רקע
גרשון שופמן

אנשי ה“עמק” עצמם, אם מתוך רגילוּת, או “מקוצר רוח ועבודה קשה”, לבם גס בנוף התנ"כי, בו הם נתונים, ודשים בעקביהם את המקומות ההיסטוריים. ואילו אני, כאורח, איני יודע נפשי ואיני יכול “לתפוס”, שהנה המעין הזה, לרגלי הגלבוע, הוא אותו המעין, בו “צרף” גדעון את אנשיו, שנחלקו לשני סוגי שותים: מלקקים בלשונם “כאשר ילוק הכלב”, ושואבים בידיהם אל פיהם. חרש מפכים המים הללו וזכים כשהיו אז, לפני שלושת אלפים שנה.

והגלבוע גופו! כמכוסה באריג־צבא נראה ההר, במין שמיכת־חיילים. שחום, צחיח, נקשה. “אל טל ואל מטר”.

קשה לגרוע עין משרשרת־גבנונים זו, והריני מתאמץ לנחש, היכן, היכן, באיזה גבנון כאן, באיזה מדרון נפלו שאול ויהונתן. רוח רעה עברה בין שניהם בימים האחרונים בשל דויד; נזיפה קשה (“בן נעות המרדוּת!”) נזף האב בבנו ואפילו הטיל עליו את החנית, אבל עכשיו, בשעה גורלית זו, נמצא הבן לצד אביו, עמו היה בצרה ויחדיו נפלו – “ובמותם לא נפרדו”. זה העלם העדין, חולה־האהבה, שהנאהב לא הבין לו ולאהבתו: “נפלאתה אהבתך לי”…

ארוכות־ארוכות אני מסתכל בגלבוע, עיני לא תלא, ובשום אופן איני יכול “לתפוס”, כי הוא־הוא – בעוד שהם, אנשי ה“עמק”, יש שימים עוברים ואפילו אינם מציצים לעברו!

ברם היום העסיקה את דמיוני יותר מכל – דבורה. גרם לכך הטיול (בחברת בן־לויה) בשדות יזרעאל אגב הבטה אל הר־התבור עם הבנינים הנכריים שבראשו. כאן, כאן בשדות הללו, התרוצצה עם בן־אבינועם וצבאו לנוכח הסכנה מצד סיסרא. כאן, כאן צעדה האשה הגדולה; מכאן הביטה, כמוני עכשיו, אל גבעת המורה… וכמה רעננים פסוקי שירתה, כמה אקטואליים: “בהתנדב עם”… “הולכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות”… “חדלו פרזון”… ואחרון־אחרון: “מן השמים נלחמו”… לימים רחוקים ניבאו כל הנביאים, ואילו היא, דבורה, לימינו ממש ניבאה.

הוספתי להרהר בה, ב“אם בישראל”, ובאהבתה־חרדתה לנו, גם לנו, עד שנכנסנו לקבוצה הקטנה והנאה, רבת הנטיעות והאילנות. נערה שחרחורת במכנסי חאקי עברה על פנינו בחיוך – מין יופי, שכמוֹתוֹ לא ראיתי זה כבר, ויחד עם זה משהו יתמותי, מרעיד נימה של רחמים.

– מי הנערה הזאת?–שאלתי את בן־לויתי, חבר הקבוצה.

– מהנוער העולה היא, מצ’כוסלובקיה.

– אולי תואיל להציגה לפני? – ביקשתי.

והוא נענה לי ברצון וקרא אחריה:

– דבורה!..


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48889 יצירות מאת 2703 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20830 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!