רקע
גרשום שופמן
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה

בסקרנות מיוחדת היא, בת ארבעים נאה וענוגה, קוראת את שירי בנה הצעיר, כי על ידי קריאה זו היא חודרת הרבה לתוך עולמו הפנימי של העלם הנאהב.

והנה היום מכביד על לבה שירו החדש. לפני “אַתּ” אלמוֹנית הוא מתחטא בשיר־נכאים זה ומבקש ממנה “מלה טובה, מרפאת”. אך זה עתה עזב את ספסל בית הספר, וכבר אשה זרה דוקא בכוחה להצילו, ולא היא, האם!

ברחמים גדולים, מהולים ברחשי קנאה צעדה לקראתו בשובו מן החוץ, וכדי לקדם את “צרתה”, כביכול, נזדרזה ואמרה לו דבר, שאין כמוהו מרפא לנפש המשורר, ויהיו יסוריו החשאיים אשר יהיו, אותה אמירה מגית, ששום “מלה טובה” אחרת לא תוכל להתחרות עמה: – השיר נפלא!


המלצות קוראים
תגיות