רקע
גרשון שופמן
בינינו לבין עצמנו

אין שוער, סטרוּז' בלעז, ואין שוערת, זו האשה העבה, הכרסתנית, עזת־הפנים, עם צרור־המפתחות הכבד בחגורתה. הבתים פתוחים כל הלילה, ואין “פרץ” ושאר מעשי ליסטים. אין נעילת שער וכל הכרוך בה, ובלב קל הנך שב הביתה גם אחרי חצות, לא כמו באירופה בשעתה.

ובחוץ אין אתה נתקל בשוטר עם כל פסיעה. אותו, את השוטר, אם צורך בו, אתה מוכרח לחפש.

ואפילו התנועה ברחובות מתכוונת מאליה כמעט, ללא הוראות הידים בכסיות הלבנות. כלי־הרכב, אמנם, נוגעים זה בזה לפעמים, אבל לידי התנגשות רצינית, למרות האור המסנוור, אין הדבר מגיע אלא לעתים רחוקות.

שם, בכרכי חוץ־לארץ, אך נתעכבו על המדרכה שנים שלושה אנשים במקום אחד, מיד גערת השוטר: “אַל התקהל!”, ואילו כאן מתלכדים האנשים ברחובות וב“שדרות”, גושים גושים, ועוסקים ב“פוליטיקה” – ואין מוחה בידם. מאחורי אחד הגושים הללו עומד לו יהודי בצידוד ראש ומטה אוזן בדחילו, באמונה (ממש כמו אלתר המלמד בשעתו, לפני ארבעים שנה, בבית המדרש, בין מנחה למעריב – אל ה“פוליטיקה” של הימים ההם; זו הטיית־האוזן הנצחית…). ידונו, יתווכחו ויתפלספו להם כלבבם – בראש־חוצות!

הנה פרצה קטטה בין מצחצחי־נעלים, והחזק הרים יד על החלש ממנו. עוברים ושבים מפרידים כרגע בין הנצים, דוחקים את זה לכאן ואת זה לכאן – וחסל.

הכל, איפוא, מתישב מאליו, בינינו לבין עצמנו, ללא התערבות של שוטרים ומגלביהם, ללא דין ודיין!

מהומה קמה פתאום מסביב לעגלת קלחי־תירס שלוּקים על הטיילת שליד הים. מה אירע כאן? בעל התירס, תוך כדי טיפולו בלקוחותיו ובדוד הרותחין שלו, הרגיש בבחור אחד, ששלח יד בחשאי בכסף הפדיון שבקערה, תפסו בעצם גניבתו והתנפל עליו באגרופיו.

– אַל הכות! – נזדעזעו ההמונים מסביב – אַל תעשה דין לעצמך! להכות אסור!!

והם הגנו על העלם המוכה, חילצוהו ושלחוהו לנפשו.

שם, באירופה, היה מופיע תיכף השוטר־הענק, מוציא בנחת את פנקסו ורושם לו את שם האיש וכתבתו וכו', ואחר כך היה מוליך את קרבנו אל ה“קומיסריאט” (המשטרה) ומשם אל בית־הכלא – ואחריתו (של “הגנב”) עדי אובד! ואילו אצלנו –

– אַל הכות! להכות אסור!!

– הא כיצד?! – נשתלהב וצוח מוכר ה“קוקורוזות” – הנה זה בא ולוקח את כספי לעיני ואני אחריש?!!

– ואם לקח, אז מה? – נשתלהבה לעומתו אשה צעירה מתוך הקהל אף היא – ואם לקח, אז מה?! ובכן, לקח!!


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48525 יצירות מאת 2698 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20793 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!