מָשִׁיחַ קֹדֶם זְמַנּוֹ.

אָמַר לוֹ רַבִּי: וְיֵשׁ דֻּגְמָתָם1224 בָּעוֹלָם הַזֶּה? אָמַר לוֹ: יֵשׁ, רַ' חִיָּא וּבָנָיו.

גָּזַר רַבִּי תַּעֲנִית וְהוֹרִידוּ1225 אֶת־רַ' חִיָּא וּבָנָיו. אָמְרוּ “מַשִּׁיב הָרוּחַ” – וְנָשְׁבָה רוּחַ; אָמְרוּ “מוֹרִיד הַגָּשֶׁם” – וְיָרְדוּ גְשָׁמִים. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לוֹמַר “מְחַיֵּה הַמֵּתִים” – נִזְדַּעְזַע הָעוֹלָם1226. אָמְרוּ בָרָקִיעַ: מִי גִלָּה רָז זֶה בָּעוֹלָם? אָמְרוּ: אֵלִיָּהוּ, הֵבִיאוּ אֶת־אֵלִיָּהוּ וְהִלְקוּהוּ שִׁשִּׁים רְצוּעוֹת שֶׁל אֵשׁ. הָלַךְ וְנִדְמָה לָהֶם כְּדֹב שֶׁל אֵשׁ. נִכְנַס בֵּינֵיהֶם וּטְרָדָם1227 (ב"מ פה:).

רצח פַּעַם אַחַת גָּזַר רַבִּי שֶׁלֹּא יִשְׁנוּ לַתַּלְמִידִים בַּשּׁוּק. יָצָא רַ' חִיָּא וְשָׁנָה לִשְׁנֵי בְנֵי אֶחָיו בַּשּׁוּק, לְרַב וּלְרַבָּה בַּר־בַּר־חָנָה. שָׁמַע רַבִּי וְהִקְפִּיד. בָּא רַ' חִיָּא לֵרָאוֹת לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: עִיָּא1228, רְאֵה מִי קוֹרֵא לְךָ בַּחוּץ. יָדַע שֶׁלִּבּוֹ עָלָיו1229, וְנָהַג נְזִיפוּת1230 בְּעַצְמוֹ שְׁלֹשִים יוֹם. בְּיוֹם הַשְּׁלֹשִים שָׁלַח לוֹ: “בּוֹא” – וָבָא. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה עָשִׂיתָ כָּךְ1231? אָמַר לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: “חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה”1232. אָמַר לוֹ: אִם קָרִיתָ – לֹא שָׁנִיתָ, וְאִם שָׁנִיתָ – לֹא שִׁלַּשְׁתָּ, וְאִם שִׁלַּשְׁתָּ – לֹא פֵרְשׁוּ לָךְ: “חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה” – כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מִבִּפְנִים1233, תּוֹרָתוֹ מַכְרֶזֶת עָלָיו1234 מִבַּחוּץ (מו“ק טז; ע”י).

רצט רַבִּי וְרַ' חִיָּא הָיוּ מְהַלְכִים בַּדָּרֶךְ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְעִיר אַחַת אָמְרוּ: אִם יֶשׁ כָּאן תַּלְמִיד־חָכָם נֵלֵךְ וְנַקְבִּיל פָּנָיו. אָמְרוּ לָהֶם: יֶשׁ כָּאן תַּלְמִיד־חָכָם וּמְאוֹר־עֵינַיִם1235 הוּא. אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּא לְרַבִּי: שֵׁב אַתָּה כָּאן וְלֹא תְזַלְזֵל בִּנְשִׂיאוּתֶךָ, וַאֲנִי אֵלֵךְ וְאַקְבִּיל פָּנָיו. תְּפָסוֹ רַבִּי וְהָלַךְ עִמּוֹ. כְּשֶׁנִּפְטְרוּ מִלִּפְנֵי אוֹתוֹ תַלְמִיד־חָכָם – אָמַר לָהֶם: אַתֶּם הִקְבַּלְתֶּם פָּנִים הַנִּרְאִים וְאֵינָם רוֹאִים1236 – תִּזְכּוּ לְהַקְבִּיל פָּנִים הָרוֹאִים וְאֵינָם נִרְאִים1237. אָמַר לוֹ רַבִּי לְרַ' חִיָּא: וְאַתָּה הָיִיתָ רוֹצֶה לְמָנְעֵנִי מִבְּרָכָה זוֹ! (חג' ה:).

ש רַבִּי הָיָה לוֹמֵד שְׁלֹשָה־עָשָׂר פָּנִים1238 בַּהֲלָכָה. לִמֵּד אֶת־רַ' חִיָּא שִׁבְעָה מֵהֶם. לְסוֹף חָלָה רַבִּי. הֶחֱזִיר לוֹ רַ' חִיָּא אוֹתָם שִׁבְעָה פָנִים שֶׁלִּמְּדוֹ, וְשִׁשָּׁה יָצְאוּ מִמֶּנּוּ1239. הָיָה שָׁם כּוֹבֵס אֶחָד, שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ כְּשֶׁהָיָה רַבִּי לוֹמְדָם, וְיָדַע אֶת־כֻּלָּם. הָלַךְ רַבִּי חִיָּא אֵצֶל הַכּוֹבֵס וּלְמָדָם מִפִּיו וּבָא וְהֶחֱזִירָם לְרַבִּי. כְּשֶׁרָאָה רַבִּי אוֹתוֹ כוֹבֵס, אָמַר לוֹ: אַתָּה עָשִׂיתָ אוֹתִי וְאֶת־חִיָּא; וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כָּךְ אָמַר לוֹ: אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת־חִיָּא, וְחִיָּא עָשָׂה אוֹתִי. (נדר' מא.).

שא רַבִּי וְרַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי הָיוּ יוֹשְׁבִים וּפוֹשְׁטִים1240 בִּמְגִלַּת קִינוֹת עֶרֶב תִּשְׁעָה־בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, וְשִׁיְּרוּ בָהּ1241 אָלֶף־בֵּית אֶחָת. אָמָרוּ: לְמָחָר אָנוּ בָאִים וְגוֹמְרִים אוֹתָהּ. כְּשֶׁהָיָה [רַבִּי] נִפְטָר1242 לְבֵיתוֹ נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה, קָרָא עַל עַצְמוֹ “רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע”1243. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הִגִּיעַתְךָ כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: “רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְיָ נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם”1244. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: אִלּוּ לֹא הָיִינוּ עוֹסְקִין בָּעִנְיָן1245 כָּךְ הָיָה לָנוּ לוֹמַר, עַכְשָׁו שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין בָּעִנְיָן עַל־אַחַת־כַּמָּה וְכַמָּה (ירוש' שבת פט“ז, ה”א; ויק"ר טו).

שב יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה בְּנֵי רַ' חִיָּא הָיוּ יוֹשְׁבִים בִּסְעֻדָּה לִפְנֵי רַבִּי וְלֹא אָמְרוּ דָבָר. אָמַר לָהֶם: הַרְבּוּ יַיִן לַיְלָדִים כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ דָבָר. כֵּוָן שֶׁנִּתְבַּסְּמוּ1246 פָּתְחוּ וְאָמְרוּ: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ שְׁנֵי בָתֵּי אָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הֵן: רֹאשׁ גּוֹלָה שֶׁבְּבָבֶל וְנָשִׁיא שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל”1247. אָמַר לָהֶם: בָּנָי, קוֹצִים1248 אַתֶּם מְטִילִין לִי בְּעֵינָי! אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: רַבִּי, אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ, יַיִן נִתַּן1249 בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת וְסוֹד נִתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת, נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד (סנה' לח.).

שג בְּנֵי סִימוֹנְיָא1250 בָּאוּ אֵצֶל רַבִּי, אָמְרוּ לוֹ: בְּבַקָּשָׁה, תֶּן־לָנוּ אָדָם אֶחָד, שֶׁיְהֵא דַרְשָׁן וְדַיָּן וְחַזָּן1251 וְסוֹפֵר וּמַשְׁנֶה וְעוֹשֶׂה לָנוּ כָּל־צְרָכֵינוּ. נָתַן לָהֶם אֶת־לֵוִי בֶן־סִיסִי. עָשׂוּ לוֹ בִּימָה גְדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּהוּ לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. בָּאוּ וּשְׁאֵלוּהוּ בַהֲלָכָה וְלֹא הֱשִׁיבָם, אָמְרוּ: שֶׁמָּא לָאו בַּעַל הֲלָכָה הוּא; שְׁאֵלוּהוּ בְאַגָּדָה וְלֹא הֱשִׁיבָם. בָּאוּ אֵצֶל רַבִּי, אָמְרוּ לוֹ: זֶהוּ שֶׁבִּקַּשְׁנוּ מִמֶּךָּ? אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם אָדָם כְּמוֹתִי. שָׁלַח רַבִּי וֶהֱבִיאוּהוּ. שְׁאֵלוֹ בְּאוֹתָהּ הַהֲלָכָה – וֶהֱשִׁיבוֹ; [חָזַר] וּשְׁאֵלוֹ בְּאוֹתָהּ הָאַגָּדָה – וֶהֱשִׁיבוֹ. אָמַר לוֹ: וְלָמָּה לֹא הֵשַׁבְתָּ לָהֶם? אָמַר לוֹ: עָשׂוּ לִי בִּימָה גְדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּנִי לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְזָחָה עָלַי דַּעְתִּי1252, וְנִתְעַלְּמוּ מִמֶּנִּי דִּבְרֵי תוֹרָה. קָרָא עָלָיו: “אִם־נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵׂא וְאִם־זַמּוֹתָ יָד לְפֶה”1253 – מִי גָרַם לְךָ לְהִתְנַבֵּל בְּדִבְרֵי תוֹרָה? עַל שֶׁנִּשֵּׂאתָ בָהֶם עַצְמֶךָ (ירוש' יבמ' פי“ב, ה”ו; ב“ר פ”א).

שד שְׁנֵי אִלְּמִים הָיוּ בִשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַבִּי, וְכָל־אֵימַת1254 שֶׁהָיָה רַבִּי נִכְנָס לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ הָיוּ נִכְנָסִים [אַף הֵם] וְיוֹשְׁבִים לְפָנָיו וּמְנַעְנְעִים בְּרָאשֵׁיהֶם וּמְרַחֲשִׁים בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם. בִּקֵּשׁ רַבִּי עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וְנִתְרַפָּאוּ, וְנִמְצָא שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים הֲלָכָה1255 וְסִפְרָא1256 וְסִפְרֵי1257 וְתוֹסֶפְתָּא וְכָל־הַתַּלְמוּד (חג' ג.; ע"י).

שה אָמַר רַ' חָנֵי: לֹא יָדְעוּ חֲכָמִים1258 מַהוּ סֵרוּגִין1259 וַחֲלוֹגְלוֹגוֹת [וּמַטְאֲטֵא], וּמִי גָדוֹל1260 – בְּחָכְמָה אוֹ בְשָׁנִים1261? אָמָרוּ: נֵלֵךְ וְנִשְׁאַל בְּבֵית־רַבִּי. בָּאוּ לְשָׁם. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: יִכָּנֵס פְּלוֹנִי תְּחִלָּה, יִכָּנֵס פְּלוֹנִי תְּחִלָּה! יָצְאָה שִׁפְחָה שֶׁל בֵּית־רַבִּי. אָמְרָה לָהֶם: הִכָּנְסוּ לְשָׁנִים. הִתְחִילוּ נִכְנָסִים קְטָעִים קְטָעִים1262. אָמְרָה לָהֶם: לָמָּה אַתֶּם נִכְנָסִים סֵרוּגִין סֵרוּגִין? – הָיָה שָׁם בָּחוּר אֶחָד טָעוּן פַּרְפְּחִינִין1263, נָפְלוּ מִיָּדוֹ. אָמְרָה לוֹ: בָּחוּר, נִתְפַּזְּרוּ חֲלוֹגְלוֹגֶיךָ; הֲרֵינִי מְבִיאָה מַטְאֲטֵא – וְהֵבִיאָה מַכְבֶּדֶת1264 (ירוש' מג' פ“ב, ה”ב).

––––––––

שו פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן רַבִּי לִמְקוֹמוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לָהֶם [לְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם]: יֶשׁ־לוֹ בֵן לְאוֹתוֹ צַדִּיק? אָמְרוּ לוֹ: יֶשׁ־לוֹ בֵן, וְכָל־זוֹנָה שֶׁהִיא נִשְׂכֶּרֶת1265 בִּשְׁנַיִם1266 – שׂוֹכַרְתּוֹ1267 בְּאַרְבָּעָה. הֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי רַבִּי – וּסְמָכוֹ1268 וּמְסָרוֹ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אִיסִי בֶּן־לָקוֹנְיָא אֲחִי אִמּוֹ. בְּכָל־יוֹם הָיָה אוֹמֵר: אֵלֵךְ לִכְפָר שֶׁלִּי. אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אִיסִי: חָכָם עֲשָׂאוּךָ, וְטַלִּית שֶׁל זָהָב פָּרְסוּ עָלֶיךָ, וְרַבִּי קָרְאוּ לָךְ – וְאַתָּה אוֹמֵר: “אֵלֵךְ לִכְפָר שֶׁלִּי”. אָמַר לוֹ: בִּשְׁבוּעָה, שֶׁלֹּא אֹמַר עוֹד. כְּשֶׁהִגְדִּיל בָּא וְיָשַׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל רַבִּי. שָׁמַע רַבִּי קוֹלוֹ וְאָמָר: קוֹל זֶה דּוֹמֶה לְקוֹלוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן. אָמְרוּ לוֹ: בְּנוֹ הוּא. קָרָא עָלָיו: “פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם”1269. “פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים” – זֶה רַ' יוֹסֵי בֶּן־רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן, “וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם” – זֶה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אִיסִי בֶּן־לָקוֹנְיָא.

כְּשֶׁמֵּת [רַ' יוֹסֵי] – הֱבִיאוּהוּ לִמְעָרַת אָבִיו. הָיָה עֶכֶן1270 כָּרוּךְ עַל הַמְּעָרָה. אָמְרוּ לוֹ: עֶכֶן, עֶכֶן! פְּתַח פִּיךָ וְיִכָּנֵס בֵּן אֵצֶל אָבִיו – וְלֹא פָתַח לָהֶם. כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר שֶׁזֶּה גָדוֹל מִזֶּה. יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: לֹא מִפְּנֵי שֶׁזֶּה גָדוֹל מִזֶּה – אֶלָּא זֶה הָיָה בְּצַעַר מְעָרָה1271, וְזֶה לֹא הָיָה בְּצַעַר מְעָרָה (ב"מ פה.).

שז פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן רַבִּי לִמְקוֹמוֹ שֶׁל רַ' טַרְפוֹן. אָמַר לָהֶם [לְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם]: יֶשׁ־לוֹ בֵן לְאוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁהָיָה מְקַפֵּחַ אֶת־בָּנָיו1272? אָמְרוּ לוֹ: בֵּן אֵין לוֹ, בֶּן־בַּת יֶשׁ לוֹ; וְכָל־זוֹנָה שֶׁנִּשְׂכֶּרֶת בִּשְׁנַיִם שׂוֹכַרְתּוֹ בְאַרְבָּעָה. הֱבִיאוּהוּ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ רַבִּי: אִם תַּחֲזֹר בְּךָ – אֶתֵּן לְךָ בִתִּי. – חָזַר בּוֹ. יֵשׁ אוֹמְרִים: נְשָׂאָהּ וְגֵרְשָׁהּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא נְשָׂאָהּ כְּלָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: בִּשְׁבִיל זוֹ חָזַר זֶה (שם).

שח רַבִּי פָּתַח אוֹצָרוֹת1273 בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת, אָמַר: יִכָּנְסוּ בַעֲלֵי מִקְרָא, בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, בַּעֲלֵי תַלְמוּד, בַּעֲלֵי הֲלָכָה, בַּעֲלֵי הַגָּדָה, אֲבָל עַמֵּי־הָאָרֶץ אַל יִכָּנֵסוּ. דָּחַק רַ' יוֹנָתָן בֶּן־עַמְרָם וְנִכְנָס. אָמַר לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לוֹ: בְּנִי, קָרִיתָ? אָמַר לוֹ: לָאו. – שָׁנִיתָ? אָמַר לוֹ: לָאו. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן בַּמָּה אֲפַרְנְסֶךָ? אָמַר לוֹ: פַּרְנְסֵנִי כַּכֶּלֶב וְכָעוֹרֵב. פִּרְנְסוֹ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא יָשַׁב רַבִּי וְנִצְטַעֵר, אָמַר: אוֹי לִי שֶׁנָּתַתִּי פִתִּי לְעַם־הָאָרֶץ! אָמַר לְפָנָיו רַ' שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי: שֶׁמָּא יוֹנָתָן בֶּן־עַמְרָם תַּלְמִידְךָ הוּא, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֵהָנוֹת מִכְּבוֹד תּוֹרָה מִיָּמָיו? בָּדְקוּ וּמָצָאוּ. אָמַר רַבִּי: יִכָּנְסוּ הַכֹּל (ב"ב ח.).

שט תַּלְמִיד אֶחָד שֶׁל רַבִּי הָיוּ לוֹ מָאתַיִם זוּז חָסֵר דִּינָר. הָיָה רַבִּי לָמוּד1274 לִזְכּוֹת עִמּוֹ1275 אַחַת לְשָׁלֹש1276 שָׁנִים מַעֲשַׂר עָנִי. פַּעַם אַחַת נָתְנוּ בוֹ תַלְמִידָיו עַיִן רָעָה וְהִשְׁלִימוּ לוֹ1277. בָּא רַבִּי וּבִקֵּשׁ לִזְכּוֹת עִמּוֹ כְּשֵׁם שֶׁהָיָה לָמוּד. אָמַר לוֹ: רַבִּי, יֶשׁ־לִי כְּפִי הַשִּׁעוּר. אָמַר רַבִּי: זֶה מַכּוֹת פְּרוּשִׁים1278 נָגְעוּ בוֹ. רָמַז לְתַלְמִידָיו וְהִכְנִיסוּהוּ לִקְפִילִין1279 וְהֶחְסִירוּהוּ קֹרֶט1280 אֶחָד, וְזָכָה עִמּוֹ כְּשֵׁם שֶׁהָיָה לָמוּד (ירוש' סוטה פ“ג, ה”ד).

שי רַבֵּנוּ הָיָה מַפְקִיר גְּרִיסִין כְּדֵי לְזַכּוֹת בָּהֶן רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא1281 (רו“ר ה; ילק”ש ויק' כה).

שיא רַבִּי עָשָׂה סְעֻדָּה לְתַלְמִידָיו. הֵבִיא לִפְנֵיהֶם לְשׁוֹנוֹת רַכִּים וּלְשׁוֹנוֹת קָשִׁים. הִתְחִילוּ בוֹרְרִים אֶת־הָרַכִּים וּמַנִּיחִים אֶת־הַקָּשִׁים. אָמַר לָהֶם: דְּעוּ מָה אַתֶּם עוֹשִׂים: כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם בּוֹרְרִים אֶת־הָרַכִּים וּמַנִּיחִים אֶת־הַקָּשִׁים, כָּךְ יִהְיֶה לְשׁוֹנְכֶם רַךְ אֵלּוּ לְאֵלּוּ (ויק“ר לג; ילק”ש ויק' כה).

שיב אָמַר רַבִּי: אֵין פֻּרְעָנוּת1282 בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִשְׁבִיל עַמֵּי־הָאָרֶץ.

מַעֲשֶׂה וְהֵטִילוּ דְמֵי עֲטָרָה1283 לַמֶּלֶךְ עַל טְבֶרְיָא. בָּאוּ בְנֵי טְבֶרְיָא לִפְנֵי רַבִּי וְאָמְרוּ לוֹ: יִתְּנוּ חֲכָמִים עִמָּנוּ1284. אָמַר לָהֶם: לֹא. אָמְרוּ לוֹ: נִבְרָח, אָמַר לָהֶם: בְּרָחוּ. בָּרְחוּ חֶצְיָם. מָחַל לָהֶם1285 הַמֶּלֶךְ חֲצִי הַדָּמִים. בָּאוּ אֵלּוּ שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ לִפְנֵי רַבִּי וְאָמְרוּ לוֹ: יִתְּנוּ חֲכָמִים עִמָּנוּ. אָמַר לָהֶם: לֹא. – נִבְרָח. – בְּרָחוּ. בָּרְחוּ כֻלָּם וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר אֶלָּא כוֹבֵס אֶחָד. הֵטִילוּ דְמֵי הָעֲטָרָה עַל הַכּוֹבֵס. בָּרַח הַכּוֹבֵס – וּפָקְעָה הָעֲטָרָה.

אָמַר רַבִּי: רְאִיתֶם, שֶׁאֵין פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִשְׁבִיל עַמֵּי־הָאָרֶץ (ב"ב ח:).

שיג אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שֶׁל בֵּית־רַבִּי הָיוּ מַקְרִיבִים שׁוֹר שֶׁל פֶּטֶם1286 בְּיוֹם אֵידָם1287. חִסֵּר1288 אַרְבַּע רִבֹּאוֹת, שֶׁאֵין מַקְרִיבִין אוֹתוֹ הַיּוֹם אֶלָּא לְמָחָר; חִסֵּר אַרְבַּע רִבֹּאוֹת, שֶׁאֵין מַקְרִיבִין אוֹתוֹ חַי אֶלָּא שָׁחוּט; חִסֵּר אַרְבַּע רִבֹּאוֹת שֶׁאֵין מַקְרִיבִין אוֹתוֹ כָּל־עִקָּר (ע"ז טז.).

––––––––

שיד מַעֲשֶׂה בִּשְׁלֹשָה־עָשָׂר אַחִים, שֶׁמֵּתוּ שְׁנֵים־עָשָׂר [מֵהֶם] בְּלֹא בָנִים. בָּאוּ [נְשֵׁיהֶם] לִפְנֵי רַבִּי וּבִקְּשׁוּ לְהִתְיַבֵּם. אָמַר לוֹ רַבִּי [לַיָּבָם]: לֵךְ וְיַבְּמֵן. אָמַר לוֹ: אֵין בְּיָדִי [לְפַרְנְסָן]. וְהֵן אוֹמְרוֹת: אָנוּ נְפַרְנֵס [אֶת־הַבַּיִת], כָּל־אַחַת וְאַחַת חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה. אָמַר הוּא1289: וּמִי יְפַרְנֵס בְּחֹדֶשׁ הָעִבּוּר? אָמַר רַבִּי: אֲנִי אֲפַרְנֵס בְּחֹדֶשׁ הָעִבּוּר. הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְהָלְכוּ לָהֶם. לְאַחַר שָׁלֹש שָׁנִים בָּאוּ טְעוּנִים שְׁלֹשִים וְשִׁשָּׁה תִינוֹקוֹת. בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי בֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי. אָמְרוּ לְרַבִּי: כְּפָר שֶׁל תִּינוֹקוֹת מְבַקְשִׁים לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמֶךָ. הֵצִיץ רַבִּי מִן הַחַלּוֹן וְרָאָה אוֹתָם. אָמַר לָהֶם: מַה־מַּעֲשֵׂיכֶם [כָּאן]? אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ מְבַקְּשִים שֶׁתִּתֶּן לָנוּ [פַּרְנָסַת] אוֹתוֹ חֹדֶשׁ הָעִבּוּר. נָתַן לָהֶם [פַּרְנָסַת] חֹדֶשׁ הָעִבּוּר (ירוש' יבמ' פ“ד, הי”ב).

שטו רַבִּי יָצָא מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ. הִתְעַטֵּף בִּבְגָדִים וְיָשַׁב וְעָסַק בְּצָרְכֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת. מָזַג לוֹ עַבְדוֹ כּוֹס. מִשֶּׁעָסַק בְּצָרְכֵי הַבְּרִיּוֹת לֹא נִתְפַּנָּה לְקַבְּלוֹ מִיָּדוֹ. נִתְנַמְנֵם הָעֶבֶד וְיָשֵׁן לוֹ. הָפַךְ רַבִּי וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ וְאָמָר: יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: “מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם־מְעַט וְאִם־הַרְבֵּה יֹאכֵל וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן”1290 – כְּגוֹן אָנוּ שֶׁאָנוּ עֲסוּקִים בְּצָרְכֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, אֲפִלּוּ לִישׁוֹן אֵין מַנִּיחִין לָנוּ (קה"ר ה).

שטז רַבִּי מְכַבֵּד עֲשִׁירִים.

בֻּנְיוֹס בֶּן־בֻּנְיוֹס בָּא לִפְנֵי רַבִּי. אָמַר לָהֶם: פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן מֵאָה מָנֶה1291. בָּא אָדָם אַחֵר, אָמַר לָהֶם: פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן מָאתַיִם מָנֶה. אָמַר לְפָנָיו רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: רַבִּי, אָבִיו שֶׁל זֶה יֶש־לוֹ אֶלֶף סְפִינוֹת1292 בַּיָּם וּכְנֶגְדָּן אֶלֶף עֲיָרוֹת בַּיַּבָּשָׁה. אָמַר לוֹ: לִכְשֶׁתַּגִּיעַ אֵצֶל אָבִיו, אֱמֹר לוֹ: אַל תְּשַׁגְּרֵהוּ לְפָנַי בְּכֵלִים הַלָּלוּ1293 (עיר' פה, פו).

שיז שָׁאַל רַבִּי אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים1294? אָמַר לוֹ: קַצְתָּ בְּחַיָּי1295? אָמַר לוֹ: תּוֹרָה הִיא וְלִלְמֹד אֲנִי צָרִיךְ אָמַר לוֹ: מִיָּמַי לֹא נִסְתַּכַּלְתִּי בִּדְמוּת אָדָם רָשָׁע.

בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמַר לוֹ: בָּרְכֵנִי. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן שֶׁתַּגִּיעַ לַחֲצִי יָמָי. – וּלְכֻלָּם לֹא? אָמַר לוֹ: הַבָּאִים אַחֲרֶיךָ1296 בְּהֵמָה יִרְעוּ?! (מג' כח.).

––––––––

שיח אַנְטוֹנִינוֹס וְרַבִּי לֹא פָסְקוּ מֵעַל שֻׁלְחָנָם לֹא צְנוֹן וְלֹא חֲזֶרֶת1297 וְלֹא קִישׁוּת1298, לֹא בִימוֹת־הַחַמָּה וְלֹא בִימוֹת־הַגְּשָׁמִים. (ע"ז יא).

שיט רַבֵּנוּ אָמַר לְרַ' אָפֵס1299: כְּתוֹב אִגֶּרֶת אַחַת מִשְּׁמִי לַאדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ אַנְטוֹנִינוֹס. עָמַד וְכָתָב: “מִן יְהוּדָה הַנָּשִׂיא לַאדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ אַנְטוֹנִינוֹס”. נְטָלָהּ וּקְרָאָהּ וּקְרָעָהּ. אָמַר לוֹ: כְּתוֹב: “מִן עַבְדְּךָ יְהוּדָה לַאדֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ אַנְטוֹנִינוֹס”. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מָה אַתָּה מְבַזֶּה עַל כְּבוֹדֶךָ? אָמַר לוֹ: מָה אֲנִי טוֹב מִזְּקֵנִי1300, לֹא כָךְ אָמַר יַעֲקֹב: “כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב”1301?… (ב"ר עה).

שכ רַבֵּנוּ, כְּשֶׁהָיָה עוֹלֶה לְמַלְכוּת, הָיָה מִסְתַּכֵּל בְּפָרָשָׁה זוֹ1302 וְלֹא הָיָה לוֹקֵחַ1303 רוֹמָאִי עִמּוֹ. פַּעַם אַחַת לֹא הִסְתַּכֵּל בָּהּ וְלָקַח עִמּוֹ רוֹמָאִים, וְלֹא הִגִּיעַ לְעַכּוֹ עַד שֶׁמָּכַר פֵּינָס1304 שֶׁלּוֹ (ב“ר עח; ילק”ש בר' קלג).

שכא מַעֲשֶׂה בְאַנְטוֹנִינוֹס שֶׁבָּא לְקֵיסָרִין. שָׁלַח אַחֲרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹש. הָלַךְ עִמּוֹ רַ' שִׁמְעוֹן בְּנוֹ וְרַ' חִיָּא הַגָּדוֹל. רָאָה שָׁם רַ' שִׁמְעוֹן לִגְיוֹן1305 אֶחָד נָאֶה וּמְשֻׁבָּח, רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לְכוֹתָרוֹת שֶׁל עַמּוּדִים. אָמַר לוֹ לְרַ' חִיָּא: רְאֵה, כַּמָּה פְטוּמִים1306 עֲגָלִים שֶׁל עֵשָׂו! נְטָלוֹ וְהוֹלִיכוֹ לַשּׁוּק, רָאָה סַל שֶׁל עֲנָבִים וְשֶׁל תְּאֵנִים וּזְבוּבִים עֲלֵיהֶם. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: זְבוּבִים אֵלּוּ וְאוֹתוֹ לִגְיוֹן שָׁוִים. כְּשֶׁעָלָה רַ' שִׁמְעוֹן אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַרְתִּי לְרַ' חִיָּא וְכָךְ הֵשִׁיב לִי. אָמַר לוֹ: כָּל־כָּךְ נָתַן רַ' חִיָּא הַבַּבְלִי מַמָּשׁ בָּהֶם, שֶׁהִשְׁוָה אוֹתָם לַזְּבוּבִים! לִגְיוֹנִים אֵלּוּ אֵינָם סְפוּנִים1307 לִכְלוּם, אֲבָל זְבוּבִים – הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה בָהֶם שְׁלִיחוּתוֹ. (תנח' וישב).

שכב אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי: מִפְּנֵי מָה חַמָּה יוֹצֵאת בְּמִזְרָח וְשׁוֹקַעַת בְּמַעֲרָב? אָמַר לוֹ: אִלּוּ הָיָה חִלּוּף הַדָּבָר אַף כָּךְ הָיִיתָ שׁוֹאֲלֵנִי. אָמַר לוֹ: כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר לָךְ – מִפְּנֵי־מָה שׁוֹקַעַת בְּמַעֲרָב? אָמַר לוֹ: כְּדֵי לִתֵּן שָׁלוֹם לְקוֹנָהּ, שֶׁנֶאֱמַר: “וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים”1308. אָמַר לוֹ: וְתָבוֹא עַד חֲצִי וְתִתֵּן שָׁלוֹם וְתִכָּנֵס? – מִשׁוּם פּוֹעֲלִים1309 וּמִשּׁוּם עוֹבְרֵי־דְרָכִים (סנה' צא:).

שכג שָׁאַל אַנְטוֹנִינוֹס אֶת־רַבֵּנוּ הַקָּדוֹש: מַהוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל־שָׁעָה? אָמַר לוֹ: אָסוּר. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁלֹּא יִנְהַג קַלּוּת־רֹאש בִּגְבוּרָה1310. לֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ. מֶה עָשָׂה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹש? הִשְׁכִּים אֶצְלוֹ, אָמַר לוֹ: קִירִי כֵּירֵי1311! לְאַחַר שָׁעָה נִכְנַס אֶצְלוֹ, אָמַר לוֹ: אִמְפְּרָטוֹר1312! לְאַחַר שָׁעָה אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, הַמֶּלֶךְ! אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס: מָה אַתָּה מְבַזֶּה בְּמַלְכוּת? אָמַר לוֹ רַבִּי: יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה־שֶּׁפִּיךָ אוֹמֵר: וּמָה אַתָּה, שֶׁאַתָּה בָשָׂר־וָדָם, הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בְּכָל־שָׁעָה אַתָּה אוֹמֵר “מְבַזֶּה”; מֶלֶךְ־מַלְכֵי־הַמְּלָכִים – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם מַטְרִיחוֹ בְּכָל־שָׁעָה (תנח' מקץ).

שכד אַנְטוֹנִינוֹס בָּא לִפְנֵי רַבִּי, אָמַר לוֹ: הִתְפַּלֵּל עָלָי. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּנָּצֵל מִן הַצִּנָּה. אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֵין זוֹ תְפִלָּה: הוֹסֵף כְּסוּת אַחַת – וְהַצִּנָּה הוֹלָכֶת. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן, שֶׁתִּנָּצֵל מִן הַשָּׁרָב. אָמַר לוֹ: זוֹ [וַדַּאי] תְּפִלָּה הִיא, הַלְוַאי וְתִתְקַבֵּל תְּפִלָּתֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ”1313 (ירוש' סנה' פ“י, ה”ה).

שכה רַבֵּנוּ עָשָׂה סְעֻדָּה לְאַנְטוֹנִינוֹס בְּשַׁבָּת, הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין שֶׁל צוֹנֵן, אָכַל מֵהֶם וְעָרַב לוֹ, עָשָׂה לוֹ סְעֻדָּה בְּחֹל, הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין רוֹתְחִין. אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: אוֹתָם1314 עָרְבוּ לִי יוֹתֵר מֵאֵלּוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי: תֶּבֶל1315 אֶחָד הֵם חֲסֵרִים. אָמַר לוֹ: וְכִי יֵשׁ קִלָּרִין1316 שֶׁל מֶלֶךְ חָסֵר כְּלוּם? אָמַר לוֹ: שַׁבָּת הֵם חֲסֵרִים – יֶשׁ־לְךָ שַׁבָּת? (ב"ר יא).

שכו אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי: רְצוֹנִי שֶׁיִּמְלֹךְ אַסְוֵירוֹס בְּנִי תַּחְתַּי וְשֶׁתֵּעָשֶׂה טְבֶרְיָא קְלָנְיָא1317. וְאִם אֹמַר לָהֶם [לַשָּׂרִים] דָּבָר אֶחָד – יַעֲשׂוּהוּ, שְׁנַיִם – לֹא יַעֲשׂוּהוּ. הֵבִיא רַבִּי אָדָם אֶחָד1318 וְהִרְכִּיבוֹ עַל חֲבֵרוֹ וְנָתַן לוֹ לָעֶלְיוֹן יוֹנָה בְיָדוֹ וְאָמַר לוֹ לַתַּחְתּוֹן, שֶׁיֹּאמַר לָעֶלְיוֹן, שֶׁיַּפְרִיחַ הַיּוֹנָה מִיָּדוֹ. אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: מַשְׁמָע שֶׁכָּךְ אָמַר לִי: אַתָּה בַּקֵּשׁ מֵהֶם: אַסְוֵירוֹס בְּנִי יִמְלֹךְ תַּחְתָּי, וֶאֱמֹר לוֹ לְאַסְוֵירוֹס, שֶׁתֵּעָשֶׂה טְבֶרְיָא קְלָנְיָא.

אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי: גְּדוֹלֵי רוֹמִי מְצַעֲרִים אוֹתִי. הִכְנִיסוֹ רַבִּי לְגִנָּה. בְּכָל־יוֹם הָיָה עוֹקֵר לְפָנָיו קֶלַח אֶחָד שֶׁל צְנוֹן מִן הָעֲרוּגָה. אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: מַשְׁמָע שֶׁכָּךְ אָמַר לִי: הָרְגֵם אֶחָד אֶחָד וְלֹא תִתְגָּרֶה בָּהֶם בְּכֻלָּם.

הָיְתָה לוֹ לְאַנְטוֹנִינוֹס בַּת אַחַת וּשְׁמָהּ גִּירָא, וְעָבְרָה עֲבֵרָה. שָׁלַח אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי גַּרְגִּירָא1319. שָׁלַח לוֹ רַבִּי כּוּסְבַּרְתָּא1320. שָׁלַח לוֹ כָּרָתָא1321. שָׁלַח לוֹ רַבִּי חַסָּא1322.

בְּכָל־יוֹם וְיוֹם הָיָה שׁוֹלֵחַ אַנְטוֹנִינוֹס מַרְצוּף1323 מָלֵא זָהָב פָּרוּךְ1324 וְחִטִּים עַל פִּיו, וְאָמַר לַשָּׁלִיחַ: הוֹלֵךְ חִטִּים לְרַבִּי. אָמַר רַבִּי לְאַנְטוֹנִינוֹס: אֵינִי צָרִיךְ לְזָהָב שֶׁלָּךְ, שֶׁיֶּשׁ־לִי הַרְבֵּה. אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס: יְהֵא לְמִי שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרֶיךָ1325, וְיִתְּנוּ לְמִי שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרָי.

הָיְתָה לוֹ לְאַנְטוֹנִינוֹס מְעָרָה אַחַת, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בָּהּ מִבֵּיתוֹ לְבֵית רַבִּי, וְכָל־יוֹם מֵבִיא עִמּוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים, אֶחָד הָרַג עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית רַבִּי וְאֶחָד עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ. אָמַר לוֹ לְרַבִּי: בְּשָׁעָה שֶׁאָבוֹא לֹא יְהֵא נִמְצָא אָדָם עִמָּךְ. פַּעַם אַחַת מָצָא אֶת־רַ' חֲנִינָא בַר חַמָּא שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב [שָׁם]. אָמַר לְרַבִּי: וְלֹא אָמַרְתִּי לְךָ – בְּשָׁעָה שֶׁאָבוֹא לֹא יְהֵא נִמְצָא אָדָם עִמָּךְ? אָמַר לוֹ רַבִּי: אֵין זֶה בֶן־אָדָם1326. אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: אֱמֹר לוֹ, שֶׁיֵּלֵךְ וְיִקְרָא לְאוֹתוֹ עֶבֶד שֶׁיָּשֵׁן עַל הַפָּתַח. הָלַךְ רַ' חֲנִינָא בַר חַמָּא וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת. אָמָר: מָה אֶעֱשֶׂה? אֵלֵךְ וְאֹמַר לוֹ שֶׁמֵּת – אֵין מְשִׁיבִין עַל הַקַּלְקָלָה1327; אַנִּיחֶנּוּ וְאֵלֵךְ – אֱהֵא מְזַלְזֵל בְּמַלְכוּת. בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הָעֶבֶד וְהֶחֱיָהוּ וְשִׁגְּרוֹ. אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁאֲפִלּוּ הַקָּטֹן שֶׁבָּכֶם מְחַיֶּה מֵתִים וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי בָא לֹא יְהֵא אָדָם נִמְצָא עִמָּךְ.

בְּכָל־יוֹם הָיָה אַנְטוֹנִינוֹס מְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי רַבִּי, מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ, וּכְשֶׁהָיָה רוֹצֶה רַבִּי לַעֲלוֹת עַל מִטָּתוֹ, הָיָה אַנְטוֹנִינוֹס שׁוֹחֶה לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: עֲלֵה עָלַי לְמִטָּתֶךָ. אָמַר לוֹ [רַבִּי]: לָאו דֶּרֶךְ־אֶרֶץ הִיא לְזַלְזֵל בְּמַלְכוּת כָּל־כָּךְ. אָמַר [אַנְטוֹנִינוֹס]: מִי יְשִׂימֵנִי מַצָּע תַּחְתֶּיךָ לְעוֹלָם־הַבָּא! אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס: יֶשׁ־לִי חֵלֶק לְעוֹלָם־הַבָּא? – הֵן. – וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “וְלֹא־יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו”1328? – בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֵשָׂו.

כְּשֶׁמֵּת אַנְטוֹנִינוֹס אָמַר רַבִּי: נִתְפָּרְדָה חֲבִילָה1329! (ע"ז י:).

––––––––

שכז אָמַר לוֹ מִין אֶחָד לְרַבִּי: מִי שֶׁיָּצַר הָרִים לֹא בָרָא רוּחַ וּמִי שֶׁבָּרָא רוּחַ לֹא יָצַר הָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ”1330. אָמַר לוֹ: שׁוֹטֶה, הַשְׁפֵּל לְסוֹפוֹ שֶׁל מִקְרָא – “יְיָ אֱלֹהֵי־צְבָאוֹת שְׁמוֹ”1331. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי זְמַן שְׁלֹשָה יָמִים וְאַחֲזִיר לְךָ תְּשׁוּבָה. יָשַׁב רַבִּי שָׁלֹש תַּעֲנִיּוֹת. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לִסְעוֹד אָמְרוּ לוֹ: מִין עוֹמֵד בַּפָּתַח1332. אָמַר: “וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי1333 רֹאשׁ”1334. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מְבַשֵּׂר טוֹבוֹת אֲנִי לָךְ, לֹא מָצָא אוֹיִבְךָ1335 תְּשׁוּבָה וְנָפַל מִן הַגַּג וָמֵת. אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ, שֶׁתִּסְעַד אֶצְלִי? אָמַר לוֹ: הֵן. לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ אָמַר לוֹ: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה1336 אַתָּה שׁוֹתֶה אוֹ אַרְבָּעִים זְהוּבִים אַתָּה נוֹטֵל? אָמַר לוֹ: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אֲנִי שׁוֹתֶה. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה שָׁוֶה אַרְבָּעִים זְהוּבִים.

אָמַר רַב יִצְחָק: עֲדַיִן יֶשְׁנָהּ לְאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה1337 בֵּין גְּדוֹלֵי רוֹמִי וְקוֹרְאִין אוֹתָהּ “מִשְׁפַּחַת בַּר לִוְיָאנוֹס” (חולין פז.; ע"י).

––––––––

שכח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי אָמַר: לְבָנַי אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנְסוּ בָנָיו אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד אִמְּכֶם! נֵר יְהֵא דָלוּק בִּמְקוֹמוֹ1338, שֻׁלְחָן יְהֵא עָרוּךְ בִּמְקוֹמוֹ, מִטָּה תְּהֵא מֻצַּעַת בִּמְקוֹמָהּ; יוֹסֵף חֵיפָנִי1339, שִׁמְעוֹן אֶפְרָתִי – הֵם שִׁמְּשׁוּנִי בְחַיַּי וְהֵם יְשַׁמְּשׁוּנִי בְּמוֹתִי.

אָמַר לָהֶם: לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנְסוּ אֶצְלוֹ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם: אַל תִּסְפְּדוּנִי בַעֲיָרוֹת וְהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה1340 לְאַחַר שְׁלֹשִים יוֹם; שִׁמְעוֹן בְּנִי – חָכָם, גַּמְלִיאֵל בְּנִי – נָשִׂיא, חֲנִינָא בַר חַמָּא יֵשֵׁב בָּרֹאשׁ1341.

אָמַר לָהֶם: לִבְנִי קָטֹן אֲנִי צָרִיךְ, נִכְנַס רַ' שִׁמְעוֹן אֶצְלוֹ. מָסַר לוֹ סִדְרֵי חָכְמָה.

אָמַר לָהֶם: לִבְנִי גָדוֹל אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנַס רַ' גַּמְלִיאֵל אֶצְלוֹ. מָסַר לוֹ סִדְרֵי נְשִׂיאוּת. אָמַר לוֹ: בְּנִי, נְהַג נְשִׂיאוּתְךָ בְּרָמִים1342, זְרֹק מָרָה1343 בַּתַּלְמִידִים.

בְּיוֹם פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי גָּזְרוּ חֲכָמִים תַּעֲנִית וּבִקְשׁוּ רַחֲמִים. אָמָרוּ: כָּל־מִי שֶׁיֹּאמַר: “רַבִּי מֵת” – יִדָּקֵר בֶּחָרֶב. עָלְתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי לַגַּג וְאָמְרָה: עֶלְיוֹנִים מְבַקְּשִׁים אֶת־רַבִּי וְתַחְתּוֹנִים1344 מְבַקְּשִׁים אֶת רַבִּי – יְהִי רָצוֹן שֶׁיָּכֹפוּ1345 תַחְתּוֹנִים אֶת הָעֶלְיוֹנִים. כֵּוָן שֶׁרָאֲתָה שֶׁהוּא מִצְטַעֵר הַרְבֵּה1346 אָמְרָה: יְהִי רָצוֹן שֶׁיָּכֹפוּ עֶלְיוֹנִים אֶת־הַתַּחְתּוֹנִים. וְלֹא פָסְקוּ חֲכָמִים מִלְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים. נָטְלָה כַד וְזָרְקָה מִן הַגַּג לָאָרֶץ – נִשְׁתַּתְּקוּ חֲכָמִים, וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל רַבִּי.

אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְבַר־קַפָּרָא: לֵךְ רְאֵה. הָלַךְ וּמָצָא שֶׁהוּא מֵת. בָּא לַחַלּוֹן וְהֵצִיץ מִשָׁם, רֹאשׁוֹ עָטוּף וּבְגָדָיו קְרוּעִים. פָּתַח וְאָמָר:

אַחֵינוּ בְנֵי יְדַעְיָהוּ1347, שְׁמָעוּנִי, שְׁמָעוּנִי!

אֶרְאֶלִּים וּמְצוּקִים1348 אָחֲזוּ בַאֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ,

נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת־הַמְּצוּקִים – וְנִשְׁבָּה אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ.

אָמְרוּ לוֹ: מֵת? אָמַר לָהֶם: אַתֶּם אֲמַרְתֶּם, אֲנִי לֹא אָמָרְתִּי. קָרְעוּ בִגְדֵיהֶם וְהָלַךְ קוֹל הַקּוֹרְעִים עַד גּוּפְפָתָא1349 מַהֲלַךְ שְׁלֹשָׁה מִילִין.

בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי זָקַף עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתָיו כְּלַפֵּי מָעְלָה, אָמָר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁיָּגַעְתִּי בְעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתַי בַּתּוֹרָה וְלֹא נֶהֱנֵיתִי אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְהֵא שָׁלוֹם בִּמְנוּחָתִי.

יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: “יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם”1350.

אוֹתוֹ הַיוֹם שֶׁמֵּת רַבִּי יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: כָּל־מִי שֶׁהָיָה בִשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי הֲרֵיהוּ מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא.

כּוֹבֵס אֶחָד – בְּכָל־יוֹם הָיָה בָא לְפָנָיו, אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא בָא. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע כָּךְ עָלָה לַגַּג וְנָפַל לָאָרֶץ וָמֵת. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: אַף אוֹתוֹ כוֹבֵס מְזֻמָּן הוּא לְחַיֵּי הַעוֹלָם־הַבָּא. (כת' קג, קד; ירוש' כלאים פ“ט, ה”ד; קה"ר ז; שם ט).

שכט כְּשֶׁחָלָה רַבִּי נִכְנַס רַ' חִיָּא אֶצְלוֹ וּמְצָאוֹ שֶׁהוּא בוֹכֶה. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִפְּנֵי־מָה אַתָּה בוֹכֶה? וַהֲרֵי שָׁנִינוּ: מֵת מִתּוֹךְ הַשְּׂחוֹק סִמָּן יָפֶה לוֹ, מִתּוֹךְ הַבְּכִי סִמָּן רַע לוֹ. אָמַר לוֹ: עַל תּוֹרָה וּמִצְוֹת1351 אֲנִי בוֹכֶה (כת' קג:).

של כְּשֶׁמֵּת רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, הִכְרִיז רַ' יַנַּאי וְאָמָר: אֵין כְּהֻנָּה הַיּוֹם1352! (ירוש' בר' פ“ג, ה”א).

שלא מְשֶּׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת־חֵטְא (סוטה מט).

שלב אָמַר רַ' חִיָּא: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה קְדֻשָּׁה (כת' קג:).

שלג אָמַר רַ' חִיָּא: אֲנִי רָאִיתִי קִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי וְהוֹרַדְתִּי עָלָיו דְּמָעוֹת (שם).

––––––––

שלד רַ' חֲנִינָא וְרַ' חִיָּא כְּשֶׁהָיוּ מִתְקוֹטְטִים זֶה בָזֶה, אָמַר לוֹ רַ' חֲנִינָא לְרַ' חִיָּא: בִּי אַתָּה מִתְקוֹטֵט? אִם חָס וְשָׁלוֹם, תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל – הָיִיתִי מַחֲזִירָהּ מִפִּלְפּוּלִי1353. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה לַתּוֹרָה שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל. מָה אֶעֱשֶׂה? אֵלֵךְ וְאֶזְרַע פִּשְׁתָּן, וְאֶסְרֹג1354 רְשָׁתוֹת, וְאָצוּד צְבָאִים, וְאַאֲכִיל אֶת־הַבָּשָׂר לִיתוֹמִים, וּמִן הָעוֹרוֹת אֲתַקֵּן מְגִלּוֹת וְאֶכְתֹּב חֲמִשָׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, וְאֶעֱלֶה לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת וְאַקְרִיא לַחֲמִשָּׁה תִינוֹקוֹת חֲמִשָּׁה חֳמָשִׁין, וְאַשְׁנֶה לְשִׁשָּׁה תִינוֹקוֹת שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, וְאֹמַר לָהֶם: “עַד שֶׁאֶחֱזֹר וְאָבוֹא הַקְרִיאוּ וְהַשְׁנוּ זֶה לָזֶה” – וּבְכָךְ אֶעֱשֶׂה שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַבִּי: כַּמָּה גְדוֹלִים מַעֲשֵׂי חִיָּא! אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי: אֲפִלּוּ מִמֶּךָ? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: אֲפִלּוּ מֵאַבָּא? – אָמַר לוֹ: חָס וְשָׁלוֹם, לֹא תְהֵא כָזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל! (כת' קג:; ב"מ פה:).

שלה רַ' חִיָּא לֹא הָיָה [מַלְאַךְ־הַמָּוֶת] יָכוֹל לִקְרֹב אֶצְלוֹ. פַּעַם אַחַת דִּמָּה עַצְמוֹ כְּעָנִי, בָּא וְהִקִּישׁ עַל הַדָּלֶת. אָמַר לוֹ: הוֹצִיאוּ לִי פַּת. הוֹצִיאוּ לוֹ. אָמַר לוֹ: וְאֵינְךָ מְרַחֵם עַל עָנִי – מִפְּנֵי־מָה אֵין אַתָּה מְרַחֵם עָלָי1355? – הֶרְאָהוּ שֵׁבֶט שֶׁל אֵשׁ1356. מָסַר לוֹ רַ' חִיָּא אֶת־נִשְׁמָתוֹ (מו"ק כח.).

שלו אָמַר רַב חֲבִיבָא: סָח לִי רַב חֲבִיבָא בַר סוּרְמָקִי: רָאִיתִי תַּלְמִיד־חָכָם אֶחָד שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ מָצוּי אֶצְלוֹ, שֶׁבַּבֹּקֶר הָיוּ עֵינָיו יָפוֹת וְלָעֶרֶב הָיוּ דוֹמוֹת כְּאִלּוּ נִשְׂרְפוּ בְאוּר. אָמַרְתִּי לוֹ: מַה־זֹּאת? אָמַר לִי: בִּקַּשְׁתִּי מֵאֵלִיָּהוּ: הַרְאֵנִי אֶת־הַחֲכָמִים כְּשֶׁהֵם עוֹלִים לַיְשִׁיבָה שֶׁל רָקִיעַ. אָמַר לִי: בְּכֻלָּם רַשַּׁאי אַתָּה לְהִסְתַּכֵּל חוּץ מִכִּסְאוֹ שֶל רַ' חִיָּא, שֶׁלֹּא תִסְתַּכֵּל בּוֹ. – “מַה סִמָּנֵיהֶם?” – כֻּלָּם כְּשֶׁהֵם עוֹלִים וְיוֹרְדִים, הוֹלְכִים מַלְאָכִים עִמָּם, חוּץ מִכִּסְאוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא, שֶׁמֵּעַצְמוֹ עוֹלֶה וְיוֹרֵד. לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁלוֹט בְּעַצְמִי וְנִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ; בָּאוּ שְׁנֵי נִיצוֹצוֹת שֶׁל אֵשׁ וְהִכּוּנִי וְסִמְּאוּ עֵינָי. לְמָחָר הָלַכְתִּי וְנִשְׁתַּטַּחְתִּי עַל מְעָרַת רַ' חִיָּא וְאָמַרְתִּי: רַבִּי, מִשְׁנָתְךָ אֲנִי שׁוֹנֶה – וְנִתְרַפֵּאתִי (ב"מ, פה:).

שלז רַ' יוֹסֵי צָם שְׁמֹנִים יוֹם לִרְאוֹת אֶת־רַ' חִיָּא1357 הַגָּדוֹל. בְּסוֹף רָאָהוּ וְרָעֲדוּ יָדָיו וְכָהוּ עֵינָיו. שֶׁמָּא תֹאמַר: רַ' יוֹסֵי אָדָם קָטָן הָיָה1358 – פַּעַם אַחַת בָּא גַרְדִּי1359 אֵצֶל רַ' יוֹחָנָן וְאָמַר לוֹ: רָאִיתִי בַחֲלוֹמִי רָקִיעַ נוֹפֵל וְאֶחָד מִתַּלְמִידֶיךָ סוֹמְכוֹ1360. אָמַר לוֹ: וְתַכִּירֶנּוּ? אָמַר לוֹ: אִם אֶרְאֶנּוּ אַכִּירֶנּוּ. הֶעֱבִיר כָּל־תַּלְמִידָיו לְפָנָיו וְהִכִּיר אֶת־רַ' יוֹסֵי.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ – וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי – צָם שְׁלֹש מֵאוֹת תַּעֲנִיּוֹת לִרְאוֹת אֶת־רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וְלֹא רָאָהוּ. לִבְסוֹף הִתְחִיל מִצְטַעֵר, אָמַר: כְּלוּם יָגַע בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי? אָמְרוּ לוֹ: רִבֵּץ תּוֹרָה1361 בְּיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמֶּךָ; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיָה גוֹלֶה. אָמַר לָהֶם: וַאֲנִי לֹא הָיִיתִי גוֹלֶה? אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה גָלִיתָ לִלְמֹד וְהוּא גָלָה לְלַמֵּד (ירוש' כלאים פ“ט, ה”ג).

שלח רֵישׁ־לָקִישׁ הָיָה מְצַיֵּן מְעָרוֹת1362 שֶׁל חֲכָמִים, כְּשֶׁהִגִּיעַ לִמְעָרָתוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ. אָמָר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! לֹא פִלְפַּלְתִּי תּוֹרָה כְּמוֹתוֹ? יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: תּוֹרָה כְּמוֹתוֹ פִלְפַּלְתָּ, תּוֹרָה כְּמוֹתוֹ לֹא רִבַּצְתָּ. (ב"מ פה:).

שלט אָמַר רֵיש־לָקִישׁ: הֲרֵינִי כַפָּרַת1363 רַ' חִיָּא וּבָנָיו, שֶׁבַּתְּחִלָּה כְּשֶׁנִּשְׁתַּכְּחָה תוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל וִיסָדָהּ; חָזְרָה וְנִשְׁתַּכָּחָה – עָלָה הִלֵּל הַבַּבְלִי וִיסָדָהּ; חָזְרָה וְנִשְׁתַּכָּחָה – עָלוּ רַ' חִיָּא וּבָנָיו וִיסָדוּהָ (סוכה כ.).


כח. בַּר קַפָּרָא

שמ רַבִּי עָשָׂה סְעֻדַּת מִשְׁתֵּה בְנוֹ, הִזְמִין רַבִּי לְכָל־הַחֲכָמִים וְשָׁכַח לְהַזְמִין אֶת־בַּר־קַפָּרָא. הָלַךְ [בַּר־קַפָּרָא] וְכָתַב עַל שַׁעַר הַבָּיִת:

  "אַחֲרִית כָּל־שִׂמְחָה מָוֶת —

  וּמַה –יִּתְרוֹן לְשִׂמְחָתֶךָ?"

יָצָא רַבִּי וְרָאָה, אָמַר: מִי עָשָׂה לָנוּ כָּךְ? אָמְרוּ: בַּר־קַפָּרָא, שֶׁשָּׁכַחְתָּ לְהַזְמִינוֹ. לְמָחָר עָשָׂה סְעֻדָּה אַחֶרֶת וְהִזְמִין אֶת־הַחֲכָמִים וּבַר־קַפָּרָא עִמָּהֶם. כֵּוָן שֶׁיָּשְׁבוּ לֶאֱכֹל הָיָה בַר־קַפָּרָא אוֹמֵר עַל כָּל־תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם שְׁלשׁ מֵאוֹת מִשְׁלֵי שׁוּעָלִים. וְהָיוּ הַדְּבָרִים עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם, נִצְטַנְּנוּ הַתַּבְשִׁילִים1364, וְלֹא טָעֲמוּ מֵהֶם כְּלוּם. אָמַר רַבִּי לְשַׁמָּשָׁיו: מִפְּנֵי־מָה הַתַּבְשִׁילִים נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים וְאֵין טוֹעֵם מֵהֶם כְּלוּם? אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי זָקֵן אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב שָׁם וְאוֹמֵר שְׁלשׁ מֵאוֹת מְשָׁלִים עַל כָּל־תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל. נִכְנַס רַבִּי אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: לָמָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָךְ? הַנַּח לָהֶם לָאוֹרְחִים שֶׁיֹּאכֵלוּ! אָמַר לוֹ: שֶׁלֹּא תֹאמַר בִּשְׁבִיל תַּבְשִׁילֶיךָ בָּאתִי, אֶלָּא בִשְׁבִיל לֵישֵׁב עִם חֲבֵרָי! וּמִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ מְפַיְּסִים זֶה אֶת־זֶה עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם (ויק“ר כח; קה”ר א).

שמא רַבִּי עָשָׂה מִשְׁתֵּה נִשּׂוּאִים לְרַ' שִׁמְעוֹן בְּנוֹ [וְלֹא הִזְמִין אֶת־בַּר־קַפָּרָא]. כָּתַב [בַּר־קַפָּרָא] עַל בֵּית־הַחֻפָּה: “עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף רִבּוֹא דֵינָרִים יָצְאוּ לְבֵית־חֻפָּה זֶה וְלֹא הִזְמִין אֶת־בַּר־קַפָּרָא”. וְאָמַר עָלָיו: “אִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ1365 כָּךְ1366 — לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה”. הִזְמִינוֹ. [חָזַר] וְאָמָר: “לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ בָּעוֹלָם־הַזֶּה כָּךְ, לְעוֹלָם־הַבָּא עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה” (נדר' נ: ).

שמב רַבִּי הָיָה מְכַבֵּד אֶת־בֶּן־אֶלְעָשָׂה1367. אָמַר לוֹ בַּר־קַפָּרָא: הַכֹּל שׁוֹאֲלִים אֶת־רַבִּי1368 וְאַתָּה אֵין אַתָּה שׁוֹאֲלוֹ! אָמַר לוֹ: מַה־נִּשְׁאָל? אָמַר לוֹ [שְׁאַל]:

  שְׁאוֹל מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָפָה1369

  הוֹמִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתָהּ / מַפְחֶדֶת כָּל־בַּעֲלֵי־כְנָפָיִם,

  רָאוּהָ נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ / וִישִׁישִׁים קָמוּ עָמָדוּ.

  הַנָּס יֹאמַר: הוֹ הוֹ! / וְהַנִּלְכָּד נִלְכָּד בַּעֲוֹנוֹ.

הָפַךְ רַבִּי פָּנָיו וְרָאָהוּ שׂוֹחֵק. אָמַר רַבִּי: אֵינִי מַכִּירְךָ1370 זָקֵן! — וְיָדַע שֶׁלֹּא יִתְמַנֶּה בְיָמָיו1371 (ירוש' מו“ק פ”ג, ה"א).

שמג רַ' שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי וּבַר־קַפָּרָא הָיוּ יוֹשְׁבִים וְלוֹמְדִים, וְהָיְתָה הַשְּׁמוּעָה1372 קָשָׁה לָהֶם. אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן לְבַר־קַפָּרָא: דָּבָר זֶה צָרִיךְ רַבִּי1373. אָמַר לוֹ בַּר־קַפָּרָא לְרַ' שִׁמְעוֹן: וּמָה־רַבִּי אוֹמֵר בְּדָבָר זֶה1374! הָלַךְ רַ' שִׁמְעוֹן וְסִפֵּר לְאָבִיו, הִקְפִּיד [רַבִּי]. בָּא בַר־קַפָּרָא לִרְאו‍ֹתוֹ. אָמַר לוֹ: בַּר־קַפָּרָא, אֵינִי מַכִּירְךָ מֵעוֹלָם. יָדַע שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עָלָיו1375. נָהַג נְזִיפוּת בְּעַצְמוֹ שְׁלשִׁים יוֹם (מו"ק טז).

שמד יוֹם שֶׁשָּׂחַק רַבִּי בָּאָה פֻרְעָנוּת לָעוֹלָם1376. אָמַר לוֹ לְבַר־קַפָּרָא: אַל תְּבַדְּחֵנִי וְאֶתֶּן לְךָ אַרְבָּעִים סְאָה חִטִּים. אָמַר לוֹ: יִרְאֶה מָר, שֶׁאֶטֹּל כָּל־סְאָה שֶׁאֶרְצֶה. נָטַל סַל גָּדוֹל וְחִפָּהוּ זֶפֶת וְכָפָהוּ1377 עַל רֹאשׁוֹ וּבָא וְאָמַר לוֹ: יָמֹד לִי מָר אַרְבָּעִים סְאָה חִטִּים שֶׁאֲנִי נוֹשֶׁה בָךְ. שָׂחַק רַבִּי. אָמַר לוֹ: וְלֹא הִזְהַרְתִּיךָ שֶׁלֹּא תְבַדְּחֵנִי? אָמַר לוֹ: חִטִּים, שֶׁאֲנִי נוֹשֶׁה בְךָ, אֲנִי נוֹטֵל. (נדר' נ', נא).

שמה אָמַר לוֹ בַּר־קַפָּרָא לְרַבִּי: רָאִיתִי [בַחֲלוֹמִי] חָטְמִי שֶׁנָּשָׁר. אָמַר לוֹ: חֲרוֹן־אַף1378 נִסְתַּלֵּק מִמֶּךָּ.

אָמַר לוֹ: רָאִיתִי שְׁתֵּי יָדַי שֶׁנֶּחְתָּכוּ. אָמַר לוֹ: לֹא תִצְטָרֵךְ לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ1379.

אָמַר לוֹ: רָאִיתִי שְׁתֵּי רַגְלַי שֶׁנִּקְטָעוּ. אָמַר לוֹ: עַל סוּס אַתָּה רוֹכֵב (בר' נו).

––––––––

שמו בַּר קַפָּרָא הָיָה מְטַיֵּל עַל שְׂפַת יַמָּהּ שֶׁל קֵיסָרִי וְרָאָה סְפִינָה שֶׁטָּבְעָה בַיָּם הַגָּדוֹל וְאַנְטִיפִיטָא1380 עוֹלֶה מִתּוֹכָהּ עָרֹם. כְּשֶׁרָאָהוּ בָּא אֶצְלוֹ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ וְנָתַן לוֹ שְׁנֵי סְלָעִים. מֶה עָשָׂה? הִכְנִיסוֹ לְבֵיתוֹ וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ וְנָתַן לוֹ עוֹד שְׁלשָׁה סְלָעִים אֲחֵרִים. אָמַר לוֹ: אָדָם גָּדוֹל שֶׁכְּמוֹתְךָ יוֹצִיא שְׁלשָׁה סְלָעִים אֲחֵרִים1381. לְאַחַר יָמִים נִשְׁבּוּ1382 יְהוּדִים בְּאוֹתָהּ סִפְסוּפָא1383. אָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ וִיפַיֵּס עָלֵינוּ1384? אָמְרוּ זֶה לָזֶה: בַּר־קַפָּרָא, שֶׁהוּא חָשׁוּב לַמַּלְכוּת. אָמַר לָהֶם: וְיוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁמַּלְכוּת זוֹ עוֹשָׂה כְלוּם בְּחִנָּם? אָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ כָּאן חֲמֵשׁ מֵאוֹת דֵּינָר, טוֹל אוֹתָם וְלֵךְ וּפַיֵּס עָלֵינוּ. נָטַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת דֵּינָר וְעָלָה לַמַּלְכוּת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אַנְטִיפִיטָא עָמַד עַל רַגְלָיו וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ. אָמַר לוֹ: לָמָּה טָרַח [וּבָא] רַבִּי לְכָאן? אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ שֶׁתְּרַחֵם עַל אוֹתָם הַיְּהוּדִים. אָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אַתָּה מַלְכוּת זוֹ עוֹשָׂה כְלוּם בְּחִנָּם? אָמַר לוֹ: יֵשׁ עִמִּי חֲמֵשׁ מֵאוֹת דֵּינָר, טוֹל אוֹתָם וּפַיֵּס עָלֵינוּ. אָמַר לוֹ: אוֹתָם הַדֵּינָרִים יִהְיוּ מְמֻשְׁכָּנִים לְךָ תַּחַת מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה שֶׁהֶאֱכַלְתַּנִי וְהִשְׁקִיתַנִי בְּבֵיתֶךָ — וְאַתָּה לֵךְ בְּשָׁלוֹם וּבְכָבוֹד גָּדוֹל.

קָרְאוּ עָלָיו: “שְׁלַח לַחְמְךָ עַל־פְּנֵי הַמָּיִם”1385 (קה"ר יא).

שמז מַעֲשֶׂה בִשְׁנֵי תַלְמִידִים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי בַר־קַפָּרָא, הֵבִיאוּ לְפָנָיו כְּרוּב1386 וְדֻרְמַסְקִין1387 וּפַרְגִּיּוֹת1388. נָתַן בַּר־קַפָּרָא רְשׁוּת לְאֶחָד מֵהֶם לְבָרֵךְ1389. קָפַץ וּבֵרַךְ עַל הַפַּרְגִּיּוֹת. לִגְלֵג עָלָיו חֲבֵרוֹ. כָּעַס בַּר־קַפָּרָא, אָמַר: לֹא עַל הַמְבָרֵךְ אֲנִי כוֹעֵס, אֶלָּא עַל הַמְלַגְלֵג אֲנִי כוֹעֵס; אִם חֲבֵרְָך דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁלֹּא טָעַם טַעַם בָּשָׂר1390 מֵעוֹלָם — אַתָּה עַל מָה לִגְלַגְתָּ עָלָיו? חָזַר וְאָמַר: לֹא עַל הַמְלַגְלֵג אֲנִי כוֹעֵס, אֶלָּא עַל הַמְבָרֵךְ אֲנִי כוֹעֵס: אִם חָכְמָה אֵין כָּאן — זִקְנָה אֵין כָּאן1391? (בר' לט).


כט. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא

שמח מַעֲשֶׂה בְרַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל בִּטְבֶרְיָא בְּעֶרֶב פָּסַח; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בְּעֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּרִים. שָׁמְעוּ קוֹלָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם הוֹמִים. אָמַר [רַ' שִׁמְעוֹן לְרַ' חִיָּא]: הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ מָה עִסְקֵיהֶם1392? אָמָר: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ לוֹקֵחַ [לְיוֹם־טוֹב], וּמִי שֶׁאֵין לוֹ הוֹלֵךְ לְבַעַל־מְלַאכְתּוֹ1393 וְהוּא נוֹתֵן לוֹ. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן הוּא, אַף אֲנִי אֵלֵךְ אֵצֶל בַּעַל־מְלַאכְתִּי1394 וְהוּא נוֹתֵן לִי.

יָצָא [רַ' שִׁמְעוֹן] מִחוּץ לָעִיר לְהִתְפַּלֵּל בִּמְעָרָה זוֹ שֶׁל טְבֶרְיָא, וְרָאָה יָד מוֹשִׁיטָה לוֹ מַרְגָּלִית אַחַת, וֶהֱבִיאָהּ אֵצֶל רַבֵּנוּ1395. אָמַר לוֹ: זוֹ מִנַּיִן לָךְ? דָּבָר יָקָר הוּא; אֶלָּא הֵילָךְ שְׁלשָׁה דֵינָרִים וַעֲשֵׂה כְבוֹד הַיּוֹם1396, וְאַחַר יוֹם־טוֹב נַכְרִיז עָלֶיהָ, וְתִטֹּל דָּמֶיהָ כַּמָּה שֶׁתַּעֲשֶׂה. נָטַל שְׁלשָׁה דֵינָרִים וְהָלַךְ וְלָקַח מַקָּחוֹת וּבָא לְבֵיתוֹ. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: שִׁמְעוֹן, הִתְחַלְתָּ גוֹנֵב: כָּל־נְכָסֶיךָ אֵינָם אֶלָּא מֵאָה מָעִין, וְאֵלּוּ הַמַּקָּחוֹת מֵהֵיכָן לָךְ? אָמַר לָהּ: מִמַּה־שֶׁפִּרְנֵס הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמְרָה לוֹ: אִם אֵין אַתָּה אוֹמֵר לִי מֵהֵיכָן, אֵין אֲנִי טוֹעֶמֶת כְּלוּם. מִיָּד סִפֵּר לָהּ וְאָמָר: כָּךְ הִתְפַּלַּלְתִּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְנָתַן לִי מִן הַשָּׁמָיִם. אָמְרָה לוֹ: רוֹצֶה אַתָּה, שֶׁתְּהֵא חֻפָּתְךָ בָּעוֹלָם־הַבָּא חֲסֵרָה מִשֶּׁל חֲבֵרְךָ מַרְגָּלִית אֶחָת! אָמַר לָהּ: מָה אֶעֱשֶׂה? אָמְרָה לוֹ: לֵךְ הַחֲזֵר הַמַּקָּחוֹת לְבַעֲלֵיהֶם, הַדֵּינָרִים לְבַעֲלֵיהֶם וְהַמַּרְגָּלִית לִבְעָלֶיהָ.

כְּשֶׁשָּׁמַע רַבֵּנוּ [שֶׁרַ' שִׁמְעוֹן] מִצְטַעֵר, שָׁלַח וְהֵבִיא אֶת־אִשְׁתּוֹ. אָמַר לָהּ: כָּל־הַצַּעַר הַזֶּה אַתְּ מְצַעֶרֶת אוֹתוֹ צַדִּיק! אָמְרָה לוֹ: מָה אַתָּה רוֹצֶה, שְׁתְּהֵא חֻפָּתוֹ חֲסֵרָה מִשֶּׁלָּכֶם מַרְגָּלִית אַחַת לָעוֹלָם־הַבָּא? אָמַר לָהּ: וְאִם תְּהֵא חֲסֵרָה, אֵין בָּנוּ מִי שֶׁיְמַלְאֶנָּה1397? אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, כְּלוּם נִזְכֶּה לִרְאוֹת פָּנֶיךָ לָעוֹלָם־הַבָּא, לֹא כָל־צַדִּיק וְצַדִּיק יֶשׁ־לוֹ מָדוֹר1398 בִּפְנֵי עַצְמוֹ? הוֹדָה לָהּ.

כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע [רַ' שִׁמְעוֹן] כֵּן הָלַךְ וְהֶחֱזִיר. כֵּוָן שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ לְהַחֲזִירָהּ, מִיָּד יָרַד הַמַּלְאָךְ וּנְטָלָהּ.

כְּשֶׁנָּטַל אוֹתָהּ [רַ' שִׁמְעוֹן] הָיְתָה יָדוֹ לְמָטָּה1399, וּכְשֶׁהוֹשִׁיטָהּ לְהַחֲזִיר הָיְתָה יָדוֹ לְמַעְלָה, כְּאָדָם שֶׁמַּלְוֶה לַחֲבֵרוֹ.

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַנֵּס הָאַחֲרוֹן קָשֶׁה מִן הָרִאשׁוֹן, שֶׁדַּרְכָּם שֶׁל עֶלְיוֹנִים לִתֵּן וְאֵין דַּרְכָּם לִטּוֹל (רו“ר ג; שמו”ר נב).

שמט רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא קִבֵּל מֵרַ' חִיָּא שָׂדֶה1400. אָמַר לוֹ: כַּמָּה הִיא עוֹשָׂה1401? אָמַר לוֹ: מֵאָה כֹר. זְרָעָהּ וְכָנַס וְעָשְׂתָה פָחוֹת מִמֵּאָה. אָמַר לוֹ: וְלֹא אָמַר רַבִּי שֶׁהִיא עוֹשָׂה מֵאָה כֹר? אָמַר לוֹ: הֵן. — זְרַעְתִּיהָ וְכָנַסְתִּי וְעָשְׂתָה פָחוֹת מִמֵּאָה! אָמַר לוֹ: הֵיכָן הֶעֱמַדְתָּ אֶת־הַגֹּרֶן? אָמַר: בְּגָבוֹהַּ שֶׁבָּעִיר. אָמַר לוֹ: וְלֹא כֵן נֶאֱמַר: “וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן”1402,1403? אַף־עַל־פִּי־כֵן, לֵךְ וְנַפְּחֵהוּ1404, וְהִיא עוֹשָׂה אֶת־הַשְּׁאָר1405 (רו"ר ה).

שנ אָמַר רַ' שִׁמְעו‍ֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא: מַעֲשֶׂה בְּקֶלַח1406 שֶׁל כְּרוּב שֶׁהָיָה בְתוֹךְ שָׂדֵנוּ וְהָיִיתִי עוֹלֶה וְיוֹרֵד בּוֹ כְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד בְּסֻלָּם (ספרי ראה לב, יד).

שנא אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא: קֶלַח אֶחָד שֶׁל חַרְדָּל הָיָה לִי בְּתוֹךְ שָׂדִי וְהָיִיתִי עוֹלֶה בוֹ כְּעוֹלֶה בְּרֹאשׁ הַתְּאֵנָה (ירוש' פאה פ“ז, ה”ג).

שנב רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא בַּעַל־בָּשָׂר הָיָה. פַּעַם אַחַת גָּבַר עָלָיו הַחֹם, עָלָה וְיָשַׁב עַל שֶׁן־סֶלַע וְאָמַר לְבִתּוֹ: בִּתִּי הָנִיפִי עָלַי בִּמְנִיפָה, וַאֲנִי אֶתֵּן לָךְ כִּכָּרִים שֶׁל נֵרְדְּ. בְּתוֹךְ כָּךְ נָשַׁב רוּחַ. אָמַר: כַּמָּה כִכָּרִים שֶׁל נֵרְדְּ לִבְעָלָיו שֶׁל זֶה1407! (ב"מ פו.).

שנג אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא שֶׁעַסְקָן בִּדְבָרִים הָיָה1408. מַהוּ עַסְקָן בִּדְבָרִים? אָמַר רַ' מְשַׁרְשְׁיָא: נֶאֱמַר: “לֵךְ אֶל־נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם, אֲשֶׁר אֵין־לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמשֵׁל, תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ”1409 — אָמָר: אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אִם אֱמֶת הִיא שֶׁאֵין לָהֶן מֶלֶךְ. הָלַךְ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, פָּרַשׂ טַלִּית עַל קֵן שֶׁל נְמָלִים, יָצְאָה אַחַת מֵהֶן וְנָתַן בָּהּ סִמָּן. נִכְנְסָה וְאָמְרָה לָהֶן: נָפַל צֵל. יָצָאוּ. הִגְבִּיהַּ אֶת־הַטַּלִית וְנָפְלָה חַמָּה. נָפְלוּ עָלֶיהָ וַהֲרָגוּהָ. אָמַר: מִכָּאן, שֶׁאֵין לָהֶן מֶלֶךְ, שֶׁאִלּוּ הָיָה לָהֶן מֶלֶךְ — לֹא הָיוּ נוֹטְלוֹת מִמֶּנּוּ רְשׁוּת? (חול' נז: ).

שנד הָיָה לוֹ [לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא] סַדָּן1410 אֶחָד בְּפַרְדֵּסוֹ, רָאָה דוּכִיפַת אֶחָד שֶׁעָשָׂה לוֹ קֵן בְּתוֹכוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מַה־מְּבַקֵּשׁ עוֹף טָמֵא זֶה בַּפַּרְדֵּס שֶׁלִּי? הָלַךְ רַ' שִׁמְעוֹן וְסָתַר1411 אֶת־הַקֵּן. הָלַךְ אוֹתוֹ הַדּוּכִיפַת וְתִקְּנוֹ. מֶה עָשָׂה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא? הֵבִיא לוּחַ אֶחָד וּנְתָנוֹ לִפְנֵי הַקֵּן וְקָבַע בּוֹ מַסְמֵר1412. מֶה עָשָׂה הַדּוּכִיפַת? הָלַךְ וְהֵבִיא עֵשֶׂב אֶחָד וּנְתָנוֹ עַל הַמַּסְמֵר וּשְׁלָפוֹ1413. אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא: מוּטָב שֶׁאֶגְנֹז עֵשֶׂב זֶה, שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ הַגַּנָּבִים1414 לַעֲשׂוֹת כֵּן וְיַחֲרִיבוּ אֶת הַבְּרִיּוֹת (ויק"ר כב).

שנה תַּרְנְגֹלֶת הָיְתָה לוֹ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא שֶׁנִּטְּלָה נוֹצָה שֶׁלָּהּ וְהִנִּיחָהּ בְּתַנּוּר וְטָלָה עָלֶיהָ1415 בְּמַטְלִית שֶׁל טַרְסִיִּים וְגִדְּלָה כְנָפַיִם הָאַחֲרוֹנִים יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנִים (חול' נז: ).

שנו [עוֹד] תַּרְנְגֹלֶת הָיְתָה לוֹ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא שֶׁנִּשְׁמְטָה יָרֵךְ שֶׁלָּהּ וְעָשׂוּ לָהּ שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל קָנֶה1416 וְחָיָתָה (שם).

שנז רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ. פָּגְעוּ בוֹ אֲרָיוֹת וְהָיוּ נוֹהֲמִים כְּנֶגְדּוֹ1417, אָמַר: “הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף”1418. יָרְדוּ לוֹ1419 שְׁתֵּי שׁוֹקָיִם, אָכְלוּ אַחַת וְהִנִּיחוּ אֶחָת. הֱבִיאָהּ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, שָׁאַל: דָּבָר טָמֵא הוּא זֶה, אוֹ דָבָר טָהוֹר? אָמְרוּ לוֹ: אֵין דָּבָר טָמֵא יוֹרֵד מִן הַשָּׁמָיִם (סנה' נט: ).

שנח מַעֲשֶׂה בְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי צִפּוֹרִי שֶׁבָּאָה לוֹ בְּרִית־מִילָה, וְעָלוּ אַנְשֵׁי עֵין־תְּאֵנָה לְכַבְּדוֹ, וְעָלָה עִמָּהֶם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא. כְּשֶׁבָּאוּ לְשַׁעַר הָעִיר מָצְאוּ יְלָדִים עוֹמְדִים וּמְשַׂחֲקִים לִפְנֵי חָצֵר אֶחָת. רָאוּ אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא שֶׁהוּא מְעֻלֶּה וְנָאֶה, אָמְרוּ לוֹ: אֵין אַתָּה זָז מִכָּאן עַד שֶׁאַתָּה מְרַקֵּד לָנוּ קְצָת. אָמַר לָהֶם: אֵין זֶה מִשֶּׁלִּי1420, אִישׁ זָקֵן אָנִי. גָּעַר בָּהֶם וְלֹא נִזְדַּעְזְעוּ וְלֹא נִשְׁמְעוּ לוֹ. תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה אוֹתָהּ חָצֵר הֲפוּכָה1421. אָמַר לָהֶם: עוֹנִים אַתֶּם אַחֲרָי מַה־שֶּׁאֲנִי אֹמַר לָכֶם? לְכוּ אִמְרוּ לְבַעַל הֶחָצֵר: אִם יָשֵׁן הוּא — יֵעוֹר, רֹאשׁוֹ שֶׁל הַחֵטְא מָתוֹק וְסוֹפוֹ מָר1422.

מִקּוֹל שִׂיחָתָם נֵעוֹר בַּעַל הֶחָצֵר. יָצָא וְנָפַל לְרַגְלָיו [שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא], אָמַר לוֹ: רַבִּי, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל תַּשְׁגַּח בְּדִבְרֵיהֶם, יְלָדִים הֵם וְשׁוֹטִים. אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה לְךָ, וְהַגְּזֵרָה נִגְזָרָה1423; אֶלָּא תּוֹלֶה אֲנִי לְךָ1424 עַד שֶׁתּוֹצִיא כָּל־מַה־שֶׁיֶּשׁ־לְךָ בֶּחָצֵר. כֵּוָן שֶׁהוֹצִיא כָּל־מַה־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ בֶחָצֵר נִתְמוֹטְטָה וְנָפָלָה.

הָלְכוּ לְקַיֵּם מִצְוַת מִילָה. הָיָה אָבִיו שֶׁל הַתִּינוֹק מַשְׁקֶה אוֹתָם יַיִן יָשָׁן בֶּן־שֶׁבַע שָׁנִים. אָמַר לָהֶם: שְׁתוּ מִיַּיִן טוֹב זֶה, מֻבְטָחְנִי בֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, מִמֶּנּוּ אֲנִי מְיַשֵּׁן1425 וּמַשְׁקֶה אֶתְכֶם בְּשִׂמְחָתוֹ1426 שֶׁל בְּנִי. עָנוּ אַחֲרָיו: כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית כָּךְ תַּכְנִיסֵהוּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה. הָיוּ סוֹעֲדִים עַד חֲצִי הַלָּיְלָה.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא, שֶׁהָיָה בָטוּחַ עַל כֹּחוֹ, יָצָא לוֹ בַחֲצִי הַלַּיְלָה לֵילֵךְ לְעִירוֹ. פָּגַע בּוֹ מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בַּדָּרֶךְ, אָמַר לוֹ: בִּשְׁבִיל שֶׁאַתֶּם בְּטוּחִים בְּמַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים אַתֶּם יוֹצְאִים בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָה שָׁעָה1427? אָמַר לוֹ: וְאַתָּה מִי אַתָּה1428? אָמַר לוֹ: שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם1429 אָנִי. אָמַר לוֹ: וְלָמָה אַתָּה מְשַׂחֵק? אָמַר לוֹ: מִשִּׂיחָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת, שֶׁהֵן אוֹמְרִים כָּךְ וְכָךְ אָנוּ עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת, וְאֵין מֵהֶם יוֹדֵעַ אֵימָתַי נִקְרָא לָמוּת: אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיִיתָ סוֹעֵד אֶצְלוֹ וְאָמַר לָכֶם: מִן הַיַּיִן אֲנִי מְיַשֵּׁן וּמַשְׁקֶה לְשִׂמְחַת בְּנִי, הֲרֵי פִתָּקוֹ1430 [שֶׁל הַתִּינוֹק] אֶצְלִי לִטּוֹל אוֹתוֹ אַחַר שְׁלשִׁים יוֹם.

אָמַר לוֹ [רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא]: חַיֶּיךָ, אַתָּה מַרְאֵנִי אֶת־פִּתָּקִי. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, אֲנִי אֵינִי שׁוֹלֵט לֹא עָלֶיךָ וְלֹא עַל כַּיּוֹצֵא בָךְ. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁבְּכָל־יוֹם וָיוֹם אַתֶּם עֲמֵלִים בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת וְעוֹשִׂים צְדָקָה וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹסִיף יָמִים עַל יְמֵיכֶם. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵין אַתָּה שׁוֹלֵט עַל פִּתָּק שֶׁלָּנוּ, כָּךְ לֹא תְהֵא לְךָ רְשׁוּת לַעֲבֹר עַל דְּבָרֵינוּ. בִּקֵּשׁ רַחֲמִים וְחָיָה1431 הַתִּינוֹק. (קה“ר ג; דב”ר ט; ילק"ש משלי י).

שנט אָמַר לוֹ רַבִּי לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא: מִפְּנֵי־מָה לֹא הִקְבַּלְנוּ פָנֶיךָ בְּרֶגֶל כְּדֶרֶךְ שֶׁהִקְבִּילוּ אֲבוֹתַי לַאֲבוֹתֶיךָ1432? אָמַר לוֹ: סְלָעִים נַעֲשׂוּ גְבוֹהִים1433, קְרוֹבִים נַעֲשׂוּ רְחוֹקִים1434, רְחוֹקִים נַעֲשׂוּ קְרוֹבִים1435, מֵשִׂים שָׁלוֹם בַּבַּיִת בָּטֵל1436 (שבת קנב; ויק"ר יח).


ל. רַ' חֲנִינָא בַר חַמָּא

שס רַבִּי בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ צִוָּה לִבְנוֹ1437 לְמַנּוֹת אֶת־רַ' חֲנִינָא בַר חַמָּא בְּרֹאשׁ. וְלָמָּה לֹא מִנָּהוּ הוּא? אָמַר רַ' דְרוֹסַאי: לְפִי שֶׁצָּוְחוּ עָלָיו בְּנֵי צִפּוֹרִי1438. וְכִי בִשְׁבִיל שֶׁצָּוְחוּ עוֹשִׂין מַעֲשֶׂה1439? אַף עַכְשָׁו הֵם צֹוְחִין וְצֹוְחִין, וְאִם שָׁמַעְנוּ לָהֶם בְּזוֹ, אַף בְּזוֹ אָנוּ צְרִיכִים לִשְׁמוֹעַ לָהֶם?

אָמַר רַ' לְעָזָר בֵּי רַ' יוֹסֵה: עַל שֶׁהֱשִׁיבוֹ טַעַם בְּרַבִּים1440. רַבִּי הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה: “וּפָלְטוּ פְּלִיטֵיהֶם וְהָיוּ אֶל־הֶהָרִים כְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת כֻּלָּם הֹמִיּוֹת”1441. אָמַר לוֹ: “הֹמוֹת”. אָמַר לוֹ: "לִפְנֵי מִי קָרִיתָ1442? אָמַר לוֹ: לִפְנֵי רַ' הַמְנוּנָא הַסּוֹפֵר שְׁבְּבָבֶל. אָמַר לוֹ: כְּשֶׁתֵּרֵד לְשָׁם אֱמֹר לוֹ שֶׁיְמַנְּךָ זָקֵן. הֵבִין וְיָדַע שֶׁלֹּא יִתְמַנֶּה1443 בְּיָמָיו.

כֵּוָן שֶׁמֵּת רַבִּי בִּקֵּשׁ בְּנוֹ לְמַנּוֹתוֹ, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו. אָמָר: אֵין אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי לְהִתְמַנּוֹת אֶלָּא עַד שְׁתְּמַנֶּה קֹדֶם אֶת־רַ' אָפֵס הַדְּרוֹמִי.

הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד, אָמַר: אִם רַ' חֲנִינָא קוֹדֵם לִי — אֲנִי הַשֵּׁנִי, וְאִם רַ' אָפֵס קוֹדֵם לִי — אֲנִי הַשֵּׁנִי. וְקִבֵּל עָלָיו רַ' חֲנִינָא לְהִתְמַנּוֹת שְׁלִישִׁי. וְזָכָה לְהַאֲרִיךְ שָׁנִים רַבּוֹת. וְאָמַר רַ' חֲנִינָא: אֵינִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה זָכִיתִי לְהַאֲרִיךְ שָׁנִים רַבּוֹת, אִם עַל דָּבָר זֶה1444, וְאִם עַל שֶׁהָיִיתִי עוֹלֶה מִטְּבֶרְיָא לְצִפּוֹרִין וְהָיִיתִי עוֹקֵם1445 אִסְטְרַטְיָא1446 לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא בְּעֵין־תְּאֵנָה (ירוש' תענ' פ“ד, ה”ב; קה"ר ז).

שסא רַ' חֲנִינָא הָיָה דָר בְּצִפּוֹרִין, הָיוּ בָאִים לְפָנָיו מַעֲשִׂים1447. הָיָה מוֹצִיאָם1448 כַּמָּה פְעָמִים, וְהָיוּ רַ' יוֹחָנָן וְרֵישׁ־לָקִישׁ דָּרִים שָׁם, וְלֹא הָיָה מְצָרְפָם עִמּוֹ1449. אָמְרוּ: מַכִּיר הוּא זָקֵן זֶה שֶׁסַּכִּינוֹ חֲרִיפָה1450.

פַּעַם אַחַת צֵרְפָם עִמּוֹ. אָמָרוּ: רַבִּי, מָה רָאִיתָ לְהַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ הַיּוֹם1451? אָמַר לָהֶם: יָבוֹא עָלַי, אִם לֹא כָּל־מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיִיתִי מוֹצִיא, אִם לֹא שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ מֵרַבִּי לַהֲלָכָה כְּשַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי, וּלְמַעֲשֶׂה — שָׁלשׁ פְּעָמִים; וְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה לֹא בָא לִפְנֵי רַבִּי אֶלָּא שְׁתֵּי פְעָמִים, וּלְפִיכָךְ צֵרַפְתִּיכֶם עִמִּי (ירוש' נדה פ“ב, ה”ז).

שסב דֶּבֶר הָיָה בְצִפּוֹרִין וְלֹא נִכְנַס לַשּׁוּק שֶׁהָיָה רַ' חֲנִינָא שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ. אָמְרוּ בְנֵי צִפּוֹרִין: מָה אוֹתוֹ זָקֵן יוֹשֵׁב בֵּינֵינוּ בְּשָׁלוֹם, הוּא וּשְׁכוּנָתוֹ, וְהַמְּדִינָה כֻלָּהּ נְתוּנָה בַצָּרָה! נִכְנַס [רַ' חֲנִינָא] וְאָמַר לִפְנֵיהֶם: זִמְרִי1452 אֶחָד הָיָה בְדוֹרוֹ וְנָפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָלֶף. וְאָנוּ כַּמָּה זִמְרִי יֵשׁ בְּדוֹרֵנוּ, וְאַתֶּם מִתְרַעֲמִים?

פַּעַם אַחַת גָּזְרוּ תַעֲנִית וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. גָּזַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ [בֶּן־לֵוִי] תַּעֲנִית בְּדָרוֹם וְיָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמָרוּ: רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי מוֹרִיד גְּשָׁמִים לַדְּרוֹמִיִּים וְרַ' חֲנִינָא עוֹצֵר גְּשָׁמִים מִבְּנֵי צִפּוֹרִין. צָרְכוּ לִגְזֹר תַּעֲנִית פַּעַם שְׁנִיָּה. שָׁלַח רַ' חֲנִינָא וְהֵבִיא אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי, אָמַר לוֹ: רְאֵה, רַבִּי, צֵא עִמָּנוּ לְהִתְעַנּוֹת. יָצְאוּ שְׁנֵיהֶם לְתַעֲנִית וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. נִכְנַס רַ' חֲנִינָא וְאָמַר לִפְנֵיהֶם: לֹא רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי מוֹרִיד גְּשָׁמִים לַדְּרוֹמִיִּים וְלֹא רַ' חֲנִינָא עוֹצֵר גְּשָׁמִים מִבְּנֵי צִפּוֹרִין, אֶלָּא הַדְּרוֹמִיִּים לִבָּם רַךְ וְשׁוֹמְעִים דִּבְרֵי תוֹרָה וְנִכְנָעִים, וּבְנֵי צִפּוֹרִין לִבָּם קָשֶׁה וְשׁוֹמְעִים דִּבְרֵי תוֹרָה וְאֵין נִכְנָעִים.

מִשֶּׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה הָאֲוֵיר זָךְ, אָמָר: עַד עַכְשָׁו כָּךְ1453! מִיָּד יָרְדוּ גְשָׁמִים, נַָדַר עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כֵן שׁוּב, אָמַר: מָה אֲנִי אֹמַר לְבַעַל־הַחוֹב, שֶׁלֹּא יִגְבֶּה חוֹבוֹ1454? (ירוש' תענ' פ“ג, ה”ד).

שסג רַ' חֲנִינָא מָכַר דְּבַשׁ שֶׁל דְּבוֹרִים: וְהָיָה לוֹ דְבַשׁ שֶׁל תְּמָרִים [וּנְתָנוֹ]. לְאַחַר יָמִים עָבְרוּ שָׁם, אָמַר לָהֶם: שֶׁלֹּא לְהַטְעוֹת אֶתְכֶם, הֱווּ יוֹדְעִים, אוֹתוֹ הַדְּבַשׁ שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם שֶׁל תְּמָרִים הָיָה. אָמְרוּ לוֹ: מִמֶּנּוּ אָנוּ מְבַקְּשִׁים, שֶׁהוּא טוֹב לִמְלַאכְתּוֹ. הִפְרִישׁ [רַ' חֲנִינָא] אֶת־דָּמָיו וּבָנָה בֵית־הַמִּדְרָשׁ1455 בְּצִפּוֹרִין (ירוש' פאה פ“ז, ה”ג).

שסד מַעֲשֶׂה בְטַבָּח אֶחָד בְּצִפּוֹרִין שֶׁהָיָה מַאֲכִיל יִשְׂרָאֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת. פַּעַם אַחַת שָׁתָה יַיִן בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְעָלָה לַגַּג וְנָפַל וָמֵת, וְהָיוּ כְלָבִים מְלַקְּקִים בְּדָמוֹ. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־רַ' חֲנִינָא: מַהוּ לְהַעֲבִירוֹ מִלִּפְנֵיהֶם1456? אָמַר לָהֶם: נֶאֱמַר: “וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ, לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ”1457 — וְזֶה הָיָה גוֹזֵל אֶת־הַכְּלָבִים וּמַאֲכִיל אֶת־יִשְׂרָאֵל; הַנִּיחוּם, מִשֶּׁלָהֶם הֵם אוֹכְלִים (ירוש' תרומ' פ“ח, ה”ג).

שסה רַ' חֲנִינָא הָיָה מִתְעַטֵּף וְעוֹמֵד בְּעֶרֶב־שַׁבָּת בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת, אָמַר: בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה! (שבת קיט).

שסו שִׁמְעוֹן בַּר בָּא1458 בָּא אֵצֶל רַ' חֲנִינָא. אָמַר לוֹ: כְּתֹב לִי אִגֶּרֶת־כָּבוֹד1459 וְאֵצֵא לְפַרְנָסָתִי לְחוּץ־לָאָרֶץ, אָמַר לוֹ: לְמָחָר אֲנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל אֲבוֹתֶיךָ1460, יְהוּ אוֹמְרִים לִי: נְטִיעָה אַחַת שֶׁל חֶמְדָּה שֶׁהָיְתָה לָנוּ בְּאֶרֶץ־יִשְרָאֵל, הִתַּרְתָּ לָּהּ לָצֵאת לְחוּץ־לָאָרֶץ!

כֹּהֵן אֶחָד בָּא אֵצֶל רַ' חֲנִינָא, אָמַר לוֹ: מַהוּ לָצֵאת לְצוֹר לַעֲשׂוֹת דְּבַר מִצְוָה, לַחֲלוֹץ אוֹ לְיַבֵּם1461? אָמַר לוֹ: אָחִיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ הִנִּיחַ חֵיק אִמּוֹ1462 וְחִבֵּק חֵיק נָכְרִיָּה1463, וּבָרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁנְּגָפוֹ! — וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כַּיּוֹצֵא בוֹ (ירוש' מו“ק פ”ג, ה"א).

שסז אִשָּׁה אַחַת הָיְתָה מְחַזֶּרֶת לִטּוֹל עָפָר מִתַּחַת רַגְלָיו1464 שֶׁל רַ' חֲנִינָא, אָמַר לָהּ: אִם יַעֲלֶה בְיָדֵךְ, לְכִי עֲשִׂי — “אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ14651466 נֶאֱמָר ( סנה' סז:).

שסח רַ' חֲנִינָא מֵתָה לוֹ בִתּוֹ וְלֹא בָכָה. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: תַּרְנְגֹלֶת הוֹצֵאתָ מִבֵּיתֶךָ? אָמַר לָהּ: שְׁנַיִם — שְׁכוֹל וְעִוָּרוֹן1467!? (שבת קנא).

שסט אָמַר רַ' חֲנִינָא: לֹא מֵת שִׁבְחַת בְּנִי אֶלָּא שֶׁקִצֵּץ תְּאֵנָה בְּלֹא זְמַנָּהּ1468 (ב"ק צא: ).

שערַ' חֲנִינָא וְרַ' יוֹנָתָן הָיוּ הוֹלְכִים בַּדָּרֶךְ. הִגִּיעוּ לִשְׁנֵי שְׁבִילִים, אֶחָד פָּתוּחַ לְפִתְחָהּ שֶׁל עֲבוֹדָה־זָרָה וְאֶחָד פָּתוּחַ לְפִתְחוֹ שֶׁל בֵּית־זוֹנוֹת. אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: נֵלֵךְ עַל פִּתְחָהּ שֶׁל עֲבוֹדָה־זָרָה, שֶׁיִּצְרָהּ שָׁחוּט1469; אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: נֵלֵךְ עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית־זוֹנוֹת וְנִכְבּשׁ יִצְרֵנוּ וּנְקַבֵּל שָׂכָר.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם רָאוּ שֶׁהַזּוֹנֹות נִתְחַבְּאוּ מִפְּנֵיהֶם. אָמַר לוֹ: זֶה מִנַּיִן לָךְ1470? אָמַר לוֹ: “מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ1471 תְּבוּנָה תִּנְצְרֶכָּה”1472 (ע"ז יז).

שעא אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' חֲנִינָא שֶׁהָיָה בֶן שְׁמֹנִים שָׁנָה, וְהָיָה עוֹמֵד עַל רַגְלוֹ אַחַת1473 וְחוֹלֵץ מַנְעָלוֹ וְנוֹעֵל מַנְעָלוֹ.

אָמַר רַ' חֲנִינָא: חַמִּין וְשֶׁמֶן שֶׁסָּכַתְנִי אִמִּי בְּיַלְדוּתִי הֵם עָמְדוּ לִי בְּעֵת זִקְנוּתִי (חול' כד: ).

שעב רַ' חֲנִינָא נִסְמַךְ בְּרַ' חִיָּא בַר בָּא בְּצִפּוֹרִין, רָאָה כָל־הָעָם רָצִין. אָמַר: לָמָּה כָל־הָעָם רָצִין? אָמְרוּ לוֹ: רַ' יוֹחָנָן יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁל רַ' בְנָיָה וְכָל־הָעָם רָצִין לְשָׁמְעוֹ. אָמַר: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהֶרְאַנִי פֵרוֹת1474 עַד שֶׁאֲנִי בַחַיִּים. כָּל־הָאַגָּדוֹת פָּשַׁטְתִּי לוֹ1475, חוּץ מִמִּשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת (ירוש' הור' פ“ג, ה”ד).

שעג רַ' חֲנִינָא חָלָה בְצִפּוֹרִין, שָׁמַע רַ' יוֹחָנָן וְעָלָה מִטְּבֶרְיָא לְצִפּוֹרִין, בִּקֵּשׁ לְבַקְּרוֹ. בַּדֶּרֶךְ רָאָה אָדָם יוֹרֵד מִשָּׁם, אָמַר לוֹ [רַ' יוֹחָנָן]: מָה הַקּוֹל בַּמְּדִינָה? אָמַר לוֹ: רַבָּן אֶחָד מֵת, וְכָל־הָעָם רָצִין לַעֲסֹק בּוֹ. יָדַע רַ' יוֹחָנָן שֶׁהוּא רַ' חֲנִינָא. יָרַד מֵעַל הַחֲמוֹר, הוֹצִיא בִגְדֵי שַׁבָּת שֶׁלּוֹ, שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה אִצְטְלָאוֹת שֶׁל מֵילַת1476, וּקְרָעָם: אָמַר: הָלַךְ הָאִישׁ שֶׁהָיִיתִי יָרֵא מִפָּנָיו1477 (ירוש' מו“ק פ”ג, ה“ח; שם ב”מ פ“ב, הי”א; מו"ק כד.).


לא. רַ' אוֹשַׁעְיָא הַגָּדוֹל בֶּן־רַ' חַמָּא

שעד רַ' חַמָּא בַר בִּיסָא1478 הָלַךְ1479 וְיָשַׁב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. כְּשֶׁחָזַר אָמָר: לֹא אֶעֱשֶׂה כְּמַעֲשֵׂה בֶן־חֲכִינָאִי1480. נִכְנַס וְיָשַׁב בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְשָׁלַח לְבֵיתוֹ1481. בָּא רַ' אוֹשַׁעְיָא בְנוֹ1482 וְיָשַׁב לְפָנָיו וּשְׁאֵלוֹ בַהֲלָכוֹת. רָאָה שֶׁשְּׁמוּעוֹתָיו מְחֻדָּדוֹת, חָלְשָׁה דַעְתּוֹ, אָמַר: אִלּוּ הָיִיתִי כָאן1483 הָיָה לִי זֶרַע כְּמוֹתוֹ1484. נִכְנַס לְבֵיתוֹ, בָּא בְנוֹ, עָמַד [רַ' חַמָּא] מִפָּנָיו, סָבַר: לִשְׁאוֹל אוֹתוֹ בַּהֲלָכוֹת הוּא מְבַקֵּשׁ. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: כְּלוּם יֵשׁ אָב שֶׁעוֹמֵד מִפְּנֵי בְנוֹ?

קָרָא עָלָיו רָמִי בַר חַמָּא: “וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק”1485 — זֶה רַ' אוֹשַׁעְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַ' חַמָּא בַר בִּיסָא1486 (כת' סב:).

שעה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: רַ' אוֹשַׁעְיָא בְרִבִּי1487 בְּדוֹרוֹ כְּרַ' מֵאִיר בְּדֹורוֹ, מָה רַ' מֵאִיר בְּדוֹרוֹ לֹא יָכְלוּ חֲבֵרָיו לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ1488, אַף רַ' אוֹשַׁעְיָא לֹא יָכְלוּ חֲבֵרָיו לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לִבָּם שֶׁל רִאשׁוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם1489 וְשֶׁל אַחֲרוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל1490, וְאָנוּ כִּמְלֹא נֶקֶב מַחַט סִדְקִית1491.

רִאשׁוֹנִים — רַ' עֲקִיבָא; אַחֲרוֹנִים — רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ. יֵשׁ אוֹמְרִים: רִאשׁוֹנִים — רַ' אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ; אַחֲרוֹנִים — רַ' אוֹשַׁעְיָא בְרִבִּי (עיר' נג.).

שעו רַ' הוֹשַׁעְיָא — אֲבִי הַמִּשְׁנָה1492 (ירוש' ב“ק פ”ד, ה"ו).

שעז “עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים”1493 — אֵלּוּ מִשְׁנָיוֹת גְּדוֹלוֹת. כְּגוֹן מִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַ' הוֹשַׁעְיָא הַגָּדוֹל וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל בַּר־קַפָּרָא. (קה"ר ב).

שעח רַ' יוּדָן נְשִׂיאָה1494 שָׁלַח לוֹ1495 לְרַ' הוֹשַׁעְיָא הַגָּדוֹל יָרֵךְ אַחַת וְכַד שֶׁל יָיִן, שָׁלַח וְאָמַר לוֹ: קִיַּמְתָּ בָּנוּ “וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים14961497. חָזַר וְשָׁלַח לוֹ עֵגֶל אֶחָד וְחָבִית שֶׁל יָיִן, אָמַר לוֹ: קִיַּמְתָּ בָנוּ “וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ1498 (ירוש' מג' פ“א, ה”ד).

שעט רַ' הוֹשַׁעְיָא הַגָּדוֹל — הָיָה רַבּוֹ שֶׁל בְּנוֹ מְאוֹר־עֵינָיִם1499, וְהָיָה לָמוּד1500 לֶאֱכֹל עִמּוֹ בְּכָל־יוֹם. פַּעַם אַחַת בָּאוּ לוֹ [לְרַבִּי הוֹשַׁעְיָא ] אוֹרְחִים וְלֹא הִזְמִינוֹ לֶאֱכֹל עִמָּם. לָעֶרֶב נִכְנַס אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: לֹא יִכְעַס מָר עָלָי, בִּשְׁבִיל שֶׁהָיוּ לִי אוֹרְחִים לֹא רָצִיתִי לְבַזּוֹת כְּבוֹדוֹ1501 שֶׁל מָר, לְפִיכָךְ לֹא אָכַלְתִּי עִמְּךָ הַיּוֹם. אָמַר לוֹ: אַתָּה פִיַּסְתָּ אֶת־מִי שֶׁנִּרְאֶה וְאֵינוֹ רוֹאֶה1502 — מִי שֶׁרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה1503 יְקַבֵּל פִּיּוּסֶךָ (שם פאה פ“ח, ה”ח; שק' פ“ה, ה”ד).

שפ רַ' הוֹשַׁעְיָא הַגָּדוֹל הָלַךְ לְמָקוֹם אֶחָד, רָאָה אֲבֵלִים בְּשַׁבָּת וְשָׁאַל בָּהֶם1504, אָמַר: אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת־מִנְהַג מְקוֹמְכֶם1505, אֶלָּא שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם כְּמִנְהַג מְקוֹמֵנוּ (ירוש' מו“ק פ”ג, ה"ה).

שפא רַ' חַמָּא בַר חֲנִינָא וְרַ' הוֹשַׁעְיָא הָיוּ מְטַיְּלִים בֵּין בָּתֵי־כְנֵסִיּוֹת הַלָּלוּ שֶׁל לֹד. אָמַר חַמָּא בַר חֲנִינָא לְרַ' הוֹשַׁעְיָא: כַּמָּה מָמוֹן שִׁקְּעוּ אֲבוֹתַי כָּאן1506. אָמַר לוֹ: כַּמָּה נְפָשׁוֹת שִׁקְּעוּ אֲבוֹתֶיךָ כָּאן! וְלֹא הָיוּ בְנֵי־אָדָם עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה1507? (שם פאה פ“ח, ה”ה).

שפב אָמַר לוֹ מִין אֶחָד לְרַ' חֲנִינָא: אָנוּ טוֹבִים מִכֶּם. כָּתוּב בָּכֶם: “כִּי־שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב־שָׁם יוֹאָב וְכָל־יִשְׂרָאֵל עַד־הִכְרִית כָּל־זָכָר בֶּאֱדוֹם”1508 — וְאִלּוּ אָנוּ, הֲרֵי כַמָּה שָׁנִים יוֹשְׁבִים אַתֶּם עִמָּנוּ וְאֵין אָנוּ עוֹשִׂים לָכֶם כְּלוּם. אָמַר לוֹ: רְצוֹנֶךָ, יִטָּפֵל1509 לְךָ תַּלְמִיד אֶחָד. נִטְפַּל לוֹ רַ' אוֹשַׁעְיָא, אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים כֵּיצַד תַּעֲשׂוּ: תְּכַלּוּ אֶת־כֻּלָּם1510 — אֵינָם אֶצְלְכֶם1511; אֶת־שֶׁיֵּשׁ אֶצְלְכֶם — יִקְרְאוּ לָכֶם מַלְכוּת קְטוּעָה1512. אָמַר לוֹ: גַּפָּה שֶׁל רוֹמִי1513! בְּכָךְ אָנוּ יוֹרְדִים, בְּכָךְ אָנוּ עוֹלִים1514 (פסח' פז:).

שפג פִּילוֹסוֹפוֹס1515 אֶחָד שָׁאַל אֶת־רַ' הוֹשַׁעְיָא, אָמַר לוֹ: אִם חֲבִיבָה הִיא הַמִּילָה, מִפְּנֵי־מָה לֹא נִתְּנָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן1516? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אוֹתוֹ הָאִישׁ1517 מְגַלֵּחַ פְּאַת רֹאשׁוֹ1518 וּמַנִּיחַ אֶת־פְּאַת זְקָנוֹ1519? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁגָּדַל עִמּוֹ בִּשְׁטוּת1520. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן יְסַמֵּא אֶת־עֵינָיו וִיקַצֵּץ אֶת־יָדָיו וִישַׁבֵּר אֶת־רַגְלָיו, עַל־יְדֵי שֶׁגָּדְלוּ עִמּוֹ בִּשְׁטוּת. אָמַר לוֹ: וְלִדְבָרִים אֵלּוּ בָּאנוּ1521? אָמַר לוֹ: לְהוֹצִיאֲךָ חָלָק1522 אִי־אֶפְשָׁר, אֶלָּא כָל־מַה־שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צָרִיךְ עֲשִׂיָּה1523, כְּגוֹן הַחַרְדָּל1524 צָרִיךְ לְמִתּוּק, הַתֻּרְמוֹסִין צְרִיכִין לְמִתּוּק, הַחִטִּים צְרִיכִין לְהִטָּחֵן — וַאֲפִלּוּ אָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן (ב"ר יא).

שפד רַ' הוֹשַׁעְיָא בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: דַּיָּנֶיךּ1525 שׁוֹתִים יַיִן בַּשּׁוּק, וְלֹא הֶאֱמִינָם. פַּעַם אַחַת יָצָא וּמָצָא דַּיָּנָיו שׁוֹתִים יַיִן בַּשּׁוּק. קָרָא עַל עַצְמוֹ: “וְשָׂנֵאתִי אֶת־הַחַיִּים”1526 — וְנִפְטַר בְּשָׁלוֹם. (קה“ר ב; ילק”ש איכ' ב).


לב. רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי

שפה רַ' חֲנִינָא וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוֵי בָּאוּ לִפְנֵי אַנְטִפּוּתָא1527 שֶׁל קֵיסָרִין, רָאָה אוֹתָם וְעָמַד מִפְּנֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ אַתָּה עוֹמֵד? אָמַר לָהֶם: פְּנֵיהֶם שֶׁל מַלְאָכִים רָאִיתִי. (ירוש' בר' פ“ה, ה”א).

שפו רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי עָלָה לְרוֹמִי, וְכֵוָן שֶׁבָּא לְעַכּוֹ יָצָא רַ' חֲנִינָא לִקְרָאתוֹ, מְצָאוֹ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. אָמַר לוֹ: דּוֹמֶה אַתָּה לִזְקֵנֶךָ1528 — “וְהוּא צֹלֵעַ עַל־יְרֵכוֹ”1529 (ב"ר עח).

שפז רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל הָלַךְ לְדָרוֹם וְנִתְאָרַח אֵצֶל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי. הֵבִיאוּ לְפָנָיו עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה תַבְשִׁילִין. אָמַר לוֹ: בְּשַׁבָּת מָה אַתֶּם עוֹשִׂים1530? אָמַר לוֹ: אָנוּ כוֹפְלִים אוֹתָם. לְאַחַר יָמִים בָּא רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי לִטְבֶרְיָא וְנִתְאָרַח אֵצֶל רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל. נָתַן [רַ' חִיָּא] לְתַלְמִידָיו [שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי] דַּרְכְּמוֹנִים וְאָמַר לָהֶם: לְכוּ וַעֲשׂוּ לְרַבְּכֶם כְּמִנְהָגוֹ (איכ"ר ג).

שפח רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי הָיָה לָמוּד לִשְׁמוֹעַ פָּרָשָׁה מִבֶּן־בְּנוֹ בְּכָל־עֶרֶב שַׁבָּת. פַּעַם אַחַת שָׁכַח וְנִכְנַס לִרְחוֹץ בְּמֶרְחֲצָאוֹת שֶׁל טְבֶרְיָא, וְנִסְמַךְ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא בַר בָּא1531. נִזְכַּר שֶׁלֹּא שָׁמַע פָּרָשָׁתוֹ מִבֶּן־בְּנוֹ. חָזַר וְיָצָא לוֹ. מֶה הָיָה1532? רַ' דְּרוֹסַאי אָמַר: כָּךְ הָיָה1533. רַ' אֱלִיעֶזֶר בֵּי רַ' יוֹסֵי אָמָר: מֻפְשַׁט כֵּלָיו1534 הָיָה. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא בַר בָּא: וְלֹא כֵן לִמַּדְתַּנִי, רַבִּי: אִם הִתְחִילוּ [בְּמֶרְחָץ] אֵין מַפְסִיקִין? אָמַר לוֹ: חִיָּא בְנִי, קַלָּה הִיא בְעֵינֶיךָ, שֶׁכָּל־הַשּׁוֹמֵעַ פָּרָשָׁה מִבֶּן־בְּנוֹ כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹמְעָהּ מֵהַר סִינָי! וּמַה טָּעַם? — “וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ1535 לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב”1536 (ירוש' שבת פ“א, ה”ב).

שפט רַב יוֹסֵף בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי חָלָה וּפָרְחָה רוּחוֹ1537. כְּשֶׁחָזְרָה רוּחוֹ אָמַר לוֹ אָבִיו: מָה רָאִיתָ? אָמַר לוֹ: עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי, עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה1538 וְתַחְתּוֹנִים לְמָעְלָה. אָמַר לוֹ: בְּנִי, עוֹלָם בָּרוּר רָאִיתָ. וְאָנוּ1539 הֵיאַךְ רְאִיתָנוּ? [אָמַר לוֹ:] כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ כָאן, כָּךְ אָנוּ שָׁם1540. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ; וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: הֲרוּגֵי מַלְכוּת — אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד בִּמְחִצָּתָם. וּמִי הֵם? הֲרוּגֵי לֹד1541. (פסח' נ.).

שצ בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי הָיָה לוֹ בֶלַע1542, הָלַךְ וְהֵבִיא אֶחָד מִבְּנֵי פַנְדֵּירָא1543 הַלָּלוּ לְהוֹצִיא בִלְעוֹ. לָחַשׁ עָלָיו וְנָשָׁם1544. כְּשֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ [רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי]: מַה־לָּחַשְׁתָּ עָלָיו? אָמַר לוֹ: פָּסוּק פְּלוֹנִי. אָמַר לוֹ: נוֹחַ הָיָה לוֹ שֶׁיָּמוּת וְלֹא יִשְׁמַע פָּסוּק זֶה1545. וְהָיָה לוֹ כָךְ1546 — “כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִיט”1547. (ירוש' שבת פי“ד, ה”ד; שם ע“ז פ”ב, ה“ב; קה”ר י).

שצא רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי הָיָה לוֹ מִין בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁהָיָה מְקַנְטְרוֹ בְּמִקְרָאוֹת1548. יוֹם אֶחָד נָטַל תַּרְנְגֹל וְהֶעֱמִידוֹ בֵין כַּרְעֵי הַמִּטָּה וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. אָמָר, כְּשֶׁתַּגִּיעַ אוֹתָהּ שָׁעָה [שֶׁל זַעַם1549] אֲקַלְלֶנּוּ. כְּשֶׁהִגִּיעָה אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְנַמְנֵם, אָמַר: מַשְׁמָע, אֵין דֶּרֶךְ־אֶרֶץ לַעֲשׂוֹת כָּךְ — “וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו”1550 כָּתוּב, וְנֶאֱמַר: “גַּם עֲנוֹשׁ1551 לַצַּדִּיק לֹא־טוֹב”1552 (בר' ז.).

שצב עֻלָּא בֶן־קוֹשָׁב1553 נִתְבַּע לַמַּלְכוּת1554. בָּרַח וְהָלַךְ לוֹ לְלֹד אֵצֶל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי. בָּאוּ וְהִקִּיפוּ אֶת־הַמְּדִינָה וְאָמְרוּ לָהֶם: אִם אֵין אַתֶּם מוֹסְרִים אוֹתוֹ לָנוּ — אָנוּ מַחֲרִיבִים אֶת־הַמְּדִינָה. נִטְפַּל לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי וּפִיְּסוֹ וְאָמַר לוֹ: מוּטָב שֶׁיֵּהָרֵג אוֹתוֹ הָאִישׁ1555 וְלֹא יֵהָרֵג הַצִּבּוּר עַל־יָדוֹ. נִתְפַּיֵּס לוֹ, וּמְסָרוֹ לָהֶם.

הָיָה אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, לָמוּד לְהִגָּלוֹת אֵלָיו; כֵּוָן שֶׁעָשָׂה כָךְ לֹא נִגְלָה אֵלָיו. צָם [רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי] שְׁלשִׁים יוֹם וְנִגְלָה אֵלָיו, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה בָּטֵל מָר? אָמַר לוֹ: וְכִי חָבֵר אֲנִי לְמָסוֹרוֹת1556? אָמַר לוֹ: וְלֹא מִשְׁנָה עָשִׂיתִי1557? אָמַר לוֹ: וְזוֹ מִשְׁנַת חֲסִידִים? יֵעָשֶׂה הַדָּבָר עַל־יְדֵי אֲחֵרִים וְלֹא עַל־יָדֶיךָ (ירוש' תרומ', פ“ח, ה”ד; ב"ר צד).

שצג רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי הָיָה עוֹמֵד עִם אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, אָמַר לוֹ: אֵין אַתָּה מַרְאֶה לִי, אֵלּוּ אַבְנֵי כַדְכֹּד1558 כֵּיצַד הֵן? אָמַר לוֹ: הֵן. וְהֶרְאָה לוֹ עַל־יְדֵי נֵס.

מַעֲשֶׂה בִסְפִינָה אַחַת שֶׁפֵּרְשָׁה בַיָּם הַגָּדוֹל, וְהָיְתָה כֻלָּה נָכְרִים, וְהָיָה בָהּ נַעַר אֶחָד עִבְרִי. אֲחָזָהּ נַחְשׁוֹל1559, וְהָיְתָה מִטָּרֶפֶת1560 בַּיָּם. נִגְלָה אֵלִיָּהוּ אֶל אוֹתוֹ הַנַּעַר וְאָמַר לוֹ: אִם אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתִי אֲנִי מְמַלֵּט סְפִינָה זוֹ בִּזְכוּתֶךָ. אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: לֵךְ וְהַרְאֵה לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי אוֹתָן אַבְנֵי כַדְכֹּד. אָמַר לוֹ [הַנַּעַר]: רַ' יְהוֹשֻׁעַ גְּדוֹל הַדּוֹר וְאֵין הוּא מַאֲמִין לִי. אָמַר לוֹ [אֵלִיָּהוּ]: עָנָו גָּדוֹל הוּא וּמַאֲמִין לָךְ; וּכְשֶׁתַּרְאֶה לוֹ אַל תַּרְאֶה לוֹ בִּפְנֵי אָדָם, אֶלָּא הוֹלִיכֵהוּ לִמְעָרָה רְחוֹקָה מִלֹּד שְׁלשָׁה מִילִין וְתַרְאֵן לוֹ שָׁם. מִיָּד נַעֲשָׂה נֵס וְיָצָא מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם. הָלַךְ הַנַּעַר אֵצֶל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה הַגְּדוֹלָה בְּלֹד. אָמַר לוֹ: רַבִּי, יֶשׁ־לִי לוֹמַר לְךָ דָּבָר, בּוֹא אַחֲרָי. עָמַד רַ' יְהוֹשֻׁעַ [וְהָלַךְ אַחֲרָיו].

(בּוֹא וּרְאֵה עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי, שֶׁהָלַךְ אַחֲרָיו שְׁלשָׁה מִילִין וְלֹא אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?)

כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לַמְּעָרָה, אָמַר לוֹ: מָרִי, אֵלּוּ הֵן אַבְנֵי כַדְכֹּד, וְּכְשֶׁהֶרְאָן לוֹ מִיָּד הִבְהִיקָה כָּל־לֹד מֵאוֹרָן, נִבְהַל מִפְּנֵיהֶן וְהִשְׁלִיכָן לָאָרֶץ וְנִגְנָזוּ (פסיק' דר“כ פיס' יח; ילק”ש ישע' נד,; פסיק"ר).

שצד רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי מְצָאוֹ לְאֵלִיָּהוּ עוֹמֵד עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי, אָמַר לוֹ: בָּא אֲנִי לָעוֹלָם־הַבָּא? אָמַר לוֹ: אִם יִרְצֶה הָאָדוֹן הַזֶּה1561. אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: שְׁנַיִם רָאִיתִי1562, וְקוֹל שְׁלשָׁה שָׁמָעְתִּי. אָמַר לוֹ: אֵימָתַי יָבוֹא מָשִׁיחַ? אָמַר לוֹ: לֵךְ שְׁאַל אוֹתוֹ. — וְהֵיכָן הוּא יוֹשֵׁב? — עַל פֶּתַח הָעִיר1563. — וּמַה סִּמָּנוֹ? — יוֹשֵׁב בֵּין עֲנִיִּים סוֹבְלֵי חֳלָאִים, כֻּלָּם מַתִּירִים וְקוֹשְׁרִים1564 בְּבַת־אֶחָת, וְהוּא מַתִּיר אַחַת וְקוֹשֵׁר אֶחָת, אוֹמֵר: שֶׁמָּא אֶתְבַּקֵּשׁ1565 וְלֹא אֶתְעַכֵּב.

הָלַךְ אֶצְלוֹ, אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי וּמוֹרִי. אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, בֶּן־לֵוִי. אָמַר לוֹ: לְאֵימָתַי יָבֹא מָר? אָמַר לוֹ: הַיּוֹם.

בָּא [רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי] אֵצֶל אֵלִיָּהוּ, אָמַר לוֹ: מָה אָמַר לָךְ? אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, בֶּן־לֵוִי. אָמַר לוֹ: הִבְטִיחַ אוֹתְךָ וְאֶת־אָבִיךָ1566 לָעוֹלָם־הַבָּא. אָמַר לוֹ: שִׁקֵּר לִי, שֶׁאָמַר לִי: הַיּוֹם אֲנִי בָא — וְלֹא בָא. אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר לָךְ: “הַיּוֹם אִם־בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ”1567 (סנה' צח.).

שצה רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי דָּבַק בְּבַעֲלֵי רַאֲתָן1568 וְעָסַק בַּתּוֹרָה, אָמַר: “אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת־חֵן”1569 — אִם חֵן מַעֲלָה עַל לוֹמְדֶיהָ, לֹא תָגֵן עָלָיו? כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמְרוּ לוֹ לְמַלְאַךְ־הַמָּוֶת: לֵךְ וַעֲשֵׂה לוֹ רְצוֹנוֹ1570. הָלַךְ וְנִרְאָה לוֹ, אָמַר לוֹ: הַרְאֵנִי מְקוֹמִי1571. אָמַר לוֹ: לֶחָי1572. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי סַכִּינֶךָ, שֶׁמָּא תְבַעֲתֵנִי בַּדָּרֶךְ. נָתַן לוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם, הִגְבִּיהוֹ1573 וְהֶרְאָהוּ. קָפַץ [רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי] וְנָפַל לַצַּד הַהוּא. תְּפָסוֹ [מַלְאַךְ־הַמָּוֶת] בִּכְנַף בִּגְדּוֹ, אָמַר לוֹ [רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי ]: בִּשְׁבוּעָה, שֶׁלֹּא אֵצֵא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם נִשְׁאַל עַל שְׁבוּעָתוֹ [בְּחַיָּיו] יַחֲזֹר, וְאִם לֹא — לֹא יַחֲזֹר. אָמַר לוֹ [מַלְאַךְ־הַמָּוֶת]: הַחֲזֵר לִי סַכִּינִי. לֹא הֶחֱזִיר לוֹ. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: תֶּן־לוֹ, שֶׁהִיא צְרִיכָה לַבְּרִיּוֹת.

הָיָה אֵלִיָּהוּ מַכְרִיז לְפָנָיו: פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן־לֵוִי! פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן־לֵוִי! הָלַךְ וּמְצָאוֹ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל שְׁלשָׁה־עָשָׂר תַּכְתַּקֵּי פָז1574, אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא בֶּן־לֵוִי? אָמַר לוֹ: הֵן.

— נִרְאֲתָה קֶשֶׁת בְּיָמֶיךָ1575? אָמַר לוֹ: הֵן.

— אִם כֵּן, אֵין אַתָּה בֶּן־לֵוִי1576.

(וְלֹא הִיא, שֶׁלֹּא הָיָה דָבָר1577, אֶלָּא אָמַר: לֹא אַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמִי) (כת' עז:).

שצו רַ' חֲנִינָא בַר־פַּפָּא שׁוֹשְׁבִינוֹ1578 הָיָה. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמְרוּ לוֹ לְמַלְאַךְ־הַמָּוֶת: לֵךְ וַעֲשֵׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. הָלַךְ אֶצְלוֹ וְנִרְאָה לוֹ, אָמַר לוֹ רַ' חֲנִינָא: הַנַּח לִי שְׁלשִׁים יוֹם עַד שֶׁאֶחֱזֹר עַל תַּלְמוּדִי, שֶׁאָמְרוּ: אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְיָדוֹ. הִנִּיחוֹ. לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם הָלַךְ וְנִרְאָה לוֹ, אָמַר לוֹ: הַרְאֵנִי מְקוֹמִי. אָמַר לוֹ: לֶחָי. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי סַכִּינֶךָ, שֶׁמָּא תְבַעֲתֵנִי בַּדָּרֶךְ. אָמַר לוֹ: כַּחֲבֵרְךָ אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לִי. אָמַר לוֹ: הָבֵא סֵפֶר־תּוֹרָה וּרְאֵה, כְּלוּם יֵשׁ דָּבָר שֶׁכָּתוּב בּוֹ וְלֹא קִיַּמְתִּי? אָמְרוּ לוֹ: כְּלוּם דָּבַקְתָּ בְּבַעֲלֵי רַאֲתָן וְעָסַקְתָּ בַתּוֹרָה?

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁנִּפְטַר הִפְסִיק עַמּוּד אֵשׁ בֵּינוֹ וּבֵין הָעוֹלָם, וּמְקֻבָּלִים אָנוּ, שֶׁאֵין עַמּוּד אֵשׁ מַפְסִיק אוֹ לְאֶחָד בְּדוֹר אוֹ לִשְׁנַיִם בְּדוֹר.

קָרַב אֶצְלוֹ רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי, אָמַר: עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד חֲכָמִים1579 — לֹא הִשְׁגִּיחַ, עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אָבִיךָ — לֹא הִשְׁגִּיחַ, עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמֶךָ — נִסְתַּלֵּק.

אָמַר אַבַּיֵּי: לְהוֹצִיא1580 מִמִּי שֶׁלֹּא קִיֵּם.

אָמַר לוֹ רַב אַדָּא בַר מַתְנָא: לְהוֹצִיא מִמָּר שֶׁאֵין לוֹ מַעֲקֶה לְגַגּוֹ1581.

(וְלֹא הִיא: הָיָה וְהָיָה לוֹ, וְאוֹתָהּ שָׁעָה הִפִּילַתּוּ הָרוּחַ) (שם).

שצז זַבְדִּי בֶן־לֵוִי וְרַ' יוֹסֵי בֶן־פֶּטְרַס וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי אָמְרוּ שְׁלשָׁה פְסוּקִים בִּשְׁעַת פְּטִירָתָם. אֶחָד מֵהֶם אָמַר: “עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל־חָסִיד אֵלֶיךָ”1582 וגו‘; וְאֶחָד אָמַר: “וְיִשְׂמְחוּ כָל־חוֹסֵי בָךְ”1583 וגו’; וְאֶחָד אָמַר: “מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר־צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ”1584 וגו'.

זַבְדִּי בֶן־לֵוִי הָיָה מִתְאַוֶּה לִרְאוֹת פָּנָיו שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי1585. נִרְאָה לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ. הֶרְאָהוּ בְנֵי־אָדָם פְּנֵיהֶם זְקוּפוֹת וּבְנֵי־אָדָם פְּנֵיהֶם נְמוּכוֹת. אָמַר לוֹ: אֵלּוּ מָה הֵם? אָמַר לוֹ: אֵלּוּ שֶׁפְּנֵיהֶם זְקוּפוֹת תַּלְמוּדָם בְּיָדָם; אֵלּוּ שֶׁפְּנֵיהֶם נְמוּכוֹת אֵין תַּלְמוּדָם בְּיָדָם. (קה"ר ט).


לג. רַ' יוֹחָנָן (בֶּן־הַנַּפָּח) וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ (רֵישׁ־לָקִישׁ)

שצח מַעֲשֶׂה בְּאִשָׁה אַחַת שֶׁהֵרִיחָה [מַאֲכָל בְּיוֹם־כִּפּוּרִים1586]. בָּאוּ לִפְנֵי רַבִּי. אָמָר: לְכוּ וְלַחֲשׁוּ לָהּ, שֶּׁיֹום־כִּפּוּרִים הוּא. לָחֲשׁוּ לָהּ וְנִלְחָשָׁה1587. קָרְאוּ עַל [הָעֻבָּר1588]: “בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ”1589 — וְיָצָא מִמֶּנָּה רַ' יוֹחָנָן (יומא פב:).

שצט רַ' יוֹחָנָן, כְּשֶׁעִבְּרַתּוּ אִמּוֹ — מֵת אָבִיו, יְלָדַתּוּ — מֵתָה אִמּוֹ (קיד' לא:).

ת אָמַר רַ' יוֹחָנָן: רָכוּב הָיִיתִי עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל זְקֵנִי1590 וְשָׁמַעְתִּי קוֹלוֹ שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה (ירוש' מעשרות פ“א, ה”ב).

תא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: שְׁנֵים־עָשָׂר תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְרַבִּי, וּשְׁמֹנָה־עָשָׂר יָמִים גָּדַלְתִּי בֵינֵיהֶם, וְלָמַדְתִּי לֵב כָּל־אֶחָד וְאֶחָד וְחָכְמַת כָּל־אֶחָד וְאֶחָד.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כְּשֶׁהָיִינוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה אֵצֶל רַ' אוֹשַׁעְיָא, הָיִינוּ יוֹשְׁבִים אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה בְאַמָּה (עיר' נג.).

תב אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֲנִי נִשְׁתַּיַּרְתִּי מִשַּׁפִּירֵי1591 יְרוּשָׁלָיִם.

הָרוֹצֶה לִרְאוֹת יָפְיוֹ שֶׁל רַ' יוֹחָנָן, יָבִיא כוֹס שֶׁל כֶּסֶף צָרוּף וִימַלְאֶנּוּ גַרְעִינִים שֶׁל רִמּוֹן אָדֹם, וִיעַטֵּר כְּלִיל שֶׁל וֶרֶד1592 אָדֹם עַל פִּיו, וְיַנִּיחֶנּוּ בֵּין חַמָּה לְצֵל — וְאוֹתוֹ זֹהַר מֵעֵין יָפְיוֹ שֶׁל רַ' יוֹחָנָן הוּא (ב"מ פד.).

תג רַ' יוֹחָנָן הָיָה עוֹלֶה בְּמַעֲלוֹת, וְהָיוּ סוֹמְכִים אוֹתוֹ רַב אַמִּי וְרַב אַסִּי. נִשְׁבְּרָה הַמַּעֲלָה תַּחְתָּיו — עָלָה וְהֶעֱלָם. אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים: וְכִי מֵאַחַר [שֶׁכֹּחֲךָ גָדוֹל] כָּל־כָּךְ — לָמָּה לְךָ לִסָּמֵךְ? אָמַר לָהֶם: אִם כֵּן, מָה אַנִּיחַ1593 לְעֵת זִקְנָה? (כת' סב.).

תד רַ' יוֹחָנָן חָלָה, נִכְנַס אֶצְלוֹ רַ' חֲנִינָא. אָמַר לוֹ: חֲבִיבִים עָלֶיךָ יִסּוּרִים? אָמַר לוֹ: לֹא הֵם וְלֹא שְׂכָרָם… אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי יָדֶךָ. נָתַן לוֹ יָדוֹ וְהֶעֱמִידוֹ1594.

רַ' אֶלְעָזָר [בֶּן־פְּדָת] חָלָה. נִכְנַס אֶצְלוֹ רַ' יוֹחָנָן, רָאָהוּ שֶׁהוּא יָשֵׁן בְּבַיִת אָפֵל, גִּלָּה רַ' יוֹחָנָן זְרוֹעוֹ וְנָפְלָה אוֹרָה. רָאָה אֶת־רַ' אֶלְעָזָר שֶׁהוּא בוֹכֶה. אָמַר לוֹ: לָמָה אַתָּה בוֹכֶה? אִם מִשּׁוּם תּוֹרָה שֶׁלֹּא הִרְבֵּיתָ1595? — שָׁנִינוּ “אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט — וּבִלְבַד שֶׁיְכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמָיִם”; וְאִם מִשּׁוּם מְזוֹנוֹת1596? — לֹא כָל־אָדָם זוֹכֶה לִשְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת1597; וְאִם מִשּׁוּם בָּנִים1598? — זוֹ הִיא הָעֶצֶם1599 שֶׁל בְּנִי הָעֲשִׂירִי!

אָמַר לוֹ: עַל יֹפִי זֶה1600 שֶׁיִּבְלֶה בֶעָפָר אֲנִי בוֹכֶה… אָמַר לוֹ: עַל זֶה וַדַּאי יֶשׁ לְךָ לִבְכּוֹת… — וּבָכוּ שְׁנֵיהֶם.

בֵּינָתַיִם אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: חֲבִיבִים עָלֶיךָ יִסּוּרִים? אָמַר לוֹ: לֹא הֵם וְלֹא שְׂכָרָם… אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי יָדֶךָ… נָתַן לוֹ יָדוֹ — וְהֶעֱמִידוֹ… (בר' ה':).

תה אִלְפָּא וְרַ' יוֹחָנָן הָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, הָיְתָה לָהֶם הַשָּׁעָה דְחוּקָה1601 הַרְבֵּה. אָמְרוּ: נֵלֵךְ וְנַעֲסֹק בִּסְחוֹרָה, וּנְקַיֵּם בְּעַצְמֵנוּ “אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה־בְּךָ אֶבְיוֹן”1602. הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ תַּחַת כֹּתֶל רָעוּעַ וְאָכָלוּ. בָּאוּ שְׁנֵי מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת. שָׁמַע רַ' יוֹחָנָן אֶחָד אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: נַפִּיל עֲלֵיהֶם אֶת־הַכֹּתֶל וְנַהַרְגֵם, שֶׁמַּנִּיחִים חַיֵּי עוֹלָם1603 וְעוֹסְקִים בְּחַיֵּי שָׁעָה1604. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: הַנַּח לָהֶם, יֵשׁ בָּהֶם אֶחָד שֶׁהַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ1605. רַ' יוֹחָנָן שָׁמַע, אִלְפָּא לֹא שָׁמַע. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן לְאִלְפָּא: שָׁמַעְתָּ דָבָר? אָמַר לוֹ: לֹא. אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִשֶּׁשָּׁמַעְתִּי אֲנִי וְאִלְפָּא לֹא שָׁמַע, מִכְּלָל, שֶׁלִּי עוֹמֶדֶת הַשָּׁעָה. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: אֶחֱזֹר וַאֲקַיֵּים בְּנַפְשִׁי “כִּי לֹא־יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ”1606. רַ' יוֹחָנָן חָזַר, אִלְפָּא לֹא חָזָר. עַד שֶׁבָּא אִלְפָּא מָלַךְ1607 רַ' יוֹחָנָן. אָמְרוּ לוֹ: אִלּוּ הָיִיתָ יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, לֹא הָיִיתָ מוֹלֵךְ אָתָּה? הָלַךְ וְנִתְלָה בְּתֹרֶן1608 הַסְּפִינָה וְאָמַר: אִם יֵשׁ שֶׁיִּשְׁאָלֵנִי דָבָר בְּמִשְׁנַת רַ' חִיָּא וְרַ' אוֹשַׁעְיָא1609 וְלֹא אֶפְשֹׁט לוֹ מִמִּשְׁנָתֵנוּ1610 — אֲנִי נוֹפֵל מִתֹּרֶן הַסְּפִינָה וְטוֹבֵעַ (תענ' כא).

תו מַעֲשֶׂה בְרַ' יוֹחָנָן שֶׁהָיָה מְטַיֵּל וְעוֹלֶה מִטְּבֶרְיָא לְצִפּוֹרִי, וְהָיָה סָמוּךְ עַל כְּתֵפוֹ1611 שֶׁל רַ' חִיָּא בַר אַבָּא תַּלְמִידוֹ. הִגִּיעוּ לְבֵית־שָׂדֶה1612, אָמַר רַ' יוֹחָנָן: רוֹאֶה אַתָּה בֵית־שָׂדֶה זֶה, שֶׁהָיָה שֶׁלִּי וּמְכַרְתִּיו, בִּשְׁבִיל שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה? הִגִּיעוּ לְבֵית־זַיִת, אָמַר: רוֹאֶה אַתָּה בֵּית־זַיִת זֶה, שֶׁהָיָה שֶׁלִּי וּמְכַרְתִּיו בִּשְׁבִיל שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה? הִגִּיעוּ לְבֵית־כֶּרֶם, אָמָר: רוֹאֶה אַתָּה בֵּית־כֶּרֶם זֶה, שֶׁהָיָה שֶׁלִּי וּמְכַרְתִּיו, בִּשְׁבִיל שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה? הִתְחִיל רַ' חִיָּא בּוֹכֶה. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה בוֹכֶה? אָמַר לוֹ: בּוֹכֶה אֲנִי, שֶׁלֹּא הִנַּחְתָּ לְזִקְנָתְךָ כְּלוּם. אָמַר לוֹ: חִיָּא בְנִי, וְכִי קַלָּה הִיא בְעֵינֵיךָ מַה־שֶּׁעָשִׂיתִי, שֶׁמָּכַרְתִּי דָבָר שֶׁנִּתַּן בְּשִׁשָּׁה יָמִים וְקָנִיתִי דָבָר שֶׁנִּתַּן לְאַרְבָּעִים יוֹם? כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְשִׁשָּׁה יָמִים, אֲבָל הַתּוֹרָה נִתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי־שָׁם עִם־יְיָ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה”1613 (שמו“ר מז; ויק”ר ל; פסיק' דר"כ כח).

תז רַ' יוֹחָנָן מִכָּל־מַה־שֶׁהָיָה אוֹכֵל הָיָה נוֹתֵן לְעַבְדּוֹ, וְהָיָה קוֹרֵא עָלָיו: “הֲלֹא־בַבֶּטֶן עֹשֵׂנִי עָשָׂהוּ וַיכוֹנֶנּוּ בָּרֶחֶם אֶחָד”1614 (ירוש' כת' פ“ה, ה”ה).

תח רַ' יוֹחָנָן, כְּשֶׁהִגִּיעַ לְמִקְרָא זֶה "הֵן בִּקְדשָׁיו לֹא יַאֲמִין1615 "1616, בָּכָה: אִם בִּקְדוֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין — בְּמִי יַאֲמִין? פַּעַם אַחַת הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ, רָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא מְלַקֵּט תְּאֵנִים. הִנִּיחַ אֶת־הַבְּשֵׁלוֹת וְנָטַל אֶת־הַפַּגִים1617. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: וְכִי לֹא יָפוֹת אֵלּוּ יוֹתֵר? אָמַר לוֹ: לַדֶּרֶךְ אֲנִי צָרִיךְ לָהֶן, הַלָּלוּ מִתְקַיְּמוֹת וְהַלָּלוּ אֵין מִתְקַיְּמוֹת. אָמַר רַ' יוֹחָנָן: זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הֵן בִּקְדוֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין”1618 (חג' ה.).

תט אָמַר רַ' חָנָא הַשֻּׁלְחָנִי: לְמַעְלָה מִמֶּנִּי הָיָה עוֹמֵד בֶּן־הַנַּפָּח1619, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי דֵּינָר קוּרְדִינָאִי1620 לְשַׁעֵר בּוֹ טְרֵפוֹת1621, וּבִקַּשְׁתִּי לַעֲמֹד מִפָּנָיו וְלֹא הִנִּיחָנִי; אָמַר לִי: שֵׁב, בְּנִי, שֵׁב; אֵין בַּעֲלֵי־אֻמָּנֻיּוֹת רַשָּׁאִין לַעֲמֹד מִפְּנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים בְּשַָׁעָה שֶׁעוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּם (חול' נד:).

תי רַ' יוֹחָנָן הָיָה יוֹשֵׁב וְקוֹרֵא לִפְנֵי בֵית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל בָּבֶל1622 בְּצִפּוֹרִין, עָבַר אַרְכּוֹן1623 וְלֹא עָמַד מִפָּנָיו. בָּאוּ [עַבְדֵי הָאַרְכּוֹן] וּבִקְשׁוּ לְהַכּוֹתוֹ. אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּהוּ, בְּמִצְוַת בּוֹרְאוֹ הוּא עָסוּק. (ירוש' בר' פ“ה, ה”א).

תיא רַ' אֶלְעָזָר כְּשֶׁהָיָה נִפְטָר מֵרַ' יוֹחָנָן, אִם רַ' יוֹחָנָן הָיָה צָרִיךְ לֵילֵךְ, הָיָה רַ' אֶלְעָזָר עוֹמֵד כָּפוּף בִּמְקוֹמוֹ עַד שֶׁנֶּעְלַם רַ' יוֹחָנָן מֵעֵינָיו; וּכְשֶׁהָיָה רַ' אֶלְעָזָר צָרִיךְ לֵילֵךְ, הָיָה הוֹלֵךְ אֲחוֹרַנִּית עַד שֶׁנֶּעְלַם רַ' יוֹחָנָן מֵעֵינָיו (יומא נג.).

תיב רַ' יוֹחָנָן נִסְמַךְ עַל רַ' יַעֲקֹב בַּר אִידִי וְהָלָךְ, וְהָיָה רַ' אֶלְעָזָר1624 רוֹאֵהוּ וְנִתְחַבֵּא מִפָּנָיו. הִקְפִּיד רַ' יוֹחָנָן וְאָמַר: שְׁנַיִם עָשָׂה בִי הַבַּבְלִי1625 הַזֶּה: אֶחָד שֶׁלֹּא שָׁאַל בִּשְׁלוֹמִי, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר שְׁמוּעָה מִפִּי1626. אָמַר לוֹ רַ' יַעֲקֹב בַּר אִידִי: [לֹא שָׁאַל בִּשְׁלֹומֶךָ —] כָּךְ נוֹהֲגִים בְּבָבֶל: הַקָּטֹן אֵינוֹ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם הַגָּדוֹל1627, שֶׁהֵם מְקַיְּמִים “רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ”1628.

וְעוֹד אָמַר לוֹ: מַהוּ לַעֲבֹר מִלִּפְנֵי הַקָּפָה שֶׁל צְלָמִים1629? אָמַר לוֹ [ רַ' יוֹחָנָן]: מָה אַתָּה חוֹלֵק לָהֶם כָּבוֹד1630? אֶלָּא עֲבֹר לִפְנֵיהֶם וְסַמֵּא אֶת־עֵינֵיהֶם1631. אָמַר לוֹ [רַ' יַעֲקֹב בַּר אִידִי]: יָפֶה עָשָׂה רַ' אֶלְעָזָר שֶׁלֹּא עָבַר לְפָנֶיךָ1632.

— וְלָמָּה לֹא אָמַר שְׁמוּעָה מִפִּי? — [בְּתוֹךְ כָּךְ] בָּאוּ לְפָנָיו רַ' אַמִּי וְרַ' אַסִי [וּמְצָאוּהוּ כוֹעֵס], אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא כָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל טְבֶרְיָא, שֶׁנֶּחְלְקוּ בוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יוֹסֵי עַד שֶׁנִּקְרַע סֵפֶר תּוֹרָה בַּחֲמָתָם? וְהָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד, רַ' יוֹסֵי בֶן־קִסְמָא שְׁמוֹ, אָמַר: תָּמֵהַּ אֲנִי, אִם לֹא יִהְיֶה בֵית־הַכְּנֶסֶת זֶה עֲבוֹדָה־זָרָה1633. וְכֵן הָיָה. חָזַר [ רַ' יוֹחָנָן] וְהִקְפִּיד יוֹתֵר, אָמַר: וְכִי חֲבֵרִי הוּא זֶה1634?

עַד שֶׁהֵם מְהַלְּכִים רָאוּ בֵית־מִדְרָשׁ אֶחָד. אָמַר [רַ' יַעֲקֹב בַּר אִידִי לְרַ' יוֹחָנָן]: כָּאן הָיָה רַ' מֵאִיר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְאָמַר הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל, וְלֹא אָמַר הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁרַ' מֵאִיר תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ: הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁרַ' אֶלְעָזָר תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַ' יוֹחָנָן.

וְעוֹד אָמַר לוֹ: נֶאֱמַר: “כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֶת־משֶׁה עַבְדּוֹ כֵּן־צִוָּה משֶׁה אֶת־יְהוֹשֻׁעַ וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ” וגו‘1635 — וְכִי עַל כָּל־דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ הָיָה אוֹמֵר לָהֶם: כָּךְ אָמַר לִי משֶׁה? אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ סְתָם, וְהַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁתּוֹרָתוֹ שֶׁל משֶׁה הִיא1636; אַף אַתָּה, רַ’ אֶלְעָזָר תַּלְמִידְךָ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ סְתָם, וְהַכֹּל יוֹדְעִים, שֶׁהַתֹּורָה שֶׁלְּךָ הִיא. אָמַר לָהֶם1637 [רַ' יוֹחָנָן]: מִפְּנֵי־מָה אִי אַתֶּם יוֹדְעִין לְפַיֵּס כְּבֶן־אִידִי חֲבֵרֵנוּ? (ירוש' בר' פ“ב, ה”א; שם שק' פ“ה, ה”ה; יבמ' צו:; מד' שמואל יט).

תיג רַ' יוֹחָנָן בִּימוֹת הַחֹרֶף, שֶׁלֹּא הָיָה חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ, הָיָה לוֹבֵשׁ שְׁתֵּי תְפִלִּין1638, אֲבָל בַּקַּיִץ, שֶׁהָיָה חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ לֹא הָיָה לוֹבֵשׁ אֶלָּא שֶׁל יָד (ירוש' בר' פ“ב, ה”ג).

תיד חִלּוּל־הַשֵּׁם כֵּיצַד? אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כְּגוֹן אֳנִי, שֶׁהוֹלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תוֹרָה וּבְלֹא תְפִלִּין1639 (יומא פו.).

תטו אָמַר רַ' יוֹחָנָן: פַּעַם אַחַת אֲחָזַנִי בוּלְמוֹס1640 וְרַצְתִּי לְמִזְרָחָהּ שֶׁל תְּאֵנָה1641, וְקִיַּמְתִּי בְעַצְמִי “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ”1642 (יומא פג:).

תטז זְעֵירָא הָיָה מִשְׁתַּמֵּט מֵרַ' יוֹחָנָן, שֶׁהָיָה אוֹמֵר לוֹ: שָׂא אֶת־בִּתִּי. פַּעַם אַחַת הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדָּרֶךְ, הִגִּיעוּ לִשְׁלוּלִית שֶׁל מָיִם1643, הִרְכִּיבוֹ לְרַ' יוֹחָנָן עַל כְּתֵפוֹ וְהֶעֱבִירוֹ. אָמַר לוֹ [ רַ' יוֹחָנָן]: תּוֹרָתִי כְשֵׁרָה, וּבְנוֹתַי אֵינָן כְּשֵׁרוֹת! (קיד' עא:).

תיז חִזְקִיָּה בֵי רַ' חִיָּא קָרָא עַל רַ' יוֹחָנָן: לֵית דֵּן בַּר־אֱנָשׁ1644! וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כְּגוֹן דֵּן בַּר־נַשׁ1645! (שבת קיב:).

תיח כָּל־שְׁנוֹתָיו שֶׁל רַב הָיָה רַ' יוֹחָנָן כּוֹתֵב לוֹ: “לִפְנֵי רַבֵּנוּ שֶׁבְּבָבֶל”; כְּשֶׁנִפְטָר הָיָה כוֹתֵב לִשְׁמוּאֵל: “לִפְנֵי חֲבֵרֵנוּ שֶׁבְּבָבֶל”. אָמַר [שְׁמוּאֵל]: אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ דָּבָר שֶׁאֲנִי רַבּוֹ1646? כָּתַב וְשָׁלַח לוֹ עִבּוּר שֶׁל שִׁשִּׁים שָׁנָה1647. אָמָר: עַכְשָׁו חֶשְׁבּוֹן בִּלְבַד הוּא יוֹדֵעַ. כָּתַב וְשָׁלַח לוֹ שְׁלשָׁה־עָשָׂר גְּמַלִּים1648 שֶׁל סְפֵקֵי טְרֵפוֹת. אָמַר: יֶשׁ־לִי רַב בְּבָבֶל, אֵלֵךְ וְאֶרְאֶנּוּ. אָמַר לוֹ לְתִינוֹק: פְּסוֹק לִי פְּסוּקֶךָ. אָמַר לוֹ: “וּשְׁמוּאֵל מֵת”1649. אָמָר: מַשְׁמָע, נִפְטַר שְׁמוּאֵל.

וְלֹא הוּא, לֹא מֵת שְׁמוּאֵל, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְרַח רַבִּי יוֹחָנָן1650 (חול' צה:).

––––––––

תיט רֵישׁ־לָקִישׁ מָכַר עַצְמוֹ לְלוּדִים1651. נָטַל עִמּוֹ נֹאד וְאֶבֶן בְּתוֹכוֹ. אָמָר: מְקֻבָּלְנִי, שֶׁבְּיוֹם הָאַחֲרוֹן1652 הֵם עוֹשִׂים לְאָדָם כָּל־מַה־שֶׁמְּבַקֵּשׁ מֵהֶם, כְּדֵי שֶׁיְהֵא דָמוֹ עָרֵב. בְּיוֹם הָאַחֲרוֹן אָמְרוּ לוֹ: מַה־בַּקָּשָׁתֶךָ? אָמַר לָהֶם: מְבַקֵּשׁ אֲנִי שֶׁאֶהְיֶה כוֹפֶתְכֶם1653 וּמוֹשִׁיבְכֶם וְנוֹתֵן לְכָל־אֶחָד מִכֶּם מַכָּה אַחַת וָחֵצִי בְּנֹאד זֶה. כְּפָתָם וְהוֹשִׁיבָם, וְכָל־אֶחָד מֵהֶם כְּשֶׁלָּקָה מַכָּה אַחַת יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ. הָיָה חוֹרֵק שִׁנָּיו, אָמַר לוֹ: מְשַׂחֵק אַתָּה בִּי? עֲדַיִן נִשְׁתַּיֵּר לְךָ אֶצְלִי חֲצִי מַכָּה. עָמַד וְהָרַג אֶת־כֻּלָּם.

כְּשֶׁיָּצָא [לְחֵרוּת] יָשַׁב וְאָכַל וְשָׁתָה1654. אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ: אֵין אַתָּה מְבַקֵּשׁ דָּבָר לִשְׁכַּב עָלָיו? אָמַר לָהּ: בִּתִּי, כְּרֵסִי כָרִי1655.

כְּשֶׁמֵּת הִנִּיחַ קַב שֶׁל כַּרְכֹּם1656, וְקָרָא עַל עַצְמוֹ: “וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם”1657 (גיט' מז.).

תכ פַּעַם אַחַת הָיָה רַ' יוֹחָנָן רוֹחֵץ בַּיַּרְדֵּן. רָאָהוּ רֵישׁ־לָקִישׁ וְקָפַץ אַחֲרָיו לְתוֹךְ הַיַּרְדֵּן. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: כֹּחֲךָ לַתּוֹרָה. אָמַר לוֹ: יָפְיְךָ לַנָּשִׁים. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: אִם תַּחֲזֹר בְּךָ אֶתֶּן־לְךָ אֶת־אֲחוֹתִי, שֶׁהִיא יָפָה מִמֶּנִּי. קִבֵּל עָלָיו. בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר וּלְהָבִיא כֵלָיו — וְלֹא יָכֹל לַחֲזֹר1658. הִקְרִיא וְהִשְׁנָה לוֹ וְנַעֲשָׂה אָדָם גָּדוֹל (ב"מ פד.).

––––––––

תכא רַ' יוֹחָנָן וְרֵישׁ־לָקִישׁ אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: אָנוּ לֹא זָכִינוּ לַתּוֹרָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁרָאִינוּ אֶצְבָּעוֹ שֶׁל רַבִּי מִגּוֹלְגִיקִין שֶׁלּוֹ1659. (ירוש' ביצה פ“ה, ה”ב).

תכב כְּשֶׁעָלָה רַב כָּהֲנָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ רַב: אַל תַּקְשֶׁה לְרַ' יוֹחָנָן1660 שֶׁבַע שָׁנִים. בָּא וּמָצָא אֶת־רֵישׁ־לָקִישׁ כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב וּמְסַיֵּם פֶּרֶק שֶׁל יוֹם1661 לַתַּלְמִידִים. אָמַר לָהֶם רַב כָּהֲנָא: רֵישׁ־לָקִישׁ הֵיכָן? אָמְרוּ לוֹ: לָמָה הוּא לָךְ? אָמַר לָהֶם: יֵשׁ קֻשְׁיָה זוֹ וְקֻשְׁיָה זוֹ, תְּשׁוּבָה זוֹ וּתְשׁוּבָה זוֹ. בָּאוּ וְאָמְרוּ לְרֵישׁ־לָקִישׁ. הָלַךְ וְאָמַר לְרַ' יוֹחָנָן: אֲרִי עָלָה מִבָּבֶל, יְעַיֵּן מָר בְּפִרְקוֹ שֶׁל מָחָר1662. לְמָחָר הוֹשִׁיבוּ אֶת־רַב כָּהֲנָא בְּשׁוּרָה רִאשׁוֹנָה לִפְנֵי רַ' יוֹחָנָן. אָמַר רַ' יוֹחָנָן הֲלָכָה אַחַת, וְלֹא הִקְשָׁה לוֹ רַב כָּהֲנָא, הֲלָכָה שְׁנִיָּה — וְלֹא הִקְשָׁה. הוֹרִידוּהוּ לַאֲחוֹרֵי שֶׁבַע שׁוּרוֹת, עַד שֶׁהוֹשִׁיבוּהוּ בְּשׁוּרָה אַחֲרוֹנָה. אָמַר רַ' יוֹחָנָן לְרֵישׁ־לָקִישׁ: אֲרִי שֶׁאָמַרְתָּ, נַעֲשָׂה שׁוּעָל. אָמַר רַב כָּהֲנָא: יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע שׁוּרוֹת הַלָּלוּ בִּמְקוֹם שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁאָמַר לִי רַב. עָמַד עַל רַגְלָיו וְאָמַר: יַחֲזֹר מָר לְרֹאשׁ הַפֶּרֶק. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן הֲלָכָה אַחַת — וְהִקְשָׁה רַב כָּהֲנָא, שְׁנִיָּה — וְהִקְשָׁה, עַד שֶׁהֶחֱזִירוּהוּ לְשׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה. הָיָה רַ' יוֹחָנָן יוֹשֵׁב עַל שִׁבְעָה כָרִים, שָׁמַט מִתַּחְתָּיו עַל כָּל־קֻשְׁיָה וְקֻשְׁיָה כַּר אֶחָד1663, עַד שֶׁנִּשְׁמְטוּ כָל־הַכָּרִים מִתַּחְתָּיו וְיָשַׁב עַל הַקַּרְקָע.

רַ' יוֹחָנָן זָקֵן הָיָה וְגַבִּינָיו גְּדוֹלוֹת1664; אָמַר לְתַלְמִידָיו: הַגְבִּיהוּ לִי עֵינַי וְאֶרְאֶנּוּ. הִגְבִּיהוּ לוֹ גַבִּינָיו בְּמִכְחוֹל שֶׁל כָּסֶף. רָאָה רַ' יוֹחָנָן שֶׁשְּׂפָתָיו שֶׁל רַב כָּהֲנָא פְּרוּטוֹת1665, סָבַר שֶׁהוּא מְשַׂחֵק בּוֹ; חָלְשָׁה דַעְתּוֹ — וּמֵת רַב כָּהֲנָא. לְמָחָר אָמַר רַ' יוֹחָנָן לַחֲכָמִים: רְאִיתֶם בַּבְלִי זֶה מֶה עָשָׂה1666? אָמְרוּ לוֹ: כָּךְ דַּרְכּוֹ1667. נִכְנַס רַ' יוֹחָנָן לִמְעָרָתוֹ שֶׁל רַב כָּהֲנָא רָאָה עֶכֶן כָּרוּךְ עַל פִּיהָ. אָמַר רַ' יוֹחָנָן: עֶכֶן, עֶכֶן, פְּתַח פִּיךָ וְיִכָּנֵס הָרַב אֵצֶל תַּלְמִיד — וְלֹא פָתָח; יִכָּנֵס חָבֵר אֵצֶל חָבֵר — וְלֹא פָתָח; יִכָּנֵס תַּלְמִיד אֵצֶל הָרַב — וּפָתַח לוֹ. בִּקֵּשׁ רַחֲמִים וְהֶחֱיָהוּ. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: אִלְמָלֵי יָדַעְתִּי שֶׁכָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל מָר לֹא חָלְשָׁה דַעְתִּי; עַכְשָׁו יֵלֵךְ מָר עִמָּנוּ. אָמַר לוֹ רַב כָּהֲנָא: אִם אֶפְשָׁר לְךָ לְהִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא אָמוּת עוֹד — אֵלֵךְ, וְאִם לֹא — לֹא אֵלֵךְ, שֶׁהַשָּׁעָה הוֹאִיל וְעָבְרָה — עָבָרָה1668. נִעֲרוֹ וְהֶעֱמִידוֹ. שְׁאֵלָהוּ רַבִּי יוֹחָנָן כָּל־סְפֵקוֹתָיו — וּפְשָׁטָם1669. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַ' יוֹחָנָן: “שֶׁלָּכֶם אֲנִי אוֹמֵר1670? — שֶׁלָּהֶם הוּא1671!” (ב"ק קיז.).

––––––––

תכג מִי שֶׁהָיָה רֵישׁ־לָקִישׁ מֵסִיחַ עִמּוֹ בַּשּׁוּק, הָיוּ נותְנִים לוֹ מִלְוָה בְּלֹא עֵדִים (יומא ט:).

תכד הָרֹואֶה אֶת־רֵישׁ־לָקִישׁ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ כְּאִלּוּ עוֹקֵר הָרִים וְטוֹחֲנָם זֶה בָזֶה (סנה' כד.).

תכה רֵישׁ־לָקִישׁ מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה הוֹגֶה בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה הָיָה יוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם־שַׁבָּת וְהוּא לֹא יָדָע1672, לְקַיֵּם מַה־שֵֶׁנֶּאֱמַר: “בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד”1673 (ירוש' בר' פ“ה, ה”א).

תכו רֵישׁ־לָקִישׁ הָיָה מְסַדֵּר מִשְׁנָתוֹ אַרְבָּעִים פְּעָמִים, כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁנִּתְּנָה תוֹרָה1674, וְנִכְנָס לִפְנֵי רַ' יוֹחָנָן.

רֵישׁ־לָקִישׁ אָמַר: אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד שֶׁלִּמּוּדוֹ קָשֶׁה עָלָיו כְּבַרְזֶל, בִּשְׁבִיל מִשְׁנָתוֹ שֶׁאֵינָהּ סְדוּרָה עָלָיו (תענ' ח.).

תכז אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: יֵשׁ שֶׁיּוֹדֵעַ לַחֲרֹז1675 וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְדֹּחַ1676, וְיֵשׁ שֶׁיּוֹדֵעַ לִקְדֹּחַ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לַחֲרֹז, אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי הֶחָרוֹז וַאֲנִי הָיִיתִי הַקָּדוֹחַ (שהש"ר א).

תכח רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ הָיָה עָמֵל בַּתוֹרָה כָּל־צָרְכּוֹ בִּמְעָרָה זוֹ שֶׁל טְבֶרְיָא. וְהָיָה [שָׁם] פִּיָּלָן1677 אֶחָד נוֹהֵג לְהָכִין לוֹ בְכָל־יוֹם צַפַּחַת מָיִם, וְהוּא הָיָה נִכְנָס עָיֵף וְיָגֵעַ וְנוֹטְלָהּ וְשׁוֹתֶה. פַּעַם אַחַת נִכְנַס [הַפִּיָּלָן] וְיָשַׁב אֶצְלוֹ לָפוּשׁ קְצָת. אָמַר לוֹ: רַבִּי, זָכוּר אַתָּה, אֲנִי וְאַתָּה הָיִינוּ נִכְנָסִים לְבֵית־הַסֵּפֶר כְּאֶחָד; אַתָּה זָכִיתָ1678 וַאֲנִי לֹא זָכִיתִי. הִתְפַּלֵּל עָלַי שֶׁיְהֵא חֶלְקִי עִמְּךָ לְעוֹלָם־הַבָּא. אָמַר לוֹ: וּמָה אֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ — שֶׁיְהֵא חֶלְקְךָ עִם בְּנֵי־אֻמָּנוּתֶךָ! שֶׁכָּל־אָדָם וְאָדָם אֵין מַשְׁרִין1679 אוֹתוֹ אֶלָּא עִם בְּנֵי אֻמָּנוּתוֹ (קה"ר ג).

תכט רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ הָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּמְעָרָה זוֹ שֶׁל טְבֶרְיָא, יָצְאוּ מִשָּׁם שְׁתֵּי נָשִׁים, אָמְרָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ: בָּרוּךְ שֶׁהוֹצִיאַנִי מֵאֲוֵיר רַע זֶה. קָרָא וְאָמַר לָהֶן: מֵהֵיכָן אַתֶּן? אָמְרוּ לוֹ: מִמַּזְגָּא1680. אָמַר: אֲנִי מַכִּיר אֶת־מַזְגָּא, וְאֵין בָּהּ אֶלָּא שְׁנֵי עַמּוּדִים1681. אָמַר: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן חֵן מָקוֹם עַל יוֹשְׁבָיו (ב"ר לד).

תל רַ' חִיָּא בַר זַרְנִיקֵי וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יְהוֹצָדָק הָיוּ מְהַלְּכִים [בַּשְּׁבִיעִית1682] לְעַבֵּר שָׁנִים1683 בְּעַסְיָא. פָּגַע בָּהֶם רֵישׁ־לָקִישׁ וְנִטְפַּל1684 עִמָּהֶם. אָמַר: אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה הֵיאַךְ עוֹשִׂין מַעֲשֶׂה1685. רָאָה אָדָם אֶחָד1686 שֶׁהוּא חוֹרֵשׁ, אָמַר לָהֶם רֵישׁ־לָקִישׁ: כֹּהֵן וְחוֹרֵשׁ1687! אָמְרוּ לוֹ: יָכוֹל לוֹמַר אֲגִיסְטוֹן1688 אֲנִי בְּתוֹכוֹ. שׁוּב רָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא זוֹמֵר בְּכָרֶם, אָמַר לָהֶם רֵישׁ־לָקִישׁ: כֹּהֵן וְזוֹמֵר! אָמְרוּ לוֹ: יָכוֹל לוֹמַר לַעֲקַל בֵּית־הַבַּד1689 אֲנִי צָרִיךְ. אָמַר לָהֶם רֵישׁ־לָקִישׁ: הַלֵּב יוֹדֵעַ אִם לְעָקָל אִם לַעֲקַלְקַלּוֹת1690. אָמְרוּ הֵם1691: טַרְחָן1692 הוּא זֶה. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם עָלוּ לַעֲלִיָּה1693 וְסִלְּקוּ1694 אֶת־הַסֻּלָּם מִתַּחְתָּיו. בָּא רֵישׁ־לָקִישׁ לִפְנֵי רַ' יוֹחָנָן וְאָמָר: בְּנֵי־אָדָם הַחֲשׁוּדִים עַל הַשְּׁבִיעִית1695, כְּשֵׁרִים לְעַבֵּר שָׁנָה!? חָזַר וְאָמַר: לֹא קָשֶׁה לִי, וְלֹא יְהוּ אֶלָּא כִּשְׁלשָׁה רוֹעֵי בָקָר1696, וַחֲכָמִים עַל חֶשְׁבּוֹנָם1697 סָמָכוּ. חָזַר וְאָמַר: אֵינוֹ דוֹמֶה, שָׁם חָזְרוּ וְנִמְנוּ חֲכָמִים וְעִבְּרוּ לְאוֹתָהּ שָׁנָה1698, כָּאן — קֶשֶׁר רְשָׁעִים1699 הוּא, וְקֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן. אָמַר רַ' יוֹחָנָן: זוֹהִי הַצָּרָה1700!

כְּשֶׁבָּאוּ [אוֹתָם הַחֲכָמִים] לִפְנֵי רַ' יוֹחָנָן אָמְרוּ לוֹ: הוּא קָרָא לָנוּ רוֹעֵי בָקָר וְלֹא אָמַרְתָּ לוֹ כְּלוּם! אָמַר לָהֶם רַ' יוֹחָנָן: וְאִלּוּ קָרָא לָכֶם רוֹעֵי צֹאן, מָה אֹמַר לוֹ? (סנה' כו.).

תלא רֵישׁ־לָקִישׁ הָיָה שׁוֹמֵר פַּרְדֵּס. בָּא אָדָם אֶחָד וְאָכַל תְּאֵנִים. זָרַק בּוֹ צְרוֹר וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ. אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: יְהֵא אוֹתוֹ הָאִישׁ1701 בְּנִדּוּי. אָמַר לוֹ: אַדְּרַבָּה, יְהֵא אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּנִדּוּי! אִם מָמוֹן נִתְחַיַּבְתִּי לָךְ — נִדּוּי כְּלוּם נִתְחַיַּבְתִּי לָךְ? בָּא רֵישׁ־לָקִישׁ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, אָמְרוּ לוֹ: שֶׁלּוֹ נִדּוּי, שֶׁלְּךָ אֵינוֹ נִדּוּי. — מַה־תַּקָּנָתִי? — לֵךְ אֶצְלֹו שֶׁיַּתִּירֶךָ. — אֵינִי יוֹדְעוֹ. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ אֵצֶל הַנָּשִׂיא וְיַתִּירֶךָ (מו"ק יז.).

תלב רֵישׁ־לָקִישׁ הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ. הִגִּיעַ לִשְׁלוּלִית1702 שֶׁל מָיִם. בָּא אִישׁ אֶחָד וְהִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מַעֲבִירוֹ. אָמַר לוֹ: קָרִיתָ? אָמַר לוֹ: קָרִיתִי. — שָׁנִיתָ? — שָׁנִיתִי אַרְבָּעָה סִדְרֵי מִשְׁנָה. אָמַר לוֹ: חָצַבְתָּ לְךָ אַרְבָּעָה הָרִים וְאַתָּה טוֹעֵן בֶּן־לָקִישׁ עַל כְּתֵפֶךָ1703? הָטֵל בֶּן־לָקִישׁ בַּמָּיִם! (מג' כח:).

תלג רַ' אַבָּהוּ וְרֵישׁ־לָקִישׁ נִכְנְסוּ לְאוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁל קֵיסָרִין, אָמַר לוֹ אַבָּהוּ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: מַה־לָּנוּ שֶׁנִּכְנַסְנוּ לִמְדִינָה שֶׁל מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים? יָרַד רֵישׁ־לָקִישׁ מֵחֲמוֹרוֹ, כִּנֵּס חוֹל וְנָתַן בְּפִיו. אָמַר לוֹ: זֶה מַהוּ? אָמַר לוֹ: אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה בְּמִי שֶׁאוֹמֵר דֵּלָטוֹרְיָה1704 עַל יִשְׂרָאֵל (שהש"ר א).

תלד רַ' אִימִי נִתְפַּס1705 בְּסִפְסוּפָא1706. אָמַר רַ' יוֹנָתָן: יִכָּרֵךְ הַמֵּת בִּסְדִינוֹ1707. אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: עַד שֶׁאֲנִי הוֹרֵג אֲנִי נֶהֱרָג1708, אֵלֵךְ וְאַצִּילֶנּוּ בְּכֹחַ. הָלַךְ וּפִיֵּס [אֶת־הָרוֹדְפִים] וְהֶחֱזִירוּהוּ לוֹ. אָמַר לָהֶם: בֹּאוּ אֵצֶל זָקֵן שֶׁלָּנוּ וְיִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם1709. בָּאוּ אֵצֶל רַ' יוֹחָנָן, אָמַר לָהֶם: מַה־שֶּׁהָיָה בְּלִבְּכֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ יֵעֲשֶׂה לָכֶם, וְיַגִּיעַ לְעָם זֶה. לֹא הִגִּיעוּ לְאַפִּיפְסֵרוֹס1710 עַד שֶׁנֶּהֶרְגוּ כֻלָּם (ירוש' תרומות פ“ח, ה”ד).

תלה רַ' יוֹחָנָן נִתְקַפַּח בַּעֲלֵי־קַנְיָה1711. עָלָה לְבֵית־הַוַּעַד1712, וְהָיָה רֵישׁ־לָקִישׁ שׁוֹאֲלוֹ וְהוּא אֵינוֹ מֵשִׁיב, שׁוֹאֲלוֹ וְאֵינוֹ מֵשִׁיב. אָמַר לוֹ: מַהוּ כָךְ? אָמַר לוֹ: כָּל־הָאֵבָרִים תְּלוּיִם בַּלֵּב, וְהַלֵּב תָּלוּי בַּכִּיס1713. אָמַר לוֹ: וּמַהוּ כֵן? נִתְקַפַּחְתִּי בַּעֲלֵי־קַנְיָה. אָמַר לוֹ: הַרְאֵנִי אֶת־הַזָּוִית1714? יָצָא וְהֶרְאָהוּ. רָאָם מֵרָחוֹק. הִתְחִיל מְצַלְצֵל. אָמְרוּ לוֹ: אִם רַ' יוֹחָנָן הוּא יִטֹּל מֶחֱצָה. אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, הַכֹּל אֲנִי נוֹטֵל — וְנָטַל הַכֹּל (שם).

תלו פַּעַם אַחַת נֶחְלְקוּ חֲכָמִים בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, הַסַּיִף וְהַסַּכִּין וְהַפִּגְיוֹן1715 וְהָרֹמַח וּמַגַּל־יָד1716 וּמַגַּל קָצִיר — מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה? — מִשְּׁעַת גְּמַר מְלַאכְתָּם1717. וּמֵאֵימָתַי גְּמַר מְלַאכְתָּם? רַ' יוֹחָנָן אָמָר: מִשֶּׁיְצָרְפֵם בְּכִבְשָׁן, וְרֵישׁ־לָקִישׁ אָמָר: מִשֶּׁיְצַחְצְחֵם בַּמָּיִם1718. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן לְרֵישׁ־לָקִישׁ: לִסְטִים בְּלִסְטְיוּתוֹ יוֹדֵעַ1719. אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: וּמַה הוֹעַלְתָּ לִּי? שָׁם קָרְאוּ לִי “רַבִּי”1720 וְכָאן קוֹרְאִים לִי “רַבִּי”. אָמַר לוֹ: הוֹעַלְתִּי לָךְ, שֶׁקֵּרַבְתִּיךָ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל רַ' יוֹחָנָן וְחָלָה רֵישׁ־לָקִישׁ. בָּאָה אִשְׁתּוֹ [שֶׁל רֵישׁ־לָקִישׁ] וּבָכָתָה; אָמְרָה לוֹ: “עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל בָּנָי”1721… אָמַר לָהּ: “עָזְבָה יְתֹמֶיךָ אֲנִי אֲחַיֶּה”1722 — עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל אַלְמְנוּתִי… אָמַר לָהּ: “וְאַלְמְנוֹתֶיךָ עָלַי תִּבְטָחוּ”1723 — וּמֵת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ.

הָיָה רַ' יוֹחָנָן מִצְטָעֵר אַחֲרָיו הַרְבֵּה. וְלֹא יָרַד לְבֵית־הַוַּעַד. אָמְרוּ חֲכָמִים: מִי יֵלֵךְ לְהָנִיחַ דַּעְתּוֹ? — יֵלֵךְ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פְּדָת, שֶׁשְּׁמוּעוֹתָיו מְחֻדָּדוֹת1724. בָּא וְיָשַׁב לְפָנָיו. כָּל־מַה־שֶּׁהָיָה רַ' יוֹחָנָן אוֹמֵר — אָמַר לוֹ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פְּדָת: “תַּנְיָא דִּמְסַיְּעָא לָךְ”1725. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: אַתָּה כְּבֶן־לָקִישׁ? בֶּן־לָקִישׁ כְּשֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר דָּבָר — הָיָה מַקְשֶׁה לִי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע קְשָׁיוֹת וַאֲנִי מְתָרֵץ לוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה תֵרוּצִים — וְהַשְּׁמוּעָה נִתְרַוְּחָה1726 מֵאֵלֶיהָ; וְאַתָּה אוֹמֵר “תַּנְיָא דִּמְסַיְּעָא לָךְ” — וְכִי אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיָּפֶה אָמָרְתִּי. עָמַד וְקָרַע אֶת־בְּגָדָיו וּבָכָה וְאָמָר: "הֵיכָן אַתָּה, בֶּן־לָקִישׁ! הֵיכָן אַתָּה, בֶּן־לָקִישׁ! " הָיָה צוֹעֵק וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁנִּטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ. בִּקְשׁוּ עָלָיו חֲכָמִים רַחֲמִים וָמֵת (ב“מ פד.; ירוש' מג' פ”א, הי"א).

––––––––

תלז רַ' יוֹחָנָן מָצָא תִּינוֹק שֶׁל רֵישׁ־לָקִישׁ, אָמַר לוֹ: אֱמֹר לִי פְּסוּקֶךָ. אָמַר לוֹ: “עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר”1727. אָמַר לוֹ: וּמָה עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר? אָמַר לוֹ: עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר1728. אָמַר לוֹ: מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לוֹ: לֵךְ נַסֵּה. אָמַר לוֹ: וְכִי מֻתָּר לְנַסּוֹת אֶת־הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “לֹא תְנַסּוּ אֶת־יְיָ”1729. אָמַר לוֹ: אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: חוּץ מִזּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הָבִיאוּ אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֵׂר…וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְיָ צְבָאוֹת, אִם־לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד־בְּלִי־דָי”1730. (מַהוּ " עַד־בְּלִי־דָי" — אָמַר רָמִי בַר חַמִּי אָמַר רַב: עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר דָּי). אָמַר לוֹ: אִלְמָלֵי הִגַּעְתִּי לְפָסוּק זֶה לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְךָ וּלְרַ' אוֹשַׁעְיָא רַבָּךְ.

שׁוּב מָצָא רַ' יוֹחָנָן אֶת־הַתִּינוֹק שֶׁל רֵישׁ־לָקִישׁ שֶׁיּוֹשֵׁב וְאוֹמֵר: “אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל־יְיָ יִזְעַף לִבּוֹ”1731. יָשַׁב רַ' יוֹחָנָן וְהָיָה תָמֵהַּ, אָמַר: כְּלוּם יֵשׁ דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בַּכְּתוּבִים וְלֹא נִרְמַז בַתּוֹרָה? אָמַר לוֹ: כְּלוֹם לֹא נִרְמַז זֶה, וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו לֵאמֹר: מַה־זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ?”1732 זָקַף רַ' יוֹחָנָן עֵינוֹ וְהֵצִיץ בּוֹ. בָּאָה אִמּוֹ וְהוֹצִיאַתּוּ. אָמְרָה לוֹ: לֵךְ מִלְּפָנָיו, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לְךָ כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לְאָבִיךּ (תענ' ט.).

תלח כְּשֶׁמֵּת רַ' יוֹחָנָן נִכְפְּפוּ כָל־הָאִיקוֹנִין1733 — לוֹמַר לְךָ שֶׁלֹּא הָיוּ אִיקוֹנִין יָפִים כְּמוֹתוֹ (ירוש' ע“ז פ”ג, ה"א).

תלט כְּשֶׁמֵּת רַ' יוֹחָנָן הָיָה דוֹרוֹ קוֹרֵא עָלָיו: “אִם־יִתֵּן אִישׁ אֶת־כָּל־הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה” — שֶׁאָהַב רַ' יוֹחָנָן אֶת הַתּוֹרָה — “בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ”1734 (ויק"ר ל).

תמ כְּשֶׁמֵּת רַ' יוֹחָנָן פָּתַח עָלָיו רַ' יִצְחָק בֶּן־אֶלְעָזָר: קָשֶׁה הַיּוֹם לְיִשְׂרָאֵל כְּיוֹם בָּא הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם.

כְּשֶׁמֵּת רַ' יוֹחָנָן יָשַׁב רַ' אַמִּי שִׁבְעָה וּשְׁלשִׁים (מו"ק כה:).


לד. רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה (רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא)

תמא רַ' יוֹחָנָן נִכְנַס אֵצֶל רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא1735. יָצָא אֵלָיו בְּחָלוּק1736 שֶׁל פִּשְׁתָּן. אָמַר לוֹ: חֲזֹר וּלְבַשׁ חֲלוּקְךָ שֶׁל צֶמֶר, מִשּׁוּם “מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ”1737. בִּיצִיאָתוֹ אָמַר לוֹ: הָבֵא מַטְעַמָּה1738. אָמַר לוֹ: שְׁלַח וְהָבֵא לְךָ מְנַחֵם טַלְמָיָא1739, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְתוֹרַת־חֶסֶד עַל־לְשׁוֹנָהּ17401741.

כְּשֶׁיָּצָא רָאָה אֶת־רַ' חֲנִינָה בַר סִיסִי מְבַקֵּעַ עֵצִים. אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֵין זֶה כְּבוֹדֶךָ. אָמָר: וּמָה אֶעֱשֶׂה וְאֵין לִי מִי שֶׁיְשַׁמְשֵׁנִי? אָמַר לוֹ: אִם לֹא הָיָה לְךָ מִי שֶׁיְשַׁמְּשֶׁךָ, לֹא הָיָה לְךָ לְקַבֵּל מִנּוּי1742 (ירוש‘, סנה’ ספ“ב, ה”ו).

תמב תִּרְגֵּם1743 יוֹסֵי מְעוֹנִי1744 בִּכְנֶסֶת בִּטְבֶרְיָא: “שִׁמְעוּ־זֹאת הַכֹּהֲנִים”1745 — לָמָּה אֵין אַתֶּם עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה, וְלֹא נָתַתִּי לָכֶם עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת? אָמְרוּ לוֹ: אֵין נוֹתְנִים לָנוּ כְּלוּם.

— “וְהַקְשִׁיבוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל”1746 — לָמָּה אֵין אַתֶּם נוֹתְנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם בְּסִינָי? אָמְרוּ לוֹ: הַמֶּלֶךְ נוֹטֵל הַכֹּל.

— “וּבֵית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ, כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט”1747 — לָכֶם אָמָרְתִּי? “וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים17481749! עָתִיד אֲנִי לֵישֵׁב עִמָּהֶם בְּדִין וּלְפָסְקָם וּלְאַבְּדָם מִן הָעוֹלָם.

— שָׁמַע רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא וְכָעָס1750. נִתְיָרֵא [יוֹסֵי מְעוֹנִי] וּבָרָח. בָּאוּ רַ' יוֹחָנָן וְרֵישׁ־לָקִישׁ לְפַיְּסוֹ. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, צְרִיכִים אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם, שֶׁהֵן מַכְנִיסִין מוּמָסִין1751 לְבָתֵּי־תֵיאַטְרָיוֹת וּלְבָתֵּי־קִרְקְסָיוֹת שֶׁלָּהֶן וּמְשַׂחֲקִין בָּהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְסִיחִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וְלֹא יָבֹאוּ לִידֵי קְטָטָה בְטֵלָה; יוֹסֵי מְעוֹנִי אָמַר דִּבְרֵי תוֹרָה1752 וְכָעַסְתָּ עָלָיו? — אָדָם גָּדוֹל הוּא! אָמַר לָהֶם: וְיוֹדֵעַ בְּדִבְרֵי תוֹרָה כְלוּם? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: וְשִׁמֵּשׁ חֲכָמִים? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: אִם כֵּן יִכָּנֵס לְכָאן. נִכְנַס אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי זָנְתָה אִמָּם”1753? וְכִי שָׂרָה אִמֵּנוּ זוֹנָה הָיָתָה? אָמַר לוֹ: כַּבַּת כֵּן אִמָּהּ1754, “כְּאִמָּהּ בִּתָּהּ”1755; כַּדּוֹר כֵּן הַנָּשִׂיא, כַּנָּשִׂיא כֵּן הַדּוֹר; כַּמִּזְבֵּחַ — כֹּהֲנָיו; וְיֵשׁ אוֹמְרִים כָּךְ: כַּגִּנָּה כֵּן הַגַּנָּן. אָמַר לוֹ: לֹא דַי שֶׁבִּזַּנִי שֶׁלֹּא בְּפָנַי פַּעַם אֶחָת, אֶלָּא בְּפָנַי שָׁלשׁ פְּעָמִים! (שם; ב"ר פ).

תמג רַ' יַנַּאי הָיָה נִסְמָךְ וְהוֹלֵךְ1756 עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל שִׂמְלַאי שַׁמָּשׁוֹ, וּבָא רַ' יְהוּדָה נְשִׂיָּא לִפְנֵיהֶם, אָמַר לוֹ [הַשַּׁמָּשׁ לְרַ' יַנַּאי]: אָדָם זֶה שֶׁבָּא לְנֶגְדֵּנוּ הוּא נָאֶה וְטַלִּיתוֹ נָאָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶצְלוֹ מִשְׁמְשָׁהּ וְאָמָר: זֶה שִׁעוּרוֹ כַשָּׂק1757. אָמַר לוֹ דְבַר הֲלָכָה וְרַבִּי יְהוּדָה הֵשִׁיב עָלָיו [תְּשׁוּבָה שֶׁל מַה־בְּכָךְ]. אָמַר לוֹ [רַ' יַנַּאי] לְשַׁמָּשׁוֹ: מְשׁוֹךְ, אֵין זֶה רוֹצֶה לִלְמֹד1758 (ב"ב קיא.).

תמד דָּרַשׁ רֵישׁ־לָקִישׁ: נָשִׂיא שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ בְּבֵית־דִּין שֶׁל שְׁלשָׁה. שָׁמַע רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא וְכָעָס. שָׁלַח גֻּנְתֹּן1759 לִתְפּוֹס אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ. רָדַף אַחֲרָיו, וּבָרַח לְמִגְדָּל (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לִכְפַר חִטִּים). לְמָחָר עָלָה רַ' יוֹחָנָן לְבֵית־הַוַּעַד1760 וְעָלָה [אַף] רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא לְבֵית־הַוַּעַד. אָמַר [רַ' יוּדָן]: וּמָה אֵין רַבֵּנוּ אוֹמֵר לָנוּ דְּבַר תּוֹרָה? הִתְחִיל מְטַפֵּחַ בְּיָדוֹ אֶחָת. אָמַר לוֹ: וּבְיָד אַחַת מְטַפְּחִין? אָמַר לוֹ: לֹא, אֶלָּא אִם אֵין רֵישׁ־לָקִישׁ כָּאן1761… אָמַר לוֹ: הֵיכָן הוּא וְאַתִּירֶנּוּ. אָמַר לוֹ: בְּמִגְדָּל1762. אָמַר לוֹ: לְמָחָר אֲנִי וְאַתָּה נֵצֵא לִקְרָאתוֹ. שָׁלַח רַ' יוֹחָנָן לְרֵישׁ־לָקִישׁ: הַתְקֵן לְךָ דְּבַר תּוֹרָה, שֶׁהַנָּשִׂיא יֵצֵא לִקְרָאתֶךָ. יָצָא רֵישׁ־לָקִישׁ לִקְרָאתוֹ וְאָמַר: דֻּגְמָה שֶׁלָּכֶם דּוֹמָה לְבוֹרַאֲכֶם, כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִגְאֹל אֶת־יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח לֹא שָׁלִיחַ וְלֹא מַלְאָךְ, אֶלָּא הוּא בְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ־מִצְרַיִם”1763 — הוּא וְכָל־דַּרְגּוֹן שֶׁלּוֹ1764. אָמַר לוֹ [רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא]: וּמָה רָאִיתָ לוֹמַר אוֹתוֹ דָבָר1765? אָמַר לוֹ: מָה אַתֶּם סְבוּרִים, שֶׁמָּא מִיִּרְאָה מִפְּנֵיכֶם אֶמְנַע תּוֹרַת אֱלֹהִים? שֶׁאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: “אַל בָּנָי, כִּי לוֹא־טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ מַעֲבִרִים עַם־יְיָ”1766 — מַעֲבִירִים אוֹתוֹ1767 (ירוש' סנה' פ“ב, ה”א; הור' פ“ג, ה”א).

תמה שֶׁל בֵּית־הַנָּשִׂיא הֶעֱמִידוּ דַיָּן שֶׁלֹּא לָמָד. אָמְרוּ לוֹ לִיהוּדָה בַר נַחֲמָנִי מְתֻרְגְּמָנוֹ שֶׁל רֵישׁ־לָקִישׁ: עֲמֹד עָלָיו בְּאָמוֹרָא1768. עָמַד וְגָחַן אֵלָיו וְלֹא אָמַר לוֹ כְּלוּם. פָּתַח [יְהוּדָה בַר נַחֲמָנִי] וְאָמַר: “הוֹי אֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה, עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם — הוּא יוֹרֶה? הִנֵּה־הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף וְכָל־רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ”1769; וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִפָּרַע מִמַּעֲמִידָם1770, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָי בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, הַס מִפָּנָיו כָּל־הָאָרֶץ”1771 (סנה' ז:).

תמו רֵישׁ־לָקִישׁ עָלָה לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ1772, אָמַר לוֹ: הִתְפַּלֵּל עָלָי, שֶׁהַמַּלְכוּת הַזֹּאת1773 רָעָה הִיא בְּיוֹתֵר1774. אָמַר לוֹ: לֹא תִטּוֹל מִבֶּן־אָדָם כְּלוּם1775, וְאֵין אַתָּה נוֹתֵן כְּלוּם. עַד שֶׁיָּשַׁב אֶצְלוֹ בָּאָה אִשָּׁה אַחַת וְהֵבִיאָה לוֹ קְעָרָה וְסַכִּין בְּתוֹכָהּ. עָמַד וְנָטַל אֶת־הַסַּכִּין וְהֶחֱזִיר לָהּ אֶת־הַקְּעָרָה. בָּא בַלְדָּר1776 אֶחָד מִן הַמַּלְכוּת, רָאָה אוֹתָהּ וַחֲמָדָהּ וּנְטָלָהּ. לְעִתּוֹתֵי עֶרֶב בָּא רֵישׁ־לָקִישׁ לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, רָאָה אוֹתוֹ שׂוֹחֵק. אָמַר לוֹ: לָמָה אַתָּה שׂוֹחֵק? אָמַר לוֹ: אוֹתָהּ סַכִּין שֶׁרָאִיתָ, בָּא בַלְדָּר מִן הַמַּלְכוּת, רָאָה אוֹתָהּ וַחֲמָדָהּ וּנְטָלָהּ. אָמַר לוֹ: לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ: לֹא תִטּוֹל מִבֶּן־אָדָם כְּלוּם, וְאֵין אַתָּה נוֹתֵן כְּלוּם? (ב"ר עח).

תמז דִּקְלֵיטְיָנוֹס הָיָה רוֹעֶה חֲזִירִים אֵצֶל טְבֶרְיָא, וְכֵוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְבֵית־מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה הָיוּ הַתִּינוֹקוֹת יוֹצְאִים וּמַכִּים אוֹתוֹ. לְאַחַר יָמִים נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל פַּמְיָס1777 וְשָׁלַח כְּתָבִים לִטְבֶרְיָא. אָמַר: אֲנִי גוֹזֵר גְּזֵרָה שֶׁיִּהְיוּ גְדוֹלֵי הַיְּהוּדִים בָּאִים וְעוֹמְדִים לְפָנַי בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. וְצִוָּה לִשְׁלוּחוֹ וְאָמַר: לֹא תִתֵּן לָהֶם אֶת־הַכְּתָבִים אֶלָּא בְעֶרֶב־שַׁבָּת1778 עִם חֲשֵׁכָה. יָרַד רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לִרְחֹץ, רָאָה אֶת־ רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל וּפָנָיו חוֹלָנִיּוֹת. אָמַר לוֹ: לָמָּה פָנֶיךָ חוֹלָנִיּוֹת? אָמַר לוֹ: כָּךְ וָכָךְ שָׁלְחוּ לִי מִן הַמַּלְכוּת. אָמַר לוֹ: בּוֹא וּרְחַץ, שֶׁבּוֹרַאֲךָ עוֹשֶׂה לְךָ נִסִּים. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְמֶרְחָץ, בָּא אוֹתוֹ אֲרוֹגְנַוְטֵיס1779, מְשַׂחֵק וּמְרַקֵּד לִפְנֵיהֶם. בִּקֵּשׁ רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה לִגְעֹר בּוֹ, אָמַר לוֹ רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: רַבִּי, הַנַּח לוֹ, פְּעָמִים שֶׁהוּא מִתְגַּלֶּה עַל הַנִּסִּים. אָמַר לוֹ: רַבְּךָ בְצָרָה, וְאַתָּה עוֹמֵד וּמְשַׂחֵק וּמְרַקֵּד? אָמַר לָהֶם: אִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ שַׁבָּת טוֹבָה, שֶׁאֱלֹהֵיכֶם עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים, וַאֲנִי מַעֲמִיד אֶתְכֶם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת.

בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת, אַחַר הַסֵּדֶר1780, נְטָלָם1781 וְהֶעֱמִידָם לִפְנֵי שַׁעַר פַּמְיָס. בָּאוּ וְאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ: הֲרֵי הֵם עוֹמְדִים לִפְנֵי הַשָּׁעַר. אָמָר: סִגְרוּ הַשָּׁעַר. נְטָלָם וְהֶעֱמִידָם בְּאֶמְצַע הָעִיר. בָּאוּ וְאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ, אָמַר: גּוֹזֵרְנִי שֶׁיַּסִּיקוּ בֵית־מֶרְחָץ שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, וְיִכָּנְסוּ וְיִרְחֲצוּ וְיָבֹאוּ אֶצְלִי. הָלְכוּ וְהִסִּיקוּ אֶת־בֵּית־הַמֶּרְחָץ שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, וְנִכְנַס אֲרוֹגְנַוְטֵיס וּמָזַג לִפְנֵיהֶם1782, וְנִכְנְסוּ וְרָחֲצוּ וּבָאוּ אֵצֶל [הַמֶּלֶךְ]. אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִיל שֶׁאֱלֹהֵיכֶם עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים — אַתֶּם מְזַלְזְלִים בַּמֶּלֶךְ! אָמְרוּ לוֹ: בְּדִקְלֵיטְיָנוֹס רוֹעֶה חֲזִירִים אָנוּ מְזַלְזְלִים, אֲבָל לְדִקְלֵיטְיָנוֹס הַמֶּלֶךְ אָנוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים. אָמַר לָהֶם: אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא תְזַלְזְלוּ1783 לֹא בְרוֹמִי קָטָן וְלֹא בְגוּלְיָר1784 קָטָן (ירוש' תרו' פ“ח, ה”ד; ב"ר סג).

תמח חִיָּא בַר בָּא1785 בָּא אֵצֶל לְעָזָר וְאָמַר לוֹ: בַּקֵּשׁ עָלַי מֵרַ' יוּדָן נְשִׂיָּא שֶׁיִּכְתֹּב לִי אִגֶּרֶת כָּבוֹד, וְאֵצֵא לְפַרְנָסָתִי לְחוּץ־לָאָרֶץ. בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ וְכָתַב לוֹ: הֲרֵי שָׁלַחְנוּ אֲלֵיכֶם אָדָם גָּדוֹל, שְׁלוּחֵנוּ וְכַיּוֹצֵא בָנוּ1786, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ אֶצְלֵנוּ1787. (יֵשׁ אוֹמְרִים, כָּךְ כָּתַב לוֹ: הֲרֵי שָׁלַחְנוּ לָכֶם אָדָם גָּדוֹל: וּמַהוּ גְדֻלָּתוֹ? שֶׁאֵינוֹ בוֹשׁ לוֹמַר: לֹא שָׁמָעְתִּי). (ירוש' חג' פ“א, ה”ח).

תמט אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ מִשּׁוּם רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה: אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל הֶבֶל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן1788. וְאֵין מְבַטְּלִין תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן אֲפִלּוּ לְבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ.

וְאָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ לְרַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מֵאֲבוֹתַי (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מֵאֲבוֹתֶיךָ): כָּל־עִיר שֶׁאֵין בָּהּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן מַחֲרִיבִין אוֹתָהּ1789.

רַ' יוּדָן נְשִׂיאָה שָׁלַח אֶת־רַ' חִיָּא וְרַב אַסִּי וְרַב אַמִּי לַעֲבֹר בְּעָרֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְהַתְקִין לָהֶם סוֹפְרִים וּמַשְׁנִים1790. עָלוּ לְמָקוֹם אֶחָד וְלֹא מָצְאוּ לֹא סוֹפֵר וְלֹא מַשְׁנֶה. אָמְרוּ לָהֶם: הָבִיאוּ לָנוּ שׁוֹמְרֵי הָעִיר. הֵבִיאוּ לָהֶם סַנְטוֹרֵי הָעִיר1791. אָמְרוּ לָהֶם: הַלָּלוּ הֵם שׁוֹמְרֵי הָעִיר? אֵין אֵלּוּ אֶלָּא מַחֲרִיבֵי הָעִיר. אָמְרוּ לָהֶם: וּמִי הֵם שׁוֹמְרֵי הָעִיר? אָמְרוּ לָהֶם: סוֹפְרִים וּמַשְׁנִים, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־יְיָ לֹא־יִשְׁמָר־עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר”1792. (שבת קי“ט:; ירוש' חג' פ”א, ה"ז).

תנ כְּשֶׁמֵּת רַ' יוּדָא נְשִׂיאָה בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, דָּחַף רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אֶת־רַ' זֵירָא1793 לְבֵית־הַכְּנֶסֶת1794 שֶׁל גּוּפְתָא1795 שֶׁל צִפּוֹרִין וְטִמְּאוֹ1796 (ירוש' בר' פ“ג, ה”א).


לה. רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פְּדָת

תנא אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן לְרֵישׁ־לָקִישׁ: רָאִיתִי לְבֶן־פְּדָת שֶׁיּוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ כְּמשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה1797 (יבמ' עב:).

תנב “בְּאַהֲבָתָהּ1798 תִּשְׁגֶּה תָמִיד”1799 — כְּגוֹן רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פְּדָת1800. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' אֶלְעָזָר, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּשׁוּק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל צִפּוֹרִי, וּסְדִינוֹ1801 מוּטָל בְּשׁוּק הָעֶלְיוֹן1802 שֶׁל צִפּוֹרִי.

אָמַר רַ' יִצְחָק בֶּן־אֱלִיעֶזֶר: פַּעַם אַחַת בָּא אָדָם לִטְּלוֹ1803 וּמָצָא בוֹ שָׂרָף1804 (עיר' נד.).

תנג אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן לְרַ' אֶלְעָזָר: בּוֹא אֲלַמֶּדְךָ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה1805. אָמַר לוֹ: לֹא זָקַנְתִּי1806. כְּשֶׁהִזְקִין מֵת רַ' יוֹחָנָן, אָמַר לוֹ רַ' אַסִּי: בּוֹא וַאֲלַמֶּדְךָ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. אָמַר לוֹ: אִלּוּ זָכִיתִי הָיִיתִי לוֹמֵד מֵרַ' יוֹחָנָן רַבֶּךָ (חג' יג.).

תנד אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: רָאִיתִי רַ' יוֹחָנָן בַּחֲלוֹם — אֹמַר דָּבָר נָאֶה1807 (מנח' פד:).

תנה רַ' יְהוּדָה וְרַ' אֶלְעָזָר הָיּו שׁוֹנִים בְּיָחַד. נָשָׂא רַ' יְהוּדָה אִשָּׁה וּקְדָמוֹ1808 רַ' אֶלְעָזָר שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה. וְעָשָׂה [רַ' יְהוּדָה] כַּמָּה שָׁנִים לְהַגִּיעוֹ1809, וְלֹא הִגִּיעוֹ (קה"ר א).

תנו רַ' אֶלְעָזָר כְּשֶׁעָלָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אָמָר: נִצַּלְתִּי מֵאֶחָת1810, כְּשֶׁסְּמָכוּהוּ1811 אָמָר: נִצַּלְתִּי מִשְׁתָּיִם, כְּשֶׁהוֹשִׁיבוּהוּ בְּסוֹד הָעִבּוּר1812 אָמַר: נִצַּלְתִּי מִשָּׁלשׁ; שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיְתָה יָדִי אֶל־הַנְּבִיאִים הַחֹזִים שָׁוְא”1813 וגו' — “בְּסוֹד עַמִּי לֹא־יִהְיוּ”1814 — זֶה סוֹד עִבּוּר, “וּבִכְתָב בֵּית־יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ”1815 — זֶה סְמִיכָה, “וְאֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ”1816 — כְּמִשְׁמָעוֹ (כת' קיב).

תנז רַ' חֶלְבּוֹ וְרַ' עֲוִירָא וְרַ' יוֹסֵי בַר חֲנִינָא נִזְדַּמְּנוּ לְמָקוֹם אֶחָד בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶםפַרְסֵק שֶׁהָיָה כְאִלְפַּס כְּפַר־הִינוּ1817 (וְאִלְפַּס כְּפַר־הִינוּ כַּמָּה הָיָה? חָמֵשׁ סְאִין), אָכְלוּ שָׁלִישׁ וְהִפְקִירוּ שָׁלִישׁ וְנָתְנוּ לִפְנֵי בְהֶמְתָּם שָׁלִישׁ.

לְשָׁנָה נִזְדַּמֵּן רַ' אֶלְעָזָר לְשָׁם וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו1818, נְטָלוֹ בְיָדוֹ1819 וְאָמָר: “אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ”1820 (שם).

תנח רַ' אֶלְעָזָר כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹלְחִים לוֹ מַתָּנוֹת מִבֵּית־הַנָּשִׂיא לֹא הָיָה נוֹטֵל, וּכְשֶׁהָיוּ מְזַמְּנִים אוֹתוֹ [לִסְעֻדָּה] לֹא הָיָה הוֹלֵךְ, אָמַר לָהֶם: לֹא נוֹחַ לָכֶם שֶׁאֶחְיֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה”1821 (מג' כח).

תנט רַ' לְעָזָר נָפַל מִמֶּנּוּ דֵּינָר, הוֹשִׁיטוֹ לוֹ שִׁמְעוֹן בַּר וָה1822. אָמַר לוֹ: כְּבָר נִתְיָאַשְׁתִּי מִמֶּנּוּ1823.

אָמְרוּ: לֹא נִתְכַּוֵּן רַ' לְעָזָר אֶלָּא לְזַכּוֹת1824 אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בַּר וָה, לְפִי שֶׁהָיָה עָנִי (ירוש' ב“מ פ”ב, ה"ג).

תס רַ' אֶלְעָזָר הָיָה פַרְנָס1825. פַּעַם אַחַת יָרַד לְבֵיתוֹ, אָמַר לִבְנֵי־הַבָּיִת: מַה־מַּעֲשֶׂה1826 עֲשִׂיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: בָּאָה חֲבוּרָה [שֶׁל בְּנֵי־אָדָם] וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהִתְפַּלְּלוּ עָלֶיךָ. אָמַר לָהֶם: אֵין זֶה שָׂכָר טוֹב. פַּעַם שְׁנִיָּה חָזַר וְיָרַד לְבֵיתוֹ, אָמַר: מַה־מַּעֲשֶׂה עֲשִׂיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: בָּאָה חֲבוּרָה אַחֶרֶת, אָכְלוּ וְשָׁתוּ וּבִזּוּךָ. אָמַר לָהֶם: הֲרֵי זֶה שָׂכָר טוֹב (שם, פאה פ“ח, ה”ו).

תסא “וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי”1827 — אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: בֵּרְכוֹ בְנֵר1828. וּבִי הָיָה הַמַּעֲשֶׂה: פַּעַם אַחַת הִדְלַקְתִּי אֶת־הַנֵּר בְּלֵיל שַׁבָּת וּמָצָאתִי אוֹתוֹ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת דָּלוּק, וְלֹא חָסֵר כְּלוּם (ב"ר יא).

תסב רַ' אֶלְעָזָר נִכְנַס לְבֵית־הַכִּסֵּא. בָּא רוֹמָאִי אֶחָד וּדְחָקוֹ1829, עָמַד רַ' אֶלְעָזָר וְיָצָא. בָּא דְרָקוֹן1830 וְשָׁמַט כַּרְכַּשְׁתּוֹ1831 [שֶׁל הָרוֹמָאִי]. קָרָא עָלָיו רַ' אֶלְעָזָר: “וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ”1832 — אַל תִּקְרָא “אָדָם” אֶלָּא “אֱדוֹם1833” (בר' סב:).

תסג רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פְּדָת הָיְתָה שְׁעָתוֹ דְּחוּקָה לוֹ הַרְבֵּה. הִקִּיז דָּם1834 וְלֹא הָיָה לוֹ מַה־לִּטְעוֹם1835. מָצָא בֶן־שׁוּם וְהֵטִיל לְתוֹךְ פִּיו, חָלַשׁ לִבּוֹ וְנִתְנַמְנֵם1836. רָאוּהוּ שֶׁהוּא בוֹכֶה וְשׂוֹחֵק וְצִיצִית שֶׁל אֵשׁ1837 יוֹצֵאת מִמִּצְחוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי־מָה הָיִיתָ שׂוֹחֵק וּבוֹכֶה וְצִיצִית שֶׁל אֵשׁ יָצְאָה מִמִּצְחֶךָ? אָמַר לָהֶם: שֶׁרָאִיתִי1838 הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב עִמִּי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! עַד מָתַי אֶצְטַעֵר בָּעוֹלָם־הַזֶּה? אָמַר לִי: אֶלְעָזָר בְּנִי! נוֹחַ לְךָ שֶׁאֶהְפֹּךְ אֶת־הָעוֹלָם לִתְחִלָּתוֹ — אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא נוֹלָד בְּשָׁעָה1839 שֶׁל מְזוֹנוֹת. אָמַרְתִּי לְפָנָיו: כָּל־כָּךְ — וְאֶפְשָׁר1840!? אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁנִים שֶׁחָיִיתִי מְרֻבּוֹת, אוֹ אֵלּוּ שֶׁאֶחְיֶה? אָמַר לִי: אֵלּוּ שֶׁחָיִיתָ. אָמַרְתִּי לְפָנָיו: אִם כֵּן — אֵינִי רוֹצֶה. אָמַר לִי: בִּשְׂכַר זֶה שֶׁאָמַרְתָּ: אֵינִי רוֹצֶה, אֶתֵּן לְךָ לָעוֹלָם־הַבָּא שְׁלשָׁה עָשָׂר נְהָרוֹת שֶׁל שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן טְהוֹרִים כִּפְרָת וְחִדֶּקֶל וְתִתְעַדֵּן בָּהֶם. אָמַרְתִּי לְפָנָיו: כָּל־כָּךְ, וְלֹא יוֹתֵר? אָמַר לִי: וְלַחֲבֵרֶיךָ מָה אֶתֵּן? אָמַרְתִּי: כְּלוּם מִבָּשָׂר־וָדָם שֶׁאֵין לוֹ אֲנִי מְבַקֵּשׁ? טָפַח עַל מִצְחִי וְאָמַר לִי: אֶלְעָזָר בְּנִי, חִצַּי1841 אֲשַׁלַּח בָּךְ! (תענ' כה.).

תסד רַ' אֶלְעָזָר הָיָה אוֹכֵל תְּרוּמָה. נִרְאָה לוֹ מַלְאַךְ־הַמָּוֶת1842. אָמַר לוֹ: תְּרוּמָה אֲנִי אוֹכֵל, וְכִי אֵינָהּ קְרוּאָה קֹדֶשׁ1843? עָבְרָה שְׁעָתוֹ1844 (מו"ק, כח.).


לו. רַ' אַבָּהוּ

תסה יָפְיוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ מֵעֵין יָפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ (ב"מ פד.).

תסו “וּנְשׂוּא פָנִים”1845 — זֶה שֶׁנּושְׂאִין פָּנִים לְדוֹרוֹ בַּעֲבוּרוֹ לְמַעְלָה1846, כְּגוֹן רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא1847; לְמַטָּה1848, כְּגוֹן רַ' אַבָּהוּ בְּבֵית־הַקֵּיסָר1849 (חג' יד.).

תסז רַ' אַבָּהוּ כְּשֶׁהָיָה בָא מִן הַיְשִׁיבָה לְבֵית־הַקֵּיסָר, הָיוּ יוֹצְאוֹת הַמַּטְרוֹנִיּוֹת1850 שֶׁל בֵּית־הַקֵּיסָר לִקְרָאתוֹ וּפוֹתְחוֹת לוֹ1851 כָּךְ:

  גְּדוֹל־עַמּוֹ,

  דַּבַּר1852 אֻמָּתוֹ,

  נֵר הַמָּאוֹר —

    בָּרוּךְ בֹּאֲךָ לְשָׁלוֹם! (כת' יז; סנה' יד.).

תסח אָמַר רַ' אַבָּהוּ: מִתְּחִלָּה הָיִיתִי אוֹמֵר: עַנְוָתָן אֲנִי, כֵּוָן שֶׁרָאִיתִי אֶת־רַ' אַבָּא דְמִן עַכּוֹ, שֶׁהוּא אָמַר טַעַם אֶחָד וּמְתֻרְגְּמָנוֹ אָמַר טַעַם אַחֵר1853 וְלֹא הִקְפִּיד — אָמַרְתִּי: לֹא עַנְוָתָן אָנִי.

וְעַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ מַהִי? פַּעַם אַחַת אָמְרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל מְתֻרְגְּמָנוֹ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ: שֶׁלִּי אֵינוֹ צָרִיךְ לְשֶׁלָּךְ, וְאֵינוֹ כוֹפֵף וְזוֹקֵף עַצְמוֹ עָלָיו1854 אֶלָּא דֶרֶךְ כָּבוֹד1855 בִּלְבָד. הָלְכָה וְסִפְּרָה לְרַ' אַבָּהוּ. אָמַר לָהּ: וּמָה אִכְפַּת לָךְ? מִפִּי וּמִפִּיו שֵׁם שָׁמַיִם מִתְגַּדֵּל1856.

וְשׁוּב: רַ' אַבָּהוּ נִמְנוּ חֲכָמִים עָלָיו לְהוֹשִׁיבוֹ בְרֹאשׁ1857. כֵּוָן שֶׁרָאָה אֶת־רַ' אַבָּא דְמִן עַכּוֹ שֶׁבַּעֲלֵי־חוֹבוֹתָיו מְרֻבִּין, אָמַר לָהֶם: יֵשׁ לָכֶם גָדוֹל [מִמֶּנִּי]. (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כָּךְ הֵשִׁיב לָהֶם: לֹא אֵשֵׁב עַד שֶׁאַצִּיל אֶת־רַ' אַבָּא1858 — וְלֹא בָא1859 עַד שֶׁהִצִּילוֹ) (סוטה מ.).

תסט רַ' אַבָּהוּ כְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לְדָרוֹם1860 הָיָה עוֹשֶׂה1861 כְּרַ' חֲנִינָא, וּכְשֶׁהָיָה יוֹרֵד לִטְבֶרְיָא1862 הָיָה עוֹשֶׂה כְּרַ' יוֹחָנָן, שֶׁלֹּא חָלַק עַל אָדָם בִּמְקוֹמוֹ (ירוש' בר' פ“ח, ה”א).

תע רַ' אַבָּהוּ הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְאֵשׁ מְלַהֶטֶת1863 סְבִיבוֹתָיו. אָמַר: שֶׁמָא אֵינִי חוֹרֵז1864 בְּדִבְרֵי תוֹרָה כְּתִקָּנָן, שֶׁאָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: יֵשׁ שֶׁיּוֹדֵעַ לַחֲרֹז וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְדֹּחַ1865, וְיֵשׁ שֶׁיּוֹדֵעַ לִקְדֹּחַ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לַחֲרֹז, אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי הֶחָרוֹז וַאֲנִי הָיִיתִי הַקָּדוֹחַ (שהש"ר א).

תעא רַ' אַבָּהוּ וְרַ' חִיָּא נִזְדַּמְּנוּ לְמָקוֹם אֶחָד, רַ' אַבָּהוּ דָּרַשׁ בְּאַגָּדָה וְרַ' חִיָּא דָּרַשׁ בַּהֲלָכָה. הִנִּיחוּ הַכֹּל אֶת־רַבִּי חִיָּא בַר אַבָּא וּבָאוּ אֵצֶל רַ' אַבָּהוּ. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ [שֶׁל רַבִּי חִיָּא בַר אַבָּא] אָמַר לוֹ [ רַ' אַבָּהוּ]: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לִשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם, אֶחָד מוֹכֵר אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאֶחָד מוֹכֵר מִינֵי סִדְקִית1866. עַל מִי קוֹפְצִין? לֹא עַל זֶה שֶׁמּוֹכֵר מִינֵי סִדְקִית?

כָּל־יוֹם הָיָה רַ' חִיָּא בַר אַבָּא מְלַוֶּה אֶת־רַ' אַבָּהוּ עַד אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ, מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל בֵּית־קֵיסָר. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לִוָּה רַ' אַבָּהוּ אֶת־רַ' חִיָּא בַר אַבָּא עַד אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ — וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נִתְיַשְּׁבָה עָלָיו דַּעְתּוֹ (סוטה מ.).

תעב רַ' אַבָּהוּ הָלַךְ לְקֵיסָרִין וּבָא מִשָּׁם לִטְבֶרְיָא וּפָנָיו מְאִירוֹת. רָאוּהוּ תַלְמִידָיו שֶׁל רַ' יוֹחָנָן. עָלוּ וְאָמְרוּ לְרַ' יוֹחָנָן: רַ' אַבָּהוּ מָצָא מַטְמוֹן. אָמַר לָהֶם: לָמָּה? אָמְרוּ לוֹ: פָּנָיו מְאִירוֹת. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא תּוֹרָה חֲדָשָׁה שָׁמַע. עָלָה [רַ' אַבָּהוּ אֶל רַ' יוֹחָנָן]; אָמַר לוֹ: מַה־תּוֹרָה חֲדָשָׁה שָׁמָעְתָּ? אָמַר לוֹ: תּוֹסֶפְתָּא1867 יְשָׁנָה. קָרָא עָלָיו [רַ' יוֹחָנָן]: “חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו”1868 (ירוש' שבת פ“ח, ה”א; קה"ר ח).

תעג רַ' אַבָּהוּ הָיָה יוֹשֵׁב בְּעֶרֶב־שַׁבָּת עַל תַּכְתַּק1869 שֶׁל שֵׁן וְנוֹפֵחַ בְּאֵשׁ1870.

בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת הָיוּ עוֹשִׂין לוֹ עֵגֶל מְשֻׁלָשׁ1871 וְהָיָה אוֹכֵל מִמֶּנּוּ כֻּלְיָא1872, כְּשֶׁגָּדַל אֲבִימִי בְנוֹ, אָמַר לוֹ: לָמָּה לְךָ לְהַפְסִיד כָּל־כָּךְ1873? נַנִּיחַ כֻּלְיָא מֵעֵרֶב שַׁבָּת1874. הִנִּיחוּהָ. בָּא אֲרִי וְאָכַל [אֶת הָעֵגֶל] (שבת קיט.).

תעד רַ' אַבָּהוּ הָיָה יוֹרֵד לִרְחֹץ בְּאוֹתָן הַמֶּרְחֲצָאוֹת שֶׁל טְבֶרְיָא, וְהָיָה נִסְמָךְ עַל שְׁנֵי עֲבָדִים, שָׁמְטוּ וְזָקְפוּ, שָׁמְטוּ וְזָקָפוּ1875, אָמְרוּ לוֹ: כָּל־כָּךְ לָמָּה1876? אָמַר לָהֶם: שָׁמַרְתִּי כֹחִי לְעֵת זִקְנָתִי (ירוש' ביצה פ“א, ה”ז).

תעה אָמַר רַ' יְהוּדָה: מִי שֶׁאוֹכֵל שְׁלשָׁה שִׁקְלֵי חִלְתִּית1877 עַל לֵב רֵיקָן1878 נִפְשָׁט עוֹרוֹ. אָמַר רַ' אַבָּהוּ: בִּי הָיָה מַעֲשֶׂה וְאָכַלְתִּי שֶׁקֶל אֶחָד שֶׁל חִלְתִּית, וְאִלְמָלֵא יָשַׁבְתִּי בְּמַיִם נִפְשַׁט עוֹרִי, וְקִיַּמְתִּי בְעַצְמִי: “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ”1879 (חול' נט.).

תעו אָמַר רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: מֻתָּר אָדָם לְלַמֵּד אֶת־בִּתּוֹ יְוָנִית, מִפְּנֵי שֶׁהִיא תַכְשִׁיט לָהּ. שָׁמַע שִׁמְעוֹן בַּר בָּא וְאָמַר: בִּשְׁבִיל שֶׁרַ' אַבָּהוּ רוֹצֶה לְלַמֵּד אֶת־בְּנוֹתָיו יְוָנִית הוּא תוֹלֶה אוֹתָהּ בְּרַ' יוֹחָנָן. שָׁמַע רַ' אַבָּהוּ וְאָמַר: יָבֹא עָלָי1880, אִם לֹא שְׁמַעְתִּיהָ מֵרַ' יוֹחָנָן (ירוש' שבת פ“ו, ה”א).

תעז רַ' אַבָּהוּ הָיָה בְקֵיסָרִין, שָׁלַח אֶת רַ' חֲנִינָא בְנוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה בִּטְבֶרְיָא. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: [בִּנְךָ] גּוֹמֵל חָסֶד1881. שָׁלַח וְכָתַב לוֹ: “הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּקֵיסָרִין שְׁלַחְתִּיךָ לִטְבֶרְיָא”? וּכְבָר נִמְנוּ וְגָמְרוּ בַּעֲלִיַּת בֵּית־אֲרִים1882 בְּלֹד: הַתַּלְמוּד קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה. (ירוש' פסח' פ“ג, ה”ז; שם חג' פ“א, ה”ז).

תעח רַ' אַבָּהוּ אֵרְעוֹ אֹנֶס1883, שֶׁמֵּת לוֹ תִינוֹק, נִכְנְסוּ [אֶצְלוֹ] רַ' יוֹנָה וְרַ' יוֹסֵי לְהַרְאוֹת לוֹ פָנִים1884. מֵאֵימָתוֹ עֲלֵיהֶם לֹא אָמְרוּ לוֹ דְּבַר תּוֹרָה1885. אָמַר לָהֶם: יְכַבְּדוּנִי רַבּוֹתַי לוֹמַר דְּבַר תּוֹרָה1886. אָמְרוּ לוֹ: יְכַבְּדֵנוּ רַבֵּנוּ. אָמַר לָהֶם: מָה אִם רָשׁוּת שֶׁלְּמַטָּן1887, שֶׁיֶּשׁ בָּהּ כָּזָב וְשֶׁקֶר וּגְנִיבוּת דַּעַת וּמַשּׂוֹא פָנִים וּמִקַּח שֹׁחַד, וְהַיּוֹם עוֹדֶנּוּ וּמָחָר אֵינֶנּוּ — נֶאֱמַר בָּהּ1888: הַקְּרוֹבִים1889 בָּאִים וְשׁוֹאֲלִים שְׁלוֹם הַדַּיָּנִים וְהָעֵדִים, לוֹמַר: שֶׁאֵין בְּלִבֵּנוּ עֲלֵיכֶם כְּלוּם, שֶׁדִּין אֱמֶת דַּנְתֶּם; רָשׁוּת שֶׁלְּמַעְלָן1890, שֶׁאֵין בָּהּ לֹא כָזָב וְלֹא שֶׁקֶר וְלֹא גְנִיבוּת דַּעַת וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד, וְהוּא חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁחַיָּבִים אָנוּ לְקַבֵּל עָלֵינוּ מִדַּת הַדִּין; וְאוֹמֵר: “וְנָתַן־לְךָ רַחֲמִים1891 וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ”1892 (ירוש' סנה' פ“ו, ה”י).

תעט רַ' אַבָּהוּ רָאָה [בַחֲלוֹמוֹ]: פַּנְטְקָקָה1893 יִתְפַּלֵּל וְיֵרְדוּ גְשָׁמִים, יָרְדוּ גְשָׁמִים. שָׁלַח רַ' אַבָּהוּ וֶהֱבִיאוֹ. אָמַר לוֹ: מָה אֻמָּנוּתֶךָ? אָמַר לוֹ: חָמֵשׁ עֲבֵרוֹת עוֹשֶׂה אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּכָל־יוֹם: מַשְׂכִּיר זוֹנוֹת, מְשַׁפֵּר1894 תֵּיָטְרוֹן, מַכְנִיס כְּלֵיהֶן1895 לְמֶרְחָץ, מְטַפֵּחַ וּמְרַקֵּד לִפְנֵיהֶן וּמַקִּישׁ בְּתֹף לִפְנֵיהֶן. אָמַר לוֹ: וּמַה־מַּעֲשֶׂה טוֹב עָשִׂיתָ? אָמַר לוֹ: פַּעַם אַחַת הָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ מְשַׁפֵּר תֵּיָטְרוֹן, בָּאָה אִשָּׁה אַחַת וְעָמְדָה לָהּ מֵאֲחוֹרֵי הָעַמּוּד וּבָכָתָה, וְאָמַרְתִּי לָהּ: מַה־לָּךְ? וְאָמְרָה לִי: בַּעְלָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הָאִשָּׁה חָבוּשׁ, וּבִקַּשְׁתִּי לִרְאוֹת מָה אֶעֱשֶׂה וְאֶפְדֶּנּוּ1896. וּמָכַרְתִּי מִטָּתִי וּמַצָּעִי וְנָתַתִּי לָהּ אֶת־דְּמֵיהֶם. וְאָמַרְתִּי לָהּ: הֵילָךְ, פְּדִי בַעְלֵךְ וְלֹא תֶחֱטָאִי. אָמַרְתִּי לוֹ: כְּדַאי אַתָּה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהֵעָנוֹת (ירוש' תענ' פ“א, ה”ד).

תפ רַ' אַבָּהוּ וְרַ' יוֹסֵי בֶן־חֲנִינָה וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ1897 עָבְרוּ עַל כֶּרֶם דּוֹרוֹן1898, הוֹצִיא לָהֶם הָאָרִיס1899 פַּרְסֵק אֶחָד, אָכְלוּ הֵם וַחֲמוֹרֵיהֶם וְהוֹתִירוּ, וְשִׁעֲרוּהוּ כְּאִלְפָּס זֶה שֶׁל כְּפַר־חֲנַנְיָה, מַחֲזִיק סְאָה שֶׁל עֲדָשִׁים. לְאַחַר יָמִים עָבְרוּ שָׁם וְהוֹצִיא לָהֶם שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה בְּתוֹךְ יָדוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מֵאוֹתוֹ הָאִילָן אָנוּ מְבַקְּשִׁים. אָמַר לָהֶם: מִמֶּנּוּ הֵם. קָרְאוּ עָלָיו: “אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ”1900 (ירוש' פאה פ“ז, ה”ג).

תפא רַ' חִיָּא, רַ' יוֹסִי וְרַ' אִמִּי דָּנוּ אֶת־תָּמָר1901, הָלְכָה וְהִלְשִׁינָה עֲלֵיהֶם לְאַנְטִיפִיטָא1902 שֶׁל קֵיסָרִין, שָׁלְחוּ וְכָתְבוּ לְרַ' אַבָּהוּ1903. שָׁלַח רַ' אַבָּהוּ וְכָתַב לָהֶם: כְּבָר פִּיַּסְנוּ1904 לִשְׁלשָׁה לִיטוֹרִין1905, לְטוֹב־יֶלֶד, טוֹב־לֶמֶד וְתַרְשִׁישׁ1906 (אַבְדּוֹקוֹס, אַבְמַסִּיס וְתַלְסִיס), אֲבָל תָּמָר־תַּמְרוּרִים בְּתַמְרוּרֶיהָ הִיא עוֹמֶדֶת1907, וּבִקַּשְׁנוּ לְמַתְּקָהּ — וְ“לַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף”1908 (ירוש' מג' פ“ג, ה”ב).

תפב רַ' אַבָּהוּ כְּשֶׁהָיָה מֵסִיחַ בִּלְשׁוֹן חָכְמָה1909 אָמַר כָּךְ: הַתְרִיגוּ לְפֶחָמִים1910, הַרְקִיעוּ לִזְהָבִים1911 וַעֲשׂוּ לִי1912 שְׁנֵי מַגִּידֵי בַעֲלָטָה1913.

אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַ' אַבָּהוּ: הַצְפִּינֵנוּ1914 הֵיכָן רַ' אֶלְעַאי צָפוּן1915. אָמַר לָהֶם: עָלַץ בְּנַעֲרָה אַהֲרוֹנִית1916, אַחֲרוֹנִית, עֵרָנִית וְהִנְעִירַתּוּ. יֵשׁ אוֹמְרִים: אִשָּׁה1917; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מַסֶּכֶת1918.

אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַ' אֶלְעַאי: הַצְפִּינֵנוּ הֵיכָן רַ' אַבָּהוּ צָפוּן. אָמַר לָהֶם: נִתְיָעֵץ בְּמַכְתִּיר1919 וְהִנְגִּיב לִמְפִיבשֶׁת1920 (עיר' נג:)

תפג אָמַר לוֹ מִין אֶחָד לְרַ' אַבָּהוּ: אֱלֹהֵיכֶם גַּחְכָּן1921 הוּא, שֶׁאָמַר לוֹ לִיחֶזְקֵאל: “שְׁכַב עַל־צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי”1922, וְנֶאֱמַר: “וְשָׁכַבְתָּ עַל־צִדְּךָ הַיְמָנִי”1923. [בְּתוֹךְ כָּךְ] בָּא תַלְמִיד אֶחָד, אָמַר לוֹ: מַה־טַּעְמָהּ שֶׁל שְׁבִיעִית1924? אָמַר לָהֶם: עַכְשָׁו אֹמַר לָכֶם דָּבָר הַשֹּׁוֶה לִשְׁנֵיכֶם1925. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: זִרְעוּ שֵׁשׁ וְהַשְׁמִיטוּ שֶׁבַע, כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁהָאָרֶץ שֶׁלִי הִיא; וְהֵם לֹא עָשׂוּ כֵן, אֶלָּא חָטְאוּ — וְגָלוּ. מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם: מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁסָּרְחָה1926 עָלָיו מְדִינָה, אִם אַכְזָרִי הוּא — הוֹרֵג אֶת־כֻּלָּם, אִם רַחֲמָן הוּא — הוֹרֵג אֶת־חֶצְיָם, אִם רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים הוּא — מְיַסֵּר אֶת־הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם בְּיִסּוּרִים. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְיַסֵּר אֶת־יְחֶזְקֵאל, כְּדֵי לְמָרֵק1927 עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל (סנה' לט.).

תפד אָמַר לוֹ מִין לְרַ' אַבָּהוּ: אֱלֹהֵיכֶם כֹּהֵן הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיִקְחוּ־לִי תְּרוּמָה19281929 כְּשֶׁקָּבַר לְמשֶׁה בַּמֶּה טָבָל1930? שֶׁמָּא תֹאמַר בְּמָיִם — וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “מִי־מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם”?1931 אָמַר לוֹ: בְּאֵשׁ טָבַל1932, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־הִנֵּה יְיָ בָּאֵשׁ יָבוֹא”1933 — וְכִי טְבִילָה בָאֵשׁ עוֹלָה? — אָמַר לוֹ: אַדְּרַבָּא, עִקַּר טְבִילָה בָּאֵשׁ הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר־יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר…וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוֹ בַמָּיִם”1934 (שם).

תפה אָמַר לוֹ מִין שֶׁשְּׁמוֹ שָׂשׂוֹן לְרַ' אַבָּהוּ: עֲתִידִים אַתֶּם שֶׁתִּשְׁאֲבוּ לִי מַיִם בְּעוֹלָם־הַבָּא? שֶׁנֶּאֱמַר: “וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן”1935. אָמַר לוֹ: אִלּוּ נֶאֱמַר: “לְשָׂשׂוֹן” — כִּדְבָרֶיךָ; עַכְשָׁו שֶׁנֶּאֱמַר: " בְּשָׂשׂוֹן" — עוֹרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ יֵעָשֶׂה נֹאד וְנִשְׁאַב בּוֹ מָיִם (סוכה מח:).

תפו שָׁאֲלוּ הַמִּינִים אֶת־רַ' אַבָּהוּ: אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ מוֹצְאִים מִיתָה לַחֲנוֹךְ1936. אָמַר לָהֶם: לָמָּה? אָמְרוּ לוֹ: נֶאֱמַר כָּאן לְקִיחָה, “כִּי־לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים”1937, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: “כִּי הַיּוֹם יְיָ לֹקֵחַ אֶת־אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ”1938. אָמַר לָהֶם: אִם לִלְקִיחָה אַתֶּם דּוֹרְשִׁים, נֶאֱמַר כָּאן לְקִיחָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: “הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ1939 אֶת־מַחְמַד עֵינֶיךָ”1940.

תפז אָמַר לוֹ מִין לְרַ' אַבָּהוּ: אֵימָתַי יָבֹא מָשִׁיחַ? אָמַר לוֹ: כְּשֶׁיְכַסֶּה הַחשֶׁךְ אֶת־בְּנֵי אָדָם הַלָּלוּ. אָמַר לוֹ: אַתָּה מְקַלְלֵנִי? אָמַר לוֹ: כָּתוּב בְּמִקְרָא: “כִּי־הִנֵּה הַחשֶׁךְ יְכַסֶּה־אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה”1941 (סנה' צט.).

תפח רַ' אַבָּהוּ הָיָה מִשְׁתַּבֵּחַ לִפְנֵי הַמִּינִים בְּרַ' סָפְרָא שֶׁאָדָם גָּדוֹל הוּא. הֵנִיחוּ לוֹ1942 מֶכֶס שֶׁל שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים. פַּעַם אַחַת מְצָאוּהוּ, אָמְרוּ לוֹ: “רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל־כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֶת כָּל־עֲוֹנֹתֵיכֶם”1943 — מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ חֵמָה מְכַלָּהּ בְּאוֹהֲבוֹ? שָׁתַק וְלֹא אָמַר לָהֶם כְּלוּם. הֵטִילוּ סוּדָר בְּצַוָּארוֹ וְהָיוּ מְצַעֲרִין אוֹתוֹ. בָּא רַ' אַבָּהוּ וּמְצָאָם. אָמַר לָהֶם רַ' אַבָּהוּ: לָמָה אַתֶּם מְצַעֲרִין אוֹתוֹ? אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא אָמַרְתָּ לָנוּ שֶׁאָדָם גָּדוֹל הוּא? וְלֹא יָדַע לוֹמַר לָנוּ פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ פָּסוּק1944! אָמַר לָהֶם: לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם אֶלָּא בְּמִשְׁנָה, אֲבָל בְּמִקְרָא כְּלוּם אָמַרְתִּי לָכֶם? אָמְרוּ לוֹ: בַּמֶּה נִשְׁתַּנֵּיתֶם אַתֶּם1945, שֶׁיּוֹדְעִים? אָמַר לָהֶם: אָנוּ, בִּשְׁבִיל שֶׁאָנוּ מְצוּיִם אֶצְלְכֶם1946, מְטִילִים עַל עַצְמֵנוּ וּמְעַיְּנִים1947, הֵם אֵינָם מְעַיְּנִים. אָמְרוּ לוֹ: אֱמֹר לָנוּ אָתָּה. אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁנּוֹשֶׁה בִשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם, אֶחָד אוֹהֲבוֹ וְאֶחָד שׂוֹנְאוֹ; אוֹהֲבוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ מְעַט מְעַט1948, שׂוֹנְאוֹ נִפְרַע מִמֶּנּוּ בְּבַת־אֶחָת (ע"ז ד.).

תפט רַ' אַבָּהוּ הֵטִיל לוֹ יַעֲקֹב הַמִּין סַם1949 עַל שׁוֹקוֹ, וְאִלְמָלֵא רַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי שֶׁלִּחֲכוּ אֶת־שׁוֹקוֹ1950 הָיָה מְקַפֵּחַ שׁוֹקוֹ1951 — — — שֶׁהָיוּ הַמִּינִים מְקַיְּמִים בּוֹ בְּעַצְמָם “תָּמֹת נַפְשִׁי עִם־פְּלִשְׁתִּים19521953. (ע"ז כח.).

––––––––

תצ שִׁמְעוֹן בַּר וָא1954 הָיָה בָקִי בְּמַרְגָּלִיּוֹת, וְלֹא הָיָה לוֹ כִכַּר לֶחֶם לֶאֱכֹל. קָרָא עָלָיו רַ' יוֹחָנָן: “וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם”1955, אָמָר: כָּל־מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר מַעֲשָׂיו שֶׁל אַבְרָהָם יַכִּיר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו1956 שֶׁל זֶה.

וּכְשֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן בַּר וָא בְּדַמֶּשֶׂק שָׁלַח לוֹ רַ' אַבָּהוּ אִגֶּרֶת וְנָתַן מִן שֵׂיבָתוֹ1957 בְּתוֹכָה: בִּשְׁבִיל הַשֵּׂיבוֹת1958 הָאֵלֶּה עֲמֹד וְלֵךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל1959.

מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ1960 רַ' יוֹחָנָן1961! אַבָּהוּ שֶׁל גֻּלְתָּיוֹת נִתְמַנָּה, שִׁמְעוֹן שֶׁל מַעְפָּרִיּוֹת לֹא נִתְמַנָּה1962 (ירוש‘, בכור’ פ“ג, ה”ג).

תצא כְּשֶׁמֵּת רַ' אַבָּהוּ בָּכוּ עַמּוּדֵי קֵיסָרִי. אָמְרוּ הַכּוּתִים1963: אֵין הֵם אֶלָּא מְרִיעִים1964. אָמְרוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל: יוֹדְעִים הָרְחוֹקִים כַּמָּה שֶׁהַקְּרוֹבִים מְרִיעִים1965.

בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ עָבְרוּ לְפָנָיו שְׁלשָׁה־עָשָׂר נְהָרוֹת שֶׁל אֲפַרְסְמוֹן. אָמַר לָהֶם: כָּל־אֵלּוּ לְמִי? אָמְרוּ לוֹ: שֶׁלָּךְ. אָמַר לָהֶם: וְכָל־אֵלּוּ שֶׁל אַבָּהוּ? “וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי, לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי, אָכֵן מִשְׁפָּטִי אֶת־יְיָ”1966. הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַרְאֶה לָהֶם לַצַּדִּיקִים מַתַּן־שְׂכָרָם בָּעוֹלָם־הַזֶּה וְנַפְשָׁם שְׂבֵעָה וְהֵם יְשֵׁנִים לָהֶם1967. לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה וְצָר כָּל־מִינֵי סְעֻדָּה בְּמַפָּה, כֵּוָן שֶׁנִּכְנְסוּ הָאוֹרְחִים רָאוּ אוֹתָם וְנַפְשָׁם שְׂבֵעָה וְיָשְׁנוּ לָהֶם (ירוש', ע“ז פ”ג, ה"א).


לז. רַ' זֵירָא (זְעֵירָא)

תצב רַ' זֵירָא הָיָה מִתְחַבֵּא מִלְּסָמְכוֹ1968, שֶׁאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם הֱוֵי קַבָּל וְקַיָּם1969. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע זוֹ שֶׁאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אֵין אָדָם עוֹלֶה לִגְדֻלָּה אֶלָּא אִם כֵּן מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל־עֲוֹנוֹתָיו, הִמְצִיא אֶת־עַצְמוֹ1970.

כְּשֶׁסָּמְכוּ אֶת־רַ' זֵירָא פָּתְחוּ לוֹ1971 כָךְ:

לֹא כָחָל וְלֹא שָׂרָק וְלֹא פִרְכּוּס — וְיַעֲלַת חֵן1972 (סנה' יד.).

תצג “רָב־אָדָם יִקְרָא אִישׁ חַסְדּוֹ19731974 — זֶה שְׁאָר כָּל־אָדָם, “וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָא”1975 — זֶה רַ' זְעֵירָא: אֵין אָנוּ צְרִיכִים לַחֲשׁוֹשׁ1976 לִשְׁמוּעוֹתָיו שֶׁל רַב שֵׁשֶׁת, שֶׁהוּא אָדָם מְאוֹר־עֵינָיִם1977.

אָמַר רַ' זְעֵירָא לְרַ' יַסָּא: מַכִּיר רַבִּי אֶת־בַּר פְּדָיָה, שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שְׁמוּעוֹת בִּשְׁמוֹ? אָמַר לוֹ: רַ' יוֹחָנָן אֲמָרָן מִשְּׁמוֹ1978.

אָמַר רַ' זְעֵירָא לְרַ' בָא בַּר זַבְדִּי: מַכִּיר רַבִּי אֶת־רַב, שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שְׁמוּעוֹת בִּשְׁמוֹ?? אָמַר לוֹ: רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אֲמָרָן מִשְּׁמוֹ. (ירוש' שבת פ“א, ה”ב).

תצד אָמְרוּ לוֹ לְרַ' זֵירָא: מְחֻדָּדוֹת שְׁמוּעוֹתֶיךָ1979. אָמַר לָהֶם: שֶׁל יוֹם הֵן1980 (עיר' סה.).

תצה אָמַר רַ' זֵירָא: בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת־הַחֲכָמִים שֶׁהֵם רָצִים לְפֶרֶק1981 בְּשַׁבָּת אָמָרְתִּי: מְחַלְּלִין הַחֲכָמִים אֶת־הַשַּׁבָּת1982. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַעְתִּי זוֹ שֶׁל רַ' תַנְחוּם אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: לְעוֹלָם יָרוּץ אָדָם לִדְבַר הֲלָכָה וַאֲפִלּוּ בְשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַחֲרֵי יְיָ יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג” וגו'1983 — אַף אֲנִי הָיִיתִי רָץ (בר' ו:).

תצו רַ' זְעֵירָא וְרַ' אַבָּא בַר כָּהֲנָא וְרַ' לֵוִי הָיוּ יוֹשְׁבִים, וְהָיָה רַ' זְעֵירָא מְקַנְתֵּר1984 אוֹתָם שֶׁל הָאַגָּדָה1985 וְקָרָא לָהֶם סִפְרֵי קְסָמִים. אָמַר לוֹ רַ' אַבָּא בַר כָּהֲנָא: לָמָה אַתָּה מְקַנְתְּרָם? שְׁאַל וְהֵם מְשִׁיבִים לָךְ. אָמַר לָהֶם: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר19861987 — אָמְרוּ לוֹ: “כִּי־חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ1988” — בָּעוֹלָם־הַזֶּה, “שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר” — לָעוֹלָם־הַבָּא. אָמַר לָהֶם: אוֹ נֹאמַר: “כִּי־חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ” — בָּעוֹלָם־הַבָּא, “שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר” — בָּעוֹלָם־הַזֶּה1989? אָמַר רַ' לֵוִי: כְּשֶׁתְּעוֹרֵר חֲמָתְךָ עַל הָרְשָׁעִים, צַדִּיקִים רוֹאִים מָה אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם וְהֵם מוֹדִין לִשְׁמֶךָ. אָמַר רַ' זְעֵירָא: הֲפוֹךְ וְהַפֵּךְ בּוֹ1990 — וְלֹא נִשְׁמַע מִמֶּנּוּ כְּלוּם. יִרְמְיָה בְנִי, צֹר צֹר הֲלָכָה1991, שֶׁהִיא טוֹבָה מִכֻּלָּם (ירוש' מעשרות פ“ג, ה”ד).

תצז אָמַר רַ' יִרְמְיָה לְרַ' זֵירָא: יָבוֹא מָר וְיִשְׁנֶה. אָמַר לוֹ: חָלַשׁ לִבִּי וְאֵינִי יָכוֹל. — יֹאמַר מָר דְּבַר אַגָּדָה (תענ' ז.).

תצח רַ' זֵירָא כְּשֶׁתָּשַׁשׁ מִלִּמּוּדוֹ הָיָה הוֹלֵךְ וְיוֹשֵׁב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל רַב יְהוּדָה בַר אַמִּי, אָמַר: כְּשֶׁיִּהְיוּ הַחֲכָמִים יוֹצְאִים וְנִכְנָסִים אֶעֱמֹד מִפְּנֵיהֶם וַאֲקַבֵּל עֲלֵיהֶם שָׂכָר1992 (עיר' כח:).

תצט רַ' זֵירָא כְּשֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ מִתַּלְמוּדוֹ הָלַךְ וְיָשַׁב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית רַ' נָתַן בַּר טוֹבִי, אָמַר: כְּשֶׁיַּעַבְרוּ הַחֲכָמִים אֶעֱמֹד מִפְּנֵיהֶם וַאֲקַבֵּל שָׂכָר. יָצָא וּבָא רַ' נָתַן בַּר טוֹבִי. אָמַר לוֹ: מִי אָמַר הֲלָכָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ? אָמַר לוֹ: כָּךְ וְכָךְ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לוֹ: רַ' יוֹחָנָן אֲמָרוֹ? אָמַר לוֹ: הֵן. שָׁנָה מִפִּיו אַרְבָּעִים פְּעָמִים. אָמַר לוֹ: יְחִידָה הִיא לָךְ1993, אוֹ חֲדָשָׁה הִיא לָךְ? אָמַר לוֹ: חֲדָשָׁה הִיא לִי, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה מְסֻפֶּקֶת לִי בְּרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי1994 (בר' כח.).

תק רַ' זֵירָא הָיָה מִשְׁתַּמֵּט מֵרַב יְהוּדָה, שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר רַב יְהוּדָה: כָּל־הָעוֹלֶה מִבָּבֶל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יוֹם פָּקְדִי אֹתָם” וגו'1995, אָמַר: אֵלֵךְ וְאֶשְׁמַע מִפִּיו דָּבָר1996 וְאָבֹא וְאֶעֱלֶה. הָלַךְ וּמְצָאוֹ כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ וְאוֹמֵר לוֹ לְשַׁמָּשׁוֹ: הָבִיאוּ לִי נֶתֶר1997, הָבִיאוּ לִי מַסְרֵק, פִּתְחוּ אֶת־פִּיכֶם וְהוֹצִיאוּ הֶבֶל1998 וּשְׁתוּ מִן הַמַּיִם שֶׁל בֵּית־הַמֶּרְחָץ1999. אָמַר: אִלְמָלֵא בָאתִי אֶלָּא לִשְׁמוֹעַ דָּבָר זֶה דַּיִּי2000. (שבת מא.).

תקא הָרוֹאֶה שְׂעוֹרִים בַּחֲלוֹם סָרוּ עֲוֹנוֹתָיו2001, שֶׁנֶּאֲמַר: “וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר”2002.

אָמַר רַ' זֵירָא: אֲנִי לֹא עָלִיתִי מִבָּבֶל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁרָאִיתִי שְׂעוֹרִים בַּחֲלוֹם2003 (בר' נז.).

תקב רַ' זֵירָא כְּשֶׁעָלָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא מָצָא מַעְבָּרָה לַעֲבֹר, אָחַז בַּמֶּצֶר2004 וְעָבָר. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ מִין: עַם פּוֹחֵז2005, שֶׁהִקְדַּמְתֶּם אֶת־פִּיכֶם לְאָזְנֵיכֶם2006, עֲדַיִן בְּפַחֲזוּתְכֶם אַתֶּם עוֹמְדִים2007! אָמַר לוֹ: מָקוֹם שֶׁמּשֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא זָכוּ לוֹ, אֲנִי, מִי יֹאמַר שֶׁאֶזְכֶּה לוֹ2008? (כת' קיב).

תקג רַ' זֵירָא עָבַר אֶת־הַיַּרְדֵּן בְּמַלְבּוּשָׁיו2009 (ירוש' שביעית פ“ד, ה”ט).

תקד כְּשֶׁעָלָה רַ' זֵירָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל2010 יָשַׁב מֵאָה תַעֲנִיּוֹת שֶׁיִּשְׁתַּכַּח מִמֶּנּוּ תַּלְמוּדָהּ שֶׁל בָּבֶל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִידֶנּוּ2011; וְיָשַׁב מֵאָה תַעֲנִיּוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁלֹּא יָמוּת רַ' אֶלְעָזָר2012 בְּיָמָיו וְיִפְּלוּ עָלָיו צָרְכֵי הַצִּבּוּר; וְיָשַׁב מֵאָה אֲחֵרוֹת, שֶׁלֹּא תִשְׁלֹט בּוֹ אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. כָּל־שְׁלשִׁים יוֹם הָיָה בוֹדֵק עַצְמֹו: הִסִּיק תַּנּוּר וְעָלָה וְיָשַׁב בְּתוֹכוֹ וְהָאֵשׁ לֹא שָׁלְטָה בוֹ. פַּעַם אַחַת נָתְנוּ בוֹ חֲכָמִים אֶת־עֵינֵיהֶם וְנִתְחָרְכוּ שׁוֹקָיו וְקָרְאוּ לוֹ: “קְטִינָא2013 חֲרוּךְ־שׁוֹקָיִם” (ב"מ פה.).

תקה רַ' זְעֵירָא כְּשֶׁעָלָה לְכָאן2014 הָלַךְ וְהִקִּיז דָּם. הָלַךְ וּבִקֵּשׁ לִקַּח לִטְרָא שֶׁל בָּשָׂר מִן הַטַּבָּח2015. אָמַר: לִטְרָא זוֹ בְּכַמָּה? אָמַר לוֹ [הַטַּבָּח]: בַּחֲמִשִּׁים מָעִין וּרְצוּעָה אֶחָת2016. אָמַר לוֹ: הֵילָךְ שִׁשִּׁים2017 — וְלֹא קִבֵּל עָלָיו. — הֵילָךְ שִׁבְעִים — וְלֹא קִבֵּל עָלָיו. — הֵילָךְ שְׁמֹנִים, הֵילָךְ תִּשְׁעִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְמֵאָה — וְלֹא קִבֵּל עָלָיו. אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה כְּמִנְהָגֶךָ. בָּעֶרֶב יָרַד לְבֵית־הַוַּעַד, אָמַר לָהֶם לַחֲכָמִים: מָה רַע הַמִּנְהָג כָּאן, שֶׁאֵין אָדָם אוֹכֵל לִטְרָא שֶׁל בָּשָׂר עַד שֶׁמַּכִּין אוֹתוֹ אַחַת בִּרְצוּעָה. אָמְרוּ לוֹ: וּמִי הוּא זֶה? אָמַר לָהֶם: טַבָּח פְּלוֹנִי. שָׁלְחוּ וּבִקְשׁוּ לַהֲבִיאוֹ2018. וּמָצְאוּ אֲרוֹנוֹ יוֹצֵא2019. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, כָּל־כָּךְ2020! אָמַר לָהֶם: יָבוֹא עָלַי2021, שֶׁלֹּא כָעָסְתִּי2022, סָבוּר הָיִיתִי: כָּךְ הוּא הַמִּנְהָג (ירוש' בר' פ“ב, ה”ח).

––––––––

תקו רַ' זְעֵירָא הָיָה מִצְטַעֵר וְאָמַר: הַלְוַאי הָיוּ לִי אַבָּא וְאִמָּא שֶׁאֲכַבְּדֵם וְאִירַשׁ גַּן־עֵדֶן. לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּכִבּוּד אִמּוֹ שֶׁל רַ' טַרְפוֹן וּבְכִבּוּד אִמּוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל2023, אָמַר: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁאֵין לִי לֹא אָב וְלֹא אֵם, לֹא כְּרַ' טַרְפוֹן הָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת וְלֹא כְרַ' יִשְׁמָעֵאל הָיִיתִי מְקַבֵּל עָלָי. (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

תקז בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַ' זֵירָא הָיוּ בִרְיוֹנִים2024 הַלָּלוּ, וְהָיָה רַ' זֵירָא מְקָרְבָם כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ בִתְשׁוּבָה. הִקְפִּידוּ הַחֲכָמִים. כְּשֶׁמֵּת רַבִּי זֵירָא אָמְרוּ הַבִּרְיוֹנִים: עַד עַכְשָׁו הָיָה קְטִינָא חֲרוּךְ־שׁוֹקַיִם מְבַקֵּשׁ עָלֵינוּ רַחֲמִים, עַכְשָׁו מִי יְבַקֵּשׁ עָלֵינוּ רַחֲמִים? הִרְהֲרוּ בְלִבָּם וְעָשׂוּ תְשׁוּבָה (סנה' לז.).

תקח רַ' זֵירָא כְּשֶׁהָיָה לוֹ דָבָר2025 עִם אָדָם, הָיָה עוֹבֵר וְשָׁב לְפָנָיו וּמַמְצִיא אֶת־עַצְמוֹ2026, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא וְיוֹצִיא מִלִּבּוֹ2027 (יומא פז.).

תקט רַ' חַגַּי הָיָה סוֹמֵךְ אֶת־רַ' זְעֵירָא. עָבַר אֶחָד טָעוּן חֲבִילָה שֶׁל קֵיסָמִין2028. אָמַר לוֹ [רַ' זְעֵירָא]: הָבֵא לִי קֵיסָם לַחֲצֹץ אֶת־שִׁנָּי2029. חָזַר וְאָמַר לוֹ: לֹא תָבִיא לִי כְּלוּם, שֶׁאִם כָּל־אֶחָד וְאֶחָד בָּא וְעוֹשֶׂה כֵן תִּכְלֶה כָּל־הַחֲבִילָה שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ; וְלֹא רַ' זְעֵירָא כָּשֵׁר כָּל־כָּךְ2030, אֶלָּא דְבָרִים שֶׁצִּוָּנוּ בוֹרְאֵנוּ אָנוּ עוֹשִׂין. (ירוש' דמאי פ“ג, ה”ב).

תקי הֵעִיד רַ' יְהוּדָה בֶן־אֶלְיָקִים מִשּׁוּם הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ שֶׁבִּירוּשָׁלָיִם2031: כָּל־הַסּוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה2032 אֵינוֹ נִזּוֹק כָּל־הַיּוֹם כֻּלּוֹ. אָמַר רַ' זְעֵירָא: וַהֲרֵי אֲנִי סָמַכְתִּי וְנִזַּקְתִּי, שֶׁנִּתְפַּסְתִּי בְאַנְגַּרְיָא2033 לְהוֹלִיךְ הֲדַס לְפַלְטִין שֶׁל מֶלֶךְ? אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, גְּדוֹלָה הִיא2034, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁנּוֹתְנִין שָׂכָר לְהַכִּיר אֶת־הַפַּלְטִין וְלִרְאוֹת פְּנֵי מֶלֶךְ (ירוש' ברכ' פ“א, ה”א; ברכ' ט:).

תקיא רַ' זְעֵירָא נָפַל בַּשָּׂדֶה2035. בָּאוּ וּבִקְּשׁוּ לְזָקְפוֹ, מְצָאוּהוּ כְּשֶׁהוּא מְעֻלָּף, אָמְרוּ לוֹ: מַהוּ כָךְ2036? אָמַר לָהֶם: [כֻּלָּנוּ] נָבוֹא לְכָאן2037, עַל שֵׁם “וְהַחַי יִתֵּן אֶל־לִבּוֹ”2038 (ירוש' ברכ' פ“ג, ה”א).

תקיב רַ' זֵירָא כְּשֶׁהָיוּ מְשַׁגְּרִים לוֹ מִבֵּית־הַנָּשִׂיא [מַתָּנוֹת] לֹא הָיָה נוֹטֵל. כְּשֶׁהָיוּ מַזְמִינִים אוֹתוֹ2039 הָלָךְ, אָמַר: מִתְכַּבְּדִים הֵם בִּי (מג' כח.).

תקיג שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' זֵירָא: בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם: מִיָּמַי לֹא הִקְפַּדְתִּי2040 בְּתוֹךְ בֵּיתִי, וְלֹא צָעַדְתִּי בִּפְנֵי מִי2041 שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנִּי, וְלֹא הִרְהַרְתִּי2042 בִּמְבוֹאוֹת הַמְטֻנָּפוֹת, וְלֹא הָלַכְתִּי אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תוֹרָה וּבְלֹא תְפִלִּין, וְלֹא יָשַׁנְתִּי בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ לֹא שְׁנַת קֶבַע וְלֹא שְׁנַת עֲרָאי, וְלֹא שַׂשְׂתִּי בְּתַקָּלַת חֲבֵרָי2043, וְלֹא קָרָאתִי לַחֲבֵרִי בַּחֲנִיכָתוֹ2044 (שם).

תקיד רַ' זֵירָא חָלָה. נִכְנַס אֶצְלוֹ רַ' אַבָּהוּ. קִבֵּל עָלָיו: אִם יִתְרַפֵּא קְטִינָא חֲרוּךְ־שׁוֹקַיִם אֶעֱשֶׂה יוֹם־טוֹב לַחֲכָמִים. נִתְרַפֵּא וְעָשָׂה סְעֻדָּה לְכָל־הַחֲכָמִים (ברכ' מו.).

תקטו כְּשֶׁמֵּת רַ' זֵירָא פָּתַח עָלָיו אוֹתוֹ סַפְדָּן:

  אֶרֶץ שִׁנְעָר2045 הָרָה וְיָלָדָה2046,

  אֶרֶץ צְבִי2047 גִּדְּלָה שַׁעֲשׁוּעֶיהָ.

  אוֹי נָא לָהּ — אָמְרָה רַקַּת2048

  כִּי אָבְדָה כְלִי־חֶמְדָּתָהּ (מו"ק כה:).


לח. רַב (רַ' אַבָּא בַּר אַיְבוּ)

תקטז רַב אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַב יְהוּדָה מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ (נדה כד:).

תקיז יָפְיוֹ שֶׁל רַב מֵעֵין יָפְיוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ. יָפְיוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ מֵעֵין יָפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ (ב"מ פד.).

תקיח כְּשֶׁעָלָה2049 אִיסִי בַר הִנִּי לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל פָּגַע בּוֹ רַ' יוֹחָנָן, אָמַר לוֹ: מִי רֹאשׁ יְשִׁיבָה בְּבָבֶל? אָמַר לוֹ: אַבָּא אֲרִיכָא. אָמַר לוֹ: אַבָּא אֲרִיכָא אַתָּה קוֹרֵא לוֹ! זָכוּרְנִי, כְּשֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי2050 שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שׁוּרוֹת2051 אֲחוֹרֵי רַב וְיָצְאוּ נִיצוֹצוֹת שֶׁל אֵשׁ מִפִּיו שֶׁל רַב לְפִיו שֶׁל רַבִּי וּמִפִּיו שֶׁל רַבִּי לְפִיו שֶׁל רַב2052, וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מָה הֵם אוֹמְרִים — וְאַתָּה אַבָּא אֲרִיכָא קוֹרֵא לוֹ2053! (חול' קלז:).

תקיט כְּשֶׁעָלָה רַב חִיָּא בַר יוֹסֵף מָצָא אֶת־רַ' יוֹחָנָן וְרֵישׁ־לָקִישׁ שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים וְאוֹמְרִים: דְּרוּסָה2054 שֶׁאָמְרוּ צְרִיכָה בְדִיקָה כְּנֶגֶד בְּנֵי־מֵעָיִם. אָמַר לָהֶם: הָאֱלֹהִים2055, הוֹרָה בָהּ רַב “מִן כַּף הַמֹּחַ וְעַד הַיָּרֵךְ”. אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מִי הוּא רַב וּמִי הוּא רַב2056, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אוֹתוֹ! אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: וְאֵין אַתָּה זָכוּר אוֹתוֹ תַלְמִיד שֶׁשִּׁמֵשׁ אֶת־רַבִּי וְרַ' חִיָּא הַגָּדוֹל. וְהָאֱלֹהִים, כָּל־אוֹתָן שָׁנִים שֶׁשִּׁמֵשׁ אוֹתוֹ תַלְמִיד בִּישִׁיבָה אֲנִי שִׁמַּשְׁתִּי בַעֲמִידָה2057. וּמִי גָבָר2058? הוּא גָבַר בַּכֹּל2059. מִיָּד פָּתַח רֵישׁ־לָקִישׁ וְאָמָר: בְּרַם זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לְטוֹב, שֶׁאָמְרוּ שְׁמוּעָה מִפִּיו (חול' נד.).

תקכ רַב פָּסַק סִדְרוֹ2060 לִפְנֵי רַבִּי. נִכְנַס וּבָא רַ' חִיָּא — חָזַר לְרֹאשׁ2061; נִכְנַס בַּר־קַפָּרָא — חָזַר לְרֹאשׁ; בָּא רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי — חָזַר לְרֹאשׁ; בָּא רַ' חֲנִינָא בַר חַמָּא, אָמַר [רַב]: כָּל־כָּךְ אֶהְיֶה חוֹזֵר וְהוֹלֵךְ? לֹא חָזָר. הִקְפִּיד רַ' חֲנִינָא. הָלַךְ רַב אַחֲרָיו שְׁלשָׁה־עָשָׂר עַרְבֵי יְמֵי־הַכִּפּוּרִים [לְפַיְּסוֹ] — וְלֹא נִתְפַּיֵּס (יומא פז.).

תקכא רַב בֶּן־אָחִיו שֶׁל רַ' חִיָּא וּבֶן־אֲחוֹתוֹ הָיָה2062, כְּשֶׁעָלָה לְשָׁם2063 אָמַר לוֹ [רַ' חִיָּא]: אַיְבוּ קַיָּם? אָמַר לוֹ: אִמָּא קַיָּמֶת2064. אָמַר לוֹ: אִמָּא קַיֶּמֶת? אָמַר לוֹ: אַיְבוּ קַיָּם. אָמַר לוֹ [רַ' חִיָּא] לְשַׁמָּשׁוֹ: חֲלוֹץ לִי מִנְעָלַי2065 וְהוֹלֵךְ כֵּלַי אַחֲרַי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ2066 (פס' ד.).

תקכב כְּשֶׁיָּרַד רַבָּה בַר חַנָּה2067 לְבָבֶל אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא לְרַבִּי: בֶּן־אָחִי יוֹרֵד לְבָבֶל, יוֹרֶה2068? — יוֹרֶה. יָדִין? — יָדִין. — יַתִּיר בְּכוֹרוֹת2069? — יַתִּיר. כְּשֶׁיָּרַד רַב לְבָבֶל אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא לְרַבִּי: בֶּן־אֲחוֹתִי יוֹרֵד לְבָבֶל, יוֹרֶה? — יוֹרֶה. יָדִין? — יָדִין. — יַתִּיר בְּכוֹרוֹת? — אַל יַתִּיר.

— אַל יַתִּיר — מַה טָּעַם? — מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ בָקִיא בְּמוּמִים.

— וַהֲרֵי אָמַר רַב: שְׁמֹנָה־עָשָׂר חֳדָשִׁים גָּדַלְתִּי אֵצֶל רוֹעֵי בְהֵמָה לֵידַע אֵיזֶה מוּם קָבוּעַ וְאֵיזֶה מוּם עוֹבֵר? — אֶלָּא לַחֲלוֹק לוֹ כָבוֹד2070 לְרַבָּה בַר חַנָּה (סנה' ה).

תקכג רַב סְמָכוֹ רַבִּי לְהַתִּיר נְדָרִים וְלִרְאוֹת כְּתָמִים. כְּשֶׁמֵּת רַבִּי בִּקֵּשׁ מִבְּנוֹ מוּמֵי בְכוֹרוֹת. אָמַר לוֹ: אֵינִי מוֹסִיף לְךָ עַל מַה־שֶּׁנָּתַן לְךָ אַבָּא (ירוש‘, חג’ פ“א, ה”ח).

תקכד שְׁמוּאֵל וְקַרְנָא הָיוּ יוֹשְׁבִים עַל שְׂפַת נְהַר הַמֶּלֶךְ2071. רָאָה אֶת־הַמַּיִם שֶׁהֵם עוֹלִים וַעֲכוּרִים הֵם2072. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְקַרְנָא: אָדָם גָּדוֹל בָּא מִן הַמַּעֲרָב2073 וְחוֹשֵׁשׁ בְּמֵעָיו, וְעָלוּ הַמַּיִם לְהַקְבִּיל פָּנָיו2074, — לֵךְ תְּהֵה עַל קַנְקַנּוֹ2075. הָלַךְ וּמָצָא אֶת־רַב, אָמַר: מִנַּיִן שֶׁאֵין כּוֹתְבִין תְּפִלִּין אֶלָּא עַל גַּבֵּי עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה? אָמַר לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: “לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְיָ בְּפִיךָ”2076 — מִן הַמֻּתָּר בְּפִיךָ2077. — מִנַּיִן לְדָם שֶׁהוּא אָדֹם? — שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת־הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם”2078 — — — אָמַר לוֹ: מַה־שְּׁמֶךָ? — קַרְנָא. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּצֵא לְךָ קֶרֶן בְּעֵינֶיךָ2079. לְסוֹף הִכְנִיסוֹ שְׁמוּאֵל לְבֵיתוֹ, הֶאֱכִילוֹ לֶחֶם שְׂעוֹרִים וְדָגִים קְטַנִּים, וְהִשְׁקָהוּ שֵׁכָר, וְלֹא הֶרְאָה לוֹ אֶת־בֵּית־הַכִּסֵּא, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּלְשֵׁל2080. קִלֵּל רַב וְאָמַר: מִי שֶׁמְּצַעֲרֵנִי לֹא יַעַמְדוּ לוֹ בָנִים, וְכֵן הָיָה (שבת קח.).

תקכה כְּשֶׁבָּא רַב לְבָבֶל — רַב וּשְׁמוּאֵל וְרַב אַסִּי נִזְדַּמְּנוּ לְבֵית שְׁבוּעַ הַבֵּן2081 (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְבֵית יֵשׁוּעַ הַבֵּן2082), רַב לֹא נִכְנַס לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, שְׁמוּאֵל לֹא נִכְנַס לִפְנֵי רַב אַסִּי, וְרַב אַסִּי לֹא נִכְנַס לִפְנֵי רַב. אָמְרוּ: מִי יַמְתִּין2083? יַמְתִּין שְׁמוּאֵל וְיָבֹאוּ [לְפָנָיו] רַב וְרַב אַסִּי.

— וְיַמְתִּין רַב אוֹ רַב אַסִּי? רַב — דָּבָר בָּעוֹלָם2084 הוּא שֶׁעָשָׂה לוֹ לִשְׁמוּאֵל, מִשּׁוּם אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁקִּלְלוֹ2085, הִשִּׂיאוֹ רַב עַל עַצְמוֹ (ב"ק פ: ).

תקכו רַב כְּשֶׁיָּרַד לְשָׁם2086 אָמַר: אֲנִי הוּא בֶן־עַזַּאי2087 שֶׁבְּכָאן (יורש', פאה פ“ו, ה”ג).

תקכז “וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט20882089 — אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: זֶה בֵּית רַבֵּנוּ2090 שֶׁבְּבָבֶל (מג' כט.).

תקכח כְּשֶׁנִּפְטְרוּ הַתַּלְמִידִים2091 מִבֵּית רַב נִשְׁתַּיְרוּ אֶלֶף וּמָאתָיִם (כת' קו.).

תקכט רַב נִזְדַּמֵּן לִמְקוֹמוֹ שֶׁל רַ' שֵׁילָא. לֹא הָיָה מְתֻרְגְּמָן2092 לַעֲמֹד עַל רַ' שֵׁילָא, עָמַד רַב עָלָיו וּפֵרַשׁ, מַהִי “קְרִיאַת הַגֶּבֶר”2093? — “קְרָא גַבְרָא”. אָמַר לוֹ רַ' שֵׁילָא: וַיֹּאמַר מָר: “קְרָא תַרְנְגֹלָא”2094. אָמַר לוֹ: אַבּוּב לְחָרֵי זְמָר, לְגַרְדָּאֵי — לָא מְקַבְּלוּהִי מִנֵּיהּ2095 (אַבּוּב לְחוֹרִים זֶמֶר, לְגַרְדִּיִּים — לֹא קִבְּלוּהוּ מִמֶּנּוּ); כְּשֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד עַל רַ' חִיָּא וּמְפָרֵשׁ מַהִי “קְרִיאַת הַגֶּבֶר” — “קְרָא גַּבְרָא”, לֹא אָמַר לִי כְּלוּם, וְאַתָּה אוֹמֵר לִי: אֱמֹר: “קְרָא תַרְנְגֹלָא”. אָמַר לוֹ: מָר הוּא רַב? יָנוּחַ מָר2096. אָמַר לוֹ: הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: אִתְּגַרְתְּ לֵיהּ — פּוּץ עַמְרֵיהּ (נִשְׂכַּרְתָּ לוֹ, נַפֵּץ צַמְרוֹ)2097; יֵשׁ אוֹמְרִין: כָּךְ אָמַר לוֹ: מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין2098 (יומא כז:).

תקל מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁטָּבַע בַּאֲגַם שֶׁל סַמְקִי2099. הִשִּׂיא רַב שֵׁילָא אֶת־אִשְׁתּוֹ2100. אָמַר לוֹ רַב לִשְׁמוּאֵל: בֹּא וּנְנַדֵּהוּ2101. אָמַר לוֹ: נִשְׁלַח לוֹ תְּחִלָּה2102. שָׁלְחוּ לוֹ: מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף2103, אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה אוֹ מֻתֶּרֶת? שָׁלַח לָהֶם: אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. — וְהָאֲגַמִּים שֶׁל סַמְקִי, מַיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף אוֹ מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף? שָׁלַח לָהֶם: מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף הוּא. — וּמָר מִפְּנֵי־מָה עָשָׂה כָךְ2104? — טָעִיתִי, סָבוּר הָיִיתִי, כֵּוָן שֶׁהֵם מְכֻנָּסִים וְעוֹמְדִים2105, דּוֹמִים כְּמַיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף.

קָרָא שְׁמוּאֵל עַל רַב: “לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל־אָוֶן21062107. קָרָא רַב עַל שְׁמוּאֵל: “וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ21082109 (יבמ' קכא.).

תקלא בֶּן־צְבִי אֶחָד בָּא לְבֵית רֹאשׁ־הַגּוֹלָה, שֶׁהָיוּ רַגְלָיו הָאַחֲרוֹנוֹת פְּסוּקוֹת2110. בְּדָקוֹ רַב בְּצֹמֶת־הַגִּידִין2111 וְהִכְשִׁירוֹ. אָמַר לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ אֻמְצָא2112. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: וְאֵין אַבָּא חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם נִקּוּר2113? אָמַר לוֹ: מַה־תַּקָּנָתוֹ? אָמַר לוֹ: יוֹשִׁיבֵהוּ בְתַנּוּר וְהוּא יִבְדֹּק אֶת־עַצְמוֹ. הוֹשִׁיבוֹ וְנָפַל חֲתִיכוֹת־חֲתִיכוֹת.

קָרָא שְׁמוּאֵל עַל רַב: “לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל־אָוֶן”2114; קָרָא רַב עַל שְׁמוּאֵל: “וְכָל־רָז לָא־אָנֵס לָךְ21152116 (חול' נט.).

תקלב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא יָרַד לִנְצִיבִין2117, מָצָא אֶת רַ' שִׂמְלַאי הַדְּרוֹמִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ: רַבִּי וּבֵית־דִּינוֹ הִתִּירוּ בְשָׁמֶן2118. אָמַר2119 — שְׁמוּאֵל אָכָל, רַב לֹא קִבֵּל עָלָיו לֶאֱכֹל. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: אֱכֹל, שֶׁאִם לֹא כֵן אֲנִי כוֹתֵב עָלֶיךָ זָקֵן מַמְרֵא2120. אָמַר לוֹ: בְּעוֹד שֶׁהָיִיתִי שָׁם2121 יָדַעְתִּי מִי עִרְעֵר עַל כָּךְ2122 — שִׂמְלַאי הַדְּרוֹמִי2123. אָמַר לוֹ: בְּשֵׁם עַצְמוֹ אָמָר? לֹא בְּשֵׁם רַ' יוּדָן נְשִׂיאָה2124? — הִטְרִיחַ עָלָיו2125 וְאָכָל (ירוש' ע“ז פ”ב, ה"ח).

תקלג שְׁמוּאֵל וְאוֹתָם שֶׁל בֵּית־שֵׁילָא הָיוּ שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם הַנָּשִׂיא בְּכָל־יוֹם, וְהָיוּ אוֹתָם שֶׁל בֵּית־שֵׁילָא נִכְנָסִים תְּחִלָּה2126 וְיוֹשְׁבִים תְּחִלָּה. חָלְקוּ כָבוֹד לִשְׁמוּאֵל וְהוֹשִׁיבוּהוּ תְחִלָּה. נִכְנַס רַב לְשָׁם. חָלַק לוֹ שְׁמוּאֵל כָּבוֹד וְהוֹשִׁיבוֹ תְחִלָּה. אָמְרוּ אוֹתָם שֶׁל בֵּית־שֵׁילָא: שְׁנִיִּים אָנוּ2127. וְקִבֵּל עָלָיו שְׁמוּאֵל לֵישֵׁב שְׁלִישִׁי. (ירוש' תענ' פ“ד, ה”ב).

תקלד כֹּתֶל רָעוּעַ הָיָה בִנְהַרְדְּעָא, וְלֹא הָיוּ רַב וּשְׁמוּאֵל עוֹבְרִין תַּחְתָּיו2128, אַף־עַל־פִּי שֶׁעָמַד בִּמְקוֹמוֹ שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְלֹא נָפָל. פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה לְשָׁם, אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב: נָבוֹא מָר וְנָקִיף2129. אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו אֵין צֹרֶךְ, שֶׁיֵּשׁ רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה עִמָּנוּ, שֶׁזְּכוּתוֹ מְרֻבָּה2130 וְאֵינִי מִתְיָרֵא (תענ' כז:).

תקלה רַב, מִנָּהוּ רֹאשׁ הַגּוֹלָה אַגְרוֹנִימוֹס2131, וְהָיָה מַלְקֶה עַל הַמִּדּוֹת2132 וְלֹא עַל הַשְּׁעָרִים2133. חֲבָשׁוֹ2134 רֹאשׁ הַגּוֹלָה. נִכְנַס רַב־קַרְנָא אֶצְלוֹ2135. אָמַר לוֹ רַב: אַגְרוֹנִימוֹס שֶׁאָמְרוּ — לְמִדּוֹת וְלֹא לִשְׁעָרִים2136. — וַהֲרֵי שָׁנִיתָ: אַגְרוֹנִימוֹס לְמִדּוֹת וְלִשְׁעָרִים? אָמַר לוֹ: צֵא אֱמֹר לָהֶם: אַגְרוֹנִימוֹס שֶׁאָמְרוּ — לְמִדּוֹת וְלֹא לִשְׁעָרִים. יָצָא וְאָמַר לָהֶם2137: אָדָם שֶׁשָּׁנָה כֶּבֶשׁ שֶׁל כַּפְנִיּוֹת2138 חוֹבְשִׁין אוֹתוֹ! (ירוש' ב“ב פ”ה ה"ה).

תקלו אָדָם אֶחָד הָיָה בַעַל־דִּינוֹ עָשִׁיר. בָּא וּבִקֵּשׁ לִדּוֹן עִמּוֹ לִפְנֵי רַב. שָׁלַח רַב אַחֲרָיו. אָמַר [הֶעָשִׁיר]: עִם זֶה אָבוֹא לִדּוֹן? הֲרֵי אִם יָבֹאוּ כָל־גְּמַלֵּי עֲרָב אֵינָם יְכוֹלִים לִטְעוֹן2139 מַפְתְּחוֹת שֶׁל אוֹצְרוֹתָי. שָׁמַע רַב וְאָמַר: מַה־הוּא מִתְגָּאֶה בְּשֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ2140? מִיָּד יָצְאָה גְזֵרָה שֶׁיִּכָּנֵס הוּא וּנְכָסָיו לְטִמְיוֹן2141. בָּא אֵצֶל רַב, אָמַר לוֹ: הִתְפַּלֵּל עָלַי שֶׁיַּחֲזִירוּנִי. הִתְפַּלֵּל עָלָיו וְהֶחֱזִירוּהוּ (ירוש' נדר' פ“ט, ה”ד).

תקלז מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רַב, אָמַר לוֹ: כּוּתִי וְעֶבֶד שֶׁנָּשָׂא בַת־יִשְׂרָאֵל מַהוּ? אָמַר לוֹ [רַב]: הַוָּלָד כָּשֵׁר. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי בִתֶּךָ2142. אָמַר לוֹ: לֹא אֶתֵּן לָךְ. אָמַר שִׁימִי בַר חִיָּא לְרַב: הַבְּרִיוֹת אוֹמְרִין: גַּמְלָא בְּמָדַי אַקַּבָּא רָקְדָא2143 — הָא קַבָּא וְהָא גַמְלָא וְהָא מָדַי וְלֹא רָקְדָא (גָּמָל בְּמָדַי רוֹקֵד עַל קַב — הֲרֵי קַב וַהֲרֵי גָמָל וַהֲרֵי מָדַי, וְאֵינוֹ רוֹקֵד). אָמַר לוֹ: אִלּוּ הָיָה כִּיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן לֹא הָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ בִּתִּי. אָמַר לוֹ: אִלּוֹ הָיָה כִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אִם מָר לֹא יִתֶּן לוֹ, אֲחֵרִים יִתְּנוּ לוֹ; זֶה, אִם מָר לֹא יִתֶּן לוֹ, אֲחֵרִים לֹא יִתְּנוּ לוֹ. לֹא הָלַךְ מִלְּפָנָיו2144. נָתַן בּוֹ עֵינָיו וָמֵת (יבמ' מה.).

תקלח רַב הָיָה לוֹ דָבָר2145 עִם טַבָּח אֶחָד. לֹא בָא לְפָנָיו בְּעֶרֶב יוֹם־כִּפּוּרִים. אָמַר רַב: אֵלֵךְ אֲנִי לְפַיְּסוֹ. פָּגַע בּוֹ רַב הוּנָא, אָמַר: לְהֵיכָן הוֹלֵךְ מָר? אָמַר לוֹ: לְפַיֵּס אֶת־פְּלוֹנִי. אָמַר רַב הוּנָא: הָלַךְ אַבָּא לַהֲרֹג נָפֶשׁ2146. הָלַךְ רַב וְעָמַד עַל הַטַּבָּח. הָיָה הַטַּבָּח יוֹשֵׁב וּמְבַקֵּעַ גֻּלְגֹּלֶת. הִגְבִּיהַ עֵינָיו וְרָאָהוּ. אָמַר לוֹ: אַבָּא אַתָּה, לֵךְ, אֵין לִי עֵסֶק עִמָּךְ! וְעַד שֶׁהוּא מְבַקֵּעַ אֶת־הַגֻּלְגֹּלֶת נִשְׁמְטָה עֶצֶם2147 וְהִכְּתָה בְגַרְגַּרְתּוֹ וָמֵת (יומא פז.).

תקלט רַב הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְצַעַרְתּוֹ. כְּשֶׁאָמַר לָהּ: עֲשִׂי לִי עֲדָשִׁים2148 — עָשְׂתָה לוֹ פוֹלִים; פּוֹלִים — עָשְׂתָה לוֹ עֲדָשִׁים. כְּשֶׁהִגְדִּיל חִיָּא בְנוֹ הָיָה מְהַפֵּךְ לָהּ [דִּבְרֵי אָבִיו2149]. אָמַר רַב לִבְנוֹ: הוּטְבָה2150 אִמֶּךָ. אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא שֶׁהָפַכְתִּי לָהּ [אֶת־דְּבָרֶיךָ]. אָמַר לוֹ: זוֹהִי שֶׁהַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: דִּנְפַק מִמָּךְ טַעְמָא מַלְּפָךְ" (הַיּוֹצֵא מִמְּךָ2151 מְלַמֶּדְךָ חָכְמָה); אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא תַעֲשֶׂה כָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר־שֶׁקֶר”2152 (יבמ' סג.; ע:י).

תקמ אָמַר לוֹ רַב לְאַיְבוּ בְנוֹ: יָגַעְתִּי בְךָ בַּהֲלָכָה2153 וְלֹא עָלְתָה בְיָדִי, בּוֹא וַאֲלַמֶּדְךָ בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ: עַד שֶׁהַחוֹל עַל רַגְלֶיךָ מְכֹר מִכְרֶךָ2154; כָּל־דָּבָר מְכֹר וְתִתְחָרֵט, חוּץ מִן הַיַּיִן2155, מָכְרֵהוּ וְלֹא תִתְחָרֵט; הַתֵּר כִּיסְךָ וּפְתַח שַׂקֶּךָ2156; קַב מִן הָאָרֶץ וְלֹא כֹר מִן הַגָּג2157; תְּמָרִים בַּחֲלוּזֶךָ2158 — רוּץ לְבֵית סוּדָנָא2159.

אָמַר לוֹ רַב לְחִיָּא בְנוֹ: לֹא תִשְׁתֶּה סַם2160, וְלֹא תִּקְפֹּץ עַל נֶגֶר2161, וְלֹא תַעֲקֹר שֵׁן, וְלֹא תִתְגָּרֶה בְּנָחָשׁ, וְלֹא תִתְגָּרֶה בְּגוֹי.

אָמַר רַב לְרַב אַסִּי: לֹא תָדוּר בְּעִיר2162 שֶׁאֵין הַסּוּס צוֹנֵף2163 בָּהּ וְאֵין הַכֶּלֶב נוֹבֵחַ בָּהּ; וְלֹא תָדוּר בְּעִיר שֶׁרֹאשָׁהּ רוֹפֵא2164.

אָמַר רַב לְרַב כָּהֲנָא: הֲפֹךְ בִּנְבֵלָה2165 וְלֹא תַהֲפֹךְ בִּדְבָרִים. פְּשֹׁט נְבֵלָה בַּשּׁוּק וְטוֹל שָׂכָר וְלֹא תֹאמַר: כֹּהֵן אָנִי, אָדָם גָּדוֹל אָנִי, וְשָׂנוּא עָלַי הַדָּבָר. וּכְשֶׁאַתָּה עוֹלֶה לַגַּג סְעֻדָּתְךָ עִמָּךְ2166. מֵאָה דְלוּעִים בָּעִיר בְּזוּז2167 — תַּחַת כְּנָפֶיךָ יִהְיוּ (פסח' קיג.).

תקמא רַב לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ2168 אָמַר כָּךְ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ2169, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּתֶּן־לָנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת2170, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, חַיִּים שֶׁל עשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שְׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמָיִם, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא לָנוּ אֶת־כָּל־מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. (בר' ט"ז:).

תקמב אַרְטְבַן2171 שָׁלַח לְרַבֵּנוּ2172 מַרְגָּלִית יְקָרָה. אָמַר לוֹ: שְׁלַח לִי דָּבָר טוֹב כְּמוֹתָהּ. שָׁלַח לוֹ מְזוּזָה. שָׁלַח וְאָמַר לוֹ: אֲנִי שָׁלַחְתִּי לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ שׁוּמָא