רקע
חיים נחמן ביאליק

 

חֵלֶק שְׁלִישִׁי    🔗


לוח ראשׁי־תבות    🔗

א"ב – אלף בית

אב' – אבות

א“ב דב”ס – אלף בית דבן סירא

א“ב דר”ע – אלף בית דרבי עקיבא

אב"ג – אבא גוריון

אבכ' – אבכיר

אגא"ס – אגדת אסתר

אג"ב – אגדת בראשית

אדר"נ – אבות דרבי נתן

אהל' – אהלות

או"ה – אומות העולם

א"ז – אדרא זוטא

אח"כ – אחר כך

א"י – ארץ ישראל

איכ"ר – איכה רבה

א"ל – אמר לו

אלא"ז – אלה אזכרה

אס' – אסתר

אס"ר – אסתר רבה

א"ע – את עצמו

אעפ"י – אף על פי

אעפ"כ – אף על פי כן


ב"ב – בבא בתרא

ב"ה – בית הלל

בו"ד – בשר ודם

בחק' – בחקותי

בי"ד – בין דין

ביה"כ – בית הכסא

ביהכ"נ – בית הכנסת

ביה“מ, ביהמ”ד – בית המדרש

ביה"מ ב‘, ג’… – בית המדרש ב‘, ג’… של יעלינק

ביהמ"ק – בית המקדש

בכ‘, בכור’ – בכורות

בכו' – בכורים

בכ"ז – בכל זאת

בל"י – בלשון יונית

ב"מ – בבא מציעא

במ‘, במד’ – במדבר

במ"ר – במדבר רבה

ב"ס – בן־סירא

בעה"ב – בעל הבית

ב"ק – בבא קמא, בר קפרא

בר' – בראשית, ברבי

בר‘, ברכ’ – ברכות

ב"ר – בראשית רבה

ב"ש – בית שמאי


גט‘, גיט’ – גיטין

גמ"ח – גמילות חסדים

ג"ע – גן עדן


ד"א – דרך ארץ, דבר אחר

דא"ז – דרך ארץ זוטא

דב' – דברִים

דב"ז – דברִים זוטא

דב“ר, ד”ר – דברִים רבה

דה“א, דהי”א – דברי הימים א'

דה"ב – דברי הימים ב'

דנ' – דניאל

דר"כ – דרב כהנא

ד"ר – דברי תורה


ה' – יי

ה“א, ה”ב.. – הלכה א‘, הלכה ב’…

הוס' – הוספה

הוצ"מ – הוצאה מדעית

הוצ"ש – הוצאת שכטר

הוצ' ש"ב – הוצאת שלמה בובער

הור' – הוריות

הוש' – הושע

היכל' – היכלות

הקב"ה – הקדוש ברוך הוא

השל' – השלום


וגו' – וגומר

וזה"ב – וזאת הברכה

וי"ג – ויש גורסין

וי"מ – ויש מפרשין

ויק' – ויקרא

ויק"ר – ויקרא רבה

וכו' – וכוליה


זב' – זבחים

זכ‘, זכר’ – זכריה


ח“א, ח”ב… – חלק א‘, חלק ב’…

חב‘, חבק’ – חבקוק

חג' – חגיגה

ח"ו – חס ושלום

חו"ל – חוץ לארץ

חול' – חולין

חנ' – חנוכה

טה' – טהרות


י"א – יש אומרין

יב‘, יבמ’ – יבמות

יהוש' – יהושע

יד' – ידים

יוה"כ – יום הכפורים

יו"ט – יום טוב

יו"כ – יום כפור

יח‘, יחז’, יחזק' – יחזקאל

ילק"ח – ילקוט חדש

ילק"ר – ילקוט ראובני

ילק“ש, ילקו”ש – ילקוט שמעוני

י"מ – יש מפרשין

יצה"ר – יצר הרע

יר‘, ירוש’ – ירושלמי

ירמ' – ירמיה

ישע' – ישעיה


כ"א – כרך א', – כל אחד

כה"ג – כהן גדול

כות' – כותים

כלא' – כלאים

כלו' – כלומר

כרית' – כריתות

כת‘, כתוב’ – כתובות


ל' – לשון

לה"ר – לשון הרע

לקה"ק – לקדש הקדשים

לק"ט – לקח טוב


מ"א – מלכים א'

מ"ב – מלכים ב'

מג' – מגילה

מג"ת – מגלת תענית

מד‘, מדר’ – מדרש

מד' לחנ' – מדרש לחנוכה

מד' נעל' – מדרש נעלם

מדא“ג, מא”ג – מדרש אגדה

מדה“ג, מה”ג – מדרש הגדול

מד"ש, מד' שמ' – מדרש שמואל

מד' תמ' – מדרש תמורה

מה"מ – מלאך המות

מו"ק – מועד קטן

מכ' – מכות

מכיל‘, מכל’ – מכילתא

מכיל' דרשב"י – מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

מלא' – מלאכי

מנ‘, מנח’ – מנחות

מנוה"מ – מנורת המאור

מס' – מסכת

מס' סופ' – מסכת סופרים

מע' – מעילה

מעש' – מעשרות

מע"ש – מעשר שני

מש‘, משל’ – משלי


נ“א, נו”א – נוסח אחר

נג' – נגעים

נד‘, נדר’ – נדרים

נז' – נזיר

נו"ב – נוסח ב'

נח' – נחום

נח‘, נחמ’ – נחמיה


ס' – סדר

סא"ז – סדר אליהו זוטא

סד"ע – סדר עולם

סופ' – סופרים

סי' – סימן

סנה' – סנהדרין

סע' – סעיף


עאכו"כ – על אחת כמה וכמה

ע"ג – על גבי

ע"ד – על דבר, על דרך

עד‘, עדי’ – עדיות

עה“ד, עשה”ד – עשרת הדברות

עוב' – עובדיה

עוה"ב – עולם הבא

עוה"ז – עולם הזה

עוקצ' – עוקצין

עז' – עזרא

ע"ז – עבודה זרה, על זה

עי' – עיין

ע"י – על יד, על ידי, עין יעקב

עיר‘, ערוב’ – עירובין

ע"כ – על כן

עמ' – עמוס

ע“פ, עפ”י – על פי

ערכ' – ערכין

ע"ש – על שם, עיין שם


פ' – פרשה, פרק

פ“א, פ”ב… – פרשה, פרק א‘, פרשה, פרק ב’…

פדר"א – פרקי דרבי אליעזר

פה"י – פסח היום

פה"ק – פרק הקודם

פנ"א – פנים אחרים

פס‘, פסח’ – פסחים

פסיק‘, פסק’ – פסיקתא

פס' דר"כ – פסיקתא דרב כהנא

פסיק"ז – פסיקתא זוטרתא

פסיק"ר – פסיקתא רבתי

פר"ש – פרק שירה

פתיח' – פתיחתא


צ"ל – צריך להיות

צפ' – צפניה


קד‘, קיד’ – קדושין

קהל' – קהלת

קה"ר – קהלת רבה

ק"ו – קל וחומר

ק"ש – קריאת שמע


ר' – רבי

ר"א – רבי אליעזר, רבי אלעזר

ראב"ע – ר' אלעזר בן עזריה

ראב"ש – ר' אלעזר בן שמוע, בן שמעון

רבש"ע – רבונו של עולם

ר"ג – רבן גמליאל

ר"ה – ראש השנה

רו"ר – רות רבה

ר"ח – ר' חיא, ר' חנינא, ר' חוצפית

רחב"ד – ר' חנינא בן דוסא

רחב"ת – ר' חנינא בן תרדיון

רח"ו – ר' חיים וויטאל

ר"ט – ר' טרפון

ר"י – ר' יהודה, ר' יהושע, ר' יוחנן, ר' ישמעאל

ריב"ב – ר' יהודה בן בבא

ריב"ז – ר' יוחנן בן זכאי

ריב"ח – ר' יהושע בן חנניה

ריב"ל – ר' יהושע בן לוי

ר"ל – ריש לקיש

ר"מ – ר' מאיר

ר"נ – רב נחמן

ר"ן – רבנו נסים

ר"ע – ר' עקיבא

ר"פ – ר' פנחס

ר"ש – ר' שמעון, רב ששת

רשב"י – רש שמעון בן יוחאי

רש"י – ר' שלמה יצחקי

ר"ת – ראשי תבות


ש"א – שמואל א'

שאלת' דר"א – שאלתות דרב אחאי

ש"ב – שמואל ב'

שבוע' – שבועות

שבה"ל – שבלי הלקט

שה"י – שבת היום

שה"ש – שיר השירים

שהש"ר – שיר השירים רבה

שו"ט – שוחר טוב

שופ' – שופטים

שמ' – שמות

שמו“ר, שמ”ר – שמות רבה

שמח' – שמחות

ש"ס – ששה סדרים

ש"ע – שמונה עשרה

ש"צ – שליח צבור

שק‘, שקל’ – שקלים


ת' – תחת

תדב"א – תנא דבי אליהו

תדא"ז – תנא דבי אליהו זוטא

תדא"ר – תנא דבי אליהו רבה

תהל' – תהלים

תו"כ – תורת כהנים

תוס‘, תוספ’ – תוספתא

תוס' צוק' – תוספתא צוקרמנדל

ת"ח – תלמיד חכם

ת"י – תרגום יונתן

תמו' – תמורה

תמ' – תמיד

תנה"ק – תנחומא הקדום

תנח' – תנחומא

תענ' – תענית

ת"ק – תנא קמא

תרג"ש – תרגום שני

תרו' – תרומות

תש' הגא‘, הוצ’ הרכ' – תשובות הגאונים, הוצאת הרכבי

תש' הרשב“א – תשובות הרשב”א (ר' שלמה בן אדרת)



א: יִשְׂרָאֵל וְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם    🔗


א. חִבָּתָם שֶׁל יִשְרָאֵל

א רַ' עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר: חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם;1 חִבָּה יְתֵרָה2 נוֹדַעַת לָהֶם, שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּנִים אַתֶּם לַיָי אֱלֹהֵיכֶם”.3 חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי־חֶמְדָּה,4 שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל־תַּעֲזֹבוּ”5 (אב' ג).

ב “אֶת־יְיָ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם… וַיָי הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם”6 – אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה7 אַחַת בָּעוֹלָם וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם. אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד”,8 וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ”9 (בר' ו.).

ג רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִיש בְּשֵׁם רַ' יַנַּאי אָמַר: שִׁתֵּף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׁמוֹ הַגָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל.10 מָשָׁל לְמֶלֶךְ, שֶהָיָה לוֹ מַפְתֵּחַ שֶׁל פְּלוֹמַטְרִין11 קְטַנָּה. אָמַר הַמֶּלֶךְ: אִם אֲנִי מַנִּיחָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא – אֲבוּדָה הִיא,12 אֶלָּא הֲרֵינִי עוֹשֶׂה לָהּ שַׁלְשֶׁלֶת, שֶׁאִם אָבְדָה – הַשַּׁלְשֶׁלֶת תְּהֵא מוֹכַחַת עָלֶיהָ; כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם מַנִּיחַ אֲנִי אֶת־יִשְׂרָאֵל כְּמוֹת שֶׁהֵם – נִבְלָעִים הֵם בֵּין הַגּוֹיִם, אֶלָּא הֵרינִי מְשַׁתֵּף שְׁמִי הַגָּדוֹל בָּהֶם – וְהֵם חַיִּים, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמַה תַּעֲשֶׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל”13 – שֶׁהוּא מְשֻׁתָּף בָּנוּ (ירוש' תענ' פ“ב, ה”ו; ילק"ש יהושע ז').

ד “אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר”14 – אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא: הֵיכָן מָצִינוּ שַׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִקְרָא לִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל? שֶׁנֶּאֱמַר: “צוּר־לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם”15 (ילק“ש שה”ש ה).

ה חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת… וְאֵין מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים שִׁירָה לְמַעְלָה עַד שֶׁיֹּאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמָטָּה (חול' צא:).

ו “כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ”16 – רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: מִי גָדוֹל – הַשּׁוֹמֵר אוֹ הַנִּשְׁמָר? מִמַּה־שֶּׁנֶּאֱמַר: “כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ” − הָוֵי17 הַנִּשְׁמָר גָּדוֹל מִן הַשּׁוֹמֵר.

“עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ”18 – רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: מִי גָדוֹל – הַנּוֹשֵׂא אוֹ הַנִּשָּׂא? מִמַּה־שֶּׁנֶאֱמַר: “עַל־כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ” – הָוֵי הַנִּשָּׂא גָדוֹל מִן הַנּוֹשֵׂא (ב“ר עח; שו”ט קד).

ז אָמַר רַ' נְחֶמְיָה: בֹּא וּרְאֵה אַהֲבָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת שֶׁהֵם “גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי־דְבָרוֹ”19 עֲשָׂאָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל, וּמִי הֵם? מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “עַל־חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַיִם הִפְקַדְתִּי שֹמְרִים”.20

“וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת־הַר עֵשָׂו”21 − זֶה מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ22 אוֹמֵר: זֶה מִיכָאֵל לְעַצְמוֹ,23 שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ”24 – שֶׁהוּא תוֹבֵעַ צָרְכֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמְדַבֵּר עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּעַן מַלְאַךְ־יְיָ וַיֹּאמַר: יְיָ צְבָאוֹת, עַד־מָתַי אַתָּה לֹא־תְרַחֵם אֶת־יְרוּשָׁלִַיִם”,25 וְאוֹמֵר: “וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי עַל־אֵלֶּה כִּי אִם־מִיכָאֵל שַׂרְכֶם”.26

אָמַר רַ' יוֹסֵי: לְמָה מִיכָאֵל וְסַמָּאֵל דּוֹמִין: לְסַנֵּגוֹר וְקַטֵּגוֹר עוֹמְדִין בַּדִּין, זֶה מְדַבֵּר וְזֶה מְדַבֵּר, גָּמַר זֶה דְבָרָיו וְזֶה דְבָרָיו. יָדַע אוֹתוֹ הַסַּנֵּגוֹר שֶנֶצָּחַ, הִתְחִיל מְשַׁבֵּחַ27 אֶת־הַדַּיָּן שֶׁיּוֹצִיא אַפּוֹפָסִין.28 בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ קַטֵּגוֹר לְהוֹסִיף דָּבָר. אָמַר לוֹ הַסַּנֵּגוֹר: הַחֲרֵשׁ וְנִשְׁמַע מִן הַדַּיָּן. כָּךְ מִיכָאֵל וְסַמָּאֵל עוֹמְדִים לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה וְהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג וּמִיכָאֵל מְלַמֵּד זְכוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַשָּׂטָן בָּא לְדַבֵּר וּמִיכָאֵל מְשַתְּקוֹ, לָמָּה? שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶשְׁמְעָה מַה־יְדַבֵּר הָאֵל יְיָ, כִּי־יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל־עַמּוֹ”29 (שמ"ר יח).

ח חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהוּא מְכַנָּם אֵין מְכַנָּם אֶלָּא בְּכֹהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַּתֶּם כֹּהֲנֵי יְיָ תִּקֵּראוּ”30 (ספרי קרח).

ט אָמַר רַב אָשֵׁי: אָמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן31: פַּעַם אַחַת הָיִּיתִי עוֹמֵד לִפְנֵי אִזְגְּדָר32 הַמֶּלֶךְ וְהָיָה אַבְנֵטִי מֻגְבָּה עָלַי,33 וְהִשְׁפִּילוֹ לְמַטָּה,34 וְאָמַר לִי: “מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ”35 נֶאֱמַר בָּכֶם. כְּשֶׁבָּאתִי לִפְנֵי אֲמֵימָר אָמַר לִי: נִתְקַיֵּם בְּךָ − “וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ”36 (זב' יט.).

י רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל־יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם (שבת קכח).

יא אָמַר רַ' שִמְעוֹן:37 גְּדוֹלָה חִבָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה־זָרָה וּבִמְקוֹם טִנֹּפֶת וּבִמְקוֹם טֻמְאָה בִּשְבִיל לְגָאֳלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וָאֵרֵד38 לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם”39 (שמ"ר טו).

יב רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שָׁאַל אֶת רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' יוֹסֵי, אָמַר לוֹ: אֶפְשַׁר שֶׁשָּמַעְתָּ מֵאָבִיךָ מַהוּ “בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ”?40 אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ? אָמַר לוֹ: לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַת יְחִידָה וְהָיָה מְחַבְּבָהּ יוֹתֵר מִדַּי, וְהָיָה קוֹרֵא אוֹתָהּ “בִּתִּי”; וְלֹא זָז41 מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקְּרָאָהּ “אֲחוֹתִי”; וְלֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקְּרָאָה “אִמִּי”. כָּךְ הָיָה מְחַבֵּב יוֹתֵר מִדַּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךּ־הוּא לְיִשְרָאֵל וּקְרָאָם “בִּתִּי”, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׁמְעִי־בַת וּרְאִי”;42 וְלֹא זָז מֵחַבְּבָם עַד שֶׁקְּרָאָם “אֲחוֹתִי”, שֶׁנֶּאֱמַר: “פִּתְחִי־לִי אֲחוֹתִי רַעְיָתִי”;43 וְלֹא זָז מֵחַבְּבָם עַד שֶׁקְּרָאָם “אִמִּי” שֶׁנֶּאֱמַר: “הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִי אֵלַי הַאֲזִינוּ”44 − “וּלְאִמִּי”45 כְתִיב.

עָמַד רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר: אִלּוּ לֹא יָצָאִתי לָעוֹלָם אֶלָּא לִשְמוֹעַ טַעַם זֶה מִפִּיךָ – דַּיִּי (שהש“ר ג; שמ”ר נב; במ"ר יב).

יג אָמַר אֵלִיָּהוּ: פַּעַם אַחַת הָיִיתי עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. בָּא לְפָנַי אָדָם אֶחָד וְהָיָה שׁוֹאֲלֵנִי בְּדִבְרֵי תוֹרָה, אָמַר לִי: רַבִּי, שְׁנֵי דְבָרִים יֶשׁ־לִי בִּלְבָבִי, וַאֲנִי אוֹהֲבָם אַהֲבָה גְדוֹלָה: תּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם.46 אָמַרְתִּי לוֹ: דַּרְכָּם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם שֶׁאוֹמְרִים: תּוֹרָה קוֹדֶמֶת לַכֹּל; אֲבָל [אֲנִי] הָיִּיתִי אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים קוֹדְמִים (תדב"א טו)

יד “וְעַּתָּה כֹּה־אָמַר יָי בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל”47 – רַ' פִּינְחָס בְּשֵׁם רַ' רְאוּבֵן: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְעוֹלָמוֹ: עוֹלָמִי, עוֹלָמִי! מִי בְרָאֲךָ, מִי יְצָרְךָ? – יַעֲקֹב בְּרָאֲךָ,48 יִשְׂרָאֵל יְצָרֶךָ.

אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים”49 – וְאֵין “רֵאשִׁית” אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיָי רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה”.50 (ויק“ר לו; ילק”ש ישעיה מג).

טו “כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים”51 – אָמַר רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶהָיָה לוֹ פַרְדֵּס נָטוּעַ שׁוּרָה שֶׁל תְּאֵנִים וְשׁוּרָה שֶׁל גְּפָנִים וְשוּרָה שֶׁל רִמּוֹנִים וְשׁוּרָה שֶׁל תַּפּוּחִים, וּמְסָרוֹ לְאָרִיס52 וְהָלַךְ לוֹ. לְאַחַר יָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ וְהֵצִיץ בַּפַּרְדֵּס לֵידַע מֶה עָשָׂה,53 וּמְצָאוֹ מָלֵא חוֹחִים וְדַרְדָּרִים. הֵבִיא קַצָּצִים לְקַצְּצוֹ, וְרָאָה בוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַחַת שֶׁל וֶרֶד, וּנְטָלָהּ וְהֵרִיחַ בָּהּ וְשָׁבַת54 נַפְשׁוֹ עָלָיו. אָמַר הַמֶּלֶךְ: בִּשְׁבִיל שׁוֹשַׁנָּה זוֹ יִנָּצֵל הַפַּרְדֵּס. כָּךְ הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִשְׁבִיל יִשְרָאֵל. לְאַחַר כ"ו דּוֹרוֹת55 הֵצִיץ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ לִרְאוֹת מֶה עָשָׂה,56 וּמְצָאוֹ מַיִם בְּמָיִם57 – דּוֹר אֱנוֹשׁ מַיִם בְּמָיִם, דּוֹר הַמַּבּוּל מַיִם בְּמָיִם, דּוֹר הַפְּלָגָה מַיִם בְּמָיִם. הֵבִיא קַצָּצִים לְקַצְּצוֹ, וְרָאָה בוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַחַת שֶׁל וֶרֶד, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל; וּנְטָלָהּ וְהֵרִיחַ בָּהּ, בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן לָהֶם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת; וְשָׁבַת נַפְשׁוֹ עָלָיו, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ “נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע”.58 אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בִּזְכוּת שׁוֹשַׁנָּה זוֹ יִנָּצֵל הַפַּרְדֵּס, בִּזְכוּת תּוֹרָה וְיִשְרָאֵל יִנָּצֵל הָעוֹלָם (ויק“ר כג; שהש”ר ב).

טז “אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן”59 – יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: “אֵין כָּאֵל”; וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת: “כָּאֵל יְשֻׁרוּן”.60

יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: “מִי־כָמֹכָה בָּאֵלִים יְיָ”;61 וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת: “אַשְרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ”.62

יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: “שְׁמַע יִשְרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד”;63 וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת: “וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד”64

יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: “כְּתַפּוחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים”;65 וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת: “כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת”.66

יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: “זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ”;67 וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת: “עַם זוּ יָצַרְתִּי לִּי”.68

יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: “כִּי־תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אַתָּה”;69 וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת: “יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאֵר”70 (ספרי ברכה ל"ג, כד).


ב. בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים

יז תְּנָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר: מִפְּנֵי־מָה נִתְּנָה תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל? מִפְּנֵי שֶׁהֵם עַזִּים.71 תְּנָא דְבֵי רַ' יִשְמָעֵאל: “מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ”72 – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רְאוּיִם הַלָּלוּ73 שֶׁתִּנָּתֵן לָהֶם דָּת־אֵשׁ. יֵשׁ אוֹמְרִים: דָּתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ אֵשׁ,74 שֶׁאִלְמָלֵא נִתְּנָה תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל אֵין כָּל־אֻמָּה וְלָשׁוֹן יְכוֹלִים לַעֲמוֹד בִּפְנֵיהֶם, זֶהוּ שֶׁאָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: שְׁלשָׁה עַזִּים הֵם: יִשְׂרָאֵל בָּאֻמּוֹת, כֶּלֶב בַּחַיּוֹת, תַּרְנְגֹל בָּעוֹפוֹת.

אָמַר רַ' יִצְחָק בַּר רְדִיפָא בְּשֵׁם רַ' אַמִּי: אַתָּה סָבוּר שֶׁהוּא לִגְנָאי,75 וְאֵינוֹ אֶלָּא לְשִׁבְחָם: אוֹ יְהוּדִי, אוֹ צָלוּב76!

אָמַר רַ' אָבִין: עַד עַכְשָׁו קוֹרִין77 אֶת־יִשְׂרָאֵל בְּחוּצָה־לָאָרֶץ: “אֻמָּה שֶׁל קְשִׁי־עֹרֶף” (ביצה כה:; שמ"ר מב).

יח אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: כָּל־מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא דְבָרָיו שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי בַּהַגָּדָה – עֲשֵׂה אָזְנֶיךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת:78 “לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל־הָעַמִים חָשַׁק יְיָ בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם, כִּי־אַתֶּם הַמְעַט79 מִכָּל־הָעַמִּים”80 – אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךּ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: חוֹשֵׁקְנִי בָכֶם,81 שֶׁאֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ82 לָכֶם גְּדֻלָּה אַתֶּם מְמַעֲטִים עַצְמְכֶם לְפָנָי. נָתַתִּי גְדֻלָּה לְאַבְרָהָם, אָמַר לְפָנַי: “וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר”;83 לְמשֶׁה וְאַהֲרֹן – אָמְרוּ: “וְנַחְנוּ מָה”;84 לְדָוִד –אָמַר: “וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא־אִישׁ”.85 אֲבָל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אֵינָן כֵּן: נָתַתִּי גְדֻלָּה לְנִמְרֹד – אָמַר: “הָבָה נִבְנֶה־לָּנוּ עִיר וגו'”;86 לְפַרְעֹה – אָמַר: “מִי יְיָ”;87 לְסַנְחֵרִיב – אָמַר: “מִי בְּכָל־אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת וגו'”;88 לִנְבוּכַדְנֶצַּר – אָמַר: “אֶעֱלֶה עַל־בָּמֳתֵי עָב”;89 לְחִירָם מֶלֶךְ צוֹר – אָמַר: “מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִים”.90 (חול' פט)

יט “וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת־נִרְדָּף”91 – אָמַר רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי בְּרַ' נְהוֹרַאי: לְעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא תּוֹבֵעַ דָּמָם92 שֶׁל נִרְדָּפִים מִן הָרוֹדְפִים; תֵּדַע לְךָ שֶכָּךְ הוּא, שֶׁכֵּן הֶבֶל נִרְדַּף מִפְּנֵי קַיִן וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּהֶבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּשַׁע יְיָ אֶל־הֶבֶל וְאֶל־מִנְחָתוֹ”;93 נֹחַ נִרְדַּף מִפְּנֵי דוֹרוֹ וְלֹא בָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶלָּא בְּנֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי [[במקור הסרוק יו”ד חרוקה.טעות ע“פ המקור בבראשית. הערת פב”י]] בַּדּוֹר הַזֶּה";94 אַבְרָהָם נִרְדַּף מִפְּנֵי נִמְרֹד וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא בְּאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם”;95 יִצְחָק נִרְדַּף מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר: “רָאוֹ רָאִינוּ כִּי־הָיָה יְיָ עִמָּךְ”;96 יַעֲקֹב נִרְדַּף מִפְּנֵי עֵשָׂו וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ”;97 יוֹסֵף נִרְדַּף מִפְּנֵי אֶחָיו וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֵדוּת בִּיהוֹסֵף98 שָׂמוֹ”;99 משֶׁה נִרְדַּף מִפְּנֵי פַרְעֹה וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא בְּמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ”;100 שָׁאוּל נִרְדַּף מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשָׁאוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַרְאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ יְיָ”;101 דָּוִד נִרְדַּף מִפְּנֵי שָׁאוּל וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ”;102 יִשְׂרָאֵל נִרְדָּפִים מִפְּנֵי הָאֻמּוֹת וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְךָ בָּחַר יְיָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה”103 (ויק"ר כז).

כ “וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו”104הֵא שָׁוְא105 שֶבָּרָאתִי בְעוֹלָמִי! אָמַר רַ' יִצְחָק: אַתֶּם קְרָאתֶם לַחֲזִירַתְכֶם שֵׁם, אַף אֲנִי קוֹרֵא לִבְנִי בְכוֹרִי שֵׁם − “כֹּה אָמַר יְיָ בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל”106 (ב"ר סג).

––––––––

כא “הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”107 – וְכִי כוּשִׁיִּים שְׁמָם, וַהֲלֹא יִשְׂרָאֵל שְׁמָם? אֶלָּא מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ, אַף יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּים בְּמַעֲשֵׂיהֶם מִכָּל־אֻמָּה וְלָשׁוֹן (מו“ק טז; ע”י).

כב אָמַר רַ' לֵוִי: כָּל־מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּים מֵאֻמּוֹת־הָעוֹלָם:108 בַּחֲרִישָׁתָם וּבִזְרִיעָתָם וּבִקְצִירָתָם וּבְעִמּוּרָם וּבְדִישָׁתָם, בְּגָרְנֵיהֶם וּבְיִקְבֵיהֶם, בְּתִגְלַחְתָּם וּבְמִנְיָנָם. בַּחֲרִישָׁתָם − "לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו;109 בִּזְרִיעָתָם − “שָׂדְךָ לֹא־תִזְרַע כִּלְאָיִם”;110 בִּקְצִירָתָם − “לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וָלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט”111 – בְּעִמּוּרָם − “וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ”;112 בְּדִישָׁתָם − “לֹא־תַחְסם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ”;113 בְּגָרְנֵיהֶם וּבְיִקְבֵיהֶם − “הַעֲנֵק תַּעֲנִיק לוָ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ”;114 בְּתִגְלַחְתָּם − “לֹא תַקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְחִית פְּאַת זְקָנֶךָ”;115 בְּמִנְיָנָם – שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם מוֹנִים לַחַמָּה וְיִשְׂרָאֵל לַלְּבָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם”116 (פסיק“ר טו; במ”ר י).

כג רַ' לֵוִי בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי בְּרַ' אֶלְעַאי אָמַר: דֶּרֶךְ־אֶרֶץ הוּא, שֶׁיְּהֵא הַגָּדוֹל מוֹנֶה לַגָּדוֹל וְהַקָּטָן מוֹנֶה לַקָּטָן. עֵשָׂו, שֶׁהוּא גָדוֹל, מוֹנֶה לַחַמָּה, שֶׁהִיא גְדוֹלָה, וְיַעֲקֹב, שֶׁהוּא קָטָן, מוֹנֶה לַלְּבָנָה, שֶׁהִיא קְטַנָה… אָמַר רַ' נַחֲמָן: וְהוּא סִמָּן טוֹב: עֵשָׂו מוֹנֶה לַחַמָּה – מַה חַמָּה זוֹ שׁוֹלֶטֶת בַּיּוֹם וְאֵינָה שׁוֹלֶטֶת בַּלָּיְלָה, כָּך עֵשָׂו יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא; יַעֲקֹב מוֹנֶה לַלְּבָנָה – מָה הַלְּבָנָה הַזּוֹ שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם, כָּךְ יַעֲקֹב יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

וְאָמַר רַב נַחֲמָן: כָּל־זְמַן שֶׁאוֹרוֹ שֶׁל גָּדוֹל מַבְהִיק בָּעוֹלָם אֵין אוֹרוֹ שֶׁל קָטֹן מִתְפַּרְסֵם; שָׁקַע אוֹרוֹ שֶׁל גָּדוֹל – מִתְפַּרְסֵם אוֹרוֹ שֶׁל קָטָן. כָּךְ, כָּל־זְמַן שֶׁאוֹרוֹ שֶׁל עֵשָׂו מַבְהִיק בָּעוֹלָם אֵין אוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מִתְפַּרְסֵם; שָׁקַע אוֹרוֹ שֶׁל עֵשָׂו מִתְפַּרְסֵם אוֹרֹו שֶׁל יַעֲקֹב (ב“ר ו'; פסיק”ר טו; ילק"ש בראשית א').

כד אָמַר רַ' מֵאִיר: שְׁאֵלַנִי רַ' דּוֹסְתַּאי117 מִן כּוֹכְבָה: מַהוּ “וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר”?118 אָמַרְתִּי לוֹ: גּוֹי אֶחָד הָיָה בְעִירֵנוּ וְעָשָׂה סְעֻדָּה לְכָל־בְּנֵי הָעִיר וְזִמְּנַנִי עִמָּהֶם, וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו מִכָּל־מַה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, וְלֹא הָיָה שֻׁלְחָנוֹ חָסֵר מִכָּל־מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם אֶלָּא אֱגוֹזֵי־פֶרֶךְ119 בִּלְבָד. מֶה עָשָׂה? נָטַל אֶת־הַטַּבְלָה120 מִלְּפָנֵינוּ, שֶׁהָיְתָה יָפָה כְּשִשָּׁה כִכְּרֵי כֶסֶף, וּשְבָרָהּ. אָמַרְתִּי לוֹ: מִפְּנֵי־מָה עָשִׂיתָ כָּךְ? אָמַר לִי: "אַתֶּם אוֹמְרִים, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלָּנוּ וְהָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלָּכֶם – אִם אֵין אָנוּ אוֹכְלִים עַכְשָׁו, אֵימָתַי אָנוּ אוֹכְלִים? וְקָרָאתִי עָלָיו: “וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר” (פסיק“ר ט”ו; במ“ר כ”א; מד' משלי י"ג).

כה [כְּ]שֶׁיִּשְרָאֵל אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים מַתְחִילִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה וּבְדִבְרֵי תִשְׁבָּחוֹת, אֲבָל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם שֶׁאוֹכְלִים וְשוֹתִים אֵין מַתְחִילִים אֶלָּא בְּדִבְרֵי תִפְלוּת121 (מג' יב(:.

כו דָּרַשׁ רָבָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה וגו”?122 “לְכָה דוֹדִי” – אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! אַל תְּדִינֵנִי כְּיוֹשְׁבֵי כְרַכִּים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גָּזֵל וַעֲרָיוֹת וּשְׁבוּעַת־שָׁוְא וּשְׁבוּעַת־שָׁקֶר, אֶלָּא “נֵצֵא הַשָּׁדֶה” – בֹּא וְאַרְאֲךָ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדֹּחַק; “נָלִינָה בַּכְּפָרִים”123 − אַל תִּקְרֵי “בַּכְּפָרִים” אֶלָּא בַּכֹּפְרִים", בֹּא וְאַרְאֲךָ בְּנֵי עֵשָׂו, שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם טוֹבָה וְהֵם כָּפְרוּ בָךְ; “נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים”124 − אֵלּוּ בָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת: “נִרְאֶה אִם־פָּרְחָה הַגֶּפֶן”125 – אֵלּוּ בַעֲלֵי־מִקְרָא; “פִּתַּח הַסְּמָדַר”126 אֵלּוּ בַעֲלֵי־מִשְׁנָה; “הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים”127 – אֵלּוּ בַעֲלֵי־תַלְמוּד; “שָׁם אֶתֵּן אֶת־דּוֹדַי לָךְ”128 – אַרְאֲךָ כְבוֹדִי וְגָדְלִי, שֶׁבַח בָּנַי וּבְנוֹתָי (עיר' כא:; ע"י)

כז שְׁתֵּי יְרֻשּׁוֹת הִנְחִיל יִצְחָק לִשְׁנֵי בָנָיו: הִנְחִיל לְיַעֲקֹב הַקּוֹל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב”,129 וְהִנְחִיל לְעֵשָׂו הַיָּדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו”.130 עֵשָׂו הָיָה מִתְגָּאֶה בִּירֻשָּׁתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי, פֶּן־בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ”,131 וְיַעֲקֹב מִתְגָּאֶה בִּירֻשָּׁתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַנִּצְעַק אֶל־יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ”;132 וּלְעָתִיד לָבוֹא שְׁנֵיהֶם נוֹטְלִים שְׂכָרָם: עֵשָׂו נוֹטֵל שְׂכָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִי־רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי, הִנֵּה עַל־אֱדוֹם תֵּרֵד”,133 וְיַעֲקֹב נוֹטֵל שְׂכָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם־הַזֶּה… קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה”134 (שמ"ר כא).

כח “הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב” – אֵין לְךָ תְפִלָּה שֶׁמּוֹעֶלֶת שֶׁאֵין בָּהּ מִזַּרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב; וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" – אֵין לְךָ מִלְחָמָה שֶׁנּוֹצַחַת שֶׁאֵין בָּהּ מִזַּרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו (גיט' נז:).

כט “הֵן־עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן”135 – מַהוּ “הֵן”? כָּל־הָאוֹתִיּוֹת מִזְדַּוְּגוֹת חוּץ מִשְּׁתֵי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ.136 כֵּיצַד? א“ט הֲרֵי י', ב”ח הֲרֵי י‘, ג"ז הֲרֵי י’, ד“ו הֲרֵי י' – נִמְצָא ה' לְעַצְמָּה; וְכֵן הָאוֹת נ' אֵין לָהּ זוּג: י”צ הֲרֵי ק‘, כ"פ הֲרֵי ק’, ל“ע הֲרֵי ק', מ”ס הֲרֵי ק' – נִמְצָא נ' לְעַצְמָהּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כְּשֵׁם שֶׁשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ אֵינָן יְכוֹלוֹת לְהִזְדַּוֵּג עִם כָּל־הָאוֹתִיּוֹת אֶלָּא לְעַצְמָן, כָּך יִשְרָאֵל אֵינָם יְכוֹלִים לְהִדַּבֵּק עִם כָּל־הָאֻמּוֹת, אֶלָּא לְעַצְמָם מֻפְרָשִׁים, שֶׁאֲפִלּוּ מֶלֶךְ גּוֹזֵר עֲלֵיהֶם לְחַלֵּל הַשַּׁבָּת וּלְבַטֵּל אֶת־הַמִּילָה אוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, הֵם נֶהֱרָגִים וְאֵין מִתְעָרְבִים בָּהֶם (שמ"ר טו).

ל אָמַר לוֹ נָכְרִי אֶחָדָ לְרַ' אֲבִינָא: נֶאֱמַר “וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ”137 – מַה־גְּדֻלַּתְכֶם? אַף אַתֶּם עִמָּנוּ בִּכְלָל,138 שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: “כָּל־הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ”.139 אָמַר לוֹ: מִשֶּׁלָּכֶם140 הֵעִידוּ עָלֵינוּ: “וּבַגּוֹיִם לא יִתְחַשָּׁב”141 142 (סנה' לט)

לא “נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם”143 שֶׁהֵם בָּאִים מְשְּׁנֵי רָאשֵׁי הַגּוֹיִם, מִשֵּׁם וּמֵעֵבֶר.

“וּבָאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל”144 – אֻמּוֹת־הָעוֹלָם בְּשָׁעָה שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין בְּשָׁלוֹם, אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמִשְתַּכְּרִין וּמִתְעַסְּקִין בְּדִבְרֵי תִפְלוּת. מָה הֵן אוֹמְרִין? – מִי חָכָם כְּבִלְעָם? מִי גִבּוֹר כְּגָלְיַת? מִי עָשִׁיר כְּהָמָן? וְאַחַר־כָּךְ בָּאִים יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים לָהֶם: אֲחַיתֹפֶל לֹא הָיָה חָכָם? שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה חָכָם? שִׁמְשׁוֹן לֹא הָיָה גִבּוֹר? דָּוד לֹא הָיָה גִבּוֹר? קֹרַח לֹא הָיָה עָשִׁיר? שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה עָשִׁיר?145 (ויק“ר ה; במ”ר י).

לב אָמַר רַ' יִצְחָק: מַעֲשֶׂה בְּקַרְתָּנִית146 אַחַת, שֶׁהָיְתָה לָהּ שִׁפְחָה כּוּשִׁית, שֶׁיָּרְדָה לְמַלְאוֹת מִן הָעַיִן הִיא וַחֲבֶרְתָּהּ. אָמְרָה לַחֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, לְמָחָר אֲדוֹנִי מְגָרֵשׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ וְנוֹטְלֵנִי לְאִשָּׁה. אָמְרָה לָהּ: לָמָּה? – בִּשְׁבִיל שֶׁרָאָה יָדֶיהָ מְפֻחָמוֹת.147 אָמְרָה לָהּ: אִי, שׁוֹטָה שֶׁבָּעוֹלָם, יִשְׁמְעוּ אָזְנַיִךְ מַה־שֶּׁפִּיךְ מְדַבֵּר: וּמָה אִם אִשְּׁתּוֹ שֶׁהִיא חֲבִיבָה עָלָיו בְּיוֹתֵר, אַתְּ אוֹמֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁרָאָה יָדֶיהָ מְפֻחָמוֹת שָׁעָה אַחַת רוֹצֶה לְגָרְשָׁהּ; אַתְּ שֶׁכֻּלָּךְ מְפֻחֶמֶת וּשְׁחוֹרָה מִמְּעֵי אִמֵּךְ כָּל־יָמַיִךְ – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה! כָּךְ לְפִי שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם מוֹנִים לְיִשְׂרָאֵל148 וְאוֹמְרִים: אֻמָּה זוֹ הֵמִירָה כְבוֹדָהּ149 − אוֹמְרִים לָהֶם יִשְׂרָאֵל: וּמָה אִם אָנוּ לְשָׁעָה כָּךְ נִתְחַיַּבְנוּ, אַתֶּם – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה! (שהש"ר א).

לג הַתֶּבֶן וְהַקַּשׁ וְהַמּוֹץ הָיוּ מְרִיבִים זֶה עִם זֶה. זֶה אוֹמֵר: בִּשְׁבִילִי נִזְרְעָה הַשָּׂדֶה, וְזֶה אוֹמֵר: בִּשְׁבִילִי נִזְרְעָה הַשָּׂדֶה. אָמְרוּ לָהֶם הַחִטִּים: הַמְתִּינוּ עַד שֶׁתָּבוֹא הַגֹּרֶן וְאָנוּ יוֹדְעִים בִּשְבִיל מִי נִזְרְעָה הַשָּׂדֶה. בָּאָה הַגֹּרֶן, וְיָצָא בַּעַל־הַבַּיִת לִזְרוֹתָהּ. הָלַךְ לוֹ הַמּוֹץ בָּרוּחַ, נָטַל הַתֶּבֶן וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ, וְנָטַל הַקַּשׁ וּשְׂרָפוֹ; נָטַל אֶת הַחִטִּים וְעָשָׂה אוֹתָן כֶּרִי,150 וְכָל־מִי שֶׁעוֹבֵר מְנַשְּׁקָן. כָּךְ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: אָנוּ עִקָּר וּבִשְׁבִילֵנוּ נִבְרָא הָעוֹלָם, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: בִּשְׁבִילֵנוּ נִבְרָא הָעוֹלָם. אָמְרוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל: הַמְתִּינוּ עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַיּוֹם וְאָנוּ יוֹדְעִים בִּשְׁבִיל מִי נִבְרָא הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר”,151 וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: “תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם, וּסְעָרָה תָּפִיץ אוֹתָם”;152 אֲבָל יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם: “וְאַתָּה תָּגִיל בַּיָי בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל”.153 (ב“ר פ”ג; שהש"ר ז).

לד דָּרַשׁ רַ' חֲנִינָא בַּר פַּפָּא, וְיֵשׁ אוֹמְרִים רַ' שִׂמְלַאי: לְעָתִיד לָבוֹא מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא סֵפֶר־תּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְחֵיקוֹ וְאוֹמֵר: כָּל־מִי שֶׁעָסַק בָּהּ יָבוֹא וְיִטֹּל שְׂכָרוֹ. מִיָּד מִתְקַבְּצִים וּבָאִים הָאֻמּוֹת בְּעִרְבּוּבְיָא,154 שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל־הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו וגו' ".155 אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַל תִּכָּנְסוּ לְפָנַי בְּעִרְבּוּבְיָא, אֶלָּא תִּכָּנֵס כָּל־אֻמָּהּ וְאֻמָּה וְסוֹפְרֶיהָ.156 מִיָּד נִכְנְסָה לְפָנָיו מַלְכוּת רוֹמִי תְּחִלָּה. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בַּמֶּה עֲסַקְתֶּם? אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הַרְבֵּה שְׁוָקִים תִּקַּנּוּ, הַרְבֵּה מֶרְחֲצָאוֹת עָשִׂינוּ, הַרְבֵּה כֶסֶף וְזָהָב הִרְבִּינוּ, וְכֻלָּם לֹא עָשִׂינוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בַתּוֹרָה. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם, כָּל־מַה־שֶּׁעֲשִׂיתֶם – לְצֹרֶךְ עַצְמְכֶם עֲשִׂיתֶם: תִּקַּנְתֶּם שְׁוָקִים – לְהוֹשִׁיב בָּהֶם זוֹנוֹת, מֶרְחֲצָאוֹת − לְעַדֵּן157 בָּהֶם עַצְמְכֶם; כֶּסֶף וְזָהָב – שֶׁלִּי הוּא (שֶׁנֶּאֱמַר: “לי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת”;158 כְּלוּם יֵשׁ בָּכֶם מַגִּיד “זֹאת”? (שֶׁנֶּאֱמַר: “מִי בָהֶם יַגִּיד זֹאת”,159 וְאֵין “זֹאת” אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר־שָׂם משֶׁה”160) –

מִיָּד יוֹצְאִין בְּפַחֵי־נָפֶשׁ.161

יָצְאָה מַלְכוּת רוֹמִי וְנִכְנְסָה מַלְכוּת פָּרַס אַחֲרֶיהָ. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בַּמֶּה עֲסַקְתֶּם? אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הַרְבֵּה גְשָׁרִים גָּשַׁרְנוּ162 וְהַרְבֵּה כְּרַכִּים כָּבַשְׁנוּ, הַרְבֵּה מִלְחָמוֹת עָשִׂינוּ, וְכֻלָּם לֹא־עָשִׂינוּ אֶלָּא בִּשְבִיל יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כָּל־מַה־ שֶׁעֲשִׂיתֶם – לְצֹרֶךְ עַצְמְכֶם עֲשִׂיתֶם: תִּקַּנְתֶּם גְּשָׁרִים – לִטֹּל מֵהֶם מֶכֶס, כְּרַכִּים – לַעֲשׂוֹת בָּהֶם אַנְגָּרִיָא;163 מִלְחָמוֹת – אֲנִי עָשִׂיתִי (שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה”;164 כְּלוּם יֵשׁ בָּכֶם מַגִּיד “זֹאת”?

מִיָּד יוֹצְאִין מִלְּפָנָיו בְּפַחֵי־נָפֶשׁ. וְכֵן כָּל־אֻמָּה וְאֻמָּה.

אוֹמְרִין [הָאֻמּוֹת] לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כְּלוּם כָּפִיתָ עָלֵינוּ הַר כְּגִגִּית,165 כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּפִיתָ עַל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא קִבַּלְנוּהָ? מִיָּד אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “וְרִאשֹׁנוֹת יַשְׁמִיעֻנוּ”166 − שֶׁבַע מִצְוֹת167 שֶקִּבַּלְתֶּם הֵיכָן קִיַּמְתֶּם? אוֹמְרִין הָאֻמּוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוךְ־הוּא רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּהָ הֵיכָן קִיְּמוּהָ? אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֲנִי מֵעִיד בְּיִשִׂרָאֵל שֶׁקִּיְּמוּ אֶת־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ. אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל עוֹלָם, כְּלוּם יֵשׁ אָב שֶׁמֵּעִיד עַל בְּנוֹ (שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּנִי בְּכֹרִי יִשְׂרָאֵל”?168) אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: שָׁמַיִם וָאָרֶץ יָעִידוּ בָהֶם, שֶקִּיְּמוּ אֶת־הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל עוֹלָם, אַף שָׁמַיִם וָאָרֶץ נוֹגְעִיִם בְּעֵדוּתָם,169 שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־לֹא בְרִיתִי170 יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי”.171 אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יָבֹאוּ מִכֶּם וְיָעִידוּ בָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁקִּיְּמוּ אֶת־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ. יָבֹא נִמְרֹד וְיָעִיד בְּאַבְרָהָם, שֶׁלֹּא עָבַד עֲבוֹדָה־זָרָה; יָבֹא לָבָן וְיָעִיד בְּיַעֲקֹב, שֶׁלֹּא נֶחֱשַׁד עַל הַגָּזֶל; תָּבֹא אֵשֶׁת פּוֹטִיפֶרַע וְתָעִיד בְּיוֹסֵף, שֶׁלֹּא נֶחֱשַׁד עַל הָעֲבֵרָה;172 יָבֹא נְבוּכַדְנֶצַּר וְיָעִיד בַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּחֲווּ לַצֶּלֶם; יָבֹא דָרְיָוֶשׁ וְיָעִיד בְּדָנִיֵּאל, שֶׁלֹּא בִטֵּל אֶת־הַתְּפִלָה; יָבֹא בִלְדַּד הַשּׁוּחִי173 וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי וֶאֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וֶאֱלִיהוּ בֶן־בָּרַכְאֵל הַבּוּזִי וְיָעִידוּ בָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁקִּיְּמוּ אֶת־הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ”.174 אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, תְּנֶהָ לָנוּ מֵרֹאשׁ וְנַעֲשֶׂנָּה. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם, מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב־שַׁבָּת175 אוֹכֵל בְּשַׁבָּת, מִי שֶׁלֹא טָרַח בְּעֶרֶב־שַׁבָּת מֵהֵיכָן יֹאכַל בְּשַׁבָּת? אֶלָּא אַף־על־פִּי־כֵן מִצְוָה קַלָּה יֵשׁ לִי, וְסֻכָּה שְׁמָהּ, לְכוּ וַעֲשׂוּ אוֹתָהּ.

מִיָּד כָל־אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל וְהוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַקְדִּיר176 עֲלֵיהֶם חַמָּה כְּבִתְקוּפַת תַּמּוּז, וְכָל־אֶחָד וְאֶחָד מְבַעֵט בְּסֻכָּתוֹ177 וְיוֹצֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: “נְנַתְּקָה אֶת־מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ”.178

מִיָּד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב וּמְשַׂחֵק לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק”179 (ע“ז ב‘, ג’; ע”י; ילק"ש ישע' מג).


ג. טִיבָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל

לה אֻמָּה זוֹ מְשׁוּלָה לֶעָפָר180 וּמְשׁוּלָה לַכּוֹכָבִים;181 כְּשֶׁהֵם יוֹרְדִים – יוֹרְדִים עַד עָפָר, וּכְשֶׁהֵם עוֹלִים – עוֹלִים עַד לַכּוֹכָבִים. (מג' טז.).

לו כָּל־זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בִּירִידָה הַתַחְתּוֹנָה – הֵם עוֹלִים. רְאֵה מַה־כָּתוּב: “וְעָלָה מִן־הָאָרֶץ182 (שמ"ר א).

לז נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל כַּחוֹל: מָה הַחוֹל הַזֶּה אַתָּה חוֹפֵר בּוֹ גֻּמָּא183 מִבָּעֶרֶב, בְּשַׁחֲרִית אַתָּה מוֹצֵא אוֹתָהּ שֶׁנִּתְמַלְאָה מֵאֵלֶיהָ, כָּךְ כָּל־אוֹתָם הָאָכְלוֹסִין184 שֶׁחָסְרוּ בִּימֵי דָוִד נִתְמַלְאוּ בִימֵי שְׁלֹמֹה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר־עַל־הַיָּם לָרֹב”.185

דָּבָר אַחֵר: נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל בְּחוֹל186 וְהָאֻמּוֹת בְּסִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד”187 – אִם אֵין אַתָּה נוֹתֵן חוֹל בְּסִיד אֵין לוֹ עֲמִידָה, כָּךְ אִם אֵין יִשְׂרָאֵל אֵין הָאֻמּוֹת יְכוֹלִים לַעֲמֹד. כָּךְ אַתָּה מוֹצֵא: אִלּוּלֵא יוֹסֵף הָיוּ מִצְרִיִּים אֲבוּדִים בְּרָעָב, וְכֵן אִלּוּלֵא דָנִיִאֵּל הָיוּ חַכִּימֵי בָבֶל אֲבוּדִים (פסדר“כ לב; במ”ר ב).

לח מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְדַבֵּר עִם משֶׁה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה? אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מָה הַסְּנֶה הַזֶּה עוֹשִׂין אוֹתוֹ גָדֵר לְגִנָּה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל גָּדֵר לָעוֹלָם.188

דָּבָר אַחֵר: מָה הַסְּנֶה הַזֶּה גָּדֵל בְּגִנָּה וּבְנָהָר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵם בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּבָעוֹלָם־הַבָּא. דָּבָר אַחֵר: מָה הַסְּנֶה עוֹשֶׂה קוֹצִים וְעוֹשֶׂה וְרָדִים,189 כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים.

אָמַר רַ' פִּנְחָס הַכֹּהֵן בְּרַ' חַמָּא: מָה הַסְּנֶה הַזֶּה כְּשֶׁאָדָם מַכְנִיס יָדוֹ לְתוֹכוֹ אֵינוֹ מַרְגִּישׁ, וּכְשֶׁהוּא מוֹצִיאָהּ – מִסְתָּרֶטֶת, כָּך כְּשֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם לֹא הִכִּירָה בָּהֶם בִּרְיָה, כְּשְׁיָּצְאוּ יָצְאוּ בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה (שמ"ר ב).

לט “צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה”190 – מַה תְּמָרָה זוֹ אֵין בָּהּ פְּסֹלֶת, אֶלָּא תְּמָרִים לַאֲכִילָה, לוּלָבִים לְהַלֵּל,191 חָרִיוֹת לְסִכּוּךְ,192 סִיבִים193 לַחֲבָלִים, סַנְסִנִּים לְכִבּוּד194 שִׁפְעַת קוֹרוֹת לְקָרוֹתֹ195 בָּהֶן בָּתִּים – כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל, אֵין בָּהֶם פְּסֹלֶת, אֶלָּא מֵהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי תַלְמוּד, מֵהֶם בַּעֲלֵי אַגָּדָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִצְוֹת, מֵהֶם בַּעֲלֵי צְדָקוֹת. מַה תְּמָרָה וָאֶרֶז, כָּל־מִי שֶׁהוּא עוֹלֶה לְרֹאשָׁם וְאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת־עַצְמוֹ נוֹפֵל וָמֵת, כָּךְ כָּל־מִי שֶׁהוּא בָא לְהִזְדַּוֵּג לְיִשְׂרָאֵל196 סוֹף שֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת־שֶׁלּוֹ197 מִתַּחַת יְדֵיהֶם (ב“ר מא; במ”ר ג).

מ “כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר” וגו'198 – לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְתַפּוּחַ? לוֹמַר לָךְ, מַה תַּפּוּחַ זֶה פִּרְיוֹ קוֹדֵם לְעָלָיו,199 אַף יִשְׂרָאֵל הִקְדִּימוּ “נַעֲשֶׂה” לְ“נִשְׁמַע”200 (שבת פח.).

מא “אֶל־גִּנַּת אֱגוֹז”201 – מָה אֱגוֹז זֶה אִם נוֹפֵל לְתוֹךְ הַטִּנֹפֶת, אַתָּה נוֹטְלוֹ וּמוֹרְקוֹ וְשׁוֹטְפוֹ וּמְדִיחוֹ וְהוּא חוֹזֵר כִּתְחִלָּתוֹ202 וְהוּא יָפֶה לַאֲכִילָה, כָּךְ כָּל־מַה־שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְלַכְלְכִים בַּעֲוֹנוֹת כָּל־יְמוֹת הַשָּׁנָה, בָּא יוֹם־הַכִּפּוּרִים וּמְכַפֵּר עֲלֵיהֶם.

דָּבָר אַחֵר: מָה הָאֱגוֹז הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ אֱגוֹזֵי־פֶרֶךְ,203 אֱגוֹזִים בֵּינוֹנִים וֶאֱגוֹזִים קִטְרוֹנִים:204 שֶׁל פֶּרֶךְ – שֶׁנִּפְרָךְ מֵעַצְמוֹ, בֵּינוֹנִים – אַתָּה מַקִּישׁ עָלָיו וְהוּא נִשְׁבָּר, קִטְרוֹנִים – מִתְקַשֶּׁה לִשָּׁבֵר וְאַתָּה מַקִּישׁ עָלָיו בְּאֶבֶן וְשׁוֹבְרוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין בּוֹ תּוֹחֶלֶת;205 כָּךְ יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ מֵהֶם עוֹשִׂים צְדָקָה מֵאֲלֵיהֶם, וְיֵשׁ שֶׁאִם אַתָּה תוֹבְעָם הֵם נוֹתְנִים, וְיֵשׁ שֶׁאַתָּה תוֹבְעָם וְאֵין עוֹשִׂים.

דָּבָר אַחֵר: מָה הָאֱגוֹז הַזֶּה אֵינוֹ יָכוֹל לִגְנֹב הַמֶּכֶס שֶׁלּוֹ,206 שֶׁהוּא נִשְׁמָע וְנִכָּר, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל – כָּל־מָקוֹם שֶׁאֶחָד מֵהֶם הוֹלֵךְ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ יְהוּדִי, לָמָּה? שֶׁהוּא נִכָּר, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּל־רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְיָ”.207

דָּבָר אַחֵר: מָה אֱגוֹז זֶה אַתָּה נוֹטֵל אֶחָד מֵהַכְּרִי וְכֻלָּם מִדַּרְדְּרִים208 וּמִתְגַּלְגְּלִים זֶה אַחַר זֶה, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל – לָקָה אֶחָד מֵהֶם כֻּלָּם מַרְגִּישִׁים.

דָּבָר אַחֵר: כָּל־הַפֵּרוֹת, בֵּין תְּמָרִים בֵּין תּוּתִים בֵּין תְּאֵנִים, יָכֹל אָדָם לִטּוֹל מִתּוֹךְ הַשַּׂק וְאֵין חַבְרֵיהֶם מַרְגִּישִׁים,209 אֲבָל הָאֱגוֹז כֵּוָן שֶׁאַתָּה נוֹתֵן יָדֶיךָ וְנוֹטֵל מֵהֶם מְעַט, כֻּלָּם מִתְרַעֲמִים וּמַרְגִּישִׁים; כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אֶחָד חוֹטֵא וְכֻלָּם מַרְגִּישִׁים210 − “הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל־הָעֵדָה תִּקְצֹף”211 (שהש“ר ו; פסיק”ר יא).

מב “אֶל־גִּנַּת אֱגוֹז”212 − אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: נִמְשְׁלוּ יִשְרָאֵל כְּאֱגוֹזָה,213 מָה אֱגוֹזָה נִגְזֶזֶת וּמַחֲלֶפֶת,214 לְטוֹבָתָהּ הִיא נִגְזֶזֶת, לָמָּה? שֶׁהִיא מַחֲלֶפֶת, כַּשֵּׂעָר הַזֶּה שֶׁנִּגְזָז וּמַחֲלִיף וְכַצִּפָּרְנַיִם הַלָּלוּ שֶׁנִּגְזָזוֹת וּמַחֲלִיפוֹת, כָּךְ כָּל־מַה־שֶּׁיִּשְׂרָאֵל נִגְזָזִים מֵעֲמָלָם215 וְנוֹתְנִים לְעֲמֵלֵי־תוֹרָה בָּעוֹלָם־הַזֶּה, לְטוֹבָתָם הֵם נִגְזָזִים.

רַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַ' לֵוִי אָמַר: מַה הַנְּטִיעוֹת הַלָּלָוּ, אִם אַתָּה מְכַסֶּה שָׁרְשֵׁיהֶן בִּשְׁעַת נְטִיעָתָן הֵןֵ מַצְלִיחוֹת, וְאִם לָאו אֵין מַצְלִיחוֹת, אֲבָל הָאֱגוֹז הַזֶּה, אִם אַתָּה מְכַסֶּה שָׁרָשָׁיו בִּשְׁעַת נְטִיעָתוֹ אֵינוֹ מַצְלִיחַ – כָּךְ יִשְׂרָאֵל “מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ”.216 (שהש"ר ו).

מג “שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ”217 – מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה מַר מִתְּחִלָתוֹ וְסוֹפוֹ מָתוֹק, כָּךְ “וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְּׂגֶּה מְאֹד”;218 מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה אֵינוֹ מִשְׁתַּבֵּחַ219 אֶלָּא עַל־יְדֵי כְתִישָׁה,220 כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה אֶלָּא עַל־יְדֵי יִסּוּרִים; מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה אֵינוֹ מִתְעָרֵב בִּשְׁאָר מַשְקִין, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין מִתְעָרְבִים בְּאֻמּוֹת־הָעוֹלָם; מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה מֵבִיא אוֹרָה לְעוֹלָם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אוֹרָה לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ”;221 מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה עֶלְיוֹן עַל כָּל הַמַּשְׁקִים,222 כָּך הֵם יִשְׂרָאֵל עֶלְיוֹנִים עַל כָּל־הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “ונְתָנְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל־גּוֹיֵי הָאָרֶץ”;223 מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה אֵין לוֹ בַתַ־קוֹל,224 כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם בַּת־קוֹל בָּעוֹלָם־הַזֶּה (שם א).

מד “כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים”225 אָמַר רַ' אָבוֹן: מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ שָׁרָב226 יוֹצֵא עָלֶיהָ וְהִיא כְמוּשָׁה,227 יָצָא טַל הֲרֵי הִיא מַפְרַחַת, כָּךְ כָּל־זְמַן שֶׁצִּלּוֹ שֶׁל עֵשָׂו קַיָּם, כִּבְיָכוֹלֹ יִשְׂרָאֵל נִרְאִים כְּמוּשִׁים בָּעוֹלָם־הַזֶּה, אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא עָבַר צִלּוֹ שֶׁל עֵשָׂו וְיִשְׂרָאֵל מַרְטִיבִים וְהוֹלְכִים;228 מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ אֵינָה בְטֵלָה לְעוֹלָם אֶלָּא עַל־גַּב רֵיחָהּ,229 כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָם בְּטֵלִים אֶלָּא עַל־גַּב מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים; מַה שׁוֹשַׁנָּה זוֹ נִכֶּרֶת בֵּין הָעֲשָׂבִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִכָּרִים בֵּין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, שֶנֶּאֱמַר: “כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְיָ”230

רַ' חֲנִינָא בְּנוֹ שֶׁל רַ' אַבָּא פֵּרַשׁ הַמִּקְרָא בְּמַלְכֻיּוֹת: מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ, כְּשֶׁהִיא נְתוּנָה בֵּין הַחוֹחִים, רוּחַ צְפוֹנִית יוֹצְאָה וּמַטָּה אוֹתָהּ כְּלַפֵּי דָרוֹם וְהַחוֹחַ עוֹקְצָּהּ,231 רוּחַ דְּרוֹמִית יוֹצְאָה וּמַטָּה אוֹתָהּ כְּלַפֵּי צָפוֹן וְהַחוֹחַ עוֹקְצָּהּ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לִבָּהּ מְכֻוָּן כְּלַפֵּי מַעְלָה; כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל – אַףְ־עַל־פִּי שֶׁהֵם נִגְבִּים232 אַרְנוֹנִיּוֹת233 וְאַנְגָּרְיוֹת,234 לִבָּם מְכֻוָּן כְּלַפֵּי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם.

רַ' אַיְבוּ פֵּרַשׁ הַמִּקְרָא בִּגְאֻלַּת מָחָר235: מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ, כְּשֶׁהִיא נְתוּנָה בֵּין הַחוֹחִים, הִיא קָשָׁה עַל בְּעָלֶיהָ לְלָקְטָהּ, וּמָה הֵם עוֹשִׂים? מְבִיאִים אֶת־הָאוּר236 וְהֵם שׂוֹרְפִים חוּץ לָהּ237 וְאַחַר־כָּךְ לוֹקְטִים אוֹתָהּ, כָּךְ “צִוָּה יְיָ לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו”238 − לְמָחָר כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַקֵּץ מָה הַקַּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה? מֵבִיא אֶת־הָאוּר וְשׂוֹרֵף חוּץ לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד, קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ”.239 וּמַה־נֶּאֱמַר בָּהֶם? “יְיָ בָּדָד יַנְחֶנּוּ”.240

מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ מְתֻקֶּנֶת לְשַׁבָּתוֹת וּלְיָמִים־טוֹבִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְתֻקָּנִים לִגְאֻלַּת מָחָר (שם ב; ויק"ר כג).

מה “גֶפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ”241 – מַה גֶּפֶן זוֹ אֵין נוֹטְעִין אוֹתָהּ בִּמְקוֹם טְרָשִׁים,242 אֶלָּא בּוֹלְשִׁים243 אוֹתָהּ מִתַּחְתֶּיהָ וְאַחַר־כָּךְ נוֹטְעִים אוֹתָהּ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל “תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ”;244 מַה גֶּפֶן זוֹ כָּל־מַה־ שֶּׁאַתָּה מְפַנֶּה תַּחְתֶּיהָ הֲרֵי הִיא מַשְׁבַּחַת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל “פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ”245 ל"א מְלָכִים, וְאַחַר־כָּךְ “וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא־אָרֶץ”;246 מַה גֶּפֶן זוֹ אֵין נוֹטְעִין אוֹתָהּ עִרְבּוּבְיָא אֶלָּא שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵם דְּגָלִים־דְּגָלִים − “אִישׁ עַל־דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם”;247 מַה גֶּפֶן זוֹ נְמוֹכָה מִכָּל־הָאִילָנוֹת וְשׁוֹלֶטֶת בְּכָל־הָאִילָנוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִרְאִים כְּאִלּוּ הֵם שְׁפָלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא הֵם עֲתִידִים לִירַשׁ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ; מַה גֶּפֶן זוֹ שַׁרְבִיט אֶחָד יוֹצֵא מִמֶּנָּה וּמְכַבֵּשׁ248 כַּמָּה אִילָנוֹת, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל צַדִּיק אֶחָד יוֹצֵא מֵהֶם וְשׁוֹלֵט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ; מַה גֶּפֶן זוֹ הֶעָלִים שֶׁלָּהּ חוֹפִים עַל הָאֶשְׁכֹּלוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, עַמֵּי־הָאָרֶץ שֶׁבָּהֶם חוֹפִים עַל בְּנֵי תוֹרָה; מַה גֶּפֶן זוֹ יֵשׁ בָּהּ אֶשְכֹּלוֹת גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְכָל־הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ נִרְאֶה כְּאִלּוּ נָמוֹךְ מִמֶּנּוּ, כְּך יִשְׁרָאֵל, כָּל־שֶׁהוּא גָדוֹל מֵחֲבֵרוֹ בַּתּוֹרָה נִרְאֶה נָמוֹךְ מִמֶּנּוּ; מַה גֶּפֶן זוֹ יֵשׁ בָּהּ עֲנָבִים וְיֵשׁ בָּהּ צִמּוּקִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ בָּהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, בַּעֲלֵי תַלְמוּד, בַּעֲלֵי אַגָּדָה; מַה גֶּפֶן זוֹ יֵשׁ בָּהּ יַיִן וְיֵשׁ בָּהּ חֹמֶץ, זֶה טָעוּן בְּרָכָה וְזֶה טָעוּן בְּרָכָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל חַיָּבִים לְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה וְעַל הָרָעָה; מַה גֶּפֶן זוֹ בִּתְחִלָּה הִיא נִרְפֶּסֶת249 בְּרֶגֶל וְאַחַר־כָּךְ עוֹלָה עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִרְאִים כְּאִלּוּ מְאוּסִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר: “הָיִיתִי שְׂחֹק לְכָל־עַמִּי נְגִינָתָם כָּל־הַיּוֹם”,250 אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא − "וּנְתָנְךָ יְיָ עֶלְיוֹן וגו' ",251 “וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ”;252 מַה גֶּפֶן זוֹ כָּל־מִי שֶׁשּׁוֹתֶה מִיֵּינָהּ פָּנָיו מַצְהִילוֹת וְכָל־מִי שֶׁאוֹכֵל מִמֶּנֶּה בֹּסֶר שִׁנָּיו קֵהוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כָּל־ מִי שֶׁבָּא וּמִזְדַּוֵּג לָהֶם סוֹף שֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם; מַה גֶּפֶן זוֹ נִשְעֶנֶת עַל גַּבֵּי עֵצִים יְבֵשִׁים וְהִיא לֶחָה וְחַיָּה, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל אֵינָם חַיִּים אֶלָּא בִּזְכוּת אֲבוֹתֵיהֶם; מַה גֶּפֶן זוֹ שׁוֹמְרָהּ עוֹמֵד לְמַעְלָה מִמֶּנָּה וּמְשַׁמְּרָהּ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, שׁוֹמְרָם לְמַעְלָה מֵהֶם וּמְשַׁמְּרָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הִנֵּה לֹא־יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל”253 (ויקר' לו; שמו“ר מד; ילק”ש תהל' פ; מד"ש טז).

מו אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: אֻמָּה זוֹ כַּגֶּפֶן נִמְשָׁלָה: זְמוֹרוֹת שֶׁבָּהּ – אֵלּוּ בַּעֲלֵי־בָתִּים, אֶשְׁכֹּלוֹת שֶׁבָּהּ – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, עָלִים שֶׁבָּהּ – אֵלּוּ עַמֵּי־הָאָרֶץ, קְנוֹקָנוֹת254 שֶׁבָּהּ – אֵלּוּ רֵיקָנִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ שֶׁשָּׁלְחוּ מִשָּׁם:255 יְבַקְשׁוּ רַחֲמִים הָאֶשְׁכֹּלוֹת עַל הֶעָלִים,256 שֶׁאִלְמָלֵא הֶעָלִים אֵין הָאֶשְכֹּלוֹת מִתְקַיְּמִים (חול' צב.; ע"י).

מז רַ' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: כַּרְמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, בֵּית יִשְׂרָאֵל – אַל תָּצִיץ בּוֹ, וְאִם הֵצַצְתָּ בּוֹ − אַל תֵּרֵד לְתוֹכוֹ, וְאִם יָרַדְתָּ לְתוֹכוֹ – אַל תֵּהָנֶה מִמֶּנּוּ,257 וְאִם נֶהֱנֵיתָ מִמֶּנּוּ – אַל תֹּאכַל מִפֵּרוֹתָיו, וְאִם הֵצַצְתָּ וְיָרַדְתָּ, וְנֶהֱנֵיתָ מִפֵּרוֹתָיו – סוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אִישׁ לִכָּרֵת מִן הָעוֹלָם (תדא"ר ה).

מח “עֵינַיִךְ יוֹנִים”258 − מַה יּוֹנָה זוֹ תַּמָּה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל תְּמִימִים לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּסִינַי, שֶׁלֹּא אָמְרוּ: דַּיֵּנוּ עֶשֶׂר מִצְוֹת, אוֹ עֶשְׂרִים, אוֹ שְׁלֹשִׁים, אֶלָּא “כֹּל אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע”;259 מַה יּוֹנָה זוֹ מְצֻיֶּנֶת,260 כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִים בְּמַעֲשִׂים; מַה יּוֹנָה זוֹ צְנוּעָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל צְנוּעִים; מַה יּוֹנָה זוֹ נָאָה בְּהִלּוּכָהּ, כְּך יִשְׂרָאֵל נָאִים בְּהִלּוּכָם, כְּשֶׁהֵם עוֹלִים לְפַעֲמֵי־רְגָלִים;261 מַה יּוֹנָה זוֹ אֲפִלּוּ אָדָם נוֹטֵל אֶת־גּוֹזָלֶיהָ מִתַּחְתֶּיהָ אֵינָהּ מַנַּחַת אֶת־שׁוֹבַכָּהּ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אַף־אַף־עַל־פִּי שֶׁחָרֵב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ עוֹלִים לְשָׁם; מַה יּוֹנָה זוֹ הוֹלֶכֶת וְחוֹזֶרֶת,262 כָּךְ יִשְׂרָאֵל “יֶחֶרְדוּ כְצִפּוֹר מִמִּצְרַיִם וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר”;263 מַה יּוֹנָה זוֹ גּוֹרֶרֶת אֲחֵרִים עִמָּהּ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִגְרָרִים אַחֲרֵיהֶם הַגֵּרִים; מַה יּוֹנָה זוֹ פּוֹשֶׁטֶת צַוָּארָהּ לִשְׁחִיטָה וְאֵינָהּ מְפַרְכֶּסֶת264 כִּשְׁאָר עוֹפוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִים נַפְשָׁם עַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא; מַה יּוֹנָה זוֹ אֵינָהּ מַנַּחַת בֶּן־זוּגָהּ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָם מַנִּיחִים לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא; מַה יּוֹנָה זוֹ מְכַפֶּרֶת עַל הָעֲוֹנוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְכַפְּרִים עַל הָאֻמּוֹת (שהש“ר א; ילק”ש שה"ש א).

מט “יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע”265 – לֹא נֶאֱמַר “יוֹנָה”, אֶלָּא “יוֹנָתִי”, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֶצְלִי הֵם תַּמִּים כַּיּוֹנָה, אֲבָל אֵצֶל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם הֵם עֲרוּמִים כַּנְּחָשִׁים (ביה"מ ה).

נ “הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ”266 – הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כְּרָכָא דְכֹלָּא בֵיהּ:267 כֹּהֲנָיו מִתּוֹכוֹ, סוֹפְרָיו מִתּוֹכוֹ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “מִמֶּנּוּ פִנָּה, מִמֶּנּוּ יָתֵד”268 (ספרי האזינו).

נא הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אִם אֵינָם נְבִיאִים, בְּנֵי נְבִיאִים הֵם. (פסח' סו; ע"י).


ד. יִשְׂרָאֵל וְיִסּוּרִים

נב “הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים”269 – אָמְרָה [כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל]: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אַף שֶׁאַתָּה מֵבִיא עָלַי270 נָעִים הוּא. לָמָּה? שֶׁאַתָּה מַחֲזִירֵנִי וּמְבִיאֵנִי לִידֵי מוּטָב (שהש"ר א).

נג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לָמָּה נִמְשְלוּ יִשְׂרָאֵל לְזַיִת? לוֹמַר לָךְ: מַה זַּיִת אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁמְנוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי כְתִישָׁה,271 אַף יִשְׂרָאֵל אֵין חוֹזְרִים לְמוּטָב אֶלָּא עַל־יְדֵי יִסּוּרִים (מנח' נג:; ע"י).

נד “זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי־תֹאַר”272 − מָה הַזַּיִת הַזֶּה עַד שֶׁהוּא בְאִילָנוֹ מְגַרְגְּרִין273 אוֹתוֹ, וְאַחַר־כָּךְ מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִן הַזַּיִת וְנֶחְבָּט,274 וּמִשֶּׁחוֹבְטִין אוֹתוֹ מַעֲלִין אוֹתוֹ לְגַת275 וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ בְּמַטְחֵן,276 וְאַחַר־כָּךְ טוֹחֲנִין [אֶת־ הַזֵּיתִים], וְאַחַר־כָּךְ מַקִּיפִין אוֹתָם בַּחֲבָלִים277 וּמְבִיאִין אֲבָנִים,278 וְאַחַר־כָּךִ נוֹתְנִין אֶת־שַׁמְנָם; כָּךְ יִשְרָאֵל, בָּאִין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם וְחוֹבְטִין אוֹתָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְחוֹבְשִׁין אוֹתָם וְכוֹפְתִין אוֹתָם בְּקוֹלָרִין,279 וּמַקִּיפִים אוֹתָם אַסְטְרַטְיוּטִין,280 וְאַחַר־כְּך [הֵם] עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹנֶה לָהֶם (שמ"ר לו).

נה אָמַר רַב אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: גְּדוֹלָה הֲסָרַת טַבַּעַת281 יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה נְבִיאִים וְשֶׁבַע נְבִיאוֹת שֶׁנִּתְנַבְּאוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכֻּלָּם לֹא הֶחֱזִירוּם לְמוּטָב, וְאִלּוּ הֲסָרַת טַבַּעת הֶחֱזִירָתַם לְמוּטָב. (מג' יד.).

נו אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אֵין פֻּרְעָנוּת בָּאָה לְעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל,282 שֶׁנֶּאֱמַר: “הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם… אָמַרְתִּי אַךְ־תִּירְאִי אוֹתיִ תִּקְחִי מוּסָר”283 (יבמ' סג.).

נז אָמַר אֵלִיָּהוּ לְבֶן־הֵי־הֵי [וְיֶשׁ־אוֹמְרִים: לְרַ' אֶלְעָזָר]: “הִנֵּה צְרַפְתִּיךָ וְלֹא בְכָסֶף, בְּחַרְתִּיךָ בְּכוּר עֹנִי”284 – מְלַמֵּד שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל כָּל־מִדּוֹת טוֹבוֹת לִתֵּן לְיִשְרָאֵל, וְלֹא מָצָא אֶלָּא עֲנִיּוּת (חג' ט:).

נח אָמַר רַ' עֲקִיבָא: יָאָה עֲנִיִּוּת לְבַת יַעֲקֹב כִּרְצוּעָה אֲדֻמָּה עַל גַּבּוֹ שֶׁל סוּס לָבָן (ויק“ר לה; ילק”ש ישע' א').

נט אָמַר רַ' אַחָא: צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לַחֲרוּבָא285 עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה. (פסיק' יד).

סוּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה”286 287 – אָמַר רַ' לֵוִי: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בְחֻרְבָּנָהּ288 הֶעֱמִידָה לִּי צַדִּיקִים, וּבְּבִנְיָנָהּ הֶעֱמִידָה לִּי רְשָׁעִים. בְּחֻרְבָּנָהּ הֶעֱמִידָה לִּי צַדִּיקִים – דָּנִיֵּאל וַחֲבוּרָתוֹ, מָרְדְּכַי וַחֲבוּרָתוֹ, עֶזְרָא וַחֲבוּרָתוֹ; בְּבִנְיָנָהּ הֶעֱמִידָה לִּי רְשָׁעִים, כְּגוֹןֹ אָחָז וַחֲבוּרָתוֹ, מְנַשֶּׁה וַחֲבוּרָתוֹ, אָמוֹן וְסִיעָתוֹ. רַ' אָבִין בַּר כָּהֲנָא בְשֵׁם רַ' יוֹחָנָן אָמַר עַל זֶה שֶׁל רַ' לֵוִי: “כִּי־רַבִּים בְּנֵי־שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה”.289 (שהש"ר ד).

סא “הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ”290 – רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין חָבֵיב בְּכָל הַגּוּף כְּעָיִן: בִּזְמַן שֶׁאָדָם לוֹקֶה עַל רֹאשׁוֹ, אֵין עוֹמֵץ291 אָלָּא עֵינָיו; הָא אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל־הַגּוּף כְּעַיִן – וּמָשַׁל בָּהּ אֶת־יִשְׂרָאֵל (ספרי בהעלותך).

סב “וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה אָכְלָה סָבִיב”292 – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: כְּשֶׁהַפֻּרְעָנוּת בָּאָה לְעוֹלָם אֵין מַרְגִּישׁ בָּהּ תְּחִלָּה אֶלָּא יַעֲקֹב, מַה־טַּעַם? “וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה”;293 וּכְשֶׁהַטּוֹבָה בָּאָה לְעוֹלָם אֵין מַרְגִּישׁ בָּהּ תְּחִלָּה אֶלָּא יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: “יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל”294 (איכ"ר ב).

סג אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַכֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אִם־כֵּן בּוֹרֵא לָהֶם רְפוּאָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כְּרָפְאִי לְיִשְׂרָאֵל”295 וְאַחַר־כָּךְ “וְנִגְלָה עֲוֹן אֶפְרַיִם”;296 אֲבָל הַגּוֹיִם אֵינָם כֵּן: מַכֶּה אוֹתָם וְאַחַר־כָּךְ בּוֹרֵא לָהֶם רְפוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָגַף יְיָ אֶת־מִצְרַיִם נָגףֹ וְרָפוֹא”297 – בִּתְחִלָּה “נָגףֹ” וְאַחַר־כָּךְ “רָפוֹא” (מג' יג:; ע"י).


ה. סִמָּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל

סד רַ' יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – אֲנִי כַּפָּרָתָם – הֲרֵי הֵם כְּאֶשְׁכְּרוֹעַ:298 לֹא שְחוֹרִים וְלֹא לְבָנִים, אֶלָּא בֵּינוֹנִים (נגע' פ“ב, מ”א).

סה שְׁלשָׁה סִמָּנִים יֵשׁ בְּאֻמָּה זוֹ: רַחֲמָנִים וּבַיְשָׁנִים וְגוֹמְלֵי־חֲסָדִים. כָּל־שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלשָׁה סִמָּנִים הַלָּלוּ רָאוּי לְהִדַּבֵּק בְּאֻמָּה זוֹ; אֵין בּוֹ שְׁלשָׁה סִמָּנִים הַלָּלוּ – אֵין רָאוּי לְהִדַּבֵּק בָּהּ (יבמ' עט; ע"י).

סו אָמַר רַ' אַבָּא בַּר אַחָא: אִי־אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד עַל אָפְיָהּ299 שֶׁל אֻמָּה זוֹ: נִתְבָּעִין לְעֵגֶל וְנוֹתְנִין, נִתְבָּעִין לְמִשְׁכָּן וּנוֹתְנִין (שק' ב:; ע"י).


ו. פּוֹשְׁעֵי־יִשְׂרָאֵל

סז שָׁנִינוּ: “בָּנִים אַתֶּם לַיָי אֱלֹהֵיכֶם”300 – בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם נוֹהֲגִים מִנְהַג בָּנִים אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים; אֵין אַתֶּם נוֹהֲגִים מִנְהַג בָּנִים – אֵין אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים, דִּבְרֵי רַ' יְהוּדָה. רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כְּך אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה”,301 וְאוֹמֵר: “בָּנִים לֹא־אֵמֻן בָּם”,302 וְאוֹמֵר: “זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים”.303 (קיד' לו.).

סח “שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם”304 – אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם מְלֵאִים מוּמִים קְרוּיִם בָּנִים, דִּבְרֵי רַ' מֵאִיר. וְכֵן הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: אִם כְּשֶׁהֵם מְלֵאִים מוּמִים קְרוּיִם בָּנִים, כְּשֶׁאֵין בָּהֶם מוּמִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: “זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים” – אִם כְּשֶׁמַּשְׁחִיתִים קְרוּיִם בָּנִים, אִלּוּ לֹא הָיוּ מַשִׁחִיתִים עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ספרי האזינו).

סט “כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ”305 – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: אַל תִּקְרֵי “רַקָּתֵךְ”, אֶלָּא “רֵקָתֵךְ”, שֶׁאֲפִלּוּ רֵיקָנִים306 שֶׁבָּךְ מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן307 (עיר' יט.).

ע “חָטָא יִשְׂרָאֵל”308 – אָמַר רַ' אַבָּא בַּר זַבְדָּא: אַף־עַל־פִּי שֶׁחָטָא יִשְרָאֵל הוּא. אָמַר רַ' אַבָּא: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: הֲדַס שֶׁעוֹמֵד בֵּין קוֹצִים הֲדַס שְׁמוֹ וַהֲדַס קוֹרְאִים לוֹ (סנה' מד.).

עא אָמַר לוֹ מִין אֶחָד לְרַ' חֲנִינָא: עַכְשָׁו309 וַדַּאי טְמֵאִים אַתֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֵיהָ”.310 אָמַר לוֹ: בֹּא וּרְאֵה מַה־כָּתוּב בָּהֶם: “הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם”311 – אֲפִלוּ בִּזְמַן שֶׁהֵם טְמֵאִים שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם (יומא נו, נז).

עב “וַאֲנַחְנוּ עַם מַּרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ”312 – אֵימָתַי אָנוּ עַמּוֹ כְּשֶׁאָנוּ צֹאן מַרְעִיתוֹ,313 שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי”,314 אֲבָל כְּשֶׁאָנוּ אֲרָיוֹת315 הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הָיְתָה־לִי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר… עַל־כֵּן שְׂנֵאתִיהָ”316 (שו"ט צה).

עג יִשְׂרָאֵל כְּשֶבּוֹטְחִין בְּצֵל יוֹצְרָם הֵם בְּרוּכִים וְטוֹבִים וּמְתוּקִים וְיֵשׁ בָּהֶם הֲנָיָה לָעוֹלָם, וּבִזְמַן שֶׁהֵם סָרִים מֵאַחֲרֵי יוֹצְרָם הֵם נֵאָרִים317 וְרָעִים וּמְרוּרִים וְאֵין בָּהֶם הֲנָיָה לָעוֹלָם (פדר"א ט).

עד עֲתִידָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁתַּעֲמֹד לְדִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְאוֹמֶרֶת לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֵינִי יוֹדַעַת מִי קִלְקֵל בְּמִי318 וּמִי שִׁנָּה בְּמִי, אִם יִשְׂרָאֵל קִלְקְלוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם319 וְאִם הַמָּקוֹם שִׁנָּה בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל,320 כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ”,321 הֱוֵי אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל קִלְקְלוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְהַמָּקוֹם לֹא שִׁנָּה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי אֲנִי יְיָ לֹא שָׁנִיתִי”322 (ספרי האזינו; ילק"ש מלאכי).

עה “הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ” וגו'323 − משֶׁה הֵעִיד בְּיִשְׂרָאֵל שְׁנֵי עֵדִים שֶׁהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, אָמַר לָהֶם: אֲנִי בָשָׂר וָדָם, לְמָחָר אֲנִי מֵת, אִם יִרְצוּ לוֹמַר לֹא קִבַּלְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה, מִי בָא וּמַכְחִישָׁם? לְפִיכָךְ הֵעִיד עֲלֵיהֶם שְׁנֵי עֵדִים שֶׁהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְהַמָּקוֹם הֵעִיד בָּהֶם אֶת־הַשִּׁירָה,324 שֶׁנֶּאֱמַר: “לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל”.325 אָמַר: שִׁירָה תָעִיד בָּהֶם לְמַטָּן, וַאֲנִי לְמַעְלָן. (ספרי האזינו).

עו “עַם נָבָל וְלֹא חָכָם”326 – עַם נָבָל לְשֶׁעָבַר,327 וְלֹא חָכָם לֶעָתִיד לָבוֹא328 (שם).

עז “וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ”329 – רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' לֵוִי אָמַר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם וּמְסָרוֹ לְאָרִיס. כְּשֶׁהָיָה עוֹשֶׂה יַיִן טוֹב הָיָה אוֹמֵר: כַּמָּה טוֹב הַיַּיִן שֶׁל כַּרְמִי! וּכְשֶׁהָיָה עוֹשֶׂה יַיִן רַע אָמַר: כַּמָּה רַע הַיַּיִן שֶׁל אֲרִיסִי! אָמַר לוֹ הָאָרִיס: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה יַיִן טוֹב הוּא שֶׁלָּךְ וּכְשֶהוּא עוֹשֶה יַיִן רַע הוּא שֶׁלִּי? בֵּין טוֹב וּבֵין רַע שֶׁלְּךָ הוּא. כְּך בִּתְחִלָּה אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: “וְעַתָּה לְכָה… וְהוֹצֵא אֶת־עַמִּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל”,330 וְכֵוָן שֶעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה331 מַה־כָּתוּב שָׁם? “לֶךְ־רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ”.332 אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כְשֶׁהֵם חוֹטְאִים – שֶׁלִּי, וּכְשֶׁהֵם זַכָּאִים – שֶׁלָּךְ? בֵּין חוֹטְאִים וּבֵין זַכָּאִים שֶׁלְּךָ הֵם − “וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ”333 (ילק“ש כי תשא עפ”י פסיק').

עח אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: משֶׁה הֵטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה,334 שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּתְפַּלֵּל משֶׁה אֶל־יְיָ”335 – אַל תִּקְרָא “אֶל יְיָ” אֶלָּא “עַל יְיָ”.336

דְּבֵי רַ' יַנַּאי אָמְרוּ מִכָּאן: “וְדִי זָהָב”337 – מַהוּ “וְדִי זָהָב”? אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁאָמְרוּ דַי, הוּא גָרַם שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל.

אָמְרוּ דְבֵי רַ' יַנַּאי: "אֵין אֲרִי נוֹהֵם מִתּוֹך קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן אֶלָּא מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל בָּשָׂר.338

אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיְתָה לוֹ פָּרָה כְּחוּשָׁה וּבַעֲלַת אֵבָרִים,339 הֶאֱכִילָהּ כַּרְשִׁינִים340 וְהָיְתָה מְבַעֶטֶת בּוֹ, אָמַר לָהּ: מִי גָרַם לָךְ שֶׁתְּהִי מְבַעֶטֶת בִּי, אֶלָּא כַּרְשִׁינִים שֶׁהֶאֱכַלְתִּיךְ.

אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מָשָׁל לְאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן, הִרְחִיצוֹ וְסָכוֹ וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְקָהוּ וְתָלָה לוֹ כִּיס עַל צַוָּארוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ עַל פֶּתַח שֶׁל זוֹנוֹת. מַה־יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלֹּא יֶחֱטָא?

אָמַר רַ' אַחָא בְּנוֹ שֶׁל רָבִינָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: זֶה שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: מְלֵי כְרֵסָא זְנֵי בִישֵׁי341 (מְלֹא הַכָּרֵס מִינֵי רָעוֹת), שֶׁנֶּאֱמַר: “כְּמַרְעִיתָם וַיִּשְׂבָּעוּ, שָׂבְעוּ וַיָּרָם לִבָּם, עַל כֵּן שְׁכֵחוּנִי”.342 רַב נַחֲמָן אָמַר מִכָּאן: “וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ”;343 וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מִכָּאן: “וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה” וגו';344 וְאִם רוֹצֶה אַתָּה אֱמֹר מִכָּאן: “וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט”.345

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: מִנַּיִן שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְהוֹדָה לוֹ לְמשֶׁה,346 שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל”347 (בר' לב.; ילק"ש דברים א).

עט אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהוֹשֵׁעַ: בָּנֶיךָ חָטָאוּ. וְהָיָה לוֹ לוֹמַר: בָּנֶיךָ הֵם, בְּנֵי חֲנוּנֶיךָ348 הֵם, בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב – גַּלְגֵּל עֲלֵיהֶם מִדַּת רַחֲמֶיךָ. לֹא דַיּוֹ שֶׁלֹּא אָמַר כָּךְ, אֶלָּא אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּל־הָעוֹלָם שֶׁלְּךָ הוּא, הַעֲבִירֵם בְּאֻמָּה אַחֶרֶת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מָה אֶעֱשֶׂה לְזָקֵן זֶה? אָמַר לוֹ: לֵךְ וְקַח לְךָ אִשָּׁה זוֹנָה וְתֵלֵד לְךָ בְּנֵי זְנוּנִים, וְאַחַר־כָּךְ אֹמַר לוֹ: לֵךְ וְשַׁלְּחָהּ מֵעַל פָּנֶיךָ, אִם הוּא יוּכַל לְשַׁלֵּחַ, אַף אֲנִי אֲשַׁלַּח אֶת־יִשְׂרָאֵל −−− הָלַךְ וְלָקַח אֶת־גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם. לְאַחַר שֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים וּבַת אַחַת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהוֹשֵׁעַ: לֹא הָיָה לְךָ לִלְמֹד מִמּשֶׁה רַבְּךָ, שֶׁכֵּוָן שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ פֵּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה, אַף אַתָּה בְּדֹל עַצְמְךָ מִמֶּנָּה. אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, יֵשׁ לִי בָנִים מִמֶּנָּה וְאֵינִי יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ וּלְגָרְשָׁהּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: וּמָה אַתָּה, שֶׁאִשְׁתְּךָ זוֹנָה וּבָנֶיךָ בְּנֵי זְנוּנִים וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אִם שֶׁלְּךָ הֵם אִם שֶׁל אֲחֵרִים הֵם – כָּךְ, יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בָּנַי, בְּנֵי בְּחוּנַי,349 בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֶחָד מֵאַרְבָּעָה קִנְיָנִים שֶּׁקָּנִיתִי בְּעוֹלָמִי: תּוֹרָה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בֵּיֵת־הַמִּקְדָּשׁ וְיִשְׂרָאֵל – וְאַתָּה אָמַרְתָּ: הַעֲבִירֵם בְּאֻמָּה אַחֶרֶת! כֵּוָן שֶׁיָּדַע שֶׁחֵטְא, עָמַד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בְּרֹךְ־הוּא: עַד שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמְךָ, בְּקַשׁ רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל (פס' פ“ז; ע”י; ילק"ש הושע א).

פ אָמַר רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: כָּל־תַּעֲנִית שֶׁאֵין בָּהּ מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ תַּעֲנִית; שֶׁהֲרֵי חֶלְבְּנָה350 רֵיחָהּ רַע, וּמְנָאָהּ הַכָּתוּב עִם סַמְמָנֵי קְטֹרֶת (כרית' ו:).

פא רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי רָמֵי:351 כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם”,352 וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם… עֲשִׂיתֶם”353– כִּמְתֻקָּנִים שֶׁבָּהֶם354 לֹא עֲשִׂיתֶם, כִּמְקֻלֻקָלִים שֶׁבָּהֶם עֲשִׂיתֶם (סנה' לט:).

פב “וַיָעָף אֵלַי אֶחָד מִן־הַשְּׂרָפִים וּבְיַדוֹ רִצְפָּה”355 − “גַּחֶלֶת” אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא “רִצְפָּה”, מַהוּ “רִצְפָה”? אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: רְצֹץ פֶּה שֶׁאָמַר דֵּלָטוֹרְיָא356 עַל בָּנָי (פסיק“ר לג; שהש”ר א).

פג רַ' אַבָּהוּ וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ נִכְנְסוּ לְאוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁל קֵיסָרִין. אָמַר לוֹ רַ' אַבָּהוּ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: מַה־לָּנוּ שֶׁנִּכְנַסְנוּ לִמְדִינָה שֶׁל מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים?357 יָרַד רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ מִן הַחֲמוֹר, כִּנֵּס חוֹל358 וְנָתַן בְּפִיו. אָמַר לוֹ: זֶה מַהוּ? אָמַר לוֹ: אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה בְּמִי שֶׁאוֹמֵר דֵּלָטוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַל־תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת”,359 וְאוֹמֵר: “אַל־תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל־אֲדֹנָיו”360 (שהש“ר א; ילק”ש).

פד “בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת־אָחִיו”361 – מָשָׁל לְאִשָּׁה אַלְמָנָה שֶׁקָּבְלָה362 עַל בְּנָהּ לַדַּיָּן, כֵּוָן שֶׁרָאֲתָה הַדַּיָּן יוֹשֵׁב וְדָן363 בְּאֵשׁ וּבְזֶפֶת וּבְמַגְלָבִים,364 אָמְרָה: אִם אֲנִי מוֹדַעַת סִרְחוֹנוֹ365 שֶׁל בְּנִי לְדַיָּן זֶה – הוֹרְגֵהוּ. הִמְתִּינָה עַד שֶׁגָּמַר הַדַּיָּן. כֵּוָן שֶׁגָּמַר, אָמַר לָהּ: בְּנֵךְ זֶה מַה־סָּרַח עָלָיִךְ? אָמְרָה לוֹ: אֲדוֹנִי, כְּשֶׁהָיָה בְּמֵעַי הָיָה מְבַעֵט. אָמַר לָהּ: וְעַכְשָׁו עָשָׂה לָךְ כְּלוּם? אָמְרָה לוֹ: לֹא. אָמַר לָהּ: לְכִי לָךְ, שֶׁאֵין בְּדָבָר זֶה סֻרְחָן כְּלוּם (ויק"ר כז).


ז. יִשְׂרָאֵל אֲגֻדָּה אֶחָת

פה אַרְבָּעָה מִינִים שֶׁבְּלוּלָב, שְׁנַיִם מֵהֶםֶ עוֹשִׂין פֵּרוֹת וּשְׁנַיִם מֵהֶם אֵין עוֹשִׂין פֵּרוֹת:366 הָעוֹשִׂין פֵּרוֹת367 יִהְיוּ זְקוּקִין לְשֶׁאֵין עוֹשִׂין פֵּרוֹת,368 וְשֶׁאֵין עוֹשִׂין פֵּרוֹת יִהְיוּ זְקוּקִין לְעוֹשִׂין פֵּרוֹת, וְאֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי־חוֹבָתוֹ בָּהֶם עַד שֶׁיְּהוּ כֻלָּם בַּאֲגֻדָּה אֶחָת. וְכֵן יִשְׂרָאֵל בְּהַרְצָאָה,369 עַד שֶׁיְּהוּ כֻלָּם בַּאֲגֻדָּה אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל־אֶרֶץ יְסְדָהּ”370 (מנח' כז.).

פו “פְרִי עֵץ הָדָר”371 – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל: מָה אֶתְרוֹג זֶה יֵשׁ בּוֹ טַעַם וְיֵשׁ בּוֹ רֵיחַ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל: יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי־אָדָם בַּעֲלֵי תוֹרָה וּבַעֲלֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים; “כַּפֹת תְּמָרִים”372 – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל: מֶה תְּמָרָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ טַעַם וְאֵין בָּהּ רֵיחַ, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל: יֵשׁ בָּהֶם בַּעֲלֵי תוֹרָה וְאֵין בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים; “וַעֲנַף עֵץ־עָבֹת”373 – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מַה הֲדַס יֵשׁ בּוֹ רֵיחַ וְאֵין בּוֹ טַעַם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל: יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ בִּידֵיהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְאֵין בָּהֶם תּוֹרָה; “וְעַרְבֵי נָחַל”374 – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מַה עֲרָבָה זוֹ אֵין בָּהּ לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל: יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי־אָדָם שֶׁאֵיִן בָּהֶם לֹא תוֹרָה וְלֹא מַעֲשִׂים טוֹבִים. וּמָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם? לְאַבְּדָם אִי־אֶפְשָׁר, אֶלָּא אָמָר הַקָּדּוֹשׁ־ בָּרוּךְ ־הוּא: יִקָּשְׁרוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת וְהֵם מְכַפְּרִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ; וְאִם עֲשִׂיתֶם כָּךְ אוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי מִתְעַלֶּה; זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו”,375 וְאֵימָתַי הוּא מִתְעַלֶּה? כְּשֶׁהֵם עֲשׂוּיִם אֲגֻדָּה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲגֻדָּתוֹ עַל־אֶרֶץ יָסְדָה”376 (ויק“ר ל; ילק”ש אמֹר).

פז “אַתֶּם נִצָּבִים377 הַיּוֹם כֻּלְּכֶם”378 – אֵימָתַי “אַתֶּם נִצָּבִים”? כְּשֶׁתִּהְיוּ “הַיּוֹם כֻּלְּכֶם” – אֲגֻדָּה אֶחָת.

“וַאֲגֻדָּתוֹ עַל־אֶרֶץ יְסָדָהּ”379 – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם. אָדָם נוֹטֵל אֲגֻדָּה שֶׁל קָנִים, שֶׁמָּא יָכוֹל לְשַׁבְרָם בְּבַת־אֶחָת? וְאִלּוּ נוֹטֵל אַחַת אַחַת אֲפִלּוּ תִינוֹק יָכוֹל לְשַׁבְרָם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִים עַד שֶׁיִּהְיוּ אֲגֻדָּה אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּיָּמִים הַהֵמָּה יֵלְכוּ בֵּית־יְהוּדָה עַל־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְיָבֹאוּ יַחְדָּו מֵאֶרֶץ צָפוֹן”.380 (תנה“ק נצבים; ילק”ש שם).

פח “וַיְהִי בִישֻׁרוּן”381 – כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל שָׁוִים בְּעֵצָה אַחַת מִלְמַטָּה שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מִשְׁתַּבֵּחַ לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ”382 – אֵימָתַי? “בְּהִתְאַסֵּף רֹאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל”383 – כְּשֶׁהֵם עֲשׂוּיִם אֲגֻדָּה אַחַת, וְלֹא כְּשֶׁהֵם עֲשׂוּיִם אֲגֻדּוֹת־אֲגֻדּוֹת (ספרי ברכה).

פט כָּל־זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים אֲגֻדָּה אַחַת מִלְמַטָּה – כִּבְיָכוֹל, מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּמְקוֹמָהּ (מד"ש ה).

צ “הַבּוֹנֶה בַּשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל־אֶרֶץ יָסְדָה”384 – לְפַלְטִין שֶׁהָיָתָה בְנוּיָה עַל גַּבֵּי הַסְּפִינוֹת; כָּל זְמַן שֶׁהַסְּפִינוֹת מְחֻבָּרוֹת, פַּלְטִין שֶׁעַל גַּבֵּיהֶן עוֹמָדֶת. כָּךְ, כִּבְיָכוֹל, כִּסְאוֹ מְבֻסָּס385 לְמַעְלָה בַּזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲשׂוּיִן אֲגֻדָּה אֶחָת (במ"ר טו).

צא “וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרֵד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר יְיָ”386 – אַתָּה מוֹצֵא עַד שֶׁלֹּא גָלוּ יִשְׂרָאֵל הָיוּ עֲשׂוּיִם עֲדָרִים־עֲדָרִים: עֶדְרֵי כְהֻנָּה לְבָד, עֶדְרֵי לְוִיָּה לְבָד, עֶדְרֵי יִשְׂרָאֵל לְבָד, וְכֵוָן שֶׁגָּלוּ נַעֲשׂוּ עֵדֶר אֶחָד387 − “כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר יְיָ”;388 “כִּי נִשְׁבּוּ” אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא “כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר יְיָ”389 (איכ"ר פתיח' כה).

צב “וְכָשְׁלוּ אִישׁ־בְּאָחִיו”390 − אִישׁ בַּעֲוֹן אָחִיו; מְלַמֵּד שֶׁכָּל־יִשְׂרָאֵל עָרָבִים זֶה בָזֶה391 (שבוע' לט.).

צג כָּל־יִשְׂרָאֵל עָרָבִים זֶה לָזֶה. לְמָה הֵם דּוֹמִים? לִסְפִינָה שֶׁנִּקְרַע בָּהּ בַּיִת אֶחָד,392 אֵין אוֹמְרִים: נִקְרַע בַּיִת אֶחָד בַּסְּפִינָה, אֶלָא נִקְרְעָה כָּל־הַסְּפִינָה כֻלָּהּ (תדבא"ר יא).

צד שָׁנָה חִזְקִיָה: “שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל”393 – מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל שֶׂה לוֹקֶה בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו וְכֻלָּם מַרְגִישִׁים,394 כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל, אֶחָד מֵהֶם חוֹטֵא וְכֻלָּם מַרְגִּישִׁים.

“הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא” וגו‘395 – שָׁנָה רַ’ שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: מָשָׁל לִבְנֵי אָדָם, שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בִּסְפִינָה. נָטַל אֶחָד מֵהֶם מַקְדֵּחַ396 וְהִתְחִיל קוֹדֵחַ397 תַּחְתָּיו. אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו: לָמָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּךְ? אָמַר לָהֶם: מָה אִכְפַּת לָכֶם, לֹא תַחְתַּי אֲנִי קוֹדֵחַ? אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי שֶהַמַּיִם עוֹלִין וּמְצִיפִין398 עָלֵינוּ אֶת־הַסְּפִינָה (ויק“ר ד; ילק”ש ירמ' נ).


ח. שוֹנְאֵיהֶם וְאוֹהֲבֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל

צה אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי, אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתְּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא?399 – טוֹבָה קְלָלָה שֶׁקִּלֵּל אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי אֶת־יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָם בִּלְעָם הָרָשָׁע. אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי קִלְלָם בְּקָנֶה, אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: “וְהִכָּה יְיָ אֶת־יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם”400 – מַה קָּנֶה זֶה עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם, וְגִזְעוֹ מַחֲלִיף וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים, וַאֲפִלּוּ כָּל־הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, אֶלָּא הוֹלֵךְ וּבָא עִמָּהֶן, דָּמְמוּ הָרוּחוֹת עָמַד הַקָּנֶה בִּמְקוֹמוֹ; אֲבָל בִּלְעָם הָרָשָׁע בֵּרְכָם בְּאֶרֶז, שֶׁנֶּאֱמַר: “כַּאֲרָזִים”401 – מָה אֶרֶז זֶה אֵינוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם, וְאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, וְאֵין שָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים, וַאֲפִלוּ כָּל־הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ; כֵּוַן שֶׁנָּשְׁבָה בוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית402 עוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָּכָה קָנֶה לִטּוֹל הֵימֶנּוּ קֻלְמוֹס,403 לִכְתּוֹב בּוֹ סִפְרֵי תוֹרָה, נְבִיאִים וּכְתוּבִים (תענ' כ.).

צו “אֵלֶּה הַדְּבָרִים”404 – אָמַר רַ' אַחָא בְּרַ' חֲנִינָא: רְאוּיוֹת הָיוּ הַתּוֹכָחוֹת לוֹמַר מִפִּי בִלְעָם וְהַבְּרָכוֹת מִפִּי משֶׁה, אֶלָּא אִלּוּ הוֹכִיחָם בִּלְעָם הָיוּ יִשְרָאֵל אוֹמְרִים: “שׂוֹנֵא מוֹכִיחֵנוּ”, וְאִלּוּ בַרְכָם משֶׁה הָיוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אוֹמְרִים: “אוֹהֲבָם בֵּרְכָם”. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יוֹכִיחֵם משֶׁה שֶׁאוֹהֲבָם, וִיבָרְכֵם בִּלְעָם שֶׁשּׂוֹנְאָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְרוּ405 הַבְּרָכוֹת וְהַתּוֹכָחוֹת בְּיַד יִשְׂרָאֵל (דב"ר א).

צז גּוֹי אֶחָד פָּגַע אֶת־רַ' יִשְׁמָעֵאל וּבֵרְכוֹ. אָמַר לוֹ: כְּבָר מִלָּתְךָ אֲמוּרָה.406 פָּגַע [אוֹתוֹ] אַחֵר וְקִלְלוֹ. אָמַר לוֹ: כְּבָר מִלָּתְךָ אֲמוּרָה. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ לָזֶה אָמַרְתָּ לָזֶה! אָמַר לָהֶם: כָּךְ נֶאֱמַר: “אֹרֲרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ”.407 (ירוש' בר' פ“ח, ה”ח).

צח “הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים כַּהֲמוֹת יַמִּים יֶהֱמָיוּן”408 נִמְשְלוּ יִשְׂרָאֵל לְחוֹל,409 וְנִמְשְׁלוּ הָאֻמּוֹת לְיָם, וְהֵם מִתְיָעֲצִים עַל יִשְׂרָאֵל וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַתִּישׁ410 גְּבוּרָתָם. אָמַר יְשַׁעְיָה: “וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ”411 – הַגַּל הָרִאשׁוֹן אוֹמֵר: עַכְשָׁו אֲנִי עוֹלֶה וּמֵצִיף אֶת־כָּל־הָעוֹלָם; כֵּוָן שֶׁבָּא לַחוֹל הוּא כּוֹרֵעַ לְפָנָיו וּמִשְׁתַּבֵּר. לֹא הָיָה לוֹ לַשֵּׁנִי לִלְמוֹד מִן הָרִאשׁוֹן? כָּךְ בָּא פַרְעֹה וְנִתְגָּאָה עַל יִשְׂרָאֵל – וְהִפִּילֹו הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם־סוּף”.412 לֹא הָיָה לוֹ לַעֲמָלֵק לִלְמֹד מִפַּרְעֹה? אֶלָּא “וַיָּבֹא עֲמָלֵק”.413 וְנֶאֱמַר: “וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת־עֲמָלֵק”.414 וְלֹא הָיָה לוֹ לְסִיחוֹן וְעוֹג לִלְמֹד מֵעֲמָלֵק? אֶלָּא − “וַיֵּצֵא [סִיחוֹן]”,415 וְכֵן − “וַיֵּצֵא עוֹג”.416 וְכֵן אַף בָּלָק, לֹא הָיָה לוֹ לִלְמֹד מִסִּיחוֹן וָעוֹג? אֶלָּא בָּא לְהִתְגָּרוֹת עַל יִשְרָאֵל וּמְשַלֵּחַ אַחַר בִּלְעַם לָבוֹא לְקַלֵּל אֶת־יִשְׂרָאֵל. (תנח' ויקרא; ילק"ש בלק).

צט “בְּנֵי יֶפֶת… וְדֹדָנִים”417 – כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר “וְדֹדָנִים”, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר “וְרוֹדָנִים”418 – רַ' סִימוֹן וְרַ' חָנִין; רַ' סִימוֹן אוֹמֵר: “דוֹדָנִים” שֶׁהֵם בְּנֵי דוֹדֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, “רוֹדָנִים” שֶׁהֵם בָּאִים וְרוֹדִים אוֹתָם. אָמַר רַ' חֲנַנְיָא: בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נְתוּנִים בַּעֲלִיָּה419 הֵם אוֹמְרִים לָהֶם: בְּנֵי דוֹדְכֶם אָנוּ, וּבְשָׁעָה שֶׁהֵם נְתוּנִים בִּירִידָה הֵם בָּאִים וְרוֹדִים אוֹתָם (ב"ר לז).

ק “וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם”420 − “שִׁיר הַמַּעֲלוֹת רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל”.421 אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: וְיָכְלוּ לָךְ? אָמַר לוֹ: “גַּם לֹא יָכְלוּ־לִי”422 (שם עט).


ט. אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל

קא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּזְמַן שֶׁהַחַמָּה לוֹקָה423 סִמָּן רָע לְכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה לַעֲבָדָיו וְהִנִּיחַ פָּנָס424 לִפְנֵיהֶם. כָּעַס עֲלֵיהֶם וְאָמַר לְעַבְדּוֹ: טוֹל פָּנָס מִפְּנֵיהֶם וְהוֹשִׁיבֵם בַּחשֶׁךְ. שָׁנִינוּ, רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל־זְמַן שֶׁמְּאוֹרוֹת לוֹקִים סִמָּן רַע לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל,425 מִפְּנֵי שֶׁמְּלֻמָּדִים בְּמַכּוֹתֵיהֶם;426 מָשָׁל לְסוֹפֵר שֶׁבָּא לְבֵית־הַסֵּפֶר וּרְצוּעָה בְיָדוֹ, מִי דוֹאֵג? מִי שֶׁרָגִיל לִלְקוֹת בְּכָל־יוֹם וָיוֹם הוּא דוֹאֵג − − −

וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנֹו שֶׁל מָקוֹם אֵין מִתְיָרְאִים מִכָּל־אֵלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶל־דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל־תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל־תֵּחָתוּ, כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה”427 − הַגּוֹיִם יֵחַתּוּ, וְלֹא יִשְׂרָאֵל יֵחָתּוּ (סוכה כט.; ע"י).

קב “וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה”428 אָמַר אַבְרָהָם לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הִסְתַּכַּלְתִּי בְּמַזָּל429 שֶׁלִּי וְאֵינִי רָאוּי לְהוֹלִיד בֵּן. אָמַר לוֹ: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת430 שֶׁלָּךְ − אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל431 (נדר' לב.).

קג אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. בִּימֵי יִרְמְיָה בִּקְשׁוּ יִשְׂרָאֵל לָבוֹא לִידֵי מִדָּה זוֹ432 וְלֹא הִנִּיחַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל־תֵּחָתּוּ, כִּי־יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה”433 כְּבָר אַבְרָהָם אֲבִיכֶם בִּקֵּשׁ לָבוֹא לִידֵי מִדָּה זוֹ וְלֹא הִנַּחְתִּי לוֹ, שֶׁאָמַר אַבְרָהָם: “הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע”434 − הַמַּזָּל דּוֹחֲקֵנִי וְאוֹמֵר לִי: אַבְרָם, אֵין אַתָּה מוֹלִיד. מִיָּד “וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה”435 − הֶרְאָה לוֹ [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךּ־הוּא] שְׁקָקִין436 שֶל שָׁמַיִם וְאָמַר לוֹ: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלָּךְ, נָבִיא אַתָּה וְאֵין אַתָּה אַסְטְרוֹלוֹגוֹס.437 בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן אָמְרוּ: הֶעֱלָהוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמַעְלָה מִכִּפַּת הָרָקִיעַ, זֶה שֶׁאָמַר לוֹ: “הַבֶּט־נָא הַשָּׁמַיְמָה”438 − אֵין הַבָּטָה אֶלָּא מִלְמַעְלָה לְמָטָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כָּל מִי שֶׁהוּא נָתוּן לְמַטָּה מִן הַכּוֹכָבִים הוּא מִתְיָרֵא מֵהֶם, אַבָל אַתָּה שֶׁאַּתָּה נָתוּן לְמַעְלָה מֵהֶם, הָרֵם רֹאשׁ עֲלֵיהֶם (ב"ר מד; תנח' חיי שרה).

קד מַעֲשֶׂה הָיָה בְרַ' יַנַּאי וְרַ' יוֹחָנָן שֶהָיוּ יוֹשְׁבִים עַל שַׁעַר שֶׁל טְבֶרְיָה וְהָיוּ שָׁם שְׁנֵי אַסְטְרוֹלוֹגִים. רָאוּ שָׁם שְׁנֵי יְהוּדִים יוֹצְאִים לִמְלַאכְתָּם. אָמְרוּ אוֹתָם שְׁנֵי אַסְטְרוֹלוֹגִים: אוֹתָם שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים יוֹצְאִים וְאֵינָם נִכְנָסִים, אֶלָּא הַנָּחָשׁ שׂוֹרְפָם. שָׁמְעוּ רַ' יַנַּאי וְרַ' יוֹחָנָן. מֶה עָשׂוּ? יָשְׁבוּ עַל פֶּתַח הַמְּדִינָה לֵדַע אִם נִכְנָסִים אוֹתָם שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים {שֶׁיָּצְאוּ] לִמְלַאכְתָּם – וְנִכְנָסוּ, וְרָאוּ אוֹתָם רַ' יַנַּאי וְרַ' יוֹחָנָן. אָמְרוּ לָאַסְטְרוֹלוֹגִים: לֹא אֲמַרְתֶּם שֶׁשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ יֹצְאִים וְאֵינָם נִכְנָסִים, שֶׁהַנָּחָשׁ שׂוֹרְפָם? אָמְרוּ לָהֶם: הֵן. אָמְרוּ לָהֶם: הֲרֵי יָצְאוּ בְשָׁלוֹם וְנִכְנְסוּ בְשָׁלוֹם! הָיוּ הָאַסְטְרוֹלוֹגִים מַבִּיטִים בָּהֶם, אָמְרוּ לָהֶם: מָה עֲשִׂיתֶם בַּיּוֹם הַזֶּה? אָמְרוּ לָהֶם: לֹא עָשִׂינוּ דָבָר, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁהָיִינוּ לְמוּדִים לַעֲשׂוֹת: קָרִינוּ אֶת־שְׁמַע וְהִתְפַּלָּלְנוּ. אָמְרוּ לָהֶם: יְהוּדִים אַתֶּם? אֵין דִּבְרֵי הָאַסְטְרוֹלוֹגִים מִתְקַיְּמִים בָּכֶם, שֶׁאַתֶּם יְהוּדִים. הָוֵי “וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ”439 (תנח' שופטים).


י. יִשְׂרָאֵל קַיָּמִים לְעוֹלָם

קה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: כָּתוּב: “כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי”,440 וְאֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֵץ־חַיִּים הִיא”,441 וְכִי מִי נִבְרָא בִּשְבִיל מִי: הַתּוֹרָה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אוֹ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה? לֹא תוֹרָה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל? הַתּוֹרָה שֶׁנִּבְרֵאת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הִיא קַיֶּמֶת לְעוֹלְמֵי־עוֹלָמִים, יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּבְרְאוּ בִזְכוּתָם442 עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה (קה"ר א).

קו אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: אָמַר הַכָּתוּב: “כִּי כְּאַרְבַּעּ רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם, נְאֻם יְיָ”443 – כְּשֵׁם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא רוּחוֹת,444 כָּךְ אִי־אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא יִשְׂרָאֵל (תענ' ג:).

קז אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל שָׁאֲלָה שֶׁלֹּא כְהֹגֶן445 וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הֱשִׁיבָהּ כְּהֹגֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת־יְיָ… וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ”.446 אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בִּתִּי, אַתְּ שׁוֹאֶלֶת דָּבָר, שֶׁפְּעָמִים מִתְבַּקֵּשׁ וּפְעָמִים אֵינו מִתְבַּקֵּשׁ,447 אֲבָל אֲנִי אֶהְיֶה לְךָ דָּבָר הַמִּתְבַּקֵּשׁ לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל”.448 וְעוֹד שָׁאֲלָה שֶׁלֹּא כְהֹגֶן, אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, “שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל־לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל־זְרוֹעֶךָ”.449 אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בִּתִּי, אַתְּ שׁוֹאֶלֶּת דָּבָר, שֶׁפְּעָמִים נִרְאֶה וּפְעָמִים אֵינוֹ נִרְאֶה,450 אֲבָל אֲנִי אֶעֱשֶׂה לָךְ דָּבָר שֶׁנִרְאֶה לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֵן עַל־כַּפַּיִם451 חַקֹּתִיךְ”452 (שם ד.).

קח “וַתֹאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי יְיָ וַאדֹנָי שְׁכֵחָנִי”453 – הִיא עֲזוּבָה, הִיא שְׁכוּחָה454! אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: אָמְרָה כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה עַל אִשְתּוֹ רִאשׁוֹנָה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה; אַתָּה עֲזַבְתַּנִי וּשְׁכַחְתָּנִי. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בִּתִּי, שְׁנֵים־עָשָׂר מַזָּלוֹת בָּרָאתִי בָּרָקִיעַ, וְעַל כָּל־מַזָּל וּמַזָּל בָּרָאתִי לוֹ שְׁלשִׁים חַיִל, וְעַל כָּל־חַיִל וָחַיִל בָּרָאתִי לוֹ שְׁלשִׁים לִגְיוֹן, וְעַל כָּל־לִגְיוֹן וְלִגְיוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלשִׁים רַהֲטוֹן, וְעַל כָּל־רַהֲטוֹן וְרַהֲטוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלשִׁים קַרְטוֹן, וְעַל כָּל־קַרְטוֹן וְקַרְטוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלשִׁים גַּסְטְרָא, וְעַל כָּל־גַּסְטְרָא וְגַסְטְרָא455 תָלִיתִי בוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה אַלְפֵי רִבּוֹא כּוֹכָבִים כְּנֶגֶד יְמוֹת הַחַמָּה. וְכֻלָּם לֹא בָרָאתִי אֶלָּא בִּשְׁבִילֵךְ – וְאַתְּ אָמַרְתְּ: “עֲזַבְתַּנִי וּשְׁכַחְתָּנִי!” “הֲתִשְכַּח אִשָּׁה עוּלָה”?456 – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כְּלוּם אֶשְכַּח עוֹלוֹת אֵילִים שֶׁהִקְרַבְתְּ לְפָנַי בַּמִּדְבָּר? אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הוֹאִיל וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא־כְבוֹדֶךָ, שֶׁמָּא לֹא תִשְׁכַּח לִי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל? אָמַר לָהּ: “גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה”.457 458 אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הוֹאִיל וְיֵשׁ שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא־כְבוֹדֶךָ, שֶׁמָּא תִּשְׁכַּח לִי מַעֲשֵׂה סִינַי? אָמַר לָהּ: “וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵך”459 460 (בר' לב:).

קט אָמַר רַ' חֲנִינָא בַר פַּפָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲנִי יְיָ לֹא שָׁנִיתִי”?461 אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מֵעוֹלָם לֹא הִכִּיתִי אֻמָּה וְשָׁנִיתִי לָהּ;462 “וְאַתֶּם בְּנֵי־יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם”463 – זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “חִצַּי אֲכַלֶּה־בָּם”464 – חִצַּי כָּלִים וְהֵם אֵינָם כָּלִים. וְכֵן אָמְרָה כְנֶסֶת־יִשְׁרָאֵל: “דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָה לַחֵץ”465 – לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְגִבּוֹר שֶׁהֶעֱמִיד אֶת־הַקּוֹרָה וְזוֹרֵק בָּהּ אֶת־הַחִצִּים, הַחִצִּים כָּלִים וְהַקּוֹרָה עוֹמֶדֶת. אַף כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כָּל־זְמַן שֶׁהַיִּסּוּרִים בָּאִים עֲלֵיהֶם – הַיִּסּוּרִים כָּלִים וְהֵם בִּמְקוֹמָם עוֹמְדִים (סוטה ט.; תנה"ק נצבים).

קי “אַל־תִּירָא, עַבְדִּי יַעֲקֹב”466 – אָמְרוּ בְשֵׁם רַ' מֵאִיר: מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיַעֲקֹב467 שָׂרָהּ שֶׁל בָּבֶל468 עוֹלֶה וְיוֹרֵד, שֶׁל מָדַי עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְשֶׁל יָוָן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְשֶׁל אֱדוֹם עוֹלֶה וְיוֹרֵד, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיַעֲקֹב: אַף אַתָּה עוֹלֶה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר: שֶׁמָּא, חַס־וְשָׁלוֹם, כְּשֵׁם שֶׁלְּאֵלּוּ יֵשׁ יְרִידָה אַף לִי כֵן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “וְאַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב”469 – אִם אַתָּה עוֹלֶה אֵין לְךָ יְרִידָה עוֹלָמִית. (ויק"ר כט).

קיא “סַפִּיר גִּזְרָתָם”470 − סַפִּיר זֶה דָּבָר קַל הוּא! אָמַר רַ' פִּינְחָס: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָלַךְ לִמְכֹּר סַפִּיר בְּרוֹמִי. אָמַר לוֹ הַלּוֹקֵחַ: עַל מְנָת לְבָדְקוֹ אֶקָּחֶנּוּ. נְתָנוֹ עַל־גַּבֵּי הַסַּדָּן471 וְהִתְחִיל מַקִּישׁ472 עָלָיו בְּפַטִּישׁ, נִבְקַע הַסַּדָּן וְנֶחְלַק הַפַּטִּישׁ – וְהַסַּפִּיר עָמַד בִּמְקוֹמוֹ (איכ"ר ד).

קיב “זַיִת רַעֲנָן… קָרָא יְיָ שְׁמֵךְ”473 – אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְזַיִת? לוֹמַר לָךְ, מַה זַּיִת אֵין עָלָיו נוֹשְׁרִים474 לֹא בִימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִימוֹת הַגְּשָׁמִים, אַף יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם בְּטִילָה עוֹלָמִית,475 לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא (מנח' נג).

קיג “וְשַׂמְתִּי אֶת־זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ”476 − מָה עֲפַר הָאָרֶץ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כָּךְ בָּנֶיךָ יִהְיוּ מְפֻזָּרִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ; וּמֶה עָפָר עָשׂוּי דַּיִשׁ477 לַכֹּל אַף בָּנֶיךָ עֲשׂוּיִם דַּיִשׁ לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם; וּמֶה עָפָר מְבַלֶּה כָּל כְּלֵי מַתָּכוֹת478 וְהוּא קַיָּם לְעוֹלָם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל – כָּל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם בְּטֵלִים וְהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם (ב“ר מא; שם סט; ילק”ש לך לך).

קיד “דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת”479 אָמַר שְׁלֹמֹה: אַף־עַל־פִּי שֶׁ“דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא”, מַלְכוּת הוֹלֶכֶת וּמַלְכוּת בַּאָה, גְּזֵרָה הוֹלֶכֶת וּגְזֵרָה בָאָה − “הָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת”, יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם עוֹמְדִים, לֹא נֶעֶזְבוּ וְלֹא יֵעָזְבוּ, לֹא כָלוּ וְלא יִכְלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי אֲנִי יְיָ לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי־יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם”480 – כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי לֹא שָׁנִיתִי וְלֹא עָתִיד אֲנִי לְהִשְׁתַּנּוֹת, כָּךְ אַתֶּם, בֵּית־יַעֲקֹב, לֹא כְלִיתֶם וְלֹא עֲתִידִים אַתֶּם לִכְלוֹת, אֶלָּא, “וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיָי אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם”481 (פ' השל').


יא. טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחוֹת בְּיִשְׂרָאֵל

קטו אָמַר רַ' חַמָּא בַּר חֲנִינָא: כְּשֶהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ, אֵין מַשְׁרֶה אֶלָּא עַל מִשְׁפָּחוֹת מְיֻחָסוֹת482 שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “בָעֵת הַהִיא נְאֻם־יְיָ אֶהְיֶה לֵאלֹהִים לְכָל מִשְׁפְּחוֹת483 יִשְׂרָאֵל”484 − “לְכָל־יִשְׂרָאֵל” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל" (קיד' ע':).

קטז אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: לֹא עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל עַד שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּסֹלֶת נְקִיָּה485 ועלה (שם סט:).

קיז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אִם רָאִיתָ שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁמִּתְגָּרִים זֶה בָזֶה – שֶׁמֶץ פְּסוּל486 יֵשׁ בְּאֶחָד מֵהֶם, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָם לִדַּבֵּק487 אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ.

אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: אִם רָאִיתָ שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת שֶׁמִּתְגָּרוֹת זוֹ בְזוֹ – שֶׁמֶץ פְּסוּל יֵשׁ בְּאַחַת מֵהֶן, וְאֵין מְנִּיחִין אוֹתָהּ לִדַּבֵּק בָּחֲבֶרְתָּהּ (שם ע“א; ע”י).

קיח “וְזִקֵּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לַיָי מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה”488 – אָמַר רַ' יִצְחָק: צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה נִטְמָעָה.489

מִשְפַּחַת בֵּית־הַצְּרִיפָה490 הָיְתָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְרִחֲקָה491 בֶּן־צִיּוֹן492 בִּזְרוֹעַ. עוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה וְקֵרְבָהּ בֶּן־צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. −−− עוֹד אַחֶרֶת493 הָיְתָה וְלֹא רָצוּ חֲכָמִים לְגַלּוֹתָהּ, אֲבָל חֲכָמִים מוֹסְרִים אוֹתָהּ לִבְנֵיהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ (שם).

קיט אָמַר מָרִי בַּר רַב יוּדָא: מִיּוֹם שֶׁנִּגְנַז סֵפֶר יְחָסִין494 תָּשַׁשׁ495 כֹּחָם שֶׁל חֲכָמִים וְכָהָה מְאוֹר עֵינֵיהֶם496 (פס' ס:).

קכ רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹנִים עַל־יְדֵי שֶׁהָיוּ מַכִּירִים אֶת־יִחוּסֵיהֶם497 הָיוּ מוֹצִיאִים שְׁמָם לְשֵׁם הַמְאֹרָע,498 אֲבָל אָנוּ שֶאֵין אָנוּ מַכִּירִים499 אֶת־יִחוּסֵינוּ אָנוּ מוֹצִיאִים לְשֵׁם אֲבוֹתֵינוּ.500 רֶ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹנִים עַל־יְדֵי שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ501 הָיוּ מוֹצִיאִים לְשֵׁם הַמְאֹרָע, אֲבָל אָנוּ שֶאֵין אָנוּ מִשְתַּמְשִׁים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָנוּ מוֹצִיאִים לְשֵם אֲבוֹתֵינוּ (ב"ר לז).


יב. גֵּרִים בְּיִשְׂרָאֵל

קכא “וְהֵמָה יִהְיוּ לִי לְעָם”502 – אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: זוֹ מַעֲלָה יְתֵרָה יֵשׁ בֵּין יִשְרָאֵל לְגֵרִים, שֶׁאִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל כָּתוּב בָּהֶם “וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים503 וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם”,504 וְאִלּוּ בְּגֵרִים כָּתוּב: “כִּי מִי הוּא־זֶה עָרֵב אֶת־לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם־יְיָ, וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים”505.

אָמַר רַ' חֶלְבּוֹ: קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת,506 שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל־בֵּית יַעֲקֹב”507 (קיד' ע:).

קכב קְהַל גֵּרִים אֵינוֹ קָרוּי קָהָל (יבמ' נז:).

קכג שָׁלשׁ מִדּוֹת בְּגֵרִים: יֵשׁ גֵּר כְּגוֹי לְכָל־דָּבָר, יֵשׁ גֵּר מָשׁוּל כַּחֲמוֹר,508 וְיֵשׁ גֵּר כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ.

“יֵשׁ גֵּר כְּגוֹי לְכָל דָּבָר” כֵּיצַד? – הָיוּ לוֹ נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְאוֹמֵר: אֵלֵךְ וְאֶתְגַּיֵּר וְאֶהְיֶה בֵּינֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ, שֶׁאֲכִילָתָם יָפָה,509 וְיֵשׁ לָהֶם יָמִים־טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת, וְיִכְלוּ אֵלּוּ510 מִתּוֹךְ בֵּיתִי. כָּפַף אֶת־ עַצְמוֹ וְהָלַךְ וְנִתְגַּיֵּר – אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, כְּשֵׁם שֶׁאָהַב זֶה אֶתְכֶם, כָּךְ אַתֶּם תֹּאהֲבוּ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲהַבְתֶּם אֶת־הַגֵּר”.511

“יֵשׁ גֵּר מָשׁוּל כַּחֲמוֹר” כֵּיצַד? – הָלַךְ לִשָּׂא אִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל, אָמְרוּ לוֹ: “אֵין אָנוּ נוֹתְנִים לְךָ עַד שֶׁתִּתְגַּיֵּר”, − וְכָפַף אֶת־עַצְמוֹ וְהָלַךְ וְנִתְגַּיֵּר; אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, כְּשֵׁם שֶׁבִּקֵּשׁ זֶה מִכֶּם מְנוּחָה, כָּךְ אַתֶּם תְּנוּ לוֹ מְנוּחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְגֵר לֹא־תוֹנֶה”.512

“יֵשׁ גֵּר כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ” כֵּיצַד? הָלַךְ וּפִשְׁפֵּשׁ513 בְּכָל־הָאֻמּוֹת, כֵּוָן שֶׁרָאָה שֶׁמְּסַפְּרִים בְּטוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אָמַר: אֵלֵךְ וְאֶתְגַּיֵּר וְאֶכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה − [עָלָיו} נֶאֱמַר: “וְאַל־יֹאמַר בֶּן־הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל־יְיָ… וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם”.514 (תדב“א כז; ילק”ש שלח יד).

קכד “אַשְׁרֵי כָּל־יְרֵא יְיָ הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו”515 – אֵינוֹ אוֹמֵר “אַשְׁרֵי יִשְׂרָאֵל”, “אַשְׁרֵי כֹּהֲנִים”, אַשְׁרֵי לְוִיִּם", אֶלָא “אַשְׁרֵי כָּל־יְרֵא יְיָ”, אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁהֵם יִרְאֵי יְיָ, שֶׁהֵם בְּאַשְׁרַי,516 כְּשֵׁם שֶנֶּאֱמַר בְיִשְׂרָאֵל “אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל”,517 כָּךְ נֶאֱמַר בָּהֶם “אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא יְיָ”.518 וּבְאֵיזֶה גֵר אָמוּר אַשְׁרֵי? בְּגֵר שֶׁהוּא גֵּר־צֶדֶק, לֹא בְכוּתִים הַלָּלוּ519 שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: “אֶת־יְיָ הָיוּ יְרֵאִים וְאֶת־אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים”,520 אֶלָּא בְּגֵר שֶׁהוּא יָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְהוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר “הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו”.521

“יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל”522 – זֶה הַגֵּר שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת.523 וּכְדֵי שֶלֹּא יֹאמַר: אוֹי לִי שֶׁאֵין לִי זְכוּת אָבוֹת, כָּל־מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁאֲסַגֵּל524אֵין לִי שָׂכָר אֶלָּא בָעוֹלָם־הַזֶּה, לְכָךְ הַכָּתוּב מְבַשֵּׂר לַגֵּר, שֶׁבִּזְכוּת עַצְמוֹ יֹאכַל בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּבָעוֹלָם־הַבָּא. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל”525 – אֵלּוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁיָגַע [בָּהֶם] בָּעוֹלָם־הַזֶּה; מַה־שְּׂכָרוֹ? “אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ”526 – אַשְׁרֶיךָ – בָּעוֹלָם־הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ – לָעוֹלָם־הַבָּא.

“אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה”527 – אַף־עַל־פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ נִתְגַּיְּרָה עִמּוֹ וְאֵינָהּ מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל – הֲרֵי הִיא כִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל. “כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה”528 – שֶׁהִיא טוֹעֶנֶת פֵּרוֹת, וְלֹא כְגֶפֶן בּוֹקֵק; שֶׁהִיא זוֹכָה לְבָנִים; “בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ”529 – בִּזְמַן שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בְּעַצְמָהּ דָּת יְהוּדִית, שֶׁהִיא צְנוּעָה, זוֹכָה שֶׁיּוֹצְאִין מִמֶּנָּה בָּנִים בַּעֵלי מִקְרָא, בַּעֲלֵי מִשְנָה, בַּעֲלֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים.

“בָּנֶיךָ כִּשְתִלֵי זֵיתִים”530 – מָה הַזַּיִת הַזֶה זֵיתִים לַאֲכִילָה531 זֵיתִים לְיַבֵּשׁ וְזֵיתִים לְשֶׁמֶן, וְשַׁמְנוֹ דּוֹלֵק [יָפֶה] מִכָּל־הַשְּׁמָנִים, וְאֵין עָלָיו נוֹשְׁרִין לֹא בִימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִימוֹת הַגְּשָּׁמִים, כָּךְ בָּאִים בְּנֵי הַגֵּרִים, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן, מֵהֶם חֲכָמִים, מֵהֶם נְבוֹנִים וּמֵהֶם יוֹדְעֵי דָבָר בְּעִתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם זֶרַע קַיָּם לְעוֹלָם. “סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ”532 – שֶׁלְּבָנֶיךָ תַּעֲמֹד זְכוּתְךָ, שֶׁמִּשֻּׁלְחָנְךָ יִזְכּוּ בָנֶיךָ לְמַעֲלוֹת גְּדוֹלוֹת.

“הִנֵּה כִי־כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ”533 – שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַבְרְהָם וְשָׂרָה שֶׁהָיוּ גֵרִים וְנִתְבָּרְכוּ; וְכֵן יִתְבָּרְכוּ כָּל־הַגֵּרִים שֶׁיִּנְהֲגוּ כְּמִנְהָגָם.

“יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן”534 – שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבָרְכָם מִמָּקוֹם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ אֶת־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַבְּרָכוֹת יוֹצְאוֹת מִצִּיּוֹן. “וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָים”535 – שֶׁיִּזְכּוּ לִרְאוֹת בְּטוּב יְרוּשָׁלַיִם לֶעָתִיד־לָבוֹא.

“ורְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל”536 – וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁיִּרְאֶה הַגֵּר בָּנִים לְבָנָיו לְכָךְ יָבוֹא שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא שֶׁהוּא זוֹכֶה וּמַשִּׂיא בִתּוֹ לְכֹהֵן, וְעוֹמְדִים מִבָּנֶיהָ, שֶׁהֵם בְּנֵי בָנָיו, כֹּהֲנִים שֶׁמְּבָרְכִים אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים: “יְבָרֶכְךָ… וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם”.537 (במ"ר ח).

קכה בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ הַגִּבְעוֹנִים [לִיהוֹשֻׁעַ]: “עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ”538 – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר יְהוֹשֻׁעַ: וְכִי בִּשְׁבִיל הַגֵּרִים הַלָּלוּ אָנוּ מַטְרִיחִים עַל הַצִּבּוּר? אָמָרַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יְהוֹשֻׁעַ, אִם תַּרְחִיק אֶת־הָרְחוֹקִים סוֹפְךָ לְרַחֵק אֶת־הַקְּרוֹבִים. צֵא וּלְמַד מֵהֵיכָן הוּא מַטָּעֶךָ,539 לֹא מִן הַגֵּרִים?540 (שם).

קכו “כִּי־יָד עַל־כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיָי בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר”541 – שְׁבוּעָה נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר: יְמִינִי, יְמִינִי! כִּסְאִי, כִּסְאִי: שֶׁאִם יָבוֹאוּ גֵּרִים מִשֶּׁל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אֲנִי מְקַבֵּל אוֹתָם, וּמִזַּרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק – אֵינִי מְקַבֵּל אוֹתָם (פסיק' כח).

קכז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר בַּזְמַן הַזֶּה אוֹמְרִים לוֹ: מָה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ לְהִתְגַּיֵּר? אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה דְּווּיִים, דְּחוּפִים, סְחוּפִים וּמְטֹרָפִים542 וְיִסּוּרִים בָּאִים עֲלֵיהֶם? – אִם אוֹמֵר: יוֹדֵעַ אֲנִי, וְאֵינִי כְדַאי, מְקַבְּלִין אוֹתוֹ מִיָּד וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת;543 וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עֲוֹן לֶקֶט, שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעֲשַׂר־עָנִי.544 וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת; אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁעַד שֶׁלֹּא בָאתָ לְמִדָּה זוֹ,545 אָכַלְתָּ חֵלֶב – אִי אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת, חִלַּלְתָּ שַׁבָּת – אִי אַתָּה עָנוּשׁ סְקִילָה; וְעַכְשָו אָכַלְתָּ חֵלֶב – עָנוּשׁ כָּרֵת, חִלַּלְתָּ שַׁבָּת – עָנוּשׁ סְקִילָה. וּכְשֵׁם שֶׁמּוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת כָּךְ מוֹדִיעִין אוֹתוֹ מַתַּן שְׂכָרָן; אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶהָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ עָשׂוּי אֶלָּא לַצַּדִּיקִים – וְיִּשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה אֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל לֹא רֹב טוֹבָה וְלֹא רֹב פֻּרְעָנוּת. וְאֵין מַרְבִּין עָלָיו546 וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו (יבמ' מז).

קכח גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דּוֹמֶה (שם כב:).

קכט “וְגֵר לֹא תוֹנֶה”547 – לֹא תוֹנֶה לוֹ בִּדְבָרִים. אַל תֹּאמַר לוֹ:548 אֶמֶשׁ הָיִיתָ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְעַד עַכְשָׁו חֲזִירְךָ בֵּין שִׁנֶּיךָ.

גֵּר, לְפִי שֶׁסּוֹרוֹ רָע,549 הִזְהִיר עָלָיו הַכָּתוּב בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה. (גרים ד).

קל “וּבָא הַלֵוִי… וְהַגֵּר”550 – אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַגֵּר הַזֶה כְּלֵוִי לְפָנֶיךָ? אָמַר לוֹ: גָּדוֹל הוּא לְפָנַי, שֶנִּתְגַּיֵּר לִשְׁמִי. מָשָׁל לִצְבִי שֶגָּדַל בַּמִּדְבָּר וּבָא מֵעַצְמוֹ וְנִתְעָרֵב בַּצֹּאן, הָיָה הָרוֹעֶה מַאֲכִילוֹ וּמַשְקֵהוּ וּמְחַבְּבוֹ יוֹתֵר מִצֹּאנוֹ. אָמְרוּ לוֹ: לִצְבִי זֶה אַתָּה מְחַבֵּב יוֹתֵר מִן הַצֹּאן; אָמַר לָהֶם: כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַעְתִּי בְצֹאנִי, מוֹצִיאָן בַּבֹּקֶר וּמַכְנִיסָן בָּעֶרֶב עַד שֶׁלֹּא גָדֵלוּ, וְזֶה שֶׁגָּדַל בְּמִדְבָּרוֹת וִיעָרִים וּבָא מֵעַצְמוֹ לְתוֹךְ צֹאנִי – וְלֹא כָךְ אֲחַבְּבֶנּוּ? כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כַּמָּה יָגַעְתִּי בְיִשְׂרָאֵל: הוֹצֵאתִים מִמִּצְרַיִם וְהֵאַרְתִּי לִפְנֵיהֶם,551 הוֹרַדְתִּי לָהֶם אֶת־הַמָּן, הֵגַזְתִּי552 לָהֶם אֶת־הַשְּׂלָו, הֶעֱלֵיתִי לָהֶם אֶת הַבְּאֵר וְהִקַּפְתִּים עַנְנֵי כָבוֹד עַד שֶקִּבְּלוּ תוֹרָתִי; וְזֶה בָּא מֵעַצְמוֹ – לְפִיכָךְ שָׁקוּל עָלַי553 כְּיִשְׂרָאֵל וּכְלֵוִי. (ילק"ש בא יב).

קלא חֲבִיבִים הַגֵּרִים, שֶׁבְּכָל־מָקוֹם הַכָּתוּב מַקִּישׁ אוֹתָם554 כְּיִשְׂרָאֵל. (במ"ר ח).

קלב מִפְּנֵי־מָה גֵּרִים בִּזְמַן הַזֶּה מְעֻנִּים וְיִּסּוּרִים בָּאִים עֲלֵיהֶם? אָמַר אַבָּא־חָנָן מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר: לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂים מֵאַהֲבָה, אֶלָּא מִיִּרְאָה.555 (יבמ' מח:).

קלג “וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת־אַיָּה אֶת־הַשַּׂק… וְלֹא־נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם… לָיְלָה”556 – וַהֲרֵי נֶאֱמַר: “לֹא־תָלִין נִבְלָתוֹ עַל־הָעֵץ”?557 אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יְהוֹצָדָק: מוּטָב שֶׁתֵּעָקֵר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה וְיִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא;558 שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים־וְשָׁבִים אוֹמְרִים: מַה־טִּיבָם שֶׁל אֵלּוּ? – הַלָּלוּ בְּנֵי מְלָכִים הֵם. – וּמֶה עָשׂוּ? – פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגֵרִים גְּרוּרִים.559 אָמְרוּ: אֵין לְךָ אֻמָּה שֶׁרְאוּיָה לְהִדַּבֵּק בָּהּ כָּזוֹ. וּמַה בְּנֵי מְלָכִים כָּךְ – בְּנֵי הֶדְיוֹטוֹת560 עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה; וּמַה גֵּרִים גְּרוּרִים כָּךְ – יִשְׂרָאֵל עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

מִיָּד נִתּוֹסְפוּ עַל יִשְׂרָאֵל561 מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף. (יבמ' עט.).

קלד “וַיַּרְא אֶת־הַקֵּינִי וַיִשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ”562 – מָשָׁל לְצַיָּד שֶׁהָיָה צָד צִפֳּרִים, צָד אֶת־הָרִאשׁוֹנָה, בָּא לָצוּד אֶת־הַשְּׁנִיָּה, הָלְכָה וְיָשְׁבָה לָהּ עַל אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ.563 עָמַד לוֹ הַצַּיָּד תּוֹהֶה בָהּ,564 אָמַר לָהּ: אִם אֶזְרֹק עָלֶיהָ אֶבֶן565 אֲנִי מִתְחַיֵּב בְּנַפְשִׁי, וְאִם אֶתֵּן אֶת־הַקָּנֶה566 מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁלֹּא יִגַּע בְּאִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ, אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֹמַר לָךְ, אֶלָּא לְמָקוֹם יָפֶה בָּרַחַתְּ וְנִפְלַטְתְּ. כָּךְ בִּלְעָם רָאָה לְיִתְרוֹ וַעֲמָלֵק בְּעֵצָה, עָמַד עַל עֲמָלֵק וּמָחָה שְׁמוֹ,567 בָּא לִרְאוֹת יִתְרוֹ, מְצָאוֹ שֶׁעָשָׁה תְשׁוּבָה, אָמַר לוֹ: לְמָקוֹם יָפַה בָּרָחְתָּ. הָוֵי − "אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ. (שמ"ר כז).

קלה “וְאֶת־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן”568 − אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁגִּיֵּרוּ, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל־מִי שֶׁמְּקָרֵב נָכְרִי וּמְגַיְּרוֹ כְּאִלּוּ בְרָאוֹ (ב"ר לט).

קלו מַעֲשֶׂה בְמֻנְבָּז וּבְזוֹטוֹס בָּנָיו שֶׁל תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיוּ יוֹשְבִין וְקוֹרִין בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לַפָּסוּק הַזֶּה: “וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם”569 הָפַךְ זֶה פָנָיו לַכֹּתֶל וְהִתְחִיל בּוֹכֶה, וְזֶה הָפַךְ פָּנָיו לַכֹּתֶל וְהִתְחִיל בּוֹכֶה. הָלְכוּ זֶה וְזֶה וּמָלוּ עַצְמָם. לְאַחַר יָמִים הָיוּ יוֹשְׁבִין וְקוֹרִין בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית, כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לַפָּסוּק הַזֶּה “וּנְמַלְתֶּם” אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: אִי לְךָ,570 אָחִי! אָמַר לוֹ: אַתָּה אִי לְךָ, אָחִי, וְלֹא לִי. גִּלּוּ אֶת־הַדָּבָר זֶה לָזֶה. כֵּוָן שֶׁהִרְגִּישָׁה בָהֶם אִמָּם, הָלְכָה וְאָמְרָה לַאֲבִיהֶם: בָּנֶיךָ עָלְתָה נוֹמֵי571 בִּבְשָׂרָם וְגָזַר הָרוֹפֵא שֶׁיִּמּוֹלוּ. אָמַר לָהּ: יִמּוֹלוּ. (שם מו; ילק"ש שם).

קלז “מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב”572 – פַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ עֲקִילַס לְאַדְרְיָנוֹס הַמֶּלֶךְ: רוֹצֶה אֲנִי לְהִתְגַּיֵּר וּלְהֵעָשׂוֹת יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ: לְאֻּמָּה זוֹ אַתָּה מְבַקֵּשׁ? כַּמָּה בִּזִּיתִי אוֹתָהּ, כַּמָּה הָרַגְתִּי אוֹתָהּ − לִירוּדָה573 שֶׁבָּאֻמּוֹת אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהִתְעָרֵב! מָה רָאִיתָ בָּהֶם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהִתְגַּיֵּר? אָמַר לוֹ: הַקָּטָן שֶׁבָּהֶם יוֹדֵעַ הֵיאַךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הָעוֹלָם, מַה־נִּבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּמַה־בְּיוֹם שֵׁנִי, כַּמָּה יֵשׁ מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַל מָה הָעוֹלָם עוֹמֵד – וְתוֹרָתָם אֱמֶת. אָמַר לוֹ: לֵךְ וּלְמַד תּוֹרָתָם וְאַל תִּמּוֹל. אָמַר לוֹ עֲקִילַס: אֲפִלּוּ חָכָם שֶׁבְּמַלְכוּתְךָ וְזָקֵן בֶּן־מֵאָה שָׁנָה אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָתָם אִם אֵינוֹ מָל, שֶׁכֵּן כָּתוּב: “מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל, לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל־גּוֹי”.574 וּלְמִי? לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. (שמ"ר ל).

קלח עֲקִילַס בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל אַדְרְיָנוֹס הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהִתְגַּיֵּר וְהָיָה מִתְיָרֵא מִן אְדְרְיָנוֹס דּוֹדוֹ. אָמַר לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא אַתָּה חָסֵר כֶּסֶף וְזָהָב – הֲרֵי אוֹצְרוֹתָי לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה, לָצֵאת לְחוּץ, לֵדַע דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִמָּלֵךְ575 בְּךָ הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת. אָמַר לוֹ: כָּל פְּרַקְמַטְיָא576 שֶאַתָּה רוֹאֶה שְׁפֵלָה וּנְתוּנָה בָאָרֶץ – לֵךְ עֲסֹק בָּהּ, שֶסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת, וְאַתָּה מִשְׂתַּכֵּר. בָּא לוֹ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלָמַד תּוֹרָה. לְאַחַר זְמַן מְצָאוּהוּ רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ. רָאוּהוּ פָּנָיו מִשְׁתַּנוֹת. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: עֲקִילַס לוֹמֵד תּוֹרָה. כֵּוָן שֶׁבָּא אֶצְלָם הִתְחִיל לִשְׁאֹל לָהֶם שְׁאֵלוֹת הַרְבֵּה – וְהֵם מְשִׁיבִים אוֹתוֹ. עָלָה אֵצֶל אַדְרְיָנוֹס דּוֹדוֹ, אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָּנֶיךָ מִשְׁתַּנּוֹת? סָבוּר אֲנִי, שֶׁהִפְסִידָה פְּרַקְמַטְיָא שֶׁלָּךְ, אוֹ שֶׁמָּא הֵצַר לְךָ אָדָם. אָמַר לוֹ: לָאו; אַתָּה קָרוֹב לִי וְאָדָם מֵצַר לִי? אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָּנֶיךָ מִשְׁתַּנּוֹת? אָמַר לוֹ: שֶׁלָּמַדְתִּי תוֹרָה; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּלְתִּי אֶת־עַצְמִי. אָמַר לוֹ: וּמִי אָמַר לְךָ כָךְ? אָמַר לוֹ: בְּךָ נִמְלַכְתִּי. אָמַר לוֹ: אֵימָתַי? אָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ: מְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה, וְאָמַרְתָּ לִי: כָּל־פְּרַקְמַטְיָּא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָּאָרֶץ, לֵךְ וַעֲסֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת, − חָזַרְתִּי עַל כָּל־הָאֻמּוֹת וְלֹא רָאִיתִי שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָאָרֶץ כְּיִשְׂרָאֵל; וְסוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת, שֶׁכֵּן אָמַר יְשַׁעְיָה: “כֹּה אָמַר־יְיָ גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ, לִבְזֹה־נֶפֶש, לִמְתָעֵב גּוֹי, לְעֶבֶד משְׁלִים: מְלָכִים יִרְאוּ וָקָמוּ, שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲווּ”577 (תנח' משפטים).

קלט עֲקִילַס הַגֵּר נִכִנְסַ אֵצֶל רַ' אֱלִיעֶזֶר, אָמַר לוֹ: הֲרֵי כָּל־חִבָּה שֶחִבֵּב הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הַגֵּר בְּלֶחֶם וְשִׂמְלָה בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה”578 – כַּמָּה טְוָסִים579 יֵשׁ לִי, כַּמָּה פִּסְיוֹנִים580 יֵשׁ לִי, אֲפִלּוּ עֲבָדַי אֵין מַשְׁגִּיחִין581 עֲלֵיהֶם. גָּעַר בּוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר וְאָמַר: וְכִי קַלָּה הִיא בְּעֵינֶיךָ? דָּבָר שֶנִּתְחַבֵּט עָלָיו אוֹתוֹ זָקֵן582 “וְנָתַן־לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ”583 – וּבָא זֶה וְהוֹשִׁיטוֹ לוֹ בְּקָנֶה.584 נִכְנַס אֵצֶל רַ' יְהוֹשֻׁעַ, הִתְחִיל מְפַיְּסוֹ בִדְבָרִים: “לֶחֶם” – זוֹ תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי”,585 “וְשִׂמְלָה” – זוֹ טַלִּית.586 זָכָה אָדָם לְתוֹרָה – זָכָה לְטַלִּית; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנוֹתֵיהֶם לִכְהֻנָה וְיִהְיוּ בְנֵי־בְנֵיהֶם כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. אָמְרוּ: אִלּוּלֵי אֲרִיכוּת־פָּנִים587 שֶׁהֶאֱרִיךְ רַ' יְהוֹשֻׁעַ עִם עֲקִילַס הָיָה חוֹזֵר לְסוּרוֹ,588 וְקָרְאוּ עָלָיו: “טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר”589 (ב“ר ע; במ”ר ח; קה"ר ז).

קמ קֵיסָר אֶחָד שׂוֹנְאָם שֶׁל הַיְּהוּדִים הָיָה. אָמַר לָהֶם לְשָׂרֵי מַלְכוּתוֹ: מִי שֶׁעָלְתָה לוֹ נוֹמִי590 בְּרַגְלוֹ יִקְטָעֶנָּה591 וְיִחְיֶה אוֹ יַנִּיחֶנָּה וְיִצְטַעֵר? אָמְרוּ לוֹ: יִקְטָעֶנָּה וְיִחְיֶה. אָמַר לָהֶם קְטִיעָה בַר שָׁלוֹם: אַחַת, שֶׁאִי אַתָּה נוֹצֵחַ אֶת־כֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם”;592 וְעוֹד, שֶיְהוּ קוֹרְאִין לְךָ מַלְכוּת קְטוּעָה. אָמַר לוֹ: יָפֶה אָמַרְתָּ, אֶלָּא כָּל־מִי שֶנָּצַח לַמֶלֶךְ593 מְטִילִין אוֹתוֹ לְכִבְשַׁן־הָאֵשׁ.

כְּשֶׁתְּפָסוּהוּ אָמְרָה לוֹ מַטְרוֹנָה594 אַחַת: וַי לָהּ לְסְּפִינָה שֶׁהוֹלֶכֶת בְלֹא מֶכֶס595! נָטַל סַכִּין לִקְטֹעַ אֶת־עָרְלָתוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בְּשִׁנָּיו קְטָעָהּ וְאָמַר: נָתַתִּי מֶכֶס וְאֶעֱבֹר. וּכְשֶׁהֱטִילוּהוּ [לְכִבְשָׁן] אָמַר: כָּל־נְכָסַי לְרַ' עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו.

יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: קְטִיעָה בַר שָׁלוֹם מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא.

בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּכַמָּה שָׁנִים! (ע“ז י:; ע”י).

קמא מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּרוֹמִי: רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְגָזְרוּ סַנְקְלִיטִין596 שֶל מֶלֶךְ לוֹמַר: מִכָּאן עַד שְׁלשִׁים יוֹם לֹא יִהְיֶה בְּכָל־הָעוֹלָם יְהוּדִי. וְהָיָה סַנְקְלִיטוֹ שֶׁל מֶלֶךְ יְרֵא־שָׁמָיִם. בָּא אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְגִלָּה לוֹ אֶת־הַדָּבָר. וְהָיוּ רַבּוֹתֵינוּ מִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ יְרֵא־שָׁמַיִם: אַל תִּצְטַעָרוּ, מִכָּאן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל יְהוּדִים עוֹמֵד לָהֶם.597 בְּסוֹף עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה יָמִים גִּלָּה לְאִשְתּוֹ אֶת־הַדָּבָר. אָמְרָה לוֹ: וַהֲרֵי שָׁלְמוּ עֶשְרִים וַחֲמִשָׁה יָמִים! אָמַר לָהּ: עוֹד חֲמִשָּׁה יָמִים. וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ צַדֶּקֶת מִמֶנּוּ. אָמְרָה לוֹ: אֵין לְךָ טַבַּעַת?598 מֹץ אוֹתָהּ וָמוּת, וְסַנְקְלִיטִין בָּטֵל עָלֶיךָ599 שְׁלשִׁים יוֹם אֲחֵרִים, וְהַגְּזֵרָה עוֹבֶרֶת. שָׁמַע לָהּ וּמָצַץ אֶת־טַבַּעְתּוֹ וָמֵת. שָמְעוּ רַבּוֹתֵינוּ וְעָלוּ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ לְהַסְבִּיר לָהּ פָּנִים.600 אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: חֲבָל לַסְּפִינָה שֶהָלְכָה לָהּ וְלֹא נָתְנָה הַמֶּכֶס601! אָמְרָה לָהֶם אִשְׁתּוֹ: יוֹדַעַת אֲנִי מָה אַתֶּם אוֹמְרִים; חַיֵּיכֶם, לא עָבְרָה הַסְּפִינָה עַד שֶׁנָּתְנָה מֶכֶס שֶׁלָּה. מִיָּד נִכְנְסָה לְתוֹךְ הַקִּיטוֹן602 וְהוֹצִיאָה לָהֶם קֻפְסָא שֶׁהָיְתָה הַמִּילָה בְתוֹכָהּ וּסְמַרְטוּטִין מְלֵאִים דָּם כְּרוּכִים עָלֶיהָ, וְקָרְאוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ הַמִּקְרָא הַזֶּה: “נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי־אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה”.603 מַהוּ “מָגִנֵּי־אֶרֶץ”? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לְאַבְרָהָם נַעֲשֵׂיתִי מָגֵן עֹז, מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “אָנֹכִי מָגֵן לָךְ”,604 לָזֶה אֲנִי נַעֲשֶׂה מָגִנִּים הַרְבֵּה; לְאַבְרָהָם אָמַרְתִּי: “וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ”605 – וְאַחַר־כָּךְ מָל, וְזֶה לֹא הִבְטַחְתִּי אוֹתוֹ; מַהוּ “מְאֹד נַעֲלָה”? זֶה נִתְעַלָּה מְאֹד מֵאַבְרָהָם (דב“ר ב, ילק”ש תהלים מז).

קמב אוֹנְקְלוֹס בַּר קְלוֹנִימוֹס נִתְגַּיֵּר. שָׁלַח הַקֵּיסָר גְּדוּד שֶׁל רוֹמִיִּים אַחֲרָיו, מְשָׁכָם בְּמִקְרָאוֹת606 − וְנִתְגַּיָּרוּ. חָזַר וְשָׁלַח אַחֲרָיו גְּדוּד אַחֵר שֶׁל רוֹמִיִּים. אָמַר לָהֶם: לֹא תֹאמְרוּ לוֹ כְלוּם.607 כְּשֶׁתְּפָסוּהוּ וְהָלְכוּ לָהֶם, אָמַר לָהֶם: אֹמַר לָכֶם דָּבָר סְתָם:608 נִיפִיּוֹר נוֹשֵׂא אֲבוּקָה לַאֲפִיפִיּוֹר, אֲפִיפִיּוֹר לְדוּכָס, דּוּכָס לְהֶגְמוֹן,609 הֶגְמוֹן לְמֶלֶךְ, − מֶלֶךְ כְּלוּם נוֹשֵׂא אֲבוּקָה610 לִפְנֵי שְׁאָר בְּנֵי־אָדָם? אָמְרוּ לוֹ: לֹא. אָמַר לָהֶם: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹשֵׂא אֲבוּקָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָי הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם” וגו‘.611 נִתְגַּיְרו כֻּלָּם. חָזַר וְשָׁלַח אַחֲרָיו גְּדוּד אַחֵר, אָמַר לָהֶם: לֹא תָסִיחוּ עִמּוֹ כְלָל. כְּשֶׁתְּפָסוּהוּ וְהָלְכוּ לָהֶם רָאוּ מְזוּזָה שֶׁמֻּנַּחַת עַל הַפֶּתַח, הִנִּיחַ יָדוֹ עָלֶיהָ וְשָׂחַק. אָמְרוּ לוֹ: מִפְנֵי מָה אַתָּה שׂוֹחֵק? אָמַר לָהֶם: מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ יוֹשֵׁב מִבִּפְנִים וַעֲבָדָיו מְשַׁמְּרִים אוֹתוֹ מִבַּחוּץ, וְאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עֲבָדָיו מִבִּפְנִים וְהוּא מְשַׁמְרָם מִבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבֹאֶךָ” וגו’.612 נִתְגַּיְרוּ, וְשׁוּב לֹא שָׁלַח קֵיסָר אַחֲרָיו. (ע"ז יא:).


יג. גֵּרֵי אֲרָיוֹת (כּוּתִים)

קמג הָיָה רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אֶחָד613 גֵּרֵי־אֲרָיוֹת614 וְאֶחָד גֵּרֵי־חֲלוֹמוֹת615 וְאֶחָד גֵּרֵי־מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר616 – אֵינָם גֵּרִים עַד שֶיִּתְגַּיְּרוּ בַּזְּמַן הַזֶּה617 (יבמ' כד:).

קמד דַּרְכֵי כוּתִים618 פְּעָמִים כְּנָכְרִים וּפְעָמִים כְּיִשְׂרָאֵל, וְרֻבָּם כְּיִשְׂרָאֵל.

מִפְּנֵי־מָה הַכּוּתִים אֲסוּרִים לָבוֹא בְיִשְׂרָאֵל?619 מִפְּנֵי שֶׁנִּתְעָרְבוּ עִם כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת.

מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתָם? – מִשֶּׁכָּפְרוּ בְּהַר גְּרִיזִים620 וְהוֹדוּ בִּירוּשָׁלַיִם וּבִתְחִיַּת הַמֵּתִים (כות' א, ב; קיד' עד:).

קמה כָּל־מִצְוָה שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָהּ כּוּתִים הַרְבֵּה, מְדַקְדְּקִים בָּהּ יוֹתֵר מִיִּשְׂרָאֵל (בר' מז:).

קמו רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר שְׁלָחוֹ רַ' מֵאִיר לְהָבִיא יַיִן מִבֵּית כּוּתִים. מְצָאוֹ זָקֵן אֶחָד, אָמַר לוֹ: "וְשַׂמְתָּ סַכִּין621 בְּלֹעֶךָ אִם־בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה.622 הָלַךְ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר וְסִפֵּר דְּבָרִים לִפְנֵי רַ' מֵאִיר וְגָזַר עֲלֵיהֶם.623 מַה־טָּעַם? אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: דְּמוּת יוֹנָה מָצְאוּ לָהֶם בְּרֹאשׁ הַר גְּרִזִּים, שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים אוֹתָהּ (חול' ו.).

קמז רַ' מֵאִיר רָאָה שֹׁמְרוֹנִי אֶחָד. אָמַר לוֹ רַ' מֵאִיר: מֵהֵיכָן אַתָּה בָא? אָמַר לוֹ: מִשֶּׁל יוֹסֵף.624 אָמַר לוֹ רַ' מֵאִיר: לֹא. אָמַר לוֹ הַשֹּׁמְרוֹנִי: וְאֶלָּא מִשֶּׁל מִי? אָמַר לוֹ: מִשֶּׁל יִשָּׂשכָר. אָמַר לוֹ: מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְנֵי יִשָּׂשכָר תּוֹלָע… וְשִׁמְרֹן”625 – אֵלּוּ הַשֹּׁמְרוֹנִים. הָלַךְ אֵצֶל אֲפַטְרִיקָא,626 אָמַר לוֹ: אָמַר לִי זְקֵנָם שֶׁל הַיְּהוּדִים דָּבָר אֶחָד וְהוּא תָּמוּהַּ. אָמַר לוֹ: מַהוּ? אָמַר לוֹ: אָמַר לִי מִשֶּׁל מִי אַתָּה בָא? אָמַרְתִּי לוֹ: מִשֶּׁל יוֹסֵף. אָמַר לִי: לֹא, מִשֶּׁל יִשָּׂשכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְנֵי יִשָּׂשכָר תּוֹלָע… וְשִׁמְרֹן”627 – אֵלּוּ הַשֹּׁמְרוֹנִים. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, מִשֶּׁל יוֹסֵף הוֹצִיאֲךָ וּלְשֶׁל יִשָּׂשכָר לֹא הִכְנִיסֶךָ628 (ב"ר צד).

קמח רַ' יִשִׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי עָלָה לְהִתְפַּלֵּל בִּירוּשָׁלָיִם. עָבַר עַל אוֹתוֹ הָהָר629 וְרָאָה אוֹתוֹ כּוּתִי אֶחָד. אָמַר: רַבִּי, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לוֹ: עוֹלֶה אֲנִי לְהִתְפַּלֵּל בִּירוּשָׁלָיִם. אָמַר לוֹ: וְלֹא יָפֶה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל בְּהַר־בְּרָכָה זֶה וְלֹא בְאוֹתָהּ אַשְׁפָּה? אָמַר לוֹ: אֹמַר לָכֶם לְמָה אַתֶּם דּוֹמִים, לְכֶלֶב שֶׁהָיָה לָהוּט אַחַר הַנְּבֵלָה, כָּךְ לְפִי שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁעֲבוֹדָה־זָרָה טְמוּנָה תַחְתָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּטְמֹן אוֹתָם630 יַעֲקֹב” וגו',631 לְפִיכָךְ אַתֶּם לְהוּטִים אַחֲרָיו. אָמְרוּ: זֶה מְבַקֵּשׁ לִטְּלָם.632 שָׁמַע קוֹלָם אוֹמְרִים: נַשְׁכִּים וּנְבַעֵר אֶת־הַקּוֹצִים – וְיָדַע שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים לְהָרְגוֹ. עָמַד וּבָרַח בַּלָּיְלָה (ב“ר פא; ירוש' ע”ז פ“ה, ה”ד).

קמט רַ' יוֹנָתָן עָלָה לְהִתְפַּלֵּל בִּירוּשָׁלָיִם. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל הַר גְּרִזִּים פָּגַע בּוֹ כּוּתִי633 אֶחָד. אָמַר לוֹ: לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לוֹ: לְהִתְפַּלֵּל בִּירוּשָׁלָיִם. אָמַר לוֹ: וְלֹא יָפֶה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל בְּהַר־בְּרָכָה זֶה וְלֹא בְאוֹתָהּ אַשְׁפָּה? אָמַר לוֹ רַ' יוֹנָתָן: וּבַמֶּה בָרוּךְ הַר זֶה? אָמַר לוֹ: שֶׁלֹּא הוּצַף בְּמֵי הַמַּבּוּל. נִתְעַלֵּם הַדָּבָר מֵעֵינֵי רַ' יוֹנָתָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְלֹא הֱשִׁיבוֹ. אָמַר לוֹ הַחַמָּר634 שֶׁלּוֹ: רַבִּי, תַּרְשֵׁנִי וַאֲנִי מְשִׁיבוֹ. אָמַר לְאוֹתוֹ כּוּתִי: הַר זֶה מַהוּ בְעֵינֶיךָ? אִם מִן הֶהָרִים הַגְּבֹהִים הוּא – הֲרֵי נֶאֱמַר: “וַיְכֻסּוּ כָּל־הֶהָרִים הַגְּבֹהִים”,635 וְאִם מִן הַנְּמוּכִים – לֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ הַכָּתוּב וְלֹא חֲשָׁבוֹ לִכְלוּם. נִשְׁתַּתֵּק אוֹתוֹ כּוּתִי וְלֹא מָצָא מַה־לְהָשִׁיב.

מִיָּד יָרַד רַ' יוֹנָתָן מֵעַל הַחֲמוֹר וְהִרְכִּיבוֹ שְׁלשָׁה מִילִין וְקָרָא עָלָיו שְׁלשָׁה מִקְרָאוֹת: “בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל־הָעַמִּים, לֹא־יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ”636 – אֲפִלּוּ בְּבֶהָמִים637 שֶׁבָּךְ; “כָּל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹאִ יִצְלָח וְכָל־לָשׁוֹן תָקוּם־אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי”;638 “כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ”639 – אֲפִלּוּ רֵיקָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מָלֵא תְּשׁוּבוֹת כְּרִמוֹן (ב“ר לב; שהש”ר ד; דב"ר ג).


יד. אֻמּוֹת־הָעוֹלָם

קנ [אָמַר אֵלִיָּהוּ]: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, מְצָאַנִי אָדָם אֶחָד וְהָיָה בָא אֵלַי כְּבָא עַל חֲבֵרוֹ בִזְרוֹעַ,640 אָמַר לִי: אַתֶּם אוֹמְרִים שִׁבְעָה נְבִיאִים641 עָמְדוּ לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם וְהֵם מְעִידִים בָּהֶן642 שֶׁיֵּרְדוּ לְגֵיהִנֹּם? אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, כָּךְ.

− מִשִּׁבְעָה דוֹרוֹת וְאֵילַךְ643 יְכוֹלִין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם לוֹמַר: תּוֹרָה לֹא נִתְּנָה לָנוּ, וַעֲדַיִן לֹא הֵעִידוּ בָנוּ, מִפְּנֵי־מָה אָנוּ יוֹרְדִין לְגֵיהִנֹּם?

אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, כָּךְ שָנוּ חֲכָמִים: גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר, פּוֹשְׁטִין לוֹ יָד לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה – מִכָּאן וְאֵילַךְ גֵּרֵי הַדּוֹר מְעִידִים644 בַּדּוֹר (תדב“א ז; ויק”ר ב).

קנא אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פּוֹסֵל לְבִרְיָה, אֶלָּא לַכֹּל הוּא מְקַבֵּל; הַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים בְּכָל־שָׁעָה וְכָל־מִי שֶהוּא מְבַקֵּשׁ לִכָּנֵס יִכָּנֵס.

רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ גוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם”645 כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא הָאָדָם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֲפִילּוּ נָכְרִי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל.

הָיָה רַ' יִרְמְיָה אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: אֲפִלּוּ גוֹי וְעוֹשֶׂה אֶת־הַתּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם”.646 וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם אֲדֹנָי אֱלֹהִים”647 − “וְזֹאת תוֹרַת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם אֲדֹנָי אֱלֹהִים”.648 וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי־צַדִּיק”649 “וְיָבֹאוּ כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “וְיָבֹא גוֹי־צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים”.650 וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “זֶה־ הַשַּׁעַר לַיָי צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ”651 − “כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְרָאֵל יָבאֹוּ בוֹ” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ”.652 וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “רַנְנוּ צַדִּיקִים בַּיָי”653 − “רַנְנוּ כֹהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “רַנְנוּ צַדִּיקִים בַּיָי”.654 וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “הֵיטִיבָה יְיָ לַטּוֹבִים”655 − “לַכֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “הֵיטִיבָה יְיָ לַטּוֹבִים”656 – הָא אֲפִלּוּ גוֹי וְעוֹשֶׂה אֶת־הַתּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְּכהֵן גָּדוֹל (ב“ק לח.; שמ”ר יט; ספרא אחרי מותּ).

קנב [אָמַר אֵלִיָּהוּ:] מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ: בֵּין יִשְרָאֵל בֵּין גּוֹי, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה, בֵּין עֶבֶד בֵּין שִּׁפְחָה – הַכֹּל לְפִי מַעֲשֶׂה שֶׁעוֹשֶׂה כָּךְ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרֶה עָלָיו (תדא"ר י).

קנג “כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק”657 – אֵלּוּ צַדִּיקֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם שֶׁהֵם כֹּהֲנִים לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּגוֹן אַנְטוֹנִינוֹס658 וַחֲבֵרָיו. (תדאב"ז כ).

קנד אִם יאֹמַר לְךָ אָדָם: יֵשׁ חָכְמָה בַּגּוֹיִם – תַּאֲמִין, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר" “וְהַאֲבַדְתִּי659 חֲכָמִים מֵאֱדוֹם”;660 יֵשׁ תּוֹרָה בַּגּוֹיִם – אַל תַּאֲמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: “מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה”661 (איכ"ר ב).

קנה “יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי־שֵׁם”662 – יָפְיוּתוֹ שֶׁל יָפֶת663 יְהֵא בְאָהֳלֵי שֵׁם (מג' ט:).

קנו חֲמִשָּׁה דְבָרִים צִוָּה כְנַעַן אֶת־בָּנָיו:664 אֶהֱבוּ זֶה אֶת־זֶה, וְאֶהֱבוּ אֶת־הַגָּזֵל, וְאֶהֱבוּ אֶת־הַזִּמָּה, וְשִׂנְאוּ אֶת־אֲדוֹנֵיכֶם וְאַל תְּדַבְּרוּ אֱמֶת (פס' קיג:).

קנז אָמַר רַ' מֵאִיר: אֵין לְךָ בִּכְרַכִּים רַע כִּסְדוֹם – כְּשֶׁאָדָם רַע קוֹרִין אוֹתוֹ “סְדוֹמִי”; אֵין לְךָ בַּעֲמָמִים קָשֶׁה מֵאֱמוֹרִי – כְּשֶׁאָדָם קָשֶׁה קוֹרִין אוֹתוֹ אֱמוֹרִי (ב"ר מא).

––––––––

קנח חֲנֻפָּה וְגַסּוּת־הָרוּחַ665 יָרְדוּ לְבָבֶל (קיד' מט:).

קנט עֲשָׂרָה קַבִּים666 עֲשִׁירוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ רוֹמִיִּים וְאֶחָד – כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עֲשָׂרָה קַבִּים עֲנִיּוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה בָּבֶל וְאֶחָד – כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עֲשָׂרָה קַבִּים גַּסּוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה עֵילָם וְאֶחָד – כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עֲשָׂרָה קַבִּים גְּבוּרָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ פַרְסִיִּים וְאֶחָד – כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עֲשָׂרָה קַבִּים כִּנִּים יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה מָדַי וְאֶחָד – כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עֲשָׂרָה קַבִּים כְּשָׁפִים יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ מִצְרִים וְאֶחָד – כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עֲשָׂרָה קַבִּים זְנוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה עַרְבִיָּא667 וְאֶחָד – כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עֲשָׂרָה קַבִּים עַזּוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה מֵישָׁן668 וְאֶחָד – כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עֲשָׂרָה קַבִּים שִׁכְּרוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְעָה נָטְלוּ כוּשִׁים וְאֶחָד – כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (שם).

קס עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל טִפְּשׁוּת בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בְיִשְׁמְעֵאלִים וְאֶחָד – בְּכָל־הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל בַּרְיוּת669 בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בְיִשְׁמְעֵאלִים וְאֶחָד – בְּכָל הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל נוֹי670 בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בְּמָדַי וְאֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל כְּעִירוּת671 בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בְּמִזְרָח וְאֶחָד בְּכָל־הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל כֹּחַ בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בְכַשְׂדִּים וְאֶחָד – בְּכָל־הָעוֹלָם (אס"ר א).

קסא כָּתוּב: “וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם וְלָהֵנָּה כְנָפַיִּם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה וַתִּשֶּׂנָה אֶת־הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם, וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי אָנָה הֵמָּה מוֹלִכוֹת אֶת הָאֵיפָה? וַיֹּאמֶר אֵלַי לִבְנוֹת־לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר”672 – אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: זֵה חֲנֻפָּה וְגַסּוּת־הָרוּחַ שֶׁיָּרְדוּ לְבָבֶל.

−וְגַסּוּת־הָרוּחַ לְבָבֶל יָרְדָה? וַהֲרֵי אָמַר מָר: עֲשָׂרָה קַבִּין גַּסּוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה עֵילָם וְאֶחָד – כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ!

−הֵן, לְבָבֶל יָרְדָה וְנִשְׁתַּרְבְּבָה673 לְעֵילָם (סנה' כד.).

קסב רַ' חִיָּא בַר אַבָּא וְרַב אַסִּי יָשְׁבוּ לִפְנֵי רַ' יוֹחָנָן, וְהָיָה רַ' יוֹחָנן יוֹשֵׁב וּמְנַמְנֵם, אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא בַר אַבּא לְרַ' אַסִּי: מִפְּנֵי־מָה עוֹפוֹת שֶׁבֶּבָבֶל שְמֵנִים? אָמַר לוֹ: כַּלֵּךְ674 לְמִדְבַּר עַזָּה וְאַרְאֲךָ שְׁמֵנִים מֵהֶם.

− מִפְּנֵי מָה מוֹעֲדִים שֶׁבְבָבֶל שְׂמֵחִים?

– מִפְּנֵי שֶׁהֵם עֲנִיִּים.675

− מִפְּנֵי־מָה תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל מְצֻיָּנִים?676

− לְפִי שֶׁאֵינָם בְּנֵי תוֹרָה.677

− מִפְּנֵי מָה הַגּוֹיִם מְזֹהָמִים?678

− מִפְּנֵי שֶׁאוֹכְלִים שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים.

נִנְעַר בָּהֶם679 רַ' יוֹחָנָן, אָמַר לָהֶם: דַּרְדַּקִּים680! לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָכֶם: “אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ”681 – אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּאֲחוֹתְךָ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ – אָמְרֵהוּ, וְאִם לָאו – אַל תֹּאמְרֵהוּ. אָמְרוּ לוֹ: וְיֹאמַר לָנוּ מַר אֵיזֶה מֵהֶם: מִפְּנֵי־מָה עוֹפוֹת שֶׁבְּבָבֶל שְׁמֵנִים?

− מִפְּנֵי שֶׁלֹּא גָלוּ,682 שֶׁנֶּאֱמַר: “שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו… וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ, עַל־כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ”.683

− מִפְּנֵי־מָה מוֹעֲדִים שֶׁבְּבָבֶל שְׂמֵחִים?

− מִפְנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ בְאוֹתָהּ קְלָלָה,684 שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִשְׁבַּתִּי כָּל־מְשׂוֹשָׁהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ”,685 וְנֶאֱמַר: “חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעַדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח”.686

− מִפְּנֵי־מָה תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל מְצֻיָּנִים?

− לְפִי שֶׁאֵינָם בְּנֵי מְקוֹמָם,687 שֶׁהַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: בִּמְקוֹמִי – שְׁמִי,688 שֶׁלֹּא בִמְקוֹמִי – שִׂמְלָתִי.

− מִפְּנֵי־מָה הַגּוֹיִם מְזֹהָמִים?

− יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זָהֳמָתָם;689 הַגּוֹיִם שֶׁלֹּא עָמְדוּ עַל הַר סִינַי – לֹא פָסְקָה זָהֳמָתָם.

אָמַר לוֹ רַב אַחָא בְּנוֹ שֶׁל רָבָא לְרַב אָשֵׁי: גֵּרִים מָה הֵם?690 אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם לֹא הָיוּ – מַזָּלָם הָיָה,691 שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי אֶת־אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם… וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה”.692 (שבת קמה:; ע"י).

––––––––

קסג “וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָמְיָא לְדֹב”693 – שָׁנָה רַב יוֹסֵף: אֵלּוּ פַרְסִיִּים, שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים כְּדֹב וּמְסֻרְבָּלִים694 כְּדֹב וּמְגַדְּלִים שֵׂעָר כְּדֹב וְאֵין לָהֶם מְנוּחָה695 כְּדֹב.

רַב אַמִּי, כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה פַּרְסִי רוֹכֵב, אָמַר: זֶהוּ דֹב נוֹדֵד.

אָמַר לוֹ רַבִּי לְלֵוִי: הַרְאֵנִי פַרְסִיִּים. אָמַר לוֹ: דּוֹמִים לְחֵילוֹתָיו שֶל בֵּית־דָּוִד.696

− הַרְאֵנִי חַבָּרִים.697

− דּוֹמִים לְמַלְאֲכֵי־חַבָּלָה.

− הַרְאֵנִי יִשְׁמְעֵאלִים.

− דּוֹמִים לִשְעִירִים698 שֶׁל בֵּית־הַכִּסֵּא.

− הַרְאֵנִי תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל.

− דּוֹמִים לְמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת (קיד' עב.).

קסד “בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם”699 – אֵלוּ אַנְשֵי בַרְבָּרִיָּא וְאַנְשֵׁי מוֹרְטַנְיָא,700 שֶׁמְּהַלְּכִין עֲרֻמִּים בַּשּׁוּק, שֶׁאֵין לְךָ מְשֻׁקָּץ וּמְתֹעָב לִפְנֵי הַמָּקוֹם מִמִּי שֶמְּהַלֵּךְ בַּשּׁוּק עָרֹם. רַ' יוֹחָנָן אָמַר: אֵלּוּ חַבָּרִים.

אָמְרוּ לוֹ לְרַ' יוֹחָנָן: בָּאוּ חַבָּרִים לְבָבֶל. כָּפַף וְנָפָל.701 אָמְרוּ לוֹ: מְקַבְּלִים שֹׁחַד. זָקַף וְיָשָׁב. גָּזְרוּ עַל שְלשָׁה: עַל הַבָּשָׂר,702 עַל הַמֶּרְחֲצָאוֹת,703 וְהָיוּ מְחַטְּטִים מֵתִים704 (יבמ' סג:).

קסה רַבָּה בַּר בַּר־חָנָא חָלַשׁ, נִכְנַס אֶצְלוֹ רַב יְהוּדָה וְרַבָּה705 לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ, וְשָׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ דְּבַר הֲלָכָה. בֵּינָתַיִם בָּא חַבָּר אֶחָד וְנָטַל אֶת־הַנֵּר706 מִלִּפְנֵיהֶם. אָמַר [רַבָּה בַּר בֶּר־חָנָא]: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אוֹ בְּצִלְּךָ707 אוֹ בְּצִלּוֹ שֶׁל בֶּן־עֵשָׂו.

− כְּלוּם נֹאמַר שֶׁהָרוֹמִיִּים טוֹבִים מִן הַפַּרְסִיִּים, וַהֲרֵי שָׁנָה רַ' חִיָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּה וְהוּא יָדַע אֶת־מְקוֹמָהּ”708 – יוֹדֵעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְקַבֵּל גְּזֵרוֹת רוֹמִיִּים, עָמַד וְהֶגְלָה אוֹתָם לְבָבֶל?

− לֹא קָשֶׁה, כָּאן קֹדֶם שֶׁבָּאוּ חַבָּרִים לְבָבֶל,709 כָּאן לְאַחַר שֶׁבָּאוּ חַבָּרִים לְבָבֶל (גיט' טז, יז).

קסו אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: מַלְכֵי מָדַי תְּמִימִים הָיוּ וְאֵין לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עֲלֵיהֶם710 אֶלָּא עֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁמָּסְרוּ לָהֶם אֲבוֹתֵיהֶם (אס"ר א).

קסז אָמַר רַ' עֲקִיבָא: בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים711 אוֹהֵב אֲנִי אֶת־הַמָּדִיִּים: כְּשֶׁחוֹתְכִים אֶת־הַבָּשָׂר אֵין חוֹתְכִים אֶלָּא עַל־גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן, כְּשֶׁנּוֹשְׁקִים אֵין נוֹשְׁקִים אֶלָּא עַל גַּב־הַיָּד, וּכְשֶׁיוֹעֲצִים אֵין יוֹעֲצִים אֶלָּא בַּשָּׂדֶה.712

אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים אוֹהֵב אֲנִי אֶת־הַפַּרְסִיִּים: הֵם צְנוּעִים בַּאֲכִילָתָם וּצְנוּעִים בְּבֵית־הַכִּסֵּא וּצְנוּעִים בְּדָבָר אַחֵר713 (בר' ח:).

קסח אָמַר לוֹ רֹאשׁ הַגּוֹלָה לְרַב שֵׁשֶׁת: אַף־עַל־פִּי שֶׁחֲכָמִים וּזְקֵנִים אַתֶּם – הַפַּרְסִיִּים בְּצָרְכֵי סְעֻדָּה בְּקִיאִים מִכֶּם: בִּזְמַן שֶׁהֵן שְתֵּי מִטּוֹת714 − גָּדוֹל מֵסֵב בְּרֹאשׁ וְשֵׁנִי לוֹ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ,715 וּבִזְמַן שֶׁהֵן שָׁלשׁ – גָּדוֹל מֵסֵב בְּאֶמְצַע, שֵׁנִי לוֹ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, שְׁלִישִׁי לוֹ לְמַטָּה הֵימֶנּוּ.716 אָמַר לוֹ: וְאִם [גָּדוֹל] מְבַקֵּשׁ717 לְהָסִיחַ עִמּוֹ זוֹקֵף וְיוֹשֵׁב וּמֵסִיחַ עִמּוֹ? אָמַר לוֹ: שׁוֹנִים הַפַּרְסִיִּים, שֶׁמַּרְאִים בְּמָחוֹג.718

− מַיִם רִאשׁוֹנִים מֵהֵיכָן מַתְחִילִין? אָמַר לוֹ: מִן הַגָּדוֹל.

− יֵשֵׁב גָּדוֹל וְיִשְמֹר יָדָיו עַד שֶׁנּוֹטְלִין כֻּלָּם? אָמַר לוֹ: לְאַלְתַּר מְבִיאִין שֻׁלְחָן לְפָנָיו.719

− מַיִם אַחֲרוֹנִים מֵהֵיכָן מַתְחִילִין? אָמַר לוֹ: מִן הַקָּטָן.

− וְגָדוֹל יוֹשֵׁב וְיָדָיו מְזֹהָמוֹת עַד שֶׁנּוֹטְלִין כֻּלָּם? אָמַר לוֹ: אֵין מְסַלְּקִין720 הַשֻּׁלְחָן מִלְּפָנָיו עַד שֶמְּבִיאִין מַיִם אֶצְלוֹ (שם מו:).

קסט אָמַר רַב הוּנָא: בִּשְלשָׁה דְבָרִים קָדְמָה מַלְכוּת יָוָן לְמַלְכוּת הָרְשָׁעָה:721 בְּנִמּוּסִין,722 בְּפִנְקָסִין723 וּבְלָשׁוֹן (ב"ר טז).

קע שָׁנָה רַב יוֹסֵף: “בָּזוּי אַתָּה מְאֹד”724 725 − שֶׁאֵין לָהֶם לֹא כְתָב וְלֹא לָשׁוֹן726 (ב"ר טז).

קעא “יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר”727 – לָמָּה הוּא מוֹשֵׁל [מַלְכוּת רוֹמִי] בַּחֲזִיר? אֶלָּא מָה הַחֲזִיר הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶהוּא רוֹבֵץ פּוֹשֵׁט טְלָפָיו728 – כְּלוֹמַר: רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר, כָּךְ מַלְכוּת אֱדוֹם הָרְשָׁעָה הַזֹּאת. גּוֹזֶלֶת וְחוֹמֶסֶת וְנִרְאֵית כְּאִלּוּ מַצַּעַת אֶת־הַבִּימָה.729

מַעֲשֶׂה בְּשִׁלְטוֹן אֶחָד שֶׁהָיָה הוֹרֵג הַגַּנָּבִים וְהַמְנָאֲפִים וְהַמְכַשְּׁפִים, גָּחַן730 וְאָמַר לְסַנְקְלִיטָיו:731 שְׁלָשְתָּן732 עָשִׂיתִי בְּלַיְלָה אֶחָד. (ב“ר סה; ויק”ר יג; ילק"ש תולדות).

קעב “וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד”733 – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: “הִנֵּה טוֹב מְאֹד” – זוֹ מַלְכוּת שָׁמָיִם: “וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד” – זוֹ מַלְכוּת הָרוֹמִיִּים. וְכִי מַלְכוּת הָרוֹמִיִּים טוֹבָה מְאֹד? אֶלָּא שֶׁהִיא תוֹבַעַת דִּקְיוֹן שֶׁל בְּרִיוֹת,734 שֶׁנֶּאֱמַר: “אָנֹכִי עָשִיתִי אֶרֶץ, וְאָדָם עָלֶיהָ735 בָרָאתִי”736 (ב"ר ט)

קעג [פַּעַם אַחַת] יָשְׁבוּ רַ' יְהוּדָה וְרַ' יוֹסֵי וְרַ' שִׁמְעוֹן [בֶּן־יוֹחַאי] וְיָשַׁב אֶצְלָם יְהוּדָה בֶן־גֵּרִים. פָּתַח רַ' יְהוּדָה וְאָמַר: כַּמָּה נָאִים מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל אֻמָּה זוֹ:737 תִּקְּנוּ שְׁוָקִים, תִּקְּנוּ גְשָׁרִים, תִּקְּנוּ מֶרְחֲצָאוֹת. רַ' יוֹסֵי שָׁתַק, נַעֲנָה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי וְאָמַר: כָּל־מַה־שֶּתִּקְּנוּ לֹא תִקְּנוּ אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָם; תִּקְּנוּ שְׁוָקִים – לְהוֹשִׁיב בֶּהם זוֹנוֹת; מֶרְחֲצָאוֹת – לְעַדֵּן בָּהֶם עַצְמָם; גְּשָׁרִים – לִטֹּל מֵהֶם מֶכֶס. הָלַךְ יְהוּדָה בֶּן גֵּרִים וְסִפֶּר דִּבְרֵיהֶם וְנִשְמְעוּ לַמַּלְכוּת. אָמְרוּ: יְהוּדָה שֶׁעִלָּה738 − יִתְעַלֶּה, יוֹסֵי שֶׁשָּׁתַק – יִגְלֶה לְצִפּוֹרִי, שִׁמְעוֹן שֶׁגִּנָּה739 − יֵהָרֵג (שבת לג:).

––––––––

קעד אֵין לְךָ כָּל־אֻמָּה וְאֻמָּה שֶׁלּוֹקָה שֶׁאֵין אֱלֹהֶיהָ לוֹקֶה עִמָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְכָל־אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים (סוכה כט:).

קעה “וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם”740 – שָׂרָן שֶׁל מִצְרַיִם741 הָיָה שְמוֹ “מִצְרַיִם”, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַפִּיל אֻמָּה עַד שֶׁהוּא מַפִּיל שָׂרָהּ תְּחִלָּה.

“עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא קָל מִן־שְׁמַיָּא נְפַל”742 – אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־אָבִין: שָׂרוֹ שֶל נְבוּכַדְנֶצַּר “קָל” שָׁמוֹ, וְהִפִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא; אַף שָׂרוּ שֶׁל פַּרְעֹה מִצְרַיִם שְׁמוֹ, וְהָיָה פוֹרֵחַ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, כֵּוָן שֶׁהִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הַמִּצְרִים בַּיָּם לֹא שִׁקַּע תְּחִלָּה אֶלָּא שָׂרָן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְנַעֵר יְיָ אֶת־מִצְרַיִם”743 – זֶה שָׂרָן שֶׁל מִצְרַיִם, וְאַחַר־כָּךְ “וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילֹו”744 (שמ"ר כא).

קעו כָּל־צָרָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְגוֹיִם שֻׁתָּפִים בָּהּ – צָרָה; וְכָל צָרָה שֶׁל יִשְרָאֵל עַצְמָם – אֵינָהּ צָרָה (דב"ר ב).

קעז “אַל תִּתֵּן יְיָ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע זְמָמוֹ אַל־תָּפֵק”745 – אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אַל תִּתֵּן לְעֵשָׂו הָרָשָׁע תַּאֲוַת לִבּוֹ. מַהוּ “זְמָמוֹ אַל תָּפֵק”? אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עֲשֵׂה לוֹ זְמָם746 לְעֵשָׂו הָרָשָׁע, כְּדֵי שֶלֹּא תְהֵא לוֹ נַחַת־רוּחַ שְׁלֵמָה. וּמַה־זְּמָם עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְעֵשָׂו? אָמַר רַ' חַמָּא בַּר חֲנִינָא: אֵלּוּ בְנֵי בַרְבְּרִיאָה וּבְנֵי גֶרְמַמְיָא747 שֶׁאֲדוֹמִיִּים מִתְיָרְאִים מֵהֶם, שֶׁאִלְמָלֵי הֵם יוֹצְאִין מַחֲרִיבִין כָּל־הָעוֹלָם כֻּלֹּו.

וְאָמַר רַ' חַמָּא בַר חֲנִינָא: שְׁלָשׁ־מֵאוֹת קוֹשְׁרֵי כְתָרִים יֵשׁ בְּגֶרְמַמְיָא שֶׁל אֱדוֹם, וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה דוּכְסִים יֵשׁ בְּבָבֶל, וּבְכָל־יוֹם יוֹצְאִים אֵלּוּ נֶגֶד אֵלּוּ וְנֶהֱרָג אֶחָד מֵהֶם, וּטְרוּדִים לְהַעֲמִיד מֶלֶךְ אַחֵר748 (מג' ו; ב"ר עה).

קעח “הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו”749 – הַצֵּל אֶת־בָּנַי לְעָתִיד־לָבוֹא מִיַּד בְּנֵי־בָנָיו750 שֶׁבָּאוּ עֲלֵיהֶם מִכֹּחוֹ שֶׁל עֵשָׂו. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “מִשְׂתַּכֵּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳרִי זְעֵירָא סִלְקָת בֵּינֵיהֵן”751 – זֶה בֶּן־נַצֹּר,752 “וּתְלָת מִן־קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא אֶתְעֲקָרָה מִן־קֳדָמַהּ”753 – זוֹ שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם754 מַלְכוּתָם: מַקְרִין וְקִירוֹס וְקַרְיָדוֹס,755 “וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא־דָא וּפֻם מְמַלֵּל רַבְרְבָן”756 – זוֹ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה,757 שֶׁהִיא מַכְתֶּבֶת טִירוֹנִיָּא758 מִכָּל־אֻמּוֹת־הָעוֹלָם.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: נֶאֱמַר: “וְקַרְנַיָּא עֲשַׂר מִנָּהּ מַלְכוּתָה עַשְׂרָה מַלְכִין יְקֻמוּן”759 – כֻּלָּם בְּיוֹצְאֵי יְרֵכוֹ שֶׁל עֵשָׂו הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶלָּא “מִשְׂתַּכֵּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳרִי זְעֵירָה סִלְקָת בֵּינֵיהֶן”760 – זוֹ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, “וּתְלָת מִן־קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא אֶתְעֲקָרָה מִן־קֳדָמַהּ”761 – אֵלּוּ שָׁלשׁ מַלְכֻיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת.762 “וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא־דָא”763 – זוֹ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁהִיא מַכְנֶסֶת עַיִן רָעָה בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם: פְּלוֹנִי עָשִׁיר – נַעֲשֶׂנּוּ אַרְכוֹנְטוֹס, פְּלוֹנִי עָשִׁיר – נַעֲשֶׂנּוּ בּוּלְיוֹטוֹס764 (ב"ר עו).

קעט בְּאוֹתָה שָׁעָה שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת־הַיָּם בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַעֲשֵׂי יָדַי765 טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנָי! (סנה' לט:; שמ"ר כג).

––––––––

קפ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: יִשְׁרָאֵל שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ נָכְרִי בַּדֶּרֶךְ טוֹפְלוֹ לִימִינוֹ.766 רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹחָנָן בֶּן־בָּרוֹקָא אוֹמֵר: בְּסַיִף767 − טוֹפְלוֹ לִימִינוֹ.768 בְּמַקֵּל – טוֹפְלוֹ לִשְׂמֹאלוֹ.769 הָיוּ עוֹלִים בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרְדִים בִּירִידָה, לֹא יְהֵא יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה וְנָכְרִי לְמַעְלָה, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה770 וְנָכְרִי לְמַטָּה, וְאַל יָשֹׁחַ לְפָנָיו, שֶׁמָּא יָרֹץ אֶת־גֻּלְגָּלְתּוֹ. שְׁאֵלוֹ לְהֵיכָן הוֹלֵךְ – יַרְחִיב לוֹ אֶת־הַדֶּרֶךְ,771 כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב אָבִינוּ לְעֵשָׂו הָרָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: “עַד אֲשֶׁר־אָבֹא אֶל־אֲדֹנִי שֵׂעִירָה”,772־773 וְנֶאֱמַר: “וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה”.774

מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידֵי רַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ הוֹלְכִין לִכְזִיב. פָּגְעוּ בָּהֶם לִסְטִים. אָמְרוּ לָהֶם: לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים? אָמְרוּ לָהֶם: לְעַכּוֹ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִכְזִיב פֵּרְשׁוּ. אָמְרוּ לָהֶם: תַּלְמִידֵי מִי אַתֶּם? אָמְרוּ לָהֶם: תַּלְמִידֵי רַ' עֲקִיבָא. אָמְרוּ לָהֶם: אַשְׁרֵי רַ' עֲקִיבָא וְתַלְמִידָיו, שֶלֹּא פָגַע בָּהֶם אָדָם רַע מֵעוֹלָם (ע"ז כה:).

קפא רַבִּי וְרַ' יוֹסֵי בְּרַ' יְהוּדָה הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדָּרֶךְ. רָאוּ גוֹי אֶחָד בָּא לִקְרָאתָם. אָמְרוּ: שְׁלשָׁה דְבָרִים775 הוּא שׁוֹאֵל לָנוּ: מִי אַתֶּם וּמַה־מְּלַאכְתְּכֶם וּלְהֵיכָן אַתֶּם הוֹלְכִים? מִי אַתֶּם? – יְהוּדִים, מַה־מְּלַאכְתְּכֶם? – סוֹחֲרִים, וּלְהֵיכָן אַתֶּם הוֹלְכִים? – לִקְנוֹת חִטִּים מִן הָאוֹצָרוֹת שֶׁל יַבְנֶה. עָמַד לוֹ רַבִּי כְּנֶגֶד הַגּוֹי לִרְאוֹת מַה־יִּשְׁאַל, וְהִמְתִּין לוֹ רַ' יוֹסֵי בְּרַ' יְהוּדָה, אָמַר: אִם יֹאמַר דָּבָר,776 אֲנִי אֹמַר אַחֵר. אָמַר לוֹ: וּמִנַּיִן לְךַ זוֹ?777 אָמַר לוֹ: מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ − “וְהִנֵּה גַם־הוּא אַחֲרֵינוּ. וַיְצַו גַּם אֶת־הַשֵּׁנִי” וגו'778 (ב"ר עו).

קפב אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם אֵין יִשְׂרָאֵל נוֹתֵן אֶצְבָּעוֹ779 בְּתוֹךְ פִּיו שֶׁל גּוֹי תְּחִלָּה, אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן גּוֹי אֶצְבָּעוֹ בְּתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל (שם פ).

קפג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: זְכוּרְנִי, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ: הַמּוֹדֶה לָהֶם – נוֹפֵל בִּידֵיהֶם; וְהַבּוֹטֵחַ בָּהֶם – שֶׁלּוֹ שֶׁלָּהֶם.780 (ב"ב צא:).


ב: אָרֶץ יִשְׂרָאֵל    🔗


א. הָאָרֶץ וְיִשְׂרָאֵל

א אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: הָאָרֶץ חֲבִיבָה עָלַי וְיִשְׂרָאֵל חֲבִיבִים עָלַי – אַכְנִיס אֶת־יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם חֲבִיבִים עָלַי לָאָרֶץ שֶׁחֲבִיבַה עָלָי (במ"ר כג).

ב יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא נָאֶה וּלְבוּשׁוֹ כָעוּר781, הוּא כָעוּר וּלְבוּשׁוֹ נָאֶה – וְיִּשְׂרָאֵל הֵם נָאִים לָאָרֶץ וְהָאָרֶץ נָאָה לָהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: “אַף־נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי”782 (שם).

ג רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי פָּתַח: “עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ”783 – מָדַד הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא כָּל־הָאֲרָצוֹת וְלֹא מָצָא אֶרֶץ שֶׁרְאוּיָה לִנָּתֵן לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (ויקרא ג).

––––––––

ד אָמַר רַ' יִצְחָק: לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵ“הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם”784, שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל, וּמַה טַּעַם פָּתַח בִּ“בְרֵאשִׁית”? מִשּׁוּם “כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם”785, שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל: אֻמָּה שֶׁל בָּזוֹזִים786 אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גוֹיִם, הֵם אוֹמְרִים לָהֶם: כָּל־הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הוּא בְרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשָׁר בְּעֵינָיו, בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָכֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מִכֶּם וּנְתָנָהּ לָנוּ (ב“ר א; ילק”ש בא; רש"י בר' א ותהל' קיא).

ה שְׁלֹשָה מְקוֹמוֹת אֵין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם יְכוֹלוֹת לְהוֹנוֹת787 אֶת־יִשְׂרָאֵל וְלוֹמַר לָהֶם: גְּזוּלִים הֵם בְּיֶדְכֶם, וְאֵלּוּ הֵם: מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה788 וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ (ב“ר עט; ילק”ש וישלח).

ו תַּנְיָא, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: שָׁלֹש מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל וְכֻלָּן לֹא נְתָנָן אֶלָּא עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהָעוֹלָם־הַבָּא. תּוֹרָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ”789; אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת־בְּנוֹ יְיָ אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ”790; וְנֶאֱמַר אַחֲרָיו: “כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל־אֶרֶץ טוֹבָה”791; הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר”792 (בר' ח.; ע"י).

ז שְׁלֹשָׁה דְבָרִים נִתְּנוּ עַל תְּנַאי793: אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן־יִפְתֶּה לְבַבְכֶם… וְחָרָה אַף־יְיָ בָּכֶם… וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה”794. בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר־אַתָּה בֹנֶה אִם־תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי”795 וגו'; וְאִם לָאו “וְהָיְתָה הָאָרֶץ לִשְׁמָמָה עַל־יֹשְבֶיהָ”796. מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי… עֲדֵי־עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא־לָךְ”797; וְאִם לָאו “וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם”798 (מכילתא יתרו).


ב. הָאָרֶץ וְיִשּׁוּבָהּ

ח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יָדוּר אָדָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים, וְאַל יָדוּר בְּחוּץ־לָאָרֶץ וַאֲפִלּוּ בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל־הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹהַּ וְכָל־הַדָּר בְּחוּץ־לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ799, שֶׁנֶּאֱמַר: “לָתֵת לָכֶם אֶת־אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים”800. וְכִי כָל־שֶׁאֵינוֹ דָר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֵין לוֹ אֱלוֹהַּ? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כָּל־הַדָּר בְּחוּץ־לָאָרֶץ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: “כִּי־גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת יְיָ לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים”801. וְכִי מִי אָמַר לוֹ לְדָוִד: לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחִרִים? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כָּל־הַדָּר בְּחוּץ־לָאָרֶץ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה (כת' קי:; ע"י).

ט תַּנְיָא, רַ' יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּחוּצָה־לָאָרֶץ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה־זָרָה בְּטָהֳרָה הֵם. כֵּיצַד? נָכְרִי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ וְזִמֵּן כָּל־הַיְּהוּדִים שֶׁבְּעִירוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאוֹכְלִים מִשֶּׁלָּהֶם802 וְשׁוֹתִים מִשֶּׁלָּהֶם וְשַׁמָּשׁ שֶׁלָּהֶם עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ”803 (ע"ז ח.).

י “וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל־אֶרֶץ כְּנַעַן… וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים”804 – רַ' יוּדָן אָמַר: אִם נִכְנָסִים בָּנֶיךָ לָאָרֶץ הֵם מְקַבְּלִים אֱלֹהוּתִי, וְאִם לָאו אֵינָם מְקַבְּלִים (ב"ר מו).

יא “זָכוֹר תִּזְכּוֹר וְתָשׁוּחַ עָלַי נַפְשִׁי”805 – שָׁנַה רַ' חִיָּא: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁיָּצָא לְחַמַּת־גְּדוֹר806 וְנָטַל בָּנָיו עִמּוֹ, פַּעַם אַחַת הִקְנִיטוּהוּ807 וְנִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ נוֹטְלָם, לְמָחָר יָצָא הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ וְלֹא הָיוּ בָנָיו עִמּוֹ, וְהָיָה נִזְכָּר לָהֶם וּבוֹכֶה וְאוֹמֵר: הַלְוַאי יִהְיוּ בָנַי עִמִּי, וַאֲפִלּוּ מַקְנִיטִים אוֹתִי. כָּךְ הַמֶּלֶךְ – זֶה הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא, בָּנָיו – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל – כֵּוָן שֶׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ אָמַר: הַלְוַאי הָיוּ יִשְׂרָאֵל עִמִּי וַאֲפִלּוּ מַכְעִיסִין אוֹתִי; זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “מִי־יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים”808 – אָמַר הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא: הַלְוַאי יִהְיוּ בָנַי עִמִּי כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בַמִּדְבָּר שֶׁהָיוּ מַלִּינִים עָלָי. וְכַיּוֹצֵא בָזֶה: “בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְבִים עַל־אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ”809 – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַלְוַאי יִהְיוּ בָנַי עִמִּי בּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אַף־עַל־פִּי שֶׁמְּטַמְּאִין אוֹתָהּ (איכ“ר ג; ילק”ש שם).

יב אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁרוּי בְּלֹא עָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: “הָעָם הַיֹּשֵב בָּהּ נְשֻׂא עָוֹן”810 (כת' קיא.).

יג “וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ”811 – אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַמְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם־הַבָּא (שם).

יד “מִי־יִתֶּן־לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה”812 – לָמָּה כַּיּוֹנָה? אָמַר רַ' עֲזַרְיָה בְשֵׁם רַ' יוּדָן: לְפִי שֶׁכָּל־הָעוֹפוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יְגֵעִים הֵם נָחִים עַל־גַּבֵּי סֶלַע אוֹ עַל־גַּבֵּי אִילָן, אֲבָל הַיּוֹנָה הַזּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא פוֹרַחַת וִיגֵעָה, קוֹפֶצֶת בְּאַחַת מֵאֲגַפֶּיהָ813: “הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד”814 – נִדְנוּד אַחַר נִדְנוּד, טִלְטוּל אַחַר טִלְטוּל; “אָלִין בַּמִּדְבָּר”815 – מוּטָב לָלִין בְּמִדְבָּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֶל וְלֹא לָלִין בְּפַלְטרָיוֹת816 שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ. (ב“ר לט; ילק”ש תהל' נה).

טו “וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם”817 – בְּאַרְצְכֶם אַתֶּם יוֹשְׁבִים לָבֶטַח, וְאִי אַתֶּם יוֹשְׁבִים לָבֶטַח חוּצָה לָּהּ (ספרא בחקותי).

––––––––

טז דָּרַשׁ רַ' שִׂמְלַאי: מִפְּנֵי מָה נִתְאַוָּה מֹשֶה רַבֵּנוּ לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכִי לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ הוּא צָרִיךְ אוֹ לִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ הוּא צָרִיךְ? אֶלָּא כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה: הַרְבֵּה מִצְוֹת נצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין מִתְקַיְּמִין אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (סוטה יד.).

יז מַעֲשֶׂה בְּרַ' יְהוּדָה בֶּן בְּתֵרָא וְרַ' מַתְיָא בֶּן חֶרֶשׁ וְרַ' חֲנִינָא בֶּן־אֲחִי רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' יוֹנָתָן שֶׁהָיוּ יוֹצְאִים חוּצָה־לָאָרֶץ וְהִגִּיעוּ לִפְלָטוּס818 וְזָכְרוּ אֶת־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, זָקְפוּ819 עֵינֵיהֶם וְזָלְגוּ820 דִמְעותֵיהֶם, וְקָרְעוּ בִגְדֵיהֶם וְקָרְאוּ הַמִּקְרָא הַזֶּה: “וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם־בָּהּ, וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל־הַחֻקִּים”821, וְחָזְרוּ וּבָאוּ לִמְקוֹמָם, אָמְרוּ: יְשִׁיבַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.

וּמַעֲשֶׂה בְּרַ' אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ וְרַ' יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר, שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לִנְצִיבִין אֵצֶל רַ' יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא לִלְמֹד מִמֶּנּוּ תּוֹרָה, וְהִגִּיעוּ לְצִידוֹן וְזָכְרוּ אֶת־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, זָקְפוּ עֵינֵיהֶם וְזָלְגוּ דִמְעוֹתֵיהֶם, וְקָרְעוּ בִגְדֵיהֶם וְקָרְאוּ הַמִּקְרָא הַזֶּה: “וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ, וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל־הַחֻקִּים”822. חָזְרוּ וּבָאוּ לָהֶם לִמְקוֹמָם, אָמְרוּ: יְשִׁיבַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל־הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה (ספרי ראה; ילק"ש שם).

יח “וּשְׁבוּ בְעָרֵיכֶם אֲשֶׁר־תְּפַשְׂתֶּם”823 – אָמַר חִזְקִיָּה: בַּמֶּה תְפַשְׂתֶּם? בִּישִׁיבָה. דְּבֵי יִשְׁמָעֵאל שָׁנָה: “וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם־בָּהּ” – בַּמֶּה יְרִשְׁתֶּם? בִּישִׁיבָה (קיד' כו.).

יט אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִפְּנֵי מָה זָכָה עָמְרִי לְמַלְכוּת? מִפְּנֵי שֶׁהוֹסִיף כְּרַךְ824 אֶחָד בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקֶן אֶת־הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֵת שֶׁמֶר… וַיִּבֶן אֶת־הָהָר וַיִּקְרָא אֶת־שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה… שֹׁמְרוֹן,825. (סנה' קב:).

כ “וְזָכַרְתִּי אֶת־בְּרִיתִי יַעֲקֹב… וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר”826 – מִן הַפָּסוּק הַזֶּה אַתָּה לָמֵד, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַמִּילָה, כְּשֵׁם שֶׁמִּילָה דוֹחָה אֶת־הַשַּׁבָּת כָּךְ כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. (ילק“ש עקב, ע”פ ספרי זוטא).

כא הַלּוֹקֵחַ בַּיִּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כּוֹתְבִין עָלָיו אוֹנֵי827 אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת828. (ב"ק פ:).

כב מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא נִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶלָּא בְּמַטָּע תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּטַּע יְיָ אֱלֹהִים גַּן־בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם”829 – אַף אַתֶּם כְּשֶׁנִּכְנָסִים לָאָרֶץ לֹא תִתְעַסְּקוּ אֶלָּא בְּמַטָּע תְּחִלָּה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכִי־תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ – וּנְטַעְתֶּם”830 (ויק"ר כה).

כג אָמַר רַ' לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מְהַלֵּךְ בַּאֲרַם־נַהֲרַיִם וַּבַאֲרַם־נָחוֹר רָאָה אוֹתָם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּפוֹחֲזִים, אָמַר: הַלְוַאי לֹא יְהֵא לִי חֵלֶק בָּאָרֶץ הַזּׂאת. וְכֵוָן שֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמָהּ שֶׁל צוֹר831 רָאָה אוֹתָם עֲסוּקִים בְּנִכּוּשׁ832 בִּשְׁעַת הַנִּכּוּשׁ, בְּעִדּוּר בִּשְׁעַת הָעִדּוּר, אָמַר: הַלְוַאי יְהֵא חֶלְקִי בָּאָרֶץ הַזֹּאת (ב"ר לט).

כד רַ' יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הָיָה אוֹמֵר: אִם הָיְתָה נְטִיעָה בְּתוֹךְ יָדְךָ וְיֹאמְרוּ לְךָ: הֲרֵי לְךָ הַמָּשִׁיחַ – בֹּא וּנְטַע אֶת־הַנְּטִיעָה וְאַחַר־כָּךְ צֵא וְהַקְבִּילוֹ833 (אדר“נ הוצ”ש נו“ב ל”א).

כה “הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים”834 – לְמָה אַבְרָהָם דּוֹמֶה? לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁרָאָה אֶת־הַמֶּלֶךְ מְהַלֵּךְ בִּמְבוֹאוֹת הָאֲפֵלִים, הֵצִיץ אוֹהֲבוֹ וְהִתְחִיל מֵאִיר עָלָיו דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן. הֵצִיץ הַמֶּלֶךְ וְרָאָה אוֹתוֹ, אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה מֵאִיר לִי דֶרֶךְ חַלּוֹן בֹּא וְהָאֵר לְפָנָי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם: עַד שֶׁאַתָּה מֵאִיר לִי מִמִּסְפּוֹטַמְיָא835 וּמֵחַבְרוֹתֶיהָ, בֹּא וְהָאֵר לְפָנַי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (ב"ר ל).

כו כֵּוָן שֶׁהֱעֶבִיר יַעֲקֹב בָּנָיו וְצֹאנוֹ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עָמַד וּמָכַר כָּל־מַה שֶּׁהֵבִיא בְּיָדוֹ מִחוּצָה־לָאָרֶץ וַעֲשָׂאוֹ כְרָיוֹת836 שֶׁל זָהָב. אָמַר לְעֵשָׂו: יֵשׁ לְךָ חֵלֶק עִמִּי בְּאֶרֶץ הַמַּכְפֵּלָה, וּמָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ – לִקַּח כְּרָיוֹת אֵלּוּ שֶׁל זָהָב אוֹ לַחֲלֹק עִמִּי? הִתְחִיל עֵשָׂו אוֹמֵר: מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִן הַמְּעָרָה הַזּוֹ? זָהָב זֶה אֲנִי מְבַקֵּשׁ – – –

תֹּאמַר שֶׁחָסַר [יַעֲקֹב] דָּבָר? אֶלָּא מִלֵּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חֶסְרוֹנוֹ וְהֶחֱזִיר לוֹ מִיָּד הַכֹּל (תנה"ק וישלח).

כז “טוֹב מְלֹא כַף נָחַת”837 וגו' – רַ' יִצְחָק פָּתַר מִקְרָא זֶה בְּשֵׁבֶט רְאוּבֵן וּבְשֵׁבֶט גָּד שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ וְרָאוּ כַּמָּה בֵית־זֶרַע838 יֵשׁ בָּהּ, כַּמָּה בֵית־נֶטַע839 יֵשׁ בָּהּ, אָמְרוּ: “טוֹב מְלֹא כַף נַחַת” בָּאָרֶץ הַזֹּאת “מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל”840 בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. חָזְרוּ וְאָמְרוּ: לֹא אָנוּ בָחַרְנוּ לָנוּ841? (ויק“ר ג; קה”ר ד', ו).

כח “טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה־בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי־רִיב”842 – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: “טוֹב פַּת חֲרֵבָה” – זוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲפִלּוּ אוֹכֵל אָדָם בָּהּ פַּת וּמֶלַח בְּכָל־יוֹם וְדָר בְּתוֹכָהּ זוֹכֶה לְעוֹלָם הַבָּא; “מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב” – זֶה חוּצָה־לָאָרֶץ, שֶׁהִיא מְלֵאָה חֲמָסִים וּגְזֵלוֹת (ילק"ש מש' יז).

כט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין יוֹצְאִין מֵאֶרֶץ לְחוּצָה־לָאָרֶץ אֶלָּא אִם־כֵּן עמְדוּ סָאתַיִם שֶׁל חִטִּים בְּסֶלַע843. אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא לִקַּח844; אֲבָל בִּזְמַן שֶׁמּוֹצֵא לִקַּח – אֲפִלּוּ עָמְדָה סְאָה בְסֶלַע לֹא יֵצֵא. וְכֵן הָיָה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: אֱלִימֶלֶךְ, מַחֲלוֹן וְכִלְיוֹן גְּדוֹלֵי הַדּוֹר הָיוּ, וּפַרְנְסֵי הַדּוֹר845 הָיוּ, וּמִפְּנֵי מָה נֶעֱנָשׁוּ? מִפְּנֵי שֶׁיָּצְאוּ מֵאֶרֶץ לְחוּצָה־לָאָרֶץ, [זֶהוּ] שֶׁנֶּאֱמַר: “וַתֵּהֹם כָּל־הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי”846. מַהוּ “הֲזֹאת נָעֳמִי”? אָמַר רַ' יִצְחָק: אָמְרוּ: חֲזִיתֶם נָעֳמִי, שֶׁיָּצְאָה מֵאֶרֶץ לְחוּצָה־לָאָרֶץ – מֶה עָלְתָה לָהּ847! (ב“ב צא.; ב”ר כח).

ל שִׁמְעוֹן בַּר בָּא848 בָּא אֵצֶל רַ' חֲנִינָא, אָמַר לוֹ: כְּתֹב לִי אִגֶּרֶת כָּבוֹד849 וְאֵצֵא לְפַרְנָסָתִי לְחוּץ־לָאָרֶץ. אָמַר לוֹ: לְמָחָר אֲנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל אֲבוֹתֶיךָ850, יְהוּ אוֹמְרִים לִי: נְטִיעָה אַחַת שֶׁל חֶמְדָּה שֶּׁהָיְתָה לִי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִתַּרְתָּ לָּהּ לָצֵאת לְחוּץ־לָאָרֶץ.

כֹּהֵן אֶחָד בָּא אֵצֶל רַ' חֲנִינָא, אָמַר לוֹ: מַהוּ לָצֵאת לְצוֹר לַעֲשׂוֹת דְּבַר מִצְוָה851, לַחֲלֹץ אוֹ לְיַבֵּם? אָמַר לוֹ: אָחִיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ הִנִּיחַ חֵיק אִמּוֹ852 וְחִבֵּק חֵיק נָכְרִיָּה853 – וּבָרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁנְּגָפוֹ854 – וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כַּיּוֹצֵא בוֹ! (ירוש' מו“ק פ”ג, ה"א).

לא “וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל־יַעֲקֹב שׁוּב אֶל־אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ”855 – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ” – אָבִיךָ מְצַפֶּה לְךָ, אִמְּךָ מְצַפָּה לְךָ, אֲנִי בְעַצְמִי מְצַפֶּה לָךְ.

רַב אַסִּי בְּשֵׁם רֵישׁ־לָקִישׁ אָמַר: נִכְסֵי חוּצָה־לָאָרֶץ אֵין בָּהֶם בְּרָכָה, אֶלָּא מִשֶּׁתָּשׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ אֶהְיֶה עִמָּךְ (ב"ר עד).

לב אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת־אָבוֹת אֵינָהּ עוֹמֶדֶת לוֹ856 בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא מֵאֶרֶץ לְחוּצָה־לָאָרֶץ (ב"ב צא.).


ג. חִבַּת הָאָרֶץ

לג “וְאֶתֶּן־לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה”857 – אֶרֶץ שֶׁנִּתְחַמְּדוּ לָהּ כָּל־גְּדוֹלֵי עוֹלָם (תנח' משפטים).

לד “בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהָי”858 – מַהוּ הִסְתּוֹפֵף? רַ' תַּנְחוּם בְּרַ' חֲנִילַאי וְרַב, אֶחָד אָמַר: אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֲפִלּוּ יֵשׁ לִי פְּרוֹטְרַקְלִין וּטְרַקְלִין859 בְּחוּצָה־לָאָרֶץ וְאֵין לִי אֶלָּא הַסַּף860 בְּאֶרֶץ־יִשְׁרָאֵל – “בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף”; וְאֶחָד אָמַר: אֲפִלּוּ לֹא יְהֵא לִי לֶאֱכֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֶלָּא סִפּוּף861 שֶׁל חֲרוֹבִים – “בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף” (שם ראה).

לה כְּשֶׁעָלָה רַב זֵירָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא מָצָא גֶשֶׁר לַעֲבֹר, הֶחֱזִיק בְּמֶצֶר862 וְעָבַר. אָמַר לוֹ מִין אֶחָד: עַם פָּזִיז863, שֶׁהִקְדַּמְתֶּם פִּיכֶם לְאָזְנֵיכֶם – עֲדַיִן בִּפְזִיזוּתְכֶם אַתֶּם עוֹמְדִים! אָמַר לוֹ: מָקוֹם שֶׁמּשֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא זָכוּ לוֹ – אֲנִי מִי יֹאמַר שֶׁאֶזְכֶּה לוֹ864? (כת' קיב.).

לו רַ' אַבָּא הָיָה מְנַשֵּׁק הַסְּלָעִים שֶׁל עַכּוֹ. רַ' חֲנִינָא הָיָה מְתַקֵּן [בָּהּ] תַּקָּלוֹת865 הַדְּרָכִים. רַ' חִיָּא בַר גַּמְדָּא הָיָה מִתְגַּלְגֵּל בַּעֲפָרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶיהָ וְאֶת־עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ”866 (שם).

לז עֻלָּא יָרַד [מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל] וּמֵת שָׁם. [בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ] הִתְחִיל בּוֹכֶה, אָמְרוּ לוֹ: מַה־לְּךָ בוֹכֶה? אָנוּ מַעֲלִים אוֹתְךָ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם: וּמָה אֲנִי מוֹעִיל, מְאַבֵּד אֲנִי מַרְגָּלִית שֶׁלִּי867 בְּאֶרֶץ טְמֵאָה. לֹא דוֹמֶה הַפּוֹלְטָהּ868 בְּחֵיק אִמּוֹ לְפוֹלְטָהּ בְּחֵיק נָכְרִיָּה.

כְּשֶׁמֵּת בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ לְרַ' אֶלְעָזָר. אָמַר: אַתָּה, עֻלָּא, “עַל־אֲדָמָה טְמֵאָה תָּמוּת”869. אָמְרוּ לוֹ: אֲרוֹנוֹ בָא. אָמַר לָהֶם: אֵינוֹ דוֹמֶה קוֹלַטְתּוֹ870 מֵחַיִּים871 לְקוֹלַטְתּוֹ לְאַחַר מִתָה (ירוש' כלאים פ“ט, ה”ד; כת' קיא.).

לח מַעֲשֶׂה בְּרַ' בְּרוֹקְיָא וְרַ' אֱלְעָזָר בֶּן פְּדָת שֶׁהָיוּ מְטַיְּלִים דֶּרֶךְ שַׁעַר מִחוּץ לִטְבֵרְיָא, רָאוּ אֲרוֹנוֹת שֶׁהָיוּ בָאִין מִחוּץ־לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אָמַר רַ' בְּרוֹקְיָא לְרַ' אֱלְעָזָר: מָה הוֹעִילוּ אֵלּוּ – בְּחַיֵּיהֶם הִנִּיחוּ אוֹתָהּ וּבְמִיתָתָם בָּאוּ לָהּ? אֲנִי קוֹרֵא עֲלֵיהֶם “וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה”872 – בְּחַיֵּיכֶם, “וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת־אַרְצִי”873 – בְּמִיתַתְכֶם. אָמַר לוֹ רַ' אֱלְעָזָר: לֹא הִיא, כֵּוָן שֶׁהֵם נִקְבָּרִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְנִתַּן לָהֶם גּוּשׁ עָפָר שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – מְכַפֶּרֶת לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ”874 (פסיק“ר א; ירוש' כלאים פ”ט, ה“ד; ב”ר צו).

לט אָמַר רַ' לֵוִי: אָמַר מֹשֶה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עַצְמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף נִכְנְסוּ לָאָרֶץ וַאֲנִי אֵינִי נִכְנָס לָאָרֶץ? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מִי שֶׁהוֹדָה בְּאַרְצוֹ875 נִקְבַּר בְּאַרְצוֹ, וּמִי שֶׁלֹּא הוֹדָה בְּאַרְצוֹ876 אֵינוֹ נִקְבָּר בְּאַרְצוֹ (דב"ר ב).

מ אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מֵתִים שֶׁבְּחוּץ־לָאָרֶץ אֵינָם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָתַתִּי צְבִי בְּאֶרֶץ חַיִּים”877 – אֶרֶץ שֶׁצִּבְיוֹנִי בָהּ878 מֵתֶיהָ חַיִּים, שֶׁאֵין צִבְיוֹנִי בָהּ אֵין מֵתֶיהָ חַיִּים (כת' קיא.).

מא “אַל־נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם”879 – לָמָּה כָּל־הָאָבוֹת תּוֹבְעִין וּמְחַבְּבִין קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל? אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: דְּבָרִים בְּגוֹ880. רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: מַהוּ דְּבָרִים בְּגוֹ? – “אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים881882.

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּשֵׁם רַ' חֻלְדָּה: לָמָּה הָאָבוֹת מְחַבְּבִין קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל: שֶׁמֵּתֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חַיִּים תְּחִלָּה בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְאוֹכְלִין883 שְׁנוֹת הַמָּשִיחַ. רַ' חֲנַנְיָא אָמַר: מִי שֶׁמֵּת בְּחוּץ־לָאָרֶץ וְנִקְבַּר שָׁם, שְׁתֵּי מִיתוֹת יֵשׁ בְּיָדוֹ.

אָמַר רַ' סִימוֹן: אִם כֵּן הִפְסִידוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם קְבוּרִים בְּחוּצָה־לָאָרֶץ! אֶלָּא מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה? עוֹשֶׂה לָהֶם מְחִלּוֹת884 בָּאָרֶץ, וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כַּמְּעָרוֹת הַלָּלוּ, וְהֵם מִתְגַּלְגְּלִין וּבָאִין עַד שֶׁהֵם מַגִּיעִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן בָּהֶם רוּחַ שֶׁל חַיִּים וְהֵם עוֹמְדִים. מִנַּיִן? שֶׁכֵּן כָּתוּב: “הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת־קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל”885, וְאַחַר־כָּךְ “וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם”886. (ב"ר צו).

מב “וּלְצִיּוֹן יֵאָמַר887 אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד־בָּהּ” וגו‘888 – אָמַר רַ’ מֵישָׁא בֶּן בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֶחָד הַנּוֹלָד בָּהּ וְאֶחָד הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתָהּ (עת' עה.).


ד. קְדֻשַּׁת הָאָרֶץ

מג אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת (כלים פ“א, מ”ו).

מד מִפְּנֵי מָה שָׁרְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין889? – – – שֶׁכָּל־הַשְּׁבָטִים נוֹלְדוּ בְּחוּצָה־לָאָרֶץ890 וּבִנְיָמִין נוֹלַד בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל891. (מכיל' יתרו י"ט, יח).

מה “וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל־מֹשֶה וְאֶל־אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר”892 – “בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם” – חוּץ לַכְּרָךְ. אוֹ אֵינוֹ893 אֶלָּא תּוֹךְ הַכְּרָךְ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר “וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶה כְּצֵאתִי אֶת־הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת־כַּפַּי אֶל־יְיָ”894 – וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר, וּמַה תְּפִלָּה הֲקַּלָּה, לֹא הִתְפַּלֵּל אֶלָּא חוּץ לָעִיר, דִּבּוּר חָמוּר895 לֹא כָל־שֶׁכֵּן? וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ תּוֹךְ הַכְּרָךְ? מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה שִׁקּוּצִים וְגִלּוּלִים, וְעַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיוּ כָל־הָאֲרָצוֹת כְּשֵׁרוֹת לְדִבְּרוֹת, משֶּׁנִּבְחֲרָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ כָל־הָאֲרָצוֹת. – – – עַד שֶׁלֹּא נִבְחַר בֵּית־עוֹלָמִים896 הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם רְאוּיָה לַשְּׁכִינָה, מִשֶּׁנִּבְחַר בֵּית־עוֹלָמִים יָצְאָה יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן”897, וְאוֹמֵר: “זֹאת־מְנוּחָתִי עֲדֵי־עַד”898 – – – אִם תֹּאמַר: דָּן אֲנִי מִן הַנְּבִיאִים שֶׁנִּדְבַּר עִמָּהֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ? אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְבַּר עִמָּהֶם בְּחוּצָה־לָאָרֶץ לֹא נִדְבַּר עִמָּהֶם אֶלָּא בִּזְכוּת אָבוֹת – – – וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְבַּר עִמָּהֶם בְּחוּצָה־לָאָרֶץ, וּבִזְכוּת אָבוֹת, לֹא נִדְבַּר עִמָּהֶם אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר899 שֶׁל מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲנִי הָיִיתִי עַל־אוּבַל אוּלָי”900, “וַאֲנִי הָיִיתִי עַל־יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל הוּא חִדָּקֶל”901, וְאוֹמֵר: “הָיֹה הָיָה דְבַר־יְיָ וגו' עַל־נְהַר כְּבָר”902 – – – רַ' אֶלְעָזָר בֶּן צָדוֹק אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “קוּם צֵא אֶל־הַבִּקְעָה”903 – מַגִּיד שֶׁהַבִּקְעָה כְּשֵׁרָה904.

תֵּדַע שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה נִגְלֵית בְּחוּצָה־לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְיָ”905, וְכִי מִלִּפְנֵי יְיָ הוּא בוֹרֵחַ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: “אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח”906 – – – אֶלָּא אָמַר יוֹנָה: אֵלֵךְ לְחוּצָה־לָאָרֶץ, מָקוֹם שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה וְנִגְלֵית, שֶׁהַגּוֹיִם קְרוֹבִים לִתְשׁוּבָה907 הֵם, שֶׁלֹּא לְחַיֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל908; מָשָׁל לְעֶבֶד כֹּהֵן שֶׁבָּרַח מֵרַבּוֹ, אָמַר: אֵלֵךְ לְבֵית־הַקְּבָרוֹת, מְקוֹם שֶׁאֵין רַבִּי יָכוֹל לָבוֹא אַחֲרָי. אָמַר לוֹ רַבּוֹ: יֵשׁ לִי כַיּוֹצֵא בָּךְ. כָּךְ אָמַר יוֹנָה: אֵלֵךְ לִי לְחוּצָה־לָאָרֶץ, מְקוֹם שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה נִגְלֵית, שֶׁהַגּוֹיִם קְרוֹבִים לִתְשׁוּבָה הֵם, שֶׁלֹּא לְחַיֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל; אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יֵשׁ לִי שְׁלוּחִים כַּיּוֹצֵא בָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָי הֵטִיל רוּחַ־גְּדוֹלָה אֶל־הַיָּם”909 (מכל' בא; ילק"ש שם).

מו שָׁנִינוּ, עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ הֻכְשְׁרוּ כָל־הָאֲרָצוֹת לוֹמַר שִׁירָה; מִשֶּׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ לֹא הֻכְשְׁרוּ כָל־הָאֲרָצוֹת לוֹמַר שִׁירָה (מג' יד.).


ה. תּוֹרַת הָאָרֶץ

מז אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: חֲבִיבָה עָלַי כַּת קְטַנָּה שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִסַּנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה שֶׁבְּחוּצָה־לָאָרֶץ (ירוש' נדר' פ“ו, ה”ח).

מח אֲפִלּוּ צַדִּיקִים וַחֲכָמִים בְּחוּץ־לָאָרֶץ וְרוֹעֵי צֹאן וּבָקָר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – אֵין מְעַבְּרִין אֶת־הַשָּׁנָה910 אֶלָּא עַל־יְדֵי רוֹעֵי צֹאן וּבָקָר [שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל]; וַאֲפִלּוּ נְבִיאִים בְּחוּץ־לָאָרֶץ וְהֶדְיוֹטִים911 בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – אֵין מְעַבְּרִין אֶת־הַשָּׁנָה אֶלָּא עַל־יְדֵי הֶדְיוֹטִים שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (פדר"א ח).

מט אָמַר רַב סָפְרָא: רַ' אַבָּהוּ הָיָה מְסַפֵּר: כְּשֶׁיָּרַד חֲנַנְיָה בֶּן־אֲחִי רַ' יְהוֹשֻׁעַ לַגּוֹלָה הָיָה מְעַבֵּר שָׁנִים וְקוֹבֵעַ חֳדָשִׁים בְּחוּצָה־לָאָרֶץ. שִׁגְּרוּ אַחֲרָיו שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים, רַ' יוֹסֵי בֶּן כִּפַּר וּבֶן־בְּנוֹ שֶׁל זְכַרְיָה בֶּן קְבוּטַל. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם אָמַר לָהֶם: לָמָּה בָאתֶם? אָמְרוּ לוֹ: לִלְמֹד תּוֹרָה בָּאנוּ. הִכְרִיז עֲלֵיהֶם: אֲנָשִׁים הַלָּלוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹר הֵם וַאֲבוֹתֵיהֶם שִׁמְּשׁוּ בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: זְכַרְיָה בֶן־קְבוּטַל אוֹמֵר: “הַרְבֵּה פְעָמִים קָרִיתִי לְפָנָיו912 בְּסֵפֶר דָּנִיֵּאל”. הִתְחִיל הוּא מְטַמֵּא וְהֵם מְטַהֲרִים, הוּא אוֹסֵר וְהֵם מַתִּירִים, הִכְרִיז עֲלֵיהֶם: אֲנָשִׁים הַלָּלוּ שֶׁל שָׁוְא הֵם, שֶׁל תֹּהוּ הֵם. אָמְרוּ לוֹ: כְּבָר בָּנִיתָ913 וְאִי אַתָּה יָכוֹל לִסְתֹּר914, כְּבָר גָּדַרְתָּ וְאִי אַתָּה יָכוֹל לִפְרֹץ. אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אֲנִי מְטַמֵּא וְאַתֶּם מְטַהֲרִים, אֲנִי אוֹסֵר וְאַתֶּם מַתִּירִים? אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה מְעַבֵּר שָׁנִים וְקוֹבֵעַ חֳדָשִׁים בְּחוּצָה־לָאָרֶץ. אָמַר לָהֶם: וַהֲלֹא עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף הָיָה מְעַבֵּר שָׁנִים וְקוֹבֵעַ חֳדָשִׁים בְּחוּצָה־לָאָרֶץ? אָמְרוּ לוֹ: הַנַּח רַ' עֲקִיבָא, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ כְּמוֹתוֹ915 בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לֹא הִנַּחְתִּי כְּמוֹתִי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ לוֹ: גְּדָיִים שֶׁהִנַּחְתָּ916 נַעֲשׂוּ תְיָשִׁים בַּעֲלֵי־קַרְנַיִם, וְהֵם שִׁגְּרוּנוּ אֶצְלֶךָ, וְכָךְ אָמְרוּ לָנוּ: “לְכוּ וְאִמְרוּ לוֹ בִּשְׁמֵנוּ: אִם שׁוֹמֵעַ – מוּטָב, וְאִם לָאו – יְהֵא בְנִדּוּי. וְאִמְרוּ לְאַחֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה: אִם שׁוֹמְעִים – מוּטָב, וְאִם לָאו – יַעֲלוּ לָהָר917: אֲחִיָּה918 יִבְנֶה מִזְבֵּחַ, חֲנַנְיָה יְנַגֵּן בְּכִנּוֹר919, וְיִכְפְּרוּ920 כֻלָּם וְיֹאמְרוּ: אֵין לָהֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל”. מִיָּד גָּעוּ כָּל־הָעָם בִּבְכִיָּה וְאָמְרוּ: חָס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ לָנוּ חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל!

וְכָל־כָּךְ לָמָּה921: מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר־יְיָ מִירוּשָׁלָיִם”922 (בר' סג:; ע"י).

נ שָׁנִינוּ, רַ' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: עֲתִידִים בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּחּוּץ־לָאָרֶץ שֶׁיִּקָּבְעוּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא”923 – וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמַה תָּבוֹר וְכַרְמֶל, שֶׁלֹּא בָאוּ אֶלָּא לְפִי שָׁעָה לִלְמֹד תּוֹרָה924, נִקְבְּעוּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, – בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת, שֶׁקּוֹרִין וּמַרְבִּיצִין בָּהֶם925 תּוֹרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (מג' כט.).

נא אָמַר רַ' יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא לְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ: מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִרְאוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה בָּעוֹלָם הַזֶּה – עֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. (שו"ט קה).

נב אֲוִירָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים (ב“ב קנ”ח:).

נג “בַּגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה”926 – מִכָּאן שֶׁהַתּוֹרָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

אֲשֶׁר־שָׁם הַזָּהָב"927 – אֵלּוּ דִבְרֵי תוֹרָה שֶׁהֵם נֶחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב.

“וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב”928 – מְלַמֵּד שֶׁאֵין תּוֹרָה כְּתוֹרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלֹא חָכְמָה כְּחָכְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

“שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם”929 – מִקְרָא, מִשְׁנָה, תַּלְמוּד, תּוֹסֶפְתָּא וְאַגָּדָה (ספרי עקב; ב"ר טז).

נד רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: חָכָם הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְיוֹצֵא חוּצָה־לָאָרֶץ פָּגַם אֶת־עַצְמוֹ930; דָּר בָּהּ – מְשֻׁבָּח הֵימֶנּוּ. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁפָּגַם מְשֻׁבָּח הוּא יוֹתֵר מִכָּל־הַמְשֻׁבָּחִים שֶׁבַּמְּדִינָה931. מְשָׁלוֹ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְבַרְזֶל הִנְדּוּאִי932 שֶׁבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּפְחַת933 מִמַּה שֶּׁהָיָה, מְשֻׁבָּח יוֹתֵר מִכָּל־הַמְּשֻׁבָּחִים שֶׁבַּמְּדִינוֹת (אדר"נ כח).

נה “בְּאֵר מַיִם חַיִּים”934 – זוֹ תוֹרָה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (ילק“ש שה”ש).

נו אָמַר רַ' זְעֵירָא: אֲפִלּוּ שִׂיחָתָם שֶׁל בְּנֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה. (ויק"ר לד).

נז עֲשָׂרָה קַבִּים חָכְמָה יָרְדוּ לָעוֹלָם – תִּשְׁעָה נָטְלָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (קיד' מט:).


ו. עֶרְכָּהּ שֶׁל הָאָרֶץ

נח אָמַר רַ' אַבָּא בַר חֲנִינָא: אִלְמָלֵא לֹא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל לֹא נִתַּן לָהֶם אֶלָּא חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תוֹרָה וְסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ בִּלְבָד, שֶׁעֶרְכָּהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא935 (נד' כב:).

נט “וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְיָ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ”936 –מְלַמֵּד שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ גָּבֹהַּ מִכָּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גְּבֹהָה מִכָּל־הָאֲרָצוֹת (זב' נד:).

ס אֶבֶן הָיְתָה שָׁם [בַּמִּקְדָּשׁ] מִימוֹת נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים וּשְׁתִיָּה הָיְתָה נִקְרֵאת.

תְּנָא, שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת937 הָעוֹלָם.

שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: “אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם”938 – תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם מִשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ, תּוֹלְדוֹת הָאָרֶץ מֵהָאָרֶץ נִבְרָאוּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵלּוּ וְאֵלּוּ מִצִּיּוֹן נִבְרָאוּ, שֶּׁנֶּאֱמַר: “אֵל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא־אָרֶץ, מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ”939, וְאוֹמֵר: “מִצִּיוֹן מִכְלַל940־יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ”941 – מִמֶּנָּה מֻכְלָל יָפְיוֹ שֶׁל עוֹלָם (יומא נד:).

סא “עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל־פֶּרִי”942 – כְּשֵׁם שֶׁהַטַּבּוּר הַזֶּה נָתוּן בְּאֶמְצַע הָאִישׁ, כָּךְ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נְתוּנָה בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “ישְׁבֵי עַל־טַבּוּר הָאָרֶץ”943, וּמִמֶּנָּה מַשְׁתִּיתוֹ944 שֶׁל עוֹלָם יוֹצֵאת. וִירוּשָׁלַיִם בְּאֶמְצָעִיתָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ בְּאֶמְצַע יְרוּשָׁלַיִם, וְהַהֵיכָל945 בְּאֶמְצַע בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְהָאָרוֹן בְּאֶמְצַע הַהֵיכָל, וְאֶבֶן שְׁתִיָּה לִפְנֵי הָאָרוֹן, שֶׁמִּמֶּנָּה נִשְׁתַּת הָעוֹלָם. וּשְׁלֹמֹה שֶׁהָיָה חָכָם עָמַד עַל הַשָּׁרָשִׁים946 הַיּוֹצְאִים מִמֶּנָּה לְכָל־הָעוֹלָם: גִּיד שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְכוּשׁ נָטַע עָלָיו פִּלְפְּלִין, [וְכֵן] נָטַע בָּהֶם כָּל־מִינֵי אִילָנוֹת, וְעָשׂוּ פֵרוֹת. (תנח' קדושים).

סב כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הוּא עַל־יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל־נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ”947 – אֵלּוּ שִׁבְעָה יַמִּים וְאַרְבָּעָה נְהָרוֹת שֶׁמַּקִּיפִין אֶת־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הֵם: שִׁבְעָה יַמִּים – יַמָּהּ שֶׁל טְבֵרְיָה948 וְיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם949 וְיַמָּהּ שֶׁל חוּלַת950 וְיַמָּהּ שֶׁל שָׁלִית951 וְיַמָּהּ שֶׁל סַמְכוּ952 וְיָם אֲפַמְיָא953 וְיָם הַגָּדוֹל954; אַרְבָּעָה נְהָרוֹת – יַרְדֵּן וְיַרְמוּךְ וְקַרְמְיוֹן וּפִיגָה955.

– וַהֲרֵי יֵשׁ יָם שֶׁל חֶמֶץ956?

– דֵּיקְלִיטְיָנוֹס957 הִקְוָה אֶת־הַנְּהָרוֹת וַעֲשָׂאוֹ958 (ב“ב עד:; ירוש' כלאים פ”ט, ה“ד, שם כת' פי”ב, ה“ג; שו”ט כ"ד, ו).

סג שָׁנִינוּ, יַרְדֵּן יוֹצֵא מִמְּעָרַת פַּמְיַאס959 וּמְהַלֵּךְ בְּיַמָּהּ שֶׁל סַמְכוּ וּבְיַמָּהּ שֶׁל טְבֵרְיָא וּמִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד לְיָם הַגָּדוֹל, וּמִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפִיו שֶׁל לִוְיָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: “יִבְטַח כִּי־יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל־פִּיהוּ”960 (ב,ב עד:).

סד שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שִׁלֹחַ961 הָיָה מְקַלֵּחַ מַיִם962 בִּכְאִסָּר963, וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ וְהִרְחִיבוּהוּ, כְּדֵי שֶׁיִּתְרַבּוּ מֵימָיו – וְנִתְמַעֲטוּ, חָזְרוּ וּמִעֲטוּהוּ – וְהָיָה מְקַלֵּחַ מָיִם (ערכ' י:).


ז. אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ

סה “וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל”964 – רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: תֵּבֵל – זוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ”965. ולָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ תֵּבֵל: שֶׁהִיא מְתֻבֶּלֶת966 בַּכֹּל, שֶׁכָּל־הָאֲרָצוֹת יֵשׁ בְּזוֹ מַה שֶּׁאֵין בְּזוֹ וְיֵשׁ בְּזוֹ מַה שֶּׁאֵין בְּזוֹ; אֲבָל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ חֲסֵרָה כְלוּם, שֶׁנֶאֱמַר: “לֹא־תֶחְסַר כֹּל בָּהּ”967 (ספרי עקב).

סו “וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת יְיָ אַרְצוֹ”968 – מְלַמֵּד שֶׁאַרְצוֹ שֶׁל יוֹסֵף מְבֹרֶכֶת מִכָּל־הָאֲרָצוֹת, שֶׁהָיָה טַל מָצוּי לָהּ בְּכָל־שָׁעָה וְהָיְתָה מְרֻבֶּצֶת בְּמַעְיָנוֹת969 וּפְתוּחָה לַחַמָּה וּפְתוּחָה לַלְּבָנָה, מְלֵאָה וְאֵין חֲסֵרָה כָּל־בְּרָכָה (שם ברכה).

סז “אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת”970 – אוֹ בִגְנוּת971 אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְדַבֵּר, שֶׁמַּזְכִּיר בָּהּ הָרִים972? תַּלְמוּד־לוֹמַר: "וּבְקָעֹת – מַה־בְּקָעוֹת לְשֶׁבַח אַף הָרִים לְשֶׁבַח; וְעוֹד שֶׁנּוֹתֵן טַעַם בָּהָר973, טַעַם בַּבִּקְעָה, שֶׁפֵּרוֹת הָהָר קַלִּים974 וּפֵרוֹת הַבִּקְעָה שְׁמֵנִים.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: כְּשֶׁהִיא בִקְעָה975 הֲרֵי הִיא עוֹשָׂה בֵית־כֹּר, כְּשֶׁהִיא הַר הֲרֵי הִיא עוֹשָׂה בֵּית־כֹּר מִן הַמִּזְרָח, בֵּית־כֹּר מִן הַמַּעֲרָב, בֵּית־כֹּר מִן הַדָּרוֹם, בֵּית־כֹּר מִן הַצָּפוֹן, בֵּית־כֹּר מִלְמַעְלָה – נִמְצָא חֲמִשָּׁה מְכֻפֶּלֶת.

“כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים זֹאת יְרוּשָׁלִִַם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת”976 – אֶרֶץ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִינֵי־אֲרָצוֹת977 הַרְבֵּה: בֵּית־אֲרָצוֹת978, בֵּית־הַחוֹלוֹת, בֵּית הֶעָפָר.

דָּבָר אַחֵר: “אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת”979 – מַגִּיד שֶׁלֹּא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת הַר לְטַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה וְלֹא טַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה לְטַעַם פֵּרוֹת הָר. מִנַּיִן שֶׁלֹּא שָׁווּ טַעַם הַר וָהָר980, טַעַם בִּקְעָה וּבִקְעָה? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת” – הָרִים הָרִים הַרְבֵּה, בְּקָעוֹת בְּקָעוֹת הַרְבֵּה.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אֲרָצוֹת981 נִתְּנוּ כְּנֶגֶד שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטִים982, וְלֹא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת שֵׁבֶט זֶה לְטַעַם פֵּרוֹת שֵׁבֶט זֶה.

רַ' יוֹסֵי בֶּן מְשֻׁלָּם אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּתְּנוּ מַטְעַמִּים983 בָּאָרֶץ כָּךְ נִתְּנוּ מַטְעַמִּים בַּיָּם984, תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים”985 – מַגִּיד שֶׁלֹּא שָׁווּ טַעַם דָּג הָעוֹלֶה מֵעַכּוֹ לְטַעַם דָּג הָעוֹלֶה מִצּוֹר, וְלֹא הָעוֹלֶה מִצּוֹר לָעוֹלֶה מֵאִסְפַּמְיָא986. אוֹ לְפִי שֶׁעֲפָרוֹ שֶׁל הַר קַל וְשֶׁל בִּקְעָה שָׁמֵן, יָכוֹל יְהוּ מַיִם גּוֹרְשִׁים אֶת הָעָפָר לִמְקוֹם בִּקְעָה וּתְהֵא בִקְעָה מְחֻסֶּרֶת מָיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: “אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת”987 – הַר לְפִי מַה שֶּׁהוּא, בִּקְעָה לְפִי מַה שֶּׁהִיא; אוֹ לְפִי שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְכֻפֶּלֶת בְּהָרִים988 יְהֵא גָּלוּי989 שׁוֹתֶה, שֶׁאֵינוֹ גָלוּי990 אֵינוֹ שׁוֹתֶה? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה־מָּיִם”991 – גָּלוּי וְשֶׁאֵינוֹ גָלוי שׁוֹתֶה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “אַף־בְּרִי יַטְרִיחַ עָב, יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ”992 – שֶׁהָיוּ הֶעָבִים מַקִּיפוֹת אוֹתָהּ993 וּמַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מִכָּל־רוּחַ; אוֹ לְפִי שֶׁשּׁוֹתָה מֵי גְשָׁמִים, אֲבָל אֵינָהּ שׁוֹתָה מֵי נְחָלִים994? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם”995; אוֹ לְפִי שֶׁשּׁוֹתָה מֵי נְחָלִים, אֲבָל אֵינָהּ שׁוֹתָה מֵי שְׁלָגִים? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “לִמְטַר הַשָּׁמַיִם996 תִּשְׁתֶּה־מָּיִם” – כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר מַיִם, אַף מֵי שְׁלָגִים, וְכֵן הוֹא אוֹמֵר: “כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן־הַשָּׂמַיִם”997; אוֹ לְפִי שֶׁשׁוֹתָה מֵי שְׁלָגִים אֲבָל אֵינָהּ שׁוֹתָה מֵי טְלָלִים? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה־מָּיִם” – אַף מֵי טְלָלִים תִּשְׁתֶּה (שם עקב; ילק"ש שם).

סח “לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִיא”998 – אֶרֶץ מִצְרַיִם שׁוֹתָה מֵימֶיהָ999, אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוֹתֶה מֵי גְשָׁמִים; אֶרֶץ מִצְרַיִם נָמוֹךְ1000 שׁוֹתֶה, גָּבֹהַּ אֵינוֹ שׁוֹתֶה, אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוֹתֶה נָמוֹךְ וְגָבֹהַּ; אֶרֶץ מִצְרַיִם גָּלוּי שׁוֹתֶה, שֶׁאֵין גָּלוּי1001 אֵינוֹ שׁוֹתֶה, אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּלוּי וְשֶׁאֵין גָּלוּי שׁוֹתֶה; אֶרֶץ מִצְרַיִם שׁוֹתָה וְאַחַר־כָּךְ נִזְרָעַת, אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה וְנִזְרַעַת, נִזְרַעַת וְשׁוֹתָה; אֶרֶץ מִצְרַיִם אִם אֵינָהּ שׁוֹתָה בְּכָל יוֹם1002 וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה בְּכָל יוֹם; אֶרֶץ מִצְרַיִם אִם אֵינוֹ עָמֵל בָּהּ בְּפֶסֶל1003 וּבְקַרְדֹּם וְנוֹדֵד שְׁנַת עֵינָיו עָלֶיהָ אֵין לוֹ בָּהּ כְּלוּם, אֲבָל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ כֵּן – הֵם יְשֵׁנִים עַל מִטּוֹתֵיהֶם וְהַמָּקוֹם מוֹרִיד לָהֶם גְּשָׁמִים.

מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, רָאָה בֶּן־טוֹבִים1004 אֶחָד וּמָסַר לוֹ עֶבֶד אֶחָד לְשַׁמְּשׁוֹ; שׁוּב רָאָה בֶּן־טוֹבִים אֶחָד מְעֻדָּן וּמפֻנָּק וְעָסוּק בִּפְעֻלָּה1005 וּמַכִּירוֹ לוֹ וְלַאֲבוֹתָיו, אָמַר: גְּזֵרָה שֶׁאֵין אַתָּה עוֹשֶׂה בְיָדְךָ וַאֲנִי מַאֲכִילֶךָ. כָּךְ כָּל־הָאֲרָצוֹת נָתְנוּ לָהֶם שַׁמָּשִׁים לְשַׁמֵּשׁ: מִצְרַיִם שׁוֹתָה מִן הַנִּילוֹס וּבָבֶל שׁוֹתָה מִן הַנָּהָר1006, אֲבָל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ כֵּן, אֶלָּא הֵם יְשֵׁנִים עַל מִטּוֹתֵיהֶם וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹרִיד לָהֶם גְּשָׁמִים; וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא כְדַרְכֵי בָּשָׂר־וָדָם דַּרְכֵי הַמָּקוֹם, בָּשָׂר־וָדָם קוֹנֶה לוֹ עֲבָדִים שֶׁיִּהְיוּ זָנִים וּמְפַרְנְסִים אוֹתוֹ, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם קוֹנֶה לוֹ עֲבָדִים שֶׁיְּהֵא הוּא זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָם (שם; שם).

סט שָׁנוּ חֲכָמִים: בְּבִרְכוֹתֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בֵּית־סְאָה עוֹשֶׂה חֲמֵשֶׁת רִבּוֹא כֹּרִין1007, בִּישִׁיבָתָהּ שֶׁל צֹעַן בֵּית־סְאָה עוֹשֶׂה שִׁבְעִים כֹּרִין, וְאֵין לְךָ מְעֻלָּה בְּכָל־אֲרָצוֹת יוֹתֵר מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כְּגַן־יְיָ כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם”1008, וְאֵין לְךָ מְעֻלָּה בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם יוֹתֵר מִצֹּעַן, שֶׁהָיוּ מְגַדְּלִים בָּהּ מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו”1009, וְאֵין לְךָ טְרָשִׁים1010 בְּכָל־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵחֶבְרוֹן, שֶׁהָיוּ קוֹבְרִין בָּהּ מֵתִים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן חֶבְרוֹן מְבֻנָּה1011 עַל אַחַת מִשִּׁבְעָה בְצֹעַן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם”1012 – – – אֶפְשָׁר אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת לִבְנוֹ קָטָן קֹדֶם שֶׁיִּבְנֶה לִבְנוֹ גָדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן”1013? אֶלָּא שֶׁמְּבֻנָּה עַל אַחַת מִשִּׁבְעָה בְצֹעַן. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּטְרָשִׁים, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּטְרָשִׁים חֲמֵשׁ מֵאָה1014; בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא בְּבִרְכוֹתֶיהָ1015, אֲבָל בְּבִרְכוֹתֶיהָ נֶאֱמַר: “וַיִּזְרַע יִצְחָק – – – וַיִּמְצָא – – – מֵאָה שְׁעָרִים10161017 (כת' קיב.).

ע אַתָּה מוֹצֵא בְּסַנְחֵרִיב כְּשֶׁבָּא לְפַתּוֹת אֶת־יִשְׂרָאֵל מָה אָמַר לָהֶם? “עַד־בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל־אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם”1018 – אֶל אֶרֶץ יָפָה מֵאַרְצְכֶם אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא “אֶל־אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם”. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: אִם מִי שֶׁבָּא לוֹמַר שִׁבְחָהּ שֶׁל אַרְצוֹ לֹא אָמַר גְּנוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, קַל־וַחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: שׁוֹטֶה הָיָה זֶה, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ לְפַתּוֹת. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָלַךְ לִשָּׂא אִשָׁה. אָמַר לָהּ: אָבִיךְ מֶלֶךְ וַאֲנִי מֶלֶךְ, אָבִיךְ עָשִׁיר וַאֲנִי עָשִׁיר, אָבִיךְ מַאֲכִילֵךְ בָּשָׂר וְדָגִים וּמַשְׁקֵךְ יַיִן יָשָׁן וַאֲנִי מַאֲכִילֵךְ בָּשָׂר וְדָגִים וּמַשְׁקֵךְ יַיִן יָשָׁן – וְאֵין זֶה פִתּוּי. כֵּיצַד פִּתּוּי? אוֹמֵר לָהּ: אָבִיךְ הֶדְיוֹט וַאֲנִי מֶלֶךְ, אָבִיךְ עָנִי וַאֲנִי עָשִׁיר, אָבִיךְ מַאֲכִילֵךְ מִינֵי יָרָק וְקִטְנִיּוֹת וַאֲנִי מַאֲכִילֵךְ בָּשָׂר וְדָגִים, אָבִיךְ מוֹלִיכֵךְ לְמֶרְחָץ בְּרֶגֶל וַאֲנִי מוֹלִיכֵךְ בִּגְלֻגְדְּקָא1019. וּמָה אִם מִי שֶׁבָּא לוֹמַר שִׁבְחָהּ שֶׁל אַרְצוֹ לֹא אָמַר גְּנוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, קַל־וָחֹמֶר לִמְסַפֵּר בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (ספרי עקב).

עא “וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ”1020 – שֶׁתְּהֵא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְלֵאָה דָגָן וְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר, וְכָל־הָאֲרָצוֹת דּוֹבְאוֹת1021 לְמַלְאוֹת אוֹתָהּ כֶּסֶף וָזָהָב (שם).

עב “וְאֶתֶּן־לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם”1022 – מַהוּ צִבְאוֹת גּוֹיִם? שֶׁכָּל הַגּוֹיִם צוֹבִים1023 בָּהּ וְרוֹצִים אוֹתָהּ (שו"ט ה).

עג “וְאֶתֶּן־לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי” – “אֶרֶץ חֶמְדָּה” – אֶרֶץ שֶׁעֲשׂוּיָה חוֹלָאוֹת1024 חוֹלָאוֹת לִמְלָכִים וְשֻׁלְטָנִים, שֶׁכָּל־מֶלֶךְ וְשֻׁלְטָן שֶׁלֹּא קָנָה בְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: לֹא עָשִׂיתִי כְלוּם. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: וְכִי שְׁלֹשִים וְאֶחָד מֶלֶךְ שֶׁשִּׁעְבֵּד [יְהוֹשֻׁעַ] כֻּלָּם הָיוּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים בְּרוֹמִי עַכְשָׁו, שֶׁכָּל מֶלֶךְ וְשֻׁלְטָן שֶׁלֹּא קָנָה פּלַטְיָאוֹת1025 וְחוֹלָאוֹת בְּרוֹמִי אוֹמֵר: לֹא עָשִׂיתִי כְלוּם, [כָּךְ] כָּל־מֶלֶךְ וְשֻׁלְטָן שֶׁלֹּא קָנָה פְּלַטְיָאוֹת וְחוֹלָאוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: לֹא עָשִׂיתִי כְלוּם (ספרי ברכה לג, ילק"ש שם).

עד “עַמִּים הַר־יִקְרָאוּ”1026 – מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהָיוּ אֻמּוֹת וּמְלָכִים מִתְכַּנְּסִים וּבָאִים לִפְרַגְמַטְיָא1027 שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהֵם אוֹמְרִים: הוֹאִיל וְנִצְטַעַרְנוּ וּבָאנוּ לְכָאן נֵלֵךְ וְנִרְאֶה פְרַגְמַטְיָא שֶׁל יְהוּדִים מַה־טִּיבָהּ, וְעוֹלִים לִירוּשָׁלַיִּם וְרוֹאִים אֶת־יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹבְדִים לְאֵל אֶחָד וְאוֹכְלִים מַאֲכָל אֶחָד, לְפִי שֶׁהַגּוֹיִם לֹא אֱלוֹהוֹ שֶׁל זֶה כֵּאלוֹהוֹ שֶׁל זֶה וְלֹא מַאֲכָלוֹ שֶׁל זֶה כְּמַאֲכָלוֹ שֶׁל זֶה – וְהֵם אוֹמְרִים: אֵין יָפֶה לְהִדָּבֵק אֶלָּא בְּאֻמָּה זוֹ.

מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאֵין זָזִין מִשָּׁם עַד שֶׁמִּתְגַיְּרִים וּבָאִים וּמַקְרִיבִים זְבָחִים וְעוֹלוֹת? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק”1028 (שם; שם).

עה “כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ”1029 – זֶה יַמָהּ שֶׁל יָפוֹ שֶׁגָּנוּז לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא1030. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁכָּל סְפִינוֹת שֶׁאוֹבְדוֹת בַּיָּם הַגָּדוֹל וּצְרוֹרוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְכָל־כְּלֵי חֶמְדָּה, שֶׁהַיָּם הַגָּדוֹל מְקִיאָם לְיַמָּהּ שֶׁל יָפוֹ שֶׁגָּנוּז לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא? תַּלְמוּד לוֹמַר: “כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ”. אָמַר רַ' יוֹסֵי: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ מִכְּזִיב לְצוֹר, וּמָצָאתִי זָקֵן אֶחָד וּשְׁאִלְתִּיו בְּשָׁלוֹם. אָמַרְתִּי לוֹ: פַּרְנָסָתְךָ בַּמֶּה הִיא? אָמַר לִי: מֵחִלָּזוֹן1031. אָמַרְתִּי לוֹ: וּמִי מָצוּי1032? אָמַר לִי: הַשָּׁמַיִם1033, מָקוֹם בַּיָּם1034, שֶׁמֻטָּל בֵּין הָרִים, וּסְמָמִיּוֹת מַכִּישׁוֹת אוֹתוֹ1035 וּמֵת וְנִמּוֹק בִּמְקוֹמוֹ. אָמַרְתִּי: הַשָּׁמַיִם, נִכָּר הוּא, שֶׁגָּנוּז לַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא (שם; שם).

עו “וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל”1036 – "שְׂפוּנֵי זֶה חִלָּזוֹן, “טְמוּנֵי” – זוֹ טָרִית1037, “חוֹל” – זוֹ זְכוּכִית1038. לְפִי שֶׁשִּׁבְטוֹ שֶׁל זְבוּלֻן הָיָה מִתְרַעֵם לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְאוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, לְאַחַי נָתַתָּ אֲרָצוֹת וְלִי נָתַתָּ יַמִּים; לְאַחַי נָתַתָּ שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְלִי נָתַתָּ חִלָּזוֹן. אָמַר לוֹ: סוֹף שֶׁאֲנִי מַצְרִיכָם לְיָדְךָ עַל־יְדֵי חִלָּזוֹן זֶה. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מִי מוֹדִיעֵנִי דָּבָר זֶה? אָמַר לוֹ: זֶה סִמָּן יִהְיֶה בְּיָדֶךָ: שֶׁכָּל מִי שֶׁגּוֹנְבוֹ לֹא יְהֵא1039 בִּפְרַגְמַטְיָא שֶׁלּוֹ כְלוּם (שם).

עז “לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים”1040 – כּוֹרְמִים – שָׁנָה רַב יוֹסֵף: אֵלּוּ מְלַקְּטֵי אֲפַרְסְמוֹן1041 מֵעֵין־גֶּדִי וְעַד רָמְתָא1042: יוֹגְבִים – אֵלּוּ צַיָּדֵי חִלָּזוֹן מִסֻּלָּמוֹת שֶׁל צוֹר1043 וְעַד חֵיפָא (שבת כו.).

עח “וְחַמַּת”1044 – זוֹ טְבֵרְיָא, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ חַמַּת? עַל שֵׁם חַמֵּי טְבֵרְיָא.

“רַקַּת”1045 – זוֹ צִפּוֹרֵי, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רַקַּת? מִשּׁוּם שֶׁהִיא גְבוֹהָה כְּרַקַּת נָהָר1046.

“וְכִנֶּרֶת”1047 – זוֹ גֵינוֹסַר, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ כִּנֶּרֶת? שֶׁמְּתוּקִין הַפֵּרוֹת כְּקוֹל הַכִּנּוֹרוֹת.

רָבָא אָמַר: “חַמַּת” – זוֹ חַמֵּי גֶדֶר1048, “רַקַּת” – זוֹ טְבֵרְיָא.

רַ' יִרְמְיָה אָמַר: “רַקַּת” שְׁמָהּ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ “טְבֵרְיָא”? שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל1049. רַבָּה אָמַר: שֶׁטּוֹבָה רְאִיָּתָהּ1050.

אָמַר זְעֵירִי: “קִטְרוֹן” – זוֹ צִפּוֹרֵי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ צִפּוֹרֵי? שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּרֹאשׁ הָהָר כְּצִפּוֹר.

אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: אֲנִי רָאִיתִי “זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ” שֶׁל צִפּוֹרֵי1051 וְהָיְתָה שִׁשָּׁה־עָשָׂר מִיל עַל שִׁשָּׁה־עָשָׂר מִיל.

“וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר”1052 – זוֹ קֵיסָרֵי בַּת אֱדוֹם1053, שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת בֵּין הַחוֹלוֹת וְהִיא הָיְתָה יָתֵד תְּקוּעָה לְיִשְׂרָאֵל1054 בִּימֵי יְוָנִים, וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנָאִים וְנִצְּחוּם הָיוּ קוֹרְאִים אוֹתָהּ אֲחִידַת מִגְדַּל צוֹר1055 (מג' ו.).

עט אָמַר רַ' יִצְחָק: “לֶשֶׁם”1056 – זוֹ פַּמְיַאס1057. “וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר” – זוֹ קֵיסָרַי בַּת אֱדוֹם, שֶׁהִיא הָיְתָה מֶטְרֹפּוֹלִין1058 שֶׁל מְלָכִים. יֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁמְּגַדְּלִים בָּהּ מְלָכִים1059; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁמַּעֲמִידִים מִמֶּנָּה מְלָכִים (שם).

פ מִכְמָס וּזְנוֹחָא1060 – אַלְפָא1061 לְסֹלֶת, שְׁנִיָּה לָהֶן1062 – עֲפָרַיִם1063 בַּבִּקְעָה. (מנח' פ“ט, מ”א).

פא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם”1064 – לֹא שִׁכּוֹרָה1065 וְלֹא צְמֵאָה, אֶלָּא בֵּינוֹנִית, שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁהַגְּשָׁמִים מְרֻבִּים מְטַשְׁטְשִׁים1066 אֶת־הָאָרֶץ וְאֵינָהּ מוֹצִיאָה פֵּרוֹת.

דָּבָר אַחֵר: “בְּעִתָּם” – בְּלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת וּבְלֵילֵי שַׁבָּתוֹת1067, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח, שֶׁיָּרְדוּ לָהֶם גְשָׁמִים בְּלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת וּבְלֵילֵי שַׁבָּתוֹת, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ חִטִּים כִּכְלָיוֹת, וּשְׂעוֹרִים כְּגַרְעִינֵי זֵיתִים, וַעֲדָשִׁים כְּדִינְרֵי זָהָב, וְצָרְרוּ מֵהֶם דֻּגְמָא לְדוֹרוֹת. (תענ' כב, כג).

פב "יוֹרֶה1068 1069 – שֶׁמּוֹרֶה אֶת־הַבְּרִיּוֹת לְהַכְנִיס פֵּרוֹתֵיהֶם וּלְהָטִיחַ גַּגּוֹתֵיהֶם1070 וְלַעֲשׂוֹת כָּל־צָרְכֵיהֶם1071; “יוֹרֶה” – שֶׁמִּתְכַּוֵּן לָאָרֶץ וְאֵינוֹ יוֹרֵד בְּזָעַף; "יוֹרֶה – שֶׁמַּרְוֶה אֶת־הָאָרֶץ וּמַשְׁקֶה עַד תְּהוֹם.

"מַלְקוֹשׁ1072 1073שֶׁמְּמַלֵּא תְבוּאָה בְּקַשֶּׁיהָ; “מַלְקוֹשׁ” – שֶׁיּוֹרֵד עַל הַמְּלִילוֹת1074 וְעַל הַקַּשִּׁין1075 (ספרי עקב; תענ' ו.).

פג אָמַר רַפְרָם בַּר פַּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים מֵאוֹצָר טוֹב1076, שֶׁנֶּאֱמַר: “יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת־אוֹצָרוֹ הַטּוֹב”1077 – בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִן עַל אַדְמָתָם גְּשָׁמִים יוֹרְדִין מֵאוֹצָר טוֹב, בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִן עַל אַדְמָתָם אֵין גְּשָׁמִים יוֹרְדִים מֵאוֹצָר טוֹב (ב"ב כה:).

פד “וְאֶתֶּן־לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי”1078 – לָמָּה נִמְשְׁלָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִצְבִי? לומַר לָךְ: מַה צְּבִי זֶה כְּשֶׁאַתָּה מַפְשִׁיטוֹ אֵין עוֹרוֹ מַחֲזִיק בְּשָׂרוֹ1079, אַף אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ מַחֲזֶקֶת1080 פֵּרוֹתֶיהָ. דָּבָר אַחֵר: מַה צְּבִי זֶה קַל מִכָּל־הַחַיּוֹת1081, אַף אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קַלָּה מִכָּל־הָאֲרָצוֹת לְבַשֵּׁל אֶת־פֵּרוֹתֶיהָ; אִי מַה צְּבִי זֶה קַל וְאֵין בְּשָׂרוֹ שָׁמֵן, אַף אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קַלָּה לְבַשֵּׁל וְאֵין פֵּרוֹתֶיהָ שְׁמֵנִים? תַּלְמוּד־לוֹמַר “אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ”1082 – שְׁמֵנִים כְּחָלָב וּמְתוּקִים כִּדְבָשׁ. (כת' קיב.; ספרי עקב).

פה פֵּרוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קַלִּים לֶאֱכֹל מִכָּל־הָאֲרָצוֹת (ספרי עקב).

פו הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: מִמִּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר1083: “וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת־פִּרְיוֹ”1084 אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁעֵץ מַאֲכָל הוּא? אֶלָּא מַה תַּלְמוּד־לוֹמַר “עֵץ מַאֲכָל”1085? לְהָבִיא עֵץ שֶׁטַּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוֶה. וְאֵיזֶהוּ? – זֶה הַפִּלְפְּלִין. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֲסֵרָה כְלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל־בָּהּ לֶחֶם, לֹא־תֶחְסַר כֹּל בָּהּ”1086. (בר' לו:).

פז רָמִי בַר יְחֶזְקֵאל נִזְדַּמֵּן לִבְנֵי־בְרַק, רָאָה עִזִּים שֶׁאוֹכְלוֹת תַּחַת תְּאֵנִים. וְהָיָה דְבַשׁ נוֹטֵף מִן הַתְּאֵנִים וְחָלָב מְטַפְטֵף מִן הָעִזִּים וּמִתְעָרְבִים זֶה בָּזֶה. אָמַר: זֶהוּ “זָבַת חָלַב וּדְבָשׁ”. (כת' קיא:).

פח מַעֲשֶׂה בְּרַ' יוֹנָתָן בֶּן אֶלְעָזָר, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב תַּחַת תְּאֵנָה אַחַת1087, וְהָיְתָה הַתְּאֵנָה מְלֵאָה תְּאֵנִים יָפוֹת. יָרַד טַל וְהָיוּ הַתְּאֵנִים שׁוֹאֲבוֹת דְּבַשׁ1088, וְהָיָה הָרוּחַ מְגַבְּלוֹ1089 בֶּעָפָר. בָּאָה עֵז אַחַת וְהָיְתָה מְנַטֶּפֶת חָלָב בִּדְבַשׁ, וְקָרָא לַתַּלְמִידִים וְאָמַר לָהֶם: בֹּאוּ וּרְאוּ דֻּגְמָא מֵעֵין הָעוֹלָם־הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב”1090 (תנה"ק תצוה; ס' “והזהיר”).

פט אָמַר רַ' יַעֲקֹב בֶּן דּוֹסְתַּאי: מִלֹּד לְאוֹנוֹ1091 שְׁלשָׁה מִלִין. פַּעַם אַחַת קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף1092 וְהָלַכְתִּי עַד קַרְסֻלַּי בִּדְבַשׁ שֶׁל תְּאֵנִים. (כת' קיא:).

צ “וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע”1093 – כְּגוֹן סִכְנֵי1094 וְחַבְרוֹתֶיהָ.

מַעֲשֶׂה שֶׁאָמַר רַ' יְהוּדָה לִבְנוֹ בְּסִכְנֵי: עֲלֵה וְהָבֵא לָנוּ קְצִיעוֹת1095 מִן הֶחָבִית: עָלָה וְהוֹשִׁיט יָדוֹ וּמְצָאָהּ שֶׁל דְּבָשׁ1096. אָמַר לוֹ: אַבָּא, שֶׁל דְּבַשׁ הִיא. אָמַר לוֹ: בְּנִי, הַשְׁקַע יָדְךָ לְתוֹכָהּ וְאַתָּה מַעֲלֶה קְצִיעוֹת.

“וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר”1097 – אֵלּוּ זֵיתִים שֶׁל גּוּשׁ־חָלָב1098.

מַעֲשֶׂה שֶׁאָמַר רַ' יוֹסֵי לִבְנוֹ בְצִפּוֹרֵי: עֲלֵה וְהָבֵא לָנוּ זֵיתִים מִן הָעֲלִיָּה. הָלַךְ וּמָצָא אֶת הָעֲלִיָּה שֶׁצָּפָה בְשֶׁמֶן (ירוש' פאה פ“ז, ה”ג; ספרי האזינו).

צא “וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ”1099 – שֶׁאַרְצוֹ שֶׁל אָשֵׁר מוֹשֶׁכֶת שֶׁמֶן כְּמַעְיָן.

מַעֲשֶׂה שֶׁנִּצְרְכוּ1100 לָהֶם אַנְשֵׁי לוֹדִקְיָא בְּשֶׁמֶן וּמִנּוּ לָהֶם פִּימְלֵיטֵס1101 אֶחָד, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ וְקַח לָנוּ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. הָלַךְ לִירוּשָׁלָיִם. אָמַר לָהֶם: שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא אֲנִי צָרִיךְ. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְצוֹר. [הָלַךְ לוֹ לְצוֹר], אָמַר לָהֶם: שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא אֲנִי צָרִיךְ. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְגוּשׁ־חָלָב. הָלַךְ לוֹ לְגוּשׁ־חָלָב, אָמַר לָהֶם: שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא אֲנִי צָרִיךְ. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ אֵצֶל פְּלוֹנִי, הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְלֹא מְצָאוֹ. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא בַּשָּׂדֶה. הָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁהָיָה עוֹזֵק1102 תַּחַת זֵיתָיו. אָמַר לוֹ: שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא אֲנִי צָרִיךְ. אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֶגְמֹר אֶת־הַזָּיִת. מִשֶּׁגָּמַר אֶת־זֵיתָיו הִפְשִׁיל כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו וְהָיָה מְסַקֵּל וּבָא1103 בַדָּרֶךְ. אָמַר פִּימְלֵיטֵס: אֶפְשַׁר שֶׁיֵּשׁ לָזֶה1104 שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא? דּוֹמֶה, שֶׁשְּׂחוֹק שָׂחֲקוּ בִי הַיְּהוּדִים, כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ הוֹצִיאָה לוֹ שִׁפְחָתוֹ קוּמְקְמוֹס1105 שֶׁל חַמִּין וְרָחַץ בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו: הוֹצִיאָה לוֹ סֵפֶל שֶׁל זָהָב מָלֵא שֶׁמֶן וְטָבַל בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו (לִקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: “וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ”). לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ עָמַד וּמָדַד לוֹ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. אָמַר לוֹ: כְּלוּם אַתָּה צָרִיךְ לְיוֹתֵר? אָמַר לוֹ: הֵן, אֶלָּא שֶׁאֵין לִי דָמִים. אָמַר לוֹ: אִם אַתָּה רוֹצֶה לִקַּח קַח, וַאֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךָ וְאֶטֹּל דָּמָיו. מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בִּשְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה רִבּוֹא. אָמְרוּ: לֹא הִנִּיחַ אוֹתוֹ אִישׁ לֹא סוּס וְלֹא פֶרֶד וְלֹא גָמָל וְלֹא חֲמוֹר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא שְׂכָרוֹ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ יָצְאוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ לְקַלְּסוֹ. אָמַר לָהֶם: לֹא תְקַלְּסוּ קִלּוּס זֶה אֶלָּא לְאָדָם זֶה שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹ שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה רִבּוֹא, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֲמַר: “יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל, מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב”1106 (ספרי ברכה לג; מנח' פה:; ילק"ש ברכה).

צב אָמַר רַ' חֲנִינָא: כְּשֶׁעָלִיתִי מִן הַגּוֹלָה הִתַּרְתִּי אֲזוֹרִי וְשֶׁל בְּנִי וְשֶׁל בְּהֶמְתִּי לְהַקִּיף קוֹרָתוֹ שֶׁל חָרוּב1107 אֶחָד וְלֹא יָכֹלְתִּי.

וְאָמַר רַ' חֲנִינָא: כְּשֶׁעָלִיתִי מִן הַגּוֹלָה מָצָאתִי חָרוּב וּפְצַעְתִּיו1108, וּמָשַׁךְ מְלֹא יָדִי דְּבָשׁ (ירוש' פאה פ“ז, ה”ג; ילק"ש).

צג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: זָכוּרְנִי, כְּשֶׁהָיָה תִּינוֹק בּוֹצֵעַ1109 חָרוּב – נִמְשַׁךְ חוּט שֶׁל דְּבַשׁ עַל שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו.

ואָמַר רַ' אֶלְעָזָר: זָכוּרְנִי, כְּשֶׁהָיָה עוֹרֵב נוֹטֵל בָּשָׂר – נִמְשַׁךְ חוּט שֶׁל שֹׁמֶן מֵרֹאשׁ הַכֹּתֶל וְעַד הַקַּרְקָע (ב"ב צא:).

צד כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירוֹ”1110 – אֵין לְךָ כָּל־גֶּפֶן וְגֶפֶן שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין צָרִיךְ עַיִר אֶחָד1111 לִבְצֹר; “וְלַשְּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ”1112 – אֵין לְךָ כָּל־אִילַן סְרָק1113 שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מַשּׂוֹי שְׁתֵּי אֲתוֹנוֹת. וְשֶׁמָּא תֹאמַר: אֵין בּוֹ יַיִן, תַּלְמוּד־לוֹמַר: “כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ”1114, וְשֶׁמָּא תֹאמַר: אֵינוֹ אָדֹם, תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וּבְדַם־עֲנָבִים”1115, וְשֶׁמָּא תֹאמַר: אֵינוֹ מַרְוֶה1116, תַּלְמוּד־לוֹמַר “סוּתוֹ”1117 1118, וְשֶׁמָּא תֹאמַר: אֵין בּוֹ טַעַם, תַּלְמוּד־לוֹמַר “חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן”1119 – כָּל־חֵךְ שֶׁטוֹעֲמוֹ אוֹמֵר לִי לִי; וְשֶׁמָּא תֹאמַר: לַנְּעָרִים יָפֶה וְלַזְּקֵנִים אֵינוֹ יָפֶה – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וּלְבֶן־שִׁנַּיִם מֵחָלָב”1120 – אַל תִּקְרָא “לְבֶן־שִׁנַּיִם” אֶלָּא “לְבֶן־שָׁנִים”. (כת' קי“א; ע”י).

צה רַ' חִיָּא בַּר אַדָּא מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁל רֵישׁ־לָקִישׁ הָיָה. בָּטֵל שְׁלֹשָה יָמִים וְלֹא בָא. כְּשֶׁבָּא אָמַר לוֹ רֵישׁ־לָקִישׁ: מִפְּנֵי מָה בָּטַלְתָּ? אָמַר לוֹ: דָּלִית1121 אַחַת הִנִּיחַ לִי אַבָּא וּבָצַרְתִּי מִמֶּנָּה יוֹם רִאשׁוֹן שְׁלָשׁ־מֵאוֹת אַשְׁכֹּלוֹת, אֶשְׁכּוֹל לִגְרָב1122; יוֹם שֵׁנִי בָּצַרְתִּי שְּׁלָשׁ־מֵאוֹת אַשְׁכֹּלוֹת, שְׁנֵי אַשְׁכֹּלוֹת לִגְרָב; יוֹם שְׁלִישִׁי בָּצַרְתִּי מִמֶּנָּה שְׁלָשׁ־מֵאוֹת אַשְׁכֹּלוֹת, שְׁלֹשָה אַשְׁכֹּלוֹת לִגְרָב. וְהִפְקַרְתִּי יוֹתֵר מֵחֶצְיָהּ. אָמַר לוֹ רֵישׁ־לָקִישׁ: אִלְמָלֵא שֶׁבָּטַלְתָּ הָיְתָה עוֹשָׂה יוֹתֵר (כת' קיא:).

צו אָמַר לוֹ מִין אֶחָד לְרַ' חֲנִינָא: יָפֶה אַתֶּם מִשְׁתַּבְּחִים בְּאַרְצְכֶם, בֵּית סְאָה אַחַת הִנִּיחַ לִי אַבָּא1123. מִמֶּנָּה שֶׁמֶן, מִמֶּנָּה יַיִן, מִמֶּנָּה דָגָן וּמִמֶּנָּה רוֹעָה בְּהֶמְתִּי (שם קיב.).

צז שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יוֹסֵי: סְאָה בִיהוּדָה הָיְתָה עוֹשָׂה חָמֵשׁ סְאִין: סְאָה קֶמַח, סְאָה סֹלֶת, סְאָה סֻבִין, סְאָה מֻרְסָן וּסְאָה קִבּוֹרִית1124 (שם).

צח שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה בְּשִׁיחִין1125 בְּאֶחָד, שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו קֶלַח שֶׁל חַרְדָּל1126, שֶׁהָיוּ בּוֹ שְׁלשָׁה בַדִּין1127, וְנִפְשַׁח1128 אֶחָד מֵהֶם וְנִמְצְאוּ בוֹ תִּשְׁעָה קַבִּין חַרְדָּל, וְסִכְּכוּ בוֹ סֻכַּת יוֹצְרִין1129.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן תַּחֲלִיפָא: קֶלַח שֶׁל כְּרוּב הִנִּיח לָנוּ אַבָּא וְהָיִינוּ עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ כְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד בְּסֻלָּם (שם קיא; ספרי האזינו).

צט מַעֲשֶׂה בְּסוֹפֵר אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם בְּכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה, וְהִכִּירוּ אוֹתוֹ בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיָה גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, אָמְרוּ לוֹ: טֹל לְךָ חֲמִשִּׁים זְהוּבִים בְּכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה וְשֵׁב לְךָ אֶצְלֵנוּ. אָמַר לָהֶם: יֵשׁ לִי גֶּפֶן אַחַת וְהִיא יָפָה לִי מִכֻּלָּן, וְהִיא עוֹשָׂה לִי שָׁלֹש דּוּפְרָיוֹת1130 בְּכָל־שָׁנָה, וְשֵׁשׁ מֵאוֹת חָבִיּוֹת הִיא עוֹשָׂה בְּכָל־שָׁנָה, הָרִאשׁוֹנָה עוֹשָׂה שְׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁנִיָּה מָאתַיִם וּשְׁלִישִׁית מֵאָה, וַאֲנִי מוֹכֵר אוֹתָן בְּדָמִים יְקָרֵים הַרְבֵּה (תנה"ק תצוה).

ק כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: עִיר אַחַת הָיְתָה לוֹ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ בְּהַר־הַמֶּלֶךְ1131, שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִין מִמֶּנָּה שִׁשִּׁים רִבּוֹא סְפָלִים טָרִית1132 לְקוֹצְצֵי תְאֵנִים מֵעֶרֶב־שַׁבָּת לְעֶרֶב־שַׁבָּת.

כְּשֶׁבָּא רָבִין אָמַר: אִילָן אֶחָד הָיָה לוֹ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ בְּהַר־הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ מוֹרִידִין מִמֶּנּוּ אַרְבָּעִים סְאָה גּוֹזָלוֹת מִשָּׁלֹש בְּרִיכוֹת1133 בְּחֹדֶשׁ (בר' מד.).

קא רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי נִזְדַּמֵּן לִגְבָל1134, רָאָה אַשְׁכֹּלוֹת שֶׁהֵם עוֹמְדִים כַּעֲגָלִים. אָמַר: עֲגָלִים בֵּין הַגְּפָנִים. אָמְרוּ לוֹ: אַשְׁכֹּלוֹת הֵם. אָמַר: אֶרֶץ, אֶרֶץ, הַכְנִיסִי פֵרוֹתָיִךְ! לְמִי אַתְּ מוֹצִיאָה פֵרוֹתָיִךְ? לָעַרְבִיִּים הַלָּלוּ שֶׁעָמְדוּ עָלֵינוּ בְּחַטֹּאתֵינוּ. לְשָׁנָה נִזְדַּמֵּן רַ' חִיָּא לְשָׁם. רָאָה שֶׁהֵם עוֹמְדִים כְּעִזִּים. אָמַר: עִזִּים בֵּין הַגְּפָנִים. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ – וְלֹא תַעְשֶׂה לָנוּ כַּחֲבֵרֶךָ1135 (כת' קיב.).

קב רַבִּי אָמַר לְרַ' פְרִידָא: אֵין אַתָּה מַרְאֶה לִי אֶשְׁכּוֹל זֶה שֶׁבְּכַרְמֶךָ? אָמַר לוֹ: הֵן. יָצָא וּבִקֵּשׁ לְהַרְאוֹתוֹ. עֲדַיִן הוּא רָחוֹק רָאָה כְּמִין שׁוֹר1136. אָמַר לוֹ: וְאֵין שׁוֹר זֶה מְחַבֵּל אֶת־הַכָּרֶם? אָמַר לוֹ: שׁוֹר זֶה שֶׁאַתָּה סָבוּר הוּא הָאֶשְׁכּוֹל. קָרָא עָלָיו: “עַד־שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ”1137 – בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ חָרַב, וְאַתָּה עוֹמֵד בְּקַשְׁיוּתֶךָ1138! מִיָּד נִתְבַּקְּשׁוּ וְלֹא נִמְצָאוּ.

הֵבִיאוּ לְפָנָיו שְׁנֵי צְנוֹנוֹת מִבֵּין רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם־כִּפּוּר, וּמוֹצָאֵי־שְׁבִיעִית הָיָה1139. וְהָיָה בָהֶם מַשָּׂא גָּמָל; אָמַר לָהֶם: וְאֵינָם אֲסוּרִים? וְלֹא סְפִיחֵי [שְׁבִיעִית] הֵם1140? אָמַר לוֹ: בְּמוֹצָאֵי־שְׁבִיעִית נִזְרָעוּ1141. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתִּיר רַבִּי לִקַּח יָרָק בְּמוֹצָאֵי־שְׁבִיעִית1142 (ירוש' פאה פ“ז, ה”ג).

קג אָמַר בֶּן־אֱמוֹרִי אֶחָד לְבֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל: אוֹתוֹ דֶקֶל שֶׁעוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן כַּמָּה אַתֶּם גּוֹדְדִין1143 מִמֶּנּוּ? אָמַר לוֹ: שִׁשִּׁים כֹּר. אָמַר לוֹ: עֲדַיִן לֹא נִכְנַסְתֶּם בָּהּ הֶחֱרַבְתֶּם אוֹתָהּ. אָנוּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כֹּר הָיִינוּ גוֹדְדִין מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: אַף אֲנִי מִצַּד אֶחָד אָמַרְתִּי לָךְ. (כת' קיב.).

קד רַב הוּנָה בְּשֵׁם רַ' אָבוּן: קִנָּמוֹן מַאֲכַל עִזִּים הוּא, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְגַדְּלִים אוֹתוֹ (ירוש' פאה פ“ז, ה”ג).

קה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִגַּבַּת וְעַד אַנְטִיפַטְרִיס1144 שִׁשִּׁים רִבּוֹא עֲיָרוֹת הָיוּ, הַקְּטַנָּה שֶׁבָּהֶן הָיְתָה בֵּית שֶׁמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: “וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית־שֶׁמֶשׁ… שִׁבְעִים אִישׁ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ”1145. וְאֵלּוּ מֵרוּחַ אַחַת הָיוּ1146; וְעַכְשָׁו אִם אַתָּה נוֹטְעָהּ קָנִים1147 אֵינָהּ מַחֲזֶקֶת. אָמַר רַ' חֲנִינָה: קָפְצָה1148 לָהּ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (ירוש' תענ' פ“ד, ה”ה; שם מג' פ“א ה”א).

קו בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: דָּגָן בִּיהוּדָה, וְתֶבֶן בְּגָלִיל, וּמוֹץ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. חָזְרוּ לוֹמַר1149: אֶין דָּגָן בִּיהוּדָה, וְאֵין תֶּבֶן בְּגָלִיל, אֶלָּא מוֹץ, וּבְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לֹא זֶה וְלֹא זֶה (אדר"נ כז).

קז אָמַר רַ' זְעֵירָה: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה הִיא חֲצוּפָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲדַיִן עוֹשָׂה פֵּרוֹת.

מִפְּנֵי מָה הִיא עוֹשָׂה פֵּרוֹת? שְׁנֵי אָמוֹרָאִים; אֶחָד אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁמְּזַבְּלִין אוֹתָהּ, וְאֶחָד אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁהוֹפְכִין אֶת־עֲפָרָהּ. (ירוש' תענ' פ“ד, ה”ה; איכ"ר ז).

קח רַ' חֶלְבּוֹ וְרַ' עֲוִירָא וְרַ' יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא נִזְדַּמְּנוּ לְמָקוֹם אֶחָד. הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם אֲפַרְסֵק שֶׁהָיָה כְאִלְפַּס כְּפַר־הִינוֹ1150. וְאִלְפַּס כְּפַר־הִינוֹ כַּמָּה הוּא? חָמֵשׁ סְאִים. אָכְלוּ שָׁלִישׁ וְהִפְקִירוּ שָׁלִישׁ וְנָתְנוּ לִפְנֵי בְּהֶמְתָּם שָׁלִישׁ. לְשָׁנָה נִזְדַּמֵּן רַ' אֶלְעָזָר לְשָׁם וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו [אֲפַרְסֵקִים1151]. נְטָלָם בְּיָדוֹ וְאָמַר: “אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ”1152 (כת' קיב.).

קט וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת־הָאָרֶץ"1153 – זוֹ מִדָּה טוֹבָה1154, שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: הוֹאִיל וְגָלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, עַכְשָׁו הָאוֹיְבִים בָּאִים וּמוֹצְאִים עָלֶיהָ נַחַת־רוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹשְׁבִים בָּהּ”1155 – אַף הָאוֹיְבִים הַבָּאִים אַחֲרֵי־כֵן לֹא יִמְצְאוּ עָלֶיהָ נַחַת־רוּחַ (ספרא בחקותי).


ח. יְרוּשָׁלַיִם

קי אָמַר רַב חֲנִינָא בַר פַּפָּא: בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָתֵת אֶת־יְרוּשָׁלַיִם בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וָאֹמַר אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ, וַיֹּאמֶר אֵלַי לָמֹד אֶת־יְרוּשָׁלִַם לִרְאוֹת כַּמָּה־רָחְבָּהּ וְכַמָּה אָרְכָּהּ”1156 – אָמְרוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הַרְבֵּה כְּרַכִּים שֶׁל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם בָּרָאתָ בְעוֹלָמְךָ וְלֹא נָתַתָּ מִדַּת אָרְכָּם וּמִדַּת רָחְבָּם, וִירוּשָׁלַיִם, שֶׁשִּׁמְךָ בְתוֹכָהּ וּמִקְדָּשְׁךָ בְתוֹכָהּ וְצַדִּיקִים בְּתוֹכָהּ, אַתָּה נוֹתֵן בָּהּ מִדָּה! מִיָּד “וַיֹּאמֶר אֵלָיו: רֻץ דַבֵּר אֶל־הַנַּעַר הַלָּז לֵאמֹר פְּרָזוֹת1157 תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ”1158 (ב"ב עה:).

קיא “לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי – – – אֶל־הֵיכַל קָדְשֶׁךָ”1159 – מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים, שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם עַל שִׁבְעָה הָרִים הִיא עוֹמָדֶת (פדר"א י).

קיב עֲשָׂרָה קַבִּים1160 יֹפִי יָרְדוּ לְעוֹלָם – תִּשְׁעָה נָטְלָה יְרוּשָׁלַיִם וְאֶחָד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

אֵין לְךָ יֹפִי כְּיָפְיָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם (קיד' מט; אדר"נ כח).

קיג עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל יִסּוּרִים בָּעוֹלָם – תִּשְׁעָה בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶחָד בְּכָל־הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל גְּבוּרָה בָּעוֹלָם – תִּשְׁעָה בִּיהוּדָה וְאֶחָד בְּכָל־הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל חָכְמָה בָּעוֹלָם – תִּשְׁעָה בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶחָד בְּכָל־הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל חֲנֻפָּה בָּעוֹלָם – תִּשְׁעָה בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶחָד בְּכָל־הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל תּוֹרָה בָּעוֹלָם – תִּשְׁעָה בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶחָד בְּכָל־הָעוֹלָם (אדר“נ הוצ”ש נו"ב, מח).

קיד אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: “יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו”1161 – עִיר שֶהִיא עוֹשָׂה כָּל־יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים (ירוש' חג' פ“ג, ה”ו).

קטו “גֵּיא חִזָּיוֹן”1162 – גֵּיא שֶׁכָּל־הַחוֹזִים מִתְנַבְּאִים עָלֶיהָ, גֵּיא שֶׁכָּל־הַחוֹזִים עוֹמְדִים מִמֶּנָּה.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־נָבִיא שֶׁלֹּא נִתְפָּרֵשׁ שֵׁם עִירוֹ – יְרוּשַׁלְמִי הָיָה (איכ"ר פתיח').

קטז עֲשָׂרָה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּירוּשָׁלָיִם: אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ1163, וְאֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה1164, וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בִנְגָעִים, וְאֵין מוֹצִיאִין בָּהּ זִיזִין1165 וּגְזוֹזְטְרָאוֹת1166, וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ אַשְׁפַּתּוֹת, וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ כִּבְשׁוֹנוֹת1167, וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסוֹת1168, חוּץ מִגַּנּוֹת וְרָדִים1169 שֶׁהָיוּ מִימוֹת נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, וְאֵין מְגַדְּלִין בָּהּ תַּרְנְגֹלִים1170, וְאֵין מְלִינִין בָּהּ אֶת־הַמֵּת1171 (ב"ק פב:).

קיז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֶבֶן טֹעַן1172 הָיְתָה בִּירוּשָׁלָיִם; כָּל־מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה נִפְנֶה לְשָׁם, זֶה עוֹמֵד וּמַכְרִיז וְזֶה עוֹמֵד וְנוֹתֵן סִמָּנִים וְנוֹטְלָהּ (ב"מ כח:).

קיח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כִּפָּה שֶׁל חֶשְׁבּוֹנוֹת1173 הָיְתָה חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, וְכָל־מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְחַשֵּׁב הוֹלֵךְ לְשָׁם. לָמָּה? שֶׁלֹּא יְחַשֵּׁב בִּירוּשָׁלַיִם וְיָצֵר1174, לְפִי שֶׁנִּקְרֵאת “מְשׂוֹשׂ1175 כָּל־הָאָרֶץ”1176; וּמִשֶּׁחָרְבָה עָרְבָה הַשִּׂמְחָה וְגָלָה מְשׂוֹשׂ כָּל־הָאָרֶץ. וּכְשֶׁיִּבְנֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־יְרוּשָׁלַיִם הוּא מַחֲזִיר לְתוֹכָהּ אֶת־כָּל־הַשִּׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי־נִחַם יְיָ צִיּוֹן… שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה" (שמ"ר נב).

קיט רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שִׁלֹחַ1177 הָיָה מוֹצִיא מַיִם כְּאִסָּר1178. אָמְרוּ: נַרְחִיבֶנּוּ וְיִרְבּוּ מֵימָיו. הִרְחִיבוּהוּ וְנִתְמַעֲטוּ מֵימָיו, חָזְרוּ וּגְדָרוּהוּ וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה (ירוש' סכה פ“ה, ה”ו).

קכ אָמַר רַ' יְהוּדָה: עֲצֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קִנָּמוֹן1179 הָיוּ, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ מַסִּיקִין מֵהֶם רֵיחָם נוֹדֵף בְּכָל־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וּמִשֶּׁחָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם נִגְנְזוּ וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר אֶלָּא כִּשְׂעוֹרָה וְנִמְצָא בְגִנְזֵי צִמְצְמַאי1180 הַמַּלְכָּה. (שבת סג.).

קכא קֵיסָרֵי וִירוּשָׁלַיִם, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: חָרְבוּ שְׁתֵּיהֶן – אַל תַּאֲמֵן; יָשְׁבוּ שְׁתֵּיהֶן – אַל תַּאֲמֵן. חָרְבָה קֵיסָרֵי וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלַיִם, חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם וְיָשְׁבָה קֵיסָרֵי – תַּאֲמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה”1181 – אִם מָלְאָה זוֹ חָרְבָה זוֹ, אִם מָלְאָה זוֹ חָרְבָה זוֹ (מג ו.).

קכב אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם גְּרַמְתֶּם לְהַחֲרִיב אֶת־בֵּיתִי וּלְהַגְלוֹת אֶת־בָּנַי – הֱיוּ שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וַאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם שָׁלוֹם (פ' השלום).

קכג אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: מַסֹּרֶת־אַגָּדָה1182 הִיא, שֶׁאֵין יְרוּשָׁלַיִם נִבְנֵית עַד שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ כָּל־הַגָּלֻיּוֹת. אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁנִּתְכַּנְּסוּ כָּל־הַגָּלֻיּוֹת וְאֵין יְרוּשָׁלַיִם נִבְנֵית – אַל תַּאֲמֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: “בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ”1183, וְאַחַר־כָּךְ “נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס”1184 (תנה"ק נח).

קכד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לַעָשׂוֹת מֶטְרֹפּוֹלִין1185 לְכָל־הָאֲרָצוֹת (שמ"ר כג).

קכה עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְרַחֵב וְלַעֲלוֹת וְלִהְיוֹת מַגַּעַת עַד כִּסֵּא־הַכָּבוֹד, עַד שֶׁתֹּאמַר: צַר לִי הַמָּקוֹם (שהש"ר ז).

קכו אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן לְרַב יִצְחָק: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר “בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר”1186 – מִשּׁוּם שֶׁבְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ לֹא אָבוֹא בְּעִיר? אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לֹא אָבוֹא בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מָעְלָה עַד שֶׁאָבוֹא לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה.

– וְכִי יֵשׁ יְרוּשָׁלַיִם לְמַעְלָה?

– הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו”1187


ג: לָשׁוֹן    🔗


א. לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ

א שָׁנוּ בְשֵׁם רַ' מֵאִיר: כָּל־הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל1188 וְקוֹרֵא קְרִיאַת־שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וּמְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ – מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן־הָעוֹלָם הַבָּא (ספרי האזינו; ירוש' שבת פ“א, ה”ג).

ב “וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם”1189 – מִכָּאן אָמְרוּ: כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר, אָבִיו מְדַבֵּר עִמּוֹ לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תּוֹרָה. וְאִם אֵין מְדַבֵּר עִמּוֹ לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ וְאֵינוֹ מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה רָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ קוֹבְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם… לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם”1190 – אִם לִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, וְאִם לָאו – יִקְצְרוּן יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, שֶׁכָּךְ דִבְרֵי תּוֹרָה נִדְרָשִׁים – מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן1191, וּמִכְּלָל הֵן – לָאו (ספרי עקב).

ג יִשְׂרָאֵל נִגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא שִׁנּוּ שְׁמָם: רְאוּבֵן וְשִמְעוֹן יָרְדוּ1192, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן עָלוּ, לֹא הָיוּ קוֹרְאִים לִרְאוּבֵן – רוּפוֹס, וְלֹא לִיהוּדָה לוּלְיָאנוֹס, וְלֹא לְיוֹסֵף – לוּסְטוֹס, וְלֹא לְבִנְיָמִין – אֲלֶכְּסַנְדְּרֵי; וְשֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת־לְשׁוֹנָם, שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז1193 1194, וְנֶאֱמַר: “כִּי־פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם”1195 – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (ויק“ר לב; שהש”ר ד; שו"ט קיד).

ד “לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה־זֹּאת”1196 – אָמְרוּ בְשֵׁם רַ' סִימוֹן: כְּשֵׁם שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ כָּךְ נִבְרָא הָעוֹלָם בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶש1197. שָׁמַעְתָּ מִיָּמֶיךָ1198 אוֹמֵר: גוּנֵי1199 – גוּנְיָא, אַנְתְּרוֹפִי1200 – אַנְתְּרוֹפִיָּא, גַּבְרָא1201 – גְּבַרְתָּא, אֶלָּא אִישׁ וְאִשָּׁה לָמָּה? שֶׁהַלָּשׁוֹן הַזֶּה נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן הַזֶּה (ב"ר יח).

ה כָּתוּב “וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים”1202 – רַ' לְעָזָר וְרַ' יוֹחָנָן, אֶחָד אָמַר; שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, וְאַחֵר אָמַר: שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם1203, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (ירוש' מג' פ“א, ה”ט).

––––––––

ו שָׁאַל רַ' אַסִּי אֶת־רַ' יוֹחָנָן: יַיִן שֶׁמְּסָכוֹ נָכְרִי מַהוּ? אָמַר לוֹ: וֶאֱמֹר: מְזָגוֹ. אָמַר לוֹ: אֲנִי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אָמַרְתִּי: “טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ”1204. אָמַר לוֹ: לְשׁוֹן תּוֹרָה לְעַצְמָהּ, לְשׁוֹן חֲכָמִים לְעַצְמָם.

כְּשָׁעָלָה אַסִּי בַּר הִינִי מְצָאוֹ לְרַ' יוֹחָנָן שֶׁשּׁוֹנֶה לִבְנוֹ “רְחֵלִים”. אָמַר לוֹ: שְׁנֵה לוֹ “רְחֵלוֹת”. אָמַר לוֹ: כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “רְחֵלִים מָאתַיִם”1205. אָמַר לוֹ: לְשׁוֹן תּוֹרָה לְעַצְמָהּ, לְשׁוֹן חֲכָמִים לְעַצְמָם (ע"ז נח:; חול' קלז:).

ז רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וְרַ' שִׁמְעוֹן בַּר חֲלַפְתָּא שָׁכְחוּ דְבָרִים מִן הַתַּרְגּוּם1206 וּבָאוּ לְשׁוּק שֶׁל עַרְבִיִּים1207 לִלְמֹד מִשָּׁם. שָׁמְעוּ קוֹלוֹ שֶׁל אֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ: “תֵּן מַשּׂוֹי זֶה עָלַי”, [וְאָמַר:] תֵּן יְהָב זֶה עָלָי. שָׁמְעוּ מִזֶּה1208 “יְהָב” מַשּׂוֹי, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַשְׁלֵךְ עַל־יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ”1209. [שׁוּב בִּקֵּשׁ אֶחָד לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ:] “מָה אַתָּה מְבַסֶּה1210 בִּי?” [וְאָמַר:] מָה אַתָּה מְעַסֶּה בִּי? – וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי־יִהְיוּ אֵפֶר"1211. וְעוֹד שָׁמְעוּ שֶׁאָמְרָה אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ: “בּוֹאִי וּרְחָצִי”, וְהִיא הֵשִׁיבָה: גַּלְמוּדָה אֲנִי – נִדָּה – “וַאֲנִי שְּׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה”1212. שׁוּב שָׁמְעוּ אִשָּׁה אַחֶרֶת [מְבַקֶּשֶׁת לוֹמַר לַחֲבֶרְתָּהּ:] “בּוֹאִי לְעוֹרֵר קִינָתֵךְ”, [וְאָמְרָה:] בּוֹאִי לְעוֹרֵר לִוְיָתֵךְ – “הָעֲתִידִים עֹרֵר לִוְיָתָן”1213. – “הַשְׁאִילִינִי מַכְבַּדְתֵּךְ”, [וְאָמְרָה:] הַשְׁאִילִינִי מַטְאֲטֵךְ – “וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד”1214. – “הַשְׁאִילִינִי מַרְגָּלִיּוֹתַיִךְ”, [וְאָמְרָה:] הַשְׁאִילִינִי כְסִיתַיִךְ; – “הוֹצֵא כִבְשָׂה זוֹ לְמִרְעֶה”, [וְאָמַר:] הוֹצֵא כְסִיתָה1215 זוֹ לְמִרְעֶה – "בְּמֵאָה קְשִׂיטָה1216 1217. (ב"ר עט).

ח אָמַר רַ' חָנֵי: לֹא יָדְעוּ חֲכָמִים1218 מַהוּ סֵרוּגִין1219 וַחֲלוֹגְלוֹגוֹת [וּמַטְאֲטֵא], וּמִי גָדוֹל1220 – בְּחָכְמָה אוֹ בְשָׁנִים1221? אָמְרוּ: נֵלֵך וְנִשְׁאַל בְּבֵית־רַבִּי. בָּאוּ לְשָׁם. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: יִכָּנֵס פְּלוֹנִי תְּחִלָּה, יִכָּנֵס פְּלוֹנִי תְּחִלָּה! יָצְאָה שִׁפְחָה שֶׁל בֵּית־רַבִּי. אָמְרָה לָהֶם: הִכָּנְסוּ לְשָׁנִים1222. הִתְחִילוּ נִכְנָסִים קְטָעִים קְטָעִים1223. אָמְרָה לָהֶם: לָמָּה אַתֶּם נִכְנָסִים סֵרוּגִין סֵרוּגִין? – הָיָה שָׁם בָּחוּר אֶחָד טָעוּן פַּרְפְּחִינִין1224, נָפְלוּ מִיָּדוֹ. אָמְרָה לוֹ: בָּחוּר נִתְפַּזְּרוּ חֲלוֹגְלוֹגֶיךָ; הֲרֵינִי מְבִיאָה מַטְאֲטֵא – וְהֵבִיאָה מַכְבֶּדֶת1225 (ירוש' מג' פ“ב, ה”ב).

ט דְּבָרִים שֶׁל חֹל מֻתָּר לוֹמַר [בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ] בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. (שבת מא).


ב. לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת

י “וַיֹּאמַר יְיָ מִסִּינַי בָּא”1226 – כְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל לֹא בְּלָשׁוֹן אֶחָד נִגְלָה, אֶלָּא בְּאַרְבָּעָה לְשׁוֹנוֹת: “וַיֹּאמֶר יְיָ מִסִּינַי בָּא” – זֶה לָשׁוֹן עִבְרִי, “וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ”1227 – זֶה לָשׁוֹן רוֹמִי1228, “הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן”1229 – זֶה לָשׁוֹן עֲרָבִי1230. “וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ”1231 – זֶה לָשׁוֹן אֲרַמִּי1232 (ספרי ברכה).

יא שָׁאַל בֶּן־דָּמָה בֶּן־אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל אֶת רַ' יִשְׁמָעֵאל: כְּגוֹן אֲנִי שֶׁלָּמַדְתִּי כָּל־הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מַהוּ לִלְמֹד חָכְמַת יְוָנִית1233? קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ

בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה"1234 – צֵא וּבְדֹק שָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא מִן הַיּוֹם וְלֹא מִן הַלַּיְלָה וּלְמַד בָּהּ חָכְמַת יְוָנִית (מנח' צט:).

יב שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ: מַהוּ שֶׁיְלַמֵּד אָדָם אֶת־בְּנוֹ יְוָנִית? אָמַר לָהֶם: יְלַמְּדֶנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה”1235.

– מֵעַתָּה1236 אָסוּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת־בְּנוֹ אֻמָּנוּת בִּשְׁבִיל שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה” – וַהֲרֵי שָׁנָה רַ' יִשְׁמָעֵאל: “וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים”1237 – זוֹ אֻמָּנוּת?

רַ' בָּא1238 בְּנוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא בַּר בָּא בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: מִפְּנֵי הַמָּסוֹרוֹת1239.

רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: מֻתָּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת־בִּתּוֹ יְוָנִית, מִפְּנֵי שֶׁהִיא תַּכְשִׁיט1240 לָהּ. שָׁמַע שִׁמְעוֹן בַּר בָּא וְאָמַר: בִּשְׁבִיל שֶׁרַ' אַבָּהוּ מְבַקֵּשׁ לְלַמֵּד בִּתּוֹ, תּוֹלֶה לוֹ בְּרַ' יוֹחָנָן! שָׁמַע רַ' אַבָּהוּ וְאָמַר: יָבוֹא עָלַי1241, אִם לֹא שְׁמַעְתִּיהָ מֵרַ' יוֹחָנָן! (ירוש' סוטה פ“ט, הט”ו; שם שבת פ“ו, ה”א).

יג שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי: בְּאֶרֶץ־יִשׂרָאֵל לָשׁוֹן סוּרְסִי1242 לְמָה: אוֹ לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ אוֹ לָשׁוֹן יְוָנִית1243.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: בְּבָבֶל לָשׁוֹן אֲרַמִּי לְמָה? אוֹ לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ אוֹ לָשׁוֹן פַּרְסִי1244 (ב"ק פב, פג).

יד אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: אַל יְהֵא לָשׁוֹן סוּרְסִי קַל בְּעֵינֶיךָ, שֶׁבַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חוֹלֵק לוֹ כָבוֹד1245; בַּתּוֹרָה – “וַיִּקְרָא־לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא”1246; בַּנְּבִיאִים – "כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם: אֱלָהַיָּא דִי־שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ וגו'1247; בַּכְּתוּבִים: “וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית: מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי”1248 (ב“ר עד; ירוש' סוטה פ”ז ה"ב).

טו אָמַר רַב חֲנִינָא: לֹא הֶגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁקָּרוֹב לְשׁוֹנָם לִלְשׁוֹן תּוֹרָה (פסחים פז:).

טז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי סִפֵּר (סנה' לח:).

יז אָמַר רַב יְהוּדָה: לְעוֹלָם אַל יִשְׁאַל אָדָם צְרָכָיו1249 בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל הַשּׁוֹאֵל צְרָכָיו בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי אֵין מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת נִזְקָקִין1250 לוֹ, שֶׁאֵין מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מַכִּירִין בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי (שבת יב:).

יח אָמַר רַ' יוֹנָתָן שֶׁל בֵּית־גֻּבְרִין1251: אַרְבָּעָה לְשׁוֹנוֹת נָאִים שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵם: לַעַז1252 לְזֶמֶר, רוֹמִי לִקְרָב1253, סוּרְסִי1254 לְאִלְיָה1255, עִבְרִי לְדִבּוּר; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף אַשּׁוּרִי לִכְתָב.

אַשּׁוּרִי יֵשׁ לוֹ כְתָב וְאֵין לוֹ לָשׁוֹן, עִבְרִי יֵשׁ לוֹ לָשׁוֹן וְאֵין לוֹ כְתָב. בָּחֲרוּ לָהֶם כְּתָב אַשּׁוּרִי וְלָשׁוֹן עִבְרִי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ “אַשּׁוּרִי”? שֶׁהוּא מְאֻשָּׁר1256 בִּכְתָבוֹ. אָמַר רַ' לֵוִי: עַל שֵׁם שֶׁעָלָה בְיָדָם מֵאַשּׁוּר (ירוש' מג' פ“א, ה”ט; אס"ר ד).

יט “וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר”1257 – “שֵׁם” זֶה הַכְּתָב1258, “שְׁאָר” זֶה לָשׁוֹן1259 (מג' י.).

כ “בָּזוּי אַתָּה מְאֹד”1260 1261 – שֶׁאֵין לָהֶם [לִבְנֵי אֱדוֹם] לֹא כְתָב וְלֹא לָשׁוֹן (ע"ז י.).

כא “וַיֹּאמֶר בִּלְעָם… כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי”1262 – גּוֹי אַף־עַל־פִּי שֶׁמְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן־הַקֹֹּדֶשׁ לְשׁוֹנוֹ סָרוּחַ1263 (במ"ר כ).

כב “הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם”1264 – בִּלְבֵּל לְשׁוֹנוֹתָם וְלֹא יָבִין אֶחָד מֵהֶם לָשׁוֹן שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁהַלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן הָיוּ מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּבוֹ בְלָשׁוֹן נִבְרָא הָעוֹלָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בָּעוֹלָם־הַזֶּה עַל־יְדֵי יֵצֶר־הָרָע חָלְקוּ בְרִיּוֹתַי וְנֶחְלְקוּ לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן, אֲבָל לְעוֹלָם־הַבָּא מַשְׁוִין1265 כֻּלָּן כָּתֵף אֶחָד לִקְרֹא בִשְׁמִי וְעוֹבְדִין אוֹתִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־אָז אֶהְפֹּךְ אֶל־עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְיָ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד”1266 (תנח' נח).


ג. דִּקְדּוּק בְּלָשׁוֹן

כג אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּנֵי יְהוּדָה שֶׁהִקְפִּידוּ עַל לְשׁוֹנָם1267 – נִתְקַיְּמָה תוֹרָתָם בְּיָּדָם, בְּנֵי גָלִיל שֶׁלֹּא הִקְפִּידוּ עַל לְשׁוֹנָם לֹא נִתְקַיְּמָה תוֹרָתָם בְּיָדָם.

בְּנֵי יְהוּדָה מְדַקְדְּקִים בְּלָשׁוֹן, מַה הִיא? שֶׁבֶּן־יְהוּדָה אֶחָד אָמַר לָהֶם: טַלִּית יֵשׁ לִי לִמְכֹּר, אָמְרוּ לוֹ: מַה גּוֹן1268 טַלִּיתֶךָ? אָמַר לָהֶם: כִּתְרָדִין1269 עֲלֵי אֲדָמָה. בְּנֵי גָלִיל שֶׁאֵינָם מְדַקְדְּקִים בְּלָשׁוֹן, מַה הִיא? שֶֹבֶּן־גָּלִיל אֶחָד אָמַר לָהֶם: אֲמַר לְמִי1270? אָמְרוּ לוֹ: גְּלִילִי שׁוֹטֶה! חֲמָר לִרְכִיבָה אוֹ חֲמַר לִשְׁתִיָּה, עֲמַר לִלְבִישָׁה אוֹ אִמַּר לִשְׁחִיטָה? (עיר' נג:).


ד: גָּלוּת    🔗


א. קְשִׁי הַגָּלוּת וְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת

א קָשָׁה הִיא גָּלוּת, שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַכֹּל1271 (ספרי עקב).

ב אָמְרוּ בֵּי־רַב1272: אַרְבָּעָה מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁבְּרָאָם, [וְאֶחָד מֵהֶם] גָּלוּת1273 (סכה נב:).

ג “וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם”1274 – זוֹ מִדָּה קָשָׁה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי הַמְּדִינָה גוֹלִים כֻּלָּם לְמָקוֹם אֶחָד – רוֹאִים זֶה אֶת־זֶה וּמִתְנַחֲמִים, וְכָאן הוּא אוֹמֵר “וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם” – שֶׁאֲפַזֵּר אֶתְכֶם בֵּין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם וְאֵין אֶחָד מִכֶּם קָרוֹב אֵצֶל חֲבֵרוֹ, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר: “וַהֲפִיצוֹתִי אוֹתָךְ בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִיךְ בָּאֲרָצוֹת”1275; וְאוֹמֵר: “וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ”1276 – כְּאָדָם שֶׁהוּא זוֹרֶה שְׂעוֹרִים בְּמִזְרֶה וְאֵין אַחַת מֵהֶן דְּבֵקָה לַחֲבֶרְתָּהּ (ספרא בחקותי; ילק"ש שם).

ד “גָּלְתָה יְהוּדָה”1277 – אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אֵינָם גּוֹלִים? אֶלָּא אַף־עַל־פִּי שֶׁגּוֹלִים, אֻמּוֹת־הָעוֹלָם שֶׁאוֹכְלִים מִפִּתָּם1278 וְשׁוֹתִים מִיֵּינָם, אֵין גָּלוּתָם גָּלוּת; אֲבָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין אוֹכְלִים מִפִּתָּם וְאֵין שׁוֹתִים מִיֵּינָם, גָּלוּתָם גָּלוּת (איכ"ר א).

ה “וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַּיּוֹם1279 – אָמַר לוֹ: מְכֹר לִי יוֹם אֶחָד מִשֶּׁלָּךְ1280. אָמַר רַב אַחָא: כָּל־מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְחַשֵּׁב יְמֵי הַגָּלוּת יִמְצָא שֶׁיּוֹם אֶחָד יָשַׁב יַעֲקֹב בְּשַׁלְוָה בְּצִּלּוֹ שֶׁל עֵשָׂו. (ב"ר סג).

ו “וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל־הַצֹּאן”1281 – אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא: אִלּוּלֵא רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא “וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד” – כְּבָר מֵתוּ כָּל הַצֹּאן1282 בִּימֵי אַדְרְיָּנוֹס1283 (שם עח).

ז “וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר”1284 – אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אִם יִהְיוּ צָרוֹת בָּאוֹת עַל בָּנַי, לֹא תָבִיא אוֹתָן זוֹ אַחַר זוֹ, אֶלָּא הַרְוַח לָהֶם1285 מִצָּרוֹתֵיהֶם. (שם עה).

ח “נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי”1286 – אָמְרָה כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: סְקוּדָה הָיִיתִי מִן הַמַּלְכֻיּוֹת1287, סְבוּרָה הָיִיתִי שֶׁהוּא מְבִיאָן עָלַי אַחַת־אֶחָת, וְלֹא הָיִיתִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא מְבִיאָן עָלֵי מְכֻפָּלוֹת: בָּבֶל וְכַשְׂדִים, מָדַי וּפָרַס, יָוָן וּמַקְדּוֹנִיָּא, אֱדוֹם וְשֵׂעִיר. “יִשְׂתָּרְגוּ” – הֱבִיאָן עָלֵי מְשׂרָגוֹת1288: בָּבֶל קָשָׁה וּמָדֵי מְתוּנָה, יָוָן קָשָׁה וֶאֱדוֹם מְתוּנָה, כַּשְׂדִּים קָשָׁה וּפָרַס מְתוּנָה, מַקְדּוֹנִיָּא קָשָׁה וְשֵׂעִיר מְתוּנָה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “מִן־קְצָת מַלְכוּתָא תֶּהֱוֵה תַקִּיפָא וּמִנָּהּ תֶּהֱוֵא תְבִירָה”1289. (איכ"ר א)

ט “וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ”1290 – שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן אָמַר: אַרְבָּעָה דְּבָרִים הֶרְאָה לוֹ – גֵּיהִנֹּם1291 וּמַלְכֻיּוֹת1292 וּמַתַּן תּוֹרָה1293 וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ1294, אָמַר לוֹ: כָּל־זְמַן שֶׁבָּנֶיךָ עֲסוּקִים בִּשְׁתַּיִם1295 הֵם נִצָּלִים מִשְּׁתַּיִם1296, פֵּרְשׁוּ מִשְּׁתַּיִם – הֵם נִדּוֹנִים בִּשְׁתָּיִם. אָמַר לוֹ: בַּמָּה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁיֵּרְדוּ בָנֶיךָ, בְּגֵיהִנֹּם אוֹ בְּמַלְכֻיּוֹת? רַב חֲנִינָא בַּר פַּפָּא אָמַר: אַבְרָהָם בָּרַר לוֹ אֶת־הַמַּלְכֻיּוֹת, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם לֹא כִּי־צוּרָם מְכָרָם”1297 – זֶה אַבְרָהָם1298, “וַיָי הִסְגִּירָם”1299 – מְלַמֵּד שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִדְבָרָיו. רַ' יוּדָן וְרַ' אִידִי וְרַ' חַמָּא בַּר חֲנִינָא אָמְרוּ: אַבְרָהָם בָּרַר לוֹ גֵיהִנֹּם וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּרַר לוֹ אֶת־הַמַּלְכֻיּוֹת, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ1300 בָאנוּ־בָאֵשׁ וּבַמַּיִם”1301. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא אָמַר: כָּךְ הָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם יוֹשֵׁב וְתָמֵהַּ כָּל הַיּוֹם, אָמַר: בַּמָּה אֶבְרֹר? זוֹ קָשָׁה וְזוֹ קָשָׁה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַבְרָהָם, עַד מָתַי אַתָּה יוֹשֵׁב וְתָמֵהַּ בִּלְבָבֶךָ? חֲתֹךְ אֶת־הַדָּבָר1302 וּבְרֹר לְךָ אֶת־הַמַּלְכֻיּוֹת – “בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְיָ”1303 וגו' (ב“ר מד; פסיק”ר פ' החדש; תנח' פקודי).

י “וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו”1304 – “אֵימָה” – זוֹ בָּבֶל1305, “חֲשֵׁכָה” – זוֹ מָדַי, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְתַעֲנִית, “גְּדֹלָה” – זוֹ יָוָן1306, “נֹפֶלֶת עָלָיו” – זוֹ אֱדוֹם1307.

“נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב”1308 – נָחָשׁ – זוֹ בָּבֶל, “שָׂרָף” – זוֹ מָדַי, “וְעַקְרָב” – זוֹ יָוָן (שם).

יא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: “עַל־כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר”1309 – זוֹ בָּבֶל1310, “זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם”1311 – זוֹ מָדֵי, “נָמֵר שֹׁקֵד עַל־עָרֵיהֶם”1312 – זוֹ יָוָן1313, “כָּל־הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף”1314 – זוֹ אֱדוֹם1315 (שמ“ר נא; ויק”ר יג).

יב “וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת”1316 – הֵן אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת שֶׁבְּאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. “בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשׁוֹנָה סוּסִים אֲדֻמִּים”1317 – זוֹ מַלְכוּת בָּבֶל, שֶׁשָּׁפְכָה כַּמָּה דָמִים בְּיִשְׂרָאֵל; “וּבַמֶּרְכָּבָה הַשֵּׁנִית סוּסִים שְׁחֹרִים”1318 – זוֹ מַלְכוּת פָּרַס וּמָדַּי, שֶׁהֻשְׁחֲרוּ פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרַת הָמָן; “וּבַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁלִשִׁית סוּסִים לְבָנִים”1319 – זוֹ מַלְכוּת יָוָן, שֶׁהִלְבִּינוּ פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּחֵרוּפִין וּבְגִדּוּפִין; “וּבַמֶּרְכָּבָה הָרְבִעִית סוּסִים בְּרֻדִּים אֲמֻצִּים”1320 – זוֹ מַלְכוּת הָרְבִיעִית1321, שֶׁגָּזְרוּ גְּזֵרוֹת כַּמָּה גְוָנִים1322 מְשֻׁנִּים זוֹ מִזּוֹ (שו“ט ו', ב; ילק”ש זכר' ו).

יג “לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא־שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז”1323 – “לֹא שָׁלַוְתִּי” מִבָּבֶל, “וְלֹא־שָׁקַטְתִּי” מִמָּדַי, “וְלֹא־נָחְתִּי” מִיָּוָן, “וַיָּבֹא רֹגֶז” בֶּאֱדוֹם (שמ"ר כו).

יד “אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי־אָרֶץ”1324 – הֵם אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. “הַנְּמָלִים עַם לֹא־עָז”1325 – זֶה בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִים זֶה הָעָם לֹא הָיָה”1326; “שְׁפַנִּים עַם לֹא־עָצוּם”1327 – זֶה מָדַי, “וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע בֵּיתָם”1328 – זֶה כּוֹרֶשׁ, שֶׁבִּקֵּשׁ1329 לִבְנוֹת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ; “מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה”1330 – זֶה יָוָן, [הוּא] אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוֹקְדוֹן, שֶׁנִּטַּלְטֵל בְּכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּאַרְבֶּה שֶׁטָּס וּפוֹרֵחַ בָּאֲוִיר; “שְׂמָמִית בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ”1331 – זֶה אֱדוֹם, שֶׁאֵין בְּכָל־הַשְּׁרָצִים שְׂנוּאָה כִשְׂמָמִית, וְכֵן נֶאֱמַר: “וְאֶת־עֵשָׂו שָׂנֵאתִי”1332; “וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ”1333 – שֶׁהֶחֱרִיבָה מִקְדָּשׁוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים (מד' מש' ל; ילק"ש מש' ל).

טו “מִי־זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר, יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָלוֹת”1334 – אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁל שֶׁבַח יֵשׁ כָּאן לְיִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת1335, שֶׁבְּאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁעָמְדוּ עַל יִשְׂרָאֵל לֹא כָּפְרוּ בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. בְּמַלְכוּת בָּבֶל מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “מִי־זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר” – נְבוּכַדְנֶצַּר הָיָה מִשְׁתַּחֲוָה לַשֶׁמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן־שָׁחַר”1336, וְדָנִיּאֵל הָיָה שׁוֹחֵר1337 וּמִתְפַּלֵּל לַמָּקוֹם עֶרֶב וּבֹקֶר וְצָהֳרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֵם, וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ”1338, וְלָמָּה הָיָה שׁוֹחֵר וּמִתְפַּלֵּל? כְּדֵי שֶׁיְּרַחֵם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל יִשְׂרָאֵל, וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה: “שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן”1339, וְנִמְצָא לָהֶם הָאֱלֹהִים בְּעֵת צָרָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי”1340. וְכֵן מָצִינוּ, כְּשֶׁהָשְׁלַךְ דָּנִיּאֵל לְגֹב אֲרָיוֹת לֹא נִזַּק, חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה הָשְׁלְכוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְלֹא נִזָּקוּ, אֶלָּא הֵאִירוּ לָעוֹלָם כַּשַּׁחַר שֶׁהוּא מֵאִיר לָעוֹלָם, וְעָשׂוּ לַגּוֹיִם לְהַכִּיר לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּלְקַלְּסוֹ.

“יָפָה כַלְּבָנָה” – בְּמַלְכוּת מָדָי. אַתָּה מוֹצֵא בַּלַּיְלָה אִם אֵין הַלְּבָנָה נִרְאֵית בָּרָקִיעַ הַחשֶׁךְ בָּעוֹלָם וְאֵין אָדָם יָכוֹל לְהַלֵּךְ אֲפִלּוּ תוֹךְ הַמְּדִינָה; כֵּוָן שֶׁהַלְּבָנָה נִרְאֵית בָּרָקִיעַ הַכֹּל שְׂמֵחִין וּמְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ. כָּךְ בִּימֵי אֲחַשְׁוִרוֹשׁ שֶׁגָּזְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, וּבָאָה אֶסְתֵּר1341 וְהֵאִירָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה”1342.

“בָּרָה כַּחַמָּה” – בְּמַלְכוּת יָוָן, סַנְדְּרִיאוֹס אִיַּס אֶלְיוֹס1343 – חַמָּה שְׁמָהּ, וְהַשֶּׁמֶשׁ גִּבּוֹר נִקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: “יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח”1344: בִּתְקוּפַת תַּמּוּז מִי יָכוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ? הַכֹּל בּוֹרְחִים מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ”1345, כָּךְ בְּמַלְכוּת יָוָן הַכֹּל בָּרְחוּ מִמֶּנָּה, וּמַתִּתְיָה הַכֹּהֵן וּבָנָיו עָמְדוּ בֶּאֱמוּנָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּבָרְחוּ מִפְּנֵיהֶם הָאֻכְלוֹסִין שֶׁל אַנְטִיּוֹכוּס וְנֶהֶרְגוּ כֻלָּן, וְכֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לָהֶם: “כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים, הַחַלָּשׁ יֹאמַר1346 גִּבּוֹר אָנִי”1347, וְאוֹמֵר: “כֵּן יֹאבְדוּ כָּל־אוֹיְבֶיךָ יְיָ וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ”1348.

“אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” – בֶּאֱדוֹם. לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ “אֲיֻמָּה”? לְפִי שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּמַלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֵימָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲרוּ חֵיוָה רְבִיעָאָה דְּחִילָה וְאֶמְתָנִי וְתַקִּיפָא”1349. מַהוּ “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”? אַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵים־עָשָׂר מַזָּלוֹת יֵשׁ בָּרָקִיעַ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין הַשָּׁמַיִם יְכוֹלִים לַעֲמֹד חוּץ שְׁנֵים־עָשָׂר מַזָּלוֹת, כָּךְ אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד חוּץ שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם יְיָ גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבֹּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל־הַיָּמִים”1350. “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” – אֵין דְּגָלִים אֶלָּא צְבָאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “דֶּגֶל מַחֲנֵה… וּצְבָאוֹ וּפְקֻדֵיהֶם”1351, וְכֵן דִּגְלֵי הַשָּׁמַיִם – הַמַּלְאָכִים וְדִגְלֵי הָאָרֶץ – יִשְׂרָאֵל, וַאֲדוֹן שְׁנֵיהֶם – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וּכְשֵׁם שֶׁהַכֹּל יְרֵאִים מִן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמִן הַמַּלְאָכִים, כֵּן הַגּוֹיִם יְרֵאִים מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְרָאוּ כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְיָ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ”1352 (שמ"ר טו).

טז “עַל־מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת”1353 – אָמְרָה כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, לְשֶׁעָבַר הָיִיתָ מֵאִיר לִי בֵּין לֵילוֹת לְלֵילוֹת: בֵּין לֵילָם שֶׁל מִצְרַיִם לְלֵילָם שֶׁל בָּבֶל, בֵּין לֵילָם שֶׁל בָּבֶל לְלֵילָם שֶׁל מָדַי, בֵּין לֵילָם שֶׁל מָדַי1354 לְלֵילָם שֶׁל יָוָן1355 וּבֵין לֵילָם שֶׁל יָוָן לְלֵילָם שֶׁל אֱדוֹם1356; וְעַכְשָׁו נִסְמְכוּ לִי1357 לֵילוֹת לְלֵילוֹת (שהש"ר ג).

יז בְּשָׁעָה שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל הָיוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אוֹמְרִין: אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חָפֵץ בְּאֻמָּהּ זוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כֶּסֶף נִמְאָס קָרְאוּ לָהֶם”1358 – מָה הַכֶּסֶף הַזֶּה נִצְרָף וְנַעֲשֶׂה כֶלִי1359, וְשׁוּב נִצְרָף וְנַעֲשֶׂה כֶלִי, וְכֵן פְּעָמִים הַרְבֵּה, וּבָאַחֲרוֹנָה אָדָם פּוֹרְכוֹ1360 בְּיָדוֹ וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה עוֹד לִמְלָאכָה, כֵּן יִשְׂרָאֵל הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לָהֶם תְּקוּמָה, שֶׁמְּאָסָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע יִרְמִיָּה זֶה בָּא לוֹ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמַר לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֱמֶת שֶׁמָּאַסְתָּ אֶת־בָּנֶיךָ? – “הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת־יְהוּדָה, אִם־בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ? מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא”1361? – אִם לְגָרְשֵׁנוּ אַתָּה רוֹצֶה הַכֵּה אוֹתָנוּ עַד שֶׁנָּמוּת! (שמ"ר לא).

יח אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: אֲבוֹתֵינוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵרִיחוּ מִקְצָת צָרָתָן שֶׁל מַלְכֻיּוֹת קָצְרָה רוּחָם, אָנוּ שֶׁאָנוּ מֻבְלָעִים בְּתוֹךְ מְעֵיהֶן כַּמָּה יָמִים וְכַמָּה שָׁנִים וְכַמָּה קִצִּין וְכַמָּה עִבּוּרִין1362 – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה! (שהש“ר ג; איכ”ר ה).

יט “הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי”1363 – אָמַר רַב אָבִין בְּשֵׁם רַב סִימוֹן: מַהוּ “מִקֶּרֶב גּוֹי”? שֶׁהָיוּ מֻבְלָעִים בְּתוֹךְ מֵעֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ1364 (שו"ט קיד).

כ “כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים”1365 – רַ' אֱלִיעֶזֶר פֵּרַשׁ הַמִּקְרָא בִּגְאֻלַּת מִצְרָיִם: מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ כְּשֶׁהִיא נְתוּנָה בֵּין הַחוֹחִים קָשֶׁה לְבַעְלָהּ לְלָקְטָהּ, כָּךְ גְּאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיְתָה קָשָׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי”1366.

רַ' יְהוֹשֻׁעַ בְּשֵׁם רַ' חָנָן אָמַר: “גּוֹי מִקֶּרֶב עָם” וְ“עַם מִקֶּרֶב גּוֹי” לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא “גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי”, שֶׁהָיוּ אֵלּוּ עֲרֵלִים וְאֵלּוּ עֲרֵלִים, אֵלּוּ מְגַדְּלִים בְּלוֹרִית1367 וְאֵלּוּ מְגַדְּלִים בְּלוֹרִית, אֵלּוּ לוֹבְשֵׁי כִלְאַיִם וְאֵלּוּ לוֹבְשֵׁי כִלְאָיִם. אִם כֵּן לֹא הָיְתָה מִדַּת הַדִּין נוֹתֶנֶת שֶׁיִּגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם (שהש"ר ב).

כא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִי כָתַב “מְגִלַּת תַּעֲנִית”1368? אָמְרוּ: חֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ1369, שֶׁהָיוּ מְחַבְּבִים אֶת־הַצָּרוֹת1370. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: אַף אָנוּ מְחַבְּבִים אֶת־הַצָּרוֹת, אֲבָל מָה נַעֲשֶׂה, שֶׁאִם בָּאנוּ לִכְתֹּב אֵין אָנוּ מַסְפִּיקִים1371. דָּבָר אַחֵר1372: אֵין שׁוֹטֶה נִפְגָּע1373. דָּבָר אַחֵר: אֵין בְּשַׂר הַמֵּת1374 מַרְגִּישׁ בְּאִזְמֵל (שבת יג:).

כב “אֲשֶׁר־אָמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה”1375 – מֶה הָיוּ עוֹשִׂים לָהֶם? הָיוּ מַרְבִּיצִין אוֹתָם בְּפוּלַטֶרִיּוֹת1376 וּמַעֲבִירִין כָּרִים1377 עֲלֵיהֶם. (ב"ר סט).

כג פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה1378 גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ בַתּוֹרָה וְשֶׁלֹּא יָמוּלוּ אֶת־בְּנֵיהֶם וְשֶׁיְחַלְּלוּ שַׁבָּתוֹת. מֶה עָשׂוּ יְהוּדָה בֶן־שַׁמּוּעַ וַחֲבֵרָיו? הָלְכוּ וְנָטְלוּ עֵצָה מִמַּטְרוֹנִיתָא1379 אַחַת, שֶׁכָּל־גְּדוֹלֵי רוֹמִי מְצוּיִם אֶצְלָהּ. אָמְרָה לָהֶם: בּוֹאוּ וְהַפְגִּינוּ בַּלָּיְלָה. הָלְכוּ וְהִפְגִּינוּ1380 בַּלָּיְלָה. אָמְרוּ: אִי שָׁמָיִם1381! לֹא אֲחֵיכֶם אֲנָחְנוּ? לֹא בְנֵי אָב אֶחָד אֲנַחְנוּ וְלֹא בְנֵי אֵם אַחַת אֲנָחְנוּ? מַה נִּשְׁתַּנִּינוּ מִכָּל־אֻמָּה וְלָשׁוֹן, שֶׁאַתֶּם גּוֹזְרִים עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת? – וּבִטְּלוּן1382 (ר“ה יט.; ע”י).

כד “הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ”1383 – אָמַר רַבָּה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַמֵּצֵר לְיִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה רֹאשׁ (סנה' קד:).

––––––––

כה שָׁנָה רַ' חִיָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ וְהוּא יָדַע אֶת־מְקוֹמָהּ”1384? יוֹדֵעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְקַבֵּל גְּזֵרוֹת שֶׁל עֵשָׂו וְשֶׁל יִשְׁמָעֵאל, עָמַד וְהֶגְלָה אוֹתָם לְבָבֶל.

אָמַר רַ' חֲנִינָא: לֹא הֶגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁקָּרוֹב לְשׁוֹנָם1385 לִלְשׁוֹן תּוֹרָה. רַ' יוֹחָנָן אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁשִּׁגְּרָם לְבֵית אִמָּם1386. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ, לְהֵיכָן מְשַׁגְּרָהּ – לְבֵית אִמָּהּ. עֻלָּא אָמַר: כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ תְמָרִים וְיַעַסְקוּ בַתּוֹרָה (פסחים פז:; גיט' יז.).

כו רַ' אָבִין פָּתַח: “וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָּא”1387 – אָמַר יִרְמְיָה לְיִשְׂרָאֵל: אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם יוֹשְׁבִין בִּירוּשָׁלַיִם וְשׁוֹתִין מֵי הַשִּׁלֹחַ, שֶׁמֵּימָיו נְקִיִּים וּמְתוּקִים, עַכְשָׁו שֶׁלֹּא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם גּוֹלִין לְבָבֶל וְשׁוֹתִין מֵי פְרָת, שֶׁמֵּימָיו עֲכוּרִים וּסְרוּחִים. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַתָּה מַה־לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר וּמַה־לָךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר”1388 (איכ"ר פתיח').

––––––––

כז רַבָּהּ בַּר בַּר־חָנָה חָלָה. נִכְנְסוּ אֶצְלוֹ רַב יְהוּדָה וְרַבָּה לְבַקְּרוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא חַבָּר1389 וְנָטַל אֶת הַנֵּר מִלִּפְנֵיהֶם. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר־חָנָה: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אוֹ בְצִלְּךָ1390 אוֹ בְצִלּוֹ שֶׁל בֶּן־עֵשָׂו! (גיט' טז, יז).

כח שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יוֹסֵי: כָּל־יָמֵי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל מִקְרָא זֶה: “וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה”1391 – אָמַרְתִּי: וְכִי מָה אִכְפַּת לוֹ1392 לְעִוֵּר בֵּין אֲפֵלָה לְאוֹרָה? עַד שֶׁבָּא מַעֲשֶׂה לְיָדִי. פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה, וְרָאִיתִי סוֹמֵא שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וַאֲבוּקָה1393 בְיָדוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, אֲבוּקָה זוֹ לָמָּה לָךְ? אָמַר לִי: כָּל־זְמַן שֶׁאֲבוּקָה בְיָדִי, בְּנֵי־אָדָם רוֹאִים אוֹתִי וּמַצִּילִים אוֹתִי מִן הַפְּחָתִים וּמִן הַקּוֹצִים וּמִן הַבַּרְקֳנִים. (מג' כד:; ע"י).

––––––––

כט אָמַר רַב יְהוּדָה: גָּלוּת מְכַפֶּרֶת שֶׁלשָׁה דְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַיּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדָּבֶר, וְהַיּוֹצֵא וְנָפַל עַל־הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם וְחָיָה”1394.

רַ' יוֹחָנָן אָמַר: גָּלוּת מְכַפֶּרֶת עַל הַכֹּל1395, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּתְבוּ אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה1396 עֲרִירִי”1397, וּלְאַחַר שֶׁגָּלָה נֶאֱמַר: “וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּר1398 שְׁאַלְתִּיאֵל בְּנוֹ”1399 (סנה' לז:).

ל אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: יָכֹלְנִי לִפְטֹר אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִן הַדִּין מִיּוֹם שֶׁחָרֵב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְעַד עַכְשָׁו, שֶׁנֶּאֱמַר: “לָכֵן שִׁמְעִי־נָא זֹאת עֲנִיָּה וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן14001401. (עיר' סד, סה; ע"י).

לא “וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ”1402 – אָמַר לָהֶם יַעֲקֹב לְבָנָיו: אַל תַּרְאוּ עַצְמְכֶם כְּשֶׁאַתֶּם שְׂבֵעִים לֹא בִּפְנֵי עֵשָׂו וְלֹא בִּפְנֵי יִשְׁמָעֵאל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַנְּאוּ בָּכֶם (תענ' י:).

לב “בָּנַיִךְ עֻלְּפוּ שָׁכְבוּ בְּרֹאשׁ כָּל־חוּצוֹת כְּתוֹא מִכְמָר”1403 – מַה תּוֹא זֶה, כֵּוָן שֶׁנָּפַל בְּמִכְמָר אֵין מְרַחֲמִין עָלָיו, אַף מָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כֵּוָן שֶׁנָּפַל בְּיַד נָכְרִים אֵין מְרַחֲמִים עָלָיו (ב"ק קיז.).

לג “וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף”1404 – אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה: פַּעַם אַחַת הָיִינוּ יוֹשְׁבִים בֵּין הָאִילָנוֹת, וְנָשְׁבָה הָרוּחַ וְהֵטִיחוּ1405 הֶעָלִים זֶה בָזֶה, וְעָמַדְנוּ וְרַצְנוּ וְאָמַרְנוּ: אוֹי לָנוּ, שֶׁמָּא יַדְבִּיקוּנוּ הַפָּרָשִׁים! לְאַחַר שָׁעָה נִפְנֵינוּ לַאֲחוֹרֵינוּ וְרָאִינוּ שֶׁאֵין בִּרְיָה שָׁם, וְיָשַׁבְנוּ בִמְקוֹמֵנוּ וּבָכִינוּ וְאָמַרְנוּ: אוֹי לָנוּ, שֶׁנִּתְקַיֵּם עָלֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: “וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף”1406. (ספרא בחוקתי; ילק"ש שם כו).

לד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ לִגְדוֹלֵי צִפּוֹרֵי כְּתָבִים רָעִים1407 מִן הַמַּלְכוּת, בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־רַ' אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא, אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, כְּתָבִים רָעִים בָּאוּ לָנוּ מִן הַמַּלְכוּת, מָה אַתָּה אוֹמֵר – נִבְרַח? וְהָיָה מִתְיָרֵא לוֹמַר לָהֶם “בְּרָחוּ”, אָמַר לָהֶם בְּרֶמֶז: וְלִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִים? – לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־משֶׁה וְאֶת־דָּוִד.

מַה כָּתוּב בְּיַעֲקֹב? “וַיִּבְרַח יַעֲקֹב”1408, וְכֵן בְּמשֶׁה – “וַיִּבְרַח משֶׁה מִפְּנֵי פַּרְעֹה”1409, וְכֵן בְּדָוִד – “וְדָוִד בָּרַח וַיִּמָּלֵט”1410; וְאוֹמֵר: “לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ… חֲבִי כִמְעַט־רֶגַע עַד־יַעֲבָר־זָעַם”1411. (תנה“ק מסעי; במ”ר כג).

לה “לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ” – בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה הַשָּׁעָה חֲצוּפָה1412 לֹא תֵעֲמֹד כְּנֶגְדָּהּ1413, אֶלָּא תֶּן־לָהּ מָקוֹם. הִסְתַּכְּלוּ בִי, כִּבְיָכוֹל, כְּשֶׁרָאִיתִי הַשָּׁעָה חֲצוּפָה בַּעֲוֹנוֹתֵיכֶם נָתַתִּי לָהּ מָקוֹם1414, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ”1415 (תנה“ק ויצא; ילק”ש שמות ב).


ב. יִשְׂרָאֵל לְחֶרְפָּה בַּגּוֹיִם

לו “הָיִיתִי שְׂחֹק לְכָל־עַמִּי”1416 – רַב אַבָּהוּ פָתַח: “יָשִׂיחוּ בִי יֹשְׁבֵי שָׁעַר”1417 – אֵלּוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בְּבָתֵּי־תֵיאַטְרָאוֹת וּבְבָתֵּי־קִרְקְסָאוֹת1418; “וּנְגִינוֹת שׁוֹתֵי שֵׁכָר”1419 – מֵאַחַר שֶׁהֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמִשְׁתַּכְּרִים הֵם יוֹשְׁבִים וּמְשִׂיחִים בִּי וּמַלְעִיגִים בִּי וְאוֹמְרִים: “הֲרֵי אֵין אָנוּ צְרִיכִים לַחֲרוּבִים כַּיְהוּדִים”1420, וְהֵם אוֹמְרִים זֶה לָזֶה: "כַּמָּה שָׁנִים אַתָּה מְבַקֵּשׁ לִחְיוֹת? – “כְּחָלוּק שֶׁל שַׁבָּת שֶׁל הַיְהוּדִים”1421. וּמַכְנִיסִים אֶת־הַגָּמָל לְתֵיאַטְרָאוֹת שֶׁלָּהֶם וְהַחֲלוּקִים שֶׁלּוֹ עָלָיו, וְהֵם אוֹמְרִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ: “עַל מָה זֶה מִתְאַבֵּל?” – “הַיְהוּדִים הַלָּלוּ שׁוֹמְרֵי שְׁבִיעִית1422 הֵם, וְאֵין לָהֶם יָרָק וְאָכְלוּ הַחוֹחִים שֶׁל זֶה – וְהוּא מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם”. וּמַכְנִיסִים אֶת־הַמּוּמָס1423 לְתֵיאַטְרוֹן שֶׁלָּהֶם וְרֹאשׁוֹ מְגֻלָּח, וְהֵם אוֹמְרִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ: “לָמָּה רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה מְגֻלָּח?” – וְהוּא אוֹמֵר: “הַיְהוּדִים הַלָּלוּ שׁוֹמְרֵי־שַׁבָּתוֹת הֵם, וְכָל־מַה שֶׁהֵם יְגֵעִים כָּל־יְמוֹת הַשַּׁבָּת אוֹכְלִים בַּשַּׁבָּת; וְאֵין לָהֶם עֵצִים לְבַשֵּׁל בָּהֶם, וְשׁוֹבְרִים מִטּוֹתֵיהֶם וּמְבַשְּׁלִים בָּהֶן, וְהֵן יְשֵׁנִים בָּאָרֶץ וּמִתְעַפְּרִים בְּעָפָר1424 וְסָכִים בְּשֶׁמֶן – לְפִיכָךְ הַשֶּׁמֶן בְּיֹקֶר”. (איכ"ר פתיח': שם ג).

לז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: עוֹד אַחֶרֶת1425 יֵשׁ לָהֶם בְּרוֹמִי: אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה מְבִיאִין אָדָם שָׁלֵם1426 וּמַרְכִּיבִין אוֹתוֹ עַל אָדָם חִגֵּר1427, וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן1428, וּמַנִּיחִין לוֹ בְּרֹאשׁוֹ קַרְקַפְלוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל1429, וְתוֹלִין לוֹ בְּצַוָּארוֹ מִשְׁקַל אַרְבָּעָה זוּזִים שֶׁל פָּז, וּמְחַפִּין1430 אֶת־הַשּׁוֹקַיִם בְּנֹפֶךְ1431 וּמַכְרִיזִין לְפָנָיו: “סַךְ קִירִי פְּלַסְתֵּר, אָחִיו שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ זַיְּפָן; מִי שֶׁרָאָה1432 – רָאָה, וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה – לֹא יִרְאֶה, מַה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ לְרַמַּאי בְּרַמָּאוּתוֹ וּלְזַיְּפָן בְּזַיְּפָנוּתוֹ?” וּמְסַיְּמִין1433 בּוֹ כָךְ: “אוֹי לוֹ לָזֶה1434 כְּשֶׁיָּקוּם זֶה”! (ע“ז יא:; ע”י).

לח אָמַר רַ' פִּינְחָס: מַעֲשֶׂה הָיָה בִּשְׁתֵּי נָשִׁים זוֹנוֹת בְּאַשְׁקְלוֹן שֶׁהָיוּ מְרִיבוֹת זוֹ עִם זוֹ. בִּשְׁעַת מְרִיבָה אָמְרָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ: אֵין אַתְּ הוֹלֶכֶת מִכָּאן? שֶׁנִּרְאִים פָּנַיִךְ כִּפְנֵי יְהוּדִית! לְאַחַר יָמִים נִתְפַּיָּסוּ1435. אָמְרָה לָהּ: עַל הַכֹּל מָחוּל לָךְ, אֶלָּא עַל מַה שֶּׁאָמַרְתְּ לִי: נִרְאִים פָּנַיִךְ כִּפְנֵי יְהוּדִית – לֹא מָחוּל לָךְ. לְכָךְ נֶאֱמַר: “רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה כִּי הָיִיתִי זוֹלֵלָה1436 (איכ"ר א).

לט “חֶרְפַּת נָבָל אַל־תְּשִׂימֵנִי”1437 – רַ' חַמָּא בַּר חֲנִינָא אָמַר: לֹא הָיוּ רְאוּיִין1438 אֻמּוֹת־הָעוֹלָם שֶׁיִּהְיוּ בָּהֶן דְּווּיִם וּסְכוּפִים1439, וְלָמָּה יֵשׁ בָּהֶן דְּווּיִם וּסְכוּפִים? אֶלָּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ מוֹנִין1440 אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִין לָהֶם: “לֹא אֻמָּה שֶׁל דְּווּיִם וּסְכוּפִים אַתֶּם”? עַל שֵׁם1441 “חֶרְפַּת נָבָל אַל־תְּשִׂימֵנִי”.

רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן אָמַר: לֹא הָיוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם רְאוּיִן שֶׁיִּהְיֶה בָהֶן מַעֲלֶה חֲטָטִים1442, וְלָמָּה יֵשׁ בָּהֶן מַעֲלֶה חֲטָטִים? אֶלָּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ מוֹנִין אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִין לָהֶם: לֹא אֻמָּה שֶׁל מְצֹרָעִים אַתֶּם? עַל שֵׁם “חֶרְפַּת נָבָל אַל־תְּשִׂימֵנִי” (ב“ר פח; ילק”ש וישב).


ג. הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֻׁתָּף בְּצַעֲרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל

מ בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זוֹכֵר אֶת־בָּנָיו שֶׁשְּׁרוּיִם בְּצַעַר בֵּין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, כִּבְיָכוֹל, מוֹרִיד שְׁתֵּי דְמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל וְקוֹלָן נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ – וְזוֹהִי זְוָעָה1443. חֲכָמִים אוֹמְרִים: בּוֹעֵט1444 בָּרָקִיעַ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שׁוֹאֵג בְּקוֹלוֹ וּמַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ מִמָּרוֹם יִשְׁאָג… שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל־נָוֵהוּ”1445 (בר' נט.; ע"י).

מא שָׁאַל בַּלְצָא1446 אֶת־רַ' עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: מֵהֵיכָן הָרַעַשׁ נַעֲשֶׂה? אָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִסְתַּכֵּל בְּבָתֵּי עֲבוֹדָה־זָרָה וּבְעוֹבְדֶיהָ הֵיאַךְ נְתוּנִין בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה בָּעוֹלָם, וְרוֹאֶה בֵּיתוֹ חָרֵב וְנָתוּן בְּיָדָן שֶׁל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, כִּבְיָכוֹל, הוּא מְקַנֵּא וְשׁוֹאֵג, וּמִיָּד הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ רוֹעֲשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָי מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלַםִ יִתֵּן קוֹלוֹ וְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ”1447 (שמ"ר כט).

מב שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יוֹסֵי: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְנִכְנַסְתִּי לְחָרְבָּה אַחַת מֵחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְפַּלֵּל. בָּא אֱלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, וְשָׁמַר לִי1448 עַל הַפֶּתַח עַד שֶׁסִּיַּמְתִּי1449 תְפִלָּתִי. לְאַחַר שֶׁסִּיַּמְתִּי תְפִלָּתִי, אָמַר לִי: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי! אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי וּמוֹרִי! אָמַר לִי: בְּנִי, מִפְּנֵי מָה נִכְנַסְתָּ לְחָרְבָּה זוֹ? אָמַרְתִּי לוֹ: לְהִתְפַּלֵּל. אָמַר לִי: הָיָה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ. אָמַרְתִּי לוֹ: מִתְיָרֵא הָיִיתִי שֶׁמָּא יַפְסִיקוּנִי עוֹבְרֵי־דְרָכִים. – – – אָמַר לִי: בְּנִי, מַה קוֹל שָׁמַעְתָּ בְּחָרְבָּה זוֹ? אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁמַעְתִּי בַּת־קוֹל שֶׁמְּנַהֶמֶת כַּיּוֹנָה וְאוֹמֶרֶת:

אוֹי, שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת־בֵּיתִי,

וְשָׂרַפְתִּי אֶת־הֵיכָלִי,

וְהִגְלֵיתִי אֶת־בָּנַי –

לְבֵין הָאֻמּוֹת!…

אָמַר לִי: בְּנִי, חַיֶּיךָ וְחַיֵּי רֹאשֶׁךָ! לֹא שָׁעָה זוֹ בִּלְבָד אוֹמֶרֶת כָּךְ, אֶלָּא בְּכָל־יוֹם וְיוֹם שָׁלשׁ פְּעָמִים אוֹמֶרֶת כָּךְ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בְּכָל־שָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לְבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת וְעוֹנִים “אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ”… הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּבְיָכוֹל, מְנַעְנֵעַ רֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר:

אַשְׁרֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁמְּקַלְּסִין1450 אוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ כָךְ!

מַה־לּוֹ לָאָב, שֶׁהֶגְלָה אֶת־בָּנָיו?

וְאוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם! (בר' ג.; ע"י).

מג “יוֹנָתִי תַמָּתִי”1451 – אָמַר רַ' יַנַּאי: מָה הַתְּאוֹמִים הַלָּלוּ אִם חָשַׁשׁ1452 אֶחָד בְּרֹאשׁוֹ – חֲבֵרוֹ מַרְגִישׁ, כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כִּבְיָכוֹל, “עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה”1453; וְאוֹמֵר: “בְּכָל־צָרָתָם לוֹ צָר”1454. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ לְמֹשֶׁה: אִי אַתָּה מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי שָׁרוּי בְּצַעַר, כְּשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִם בְּצָעַר? – הֱוֵי יוֹדֵעַ מִמָּקוֹם שֶׁאֲנִי מְדַבַּר עִמְּךָ, מִתּוֹךְ הַקּוֹצִים1455; כִּבְיָכוֹל, אֲנִי שֻׁתָּף בְּצַעֲרָם (שמ"ר ב).

מד בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְרֻבִּים עַל עַם יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, שֶׁבְּכָל־דּוֹר וָדוֹר שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בְנֵי אָדָם צַדִּיקִים וַחֲסִידִים וּכְשֵׁרִים [מִצְטַעֲרִים בְּגָלוּת], הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טוֹפֵחַ1456 שְׁתֵּי יָדַיִם זוֹ עַל זוֹ וְנוֹתְנָן כְּנֶגֶד לִבּוֹ וְחוֹזֵר וְנוֹתְנָן כְּנֶגֶד זְרוֹעוֹתָיו וּבוֹכֶה עֲלֵיהֶם בַּסֵּתֶר. וּמִפְּנֵי־מָה בּוֹכֶה עֲלֵיהֶם בַּסֵּתֶר? גְּנַאי1457 לוֹ לַאֲרִי שֶׁיִּבְכֶּה בִּפְנֵי שׁוּעָל, גְּנַאי לוֹ לְרַב שֶׁיִּבְכֶּה בִּפְנֵי תַּלְמִידוֹ, גְּנַאי לוֹ לְמֶלֶךְ שֶׁיִּבְכֶּה בִּפְנֵי הֶדְיוֹט שֶׁל עֲבָדָיו; זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה־נַפְשִׁי”1458 (תדב"א כח).

מה שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁבְּכָל־מָקוֹם שֶׁגָּלוּ שְׁכִינָה עִמָּהֶם: גָּלוּ לְמִצְרַיִם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל־בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם”1459; גָּלוּ לְבָבֶל – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה”1460; גָּלוּ לְעֵילָם– שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם”1461; גָּלוּ לֶאֱדוֹם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִי־זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָהּ”1462. וְאַף כְּשֶׁהֵם עֲתִידִים לִגָּאֵּל – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ”1463 – “וְהֵשִׁיב” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “וְשָׁב” – מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שָׁב עִמָּהֶם מִבֵּין הַגָּלֻיּוֹת; וְאוֹמֵר: “אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים”1464.

רַבִּי אוֹמֵר: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: אִם תְּבַקְשֵׁנִי הֲרֵינִי אֵצֶל בְּנִי, כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מְבַקְשֵׁנִי הֲרֵינִי אֵצֶל בְּנִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם”"1465. (מג' כט.; ספרי סוף מסעי).

מו “בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה־נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה”1466 – אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אוּנְיָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב: מָקוֹם יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּ“מִסְתָּרִים” שְׁמוֹ. מַהוּ “מִפְּנֵי גֵוָה”? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחַק: מִפְּנֵי גַּאֲוָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּטְּלָה מֵהֶם וְנִתְּנָה לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם (חג' ה':).

מז זַבְדִּי בֶן לֵוִי פָּתַח: “אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אַךְ־סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה”1467 – אַתָּה מוֹצֵא עַד שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיוּ יוֹשְׁבִים בִּפְנֵי־עַצְמָם וּשְׁכִינָה בִּפְנֵי־עַצְמָהּ; וְכֵוָן שֶׁנִּגְאֲלוּ – נַעֲשׂוּ כֻלָּם הוֹמָנְיָא1468 אַחַת, וְכֵוָן שֶׁגָּלוּ – חָזְרָה שְׁכִינָה בִּפְנֵי־עַצְמָהּ וְיִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי־עַצְמָם, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד1469 (איכ"ר פתיח').

מח “פִּתְחִי־לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא־טָל”1470 וגו' – לֶעָתִיד כְּשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִגְאֹל אֶת־יִשְׂרָאֵל, יֹאמְרוּ: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אַתָּה הִגְלֵיתָנוּ לְבֵין הָאֻמּוֹת וּדְחִיתָנוּ מִבֵּיתְךָ, וְעַכְשָׁו אַתָּה בָא לְגָאֳלֵנוּ! אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל, לְמֶלֶךְ שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ וּלְמָחָר בָּא לְהַחֲזִירָהּ. אָמְרָה לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֶתְמוֹל גֵּרַשְׁתַּנִי מִבֵּיתְךָ וְעַכְשָׁו אַתָּה בָּא לְהַחֲזִירַנִי! אָמַר לָהּ: דְּעִי לָךְ, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁיָּצָאת מִבֵּיתִי גַּם אֲנִי לֹא נִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי, וְאִם אֵין אַתְּ מַאֲמֶנֶת לִי – רְאִי הַטֵּל שֶׁעַל רֹאשִׁי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: מִיּוֹם שֶׁיְּצָאתֶם מִבֵּיתִי גַּם אֲנִי לֹא נִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי, וְאִם אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים לִי, הַנִּיחוּ יֶדְכֶם עַל רֹאשִׁי וְתִרְאוּ “שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה” (מדרש עפ"י ילקוט אליעזר סח).


ד. שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל

מט אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם “אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה”? שֶׁהֶחֱזִירוּ עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ. בָּא מֹשֶׁה אָמַר: “הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא”1471; בָּא יִרְמְיָה וְאָמַר: גּוֹיִם מְקַרְקְרִים1472 בְּהֵיכָלוֹ – אַיֵּה נוֹרְאוֹתָיו? "לֹא אָמַר “נוֹרָא”1473; בָּא דָּנִיּאֵל וְאָמַר: גּוֹיִם מִשְׁתַּעְבְּדִים בְּבָנָיו – אַיֵּה גְבוּרוֹתָיו? לֹא אָמַר “גִּבּוֹר”1474. בָּאוּ הֵם וְאָמְרוּ1475: אַדְרַבָּה, זוֹ הִיא גְּבוּרַת־גְּבוּרוֹתָיו, שֶׁכּוֹבֵשׁ אֶת־כַּעְסוֹ וְנוֹתֵן אֹרֶךְ־אַפַּיִם לִרְשָׁעִים; וְאֵלּוּ הֵן נוֹרְאוֹתָיו שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הֵיאַךְ אֻמָּה אַחַת יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם בֵּין שִׁבְעִים אֻמּוֹת.

– וּבָשָׂר וָדָם יֵשׁ בּוֹ כֹחַ1476 לִתֵּן קִצְבָה לַדְּבָרִים הַלָּלוּ?

אָמַר רַ' יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר: יוֹדְעִין הֵם הַנְּבִיאִים שֶׁאֱלוֹהָם אֲמִתִּי וְאֵינָן מַחֲנִיפִין לוֹ1477 (יומא ס“ט:; ע”י; ירוש' בר' פ“ז, ה”ג).

נ אַדְרְיָנוֹס אָמַר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ: גְּדוֹלָה הַכִּבְשָׂה1478 הָעוֹמֶדֶת בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים! אָמַר לוֹ: גָּדוֹל הוּא הָרוֹעֶה1479 שֶׁמַּצִּילָהּ וְשׁוֹמְרָהּ וְשׁוֹבְרָם לְפָנֶיהָ! – הָוֵי: “כָּל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח”1480. (תנח' תולדות).

נא פִּילוֹסוֹף אֶחָד שָׁאַל אֶת־רַ' אֶלְעָזָר: לֹא כָךְ אָמַר הַנָּבִיא: “הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס”1481 – וַהֲלֹא כָל־הַבִּנְיָנִים1482 קַיָּמִים? אָמַר לוֹ רַ' אֶלְעָזָר: לֹא דִבֵּר הַכָּתוּב כְּנֶגֶד הַבִּנְיָן, אֶלָּא כְּנֶגֶד הָעֵצוֹת; כָּל־מַה שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים וּמְחַשְּׁבִים בִּלְבַבְכֶם לִבְנוֹת עָלֵינוּ וּלְכַלּוֹתֵנוּ – הוּא הוֹרֵס עֲצַתְכֶם. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, כָּךְ הוּא; יוֹשְׁבִים בְּכָל־שָׁנָה לָבוֹא וּלְכַלּוֹת אֶתְכֶם וְזָקֵן אֶחָד בָּא וּמְבַטֵּל1483 (ילק"ש מלאכי א).

נב רַ' אַבָּהוּ הָיָה מִשְׁתָּבֵּחַ1484 לִפְנֵי הַמִּינִים בְּרַב סָפְרָא, שֶׁאָדָם גָּדוֹל הוּא. הֵנִיחוּ לוֹ1485 מֶכֶס שֶׁל שְׁלָשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. פַּעַם אַחַת מְצָאוּהוּ, אָמְרוּ לוֹ: כָּתוּב “רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל־כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֶת כָּל־עֲוֹנוֹתֵיכֶם”1486 – מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵמָה יְכַלֶּנָּה בְּאוֹהֲבוֹ? שָׁתַק וְלֹא אָמַר לָהֶם כְּלוּם. כָּרְכוּ סוּדָר עַל צַוָּארוֹ וְצִעֲרוּהוּ1487, בָּא רַ' אַבָּהוּ וּמְצָאָם. אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם מְצַעֲרִים אוֹתוֹ? אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא אָמַרְתָּ לָנוּ שֶׁאָדָם גָּדוֹל הוּא? וְלֹא יָדַע לוֹמַר לָנוּ פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל מִקְרָא זֶה! אָמַר לָהֶם: אִם אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁגָּדוֹל הוּא – בְּמִשְׁנָה, בְּמִקְרָא כְּלוּם אָמַרְתִּי לָכֶם? אָמְרוּ לוֹ: וְאַתֶּם מִפְּנֵי מָה יוֹדְעִים1488? אָמַר לָהֶם: אָנוּ שֶׁמְּצוּיִם אָנוּ אֶצְלְכֶם1489, מְטִילִים עַל עַצְמֵנוּ1490 וּמְעַיְּנִים בְּמִקְרָא, הֵם אֵינָם מְעַיְּנִים. אָמְרוּ לוֹ: אֱמֹר לָנוּ אָתָּה. אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁנּוֹשֶׁה1491 בִּשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם, אֶחָד אוֹהֲבוֹ וְאֶחָד שׂוֹנְאוֹ, אוֹהֲבוֹ – נִפְרָע מִמֶּנּוּ מְעַט־מְעָט1492, שׂוֹנְאוֹ – נִפְרָע מִמֶּנּוּ בְּבַת־אֶחָת (ע"ז ד.).

נג “יְיָ אַל־בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי”1493 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְהָיְתָה בְיָדוֹ חֶרֶב הִנְדוּיִית1494, וְנִשְׁבַּע שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת עַל רֹאשׁ בְּנוֹ, וּכְשֶׁנִּתְפַּיֵּס אָמַר: אִם עָבְרָה עַל רֹאשׁ בְּנִי אֵין לוֹ חַיִּים, וּמִי יוֹרֵשׁ מַלְכוּתִי? וּלְבַטֵּל גְּזֵרָתִי אִי־אֶפְשָׁר. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? הִכְנִיס הַחֶרֶב לְנַרְתֵּקָהּ וְהֶעֱבִירָה עַל רֹאשׁ בְּנוֹ – וְנִמְצָא בְּנוֹ נִצָּל וּגְזֵרָתוֹ נִתְקַיֶּמֶת.

רַ' חֲנִינָה אָמַר: לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְהָיְתָה לְפָנָיו אֶבֶן גְּדוֹלָה, וְנִשְׁבַּע שֶׁהוּא זוֹרְקָהּ עַל בְּנוֹ. חָזַר וְאָמַר: אִם אֲנִי זוֹרְקָהּ בּוֹ אֵין לוֹ חַיִּים. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? צִוָּה וְכִתְּתוּהָ צְרוֹרוֹת קְטַנִּים וְהִתְחִילוּ זוֹרְקִין עָלָיו אַחַד אֶחָד – וְנִמְצָא הַמֶּלֶךְ הִצִּיל אֶת־בְּנוֹ וְקִיֵּם אֶת־שְׁבוּעָתוֹ (שו“ט ו; ילק”ש תהל' ו).

נד אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “צִדְקֹת פִּרְזוֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל”1495? צָדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁפִּזְּרָם1496 לְבֵין הָאֻמּוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר מִין אֶחָד לְרַ' חֲנִינָא: אָנוּ טוֹבִים מִכֶּם, שֶׁבָּכֶם נֶאֱמַר: “כִּי־שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב־שָׁם יוֹאָב וְכָל־יִשְׂרָאֵל עַד־הִכְרִית כָּל־זָכָר בֶּאֱדוֹם”1497, וְאִלּוּ אָנוּ – הֲרֵי יוֹשְׁבִים אַתֶּם אֶצְלֵנוּ כַּמָּה שָׁנִים וְאֵין אָנוּ עוֹשִׂים לָכֶם כְּלוּם. אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ, יִטָּפֵל לְךָ1498 תַּלְמִיד אֶחָד. נִטְפַּל לוֹ רַ' אוֹשַׁעְיָא. אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת, תְּכַלּוּ אֶת־כֻּלָּם? אֵינָם אֶצְלְכֶם1499; תְּכַלּוּ אֶת אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ אֶצְלְכֶם? – יִקְרְאוּ לָכֶם מַלְכוּת קְטוּעָה1500. אָמַר לוֹ: גַּפָּהּ שֶׁל רוֹמִי1501! בְּכָךְ אָנוּ יוֹרְדִים1502 וּבְכָךְ אָנוּ עוֹלִים (פס' פז:).

נה “וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו”1503 – אָמְרוּ: בֹּאוּ וּנְפַזֵּר עַצְמֵנוּ1504, שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁאָנוּ מְכֻנָּסִין1505 הַשְּׁטָר מָצוּי לְהִגָּבוֹת1506 (ב"ר פה).

נו אָמַר רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן: לֹא לְמָקוֹם שֶׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים גָּלָה שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין; עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים גָּלוּ לִפְנִים מִן נְהַר סַמְבַּטְיוֹן1507, שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין מְפֻזָּרִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת. (שם עג).

נז “וַיֹאמֶר אִם־יָבוֹא עֵשָׂו אֶל־הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ”1508 – אֵלּוּ אַחֵינוּ שֶׁבְּדָרוֹם, “וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה” – אֵלּוּ אַחֵינוּ שֶׁבְּגָלִיל1509. אָמַר רַ' הוֹשַׁעְיָה: אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לִפְלֵיטָה מִתְעַנִּים הָיוּ עֲלֵיהֶם1510 בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי (שם עו; ילק"ש שם).

נח אָמַר ר' אֶלְעָזָר: לֹא הִגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָאֻמּוֹת, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְּוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם גֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּזְרַעְתִּיהָ לִי בָּאָרֶץ”1511 – כְּלוּם אָדָם זוֹרֵעַ סְאָה, אֶלָּא לְהַכְנִיס כַּמָּה כֹרִים. (פסח' פז:).


ה. “שׁוֹמֵר, מַה מִּלַּיְלָה?”

נט “אֵלַי קֹרַא מִשֵּׂעִיר, שֹׁמֵר מַה־מִּלַּיְלָה”1512 – אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִישַׁעְיָה: רַבֵּנוּ יְשַׁעְיָה, מַה יּוֹצֵא לָנוּ מִתּוֹךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה1513? אָמַר לָהֶם: הִמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁנִּשְׁאַל. כֵּוָן שֶׁשָּׁאַל חָזַר אֶצְלָם, אָמְרוּ לוֹ: “שֹׁמֵר, מַה־מִּלֵּיל”1514 – מַה מִּלֵּל שׁוֹמֵר הָעוֹלָמִים? אָמַר לָהֶם: “אָמַר שֹׁמֵר, אָתָא בֹקֶר וְגַם־לָיְלָה”1515. אָמְרוּ לוֹ: וְגַם לָיְלָה?! אָמַר לָהֶם: לֹא כְּשֶׁאַתֶּם סְבוּרִים1516, אֶלָּא בֹּקֶר לְצַדִּיקִים וְלַיְלָה לִרְשָׁעִים, בֹּקֶר לְיִשְׂרָאֵל וְלַיְלָה לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם. אָמְרוּ לוֹ: אֵימָתַי? אָמַר לָהֶם: אֵימַת שֶׁתִּרְצוּ אַתֶּם יִרְצֶה הוּא – “אִם־תִּבְעָיוּן1517 בְּעָיוּ”1518. אָמְרוּ לוֹ: מִי מְעַכֵּב? אָמַר לָהֶם: תְּשׁוּבָה – “שֻׁבוּ אַתָיוּ”1519. (ירוש' תענ' פ“א, ה”א).

ס “קוּמִי אוֹרִי כִּי־בָא אוֹרֵךְ”1520 – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מָשָׁל לִמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה1521, בָּא אֶחָד וְהִדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר – וְכָבָה, וּבָא אֶחָד וְהִדְלִיק לוֹ אֶת־הַנֵּר – וְכָבָה. אָמַר: מִכָּאן וְאֵילַךְ אֵינִי מַמְתִּין אֶלָּא לְאוֹרוֹ שֶׁל בֹּקֶר. כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: עָשִׂינוּ לְךָ מְנוֹרָה בִּימֵי מֹשֶׁה – וְכָבְתָה, בִּימֵי שְׁלֹמֹה – וְכָבְתָה; מִכָּאן וְאֵילַךְ אֵין אָנוּ מַמְתִּינִים אֶלָּא לְאוֹרֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה־אוֹר”1522 (ילק"ש ישע' ס).

––––––––

סא “הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם”1523 וגו' – אָמַר רַ' יוֹסֵי בְּרַ' חֲנִינָא: שָׁלשׁ שְׁבוּעוֹת1524 הַלָּלוּ לָמָּה? אַחַת, שֶׁלֹּא יַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל בְּחוֹמָה1525; וְאַחַת, שֶׁהִשְׁבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בְּאֻמּוֹת־הָעוֹלָם1526; וְאַחַת, שֶׁהִשְׁבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִדָּי.

“בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה”1527 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם אַתֶּם מְקַיְּמִים אֶת הַשְּׁבוּעָה – מוּטָב, וְאִם לָאו – אֲנִי מַתִּיר אֶת־בְּשַׂרְכֶם1528 כִּצְבָאוֹת אוֹ כְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה (בת' קיא.).

סב “הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם… אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ”1529 – רַ' אוֹנְיָא אָמַר: אַרְבַּע שְׁבוּעוֹת הִשְׁבִּיעָם כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דוֹרוֹת שֶׁדָּחֲקוּ עַל הַקֵּץ וְנִכְשָׁלוּ, וְאֵלּוּ הֵם: אֶחָד בִּימֵי עַמְרָם1530, וְאֶחָד בִּימֵי [בֶּן] דִּינַי1531 (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בְּדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמָד1532), וְאֶחָד בִּימֵי בֶּן כּוֹזֵבָא1533, וְאֶחָד בִּימֵי שׁוּתָלַח1534 בֶּן אֶפְרַיִם, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּנֵי־אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי־קָשֶׁת”1535 (שהש"ר ב, ז).

סג “וְלֹא־מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ”1536 – רַב יְהוּדָה בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: אִלּוּ מָצְאָה מָנוֹחַ לֹא הָיְתָה חוֹזֶרֶת; וְכָךְ “הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם וְלֹא מָצְאָה מָנוֹחַ”1537 – אִלּוּ מָצְאָה מָנוֹחַ לֹא הָיְתָה חוֹזֶרֶת; וְכָךְ “וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא־יִהְיֶה מָנוֹחַ”1538 וגו' – הָא אִלּוּ מָצְאוּ מָנוֹחַ לֹא הָיוּ חוֹזְרִים (ב“ר ל ג; איכ”ר א).

סד מֹשֶׁה אָמַר “וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם”1539; בָּא יְשַׁעְיָה וְאָמָר: “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר”1540 וגו',

אָמַר רַב: מִתְיָרֵא אֲנִי מִמִּקְרָא זֶה: “וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם”.

– וְשֶׁמָּא כַּאֲבֵדָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר: “תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ”1541?

– אֶלָּא מִסּוֹפוֹ שֶׁל הַמִּקְרָא: “וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם”1542.

– וְשֶׁמָּא כַּאֲכִילַת קִשּׁוּאִים וּדְלוּעִים1543? (מכ' כד.).

סה “הָיְתָה כְּאַלְמָנָה”1544 – אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לִבְרָכָה: “כְּאַלְמָנָה” וְלֹא אַלְמָנָה מַמָּשׁ, אֶלָּא כְּאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת־הַיָּם וְדַעְתּוֹ לַחֲזֹר אֵלֶיהָ (תענ' כ.; סנה' קד; איכ"ר א').

סו “וּדְמֵה־לְךָ לִצְבִי”1545 – מָה הַצְּבִי הַזֶּה הוֹלֵךְ לְסוֹף הָעוֹלָם וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ, אַף יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּתְפַּזְרוּ בְּכָל־הָעוֹלָם, עֲתִידִין לַחֲזֹר (ילק“ש שהש”ר).

סז שָׁנִינוּ: “וְאַף־גַּם־זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא־מְאַסְתִּים”1546 – בִּימֵי כַשְׂדִים, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה; “וְלֹא־גְּעַלְתִּים”1547 – בִּימֵי הָמָן, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר; “לְכַלֹּתָם”1548 – בִּימֵי יְוָנִים, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק וּמַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו; “לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם”1549 – בִּימֵי רוֹמִיִּים, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי שֶׁל בֵּית רַבִּי1550 וְחַכְמֵי דוֹרוֹת; כִּי אֲנִי יְיָ אֱלהֵיהֶם"1551 – לְעָתִיד לָבוֹא, שֶׁאֵין כָּל־אֻמָּה וְלָשׁוֹן יְכוֹלָה לִשְׁלֹט בָּהֶם (מג' יא.; ע"י).

סח “יָדֹע תֵּדַע כִּי־גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ”1552 – “יָדֹע” שֶׁאֲנִי מְפַזְּרָם, “תֵּדַע” שֶׁאֲנִי מְכַנְּסָם; “יָדֹע” שֶׁאֲנִי מְמַשְׁכְּנָם1553, “תֵּדַע” שֶׁאֲנִי פוֹרְקָם1554; “יָדֹע” שֶׁאֲנִי מְשַׁעְבְּדָם, “תֵּדַע” שֶׁאֲנִי גּוֹאֲלָם (ב"ר מד).

סט “יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה”1555 – מָשָׁל לְאָב וּבֵן שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְנִתְיַגַּע הַבֵּן וְאָמַר לָאָב: אַבָּא, הֵיכָן הִיא הַמְּדִינָה? אָמַר לוֹ: בְּנִי, סִמָּן זֶ ה יְהֵא בְּיָדֶךָ: אִם רָאִיתָ בֵּית־הַקְּבָרוֹת לְפָנֶיךָ – הָרֵי הַמְּדִינָה קְרוֹבָה לָךְ. כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם רְאִיתֶם אֶת־הַצָּרוֹת שֶׁתָּכְפוּ אֶתְכֶם1556, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אַתֶּם נִגְאָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: “יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה” (שו“ט כ', ד; ילק”ש תה' כ').

ע אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֵימָתַי אַתָּה גּוֹאֲלֵנוּ? אָמַר לָהֶם: כְּשֶׁתֵּרְדוּ לַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, אוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי גּוֹאֵל אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי־יְהוּדָה וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן־הָאָרֶץ”1557. אָמְרוּ בְנֵי קֹרַח: בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה אָנוּ – “כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ… קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ”1558 (שם מה, ג; ילק"ש הושע).

עא הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו"1559 – – אָמַר רַ' יְהוּדָה בַּר אֶלְעַי: רַבִּי הָיָה דּוֹרֵשׁ1560: קוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מְצַוֵּחַ מִמַּה שֶׁעָשׂוּ לוֹ הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו (ב"ר סה).

עב “וְאַתָּה יְיָ עַד־מָתָי”1561? – אָמַר רַב כָּהֲנָא: מָשָׁל לְחוֹלֶה שֶׁהָיָה מִתְרַפֵּא עַל־יְדֵי הָרוֹפְאִים, וְהָיָה הַחוֹלֶה מְצַפֶּה, מָתַי יָבוֹא הָרוֹפֵא, בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת אוֹ בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת אוֹ בְשֵׁשׁ אוֹ בְשֶׁבַע – וְלֹא בָא. עָבְרוּ שְׁמוֹנֶה, תֵּשַׁע, עֶשֶׂר – וְלֹא בָא. עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה1562 הִתְחִיל מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא1563, וְאָמַר: אִם שָׁהִיתָ עוֹד צִבְחַר1564, נַפְשִׁי יָצְאָה. כָּךְ אָמַר דָּוִד: כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה הַמַּלְכֻיּוֹת מוֹשְׁכוֹת וּמִשְׁתַּעְבְּדוֹת1565 בְּיִשְׂרָאֵל, צָוַח “וְאַתָּה יְיָ עַד מָתָי”, שֶׁאַתָּה הוּא הָרוֹפֵא שֶׁלִּי וְשׁוֹהֶה לָבוֹא אֶצְלִי (שו"ט ו', ה).

עג “וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם יְיָ וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל”1566 – מְדַבֵּר בְּיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם… וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ”1567 – אֵלּוּ שָׂרַי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם; מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ שָׂרָהּ שֶׁל בָּבֶל עוֹלֶה שִׁבְעִים חֲלָקִים1568 וְיוֹרֵד, וְשֶׁל מָדַי חֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם, וְשֶׁל יָוָן מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, וְשֶׁל אֱדוֹם עוֹלֶה וְעוֹלֶה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר: תֹּאמַר אֵין לוֹ לָזֶה יְרִידָה! אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “וְאַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב” וגו' – כִּבְיָכוֹל אֲפִלּוּ אַתָּה רוֹאֵהוּ עוֹלֶה וְיוֹשֵׁב אֶצְלִי, מִשָּׁם אֲנִי מוֹרִידוֹ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר1569 וְאִם־בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם־יְיָ”1570 (פסי“ר בחדש השביעי; תנח' ויצא; ילק”ש שם).

עד “וְאַךְ אֶת־דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל־חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ”1571 – אֵלּוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת1572; “וּמִיַּד הָאָדָם1573, מִיַּד אִישׁ אָחִיו”1574 – זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו”1575 (ב"ר לד).

עה “כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי־יֶשַׁע”1576 – שִׁבְעָה לְבוּשִׁים לָבַשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עַד שֶׁיִּפָּרַע מֵאֱדוֹם הָרְשָׁעָה: כְּשֶׁבָּרָא הָעוֹלָם לָבַשׁ הוֹד וְהָדָר1577; כְּשֶׁנִּגְלָה לָנוּ עַל הַיָּם לָבַשׁ גֵּאוּת1578; כְּשֶׁנָּתַן אֶת־הַתּוֹרָה לְעַמּוֹ לָבַשׁ עֹז1579; כְּשֶׁנִּפְרַע מִן הַכַּשְׂדִּים לָבַשׁ נְקָמָה1580; כְּשֶׁעָתִיד לִמְחֹל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לוֹבֵשׁ לָבָן1581, וּבְשָׁעָה שֶׁהַמָּשִׁיחַ נִגְלֶה לוֹבֵשׁ לְבוּשׁ צְדָקָה1582, וּכְשֶׁבָּא לִפָּרַע מִמַּלְכוּת אֱדוֹם לוֹבֵשׁ אָדֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ”1583 – זוֹ נִקְמַת אֱדוֹם. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְבוּשׁ זֶה נָאֶה לְךָ מִכָּל־לְבוּשִׁים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלָּבָשְׁתָּ (פסיק"ר “שוש אשיש”).

עו תְּנָא בְּשֵׁם רַ' אֱלִיעֶזֶר: נִקְמָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּיַד עֲנִיִּים1584, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל־יְיָ וְהָיָה בְךָ חֵטְא”1585; נִקְמָתָם שֶׁל אֱדוֹם בְּיַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָתַתִּי אֶת־נִקְמָתִי בֶּאֱדֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל”1586 (ויק"ר לד).

עז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּפְשֹׁט מַלְכוּת אֱדוֹם בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: “לָכֵן יִתְּנֵם עַד־עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”1587. (יומא י.).

עח “מִן־הָאָדֹם הָאָדֹם”1588 – הוּא אָדֹם וְתַבְשִׁילוֹ אָדֹם, אַרְצוֹ אֲדֻמָּה, גִּבּוֹרָיו אֲדֻמִּים, לְבוּשָׁיו אֲדֻמִּים, פּוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ אָדֹם בִּלְבוּשׁ אָדֹם. הוּא אָדֹם – “וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי”1589; תַּבְשִׁילוֹ אָדֹם – “הַלְעִיטֵנִי נָא מִן־הָאָדֹם”1590 וגו'; אַרְצוֹ אֲדֻמָּה – “אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם”1591; גִּבּוֹרָיו אֲדֻמִּים – “מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם”1592; לְבוּשָׁיו אֲדֻמִּים – “אַנְשֵׁי־חַיִל מְתֻלָּעִים”1593; פּוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ אָדֹם – “דּוֹדִי צַח וְאָדֹם”1594; בִּלְבוּשׁ אָדֹם – “מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ”1595. (ב"ר סג).

עט אָמַר רַ' יוֹנָתָן: שְׁלשָׁה דְבָרִים נִתְּנוּ מַתָּנָה לָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵם: תּוֹרָה1596 וּמְאוֹרוֹת1597 וּגְשָׁמִים1598; רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ אוֹמֵר: אַף הַשָּׁלוֹם1599; רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־נְחֶמְיָה אָמַר: אַף הַיְּשׁוּעָה1600; רַ' תַּנְחוּמָא אָמַר: אַף אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל1601; רַ' יִצְחַק בֶּן־מַרְיוֹן אָמַר: אַף פָּרָשַׁת הַיָּם הַגָּדוֹל1602, שֶׁאִלְמָלֵא כֵן, כֵּוָן שֶׁאָדָם יוֹרֵד לְתוֹכוֹ מִיָּד מֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף הָרַחֲמִים1603; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַנְּקָמָה בֶּאֱדוֹם1604 (שם ו; ויק"ר לה).


ה: גְּאֻלָּה וִימוֹת־הַמָּשִׁיחַ    🔗


א. גִּנְזֵי צָרוֹת וְגִנְזֵי־יְשׁוּעוֹת

א אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל: [כְּשֶׁעָלִיתִי לָרָקִיעַ1605] אָמַר לִי שַׂר־הַפְּנִים1606: יְדִידִי, שֵׁב בְּחֵיקִי וְאַגִּיד לְךָ מַה־יְּהֵא עַל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. יָשַׁבְתִּי בְּחֵיקוֹ וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בִּי וּבוֹכֶה וְדִמְעוֹתָיו נוֹטְפוֹת מֵעֵינָיו וְיוֹרְדוֹת וְנוֹפְלוֹת עָלַי. אָמַרְתִּי לוֹ: הֲדַר־זִיוִי, מִפְּנֵי מָה אַתָּה בוֹכֶה? אָמַר לִי: יְדִידִי, בּוֹא וְאַכְנִיסְךָ לְחַדְרֵי־חֲדָרִים וּלְגִנְזֵי־גְּנָזִים.

תְּפָסַנִי וְהִכְנִיסַנִי וְנָטַל הַפִּנְקָסִים1607 וּפָתַח, וְהֶרְאַנִי אִגְּרוֹת1608, כְּתוּבוֹת בָּהֶן צָרוֹת מְשֻׁנּוֹת זוֹ מִזּוֹ. וְאָמַרְתִּי לוֹ: הַלָּלוּ לְמִי? אָמַר לִי: לְיִשְׂרָאֵל. אָמַרְתִּי לוֹ: וִיכוֹלִים יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד בְּאֵלּוּ? אָמַר לִי: לְמָחָר בּוֹא וְאַרְאֲךָ צָרוֹת מְשֻׁנּוֹת מֵאֵלּוּ.

לְמָחָר הִכְנִיסַנִי לְחַדְרֵי־חֲדָרִים וְהֶרְאַנִי צָרוֹת קָשׁוֹת מִן הָרִאשׁוֹנוֹת, “אֲשֶׁר לַחֶרֶב – לַחֶרֶב, וַאֲשֶר לָרָעָב – לָרָעָב”1609, וַאֲשֶר לַבִּזָּה – לַבִּזָּה, “וַאֲשֶר לַשְּׁבִי – לַשֶּׁבִי”1610. אָמַרְתִּי לוֹ: הֲדַר־זִיוִי, יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד חָטָאוּ? אָמַר לִי: בְּכָל־יוֹם וָיוֹם מִתְחַדְּשׁוֹת עֲלֵיהֶם צָרוֹת קָשׁוֹת מֵאֵלּוּ, וְכֵוָן שֶׁנִּכְנָסִים לְבָתֵּי־כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְעוֹנִים “אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ” – אֵין אָנוּ מַנִּיחִים אוֹתָן לָצֵאת מֵחַדְרֵי־חֲדָרִים.

וּבְשָׁעָה שֶׁיָּרַדְתִּי מִלְּפָנָיו שָׁמַעְתִּי קוֹל מְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי, וּבַלָּשׁוֹן הַזֶּה הָיָה מְדַבֵּר:

מַקְדְּשָׁא קַדִּישָׁא1611 לְחָרְבָּא יְהֵא

וְהֵיכְלֵהּ1612 לְנוּר דָּלֵק,

וְדִירְתֵהּ1613 דְמַלִכָּא תִּנְטַר צַדְיוּתָא

וּבְתוּלָן1614 וְעֻלַּמִין לְבִזָּה,

וּבְנֵי מַלְכָּא1615 לְקָטְלָא

וּמַדְבְּחָא1616 דַכְיָא לְמִסְתְּאָבָא,

וִירוּשְׁלֵם לְעִיִּים

וְאַרְעָא1617 דְיִשְׂרָאֵל לְזִיעַ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּעֲזַעְתִּי1618 וְנָפַלְתִּי לַאֲחוֹרַי, עַד שֶׁבָּא הֲדַרְנִיאֵל הַשַּׂר וְהֶעֱמִידַנִי עַל רַגְלַי וְאָמַר לִי: בּוֹא וְאַכְנִיסְךָ לְגִנְזֵי יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

הִכְנִיסַנִי וְרָאִיתִי כִּתּוֹת־כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת יוֹשְׁבִים וְאוֹרְגִים בִּגְדֵי יְשׁוּעָה, וְעוֹשִׂים כִּתְרֵי חַיִּים וְקוֹבְעִים בָּהֶם אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת, וּמְרַקְּחִים כָּל־מִינֵי בְשָׂמִים וּמַעֲדַנֵּי עוֹלָם, וּמַמְתִּיקִים יֵינוֹת לַצַּדִּיקִים לְעָתִיד־לָבוֹא. אָמַרְתִּי לוֹ: הֲדַר־זִיוִי, הַלָּלוּ לְמִי? אָמַר לִי: לְיִשְׂרָאֵל.

וְרָאִיתִי כֶתֶר אֶחָד מְשֻׁנָּה מִכָּל־הַכְּתָרִים, וְחַמָּה וּלְבָנָה וּשְׁנֵים־עָשָׂר מַזָּלוֹת קְבוּעִים בּוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: כֶּתֶר זֶה הַמְשֻׁבָּח לְמִי? אָמַר לִי: לְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. אָמַרְתִּי לוֹ: הֲדַר־זִיוִי, הַרְאֵנִי כְּבוֹדוֹ שֶׁל דָּוִד. אָמַר לִי: יְדִידִי, הַמְתֵּן שָׁלשׁ שָׁעוֹת, עַד שֶׁיָּבוֹא דָּוִד לְכָאן וְתִרְאֵהוּ בִגְדֻלָּתוֹ.

תְּפָסַנִי וְהוֹשִׁיבַנִּי בְחֵיקוֹ, אָמַר לִי: מָה אַתָּה רוֹאֶה? אָמַרְתִּי לוֹ: רוֹאֶה אֲנִי שִׁבְעָה בְרָקִים שֶׁהֵם רָצִים כְּאֶחָד. אָמַר לִי: כְּבשׁ עֵינֶיךָ, בְּנִי, שֶׁלֹּא תִּזְדַּעֲזֵעַ; הַלָּלוּ הֵם יוֹצְאִים לִקְרַאת דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. מִיָּד רָגְשׁוּ כָל־הָאוֹפַנִּים וּשְׂרָפִים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וְגַלְגַּלֵּי הַמֶּרְכָּבָה וְעַנְנֵי־כָבוֹד וְאוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת וְלוֹהֲטֵי־זְבוּל1619 וְאוֹמְרִים: “לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד, הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל”1620. וְשָׁמַעְתִּי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁבָּא מֵעֵדֶן וְאוֹמֵר: “יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד”1621.

וְהִנֵּה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא בָרֹאשׁ, וְכָל־מַלְכֵי בֵית דָּוִד בָּאִים אַחֲרָיו, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד כִּתְרוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְכִתְרוֹ שֶׁל דָּוִד מֻבְהָק1622 וּמְשֻׁבָּח מִכָּל־הַכְּתָרִים, וְזִיווֹ הוֹלֵךְ עַד סוֹף הָעוֹלָם. וְעָלָה דָּוִד לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבָּרָקִיעַ, וְשָׁם מוּכָן לוֹ כִסֵּא שֶׁל אֵשׁ, וְיָשַׁב עָלָיו, וְכָל־מַלְכֵי בֵית־דָּוִד יוֹשְׁבִים לְפָנָיו, וְכָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים מֵאֲחוֹרָיו. מִיָּד עָמַד דָּוִד וְאָמַר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁלֹּא שָׁמְעָה אֹזֶן מֵעוֹלָם. וְכֵוָן שֶׁפָּתַח דָּוִד בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, פָּתַח מְטַטְרוֹן1623 וְכָל־פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה1624 וְאָמְרוּ:

“קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת!”1625

וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ מְשַׁבְּחוֹת וְאוֹמְרוֹת: “בָּרוּךְ כְּבוֹד־יְיָ מִמְּקוֹמוֹ”1626.

וּרְקִיעִים אוֹמְרִים: “יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד”1627.

וְהָאָרֶץ אוֹמֶרֶת: “יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד”.

וְכָל מַלְכֵי בֵּית דָּוִד אוֹמְרִים: “וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד”1628 (בהמד"ר ה).

ב “זֹאת אָשִׁיב אֶל־לִבִּי עַל־כֵן אוֹחִיל”1629 – רַ' אַבָּא בַר כָּהֲנָא בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן אָמַר: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא מַטְרוֹנָה1630 וְכָתַב לָהּ כְּתֻבָּה מְרֻבָּה וְאָמַר לָהּ: “כָּךְ וְכָךְ חֻפּוֹת אֲנִי עוֹשֶׂה לָךְ, כָּךְ וְכָךְ אַרְגְּוָנוֹת1631 טוֹבוֹת אֲנִי נוֹתֵן לָךְ, כָּךְ וְכָךְ סְפִינוֹת בַּיָּם אֲנִי נוֹתֵן לָךְ, כָּךְ וְכָךְ עֲיָרוֹת בַּיַּבָּשָׁה אֲנִי נוֹתֵן לָךְ”. הִנִּיחָהּ הַמֶּלֶךְ וְהָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת־הַיָּם וְאֵחַר שָׁם. נִכְנְסוּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ אֶצְלָהּ וְהָיוּ מַקְנִיטוֹת1632 אוֹתָהּ וְאוֹמְרוֹת לָהּ: הִנִּיחֵךְ הַמֶּלֶךְ וְהָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת־הַיָּם וְשׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר אֵלָיִךְ, – וְהָיְתָה בוֹכָה וּמִתְאַנַּחַת. וְכֵוָן שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ בֵּיתָהּ, פּוֹתַחַת וּמוֹצִיאָה כְתֻבָּתָהּ וְקוֹרֵאת וְרוֹאָה בִּכְתֻבָּתָהּ: “כָּךְ וְכָךְ חֻפּוֹת אֲנִי עוֹשֶׂה לָךְ, כָּךְ וְכָךְ אַרְגְּוָנוֹת טוֹבוֹת אֲנִי נוֹתֵן לָךְ, כָּךְ וְכָךְ סְפִינוֹת בַּיָּם אֲנִי נוֹתֵן לָךְ, כָּךְ וְכָךְ עֲיָרוֹת בַּיַּבָּשָׁה אֲנִי נוֹתֵן לָךְ” – מִיָּד הָיְתָה מִתְנַחֶמֶת. לְיָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהּ: בִּתִּי, אֲנִי תָמֵהַּ, הֵיאַךְ הִמְתַּנְתְּ לִי כָּל־אוֹתָן הַשָּׁנִים! אָמְרָה לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִלְמָלֵא כְּתֻבָּה מְרֻבָּה שֶׁכָּתַבְתָּ וְנָתַתָּ לִי, כְּבָר הָיוּ שְׁכֵנוֹתַי מְאַבְּדוֹת אוֹתִי מִמֶּךָּ. כָּךְ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם מוֹנִין1633 אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִין לָהֶם: אֱלֹהֵיכֶם הִסְתִּיר פָּנָיו מִכֶּם וְסִלֵּק שְׁכִינָתוֹ מִכֶּם, עַד מָתַי אַתֶּם מֵתִים עַל אֱלֹהֵיכֶם וְנֶהֱרָגִים עָלָיו וְנוֹתְנִים נַפְשְׁכֶם עָלָיו? עוֹד אֵינוֹ חוֹזֵר אֲלֵיכֶם, – וְהֵם בּוֹכִים וּמִתְאַנְּחִים. וְכֵוָן שֶׁנִּכְנָסִים לְבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת וּפוֹתְחִים סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרְאִים בּוֹ וּמוֹצְאִים שֶׁכָּתוּב: “וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם… וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם… וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם”1634 – הֵם מִתְנַחֲמִים. לְמָחָר כְּשֶׁיָּבוֹא קֵץ הַגְּאֻלָּה, אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, תָּמֵהַּ אֲנִי, הֵיאַךְ הִמְתַּנְתֶּם לִי כָּל־אוֹתָן הַשָּׁנִים? וְהֵם אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אִלּוּלֵי תּוֹרָתְךָ שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ, כְּבָר הָיוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם מְאַבְּדוֹת אוֹתָנוּ מִמֶּךָּ. וְכֵן דָּוִד אָמַר: “לוּלֵי תּוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי”1635 (איכ“ר ג; פסיק' דר”כ פיס' עשרת הדברות).


ב. זְכוּת אָבוֹת

ג “אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי־הַיִּצְהָר1636 הָעֹמְדִים עַל־אֲדוֹן כָּל־הָאֶרֶץ”1637 – אָמַר רַ' לֵוִי: מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חוֹזֵר וּמְבַקֵּשׁ בְּאֵיזֶה דָּבָר לִגְאֹל אֶת־יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיָה מוֹצֵא, עַד שֶׁמָּצָא זְכוּתוֹ שֶׁל משֶׁה וְשֶׁל אַהֲרֹן, וְהִיא עָמְדָה לָהֶם. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ לִשָּׂא אִשָּׁה וּבָאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: עֲנִיָּה הִיא, אֵין לָהּ בָּעוֹלָם אֶלָּא שְׁנֵי נְזָמִים בִּלְבָד. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: דִּין לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּגָּאֲלוּ בִּזְכוּת משֶׁה וְאַהֲרֹן.

“קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה־זֶה בָּא”1638 – כְּשֶׁהָלַךְ משֶׁה וְאָמַר לְיִשְׂרָאֵל: כָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב”1639, אָמְרוּ לוֹ: הֵיכָן הוּא? אָמַר לָהֶם: הֲרֵי עוֹמֵד “קוֹל דּוֹדִי, הִנֵּה־זֶה בָּא”1640. אָמַר רַ' יְהוּדָה: מַהוּ “מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים”?1641 אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינָם נִגְאָלִים לְעוֹלָם, אֶלָּא לְמִי אֲנִי מִסְתַּכֵּל? לַאֲבוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בִּזְכוּת אֲבוֹתָם אֲנִי גּוֹאֲלָם, לְכָךְ נֶאֱמַר: “מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים” – וְאֵין הָרִים אֶלָּא אָבוֹת.

דָבָר אַחֵר: אָמַר רַ' נְחֶמְיָה: מַהוּ “מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים”? אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵין לָהֶם מַעֲשִׂים לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּגָּאֲלוּ אֶלָּא בִּזְכוּת הַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל”1642, וְאֵין הָרִים אֶלָּא הַזְּקֵנִים (שמ"ר טו).

ד “וְזָכַרְתִּי אֶת־בְּרִיתִי יַעֲקֹב… וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר”1643 – לָמָּה הוּא מַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת וּמַזְכִּיר זְכוּת הָאָרֶץ עִמָּהֶם? אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁלשָׁה בָנִים, וְשִׁפְחָה אַחַת מִשֶּׁלּוֹ מְגַדַּלְתָּן. כָּל־זְמַן שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל שְׁלוֹם בָּנָיו הָיָה אוֹמֵר: שָׁאֲלוּ לִי בִּשְׁלוֹם הַמְגַדֶּלֶת; כָּךְ כָּל־זְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַזְכִּיר אָבוֹת מַזְכִּיר הָאָרֶץ עִמָּהֶם (ויק"ר לו).

ה פָּתַח רַב פְּרֵידָא וְאָמַר: “אָמַרְתִּי לַיָי אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ”1644 – אָמְרָה כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הַחֲזֵק לִי טוֹבָה, שֶׁהוֹדַעְתִּיךָ בָּעוֹלָם. אָמַר לָהּ: “טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ” – אֵינִי מַחֲזִיק טוֹבָה אֶלָּא לְאַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁהוֹדִיעוּנִי תְחִלָּה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ1645 הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל־חֶפְצִי בָם”1646 (מנח' נג.).

ו עַד מָתַי זְכוּת אָבוֹת קַיֶּמֶת? אָמַר רַ' אַחָא: זְכוּת אָבוֹת לְעוֹלָם קַיֶּמֶת.

רַ' יוּדָן בַּר חָנָן בְּשֵׁם רַ' בֶּרֶכְיָה: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, אִם רְאִיתֶם זְכוּת אָבוֹת שֶׁמָּטָה1647 וּזְכוּת אִמָּהוֹת שֶׁנִּתְמוֹטְטָה, לְכוּ וְהִדַּבְּקוּ בְּחֶסֶד1648, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה”1649 – “הֶהָרִים יָמוּשׁוּ” זוֹ זְכוּת אָבוֹת, “וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה” זוֹ זְכוּת אִמָּהוֹת. מִכָּן וְהֵילַךְ “וְחַסְדִּי מֵאִתַּךְ לֹא־יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמַךְ יְיָ”1650 (ירוש' סנה' פ“י, ה”א; ויק"ר לו).

ז אָמַר רַ' יִצְחָק: בְּשָׁעָה שֶׁחָרֵב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ מְצָאוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם, שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר לוֹ: “מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי?”1651. אָמַר לוֹ: עַל עִסְקֵי בָנַי בָּאתִי. אָמַר לוֹ: בָּנֶיךָ חָטְאוּ וְגָלוּ. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא בְּשׁוֹגֵג חָטָאוּ. אָמַר לוֹ: “עֲשׂוֹתָהּ הַמְזִמָּתָה”1652. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא מִעוּטָם חָטָאוּ. אָמַר לוֹ: “הָרַבִּים”1653. אָמַר לוֹ: הָיָה לְךָ לִזְכֹּר לָהֶם בְּרִית־מִילָה. אָמַר לוֹ: “וּבְשַׂר־קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלֶיךָ”1654. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא אִם הִמְתַּנְתָּ לָהֶם הָיוּ חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה. אָמַר לוֹ: “כִּי רָעָתַכִי אָז תַּעֲלֹזִי”1655. מִיָּד הִנִּיחַ יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ וְהָיָה צוֹעֵק וּבוֹכֶה וְאָמַר לוֹ: שֶׁמָּא. חָס־וְשָׁלוֹם, אֵין לָהֶם תַּקָּנָה. יָצְתָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: “זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי־תֹאַר קָרָא יְיָ שְׁמֵךְ”1656 – מַה זַּיִת זֶה אַחֲרִיתוֹ בְסוֹפוֹ1657, אַף יִשְׂרָאֵל אַחֲרִיתָם בְּסוֹפָם (מג' נג:; ע"י).

––––––––

ח אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בֶּן־נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־אַתָּה אָבִינוּ, כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירֶנוּ, אַתָּה יְיָ אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ”1658? לְעָתִיד־לָבוֹא אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם: בָּנֶיךָ חָטְאוּ לִי. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, יִמָּחוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ. אָמַר: אֹמַר לוֹ לְיַעֲקֹב, שֶׁהָיָה לוֹ צַעַר גִּדּוּל־בָּנִים, אֶפְשָׁר שֶׁיְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם. אָמַר לוֹ: בָּנֶיךָ חָטְאוּ [לִי]. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, יִמָּחוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ. אָמַר: לֹא בִזְקֵנִים טַעַם וְלֹא בִנְעָרִים עֵצָה. אָמַר לוֹ לְיִצְחָק: בָּנֶיךָ חָטְאוּ לִי. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, בָּנַי, וְלֹא בָנֶיךָ? בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּימוּ לְפָנֶיךָ “נַעֲשֶׂה” לְ“נִשְׁמַע” קָרָאתָ לָהֶם “בְּנִי בְכֹרִי”1659; עַכְשָׁו בָּנַי וְלֹא בָנֶיךָ? וְעוֹד, כַּמָּה חָטָאוּ? כַּמָּה שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם? שִׁבְעִים שָׁנָה. צֵא עֶשְׂרִים1660, שֶׁאֵין אַתָּה עוֹנֵשׁ עֲלֵיהֶן – נִשְׁתַּיְּרוּ חֲמִשִּׁים. צֵא עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שֶׁל לֵילוֹת – נִשְׁתַּיְּרוּ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ. צֵא שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וּמֶחֱצָה שֶׁל תְּפִלָּה וַאֲכִילָה וְשֶׁל בֵּית־הַכִּסֵּא – נִשְׁתַּיְּרוּ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וּמֶחֱצָה; אִם אַתָּה סוֹבֵל אֶת־כֻּלָּן – מוּטָב, וְאִם לָאו – מֶחֱצָה עָלֵי וּמֶחֱצָה עָלֶיךָ; וְאִם תֹּאמַר: כֻּלָּן עָלַי – הֲרֵי הִקְרַבְתִּי אֶת־עַצְמִי לְפָנֶיךָ. פָּתְחוּ וְאָמְרוּ: “כִּי־אַתָּה אָבִינוּ”1661. אָמַר לָהֶם יִצְחָק: עַד שֶׁאַתֶּם מְקַלְּסִים1662 לִי, קַלְּסוּ לְהַקָדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – וּמַרְאֶה לָהֶם יִצְחָק אֶת־הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְעֵינֵיהֶם. מִיָּד נוֹשְׂאִים עֵינֵיהֶם לַמָּרוֹם וְאוֹמְרִים: “אַתָּה יְיָ אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ”1663 (שבת פט:; ע"י).


ג. הַקֵּץ

ט “הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֶת אֲשֶׁר־יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים… רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה”1664 – מְלַמֵּד שֶׁבָּא יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת־הַקֵּץ וְנִתְכַּסָּה מִמֶּנּוּ. מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ מִסְטֵירִין1665 שֶׁלּוֹ. פַּעַם אַחַת נָטָה לָמוּת וְהָיוּ בָנָיו סוֹבְבִים אֶת־מִטָּתוֹ. אָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ וַאֲגַלֶּה לָכֶם מִסְטֵירִין שֶׁל מֶלֶךְ. תָּלָה עֵינָיו1666 וְהִבִּיט בַּמֶּלֶךְ. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, הֱווּ זְהִירִים בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. כָּךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה שְׁכִינָה עוֹמֶדֶת עַל גַּבָּיו, אָמַר לָהֶם: בָּנַי, הֱווּ זְהִירִים בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. (ב“ר צח; פסיק”ר כא).

י “כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה”1667 – מַה “יוֹם נָקָם בְּלִבִּי”1668? אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לְלִבִּי גִלִּיתִי, לְאֵבָרַי לֹא גִלִיתִי1669. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ אוֹמֵר: לְלִבִּי גִלִּיתִי, לְמַלְאָכֵי־הַשָּׁרֵת לֹא גִּלִּיתִי (סנה' צט.).

יא אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: תִּפַּח עַצְמָם1670 שֶׁל מְחַשְּׁבֵי־קִצִּין1671! שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ וְלֹא בָא שׁוּב אֵינוֹ בָא; אֶלָּא חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־יִתְמַהְמַהּ חַכֵּה־לוֹ”1672. שֶׁמָּא תֹּאמַר: אָנוּ מְחַכִּים וְהוּא אֵינוֹ מְחַכֶּה1673 – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וְלָכֵן יְחַכֶּה יְיָ לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם”1674. וְכִי מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מְחַכִּים וְהוּא מְחַכֶּה – מִי מְעַכֵּב? מִדַּת־הַדִּין מְעַכֶּבֶת. וְכִי מֵאַחַר שֶׁמִּדַּת־הַדִּין מְעַכֶּבֶת, אָנוּ לְמָה מְחַכִּים? לְקַבֵּל שָׂכָר1675, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַשְׁרֵי כָּל־חוֹכֵי לוֹ”1676 (שם צז":).

יב אָמַר רַב: כָּלוּ כָּל־הַקִּצִּין1677, וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים; וּשְׁמוּאֵל אָמַר: דַּיּוֹ לְאָבֵל שֶׁיֵּעֲמֹד בְּאֶבְלוֹ1678. כְּתַנָּאִים1679 – רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה נִגְאָלִים, וְאִם לָאו – אֵין נִגְאָלִים. אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: אִם אֵין עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה אֵין נִגְאָלִים? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשׁוֹת כְּהָמָן, וְיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה וּמֵחֲזִירָם לְמוּטָב (שם).

יג תְּנָא דְבֵי אֱלִיָּהוּ: שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה הֹוֶה הָעוֹלָם: שְׁנֵי אֲלָפִים תֹּהוּ1680, שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה, שְׁנֵי אֲלָפִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ שֶׁרַבּוּ, יָצְאוּ מֵהֶם מַה שֶּׁיָּצָאוּ1681 (שם).

יד שָׁלַח לוֹ רַב חָנָן בַּר תַּחֲלִיפָא לְרַב יוֹסֵף: מָצָאתִי אָדָם אֶחָד וּבְיָדוֹ מְגִלָּה אַחַת כְּתוּבָה אַשּׁוּרִית וּלְשׁוֹן־קֹדֶשׁ. אָמַרְתִּי לוֹ: זוֹ מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לִי: לַחֲיָלוֹת שֶׁל פָּרַס נִשְׂכַּרְתִּי, וּבֵין גִּנְזֵי פָּרַס מְצָאתִיהָ וְכָתוּב בָּהּ: לְאַחַר אַרְבַּעַת אֲלָפִים וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים וְאַחַת שָׁנָה לִבְרִיאָתוֹ שֶׁל עוֹלָם – הָעוֹלָם יִתֹּם, מֵהֶן מִלְחֲמוֹת תַּנִּינִים, מֵהֶן מִלְחֲמוֹת גּוֹג וּמָגוֹג1682 וְהַשְּׁאָר יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְחַדֵּשׁ אֶת־עוֹלָמוֹ אֶלָּא לְאַחַר שִׁבְעֵת אֲלָפִים שָׁנָה. רַב אַחָא בְּנוֹ שֶׁל רָבָא אָמַר: לְאַחַר חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה.

שָׁנִינוּ, רַ' נָתָן אוֹמֵר: מִקְרָא זֶה נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד תְּהוֹם1683: “כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב, אִם־יִתְמַהְמַהּ חַכֵּה־לוֹ, כִּי־בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר”1684 (שם).

טו “אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר”1685 – אָמְרָה כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, “אֲנִי יְשֵׁנָה” – מִן הַקֵּץ1686, “וְלִבִּי עֵר” – לִגְאֻלָּה (שהש"ר ה).

טז רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי רְמִי1687: נֶאֱמַר “בְּעִתָּהּ”1688, וְנֶאֱמַר “אֲחִישֶׁנָּה”1689? – זָכוּ “אֲחִישֶׁנָּה”, לֹא זָכוּ – “בְּעִתָּהּ” (סנה' צח.).

יז בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים נִמְשְׁלָה גְאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל: בְּקָצִיר, בְּבָצִיר, בִּבְשָׂמִים וּבְיוֹלֵדָה.

בְּקָצִיר – הַשָּׂדֶה הַזּוֹ, כְּשֶׁהִיא נִקְצֶרֶת שֶׁלֹּא בְעוֹנָתָהּ1690, אֲפִלּוּ הַתֶּבֶן אֵינוֹ טוֹב; בְּעוֹנָתָהּ – הוּא טוֹב. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׁלְּחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר”1691.

נִמְשְׁלָה בְּבָצִיר – הַכֶּרֶם הַזֶּה, כְּשֶׁהוּא נִבְצָר שֶׁלֹּא בְעוֹנָתוֹ, אֲפִלּוּ חֻמְצוֹ1692 אֵינוֹ טוֹב; בְּעוֹנָתוֹ – הוּא טוֹב. כָּךְ “כֶּרֶם חֶמֶר עַנּוּ־לָהּ”1693 – כְּשֶׁנַּעֲשָׂה הַכֶּרֶם חֶמֶר תִּזְמֹר אוֹתוֹ.

נִמְשְׁלָה בִּבְשָׂמִים – הַבְּשָׂמִים הַלָּלוּ, כְּשֶׁהֵם נִלְקָטִים רַכִּים וְלַחִים – אֵין רֵיחֵם נוֹדֵף; כְּשֶׁהֵם יְבֵשִׁים – רֵיחֵם נוֹדֵף. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יִזְּלוּ בְשָׂמָיו” וגו'1694.

נִמְשְׁלָה בְּיוֹלֵדָה – הָאִשָּׁה הַזּוֹ, כְּשֶׁהִיא יוֹלְדָה שֶׁלֹּא בְעוֹנָתָהּ – אֵין הַוָּלָד חַי; בְּעוֹנָתָהּ – חָי. כָּךְ נֶאֱמַר: “לָכֵן יִתְּנֵם עַד־עֵת יוֹלֵדָה יָלְדָה”1695 (שהש“ר ח; ילק”ש תהל' ח).

יח רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי מְצָאוֹ לְאֵלִיָּהוּ שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי1696, אָמַר לוֹ: בָּא אֲנִי לְעוֹלָם־הַבָּא? אָמַר לוֹ: אִם יִרְצֶה הָאָדוֹן הַזֶּה1697. אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: שְׁנַיִם רָאִיתִי1698 וְקוֹל שְׁלשָׁה1699 שָׁמַעְתִּי. אָמַר לוֹ: אֵימָתַי מָשִׁיחַ בָּא? אָמַר לוֹ: לֵךְ אֶצְלוֹ וּשְׁאָלֵהוּ. – וְהֵיכָן הוּא יוֹשֵׁב? – עַל פֶּתַח הָעִיר1700. – וּמַה סִּמָּנוֹ? – יוֹשֵׁב בֵּין עֲנִיִּים סוֹבְלֵי חֲלָאִים1701; כֻּלָּם מַתִּירִים וְאוֹסְרִים1702 בְּפַעַם אַחַת וְהוּא מַתִּיר אֶחָד וְאוֹסֵר אֶחָד; שֶׁאוֹמֵר: שֶׁמָּא אֶתְבַּקֵּשׁ1703 וְלֹא אֶתְעַכֵּב1704. הָלַךְ אֶצְלוֹ, אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי וּמוֹרִי. אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, בֶּן־לֵוִי. אָמַר לוֹ: אֵימָתַי בָּא מָר? אָמַר לוֹ: הַיּוֹם. בָּא אֵצֶל אֵלִיָּהוּ. אָמַר לוֹ: מָה אָמַר לָךְ? אָמַר לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ, בֶּן־לֵוִי”. אָמַר לוֹ: מֻבְטָח אַתָּה וְאָבִיךָ1705 לְעוֹלָם־הַבָּא. אָמַר לוֹ: שִׁקֵּר לִי, שֶׁאָמַר: הַיּוֹם אֲנִי בָא – וְלֹא בָא. אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר לָךְ: “הַיּוֹם – אִם־בְּקֹלוֹ תִּשְׁמָעוּ”1706 (סנה' צח).

יט שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת רַ' יוֹסֵי בֶּן־קִסְמָא: אֵימָתַי בֶּן־דָּוִד1707 בָּא? אָמַר לָהֶם: מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא תְבַקְשׁוּ מִמֶּנִּי אוֹת1708. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ אוֹת. אָמַר לָהֶם: לִכְשֶׁיִּפֹּל הַשַּׁעַר הַזֶּה1709 וְיִבָּנֶה, וְיִפֹּל, וְיִבָּנֶה, וְיִפֹּל, וְאֵין מַסְפִּיקִין לִבְנוֹתוֹ – עַד שֶׁבֶּן־דָּוִד בָּא. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, תֵּן לָנוּ אוֹת. אָמַר לָהֶם: וְלֹא כָךְ אֲמַרְתֶּם לִי, שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁים מִמֶּנִּי אוֹת? אָמְרוּ לוֹ: וְאַף־עַל־פִּי־כֵן. אָמַר לָהֶם: אִם כָּךְ, יֵהָפְכוּ מֵי מְעָרַת פַּמְיַס1710 לְדָם – וְנֶהֶפְכוּ לְדָם.

בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמַר לָהֶם: הַעֲמִיקוּ לִי אֲרוֹנִי1711, שֶׁאֵין כָּל־דֶּקֶל1712 וְדֶקֶל שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁאֵין סוּס שֶׁל פַּרְסִיִּים1713 נִקְשָׁר בּוֹ, וְאֵין לְךָ כָּל־אָרוֹן וְאָרוֹן שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין סוּס מָדַי1714 אוֹכֵל בּוֹ תֶּבֶן (שם).

כ מֻבְטָח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָא לֹא בְּעַרְבֵי־שַׁבָּתוֹת וְלֹא בְּעַרְבֵי יָמִים טוֹבִים, מִפְּנֵי הַטֹּרַח1715 (עיר' מג:).

כא אָמַר אַבַּיֵּי: אֵין מָשִׁיחַ בָּא אֶלָּא בְּתִשְׁעָה־בְאָב, לְפִי שֶׁקְּבָעוּהוּ אֵבֶל בַּזְּמַן הַזֶּה, וְעָתִיד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹתוֹ יוֹם־טוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן”" וגו'1716 (פסיק').

כב רַ' חֲנִינָא בֶּן־דּוֹסָא אוֹמֵר: אוֹתוֹ אַיִל שֶׁנִּבְרָא בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ דָּבָר לְבַטָּלָה: אֶפְרוֹ שֶׁל אַיִל הוּא יְסוֹד שֶׁל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, גִּידָיו הָיוּ לַעֲשָׂרָה נְבָלִים שֶׁל כִּנּוֹר שֶׁהָיָה דָּוִד מְנַגֵּן בּוֹ, עוֹרוֹ הוּא אֵזוֹר עוֹר בְּמָתְנָיו שֶׁל אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, שְׁתֵּי קַרְנָיו שׁוֹפָרוֹת, קַרְנוֹ שֶׁל שְׂמֹאל הִיא שֶׁתָּקַע בָּהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּהַר סִינַי, וְקַרְנוֹ שֶׁל יָמִין, שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִשֶּׁל שְׂמֹאל, הוּא עָתִיד לִתְקֹעַ בָּהּ לְעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל”1717 (פדר"א לא).


ד. עִקְּבוֹת הַמָּשִׁיחַ

כג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אִם רָאִיתָ דוֹר שֶׁמִּתְמַעֵט1718 וְהוֹלֵךְ – חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֶת־עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ”1719.

וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁצָּרוֹת רַבּוֹת בָּאוֹת עָלָיו כַּנָּהָר – חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־יָבוֹא כַנָּהָר צָר רוּחַ יְיָ נֹסְסָה בוֹ”1720, וְסָמוּךְ לוֹ: “וּבָא לְצִיּוֹן גוֹאֵל”1721.

וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּדוֹר שֶׁכֻּלּוֹ זַכַּאי1722 אוֹ כֻּלּוֹ חַיָּב. בְּדוֹר שֶׁכֻּלּוֹ זַכַּאי – שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ”1723; בְּדוֹר שֶׁכֻּלּוֹ חַיָּב – שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּרְא כִּי־אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי־אֵין מַפְגִּיעַ וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ” וגו'1724, וְנֶאֱמַר: “לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה”1725 (סנה' צח.).

כד אָמַר רַ' יִצְחָק: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּתְהַפֵּך כָּל־הַמַּלְכוּת לְמִינוּת1726. אָמַר רָבָא: מִנַּיִן? נֶאֱמַר: “כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן1727 טָהוֹר הוּא”1728. (שם צז.).

כה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא: אִם רָאִיתָ מַלְכֻיּוֹת מִתְגָּרוֹת אֵלּוּ בְּאֵלּוּ – צַפֵּה לְרַגְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ (ב"ר מב).

כו אָמַר רַ' שִׂמְלַאי מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל־שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים1729 מִיִּשְׂרָאֵל.

אָמַר זְעִירֵי אָמַר רַ' חֲנִינָא: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ גַּסֵּי־הָרוּחַ מִיִּשְׂרָאֵל (סנה' צח.).

כז אָמַר רַב אַסִּי: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל־נְשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף1730, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי”1731. (יבמ' סב:).

כח אָמְרוּ: אֵין מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא עַד שֶׁיִּבָּרְאוּ כָּל־הַנְּשָׁמוֹת שֶׁעָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת, וְאֵלּוּ הֵן הַנְּשָׁמוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּסִפְרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן (ב“ר כד; ויק”ר טו).

––––––––

כט אָמַר רַב: עֲתִידָהּ תוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִפְלָא יְיָ אֶת־מַכֹּתְךָ”1732 – הַפְלָאָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת־הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר”1733, הֱוֵי אוֹמֵר: הַפְלָאָה זוֹ תּוֹרָה.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לְכֶרֶם1734 בְּיַבְנֶה, אָמְרוּ: עֲתִידָהּ תוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֵנָּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְיָ וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ, לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם־לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי יְיָ”1735; וְנֶאֱמַר: “וְנָעוּ מִיָּם עַד־יָם וּמִצָּפוֹן וְעַד־מִזְרָח יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת־דְּבַר יְיָ וְלֹא יִמְצָאוּ”1736 – אָמְרוּ: עֲתִידָהּ אִשָּׁה שֶׁתִּטֹּל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה וְתַחֲזֹר בְּבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת לֵדַע אִם טְמֵאָה הִיא וְאִם טְהוֹרָה הִיא וְאֵין מֵבִין.

שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁתִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ”1737; אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם “יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת־דְּבַר יְיָ וְלֹא יִמְצָאוּ” – שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ הֲלָכָה בְרוּרָה וּמִשְׁנָה בְרוּרָה בְּמָקוֹם אֶחָד (שבת קלח, קלט).

ל אָמַר רַ' יוֹחָנָן: דּוֹר שֶׁבֶּן־דָּוִד בָּא בוֹ – תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מִתְמַעֲטִים, וְהַשְּׁאָר עֵינֵיהֶם כָּלוֹת בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה, וְצָרוֹת רַבּוֹת וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת, עַד שֶׁהָרִאשׁוֹנָה1738 פְּקוּדָה – שְׁנִיָּה מְמַהֶרֶת לָבוֹא.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שָׁבוּעַ1739 שֶׁבֶּן־דָּוִד בָּא בוֹ – שָׁנָה רִאשׁוֹנָה מִתְקַיֵּם מִקְרָא זֶה: “וְהִמְטַרְתִּי עַל־עִיר אֶחָת וְעַל־עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר”1740; שְׁנִיָּה – חִצֵּי רָעָב מִשְׁתַּלְּחִים; שְׁלִישִׁית – רָעָב גָּדוֹל, וּמֵתִים אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף, חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, וְתוֹרָה מִשְׁתַּכְּחַת מִלּוֹמְדֶיהָ; בָּרְבִיעִית – שׂבַע וְאֵינוֹ שׂבַע; בַּחֲמִישִׁית – שׂבַע גָּדוֹל, וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין וְתוֹרָה חוֹזֶרֶת לְלוֹמְדֶיהָ; בַּשִּׁשִּׁית – קוֹלוֹת; בַּשְּׁבִיעִית – מִלְחָמוֹת; בְּמוֹצָאֵי־שְׁבִיעִית – בֶּן־דָּוִד בָּא (סנה' צז.).

לא בְּעִקְּבוֹת הַמָּשִׁיחַ הָעַזּוּת תִּרְבֶּה וְהַיְקָר יֵעָוֵת1741, הַגֶּפֶן1742 תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר וְאֵין תּוֹכָחַת; בֵּית־הַוַּעַד1743 יִהְיֶה לִזְנוּת, וְהַגָּלִיל1744 יֶחֱרַב וְהַגַּבְלָן1745 יִשֹּׁם, וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנָנוּ; וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסָּרֵחַ, וְיִרְאֵי־חֵטְא יִמָּאֵסוּ, וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדֶּרֶת, וּפְנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי כֶלֶב; נְעָרִים יַלְבִּינוּ פְּנֵי זְקֵנִים, גְּדוֹלִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים; בֵּן מְנַבֵּל אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ, כַּלָּה בַחֲמוֹתָהּ, אוֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, וְהַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מֵאָבִיו. וְעַל מִי יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן? – עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם (סוטה מט:; סנה' צז.; ע"י).

לב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “כִּי־יָדִין יְיָ עַמּוֹ… כִּי יִרְאֶה כִּי־אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב”1746 – אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּרְבּוּ הַמָּסוֹרוֹת1747. דָּבָר אַחֵר: עַד שֶׁיִּתְמַעֲטוּ הַתַּלְמִידִים. דָּבָר אַחֵר: עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס. דָּבָר אַחֵר: עַד שֶׁיִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב”1748 – כִּבְיָכוֹל, אֵין סוֹמֵךְ וְאֵין עוֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל.

רַ' זֵירָא, כְּשֶׁהָיָה מוֹצֵא חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בּוֹ1749, אָמַר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, לֹא תְרַחֲקוּהָ1750, שֶׁשָּׁנִינוּ: שְׁלשָׁה בָאִים בְּהֶסַּח־הַדַּעַת1751, אֵלּוּ הֵם: מָשִׁיחַ, מְצִיאָה וְעַקְרָב1752 (סנה' צז.; ע"י).

לג אָמַר עֻלָּא: יָבוֹא וְלֹא אֶרְאֶנּוּ1753. וְכֵן אָמַר רַבָּה: יָבוֹא וְלֹא אֶרְאֶנּוּ.

רַב יוֹסֵף אָמַר: יָבוֹא וְאֶזְכֶּה לֵשֵׁב בְּצִּלּוֹ שֶׁל אֻכַּף1754 חֲמוֹרוֹ.

אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי לְרַבָּה: מַה־טַּעַם? אִם תֹּאמַר מִשּׁוּם חֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ1755 – וַהֲלֹא שָׁנִינוּ: “שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר: מַה־יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִנָּצֵל מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ? – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת־חֲסָדִים”; וּמָר – הָא תּוֹרָה1756 וְהָא גְמִילוּת־חֲסָדִים. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא1757 (שם צח:).

לד רַ' הִלֵּל אוֹמֵר: אֵין לָהֶם מָשִׁיחַ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּבָר אֲכָלוּהוּ1758 בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ.

אָמַר רַב יוֹסֵף: יִמְחַל לוֹ רִבּוֹנוֹ1759 לְרַ' הִלֵּל! חִזְקִיָּה אֵימָתַי הָיָה – בְּבַיִת רִאשׁוֹן, וְאִלּוּ זְכַרְיָה הָיָה מִתְנַבֵּא בְּבַיִת שֵׁנִי וְאָמַר: “גִּילִי מְאֹד בַּת־צִיּוֹן, הָרִיעִי בַּת־יְרוּשָׁלַםִ, הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא” וגו'1760 (שם צט.).

לה רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי רְמִי1761: נֶאֱמַר: “וַאֲרוּ עִם־עֲנָנֵי1762 שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתַה”1763, וְנֶאֱמַר: “עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר”1764? – זָכוּ “עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא”, לֹא זָכוּ “עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר”.

אָמַר לוֹ שָׁבוֹר־מַלְכָּא1765 לִשְׁמוּאֵל: אֲמַרְתֶּם מָשִׁיחַ עַל חֲמוֹר בָּא – אֲשַׁגֵּר1766 לוֹ סוּס בָּרֹק1767 מִשֶּׁלִּי. אָמַר לוֹ: כְּלוּם יֵשׁ לְךָ1768 בֶּן אֶלֶף גְּוָנִים? (שם צח.).


ה. גְּאֻלָּה וְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת

לו “וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל־בֵּית אָבִי”1769 – רַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רַ' לֵוִי: נָטַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שִׂיחָתָם שֶׁל אָבוֹת וַעֲשָׂאָהּ מַפְתֵּחַ לִגְאֻלָּתָם שֶׁל בָּנִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיַעֲקֹב: אַתָּה אָמַרְתָּ “וְהָיָה יְיָ לִי לֶאֱלֹהִים”1770, חַיֶּיךָ, כָּל טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְבָנֶיךָ אֵינִי נוֹתְנָן אֶלָּא בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה: “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם־חַיִּים מִיְרוּשָׁלַםִ”1771, “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת־שְׁאָר עַמּוֹ”1772, “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס”1773, "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וגו' "1774 (ב"ר ע).

לז “הֵאָסְפוּ… הִקָּבְצוּ”1775 – צִוֵּה אוֹתָם עַל הַמַּחֲלֹקֶת1776, אָמַר לָהֶם: תִּהְיוּ כֻּלְּכֶם אֲסֵפָה אַחַת. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתָּה בֶן־אָדָם, קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו, וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו… וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ”1777 – נַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲגֻדָּה אַחַת הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לִגְאֻלָּה. מַה נֶאֱמַר אַחֲרָיו: “וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל” וגו'1778. (שם צח.).

לח אָמַר רַ' אַבָּא: אֵין לְךָ קֵץ מְגֻלֶּה1779 מִזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפִרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא”1780 (סנה' צח.).

לט רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא הָיוּ מְהַלְּכִים בְּבִקְעַת אַרְבֵּל1781 וְרָאוּ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ1782. אָמַר רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל לְרַ' שִׁמְעוֹן: בְּרַבִּי1783, כָּךְ הִיא גְּאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל – בַּתְּחִלָּה קִמְעָא־קִמְעָא; כָּל מַה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת – הִיא רַבָּה וְהוֹלֶכֶת. (ירוש' ב' פ“א, ה”א).

מ כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר “מִגְדּוֹל”1784 וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר “מַגְדִּיל”1785 – רַ' יוּדָן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁאֵין הַגְּאֻלָּה בָאָה עַל אֻמָּה זוֹ בְּבַת־אַחַת, אֶלָּא קִמְעָא־קִמְעָא. וּמַהוּ “מַגְדִּיל”? לְפִי שֶׁהִיא מִתְגַּדֶּלֶת וְהוֹלֶכֶת לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל: עַכְשָׁו הֵם שְׁרוּיִן בְּצָרוֹת גְּדוֹלוֹת, וּכְשֶׁתָּבוֹא הַגְּאֻלָּה בְּבַת־אַחַת, אֵינָן יְכוֹלִין לִסְבֹּל יְשׁוּעָה גְדוֹלָה… לְפִיכָךְ הִיא בָאָה קִמְעָא־קִמְעָא וּמִתְגַּדֶּלֶת וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו. לְפִיכָךְ מְשׁוּלָה הַגְּאֻלָּה לְשַׁחַר. שֶׁנֶּאֱמַר: “אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ”1786. וְלָמָּה נִמְשְׁלָה לְשַׁחַר? שֶׁאֵין לְךָ אֲפֵלָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵאוֹתָהּ שָׁעָה הַסְּמוּכָה לַשָּׁחַר, וְאִם יַעֲלֶה גַלְגַּל חַמָּה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהַבְּרִיּוֹת יְשֵׁנִין, הָיוּ כָל הַבְּרִיּוֹת נִלְכָּדִין1787, אֶלָּא עַמּוּד הַשַּׁחַר עוֹלֶה וּמֵאִיר לְעוֹלָם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ גַּלְגַּל חַמָּה עוֹלֶה וּמֵאִיר וְאֵין הַבְּרִיּוֹת נִלְכָּדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ” וגו'1788 (שו“ט י”ח, לו).

מא אָמַר רַ' אַחָא: נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְזַיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: “זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי־תֹאַר קָרָא יְיָ שְׁמֵךְ”1789. וְנִמְשַׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּנֵר – “נֵר יְיָ”1790, מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל שֶׁמֶן לִנָּתֵן בְּנֵר וְהֵם מְאִירִים שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, הוֹאִיל וְאוֹרִי הוּא אוֹרְכָם וְאוֹרְכָם הוּא אוֹרִי – אֲנִי וְאַתֶּם נֵלֵךְ וְנָאִיר לְצִיּוֹן, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “קוּמִי אוֹרִי כִּי־בָא אוֹרֵךְ”1791.

אָמַר רַ' הוֹשַׁעְיָא: עֲתִידָהּ יְרוּשָׁלַיִם לֵעֲשׂוֹת פָּנָס1792 לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם וְהֵם מְהַלְּכִים לְאוֹרָהּ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ”1793. (פסיק‘; ילק"ש ישע’ ס).

מב “וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלֶה הַשָּׁחַר”1794 – נֶאֱמַר: “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”1795 – אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרֵי: מִמַּה שֶׁאַתָּה מְחַדְּשֵׁנוּ בְּבָקְרָן שֶׁל מַלְכֻיּוֹת1796 אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱמוּנָתְךָ רַבָּה לְגָאֳלֵנוּ1797. (ב"ר עח).

מג “וּבָרָא יְיָ עַל כָּל־מְכוֹן הַר־צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ”1798 – אָמַר רַבָּה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לֹא כִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַבָּא; יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה – כָּל־הָרוֹצֶה לַעֲלוֹת עוֹלֶה; שֶׁל עוֹלָם הַבָּא – אֵין עוֹלִים אֶלָּא הַמְזֻמָּנִים לָהּ1799 (ב"ב מד:).

––––––––

מד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: גָּדוֹל קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת כְּיוֹם שֶׁנִבְרֵאוּ בוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ (פס' פח:).

מה “בַּיָּמִים הַהֵמָּה יֵלְכוּ בֵית־יְהוּדָה עַל־בֵּית יִשְׂרָאֵל”1800 – אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁגָּלוּ לִפְנִים מִנְּהַר סַמְבַּטְיוֹן, שֶׁעֲתִידִין גָּלוּת יְהוּדָה וּבִנְיָמִין לֵלֵךְ אֶצְלָם לַהֲבִיאָם, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ עִמָּהֶם לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (ילק“ש שה”ש א).

מו עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵינָם עֲתִידִים לַחֲזֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּשְׁלִכֵם אֶל־אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה”1801 – מָה הַיּוֹם הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר, אַף הֵם הוֹלְכִים וְאֵינָם חוֹזְרִים, דִּבְרֵי רַ' עֲקִיבָא. רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: “כַּיּוֹם הַזֶּה” – מָה הַיּוֹם מַאֲפִיל וּמֵאִיר, אַף הֵם אֲפֵלָה שֶׁלָּהֶם עֲתִידָהּ לְהָאִיר לָהֶם (סנה' קי:; ילק"ש דב' כט).

מז “הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְיָ וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי־יְיָ אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי אִם־חַי־יְיָ אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת־זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם”1802 – לֹא שֶׁתֵּעָקֵר יְצִיאַת־מִצְרַיִם1803 מִמְּקוֹמָהּ, אֶלָּא שֶׁיְּהֵא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת עִקָּר וִיצִיאַת מִצְרַיִם טָפֵל לוֹ – – – וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “אַל־תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת”1804 – זֶה שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, “וְקַדְמֹנִיּוֹת אַל תִּתְבֹּנְנוּ”1805 – זוֹ יְצִיאַת מִצְרַיִם, “הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִּצְמָח”1806 – שָׁנָה רַב יוֹסֵף: זוֹ מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג1807. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַע בּוֹ זְאֵב וְנִצֵּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ מַעֲשֵׂה זְאֵב, פָּגַע בּוֹ אֲרִי וְנִצַּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ מַעֲשֵׂה אֲרִי, פָּגַע בּוֹ נָחָשׁ וְנִצַּל מִמֶּנּוּ – שָׁכַח מַעֲשֵׂה שְׁנֵיהֶם וְהָיָה מְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ מַעֲשֵׂה נָחָשׁ. אַף כָּךְ יִשְׂרָאֵל – צָרוֹת אַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת אֶת־הָרִאשׁוֹנוֹת. (בר' יב, יג; תוספתא בר' פ"א).

מח אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת בִּלְבַד1808, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֹא־יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ”1809 (בר' לד:).

מט “יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְּיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ”1810 – אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: וְלֹא כְבָר גְּאַלְתָּנוּ עַל־יְדֵי משֶׁה וְעַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ וְעַל־יְדֵי שׁוֹפְטִים וּמְלָכִים, וְעַתָּה הָיִינוּ חוֹזְרִים וּמְשֻׁעְבָּדִים, וְהָיִינוּ בְּבוּשָׁה כְּאִלּוּ לֹא נִגְאָלְנוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לְפִי שֶׁהָיְתָה גְּאֻלַּתְכֶם עַל־יְדֵי בָּשָׂר־וָדָם וְהָיוּ מַנְהִיגֵיכֶם עַל־יְדֵי בְּנֵי־אָדָם, שֶׁהַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בְּקֶבֶר, לְפִיכָךְ גְּאֻלַּתְכֶם גְּאֻלַּת שָׁעָה, אֲבָל לְהַבָּא אֲנִי גּוֹאֵל אֶתְכֶם עַל־יְדֵי עַצְמִי, שֶׁאֲנִי חַי וְקַיָּם, אֶגְאָלְכֶם גְּאֻלָּה קַיֶּמֶת לְעוֹלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְּיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים”1811, לְפִיכָךְ “לֹא־תֵבשׁוּ וְלֹא־תִכָּלְמוּ עַד־עוֹלְמֵי עַד”1812. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם בְּבוּשָׁה וּכְלִמָּה, שֶׁהֱיִיתֶם בַּחוּרִים, עַכְשָׁו שֶׁהִזְקַנְתָּם אֵין בָּכֶם כֹּחַ לִסְבֹּל בּוּשָׁה שֶׁל גָּלֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶל־תִּירְאִי כִּי־לֹא תֵבוֹשִׁי… כִּי בשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי”1813 (שו"ט לא. ב).


ו. יוֹם חשֶׁךְ וָאוֹר

נ דָּרַשׁ רַ' שִׂמְלַאי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹי הַמִּתְאַוִּים אֶת־יוֹם יְיָ, לָמָּה־זֶה לָכֶם יוֹם יְיָ, הוּא־חשֶׁךְ וְלֹא־אוֹר”1814 – מָשָׁל לְתַרְנְגֹל וַעֲטַלֵּף1815 שֶׁהָיוּ מְצַפִּים לְאוֹר. אָמַר לוֹ תַּרְנְגֹל לָעֲטַלֵּף: אֲנִי מְצַפֶּה לְאוֹרָה, שֶׁאוֹרָה שֶׁלִּי הִיא, וְאַתָּה לָמָּה לְךָ אוֹרָה?

זֶהוּ שֶׁאָמַר מִין אֶחָד לְרַ' אַבָּהוּ: אֵימָתַי יָבוֹא מָשִׁיחַ? אָמַר לוֹ: לִכְשֶׁיְכַסֶּה חשֶׁךְ לְאוֹתָם בְּנֵי־אָדָם1816. אָמַר לוֹ: אַתָּה מְקַלְלֵנִי! אָמַר לוֹ: מִקְרָא כָּתוּב: “כִּי־הִנֵּה הַחשֶׁךְ יְכַסֶּה־אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה”1817 (סנה' צח, צט).

נא הֶגְמוֹן1818 אֶחָד שָׁאַל אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מִי תוֹפֵס הַמַּלְכוּת אַחֲרֵינוּ1819? הֵבִיא נְיָר חָלָק, נָטַל קֻלְמוֹס וְכָתַב עָלָיו: “וְאַחֲרֵי־כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו”1820. אָמְרוּ: רְאוּ דְּבָרִים יְשָׁנִים1821 מִפִּי זָקֵן חָדָשׁ (ב“ר סג; ילק”ש).

נב אָמַר ר' יוֹסֵי בַּר סִימוֹן: עֲתִידִין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם לְהָבִיא דוֹרוֹנוֹת1822 לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְכֵוָן שֶׁהֵם בָּאִים אֵצֶל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הוּא הוּא אוֹמֵר לָהֶם: יֵשׁ בֵּינֵיכֶם יִשְׂרָאֵל – הָבִיאוּ אוֹתָם לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “הָבוּ לַיָי מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים”1823 – עַמִּים, מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָבִיאוּ לִי.

אָמַר רַ' אַחָא: לֹא דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן אֶלָּא דֶּרֶךְ כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: “הָבוּ לַיָי כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַיָי כְּבוֹד שְׁמוֹ”1824 – הָבוּ לַיָי אוֹתָם שֶׁכִּבְּדוּ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם (שו"ט פז).

נג אָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּשֶׁחָלָה רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי שָׁלַח לוֹ רַבִּי: אֱמֹר לָנוּ שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה דְבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ לָנוּ מִשּׁוּם אָבִיךְ. שָׁלַח לוֹ, כָּךְ אָמַר אַבָּא: עֲתִידָהּ מִצְרַיִם שֶׁתָּבִיא דוֹרוֹן לַמָּשִׁיחַ, כְּסָבוּר אֵינוֹ מְקַבֵּל הֵימֶנָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַמָּשִׁיחַ: קַבֵּל מֵהֶם; אַכְסַנְיָא עָשׂוּ לְבָנַי1825 בְּמִצְרָיִם. מִיָּד “יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם”1826. נָשְׂאָה כוּשׁ קַל־וָחֹמֶר בְּעַצְמָהּ: וּמָה הַלָּלוּ שֶׁנִּשְׁתַּעֲבְּדוּ בָהֶם כָּךְ, אָנוּ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּעְבַּדְנוּ בָהֶם – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: קַבֵּל מֵהֶם, מִיָּד “כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִים”1827. נָשְׂאָה מַלְכוּת אֱדוֹם1828 קַל־וָחֹמֶר בְּעַצְמָהּ, אָמְרָה: וּמָה הַלָּלוּ שֶׁאֵינָם אֲחֵיהֶם כָּךְ, אָנוּ שֶׁאֲחֵיהֶם אָנוּ – עַל אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְגַבְרִיאֵל: “גְּעַר חַיַּת קָנֶה”1829 – – – גְּעַר חַיָּה שֶׁדָּרָה בֵּין הַקָּנִים1830, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה”1831.

אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אָמַר לוֹ: גְּעַר בְּחַיָּה שֶׁכָּל מַעֲשֶׂיהָ נִכְתָּבִים בְּקֻלְמוֹס אֶחָד1832; “עֲדַת אַבִּירִים1833 בְּעֶגְלֵי עַמִּים”1834 – שֶׁשָּׁחֲטוּ אַבִּירִים כַּעֲגָלִים שֶׁאֵין לָהֶם בֶּעָלִים1835; “מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כֶסֶף18361837 – שֶׁפּוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם לְקַבֵּל מָמוֹן וְאֵינָם עוֹשִׂים רְצוֹן בְּעָלִים; “בִּזֵּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ”1838 – מִי גָרַם לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְפַּזְּרוּ בֵין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם? – קְרֵבוּת1839 שֶׁהָיוּ חֲפֵצִים בָּהֶם (פס' קיח:; ע"י).

נד עַם־הָאָרֶץ אֶחָד אָמַר לוֹ לְרַ' הוֹשַׁעְיָה: אִם אֹמַר לְךָ דָּבָר טוֹב אֶחָד אַתָּה אוֹמְרוֹ בְצִבּוּר בִּשְׁמִי? אָמַר לוֹ: מַה הוּא? אָמַר לוֹ: כָּל אוֹתָן הַדּוֹרוֹנוֹת שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב אָבִינוּ לְעֵשָׂו עֲתִידִין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם לְהַחֲזִירָן לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לֶעָתִיד לָבוֹא. מַה טַּעַם? “מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ”1840 – “יָבִיאוּ” לֹא נֶאֱמַר כָּאן אֶלָּא “יָשִׁיבוּ”. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, דָּבָר טוֹב אָמַרְתָּ וּבְשִׁמְךָ אֲנִי אוֹמְרוֹ. (ב"ר עח).

נה אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: מַסֹּרֶת־אַגָּדָה1841 הִיא בְיָדֵינוּ, שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל. לָמָּה? שֶׁאִם בָּאִים הַשְּׁבָטִים לָדִין עִם עֵשָׂו לוֹמַר לוֹ: לָמָּה רָדַפְתָּ אֶת־אָחִיךְ? הוּא אוֹמֵר לָהֶם: לָמָּה רְדַפְתֶּם אֶת־יוֹסֵף אֲחִיכֶם? וְאֵינְכֶם מְעֻלִּים1842 מִמֶּנִּי… וְכֵוָן שֶׁהוּא בָּא אֵצֶל יוֹסֵף, אוֹמֵר לוֹ: לָמָּה רָדַפְתָּ אֶת־אָחִיךְ? אִם תֹּאמַר, שֶׁעָשָׂה לְךָ רָעָה – אַף אַחַי שִׁלְּמוּ לִי רָעָה וַאֲנִי שִׁלַּמְתִּי לָהֶם טוֹבָה. מִיָּד הוּא שׁוֹתֵק (תנה“ק ויצא; ילק”ש שופטים נא).


ז. מָשִׁיחַ

נו “בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה־אוֹר”1843 – אֵיזֶה אוֹר שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְצַפָּה לוֹ? זֶהוּ אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טוֹב”1844, מְלַמֵּד שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּבְמַעֲשָׂיו קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וּגְנָזוֹ לַמָּשִׁיחַ וּלְדוֹרוֹ תַּחַת כִּסֵּא־הַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ.

אָמַר שָׂטָן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! אוֹר שֶׁנִּגְנַז תַּחַת כִּסֵּא־הַכָּבוֹד שֶׁלְּךָ לְמִי? אָמַר לוֹ: לְמִי שֶׁהוּא עָתִיד לְהַחֲזִירְךָ וּלְהַכְלִימְךָ בְּבשֶׁת־פָּנִים. אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הַרְאֵהוּ לִי. אָמַר לוֹ: בּוֹא וּרְאֵה אוֹתוֹ. וְכֵוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ נִזְדַּעֲזַע וְנָפַל עַל פָּנָיו וְאָמַר: בְּוַדַּאי זֶהוּ מָשִׁיחַ שֶׁעָתִיד לְהַפִּיל לִי וּלְכָל שָׂרֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם בְּגֵיהִנֹּם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְרַגְּשׁוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! מִי הוּא זֶה שֶׁאָנוּ נוֹפְלִים בְּיָדוֹ? מַה־שְּׁמוֹ וּמַה־טִּיבוֹ? אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקִי1845 שְׁמוֹ, מַגְבִּיהַּ קוֹמָתוֹ וְקוֹמַת דּוֹרוֹ וּמֵאִיר עֵינֵי יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ עַמּוֹ, וְאֵין אֻמָּה וְלָשׁוֹן יְכוֹלָה לַעֲמֹד בּוֹ וְכָל־אוֹיְבָיו וְצָרָיו מִתְבַּהֲלִים וּבוֹרְחִים מִלְּפָנָיו, וְאַף נְהָרוֹת פּוֹסְקִים בִּימִינוֹ1846.

הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַתְנֶה עִם מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וְאוֹמֵר: הַלָּלוּ שֶׁגְּנוּזִים אֶצְלֶךָ1847, עֲוֹנוֹתֵיהֶם עֲתִידִים לְהַכְנִיסְךָ בְּעֹל בַּרְזֶל, וְעוֹשִׂים אוֹתְךָ כָּעֵגֶל הַזֶּה1848 שֶׁכָּהוּ עֵינָיו, וּמְשַׁנְּקִים1849 אֶת־רוּחֲךָ בְּעֹל, וּבַעֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ עֲתִידָה לְשׁוֹנְךָ לִדַּבֵּק בְּחִכֶּךָ, רְצוֹנְךָ בְּכָךְ? אָמַר מָשִׁיחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, שֶׁמָּא אוֹתוֹ צַעַר שָׁנִים רַבּוֹת הֵן? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: חַיֶּיךָ וְחַיֵּי רֹאשִׁי, שָׁבוּעַ1850 אֶחָד גָּזַרְתִּי עָלֶיךָ; אִם נַפְשְׁךָ עֲצֵבָה, אֲנִי טוֹרְדָם1851 מֵעַכְשָׁו. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים! בְּגִילַת נַפְשִׁי וּבְשִׂמְחַת לִבִּי אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי עַל מְנָת שֶׁלֹּא יֹאבַד אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל; וְלֹא חַיִּים בִּלְבַד יִוָּשְׁעוּ בְיָמַי, אֶלָּא אַף אוֹתָם שֶׁגְּנוּזִים בֶּעָפָר; וְלֹא מֵתִים בִּלְבַד יִוָּשְׁעוּ בְּיָמַי, אֶלָּא אַף אוֹתָם שֶׁמֵּתוּ מִימוֹת אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד עַכְשָׁו; וְלֹא אֵלּוּ בִּלְבָד, אֶלָּא אַף נְפָלִים1852 יִוָּשְׁעוּ בְּיָמָי; וְלֹא נְפָלִים בִּלְבָד, אֶלָּא אַף מִי שֶׁעָלְתָה עַל דַּעְתְּךָ לִבְרֹאת וְלֹא נִבְרָאוּ – בְּכָךְ אֲנִי רוֹצֶה, בְּכָךְ אֲנִי מְקַבֵּל עָלָי.

אָמְרוּ: שָׁבוּעַ שֶׁבֶּן־דָּוִד בָּא בוֹ מְבִיאִים קוֹרוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְנוֹתְנִים לוֹ עַל צַוָּארוֹ עַד שֶׁנִּכְפְּפָה קוֹמָתוֹ, וְהוּא צוֹעֵק וּבוֹכֶה וְעוֹלֶה קוֹלוֹ לַמָּרוֹם. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כַּמָּה יְהֵא כֹחִי1853? כַּמָּה יְהֵא רוּחִי? כַּמָּה תְּהֵא נִשְׁמָתִי? וְכַמָּה יְהוּ אֲבָרֵי? לֹא בָּשָׂר־וָדָם אָנִי? – – – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקִי, כְּבָר קִבַּלְתָּ עָלֶיךָ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית; עַכְשָׁו יְהֵא צַעַר שֶׁלְּךָ כְּצַעַר שֶׁלִּי, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁעָלָה נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע וְהֶחֱרִיב אֶת־בֵּיתִי וְשָׂרַף אֶת־הֵיכָלִי וְהֶגְלָה אֶת־בָּנַי לְבֵין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, חַיֶּיךָ וְחַיֵּי רֹאשִׁי, לֹא נִכְנַסְתִּי לְכִסֵּא שֶׁלִּי! וְאִם אֵין אַתָּה מַאֲמִין, רְאֵה טַל שֶׁעָלָה עַל רֹאשִׁי1854. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עַכְשָׁו נִתְיַשְּׁבָה דַעְתִּי1855, דַּיּוֹ לְעֶבֶד שֶׁיְהֵא כְּרַבּוֹ1856.

אָמַר רַ' יִצְחָק: שָׁנָה שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נִגְלָה בָּהּ, כָּל־מַלְכֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם מִתְגָּרִים זֶה בָּזֶה – – – וְכָל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם מִתְרַעֲשִׁים וּמִתְבַּהֲלִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאוֹחֲזִים אוֹתָם צִירִים כְּצִירֵי יוֹלֵדָה. וְיִשְׂרָאֵל מִתְרַעֲשִׁים וּמִתְבַּהֲלִים וְאוֹמְרִים: לְהֵיכָן נֵלֵךְ? לְהֵיכָן נָבוֹא? אוֹמֵר לָהֶם: בָּנַי, אַל תִּתְיָרְאוּ, כָּל־מַה־שֶׁעָשִׂיתִי לֹא עָשִׂיתִי אֶלָּא בִּשְׁבִילְכֶם. מִפְּנֵי מָה אַתֶּם מִתְיָרְאִים? אַל תִּירָאוּ, הִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלַּתְכֶם! וְלֹא כִגְאֻלָּה רִאשׁוֹנָה גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה. גְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה הָיָה לָכֶם צַעַר וְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת אַחֲרֶיהָ, אֲבָל גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה אֵין צַעַר וְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת אַחֲרֶיהָ.

בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גוֹאֵל אֶת־יִשְׂרָאֵל, שְׁלשָׁה יָמִים קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, בָּא אֵלִיָּהוּ וְעוֹמֵד עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבוֹכֶה וּמַסְפִּיד עֲלֵיהֶם וְאוֹמֵר: הָרֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד מָתַי אַתֶּם עוֹמְדִים בְּחֹרֶב, צִיָּה וּשְׁמָמָה? וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וְאַחַר־כָּךְ אוֹמֵר לָהֶם: בָּא שָׁלוֹם לָעוֹלָם.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בָּא וְעוֹמֵד עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר: בָּאָה טוֹבָה לָעוֹלָם.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּא וְאוֹמֵר: בָּאָה יְשׁוּעָה לָעוֹלָם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַרְאֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־כְּבוֹדוֹ וּמַלְכוּתוֹ לְכָל־בָּאֵי עוֹלָם וְגוֹאֵל אֶת־יִשְׂרָאֵל וְנִגְלֶה בְּרֹאשָׁם.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בְּשָׁעָה שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נִגְלֶה – [הוּא] בָּא וְעוֹמֵד עַל הַגַּג שֶׁל בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וּמַשְׁמִיעַ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר: עֲנָוִים, הִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלַּתְכֶם! וְאִם אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים, רְאוּ בְּאוֹרִי שֶׁזָּרַח עֲלֵיכֶם –

“קוּמִי אוֹרִי כִּי־בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח”1857.

וַעֲלֵיכֶם בִּלְבַד זָרַח וְלֹא עַל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם –

“כִּי־הִנֵּה הַחשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ”1858.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַבְהִיק הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהוֹלְכִים כֻּלָּם לְאוֹרָם –

“וְהָלְכוּ גּוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ”1859.

וּבָאִים כֻּלָּם וּמְלַחֲכִים עָפָר מִתַּחַת רַגְלָיו שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי מָשִׁיחַ וְלִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים: נִהְיֶה לְךָ וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדִים.

“כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר”1860 – מְלַמֵּד שֶׁמַּלְבִּישׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְבוּשׁ, שֶׁזִּיווֹ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְיִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּמְּשִׁין לְאוֹרוֹ וְאוֹמְרִין:

אַשְׁרֵי הַשָּׁעָה שֶׁבָּהּ נִבְרָא,

אַשְׁרֵי הַבֶּטֶן שֶׁמִּמֶּנָּה יָצָא,

אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת אוֹתוֹ,

אַשְׁרֵי עַיִן שֶׁחִכְּתָהּ לוֹ,

שֶׁמִּפְתַח שְׂפָתָיו – בְּרָכָה וְשָׁלוֹם,

וְשִׂיחָתוֹ – נַחַת רוּחַ,

וְהִרְהוּר לִבּוֹ – בֶּטַח וְשַׁלְאֲנָן;

אַשְׁרֵי עַיִן שֶׁזָּכְתָה בּוֹ,

שֶׁמֶּלֶל לְשׁוֹנוֹ סְלִיחָה וּמְחִילָה לְיִשְׂרָאֵל,

תְּפִלָּתוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ,

וּתְחִנָּתוֹ טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה.

אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, מַה גָּנוּז לָהֶם!

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: עֲתִידִים אֲבוֹת הָעוֹלָם לַעֲמֹד בְּנִיסָן וְאוֹמְרִים לוֹ: אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ אֲבוֹתֶיךָ, אַתָּה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁסָּבַלְתָּ עֲוֹנוֹת בָּנֵינוּ וְעָבְרוּ עָלֶיךָ מִדּוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, מַה שֶׁלֹּא עָבְרוּ עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, וְהָיִיתָ שְׂחוֹק וְלַעַג בְּאֻמּוֹת־הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְיָשַׁבְתָּ בְּחשֶׁךְ וַאֲפֵלָה וְעֵינֶיךָ לֹא רָאוּ אוֹר, וְצָפַד עוֹרְךָ עַל עַצְמֶךָ, וְגוּפְךָ יָבֵשׁ הָיָה כָּעֵץ, וְשִׁנֶּיךָ חָסְרוּ מִצּוֹם, וְכֹחֲךָ יָבַשׁ כַּחֶרֶס. כָּל־אֵלּוּ מִפְּנֵי עֲוֹנוֹת בָּנֵינוּ; רְצוֹנְךָ, יֵהָנוּ בָנֵינוּ מִטּוֹבָה זוֹ שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל. שֶׁמָּא בִּשְׁבִיל צַעַר שֶׁנִּצְטַעַרְתָּ עֲלֵיהֶם וַחֲבָשׁוּךָ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים אֵין דַּעְתְּךָ נוֹחָה מֵהֶם?

אוֹמַר לָהֶם: אֲבוֹת־הָעוֹלָם! כָּל־מַה־שֶּׁעָשִׂיתִי לֹא עָשִׂיתִי אֶלָּא בִּשְׁבִילְכֶם וּבִשְּׁבִיל בְּנֵיכֶם, שֶׁיֵּהָנוּ מִטּוֹבָה זוֹ שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל.

אוֹמְרִים לוֹ אֲבוֹת הָעוֹלָם: אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, שֶׁהֵנַחְתָּ דַּעַת קוֹנְךָ1861 וְדַעְתֵּנוּ.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־פַּזִּי: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַגְבִּיהַּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַמָּשִׁיחַ עַד שְׁמֵי־הַשָּׁמַיִם וּפוֹרֵשׂ עָלָיו מִזִּיו כְּבוֹדוֹ, מִפְּנֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם הָרְשָׁעִים, וְאוֹמֵר לוֹ: אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקִי, הֱוֵי דַיָּן עַל אֵלּוּ וַעֲשֵׂה בָהֶם מַה שֶּׁנַּפְשְׁךָ חֲפֵצָה, שֶׁאִלְמָלֵא רַחֲמַי שֶׁגָּבְרוּ עָלֶיךָ בְּיוֹתֵר כְּבָר אִבְּדוּךָ מִן הָעוֹלָם בְּרֶגַע אֶחָד – – –

מִיָּד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לוֹ לַמָּשִׁיחַ שֶׁבַע חֻפּוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת וזְמָרַגְדִּין1862, וְכָל־חֻפָּה וְחֻפָּה נִמְשָׁכִים מִתּוֹכָהּ אַרְבָּעָה נְהָרוֹת שֶׁל יַיִּן וְשֶׁל דְּבַשׁ וְשֶׁל חָלָב וְשֶׁל אֲפַרְסְמוֹן1863 טָהוֹר, וּמְחַבְּקוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ־הוּא בִּפְנֵי הַצַּדִּיקִים וּמַכְנִיסוֹ לַחֻפָּה וְרוֹאִים אוֹתוֹ כָּל־הַצַּדִּיקִים. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַצַּדִּיקִים: צַדִּיקֵי עוֹלָם! עֲדַיִן לֹא נָטַל אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקִי חֲצִי צַעֲרוֹ1864. עֲדַיִן יֵשׁ לִי מִדָּה אַחַת שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לוֹ, שֶׁלֹּא רָאֲתָה עַיִן מֵעוֹלָם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְרוּחַ צְפוֹנִית וּלְרוּחַ דְּרוֹמִית וְאוֹמֵר לָהֶן: בֹּאוּ, כַּבְּדוּ וְרַבְּצוּ1865 לִפְנֵי אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקִי בְּכָל מִינֵי בְשָׂמִים שֶׁל גַּן־עֵדֶן, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר:

“עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו”1866.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵלִיָּהוּ וּמָשִׁיחַ וּצְלֹחִית שֶׁל שֶׁמֶן בִּידֵיהֶם וּמַקְלֵיהֶם בִּידֵיהֶם, וְנִקְבָּצִים כָּל־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵיהֶם, וּשְׁכִינָה לִפְנֵיהֶם וּנְבִיאִים מֵאַחֲרֵיהֶם, וְתוֹרָה מִימִינָם וּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מִשְּׂמֹאלָם, וּמוֹלִיכִים אוֹתָם אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִקְבָּצִים כָּל־הַגּוֹיִם שָׁם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹבְדַי אֱלִילִים וְאוֹמֵר: יַעַבְרוּ עַל גֶּשֶׁר גֵּיהִנֹּם! – וְעוֹבְרִים, וְכֵוָן שֶׁמַּגִּיעִים שָׁם, יִהְיֶה לִפְנֵיהֶם כְּחוּט וְנוֹפְלִים לְגֵיהִנֹּם. וּמִיָּד יִשְׂרָאֵל מִתְיָרְאִים וְאוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, תֹּאמַר, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם אֵלּוּ תַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ? אוֹמֵר לָהֶם: מִי אַתֶּם? אוֹמְרִים לוֹ: אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ יִשְׂרָאֵל. אוֹמֵר לָהֶם: מִי מֵעִיד? אוֹמְרִים לוֹ: אַבְרָהָם. קוֹרֵא לְאַבְרָהָם וְאוֹמֵר לוֹ: מֵעִיד אַתָּה, שֶׁהֵם עַמִּי וַאֲנִי אֱלֹהֵיהֶם? אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי: “וְגַם אֶת־הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי”1867? אוֹמֵר לָהֶם: מִי מֵעִיד יוֹתֵר1868? אוֹמְרִים לוֹ: יִצְחָק. קוֹרֵא לְיִצְחָק, אוֹמֵר לוֹ: מֵעִיד אַתָּה, שֶׁהֵם עַמִּי וַאֲנִי אֱלֹהֵיהֶם? אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי: “כִּי־לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־כָּל־הָאֲרָצוֹת הָאֵל”1869? אוֹמֵר לָהֶם: מִי מֵעִיד יוֹתֵר? אוֹמְרִים לוֹ: יַעֲקֹב. קוֹרֵא לְיַעֲקֹב, אוֹמֵר לוֹ: מֵעִיד אַתָּה, שֶׁהֵם עַמִּי וַאֲנִי אֱלֹהֵיהֶם? אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לָהֶם: “לֹא־יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים”1870, וְהֵם אָמְרוּ: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֶחָד”1871? – – –

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא תוֹרָה וּמַנִּיחָה בְּחֵיקוֹ וּמַבְהִיק זִיוָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.

אוֹמֵר גַּבְרִיאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! יָבוֹאוּ עוֹבְדַי הָאֱלִילִים וְיִרְאוּ בְּטוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל – – –

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְתְּחָה גֵיהִנֹּם וְיוֹצְאִים כָּל־עוֹבְדַי־הָאֱלִילִים וְרוֹאִים בְּטוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים: כַּמָּה נָאֶה אָדוֹן זֶה! כַּמָּה נָאָה אֻמָּה זוֹ, שֶׁאָהַב אוֹתָהּ בְּיוֹתֵר! “אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ”1872! (פסיק“ר לה–לז; ילק”ש ישע' ס').

נז “נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ”1873 – לְמַטְרוֹנָה שֶׁהָלַךְ הַמֶּלֶךְ בַּעֲלָהּ וּבָנֶיהָ וַחֲתָנֶיהָ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ: בָּאוּ בָנָיִךְ. אָמְרָה: מָה אִכְפַּת לִי? תִּשְׂמַחְנָה כַלּוֹתָי. כֵּוָן שֶׁבָּאוּ חֲתָנֶיהָ אָמְרוּ לָהּ: בָּאוּ חֲתָנָיִךְ. אָמְרָה: מָה אִכְפַּת לִי, תִּשְׂמַחְנָה בְנוֹתָי. אָמְרוּ לָהּ: בָּא הַמֶּלֶךְ בַּעֲלֵךְ. אָמְרָה: זוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, שִׂמְחָה עַל שִׂמְחָה. כָּךְ לֶעָתִיד לָבוֹא בָּאִים הַנְּבִיאִים וְאוֹמְרִים לִירוּשָׁלָיִם: “בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ”1874, וְהִיא אוֹמֶרֶת לָהֶם: מָה אִכְפַּת לִי? “וּבְנֹתַיִךְ עַל־צַד תֵּאָמֵנָה”1875 – אָמְרָה: מָה אִכְפַּת לִי? כֵּוָן שֶׁאָמְרוּ לָהּ: “הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע”1876, אָמְרָה: זוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִיא אוֹמֶרֶת: “שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיָי תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהֵי”1877. (שהש"ר א').


ו: לֶעָתִיד לָבוֹא    🔗


א. הַטּוֹבָה הָעֲתִידָה

א אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַנְּבִיאִים כֻּלָּם לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא1878 – “עַיִן לֹא־רָאָתָה1879 אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה־לוֹ”1880.

מַהוּ “עַיִן לֹא־רָאָתָה”1881? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: זֶה עֵדֶן, שֶׁלֹּא שָׁלְטָה בּוֹ עֵין כָּל־בִּרְיָה (בר' לד:; סנה' צט.).

ב יָשַׁב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְדָרַשׁ: עֲתִידָה אִשָּׁה שֶׁתֵּלֵד בְּכָל־יוֹם. לִגְלֵג1882 עָלָיו אוֹתוֹ תַלְמִיד, אָמַר: “אֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ”1883! אָמַר לוֹ: בּוֹא וְאַרְאֲךָ דֻּגְמָתוֹ1884 בָּעוֹלָם הַזֶּה. יָצָא הֶרְאָה לוֹ תַרְנְגֹלֶת1885.

וְשׁוּב יָשַׁב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְדָרַשׁ: עֲתִידִים אִילָנוֹת שֶׁמּוֹצִיאִים פֵּרוֹת בְּכָל־יוֹם. לִגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַלְמִיד, אָמַר: וַהֲרֵי נֶאֱמַר: “אֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ”1886! אָמַר לוֹ: בּוֹא וְאַרְאֲךָ דֻּגְמָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. יָצָא הֶרְאָה לוֹ צָלָף1887.

וְשׁוּב יָשַׁב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְדָרַשׁ: עֲתִידָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁתּוֹצִיא גְלֻסְקָאוֹת1888 וּכְלֵי־מִילַת1889. לִגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַלְמִיד וְאָמַר: “אֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ”1890! אָמַר לוֹ: בּוֹא וְאַרְאֲךָ דֻּגְמָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. יָצָא הֶרְאָה לוֹ כְּמָהִין וּפִטְרִיּוֹת1891, וְעַל כְּלֵי מִילַת – נְבָרָא בַּר־קוֹרָא1892 (שבת ל:; ע"י).

ג יָשַׁב רַ' יוֹחָנָן וְדָרַשׁ: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהָבִיא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁהֵן שְׁלֹשִים עַל שְׁלשִׁים אַמּוֹת, וְחוֹקֵק בָּהֶן1893 עֶשֶׂר בְּרוּם עֶשְׂרִים, וּמַעֲמִידָן בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹּד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וגו'”1894. לִגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַלְמִיד, אָמַר: וּמַה כְּבֵיצַת צוּצֶלֶת1895 לֹא נִמְצָא – כָּל־כָּךְ נִמְצָא? לְיָמִים הִפְלִיגָה1896 סְפִינָתוֹ בַּיָּם. רָאָה מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת שֶׁמְּנַסְּרִים1897 אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁהֵן שְׁלֹשִים עַל שְׁלֹשִים וְחָקוּק בָּהֶן עֶשֶׂר בְּרוּם עֶשְׂרִים, אָמַר לָהֶם: אֵלּוּ לְמִי? אָמַר לוֹ: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַעֲמִידָן בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָיִם. כְּשֶׁחָזַר מְצָאוֹ לְרַ' יוֹחָנָן שֶׁיָּשַׁב וְדָרַשׁ, אָמַר לוֹ: דְּרֹש, רַבִּי, וּלְךָ נָאֶה לִדְרֹש; כְּשֵׁם שֶׁאָמַרְתָּ כָּךְ רָאִיתִי. אָמַר לוֹ: רֵיקָה1898, אִלְמָלֵא רָאִיתָ לֹא הֶאֱמַנְתָּ? מְלַגְלֵג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים אָתָּה. נָתַן עֵינָיו בּוֹ וַעֲשָׂאוֹ גַל שֶׁל עֲצָמוֹת (ב“ב עה.; סנה' ק.; ע”י).

ד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “יְהִי פִּסַּת־בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים”1899 – אָמְרוּ: עֲתִידָה חִטָּה שֶׁתְּתַמֵּר כְּדֶקֶל1900 וְעוֹלָה בְּרֹאשׁ הָרִים. וְשֶׁמָּא תֹאמַר: יֵשׁ צַעַר לְקָצְרָהּ1901, – תַּלְמוּד לוֹמַר: “יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ”1902 – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵבִיא רוּחַ מִבֵּית־גְּנָזָיו וּמְנַשֶּׁבֶת עָלֶיהָ, וּמַשִּׁירָה1903 אֶת־סָלְתָּהּ, וְאָדָם יוֹצֵא לַשָּׂדֶה וּמֵבִיא מְלֹא פִסַּת־יָדוֹ1904, וּמִמֶּנָּה פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתוֹ.

“עִם־חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה”1905 – אָמְרוּ: עֲתִידָה חִטָּה שֶׁתְּהֵא כִּשְׁתֵּי כְלָיוֹת שֶׁל שׁוֹר הַגָּדוֹל. וְאַל תִּתְמַהּ1906, שֶׁהֲרֵי שׁוּעָל קִנֵּן בְּלֶפֶת1907 וּשְׁקָלוּהוּ וּמָצְאוּ בוֹ שִׁשִּׁים לִטְרִין בְּלִטְרָא שֶׁל צִפּוֹרֵי.

“וְדַם־עֵנָב תִּשְׁתֶּה־חָמֶר”1908 – אָמְרוּ: לֹא כָעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹלָם הַבָּא. הָעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ צַעַר לִבְצֹר וְלִדְרֹךְ; הָעוֹלָם הַבָּא – מֵבִיא עֲנָבָה1909 אַחַת בְּקָרוֹן אוֹ בִסְפִינָה וּמַנִּיחָהּ בְּזָוִית בֵּיתוֹ וּמְסַפֵּק הֵימֶנָּה1910 כְּפִטָּס1911 גָּדוֹל, וְעֵצֶיהָ מַסִּיקִין תַּחַת הַתַּבְשִׁיל. וְאֵין לְךָ כָּל־עֲנָבָה וַעֲנָבָה שֶׁאֵין בָּהּ שְׁלֹשִים גַּרְבֵי1912 יָיִן (כת' קיא:).

ה יָשַׁב רַ' יִרְמְיָה לִפְנֵי רַ' זֵירָא וְאָמַר: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהוֹצִיא נַחַל מִבֵּית קָדְשֵׁי־הַקֳּדָשִׁים וְעָלָיו כָּל־מִינֵי מְגָדִים. אָמַר לוֹ זָקֵן אֶחָד: יִישַׁר1913, וְכֵן אָמַר רַ' יוֹחָנָן (סנה' ק.).

ו אָמַר רַב חִיָּא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: עֲתִידִים כָּל־אִילָנֵי סְרָק1914 שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּטְעֲנוּ פֵּרוֹת (כת' קיב:).

ז עֲשָׂרָה דְּבָרִים עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְחַדֵּשׁ לֶעָתִיד־לָבוֹא: הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהוּא עָתִיד לְהָאִיר לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא־יִהְיֶה־לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם… וְהָיָה־לָךְ יְיָ לְאוֹר עוֹלָם”1915. וְכִי יָכוֹל אָדָם לְהַבִּיט בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? אֶלָּא מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לַשֶּׁמֶשׁ? מֵאִיר אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה חֶלְקֵי אוֹר1916, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה אוֹר־הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם”1917, וַאֲפִלּוּ אָדָם חוֹלֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גּוֹזֵר לַשֶּׁמֶשׁ וּמְרַפְּאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ”1918; הַשְּׁנִיָּה – מוֹצִיא מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַיִם וּמְרַפֵּא בָּהֶם כָּל־שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחֲלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה כָל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר יִשְׁרֹץ אֶל כָּל־אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם יִחְיֶה… וְיֵרָפְאוּ וָחָי כֹּל אֲשֶׁר־יָבוֹא שָׁמָּה הַנָּחַל”1919; הַשְּׁלִישִׁית – עוֹשֶׂה הָאִילָנוֹת לִתֵּן פֵּרוֹתֵיהֶם בְּכָל־חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ וְיִהְיֶה אָדָם אוֹכֵל מֵהֶם וּמִתְרַפֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַל־הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל־שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל־עֵץ מַאֲכָל… פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר… וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה”1920; הָרְבִיעִית – שֶׁהֵם בּוֹנִים כָּל־הֶעָרִים הַחֲרֵבוֹת וְאֵין מָקוֹם חָרֵב לָעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ סְדוֹם וַעֲמוֹרָה נִבְנוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲחוֹתַיִךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן”1921; הַחֲמִישִׁית – שֶׁהוּא בוֹנֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּאֶבֶן סַפִּיר, שֶׁנֶּאֱמַר: “הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים”1922, וְנֶאֱמַר: “וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹּד שִׁמְשֹׁתַיִךְ”1923, וְאוֹתָן אֲבָנִים מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם בָּאִים וְרוֹאִים בִּכְבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ”1924; הַשִּׁשִּׁית – “וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה”1925; הַשְּׁבִיעִית – שֶׁהוּא מֵבִיא כָּל־הַחַיּוֹת וְכָל־הָעוֹפוֹת וְכָל־הָרְמָשִׂים, וְכוֹרֵת עִמָּם בְּרִית וְעִם כָּל־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם־עוֹף הַשָּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה”1926; הַשְּׁמִינִית – שֶׁאֵין עוֹד בְּכִי וִילָלָה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלֹא־יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה”1927; הַתְּשִׁיעִית – אֵין עוֹד מָוֶת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וגו'”1928; הָעֲשִׂירִית – שֶׁאֵין עוֹד לֹא אֲנָחָה, לֹא אֲנָקָה וְלֹא יָגוֹן, אֶלָּא הַכֹּל שְׂמֵחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה”1929 (שמ"ר טו).

ח “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא־יִהְיֶה אוֹר1930 יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן”1931 – דְּבָרִים הַמְכֻסִּים מִכֶּם בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲתִידִים לִהְיוֹת צוּפִים1932 לָעוֹלָם הַבָּא (במ"ר יט).

ט אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: אֵין גֵּיהִנֹּם לֶעָתִיד לָבוֹא, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ1933, צַדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ וּרְשָׁאִים1934 נִדּוֹנִין בָּהּ; צַדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ”1935, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּתְעַדְּנִין בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק”1936; וּרְשָׁעִים נִדּוֹנִין בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל־זֵדִים וְכָל־עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא”1937. (נדר' ח:; ע"ז ג:).

י אֵין יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט לֶעָתִיד לָבוֹא (ב"ר מח).

––––––––

יא “וַיִבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הַתַּנִּינִים הַגְּדֹלִים”1938 – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: זֶה לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִיחַ וְלִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־מַה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, אַף לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִיחַ וְלִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וְאִלְמָלֵי נִזְקָקִין1939 זֶה לָזֶה מַחֲרִיבִין כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? סֵרַס1940 אֶת־הַזָּכָר וְהָרַג הַנְּקֵבָה וּמְלָחָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. וְאַף בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי־אֶלֶף זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וְאִלְמָלֵי נִזְקָקִים זֶה לָזֶה מַחֲרִיבִים כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? סֵרַס הַזָּכָר וְצִנֵּן1941 הַנְּקֵבָה וּשְׁמָרָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא (ב"ב עד:).

יב אָמַר רַב דִּימִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: עָתִיד גַּבְרִיאֵל לַעֲשׂוֹת קִינֵיגְיָא1942 עִם לִוְיָתָן, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹזְרוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ.

וְאָמַר רַב דִּימִי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בְּשָׁעָה שֶׁלִּוְיָתָן רָעֵב מוֹצִיא הֶבֶל1943 מִפִּיו וּמַרְתִּיחַ כָּל מֵימוֹת שֶׁבַּמְּצוּלָה, וְאִלְמָלֵא מַכְנִיס רֹאשׁוֹ לְגַן־עֵדֶן אֵין כָּל־בִּרְיָה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרֵיחוֹ1944. וּבְשָׁעָה שֶׁצָּמֵא עוֹשֶׂה תְלָמִים־תְּלָמִים1945 בַּיָּם.

אָמַר רַבָּה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לַעֲשׂוֹת סְעֻדָּה לְצַדִּיקִים מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן וְהַשְּׁאָר מְחַלְּקִין אוֹתוֹ וְעוֹשִׂין בּוֹ סְחוֹרָה בְּשׁוּקֵי יְרוּשָׁלָיִם.

וְאָמַר רַבָּה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹת סֻכָּה לְצַדִּיקִים מֵעוֹרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן, וְהַשְּׁאָר פּוֹרְסוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם, וְזִיווֹ מַבְהִיק מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָלְכוּ גּוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ”1946. (שם עד, עה; ע"י).

יג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּרַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיוּ בָאִים בִּסְפִינָה, וְהָיָה רַ' אֱלִיעֶזֶר יָשֵׁן וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ נֵעוֹר. נִזְדַּעְזַע רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְנִנְעַר1947 רַ' אֱלִיעֶזֶר. אָמַר לוֹ: מַה זֶּה, יְהוֹשֻׁעַ, מִפְּנֵי מָה נִזְדַּעְזַעְתָּ? אָמַר לוֹ: מָאוֹר גָּדוֹל רָאִיתִי בַּיָּם. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא עֵינָיו שֶׁל לִוְיָתָן רָאִיתָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי־שָׁחַר”1948. (שם עד:).

יד “כִּי לִי כָל־חַיְתוֹ־יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי־אָלֶף”1949 – בִּרְיָה אַחַת יֵשׁ לִי, שֶׁבָּרָאתִי לְמַאֲכָלְךָ לֶעָתִיד לָבוֹא, זוֹהִי בְהֵמוֹת, וְהִיא רְבוּצָה עַל אֶלֶף הָרִים, וְאֶלֶף הָרִים מְגַדְּלִים לָהּ כָּל־מִינֵי עֲשָׂבִים וְכָל־מִינֵי מַאֲכָל וְהִיא אוֹכָלֶת.

וּמֵהֵיכָן הִיא שׁוֹתָה? יֵשׁ אוֹמְרִים: רֹאשָׁהּ עַל פִּי הַיַּרְדֵּן, וּפִיהָ פָתוּחַ כְּנֶגְדּוֹ, וְהַיַּרְדֵּן שׁוֹפֵךְ לְתוֹךְ פִּיהָ וְהִיא שׁוֹתָה מָיִם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כָּל־מַה שֶּׁהַיַרְדֵּן מַכְנִיס לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים עוֹשָׂה הִיא גְּמִיאָה אַחַת וְיֵשׁ בָּהֶם לַחֲלוּחַ פֶּה1950 (פסיק“ר טז; שם הוס' פ”א; ויק"ר כב).

טו “עַיִן לֹא־רָאָתָה”1951 – מַהוּ “עַיִן לֹא־רָאָתָה”1952? אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: זֶה יַיִן הַמְּשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו1953 מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. (בר' לד:).

טז דָּרַשׁ רַ' עֲוִירָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר “וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל”1954; עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹת סְעֻדָּהּ לְצַדִּיקִים בְּיוֹם שֶׁיִּגְמֹל חֶסֶד לְזַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק. לְאַחַר שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין נוֹתְנִין לוֹ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ. אוֹמֵר לָהֶם: אֵינִי מְבָרֵךְ, שֶׁיָּצָא מִמֶּנִּי יִשְׁמָעֵאל. נוֹתְנִין לוֹ לְיִצְחָק וְאוֹמְרִין לוֹ: טֹל וּבָרֵךְ. אוֹמֵר לָהֶם: אֵינִי מְבָרֵךְ, שֶׁיָּצָא מִמֶּנִּי עֵשָׂו. נוֹתְנִין לוֹ לְיַעֲקֹב וְאוֹמְרִין לוֹ: טֹל וּבָרֵךְ. אוֹמֵר לָהֶם: אֵינִי מְבָרֵךְ, שֶׁנָּשָׂאתִי שְׁתֵּי אֲחָיוֹת בְּחַיֵּיהֶן, שֶׁעֲתִידָה תוֹרָה לְאָסְרָן עָלָי. אוֹמְרִין לוֹ לְמֹשֶה: טֹל אַתָּה וּבָרֵךְ. אוֹמֵר לָהֶם: אֵינִי מְבָרֵךְ, שֶׁלֹּא זָכִיתִי לִכָּנֵּס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא בְחַיַּי וְלֹא בְמוֹתִי. אוֹמְרִין לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ: טֹל אַתָּה וּבָרֵךְ. אוֹמֵר לָהֶם: אֵינִי מְבָרֵךְ, שֶׁלֹּא זָכִיתִי לְבֵן. אוֹמְרִין לוֹ לְדָוִד: טֹל אַתָּה וּבָרֵךְ. אוֹמֵר לָהֶם: אֲנִי אֲבָרֵךְ וְלִי נָאֶה לְבָרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כּוֹס־יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא”1955. (פסח' קיט:; ע"י).

יז אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לְצַדִּיקִים בְּגַן־עֵדֶן וְהוּא יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ וְאוֹמֵר:

“הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ ויוֹשִׁיעֵנוּ / זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ”1956 (תענ' לא.; ע"י).


ב. תְּחִיַּת הַמֵּתִים

יח “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”1957 – אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי: מִמַּה שֶׁאַתָּה מְחַדְּשֵׁנוּ בְּכָל־בֹּקֶר1958 וּבֹקֶר אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱמוּנָתְךָ רַבָּה לְהַחֲיוֹת לָנוּ אֶת־הַמֵּתִים (ב"ר עה).

יט אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֲמַרְתֶּם שֶׁהַמֵּתִים חַיִּים; הֲרֵי נַעֲשׂוּ עָפָר, וּכְלוּם עָפָר חָי? אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ: הַנִּיחֵהוּ, וַאֲנִי אַחֲזִיר לוֹ תְשׁוּבָה: שְׁנֵי יוֹצְרִים יֵשׁ בְּעִירֵנוּ, אֶחָד יוֹצֵר מִן הַמַּיִם וְאֶחָד יוֹצֵר מִן הַטִּיט, אֵיזֶה מֵהֶם מְשֻׁבָּח? אָמַר לָהּ: זֶה שֶׁיּוֹצֵר מִן הַמָּיִם. אָמְרָה לוֹ: מִן הַמַּיִם צָר1959 – מִן הַטִּיט לֹא כָל־שֶׁכֵּן!

דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל שָׁנָה: קַל־וָחֹמֶר מִכְּלֵי זְכוּכִית, מַה כְּלֵי זְכוּכִית שֶׁעֲמָלָם בְּרוּחַ בָּשָׂר־וָדָם1960 – נִשְׁבְּרוּ יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה1961; בָּשָׂר־וָדָם, שֶׁבְּרוּחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה. (סנה' צ, צא).

כ אָמַר לוֹ צְדוֹקִי1962 אֶחָד לְרַ' אַמִּי: אַתֶּם אוֹמְרִים, שֶׁהַמֵּתִים חַיִּים: הֲרֵי נַעֲשׂוּ עָפָר, וּכְלוּם עָפָר חָי? אָמַר לוֹ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁאָמַר לַעֲבָדָיו: לְכוּ וּבְנוּ לִי פְּלָטוֹרִין1963 גְּדוֹלִים בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַים וְעָפָר1964. הָלְכוּ וּבָנוּ אוֹתָם. לְיָמִים נָפָלוּ. אָמַר לָהֶם: חִזְרוּ וּבְנוּ אוֹתָם בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עָפָר וָמָיִם. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ יְכוֹלִים. כָּעַס עֲלֵיהֶם, אָמַר לָהֶם: בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַיִם וְעָפָר בְּנִיתֶם, עַכְשָׁו שֶׁיֵּשׁ מַיִם וְעָפָר – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה. וְאִם אִי אַתָּה מַאֲמִין צֵא לְבִקְעָה וּרְאֵה עַכְבָּר, שֶׁהַיּוֹם חֶצְיוֹ בָשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה; לְמָחָר הִשְׁרִיץ1965 וְנַעֲשָׂה כֻּלּוֹ בָשָׂר. שֶׁמָּא תֹאמַר, לִזְמַן מְרֻבֶּה1966? עֲלֵה לְהַר וּרְאֵה, שֶׁהַיּוֹם אֵין בּוֹ אֶלָּא חִלָּזוֹן1967 אֶחָד, לְמָחָר יָרְדוּ גְשָׁמִים וְנִתְמַלֵּא כֻּלּוֹ חִלְזוֹנוֹת (שם צא.)

כא אָמַר לוֹ צְדוֹקִי אֶחָד לִגְבִיהָא בֶּן־פְּסִיסָא1968: אוֹי לָכֶם, רְשָׁעִים, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים: הַמֵּתִים חַיִּים; הַחַיִּים מֵתִים – הַמֵּתִים חַיִּים? אָמַר לוֹ: אוֹי לָכֶם, רְשָׁעִים, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים הַמֵּתִים אֵינָם חַיִּים; שֶׁלֹּא הָיוּ1969 – חַיִּים, שֶׁהָיוּ חַיִּים – לֹא כָל־שֶׁכֵּן! אָמַר לוֹ: רָשָׁע אַתָּה קוֹרֵא לִי, אִם אֶעֱמֹד וְאֶבְעַט בְּךָ אֶפְשֹׁט עַקְמִימוּתְךָ1970 מִמֶּךָּ. אָמַר לוֹ: אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן – רוֹפֵא אָמָּן תִּקָּרֵא וְשָׂכָר הַרְבֵּה תִטֹּל (שם).

כב שָׁאֲלָה קְלֵיאוֹפַּטְרָא הַמַּלְכָּה אֶת־רַ' מֵאִיר, אָמְרָה: יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁהַמֵּתִים חַיִּים, אֶלָּא כְּשֶׁהֵם עוֹמְדִים – עוֹמְדִים עֲרֻמִּים אוֹ בִּלְבוּשֵׁיהֶם עוֹמְדִים? אָמַר לָהּ: קַל־וָחֹמֶר מֵחִטָּה; וּמַה חִטָּה שֶׁנִּקְבְּרָה עֲרֻמָּה יוֹצְאָה בְּכַמָּה לְבוּשִׁים1971, צַדִּיקִים שֶׁנִּקְבְּרוּ בִּלְבוּשֵׁיהֶם – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה (שם צ:).

כג “הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת־קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם… וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל”1972 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַ' סִימוֹן: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם1973 מְחִלּוֹת1974 בָּאָרֶץ וְהֵם מִתְגַּלְגְּלִין וּבָאִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵוָן שֶׁמַּגִּיעִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן בָּהֶם רוּחַ שֶׁל חַיִּים וְהֵם עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל”1975, וְאַחַר־כָּךְ “וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם”1976.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: מִקְרָא מָלֵא הוּא, שֶׁכֵּוָן שֶׁמַּגִּיעִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן בָּהֶם נְשָׁמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ”1977 (פסיק"ר; תנח' ויחי).

כד אַדְרְיָנוֹס שְׁחִיק־עֲצָמוֹת1978 שָׁאַל אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה. אָמַר לוֹ: מֵהֵיכָן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵצִיץ1979 אֶת־הָאָדָם לֶעָתִיד לָבוֹא? אָמַר לוֹ: מִלּוּז שֶׁל שִׁדְרָה1980. אָמַר לוֹ: מִנַּיִן אַתָּה מוֹדִיעֵנִי? הֱבִיאוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְפָנָיו, נְתָנוֹ בָּאֵשׁ וְלֹא נִשְׂרַף, נְתָנוֹ בַּמַּיִם וְלֹא נִמְחָה1981, טְחָנוֹ בָּרֵחַיִם וְלֹא נִטְחַן, נְתָנוֹ עַל הַסַּדָּן, הִתְחִיל מַקִּישׁ עָלָיו בְּפַטִּישׁ, נֶחְלַק הַסַּדָּן וְנִבְקַע הַפַּטִּישׁ – וְלֹא חָסַר כְּלוּם. (ב“ר כה; ויק”ר יח).

כה רַ' יִרְמְיָה צִוָּה וְאָמַר: הַלְבִּישׁוּנִי כְלֵי לָבָן1982 חֲפוּתִים1983, הַלְבִּישׁוּנִי דַרְדָּסִים1984, תְּנוּ סַנְדָּלִים בְּרַגְלַי וּמַקֵּל בְּיָדִי, וְהַשְׁכִּיבוּנִי עַל צִדִּי עַל־יַד הַדָּרֶךְ. אִם יָבוֹא מָשִׁיחַ – הֲרֵינִי מוּכָן. (ירוש' כלאים פ“ט, ה”ג; ב"ר ק).

כו “מַה־שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה”1985 – אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹת לָנוּ מֵתִים, אֱמֹר לוֹ: כְּבָר הָיָה – עַל־יְדֵי אֵלִיָּהוּ וְעַל־יְדֵי אֱלִישָׁע1986 וְעַל־יְדֵי יְחֶזְקֵאל1987.

רַ' אַחָא אָמַר בְּשֵׁם רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־חֲלַפְתָּא: כָּל־מַה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת וּלְחַדֵּשׁ בְּעוֹלָמוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא כְּבָר הִקְדִּים וְעָשָׂה מִקְצָתוֹ עַל־יְדֵי נְבִיאָיו הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. (ויק"ר כז).

כז תְּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ: צַדִּיקִים שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲיוֹתָם אֵינָם חוֹזְרִים לַעֲפָרָם1988, וְאִם תֹּאמַר: אוֹתָן אֶלֶף שָׁנִים1989 שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְחַדֵּשׁ בָּהֶן אֶת־עוֹלָמוֹ, צַדִּיקִים מָה הֵם עוֹשִׂים? הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם כְּנָפַיִם כַּנְּשָׁרִים וְשָׁטִים עַל פְּנֵי הַמָּיִם (סנה' צב).


ז: תּוֹרָה    🔗


א. שִׁבְחָהּ שֶׁל תּוֹרָה וְתַלְמוּד תּוֹרָה

א עַל שְׁלֹשָה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת־חֲסָדִים (אב' א).

ב אִלְמָלֵא תוֹרָה לֹא נִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה1990 חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא־שָׂמְתִּי”1991. (פס' סח:).

ג גְּדוֹלָה תּוֹרָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעוֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם”1992 (אב' ו).

ד “אוֹרָה”1993 – זוֹ תוֹרָה (מג' טו.).

ה הֲדַר בְּנֵי אָדָם – תּוֹרָה (דא"ז ה).

ו “לֹא־מְאַסְתִּים וְלֹא־גְעַלְתִּים”1994 – וְכִי מַה־נִּשְׁתַּיֵּר לָהֶם [לְיִשְׂרָאֵל] שֶׁלֹּא נִמְאֲסוּ וְלֹא נִגְעָלוּ? וַהֲלֹא כָל־מַתָּנוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם נִטְּלוּ מֵהֶם1995, מַה־נִּשְׁתַּיֵּר לָהֶם? – זֶה סֵפֶר תּוֹרָה, שֶׁאִם לֹא הָיָה קַיָּם לְיִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ מְשֻׁנִּים מֵאֻמּוֹת־הָעוֹלָם כְּלוּם (ספרא בחקותי).

ז אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם1996 בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן1997 קַיֶּמֶת־לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא: כִּבּוּד אָב וָאֵם וּגְמִילוּת־חֲסָדִים וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד־תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם1998 (פאה א).

ח בֶּן בַּג־בַּג אוֹמֵר: הֲפָךְ־בַּהּ1999 וַהֲפָךְ־בַּהּ, דְּכֹלָּא בַּהּ, וּבַהּ תֶּחֱזֵי, וְסִיב וּבְלֵה בַהּ2000, וּמִנַּהּ לָא תְזוּעַ2001, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה (אב' ה).

ט גָּדוֹל תַּלְמוּד־תּוֹרָה יוֹתֵר מִבִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָשׁ.

גָּדוֹל תַּלְמוּד־תּוֹרָה יוֹתֵר מִכִּבּוּד אָב וָאֵם.

גָּדוֹל תַּלְמוּד־תּוֹרָה יוֹתֵר מֵהַצָּלַת נְפָשׁוֹת.

גְּדוֹלָה תּוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהֻנָּה וּמִן הַמַּלְכוּת. (מג' טז:; עיר' סג:; אב' ו).

י רַ' חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: כָּל־הַנּוֹתֵן דִּבְרֵי תוֹרָה עַל לִבּוֹ מְבַטְּלִין מִמֶּנּוּ הִרְהוּרֵי חֶרֶב2002, הִרְהוּרֵי רָעָב, הִרְהוּרֵי שְׁטוּת, הִרְהוּרֵי זְנוּת, הִרְהוּרֵי יֵצֶר הָרָע, הִרְהוּרֵי אֵשֶׁת אִישׁ, הִרְהוּרי דְבָרִים בְּטֵלִים, הִרְהוּרֵי עֹל בָּשָׂר־וָדָם, שֶׁכֵּן כָּתוּב בְּסֵפֶר תִּלִּים עַל־יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵב וגו'”2003; וְכָל־שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן דִּבְרֵי תוֹרָה עַל לִבּוֹ נוֹתְנִין לוֹ הִרְהוּרֵי חֶרֶב, הִרְהוּרֵי רָעָב, הִרְהוּרֵי שְׁטוּת, הִרְהוּרֵי זְנוּת, הִרְהוּרֵי יֵצֶר הָרָע, הִרְהוּרֵי אֵשֶׁת אִישׁ, הִרְהוּרֵי דְבָרִים בְּטֵלִים, הִרְהוּרֵי עֹל בָּשָׂר־וָדָם, שֶׁכָּךְ כָּתוּב בְּמִשְׁנֵה תוֹרָה עַל־יְדֵי מֹשֶה רַבֵּנוּ: “וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת וּבְזַרְעֲךָ עַד־עוֹלָם, תַּחַת אֲשֶׁר לֹא־עָבַדְתָּ אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ וגו'”2004 (אדר“נ כ; א”ז טו).

יא אָמַר רָבָא: כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא עוֹלָה וְלֹא מִנְחָה וְלֹא חַטָּאת וְלֹא אָשָׁם. אָמַר רַ' יִצְחָק: מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “וְזֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת”2005, “וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם”2006 – כָּל־הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת חַטָּאת כְּאִלּוּ הִקְרִיב חַטָּאת, וְכָל־הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת אָשָׁם כְּאִלּוּ הִקְרִיב אָשָׁם (מנח' קי.).

יב הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ גוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם”2007 – “כֹּהֲנִים, לְוִיִּם, יִשְׂרְאֵלִים”2008 לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “הָאָדָם”2009, הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאֲפִלּוּ גוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל (סנה' נט.).

––––––––

יג אָמַר רַב חִסְדָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֹהֵב יְיָ שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב”2010 – אֹהֵב יְיָ שְׁעָרִים הַמְצֻיָּנִים בַּהֲלָכָה2011 יוֹתֵר מִבָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי־מִדְרָשׁוֹת, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַמִּי בְּשֵׁם עֻלָּא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבָד.

אָמַר אַבַּיֵּי: מִתְּחִלָּה הָיִיתִי לוֹמֵד בְּתוֹךְ בֵּיתִי וּמִתְפַּלֵּל בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, כֵּוָן שֶׁשָּׁמַעְתִּי זֶה שֶׁאָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַמִּי בְּשֵׁם עֻלָּא – אֵינִי מִתְפַּלֵּל אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֲנִי לוֹמֵד.

רַב אַמִּי וְרַב אַסִּי, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ לָהֶם שְׁלֹשָה־עָשָׂר בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת בִּטְבֵרְיָא, לֹא הָיוּ מִתְפַּלְּלִים אֶלָּא בֵּין הָעַמּוּדִים [שֶׁל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ], בְּמָקוֹם שֶׁהָיוּ לוֹמְדִים (בר' ח.).

יד רַ' יִרְמְיָה הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַ' זֵירָא וְהָיוּ עוֹסְקִים בַּהֲלָכָה. הֶעֱרִיב הַיּוֹם וְהִגִּיעָה שְׁעַת תְּפִלָּה, וְהָיָה מְסַרְהֵב2012 רַ' יִרְמְיָה [לַעֲמֹד], קָרָא עָלָיו רַ' זֵירָא: “מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה”2013.

רָבָא רָאָהוּ לְרַב הַמְנוּנָא שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, אָמַר: מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם2014 וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה2015 (שבת י.).

טו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְשַׂמְתֶּם אֶת־דְּבָרַי וגו'”2016סַם תָּם2017; נִמְשְׁלָה תּוֹרָה כְּסַם חַיִּים. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהִכָּה אֶת־בְּנוֹ מַכָּה גְדוֹלָה וְהִנִּיחַ לוֹ רְטִיָּה2018 עַל מַכָּתוֹ, וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּל־זְמַן שֶׁרְטִיָּה זוֹ עַל מַכָּתְךָ אֱכֹל מַה־שֶּׁהֲנָאָתְךָ2019, וּשְׁתֵה מַה־שֶּׁהֲנָאָתְךָ, וּרְחַץ בֵּין בְּחַמִּין2020 בֵּין בְּצוֹנֵן2021 וְאֵין אַתָּה מִתְיָרֵא; וְאִם אַתָּה מַעֲבִירָהּ – הֲרֵי הִיא מַעֲלָה נוֹמֵי2022. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, בָּרָאתִי יֵצֶר־הָרָע וּבָרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תְּבָלִין2023, וְאִם אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵין אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֲלֹא אִם־תֵּיטִיב שְׂאֵת”2024, וְאִם אֵין אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ”2025; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל־מַשָּׂאוֹ־וּמַתָּנוֹ2026 בָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ”2027, וְאִם אַתָּה רוֹצֶה אַתָּה מוֹשֵׁל בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתָּה תִּמְשָׁל־בּוֹ”2028 (קיד' ל:).

טז אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרַ' חִיָּא: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אָדָם נוֹתֵן סַם לַחֲבֵרוֹ – לָזֶה יָפֶה2029 וְלָזֶה קָשֶׁה; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן: נָתַן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל – סַם חַיִּים לְכָל־גּוּפָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּלְכָל־בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא”2030 (עיר' נד.; ע"י).

יז אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְאֵין עִמּוֹ לְוָיָה – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לִוְיַת חֵן הֵם”2031; חָשׁ2032 בְּרֹאשׁוֹ – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לְרֹאשֶׁךָ2033; חָשׁ בִּגְרוֹנוֹ – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ”2034; חָשׁ בְּמֵעָיו – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ”2035; חָשׁ בְּעַצְמוֹתָיו – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ”2036; חָשׁ בְּכָל־גוּפוֹ – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּלְכָל־בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא”2037 (שם).

יח וְאָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר־שָׂם מֹשֶה”2038 – זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים2039, לֹא זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מִיתָה.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רָבָא: מִי שֶׁאֻמָּן לָהּ2040 – סַם חַיִּים, שֶׁאֵינוֹ אֻמָּן לָהּ – סַם מִיתָה (יומא עב:).

יט “אֵלֶּה הַדְּבָרִים2041 – מָה הַדְּבוֹרָה2042 הַזּוֹ דֻּבְשָׁהּ לבַעְלָהּ וְעֻקְצָהּ לַאֲחֵרִים, כָּךְ הֵם דִּבְרֵי תוֹרָה, סַם חַיִּים לְיִשְׂרָאֵל וְסַם הַמָּוֶת לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם (דב"ר א).

כ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם”2043? לָמָּה נִמְשְׁלוּ בְּנֵי־אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם? לוֹמַר לָךְ, מַה דָּגִים שֶׁבַּיָּם כֵּוָן שֶׁעוֹלִים לַיַּבָּשָׁה מִיָּד מֵתִים, אַף בְּנֵי־אָדָם כֵּוָן שֶׁפּוֹרְשִׁים מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת מִיָּד מֵתִים (ע"ז ג.).

כא שָׁנִינוּ: “וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶת־יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא־מָצְאוּ מָיִם”2044 – דּוֹרְשֵׁי רְשֻׁמּוֹת2045 אָמְרוּ: אֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹי כָּל־צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם”2046 – כֵּוָן שֶׁהָלְכוּ שְׁלֹשֶת יָמִים בְּלֹא תוֹרָה נִלְאוּ. עָמְדוּ נְבִיאִים וּזְקֵנִים שֶׁבֵּינֵיהֶם וְתִקְּנוּ לָהֶם, שֶׁיְהוּ קוֹרִין בְּשַׁבָּת וּמַפְסִיקִין בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, וְקוֹרִין בְּשֵׁנִי וּמַפְסִיקִין בִּשְׁלִישִׁי וּבִרְבִיעִי, וְקוֹרִין בַּחֲמִישִׁי וּמַפְסִיקִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָלִינוּ שְׁלֹשָה יָמִים בְּלֹא תוֹרָה (ב"ק פב.; מכיל' בשלח ויסע א).

כב דִּבְרֵי תוֹרָה נִמְשְׁלוּ כַמַּיִם שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹי כָּל־צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם”2047 – מָה הַמַּיִם מִסּוֹף הָעוֹלָם2048 וְעַד סוֹפוֹ, כָּךְ תּוֹרָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ; מָה הַמַּיִם חַיִּים לְעוֹלָם, כָּךְ תּוֹרָה חַיִּים לְעוֹלָם; מָה הַמַּיִם חִנָּם לְעוֹלָם, כָּךְ תּוֹרָה חִנָּם לְעוֹלָם; מָה הַמַּיִם מִן הַשָּׁמַיִם2049, כָּךְ תּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם; מָה הַמַּיִם בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת2050, כָּךְ תּוֹרָה בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת; מָה הַמַּיִם מְשִׁיבִים נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם, כָּךְ תּוֹרָה מְשִׁיבָה נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם; מָה הַמַּיִם מְטַהֲרִים אֶת־הָאָדָם מִטֻּמְאָה, כָּךְ תּוֹרָה מְטַהֶרֶת אֶת־הַטָּמֵא מִטֻּמְאָתוֹ; וּמָה הַמַּיִם יוֹרְדִים טִפִּין־טִפִּין וְנַעֲשִׂים נְחָלִים־נְחָלִים, כָּךְ תּוֹרָה אָדָם לָמֵד שְׁתֵּי הֲלָכוֹת הַיּוֹם וּשְׁתַּיִם לְמָחָר עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה כְּנַחַל נוֹבֵעַ; וּמָה הַמַּיִם מַנִּיחִים מָקוֹם גָּבֹהַּ וְהוֹלְכִים בְּמָקוֹם נָמוֹךְ2051, כָּךְ תּוֹרָה מַנַּחַת מִי שֶׁדַּעְתּוֹ גְבוֹהָה עָלָיו וּמִדַּבֶּקֶת בְּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ נְמוֹכָה עָלָיו; וּמָה הַמַּיִם אֵין מִתְקַיְּמִים בִּכְלֵי כֶסֶף וְזָהָב, אֶלָּא בְּיָרוּד שֶׁבְּכֵלִים2052, כָּךְ תּוֹרָה אֵין מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כִּכְלִי חָרֶס; וּמָה הַמַּיִם אֵין הַגָּדוֹל מִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר לַקָּטָן: הַשְׁקֵנִי מַיִם, כָּךְ דִּבְרֵי־תוֹרָה אֵין הַגָּדוֹל מִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר לַקָּטָן: לַמְּדֵנִי פֶרֶק אֶחָד, דָּבָר אֶחָד, פָּסוּק אֶחָד, וַאֲפִלּוּ אוֹת אֶחָת; וּמָה הַמַּיִם כְּשֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ לָשׁוּט בָּהֶם סוֹף שֶׁהוּא מִתְבַּלֵּעַ2053, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה אִם אֵין אָדָם יוֹדֵעַ לָשׁוּט בָּהֶם וּלְהוֹרוֹת בָּהֶם סוֹף שֶׁהוּא מִתְבַּלֵּעַ. (שהש“ר א; שו”ט א; ספרי עקב).

כג “מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ”2054 – מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה נִמְשְׁלוּ כָּאֵשׁ: מָה אֵשׁ נִתְּנָה מִן הַשָּׁמַיִם, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה נִתְּנוּ מִן הַשָּׁמַיִם (שֶׁנֶּאֱמַר: “אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן־הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם”)2055; מָה אֵשׁ חַיִּים לְעוֹלָם, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה חַיִּים לְעוֹלָם; מָה אֵשׁ קָרוֹב לָהּ נִכְוֶה, רָחוֹק מִמֶּנָּה צוֹנֵן, קָרוֹב וְלֹא קָרוֹב2056 נֶהֱנֶה, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה, כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם עָמֵל בָּהֶם חַיִּים הֵם לוֹ, פֵּרַשׁ מֵהֶם מְמִיתִים אוֹתוֹ; מָה אֵשׁ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא2057, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא; מָה אֵשׁ כָּל־הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ עוֹשֶׂה בְּגוּפוֹ רשֶׁם, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה [כָּל־הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם עוֹשֶׂה בּוֹ רֹשֶם; מָה הָאֵשׁ] בְּנֵי אָדָם שֶׁעֲמֵלִים בָּהּ נִכָּרִים הֵם בֵּין הַבְּרִיּוֹת2058, כָּךְ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים נִכָּרִים בְּהִלּוּכָם, בְּדִבּוּרָם וּבַעֲטִיפָתָם בַּשּׁוּק (ספרי ברכה לג; ילק"ש שם).

כד “יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי”2059 – מַה מָּטָר חַיִּים לְעוֹלָם אַף דִּבְרֵי תוֹרָה חַיִּים לְעוֹלָם; אִי מַה מָּטָר מִקְצָת עוֹלָם שְׂמֵחִים וּמִקְצָת עוֹלָם עֲצֵבִים בּוֹ, מִי שֶׁבּוֹרוֹ וְגִתּוֹ מָלֵא יַיִן וְגָרְנוֹ לְפָנָיו מְצֵרִין2060 בּוֹ, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כֵן? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “תִּזַּל כַּטַל אִמְרָתִי”2061 – מַה טַּל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שְׂמֵחִים בּוֹ, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שְׂמֵחִים בּוֹ.

“כִּשְׂעִירִם עֲלֵי־דֶשֶׁא”2062 – מַה שְּׂעִירִים הַלָּלוּ יוֹרְדִים עַל עֲשָׂבִים וּמַעֲלִים אוֹתָם וּמְגַדְּלִים אוֹתָם, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מַעֲלִים אֶת־לוֹמְדֵיהֶם וּמְגַדְּלִים אוֹתָם; וְכִרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב"2063 – מָה רְבִיבִים הַלָּלוּ יוֹרְדִים עַל עֲשָׂבִים וּמְעַדְּנִים אוֹתָם וּמְפַנְּקִים אוֹתָם, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מְעַדְּנִים אֶת־לוֹמְדֵיהֶם וּמְפַנְּקִים אוֹתָם. (שם האזינו; ילק"ש).

כה “נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ”2064 – לָמָּה נִמְשְׁלָה תוֹרָה לִתְאֵנָה? אֶלָּא כָּל הַפֵּרוֹת יֵשׁ בָּהֶם פְּסֹלֶת: תְּמָרִים יֵשׁ בָּהֶם גַּרְעִינִים, עֲנָבִים יֵשׁ בָּהֶם חַרְצַנִּים, רִמּוֹנִים יֵשׁ בָּהֶם קְלִפִּין2065, אֲבָל תְּאֵנָה כֻּלָּהּ יָפָה לֶאֱכֹל; כָּךְ דִבְרֵי תוֹרָה אֵין בָּהֶם פְּסֹלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֹא־דָבָר רַק הוּא מִכֶּם”2066 (ילק"ש יהושע א בשם ילמדנו).

כו אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: בְּכָל־יוֹם וָיוֹם בַּת־קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת: אוֹי לָהֶן לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה2067, שֶׁכָּל־מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף2068 (אב' ו).

כז כָּל־שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵבִיא עָלָיו יִסּוּרִים מְכֹעָרִים וְעוֹכְרִים אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר”2069 (בר' ה.).

כח אָמַר רָבָא: כָּל־הַגּוּפִים נַרְתִּיקִים2070 הֵם, אַשְׁרָיו לְמִי שֶׁזָּכָה שֶׁיְהֵא נַרְתִּיק לְתוֹרָה.

כט אָמַר רַ' יִרְמְיָה בֶּן־אֶלְעָזָר: כָּל־בַּיִת שֶׁנִּשְׁמָעִים בּוֹ דִבְרֵי תוֹרָה בַּלַּיְלָה שׁוּב אֵינוֹ נֶחֱרָב, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלֹא־אָמַר אַיֵּה2071 אֱלוֹהַּ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה”2072 (עיר' יח:).

ל רַ' חֲנַנְיָא בֶּן־תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים; אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם (אב' ג).

לא רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים2073; אֲבָל שְׁלֹשָה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם2074 (שם).

לב רַ' חֲלַפְתָּא בֶּן־דּוֹסָא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָא אוֹמֵר: עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת־אֵל20752076; וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲגֻדָּתוֹ2077 עַל־אֶרֶץ יְסָדָהּ”2078; וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁלֹשָה? שֶׁנֶאֱמַר: “בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט20792080; וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁנַיִם? שֶׁנֶאֱמַר: “אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ2081 וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע”2082; וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ אֶחָד? שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּכָל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת־שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ2083 וּבֵרַכְתִּיךָ”2084 (שם).

לג יָחִיד יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שְׂכָרוֹ מִתְקַבֵּל בַּמָּרוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “יֵשֵׁב בָּדָד וְיִּדֹּם2085 כִּי נָטַל עָלָיו”2086. מְשָׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן קָטָן, הִנִּיחוֹ וְיָצָא לַשּׁוּק, עָמַד וְנָטַל אֶת־הַמְּגִלָּה וְהִנִּיחָהּ בֵּין בִּרְכָּיו, וְהוּא יוֹשֵׁב וְהוֹגֶה בָּהּ. כֵּוָן שֶׁבָּא אָבִיו מִן הַשּׁוּק אָמַר: רְאוּ, בְּנִי קָטָן שֶׁהִנַּחְתִּיו וְיָצָאתִי לַשּׁוּק מֶה עָשָׂה? מֵעַצְמוֹ עָמַד וְנָטַל אֶת־הַמְּגִלָּה וְהִנִּיחָהּ בֵּין בִּרְכָּיו וְהוּא יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד בָּהּ (אדר"נ ח).

לד הֵעִיד רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָא: כָּל־הַקּוֹרֵא פָּסוּק בִּזְמַנּוֹ מֵבִיא טוֹבָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה־טּוֹב”2087.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַקּוֹרֵא פָּסוּק שֶׁל שִׁיר־הַשִּׁירִים וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּמִין זֶמֶר2088, וְהַקּוֹרֵא פָּסוּק בְּבֵית־מִשְׁתָּאוֹת2089 בְּלֹא זְמַנּוֹ מֵבִיא רָעָה לָעוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה חוֹגֶרֶת שַׂק וְעוֹמֶדֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאוֹמֶרֶת לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עֲשָׂאוּנִי בָנֶיךָ כְּכִנּוֹר שֶׁמְּנַגְּנִים בּוֹ לֵצִים. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, בְּשָׁעָה שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין בַּמֶּה יִתְעַסָּקוּ? אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אִם בַּעֲלֵי מִקְרָא הֵם, יַעַסְקוּ בַתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים; אִם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה הֵם, יַעַסְקוּ בְמִשְׁנָה, בַּהֲלָכוֹת וּבְאַגָּדוֹת; וְאִם בַּעֲלֵי תַלְמוּד הֵם, יַעַסְקוּ בְהִלְכוֹת־פֶּסַח בְּפֶסַח, בְּהִלְכוֹת־עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת, בְּהִלְכוֹת־חַג בְּחָג. (סנה' קא.).

לה “לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים”2090 – מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה, כּוֹס מָלֵא שֶׁמֶן בְּיָדְךָ, וְנָפְלָה לְתוֹכוֹ טִפָּה שֶׁל מַיִם, יָצְאָה כְנֶגְדָּהּ טִפָּה שֶׁל שֶׁמֶן; כָּךְ אִם נִכְנַס דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה לַלֵּב, יָצָא כְנֶגְדּוֹ דָּבָר שֶׁל לֵצָנוּת; נִכְנַס לַלֵּב דָּבָר שֶׁל לֵצָנוּת, יָצָא כְנֶגְדּוֹ דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה (שהש"ר א).

לו אָמַר רַ' לֵוִי: כָּל הַפּוֹסֵק מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְעוֹסֵק בְּדִבְרֵי שִׂיחָה, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ גַחֲלֵי רְתָמִים (חג' יב:).

לז רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר: מַה נָּאֶה2091 אִילָן זֶה! מַה נָּאֶה נִיר2092 זֶה! – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ (אב' ג).

לח רַ' חֲנִינָא בֶּן־חֲכִינַאי אוֹמֵר: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה2093 וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וּמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה – הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ (שם).

לט שַׁמַּאי אוֹמֵר: עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע2094 (שם א).

מ שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: דִּבְרֵי־תוֹרָה לֹא יְהוּ עָלֶיךָ חוֹבָה2095, וְאִי אַתָּה רַשַּׁאי לִפְטֹר עַצְמְךָ מֵהֶם (מנח' צט:).

מא רַ' טַרְפוֹן הָיָה אוֹמֵר: לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶּן־חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה נוֹתְנִין לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל־מְלַאכְתְּךָ2096 שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ. (אב' ב).

מב הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תֹּאמַר: לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה2097 – שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה (שם).

מג “נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב”2098 – אָמַר רֵישׁ־לָקִיש: זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה לִפְרָקִים2099 (סנה' צט:).

מד אָמַר רַ' יוֹנָתָן: לְעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם אֶת־עַצְמוֹ מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ וּמִדִּבְרֵי תוֹרָה, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי־יָמוּת בְּאֹהֶל”2100 – אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִיתָה תְּהֵא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה (שבת פג:).

מה שָׁאַל בֶּן־דָּמָה בֶּן־אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל אֶת־רַ' יִשְׁמָעֵאל: כְּגוֹן אֲנִי שֶׁלָּמַדְתִּי כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ – מַהוּ לִלְמֹד חָכְמַת־יְוָנִית? קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: “לֹא־יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה”2101 – צֵא וּבְדֹק אֵיזוֹהִי שָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא מִן הַיּוֹם וְלֹא מִן הַלַּיְלָה וּלְמַד בָּהּ חָכְמַת־יְוָנִית.

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: פָּסוּק זֶה2102 אֵינוֹ לֹא חוֹבָה וְלֹא מִצְוָה, אֶלָּא בְּרָכָה. רָאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־יְהוֹשֻׁעַ שֶׁדִּבְרֵי־תוֹרָה חֲבִיבִים עָלָיו בְּיוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל”2103 – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יְהוֹשֻׁעַ, כָּל־כָּךְ חֲבִיבִים עָלֶיךָ דִּבְרֵי תוֹרָה – “לֹא־יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ”2104 (מנח' צט:).

מו שָׁנִינוּ, רַ' יְהוּדָה בֶּן־בְּתֵירָא הָיָה אוֹמֵר: אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה2105. מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁהָיָה מְגַמְגֵּם וְקוֹרֵא2106 לְמַעְלָה מֵרַ' יְהוּדָה בֶּן־בְּתֵירָא. אָמַר לוֹ: בְּנִי, פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְבָרֶיךָ! שֶׁאֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מְקַבְּלִים טֻמְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם־יְיָ”2107 – מָה אֵשׁ אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה אֵינָם מְקַבְּלִים טֻמְאָה (בר' כב; ע"י).

מז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בּוֹכֶה עֲלֵיהֶם בְּכָל־יוֹם: עַל מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק וְעַל מִי שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְעוֹסֵק (וְעַל פַּרְנָס הַמִּתְגָּאֶה עַל הַצִּבּוּר) (חג' ה:; ע"י).

מח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: עָנִי וְעָשִׁיר וְרָשָׁע בָּאוּ לְדִין. לֶעָנִי אוֹמְרִין לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה? אִם אוֹמֵר: “עָנִי הָיִיתִי וְטָרוּד בִּמְזוֹנוֹתַי”, אוֹמְרִים לוֹ: כְּלוּם עָנִי הָיִיתָ יוֹתֵר מֵהִלֵּל2108?…

עָשִׁיר אוֹמְרִים לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה? אִם אוֹמֵר: “עָשִׁיר הָיִיתִי וְטָרוּד הָיִיתִי בִּנְכָסַי”, אוֹמְרִים לוֹ: כְּלוּם עָשִׁיר הָיִיתָ יוֹתֵר מֵרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־חַרְסוֹם?

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־חַרְסוֹם, שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו אֶלֶף עֲיָרוֹת בַּיַּבָּשָׁה וּכְנֶגְדָּן אֶלֶף סְפִינוֹת בַּיָּם, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה נוֹטֵל נֹאד שֶׁל קֶמַח עַל כְּתֵפוֹ וּמְהַלֵּךְ מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה לִלְמֹד תּוֹרָה. פַּעַם אַחַת מְצָאוּהוּ עֲבָדָיו וְעָשׂוּ בוֹ אַנְגָּרְיָא2109. אָמַר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הַנִּיחוּנִי וְאֵלֵךְ לִלְמֹד תּוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ: חַיֵּי רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־חַרְסוֹם, שֶׁאֵין אָנוּ מַנִּיחִים אוֹתָךְ. הָלַךְ נָתַן לָהֶם מָמוֹן הַרְבֵּה, כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחוּ אוֹתוֹ. וּמִיָּמָיו לֹא הָלַךְ וְרָאָה אוֹתָם2110, אֶלָּא יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל־הַיּוֹם וְכָל־הַלָּיְלָה.

רָשָׁע אוֹמְרִים לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה? אִם אוֹמֵר: “נָאֶה הָיִיתִי, וְטָרוּד בְּיִצְרִי הָיִיתִי”, אוֹמְרִים לוֹ: כְּלוּם נָאֶה הָיִיתָ וְטָרוּד בְּיִצְרְךָ יוֹתֵר מִיּוֹסֵף הַצַּדִּיק?

אָמְרוּ עָלָיו עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק: בְּכָל־יוֹם וָיוֹם הָיְתָה אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר מְשַׁדַּלְתּוֹ2111 בִדְבָרִים, בְּגָדִים שֶׁלָּבְשָׁה לוֹ שַׁחֲרִית לֹא לָבְשָׁה לוֹ עַרְבִּית; בְּגָדִים שֶׁלָבְשָׁה לוֹ עַרְבִּית, לֹא לָבְשָׁה לוֹ שַׁחֲרִית. אָמְרָה לוֹ: הִשָּׁמַע לִי. אָמַר לָהּ: לֹא. אָמְרָה לוֹ: הֲרֵינִי חוֹבַשְׁתְּךָ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. אָמַר לָהּ: “יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים”2112. – הֲרֵינִי כּוֹפֶפֶת אֶת־קוֹמָתֶךָ. – “יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים”2113. – הֲרֵינִי מְסַמֵּאת אֶת עֵינֶיךָ. – “יְיָ פֹּקֵחַ עִוְרִים”2114. נָתְנָה לוֹ אֶלֶף כִּכַּר כֶּסֶף וְלֹא רָצָה לִשְׁמֹעַ אֵלֶיהָ.

נִמְצָא הִלֵּל מְחַיֵּב אֶת־הָעֲנִיִּים, רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־חַרְסוֹם מְחַיֵּב אֶת־הָעֲשִׁירִים, יוֹסֵף מְחַיֵּב אֶת־הָרְשָׁעִים (יומא לה:; ע"י).

מט אָמְרוּ עָלָיו עַל דּוֹרוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעַאי, שֶׁהָיוּ שִׁשָּׁה תַלְמִידִים מִתְכַּסִּים בְּטַלִּית אַחַת2115 וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה (סנה' כ.).

נ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כְּשֶׁהָיִינוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה אֵצֶל רַ' אוֹשַׁעְיָא הָיִינוּ יוֹשְׁבִים אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה בְאַמָּה2116.

אָמַר רַבִּי: כְּשֶׁהָיִינוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה אֵצֶל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ הָיִינוּ יוֹשְׁבִים שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה בְאַמָּה (עיר' נג.).

נא אָמַר אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּמְצָאַנִי אָדָם אֶחָד, וְהָיָה מַלְעִיג לִי וּמִתְלוֹצֵץ בִּי. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מָה אַתָּה מֵשִׁיב לְיוֹם־הַדִּין, אַחַר שֶׁלֹּא לָמַדְתָּ תוֹרָה? אָמַר: יֵשׁ לִי לְהָשִׁיב – בִּינָה וְדַעַת וָלֵב לֹא נִתְּנוּ לִי מִן הַשָּׁמָיִם. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מַה־מְּלַאכְתֶּךָ? אָמַר לִי: צַיַּד עוֹפוֹת וְדָגִים אָנִי. אָמַרְתִּי לוֹ: מִי נָתַן לְךָ דַעַת וָלֵב לִטֹּל פִּשְׁתָּן וְלִטְווֹתוֹ וְלֶאֱרֹג מְצוֹדוֹת וְלָצוּד בָּהֶן דָּגִים וְעוֹפוֹת וּלְמָכְרָם? אָמַר לִי: בִּינָה וָדַעַת נִתְּנוּ לִי מִן הַשָּׁמָיִם. אָמַרְתִּי לוֹ: לִטֹּל פִּשְׁתָּן וְלִטְווֹתוֹ וְלֶאֱרֹג מְצוֹדוֹת וְלָצוּד דָּגִים וְעוֹפוֹת נִתְּנוּ לְךָ בִינָה וָדַעַת מִן הַשָּׁמַיִם – לְדִבְרֵי־תוֹרָה, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם “כִּי־קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד”2117, לֹא נִתְּנוּ לְךָ בִינָה וָדָעַת? (תנח' וילך; תדא“ז י”ד; ילק"ש נצבים).

––––––––

נב רַ' נְחוּנְיָא בֶּן־הַקָּנָה אוֹמֵר: כָּל־הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת2118 וְעֹל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ2119; וְכָל־הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל־תּוֹרָה נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶך־אָרֶץ (אב' ג).

נג “מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת2120 עַל־הַלֻּחֹת”2121 – אַל תִּקְרָא “חָרוּת”, אֶלָּא “חֵרוּת”, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן־חוֹרִין2122 אֶלָא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד־תּוֹרָה (שם ו).

נד רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה אֵין דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, אִם אֵין דֶּרֶך־אֶרֶץ אֵין תּוֹרָה – – – אִם אֵין קֶמַח2123 אֵין תּוֹרָה, אִם אֵין תּוֹרָה אֵין קָמַח (שם ג).

נה אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' יְהוּדָה בְּרַ' אֶלְעַאי: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹא כַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים: דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים עָשׂוּ תוֹרָתָם קֶבַע וּמְלַכְתָּם2124 עֲרַאי – זוֹ וְזוֹ נִתְקַיְּמָה בְיָדָם; דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעָשׂוּ מְלַאכְתָּם קֶבַע וְתוֹרָתָם עֲרַאי – זוֹ וְזוֹ לֹא נִתְקַיְּמָה בְיָדָם. (בר' לה.).

נו וְאָמַר רַ' יְהוּדָה בֶּן־אֶלְעַאי: כָּל־הָעוֹשֶׂה דִבְרֵי־תוֹרָה עִקָּר2125 וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ טָפֵל2126, עוֹשִׂין אוֹתוֹ עִקָּר בָּעוֹלָם־הַזֶּה; דֶּרֶךְ־אֶרֶץ עִקָּר וְדִבְרֵי־תוֹרָה טָפֵל, עוֹשִׂין אוֹתוֹ טָפֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה. מְשָׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאִסְטְרָטְיָא2127 שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת בֵּין שְׁתֵּי דְרָכִים, אַחַת שֶׁל אוּר2128 וְאַחַת שֶׁל שֶׁלֶג; אִם מְהַלֵּךְ כְּנֶגֶד הָאוּר – הֲרֵי נִכְוֶה בָאוּר, וְאִם מְהַלֵּךְ כְּנֶגֶד הַשֶּׁלֶג – הֲרֵי הוּא לוֹקֶה בְצִנָּה, כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יֵלֵךְ בֵּינָתַיִם2129 וְיִזָּהֵר בְּעַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יִכָּוֶה בָאוּר וְשֶׁלֹּא יִלְקֶה בְצִנָּה (אדר"נ כח).

נז שָׁנוּ בְשֵׁם רַ' מֵאִיר: כְּשֵׁם שֶׁיֵשׁ יִתְרוֹן בֵּין הָאוֹר לְבֵין הַחשֶׁךְ, כָּךְ יֵשׁ יִתְרוֹן בֵּין דִּבְרֵי־תוֹרָה לְדִבְרֵי הֲבָלִים (קה"ר ב).

נח רַ' נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מַנִּיחַ אֲנִי כָּל־אֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת־בְּנִי אֶלָא תּוֹרָה, שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִשְּׂכָרָהּ בָּעוֹלָם־הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם־הַבָּא; וּשְׁאָר כָּל־אֻמָּנֻיּוֹת אֵינָן כֵּן. וּכְשֶׁאָדָם בָּא לִידֵי חֳלִי, אוֹ לִידֵי זִקְנָה, אוֹ לִידֵי יִסּוּרִים, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲסֹק בִּמְלַאכְתּוֹ, הֲרֵי הוּא מֵת בָּרָעָב; אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן, אֶלָּא עוֹמֶדֶת לוֹ לָאָדָם וּמְשַׁמַּרְתּוֹ מִכָּל־רָע בְּנַעֲרוּתוֹ וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ; בְּנַעֲרוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר: “וְקֹוֵי יְיָ יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים”2130, בְּזִקְנוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר: “עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ”2131 (קיד' פב.).

נט “כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם”2132 – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, שְׁנֵי פְּרַקְמָטוֹטִין2133 עוֹמְדִים זֶה עִם זֶה, אֶחָד בְּיָדוֹ מְטַכְסָא2134 וְאֶחָד בְּיָדוֹ סִירִיקוֹן2135; אָמַר זֶה לָזֶה: בּוֹא וְנַחֲלִיף בֵּינִי וּבֵינֶךָ. נָטַל זֶה אֶת־הַסִּירִיקוֹן וְזֶה הַמְּטַכְסָא. – מַה שֶּׁבְּיַד זֶה אֵין בְּיַד זֶה וּמַה שֶּׁבְּיַד זֶה אֵין בְּיַד זֶה. אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן, זֶה שׁוֹנֶה סֵדֶר זְרָעִים וְזֶה שׁוֹנֶה סֵדֶר מוֹעֵד; הִשְׁנוּ2136 זֶה לָזֶה, נִמְצָא בְיַד זֶה שְׁנַיִם וּבְיַד זֶה שְׁנַיִם – יֵש מִקָּח2137 יָפֶה מִזֶּה? הָוֵי2138 “כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם”2139. מִי שֶׁלָּקַח סְחוֹרָה וְיוֹצֵא לַדֶּרֶךְ מִתְיָרֵא מִן הַלִּסְטִים2140, אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן, שֶׁמָּא יְכוֹלִים הַלִּסְטִים לִטֹּל תּוֹרָתוֹ מִתּוֹךְ לִבּוֹ? הָוֵי “כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם”2141.

מַעֲשֶׂה בְּחָבֵר2142 אֶחָד שֶׁהָיָה בִסְפִינָה עִם פְּרַקְמָטוֹטִין הַרְבֵּה. הָיוּ אוֹמְרִים לְאוֹתוֹ חָבֵר: הֵיכָן פְּרַקְמַטְיָא2143 שֶׁלָּךְ? הָיָה אוֹמֵר לָהֶם: פְּרַקְמַטְיָא שֶׁלִּי גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּכֶם. בָּדְקוּ2144 בַסְּפִינָה וְלֹא מָצְאוּ לוֹ כְלוּם. הִתְחִילוּ שׂוֹחֲקִים עָלָיו. נָפְלוּ עֲלֵיהֶם לִסְטִים וְנָטְלוּ כָּל־מַה שֶּׁנִּמְצָא בַסְּפִינָה. יָצְאוּ לַיַּבָּשָׁה וְנִכְנְסוּ לַמְּדִינָה, לֹא הָיָה לָהֶם לֹא לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלֹא כְסוּת לִלְבּשׁ. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ חָבֵר? נִכְנַס לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, יָשַׁב וְדָרָשׁ. כְּשֶׁרָאוּ בְנֵי הַמְּדִינָה שֶׁהוּא בֶן תּוֹרָה מְרֻבָּה, נָהֲגוּ בוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל וְהִתְחִילוּ לְפַרְנֵס אוֹתוֹ. כְּשֶׁרָאוּ הַפְּרַקְמָטוֹטִין כָּךְ, בָּאוּ אֶצְלוֹ וּפִיְּסוּהוּ2145 וְאָמְרוּ לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, בִּשְׁבִיל שֶׁאַתָּה מַכִּיר אוֹתָנוּ לַמֵּד עָלֵינוּ זְכוּת לִפְנֵי בְנֵי הָעִיר וְלֹא נָמוּת בְּרָעָב. אָמַר לָהֶם: הֲלֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם, שֶׁפְּרַקְמַטְיָא שֶׁלִּי גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּכֶם; שֶׁלָּכֶם אֲבֵדָה2146, שֶׁלִּי קַיָּמֶת. הָוֵי – “כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם” (תנח' תרומה; תנה"ק שם).

ס אָמַר רַ' יוֹסֵי בֶּן־קִסְמָא: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בִּי אָדָם אֶחָד, וְנָתַן לִי שָׁלוֹם וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לִי: רַבִּי, מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה? אָמַרְתִּי לוֹ: מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי. אָמַר לִי: רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אָמַרְתִּי לוֹ: אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל־כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה; וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל־יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: “טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף”2147; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִּין לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ”2148; “בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ” – בָּעוֹלָם הַזֶּה, “בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ” – בַּקָּבֶר, “וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ” – לָעוֹלָם־הַבָּא (אב' ו).

סא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־מִי שֶׁהוּא יָגֵע בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה – לָעוֹלָם הַבָּא אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִישֹׁן, אֶלָּא מוֹלִיכִין אוֹתוֹ לְבֵית־מִדְרָשׁוֹ שֶׁל שֵׁם וְשֶׁל עֵבֶר וְשֶׁל אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב וּמֹשֶה וְאַהֲרֹן. עַד הֵיכָן? עַד “וְעָשִׂיתִי לְךָ שֵׁם כְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ”2149 (קה"ר ה).


ב. בַּמָּה הַתּוֹרָה נִקְנֵית וּבְמִי מִתְקַיֶּמֶת

סב הַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְבָרִים2150; וְאֵלּוּ הֵם: בְּתַלְמוּד2151, בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן2152, בַּעֲרִיכַת שְׂפָתַיִם2153, בְּבִינַת הַלֵּב2154, בְּשִׂכּוּל־הַלֵּב2155, בְּאֵימָה2156, בְּיִרְאָה2157, בַּעֲנָוָה, בְּשִׂמְחָה2158, בְּטָהֳרָה2159, בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים2160, בְּדִקְדּוּק חֲבֵרִים2161, בְּפִלְפּוּל 2162 הַתַּלְמִידִים, בְּיִּשּׁוּב2163, בְּמִקְרָא, בְּמִשְׁנָה2164, בְּמִעוּט סְחוֹרָה, בְּמִעוּט שֵׁנָה, בְּמִעוּט שִׂיחָה2165, בְּמִעוּט תַּעֲנוּג2166, בְּמִעוּט שְׂחוֹק, בְּמִעוּט דֶּרֶךְ־אֶרֶץ2167, בְּאֹרֶךְ־אַפַּיִם, בְּלֵב טוֹב, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּקַבָּלַת הַיִּסּוּרִים2168; הַמַּכִּיר אֶת־מְקוֹמוֹ2169, וְהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְהָעוֹשֶׂה סְיָג2170 לִדְבָרָיו, וְאֵינוֹ מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ2171; אָהוּב2172, אוֹהֵב אֶת־הַמָּקוֹם2173, אוֹהֵב אֶת־הַבְּרִיּוֹת, אוֹהֵב אֶת־הַצְּדָקוֹת, אוֹהֵב אֶת־הַתּוֹכָחוֹת2174, אוֹהֵב אֶת־הַמֵּישָׁרִים2175, וּמִתְרַחֵק מִן הַכָּבוֹד, וְלֹא מֵגִיס לִבּוֹ2176 בְּתַלְמוּדוֹ, וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּהוֹרָאָה2177, נוֹשֵׂא בְעֹל עִם חֲבֵרוֹ2178 וּמַכְרִיעוֹ לְכַף־זְכוּת2179, וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הַשָּׁלוֹם, וּמִתְיַשֵּׁב לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ2180, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב2181, שׁוֹמֵעַ וּמוֹסִיף2182; הַלּוֹמֵד עַל־מְנָת לְלַמֵּד וְהַלּוֹמֵד עַל־מְנָת לַעֲשׂוֹת, הַמַּחְכִּים אֶת־רַבּוֹ2183, וְהַמְכַוֵּן אֶת־שְׁמוּעָתוֹ2184, וְהָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ (אב' ו).

סג אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמֶךָ, וְאַל תַּחְמֹד כָּבוֹד, יוֹתֵר מִלִּמּוּדְךָ עֲשֵׂה2185, וְאַל תִּתְאַוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל מְלָכִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרָם, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל־מְלַאכְתְּךָ2186 שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ (שם).

סד “קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו”2187 – כָּל־הַמַּקְטִין עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בָּעוֹלָם־הַזֶּה נַעֲשֶׂה גָדוֹל לָעוֹלָם־הַבָּא, וְכָל־הַמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעֶבֶד עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה בָּעוֹלָם־הַזֶּה נַעֲשֶׂה חָפְשִׁי לָעוֹלָם־הַבָּא (ב"מ פה:).

סה אָמַר רַ' חֲנִינָא בַּר אִידִי: לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי־תוֹרָה לְמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹי כָּל־צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם”2188? – לוֹמַר לָךְ: מַה מַּיִם מַנִּיחִים מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְהוֹלְכִים לְמָקוֹם נָמוֹךְ, אַף דִּבְרֵי־תוֹרָה אֵין מִתְקַיְּמִים אֶלָּא בְּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה.

אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי־תוֹרָה בִּשְׁלֹשָה מַשְׁקִין הַלָּלוּ, בְּמַיִם וּבְיַיִן וּבְחָלָב, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם”2189, וְנֶאֱמַר: “לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ… בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב”2190? – לוֹמַר לָךְ: מַה שְּׁלֹשָה מַשְׁקִין הַלָּלוּ אֵין מִתְקַיְּמִים אֶלָּא בְּפָחוּת שֶׁבְּכֵלִים2191, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה אֵין מִתְקַיְּמִים אֶלָּא בְּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה. (תענ' ז.; ע"י שם).

סו אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ”2192 – אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כַּעֲנָק זֶה שֶׁרָף עַל הַצַּוָּאר2193 וְנִרְאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה2194 – תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְאִם לָאו – אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ.

וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם”2195 – אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כַּעֲרוּגָה זוֹ שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין בָּהּ, וּכְבֹשֶׂם זֶה שֶׁהַכֹּל מִתְבַּשְּׂמִין מִמֶּנּוּ – תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם, וְאִם לָאו – אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם (עיר' נד.).

סז אָמַר רַ' עֲקִיבָא: כָּל־הַמַּגְבִּיהַּ עַצְמוֹ2196 עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה לְמָה הוּא דוֹמֶה? לִנְבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, כָּל־עוֹבֵר וָשָׁב מַנִּיחַ יָדוֹ עַל חָטְמוֹ וּמִתְרַחֵק מִמֶּנָּה וְהוֹלֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא וְאִם־זַמּוֹתָ יָד לְפֶה”2197.

בֶּן־עַזַּאי אָמַר: אִם מְנַבֵּל אָדָם עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, וְאוֹכֵל חֲרוּבִים2198 וְתֻרְמוּסִים2199 וְלוֹבֵשׁ בְּגָדִים צֹאִים, וְיוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר עַל פֶּתַח שֶׁל חֲכָמִים, כָּל־עוֹבֵר וָשָׁב אוֹמֵר: שׁוֹטֶה הוּא זֶה, – לְסוֹף נַעֲשֶׂה סוֹפֵר, וְאַתָּה מוֹצֵא כָל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ עִמּוֹ (אדר“נ יא; ילק”ש משלי ל).

סח אָמַר רַ' יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מִתְקַיְּמִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁמַּעֲמִיד עַצְמוֹ עָרֹם2200 עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה2201.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין דִּבְרֵי־תוֹרָה מִתְקַיְּמִים אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהַחָכְמָה מֵאַיִן2202 תִּמָּצֵא”2203. (סוטה כא:).

סט “חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה”2204 – אָמַר רָבָא: כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מִבִּפְנִים2205 – תּוֹרָתוֹ מַכְרֶזֶת2206 עָלָיו מִבַּחוּץ (מו"ק טז:).

ע אָמַר רַ' יוֹחָנָן אִישׁ עֵין־תְּאֵנָה: בְּרִית כְּרוּתָה הִיא, הַיָּגֵעַ בְּתַלְמוּדוֹ בְּצִנְעָא לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ, מַה טַּעַם? “וְאֶת־צְנוּעִים חָכְמָה”2207 (ירוש' בר' פ“ה ה”א).

עא הַתּוֹרָה סוֹלִיתָהּ2208 – עֲנָוָה וְכִתְרָהּ – יִרְאָה2209 (תנח' בראשית).

עב רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי הָיָה אוֹמֵר: אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה אַל תַּחֲזֵק טוֹבָה לְעַצְמֶךָ, כִּי־לְכָךְ נוֹצָרְתָּ (א' ב).

עג רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: הַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ2210 (שם).

––––––––

עד כָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה: פַּת בְּמֶלַח תֹּאכַל, וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה2211 תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן, וְחַיֵּי־צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן – אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ; אַשְׁרֶיךָ – בָּעוֹלָם־הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ – לָעוֹלָם־הַבָּא (שם ו).

עה רַ' יוֹנָתָן אוֹמֵר: כָּל־הַמְקַיֵּם אֶת־הַתּוֹרָה מֵעֹנִי סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶר, וְכָל־הַמְבַטֵּל אֶת־הַתּוֹרָה מֵעֹשֶר סוֹפוֹ לְבַטְּלָהּ מֵעֹנִי.

רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: הֱוֵי מְמַעֵט בְּעֵסֶק וַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וֶהֱוֵי שְׁפַל־רוּחַ בִּפְנֵי כָל־אָדָם. וְאִם בָּטַלְתָּ מִן הַתּוֹרָה יֶשׁ־לְךָ בְּטֵלִים הַרְבֵּה2212 כְּנֶגְדֶּךָ, וְאִם עָמַלְתָּ בַתּוֹרָה יֶש־לוֹ2213 שָׂכָר הַרְבֵּה לִתֵּן לָךְ. (שם ד).

עו אָמְרָה תוֹרָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: תֵּן חֶלְקִי בְּשֵׁבֶט שֶׁל עֹנִי2214, שֶׁאִם עֲשִׁירִים עוֹסְקִים בִּי יִהְיוּ מִתְגָּאִים, אֲבָל כְּשֶׁהֵם עֲנִיִּים הֵם מִתְעַסְּקִים בִּי וְהֵם יוֹדְעִים שֶׁהֵם רְעֵבִים וּשְׁפָלִים. (ילק"ש רות א).

עז לֹא נִתְּנָה תוֹרָה לִדְרֹש אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן, וּשְׁנִיִּים לָהֶם לְאוֹכְלֵי תְרוּמָה2215 (מכל' בשלח).

עח רַ' יוֹחָנָן אָמַר: “לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא”2216 – לֹא תִמָּצֵא בְּגַסֵּי־רוּחַ2217, “וְלֹא־מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא”2218 – לֹא תִמָּצֵא לֹא בְסַחֲרָנִים וְלֹא בְתַגָּרִים2219 (עיר' נה.).

עט “לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא”2220 – שְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין הַתּוֹרָה מְצוּיָה בְאַסְטְרוֹלוֹגִין2221 שֶׁאֻמָּנוּתָם בַּשָּׁמָיִם. אָמְרוּ לִשְׁמוּאֵל: הֲרֵי אַתָּה אַסְטְרוֹלוֹגוֹס וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה! אָמַר לָהֶם: לֹא הָיִיתִי מַבִּיט בְּאַסְטְרוֹלוֹגִיָּא אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי פָנוּי מִן הַתּוֹרָה; אֵימָתַי? כְּשֶׁהָיִיתִי נִכְנָס לְבֵית־הַמָּיִם2222 (דב"ר ח).

פ “כִּי הָעשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם”2223 – כְּשֶׁהֶחָכָם מִתְעַסֵּק2224 בִּדְבָרִים הַרְבֵּה מְעַרְבְּבִין2225 אוֹתוֹ מִן הַחָכְמָה, “וִיאַבֵּד אֶת־לֵב מַתָּנָה” – מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנִּתְּנָה מַתָּנָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם. דָּבָר אַחֵר: “כִּי הָעֹשֶק יְהוֹלֵל חָכָם” – הַמִּתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי צִבּוּר מְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ.

אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: שִׁשִּׁים הֲלָכוֹת לִמְּדַנִי רַ' יְהוּדָה בֶּן־פְּדָיָה בַּחֲרִישַׁת הַקֶּבֶר2226, וְכֻלָּן נִשְׁתַּכְּחוּ מִמֶּנִּי, בִּשְׁבִיל שֶׁהָיִיתִי עוֹסֵק בְּצָרְכֵי־צִבּוּר (שמ"ר ו).

פא שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: שָׁלֹש מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּן לֹא נְתָנָן אֶלָּא עַל־יְדֵי יִסּוּרִים; אֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה (וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹלָם־הַבָּא). תּוֹרָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ”2227. (בר', ה.).

פב אֵילוּ הֵם יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה? כָּל־שֶׁאֵין בָּהֶם בִּטּוּל תּוֹרָה (שם).

פג אָמַר רַב בִּיסְנָא: אֵין אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ בָא לִידֵי יִסּוּרִים: חוֹשֵׁשׁ בְּשִׁנָּיו אֵינוֹ יָכוֹל לִישׁוֹן, בְּעֵינוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִישׁוֹן; יָגֵעַ בַּתּוֹרָה אֵינוֹ יָשֵׁן. זֶה עֵר וְזֶה עֵר – “אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ”2228 (תנה“ק מקץ; ילק”ש תהלים).

פד אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מִנַּיִן שֶׁאֵין דִּבְרֵי־תוֹרָה מִתְקַיְּמִים אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ2229 עָלֶיהָ? שֶׁנֶּאֱמַר: “זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי־יָמוּת בְּאֹהֶל”2230 (בר' סג:).

פה “אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי”2231 – אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר פַּפָּא: תּוֹרָה שֶׁלָּמַדְתִּי בְּאַף2232 נִתְקַיְּמָה לִי (ילק"ש קהלת ב).

פו “יַעֲרֹף2233 כַּמָּטָר לִקְחִי”2234 – חֲכָמִים אוֹמְרִים: אָמַר לָהֶם מֹשֶה לְיִשְׂרָאֵל: שֶׁמָּא אַתֶּם יוֹדְעִים כַּמָּה צַעַר נִצְטַעַרְתִּי עַל הַתּוֹרָה וְכַמָּה עָמָל עָמַלְתִּי בָהּ, וּמַה־יְּגִיעָה יָגַעְתִּי בָהּ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי־שָׁם עִם יְיָ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה”2235, וְנִכְנַסְתִּי לְבֵין הַמַּלְאָכִים, וְנִכְנַסְתִּי לְבֵין הַחַיּוֹת, וְנִכְנַסְתִּי לְבֵין הַשְּׂרָפִים, שֶׁאֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לִשְׂרֹף אֶת־כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ; נָתַתִּי נַפְשִׁי עָלֶיהָ. כְּשֵׁם שֶׁלָּמַדְתִּי אוֹתָהּ בְּצַעַר כָּךְ תִּהְיוּ אַתֶּם לְמֵדִים אוֹתָהּ בְּצָעַר. אוֹ כְּדֶרֶךְ2236 שֶׁאַתֶּם לְמֵדִים אוֹתָהּ, כָּךְ תִּהְיוּ מְלַמְּדִים אוֹתָהּ בְּצָעַר2237? תַּלְמוּד לוֹמַר: “תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי”2238, תִּהְיוּ רוֹאִים אוֹתָהּ בְּזוֹל2239. (ספרי האזינו).

פז תְּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ: לְעוֹלָם יָשִׂים אָדָם עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה כְּשׁוֹר לְעֹל וְכַחֲמוֹר לְמַשְּׂאוֹי2240 (ע"ז ה:).

פח אָמְרוּ דְבֵי רַ' יַנַּאי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה”2241 – בְּמִי אַתָּה מוֹצֵא חֶמְאָה שֶׁל תּוֹרָה – בְּמִי שֶׁמֵּקִיא חָלָב2242 שֶׁיָּנַק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ עָלֶיהָ (בר' סג:).

פט דָּרַשׁ רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן: כָּל־הַמַּשְׁחִיר פָּנָיו2243 עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה בָּעוֹלָם־הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַבְהִיק זִיווֹ2244 לָעוֹלָם הַבָּא. (סנה' ק.).

צ “שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב2245 – בְּמִי אַתָּה מוֹצֵא [דִּבְרֵי תוֹרָה]? בְּמִי שֶׁמַּשְׁכִּים וּמַעֲרִיב עֲלֵיהֶם בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. רַבָּה אָמַר: בְּמִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו עֲלֵיהֶם כָּעוֹרֵב. רָבָא אָמַר: בְּמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ אַכְזָרִי עַל בָּנָיו וְעַל־בְּנֵי־בֵיתוֹ כָּעוֹרֵב, כְּגוֹן רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא, שֶׁהָלַךְ לִלְמֹד תּוֹרָה, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלְּךָ מָה אֶעֱשֶׂה לָהֶם? אָמַר לָהּ: כְּלוּם כָּלוּ קְרוּמִיּוֹת2246 בַּאֲגָם? (עיר' כא כב; ע"י).

צא אָמַר רַ' יִצְחָק: אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: “יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי” – אַל תַּאֲמֵן; “לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי” – אַל תַּאֲמֵן; “יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי” – תַּאֲמִין (מג' ו.).

צב אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מִיָּמַי לֹא קִדְּמַנִי אָדָם לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְלֹא הִנַּחְתִּי שָׁם אָדָם וְיָצָאתִי. פַּעַם אַחַת הִשְׁכַּמְתִּי וּמָצָאתִי הַזַּבָּלִים וְהַתַּבָּנִים2247, וְאָמַרְתִּי: “אִם־תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה אָז תָּבִין2248 יִרְאַת יְיָ”2249 – אֲנַחְנוּ לֹא נִזְבָּלִים2250 וְלֹא נִתְבָּנִים אֲפִלּוּ כְּתַבָּנִים אֲפִלּוּ כְּזַבָּלִים.

מִכָּאן הָיָה רַ' פִּנְחָס בֶּן־יָאִיר אוֹמֵר: זְרִיזוּת2251 מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה, טָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי קְדֻשָּׁה, קְדֻשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה, עֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת־חֵטְא, יִרְאַת־חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת, חֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְחִיַּת־הַמֵּתִים, תְּחִיַּת־הַמֵּתִים מְבִיאָה לִידֵי אֵלִיָּהוּ2252 הַנָּבִיא, זָכוּר לַטּוֹב (שהש“ר א; ירוש' שבת פ”א, ה"ג).

––––––––

צג רַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הֱוֵי שָׁקוּד2253 לִלְמֹד תּוֹרָה… וְדַע לִפְנֵי מִי2254 אַתָּה עָמֵל (אב' ב).

צד רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָל־הַיַּמִּים דְּיוֹ וַאֲגַמִּים קֻלְמוֹסִין2255 וְשָׁמַיִם וָאָרֶץ מְגִלּוֹת וְכָל־בְּנֵי הָאָדָם לִבְלָרִים2256, אֵין מַסְפִּיקִין לִכְתֹּב תּוֹרָה שֶׁלָּמַדְתִּי; וַאֲנִי לֹא חִסַּרְתִּיהָ אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁמַּטְבִּיל מִכְחוֹל2257 בַּיָּם.

רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָל־הַיַּמִּים דְּיוֹ וַאֲגַמִּים קֻלְמוֹסִין וְשָׁמַיִם וָאָרֶץ יְרִיעוֹת וְכָל־בְּנֵי אָדָם לִבְלָרִים, אֵין מַסְפִּיקִין לִכְתֹּב תּוֹרָה שֶׁלָּמַדְתִּי, וְלֹא חִסַּרְתִּיהָ רַק כְּאָדָם שֶׁמַּטְבִּיל מִכְחוֹל בַּיָּם.

רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲנִי אֵין בִּי כֹחַ לוֹמַר כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתַי; אֶלָּא רַבּוֹתַי חִסְּרוּהָ, וַאֲנִי לֹא חִסַּרְתִּיהָ אֶלָּא כְּמֵרִיחַ בְּאֶתְרוֹג – הַמֵּרִיחַ נֶהֱנֶה וְהָאֶתְרוֹג לֹא חָסֵר, וְכִמְמַלֵּא מֵאַמַּת הַמָּיִם2258, וּכְמַדְלִיק מִנֵּר לְנֵר (שהש"ר א).

צה בֶּן־עַזַּאי הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְהָאֵשׁ מְלַהֶטֶת סְבִיבוֹתָיו. הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְרַ' עֲקִיבָא: רַבִּי, בֶּן־עַזַּאי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְהָאֵשׁ מְלַהֶטֶת סְבִיבוֹתָיו. הָלַךְ אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיִּיתָ דוֹרֵשׁ וְהָאֵשׁ מְלַהֶטֶת סְבִיבֶךָ. אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא בְּחַדְרֵי מֶרְכָּבָה2259 הָיִיתָ עָסוּק. אָמַר לוֹ: לָאו, אֶלָּא הָיִיתִי יוֹשֵׁב וְחוֹרֵז בְּדִבְרֵי־תוֹרָה2260, וּמִתּוֹרָה לִנְבִיאִים, וּמִנְּבִיאִים לִכְתוּבִים, וְהָיוּ הַדְּבָרִים שְׂמֵחִים כִּנְתִינָתָם מִסִּינַי, וְהָיוּ עֲרֵבִים כְּעִקַּר נְתִינָתָם2261. וְכִי עִקַּר נְתִינָתָם מִסִּינַי לֹא בָאֵשׁ הָיוּ נִתָּנִים? (שם).

צו רַ' חֲנִינָא בֶּן־חֲכִינַאי וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי הָלְכוּ לִלְמֹד תּוֹרָה אֵצֶל רַ' עֲקִיבָא בִּבְנֵי־בְרַק2262. שָׁהוּ שָׁם שְׁלֹש עֶשְׂרֵה שָׁנָה. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי הָיָה מְשַׁגֵּר2263 וְיוֹדֵעַ מַה שֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְרַ' חֲנִינָא בֶּן־חֲכִינַאי לֹא יָדַע. שִׁגְּרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: בִּתְּךָ בָגְרָה2264, בּוֹא וְהַשִּׂיאָהּ. נָטַל רְשׁוּת2265 וְהָלַךְ. כְּשֶׁחָזַר מָצָא שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ שְׁבִילֵי עִירוֹ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא בֵיתוֹ. מֶה עָשָׂה? הָלַךְ וְיָשַׁב עַל שְׂפַת הַנָּהָר. שָׁמַע רִיבוֹת2266 קוֹרְאוֹת לְאַחַת מֵהֶן: “בַּת חֲכִינַאי, מַלְאִי כַדֵּךְ וְנֵלֵךְ”. אָמַר: שׁוֹמֵעֲנִי2267, רִיבָה זוֹ מִשֶּׁלָּנוּ הִיא. הָלַךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְנִכְנַס אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם. הָיְתָה אִשְׁתּוֹ יוֹשֶׁבֶת וּמְנַפָּה2268 קֶמַח. זָקְפָה2269 עֵינֶיהָ וְהִרְגִּישָׁה בּוֹ – וּפָרְחָה נִשְׁמָתָהּ. אָמַר לִפְנֵי [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא]: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם. עֲנִיָּה זוֹ – זֶה שְׂכָרָהּ2270? בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֶיהָ וְחָזְרָה נִשְׁמָתָהּ (כת' סב; ויק“ר כ”א).

צז רַ' חַמָּא בַּר בִּיסָא הָלַךְ וְיָשַׁב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, כְּשֶׁחָזַר אָמַר: לֹא אֶעֱשֶׂה כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בֶּן־חֲכִינָאי. נִכְנַס וְיָשַׁב בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ [שֶׁבְּעִירוֹ] וְשָׁלַח לְבֵיתוֹ. בָּא רַ' אוֹשַׁעְיָא בְּנוֹ וְיָשַׁב לְפָנָיו. שְׁאֵלוֹ בַהֲלָכָה וְרָאָה שֶׁשְּׁמוּעוֹתָיו מְחֻדָּדוֹת. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ2271, אָמַר: אִלּוּ הָיִיתִי כָאן הָיָה לִי בֵּן כְּמוֹתוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ נִכְנַס גַּם בְּנוֹ. עָמַד רַ' חַמָּא לְפָנָיו; כְּסָבוּר, שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִשְׁאֹל הֲלָכָה. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: כְּלוּם יֵשׁ אָב שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי בְנוֹ?

קָרָא עָלָיו רָמִי בַּר חַמָּא: “וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ2272 לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק”2273 – זֶה רַ' אוֹשַׁעְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַ' חַמָּא בַּר בִּיסָא (כת' סב:).

צח רַב יוֹסֵף בְּנוֹ שֶׁל רָבָא שְׁלָחוֹ אָבִיו לְבֵית־מִדְרָשׁ לִפְנֵי רַב יוֹסֵף. פָּסְקוּ לוֹ2274 שֵׁשׁ שָׁנִים. כְּשֶׁעָבְרוּ שָׁלֹש שָׁנִים וְהִגִּיעַ עֶרֶב יוֹם־כִּפּוּרִים אָמַר: אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה בְנֵי־בֵיתִי. שָׁמַע אָבִיו, נָטַל מַקֵּל וְיָצָא לִקְרָאתוֹ. אָמַר לוֹ: יוֹנָתְךָ2275 נִזְכַּרְתָּ? נִטְרְדוּ [בִקְטָטָה]2276 וְלֹא אָכְלוּ שְׁנֵיהֶם סְעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת2277 (שם סג.).

צט מִין2278 אֶחָד רָאָהוּ לְרָבָא שֶׁהוּא מְעַיֵּן בַּהֲלָכָה, וְהָיְתָה אֶצְבָּעוֹ נְתוּנָה תַּחַת רַגְלוֹ וְהִיא מִתְמַעֶכֶת וְנוֹבַעַת דָּם2279. אָמַר לוֹ: עַם פָּזִיז2280! שֶׁהִקְדַּמְתֶּם פִּיכֶם לְאָזְנְכֶם2281 – עֲדַיִן בְּפַחֲזוּתְכֶם אַתֶּם עוֹמְדִים. מִתְּחִלָּה הָיָה לָכֶם לִשְׁמֹעַ, אִם יְכוֹלִים אַתֶּם2282 – תְּקַבֵּלוּ, וְאִם לֹא – לֹא תְקַבֵּלוּ. אָמַר לוֹ: אָנוּ שֶׁהוֹלְכִים בְּתֹם, נֶאֱמַר בָּנוּ: “תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם”2283; וּבְנֵי אָדָם הַלָּלוּ, שֶׁבָּאִים בַּעֲלִילָה, נֶאֱמַר בָּהֶם: “וְסֶלֶף בֹּגְדִים יְשָׁדֵּם”2284 (שבת פח).

ק “הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַיָי אֱלֹהֶיךָ”2285 – וְכִי אוֹתוֹ הַיּוֹם נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, וַהֲלֹא אוֹתוֹ יוֹם סוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה? אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁחֲבִיבָה תוֹרָה עַל לוֹמְדֶיהָ בְּכָל־יוֹם וָיוֹם כַּיּוֹם שֶׁנִּתְּנָה מֵהַר סִינָי (בר' סג:).

קא דִּבְרֵי־תוֹרָה חֲבִיבִים עַל לוֹמְדֵיהֶם כָּל־שָׁעָה וְשָׁעָה כְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה (עיר' נד:).

קב “דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְּכָל־עֵת”2286 – לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי־תוֹרָה כְּדַד? מַה דַּד זֶה כָּל־זְמַן שֶׁהַתִּינוֹק מְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ – מוֹצֵא בוֹ חָלָב, אַף דִּבְרֵי־תוֹרָה כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם הוֹגֶה בָהֶם – מוֹצֵא בָהֶם טָעַם.

“בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד”2287 – כְּגוֹן רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פְּדָת, אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' אֶלְעָזָר, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּשּׁוּק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל צִפּוֹרֵי וּסְדִינוֹ מֻטָּל2288 בַּשּׁוּק הָעֶלְיוֹן שֶׁל צִפּוֹרֵי.

אָמַר רַ' יִצְחָק בֶַּן־אֶלְעָזָר: פַּעַם אַחַת בָּא אָדָם לִטְּלוֹ וּמָצָא עָלָיו שָׂרָף2289 (שם; ע"י).

קג “וְיִדְגּוּ”2290 – מַה דָּגִים הַלָּלוּ גְּדֵלִים בַּמַּיִם, כֵּוָן שֶׁיּוֹרֶדֶת טִפָּה אַחַת מִלְמַעְלָה מְקַבְּלִים אוֹתָהּ בְּצִמָּאוֹן כְּמִי שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם מַיִם מִימֵיהֶם, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל גְּדֵלִים בַּמַּיִם – בַּתּוֹרָה, כֵּוָן שֶׁהֵם שׁוֹמְעִים דָּבָר חָדָשׁ מִן הַתּוֹרָה הֵם מְקַבְּלִים אוֹתוֹ בְּצִמָּאוֹן כְּמִי שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ דְבַר־תּוֹרָה מִימֵיהֶם (ב"ר צז).

קד שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי: כְּשֶׁהָלַכְתִּי לְמַצּוֹת מִדּוֹתַי2291 אֵצֶל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְמַצּוֹת מִדּוֹתָיו2292 שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ, מָצָאתִי יוֹסֵף הַבַּבְלִי יוֹשֵׁב לְפָנָיו, וְהָיָה חָבִיב לוֹ בְּיוֹתֵר עַד לְאֶחָת2293. אָמַר לוֹ: רַבִּי, הַשּׁוֹחֵט אֶת־הַזֶּבַח לְהַנִּיחַ מִדָּמוֹ2294 לְמָחָר, מַהוּ? אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר. שַׁחֲרִית אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר; צָהֳרַיִם אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר; מִנְחָה אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר; עַרְבִּית אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר, אֶלָּא שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל. צָהֲבוּ פָנָיו2295 שֶׁל יוֹסֵף הַבַּבְלִי. אָמַר לוֹ: יוֹסֵף, כִּמְדֻמֶּה אֲנִי, שֶׁלֹּא כִוַּנּו שְׁמוּעָתֵנוּ2296 עַד עָתָּה. אָמַר לוֹ רַבִּי, הֵן; אֶלָּא שֶׁרַ' יְהוּדָה “פָּסוּל” שָׁנָה לִי, וְחָזַרְתִּי עַל כָּל־תַּלְמִידָיו וּבִקַּשְׁתִּי לִי חָבֵר2297 וְלֹא מָצָאתִי2298. עַכְשָׁו שֶׁשָּׁנִיתָ לִי “פָּסוּל” הֶחֱזַרְתָּ לִי אֲבֵדָתִי. זָלְגוּ2299 עֵינָיו שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ דְּמָעוֹת, אָמַר: אַשְׁרֵיכֶם, תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁדִּבְרֵי־תוֹרָה חֲבִיבִים עֲלֵיכֶם בְּיוֹתֵר2300! קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: “מָה־אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ, כָּל־הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי”2301 (מנח' יח; ע"י).

קה רַ' אַבָּהוּ הָלַךְ לְקֵיסָרִין2302 וְחָזַר מִשָּׁם וּפָנָיו מְאִירִים. רָאוּהוּ הַתַּלְמִידִים, עָלוּ וְאָמְרוּ לְרַ' יוֹחָנָן: רַ' אַבָּהוּ מַטְמוֹן מָצָא. אָמַר לָהֶם: לָמָּה? אָמְרוּ לוֹ: פָּנָיו מְאִירִים; אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא תּוֹרָה חֲדָשָׁה שָׁמַע. עָלָה רַ' יוֹחָנָן אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: וּמַה תּוֹרָה חֲדָשָׁה שָׁמַעְתָּ? אָמַר לוֹ: תּוֹסֶפְתָּא יְשָׁנָה. קָרָא עָלָיו: “חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו”2303 (ירוש' שבת פ“ח, ה”א; קה“ר ח; פסיק”ר י"ד).

קו מִין אֶחָד רָאָה אֶת־רַ' יְהוּדָה בְּרַ' אֶלְעַאי שֶׁהָיוּ פָנָיו צְהֻבּוֹת, אָמַר: אָדָם זֶה יֶשׁ־בּוֹ אֶחָד מִשְּׁלֹשָה דְבָרִים הַלָּלוּ: אוֹ שׁוֹתֶה יַיִן, אוֹ מַלְוֶה בְּרִבִּית, אוֹ מְגַדֵּל חֲזִירִים. שָׁמַע רַ' יְהוּדָה בְּרַ' אֶלְעַאי, אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, אֶחָד מֵהֶם אֵין בִּי, לֹא מַלְוֶה בְּרִבִּית אֲנִי וְלֹא מְגַדֵּל חֲזִירִים אֲנִי, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֲסוּרִים לְיִשְׂרָאֵל; וְלֹא שׁוֹתֶה יַיִן אֲנִי – שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה אַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּלֵיל פֶּסַח – אֲנִי חָשׁ בְּרֹאשִׁי מִפֶּסַח עַד עֲצָרֶת2304. אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָנֶיךָ צְהֻבּוֹת? אָמַר לוֹ: הַתּוֹרָה הִיא שֶׁמְּאִירָה פָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: “חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו”2305 (שם: שם).

קז אָמַר אַבַּיֵּי: יָבוֹא עָלַי2306, שֶׁכְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה תַלְמִיד־חָכָם מְסַיֵּם מַסֶּכֶת2307 – אֲנִי עוֹשֶׂה יוֹם־טוֹב לַחֲכָמִים (שבת קיח, קיט).

קח בִּרְכַּת־הַתּוֹרָה מִנַּיִן2308? אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל: קַל־וָחֹמֶר, עַל חַיֵּי־שָׁעָה2309 מְבָרֵךְ – עַל חַיֵּי עוֹלָם־הַבָּא2310 לֹא כָל־שֶׁכֵּן? (בר' מח:).


ג. תּוֹרָה לִשְׁמָהּ

קט אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת־חֶסֶד עַל־לְשׁוֹנָהּ”2311 – וְכִי יֵשׁ תּוֹרָה שֶׁל חֶסֶד, וְיֵשׁ תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל חֶסֶד? אֶלָּא תּוֹרָה לִשְׁמָהּ2312 – זוֹ הִיא תוֹרָה שֶׁל חֶסֶד, שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – זוֹ הִיא תוֹרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל חָסֶד (סוכה מט:).

קי שָׁנִינוּ: “לְאַהֲבָה אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה־בוֹ”2313 – שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: אֶקְרָא שֶׁיִּקְרָאוּנִי חָכָם, אֶשְׁנֶה שֶׁיִּקְרָאוּנִי רַבִּי, אֲשַׁנֵּן שֶׁאֶהְיֶה זָקֵן2314 וְאֵשֵׁב בִּישִׁיבָה, אֶלָּא לְמַד מֵאַהֲבָה, וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבוֹא.

רַ' אֶלְעָזָר בֶּן רַ' צָדוֹק אוֹמֵר: עֲשֵׂה דְבָרִים לְשֵׁם פָּעֳלָם2315 וְדַבֵּר בָּהֶם לִשְׁמָם. אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה2316 לְהִתְגַדֵּל בָּהֶם וְאַל תַּעֲשֵׂם קַרְדֹּם2317 לִהְיוֹת עוֹדֵר בּוֹ. וְקַל־וָחֹמֶר: וּמַה בֵּלְשַׁאצַּר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ אֶלָּא בִּכְלֵי־קֹדֶשׁ2318, שֶׁנַּעֲשׂוּ כְלֵי־חֹל2319, נֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם; הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם – עַל אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה. (נדר' סב.).

קיא רַ' צָדוֹק אוֹמֵר: אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶם. וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר: “וּדְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא – חֲלָף2320”. הָא לָמַדְתָּ: כָּל־הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תוֹרָה נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם. (אב' ד).

קיב רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ2321; נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת־הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת־הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת־הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת־הַבְּרִיּוֹת, וּמַלְבַּשְׁתּוֹ2322 עֲנָוָה וְיִרְאָה וּמַכְשַׁרְתּוֹ2323 לִהְיוֹת צַדִּיק, חָסִיד, יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, בִּינָה וּגְבוּרָה, וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק וּכְנָהָר שֶׁמִּתְגַּבֵּר2324 וְהוֹלֵךְ, וְהֹוֶה צָנוּעַ וְאֶרֶךְ־רוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ2325, וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל־הַמַּעֲשִׂים. (שם ו).

קיג אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי: כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ מֵשִׂים שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה2326 וּבְפָמַלְיָא שֶׁל מָטָּה. רַב אָמַר: כְּאִלּוּ בָנָה פְּלָטוֹרִין שֶׁל מַעְלָה2327 וְשֶׁל מָטָּה. רַ' יוֹחָנָן אָמַר: אַף מֵגֵן עַל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. לֵוִי אָמַר: אַף מְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה (סנה' צט:).

קיד אָמַר רַ' יִרְמְיָה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים הַמְחַדְּדִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַצְלִיחַ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַהֲדָרְךָ צְלַח”2328, אַל תִּקְרָא “וַהֲדָרְךָ” אֶלָּא “וַחַדָדְךָ”; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעוֹלִים לִגְדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “רְכַב”2329; יָכוֹל אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “עַל דְּבַר־אֱמֶת”2330; יָכוֹל אִם הֵגִיס דַּעְתּוֹ2331 – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וְעַנְוָה־צֶּדֶק”2332 (שבת סג.).

קטו שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' בַּנָּאָה אוֹמֵר: כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ תּוֹרָתוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ סַם־חַיִּים, וְכָל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – נַעֲשֵׂית לוֹ סַם־הַמָּוֶת (תענ' ז.).

קטז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן בָּא לִשְׁמָן. (נז' כג:).


ד. מְלַמְּדֵי־תוֹרָה וְדַרְכֵי־לִמּוּד

קיז רַ' יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד עַל מְנָת2333 לְלַמֵּד2334, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ2335 לִלְמֹד וּלְלַמֵּד (אב' ד).

קיח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ מְלַמְּדָהּ דּוֹמֶה לַהֲדַס בַּמִּדְבָּר, (שֶׁאֵין מִי שֶׁיֵּהָנֶה מִמֶּנּוּ). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כָּל־הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְלַמְּדָהּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, דּוֹמֶה לַהֲדַס בַּמִּדְבָּר, (שֶׁחָבִיב לַכֹּל, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִטֹּל מִמֶּנּוּ נוֹטֵל) (ר"ה כג.).

קיט דָּרַשׁ רַב נַחֲמָן בְּנוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים”2336 – לְמָה תַּלְמִיד־חָכָם דּוֹמֶה? לִצְלֹחִית שֶׁל פָּלְיָטוֹן2337, מְגֻלָּה – רֵיחָהּ נוֹדֵף2338, מְכֻסָּה – אֵין רֵיחָהּ נוֹדֵף (ע"ז לה:).

קכ אָמַר רַ' יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה2339 מִפִּי תַלְמִיד, כְּאִלּוּ גוֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אֲבוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ מֹשֶה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב”2340 – מוֹרָשָׁה הִיא לְכָל־יִשְׂרָאֵל מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִית2341.

אָמַר רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: כָּל־הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַלְמִיד, אֲפִלּוּ עֻבָּרִים שֶׁבִּמְעֵי אִמָּם מְקַלְלִים אוֹתוֹ.

– – – וְאִם לִמְּדוֹ מַה שְּׂכָרוֹ? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: זוֹכֶה לִבְרָכוֹת כְּיוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר”2342, ואֵין מַשְׁבִּיר אֶלָּא יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיוֹסֵף… הַמַּשְׁבִּיר לְכָל־עַם הָאָרֶץ”2343. (סנה' צא, צב).

קכא רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: “בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת־זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל־תַּנַּח יָדֶךָ”2344 – אִם הֶעֱמַדְתָּ תַּלְמִידִים בְּנַעֲרוּתֶךָ, אַל תֵּשֵׁב2345 מִלְּהַעֲמִיד אֲחֵרִים בְּזִקְנוּתֶךָ.

מַעֲשֶׂה בְּרַ' עֲקִיבָא, שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁלָשׁ־מֵאוֹת תַּלְמִידִים בְּנַעֲרוּתוֹ וּמֵתוּ כֻלָּם; וְאִלּוּלֵא שֶׁהֶעֱמִיד שִׁבְעָה תַלְמִידִים בְּזִקְנוּתוֹ, לֹא הָיָה תַלְמִיד אֶחָד שֶׁיְהֵא קָרוּא עַל שְׁמוֹ (תנח'; תנה"ק חיי־שרה).

קכב שָׁנִינוּ: הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ מְלַמְּדָהּ זֶה הוּא “דְבַר־יְיָ בָּזָה”2346 (סנה' צט.).

קכג “הוֹן־וָעֹשֶר בְּבֵיתוֹ וצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד”2347 – רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא; אֶחָד אָמַר: זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְלַמְּדָהּ, וְאֶחָד אָמַר: זֶה הַכּוֹתֵב תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים וּמַשְׁאִילָם לַאֲחֵרִים (כת' נ.).

קכד “אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ”2348 – רַ' יוֹחָנָן וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי; אֶחָד אָמַר: כָּל־שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן, וְאֶחָד אָמַר: כָּל־שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ תַּלְמִיד (ב"ב קטז.).

קכה "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ2349 – אֵלּוּ תַלְמִידֶיךָ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּכָל־מָקוֹם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “ּבָּנִים אַתֶּם לַיָי אֱלֹהֵיכֶם”2350, וְאוֹמֵר: “וַיֵּצְאוּ בְנֵי־הַנְּבִיאִים”2351 – וְכִי בְנֵי הַנְּבִיאִים הָיוּ, וַהֲלֹא תַלְמִידִים הָיוּ? אֶלָּא מִכָּאן לְתַלְמִידִים שֶׁהֵם קְרוּיִם בָּנִים. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁלִּמֵּד כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ לְיִשְׂרָאֵל וּקְרָאָם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּנַי עַתָּה אַל־תִּשָּׁלוּ”2352. וּכְשֵׁם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִם בָּנִים, כָּךְ הָרַב קָרוּי אָב, שֶׁנֶּאֱמַר: “וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי”2353, וְאוֹמֵר: “וֶאֱלִישָׁע חָלָה… וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל וַיֵּבְךְּ עַל פָּנָיו וַיֹּאמַר אָבִי אָבִי”2354 (ספרי ואתחנן).

קכו אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: כָּל־הַמְלַמֵּד בֶּן־חֲבֵרוֹ תוֹרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶה”2355, וְנֶאֱמַר: “וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי־אַהֲרֹן”2356. לוֹמַר לָךְ: אַהֲרֹן יָלַד וּמֹשֶה לִמֵּד, לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. (סנה' יט:).

קכז מִנַּיִן שֶׁכָּל־הַמַּשְׁנֶה לַחֲבֵרוֹ מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ יְצָרוֹ וּרְקָמוֹ וֶהֱבִיאוֹ לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאִם־תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה”2357.

כָּל־הַמַּכְנִיס בִּרְיָה אַחַת תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמַיִם מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ יְצָרָהּ וּרְקָמָהּ וֶהֱבִיאָהּ לָעוֹלָם (תוס' הוריות).

קכח אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר חוֹנִי: בַּכֹּל אָדָם מִתְקַנֵּא חוּץ מִבְּנוֹ וְתַלְמִידוֹ; בְּנוֹ – מִשְּׁלֹמֹה2358, וְתַלְמִידוֹ, אִם תִּרְצֶה לוֹמַר2359 – “וִיהִי־נָא פִּי־שְׁנַיִם2360 בְּרוּחֲךָ אֵלָי”2361, וְאִם תִּרְצֶה לוֹמַר – “וַיִּסְמֹךְ אֶת־יָדָיו2362 עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ”2363 (סנה' קה:).

קכט כָּל הַמְלַמֵּד אֶת־בֶּן־חֲבֵרוֹ תוֹרָה זוֹכֶה וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד”2364, וְכָל הַמְלַמֵּד אֶת־בֶּן־עַם־הָאָרֶץ תּוֹרָה אֲפִלּוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גוֹזֵר גְּזֵרָה – מְבַטְּלָהּ בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאִם־תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה”2365. (ב"מ פה.).

קל הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עַם־הָאָרֶץ, שֶׁמֵּהֶם תֵּצֵא תוֹרָה (סנה' ס"ו.).

קלא רַב נִזְדַּמֵּן לְמָקוֹם אֶחָד. גָּזַר תַּעֲנִית וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. יָרַד לְפָנָיו שְׁלִיחַ־צִבּוּר, אָמַר “מַשִּׁיב הָרוּחַ” – וְנָשְׁבָה רוּחַ, אָמַר “מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם” – וְיָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לוֹ: מַה־מַּעֲשֶׂיךָ? אָמַר לוֹ: מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת אֲנִי, וּמַקְרִיא לִבְנֵי עֲנִיִּים כִּבְנֵי עֲשִׁירִים, ומִי שֶׁאֵין לוֹ – אֵינִי נוֹטֵל מִמֶּנּוּ כְלוּם; וְיֶשׁ־לִי פֵיר2366 שֶׁל דָּגִים, וְכָל־מִי שֶׁבּוֹעֵט2367 אֲנִי מְשַׁחֲדוֹ בְדָגִים וּמְשַׁדְּלוֹ עַד שֶׁהוּא בָא וְקוֹרֵא. (תענית כד.; ע"י).

קלב הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עֲנִיִּים, שֶׁמֵהֶם תֵּצֵא תוֹרָה (נדר' פא.).

קלג “רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים”2368 – מָה אֲנִי בְחִנָּם אַף אַתֶּם בְּחִנָּם. יָכוֹל מִקְרָא וְתַרְגּוּם כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר “חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים” – חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אַתֶּם מְלַמְּדִים בְּחִנָּם, וְאִי אַַתֶּם מְלַמְּדִים בְּחִנָּם מִקְרָא וְתַרְגּוּם (ירוש' נדר' פ“ד, ה”ג).

קלד “רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם… כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְיָ אֱלֹהָי”2369 – אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מָה אֲנִי בְחִנָּם2370 אַף אַתֶּם בְּחִנָּם. וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא בְחִנָּם שֶׁיִּלְמַד בְּשָׂכָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: “אֱמֶת2371 קְנֵה”2372. וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר: כְּשֵׁם שֶׁלְּמַדְתִּיהָ בְּשָׂכָר כָּךְ אֲלַמְּדֶנָּה בְשָׂכָר? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר”2373 (בכו' מט.).

קלה הַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה.

בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַל יַשְׁנֶה אָדָם אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא חָכָם וְעָנָו וּבֶן־אָבוֹת2374 וְעָשִׁיר; וּבֵית־הִלֵּל אוֹמְרִים: לְכָל־אָדָם יַשְׁנֶה, שֶׁהַרְבֵּה פוֹשְׁעִים הָיוּ בָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל וְנִתְקָרְבוּ לְתַלְמוּד־תּוֹרָה וְיָצְאוּ מֵהֶם צַדִּיקִים, חֲסִידִים וּכְשֵׁרִים.

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאִשָּׁה שֶׁהִיא מוֹשֶׁבֶת תַּרְנְגֹלֶת עַל הַבֵּיצִים, מִתּוֹךְ הַרְבֵּה הִיא מוֹצִיאָה מְעַט, וּמִתּוֹךְ מְעַט אֵינָהּ מוֹצִיאָה כְלוּם (אב' א; אדר“נ ב; שם הוצ”ש נו"ב ד').

קלו רַ' חֲנִינָא בַּר פַּפָּא רְמִי2375: נֶאֱמַר: “לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ2376 מָיִם”2377, וְנֶאֱמַר: “הוֹי כָּל־צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם23782379? – אִם תַּלְמִיד הָגוּן הוּא – “לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם”, וְאִם לָאו – “הוֹי כָּל־צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם”.

רַ' חֲנִינָא בַּר חַמָּא רְמִי: נֶאֱמַר: “יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה”2380, וְנֶאֱמַר: “יִהְיוּ־לְךָ לְבַדֶּךָ”2381 – אִם תַּלְמִיד הָגוּן הוּא, יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה", וְאִם לָאו – “יִהְיוּ־לְךָ לְבַדֶּךָ” (תענ' ז.).

קלז אָמַר רַ' זֵירָא אָמַר רַבִּי: כָּל־הַשּׁוֹנֶה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן – כְּזוֹרֵק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס2382, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה כֵּן־נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד”2383, וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ”2384 (חול קלג.; ע"י).

קלח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה2385 וִימִין מְקָרֶבֶת, לֹא כֶאֱלִישָׁע שֶׁדְּחָפוֹ לְגֵיחֲזִי בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְלֹא כִיהוֹשֻׁעַ בֶּן־פְּרַחְיָה שֶׁדְּחָפוֹ לְיֵשׁוּ2386 בִּשְׁתֵּי יָדָיו (סוטה מז; ע"י).

קלט הִלֵּל הַזָּקֵן אוֹמֵר: בִּשְׁעַת הַמְכַנְּסִין2387 – פַּזֵּר2388, וּבִשְׁעַת הַמְפַזְּרִין2389 – כַּנֵּס2390. בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁהַתּוֹרָה חֲבִיבָה עַל יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל שְׂמֵחִין בָּהּ – אַתָּה הֱוֵי מְפַזֵּר בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד”2391; וּבְשָׁעָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁהַתּוֹרָה שְׁכוּחָה מִיִּשְׂרָאֵל וְאֵין הַכֹּל מַשְׁגִּיחִין עָלֶיהָ – אַתָּה הֱוֵי מְכַנֵּס בָּהּ2392, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֵת לַעֲשׂוֹת לַיָי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ”2393 (תוס' בר' ז; בר' סג.).

––––––––

קמ שָׁנָה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: אִם רָאִיתָ עֲיָרוֹת שֶׁנִּתְלְשׁוּ מִמְּקוֹמָן בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דַּע שֶׁלֹּא הֶחֱזִיקוּ בִּשְׂכַר סוֹפְרִים וּמַשְׁנִים2394. מַה־טַּעַם? “עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ – עַל עָזְבָם אֶת־תּוֹרָתִי”2395. (ירוש' חג' פ“א, ה”ז).

קמא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּרַם זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לְטוֹב, וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן־גַּמְלָא שְׁמוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא הוּא נִשְׁתַּכְּחָה תוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. שֶׁבַּתְּחִלָּה מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אָב – מְלַמְּדוֹ תוֹרָה, מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב לֹא הָיָה לָמֵד תּוֹרָה. מַה־דָּרָשׁוּ? “וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם”2396 – וְלִמַּדְתֶּם אַתֶּם. הִתְקִינוּ, שֶׁיְהוּ מוֹשִׁיבִין מְלַמְּדֵי־תִינוֹקוֹת בִּירוּשָׁלָיִם. מַה־דָּרָשׁוּ? “כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה”2397. וַעֲדַיִן מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אָב – הָיָה מַעֲלוֹ וּמְלַמְּדוֹ, מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב לֹא הָיָה עוֹלֶה וְלָמֵד; הִתְקִינוּ, שֶׁיְהוּ מוֹשִׁיבִין בְּכָל־פֶּלֶךְ וָפֶלֶךְ, וּמַכְנִיסִין אוֹתָם2398 כְּבֶן שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּבֶן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה, וּמִי שֶׁהָיָה רַבּוֹ כוֹעֵס עָלָיו בּוֹעֵט בּוֹ2399 וְיוֹצֵא. עַד שֶׁבָּא יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־גַּמְלָא וְתִקֵּן, שֶׁיְהוּ מוֹשִׁיבִין מְלַמְּדֵי־תִינוֹקוֹת בְּכָל־מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל־עִיר וָעִיר, וּמַכְנִיסִין אוֹתָם כְּבֶן־שֵׁשׁ, כְּבֶן־שֶׁבַע (ב“ב כא.; ע”י).

קמב “וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד”2400 – אֵלּוּ מְלַמְּדֵי־תִינוֹקוֹת. כְּגוֹן מִי? אָמַר רַב: כְּגוֹן רַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת.

רַב מְצָאוֹ לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת, שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּגִנָּתוֹ. אָמַר לוֹ: הִנַּחְתָּ אֱמוּנָתֶךָ2401! אָמַר לוֹ: הֲרֵי שְׁלָשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁלֹּא רְאִיתִיהָ, וְאַף עַכְשָׁו דַּעְתִּי עֲלֵיהֶם2402 (שם ח:).

קמג אָמַר לוֹ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת: עַד שֵׁשׁ לֹא תְקַבֵּל, מִכָּאן וְאֵילַךְ קַבֵּל וְאָבְסֵהוּ כְּשׁוֹר.

וְאָמַר לוֹ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת: כְּשֶׁאַתָּה מַלְקֶה אֶת־הַתִּינוֹק אַל תַּלְקֵהוּ אֶלָּא בִּרְצוּעָה שֶׁל מַנְעָל, הַקּוֹרֵא – יִקְרָא, וּמִי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא – יְהֵא צְוַת לַחֲבֵרוֹ (שם כא.).

קמד אָמַר רָבָא: סְכוֹם שֶׁל תִּינוֹקוֹת2403 לִמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, וְאִם יֵשׁ חֲמִשִּׁים – מוֹשִׁיבִים שְׁנַיִם, וְאִם יֵשׁ אַרְבָּעִים – מַעֲמִידִים רֹאשׁ־דּוּכָן2404 וּמְסַיְּעִין לוֹ מֵעִיר2405.

וְאָמַר רָבָא: מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁלּוֹמֵד, וְיֵשׁ אַחֵר שֶׁלּוֹמֵד יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, אֵין מוֹרִידִין אוֹתוֹ2406, שֶׁמָּא יָבוֹא חֲבֵרוֹ לְהִתְרַשֵּׁל2407. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁיְהֵא לוֹמֵד יוֹתֵר – קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה.

וְאָמַר רָבָא: שְׁנֵי מְלַמְּדֵי־תִינוֹקוֹת, אֶחָד מַרְבֶּה בְתַלְמוּד2408 וְאֵינוֹ מְדַקְדֵּק2409, וְאֶחָד מְדַקְדֵּק וְאֵינוֹ מַרְבֶּה, מוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ שֶׁמַּרְבֶּה וְאֵינוֹ מְדַקְדֵּק. מַה־טַּעַם? שִׁבּוּשׁ2410 מֵאֵלָיו יוֹצֵא. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: מוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ שֶׁמְּדַקְדֵּק וְאֵינוֹ מַרְבֶּה. מַה־טַּעַם? שִׁבּוּשׁ כֵּוָן2411 שֶׁנִּכְנַס – נִכְנַס, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב־שָׁם יוֹאָב וְכָל־יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל־זָכָר בֶּאֱדוֹם”2412. כְּשֶׁבָּא יוֹאָב לִפְנֵי דָוִד, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה עָשִׂיתָ כָּךְ? אָמַר לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: “תִּמְחֶה אֶת־זְכַר עֲמָלֵק24132414. אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי אָנוּ קוֹרִין “זֵכֶר”. אָמַר לוֹ: אֲנִי “זְכַר” הִקְרִיאוּנִי. הָלַךְ וְשָׁאַל אֶת־רַבּוֹ, אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ הִקְרֵאתָנִי? אָמַר לוֹ: “זְכַר”. נָטַל סַיִף לְהָרְגוֹ. אָמַר לוֹ רַבּוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: “אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת יְיָ2415 רְמִיָּה”2416 אָמַר לוֹ: הַנִּיחֵנִי, דַּיִּי שֶׁאֶעֱמֹד בְּ“אָרוּר”2417. אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי נֶאֱמַר: “וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם”2418. יֵשׁ אוֹמְרִים: הֲרָגוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא הֲרָגוֹ. (שם שם).

קמה כְּשֶׁאַתָּה מְלַמֵּד אֶת־בִּנְךָ – לַמְּדֵהוּ בְסֵפֶר מֻגָּהּ2419 (פסח' קיב.).

––––––––

קמו הִלֵּל אוֹמֵר: לֹא הַקַּפְּדָן2420 מְלַמֵּד (אב' ב).

קמז פַּרְסִי אֶחָד בָּא לִפְנֵי רַב, אָמַר לוֹ: לַמְּדֵנִי תוֹרָה. אָמַר לוֹ: אֱמֹר אָלֶ“ף. אָמַר לוֹ: מִי יֹאמַר שֶׁזּוֹ אָלֶ”ף? שֶׁמָּא אֵינוֹ כָךְ. – אֱמֹר בֵּי“ת. – מִי יֹאמַר שֶׁזּוֹ בֵּי”ת? גָּעַר בּוֹ וְהוֹצִיאוֹ בִנְזִיפָה2421. בָּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, אָמַר לוֹ: לַמְּדֵנִי תוֹרָה. אָמַר לוֹ: אֱמֹר אָלֶ“ף. אָמַר לוֹ: מִי יֹאמַר שֶׁזּוֹ אָלֶ”ף? – אֱמֹר בֵּי“ת. – מִי יֹאמַר שֶׁזּוֹ בֵּי”ת? אֲחָזוֹ שְׁמוּאֵל בְּאָזְנוֹ. וְאָמַר הַפַּרְסִי: אָזְנִי! אָזְנִי! אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: מִי יֹאמַר שֶׁזּוֹ אָזְנֶךָ? אָמַר לוֹ הַפַּרְסִי: כָּל־הָעוֹלָם יוֹדְעִים שֶׁזּוֹ אָזְנִי. אָמַר לוֹ: אַף כָּאן כָּל־הָעוֹלָם יוֹדְעִים שֶׁזּוֹ אָלֶ“ף וְזוֹ בֵּי”ת. מִיָּד נִשְׁתַּתֵּק הַפַּרְסִי וְקִבֵּל עָלָיו.

הָוֵי – “טוֹב אֶרֶךְ־רוּחַ מִגְּבַהּ רוּחַ”2422 (קה"ר ז).

קמח אָמַר רָבָא: אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד שֶׁלִּמּוּדוֹ קָשֶׁה עָלָיו2423 כַּבַּרְזֶל – בִּשְׁבִיל רַבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מַסְבִּיר לוֹ פָנִים2424 (תענ' ז, ח).

קמט רַ' פְּרִידָא הָיָה לוֹ תַלְמִיד אֶחָד שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה לוֹ [פִרְקוֹ] אַרְבַּע מֵאוֹת פְּעָמִים וְלָמַד. פַּעַם אַחַת בִּקְשׁוּהוּ2425 לִדְבַר מִצְוָה, שָׁנָה לוֹ וְלֹא לָמַד2426. אָמַר לוֹ: מַה נִּשְׁתַּנֵּיתָ עַכְשָׁו? אָמַר לוֹ: מִשָּׁעָה שֶׁאָמְרוּ לְמַר “יֵשׁ דְּבַר מִצְוָה” – הִסַּחְתִּי דַעְתִּי2427, וּבְכָל־שָׁעָה אָמַרְתִּי: עַכְשָׁו יַעֲמֹד מָר, עַכְשָׁו יַעֲמֹד מָר. אָמַר לוֹ: תֵּן דַּעְתְּךָ וְאֶשְׁנֶה לָךְ. שָׁנָה לוֹ שׁוּב אַרְבַּע מֵאוֹת פְּעָמִים וְלָמַד. יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: רְצוֹנְךָ שֶׁיִּפְסְקוּ לָךְ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, אוֹ שֶׁתִּזְכֶּה אַתָּה וְדוֹרְךָ לְחַיֵּי עוֹלָם־הַבָּא. אָמַר: רְצוֹנִי שֶׁאֶזְכֶּה אֲנִי וְדוֹרִי לְחַיֵּי עוֹלָם־הַבָּא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: תְּנוּ לוֹ זוֹ וָזוֹ. (עיר' נד:).

קנ “וְדִבֶּר יְיָ אֶל־מֹשֶה פָּנִים אֶל־פָּנִים”2428 – אָמַר רַ' יִצְחָק: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶה: מֹשֶה, אֲנִי וְאַתָּה נַסְבִּיר פָּנִים בַּהֲלָכָה. יֵשׁ אוֹמְרִים: כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶה: כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי הִסְבַּרְתִּי לְךָ פָנִים, כָּךְ אַתָּה הַסְבֵּר פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל (בר' סג:).

קנא אָמַר רַב חֲנִינָא בַר פַּפָּא: נִרְאָה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא [לְיִשְׂרָאֵל] פָּנִים זוֹעֲפוֹת, פָּנִים בֵּינוֹנִיּוֹת, פָּנִים מַסְבִּירוֹת, פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת. פָּנִים זוֹעֲפוֹת – לְמִקְרָא: כְּשֶׁאָדָם מְלַמֵּד בְּנוֹ תּוֹרָה צָרִיךְ לְלַמְּדוֹ בְאֵימָה; פָּנִים בֵּינוֹנִיּוֹת – לְמִשְׁנָה; פָּנִים מַסְבִּירוֹת – לְתַלְמוּד; פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת – לְאַגָּדָה (תנה“ק יתרו; ילק”ש).

קנב שָׁנִינוּ: “וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ”2429, וְנֶאֱמַר אַחֲרָיו: “יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְחֹרֵב”2430 – מַה לְּהַלָּן בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבְרֶתֶת וּבְזִיעַ, אַף כָּאן בְאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבְרֶתֶת וּבְזִיעַ2431. (בר' כב.).

קנג רַבָּה קֹדֶם שֶׁפָּתַח2432 לַחֲכָמִים אָמַר דָּבָר שֶׁל בְּדִיחוּת2433, וּבָדְחוּ חֲכָמִים, וְלִבְסוֹף יָשַׁב בְּאֵימָה וּפָתַח בַּהֲלָכָה (פס' קיז.).

קנד רַ' עֲקִיבָא הָיָה יוֹשֵׁב ודוֹרֵשׁ וְהַצִּבּוּר מִתְנַמְנֵם, בִּקֵּשׁ לְעוֹרְרָן, אָמַר: מָה רָאֲתָה אֶסְתֵּר שֶׁתִּמְלֹךְ עַל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה? אֶלָּא תָּבוֹא אֶסְתֵּר שֶׁהָיְתָה בַּת בִּתָּהּ שֶׁל שָׂרָה שֶׁחָיְתָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע וְתִמְלֹךְ עַל מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע מְדִינוֹת (ב"ר נח).

קנה רַבִּי הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְהִתְנַמְנֵם הַצִּבּוּר, בִּקֵּשׁ לְעוֹרְרָן, אָמַר: יָלְדָה אִשָּׁה אַחַת שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּכָרֵס אֶחָת. וְהָיָה שָׁם תַּלְמִיד אֶחָד וְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי שְׁמוֹ, אָמַר לוֹ: מִי הָיְתָה כֵּן? אָמַר לוֹ: זוֹ יוֹכֶבֶד שֶׁיָּלְדָה אֶת־מֹשֶה, שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יִשְׂרָאֵל (שהש"ר א).

––––––––

קנו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנָה2434? מֹשֶה לָמַד מִפִּי הַגְּבוּרָה2435. נִכְנַס אַהֲרֹן וְשָׁנָה לוֹ מֹשֶה פִּרְקוֹ2436. נִסְתַּלֵּק2437 אַהֲרֹן וְיָשַׁב לִשְׂמֹאל מֹשֶה. נִכְנְסוּ בָנָיו וְשָׁנָה לָהֶם מֹשֶה פִּרְקָם. נִסְתַּלְּקוּ בָנָיו, אֶלְעָזָר יָשַׁב לִימִין מֹשֶה, וְאִיתָמָר לִשְׂמֹאל אַהֲרֹן. נִכְנְסוּ זְקֵנִים וְשָׁנָה לָהֶם מֹשֶה פִּרְקָם. נִסְתַּלְּקוּ זְקֵנִים. נִכְנְסוּ כָל־הָעָם וְשָׁנָה לָהֶם מֹשֶה פִּרְקָם. נִמְצָא בְיַד אַהֲרֹן – אַרְבָּעָה, וּבְיַד בָּנָיו – שְׁלֹשָה, וּבְיַד הַזְּקֵנִים – שְׁנַיִם, וּבְיַד כָּל־הָעָם – אֶחָד. נִסְתַּלֵּק מֹשֶה, שָׁנָה לָהֶם אַהֲרֹן פִּרְקוֹ. נִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן, שָׁנוּ לָהֶם בָּנָיו פִּרְקָם. נִסְתַּלְּקוּ בָנָיו, שָׁנוּ לָהֶם זְקֵנִים פִּרְקָם. נִמְצָא בְיַד הַכֹּל – אַרְבָּעָה. מִכָּאן אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: חַיָּב אָדָם לִשְׁנוֹת לְתַלְמִידוֹ אַרְבַּע פְּעָמִים; וְקַל־וָחֹמֶר: וּמָה אַהֲרֹן, שֶׁלָּמַד מִפִּי מֹשֶה וּמֹשֶה מִפִּי הַגְּבוּרָה, – כָּךְ, הֶדְיוֹט מִפִּי הֶדְיוֹט – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה.

רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁחַיָּב אָדָם לִשְׁנוֹת לְתַלְמִידוֹ עַד שֶׁיְלַמְּדֶנּוּ2438, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלַמְּדָהּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”2439. וּמִנַּיִן עַד שֶׁתְּהֵא סְדוּרָה בְּפִיהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׂימָהּ בְּפִיהֶם”2440. וּמִנַּיִן שֶׁחַיָּב להַרְאוֹת לוֹ פָנִים בָּהּ? שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם2441.

“אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם” – עָרְכֵם לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: “אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת24422443 (עיר' נד:; ע"י; מכיל' משפטים – נזיקין א').

קנז וְכִי מֶה הָיוּ הַפְסָקוֹת2444 מְשַׁמְּשׁוֹת? – לִתֵּן רֶוַח לְמֹשֶה לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פַּרְשָׁה לְפַרְשָׁה וּבֵין עִנְיָן לְעִנְיָן. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל־וָחֹמֶר – וּמָה אִם מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמְדַבֵּר בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פַּרְשָׁה לְפַרְשָׁה וּבֵין עִנְיָן לְעִנְיָן, עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה הֶדְיוֹט מִן הֶדְיוֹט (ספרא ב).

קנח אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר: לְעוֹלָם יִשְׁנֶה אָדָם לְתַלְמִידָיו דֶּרֶךְ קְצָרָה.

שָׁנִינוּ, רַבִּי אוֹמֵר: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁבְּהֵמָה טְמֵאָה מְרֻבָּה מִן הַטְּהוֹרָה, לְפִיכָךְ מָנָה הַכָּתוּב בִּטְהוֹרָה2445; גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁעוֹפוֹת טְהוֹרִים מְרֻבִּים עַל הַטְּמֵאִים, לְפִיכָךְ מָנָה הַכָּתוּב בִּטְמֵאִים2446. (חול' סג:; ע"י).

––––––––

קנט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְשִׁנַּנְתָּם”2447 – שֶׁיִּהְיוּ דִבְרֵי־תוֹרָה מְחֻדָּדִים בְּפִיךָ, שֶׁאִם יִשְׁאַל לְךָ אָדָם דָּבָר אַל תְּגַמְגֵּם2448 וְתֹאמַר לוֹ, אֶלָּא אֱמֹר לוֹ מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא”2449, וְאוֹמֵר: “אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת־אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם, לֹא יֵבֹשוּ כִּי־יְדַבְּרוּ אֶת־אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר”2450 (קיד' ל).

קס רַ' יוֹחָנָן בֶּן־תּוֹרְתָא בָּא פַּעַם אַחַת לִפְנֵי רַ' עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ: עֲמֹד וּקְרָא בַּתּוֹרָה2451. אָמַר לוֹ: לֹא עָבַרְתִּי עַל הַפַּרְשָׁה2452 – וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים (שמ"ר מ).

קסא “וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר”2453 – לִמְּדַתְךָ הַתּוֹרָה, שֶׁאִם תִּהְיֶה בֶּן־תּוֹרָה לֹא תְהֵא רוּחֲךָ גַסָּה לוֹמַר דָּבָר לִפְנֵי הַצִבּוּר, עַד שֶׁתִּפְשֹׁט אוֹתוֹ2454 בֵּינְךָ וּבֵין עַצְמְךָ שְׁתַּיִם שָׁלֹש פְּעָמִים.

מַעֲשֶׂה בְּרַ' עֲקִיבָא שֶׁקְּרָאוֹ הַחַזָּן בָּרַבִּים לִקְרוֹת בְּסֵפֶר־תּוֹרָה בְּצִבּוּר, וְלֹא רָצָה לַעֲלוֹת. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לֹא כָךְ לִמַּדְתָּנוּ: “כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ”2455, וְלָמָּה נִמְנַעְתָּ מִלַּעֲלוֹת? אָמַר לָהֶם: הָעֲבוֹדָה2456! לֹא נִמְנַעְתִּי לִקְרוֹת, אֶלָּא עַל שֶׁלֹּא סִדַּרְתִּי אוֹתָהּ פַּרְשָׁה שְׁתַּיִם שָׁלֹש פְּעָמִים, שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לוֹמַר דִּבְרֵי־תוֹרָה לִפְנֵי הַצִּבּוּר עַד שֶׁיִּפְשֹׁט אוֹתָם שְׁתַּיִם שָׁלֹש פְּעָמִים בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ; שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא נוֹתֵן מַעֲנֵה־לָשׁוֹן לְכָל־הַבְּרִיּוֹת, וְהַתּוֹרָה גְלוּיָה לְפָנָיו כְּכוֹכָב אֶחָד, וּכְשֶׁבָּא לִתֵּן אוֹתָהּ לְיִשְׂרָאֵל כָּתוּב בּוֹ: “אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ”2457, וְאַחֲרֵי־כֵן: “וַיֹּאמֶר לָאָדָם”2458. וְכֵן כָּתוּב: “וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה”2459 – בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וְאַחֲרֵי־כֵן “לֵאמֹר”2460 – לְיִשְׂרָאֵל (תנח' יתרו).

––––––––

קסב אָמַר רַ' אַבָּהוּ: מִנַּיִן לְרַב שֶׁלֹא יֵשֵׁב עַל־גַּבֵּי מִטָּה וְיִשְׁנֶה לְתַלְמִידוֹ עַל־גַּבֵּי קַרְקַע? שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי”2461.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִימוֹת מֹשֶה עַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא הָיוּ לְמֵדִין תּוֹרָה אֶלָּא מְעֻמָּד. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל יָרַד חֳלִי לָעוֹלָם וְהָיוּ לְמֵדִין תּוֹרָה מְיֻשָּׁב. וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ: מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בָּטֵל כְּבוֹד תּוֹרָה (מג' כא.).

קסג אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר: חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם2462, שֶׁמָּא תָחוּבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים2463 וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים2464 הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ – וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל (אב' א).


ה. לוֹמְדֵי־תוֹרָה וְדַרְכֵי־תַלְמוּד

קסד אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ מִשּׁוּם רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה: אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל הֶבֶל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן2465. אָמַר לוֹ רַב פַּפָּא לְאַבַּיֵּי: שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ מַהוּ2466? אָמַר לוֹ: אֵינוֹ דוֹמֶה הֶבֶל שֶׁיֵשׁ בּוֹ חֵטְא לְהֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא.

וְאָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ מִשּׁוּם רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה: אֵין מְבַטְּלִין תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן אֲפִלּוּ לְבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ.

אָמַר לוֹ רֵישׁ־לָקִישׁ לְרַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מֵאֲבוֹתַי (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מֵאֲבוֹתֶיךָ): כָּל־עִיר שֶׁאֵין בָּהּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן מַחֲרִיבִין אוֹתָהּ (שבת קיט:).

קסה אָמַר רַ' מֵאִיר: בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הָעֲבוֹדָה2467, אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם אֶת־הַתּוֹרָה, אֶלָּא הָבִיאוּ לִי עָרָבִים טוֹבִים שֶׁתִּשְׁמְרוּהָ וַאֲנִי נוֹתְנָהּ לָכֶם. אָמְרוּ לוֹ: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֲבוֹתֵינוּ עָרָבִים לָנוּ, נְבִיאֵינוּ עָרָבִים לָנוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: גַּם אֵלֶּה צְרִיכִין עָרָבִים, אֶלָּא הָבִיאוּ לִי עָרָבִים טוֹבִים וְאֶתְּנֶנָּה לָכֶם. אָמְרוּ: הֲרֵי בָנֵינוּ עָרָבִים לָנוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵלּוּ וַדַּאי עָרָבִים טוֹבִים, עַל־יְדֵיהֶם אֶתְּנֶנָּה לָכֶם (שהש"ר א).

קסו אָמַר רַב הַמְנוּנָא: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁבִּטְּלוּ בָהּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: “שְׁפֹךְ עַל־עוֹלָל בַּחוּץ”2468. מַה־טַּעַם “שְׁפֹךְ2469”? – מִשּׁוּם שֶׁ“עוֹלָל בַּחוּץ2470” (שבת קי"ט:).

קסז “וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן־יוֹתָם”2471 מַה־צָּרָה הָיְתָה2472? מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר אֶת־בְּנוֹ לְפֵדָגוֹג2473, וְהָיָה הַפֵּדָגוֹג שׂוֹנֵא אוֹתוֹ. אָמַר: אִם אֲנִי הוֹרֵג אוֹתוֹ עַכְשָׁו נִמְצֵאתִי מְחַיֵּב אֶת־רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹשֵׁךְ אֶת־מֵינִקְתּוֹ מִמֶּנּוּ, וּמֵעַצְמוֹ הוּא מֵת. כָּךְ אָמַר אָחָז: אִם אֵין גְּדָיִים אֵין תְּיָשִׁים, אִם אֵין תְּיָשִׁים אֵין צֹאן, אִם אֵין צֹאן אֵין רוֹעֶה, אִם אֵין רוֹעֶה אֵין עוֹלָם; כָּךְ הָיָה סָבוּר בְּדַעְתּוֹ לוֹמַר: אִם אֵין קְטַנִּים אֵין תַּלְמִידִים, אִם אֵין תַּלְמִידִים אֵין חֲכָמִים, אִם אֵין חֲכָמִים אֵין זְקֵנִים, אִם אֵין זְקֵנִים אֵין נְבִיאִים, אִם אֵין נְבִיאִים אֵין רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, אִם אֵין רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. מֶה עָשָׂה? עָמַד וְנָעַל בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “צוֹר תְּעוּדָה, חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי”2474. כֵּוָן שֶׁרָאוּ הַכֹּל שֶׁאָחַז בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת2475 וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת הִתְחִילוּ צֹוְחִין: וַי וָי! (ירוש' סנה' פ“י, ה”ב; ב“ר מב; ויק”ר יא).

קסח אָמַר רַב אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: לֹא עָמְדוּ פִילוֹסוֹפִין2476 לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם כְּבִלְעָם בֶּן־בְּעוֹר וּכְאַבְנִימוֹס הַגַּרְדִּי2477. נִתְכַּנְּסוּ כָּל־הָאֻמּוֹת אֶצְלָם2478, אָמְרוּ לָהֶם: יְכוֹלִים אָנוּ לְהִזְדַּוֵּג2479 לְאֻמָּה זוֹ? אָמְרוּ לָהֶם: לְכוּ וְחִזְרוּ עַל בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וְעַל בָּתֵּי־מִדְרָשׁוֹת שֶׁלָּהֶם, אִם מְצָאתֶם שָׁם תִּינוֹקוֹת מְצַפְצְפִין בְּקוֹלָן אִי אַתֶּם יְכוֹלִים לָהֶם, שֶׁכָּךְ הִבְטִיחָם אֲבִיהֶם וְאָמַר לָהֶם: “הַקֹּל2480 קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו”2481 – כָּל־זְמַן שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מָצוּי בְּבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת אֵין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו; וְאִם לָאו, “הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו” – אַתֶּם יְכוֹלִים לָהֶם (ב“ר סה; איכ”ר פתיח').

קסט בְּכָל־יוֹם מַלְאָךְ יוֹצֵא מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְחַבֵּל אֶת־הָעוֹלָם וּלְהָפְכוֹ לִכְמוֹת שֶׁהָיָה, וְכֵוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִסְתַּכֵּל בְּתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן וּבְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת – מִיָּד נֶהְפָּךְ כַּעֲסוֹ לְרַחֲמִים (כלה רב' ב).

קע אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אַל־תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל־תָּרֵעוּ”2482? “אַל־תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי” – אֵלּוּ תִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן, “וְלִנְבִיאַי אַל־תָּרֵעוּ” – אֵלּוּ תַלְמִידֵי־חֲכָמִים (שבת קי"ט:).

קעא אָמַר רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין תִּינוֹקוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. גָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וְלֹא גָלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם; גָּלוּ יְהוּדָה וּבִנְיָמִין וְלֹא גָלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם; גָּלְתָה סַנְהֶדְרִין וְלֹא גָלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם; גָּלוּ מִשְׁמָרוֹת2483 וְלֹא גָּלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם; וְכֵוָן שֶׁגָּלוּ תִינוֹקוֹת גָּלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי צָר”2484, מִיָּד – "וַיֵּצֵא מִבַּת־צִיּוֹן כָּל־הֲדָרָהּ,2485 (איכ"ר ב).

קעב “אֶל־גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי”2486 – זֶה הָעוֹלָם, “לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל”2487 – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, “הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן2488” – אֵלּוּ בָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת, “הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים”2489 – אֵלּוּ הַתִּינוֹקוֹת שֶׁיּוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְיוֹשְׁבִים שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת כְּגַרְעִינֵי רִמּוֹנִים. (שהש"ר ו).

קעג אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: בָּאוּ תִינוֹקוֹת הַיּוֹם לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְאָמְרוּ דְבָרִים, שֶׁאֲפִלּוּ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן לֹא נֶאֶמְרוּ כְמוֹתָם:

אָלֶ"ף2490 בֵּי"ת – אֱלַף בִּינָה.

גִּמֶ“ל דָּלֶ”ת – גְּמֹל דַּלִּים.

מַה־טַּעַם רַגְלוֹ שֶׁל גִּמֶ“ל פְּשׁוּטָה כְּלַפֵּי דָלֶ”ת? – שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל גּוֹמֵל־חֲסָדִים לָרוּץ אַחֲרֵי דַלִּים.

וּמַה־טַּעַם רַגְלוֹ שֶׁל דָּלֶ“ת פְּשׁוּטָה כְּלַפֵּי גִמֶ”ל? – שֶׁיַּמְצִיא לוֹ אֶת־עַצְמוֹ2491.

וּמַה־טַּעַם פָּנָיו שֶׁל דָּלֶ“ת הֲפוּכוֹת מִגִּמֶ”ל? – שֶׁיִּתֶּן־לוֹ בְצִנְעָא2492, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ.

ה"ו – זֶה שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.

ז“ח, ט”י, כ"ל – אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זָן אוֹתְךָ וְחַן אוֹתְךָ וּמֵיטִיב לְךָ וְנוֹתֵן לְךָ יְרֻשָּׁה וְקוֹשֵׁר לְךָ כֶתֶר לָעוֹלָם־הַבָּא.

מֵ"ם פְּתוּחָה, מֵ"ם סְתוּמָה – מַאֲמָר פָּתוּחַ, מַאֲמָר סָתוּם2493.

נוּ"ן כְּפוּפָה, נוּ"ן פְּשׁוּטָה – נֶאֱמָן כָּפוּף2494, נֶאֱמָן פָּשׁוּט.

סָמֶ“ךְ עַיִ”ן – סְמֹךְ עֲנִיִּים. (לָשׁוֹן אַחֵר: סִמָּנִים עֲשֵׂה בַתּוֹרָה וּקְנֵה אוֹתָהּ).

פֵּ"א כְּפוּפָה, פֵּ"א פְּשׁוּטָה – פֶּה פָתוּחַ2495, פֶּה סָתוּם.

צָדִ"י כְּפוּפָה, צָדִ"י פְּשׁוּטָה – צַדִּיק כָּפוּף2496, צַדִּיק פָּשׁוּט.

קוֹ"ף – קָדוֹשׁ, רֵי"שׁ – רָשָׁע.

מַה־טַּעַם פָּנָיו שֶׁל קוֹ“ף הֲפוּכוֹת מֵרֵי”שׁ? – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵין אֲנִי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּרָשָׁע.

וּמַה־טַּעַם תָּגוֹ שֶׁל קוֹ"ף2497 הָפוּךְ כְּלַפֵּי רֵישׁ? – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם חוֹזֵר בּוֹ אֲנִי קוֹשֵׁר לוֹ כֶתֶר כְּמוֹתוֹ.

וּמַה־טַּעַם רַגְלוֹ שֶׁל קוֹ"ף תְּלוּיָה? – אִם חוֹזֵר בּוֹ יָבוֹא וְיִכָּנֵס בָּזֶה2498.

שִׁי"ן – שֶׁקֶר, תָּי"ו – אֱמֶת.

וּמַה־טַּעַם שֵֶׁקֶר אוֹתִיּוֹתָיו קְרוֹבוֹת2499 וֶאֱמֶת אוֹתִיּוֹתֶיהָ רְחוֹקוֹת2500? – שֶׁקֶר מָצוּי וֶאֱמֶת אֵינָהּ מְצוּיָה.

וּמַה־טַּעַם שֶׁקֶר עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת2501 וֶאֱמֶת מֻלְבֶּנֶת2502? – אֱמֶת עוֹמֶדֶת וְשֶׁקֶר אֵינוֹ עוֹמֵד (שבת קד.).

קעד אָמַר רַ' אַסִּי: מִפְּנֵי מָה מַתְחִילִין לְתִינוֹקוֹת בְּתוֹרַת־כֹּהֲנִים2503, וְאֵין מַתְחִילִין מִבְּרֵאשִׁית? – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הוֹאִיל וְהַתִּינוֹקוֹת טְהוֹרִים וְהַקָּרְבָּנוֹת טְהוֹרִים – יָבוֹאוּ טְהוֹרִים וְיִתְעַסְּקוּ בִטְהָרוֹת (ויק“ר ז; ילק”ש צו).

––––––––

קעה אֱלִישָׁע בֶּן־אֲבוּיָה הָיָה אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּיַלְדוּתוֹ דִבְרֵי תוֹרָה נִבְלָעִים בְּדָמָיו וְיוֹצְאִים מִפִּיו מְפֹרָשִׁים, וְהַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּזִקְנוּתוֹ אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה נִבְלָעִים בְּדָמָיו וְאֵין יוֹצְאִים מִפִּיו מְפֹרָשִׁים; וְכֵן הַמָּשָׁל אוֹמֵר: אִם בְּנַעֲרוּתְךָ לֹא חֲפַצְתָּם – אֵיךְ תַּשִּׂיגֵם בְּזִקְנוּתֶךָ?

[הוּא הָיָה] אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה? לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר חָדָש2504; וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה? לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק (אדר"נ כד; אב' ד).

קעו רַ' נְהוֹרַאי הָיָה אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּיַלְדוּתוֹ דּוֹמֶה לְעִסָּה שֶׁהִיא לוּשָׁה בְחַמִּין2505; הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּזִקְנוּתוֹ דּוֹמֶה לְעִסָּה שֶׁהִיא לוּשָׁה בְצוֹנֵן2506 (אדר"נ כג).

קעז רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּיַלְדוּתוֹ דּוֹמֶה לְבָחוּר שֶׁנָּשָׂא בְתוּלָה, שֶׁהִיא הוֹגֶנֶת לוֹ וְהוּא הָגוּן לָהּ, הִיא מִתְנַפֶּלֶת עָלָיו2507 וְהוּא מִתְנַפֵּל עָלֶיהָ; הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּזִקְנוּתוֹ לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְזָקֵן שֶׁנָּשָׂא בְתוּלָה, הִיא הוֹגֶנֶת לוֹ וְהוּא אֵינוֹ הָגוּן לָהּ, הִיא מִתְנַפֶּלֶת עָלָיו וְהוּא מִתְרַחֵק מִמֶּנָּה (אדר"נ כג).

קעח בֶּן שָׁלֹש שָׁנִים לְאוֹתִיּוֹת2508 (מד').

קעט יְהוּדָה בֶּן־תֵּימָא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לְמִקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לְמִשְׁנָה… בֶּן חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה לְתַלְמוּד2509 (אב' ה.).

קפ תַּלְמִיד שֶׁלֹּא רָאָה סִמָּן יָפֶה2510 בְּמִשְׁנָתוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים שׁוּב אֵינוֹ רוֹאֶה. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁלֹש שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּלְלַמְּדָם סֵפֶר וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים… וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ”2511 (חול' כד.).

––––––––

קפא “כִּי אִם־בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ”2512 – אָמַר רַבִּי: אֵין אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי אִם־בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ”.

לֵוִי וְרַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי הָיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי רַבִּי וּמְפַסְּקִים סִדְרֵי מִקְרָא2513. נִגְמַר הַסֵּפֶר, – לֵוִי אָמַר: יָבִיאוּ לָנוּ מִשְׁלֵי, וְרַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי אָמַר: יָבִיאוּ לָנוּ תְהִלִּים. כָּפוּ2514 אֶת־לֵוִי וְהֵבִיאוּ תְהִלִּים. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַמִּקְרָא “כִּי אִם־בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ” פֵּרַשׁ רַבִּי וְאָמַר: אֵין אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ. אָמַר לֵוִי: רַבִּי, נָתַתָּ לִּי רְשׁוּת לַעֲמֹד2515 (ע"ז יט.).

קפב אָמַר רֵיש־לָקִישׁ: אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד שֶׁלִּמּוּדוֹ קָשֶׁה עָלָיו כַּבַּרְזֶל – בִּשְׁבִיל מִשְׁנָתוֹ שֶׁאֵינָהּ סְדוּרָה עָלָיו. מַה תַּקָּנָתוֹ? יַרְבֶּה בִישִׁיבָה (תענ' ז, ח).

קפג אָמַר רַב אַמִּי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־נָעִים כִּי־תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ2516 יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל־שְׂפָתֶיךָ25172518 – אֵימָתַי דִּבְרֵי תוֹרָה נְעִימִים? – בִּזְמַן שֶׁתִּשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ; וְאֵימָתַי תִּשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ? – בִּזְמַן שֶׁיִּכּוֹנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ (עיר' נד.).

קפד בְּרוּרְיָה מָצְאָה תַלְמִיד אֶחָד שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה בְלָחַשׁ. בָּעֲטָה בוֹ וְאָמְרָה לוֹ: לֹא כָךְ נֶאֱמַר: “עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה”2519 – אִם עֲרוּכָה בִּרְמַ"ח אֲבָרִים2520 שֶׁלְּךָ – מִשְׁתַּמֶּרֶת2521, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מִשְׁתַּמָּרֶת?

תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה לוֹ לְרַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יַעֲקֹב שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה בְלָחַשׁ. לְאַחַר שָׁלֹש שָׁנִים שָׁכַח תַּלְמוּדוֹ (שם נג, נד).

קפה אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁנָּנָא2522, פְּתַח פִּיךָ וּקְרָא, פְּתַח פִּיךָ וּשְׁנֵה, כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם בְּיָדְךָ וְתַאֲרִיךְ יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם”2523 – אַל תִּקְרָא “לְמֹצְאֵיהֶם” אֶלָּא לְמוֹצִיאֵיהֶם בְּפֶה (עיר' נד.).

קפו אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בְּרִית כְּרוּתָה הִיא, הַלּוֹמֵד אַגָּדָה מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ – – – מַה־טַּעַם? “פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־רָאוּ עֵינֶיךָ”2524 (ירוש' בר' פ“ה, ה”א).

קפז אָמַר רַ' שְׁפַטְיָה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַקּוֹרֵא בְּלֹא נְעִימָה2525 וְשׁוֹנֶה בְּלֹא זִמְרָה, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְגַם־אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם”2526 (מג' לב.).

קפח בְּשָׁעָה שֶׁדִּבְרֵי־תוֹרָה יוֹצְאִים מִפִּי בַעֲלֵיהֶם כְּתִקָּנָם הֵם עֲרֵבִים לְשׁוֹמְעֵיהֶם, וּבְשָׁעָה שֶׁהֵם יוֹצְאִים מְמֻסְמָסִים2527 הֵם מָרִים לְשׁוֹמְעֵיהֶם (ירוש' סנה' פ“י, ה”א).

קפט אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: כָּל־מִי שֶׁהוּא מוֹצִיא דִבְרֵי־תוֹרָה וְאֵינָם עֲרֵבִים עַל שׁוֹמְעֵיהֶם, – – – נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא אֲמָרָם. (שמ"ר מא).

קצ אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם תּוֹרָה וְאַחַר־כָּךְ יֶהְגֶּה2528, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ”2529, וְאַחַר־כָּךְ “וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה”2530.

וְאָמַר רָבָא: לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם – וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: “גָּרְסָה2531 נַפְשִׁי לְתַאֲבָה”2532 – “גָּרְסָה” נֶאֱמַר, וְלֹא “טָחֲנָה” (ע"ז יט.).

––––––––

קצא הַסַּדְרָן2533 קֹדֶם לְפַלְפְּלָן2534 (ירוש' הור' פ“ג, ה”ה).

קצב רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם כּוֹנֵס דִּבְרֵי תוֹרָה כְלָלִים וּמוֹצִיאָם פְּרָטִים, שֶׁאִם כּוֹנְסָם פְּרָטִים מְיַגְּעִים אוֹתוֹ וְאֵין יוֹדֵעַ מַה־לַּעֲשׂוֹת. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָלַךְ לְקֵיסָרֵי2535 וְצָרִיך מֵאָה זוּז אוֹ מָאתַיִם זוּז לְהוֹצָאָה, נוֹטְלָם פֶּרֶט2536 – מְיַגְּעִים אוֹתוֹ וְאֵין יוֹדֵעַ מַה־לַּעֲשׂוֹת, אֲבָל אִם מְצָרְפָם וְעוֹשֶׂה אוֹתָם סְלָעִים וְדִינָרֵי זָהָב2537, פּוֹרֵט2538 וּמוֹצִיא בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה (ספרי האזינו).

קצג אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בְּסִמָּנִין2539, שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׂימָהּ בְּפִיהֶם”2540 – אַל תִּקְרָא “שִׂימָהּ”, אֶלָּא “סִימָנָהּ” (עירובין נד:; ע"י).

קצד “וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם”2541 – רְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה. (מנח' מג:).

קצה כָּל־דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִים זֶה לָזֶה, שֶׁמַּה שֶּׁזֶּה נוֹעֵל2542 זֶה פוֹתֵחַ (תנה"ק חקת).

קצו שָׁנוּ בְּשֵׁם רַ' נְחֶמְיָה: “הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ”2543 – דִּבְרֵי תוֹרָה עֲנִיִּים בִּמְקוֹמָם וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר (ירוש' ר“ה פ”ג, ה"ה).

קצז “כִּשְׂעִירִם עֲלֵי־דֶשֶׁא”2544 – מַה שְּׂעִירִים הַלָּלוּ יוֹרְדִים עַל עֲשָׂבִים וּמְפַשְׁפְּשִׁים בָּהֶם2545, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַתְלִיעוּ2546, כָּךְ הֱוֵי מְפַשְׁפֵּשׁ בְּדִבְרֵי תוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁכָּחֵם. כָּךְ אָמַר לוֹ רַ' יַעֲקֹב בְּרַ' חֲנִינָא לְרַבִּי: בּוֹא וּנְפַשְׁפֵּשׁ בַּהֲלָכוֹת, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַעֲלוּ חֲלוּדָה2547. (ספרי האזינו).

קצח אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ”2548 – לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי תוֹרָה כִּתְאֵנָה? – מַה תְּאֵנָה זוֹ כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם מְמַשְׁמֵשׁ בָּהּ מוֹצֵא בָהּ תְּאֵנִים2549, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם הוֹגֶה בָהֶם מוֹצֵא בָהֶם טָעַם (עיר' נד).

קצט אֵינוֹ דוֹמֶה שׁוֹנֶה פִרְקוֹ מֵאָה פְעָמִים לְשׁוֹנֶה פִרְקוֹ מֵאָה וְאֶחָת (חג' ט':).

ר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה אוֹמֵר: כָּל־הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ חוֹזֵר עָלֶיהָ דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁזּוֹרֵעַ וְאֵינוֹ קוֹצֵר.

רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כָּל־הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְשַׁכְּחָהּ דּוֹמֶה לְאִשָּׁה שֶׁיּוֹלֶדֶת וְקוֹבָרֶת.

רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: זַמֵּר בְּכָל־יוֹם2550, זַמֵּר בְּכָל־יוֹם (סנה' צט).

רא רַ' דּוֹסְתַּאי בַּר יַנַּאי מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל־הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־רָאוּ עֵינֶיךָ”2551. יָכוֹל אֲפִלּוּ תָּקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ2552, – תַּלְמוּד־לוֹמַר: "וּפֶן־יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ2553 – הָא2554 אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶּׁיֵּשֵׁב2555 וִיסִירֵם מִלִּבּוֹ (אב' ג).

רב אֱלִישָׁע בֶּן־אֲבוּיָה הָיָה אוֹמֵר: יָכוֹל אָדָם לִלְמֹד תּוֹרָה בְּעֶשְׂרִים שָׁנָה וְלִשְׁכֹּחַ בִּשְׁתֵּי שָׁנִים – כֵּיצַד? יָשַׁב שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְאֵין חוֹזֵר לְאַחֲרָיו – נִמְצָא אוֹמֵר עַל טָמֵא טָהוֹר וְעַל טָהוֹר טָמֵא; שְׁנֵים־עָשָׂר חֳדָשִׁים וְלֹא חָזַר לְאַחֲרָיו – נִמְצָא מַחֲלִיף חֲכָמִים2556 זֶה בָזֶה; שְׁמוֹנָה־עָשָׂר חֳדָשִׁים וְלֹא חָזַר לְאַחֲרָיו – נִמְצָא מְשַׁכֵּחַ רָאשֵׁי מַסֶּכְתּוֹתָיו; עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים וְאֵין חוֹזֵר לְאַחֲרָיו – נִמְצָא מְשַׁכֵּחַ רָאשֵׁי פְרָקִים. וּמִתּוֹךְ שֶׁאָמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְעַל טָהוֹר טָמֵא וּמַחֲלִיף חָכָם בְּחָכָם וּמְשַׁכֵּחַ רָאשֵׁי מַסֶּכְתּוֹתָיו וְרָאשֵׁי פְרָקָיו, סוֹף שֶׁיּוֹשֵׁב וְדוֹמֵם, וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה: “עַל־שְׂדֵה אִישׁ־עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל־כֶּרֶם אָדָם חֲסַר־לֵב, וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשׁוֹנִים, כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה”2557, וְכֵוָן שֶׁנָּפַל כָּתְלוֹ שֶׁל כֶּרֶם, מִיָּד חָרֵב כָּל־הַכֶּרֶם כֻּלּוֹ (אדר"נ כד).

רג אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: בִּמְגִלַּת חֲסִידִים מָצְאוּ כָתוּב: “יוֹם תַּעַזְבֵנִי2558 יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךָּ” – לִשְׁנַיִם שֶׁיָּצְאוּ, אֶחָד מִטְּבֵרְיָא וְאֶחָד מִצִּפּוֹרֵי, וּפָגְעוּ זֶה בָזֶה בְּפֻנְדָּק אֶחָד. לֹא הִסְפִּיקוּ לִפְרשׁ זֶה מִזֶּה עַד שֶׁהָלַךְ זֶה מִיל וְזֶה מִיל – נִמְצְאוּ רְחוֹקִים2559 זֶה מִזֶּה שְׁנֵי מִילִין; וּלְאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לְאִישׁ, כָּל־זְמַן שֶׁהָיְתָה בְדַעְתּוֹ לְהִנָּשֵׂא לָהּ הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לוֹ, וְכֵוָן שֶׁהִפְלִיגָה דַעְתּוֹ מִמֶּנָּה הָלְכָה וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר (ירוש' בר' פ“ט, ה”ה).

רד “לֹא־יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלֵי־פָז”2560 – אֵלּוּ דִבְרֵי־תוֹרָה שֶׁקָּשִׁים לִקְנוֹתָם כִּכְלֵי זָהָב וּכְלֵי־פָז וְנוֹחִים2561 לְאַבְּדָם כִּכְלֵי זְכוּכִית2562 (חג' טו.).

רה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי תוֹרָה לִכְלִי מֵילְתִין2563; מַה [כְּלִי] מֵילְתִין לֹא בִמְהֵרָה אַתָּה קוֹנֵהוּ, אֲבָל בִּמְהֵרָה אַתָּה קוֹרְעוֹ, כָּךְ הֵם דִּבְרֵי תוֹרָה – קָשִׁים הֵם לִקְנוֹת וְנוֹחִים הֵם לְאַבֵּד; דִּבְרֵי שְׁטוּת דּוֹמִים הֵם לִכְלִי־שַׂק – מַה כְּלִי שַׂק בִּמְהֵרָה אַתָּה קוֹנֵהוּ, אֲבָל לֹא בִמְהֵרָה אַתָּה קוֹרְעוֹ, כָּךְ הֵם דִּבְרֵי שְׁטוּת – נוֹחִים לִקְנוֹת וְקָשֶׁה לְאַבֵּד. (אדר“נ הוצ”ש נו"ב לא).

רו לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי־תוֹרָה2564 בְּמַיִם, בְּיַיִן וּבְחָלָב? מַה שְּׁלֹשָה מַשְׁקִין הַלָּלוּ אֵין נִפְסָלִים אֶלָּא בְהֶסַּח־הַדַּעַת2565, אַף דִּבְרֵי־תוֹרָה אֵין מִשְׁתַּכְּחִים אֶלָּא בְהֶסַּח־הַדָּעַת (תענית ז:).

רז לִלְמֹד בְּיָשָׁן2566 קָשֶׁה מִבְּחָדָשׁ; וְסִמָּנְךָ: טִינָא בַּר טִינָא2567. (יומא כט.).

רח אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב הוּנָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט וְקֹבֵץ עַל־יָד יַרְבֶּה”2568 – אִם עוֹשֶׂה אָדָם תּוֹרָתוֹ חֲבִילוֹת־חֲבִילוֹת2569 – מִתְמַעֵט2570, וְאִם קוֹבֵץ עַל־יָד2571 – יַרְבֶּה. אָמַר רָבָא: יוֹדְעִין חֲכָמִים דָּבָר זֶה וְעוֹבְרִין עָלָיו. אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: אֲנִי עָשִׂיתִי וְנִתְקַיְּמָה בְיָדִי.

רַב דִּימִי אָמַר: מָשָׁל לְצַיָּד שֶׁצָּד צִפֳּרִים; אִם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מְשַׁבֵּר כְּנָפָיו2572 – מִשְׁתַּמֵּר, וְאִם לָאו – אֵין מִשְׁתַּמֵּר. (עיר' נד:; ע"י).

רט “כִּי לֹא־דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי־הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל־הָאֲדָמָה”2573 – דָּבָר שֶׁאַתָּה אוֹמֵר: “רֵק הוּא” – הוּא חַיֵּיכֶם. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִים, שֶׁהָיוּ מְסַגְּלִים2574 מָמוֹן אַחַר אֲבִיהֶם. אֶחָד מְצָרֵף דִּינָר2575 וְאוֹכְלוֹ, וְאֶחָד מְצָרֵף דִּינָר וּמַנִּיחוֹ. זֶה שֶׁמְּצָרֵף דִּינָר וְאוֹכְלוֹ, נִמְצָא שֶׁאֵין בְּיָדוֹ כְלוּם; זֶה שֶׁמְּצָרֵף דִּינָר וּמַנִּיחוֹ, נִמְצָא עָשִׁיר לְאַחַר זְמָן; כָּךְ תַּלְמִיד־חָכָם, לָמֵד שְׁנַיִם שְׁלֹשָה דְבָרִים בְּיוֹם, שְׁנַיִם שְׁלשָׁה פְרָקִים בְּשַׁבָּת, שְׁתַּיִם שָׁלֹש פַּרְשָׁיוֹת בְּחֹדֶשׁ – נִמְצָא עָשִׁיר לְאַחַר זְמָן, וְעָלָיו נֶאֱמַר: “וְקֹבֵץ עַל־יָד יַרְבֶּה”2576; וְזֶה שֶׁאוֹמֵר: הַיּוֹם אֲנִי לוֹמֵד? לְמָחָר אֲנִי לוֹמֵד! הַיּוֹם אֲנִי שׁוֹנֶה? לְמָחָר אֲנִי שׁוֹנֶה! – נִמְצָא אֵין בְּיָדוֹ כְלוּם. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר: “נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ”2577 (ספרי עקב).

רי “נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ”2578 – לָמָּה נִמְשְׁלָה תּוֹרָה בִּתְאֵנָה? שֶׁרֹב הָאִילָנוֹת, הַזַּיִת, הַגֶּפֶן וְהַתְּמָרָה, נִלְקָטִין כְּאֶחָת2579, וְהַתְּאֵנָה נִלְקֶטֶת מְעַט־מְעָט. כָּךְ הַתּוֹרָה, הַיּוֹם לוֹמֵד מְעַט וּלְמָחָר הַרְבֵּה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִתְלַמֶּדֶת לֹא בְשָׁנָה וְלֹא בִשְׁנָתָיִם (במ"ר כא).

ריא “קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים”2580 – רַ' חָנִין מִצִּפּוֹרִין פָּתַר הַמִּקְרָא בִּתְלוּלִית2581 זוֹ שֶׁל עָפָר; מִי שֶׁטִּפֵּשׁ מַהוּ אוֹמֵר: מִי יָכוֹל לִקְצוֹת2582 אֶת זוֹ? מִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר: הֲרֵינִי קוֹצֶה שְׁתֵּי מִשְׁפָּלוֹת2583 הַיּוֹם וּשְׁתֵּי מִשְׁפָּלוֹת לְמָחָר – עַד שֶׁאֲנִי קוֹצֶה אֶת־כֻּלָּהּ. כָּךְ מִי שֶׁטִּפֵּשׁ אוֹמֵר: מִי יָכוֹל לִלְמֹד כָּל־הַתּוֹרָה, נְזִיקִין2584 – שְׁלֹשִים פְּרָקִים, כֵּלִים2585 – שְׁלֹשִים פְּרָקִים? מִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר: הֲרֵינִי שׁוֹנֶה שְׁתֵּי הֲלָכוֹת הַיּוֹם וּשְׁתֵּי הֲלָכוֹת לְמָחָר, עַד שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה אֶת־כָּל־הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

אָמַר רַ' יַנַּאי: “רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח־פִּיהוּ”2586 – מָשָׁל לְכִכָּר שֶׁתָּלוּי בַּאֲוִירוֹ שֶׁל בַּיִת; מִי שֶׁטִּפֵּשׁ אוֹמֵר: מִי יָכוֹל לְהוֹרִיד אֶת־זֶה? מִי שֶׁפִּקֵּחַ אוֹמֵר: וְלֹא אַחֵר תְּלָאוֹ? אֶלָּא הֲרֵינִי מֵבִיא סֻלָּם אוֹ קָנֶה ומוֹרִידוֹ. כָּךְ מִי שֶׁטִּפֵּשׁ אוֹמֵר: מִי יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבְּלִבּוֹ שֶׁל חָכָם? וּמִי שֶׁפִּקֵּחַ אוֹמֵר: וְהוּא לֹא מֵאַחֵר לְמָדָהּ? אֶלָּא הֲרֵינִי לוֹמֵד שְׁתֵּי הֲלָכוֹת הַיּוֹם וּשְׁתַּיִם לְמָחָר, עַד שֶׁאֲנִי לָמֵד אֶת־כָּל־הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

אָמַר רַ' לֵוִי: מָשָׁל לִקְרַסְטַל2587 נָקוּב, שֶׁשָּׂכַר בְּעָלָיו פּוֹעֲלִים לְמַלְאוֹתוֹ מָיִם. מִי שֶׁטִּפֵּשׁ מַהוּ אוֹמֵר: מָה אֲנִי מוֹעִיל? מַכְנִיס בְּזוֹ וּמוֹצִיא בְזוֹ. מִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר: וְלֹא שְׂכַר כָּל־חָבִית וְחָבִית אֲנִי נוֹטֵל? כָּךְ מִי שֶׁטִּפֵּשׁ מַהוּ אוֹמֵר: מָה אֲנִי מוֹעִיל? הֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה וּמְשַׁכְּחָהּ. וּמִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר: וְלֹא שְׂכַר יְגִיעָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לִי?

חֲכָמִים אוֹמְרִים: הַטִּפֵּשׁ הַזֶּה נִכְנָס לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וְרוֹאֶה אוֹתָם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: הֵיאַךְ אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה תְּחִלָּה? אוֹמְרִים לוֹ: תְּחִלָּה קוֹרֵא בִמְגִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ בְּסֵפֶר, וְאַחַר־כָּךְ בַּנְּבִיאִים, וְאַחַר־כָּךְ בַּכְּתוּבִים. מִשֶּׁהוּא גוֹמֵר אֶת־הַמִּקְרָא, שׁוֹנֶה אֶת־הַתַּלְמוּד, וְאַחַר־כָּךְ בַּהֲלָכוֹת, וְאַחַר־כָּךְ בָּאַגָּדוֹת. כֵּוָן שֶׁשּׁוֹמֵעַ כָּךְ אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: אֵימָתַי אֲנִי לוֹמֵד כָּל־זֹאת? – וְחוֹזֵר מִן הַשָּׁעַר2588; הָוֵי “בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח־פִּיהוּ” (ויק“ר יט; דב”ר ח; שהש"ר ה).

ריב “טוֹב מְלֹא כַף־נָחַת מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל וּרְעוּת רוּחַ”2589 – אָמַר רַ' יִצְחָק: טוֹב מִי שֶׁשּׁוֹנֶה שְׁנֵי סְדָרִים וְרָגִיל בָּהֶם מִמִּי שֶׁשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת2590 וְאֵינוֹ רָגִיל בָּהֶן.

טוֹב מִי שֶׁהוּא חוֹכֵר שָׂדֶה אַחַת וּמְזַבְּלָהּ וּמְעַדְּרָהּ מִמִּי שֶׁהוּא חוֹכֵר שָׂדוֹת הַרְבֵּה וּמְבִירָן (ויק“ר ג; ילק”ש קהל' ד'; ב"ר פב).

ריג רַב שֵׁשֶׁת כָּל־שְׁלֹשִים יוֹם הָיָה חוֹזֵר עַל תַּלְמוּדוֹ וְהָיָה סָמוּךְ וְעוֹמֵד עַל בְּרִיחַ הַדֶּלֶת וְאָמַר: שִׂישִׂי, נַפְשִׁי, שִׂישִׂי, נַפְשִׁי! לָךְ קָרִיתִי2591, לָךְ שָׁנִיתִי (פסח' סח:).

ריד אָמַר רַ' תַּנְחוּם: הַסּוֹבֵר2592 תַּלְמוּדוֹ לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ, מַה־טַּעַם? שֶׁנֶּאֱמַר: “פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־רָאוּ עֵינֶיךָ25932594 (ירוש' בר' פ“ה, ה”א).

רטו בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם – כְּלִי רֵיקָן מַחֲזִיק2595, מָלֵא אֵינוֹ מַחֲזִיק; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן – מָלֵא מַחֲזִיק2596, רֵיקָן אֵינוֹ מַחֲזִיק, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע25972598 – אִם שָׁמוֹעַ – תִּשְׁמָע, וְאִם לָאו – לֹא תִשְׁמָע. דָּבָר אַחֵר: “אִם־שָׁמוֹעַ” בְּיָשָׁן2599 – “תִּשְׁמַע” בְּחָדָשׁ, וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ2600 – שׁוּב לֹא תִשְׁמָע (בר' מ.).

רטז אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: הֲלָכָה צְרִיכָה דֵעָה צְלוּלָה כְּיוֹם שֶׁל אִסְתָּן2601.

אָמַר אַבַּיֵּי: אִם אָמְרָה לִי אֵם: “הָבֵא כֻתָּח2602” – לֹא שָׁנִיתִי.

אָמַר רָבָא: אִם עֲקָצַתְנִי2603 כִנָּה – לֹא שָׁנִיתִי.

מָר בְּנוֹ שֶׁל רָבִינָא עָשְׂתָה לוֹ אִמּוֹ שִׁבְעָה חֲלוּקִים2604 לְשִׁבְעָה יָמִים (עיר' סה.).