מעלות ומורדות, רכסים ומהמורות ואבנים, אבנים, אבנים. השבילים המתפתלים אל הנקודות הסמוכות מלאים וגדושים אבנים. אבנים אין קץ. עכשיו מובן ענין הסקילה בימי קדם. באבנים לצורך זה לא היה להם מחסור!
פליטי הנאציות עם “הנוער העולה” ממלאים את הקיבוץ עד כדי לטשטש ולבלוע את החברים הותיקים, מיסדי הנקודה ועמודי התווך שלה. אבל סוף־סוף העין מבחנת בהם, באלה הראשונים, הכחושים, המחושלים, חרושי־החריצים וזרוּקי־השׂיבה. מהם גם מגויסים, במדי צבא, השוהים עכשיו כאן בחופשה. את לשד נעוריהם, את מיטב כוחותיהם נתנו בשעתם לעבודת־פרך, לשמירה בלילות, לקדחת, ועתה לא נותרו בהם אלא גרמיהם בלבד, ובהם, בגרמי אבן אלה, התגייסו. אבנים, אבנים אף הם!
כי לא יכלו לשבת ולחכות עד ש… והם השכימו וקפצו לקראת האויב. בחדר־הקריאה, בערב, הם מספרים משם לא הרבה באזני הבחורים והבחורות הללו, שמצטופפים מסביב לרדיו, אבל המעט הזה, שהם מספרים, אף הוא דיו, דיו. והרדיו עצמו, בחדשות האחרונות, מוסיף על סיפוריהם ומשלים את התמונה. הנה גם יפאן נכנסה למלחמה. הלהבות מתפשטות והולכות. אש כי תצא…
וּבחוץ גדולים הכוכבים, גדולים וקרובים מאוד, עד כדי להיתפס ביד, ומתוך החושך מתחת מלבינות האבנים. קר. המקלט היחידי, השופע חמימות וחסות, הוא עתה – הרפת. במכנסיהן ובסינריהן ומטפחות לראשיהן מלחיתות הנערות תחת הפרות ההולנדיות הנהדרות וחולבות וחולבות. הנה הופכת פרה ראשה ומביטה אליך בעינים אפלות ונוגות. עצבוּת זו מהיכן לך, בת ארץ־השפלה? האם מפני שמולדתך נתונה בידי צר, או מחמת… ההפראה המלאכותית? ואולי איזו אבן אחרת מעיקה בחשאי על לבך הבהמי?
קשה עלי תוגת עיניכן בשעת־לילה מאוחרת זו, פרותינו היקרות!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.