הגביר המפורסם היה זה, איש אוֹרשה עיר מולדתי, אביהם הישיש של שני האחים לזר וסמואל, שעסקים ממלכתיים היו להם בפטרבוּרג. בני אוֹרשה התיהרו בו, בהיותו להם סמל העושר והגדוּלה, ועתים, כאשר בא הנה מעיר־הבירה, ששם ישב בשנותיו האחרונות, במחיצת בניו, זיכוהו בכל מיני “כיבודים” מסורתיים, בחינת תפארת לו, ועוד יותר – תפארת להם.
ככה היה פעם סנדק ב“בריתו” של אחי הצעיר ממני בשלוש שנים, זליג, ואני זוכר את דמות דיוקנו, בשטריימל, מבעד לערפלים (ואולי היה זה עשן ה“פּיפּקות” של הקרואים הישישים?). זכר־ה“ברית” הזה מיום היותי בן שלוש – הוא הזכר הראשון שלי.
בשנותיו האחרונות, כאמור, ישב שלמה פוליאקוב בפטרבורג, אצל בניו הנ"ל, ורק לעתים רחוקות היה פוקד את עיר מולדתו אורשה. כעין חג היה אז לבני עירו, ובבית־המדרש, בו התפלל, התרפּקו עליו אנשים ושתו לו בחלקות. פעם – כך סיפּרו אצלנו – יצא לרגע והשאיר את משקפיו. זקני ר' יוסף המלמד הרכיב את אלה על חטמו ואמר:
– מ’זעט נישט אַ קאָפּיקע!.. (אין רואים אף פרוטה!)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.