חֵלֶק רְבִיעִי    🔗

לוח ראשׁי־תבות    🔗

א"ב – אלף בית

אב' – אבות

א“ב דב”ס – אלף בית דבן סירא

א“ב דר”ע – אלף בית דרבי עקיבא

אב"ג – אבא גוריון

אבכ' – אבכיר

אגא"ס – אגדת אסתר

אג"ב – אגדת בראשית

אדר"נ – אבות דרבי נתן

אהל' – אהלות

או"ה – אומות העולם

א"ז – אדרא זוטא

אח"כ – אחר כך

א"י – ארץ ישראל

איכ"ר – איכה רבה

א"ל – אמר לו

אלא"ז – אלה אזכרה

אס' – אסתר

אס"ר – אסתר רבה

א"ע – את עצמו

אעפ"י – אף על פי

אעפ"כ – אף על פי כן

ב"ב – בבא בתרא

ב"ה – בית הלל

בו"ד – בשר ודם

בחק' – בחקותי

בי"ד – בין דין

ביה"כ – בית הכסא

ביהכ"נ – בית הכנסת

ביה“מ, ביהמ”ד – בית המדרש

ביה"מ ב‘, ג’… – בית המדרש ב‘, ג’… של יעלינק

ביהמ"ק – בית המקדש

בכ‘, בכור’ – בכורות

בכו' – בכורים

בכ"ז – בכל זאת

בל"י – בלשון יונית

ב"מ – בבא מציעא

במ‘, במד’ – במדבר

במ"ר – במדבר רבה

ב"ס – בן־סירא

בעה"ב – בעל הבית

ב"ק – בבא קמא, בר קפרא

בר' – בראשית, ברבי

בר‘, ברכ’ – ברכות

ב"ר – בראשית רבה

ב"ש – בית שמאי

גט‘, גיט’ – גיטין

גמ"ח – גמילות חסדים

ג"ע – גן עדן

ד"א – דרך ארץ, דבר אחר

דא"ז – דרך ארץ זוטא

דב' – דברִים

דב"ז – דברִים זוטא

דב“ר, ד”ר – דברִים רבה

דה“א, דהי”א – דברי הימים א'

דה"ב – דברי הימים ב'

דנ' – דניאל

דר"כ – דרב כהנא

ד"ר – דברי תורה

ה' – יי

ה“א, ה”ב.. – הלכה א‘, הלכה ב’…

הוס' – הוספה

הוצ"מ – הוצאה מדעית

הוצ"ש – הוצאת שכטר

הוצ' ש"ב – הוצאת שלמה בובער

הור' – הוריות

הוש' – הושע

היכל' – היכלות

הקב"ה – הקדוש ברוך הוא

השל' – השלום

וגו' – וגומר

וזה"ב – וזאת הברכה

וי"ג – ויש גורסין

וי"מ – ויש מפרשין

ויק' – ויקרא

ויק"ר – ויקרא רבה

וכו' – וכוליה

זב' – זבחים

זכ‘, זכר’ – זכריה

ח“א, ח”ב… – חלק א‘, חלק ב’…

חב‘, חבק’ – חבקוק

חג' – חגיגה

ח"ו – חס ושלום

חו"ל – חוץ לארץ

חול' – חולין

חנ' – חנוכה

טה' – טהרות

י"א – יש אומרין

יב‘, יבמ’ – יבמות

יהוש' – יהושע

יד' – ידים

יוה"כ – יום הכפורים

יו"ט – יום טוב

יו"כ – יום כפור

יח‘, יחז’, יחזק' – יחזקאל

ילק"ח – ילקוט חדש

ילק"ר – ילקוט ראובני

ילק“ש, ילקו”ש – ילקוט שמעוני

י"מ – יש מפרשין

יצה"ר – יצר הרע

יר‘, ירוש’ – ירושלמי

ירמ' – ירמיה

ישע' – ישעיה

כ"א – כרך א', – כל אחד

כה"ג – כהן גדול

כות' – כותים

כלא' – כלאים

כלו' – כלומר

כרית' – כריתות

כת‘, כתוב’ – כתובות

ל' – לשון

לה"ר – לשון הרע

לקה"ק – לקדש הקדשים

לק"ט – לקח טוב

מ"א – מלכים א'

מ"ב – מלכים ב'

מג' – מגילה

מג"ת – מגלת תענית

מד‘, מדר’ – מדרש

מד' לחנ' – מדרש לחנוכה

מד' נעל' – מדרש נעלם

מדא“ג, מא”ג – מדרש אגדה

מדה“ג, מה”ג – מדרש הגדול

מד"ש, מד' שמ' – מדרש שמואל

מד' תמ' – מדרש תמורה

מה"מ – מלאך המות

מו"ק – מועד קטן

מכ' – מכות

מכיל‘, מכל’ – מכילתא

מכיל' דרשב"י – מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

מלא' – מלאכי

מנ‘, מנח’ – מנחות

מנוה"מ – מנורת המאור

מס' – מסכת

מס' סופ' – מסכת סופרים

מע' – מעילה

מעש' – מעשרות

מע"ש – מעשר שני

מש‘, משל’ – משלי

נ“א, נו”א – נוסח אחר

נג' – נגעים

נד‘, נדר’ – נדרים

נז' – נזיר

נו"ב – נוסח ב'

נח' – נחום

נח‘, נחמ’ – נחמיה

ס' – סדר

סא"ז – סדר אליהו זוטא

סד"ע – סדר עולם

סופ' – סופרים

סי' – סימן

סנה' – סנהדרין

סע' – סעיף

עאכו"כ – על אחת כמה וכמה

ע"ג – על גבי

ע"ד – על דבר, על דרך

עד‘, עדי’ – עדיות

עה“ד, עשה”ד – עשרת הדברות

עוב' – עובדיה

עוה"ב – עולם הבא

עוה"ז – עולם הזה

עוקצ' – עוקצין

עז' – עזרא

ע"ז – עבודה זרה, על זה

עי' – עיין

ע"י – על יד, על ידי, עין יעקב

עיר‘, ערוב’ – עירובין

ע"כ – על כן

עמ' – עמוס

ע“פ, עפ”י – על פי

ערכ' – ערכין

ע"ש – על שם, עיין שם

פ' – פרשה, פרק

פ“א, פ”ב… – פרשה, פרק א‘, פרשה, פרק ב’…

פדר"א – פרקי דרבי אליעזר

פה"י – פסח היום

פה"ק – פרק הקודם

פנ"א – פנים אחרים

פס‘, פסח’ – פסחים

פסיק‘, פסק’ – פסיקתא

פס' דר"כ – פסיקתא דרב כהנא

פסיק"ז – פסיקתא זוטרתא

פסיק"ר – פסיקתא רבתי

פר"ש – פרק שירה

פתיח' – פתיחתא

צ"ל – צריך להיות

צפ' – צפניה

קד‘, קיד’ – קדושין

קהל' – קהלת

קה"ר – קהלת רבה

ק"ו – קל וחומר

ק"ש – קריאת שמע

ר' – רבי

ר"א – רבי אליעזר, רבי אלעזר

ראב"ע – ר' אלעזר בן עזריה

ראב"ש – ר' אלעזר בן שמוע, בן שמעון

רבש"ע – רבונו של עולם

ר"ג – רבן גמליאל

ר"ה – ראש השנה

רו"ר – רות רבה

ר"ח – ר' חיא, ר' חנינא, ר' חוצפית

רחב"ד – ר' חנינא בן דוסא

רחב"ת – ר' חנינא בן תרדיון

רח"ו – ר' חיים וויטאל

ר"ט – ר' טרפון

ר"י – ר' יהודה, ר' יהושע, ר' יוחנן, ר' ישמעאל

ריב"ב – ר' יהודה בן בבא

ריב"ז – ר' יוחנן בן זכאי

ריב"ח – ר' יהושע בן חנניה

ריב"ל – ר' יהושע בן לוי

ר"ל – ריש לקיש

ר"מ – ר' מאיר

ר"נ – רב נחמן

ר"ן – רבנו נסים

ר"ע – ר' עקיבא

ר"פ – ר' פנחס

ר"ש – ר' שמעון, רב ששת

רשב"י – רש שמעון בן יוחאי

רש"י – ר' שלמה יצחקי

ר"ת – ראשי תבות

ש"א – שמואל א'

שאלת' דר"א – שאלתות דרב אחאי

ש"ב – שמואל ב'

שבוע' – שבועות

שבה"ל – שבלי הלקט

שה"י – שבת היום

שה"ש – שיר השירים

שהש"ר – שיר השירים רבה

שו"ט – שוחר טוב

שופ' – שופטים

שמ' – שמות

שמו“ר, שמ”ר – שמות רבה

שמח' – שמחות

ש"ס – ששה סדרים

ש"ע – שמונה עשרה

ש"צ – שליח צבור

שק‘, שקל’ – שקלים

ת' – תחת

תדב"א – תנא דבי אליהו

תדא"ז – תנא דבי אליהו זוטא

תדא"ר – תנא דבי אליהו רבה

תהל' – תהלים

תו"כ – תורת כהנים

תוס‘, תוספ’ – תוספתא

תוס' צוק' – תוספתא צוקרמנדל

ת"ח – תלמיד חכם

ת"י – תרגום יונתן

תמו' – תמורה

תמ' – תמיד

תנה"ק – תנחומא הקדום

תנח' – תנחומא

תענ' – תענית

ת"ק – תנא קמא

תרג"ש – תרגום שני

תרו' – תרומות

תש' הגא‘, הוצ’ הרכ' – תשובות הגאונים, הוצאת הרכבי

תש' הרשב“א – תשובות הרשב”א (ר' שלמה בן אדרת)

י: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּבֵין אָדָם לַמָּקוֹם    🔗

א. הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא

א אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אָשִׁירָה לַיָי כִּי־גָאֹה גָּאָה”¹ – שִׁירָה לְמִי שֶׁמִּתְגָּאֶה עַל הַגֵּאִים², שֶׁאָמַר מָר: מֶלֶךְ שֶׁבַּחַיּוֹת – אֲרִי³, מֶלֶךְ שֶׁבַּבְּהֵמוֹת – שׁוֹר, מֶלֶךְ שֶׁבָּעוֹפוֹת – נֶשֶׁר, וְאָדָם מִתְגָּאֶה עֲלֵיהֶם, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְגָּאֶה עַל כֻּלָּם וְעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (חג' יג:).

ב הַכֹּל מִתְגָּאִים זֶה עַל זֶה: חֹשֶךְ מִתְגָּאֶה עַל הַתְּהוֹם, שֶׁהוּא לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, וְהָרוּחַ מִתְגָּאֶה עַל הַמַּיִם, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהֶם, וְהָאֵשׁ מִתְגָּאֶה עַל הָרוּחַ, שֶׁהוּא לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, וְהַשָּׁמַיִם מִתְגָּאִים עַל הָאֵשׁ שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ – וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְגָּאֶה עַל הַכֹּל (שמ"ר כג).

ג “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד”⁴ – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי! רְאוּ כָּל־מַה שֶּׁבָּרָאתִי – בָּרָאתִי זוּגוֹת: שָׁמַיִם וָאָרֶץ – זוּגוֹת, חַמָּה וּלְבָנָה – זוּגוֹת, אָדָם וְחַוָּה – זוּגוֹת, הָעוֹלָם־הַזֶּה וְהָעוֹלָם־הַבָּא – זוּגוֹת; אֲבָל כְּבוֹדִי יָחִיד וּמִיֻחָד בָּעוֹלָם (דב“ר ב; ילק”ש ואתחנן ו).

ד אָמַר רַ' חֲנִינָא: חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֱמֶת.

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֱמֶת – אָלֶ“ף בְּרֹאשׁ הָאוֹתִיּוֹת, מֵ”ם בְּאֶמְצַע, תָּי"ו בְּסוֹפָן, לוֹמַר: “אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים”⁵. “אֲנִי רִאשׁוֹן” – שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי מְאַחֵר, “וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים” – שֶׁאֵין לִי שֻׁתָּף, “וְאֶת־אַחֲרֹנִים אֲנִי־הוּא”⁶ – שֶׁאֵינִי עָתִיד לְמָסְרָהּ לְאַחֵר (שבת נה.; ירוש' סנה' פ“א, ה”א; שהש"ר).

ה “מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם”⁷ – אָמַר רַ' יִצְחָק: אֵין אָנוּ יוֹדְעִים, אִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְעוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאִם הָעוֹלָם מְעוֹנוֹ, עַד שֶׁבָּא משֶׁה וּפֵרַשׁ: “אֲדֹנָי מָעוֹן⁸ אַתָּה הָיִיתָ לָנוּ”⁹.

אָמַר רַ' יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא: אֵין אָנוּ יוֹדְעִים, אִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טָפֵל לְעוֹלָמוֹ וְאִם עוֹלָמוֹ טָפֵל לוֹ, עַד שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּפֵרַשׁ: “הֵנָּה מָקוֹם אִתִּי”¹⁰ – מְקוֹמִי טָפֵל לִי, וְאֵין אֲנִי טָפֵל לִמְקוֹמִי.

אָמַר רַ' אַבָּא בַּר יוּדָן: לְגִבּוֹר¹¹ שֶׁהוּא רוֹכֵב עַל הַסּוּס וְכֵלָיו מְשֻׁפָּעִים אֵילַךְ וְאֵילַךְ¹² – הַסּוּס טָפֵל לָרוֹכֵב, וְאֵין הָרוֹכֵב טָפֵל לַסּוּס.

אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַ' אַמִּי: מִפְּנֵי מָה מְכַנִּין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא “מָקוֹם”? – שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ (ב“ר סה; שמ”ר מה;, שו"ט צ).

ו אֵין מָקוֹם בָּאָרֶץ פָּנוּי¹³ מִן הַשְּׁכִינָה (במ"ר יג).

ז אָמַר רַ' הוֹשַׁעְיָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אַתָּה־הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ… וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים”¹⁴? – שְׁלוּחֶיךָ לֹא כִשְׁלוּחֵי בָשָׂר־וָדָם: שְׁלוּחֵי בָּשָׂר־וָדָם, מִמָּקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּלְּחִים לְשָׁם מֵחֲזִירִים שְׁלִיחוּתָם¹⁵, אֲבָל שְׁלוּחֶיךָ לְמָקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּלְּחִים שָׁם מַחֲזִירִים שְׁלִיחוּתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ”¹⁶. “יָבֹאוּ וְיֹאמְרוּ” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “יֵלְכוּ וְיֹאמְרוּ”¹⁷ – מְלַמֵּד שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּכָל־מָקוֹם (ב“ב כה.; ע”י).

ח “בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְיָ”¹⁸ – מָה הַנֶּפֶשׁ אֵין אָדָם יוֹדֵעַ אֵי־זֶה מְקוֹמָהּ, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵין שׁוּם בִּרְיָה יוֹדַעַת אֵי־זֶה מְקוֹמוֹ: שֶׁאֲפִלּוּ חַיּוֹת־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁטְּעוּנוֹת¹⁹ כִּסֵּא־הַכָּבוֹד, אֵינָן יוֹדְעוֹת אֵי־זֶה מְקוֹמוֹ וּבְאֵיזֶה מָקוֹם הוּא נָתוּן, לְפִיכָךְ הֵן אוֹמְרוֹת: בְּכָל־מָקוֹם שֶׁכְּבוֹדוֹ שָׁם – “בָּרוּךְ כְּבוֹד־יְיָ מִמְּקוֹמוֹ!”²⁰ (שו“ט קג; פדר”א ד).

ט מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁאַל לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: בְּאֵיזֶה מָקוֹם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נָתוּן? אָמַר לוֹ: אֵינִי יוֹדֵעַ. אָמַר לוֹ: זוֹהִי חָכְמַתְכֶם, שֶׁאַתֶּם מִתְפַּלְּלִים לְפָנָיו בְּכָל־יוֹם וְאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיזֶה מְקוֹמוֹ? אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הֲרֵי שָׁאַלְתָּ דָבָר שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנִּי שְׁלשָׁה אֲלָפִים²¹ וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, הֲרֵינִי שׁוֹאֵל לְךָ דָּבָר שֶׁהוּא נָתוּן אֶצְלְךָ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וֶאֱמָר־לִי אֵיזֶה מְקוֹמוֹ. אָמַר לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לוֹ: הַנֶּפֶשׁ הִיא נְתוּנָה אֶצְלְךָ, אֱמֹר לִי, הֵיכָן נְתוּנָה? אָמַר לוֹ: אֵינִי יוֹדֵעַ. אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, וּמַה דָּבָר שֶׁהוּא נָתוּן אֶצְלְךָ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא נָתוּן, וְאַתָּה שְׁאַלְתַּנִי עַל דָּבָר שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנִּי שְׁלשָׁה אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה! אָמַר לוֹ: יָפֶה אָנוּ עוֹשִׂים, שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, שֶׁאָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ בְּכָל־שָׁעָה. אָמַר־לוֹ: מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם אַתֶּם רוֹאִים וְהֵם אֵינָם רוֹאִים אֶתְכֶם, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה מַעֲשֵׂה־יָדָיו, וּמַעֲשֵׂה־יָדָיו אֵינָם רוֹאִים אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֹא־יִרְאֵנִי הָאָדָם וָחָי”²² (שו“ט קג; ילק”ש תהל' קג).

י אָמַר רַ' תַּנְחוּמָא: מַעֲשֶׂה בִּסְפִינָה אַחַת שֶׁל גּוֹי שֶׁהָיְתָה פוֹרֶשֶׁת מִיָּם הַגָּדוֹל, וְהָיָה בָהּ תִּינוֹק אֶחָד יְהוּדִי. עָמַד עֲלֵיהֶם סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם, וְעָמַד כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם וְהִתְחִיל נוֹטֵל יִרְאָתוֹ בְיָדוֹ וְקוֹרֵא, וְלֹא הוֹעִיל כְּלוּם. כֵּוָן שֶׁרָאוּ שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ כְלוּם, אָמְרוּ לְאוֹתוֹ יְהוּדִי: בְּנִי, קוּם קְרָא אֶל אֱלהֶיךָ, שֶׁשָּׁמַעְנוּ שֶׁהוּא עוֹנֶה אֶתְכֶם כְּשֶׁאַתֶּם צוֹעֲקִים אֵלָיו – וְהוּא גִּבּוֹר. מִיָּד עָמַד הַתִּינוֹק בְּכָל־לִבּוֹ וְצָעַק, וְקִבֵּל מִמֶּנּוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא תְּפִלָּתוֹ, וְשָׁתַק הַיָּם. כֵּוָן שֶׁיָּרְדוּ לַיַּבָּשָׁה יָרְדוּ כָל־אֶחָד וְאֶחָד לִקְנוֹת צְרָכָיו. אָמְרוּ לוֹ לְאוֹתוֹ הַתִּינוֹק: אֵין אַתָּה מְבַקֵּשׁ לִקְנוֹת לְךָ כְּלוּם? אָמַר לָהֶם: מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים מִן אַכְסְנַאי הֶעָלוּב הַלָּז? אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה אַכְסְנַאי עָלוּב? הֵם אַכְסְנָאִים עֲלוּבִים, שֶׁאֵלּוּ כָאן וְגִלּוּלֵיהֶם בְּבָבֶל, וְאֵלּוּ כָאן וְגִלּוּלֵיהֶם בְּרוֹמִי, וְאֵלּוּ כָאן וְגִלּוּלֵיהֶם עִמָּם, וְאֵינָם מוֹעִילִים לָהֶם כְּלוּם; אֲבָל אַתָּה כָּל־מָקוֹם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ אֱלהֶיךָ עִמְּךָ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כַּייָ אֱלֹהֵינוּ בְכָל־קָרְאֵנוּ אֵלָיו”²³ (ירוש' בר' פ“ט, ה”א).

יא אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֲמַרְתֶּם: כָּל־מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֲשָׂרָה²⁴ שְׁכִינָה שְׁרוּיָה שָׁם – כַּמָּה שְׁכֵינוֹת יֵשׁ? קָרָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְשַׁמָּשׁוֹ [שֶׁל הַקֵּיסָר] וְהִכָּהוּ עַל צַוָּארוֹ. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה?

– עַל הַחַמָּה [שֶׁנִּכְנְסָה] לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר.

אָמַר לוֹ הַקֵּיסָר: הַחַמָּה נָחָה עַל כָּל־הָעוֹלָם.

– וּמָה הַחַמָּה שֶׁהִיא אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי רְבָבוֹת שֶׁמְּשַׁמְּשִׁים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – נָחָה עַל כָּל־הָעוֹלָם, שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! (סנה' לט.).

יב מַטְרוֹנָה²⁵ אָמְרָה לְרַ' יוֹסֵי: אֱלֹהַי גָּדוֹל מֵאֱלֹהֶיךָ. אָמַר לָהּ: לָמָּה? אָמְרָה לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה אֱלֹהֵיכֶם לְמשֶׁה בַּסְּנֶה הִסְתִּיר משֶׁה פָנָיו, אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה אֶת־הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא אֱלֹהֵי²⁶ – מִיָּד “וַיָּנָס משֶׁה מִפָּנָיו”²⁷. אָמַר לָהּ: תִּפַּח רוּחָהּ. בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה אֱלֹהֵינוּ בַסְּנֶה לֹא הָיָה לוֹ [לְמשֶׁה] מָקוֹם לִבְרֹחַ: אָנָה הָיָה בוֹרֵחַ: לַשָּׁמַיִם אוֹ לַיָּם אוֹ לַיַּבָּשָׁה? – מַה־נֶּאֱמַר בֵּאלֹהֵינוּ? “הֲלוֹא אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם־יְיָ”²⁸; אֲבָל הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא אֱלהַיִךְ, כֵּוָן שֶׁאָדָם בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ פְּסִיעוֹת, יָכוֹל לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ (שמ"ר ג).

יג אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר אִיסִי: פְּעָמִים שֶׁאֵין הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ מַחֲזִיקִים כְּבוֹד אֱלֹהוּתוֹ, וּפְעָמִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הָאָדָם מִבֵּין שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ (ב"ר ד).

יד מִין אֶחָד שָׁאַל אֶת־רַ' מֵאִיר, אָמַר לוֹ: אֶפְשָׁר אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ “הֲלוֹא אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא”²⁹, הָיָה מְדַבֵּר עִם משֶׁה מִבֵּין שְׁנֵי בַדֵּי הָאָרוֹן?! אָמַר לוֹ: הָבֵא לִי מַרְאוֹת גְּדוֹלוֹת³⁰. הֵבִיא לוֹ. אָמַר לוֹ: רְאֵה בָּבוּאָה³¹ שֶׁלְּךָ בָּהֵן. רָאָה אוֹתָהּ גְּדוֹלָה. אָמַר לוֹ: הָבֵא לִי מַרְאוֹת קְטַנּוֹת³². הֵבִיא לוֹ. אָמַר לוֹ: רְאֵה בָּבוּאָה שֶׁלְּךָ בָּהֶן. רָאָה אוֹתָהּ קְטַנָּה. אָמַר לוֹ: וּמָה אִם אַתָּה, שֶׁאַתָּה בָּשָׂר־וָדָם, אַתָּה מְשַׁנֶּה עַצְמְךָ בְּכָל־מַה שֶׁתִּרְצֶה – מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא, עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. הָוֵי כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה – “הֲלוֹא אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא”, וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה – הָיָה מְדַבֵּר עִם משֶׁה מִבֵּין שְׁנֵי בַדֵּי הָאָרוֹן (ב"ר ד).

טו כְּשֶׁהָיְתָה אַהֲבָתֵנוּ עַזָּה³³ – עַל רֹחַב הַסַּיִף שָׁכַבְנוּ, עַכְשָׁו שֶׁאֵין אַהֲבָתֵנוּ עַזָּה – מִטָּה שֶׁל שִׁשִּׁים אַמּוֹת לֹא דַּיָּה לָנוּ. אָמַר רַב הוּנָא: מִן הַמִּקְרָאוֹת לָמַדְנוּ; בִּתְחִלָּה נֶאֱמַר: “וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת”³⁴, וְשָׁנִינוּ: אָרוֹן תִּשְׁעָה וְכַפֹּרֶת טֶפַח – הֲרֵי כָאן עֲשָׂרָה; אַחַר־כָּךְ נֶאֱמַר: “וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַייָ שִׁשִּׁים־אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ”³⁵; וּלְבַסּוֹף נֶאֱמַר: "כֹּה אָמַר יְיָ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי וגו' "³⁶ (סנה' ז.).

טז מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, כְּשֶׁהוּא בַּפַּלְטִין שֶׁלּוֹ אֵינוֹ בִמְדִינָה, וּכְשֶׁהוּא בִמְדִינָה אֵינוֹ בַּפַּלְטִין, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא יֶשְׁנוֹ בָעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים תָּמִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַייָ בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל־הָאָרֶץ”³⁷ (משנת ר"א יא).

יז שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: מֵעוֹלָם לֹא יָרְדָה³⁸ שְׁכִינָה לְמַטָּה, וְלֹא עָלוּ מֹשֶה וְאֵלִיָּהוּ לַמָּרוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיָי וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָם”³⁹ (סוכה ה.).

יח אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אִלְמָלֵי נִשְׁתַּיֵּר בַּמְּעָרָה שֶׁעָמַד בָּהּ משֶׁה וְאֵלִיָּהוּ⁴⁰ כִּמְלֹא נֶקֶב מַחַט סִדְקִית⁴¹ לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲמֹד מִפְּנֵי הָאוֹרָה⁴², שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֹא־יִרְאֵנִי הָאָדָם וָחַי”⁴³ (מג' יט:).

יט אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: רְצוֹנִי לִרְאוֹת אֱלֹהֵיכֶם. אָמַר לוֹ: אִי אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן רוֹצֶה אֲנִי לִרְאוֹתוֹ. הָלַךְ וְהֶעֱמִידוֹ כְּנֶגֶד הַחַמָּה בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, אָמַר לוֹ: הִסְתַּכֵּל בָּהּ. אָמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל. אָמַר לוֹ: הַחַמָּה, שֶׁהִיא אֶחָד מִן הַשַּׁמָּשִׁים הָעוֹמְדִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אַתָּה אוֹמֵר: אֵינִי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ – שְׁכִינָה לֹא כָל־שֶׁכֵּן. (חול' ס.).

כ [שׁוּב] אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: רוֹצֶה אֲנִי לְהַתְקִין סְעֻדָּה לֵאלֹהֵיכֶם. אָמַר לוֹ: אִי אַתָּה יָכוֹל. – מִפְּנֵי מָה? – מְרֻבִּים חֵילוֹתָיו. אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן. אָמַר לוֹ: צֵא וְהַתְקֵן עַל שְׂפַת רְבִיתָא⁴⁴, שֶׁהוּא מָקוֹם מְרֻוָּח. טָרַח שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים שֶׁל יְמוֹת הַחַמָּה – בָּא הָרוּחַ וְכִבֵּד⁴⁵ אֶת־הַכֹּל לַיָּם. טָרַח שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים שֶׁל יְמוֹת הַגְּשָׁמִים – בָּאוּ גְּשָׁמִים וְשִׁקְּעוּ אֶת־הַכֹּל בַּיָּם. אָמַר לוֹ: זֶה מַהוּ? אָמַר לוֹ: אֵלּוּ הֵם הַכַּבְּדָנִים וְהַזַּלְּפָנִים⁴⁶ שֶׁבָּאוּ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, אֵינִי יָכוֹל (שם).

כא [אָמַר אֵלִיָּהוּ]: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בְּכָרָךְ גָּדוֹל שֶׁבָּעוֹלָם, וְהָיְתָה שָׁם תִּשְׁחֹרֶת⁴⁷. תְּפָסוּנִי וְהִכְנִיסוּנִי לְבֵית הַמֶּלֶךְ. בָּא אֵלַי חַבָּר⁴⁸ אֶחָד וְאָמַר לִי: סוֹפֵר אַתָּה? אָמַרְתִּי לוֹ: מַה־שֶּׁהוּא⁴⁹. אָמַר לִי: אִם תֹּאמַר לִי דָּבָר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ – לֵךְ לְשָׁלוֹם. אָמַרְתִּי לוֹ: אֱמֹר – – – אָמַר לִי: אַתֶּם אוֹמְרִים אֵשׁ אֵינוֹ אֱלוֹהַּ, מִפְּנֵי מָה כָּתוּב בַּתּוֹרָה “אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד”⁵⁰? אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, כְּשֶׁעָמְדוּ אֲבוֹתֵינוּ עַל הַר סִינַי לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם תּוֹרָה, לֹא רָאוּ דְמוּת אָדָם וְלֹא דְמוּת כָּל־בִּרְיָה וְלֹא דְמוּת כָּל־נְשָׁמָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל־תְּמוּנָה”⁵¹: אֶלָּא אֱלֹהִים אֶחָד הוּא, אֱלֹהֵי אֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, שֶׁמַּלְכוּתוֹ קַיֶּמֶת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּבִשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים, וְאַתֶּם אוֹמְרִים אֵשׁ אֱלוֹהַּ הוּא, אֵינוֹ אֶלָּא שֵׁבֶט שֶׁנִּתַּן לְתַשְׁמִישׁ בְּנֵי אָדָם עַל הָאָרֶץ. מְשָׁלוֹ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל אֶת הָרְצוּעָה וּתְלָאָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְאָמַר לָהֶם לַעֲבָדָיו וּלְבָנָיו וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ: בָּזֶה אֲנִי מַכֶּה אֶתְכֶם, בָּזֶה אֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם, כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ בָהֶם וְיַעֲשׂוּ תְשׁוּבָה. וְאִם לֹא חָזְרוּ בָהֶם, בָּהּ מַכֶּה אוֹתָם וּבָהּ הוֹרֵג אוֹתָם. לְכָךְ נֶאֱמַר: “אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד”⁵², וְאוֹמֵר: “כִּי בָאֵשׁ יְיָ נִשְׁפָּט”⁵³, יָכוֹל [כְּמִשְׁמָעוֹ], תַּלְמוּד לוֹמַר: “כִּי יְיָ אֱלהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא”⁵⁴ (תדב"א א).

כב “וְאָמְרוּ־לִי מַה־שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵיהֶם?”⁵⁵ – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה מְבַקֵּשׁ מֹשֶה שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־שְׁמוֹ הַגָּדוֹל.

“וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־משֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה”⁵⁶ – אָמַר רַ' אַבָּא בַּר מַמָּל: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: שְׁמִי אַתָּה מְבַקֵּשׁ לֵדַע, לְפִי מַעֲשַׂי אֲנִי נִקְרָא: פְּעָמִים שֶׁאֲנִי נִקְרָא בְּאֵל שַׁדַּי, בִּצְבָאוֹת, בֵּאלֹהִים, בַּייָ – כְּשֶׁאֲנִי דָּן אֶת־הַבְּרִיּוֹת אֲנִי נִקְרָא אֱלֹהִים⁵⁷, וּכְשֶׁאֲנִי עוֹשָׂה מִלְחָמָה בָּרְשָׁעִים אֲנִי נִקְרָא צְבָאוֹת⁵⁸, וּכְשֶׁאֲנִי תוֹלֶה עַל חֲטָאָיו⁵⁹ שֶׁל אָדָם אֲנִי נִקְרָא אֶל שַׁדַּי⁶⁰, וּכְשֶׁאֲנִי מְרַחֵם עַל עוֹלָמִי אֲנִי נִקְרָא יְיָ⁶¹. הָוֵי “אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה” – אֲנִי נִקְרָא לְפִי מַעֲשָׂי (שמ"ר ג).

כג בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ – מִדַּת־רַחֲמִים (“יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן”⁶²); בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהִים הוּא מִדַּת־הַדִּין (“עַד הָאֱלֹהִים⁶³ יָבֹא דְבַר־שְׁנֵיהֶם”⁶⁴) (ב"ר לג).

כד “זֶה־שְּׁמִי לְעֹלָם”⁶⁵ – חָסֵר וָא"ו⁶⁶, שֶׁלֹּא יֶהְגֶּה אָדָם אֶת־יְיָ בְּאוֹתְיוֹתָיו; “וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹר”⁶⁷ – שֶׁאֵין אוֹמֵר אוֹתוֹ אֶלָּא בְּכִנּוּי (שמ"ר ג).

––––––––

כה “הַרְאֵנִי נָא אֶת־כְּבֹדֶךָ”⁶⁸ – אָמַר משֶׁה לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַרְאֵנִי נָא מִדָּה שֶׁאַתָּה מַנְהִיג בָּהּ אֶת הָעוֹלָם. אָמַר לוֹ: אֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד עַל מִדּוֹתָי⁶⁹ (שו"ט כה).

כו “כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ”⁷⁰ – אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: יָכוֹל אֲנִי לַעֲמֹד עַל מַשְׁתִּיתוֹ⁷¹ שֶׁל עוֹלָם, אֱמֹר לוֹ: אַחֲרֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, אַחֲרֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, אֶתְמְהָא! (קה“ר ב; ב”ר יב).

כז “הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל”⁷² – אָמַר רַ' יַעֲקֹב בֵּן זַבְדִּי: מָשָׁל לִגְבּוֹר שֶׁנִּכְנַס בַּמְּדִינָה וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין גְּבוּרָתוֹ. אָמַר לָהֶם פִּקֵּחַ אֶחָד: מֵאֶבֶן שֶׁהוּא מִתְגּוֹשֵׁשׁ בָּהּ⁷³ אַתֶּם יוֹדְעִים כֹּחַ גְּבוּרָתוֹ, כָּךְ מִן הַשָּׁמַיִם אָנוּ לְמֵדִים כֹּחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. (שו"ט יט).

כח “וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים”⁷⁴ – נִתְקַבְּצוּ כָּל־יִשְׂרָאֵל אֵצֶל משֶׁה וְאָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ משֶׁה, מַה הִיא מִדַּת כָּבוֹד שֶׁל מָעְלָה? אָמַר לָהֶם: מִן הַתַּחְתּוֹנִים⁷⁵ אַתֶּם יוֹדְעִים מָה הִיא מִדַּת כָּבוֹד שֶׁל מָעְלָה. מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁאָמַר: מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִרְאוֹת פָּנָיו שֶׁל מֶלֶךְ. אָמְרוּ לוֹ: הִכָּנֵס לַמְּדִינָה וְאַתָּה רוֹאֵהוּ. נִכְנַס לַמְּדִינָה וְרָאָה וִילוֹן פָּרוּס עַל פֶּתַח מְדִינָה, וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת קְבוּעוֹת בּוֹ. מִיָּד נָפַל לָאָרֶץ. אָמְרוּ לוֹ: רְאֵה, לֹא יָכֹלְתָּ לָזוּן עֵינֶיךָ עַד שֶׁנָּפַלְתָּ, אִלּוּ נִכְנַסְתָּ לַמְּדִינָה עַצְמָהּ וְרָאִיתָ פְּנֵי מֶלֶךְ – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: “וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים”⁷⁶ (ספרי ברכה).

כט מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם מַזְכִּיר אֶת־שְׁמוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ מַזְכִּיר אֶת־מַעֲשָׂיו: פְּלוֹנִי חָכָם, פְּלוֹנִי גִּבּוֹר. פְּלוֹנִי עָשִׁיר; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַזְכִּיר אֶת־מַעֲשָׂיו תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ מַזְכִּיר אֶת־שְׁמוֹ – “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים”⁷⁷.

מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם הַמֶּלֶךְ תּוֹבֵעַ מִבְּנֵי הַמְּדִינָה קִלּוּסוֹ⁷⁸ וַעֲדַיִן לֹא בָנָה גְשָׁרִים וְלֹא תִקֵּן לָהֶם דְּרָכִים; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא תִקֵּן אֶת־הַכֹּל תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ תָּבַע תְּהִלָּתוֹ, שֶׁלֹּא בָרָא אָדָם אֶלָּא בְּסוֹף בְּרִיּוֹתָיו.

מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁמְּקַלְּסִין⁷⁹ אוֹתוֹ מְקַלְּסִין עִמּוֹ אֶת־גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵם נוֹשְׂאִים עִמּוֹ בְּמַשָּׂאוֹ; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – הוּא לְבַדּוֹ מִתְקַלֵּס בְּעוֹלָמוֹ, הוּא לְבַדּוֹ מִתְהַדֵּר בְּעוֹלָמוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין נוֹשֵׂא עִמּוֹ בְּמַשָּׂאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ”⁸⁰.

מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא מַשֹּׂוֹי, הוּא לְמַטָּה וּמַשָּׂאוֹ לְמַעְלָה, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמַעְלָה וְנוֹשֵׂא אֶת־הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֶן־אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ”⁸¹.

מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם כְּשֶׁהוּא מְבַטֵּל אֶת־מַעֲשָׂיו אֵין כָּאן בְּרָכָה; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִשֶּׁהִבְטִיל אֶת־מַעֲשָׂיו הָיְתָה הַבְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשְׁבֹּת… מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיְבָרֵךְ וְגו' "⁸². (משנת ר“א י”א, ע“פ ב”ר א' ושם י).

ל בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם; מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, גָּבוֹהַּ רוֹאֶה אֶת הַגָּבוֹהַּ⁸³ וְאֵין גָּבוֹהַּ רוֹאֶה אֶת־הַשָּׁפָל; אֲבָל מִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, הוּא גָּבוֹהַּ וְרוֹאֶה אֶת־הַשָּׁפָל, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־רָם יְיָ וְשָׁפָל יִרְאֶה”⁸⁴ (סוטה ה.).

לא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, מַחֲמִיר בִּכְבוֹדוֹ יוֹתֵר מִכְּבוֹד שְׁלוּחוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַחֲמִיר בִּכְבוֹד שְׁלוּחוֹ יוֹתֵר מִכְּבוֹדוֹ; שֶׁכֵּן אָנוּ מוֹצְאִים בְּיָרָבְעָם, עוֹמֵד וּמַקְטִיר לַעֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא יָבְשָׁה יָדוֹ, וְכֵוָן שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ עַל הַצַּדִּיק, מִיָּד יָבְשָׁה יָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת־דְּבַר אִישׁ־הָאֱלֹהִים… וַיִשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת־יָדוֹ… לֵאמֹר תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדוֹ”⁸⁵.

מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, יֶשׁ־לוֹ פַּטְרוֹן⁸⁶, אִם בָּאַת לוֹ עֵת צָרָה, אֵינוֹ נִכְנָס לְבֵית הַפַּטְרוֹן פִּתְאֹם, אֶלָּא בָא וְעוֹמֵד לוֹ עַל פִּתְחוֹ וְקוֹרֵא לְעַבְדּוֹ אוֹ לְבֶן־בֵיתוֹ וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: אִישׁ פְּלוֹנִי עוֹמֵד עַל פֶּתַח חֲצֵרֶךָ, שֶׁמָּא מַכְנִיסוֹ⁸⁷, שֶׁמָּא מַנִּיחוֹ⁸⁸; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן. אִם בָּאַת עַל אָדָם צָרָה, לֹא יִצְוַח לֹא לְמִיכָאֵל וְלֹא לְגַבְרִיאֵל, אֶלָּא לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְבַדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “קְרָא אֵלַי וְאֶעֱנֶךָּ”⁸⁹.

מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אָדָם בּוֹדֵק שְׁטָרוֹתָיו, מָצָא שֶׁמִּתְחַיְּבִים לוֹ – מוֹצִיאָם וְגוֹבֶה, מָצָא שֶׁהוּא חַיָּב לְאָדָם כּוֹבְשָׁם⁹⁰; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, מָצָא עָלֵינוּ חוֹב הוּא כוֹבֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ”⁹¹, מָצָא לָנוּ אֶצְלוֹ זְכוּת, הוּא מוֹצִיאָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹצִיא יְיָ אֶת־צִדְקֹתֵנוּ”⁹² (ירוש' בר' פ“ט, ה”א; שמ“ר כה; ילק”ש יואל ב; משנת ר"א יא).

[לא רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ אוֹמֵר: בָּשָׂר וָדָם יֶשׁ־לוֹ קָרוֹב, אִם הָיָה עָשִׁיר הוּא מוֹדֶה בּוֹ וְאִם הָיָה עָנִי – כּוֹפֵר בּוֹ; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל נְתוּנִים בַּיְרִידָה הַתַּחְתּוֹנָה הוּא קוֹרֵא אוֹתָם “אַחַי וְרֵעָי”⁹³ (ירו' בר' פ“ט, ה”א)].

לב אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי אֲנִי יְיָ אֹהֵב מִשְׁפָּט שׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה⁹⁴”⁹⁵ – מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם, שֶׁהָיָה עוֹבֵר עַל בֵּית־הַמֶּכֶס, אָמַר לַעֲבָדָיו: תְּנוּ מֶכֶס לַמּוֹכְסִים. אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, וַהֲלֹא כָל־הַמֶּכֶס כֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ הוּא. אָמַר לָהֶם: מִמֶּנִּי יִלְמְדוּ כָּל־עוֹבְרֵי דְרָכִים וְלֹא יַבְרִיחוּ עַצְמָם מִן הַמֶּכֶס. וְאַף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּךְ אָמַר: “כִּי אֲנִי יְיָ… שׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה”⁹⁶ – מִמֶּנִּי יִלְמְדוּ בָנַי וְיַבְרִיחוּ עַצְמָם מִן הַגָּזֵל. (סוכה ל; ע"י).

לג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא [שָׁם] אַתָּה מוֹצֵא עַוְנְתָנוּתוֹ⁹⁷. דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים. כָּתוּב בַּתּוֹרָה: "כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וגו' "⁹⁸, וּכָתוּב אַחֲרָיו: “עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה”⁹⁹; שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים: “כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא… מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן”¹⁰⁰, וּכָתוּב אַחֲרָיו: “וְאֶת־דַּכָּא וּשְׁפַל־רוּחַ”¹⁰¹; מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים: “סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ”¹⁰², וּכָתוּב אַחֲרָיו: “אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת”¹⁰³ (מג' לא.).

לד אָמַר רַב כָּהֲנָא מִשּׁוּם רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר”¹⁰⁴ – זַמְּרוּ לְמִי שֶׁנּוֹצְחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ. בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם נוֹצְחִין אוֹתוֹ וְעָצֵב, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹצְחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם, לוּלֵי מֹשֶה בְחִירוֹ¹⁰⁵ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו”¹⁰⁶. (פס' קיט; ע"י).

לה שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יוֹסֵי: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, מַקְנִיט¹⁰⁷ אֶת חֲבֵרוֹ – יוֹרֵד עִמּוֹ עַד לְחַיָּיו¹⁰⁸; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן: קִלֵּל אֶת הַנָּחָשׁ – עוֹלֶה לַגָּג מְזוֹנוֹתָיו עִמּוֹ, יוֹרֵד לְמַטָּה – מְזוֹנוֹתָיו עִמּוֹ¹⁰⁹; קִלֵּל אֶת כְּנַעַן¹¹⁰ – אוֹכַל מַה שֶּׁרַבּוֹ¹¹¹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה מַה שֶּׁרַבּוֹ שׁוֹתֶה; קִלֵּל אֶת־הָאִשָּׁה¹¹² – הַכֹּל רָצִין אַחֲרֶיהָ; קִלֵּל אֶת הָאֲדָמָה – הַכֹּל נִזּוֹנִין הֵימֶנָּה (יומא עה; ע"י).

לו אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זוֹכֵר אֶת־הָרַחֲמִים (פס' פז:).

לז אָמַר חִזְקִיָּה: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אָדָם מֵסִית חֲבֵרוֹ מִדַּרְכֵי חַיִּים לְדַרְכֵי מִיתָה, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵסִית אֶת הָאָדָם מִדַּרְכֵי מִיתָה לְדַרְכֵי חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַף הֲסִיתְךָ מִפִּי־צָר”¹¹³ – מִגֵּיהִנֹּם שֶׁפִּיהָ צָר (מנח' צט:).

לח “אֵין־קָדוֹשׁ כַּיָי כִּי־אֵין בִּלְתֶּךָ”¹¹⁴ – אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר מְנַסְיָא: אַל תִּקְרָא “בִּלְתֶּךָ” אֶלָּא “בַּלּוֹתֶךָ”, שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם. בָּשָׂר־וָדָם מַעֲשֵׂה יָדָיו מְבַלִּין¹¹⁵ אוֹתוֹ; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבַלֶּה מַעֲשֵׂה יָדָיו.

“וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ”¹¹⁶ – אֵין צַיָּר כֵּאלֹהֵינוּ. אָדָם צָר צוּרָה עַל גַּבֵּי הַכֹּתֶל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהָטִיל בָּהּ רוּחַ וּנְשָׁמָה, קְרָבִים וּבְנֵי־מֵעַיִם; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צַר צוּרָה בְּתוֹךְ צוּרָה¹¹⁷ וּמֵטִיל בָּהּ רוּחַ וּנְשָׁמָה, קְרָבִים וּבְנֵי־מֵעַיִם (מג' יד.; ע"י).

לט אָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד כֻּלָּם דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ (סנה' לז.).

מ “מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ”¹¹⁸ – נָאֶה אַתָּה וְאַדִּיר בַּקֹּדֶשׁ, שֶׁלֹּא כְמִדַּת בָּשָׂר־וָדָם מִדָּתֶךָ: מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָמַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר”¹¹⁹; מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ מִשְּׁנֵי בְנֵי־אָדָם כְּשֶׁהֵם צוֹעֲקִין כְּאֶחָד; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֲפִלּוּ כָל־בָּאִי הָעוֹלָם בָּאִין וְצוֹעֲקִין לְפָנָיו הוּא שׁוֹמֵעַ צַעֲקָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל־בָּשָׂר יָבֹאוּ”¹²⁰.

“נוֹרָא תְּהִלֹּת”¹²¹ – מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם מוֹרָאוֹ עַל הָרְחוֹקִים יוֹתֵר מֵהַקְּרוֹבִים, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא מוֹרָאוֹ עַל קְרוֹבָיו יוֹתֵר מֵרְחוֹקָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ”¹²², וְאוֹמֵר: “וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד”¹²³, וְאוֹמֵר: “וְנוֹרָא עַל־כָּל־סְבִיבָיו”¹²⁴ – – –

מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם כְּשֶׁהוּא בָא לָצוּר צוּרָה מַתְחִיל בְּרֹאשָׁהּ אוֹ בְאֶחָד מֵאֲבָרֶיהָ וְאַחַר־כָּךְ גּוֹמְרָהּ; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צָר צוּרָה כֻּלָּהּ כְּאֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־יוֹצֵר הַכֹּל הוּא”¹²⁵, וְאוֹמֵר: “וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ”¹²⁶ – אֵין צַיָּר כֵּאלֹהֵינוּ; מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל עוֹשֵׂה צְלָמִים וְאוֹמֵר לוֹ: עֲשֵׂה לִי צוּרָתוֹ שֶׁל אַבָּא, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: יָבוֹא אָבִיךָ וְיֵעֲמֹד לְפָנַי, אוֹ הָבֵא לִי אִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ וְאֶעֱשֶׂה צוּרָתוֹ; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, נוֹתֵן לָאָדָם בֵּן מִטִּפָּה שֶׁל מַיִם, וְדוֹמֶה לְצוּרַת אָבִיו (מכיל' בשלח; שם רשב"י).

מא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אָדָם צָר צוּרָה אֵינוֹ יָכוֹל לְצַיְּרָהּ אֶלָּא בָאוֹר; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צָר אֶת־כָּל־הַחַיִּים בַּחֹשֶׁךְ וּבְחַדְרֵי־חֲדָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיֹצֵר רוּחַ־אָדָם בְּקִרְבּוֹ”¹²⁷.

מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, צָר [צוּרָה], צוּרָתוֹ אֵינָהּ עוֹשָׂה צוּרוֹת; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צָר צוּרָה, וְצוּרָתוֹ עוֹשָׂה צוּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “פְּרוּ וּרְבוּ”¹²⁸.

מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, נוֹתֵן סַמְמָנִים לְיוֹרָה¹²⁹, וּכְשֶׁהוּא צוֹבֵעַ, כֻּלָּם עוֹלִים לְמִין אֶחָד; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צָר אֶת־כָּל־הַחַיִּים מִדָּבָר שָׁוֶה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד עוֹלֶה לְמִינוֹ (משנת ר"א יא).

מב אָמַר רַ' חֲנִינָא: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, מֶלֶךְ יוֹשֵׁב מִבִּפְנִים וַעֲבָדָיו מְשַׁמְּרִים אוֹתוֹ מִבַּחוּץ, וּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן: עֲבָדָיו יוֹשְׁבִים מִבִּפְנִים וְהוּא מְשַׁמְּרָם מִבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ שֹׁמְרֶךָ, יְיָ צִלְּךָ עַל־יַד יְמִינֶךָ”¹³⁰ (מנ' לג:).

מג “אֲשֶׁר־בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם”¹³¹ – אָמַר רַבָּה: אִיּוֹב בִּסְעָרָה חֵרַף וּבִסְעָרָה הֱשִׁיבָהוּ. בַּסְּעָרָה חֵרַף – אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, רוּחַ סְעָרָה עָבְרָה לְפָנֶיךָ וְנִתְחַלֵּף לְךָ בֵּין אִיּוֹב לְאוֹיֵב¹³². בִּסְעָרָה הֱשִׁיבָהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּעַן־יְיָ אֶת־אִיּוֹב מִן־הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר… אֱזָר־נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ”¹³³ – אָמַר לוֹ: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, הַרְבֵּה נִימִין¹³⁴ בָּרָאתִי בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם וְכָל נִימָא וְנֵימָא בָּרָאתִי לָהּ גֻּמָּא¹³⁵ בִּפְנֵי עַצְמָהּ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁתַּיִם יוֹנְקוֹת מִגֻּמָּא אֶחָת, שֶׁאִלְמָלֵי שְׁתַּיִם יוֹנְקוֹת מִגֻּמָּא אַחַת מַחֲשִׁיכוֹת מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם; בֵּין גֻּמֶּא לְגֻמָּא לֹא נִתְחַלֵּף לִי – בֵּין אִיּוֹב לְאוֹיֵב נִתְחַלֵּף לִי?

“מִי־פִלֵּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה”¹³⁶ – הַרְבֵּה טִפִּין בָּרָאתִי בֶעָבִים, וְכָל־טִפָּה וְטִפָּה בָּרָאתִי לָהּ דְּפוּס¹³⁷ בִּפְנֵי עַצְמָהּ, שֶׁלֹּא יְהוּ שְׁתֵּי טִפִּין יוֹצְאוֹת מִדְּפוּס אֶחָד, שֶׁאִלְמָלֵי שְׁתֵּי טִפִּין יוֹצְאוֹת מִדְּפוּס אֶחָד מְטַשְׁטְשׁוֹת אֶת־הָאָרֶץ¹³⁸ וְאֵינָהּ מוֹצִיאָה פֵּרוֹת; בֵּין טִפָּה לְטִפָּה לֹא נִתְחַלֵּף לִי – בֵּין אִיּוֹב לְאוֹיֵב נִתְחַלֵּף לִי?

“וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת”¹³⁹ – הַרְבֵּה קוֹלוֹת¹⁴⁰ בָּרָאתִי בֶּעָבִים, וְכָל־קוֹל וְקוֹל בָּרָאתִי לוֹ שְׁבִיל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ שְׁנֵי קוֹלוֹת יוֹצְאִים בִּשְׁבִיל אֶחָד, שֶׁאִלְמָלֵי שְׁנֵי קוֹלוֹת יוֹצְאִים בִּשְׁבִיל אֶחָד מַחֲרִיבִים אֶת־הָעוֹלָם; בֵּין קוֹל לְקוֹל לֹא נִתְחַלֵּף לִי – בֵּין אִיּוֹב לְאוֹיֵב נִתְחַלֵּף לִי?

“הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי־סָלַע”¹⁴¹ – יְעֵלָה¹⁴² זוֹ, אַכְזָרִית עַל בָּנֶיהָ, וּבְשָׁעָה שֶׁכּוֹרַעַת לָלֶדֶת עוֹלָה לְרֹאשׁ הָהָר, כְּדֵי שֶׁיִּפֹּל¹⁴³ מִמֶּנָּה וְיָמוּת, וַאֲנִי מְזַמֵּן לָהּ נֶשֶׁר, שֶׁמְּקַבְּלוֹ בִּכְנָפָיו וּמַנִּיחוֹ לְפָנֶיהָ, וְאֵינוֹ מַקְדִּים, וְאֵינוֹ מְאַחֵר אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד; שֶׁאִלְמָלֵי מַקְדִּים אוֹ מְאַחֵר אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד מִיָּד מֵת; בֵּין רֶגַע לָרֶגַע לֹא נִתְחַלֵּף לִי – בֵּין אִיּוֹב לְאוֹיֵב נִתְחַלֵּף לִי? (ב“ב טז; ע”י; ילק"ש איוב ט).

מד “הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵיְיָ לַסְתִּיר עֵצָה וְהָיָה בְּמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם”¹⁴⁴ – מָשָׁל לְאַרְכִיטֶקְטוֹס¹⁴⁵, שֶׁבָּנָה אֶת־הַמְּדִינָה חֲדָרִים וּבִיבִים וּמְעָרוֹת; לְאַחַר יָמִים נַעֲשַׂה גַּבַּאי טִמְיוֹן¹⁴⁶. הָיוּ בְנֵי הַמְּדִינָה מַטְמִינִים עַצְמָם מִפָּנָיו בְּתוֹךְ הַחֲדָרִים וּבְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת. אָמַר לָהֶם: אֲנִי הוּא שֶׁבָּנִיתִי אֶת הַמְּעָרוֹת – וּמִפְּנֵי מָה אַתֶּם מַטְמִינִים עַצְמְכֶם בָּהֶן? כָּךְ "הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵיְיָ וגו' " (ב“ר כד; ילק”ש ישע' כט).

מה “כִּי־אַתָּה נֵירִי יְיָ”¹⁴⁷ – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: הָעַיִן הַזּוֹ לְבָנָה, וְהַשָּׁחוֹר בְּאֶמְצַע. מֵהֵיכָן הָיָה צָרִיךְ לִרְאוֹת – לֹא מִתּוֹךְ הַלָּבָן? וְאֵינוֹ כֵן, אֶלָּא רוֹאֶה מִתּוֹךְ הַשָּׁחוֹר. עַל אוֹר עֵינֶיךָ אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד – וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲמֹד עַל דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא?

אַתָּה מוֹצֵא מִי שֶׁנָּתוּן בַּחשֶׁךְ רוֹאֶה מַה שֶּׁבָּאוֹר, וּמִי שֶׁנָּתוּן בָּאוֹר אֵינוֹ רוֹאֶה מַה־שֶּׁבַּחשֶׁךְ; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה מַה־שֶּׁבַּחשֶׁךְ (תנח' תצוה; ילק"ש שם).

מו רַ' בֶּרֶכְיָה אָמַר: הַגַּלְגַּל הַזֶּה שֶׁל עַיִן אֵין אָדָם רוֹאֶה מִתּוֹךְ הַלָּבָן שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ, אֶלָּא מִתּוֹךְ הַשָּׁחוֹר; אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מָה, מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה בָּרָאתִי לְךָ אוֹרָה – וּלְאוֹרְךָ אֲנִי צָרִיךְ? (ויק"ר לא).

מז “וְכָל־יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין”¹⁴⁸ – עַד שֶׁאֵין אָדָם צָר אֶת הַמַּחֲשָׁבָה בְלִבּוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵבִין (שו"ט מה).

מח חַגַּי בְּשֵׁם רַ' יִצְחָק אָמַר: “כִּי כָל־לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ יְיָ וְכָל־יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין”¹⁴⁹ – קֹדֶם עַד שֶׁלֹּא נוֹצְרָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם כְּבָר הִיא גְלוּיָה לְפָנָיו; רַ' יוּדָן בְּשֵׁם רַ' יִצְחָק [אָמַר]: קֹדֶם עַד שֶׁלֹּא נוֹצַר יְצוּר כְּבָר מַחֲשַׁבְתּוֹ גְלוּיָה לְפָנָיו. רַ' יוּדָן לְעַצְמוֹ¹⁵⁰ אָמַר: “כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן יְיָ יָדַעְתָּ כֻלָּהּ”¹⁵¹ – קֹדֶם עַד שֶׁלֹּא יֶאֱרשׁ לְשׁוֹנוֹ¹⁵² דִּבּוּר כְּבָר “הֵן יְיָ יָדַעְתָּ כֻלָּהּ”¹⁵³. (ב“ר ט; ילק”ש דהי"א כח).

מט “וּמַגִּיד לְאָדָם מַה־שֵּׂחוֹ”¹⁵⁴ – אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ, אֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה שֶׁאָדָם מֵשִׂיחַ עִם אִשְׁתּוֹ הֵם נִכְתָּבִין עַל פִּנְקָסוֹ שֶׁל אָדָם, וְקוֹרְאִין לְפָנָיו בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ (ויק"ר כו)

נ אָמַר קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: יוֹדֵעַ אֲנִי בַמָּה אֱלֹהֵיכֶם עוֹסֵק. נִתְאַנַּח רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר לוֹ: מַה־זֶּה? אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: בֵּן אֶחָד יֶשׁ־לִי בִּכְרַכֵּי הַיָּם¹⁵⁵ וְיֶשׁ־לִי גַּעְגּוּעִים¹⁵⁶ עָלָיו וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי שֶׁתַּרְאֵהוּ לִי. אָמַר לוֹ: וְכִי יוֹדֵעַ אֲנִי הֵיכָן הוּא? אָמַר לוֹ: מַה־שֶּׁיֵּשׁ בָּאָרֶץ לֹא יָדַעְתָּ – מַה־שֶּׁיֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם יָדָעְתָּ! (סנה' לט.).

נא אָמַר קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: נֶאֱמַר: “מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים”¹⁵⁷. מַה־גְּדֻלָּתוֹ? אַף אֲנִי יָכוֹל לִמְנוֹת אֶת הַכּוֹכָבִים. הֵבִיא חֲבוּשִׁים¹⁵⁸ וּנְתָנָם בִּכְבָרָה וְהִתְחִיל מְגַלְגְּלָם. אָמַר לוֹ: מְנָאֵם. אָמַר לוֹ: הַעֲמִידֵם¹⁵⁹. אָמַר לוֹ: אַף הָרָקִיעַ כָּךְ חוֹזֵר. יֵשׁ אוֹמְרִים: כָּךְ אָמַר לוֹ הַקֵּיסָר: יוֹדֵעַ אֲנִי הַכּוֹכָבִים כַּמָּה הֵם. אָמַר לוֹ: אֱמֹר לִי, שִׁנֶּיךָ כַּמָּה הֵן? נָתַן יָדוֹ לְתוֹךְ פִּיו וְהִתְחִיל מוֹנֶה אוֹתָן. אָמַר לוֹ: מַה־שֶּׁיֵּשׁ בְּפִיךָ לֹא יָדַעְתָּ – מַה־שֶּׁיֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם יָדָעְתָּ! (שם).

נב אַדְרְיָנוֹס מֶלֶךְ רוֹמִי, כֵּוָן שֶׁכָּבַשׁ אֶת־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הָלַךְ לוֹ לְרוֹמִי. אָמַר לִבְנֵי פְּלָטוֹרִין¹⁶⁰ שֶׁלּוֹ: מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִכֶּם שֶׁתַּעֲשׂוּ אוֹתִי אֱלוֹהַּ, שֶׁהֲרֵי כָבַשְׁתִּי אֶת־כָּל־הָעוֹלָם. אָמְרוּ לוֹ: עֲדַיִן לֹא שָׁלַטְתָּ בְּעִירוֹ וּבְבֵיתוֹ. הָלַךְ וְהֶחֱרִיב אֶת־בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְהִגְלָה אֶת־יִשְׂרָאֵל וְחָזַר לְרוֹמִי. אָמַר לָהֶם: כְּבָר הֶחֱרַבְתִּי עִירוֹ וְשָׂרַפְתִּי הֵיכָלוֹ וְהִגְלֵיתִי עַמּוֹ, עֲשׂוּ אוֹתִי אֱלוֹהַּ.

אָמַר ר' בֶּרֶכְיָה: שְׁלשָׁה פִילוֹסוֹפִין הָיוּ לוֹ. הָרִאשׁוֹן אָמַר לוֹ: אֵין אָדָם מוֹרֵד בַּמֶלֶךְ תּוֹךְ פְּלָטוֹרִין שֶׁלּוֹ, אֶלָּא חוּצָה לָהֶן; צֵא מִפְּלָטוֹרִין שֶׁלּוֹ וְתֵעָשֶׂה אֱלוֹהַּ. הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ הוּא בְּרָאָם, צֵא לְךָ מֵהֶם וְתֵעָשֶׂה אֱלוֹהַּ. וְהַשֵּׁנִי אָמַר: אֵין אַתָּה יָכוֹל, שֶׁכְּבָר אָמַר לִנְבִיאָיו: "כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם אֱלָהַיָּא דִּי־שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבֵדוּ יֵאבַדוּ וגו' "¹⁶¹. וְהַשְּׁלִישִׁי אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, עֲמֹד לִי בְּשָׁעָה זוֹ. אָמַר לוֹ: מָה? אָמַר לוֹ: סְפִינָה אַחַת יֵשׁ לִי חוּץ מִשְּׁלשָׁה מִילִין וְהִיא מִטָּרֶפֶת¹⁶² בַּיָּם, וְכָל אוֹרְיָא שֶׁלִּי¹⁶³ בְּתוֹכָהּ. אָמַר לוֹ אַדְרְיָנוֹס: מְשַׁלֵּחַ אֲנִי לִגְיוֹנוֹתַי¹⁶⁴ וּסְפִינוֹתַי לְשָׁם וְיַצִּילוּהָ. אָמַר לוֹ: מָרִי¹⁶⁵, לָמָה אַתָּה מַטְרִיחַ לִגְיוֹנוֹתֶיךָ וּסְפִינוֹתֶיךָ לְשָׁם, רוּחַ קִמְעָא¹⁶⁶ שַׁגֵּר לְשָׁם וְאַתָּה מַצִּילָהּ. אָמַר לוֹ: וּמִנַּיִן יֵשׁ־לִי רוּחַ לְשַׁגֵּר לְשָׁם? אָמַר לוֹ: רוּחַ אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת וְהֵיאַךְ תֵּעָשֶׂה אֱלוֹהַּ? וְנֶאֱמַר בּוֹ: “כֹּה־אָמַר הָאֵל יְיָ בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ, נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ”¹⁶⁷. נִכְנַס לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא זָעוּף. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: הַלָּלוּ הִטְעוּ אוֹתְךָ שֶׁתּוּכַל לֵעָשׂוֹת אֱלוֹהַּ. אַתָּה מֶלֶךְ גָּדוֹל וְגִבּוֹר וְהַכֹּל בְּיָדֶךָ, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ דָבָר אֶחָד: תֶּן־לוֹ פִקְדוֹנוֹ וְתֵעָשֶׂה אֱלוֹהַּ. אָמַר לָהּ: מַהוּ פִקְדוֹנוֹ? אָמְרָה לוֹ: הַנָּפֶשׁ. אָמַר לָהּ: אִם תֵּצֵא נַפְשִׁי מָה אֶעֱשֶׂה? אָמְרָה לוֹ: הַנֶּפֶשׁ שֶׁבְּךָ אִי אַתָּה שׁוֹלֵט בָּהּ, וְנֶאֱמַר: “אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת־הָרוּחַ וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת”¹⁶⁸ – וְהֵיאַךְ תֵּעָשֶׂה אֱלוֹהַּ? וְאַתָּה אָדָם וְלֹא אֵל! (תנח' בראשית; מדה"ג).

נג “וַיַּרְא יְיָ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם… וַיִּתְעַצֵּב אֶל־לִבּוֹ”¹⁶⁹. מִין אֶחָד שָׁאַל אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה, אָמַר לוֹ: אֵין אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד? אָמַר לוֹ: הֵן. – וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ”¹⁷⁰? אָמַר לוֹ: נוֹלַד לְךָ בֵּן זָכָר מִיָּמֶיךָ? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: מֶה עָשִׂיתָ? אָמַר לוֹ: שָׂמַחְתִּי וְשִׂמַּחְתִּי אֶת־הַכֹּל. אָמַר לוֹ: וְלֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁסּוֹפוֹ לָמוּת? אָמַר לוֹ: בִּשְׁעַת חֶדְוָה – חֶדְוָה, בִּשְׁעַת אֵבֶל – אֵבֶל. אָמַר לוֹ: כָּךְ מַעֲשֶׂה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (ב"ר כז).

נד אָמַר רַב פַּפָּא: אֵין עַצְבוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ”¹⁷¹.

– וַהֲרֵי נֶאֱמַר: "וְיִקְרָא אֲדֹנָי אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וגו' "¹⁷²?

– שׁוֹנֶה¹⁷³ חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁאֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת בָּכוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן”"¹⁷⁴. (מג' ה.).

נה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת הֹוֶה הַיּוֹם: שָׁלשׁ רִאשׁוֹנוֹת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שְׁנִיּוֹת יוֹשֵׁב וְדָן אֶת־כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ; כֵּוָן שֶׁרוֹאֶה שֶׁנִּתְחַיֵּב הָעוֹלָם כְּלָיָה, עוֹמֵד מִכִּסֵּא־הַדִּין וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא־רַחֲמִים; שְׁלִישִׁיוֹת יוֹשֵׁב וְזָן אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵּי כִנִּים¹⁷⁵; רְבִיעִיּוֹת יוֹשֵׁב וּמְשַׂחֵק עִם לִוְיָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: “לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק־בּוֹ”¹⁷⁶. (ע"ז ג:).

נו מַטְרוֹנָה אַחַת שָׁאֲלָה אֶת רַ' יוֹסֵי בֶּן־חֲלַפְתֶּא, אָמְרָה לוֹ: לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־עוֹלָמוֹ? אָמַר לָהּ: לְשִׁשָּׁה יָמִים. אָמְרָה לוֹ: וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְעַד עַכְשָׁו מַהוּ עוֹשֶׂה? אָמַר לָהּ: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים: בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי אָמְרָה לוֹ: וְזוֹהִי אֻמָּנוּתוֹ? אַף אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן. כַּמָּה עֲבָדִים וְכַמָּה שְׁפָחוֹת יֶשׁ־לִי וּבְשָׁעָה קַלָּה אֲנִי יְכוֹלָה לְזַוְּגָם. אָמַר לָהּ: אִם קַלָּה הִיא בְּעֵינַיִךְ, קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כִּקְרִיעַת יַם־סוּף. הִנִּיחָהּ רַ' יוֹסֵי בֶּן־חֲלַפְתֶּא וְהָלַךְ לוֹ. מֶה עָשְׂתָה? נָטְלָה אָלֶף עֲבָדִים וְאָלֶף שְׁפָחוֹת וְהֶעֱמִידָה אוֹתָם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת וְאָמְרָה: פְּלוֹנִי יִשָּׂא פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית תִּנָּשֵׂא לִפְלוֹנִי, וְזִוְּגָה אוֹתָם בְּלַיְלָה אֶחָד. לְמָחָר בָּאוּ לְפָנֶיהָ: זֶה רֹאשׁוֹ פָצוּעַ, זֶה עֵינוֹ שְׁמוּטָה, זֶה זְרוֹעוֹ פְרוּקָה, זֶה רַגְלוֹ שְׁבוּרָה. אָמְרָה לָהֶם: מַה־לָּכֶם? זֶה אָמַר: אֵינִי רוֹצֶה בָזוֹ. וְזוֹ אָמְרָה: אֵינִי רוֹצֶה בָזֶה. מִיָּד שָׁלְחָה וְהֵבִיאָה לְרַ' יוֹסֵי בֶּן־חֲלַפְתֶּא. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אֱמֶת הִיא תּוֹרַתְכֶם, נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת הִיא, כָּל מָה שֶׁאָמַרְתָּ יָפֶה אָמָרְתָּ.

ר' בֶּרֶכְיָה אָמַר: בְּלָשׁוֹן זוֹ הֱשִׁיבָה רַ' יוֹסֵי בֶּן־חֲלַפְתֶּא: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה סֻלָּמוֹת. מַשְׁפִּיל לָזֶה וּמֵרִים לָזֶה, מוֹרִיד לָזֶה וּמַעֲלֶה לָזֶה (פסיק' דר“כ פס' ב; ב”ר סח; ויק"ר ח.).

נז תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ¹⁷⁷ שָׁאַל אֶת־הַזְּקֵנִים בְּרוֹמִי: בְּכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹלָמוֹ? אָמְרוּ לוֹ: לְשִׁשָּׁה יָמִים. אָמַר לָהֶם: וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה¹⁷⁸? [אָמְרוּ לוֹ]: גֵּיהִנֹּם נִסּוֹקֶת לָרְשָׁעִים – אוֹי לָעוֹלָם מִדִּינָיו! (ב"ר י).

נח אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת־קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, שְׂדֵה פְלוֹנִי לִפְלוֹנִי (מו"ק יח:).

נט “מֵיְיָ מִצְעֲדֵי־גֶבֶר כּוֹנָנוּ”¹⁷⁹ – אָמַר רַ' חֲנִינָא: אֵין אָדָם נוֹקֵף¹⁸⁰ אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְמָעְלָה. (חול' ז:).

ס בַּכֹּל עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־שְׁלִיחוּתוֹ, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי נָחָשׁ, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי יַתּוּשׁ, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי צְפַרְדֵּעַ.

מַעֲשֶׂה בְּעַקְרָב אֶחָד שֶׁהָלַךְ לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צְפַרְדֵּעַ אַחַת וְעָבַר עָלֶיהָ¹⁸¹, וְהָלַךְ וְעָקַץ¹⁸² אָדָם וּמֵת, וְכֵוָן שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ הֶחֱזִירַתּוּ הַצְּפַרְדֵּעַ לִמְקוֹמוֹ.

רַ' יַנַּאי הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפֶתַח עִירוֹ, רָאָה נָחָשׁ מַרְתִּיעַ¹⁸³ וּבָא לָעִיר. הִבְרִיחוּהוּ מִצַּד זֶה, חָזַר וּבָא מִצַּד זֶה; הִבְרִיחוּהוּ מִצַּד זֶה, חָזַר וּבָא מִצַּד זֶה. אָמַר רַ' יַנַּאי: זֶה הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ. מִיָּד נָפְלָה הֲבָרָה¹⁸⁴ בָּעִיר: פְּלוֹנִי בֶּן־פְּלוֹנִי נְשָׁכוֹ נָחָשׁ וָמֵת (ב“ר י; תנה”ק חקת).

סא רַ' יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר הָיָה מְטַיֵּל וְהוֹלֵךְ עַל מְשֻׁנִּית¹⁸⁵ שֶׁל יָם קֵיסָרִין, רָאָה שָׁם קוּלִית¹⁸⁶ אַחַת שֶׁהָיְתָה מִתְגַּלְגֶּלֶת וּבָאָה, הָיָה מַצְנִיעָהּ וְהִיא מִתְגַּלְגֶּלֶת, מַצְנִיעָהּ וְהִיא מִתְגַּלְגֶּלֶת; אָמַר: זוֹ מוּכֶנֶת לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָהּ. עָבַר בִּלְדָּר אֶחָד¹⁸⁷, נִתְגַּלְגְּלָה בֵּין רַגְלָיו, נִכְשַׁל בָּהּ וְנָפַל וּמֵת; הָלְכוּ וּפִשְׁפְּשׁוּהוּ וּמְצָאוּהוּ נוֹשֵׂא כְּתָבִים רָעִים עַל הַיְּהוּדִים שֶׁבְּקֵיסָרִין (ב“ר י; ויק”ר כב).

סב דָּרַשׁ רַב יוֹסֵף: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אוֹדְךָ יְיָ כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי”¹⁸⁸ – בַּמָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? בִּשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁיָּצְאוּ לִסְחוֹרָה, יָשַׁב לוֹ קוֹץ¹⁸⁹ לְאַחַד מֵהֶם, הִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף. לְיָמִים שָׁמַע שֶׁטָּבְעָה סְפִינָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בַיָּם, הִתְחִיל מוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ. לְכָךְ נֶאֱמַר: “יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי”. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם”¹⁹⁰ – אֲפִלּוּ בַעַל־הַנֵּס אֵינוֹ מַכִּיר בְּנִסּוֹ (נדה לא.).

סג כַּמָּה לָא חָלֵי¹⁹¹ וְלֹא מַרְגִּישׁ גַּבְרָא דְמָרֵהּ סַיְּעַהּ¹⁹²! (יומא כב:).

סד כַּמָּה נִסִּים עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִם הָאָדָם וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ (שמ"ר כד).

סה אָמַר רַ' יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי: כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי, לֹא חָזַר בּוֹ (בר' ז.).

ב. פָּמַלְיָא שֶׁל מָעְלָה

סו אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: שִׁבְעָה רְקִיעִים הֵם, וְאֵלּוּ הֵם: וִילוֹן¹⁹³, רָקִיעַ, שְׁחָקִים, זְבוּל, מָעוֹן, מָכוֹן, עֲרָבוֹת. וִילוֹן – אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם, אֶלָּא נִכְנָס שַׁחֲרִית¹⁹⁴ וְיוֹצֵא עַרְבִית וּמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם¹⁹⁵ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית; רָקִיעַ – שֶׁבּוֹ חַמָּה וּלְבָנָה, כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת קְבוּעִים; שְׁחָקִים – שֶׁבּוֹ רֵחַיִם עוֹמְדוֹת וְטוֹחֲנוֹת מָן לַצַּדִּיקִים¹⁹⁶; זְבוּל – שֶׁבּוֹ יְרוּשָׁלַיִם¹⁹⁷ וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ וּמִזְבֵּחַ בָּנוּי, וּמִיכָאֵל הַשָּׂר הַגָּדוֹל¹⁹⁸ עוֹמֵד וּמַקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן בְּכָל יוֹם; מָעוֹן – שֶׁבּוֹ כִּתּוֹת־כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, שֶׁאוֹמְרוֹת שִׁירָה בַּלַּיְלָה וְחָשׁוֹת¹⁹⁹ בַּיּוֹם, מִפְּנֵי כְבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל²⁰⁰; מָכוֹן – שֶׁבּוֹ אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג²⁰¹ וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וַעֲלִיַּת טְלָלִים רָעִים וַעֲלִיַּת²⁰² אֲגָלִים²⁰³ וְחֶדְרָהּ שֶׁל סוּפָה וּסְעָרָה וּמְעָרָה שֶׁל קִיטוֹר. וְכֻלָּם דַּלְתוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵשׁ; עֲרָבוֹת – שֶׁבּוֹ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה, גִּנְזֵי חַיִּים, גִּנְזֵי שָׁלוֹם וְגִנְזֵי בְּרָכָה, וּנִשְׁמָתָם שֶׁל צַדִּיקִים וְרוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת שֶׁעֲתִידוֹת לְהִבָּרְאוֹת, וְטַל שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲיוֹת בּוֹ אֶת־הַמֵּתִים, וְשָׁם אוֹפַנִּים וְשְׂרָפִים וְחַיּוֹת־הַקֹּדֶשׁ וּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת וְכִסֵּא־הַכָּבוֹד, וּמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם וְחשֶׁךְ וְעָנָן וַעֲרָפֶל מַקִּיפִין אוֹתוֹ. – וְאָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: עוֹד רָקִיעַ אֶחָד יֵשׁ לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁי הַחַיּוֹת.

עַד כָּאן יֶשׁ־לְךָ רְשׁוּת לְדַבֵּר, מִכָּאן וְאֵילַךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לְדַבֵּר, שֶׁכֵּן כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן־סִירָא:

  בְּמֻפְלָא²⁰⁴ מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ

  וּבִמְכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחֲקֹר,

  בְּמַה שֶׁהֻרְשֵׁיתָ²⁰⁵ הִתְבּוֹנֵן

  וְאֵין לְךָ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת (חג' יב, יג; ע"י).

סז שָׁנִינוּ, אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי: מַה־תְּשׁוּבָה הֱשִׁיבַתּוּ בַּת־קוֹל [לִנְבוּכַדְנֶצַּר] הָרָשָׁע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר: “אֶעֱלֶה עַל־בָּמֳתֵי עָב, אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן”²⁰⁶? – יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: רָשָׁע בֶּן־רָשָׁע בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל נִמְרוֹד הָרָשָׁע, שֶׁהִמְרִיד אֶת כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עָלַי²⁰⁷ בְּמַלְכוּתוֹ! כַּמָּה שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם? “שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת – שְׁמוֹנִים שָׁנָה”²⁰⁸. וַהֲלֹא מִן הָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ²⁰⁹ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְכֵן בֵּין כָּל־רָקִיעַ וְרָקִיעַ; לְמַעְלָה מֵהֶם חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, וְרַגְלֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְקַרְסֻלֵּי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְשׁוֹקֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וּרְכוּבֵי הַחַיּוֹת²¹⁰ כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְיַרְכֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְגוּפֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְצַוְּארֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְרָאשֵׁי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְקַרְנֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּם, – וּלְמַעְלָה מֵהֶם כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְרַגְלֵי כִּסֵּא־הַכָּבוֹד כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְכִסֵּא הַכָּבוֹד כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וּלְמַעְלָה מֵהֶם אֵל חַי וְקַיָּם רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם, – וְאַתָּה אָמַרְתָּ: “אֶעֱלֶה עַל־בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן – אַךְ אֶל־שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל־יַרְכְּתֵי־בוֹר”²¹¹! (שם יג.: פסה' צד.:; ע"י).

סח “עַד דִּי כָרְסָוָן²¹² רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב”²¹³ – כָּרְסָוָן לָמָּה? שָׁנִינוּ, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לְדָוִד²¹⁴, דִּבְרֵי רַ' עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַ' יוֹסֵי: עֲקִיבָא, עַד מָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁכִינָה חֹל? אֶלָּא אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה. [קִבֵּל רַ' עֲקִיבָא מֵרַ' יוֹסֵי וְדָרַשׁ פַּעַם אַחֶרֶת כְּמוֹתוֹ]: אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה. אָמַר לוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־עֲזַרְיָה: עֲקִיבָא, מַה־לְּךָ אֵצֶל הַגָּדָה? כַּלֵּךְ²¹⁵ אֵצֶל נְגָעִים וְאֹהָלוֹת²¹⁶! אֶלָּא אֶחָד לְכִסֵּא וְאֶחָד לִשְׁרַפְרַף²¹⁷: כִּסֵּא לֵשֵׁב עָלָיו, שְׁרַפְרַף לַהֲדוֹם רַגְלָיו. (סנה' לח:).

––––––––

סט אַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מְקַלְסִים²¹⁸ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַחֲנֶה רִאשׁוֹנָה שֶׁל מִיכָאֵל מִימִינוֹ, מַחֲנֶה שְׁנִיָּה שֶׁל גַּבְרִיאֵל מִשְּׂמֹאלוֹ, מַחֲנֶה שְׁלִישִׁית שֶׁל אוּרִיאֵל מִלְּפָנָיו, מַחֲנֶה רְבִיעִית שֶׁל רְפָאֵל מִלְּאַחֲרָיו – וּשְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּאֶמְצַע. וְהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא, גָּבוֹהַּ וְתָלוּי לְמַעְלָה בָּאֲוִיר; מַרְאוֹת כְּבוֹדוֹ כְּעֵין הַחַשְׁמַל, וַעֲטָרָה נְתוּנָה בְרֹאשׁוֹ, וְכֶתֶר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ²¹⁹ עַל מִצְחוֹ, וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל־הָאָרֶץ, חֶצְיָהּ אֵשׁ²²⁰ וְחֶצְיָהּ בָּרָד. מִימִינוֹ חַיִּים וּמִשְּׂמֹאלוֹ מָוֶת. וְשֵׁבֶט שֶׁל אֵשׁ בְּיָדוֹ, וּפָרֹכֶת פְּרוּשָׂה לְפָנָיו, וְשִׁבְעָה מַלְאָכִים מְשָׁרְתִים לְפָנָיו לִפְנִים מִן הַפָּרֹכֶת, וְהוּא הַנִּקְרָא פַרְגּוֹד, וַהֲדוֹם רַגְלָיו כְּאֵשׁ וּבָרָד, וְתַחַת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ כְּאֶבֶן סַפִּיר, וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת סְבִיבוֹת לְכִסְאוֹ, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ, שִׁבְעָה עַנְנֵי כָבוֹד סוֹבְבִים אוֹתוֹ, וְאוֹפַן הַגַּלְגַּל²²¹ וּכְרוּב וְחַיָּה נוֹתְנִים לְפָנָיו שֶׁבַח (פדר"א ד).

ע “וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת”²²² – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מַלְאָךְ אֶחָד שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּאָרֶץ וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ אֵצֶל הַחַיּוֹת. בְּמִשְׁנָה²²³ שָׁנִינוּ: סַנְדַּלְפוֹן שְׁמוֹ.

אָמְרוּ עָלָיו עַל־סַנְדַּלְפוֹן, שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מֵחֲבֵרָיו חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְעוֹמֵד אֲחוֹרֵי הַמֶּרְכָּבָה וְקוֹשֵׁר כְּתָרִים לְקוֹנוֹ וּמַשְׁבִּיעַ אֶת־הַכֶּתֶר וְעוֹלֶה וְיוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ אֲדוֹנוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵא הַכֶּתֶר כָּל־חֵילֵי מָרוֹם נִרְתָּחִים וּמִזְדַּעַזְעִים וְחַיּוֹת דּוֹמְמוֹת וּמְנַהֲמוֹת כָּאֲרִי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹנִין וְאוֹמְרִין: “קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל־הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ”²²⁴. וּבְשָׁעָה שֶׁמַּגִּיעַ לַכִּסֵּא מִתְגַּלְגְּלִים גַּלְגִּלֵּי הַכִּסֵּא וּמִתְרַעֲשִׁים אַדְנֵי שְׁרַפְרָף, וְכָל רְקִיעִים אוֹחַזְתָּם חַלְחָלָה. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל כִּסְּאוֹ כָּל־חֵילֵי מָרוֹם וְכֶתֶר הַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ פּוֹתְחִים פִּיהֶם וְאוֹמְרִים: “בָּרוּךְ כְּבוֹד־יְיָ מִמְּקוֹמוֹ”²²⁵. בּוֹא וּרְאֵה כַמָּה גְדֻלָּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמַּגִּיעַ הַכֶּתֶר עַל רֹאשׁוֹ מַחֲזִיק עַצְמוֹ לְקַבֵּל הַכֶּתֶר מֵעֲבָדָיו, וְכָל חַיּוֹת וְשְׂרָפִים וְגַלְגִּלֵּי הַמֶּרְכָּבָה וְכִסֵּא־הַכָּבוֹד וְאֵילֵי מַעְלָה וּמַטָּה מִתְגַּדְּלִים וּמִתְגַּבְּרִים וּמִתְגָּאִים וְנוֹתְנִים הוֹד וְהָדָר, וּמַמְלִיכִים כֻּלָּם בְּפֶה אֶחָד וְאוֹמְרִים: “יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד”²²⁶ (חג' יג:; היכל').

עא אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל: סַח לִי מְטַטְרוֹן שַׂר־הַפָּנִים²²⁷: כֵּוָן שֶׁלְּקָחַנִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְשַׁמֵּשׁ תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְגַלְגַּל הַמֶּרְכָּבָה וְכָל מַעַרְכֵי הַשְּׁכִינָה נַעֲשָׂה בְּשָׂרִי שַׁלְהֶבֶת־אֵשׁ, וְגִידַי אֵשׁ לוֹהֶטֶת, וְעַצְמוֹתַי גַּחֲלֵי רְתָמִים, וְעַפְעַפַּי כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וְגַלְגִּלֵּי עֵינַי לַפִּידֵי אֵשׁ, וּשְׂעַר רֹאשִׁי לַהֲטֵי לֶהָבָה, וְכָל־אֲבָרֵי לְכַנְפֵי אֵשׁ בּוֹעֶרֶת, וְגוּף קוֹמָתִי לְאֵשׁ יוֹקֶדֶת, מִימִינִי חוֹצְבֵי לַהֲבֵי־אֵשׁ, וּמִשְּׂמֹאלִי בּוֹעֲרִים לַפִּידִים, מִסְּבִיבוֹתַי נִפְרָחִים²²⁸ רוּחוֹת סְעָרָה (היכל').

עב אָמַר רַ' עֲקִיבָא: בְּכָל יוֹם, שַׁחֲרִית, מַלְאָךְ אֶחָד פּוֹתֵחַ פִּיו וְאוֹמֵר: “יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד” – עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְ“בָרְכוּ”, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְ“בָרְכוּ” – חַיָּה אַחַת עוֹמֶדֶת בָּרָקִיעַ, וּשְׁמָהּ יִשְׂרָאֵל. וְחָקוּק עַל מִצְחָה “יִשְׂרָאֵל”, עוֹמֶדֶת בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ וְאוֹמֶרֶת: “בָּרְכוּ אֶת־יְיָ הַמְבֹרָךְ”, וְכָל גְּדוּדֵי מַעְלָה עוֹנִים וְאוֹמְרִים: “בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד”.

חַיָּה אַחַת יֵשׁ בָּרָקִיעַ, כְּשֶׁהוּא יוֹם – אוֹת אֱמֶת בְּמִצְחָהּ וְיוֹדְעִים הַמַּלְאָכִים שֶׁהוּא יוֹם; וְלָעֶרֶב – אֱמוּנָה בְּמִצְחָהּ וְיוֹדְעִים שֶׁהוּא לָיְלָה. וּבְכָל פַּעַם אוֹמֶרֶת: “בָּרְכוּ אֶת־יְיָ הַמְבֹרָךְ”, וְכָל־גְּדוּדֵי מַעְלָה עוֹנִים: “בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד” (שם).

עג אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְחִיָּא בַּר רַב: בֶּן־אֲרִי, בּוֹא וְאֹמַר לְךָ מֵאוֹתָם הַדְּבָרִים הַיָּפִים שֶׁהָיָה אוֹמֵר אָבִיךָ: כָּל־יוֹם וָיוֹם נִבְרָאִים מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מִנְּהַר דִּינוּר²²⁹ וְאוֹמְרִים שִׁירָה – וּבְטֵלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”²³⁰ (חג' יד.).

עד אַדְרְיָנוֹס שְׁחִיק־עֲצָמוֹת²³¹ שָׁאַל אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה, אָמַר לוֹ: אַתֶּם אוֹמְרִים אֵין כַּת שֶׁל מַעְלָה²³² מְקַלֶּסֶת וְשׁוֹנָה²³³, אֶלָּא בְכָל־יוֹם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בּוֹרֵא כַּת שֶׁל מַלְאָכִים חֲדָשִׁים וְהֵם אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנָיו וְהוֹלְכִים לָהֶם? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: וּלְאָן הֵם הוֹלְכִים? אָמַר לוֹ: לְהֵיכָן שֶׁנִבְרָאוּ. אָמַר לוֹ: וּמֵהֵיכָן נִבְרָאוּ? אָמַר לוֹ: מִנְּהַר דִּינוּר. אָמַר לוֹ: מַה־טִּיבוֹ שֶׁל נְהַר דִּינוּר? אָמַר לוֹ: כְּיַרְדֵּן זֶה שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלָּיְלָה. אָמַר לוֹ: וּמֵהֵיכָן הוּא בָא? אָמַר לוֹ: מִזֵּעָתָן שֶׁל הַחַיּוֹת²³⁴, שֶׁהֵן מְזִיעוֹת מִטְּעֻנַּת כִּסְאוֹ²³⁵ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (ב“ר ע”ח).

––––––––

עה אֵימָתַי נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים? רַ' יוֹחָנָן אָמַר: בַּשֵּׁנִי. רַ' חֲנִינָא אָמַר: בַּחֲמִישִׁי.

אָמַר רַ' לוּלְיָנָא בַּר טַבְרִין בְּשֵׁם רַ' יִצְחָק: הַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹּא נִבְרָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן כְּלוּם, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: מִיכָאֵל הָיָה מוֹתֵחַ²³⁶ בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל רָקִיעַ וְגַבְרִיאֵל בִּצְפוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְמַדֵּד בְּאֶמְצָעוֹ, אֶלָּא “אָנֹכִי יְיָ עֹשֶׂה כֹּל, נֹטֶּה שָׁמַיִם לְבַדִּי, רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי”²³⁷, “מִי אִתִּי” כָּתוּב – מִי הָיָה שֻׁתָּף עִמִּי בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם? (שם א).

עו “יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת” – שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צִבְיוֹנוֹ²³⁸ בְּמַלְאָכָיו, כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָם יוֹשְׁבִים, וּפְעָמִים עוֹשֶׂה אוֹתָם עוֹמְדִים, וּפְעָמִים עוֹשֶׂה אוֹתָם בִּדְמוּת נָשִׁים, וּפְעָמִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים, וּפְעָמִים רוּחוֹת וּפְעָמִים אֵשׁ; כְּשֶׁהֵם נִשְׁלָחִים בִּדְבָרוֹ – נַעֲשִׂים רוּחוֹת, וּכְשֶׁהֵם מְשָׁרְתִים לְפָנָיו נַעֲשִׂים שֶׁל אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט”²³⁹ (שמ“ר כה; פדר”א ד).

עז “עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו”²⁴⁰ – מִיכָאֵל שַׂר שֶׁל שֶׁלֶג וְגַבְרִיאֵל שַׂר שֶׁל אֵשׁ, וְלֹא זֶה מְכַבֶּה זֶה וְלֹא זֶה שׂוֹרֵף זֶה. וַאֲפִלּוּ מַלְאָךְ אֶחָד חֶצְיוֹ אֵשׁ וְחֵצְיוֹ שֶׁלֶג הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם²⁴¹. (שהש"ר ג; תנח' ויגש).

עח אֵין מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת נִזּוֹנִים אֶלָּא מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת־כֻּלָּם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים”²⁴² (שמ"ר לב).

עט שָׁנוּי: מִיכָאֵל בְּאַחַת²⁴³ גַּבְרִיאֵל בִּשְׁתַּיִם, אֵלִיָּהוּ בְּאַרְבַּע, וּמַלְאָךְ־הַמָּוֶת בִּשְׁמוֹנֶה, וּבִשְׁעַת הַמַּגֵּפָה בְּאֶחָת (בר' ד:).

פ אֵין מַלְאָךְ אֶחָד עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחוֹת וְלֹא שְׁנֵי מַלְאָכִים עוֹשִׂים שְׁלִיחוּת אֶחָת (ב"ר ג).

פא אֵין יֵצֶר־הָרָע שׁוֹלֵט בְּמַלְאָכִים (שם מח).

פב מְקֻבָּלִים אָנוּ: אֵין לְמַעְלָה לֹא יְשִׁיבָה וְלֹא תַחֲרוּת²⁴⁴ וְלֹא עֹרֶף²⁴⁵ וְלֹא עִפּוּי²⁴⁶ (חג' טו.).

פג אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים עָלוּ בְיָדָם מִבָּבֶל. בָּרִאשׁוֹנָה: “שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ”²⁴⁷, “וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן־הַשְּׂרָפִים”²⁴⁸, מִכָּאן וְהֵילַךְ – “וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל”²⁴⁹, “כִּי אִם־מִיכָאֵל שַׂרְכֶם”²⁵⁰ (ירוש' ר“ה פ”א, ה"ב).

פד כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד”²⁵¹, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “וְאַרְבָּעָה פָּנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם”²⁵²? לֹא קָשֶׁה: כָּאן בִּזְמַן שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כִּבְיָכוֹל, שֶׁנִּתְמַעֲטוּ כַּנְפֵי הַחַיּוֹת. – אֵי מֵהֶן נִתְמַעֲטוּ? אָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: אוֹתָן שֶׁאוֹמְרוֹת שִׁירָה בָּהֶן²⁵³.

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “אֶלֶף אַלְפִּין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ וְרִבּוֹ רִבְבָן קֳדָמוֹהִי יְקוּמוּן”²⁵⁴, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו”²⁵⁵? לֹא קָשֶׁה, כָּאן בִּזְמַן שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כִּבְיָכוֹל, שֶׁנִּתְמַעֲטָה פָּמַלְיָא שֶׁל מָעְלָה (חג' יג:).

ג. עֲבוֹדָה־זָרָה

פה חֲמוּרָה²⁵⁶ עֲבוֹדָה־זָרָה, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר²⁵⁷ בָּהּ כְּמוֹדֶה²⁵⁸ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻלָּהּ (קיד' מ.).

פו אָמַר רַ' אַבָּהוּ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בַּכֹּל אִם יֹאמַר לְךָ נָבִיא עֲבֹר עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה²⁵⁹ – שְׁמַע לוֹ, חוּץ מֵעֲבוֹדָה־זָרָה, שֶׁאֲפִלּוּ מַעֲמִיד לְךָ חַמָּה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ אַל תִּשְׁמַע לוֹ (סנה' צ.).

פז אָמַר רַב נַחֲמָן: כָּל־לֵצָנוּת אֲסוּרָה, חוּץ מִלֵּצָנוּת שֶׁל עֲבוֹדָה־זָרָה²⁶⁰ שֶׁמֻּתֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּרַע בַּל²⁶¹ קֹרֵס נְבוֹ… קָרְסוּ כָרְעוּ יַחְדָּו לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא”²⁶² (שם סג:).

פח “הֲלוֹא־עַם אֶל־אֱלֹהָיו יִדְרשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל־הַמֵּתִים”²⁶³ – אָמַר רַ' לֵוִי: מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁאָבַד לוֹ בְּנוֹ וְהָלַךְ לְתָבְעוֹ²⁶⁴ בֵּין הַקְּבָרוֹת. פִּקֵּחַ אֶחָד שֶׁרָאָה אוֹתוֹ אָמַר לוֹ: בִּנְךָ שֶׁאָבַד לְךָ, חַי אוֹ מֵת? אָמַר לוֹ: חָי. אָמַר לוֹ: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, דַּרְכָּם שֶׁל מֵתִים לִהְיוֹת נִתְבָּעִים אֵצֶל חַיִּים, שֶׁמָּא חַיִּים אֵצֶל מֵתִים?! בְּכָל מָקוֹם חַיִּים עוֹשִׂים צָרְכֵי מֵתִים, שֶׁמָּא הַמֵּתִים עוֹשִׂים צָרְכֵי חַיִּים? כָּךְ אֱלֹהֵינוּ חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם, אֲבָל אֱלֹהֵי עוֹבְדֵי אֱלִילִים מֵתִים הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: "פֶּה־לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ וגו' "²⁶⁵ – וְאָנוּ מַנִּיחִים חַי הָעוֹלָמִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לַמֵּתִים? (ויק"ר ו).

פט שָׁאַל אַגְרִפַּס שַׂר־צָבָא אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל: נֶאֱמַר בְּתוֹרַתְכֶם: “כִּי יְיָ אֱלהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא”²⁶⁶ – כְּלוּם מִתְקַנֵּא²⁶⁷ אֶלָּא חָכָם בְּחָכָם וְגִבּוֹר בְּגִבּוֹר וְעָשִׁיר בְּעָשִׁיר? אָמַר לוֹ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁנָּשָּׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ, חֲשׁוּבָה מִמֶּנָּה אֵין מִתְקַנְּאָה בָהּ, פְּחוּתָה²⁶⁸ מִמֶּנָּה מִתְקַנְּאָה בָּהּ²⁶⁹ (ע"ז נה.).

צ שָׁאַל פִּילוֹסוֹפוֹס²⁷⁰ אֶחָד אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל: נֶאֱמַר בְּתוֹרַתְכֶם: “כִּי יְיָ אֱלהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא”²⁷¹ – מִפְּנֵי מָה מִתְקַנֵּא בְּעוֹבְדֶיהָ²⁷² וְאֵין מִתְקַנֵּא בָהּ²⁷³? אָמַר לוֹ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֵן אֶחָד, וְאוֹתוֹ הַבֵּן הָיָה מְגַדֵּל לוֹ אֶת־הַכֶּלֶב וְהֶעֱלָה לוֹ שֵׁם עַל שֵׁם אָבִיו, וּכְשֶׁהוּא נִשְׁבַּע אוֹמֵר: “בְּחַיֵּי כֶלֶב אַבָּא”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ – עַל מִי הוּא כוֹעֵס? עַל הַבֵּן הוּא כוֹעֵס, אוֹ עַל הַכֶּלֶב הוּא כוֹעֵס? הֱוֵי אוֹמֵר: עַל הַבֵּן הוּא כוֹעֵס. אָמַר לוֹ: כֶּלֶב אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ, וַהֲלֹא יֵשׁ בָּהּ מַמָּשׁ! אָמַר לוֹ: וּמָה רָאִיתָ? אָמַר לוֹ: פַּעַם אַחַת נָפְלָה דְלֵקָה²⁷⁴ בְעִירֵנוּ וְנִשְׂרְפָה כָל־הָעִיר כֻּלָּהּ, וְאוֹתוֹ בֵית עֲבוֹדָה־זָרָה לֹא נִשְׂרַף. אָמַר לוֹ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁסָּרְחָה עָלָיו מְדִינָה, כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִלְחָמָה – עִם הַחַיִּים הוּא עוֹשֶׂה אוֹ עִם הַמֵּתִים הוּא עוֹשֶׂה? הֱוֵי אוֹמֵר: עִם הַחַיִּים הוּא עוֹשֶׂה. אָמַר לוֹ: כֶּלֶב אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ, מֵת אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ, אִם כֵּן יְאַבְּדֶנָּה מִן הָעוֹלָם. אָמַר לוֹ: אִלּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין הָעוֹלָם צָרִיךְ לוֹ הָיוּ עוֹבְדִין הָיָה מְבַטְּלָהּ, הֲרֵי הֵם עוֹבְדִין לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה, לַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת, לָאֲפִיקִים וְלַגֵּיאָיוֹת – יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִים?

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שָׁאֲלוּ פִילוֹסוֹפִים אֶת־הַזְּקֵנִים בְּרוֹמִי: אִם אֱלֹהֵיכֶם אֵין רְצוֹנוֹ בַּעֲבוֹדָה־זָרָה מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְבַטְּלָהּ? אָמְרוּ לָהֶם: אִלּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין הָעוֹלָם צָרִיךְ לוֹ הָיוּ עוֹבְדִין הָיָה מְבַטְּלוֹ; הֲרֵי הֵם עוֹבְדִין לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה, לַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת – יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִים? אֶלָּא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג, וְשׁוֹטִים שֶׁקִּלְקְלוּ עֲתִידִים לִתֵּן אֶת־הַדִּין. דָּבָר־אַחֵר: הֲרֵי שֶׁגָּזַל סְאָה שֶׁל חִטִּים וְהָלַךְ וּזְרָעָהּ בְּקַרְקַע – דִּין הוּא שֶׁלֹּא תִצְמַח, אֶלָּא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג וְהוֹלֵךְ, וְשׁוֹטִים שֶׁקִּלְקְלוּ עֲתִידִים לִתֵּן אֶת הַדִּין (שם נד:; ע"י).

צא אָמַר לוֹ זוֹנִין לְרַ' עֲקִיבָא: לִבִּי וְלִבְּךָ יוֹדְעִים שֶׁעֲבוֹדָה־זָרָה אֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וַהֲרֵי רוֹאִים אָנוּ בְנֵי־אָדָם שֶׁהוֹלְכִים פִּסְחִים²⁷⁵ וּבָאִים שְׁלֵמִים²⁷⁶! אָמַר לוֹ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְאָדָם נֶאֱמָן שֶׁהָיָה בָעִיר, וְכָל בְּנֵי עִירוֹ הָיוּ מַפְקִידִים אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְעֵדִים, וּבָא אָדָם אֶחָד וְהִפְקִיד אֶצְלוֹ בְעֵדִים. פַּעַם אַחַת שָׁכַח וְהִפְקִיד אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְעֵדִים. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: בּוֹא וְנִכְפְּרֶנּוּ²⁷⁷. אָמַר לָהּ: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹטֶה זֶה עָשָׂה שֶׁלֹּא כְהֹגֶן²⁷⁸, אָנוּ נְאַבֵּד אֶת־אֱמוּנָתֵנוּ? אַף כָּךְ יִסּוּרִים, בְּשָׁעָה שֶׁמְּשַׁגְּרִין²⁷⁹ אוֹתָם עַל הָאָדָם מַשְׁבִּיעִין אוֹתָם שֶׁלֹּא תֵלְכוּ²⁸⁰ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְלֹא תֵצְאוּ²⁸¹ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּבְשָׁעָה פְּלוֹנִית וְעַל־יְדֵי פְּלוֹנִי וְעַל־יְדֵי סַם פְּלוֹנִי. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם לָצֵאת, הָלַךְ זֶה לְבֵית עֲבוֹדָה־זָרָה. אָמְרוּ יִסּוּרִים: דִּין הוּא שֶׁלֹּא נֵצֵא; וְחוֹזְרִים וְאוֹמְרִים: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹטֶה זֶה עָשָׂה שֶׁלֹּא כְהֹגֶן, אָנוּ נְאַבֵּד שְׁבוּעָתֵנוּ? (שם נה).

צב אָמַר רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' חֲנִינָא: לֹא נִבְרָא לְהָאִיר אֶלָּא גַּלְגַּל חַמָּה בִּלְבָד. אִם כֵּן לָמָּה נִבְרְאָה לְבָנָה? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁעֲתִידִין עוֹבְדֵי כוֹכָבִים לַעֲשׂוֹתָם אֱלוֹהוֹת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מָה אִם מִשֶּׁהֵם שְׁנַיִם מַכְחִישִׁין זֶה אֶת־זֶה עוֹבְדֵי כוֹכָבִים עוֹשִׂים אוֹתָם אֱלוֹהוֹת, אִלּוּ הָיָה אֶחָד – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ב"ר ו).

צג גּוֹי אֶחָד שָׁאַל אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: “אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת”²⁸², וְאָנוּ²⁸³ מְרֻבִּים מִכֶּם – מִפְּנֵי מָה אֵין אַתֶּם מַשְׁוִים עַצְמְכֶם עִמָּנוּ²⁸⁴ בַּעֲבוֹדָה זָרָה? אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ בָּנִים? אָמַר לוֹ: הִזְכַּרְתַּנִי צָרָתִי. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: הַרְבֵּה בָּנִים יֵשׁ לִי: בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים עַל שֻׁלְחָנִי, זֶה מְבָרֵךְ לֵאלֹהֵי פְּלוֹנִי וְזֶה מְבָרֵךְ לֵאלֹהֵי פְּלוֹנִי, וְאֵינָם עוֹמְדִים מִשָּׁם עַד שֶׁמְּפַצְּעִים אֶת־מוֹחָם אֵלּוּ לְאֵלּוּ. אָמַר לוֹ: וּמַשְׁוֶה אַתָּה עִמָּהֵם²⁸⁵? אָמַר לוֹ: לָאו. אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה מַשְׁוֶה אוֹתָנוּ, לֵךְ הַשְׁוֵה אֶת־בָּנֶיךָ. נִדְחַף וְהָלַךְ לוֹ. כֵּוָן שֶׁיָּצָא אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, אֶת־זֶה דָחִיתָ בְּקָנֶה רָצוּץ²⁸⁶ – לָנוּ מָה אַתָּה מֵשִׁיב? אָמַר לָהֶם: אֵינִי מֵשִׁיב אֶתְכֶם רֵיקָנִים²⁸⁷! בְּעֵשָׂו כָּתוּב שֵׁשׁ נְפָשׁוֹת – וְכָתוּב בּוֹ “נְפָשׁוֹת”²⁸⁸ הַרְבֵּה, וּבְיַעֲקֹב כָּתוּב שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, וְכָתוּב בּוֹ “נֶפֶשׁ” אֶחָת? אֶלָּא עֵשָׂו, שֶׁהָיָה עוֹבֵד לֶאֱלוֹהוֹת הַרְבֵּה²⁸⁹, כָּתוּב בּוֹ נְפָשׁוֹת הַרְבֵּה; אֲבָל יַעֲקֹב, שֶׁכָּל־בֵיתוֹ עוֹבְדִים לֶאֱלוֹהַּ אֶחָד, כָּתוּב בּוֹ נֶפֶשׁ אַחַת – “וַיְהִי כָּל־נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ־יַעֲקֹב”²⁹⁰ (ויק“ר ד; ילק”ש).

––––––––

צד מָה הֵם תְּרָפִים²⁹¹? שׁוֹחֲטִין אָדָם בְּכוֹר וּמוֹלְגִין²⁹² אֶת־רֹאשׁוֹ וּמוֹלְחִין אוֹתוֹ בְּמֶלַח וּבְשָׂמִים, וְכוֹתְבִין עַל צִיץ זָהָב שֵׁם רוּחַ הַטֻּמְאָה וּמַנִּיחִין אוֹתוֹ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ, וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ בַּקִּיר, וּמַדְלִיקִין נֵרוֹת לְפָנָיו וּמִשְׁתַּחֲוִין לוֹ (תנח' ויצא; פדר"א לו).

צה כֵּיצַד הָיָה הַמֹּלֶךְ? אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ כָל־בָּתֵּי הָאֱלִילִים בִּירוּשָׁלַיִם – הַמֹּלֶךְ הָיָה חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, בְּמָקוֹם מֻפְלָג²⁹³, וְצֶלֶם חָלוּל²⁹⁴ הָיָה, וּפָנָיו שֶׁל עֵגֶל, וְיָדָיו פְּשׁוּטוֹת כְּאָדָם שֶׁפּוֹתֵחַ יָדָיו לְקַבֵּל דָּבָר מֵחֲבֵרוֹ, וְטַס²⁹⁵ שֶׁל נְחֹשֶׁת בְּיָדוֹ. וְהָיָה נָתוּן לִפְנִים מִשִּׁבְעָה קִנְקְלִים²⁹⁶. וְכָל־אָדָם וְאָדָם לְפִי קָרְבָּנוֹ נִכְנָס: מִי שֶׁמַּקְרִיב עוֹף – נִכְנָס לְקִנְקֵל רִאשׁוֹן וּמַקְרִיב, עֵז – לְשֵׁנִי, שֶׂה – לִשְׁלִישִׁי, עֵגֶל – לִרְבִיעִי, פַּר – לַחֲמִישִׁי, שׁוֹר – לְשִׁשִּׁי. וּמִי שֶׁמַּקְרִיב בְּנוֹ, אוֹמְרִים הַכְּמָרִים, שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, וְהָיוּ מַכְנִיסִים אוֹתוֹ לִפְנִים מִן הַקִּנְקֵל הַשְּׁבִיעִי, וְהוּא נוֹשֵׁק לַמֹּלֶךְ, וְעַל־זֶה נֶאֱמַר: “זֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן”²⁹⁷. וְהָיוּ מַסִּיקִין²⁹⁸ אוֹתוֹ מִבִּפְנִים עַד שֶׁיָּדָיו נַעֲשׂוֹת כָּאוּר²⁹⁹, וְנוֹטְלִין אֶת־הַתִּינוֹק וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ לְתוֹךְ יָדָיו בְּטַס שֶׁל נְחֹשֶׁת. וְהָיוּ מְבִיאִין תֻּפִּים וּמַקִּישִׁין³⁰⁰ בָּהֶם בְּקוֹל גָּבוֹהַּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע אָבִיו קוֹל בְּנוֹ וּמֵעָיו הוֹמִים עָלָיו, וְהָיוּ הָעוֹמְדִים נוֹהֲמִים וְהַכְּמָרִים מְקַלְּסִים לְפָנָיו וְאוֹמְרִים לוֹ: יֵהָנֶה לָךְ, יֶעֱרַב לָךְ, יְבֻסַּם³⁰¹ לָךְ! (תנה“ק ואתחנן; איכ”ר א; ילק"ש).

צו אָמַר רַ' יִצְחָק: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים”³⁰²? – מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד עָשָׂה דְמוּת יִרְאָתוֹ³⁰³ וּמַנִּיחָה בְּכִיסוֹ³⁰⁴. בְּשָׁעָה שֶׁזּוֹכְרָהּ, מוֹצִיאָהּ מִתּוֹךְ חֵיקוֹ וּמְחַבְּקָהּ וּמְנַשְּׁקָהּ.

“זֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן”³⁰⁵ – אָמַר רַ' יִצְחָק דְּבֵי רַ' אַמִּי: שֶׁהָיוּ כְמָרִים³⁰⁶ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן, וּמַרְעִיבִים אֶת הָעֲגָלִים, וְעוֹשִׂים דְּמוּת עֲצַבִּים³⁰⁷, וּמַעֲמִידִים אוֹתָם בְּצַד אֲבוּסֵיהֶם וּמוֹצִיאִים אוֹתָם לַחוּץ. כֵּוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָם, רָצִים אַחֲרֵיהֶם וּמְמַשְׁמְשִׁים בָּהֶם. אוֹמְרִים לוֹ: עֲבוֹדָה־זָרָה חָפֵץ בְּךָ – יָבֹא וְיִזְבַּח עַצְמוֹ לוֹ. (סנה' סג:; ע"י)

צז “וַתִּקְחִי אֶת־בָּנַיִךְ… אֲשֶׁר יָלַדְתְּ לִי וַתִּזְבָּחִים לָהֶם”³⁰⁸ – כֹּמֶר בָּא לְאָדָם וְאָמַר לוֹ: צֶלֶם פְּלוֹנִי שָׁלַח אֶצְלְךָ, בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַע שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּנִים הַרְבֵּה, – לָמָה אֵין אַתָּה מַקְרִיב אֶחָד מֵהֶם? אוֹמֵר לוֹ: אֵינָם בִּרְשׁוּתִי, אֶחָד בַּכֶּסֶף³⁰⁹ וְאֶחָד בַּזָּהָב, אֶחָד בַּצֹּאן וְאֶחָד בַּבָּקָר. אָמַר לוֹ: אִם אַתָּה בָא אֶצְלוֹ רֵיקָם אֵינוֹ כוֹעֵס עָלֶיךָ? אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לִי בֵן קָטָן אֶחָד בְּבֵית־רַבּוֹ, הַמְתֵּן עַד שֶׁהוּא בָא וַאֲנִי נוֹתֵן אוֹתוֹ לְךָ, וְאַתָּה הוֹלֵךְ וּמַקְרִיבוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “וַתִּקְחִי אֶת־בָּנַיִךְ… אֲשֶׁר יָלַדְתְּ לִי וַתִּזְבָּחִים לָהֶם” – מִכָּל בָּנֶיךָ שֶׁהָיוּ לְךָ, לֹא הָיָה לְךָ לְהַקְרִיב לָאֱלִילִים אֶלָּא זֶה, שֶׁהוּא מְקֻדָּשׁ לִשְׁמִי! (איכ"ר א).

צח “וְנָתַתִּי אֶת־פִּגְרֵיכֶם עַל־פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם”³¹⁰ – אָמְרוּ: אֵלִיָּהוּ הַצַּדִּיק הָיָה מְחַזֵּר עַל תְּפוּחֵי רָעָב³¹¹ שֶׁבִּירוּשָׁלָיִם. פַּעַם אַחַת מָצָא תִּינוֹק שֶׁהָיָה תָפוּחַ וּמוּטָל בָּאַשְׁפָּה. אָמַר לוֹ: מֵאֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה אָתָּה? אָמַר לוֹ: מִמִּשְׁפָּחָה פְלוֹנִית אָנִי. אָמַר לוֹ: כְּלוּם נִשְׁתַּיֵּר מֵאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה? אָמַר לוֹ: לָאו, חוּץ מִמֶּנִּי. אָמַר לוֹ: אִם אֲנִי מְלַמֶּדְךָ דָּבָר שֶׁאַתָּה חַי בּוֹ – אַתָּה לָמֵד? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אֱמֹר בְּכָל־יוֹם: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד”³¹². אָמַר לוֹ: “הָס כִּי לֹא לְהַזְכִּיר בְּשֵׁם יְיָ”³¹³, שֶׁלֹּא לִמְּדוּהוּ אָבִיו וְאִמּוֹ. מִיָּד הוֹצִיא יִרְאָתוֹ מֵחֵיקוֹ וּמְחַבְּקָהּ וּמְנַשְּׁקָהּ עַד שֶׁנִּבְקַעַת כְּרֵסוֹ, וְנָפְלָה יִרְאָתוֹ לָאָרֶץ וְנָפַל הוּא עָלֶיהָ, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָתַתִּי אֶת־פִּגְרֵיכֶם עַל־פִּגְרֵי גִלּוּלֵיכֶם” (סנה' סג, סד; ע"י).

צט מְנַשֶּׁה נִרְאָה לְרַב אָשֵׁי בַּחֲלוֹמוֹ. אָמַר לוֹ רַב אָשֵׁי: מִפְּנֵי מָה הֱיִיתֶם עוֹבְדִים עֲבוֹדָה־זָרָה? אָמַר לוֹ: אִלּוּ הָיִיתָ שָּׁם הָיִיתָ אוֹחֵז בְּשִׁפּוּלֵי הַגְּלִימָה³¹⁴ וְרָץ אַחֲרֶיהָ (שם קב:).

ק “וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל אֶל־יְיָ אֱלהֵיהֶם”³¹⁵ – מָה אָמָרוּ? אוֹי־אוֹי, זֶהוּ³¹⁶ שֶׁהֶחֱרִיב הַמִּקְדָּשׁ וְשָׂרַף הַהֵיכָל וְהָרַג אֶת־כָּל־הַצַּדִּיקִים וְהֶגְלָה אֶת־יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, וַעֲדַיִן מְרַקֵּד בֵּינֵינוּ! כְּלוּם נְתָתּוֹ לָנוּ אֶלָּא לְקַבֵּל עָלָיו שָׂכָר – לֹא הוּא וְלֹא שְׂכָרוֹ! נָפַל לָהֶם פִּתָּק³¹⁷ מֵרָקִיעַ, שֶׁהָיָה כָתוּב בּוֹ “אֱמֶת”³¹⁸. יָשְׁבוּ בְתַעֲנִית שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת. מְסָרוּהוּ בְיָדָם. יָצָא כַאֲרִי שֶׁל אֵשׁ מִבֵּית קָדְשֵׁי־הַקֳּדָשִׁים. אָמַר לָהֶם נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל: “זֹאת הָרִשְׁעָה”³¹⁹ – זֶהוּ יֵצֶר שֶׁל עֲבוֹדָה־זָרָה. כְּשֶׁתְּפָסוּהוּ נֶעֶקְרָה אַחַת מִשַּׂעֲרוֹתָיו. צָוַח וְהָלַךְ קוֹלוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. אָמְרוּ: הֵיאַךְ נַעֲשֶׂה. שֶׁמָּא, חָס־וְשָׁלוֹם, יְרַחֲמוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמָיִם. אָמַר לָהֶם נָבִיא: הֲטִילוּהוּ בְּדוּד שֶׁל אָבָר וְחַפּוּ אֶת פִּיו בְּאָבָר, שֶׁהָאָבָר³²⁰ שׁוֹאֵב אֶת־הַקּוֹל³²¹. (יומא סט:).

קא אָמַר רַ' יְהוּדָה אָמַר רַב: מַעֲשֶׂה בְּנָכְרִית אַחַת שֶׁהָיְתָה חוֹלָה בְּיוֹתֵר. אָמְרָה: אִם תַּעֲמֹד הַהִיא אִשָּׁה³²² מֵחָלְיָהּ תֵּלֵךְ וְתַעֲבֹד לְכָל־עֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. עָמְדָה וְעָבְדָה לְכָל עֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעָה לִפְעוֹר שָׁאֲלָה לִמְשָׁרְתֶיהָ: בַּמָּה עוֹבְדִין לָזוֹ? אָמְרוּ לָהּ: אוֹכְלִין תְּרָדִין³²³ וְשׁוֹתִין שֵׁכָר וּמַתְרִיזִין³²⁴ בְּפָנֶיהָ. אָמְרָה: מוּטָב שֶׁתַּחֲזֹר הַהִיא אִשָּׁה לְחָלְיָהּ וְלֹא תַעֲבֹד עֲבוֹדָה־זָרָה בְּכָךְ. (סנה' סד.).

קב מַעֲשֶׂה בְּסַבְטָא בֶּן אָלַס שֶׁהִשְׂכִּיר חֲמוֹרוֹ לְנָכְרִית אַחַת. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעָה לִפְעוֹר אָמְרָה לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁאִכָּנֵס וְאֵצֵא. לְאַחַר שֶׁיָּצְאָה אָמַר לָהּ: אַף אַתְּ הַמְתִּינִי עַד שֶׁאִכָּנֵס וְאֵצֵא. אָמְרָה לוֹ: וְלֹא יְהוּדִי אָתָּה? אָמַר לָהּ: וּמָה אִכְפַּת לָךְ³²⁵? נִכְנַס פָּעַר בְּפָנָיו³²⁶ וְקִנַּח³²⁷ בְּחָטְמוֹ, וְהָיוּ מְשָׁרְתֵי עֲבוֹדָה־זָרָה מְקַלְּסִים לוֹ וְאוֹמְרִים: מֵעוֹלָם לֹא הָיָה אָדָם שֶׁעֲבָדוֹ לָזֶה בְּכָךְ! (שם).

קג אָמַר לוֹ אַמְגּוֹשִׁי³²⁸ אֶחָד לַאֲמֵימָר: מֵחֶצְיְךָ וּלְמַעְלָה³²⁹ שֶׁל הוּרְמִיז, מֵחֶצְיְךָ וּלְמַטָּה שֶׁל אֲהוּרְמִין. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן הֵיאַךְ מַנִּיחַ אֲהוּרְמִין לְהוּרְמִיז לְהַעֲבִיר אֶת־הַמַּיִם³³⁰ בְּאַרְצוֹ (שם לט.).

––––––––

קד אַתָּה מוֹצֵא בְכָל־מָקוֹם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִפְרָע³³¹ מִן הַמַּלְכֻיּוֹת עַד שֶׁנִּפְרָע מֵאֱלִילֵיהֶן וּמִשָּׂרֵיהֶן תְּחִלָּה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “יִפְקֹד יְיָ עַל־צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם”³³², וְאַחַר־כָּךְ “עַל־מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל־הָאֲדָמָה”³³³ (ילק“ש ישע' יד וירמ' מו, עפ”י מכיל' ותנח').

קה הַמָּשָׁל אוֹמֵר: הַכֵּה הָאֱלִילִים וְיֵבוֹשׁוּ הַכְּמָרִים (שם וארא).

קו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָרוֹאֶה מַרְקוּלִיס³³⁴ אוֹמֵר: “בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן אֹרֶך־אַפַּיִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ”; מָקוֹם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה־זָרָה אוֹמֵר: “בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה־זָרָה מֵאַרְצֵנוּ, וּכְשֵׁם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמָּקוֹם זֶה, כֵּן תֵּעָקֵּר מִכָּל־מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהָשֵׁב לֵב עוֹבְדֵיהֶן לְעָבְדֶךָ”. וּבְחוּצָה־לָאָרֶץ אֵין צָרִיךְ לוֹמַר כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁרֻבָּהּ גּוֹיִם. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף בְּחוּצָה־לָאָרֶץ צָרִיךְ לוֹמַר כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁעֲתִידִים לְהִתְגַּיֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־אָז אֶהְפֹּך אֶל־עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְיָ”³³⁵ (בר' נז:; ע"י).

קז “יֵבשׁוּ כָּל־עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ כָּל־אֱלֹהִים”³³⁶ – אָמַר רַב נַחֲמָן בְּשֵׁם רַ' מָנָא: עֲתִידָה עֲבוֹדָה־זָרָה לִהְיוֹת בָּאָה וְרוֹקֶקֶת בִּפְנֵי עוֹבְדֶיהָ וּמְבַיַּשְׁתָּם, וּבָאָה וְכוֹרַעַת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – וּבְטֵלָה מִן הָעוֹלָם (ירוש' ע“ז פ”ד, ה"ז).

ד. מִינִים

קח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לֹא גָלוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁל מִינִים³³⁷. מַה־טָּעַם? “בֶּן־אָדָם, שׁוֹלֵחַ אֲנִי אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־גּוֹיִם³³⁸ הַמּוֹרְדִים אֲשֶׁר מָרְדוּ־בִי”³³⁹ – “אֶל הַגּוֹי הַמּוֹרֵד” לֹא נֶאֱמַר כָּאן אֶלָּא “אֶל־גּוֹיִם הַמּוֹרְדִים אֲשֶׁר מָרְדוּ־בִי, הֵמָּה וַאֲבוֹתָם פָּשְׁעוּ בִי עַד־עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה”³⁴⁰ (ירוש' סנה' פ“י, ה”ה).

קט “הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַּרְכֶּךָ”³⁴¹ – זוֹ מִינוּת, שֶׁאוֹמְרִים לוֹ לְאָדָם: אַל תֵּלֵךְ בֵּין הַמִּינִים וְאַל תִּכָּנֵס לְשָׁם, שֶׁמָּא תִּכָּשֵׁל בָּם, וְאִם אָמַר: בָּטוּחַ אֲנִי בְּעַצְמִי, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְשָׁם אֵינִי נִכְשָׁל בָּם, אוֹמְרִים לוֹ: אַף־עַל־פִּי שֶׁאַתָּה בָטוּחַ, אַל תֵּלֵךְ. שֶׁמָּא תֹאמַר שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶת־דִּבְרֵיהֶם וְחוֹזֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר: “כָּל־בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים”³⁴² (אדר“נ ב, שם נו”ב).

קי נֶאֱמַר: “טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ”³⁴³ – אֵלּוּ הַמִּינִים, שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם נִכְנָס בֵּינֵיהֶם מַאֲכִילִין אוֹתוֹ וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ וּמְכַסִּין אוֹתוֹ וְנוֹתְנִין לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה; כֵּוָן שֶׁהָיָה כְּאֶחָד מֵהֶם, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת־שֶׁלּוֹ וְנוֹטְלוֹ. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: “עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל־פָּח וְלֹא יָדַע כִּי־בְנַפְשׁוֹ הוּא”³⁴⁴ (שם).

קיא לֹא יִשָּׂא וְיִתֵּן³⁴⁵ אָדָם עִם הַמִּינִים, וְאֵין מִתְרַפְּאִים מֵהֶם אֲפִלּוּ לְחַיֵּי שָׁעָה³⁴⁶.

וּמַעֲשֶׂה בְּבֶן־דָּמָא בֶּן־אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל שֶׁהִכִּישׁוֹ³⁴⁷ נָחָשׁ, וּבָא יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר סְכַנְיָא³⁴⁸ לְרַפְּאוֹתוֹ – וְלֹא הִנִּיחוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לוֹ: יִשְׁמָעֵאל אָחִי, הַנַּח לִי וְאֶתְרַפֵּא מִמֶּנּוּ, וַאֲנִי אָבִיא לְךָ רְאָיָה מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מֻתָּר, – וְלֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת־הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּ“מֻתָּר” וָמֵת. קָרָא עָלָיו רַ' יִשְׁמָעֵאל: אַשְׁרֶיךָ, בֶּן־דָּמָא, שֶׁגּוּפְךָ טָהוֹר וְנִשְׁמָתְךָ יָצְאָה בְטָהֳרָה, וְלֹא עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי חֲבֵרֶיךָ, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: “וּפֹרֵץ גָּדֵר³⁴⁹ יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ”³⁵⁰ (ע“ז כז:; ע”י).

קיב הַגִּלְיוֹנִים³⁵¹ וְסִפְרֵי מִינִים אֵין מַצִּילִין אוֹתָם מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה³⁵². רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אִם מוֹצֵא אֲנִי סִפְרֵי מִינִים אֲנִי קוֹדֵד³⁵³ אַזְכָּרוֹתֵיהֶם³⁵⁴ וְגוֹנְזָן³⁵⁵ וְשׂוֹרֵף אֶת־הַשְּׁאָר. אָמַר רַ' טַרְפוֹן: אֲקַפַּח אֶת־בָּנַי³⁵⁶, שֶׁאִם יִפְּלוּ סִפְרֵי מִינִים לְתוֹךְ יָדַי, שֶׁאֲנִי שׂוֹרְפָם הֵם וְאַזְכָּרוֹתֵיהֶם; שֶׁאֲפִלּוּ אִם יְהֵא אָדָם רוֹדֵף אַחֲרַי לְהָרְגֵנִי וְנָחָשׁ רָץ לְהַכִּישֵׁנִי – אֲנִי נִמְלָט לְבֵית עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה־זָרָה וְאֵינִי נִמְלָט לְבָתֵּיהֶם שֶׁל אֵלּוּ; שֶׁעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה־זָרָה אֵינָם מַכִּירִים אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְכוֹפְרִים בּוֹ, וְהַלָּלוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ וְכוֹפְרִים בּוֹ.

אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל: וּמָה אִם לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אָמַר הַמָּקוֹם: שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם³⁵⁷ – סִפְרֵי מִינִים שֶׁמְּטִילִים אֵיבָה וְקִנְאָה וְתַחֲרוּת בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּשָּׂרְפוּ הֵם וְאַזְכָּרוֹתֵיהֶם, וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: “הֲלוֹא־מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט, תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאֹיְבִים הָיוּ לִי”³⁵⁸. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין מַצִּילִין אוֹתָם³⁵⁹ מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה כָּךְ אֵין מַצִּילִין אוֹתָם לֹא מִפְּנֵי הַמַּפֹּלֶת וְלֹא מִפְּנֵי הַמַּיִם וְלֹא מִכָּל דָּבָר הַמְאַבְּדָם (שבת קטז:; ירוש' שבת פט“ז, ה”א; תוס' שבת יד; תנה"ק קרח).

קיג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁנִּתְפַּס רַ' אֱלִיעֶזֶר לְמִינוּת³⁶⁰ הֶעֱלוּהוּ לְגַרְדּוֹם³⁶¹ לִדּוֹן. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הֶגְמוֹן³⁶²: זָקֵן שֶׁכְּמוֹתְךָ יַעֲסֹק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים הַלָּלוּ³⁶³! אָמַר לוֹ: נֶאֱמָן עָלַי הַדַּיָּן. כְּסָבוּר אוֹתוֹ הַהֶגְמוֹן: עָלָיו הוּא אוֹמֵר³⁶⁴ – וְהוּא לֹא אָמַר אֶלָּא כְנֶגֶד אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמָיִם. אָמַר לוֹ: הוֹאִיל וְהֶאֱמַנְתַּנִי עָלֶיךָ³⁶⁵, דִּימוּס³⁶⁶ – פָּטוּר אַתָּה. הָיָה רַ' אֱלִיעֶזֶר מִצְטַעֵר עַל שֶׁנִּתְפַּס לְמִינוּת, כְּשֶׁבָּא אֶל בֵּיתוֹ נִכְנְסוּ תַּלְמִידָיו אֶצְלוֹ לְנַחֲמוֹ³⁶⁷ וְלֹא קִבֵּל מֵהֶם תַּנְחוּמִים. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: רַבִּי, תַּרְשֵׁנִי לוֹמַר דָּבָר אֶחָד מִמַּה שֶׁלִּמַּדְתָּנִי. אָמַר לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לוֹ: רַבִּי, שֶׁמָּא דְבַר מִינוּת בָּא לְיָדְךָ וְהִנַּאֲךָ³⁶⁸, וְעָלָיו נִתְפַּסְתָּ? אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, הִזְכַּרְתָּנִי: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק הָעֶלְיוֹן שֶׁל צִפּוֹרֵי, וּמְצָאַנִי אָדָם אֶחָד, וְיַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר סְכַנְיָא שְׁמוֹ. אָמַר לִי: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: "לֹא־תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית יְיָ אֱלהֶיךָ וגו' "³⁶⁹ – מַהוּ: לַעֲשׂוֹת הֵימֶנּוּ בֵּית־הַכִּסֵּא לְכֹהֵן גָּדוֹל? וְלֹא אָמַרְתִּי לוֹ כְלוּם. אָמַר לִי: כָּךְ לִמְדַּנִי³⁷⁰: “כִּי מֵאֶתְנַן זוֹנָה קִבָּצָה וְעַד־אֶתְנַן זוֹנָה יָשׁוּבוּ”³⁷¹ – מִמְּקוֹם הַטִּנֹּפֶת בָּאוּ, לִמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת יֵלֵכוּ – וְהִנְּאַנִי הַדָּבָר, וְעַל יְדֵי זֶה³⁷² נִתְפַּסְתִּי לְמִינוּת, וְעָבַרְתִּי עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, “הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַּרְכֶּךָ וְאַל־תִּקְרַב אֶל־פֶּתַח בֵּיתָהּ”³⁷³ – “הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַּרְכֶּךָ” – זוֹ מִינוּת, “וְאַל־תִּקְרַב אֶל־פֶּתַח בֵּיתָהּ” – זוֹ הָרָשׁוּת³⁷⁴ (ע“ז, טז, יז; ע”י; קה“ר א; ילק”ש מיכה א).

קיד חֲנַנְיָה בֶּן־אֲחִי רַ' יְהוֹשֻׁעַ הָלַךְ לִכְפַר־נַחוּם עָשׂוּ לוֹ הַמִּינִים דָּבָר³⁷⁵ וְהִכְנִיסוּהוּ רָכוּב עַל הַחֲמוֹר בְּשַׁבָּת. הָלַךְ אֶצְלוֹ יְהוֹשֻׁעַ דּוֹדוֹ וְנָתַן עָלָיו מִשְׁחָה – וְנִתְרַפֵּא. אָמַר לוֹ: כֵּוָן שֶׁנָעַר בְּךָ הַחֲמוֹר שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע³⁷⁶ אִי־אַתָּה יָכוֹל³⁷⁷ לָדוּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. יָרַד לוֹ מִשָּׁם לְבָבֶל וּמֵת שָׁם בְּשָׁלוֹם³⁷⁸ (קה"ר א).

קטו רַ' יְהוּדָה בֶּן־נָקוֹסָה, הָיוּ הַמִּינִים מִתְעַסְּקִים³⁷⁹ עִמּוֹ: הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ וּמֵשִׁיב, שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ וּמֵשִׁיב. אָמַר לָהֶם: עַל חִנָּם אַתֶּם מְשִׁיבִים, בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה בֵּינֵינוּ: כָּל־מִי שֶׁנּוֹצֵחַ אֶת חֲבֵרוֹ יְהֵא פוֹצֵעַ מוֹחוֹ³⁸⁰ בְּקֻרְנָס³⁸¹. נִצְּחָם וּפָצַע מוֹחֵיהֶם, עַד שֶׁנִּתְמַלְּאוּ פְּצָעִים פְּצָעִים. כְּשֶׁבָּא אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּי, סִיְּעוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם וְנִצַּחְתָּ. אָמַר לָהֶם: לְחִנָּם! לְכוּ וְהִתְפַּלְּלוּ עַל אוֹתוֹ הָאִישׁ³⁸² וְעַל אוֹתָהּ הַחֵמֶת³⁸³, שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת, אֲבָל עַכְשָׁו מְלֵאָה פֶחָמִים (קה"ר א).

קטז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת. וְלֹא כְּרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־פְּרַחְיָה שֶׁדְּחָפוֹ לְיֵשׁוּ³⁸⁴ בִּשְׁתֵּי יָדָיִם.

רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־פְּרַחְיָה מַהִי? כְּשֶׁעָמַד יַנַּאי³⁸⁵ הַמֶּלֶךְ עַל הַחֲכָמִים לְהָרְגָם – שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח הִטְמִינַתּוּ אֲחוֹתוֹ, וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־פְּרַחְיָה וְיֵשׁוּ בָּרְחוּ לַאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרָיִם. כְּשֶׁהָיָה שָׁלוֹם³⁸⁶ שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח: “מִנִּי יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, לָךְ אֲלֶכְסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם אֲחוֹתִי. בַּעֲלִי שָׁרוּי בְּתוֹכֵךְ וְאָנֹכִי יוֹשֶׁבֶת שׁוֹמֵמָה”. אָמַר: שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שָׁלוֹם לוֹ. עָמַד וּבָא [הוּא וְתַלְמִידוֹ]. וְנִזְדַּמֵּן לוֹ פֻּנְדָּק אֶחָד. עָשׂוּ לוֹ [שָׁם] כָּבוֹד גָּדוֹל. אָמַר: כַּמָּה נָאָה אַכְסְנָיָא³⁸⁷ זוֹ! אָמַר לוֹ [יֵשׁוּ]: רַבִּי, עֵינֶיהָ טְרוּטוֹת³⁸⁸. אָמַר לוֹ: רָשָׁע, בְּכָךְ אַתָּה עוֹסֵק! הוֹצִיא אַרְבַּע מֵאוֹת שׁוֹפָרוֹת וְנִדָּהוּ. כָּל־יוֹם בָּא [יֵשׁוּ] לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: קַבְּלֵנִי. לֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ. יוֹם אֶחָד הָיָה קוֹרֵא שְׁמַע וּבָא [יֵשׁוּ] לְפָנָיו וְאָמַר [רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־פְּרַחְיָה] לְקַבְּלוֹ. הֶרְאָה לוֹ בְּיָדוֹ. כְּסָבוּר יֵשׁוּ שֶׁהוּא דוֹחֵהוּ. הָלַךְ וְזָקַף לְבֵנָה³⁸⁹ וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהּ. אָמַר לוֹ [רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־פְּרַחְיָה]: חֲזֹר בָּךְ. אָמַר לוֹ: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מִמְּךָ: כָּל־הַחוֹטֵא וּמַחֲטִיא אֶת־הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.

וְאָמַר מָר³⁹⁰: יֵשׁוּ כִּשֵּׁף וְהֵסִית וְהִדִּיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל. (סוטה מז.; סנה' קז:).

קיז בֶּן־סְטָדָא³⁹¹ הוֹצִיא כְשָׁפִים³⁹² מִמִּצְרַיִם בִּסְרִיטָה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ³⁹³. (שבת קד:).

קיח הַמֵּסִית³⁹⁴ מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית־דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ. וְכֵן עָשׂוּ לְבֶן־סְטָדָא בְּלֹד, וּתְלָאוּהוּ³⁹⁵ בְּעֶרֶב פָּסַח (סנה' מז.).

קיט שָׁנִינוּ: בְּעֶרֶב הַפֶּסַח תְלָאוּהוּ לְיֵשׁוּ, וְהַכָּרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו אַרְבָּעִים יוֹם קֹדֶם, שֶׁהָיָה יוֹצֵא לִסָּקֵל עַל שֶׁכִּשֵּׁף וְהֵסִית וְהִדִּיחַ אֶת־יִשְׂרָאֵל: כָּל־מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת, יְבוֹא וִילַמֵּד עָלָיו. וְלֹא מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, וּתְלָאוּהוּ בְּעֶרֶב פָּסַח.

אָמַר עֻלָּא: וְכִי בֶּן־לִמּוּד זְכוּת הוּא – מֵסִית הוּא, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: “לֹא־תַּחֲמֹל וְלֹא־תְכַסֶּה עָלָיו”³⁹⁶?

– שׁוֹנֶה יֵשׁוּ, שֶׁקָּרוֹב לְמַלְכוּת הָיָה³⁹⁷.

שָׁנוּ חֲכָמִים: חֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְיֵשׁוּ: מַתַּאי, נַקַּאי, נֵצֶר וּבֻנִּי וְתוֹדָה. הֵבִיאוּ לְמַתַּאי, אָמַר לָהֶם: מַתַּאי יֵהָרֵג, וַהֲרֵי נֶאֱמַר: “מָתַי אָבוֹא³⁹⁸ וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים”³⁹⁹? אָמְרוּ לוֹ: הֵן, מַתַּאי יֵהָרֵג, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: “מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ”⁴⁰⁰. הֵבִיאוּ לְנַקַּאי, אָמַר לָהֶם: נַקַּאי יֵהָרֵג, וַהֲרֵי נֶאֱמַר: “וְנָקִי וְצַדִּיק אַל־תַּהֲרֹג”⁴⁰¹? אָמְרוּ לוֹ הֵן: נַקַּאי יֵהָרֵג, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי”⁴⁰². הֵבִיאוּ לְנֵצֶר, אָמַר לָהֶם: נֵצֶר יֵהָרֵג, וַהֲרֵי נֶאֱמַר: “וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה”⁴⁰³? אָמְרוּ לוֹ: הֵן, נֵצֶר יֵהָרֵג, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב”⁴⁰⁴. הֵבִיאוּ לְבֻנִּי, אָמַר לָהֶם: בֻּנִּי יֵהָרֵג, וַהֲרֵי נֶאֱמַר “בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל”⁴⁰⁵? אָמְרוּ לוֹ: הֵן, בֻּנִּי יֵהָרֵג, שֶׁנֶּאֱמַר: “הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת־בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ”⁴⁰⁶. הֵבִיאוּ לְתוֹדָה. אָמַר לָהֶם: תּוֹדָה יֵהָרֵג, וַהֲרֵי נֶאֱמַר: “מִזְמוֹר לְתוֹדָה”⁴⁰⁷? אָמְרוּ לוֹ: הֵן, תּוֹדָה יֵהָרֵג, שֶׁנֶּאֱמַר: “זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי”⁴⁰⁸ (סנה' מג:).

קכ “לֹא אִישׁ אֵל”⁴⁰⁹ – לְפִי שֶׁצָּפָה בִּלְעָם שֶׁעָתִיד אִישׁ אֶחָד לְהַטְעוֹת הַבְּרִיּוֹת וְאוֹמֵר שֶׁהוּא אֵל (תנח' בלק עפ“י “עץ הדעת טוב” לרח”ו).

קכא אָמַר רַ' אָבִין בְּשֵׁם רַ' חִלְקִיָּה: טָפַשׁ לִבָּם שֶׁל שַׁקְרָנִים, שֶׁהֵם אוֹמְרִים יֵשׁ לוֹ בֵן לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וּמָה אִם בְּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כְּשֶׁרָאָה שֶׁבָּא לְשָׁחֳטוֹ וְלֹא יָכֹל לִרְאוֹתוֹ בְּצַעַר, אֶלָּא מִיָּד צָוַח: “אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ!”⁴¹⁰ וְאִלּוּ הָיָה לוֹ בֵן הָיָה מַנִּיחוֹ [לְהִצָּלֵב] וְלֹא הָיָה הוֹפֵךְ אֶת הָעוֹלָם וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ תֹהוּ וָבֹהוּ! לְפִיכָךְ שְׁלֹמֹה אוֹמֵר: “יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין־לוֹ”⁴¹¹ (אג בראשית לא)

קכב “יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי” – “יֵשׁ אֶחָד” זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: “יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד”⁴¹², “וְאֵין שֵׁנִי” – שֶׁאֵין לוֹ שֻׁתָּף בְּעוֹלָמוֹ, “גַּם בֵּן וָאָח אֵין־לוֹ” – אָח אֵין לוֹ, בֵּן מֵאַיִן יֶשׁ־לוֹ? (קה"ר ד).

קכג “אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ”⁴¹³ – אָמַר רַ' אַבָּהוּ: מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם מוֹלֵךְ, וְיֵשׁ־לוֹ אָב אוֹ אָח. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֲנִי אֵינִי כֵן, “אֲנִי רִאשׁוֹן”⁴¹⁴ – שֶׁאֵין לִי אָב, “וַאֲנִי אַחֲרוֹן”⁴¹⁵ – שֶׁאֵין לִי בֵן, “וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים”⁴¹⁶ – שֶׁאֵין לִי אָח (שמ"ר כט).

קכד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל מָקוֹם שֶׁפָּקְרוּ הַמִּינִים⁴¹⁷ תְּשׁוּבָתָם בְּצִדָּם⁴¹⁸: “נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ⁴¹⁹” ⁴²⁰ – “וַיִבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם⁴²¹ בְּצַלְמוֹ”⁴²²; “הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם”⁴²³ – “וַיֵּרֶד יְיָ לִרְאֹת אֶת־הָעִיר”⁴²⁴; “כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים”⁴²⁵ – “לָאֵל הָעֹנֶה אוֹתִי”⁴²⁶; “כִּי מִי־גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר־לוֹ אֱלֹהִים קְרוֹבִים אֵלָיו כַּייָ אֱלֹהֵינוּ”⁴²⁷ – “בְּכָל־קָרָאנוּ אֵלָיו”⁴²⁸; “וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל… אֲשֶׁר הָלְכוּ־אֱלֹהִים”⁴²⁹ – “לִפְדּוֹת־לוֹ לְעָם”⁴³⁰; “עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו⁴³¹”⁴³² – “וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב⁴³³”⁴³⁴; – אֵלּוּ לָמָּה לִי⁴³⁵? שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה דָּבָר אֶלָּא אִם כֵּן נִמְלַךְ⁴³⁶ בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה⁴³⁷, שֶׁנֶּאֱמַר: “בִּגְזֵרַת עִירִין⁴³⁸ פִּתְגָּמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָּא”⁴³⁹. הָתֵינַח כֻּלָּם⁴⁴⁰ – “עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו” מַה־יֵּשׁ לוֹמַר? – אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה (סנה' לח:).

קכה “אָנֹכִי יְיָ אֱלהֶיךָ”⁴⁴¹ – הַמִּינִים שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' שִׂמְלַאי, אָמְרוּ לוֹ: אֱלוֹהוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ בָּעוֹלָם. אָמַר לָהֶם: לָמָּה: אָמְרוּ לוֹ: שֶׁהֲרֵי כָּתוּב: “הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים⁴⁴²”⁴⁴³. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא כָתוּב “מְדַבְּרִים” אֶלָּא “מְדַבֵּר”⁴⁴⁴. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, לְאֵלּוּ דָחִיתָ בְּקָנֶה רָצוּץ, לָנוּ מָה אַתָּה מֵשִׁיב? חָזַר רַ' לֵוִי וּפֵרְשָהּ, אָמַר לָהֶם: “הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים”. כֵּיצַד? אִלּוּ הָיָה כָּתוּב “קוֹל יְיָ בְּכֹחוֹ” לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד, אֶלָּא “קוֹל־יְיָ בַּכֹּחַ”⁴⁴⁵ – בְּכֹחַ שֶׁל כָּל־אֶחָד וְאֶחָד, הַבַּחוּרִים לְפִי כֹחָם וְהַזְּקֵנִים לְפִי כֹחָם וְהַקְּטַנִּים לְפִי כֹחָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֹא בִשְׁבִיל שֶׁשְּׁמַעְתֶּם קוֹלוֹת הַרְבֵּה תִּהְיוּ סְבוּרִים שֶׁמָּא אֱלוֹהוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ בַּשָּׁמַיִם, אֶלָּא תִּהְיוּ יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי הוּא יְיָ אֱלהֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָנֹכִי יְיָ אֱלהֶיךָ”⁴⁴⁶. (שמ"ר כט).

קכו שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־עַזַּאי: בּוֹא וּרְאֵה, בְּכָל־הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא נֶאֱמַר בָּהֶם לֹא אֵל וְלֹא אֱלֹהִים, וְלֹא שַׁדַּי וּצְבָאוֹת, אֶלָּא יְיָ, שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים לִרְדּוֹת⁴⁴⁷ (מנח' ק.; ספרי פנחס).

קכז מִין אֶחָד אָמַר לְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: כָּתוּב: “וַייָ הִמְטִיר עַל־סְדֹם וְעַל־עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת יְיָ”⁴⁴⁸ – מֵאִתּוֹ הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר⁴⁴⁹! אָמַר לוֹ כּוֹבֵס אֶחָד: הַנִּיחֵהוּ, אֲנִי אָשִׁיב לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי, “נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאֲזֵנָּה אִמְרָתִי”⁴⁵⁰ – “נָשַׁי” הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, אֶלָּא הַכָּתוּב אוֹמֵר כָּךְ⁴⁵¹, אַף כָּאן הַכָּתוּב אוֹמֵר כָּךְ (סנה' לח:).

קכח “לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא”⁴⁵² – אָמַר לָהֶם משֶׁה: לֹא תֹאמְרוּ משֶׁה אַחֵר עוֹמֵד וּמֵבִיא לָנוּ תּוֹרָה אַחֶרֶת מִן הַשָּׁמַיִם, כְּבָר אֲנִי מוֹדִיעַ אֶתְכֶם “לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא” – שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר הֵימֶנָּה בַּשָּׁמַיִם. (דב"ר ח).

קכט רַ' מֵאִיר קוֹרֵא לוֹ⁴⁵³ אָוֶן־גִּלְיוֹן. רַ' יוֹחָנָן קוֹרֵא לוֹ עֲוֹן־גִּלְיוֹן.

אִמָּא־שָׁלוֹם אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיְתָה. הָיָה מִין אֶחָד בִּשְׁכוּנָתָהּ, שֶׁהָיָה נוֹטֵל לוֹ שֵׁם⁴⁵⁴ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל שֹׁחַד. בִּקְשׁוּ לְשַׂחֵק בּוֹ, הֵבִיאָה לוֹ אִמָּא־שָׁלוֹם נֵר שֶׁל זָהָב⁴⁵⁵ וְהָלְכָה אֶצְלוֹ. אָמְרָה לוֹ: רְצוֹנִי שֶׁיַּחְלְקוּ לִי בְּנִכְסֵי בֵית אָבִי. אָמַר לָהֶם: חֲלֹקוּ. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כָּתוּב אֶצְלֵנוּ: בִּמְקוֹם בֵּן לֹא תִירַשׁ הַבַּת. אָמַר לוֹ: מִיּוֹם שֶׁגְּלִיתֶם מֵאַרְצְכֶם נִטְּלָה תוֹרַת משֶׁה וְנִתְּנָה תוֹרָה אַחֶרֶת. וְכָתוּב בָּהּ: בֵּן וּבַת יוֹרְשִׁים כְּאֶחָד. לְמָחָר חָזַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהֵבִיא לוֹ הוּא חֲמוֹר לוֹבִי⁴⁵⁶. אָמַר לָהֶם: הִשְׁפַּלְתִּי לְסוֹף הַסֵּפֶר וְכָתוּב בּוֹ: לֹא לִגְרֹעַ מִתּוֹרַת משֶׁה בָּאתִי, אֶלָּא לְהוֹסִיף עַל תּוֹרַת משֶׁה בָּאתִי, וְכָתוּב בָּהּ: בִּמְקוֹם בֵּן לֹא תִירַשׁ הַבַּת. אָמְרָה לוֹ: יָאִיר⁴⁵⁷ אוֹרְךָ כַּנֵּר. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: בָּא הַחֲמוֹר⁴⁵⁸ וּבָעֵט בַּנֵּר (שבת קטז).

קל הַמִּינִים שָׁאֲלוּ לְרַ' אַבָּהוּ: אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ מוֹצְאִים⁴⁵⁹ מִיתָה לַחֲנוֹךְ. אָמַר לָהֶם: לָמָּה? אָמְרוּ: נֶאֶמָרָה כָּאן לְקִיחָה וְנֶאֶמָרָה לְהַלָּן: “כִּי הַיּוֹם יְיָ לֹקֵחַ אֶת־אֲדוֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ”⁴⁶⁰. אָמַר לָהֶם: אִם לִלְקִיחָה אַתֶּם דּוֹרְשִׁים, נֶאֱמַר כָּאן לְקִיחָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: “הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת־מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה”⁴⁶¹. אָמַר רַ' תַּנְחוּמָא: יָפֶה הֱשִׁיבָם רַ' אַבָּהוּ (ב"ר כה).

קלא שְׁנֵי מִינִים הָיוּ, אֶחָד שְׁמוֹ שָׂשׂוֹן וְאֶחָד שְׁמוֹ שִׂמְחָה. אָמַר לוֹ שָׂשׂוֹן לְשִׂמְחָה: אֲנִי גָדוֹל מִמֶּךָּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ⁴⁶²”⁴⁶³. אָמַר לוֹ שִׂמְחָה לְשָׂשׂוֹן: אֲנִי גָדוֹל מִמֶּךָּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים”⁴⁶⁴. אָמַר לוֹ שָׂשׂוֹן לְשִׂמְחָה: יָבוֹא יוֹם וְיַעֲשׂוּךָ רָץ. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי־בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ⁴⁶⁵"⁴⁶⁶. אָמַר לוֹ שִׂמְחָה לְשָׂשׂוֹן: יָבוֹא יוֹם וִימַלְאוּ בְךָ מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּשְׁאַבְתֶּם־מַיִם בְּשָׂשׂוֹן”⁴⁶⁷.

אָמַר לוֹ אוֹתוֹ צְדוֹקִי שֶׁשְּׁמוֹ שָׂשׂוֹן לְרַ' אַבָּהוּ: עֲתִידִים אַתֶּם שֶׁתְּמַלְּאוּ לִי מַיִם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּשְׁאַבְתֶּם־מַיִם בְּשָׂשׂוֹן”⁴⁶⁸. אָמַר לוֹ: אִלְמָלֵי נֶאֱמַר “לְשָׂשׂוֹן” – כִּדְבָרֶיךָ, עַכְשָׁו שֶׁנֶּאֱמַר בְּשָׂשׂוֹן" – עוֹרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אִישׁ עוֹשִׂין אוֹתוֹ נוֹד וּמְמַלְאִין בּוֹ מַיִם (סכה מח).

קלב דַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוּרוֹס (אב' ב).

ה. בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם

קלג דָּרַשׁ בַּר־קַפָּרָא: אֵיזוֹהִי פַרְשָׁה קְטַנָּה, שֶׁכָּל־גּוּפֵי תוֹרָה⁴⁶⁹ תְּלוּיִם בָּהּ? – בְּכָל־דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ"⁴⁷⁰ (בר' סג.).

קלד “הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל־אֶרֶץ יְסָדָהּ”⁴⁷¹ – רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי סְפִינוֹת וּקְשָׁרָן בָּהֳגָנִים⁴⁷² וּבַעֲשָׁתוֹת⁴⁷³ וְהֶעֱמִידָן עַל גַּבֵּיהֶן וּבָנָה עֲלֵיהֶן פְּלָטוֹרִין⁴⁷⁴. כָּל־זְמַן שֶׁהַסְּפִינוֹת קְשׁוּרוֹת, פְּלָטוֹרִין קַיָּמִים; פָּרְשׁוּ סְפִינוֹת אֵין פְּלָטוֹרִין קַיָּמִים. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – עֲלִיּוֹתָיו בַּשָּׁמַיִם, וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – “וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ” כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: “זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ”⁴⁷⁵ – כְּשֶׁאֲנִי מוֹדֶה לוֹ הוּא נָאֶה, וּכְשֶׁאֵין אֲנִי מוֹדֶה לוֹ, כִּבְיָכוֹל⁴⁷⁶, בִּשְׁמוֹ הוּא נָאֶה⁴⁷⁷; כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: “וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם־יְיָ וַאֲנִי־אֵל”⁴⁷⁸ – כְּשֶׁאַתֶּם עֵדַי⁴⁷⁹ אֲנִי אֵל, וּכְשֶׁאֵין אַתֶּם עֵדַי אֵין אֲנִי אֵל; כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: “אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת־עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמַיִם”⁴⁸⁰ – אִלְמָלֵא אֲנִי לֹא הָיִיתִי⁴⁸¹ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמָיִם (ספרי ברכה).

קלה “הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו”⁴⁸² – רַ' יוֹחָנָן וְרֵישׁ־לָקִישׁ. רַ' יוֹחָנָן אָמַר: לְרוֹעֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמַבִּיט בְּצֹאנוֹ; רֵישׁ־לָקִישׁ אָמַר: לְנָשִׂיא שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ וּזְקֵנִים לְפָנָיו. עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל רַ' יוֹחָנָן אָנוּ צְרִיכִים לִכְבוֹדוֹ; עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל רֵישׁ־לָקִישׁ הוּא צָרִיךְ לִכְבוֹדֵנוּ⁴⁸³ (ב"ר סוף ל).

––––––––

קלו "וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ אֱלהֶיךָ וגו' "⁴⁸⁴ – רַ' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: אִם נֶאֱמַר “בְּכָל־נַפְשֶׁךָ”⁴⁸⁵, לָמָּה נֶאֱמַר “בְּכָל־מְאֹדֶךָ”⁴⁸⁶; וְאִם נֶאֱמַר “בְּכָל־מְאֹדֶךָ”, לָמָּה נֶאֱמַר “בְּכָל־נַפְשֶׁךָ”? – אֶלָּא אִם יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁגּוּפוֹ חָבִיב עָלָיו מִמָּמוֹנוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר “בְּכָל־נַפְשֶׁךָ”, וְאִם יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר “בְּכָל־מְאֹדֶךָ”⁴⁸⁷. רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: “בְּכָל־נַפְשֶׁךָ” – אֲפִלּוּ נוֹטֵל אֶת־נַפְשֶׁךָ. שִׁמְעוֹן בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: “בְּכָל־נַפְשֶׁךָ” – אֱהָבֵהוּ עַד מִצּוּי הַנֶּפֶשׁ⁴⁸⁸.

“וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ אֱלהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ”⁴⁸⁹ – בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ: בְּיֵצֶר־טוֹב וּבְיֵצֶר הָרָע⁴⁹⁰ (בר' סא:, נד. ספרי ואתחנן).

קלז רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל מַעֲשֶׂיךָ⁴⁹¹ יְהוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם⁴⁹² (אב' ב).

קלח “יִרְאַת יְיָ הִיא אוֹצָרוֹ”⁴⁹³ – אָמַר רָבָא: בְּשָׁעָה שֶׁמַּכְנִיסִין אָדָם לַדִּין אוֹמְרִים לוֹ: נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ⁴⁹⁴ בֶּאֱמוּנָה, קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה, עָסַקְתָּ בְּפִרְיָהּ וּרְבִיָּה, צִפִּיתָ לִישׁוּעָה⁴⁹⁵, פִּלְפַּלְתָּ⁴⁹⁶ בְּחָכְמָה, הֵבַנְתָּ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר? וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אִם “יִרְאַת יְיָ⁴⁹⁷ הִיא אוֹצָרוֹ” – הֵן, אִם לֹא – לֹא. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָמַר לִשְׁלוּחוֹ: הַעֲלֵה לִי כֹר חִטִּין לַעֲלִיָּה, הָלַךְ וְהֶעֱלָה לוֹ. אָמַר לוֹ: עֵרַבְתָּ לִי בָּהֵן קַב⁴⁹⁸ חֳמָטִין⁴⁹⁹? אָמַר לוֹ: לָאו. אָמַר לוֹ: מוּטָב אִם לֹא הֶעֱלֵיתָ (שבת לא.).

קלט אָמַר רַ' חֲנִינָא: הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם־לְיִרְאָה אֶת־יְיָ”⁵⁰⁰ – כְּלוּם יִרְאַת־שָׁמַיִם דָּבָר קָטָן הוּא, וַהֲרֵי אָמַר רַ' חֲנִינָא מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּבֵית־גְּנָזָיו אֶלָּא אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “יִרְאַת יְיָ הִיא אוֹצָרוֹ”?⁵⁰¹ – הֵן, אֵצֶל משֶׁה דָּבָר קָטָן הִיא, שֶׁאָמַר רַ' חֲנִינָא: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁמְּבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ כְּלִי גָדוֹל וְיֶשׁ־לוֹ – דּוֹמֶה עָלָיו כִּכְלִי קָטָן; קָטָן וְאֵין לוֹ – דּוֹמֶה עָלָיו כִּכְלִי גָדוֹל (בר' לג:).

קמ אָמַר רַב חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: כָּל־אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם – דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת־הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת־מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי־זֶה כָּל־הָאָדָם”⁵⁰². מַהוּ “כִּי־זֶה כָּל־הָאָדָם”? אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל זֶה. רַ' אַבָּא בַּר כָּהֲנָא אָמַר: שָׁקוּל זֶה כְּנֶגֶד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא לִצְווֹת לָזֶה⁵⁰³ (שם ו:).

קמא אָמַר רַ' חַמָּא בַּר פַּפָּא: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו חֵן, בְּיָדוּעַ⁵⁰⁴ שֶׁהוּא יְרֵא־שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְחֶסֶד יְיָ מֵעוֹלָם וְעַד־עוֹלָם עַל־יְרֵאָיו”⁵⁰⁵ (סכה מט:).

קמב כְּשֶׁחָלָה רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי נִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְבַקְּרוֹ. – – – אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, בָּרְכֵנוּ. אָמַר לָהֶם: יְהִי רָצוֹן, שֶׁיְהֵא מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם כְּמוֹרָא בָּשָׂר־וָדָם. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, עַד כָּאן⁵⁰⁶? אָמַר לָהֶם: וּלְוָאי! תֵּדְעוּ⁵⁰⁷, כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יִרְאֵנִי אָדָם (בר' כח:; ע"י).

קמג רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה יוֹתֵר מִן הָעוֹשָׂה מִיִּרְאָה, שֶׁזֶּה תָּלוּי לְאֶלֶף דּוֹר וְזֶה תָּלוּי לְאַלְפַּיִם דּוֹר; כָּאן נֶאֱמַר: “וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי”⁵⁰⁸, וְשָׁם נֶאֱמַר: “וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר⁵⁰⁹” ⁵¹⁰ (סוטה לא.).

קמד יְהוּדָה בֶּן־תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם (אב' ה).

קמה רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הָיָה אוֹמֵר: אִם עָשִׂיתָ רְצוֹנוֹ⁵¹¹ כִּרְצוֹנֶךָ, לֹא עָשִׂיתָ רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנוֹ: וְאִם עָשִׂיתָ רְצוֹנוֹ שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנֶךָ – עָשִׂיתָ רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנוֹ. רְצוֹנְךָ שֶׁלֹּא תָמוּת⁵¹² – מוּת⁵¹³ עַד שֶׁלֹּא תָמוּת. רְצוֹנְךָ שֶׁתִּחְיֶה – אַל תִּחְיֶה עַד שֶׁתִּחְיֶה⁵¹⁴. מוּטָב לְךָ לָמוּת מִיתָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת, מִלָּמוּת מִיתָה לְעָתִיד־לָבוֹא, שֶׁאִם תִּרְצֶה אִי אַתָּה מֵת (אדר“נ הוצ”ש נו"ב, לב).

קמו רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הָיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ; בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ (אב' ב).

––––––––

קמז כָּל־הַמַּרְבֶּה כְּבוֹד שָׁמַיִם וּמְמַעֵט כְּבוֹד עַצְמוֹ – כְּבוֹד שָׁמַיִם מִתְרַבֶּה וּכְבוֹדוֹ מִתְרַבֶּה; וְכָל הַמְמַעֵט כְּבוֹד שָׁמַיִם וּמַרְבֶּה כְּבוֹד עַצְמוֹ – כְּבוֹד שָׁמַיִם בִּמְקוֹמוֹ וּכְבוֹדוֹ מִתְמַעֵט (תדב“א יד; במ”ר ד).

קמח “כַּבֵּד אֶת־יְיָ מֵהוֹנֶךָ”⁵¹⁵ – מִמַּה שֶּׁחֲנָנְךָ, שֶׁאִם אַתָּה בַּעַל נוֹי⁵¹⁶, קַלְּסֵהוּ⁵¹⁷ בַּנּוֹי שֶׁנָּתַן לָךְ, וְאִם קוֹלְךָ נָאֶה וְהָיִיתָ יוֹשֵׁב בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, עֲמוֹד וְכַבֵּד אֶת־יְיָ בְּקוֹלֶךָ.

חִיָּא בֶּן־אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר הָיָה קוֹלוֹ נָאֶה, וְהָיָה רַ' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר לוֹ: חִיָּא בְּנִי, עֲמוֹד וְכַבֵּד אֶת יְיָ בַּמֶּה שֶׁחֲנָנֶךָ (פסיק"ר ה).

קמט רַ' יוֹחָנָן בֶּן־בָּרוֹקָא אוֹמֵר: כָּל־הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ⁵¹⁸ בְּגָלוּי. אֶחָד שׁוֹגֵג⁵¹⁹ וְאֶחָד מֵזִיד בְּחִלּוּל הַשֵּׁם (אב' ד).

קנ “אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד יְיָ”⁵²⁰ – כָּל מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ חִלּוּל הַשֵּׁם אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב (בר' יט:; עיר' סג.).

קנא אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יְהוֹצָדָק: מוּטָב שֶׁתֵּעָקֵר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה וְיִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא⁵²¹ (יבמ' עט.).

קנב מְפַרְסְמִין אֶת־הַחֲנֵפִים⁵²², מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקוֹ וְעָשָׂה עָוֶל וְנָתַתִּי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו⁵²³”⁵²⁴ (יומא פו:).

קנג אֵין מָקִיפִין⁵²⁵ בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד (קיד' מ.).

קנד חִלּוּל הַשֵּׁם כֵּיצַד? אָמַר רַב: כְּגוֹן אֲנִי, כְּשֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ בָּשָׂר מִבֵּית־הַטַּבָּח וְאֵינִי נוֹתֵן דָּמִים לְאַלְתַּר⁵²⁶.

אַבַּיֵּי, כְּשֶׁהָיָה לוֹקֵחַ בָּשָׂר מִשְׁנֵי שֻׁתָּפִים, נָתַן מָמוֹן לָזֶה⁵²⁷ וּמָמוֹן לָזֶה, וְאַחַר־כָּךְ הֱבִיאָם זֶה אֵצֶל זֶה וְעָשָׂה חֶשְׁבּוֹן⁵²⁸.

דְּבֵי רַ' יַנַּאי אָמַר: כָּל־שֶׁחֲבֵרָיו מִתְבַּיְּשִׁים מֵחֲמַת שְׁמוּעָתוֹ⁵²⁹. הָא כֵּיצַד? אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: כְּגוֹן שֶׁאוֹמְרִים⁵³⁰ עָלָיו הַבְּרִיּוֹת: יִמְחֹל רִבּוֹנוֹ לִפְלוֹנִי (יומא פו.).

קנה מִי שֶׁיֶּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם בְּיָדוֹ⁵³¹ אֵין לֹא כֹחַ בִּתְשׁוּבָה לִתְלוֹת⁵³², וְלֹא בְיוֹם־הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר, וְלֹא בְיִסּוּרִין לְמָרֵק⁵³³, אֶלָּא כֻּלָּם תּוֹלִין וּמִיתָה מְמָרֶקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִגְלָה בְאָזְנָי יְיָ צְבָאוֹת אִם־יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה⁵³⁴ לָכֶם עַד־תְּמֻתוּן”⁵³⁵ (שם).

––––––––

קנו שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה (תרי"ג) מִצְוֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמשֶׁה – – – בָּא חֲבַקוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ⁵³⁶ יִחְיֶה”⁵³⁷ (מכ' כג, כד).

ו. תְּפִלָּה

קנז שָׁנִינוּ, “לְאַהֲבָה אֶת־יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל־לְבַבְכֶם”⁵³⁸ – אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בְּלֵב? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ תְפִלָּה (תענ' ב.).

קנח רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יַעֲקֹב אוֹמֵר: “מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ”⁵³⁹ – מַה מִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת־הַטְּמֵאִים כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְטַהֵר אֶת־יִשְׂרָאֵל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: כְּשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, הִתְפַּלֵּל בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת שֶׁבְּעִירֶךָ; וְאִם אֵין אַתָּה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת הִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ שָׂדֶךָ; וְאִם אֵין אַתָּה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ שָׂדֶךָ – הִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ; וְאִם אֵין אַתָּה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ – הִתְפַּלֵּל עַל מִטָּתֶךָ; וְאִם אֵין אַתָּה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל עַל מִטָּתֶךָ – הַרְהֵר⁵⁴⁰ בְּלִבֶּךָ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל־מִשְׁכָּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה”⁵⁴¹ (שו"ט ד).

קנט ר' יוֹסֵי בְּרַ' חֲנִינָא אָמַר: תְּפִלּוֹת אֲבוֹת תִּקְּנוּן. רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי אָמַר: תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין⁵⁴² תִּקְּנוּן (בר' כו:).

קס אַבְרָהָם תִּקֵּן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית⁵⁴³; יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה⁵⁴⁴; יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית⁵⁴⁵ (שם).

קסא “אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר”⁵⁴⁶ – אָמְרָה כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, “אֲנִי יְשֵׁנָה” מִן הַקָּרְבָּנוֹת⁵⁴⁷, “וְלִבִּי עֵר” לִקְרִיאַת־שְׁמַע וּתְפִלָּה⁵⁴⁸ (שהש"ר ה).

קסב אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת.

וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מִיּוֹם שֶׁחָרֵב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי”⁵⁴⁹; וְאַף־עַל־פִּי שֶׁשַּׁעֲרֵי תְּפִלָּה נִנְעֲלוּ – שַׁעֲרִי דְמָעוֹת לֹא נִנְעֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי יְיָ… אֶל־דִּמְעָתִי אַל־תֶּחֱרָשׁ”⁵⁵⁰ (בר' לב:; ב"מ נט.).

קסג אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: אֲפִלּוּ מְחִצָּה שֶׁל בַּרְזֶל אֵינָהּ מַפְסֶקֶת בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם (פסח' פה:).

קסד בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, שָׁמַיִם וְיוֹרְדֵי מֶרְכָּבָה, אִם תֹּאמְרוּ וְתַגִּידוּ לְבָנַי מַה־שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה, בְּשָׁעָה שֶׁמְּקַדְּשִׁין וְאוֹמְרִים “קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ”, וְלַמְּדוּ אוֹתָם, שֶׁיְהוּ עֵינֵיהֶם נְשׂוּאוֹת לַמָּרוֹם לְבֵית־תְּפִלָּתָם וְנוֹשְׂאִים עַצְמָם לְמַעְלָה; שֶׁאֵין לִי הֲנָאָה בָעוֹלָם כְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁעֵינֵיהֶם נְשׂוּאוֹת לַמָּרוֹם וְעֵינַי בְּעֵינֵיהֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי אוֹחֵז בְּכִסֵּא כְבוֹדִי בִּדְמוּת יַעֲקֹב וּמְחַבְּקָם וּמְנַשְּׁקָם, וּמַזְכִּיר גָּלוּתָם וּמְמַהֵר גְּאֻלָּתָם (היכל').

קסה “אַל־תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל”⁵⁵¹ – מַה־תּוֹלַעַת זוֹ אֵינָהּ מַכָּה אֶת־הָאֶרֶז אֶלָּא בַּפֶּה⁵⁵², כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם אֶלָּא תְּפִלָּה⁵⁵³; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְיָ”⁵⁵⁴ – תָּפְשׂוּ אֻמָּנוּת אֲבוֹתָם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל־אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי⁵⁵⁵ וּבְקַשְׁתִּי”⁵⁵⁶ – וְכִי בְּחַרְבּוֹ וּבְקַשְׁתּוֹ לְקָחָהּ? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: “בְּחַרְבִּי” זוֹ תְּפִלָּה “וּבְקַשְׁתִּי” זוֹ בַקָּשָׁה – – – וְכֵן אָמַר דָּוִד לְגָלְיַת: “אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא־אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל”⁵⁵⁷, וְכָתוּב: “אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר, הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד, יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם־קָרְאֵנוּ”⁵⁵⁸; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “וַיִּקְרָא אָסָא אֶל־יְיָ אֱלֹהָיו וַיֹּאמַר יְיָ אֵין־עִמְּךָ לַעְזֹר בֵּין רַב לְאֵין כֹּחַ, עָזְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ כִּי־עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ עַל־הֶהָמוֹן הַזֶּה”⁵⁵⁹ (מכיל' בשלח; ילק"ש ישע' מא).

קסו שָׁנָה רַ' שִׁמְעוֹן: מַה־נַּגָּרִים⁵⁶⁰ הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם יוֹדְעִים לְרַצּוֹת אֶת־בּוֹרְאָם.

אָמַר רַ' יוּדָן: הַכּוּתִים⁵⁶¹ הַלָּלוּ חֲכָמִים לְבַקֵּשׁ חָסֶד. אֶחָד מֵהֶם הָיָה הוֹלֵךְ אֵצֶל אִשָּׁה, אָמַר לָהּ: יֶשׁ־לָךְ בָּצָל אֶחָד? תְּנִיהוּ לִי. מִשֶּׁנָּתְנָה לוֹ, אָמַר לָהּ: יֵשׁ בָּצָל בְּלֹא פַת? מִשֶּׁנָּתְנָה לוֹ, אָמַר לָהּ: יֵשׁ אֲכִילָה בְּלֹא שְׁתִיָּה? מִתּוֹךְ כָּךְ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה.

אָמַר רַב אַחָא: יֵשׁ אִשָּׁה חֲכָמָה לִשְׁאֹל וְיֵשׁ אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ חֲכָמָה לִשְׁאֹל. יֵשׁ אִשָּׁה חֲכָמָה לִשְׁאֹל, בָּאָה אֵצֶל שְׁכֶנְתָּהּ, הַשַּׁעַר פָּתוּחַ, דּוֹפֶקֶת עָלָיו. אוֹמֶרֶת לָהּ: שָׁלוֹם עָלַיִךְ, שְׁכֶנְתִּי, מָה אַתְּ עוֹשָׂה? מַה־בַּעְלֵךְ עוֹשֶׂה? מַה־בָּנַיִךְ עוֹשִׂים? אוֹמֶרֶת לָהּ: טוֹב. – אֶכָּנֵס? מְשִׁיבָה לָהּ: הִכָּנֵסִי. מַה־בַּקָּשָׁתֵךְ? אָמְרָה לָהּ: יֶשׁ־לָךְ כְּלִי פְלוֹנִי, תְּנִיהוּ לִי. אוֹמֶרֶת לָהּ: הֵן. שֶׁאֵינָהּ חֲכָמָה לִשְׁאוֹל – בָּאָה אֵצֶל שְׁכֶנְתָּהּ, הַשַּׁעַר סָגוּר וְהִיא פוֹתַחַת אוֹתוֹ. אוֹמֶרֶת לָהּ: יֶשׁ־לָךְ כְּלִי פְלוֹנִי? אוֹמֶרֶת לָהּ: לָאו.

אָמַר רַב חֲנִינָא: יֵשׁ אָרִיס⁵⁶² חָכָם לִשְׁאֹל וְיֵשׁ אָרִיס שֶׁאֵינוֹ חָכָם לִשְׁאֹל. מִי שֶׁהוּא חָכָם לִשְׁאֹל, רוֹאֶה בְעַצְמוֹ שֶׁשָּׁקַע⁵⁶³ בַּאֲרִיסוּתוֹ, עוֹשֶׂה לֵב טוֹב, סוֹרֵק שְׂעָרוֹ, בְּגָדָיו נְקִיִּים, פָּנָיו טוֹבִים, נוֹטֵל מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וְטַבַּעְתּוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהוֹלֵךְ אֵצֶל בַּעַל־מְלַאכְתּוֹ⁵⁶⁴ וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: בּוֹא בְשָׁלוֹם, אָרִיס טוֹב, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: טוֹב. – וּמָה הָאָרֶץ⁵⁶⁵ עוֹשָׂה? – תִּזְכֶּה וְתִשְׂבַּע מִפֵּרוֹתֶיהָ. – מָה הַשְּׁוָרִים עוֹשִׂים? – תִּזְכֶּה וְתִשְׂבַּע מֵחֶלְבֵיהֶם. – מָה הָעִזִּים עוֹשׂוֹת? – תִּזְכֶּה וְתִשְׂבַּע מִגְּדָיֵיהֶן. אוֹמֵר לוֹ: מַה־בַּקָּשָׁתֶךָ? אוֹמֵר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ עֲשָׂרָה דִינָרִים, תַּן אוֹתָם לִי. אוֹמֵר לוֹ: אִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ טֹל לְךָ עֶשְׂרִים. שֶׁאֵינוֹ חָכָם לִשְׁאֹל, שְׂעָרוֹ מְקֻוָּץ⁵⁶⁶, בְּגָדָיו צוֹאִים, פָּנָיו רָעִים, הוֹלֵךְ אֵצֶל בַּעַל־מְלַאכְתּוֹ, שׁוֹאֵל אוֹתוֹ וְאוֹמֵר: מָה הָאָרֶץ עוֹשָׂה? אוֹמֵר לוֹ: הַלְוַאי שֶׁתַּכְנִיס מַה־שֶּׁהוֹצֵאתָ עָלֶיהָ. – מָה הַשְּׁוָרִים עוֹשִׂים? אוֹמֵר לוֹ: תַּשִּׁים⁵⁶⁷ הֵם. אוֹמֵר לוֹ: מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? – יֶשׁ־לְךָ עֲשָׂרָה דִינָרִים, תֵּן אוֹתָם לִי. אוֹמֵר לוֹ: לֵךְ וְתֶן־לִי מַה־שֶּׁיֵּשׁ־לִי אֶצְלֶךָ⁵⁶⁸ (ויק"ר ה).

קסז “פָּנָה אֶל־תְּפִלַּת הָעַרְעָר”⁵⁶⁹ – רַ' יִצְחָק פֵּרַשׁ הַמִּקְרָא בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, שֶׁאֵין לָהֶם לֹא מֶלֶךְ וְלֹא נָבִיא, לֹא כֹהֵן וְלֹא אוּרִים וְתֻמִּים, וְאֵין לָהֶם אֶלָּא תְּפִלָּה זוֹ בִּלְבָד. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אַל תִּבְזֶה אֶת־תְּפִלָּתָם (שם ל).

––––––––

קסח אָמַר רַ' חַמָּא בְּרַ' חֲנִינָא: אִם רָאָה אָדָם שֶׁהִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה – יַחֲזֹר וְיִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: “קַוֵּה⁵⁷⁰ אֶל־יְיָ, חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל־יְיָ”⁵⁷¹ (בר' לב:).

קסט רַ' יוֹחָנָן וְרַ' אֶלְעָזָר אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים (שם י.).

קע אָמַר רַ' זְעֵירָא: אָדָם יֶשׁ־לוֹ אוֹהֵב, כָּל־זְמַן שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ צְרָכָיו וּשְׁאֵלוֹתָיו הוּא שׂוֹנְאוֹ וּמֵרְחִיקוֹ; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם מְבַקֵּשׁ צְרָכָיו וּשְׁאֵלוֹתָיו הוּא מְחַבְּבוֹ בְּיוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: “קְרָא אֵלַי⁵⁷² וְאֶעֱנֶךָּ”⁵⁷³.

וְאָמַר רַ' זְעֵירָא: אָדָם יֶשׁ־לוֹ בֶּן־בַּיִת⁵⁷⁴, פַּעַם רִאשׁוֹנָה הוּא מוֹשִׁיבוֹ עַל הַמִּטָּה. כְּשֶׁהוּא נִכְנָס שְׁנִיָּה אֶצְלוֹ מוֹשִׁיבוֹ עַל הַכִּסֵּא, שְׁלִישִׁית – עַל הַסַּפְסָל, רְבִיעִית אוֹמֵר לוֹ: כַּמָּה דוֹחֵק זֶה עָלַי וּמַטְרִיחֵנִי; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, כָּל־זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל דּוֹחֲקִים וּבָאִים לִמְקוֹם תְּפִלָּתוֹ, שִׂמְחָה הוּא לְפָנָיו. לְכָךְ נֶאֱמַר: “מִי כַּייָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל־קָרְאֵנוּ⁵⁷⁵ אֵלָיו”⁵⁷⁶ (שו"ט ד).

קעא רַ' יוּדָן אָמַר: בָּשָׂר־וָדָם יֶשׁ־לוֹ פַּטְרוֹן⁵⁷⁷, אִם בָּאָה לוֹ עֵת צָרָה אֵינוֹ נִכְנָס אֶצְלוֹ פִּתְאֹם, אֶלָּא בָא וְעוֹמֵד עַל פִּתְחוֹ שֶׁל פַּטְרוֹנוֹ וְקוֹרֵא לְעַבְדּוֹ אוֹ לְבֶן־בֵיתוֹ, וְהוּא אוֹמֵר: “אִישׁ פְּלוֹנִי עוֹמֵד עַל פֶּתַח חֲצֵרֶךָ”, שֶׁמָּא מַכְנִיסוֹ וְשֶׁמָּא מַנִּיחוֹ; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, אִם בָּאָה עַל אָדָם צָרָה לֹא יִצְוַח לֹא לְמִיכָאֵל וְלֹא לְגַבְרִיאֵל, אֶלָּא לִי יִצְוַח וַאֲנִי עוֹנֶה לוֹ מִיָּד, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם יְיָ יִמָּלֵט”⁵⁷⁸ (ירוש' בר' פ“ט, ה”א).

קעב הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָם שֶׁל צַדִּיקִים (יבמ' סד.).

קעג “וַיֶעְתַּר יִצְחָק”⁵⁷⁹ – אָמַר רַ' יִצְחָק: לָמָּה נִמְשְׁלָה תְּפִלָּתָם שֶׁל צַדִּיקִים כְּעָתָר⁵⁸⁰? מֶה עָתָר זֶה מְהַפֵּךְ הַתְּבוּאָה בַּגֹּרֶן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כָּךְ תְּפִלָּתָם שֶׁל צַדִּיקִים מְהַפֶּכֶת מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִמִּדַּת רַגְזָנוּת לְמִדַּת רַחֲמָנוּת (שם; סוכה יד.).

קעד “לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר”⁵⁸¹ – אָמַר רַ' בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: לָמָּה נִמְשְׁלָה תְּפִלָּתָם שֶׁל צַדִּיקִים כְּאַיֶּלֶת? לוֹמַר לִךָ מָה אַיָּלָה זוֹ כָּל־זְמַן שֶׁמַּגְדֶּלֶת – קַרְנֶיהָ מַפְצִילוֹת⁵⁸², אַף צַדִּיקִים כָּל־זְמַן שֶׁמַּרְבִּים בִּתְפִלָּה תְּפִלָּתָם נִשְׁמָעַת (יומא כט.).

קעה מִי שֶׁאֵרַע בּוֹ דָּבָר⁵⁸³, צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ לְרַבִּים, וְרַבִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים (חול' עח.).

קעו אָמַר רַבָּה בַּר חִנְנָא סָבָא⁵⁸⁴ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב: כָּל־שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ נִקְרָא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר “גַּם אָנֹכִי חָלִילָה לִי מֵחֲטֹא לַייָ מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם”⁵⁸⁵. אָמַר רָבָא: אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא⁵⁸⁶ צָרִיךְ שֶׁיַּחֲלֶה עַצְמוֹ עָלָיו⁵⁸⁷ (בר' יב:).

קעז כָּל־הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר, הוּא נַעֲנֶה תְחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַייָ שָׁב אֶת־שְׁבוּת אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ”⁵⁸⁸ (ב"ק צב.).

––––––––

קעח כְּשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא.

אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: הָעוֹשֶׂה תְּפִלָּתוֹ קֶבַע אֵין תְּפִלָּתוֹ תַחֲנוּנִים.

מַהוּ קֶבַע? – אָמַר רַ' יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: כָּל־שֶׁתְּפִלָּתוֹ דּוֹמָה עָלָיו כְּמַשּׂוֹי⁵⁸⁹; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל־מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹמְרָהּ בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים. רַבָּה וְרַב יוֹסֵף אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: כָּל־שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר⁵⁹⁰. אַבָּא בַּר אָבִין וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר אָבִין אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: כָּל־שֶׁאֵין מִתְפַּלֵּל עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה (אב' ב; בר' כט:).

קעט ר' יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא הָיָה מִתְפַּלֵּל עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה⁵⁹¹, כְּדֵי שֶׁיְהֵא עָלָיו מוֹרָא שָׁמַיִם כָּל הַיּוֹם (ירוש' בר' פ“ד, ה”א).

קפ "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וגו' "⁵⁹² – וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה? אֶלָּא לוֹמַר־לָךְ: כָּל־זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה⁵⁹³ וּמְשַׁעְבְּדִים⁵⁹⁴ אֶת־לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִים, וְאִם לָאו – הָיוּ נוֹפְלִים. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: “עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף… וְהָיָה כָּל־הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי”⁵⁹⁵ – וְכִי נָחָשׁ מֵמִית אוֹ נָחָשׁ מְחַיֶּה? אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִים אֶת־לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְרַפְּאִים, וְאִם לָאו – הָיוּ נִמּוֹקִים⁵⁹⁶. (ר"ה כט.).

קפא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְכַוֵּן אֶת־לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. אַבָּא־שָׁאוּל אוֹמֵר: סִמָּן לַדָּבָר: “תָּכִין לִבָּם⁵⁹⁷ – תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ”⁵⁹⁸. (בר' לא.).

קפב רַ' חִיָּא וְרַ' שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי הָיוּ יוֹשְׁבִים. פָּתַח אֶחָד מֵהֶם וְאָמַר: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמַטָּה⁵⁹⁹, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל־הַיָּמִים”⁶⁰⁰; וְאֶחָד אָמַר: עֵינָיו לְמַעְלָה⁶⁰¹ שֶׁנֶּאֱמַר: “נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל־כַּפָּיִם, אֶל־אֵל בַּשָּׁמַיִם”⁶⁰². בֵּינָתַיִם בָּא אֶצְלָם רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי, אָמַר לָהֶם: בַּמָּה עֲסַקְתֶּם? אָמְרוּ לוֹ: בִּתְּפִלָּה. אָמַר לָהֶם: כָּךְ אָמַר אַבָּא: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמַטָּה וְלִבּוֹ לְמַעְלָה, כַּדִי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ שְׁנֵי הַמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ. (יבמ' קה:).

קפג אָמַר רַ' אַמִּי: אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפוֹ⁶⁰³, שֶׁנֶּאֱמַר: נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל־כַּפָּיִם, אֶל־אֵל בַּשָּׁמַיִם"⁶⁰⁴ (תענ' ח.).

קפד אָמַר חִזְקִיָּה: אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִׂים לִבּוֹ כְּבָשָׂר⁶⁰⁵, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה מִדֵּי־חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ… יָבוֹא כָל־בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי”⁶⁰⁶ (סוטה ה.).

קפה רַ' אֶלְעָזָר נָתַן פְּרוּטָה לְעָנִי וְאַחַר כָּךְ הִתְפַּלֵּל. אָמַר: כָּתוּב: “אֲנִי בְּצֶדֶק⁶⁰⁷ אֶחֱזֶה פָנֶיךָ”⁶⁰⁸ (ב"ב י.).

קפו מִי שֶׁאֵינוֹ מְחַלֵּק מַעַשְׂרוֹתָיו בְּחָפְנָיו⁶⁰⁹ אֵין תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה (במ"ר יב).

קפז רַ' יְהוּדָה אָמַר: תְּשׁוּבָה עוֹשָׂה מֶחֱצָה⁶¹⁰ וּתְפִלָּה עוֹשָׂה הַכֹּל. רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי אָמַר: תְּשׁוּבָה עוֹשָׂה הַכֹּל וּתְפִלָּה עוֹשָׂה מֶחֱצָה. (ויק"ר י).

קפח “לֹא־יִהְיֶה בְּךָ עָקָר וַעֲקָרָה”⁶¹¹ – אָמַר רַ' חָנִין בֶּן־לֵוִי: לֹא תְהֵא תְּפִלָתְךָ עֲקָרָה, אֶלָּא תְהֵא עוֹלָה וְעוֹשָׂה פֵּרוֹת (דב"ר ג).

קפט רַ' חֲנִינָא בַּר פַּפָּא שָׁאַל אֶת־רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל אַגָּדָה, מַהוּ זֶה שֶׁנֶּאֱמַר: “סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה”⁶¹²? אָמַר לוֹ: נִמְשְׁלָה תְּפִלָּה כְּמִקְוָה⁶¹³ וְנִמְשְׁלָה תְּשׁוּבָה כְּיָם⁶¹⁴; מַה מִּקְוָה זוֹ פְּעָמִים פְּתוּחָה פְּעָמִים נְעוּלָה, כָּךְ שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה פְּעָמִים נְעוּלִים פְּעָמִים פְּתוּחִים; אֲבָל הַיָּם הַזֶּה לְעוֹלָם פָּתוּחַ. וְכָל־מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִרְחֹץ בּוֹ רוֹחֵץ בּוֹ כָּל־שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, כָּךְ שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה לְעוֹלָם פְּתוּחִים. רַ' בֶּרֶכְיָה וְרַ' חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַ' עָנָן בְּרַ' יוֹסֵף אָמְרוּ: אַף שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה אֵינָם נִנְעָלִים לְעוֹלָם (איכ“ר ג; שו”ט סה).

קצ אָמַר רַ' יוֹסֵי בַר חֲלַפְתָּא: “וַאֲנִי תְפִלָּתִי־לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן”⁶¹⁵ – עִתִּים הֵן לִתְפִלָּה⁶¹⁶. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ תְּהֵא עֵת רָצוֹן (ירוש' מכ' פ“ב, ה”ו).

קצא “וַאֲנִי תְפִלָּתִי־לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן”⁶¹⁷ – לְכָל דָּבָר נָתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זְמַן וָעֵת, חוּץ מִן תְּפִלָּה, אֵימָתַי שֶׁיִּתְפַּלֵּל נַעֲנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לְכָל־חֵפֶץ יֵשׁ עֵת וּמִשְׁפָּט”⁶¹⁸, לָמָּה? שֶׁאִלּוּ הָיָה הָאָדָם יוֹדֵעַ אֵימָתַי הוּא מִתְפַּלֵּל וְנַעֲנֶה, הָיָה מַנִּיחַ כָּל־הַיָּמִים, וְלֹא הָיָה מִתְפַּלֵּל אֶלָּא בְּאוֹתוֹ יוֹם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לְפִיכָךְ אֵינִי מוֹדִיעַ לֵךְ אֵימָתַי אַתָּה נַעֲנֶה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מִתְפַּלֵּל בְּכָל־שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “בִּטְחוּ בוֹ בְּכָל־עֵת”⁶¹⁹ (אגד' בראש' עז).

קצב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל לֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה⁶²⁰, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת־רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה (בר' לא).

קצג אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד־רֹאשׁ⁶²¹. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְלִים, כְּדֵי שֶׁיְכַוְּנוּ לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם.

מִנַּיִן? אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: שֶׁנֶּאֱמַר: “הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת־קֹדֶשׁ”⁶²² – אַל תִּקְרָא “בְּהַדְרַת־קֹדֶשׁ” אֶלָּא “בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ”. רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מִכָּאן: “עִבְדוּ אֶת־יְיָ בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה”⁶²³ – וְאָמַר רַב: בִּמְקוֹם גִּילָה שָׁם תְּהֵא רְעָדָה (שם ל:).

קצד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִים שָׁעָה אַחַת, וְחוֹזְרִים וְשׁוֹהִים שָׁעָה אֶחָת. וְכִי מֵאַחַר שֶׁשּׁוֹהִים תֵּשַׁע שָׁעוֹת⁶²⁴ בַּיּוֹם לִתְפִלָּה – תּוֹרָתָם הֵיאַךְ מִשְׁתַּמֶּרֶת וּמְלַאכְתָּם אֵימָתַי נַעֲשֵׂית? אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁחֲסִידִים הֵם – תּוֹרָתָם מִשְׁתַּמֶּרֶת וּמְלַאכְתָּם מִתְבָּרֶכֶת (שם לב:; ע"י).

קצה כְּשֶׁאַתֶּם מִתְפַּלְּלִים דְּעוּ לִפְנֵי מִי אַתֶּם עוֹמְדִים⁶²⁵ (שם כח:).

קצו אָמַר רַ' חָנָה בַּר בִּזְנָא אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ שְׁכִינָה כְנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד”⁶²⁶ (סנה' כב).

קצז אָמַר רַב אָשֵׁי: רָאִיתִי אֶת־רַב כָּהֲנָא, בְּשָׁעָה שֶׁצַּעַר בָּעוֹלָם הָיָה פוֹשֵׁט טַלִּיתוֹ וּפוֹכֵר יָדָיו⁶²⁷ וּמִתְפַּלֵּל, אָמַר: כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ: בִּשְׁעַת שָׁלוֹם – לוֹבֵשׁ וּמִתְכַּסֶּה וּמִתְעַטֵּף וּמִתְפַּלֵּל, אָמַר: “הִכּוֹן לִקְרַאת־אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל”⁶²⁸ (שבת י.).

קצח אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ לֹא יְשִׁיבֶנּוּ, וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ, וּבָא הֶגְמוֹן⁶²⁹ אֶחָד וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם. הִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁסִּיֵּם⁶³⁰ תְּפִלָּתוֹ. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם תְּפִלָּתוֹ אָמַר לוֹ: רֵיקָא⁶³¹! וַהֲלֹא כָתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: “רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד”⁶³². וְכָתוּב: “וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם”⁶³³ – כְּשֶׁנָּתַתִּי לְךָ שָׁלוֹם, לָמָּה לֹא הֶחֱזַרְתָּ לִי שָׁלוֹם? אִם הָיִיתִי חוֹתֵך רֹאשְׁךָ בְּסַיִף, מִי הָיָה תוֹבֵעַ אֶת־דָּמְךָ מִיָּדִי? אָמַר לוֹ: הַמְתֶּן־לִי עַד שֶׁאֲפַיֶּסְךָ בִּדְבָרִים. אָמַר לוֹ: אִלּוּ הָיִיתָ עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם וּבָא חֲבֵרְךָ וְנָתַן לְךָ שָׁלוֹם, הָיִיתָ מַחֲזִיר לוֹ שָׁלוֹם? אָמַר לוֹ: לָאו. וְאִם הָיִיתָ מַחֲזִיר לוֹ, מֶה הָיוּ עוֹשִׂים לָךְ? אָמַר לוֹ: הָיוּ חוֹתְכִין⁶³⁴ אֶת־רֹאשִׁי בְּסַיִף. אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: מָה אַתָּה, שֶׁהָיִיתָ עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם, שֶׁהַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בַּקֶּבֶר, כָּךְ – אֲנִי שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! מִיָּד נִתְפַּיֵּס⁶³⁵ אוֹתוֹ הַהֶגְמוֹן וְנִפְטַר⁶³⁶ אוֹתוֹ חָסִיד לְבֵיתוֹ לְשָׁלוֹם (בר' ל:; שם לב, לג; ע"י).

––––––––

קצט אָמַר רַב מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר: לְעוֹלָם יִהְיוּ דְבָרָיו שֶׁל אָדָם מֻעָטִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַל־תְּבַהֵל עַל־פִּיךָ… לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים… עַל־כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים”⁶³⁷. (שם סא.).

ר מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁיָּרַד לִפְנֵי הַתֵּבָה בִּפְנֵי רַ' חֲנִינָא, אָמַר: “הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא וְהָאַדִּיר וְהָעִזּוּז וְהַיָּרְאוּי⁶³⁸, הֶחָזָק וְהָאַמִּיץ וְהַוַדַּאי וְהַנִּכְבָּד”. הִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁסִּיֵּם. כְּשֶׁסִּיֵּם אָמַר לוֹ: סִיַּמְתָּ כָּל־שְׁבָחָיו שֶׁל רִבּוֹנֶךָ, כָּל־כָּךְ לָמָּה לָּךְ? אֲפִלּוּ אוֹתָן שָׁלשׁ⁶³⁹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים, אִלְמָלֵא אֲמָרָן משֶׁה רַבֵּנוּ⁶⁴⁰ בַּתּוֹרָה וּבָאוּ אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וְתִקְּנוּן בִּתְפִלָּה, לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לְאָמְרָן, – וְאַתָּה הוֹלֵךְ וְאוֹמֵר כָּל־כָּךְ? מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם, שֶׁהָיוּ לוֹ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וְהָיוּ מְקַלְּסִין אוֹתוֹ בְּשֶׁל כֶּסֶף – וַהֲלֹא גְנַאי הוּא לוֹ⁶⁴¹! (שם לג:).

רא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁיָּרַד לִפְנֵי הַתֵּבָה⁶⁴² בִּפְנֵי רַ' אֱלִיעֶזֶר וְהָיָה מַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִדָּי. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, כַּמָּה אַרְכָן⁶⁴³ הוּא זֶה! אָמַר לָהֶם: כְּלוּם מַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "וָאֶתְנַפֵּל לִפְנֵי יְיָ אֶת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת־אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה וגו' "⁶⁴⁴.

שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁיָּרַד לִפְנֵי הַתֵּבָה בִּפְנֵי רַ' אֱלִיעֶזֶר וְהָיָה מְקַצֵּר יוֹתֵר מִדָּי. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: כַּמָּה קַצְּרָן הוּא זֶה! אָמַר לָהֶם: כְּלוּם מְקַצֵּר יוֹתֵר מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ”⁶⁴⁵ (שם לד.).

רב רָבָא רָאָה אֶת רַב הַמְנוּנָא שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, אָמַר: מַנִּיחִין חַיֵּי־עוֹלָם⁶⁴⁶ וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי־שָׁעָה⁶⁴⁷? וְהוּא סָבַר: זְמַן תְּפִלָּה לְעַצְמוֹ וּזְמַן תּוֹרָה לְעַצְמוֹ (שבת י.).

רג עַד כַּמָּה תְּפִלּוֹת חַיָּב אָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל־יוֹם? כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין מִתְפַּלְלִין יוֹתֵר מִשָּׁלשׁ תְּפִלּוֹת שֶׁתִּקְּנוּ אֲבוֹת־הָעוֹלָם⁶⁴⁸. בָּא דָוִד וּפֵרַשׁ: “עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם”⁶⁴⁹. לְפִיכָךְ אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהִתְפַּלֵּל יוֹתֵר מִשָּׁלשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם. וְרַ' יוֹחָנָן אָמַר: וּלְוַאי יִתְפַּלֵּל אָדָם וְהוֹלֵךְ כָּל־הַיּוֹם כֻּלּוֹ! (תנח' מקץ; בר' כא.).

רד שָׁאַל אַנְטוֹנִינוּס אֶת־רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ: מַהוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל־שָׁעָה? אָמַר לוֹ: אָסוּר. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁלֹּא יִנְהַג קַלּוּת־רֹאשׁ בַּגְּבוּרָה⁶⁵⁰. לֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ. מֶה עָשָׂה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ? הִשְׁכִּים אֶצְלוֹ, אָמַר לוֹ: קִירִי כֵּירֵי⁶⁵¹! לְאַחַר שָׁעָה נִכְנַס אֶצְלוֹ אָמַר לוֹ: אִמְפְּרָטוֹר⁶⁵²! וּלְאַחַר שָׁעָה אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, הַמֶּלֶךְ: אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוּס: מָה אַתָּה מְבַזֶּה בְּמַלְכוּת? אָמַר לוֹ [רַבִּי]! יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶׁפִּיךָ אוֹמֵר; וּמָה אַתָּה, שֶׁאַתָּה בָּשָׂר־וָדָם, הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בְּכָל שָׁעָה אַתָּה אוֹמֵר “מְבַזֶּה”, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם מַטְרִיחוֹ בְּכָל־שָׁעָה. (תנח' מקץ).

רה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: סָפֵק הִתְפַּלֵּל, סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל – אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל. וְרַ' יוֹחָנָן אָמַר: וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם וְהוֹלֵךְ כָּל־הַיּוֹם כֻּלּוֹ (בר' כא.; פס' נד:).

רו “כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ”⁶⁵³ – עַל כָּל־נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה שֶׁאָדָם נוֹשֵׁם צָרִיךְ לְקַלֵּס אֶת יוֹצְרוֹ (ב“ר יד; דב”ר ב).

רז אָמַר רַ' יוֹסֵי בְרַ' חֲנִינָא מִשּׁוּם רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יַעֲקֹב: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא תֹאכְלוּ עַל־הַדָּם”⁶⁵⁴ – לֹא תֹאכְלוּ קֹדֶם שֶׁתִּתְפַּלְּלוּ עַל דִּמְכֶם.

כָּל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְאַחַר־כָּךְ מִתְפַּלֵּל – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר; “וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ”⁶⁵⁵ – אַל תִּקְרָא “גַוֶּךָ” אֶלָּא “גַּאֲךָ”: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לְאַחַר שֶׁנִּתְגָּאָה זֶה⁶⁵⁶ – קִבֵּל עָלָיו מַלְכוּת־שָׁמָיִם (בר' י:).

רח לֹא יַעֲמֹד אָדָם לֹא עַל גַּבֵּי כִסֵּא וְלֹא עַל גַּבֵּי שְׁרַפְרַף וְלֹא בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְיִתְפַּלֵּל, אֶלָּא בְּמָקוֹם נָמוּךְ⁶⁵⁷ וְיִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ”⁶⁵⁸ (שם).

רט אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אַל יִתְפַּלֵּל אָדָם אֶלָּא בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ שָׁם חַלּוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ⁶⁵⁹ נֶגֶד יְרוּשְׁלֵם”⁶⁶⁰ (שם לד:).

רי שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: סוֹמֵא⁶⁶¹ וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן אֶת־הָרוּחוֹת⁶⁶² יְכַוֵּן אֶת־לִבּוֹ כְּנֶגֶד אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמָיִם. הָיָה עוֹמֵד בְּחוּץ־לָאָרֶץ יְכַוֵּן אֶת־לִבּוֹ כְּנֶגֶד אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם”⁶⁶³. הָיָה עוֹמֵד בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יְכַוֵּן אֶת־לִבּוֹ כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִתְפַּלְּלוּ אֶל־יְיָ דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ”⁶⁶⁴. הָיָה עוֹמֵד בִּירוּשָׁלַיִם יְכַוֵּן אֶת־לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִתְפַּלְּלוּ אֶל־הַבַּיִת הַזֶּה”⁶⁶⁵. הָיָה עוֹמֵד בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ יְכַוֵּן אֶת־לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי־קָדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִתְפַּלְּלוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה”⁶⁶⁶. נִמְצָא עוֹמֵד בְּמִזְרָח – מַחֲזִיר פָּנָיו לְמַעֲרָב, בְּמַעֲרָב – מַחֲזִיר פָּנָיו לְמִזְרָח, בְּדָרוֹם – מַחֲזִיר פָּנָיו לְצָפוֹן, בְּצָפוֹן – מַחֲזִיר פָּנָיו לְדָרוֹם; נִמְצְאוּ כָל־יִשְׂרָאֵל מְכַוְּנִים אֶת־לִבָּם לְמָקוֹם אֶחָד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “כְּמִגְדַּל דָּוִד… בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת”⁶⁶⁷ – תֵּל שֶׁכָּל־פִּיּוֹת⁶⁶⁸ פּוֹנִים בּוֹ (שם ל.).

ריא אָמַר רַב הַמְנוּנָא: כַּמָּה הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת יֵשׁ לִשְׁמוֹעַ מִמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ שֶׁל חַנָּה: “וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל־לִבָּהּ”⁶⁶⁹ – מִכָּאן לְמִתְפַּלֵּל שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ, “רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת”⁶⁷⁰ – מִכָּאן לְמִתְפַּלֵּל שֶׁיַּחְתֹּךְ⁶⁷¹ בִּשְׂפָתָיו, “וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ”⁶⁷² – מִכָּאן שֶׁאָסוּר לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, “וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה”⁶⁷³ – מִכָּאן שֶׁשִּׁכּוֹר אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל (שם לא.).

ריב מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְחָרֵט שֶׁלֹּא קָרָא וְלֹא שָׁנָה, פַּעַם אַחַת הָיָה עוֹמֵד בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה לִקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם הִגְבִּיהַּ אֶת־קוֹלוֹ וְאָמַר “קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת”⁶⁷⁴. אָמְרוּ לוֹ: מָה רָאִיתָ שֶׁהִגְבַּהְתָּ אֶת־קוֹלֶךָ? אָמַר לָהֶם: לֹא זָכִיתִי לֹא לְמִקְרָא וְלֹא לְמִשְׁנָה, וְעַכְשָׁו שֶׁנִּתְּנָה לִי רְשׁוּת לֹא אַגְבִּיהַּ אֶת־קוֹלִי וְתָשׁוּב נַפְשִׁי עָלַי? וְלֹא יָצָאת⁶⁷⁵ אוֹתָהּ הַשָּׁנָה וְלֹא שָׁנְתָה וְלֹא שִׁלְּשָׁה עַד שֶׁעָלָה אוֹתוֹ הָאִישׁ מִבָּבֶל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וַעֲשָׂאוּהוּ שַׂר־הַחַיִל שֶׁל קֵיסָר וּמִנּוּהוּ רֹאשׁ עַל כָּל־בִּירָנִיּוֹת⁶⁷⁶ שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנָתְנוּ לוֹ מָקוֹם וּבָנָה עִיר וְיָשַׁב שָׁם, וְקָרְאוּ לוֹ קִילוֹנִי⁶⁷⁷, לוֹ וּלְבָנָיו וְלִבְנֵי בָנָיו, עַד סוֹף כָּל־הַדּוֹרוֹת (במ"ר ד).

ריג אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: מִפְּנֵי מָה תִּקְּנוּ תְּפִלָּה בְּלָחַשׁ? שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת־עוֹבְרֵי עֲבֵרָה⁶⁷⁸: שֶׁהֲרֵי לֹא חָלַק⁶⁷⁹ הַכָּתוּב מָקוֹם בֵּין חַטָּאת לְעוֹלָה (סוטה לב:).

ריד הַמַּשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ – הֲרֵי זֶה מִקְּטַנֵּי־אֲמָנָה⁶⁸⁰.

הַמַּגְבִּיהַּ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ – הֲרֵי זֶה מִנְּבִיאֵי הַשָּׁקֶר⁶⁸¹.

מְגַהֵק וּמְפַהֵק הֲרֵי זֶה מִגַּסֵּי־הָרוּחַ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: נִכָּר שֶׁהוּא מְכֹעָר.

הַמִּתְעַטֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ סִמָּן רָע לוֹ.

הָרַק בִּתְפִלָּתוֹ כְּאִלּוּ רַק בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ (בר' כד:).

רטו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין עוֹנִין לֹא אָמֵן חֲטוּפָה⁶⁸², וְלֹא אָמֵן קְטוּפָה⁶⁸³, וְלֹא אָמֵן יְתוֹמָה⁶⁸⁴, וְלֹא יִזְרֹק בְּרָכָה מִפִּיו⁶⁸⁵ (שם מז.).

רטז אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: כָּל־שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו אַל יִתְפַּלֵּל, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּצָּר אַל יוֹרֶה”⁶⁸⁶.

רַ' חֲנִינָא בַּיּוֹם שֶׁכָּעַס לֹא הִתְפַּלֵּל.

שְׁמוּאֵל לֹא הִתְפַּלֵּל בְּבַיִת שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ שֵׁכָר⁶⁸⁷.

רַב פַּפָּא לֹא הִתְפַּלֵּל בְּבַיִת שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ הַרְסָנָא⁶⁸⁸.

אָבִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל כְּשֶׁהָיָה בָא בַּדֶּרֶךְ לֹא הִתְפַּלֵּל שְׁלשָׁה יָמִים (עיר' סה.).

ריז הַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר⁶⁸⁹ הֲרֵי זוֹ תְפִלַּת שָׁוְא. כֵּיצַד? הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת וְאוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר – הֲרֵי זוֹ תְפִלַּת שָׁוְא. הָיָה בָא בַּדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר וְאָמַר: יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא תְהֵא בְּתוֹךְ בֵּיתִי – הֲרֵי זוֹ תְפִלַּת שָׁוְא (בר' נד.).

ריח יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם תְּפִלָּה שֶׁל תִּפְלָה, כֵּיצַד? כּוֹנֵס מֵאָה כֹרִים⁶⁹⁰ וְאוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיוּ מָאתַיִם, כּוֹנֵס מֵאָה חָבִיוֹת⁶⁹¹ וְאוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיוּ מָאתַיִם – הֲרֵי זוֹ תְפִלַּת שָׁוְא; אֲבָל מִתְפַּלֵּל הוּא שֶׁתִּכָּנֵס בָּהֶם בְּרָכָה וְלֹא תִּכָּנֵס בָּהֶם מְאֵרָה (תוספ' בר' ז).

ריט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה צָרִיךְ לְסָרֵב⁶⁹²; וְאִם אֵינוֹ מְסָרֵב דּוֹמֶה לְתַבְשִׁיל שֶׁאֵין בּוֹ מֶלַח; וְאִם מְסָרֵב יוֹתֵר מִדַּאי, דּוֹמֶה לְתַבְשִׁיל שֶׁהִקְדִּיחַתּוּ מֶלַח⁶⁹³. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? פַּעַם רִאשׁוֹנָה יְסָרֵב, שְׁנִיָּה מְהַבְהֵב⁶⁹⁴, שְׁלִישִׁית פּוֹשֵׁט אֶת רַגְלָיו וְיוֹרֵד⁶⁹⁵. (בר' לד.).

רכ הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה, סִמָּן רָע לוֹ; וְאִם שְׁלִיחַ־צִבּוּר הוּא – סִמָּן רַע לְשׁוֹלְחָיו; מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים וְאוֹמֵר: זֶה חַי וְזֶה מֵת. אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לָהֶם: אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי⁶⁹⁶ בְּפִי, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל⁶⁹⁷; וְאִם לָאו, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף⁶⁹⁸ (שם:).

––––––––

רכא אָמַר רַב חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: כָּל־הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ, וּכְשֶׁמֵּת אוֹמְרִים לוֹ: אִי עָנָו, אִי חָסִיד, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְאַבְרָהָם אָבִינוּ מֵהֵיכָן לָנוּ שֶׁקָּבַע מָקוֹם? – שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־עָמַד שָׁם אֶת־פְּנֵי יְיָ”⁶⁹⁹ (בר' ו:).

רכב אַבָּא בִּנְיָמִין אוֹמֵר: אֵין תְּפִלָּה שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: “לִשְׁמֹעַ אֶל־הָרִנָּה וְאֶל־הַתְּפִלָּה”⁷⁰⁰ – בִּמְקוֹם רִנָּה⁷⁰¹ שָׁם תְּהֵא תְפִלָּה.

רכג אָמַר רָבִין בַּר רַב אַדָּא אָמַר רַ' יִצְחָק: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מָצוּי בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת? שֶׁנֶּאֱמַר: “אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת־אֵל”⁷⁰². וּמִנַּיִן לַעֲשָׂרָה שֶׁמִּתְפַּלְּלִים שֶׁשְּׁכִינָה עִמָּהֵם? שֶׁנֶּאֱמַר: “אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל⁷⁰³” (שם ו.).

רכד “וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁם”⁷⁰⁴ – אָמַר רַ' יִצְחָק: אֵלּוּ בָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּבָבֶל.

דָּרַשׁ רָבָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ”⁷⁰⁵ – אֵלּוּ בָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת (מג' כט.).

רכה “אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר”⁷⁰⁶ – אָמְרָה כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, “אֲנִי יְשֵׁנָה” – מִבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, “וְלִבִּי עֵר” – לְבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת (שהש"ר ה).

רכו “פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב־לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי”⁷⁰⁷ – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים וּמִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר, מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ פְּדָאַנִי לִי וּלְבָנַי מִבֵּין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם (בר' ח.).

רכז “וַאֲנִי תְּפִלָּתִי־לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן”⁷⁰⁸ – אֵימָתַי עֵת רָצוֹן? בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִין (שם).

רכח “שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל־בָּשָׂר יָבֹאוּ”⁷⁰⁹ – אָמַר רַ' פִּינְחָס בְּשֵׁם רַ' מֵאִיר וְרַ' יִרְמִיָה בְּשֵׁם רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִים אֵין אַתָּה מוֹצֵא שֶׁכֻּלָּם מִתְפַּלְּלִים כְּאֶחָד, אֶלָּא כָל־כְּנֵסִיָּה וּכְנֵסִיָּה מִתְפַּלֶּלֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ; הַכְּנֶסֶת הַזּוֹ תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ הַכְּנֶסֶת הָאַחֶרֶת. וּמֵאַחַר שֶׁכָּל־הַכְּנֵסִיּוֹת גּוֹמְרוֹת כָּל־הַתְּפִלּוֹת, הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַתְּפִלּוֹת נוֹטֵל כָּל־הַתְּפִלּוֹת שֶׁנִּתְפַּלְלוּ בְּכָל־הַכְּנֵסִיּוֹת כֻּלָּן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן עֲטָרוֹת וְנוֹתְנָן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “עָדֶיךָ כָּל־בָּשָׂר יָבֹאוּ”⁷¹⁰, וְאֵין עָדֶיךָ אֶלָּא עֲטָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כֻּלָּם כַּעֲדִי תִּלְבָּשִׁי”⁷¹¹. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־בְּךָ אֶתְפָּאָר”⁷¹², שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְעַטֵּר בִּתְפִלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ”⁷¹³.

דָּבָר אַחֵר: “שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל־בָּשָׂר יָבֹאוּ” – אַתָּה מוֹצֵא בָּשָׂר־וָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ שִׂיחַת שְׁנַיִם כְּאֶחָד; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הַכֹּל מִתְפַּלְלִים לְפָנָיו וְהוּא שׁוֹמֵעַ וּמְקַבֵּל תְּפִלָתָם.

דָּבָר אַחֵר: “שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל־בָּשָׂר יָבֹאוּ” – בָּשָׂר־וָדָם, אִם בָּא עָנִי לוֹמַר דָּבָר לְפָנָיו אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ הֵימֶנּוּ, אִם בָּא עָשִׁיר לוֹמַר דָּבָר, מִיָּד הוּא שׁוֹמֵעַ וּמְקַבְּלוֹ; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הַכֹּל שָׁוִים לְפָנָיו, הַנָּשִׁים וְהָעֲבָדִים וְהָעֲנִיִּים וְהָעֲשִׁירִים. תֵּדַע לְךָ, שֶׁהֲרֵי משֶׁה רַבָּם שֶׁל כָּל־הַנְּבִיאִים כָּתוּב בּוֹ מַה שֶׁכָּתוּב בְּעָנִי; בְּמשֶׁה כָּתוּב: “תְּפִלָּה לְמשֶׁה אִישׁ־הָאֱלֹהִים”⁷¹⁴, וּבְעָנִי כָּתוּב: “תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי־יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ”⁷¹⁵ – זוֹ תְפִלָּה וְזוֹ תְפִלָּה, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהַכֹּל שָׁוִים בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַמָּקוֹם (שמ"ר כא).

רכט אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ בֵּית־הַכְּנֶסֶת בְּעִירוֹ וְאֵינוֹ נִכְנָס שָׁם לְהִתְפַּלֵּל נִקְרָא שָׁכֵן רָע, שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּה אָמַר יְיָ עַל־כָּל־שְׁכֵנַי הָרָעִים הַנֹּגְעִים בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר־הִנְחַלְתִּי אֶת־עַמִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל”⁷¹⁶; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁגּוֹרֵם גָּלוּת לוֹ וּלְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “הִנְנִי נֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם”⁷¹⁷ (בר' ח.).

רל אָמַר רָבִין בַּר רַב אַדָּא אָמַר רַ' יִצְחָק: כָּל הָרָגִיל לָבוֹא לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וְלֹא בָּא יוֹם אֶחָד, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְשָׁאֵל בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִי בָכֶם יְרֵא יְיָ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ⁷¹⁸ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ”⁷¹⁹ – אִם לִדְבַר־מִצְוָה הָלַךְ “נֹגַהּ לוֹ”, וְאִם לִדְבַר־הָרְשׁוּת הָלַךְ “אֵין נֹגַהּ לוֹ”.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וְלֹא מָצָא שָׁם עֲשָׂרָה, מִיָּד הוּא כוֹעֵס, שֶׁנֶּאֱמַר: “מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ, קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה⁷²⁰?”⁷²¹ (שם ו:; ע“י; ילק”ש ישע' נ).

רלא אָמְרוּ לוֹ לְרַ' יוֹחָנָן: יֵשׁ זְקֵנִים בְּבָבֶל. תָּמַהּ וְאָמַר: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע וגו' "⁷²² כָּתוּב, אֲבָל בְּחוּץ־לָאָרֶץ לֹא! כֵּוָן שֶׁאָמְרוּ לוֹ: “מַשְׁכִּימִים מַעֲרִיבִים⁷²³ הֵם לְבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת” – אָמַר זוֹהִי שֶׁעָמְדָה לָהֶם, שֶׁכֵּן אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי לְבָנָיו: הַשְׁכִּימוּ וְהַעֲרִיבוּ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי שֶׁתַּאֲרִיכוּ יָמִים (בר' ח.).

רלב אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: לְעוֹלָם יַשְׁכִּים אָדָם לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה וְיִמָּנֶּה עִם עֲשָׂרָה הָרִאשׁוֹנִים: שֶׁאֲפִלּוּ מֵאָה בָאִים אַחֲרָיו, נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּנֶגֶד כֻּלָּם (שם מז:).

רלג אָמַר לוֹ רַ' יִצְחָק לְרַ' נַחֲמָן: מַה־טַּעַם אֵין מָר בָּא לְבֵית־הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל? אָמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל⁷²⁴. אָמַר לוֹ: יְכַנְּסוּ לְמָר עֲשָׂרָה – וְיִתְפַּלְּלוּ. אָמַר לוֹ: טֹרַח לִי בַּדָּבָר. – וְיֹאמַר לוֹ מָר לִשְׁלִיחַ־צִבּוּר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלֵּל יָבוֹא וְיוֹדִיעַ לְמָר. אָמַר לוֹ: כָּל־כָּךְ לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁאָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲנִי תְּפִלָּתִי־לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן”⁷²⁵? אֵימָתַי עֵת רָצוֹן – בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִין (שם ז, ח).

רלד מַעֲשֶׂה בְּרַ' אֱלִיעֶזֶר שֶׁנִּכְנַס לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וְלֹא מָצָא עֲשָׂרָה – וְשִׁחְרֵר⁷²⁶ עַבְדּוֹ וְהִשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה (שם מז:).

רלה "אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל־דַּלְתֹתַי וגו' "⁷²⁷ – מַהוּ “לִשְׁקֹד עַל־דַּלְתֹתַי”? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם הָלַכְתָּ לְהִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ בֵּית־הַכְּנֶסֶת אַל תַּעֲמֹד עַל הַפֶּתַח הַחִיצוֹן לְהִתְפַּלֵּל שָׁם, אֶלָּא הֱוֵי מִתְכַּוֵּן לְהִכָּנֵס דֶּלֶת לִפְנִים מִדָּלֶת. “לִשְׁקֹד עַל דַּלְתִּי” לֹא כָתוּב אֶלָּא “עַל־דַּלְתֹתַי” – שְׁתֵי דְלָתוֹת. וְלָמָּה כֵּן? שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹנֶה פְסִיעוֹתֶיךָ וְנוֹתֵן לְךָ שָׂכָר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם תַּעֲשֶׂה כֵן, דַּע שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. מַה־כָּתוּב אַחֲרָיו? “כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים”⁷²⁸ – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מִי הוּא זֶה שֶׁבָּא לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וְלֹא מָצָא אֶת־כְּבוֹדִי שָׁם? אָמַר רַ' אַיְבוּ: וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹמֵד עָלֶיךָ. מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת־אֵל”⁷²⁹. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: וְלֹא דַיֶךָּ שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא שֶׁאַתָּה יוֹצֵא מִשָּׁם טָעוּן בְּרָכוֹת. מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיָי”⁷³⁰. (דב"ר ז; בר' כח).

רלו אָמַר רַב חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: הַיּוֹצֵא מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת – אַל יְפַסַּע פְּסִיעָה גַּסָּה⁷³¹. אָמַר אַבַּיֵּי: לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בִיצִיאָתוֹ, אֲבָל בִּכְנִיסָתוֹ מִצְוָה לָרוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת־יְיָ”⁷³² (בר' ו:).

רלז שָׁנִינוּ, אַבָּא בִנְיָמִין אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ לְהִתְפַּלֵּל וְקָדַם אֶחָד מֵהֶם לְהִתְפַּלֵּל וְלֹא הִמְתִּין אֶת־חֲבֵרוֹ וְיָצָא – טוֹרְפִין⁷³³ לוֹ תְּפִלָּתוֹ בְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “טֹרַף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ, הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזֵב אָרֶץ”; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁגּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיֶעְתַּק צוּר⁷³⁴ מִמְּקֹמוֹ”⁷³⁵ (שם ה:).

רלח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶם קַלּוּת־רֹאשׁ, אֵין אוֹכְלִין בָּהֶם וְאֵין שׁוֹתִין בָּהֶם, וְאֵין נֵאוֹתִין בָּהֶם⁷³⁶ וְאֵין מְטַיְּלִין בָּהֶם, וְאֵין נִכְנָסִין בָּהֶם בַּחַמָּה⁷³⁷ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וְאֵין מַסְפִּידִין בָּהֶם הֶסְפֵּד שֶׁל יָחִיד. אֲבָל קוֹרִין בָּהֶם וְשׁוֹנִין בָּהֶם, וּמַסְפִּידִין בָּהֶם הֶסְפֵּד שֶׁל רַבִּים⁷³⁸, וּמְכַבְּדִין⁷³⁹ אוֹתָם וּמַרְבִּיצִין⁷⁴⁰ אוֹתָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ בָהֶם עֲשָׂבִים. אָמַר רַ' יְהוּדָה: אֵימָתַי? בְּיִשּׁוּבָם; אֲבָל בְּחֻרְבָּנָם מַנִּיחִין אוֹתָם לַעֲלוֹת. עָלוּ בָהֶם עֲשָׂבִים לֹא יִתְלֹשׁ⁷⁴¹, מִפְּנֵי עַגְמַת־נָפֶשׁ⁷⁴².

וְעוֹד אָמַר רַ' יְהוּדָה: בֵּית־הַכְּנֶסֶת שֶׁחָרֵב – אֵין מַסְפִּידִין בְּתוֹכוֹ, וְאֵין מַפְשִׁילִין⁷⁴³ בְּתוֹכוֹ חֲבָלִים, וְאֵין פּוֹרְשִׂין לְתוֹכוֹ מְצוּדוֹת⁷⁴⁴, וְאֵין שׁוֹטְחִין⁷⁴⁵ עַל גַּגּוֹ פֵּרוֹת, וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ קָפֶּנְדַּרִיָא⁷⁴⁶, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת־מִקְדְּשֵׁיכֶם”⁷⁴⁷ – קְדֻשָּׁתָם אַף כְּשֶׁהֵם שׁוֹמְמִים.

רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי אָמַר: הָרוֹקֵק בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת כְּרוֹקֵק בְּבָבַת־עֵינוֹ⁷⁴⁸ (מנ' כח; ירוש' בר' פ“ג ה”ה).

רלט אָמַר רַב אַסִּי: בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל עַל־תְּנַאי⁷⁴⁹ הֵם עֲשׂוּיִים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶם קַלּוּת־רֹאשׁ. וּמַה הִיא? חֶשְׁבּוֹנוֹת⁷⁵⁰.

אָמַר רַב אַסִּי: בֵּית־הַכְּנֶסֶת שֶׁמְּחַשְּׁבִין בּוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹת – מְלִינִין בּוֹ אֶת־הַמֵּת⁷⁵¹ (מג' כח.).

רמ אָמַר רַב: כָּל־עִיר שֶׁגַּגּוֹתֶיהָ גְבֹהִים מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת לְסוֹף חֲרֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לְרוֹמֵם אֶת־בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת חָרְבֹתָיו”⁷⁵².

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? – בְּבָתִּים, אֲבָל בִּירָנִיּוֹת וּמִגְדָּלִים⁷⁵³ אֵין בְּכָךְ כְּלוּם (שבת יא.).

רמא אָמַר רַב חִסְדֶּא: אַל יִסְתֹּר⁷⁵⁴ אָדָם בֵּית־כְּנֶסֶת עַד שֶׁיִּבְנֶה בֵּית־כְּנֶסֶת אַחֵר (ב"ב ג:).

רמב רַ' חַמָּא בַּר חֲנִינָא וְרַ' הוֹשַׁעְיָא רַבָּה⁷⁵⁵ הָיוּ מְטַיְּלִים בְּבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת אֵלּוּ שֶׁבְּלֹד. אָמַר לוֹ רַ' חַמָּא בַּר חֲנִינָא לְרַ' הוֹשַׁעְיָא רַבָּה: כַּמָּה מָמוֹן שִׁקְּעוּ⁷⁵⁶ אֲבוֹתַי כָּאן. אָמַר לוֹ: כַּמָּה נְפָשׁוֹת שִׁקְּעוּ⁷⁵⁷ אֲבוֹתֶיךָ כָּאן! וְכִי לֹא הָיוּ בְּנֵי־אָדָם שֶׁיַּעַסְקוּ בַתּוֹרָה?

רַ' אָבִין – עָשׂוּ לוֹ שַׁעַר לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל. בָּא רַ' מָנַי אֶצְלוֹ, אָמַר לוֹ: רְאֵה מַה־שֶּׁעָשִׂיתִי! קָרָא עָלָיו: “וַיִּשְׁכַּח יִשְׂרָאֵל אֶת־עֹשֵׂהוּ וַיִּבֶן הֵיכָלוֹת”⁷⁵⁸ – וְכִי לֹא הָיוּ בְּנֵי־אָדָם שֶׁיַּעַסְקוּ בַתּוֹרָה? (ירוש' שקל' פ“ה, ה”ד).

––––––––

רמג רַ' אֶלְעָזָר לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם תְּפִלָּתוֹ אָמַר כָּךְ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתַּשְׁכֵּן בְּפוּרֵינוּ⁷⁵⁹ אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת, וְתַרְבֶּה גְבוּלֵנוּ בְּתַלְמִידִים, וְתַצְלִיחַ סוֹפֵנוּ אַחֲרִית וְתִקְוָה, וְתָשִׂים חֶלְקֵנוּ בְּגַן־עֵדֶן, וְתַקְּנֵנוּ בְּחָבֵר טוֹב וְיֵצֶר טוֹב בְּעוֹלָמֶךָ, וְנַשְׁכִּים וְנִמְצָא יִחוּל⁷⁶⁰ לְבָבֵנוּ לְיִרְאָה אֶת־שְׁמֶךָ, וְתָבוֹא לְפָנֶיךָ קֹרַת נַפְשֵׁנוּ⁷⁶¹ לְטוֹבָה.

רַ' יוֹחָנָן לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם תְּפִלָּתוֹ אָמַר כָּךְ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתָּצִיץ בְּבָשְׁתֵּנוּ⁷⁶² וְתַבִּיט בְּרָעָתֵנוּ, וְתִתְלַבֵּשׁ בְּרַחֲמֶיךָ, וְתִתְכַּסֶּה בְּעֻזֶּךָ, וְתִתְעַטֵּף בַּחֲסִידוּתֶךָ, וְתִתְאַזֵּר בַּחֲנִינוּתֶךָ, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעַנְוְתָנוּתֶךָ.

רַ' זֵירָא לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם תְּפִלָּתוֹ אָמַר כָּךְ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁלֹּא נֶחְטָא וְלֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם מֵאֲבוֹתֵינוּ.

רַ' חִיָּא לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל אָמַר כָּךְ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתְּהֵא תּוֹרָתְךָ אֻמָּנוּתֵנוּ, וְאַל יִדְוֶה לִבֵּנוּ וְאֶל יֶחְשְׁכוּ עֵינֵינוּ.

רַב לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ אָמַר כָּךְ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּתֵּן לָנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים. חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ־עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת־חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, חַיִּים שֶׁל עשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת־תּוֹרָה וְיִרְאַת־שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא לָנוּ אֶת־כָּל־מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה.

רַבִּי לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ אָמַר כָּךְ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ מֵעַזֵּי־פָנִים⁷⁶³ וּמֵעַזּוּת־פָּנִים⁷⁶⁴, מֵאָדָם רָע וּמִפֶּגַע רָע, מִיֵּצֶר־רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, וּמִשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית, וּמִדִּין קָשֶׁה וּמִבַּעַל־דִּין קָשֶׁה, בֵּין שֶׁהוּא בֶּן־בְּרִית⁷⁶⁵ בֵּין שֶׁאֵינוֹ בֶּן־בְּרִית.

רַב סָפְרָא לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ אָמַר כָּךְ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתָּשִׂים שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה⁷⁶⁶ וּבְפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה⁷⁶⁷ וּבֵין הַתַּלְמִידִים הָעוֹסְקִים בְּתוֹרָתֶךָ, בֵּין עוֹסְקִין לִשְׁמָהּ בֵּין עוֹסְקִין שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְכָל־הָעוֹסְקִין שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהוּ עוֹסְקִין לִשְׁמָהּ.

רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ אָמַר כָּךְ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתַּעֲמִידֵנוּ בְּקֶרֶן⁷⁶⁸ אוֹרָה וְאַל תַּעֲמִידֵנוּ בְּקֶרֶן חֲשֵׁכָה, וְאַל יִדְוֶה לִבֵּנוּ וְאַל יֶחְשְׁכוּ עֵינֵינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: זוֹהִי תְפִלַּת רַב הַמְנוּנָא, וְרַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ אָמַר כָּךְ: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים! גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, וּמִי מְעַכֵּב? שְׂאוֹר שֶׁבְּעִסָּה⁷⁶⁹ וְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁתַּכְנִיעֵם מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ וְנָשׁוּב לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם.

רָבָא לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ אָמַר כָּךְ: אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַרְתִּי אֵינִי כְדַאי⁷⁷⁰, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצָרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיַּי – קַל־וָחֹמֶר בְּמִיתָתִי, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי, שֶׁלֹּא אֶחְטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מָרֵק⁷⁷¹ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל־יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָאִים רָעִים.

מַר בְּנוֹ שֶׁל רָבִינָא כְּשֶׁהָיָה מְסַיֵּם תְּפִלָּתוֹ אָמַר כָּךְ: אֱלֹהַי, נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלֵי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְתַצִּילֵנִי מִפֶּגַע רָע, מִיֵּצֶר־הָרָע וּמֵאִשָּׁה רָעָה וּמִכָּל־רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָּעוֹלָם. וְכָל־הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי (בר' טז, יז; ע"י).

רמד אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל בֶּן־אֱלִישָׁע⁷⁷²: פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנַי־וְלִפְנִים, וְרָאִיתִי אַכְתְּרִיאֵל⁷⁷³ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא, וְאָמַר לִי: יִשְׁמָעֵאל בְּנִי, בָּרְכֵנִי! אָמַרְתִּי לוֹ: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיִּכְבְּשׁוּ⁷⁷⁴ רַחֲמֶיךָ אֶת־כַּעַסְךָ וְיִגֹּלּוּ⁷⁷⁵ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וְתִכָּנֵס לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין⁷⁷⁶. וְנִעְנַע לִי בְּרֹאשׁוֹ⁷⁷⁷.

לְהוֹדִיעַ, שֶׁלֹּא תְּהֵא בִּרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָּה בְעֵינֶיךָ (שם ו:; ע"י).

רמה כָּל הַתְּפִלּוֹת בְּטֵלוֹת⁷⁷⁸, הַהוֹדָאָה⁷⁷⁹ אֵינָהּ בְּטֵלָה (ויק"ר ט).

––––––––

רמו כְּשֶׁאַתָּה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ הִמָּלֵךְ בְּקוֹנְךָ⁷⁸⁰ וָצֵא.

מַהוּ הִמָּלֵךְ בְּקוֹנְךָ וָצֵא? זוֹ תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ.

מַהִי תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ? יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי, שֶׁתּוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצִּילֵנִי מִכַּף כָּל־אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ, וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדַי, וְתִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל־רוֹאָי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה (בר' כט:).

רמז רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הַהוֹלֵךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה וְאוֹמֵר: הוֹשַׁע יְיָ אֶת־עַמְּךָ אֶת־שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, בְּכָל־פָּרָשַׁת הָעִבּוּר⁷⁸¹ יִהְיוּ צְרָכֵיהֶם לְפָנֶיךָ⁷⁸². בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

שָׁנוּ חֲכָמִים: הַמִּתְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיִל וְלִסְטִים מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה. וְאֵיזוֹ הִיא תְּפִלָּה קְצָרָה? רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עֲשֵׂה רְצוֹנְךָ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְתַן נַחַת רוּחַ לִירֵאֶיךָ מִתַּחַת, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שְׁמַע שַׁוְעַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה מְהֵרָה בַקָּשָׁתָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. – – – אֲחֵרִים אוֹמְרִים: צָרְכֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרֻבִּים וְדַעְתָּם קְצָרָה⁷⁸³. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינו, שֶׁתִּתֵּן לְכָל־אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ וּלְכָל־גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵי מַחְסוֹרָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. (שם כח; כט:).

רמח הַנִּכְנָס לְכָרָךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם⁷⁸⁴, אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: אַרְבַּע, שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ; נוֹתֵן הוֹדָאָה עַל שֶׁעָבַר⁷⁸⁵ וְצוֹעֵק עַל הֶעָתִיד.

שָׁנוּ חֲכָמִים: בִּכְנִיסָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי, שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לְכָרָךְ זֶה בְּשָׁלוֹם. נִכְנַס אוֹמֵר: מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי, שֶׁהִכְנַסְתַּנִי לְכָרָךְ זֶה לְשָׁלוֹם. בִּקֵּשׁ לָצֵאת אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִכֶּרֶךְ זֶה לְשָׁלוֹם. יָצָא אוֹמֵר: מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי, שֶׁהוֹצֵאתַנִי מִכָּרָךְ זֶה לְשָׁלוֹם, וּכְשֵׁם שֶׁהוֹצֵאתַנִי לְשָׁלוֹם כָּךְ תּוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם וְתִסְמְכֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנֵי לְשָׁלוֹם וְתַצִּילֵנִי מִכַּף כָּל־אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ (שם ס.).

רמט שָׁנוּ חֲכָמִים: הַנִּכְנָס לְבֵית־הַמֶּרְחָץ אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי, שֶׁתַּצִּילֵנִי מִזֶּה וּמִכַּיּוֹצֵא בוֹ, וְאַל יֶאֱרַע בִּי דְּבַר קַלְקָלָה וְעָוֹן, וְאִם יֶאֱרַע בִּי דְּבַר קַלְקָלָה וְעָוֹן תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה לְכָל־עֲוֹנוֹתָי.

בִּיצִיאָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר? אָמַר רַ' אַחָא: מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי, שֶׁהִצַּלְתַּנִי מִן הָאוּר⁷⁸⁶.

הַנִּכְנָס לְהַקִּיז דָּם⁷⁸⁷ אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי, שֶׁיְּהֵא עֵסֶק זֶה לִי לִרְפוּאָה וְתִרְפָּאֵנִי, כִּי אֵל רוֹפֵא נֶאֱמָן אַתָּה וּרְפוּאָתְךָ אֱמֶת.

כְּשֶׁעוֹמֵד⁷⁸⁸ מַהוּ אוֹמֵר? אָמַר רַ' אַחָא: בָּרוּךְ רוֹפֵא חִנָּם.

הַנִּכְנָס לְבֵית־הַכִּסֵּא אוֹמֵר: הִתְכַּבְּדוּ, מְכֻבָּדִים⁷⁸⁹, קְדוֹשִׁים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, תְּנוּ כָבוֹד לֶאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; הַרְפּוּ מִמֶּנִּי עַד שֶׁאִכָּנֵס וְאֶעֱשֶׂה רְצוֹנִי וְאָבוֹא אֲלֵיכֶם.

אָמַר אַבַּיֵּי: לֹא יֹאמַר אָדָם כָּךְ, שֶׁמָּא יַנִּיחוּהוּ וְיֵלֵכוּ. אֶלָּא יֹאמַר: שִׁמְרוּנִי, שִׁמְרוּנִי! עִזְרוּנִי, עִזְרוּנִי! סַמְּכוּנִי, סַמְּכוּנִי! הַמְתִּינוּ לִי, הַמְתִּינוּ לִי, עַד שֶׁאִכָּנֵס וְאֵצֵא, שֶׁכֵּן דַּרְכָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם⁷⁹⁰ (שם).

ז. בְּרָכוֹת

רנ לֹא יִטְעַם אָדָם כְּלוּם עַד שֶׁיְּבָרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ”⁷⁹¹. הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְרָכָה – מָעָל⁷⁹² (תוס' בר' ג).

רנא “יוּמַת הַמֵּת⁷⁹³”⁷⁹⁴ – רָשָׁע בְּחַיָּיו חָשׁוּב כַּמֵּת, מִפְּנֵי שֶׁרוֹאֶה חַמָּה זוֹרַחַת וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ “יוֹצֵר אוֹר”, שׁוֹקַעַת וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ “מַעֲרִיב עֲרָבִים”, אוֹכֶל וְשׁוֹתֶה וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ; אֲבָל הַצַּדִּיקִים מְבָרְכִים עַל כָּל־דָּבָר וְדָבָר שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְשֶׁרוֹאִים וְשֶׁשּׁוֹמְעִים. (תנח' ברכה).

רנב אָמַר רַב יְהוּדָה: מִי שֶׁיּוֹצֵא בִּימֵי נִיסָן וְרוֹאֶה אִילָנוֹת כְּשֶׁהֵם מְלַבְלְבִים⁷⁹⁵ אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים לְהִתְנָאוֹת⁷⁹⁶ בָּהֶם בְּנֵי־אָדָם.

אָמַר מָר זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁמְּבָרְכִין עַל הָרֵיחַ? שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ”⁷⁹⁷ – אֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְאֵין הַגּוּף נֶהֱנָה מִמֶּנּוּ? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הָרֵיחַ. (בר' מג:).

רנג רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: אֲפִלּוּ רָאָה אֶת־הַפַּת וְאָמַר: בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא פַּת זוֹ, כַּמָּה נָאָה פַת זוֹ! – הֲרֵי זוֹ בִּרְכָתָהּ; אֲפִלּוּ רָאָה תְּאֵנִים וְאָמַר: בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא תְּאֵנִים הַלָּלוּ, כַּמָּה הֵן נָאוֹת! – זוֹהִי בִּרְכָתָן.

רַ' יוֹסֵי אָמַר: כָּל־הַמְשַׁנָּה מִמַּטְבַּע⁷⁹⁸ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בִּבְרָכוֹת – לֹא יָצָא (תוס' בר' ג).

רנד הָרוֹאֶה אִילָנוֹת נָאִים וּבְנֵי־אָדָם נָאִים אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁכֵּן בָּרָא בְּרִיּוֹת נָאוֹת בְּעוֹלָמוֹ.

מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁרָאָה גוֹיָה נָאָה וּבֵרַךְ עָלֶיהָ.

– לֹא כֵן אָמְרוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: “וְלֹא תְחָנֵּם”⁷⁹⁹ – לֹא תִתֵּן עֲלֵיהֶם חֵן⁸⁰⁰?

מָה אָמַר? “אֲבַסְקַנְטָא”⁸⁰¹ לֹא אָמַר, אֶלָּא “שֶׁכָּךְ בָּרָא בְּרִיּוֹת נָאוֹת בְּעוֹלָמוֹ”; שֶׁכֵּן אֲפִלּוּ רָאָה גָמָל נָאֶה, סוּס נָאֶה, חֲמוֹר נָאֶה, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא בְּרִיּוֹת נָאוֹת בְּעוֹלָמוֹ.

– זוֹ דַרְכּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְהִסְתַּכֵּל בַּנָּשִׁים? – אֶלָּא דֶרֶךְ עַקְמוּמִית הָיְתָה, וְהִבִּיט שֶׁלֹּא בְטוֹבָתוֹ⁸⁰² (ירוש' בר' פ“ט, ה”א).

רנה הָרוֹאֶה אָכְלוֹסֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: בָּרוּךְ חֲכַם הָרָזִים⁸⁰³, שֶׁאֵין דַּעְתָּם דּוֹמָה זֶה לָזֶה וְאֵין פַּרְצוּפֵיהֶם דּוֹמִים זֶה לָזֶה. בֶּן־זוֹמָא רָאָה אָכְלוֹסִין עַל גַּבֵּי מַעֲלָה בְּהַר־הַבַּיִת, אָמַר: בָּרוּךְ חֲכַם הָרָזִים וּבָּרוּךְ שֶׁבָּרָא כָל־אֵלּוּ לְשַׁמְּשֵׁנִי. הוּא הָיָה אוֹמֵר: כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁמָּצָא פַת לֶאֱכֹל: חָרַשׁ וְזָרַע וְקָצַר וְעִמֵּר וְדָשׁ וְזָרָה וּבָרֵר וְטָחַן וְהִרְקִיד⁸⁰⁴ וְלָשׁ וְאָפָה, וְאַחַר־כָּךְ אָכַל – וַאֲנִי מַשְׁכִּים וּמוֹצֵא כָל־אֵלֶּה מְתֻקָּנִים לְפָנָי; וְכַמָּה יְגִיעוֹת יָגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁמָּצָא בֶּגֶד לִלְבּשׁ: גָּזַז וְלִבֵּן⁸⁰⁵ וְנִפֵּץ וְטָוָה וְאָרַג, וְאַחַר־כָּךְ מָצָא בֶגֶד לִלְבּשׁ – וַאֲנִי מַשְׁכִּים וּמוֹצֵא כָל־אֵלֶּה מְתֻקָּנִים לְפָנָי. כָּל הָאֻמָּנֻיּוֹת שׁוֹקְדוֹת וּבָאוֹת לְפֶתַח בֵּיתִי וַאֲנִי מַשְׁכִּים וּמוֹצֵא כָל־אֵלֶּה לְפָנָי.

הוּא הָיָה אוֹמֵר: אוֹרֵחַ טוֹב מַהוּ אוֹמֵר? כַּמָּה טְרָחוֹת טָרַח בַּעַל־הַבַּיִת בִּשְׁבִילִי, כַּמָּה בָּשָׂר הֵבִיא לְפָנַי, כַּמָּה יַיִן הֵבִיא לְפָנַי, כַּמָּה גְלֻסְקָאוֹת⁸⁰⁶ הֵבִיא לְפָנַי, וְכָל־מַה־שֶׁטָּרַח לֹא טָרַח אֶלָּא בִשְׁבִילִי. אֲבָל אוֹרֵחַ רַע מַהוּ אוֹמֵר: מַה־טֹּרַח טָרַח בַּעַל־הַבַּיִת זֶה? פַּת אַחַת אָכַלְתִּי, חֲתִיכָה אַחַת אָכַלְתִּי, כּוֹס אֶחָד שָׁתִיתִי, כָּל־טֹרַח שֶׁטָּרַח בַּעַל־הַבַּיִת זֶה לֹא טָרַח אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו.

עַל אוֹרֵחַ טוֹב מַהוּ אוֹמֵר: “זְכֹר כִּי־תַשְׂגִּיא⁸⁰⁷ פָעֳלוֹ אֲשֶׁר שֹׁרְרוּ אֲנָשִׁים”⁸⁰⁸; עַל אוֹרֵחַ רַע נֶאֱמַר: “לָכֵן יְרֵאוּהוּ⁸⁰⁹ אֲנָשִׁים”⁸¹⁰.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָרוֹאֶה חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִירֵאָיו; חַכְמֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן מֵחָכְמָתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו. הָרוֹאֶה מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לִירֵאָיו; מַלְכֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לִבְרִיּוֹתָיו (בר' נח.).

רנו הָרוֹאֶה בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּיִשּׁוּבָם, אוֹמֵר: בָּרוּךְ מַצִּיב גְּבוּל אַלְמָנָה; בְּחֻרְבָּנָם, אוֹמֵר: בָּרוּךְ דַּיַּן אֱמֶת.

עֻלָּא וְרַב חִסְדָּא הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְפִתְחוֹ שֶׁל בֵּית רַב חָנָא בַּר חֲנִילַאי נֶאֱנַח רַב חִסְדָּא אֲנָחָה גְדוֹלָה. אָמַר לוֹ עֻלָּא: עַל מָה אַתָּה נֶאֱנַח? אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ לֹא אֵאָנֵחַ, בַּיִת שֶׁהָיוּ בּוֹ שִׁשִּׁים אוֹפוֹת בַּיּוֹם וְשִׁשִּׁים אוֹפוֹת בַּלַּיְלָה וְאָפוּ לְכָל־מִי שֶׁצָּרִיךְ, וְלֹא הוֹצִיא [רַב חָנָא] יָדוֹ מִן הַכִּיס, שֶׁאָמַר: שֶׁמָּא יָבוֹא עָנִי בֶן־טוֹבִים וְעַד שֶׁאַגִּיעַ לַכִּיס יִתְבַּיֵּשׁ, וְעוֹד שֶׁהָיוּ אַרְבָּעָה פְתָחִים פְּתוּחִים לוֹ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, וְכָל־מִי שֶׁנִּכְנַס רָעֵב יָצָא שָׂבֵעַ, וְחִטִּים וּשְׂעוֹרִים הָיוּ מוּטָלוֹת לוֹ בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת בַּחוּץ, שֶׁכָּל־מִי שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ לִטּוֹל בַּיּוֹם יָבוֹא וְיִטֹּל בַּלַּיְלָה – עַכְשָׁו נֶהְפַּךְ תֵּל שְׁמָמָה, וְלֹא אֵאָנֵחַ? (שם).

רנז הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. מָקוֹם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ. עַל הַזִּקִּין⁸¹¹ וְעַל הַזְּוָעוֹת⁸¹² וְעַל הָרְעָמִים וְעַל הָרוּחוֹת וְעַל הַבְּרָקִים אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם. עַל הֶהָרִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְעַל הַיַּמִּים וְעַל הַנְּהָרוֹת וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת אוֹמֵר: בָּרוּךְ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת־הַיָּם הַגָּדוֹל אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת־הַיָּם הַגָדוֹל, בִּזְמַן שֶׁרוֹאֵהוּ לִפְרָקִים⁸¹³. עַל הַגְּשָׁמִים וְעַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר: בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. עַל שְׁמוּעוֹת רָעוֹת אוֹמֵר: בָּרוּךְ דַּיַּן אֱמֶת. בָּנָה בַּיִת חָדָשׁ וְקָנָה כֵלִים חֲדָשִׁים אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָּנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה מֵעֵין עַל הַטּוֹבָה⁸¹⁴ וְעַל הַטּוֹבָה מֵעֵין עַל הָרָעָה⁸¹⁵ – – –

חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ אֱלהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ”⁸¹⁶, “בְּכָל־לְבָבְךָ” – בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ⁸¹⁷, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר הָרָע⁸¹⁸, “וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ” – אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת־נַפְשֶׁךָ, “וּבְכָל־מְאֹדֶךָ” – בְּכָל מָמוֹנֶךָ; דָּבָר אַחֵר: “בְּכָל־מְאֹדֶךָ” – בְּכָל־מִדָּה⁸¹⁹ וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ (בר' פ“ט מ”א).

רנח עַל נֵס שֶׁל רַבִּים⁸²⁰ מְבָרְכִים, עַל נֵס שֶׁל יָחִיד אֵין מְבָרְכִים?

– עַל נֵס שֶׁל רַבִּים הַכֹּל חַיָּבִים לְבָרֵךְ; עַל נֵס שֶׁל יָחִיד הוּא חַיָּב⁸²¹ לְבָרֵךְ.

הָרוֹאֶה מַעְבְּרוֹת הַיָּם⁸²² וּמַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן⁸²³, מַעְבְּרוֹת נַחֲלֵי אַרְנוֹן⁸²⁴, אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ⁸²⁵ בְּמוֹרַד בֵּית־חוֹרוֹן, וְאֶבֶן שֶׁבִּקֵּשׁ לִזְרֹק עוֹג⁸²⁶ מֶלֶךְ הַבָּשָׁן עַל יִשְׂרָאֵל, וְאֶבֶן שֶׁיָּשַׁב⁸²⁷ עָלֶיהָ משֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ מִלְחָמָה בַעֲמָלֵק, וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל לוֹט⁸²⁸, וְחוֹמַת יְרִיחוֹ⁸²⁹ שֶׁנִּבְלְעָה בִמְקוֹמָהּ – עַל כֻּלָּם צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם (שם נד.).

רנט אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: הָרוֹאֶה אֶת־חֲבֵרוֹ לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָּנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה; לְאַחַר שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ אוֹמֵר: בָּרוּךְ מְחַיֵּה הַמֵּתִים.

רָאָה אֶת־הַכּוּשִׁי⁸³⁰ וְאֶת־הַגִּיחוֹר⁸³¹ וְאֶת־הַלַּבְקָן⁸³² וְאֶת־הַקִּפֵּחַ⁸³³ וְאֶת־הַנַּנָּס⁸³⁴ וְאֶת־הַהִדְרָנִיקוּס⁸³⁵ אוֹמֵר: בָּרוּךְ מְשַׁנֶּה הַבְּרִיּוֹת. אֶת־הַקִּטֵּעַ⁸³⁶ וְאֶת־הַסּוֹמֵא וְאֶת־פְּתוּיֵי הָרֹאשׁ⁸³⁷ וְאֶת־הַחִגֵּר וְאֶת־הַמֻּכֵּה־שְׁחִין וְאֶת־הַבַּהֲקָנִים⁸³⁸ אוֹמֵר: בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת.

הָרוֹאֶה פִּיל, קוֹף וְקִפּוֹף⁸³⁹ אוֹמֵר: בָּרוּךְ מְשַׁנֶּה הַבְּרִיּוֹת.

רָאָה בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁכָּכָה לּוֹ בְּעוֹלָמוֹ (שם נח:).

רס אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: הָרוֹאֶה אֶת־הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן צָרִיךְ שֶׁיִּפֹּל עַל פָּנָיו⁸⁴⁰, שֶׁנֶּאֱמַר: “כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן… וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל־פָּנַי”⁸⁴¹. קִלְלוּ עַל כָּךְ בְּמַעֲרָב, מִשּׁוּם שֶׁנִּרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לַקֶּשֶׁת, אֲבָל בְּרָכָה וַדַּאי מְבָרֵךְ.

מַה־מְּבָרֵךְ? בָּרוּךְ זוֹכֵר הַבְּרִית, נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ.

וְאָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: הָרוֹאֶה רָקִיעַ בְּטָהֳרָתוֹ אוֹמֵר: בָּרוּךְ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (שם נט.).

רסא שָׁנוּ חֲכָמִים: הָרוֹאֶה חַמָּה בִּתְקוּפָתָהּ⁸⁴², לְבָנָה בִגְבוּרָתָהּ⁸⁴³ וְכוֹכָבִים⁸⁴⁴ בִּמְסִלּוֹתָם וּמַזָּלוֹת כְּסִדְרָם אוֹמֵר: בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְּרֵאשִׁית. (שם נט:).

רסב מֵאֵימָתַי מְבָרְכִין עַל הַגְּשָׁמִים? מִשֶּׁיֵּצֵא חָתָן⁸⁴⁵ לִקְרַאת כַּלָּה. מַה־מְּבָרְכִין? אָמַר רַב יְהוּדָה: מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ עַל כָּל־טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהוֹרַדְתָּ לָנוּ.

ר' יוֹחָנָן הָיָה מְסַיֵּם כָּךְ:

  אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם

  וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו

   וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ

  וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ

  וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמַיִם

  וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כְּאַיָּלוֹת –

  אֵין אָנוּ מַסְפִּיקִים⁸⁴⁶ לַהוֹדוֹת לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וגו'.

  בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֵל הַהוֹדָאוֹת (שם נט:).

––––––––

רסג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָרוֹאֶה מֶרְקוּלִיס⁸⁴⁷ אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן אֶרֶךְ אַפַּיִּם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ. מָקוֹם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ, וּכְשֵׁם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמָּקוֹם זֶה כֵּן תֵּעָקֵר מִכָּל־מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהָשֵׁב לֵב עוֹבְדֵיהֶם לְעָבְדֶךָ.

דָּרַשׁ רַב הַמְנוּנָא: הָרוֹאֶה בָּבֶל הָרְשָׁעָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ חָמֵשׁ בְּרָכוֹת⁸⁴⁸: רָאָה בָּבֶל אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱרִיב בָּבֶל הָרְשָׁעָה. רָאָה בֵּיתוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱרִיב בֵּיתוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע. רָאָה מְקוֹם כִּבְשַׁן הָאֵשׁ⁸⁴⁹ וְגֹב אֲרָיוֹת⁸⁵⁰ אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. רָאָה מֶרְקוּלִיס⁸⁵¹ אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן אֶרֶךְ אַפַּיִּם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ. רָאָה מָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ עָפָר⁸⁵² אוֹמֵר: בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה⁸⁵³, גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם.

רָבָא כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה חַמָּרִים⁸⁵⁴ שֶׁנּוֹטְלִין עָפָר, טָרַף⁸⁵⁵ לָהֶם בְּיָדוֹ עַל גַּבָּם וְאָמַר: רוּצוּ, צַדִּיקִים, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרֵאֲכֶם⁸⁵⁶. מָר בְּנוֹ שֶׁל רָבִינָא, כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְבָבֶל, הָיָה נוֹטֵל עָפָר בְּסוּדָרוֹ וְזוֹרֵק לַחוּץ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: “וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד”⁸⁵⁷. (שם נז:; ירוש' בר' פ“ט, ה”א).

רסד הָרוֹאֶה קִבְרֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר:

  בָּרוּךְ אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין

  וְזָן אֶתְכֶם בַּדִּין

  וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בַּדִּין

  וְאָסַף אֶתְכֶם בַּדִּין

  וְעָתִיד לַהֲקִימְכֶם בַּדִּין.

מָר בְּנוֹ שֶׁל רַב הוּנָא מְסַיֵּם בָּהּ בִּשְׁמוֹ שֶׁל רַב נַחֲמָן:

  וְיוֹדֵעַ מִסְפַּר כֻּלְּכֶם

  וְהוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹתְכֶם וּלְקַיֵּם אֶתְכֶם.

  בָּרוּךְ מְחַיֵּה הַמֵּתִים (בר' נח.).

א: טוֹב וָרָע    🔗

א. יֵצֶר־טוֹב וְיֵצֶר רָע

א דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בְּרַ' חִסְדָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּיצֶּר”⁸⁵⁸ – בִּשְׁנֵי יוּדִי"ן? – שְׁנֵי יְצָרִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֶחָד יֵצֶר־טוֹב וְאֶחָד יֵצֶר־רָע (בר' סא.).

ב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁתֵּי כְלָיוֹת יֶשׁ־בּוֹ בְאָדָם, אַחַת יוֹעַצְתּוֹ לְטוֹבָה וְאַחַת יוֹעַצְתּוֹ לְרָעָה.

וּמִסְתַּבֵּר⁸⁵⁹ שֶׁטּוֹבָה לִימִינוֹ וְרָעָה לִשְׂמֹאלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ"⁸⁶⁰ (שם).

––––––––

ג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: קָשֶׁה יֵצֶר־הָרָע שֶׁאֲפִלּוּ יוֹצְרוֹ קְרָאוֹ רָע, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו”⁸⁶¹ (קיד לו:).

ד אָמַר רַ' חִיָּא רַבָּה: עֲלוּבָה⁸⁶² הִיא הָעִסָּה⁸⁶³ שֶׁנַּחְתּוֹמָהּ⁸⁶⁴ מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא רָעָה. שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו”. אַבָּא יוֹסֵי הַתּוֹרָתִי אָמַר: עָלוּב הוּא הַשְּׂאוֹר, שֶׁמִּי שֶׁבָּדָא⁸⁶⁵ אוֹתוֹ מֵעִיד עָלָיו שֶׁהוּא רָע, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ זָכוּר כִּי־עָפָר אֲנָחְנוּ”⁸⁶⁶. חֲכָמִים אָמְרוּ: עֲלוּבָה הַנְּטִיעָה, שֶׁמִּי שֶׁנְּטָעָהּ מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא רָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַייָ צְבָאוֹת הַנּוֹטֵעַ אוֹתָךְ דִּבֶּר עָלַיִךְ רָעָה”⁸⁶⁷ (ב"ר לד).

ה “לֹא־יִהְיֶה בְךָ⁸⁶⁸ אֵל זָר”⁸⁶⁹ – אֵיזֶהוּ אֵל זָר שֶׁיֵּשׁ בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה יֵצֶר־הָרָע (שבת קה:).

ו אָמַר רָבָא: [יֵצֶר־הָרָע] בִּתְחִלָּה קְרָאוֹ “הֵלֶךְ”⁸⁷⁰ וּלְבַסּוֹף קְרָאוֹ “אֹרֵחַ”⁸⁷¹, וּלְבַסּוֹף קְרָאוֹ “אִישׁ”⁸⁷², שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ”⁸⁷³, וְנֶאֱמַר: “וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו”⁸⁷⁴ (סוכה נב:).

ז אָמַר רַ' אַסֵּי: יֵצֶר־הָרָע בִּתְחִלָּה דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל עַכָּבִישׁ וּלְבַסּוֹף דּוֹמֶה כַּעֲבוֹתוֹת הָעֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹי משְׁכִי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה”⁸⁷⁵ (שם; ב“ר כ”ב).

ח כָּךְ אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל יֵצֶר־הָרָע: הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ: עֲשֵׂה כָךְ, וּלְמָחָר אוֹמֵר לוֹ: עֲשֵׂה כָךְ, עַד שֶׁאוֹמֵר לוֹ: לֵךְ וַעֲבֹד עֲבוֹדָה־זָרָה – וְהוֹלֵךְ וְעוֹבֵד (שבת קה:; נדה יג:).

ט יֵצֶר־הָרָע רֹאשׁוֹ מָתוֹק וְסוֹפוֹ מָר (ירוש' שבת פי“ד, ה”ג).

י אָמַר רַב: יֵצֶר־הָרָע דּוֹמֶה לִזְבוּב וְיוֹשֵׁב בֵּין שְׁנֵי מִפְתְּחֵי הַלֵּב⁸⁷⁶. שֶׁנֶּאֱמַר: “זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ”⁸⁷⁷ (בר' סא).

יא אָמַר רַ' אַמִּי: אֵין יֵצֶר־רָע מְהַלֵּךְ לִצְדָדִים, אֶלָּא בְאֶמְצַע פְּלַטְיָא⁸⁷⁸, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹאֶה אָדָם מְמַשְׁמֵשׁ בְּעֵינָיו⁸⁷⁹, מְתַקֵּן בִּשְׂעָרוֹ, מְתַלֶּה בַעֲקֵבוֹ⁸⁸⁰ – הוּא אוֹמֵר: זֶה שֶׁלִּי!

אָמַר רַ' אָבִין: כָּל מִי שֶׁמְּפַנֵּק⁸⁸¹ אֶת־יִצְרוֹ בְּנַעֲרוּתוֹ סוֹפוֹ לִהְיוֹת מָנוֹן⁸⁸² עָלָיו בְּזִקְנוּתוֹ. מַה טַּעַם? – “מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן”⁸⁸³ (ב"ר כב).

יב אָמַר רָבָא: מְקֻבָּלִים אָנוּ⁸⁸⁴, שֶׁאֵין יֵצֶר־הָרָע שׁוֹלֵט אֶלָּא בַמֶּה שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת (סוטה ח.).

יג “תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְרָכַי תִּצֹּרְנָה”⁸⁸⁵ – מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִשְׁאֹל מִיִּשְׂרָאֵל הַלֵּב וְהָעֵינַיִם שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרָיו, לְפִי שֶׁהַעֲבֵרָה תְּלוּיָה בָהֶם: זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם”⁸⁸⁶ – הָעַיִן וְהַלֵּב שְׁנֵי סַרְסוֹרִים⁸⁸⁷ שֶׁל עֲבֵרָה הֵם (במ"ר י).

יד אֵין יֵצֶר־הָרָע תָּאֵב⁸⁸⁸ אֶלָּא דָבָר שֶׁהוּא אָסוּר לוֹ (ירוש' יומא פ“ו, ה”ד).

טו אָמַר ר' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: הוּא שָׂטָן, הוּא יֵצֶר־הָרָע⁸⁸⁹, הוּא מַלְאָךְ־הַמָּוֶת⁸⁹⁰ (ב"ב טז.).

טז אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: יֵצֶר־הָרָע מְסִיתוֹ לְאָדָם בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּמֵעִיד עָלָיו לָעוֹלָם־הַבָּא (סוכה נב:).

יז אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי: מֵאֵימָתַי יֵצֶר־הָרָע שׁוֹלֵט בָּאָדָם – מִשְּׁעַת יְצִירָה אוֹ מִשְּׁעַת יְצִיאָה⁸⁹¹? אָמַר לוֹ: מִשְּׁעַת יְצִירָה. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן בּוֹעֵט בִּמְעֵי אִמּוֹ וְיוֹצֵא: אֶלָּא מִשְּׁעַת יְצִיאָה. אָמַר רַבִּי: דָּבָר זֶה לִמְדַּנִי אַנְטוֹנִינוֹס, וּמִקְרָא מְסַיְּעוֹ⁸⁹², שֶׁנֶּאֱמַר: “לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ”⁸⁹³ (סנה' צא:).

יח בּוֹא וּרְאֵה בִּגְדִי אוֹ בְטָלֶה, כֵּוָן שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת־הַבְּאֵר הוּא חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו⁸⁹⁴, לְפִי שֶׁאֵין יֵצֶר־הָרָע בִּבְהֵמָה; אֲבָל הַתִּינוֹק – יֵצֶר־הָרָע זוֹרְקוֹ בְּבַת־רֹאשׁ⁸⁹⁵: מַנִּיחַ יָדוֹ עַל גַּבֵּי נָחָשׁ אוֹ עַל גַּבֵּי עַקְרָב וְעוֹקְצוֹ, מַנִּיחַ יָדוֹ עַל גַּבֵּי גֶחָלִים וְנִכְוָה (אדר"נ טז).

יט “בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי־אִישׁ גַּם־אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ”⁸⁹⁶ – רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי אוֹמֵר: זֶה יֵצֶר־הָרָע. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם גָּדֵל עִם חֲבֵרוֹ שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ שָׁנִים בְּכֶרֶךְ⁸⁹⁷ – וְהוּא קוֹשֵׁר לוֹ אַהֲבָה; וְזֶה גָדֵל עִם אָדָם מִנַּעֲרוּתוֹ עַד זִקְנוּתוֹ, אִם מְצָאוֹ בְּתוֹךְ שִׁבְעִים⁸⁹⁸ – הוּא מַפִּילוֹ, בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים – הוּא מַפִּילוֹ; הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר: “מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי… וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ”⁸⁹⁹ – אָמַר רַ' אַחָא: וְכִי יֵשׁ גַּזְלָן גָּדוֹל מִזֶּה? וְאָמַר שְׁלֹמֹה: “אִם־רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְאִם־צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם”⁹⁰⁰ – מִלַּחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּמֵימֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה (ב"ר נד).

כ “כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו”⁹⁰¹ – וְאִם תֹּאמַר: לָמָּה בָרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יֵצֶר־הָרָע שֶׁכָּתוּב בּוֹ “כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו” – וּמִי יוּכַל לַעֲשׂוֹתוֹ טוֹב? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַתָּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ רָע. לָמָּה? תִּינוֹק הָיִיתָ וְלֹא חָטָאתָ, נִתְגַּדַּלְתָּ וְחָטָאתָ. וְאִם תֹּאמַר: אֵין אָדָם יָכוֹל לִשְׁמֹר אֶת־עַצְמוֹ – אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כַּמָּה דְּבָרִים קָשִׁים יֵשׁ בָּעוֹלָם יוֹתֵר מִיֵּצֶר־הָרָע וּמָרִים מִמֶּנּוּ, וְאַתֶּם מַמְתִּיקִים אוֹתָם. אֵין לְךָ מַר מִן הַתּוּרְמוֹס⁹⁰², וְאַתָּה שׁוֹקֵד לְשָׁלְקוֹ⁹⁰³ וּלְהַמְתִּיקוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים בְּמַיִם עַד שֶׁהוּא מָתוֹק; וּמַה מָרִים שֶׁבָּרָאתִי אוֹתָם אַתָּה מְמַתְּקָם לְצָרְכֶּךָ, יֵצֶר־הָרָע הַמָּסוּר בְּיָדֶךָ – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! (תנח' בראשית; אדר"נ יז).

כא אָמַר רַ' יִצְחָק: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכָל־יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל־הַיּוֹם”⁹⁰⁴.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל־יוֹם וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ”⁹⁰⁵; וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹזְרוֹ אֵין יָכוֹל לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ לֹא־יַעֲזְבֶנּוּ בְיָדוֹ”⁹⁰⁶ (סוכה נב; קיד' ל:).

כב אָמַר רַ' יִצְחָק: “מַה־יִתְאוֹנֵן אָדָם חָי גֶּבֶר עַל־חֲטָאָיו”⁹⁰⁷ – אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת אֲנִינוּתוֹ⁹⁰⁸ שֶׁל אָדָם יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו (קיד' פ:).

כג אָמְרוּ: שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה גָדוֹל יֵצֶר־הָרָע מִיֵּצֶר־טוֹב. מִמְּעֵי־אִמּוֹ שֶׁל אָדָם הוּא גָדֵל וּבָא עִמּוֹ, הִתְחִיל מְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת – אֵין מְמַחֶה בְיָדוֹ⁹⁰⁹; הוֹרֵג נְפָשׁוֹת – אֵין מְמַחֶה בְיָדוֹ; הוֹלֵךְ לִדְבַר עֲבֵרָה – אֵין מְמַחֶה בְיָדוֹ; לְאַחֵר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה נוֹלָד יֵצֶר־טוֹב, כֵּוָן שֶׁמְּחַלֵּל שַׁבָּתוֹת. אָמַר לוֹ: רֵיקָא⁹¹⁰! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת”⁹¹¹; הוֹרֵג נְפָשׁוֹת – אוֹמֵר לוֹ: רֵיקָא, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ”⁹¹²; הוֹלֵךְ לִדְבַר עֲבֵרָה – אוֹמֵר לוֹ: רֵיקָא, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “מוֹת־יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת”⁹¹³.

בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְחַמֵּם אֶת־עַצְמוֹ וְהוֹלֵךְ לִדְבַר זִמָּה, כָּל־אֵבָרָיו נִשְׁמָעִים לוֹ; וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִדְבַר מִצְוָה הִתְחִילוּ מִתְעַצְּלִין לוֹ כָּל־אֵבָרָיו; מִפְּנֵי שֶׁיֵּצֶר־הָרָע שֶׁבְּמֵעָיו מֶלֶךְ הוּא עַל־מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה אֵבָרִים שֶׁבָּאָדָם, וְיֵצֶר־טוֹב אֵינוֹ דוֹמֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא חָבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים (אדר"נ טז).

כד אָמַר רַ' אָמִי בַּר אַבָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט” וגו'⁹¹⁴ – “עִיר קְטַנָּה” – זֶה הַגּוּף; “וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט” – אֵלּוּ הָאֵבָרִים; “וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ”⁹¹⁵ – זֶה יֵצֶר־הָרָע; “וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדוֹלִים”⁹¹⁶ – אֵלּוּ עֲוֹנוֹת; “וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם”⁹¹⁷ – זֶה יֵצֶר־טוֹב; “וּמִלֵּט־הוּא אֶת־הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ”⁹¹⁸ – זוֹ תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (נדר' לב:).

כה אָמַר רַ' לֵוִי בַּר חַמָּא אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: לְעוֹלָם יַרְגִּיז⁹¹⁹ אָדָם יֵצֶר־טוֹב עַל יֵצֶר־הָרָע; אִם נְצָחוֹ – מוּטָב, וְאִם לָאו – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה; אִם נְצָחוֹ – מוּטָב וְאִם לָאו – יִקְרָא קְרִיאַת־שְׁמַע; אִם נְצָחוֹ – מוּטָב, וְאִם לָאו – יַזְכִּיר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה (בר' ה.).

כו שָׁנָה דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: בְּנִי, אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה⁹²⁰, מָשְׁכֵהוּ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ; אִם אֶבֶן הוּא – נִמּוֹחַ⁹²¹, אִם בַּרְזֶל הוּא – מִתְפּוֹצֵץ. (סוכה נב:).

כז אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' בַּנָּאָה: אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל! שֶׁבִּזְמַן שֶׁהֵם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת־חֲסָדִים יִצְרָם מָסוּר בְּיָדָם וְאֵין הֵם מְסוּרִים בְּיַד יִצְרָם (ע“ז ה:; ע”י).

כח “עַל־דַּעְתְּךָ כִּי־לֹא אֶרְשָׁע⁹²² וְאֵין מִיָּדְךָ מַצִּיל”⁹²³ – אָמַר רָבָא: בִּקֵּשׁ אִיּוֹב לִפְטֹר אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִן הַדִּין. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, בָּרָאתָ שׁוֹר⁹²⁴ – פַּרְסוֹתָיו סְדוּקוֹת⁹²⁵. בָּרָאתָ חֲמוֹר⁹²⁶ – פַּרְסוֹתָיו קְלוּטוֹת⁹²⁷, בָּרָאתָ גַּן־עֵדֶן בָּרָאתָ גֵּיהִנֹּם, בָּרָאתָ צַדִּיקִים בָּרָאתָ רְשָׁעִים – מִי מְעַכֵּב עַל יָדֶךָ⁹²⁸?

וּמָה הֵשִׁיבוּ לוֹ חֲבֵרָיו לְאִיּוֹב? – “אַף־אַתָּה תָּפֵר יִרְאָה⁹²⁹ וְתִגְרַע שִׂיחָה לִפְנֵי־אֵל”⁹³⁰ – בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יֵצֶר־הָרָע, בָּרָא לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין⁹³¹ (ב"ב טז.).

כט רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יֵצֶר־הָרָע דּוֹמֶה לְבַרְזֶל שֶׁהֱטִילוּהוּ בְּתוֹךְ הָאוּר⁹³²; כָּל־זְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ הָאוּר – עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ כָּל־כֵּלִים שֶׁיִּרְצוּ; אַף כָּךְ יֵצֶר הָרָע אֵין לוֹ תַקָּנָה אֶלָּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה בִּלְבָד, שֶׁהֵם כָּאֵשׁ (אדר"נ טז).

ל אָמַר רַ' לֵוִי: מָשָׁל לִמְקוֹם אֱרֵימוֹן⁹³³ שֶׁהוּא מְשֻׁבָּשׁ בִּגְיָסוֹת⁹³⁴. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? הוֹשִׁיב בּוֹ קוּסְטָדְיָנוֹס⁹³⁵ בִּשְׁבִיל לְשָׁמְרוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: תּוֹרָה קְרוּיָה אֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶת־לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה”⁹³⁶, יֵצֶר הָרָע קָרוּי אֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַהֲסִרֹתִי אֶת־לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם”⁹³⁷; תּוֹרָה אֶבֶן וְיֵצֶר הָרָע אֶבֶן – הָאֶבֶן תִּשְׁמֹר אֶת־הָאֶבֶן (ויק"ר לה).

לא אָמַר רַ' אֶלְעַאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לִמְקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים⁹³⁸ וְיִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה מַה־שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ – וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם־שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא⁹³⁹. (חג' טז.).

לב אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַי: אֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאִים פְּנֵי גֵיהִנֹּם לְעוֹלָם. מְשָׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁהָיְתָה לוֹ שְׂדֵה זִבּוֹרִית⁹⁴⁰, בָּאוּ בְנֵי־אָדָם וּשְׂכָרוּהָ בַּעֲשָׂרָה כֹרִים חִטִּים בְּשָׁנָה. זִבְּלוּהָ⁹⁴¹, עֲדָרוּהָ, הִשְׁקוּהָ וְכִסְּחוּהָ⁹⁴² – לֹא הִכְנִיסוּ מִמֶּנָּה אֶלָּא כֹר אֶחָד חִטִּים בַּשָּׁנָה. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: מַהוּ זֶה? אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, אַתָּה יוֹדֵעַ בַּשָּׂדֶה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ, שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא הִכְנַסְתָּ מִמֶּנָּה כְּלוּם, וְעַכְשָׁו שֶׁזִבַּלְנוּהָ וְכִסַּחְנוּהָ וְהִשְׁקִינוּהָ מַיִם – לֹא הִכְנַסְנוּ מִמֶּנָּה אֶלָּא כֹר אֶחָד חִטִּים בִּלְבָד. כָּךְ עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לוֹמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! אַתָּה יוֹדֵעַ בְּיֵצֶר־הָרָע שֶׁהוּא מֵסִית בָּנוּ⁹⁴³, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ”⁹⁴⁴. (אדר"נ טז).

לג אָמַר ר' שִׁמְעוֹן בֶּן־פַּזִּי: אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי⁹⁴⁵ וְאוֹי לִי מִיִּצְרִי⁹⁴⁶! (בר' סא.).

––––––––

לד “וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ”⁹⁴⁷ – מִכָּאן הָיָה רַ' יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: צָרִיךְ לְהַשְׁבִּיעַ אֶת־יִצְרוֹ⁹⁴⁸, שֶׁכָּךְ אַתָּה מוֹצֵא בְּכָל־הַצַּדִּיקִים שֶׁהִשְׁבִּיעוּ אֶת־יִצְרָם. בְּאַבְרָהָם⁹⁴⁹ הוּא אוֹמֵר: “הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל־יְיָ אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אִם־מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ־נַעַל וְאִם־אֶקַּח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָךְ”⁹⁵⁰; בְּבֹעַז⁹⁵¹ הוּא אוֹמֵר: “וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי־יְיָ שִׁכְבִי עַד־הַבֹּקֶר”⁹⁵²; בְּדָוִד⁹⁵³ הוּא אוֹמֵר: “וַיֹּאמֶר דָּוִד חַי־יְיָ כִּי אִם־יְיָ יִגֳּפֶנּוּ אוֹ־יוֹמוֹ יָבֹא וָמֵת אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה”⁹⁵⁴; בֶּאֱלִישָׁע⁹⁵⁵ הוּא אוֹמֵר: “חַי־יְיָ… אִם־אֶקָּח”⁹⁵⁶. (ספרי ואתחנן).

לה אֵיזְהוּ גִּבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ⁹⁵⁷ אֶת־יִצְרוֹ (אב' ד).

לו “אַשְׁרֵי הָאִישׁ”⁹⁵⁸ – אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁהוּא אִישׁ וְכוֹבֵשׁ אֶת־יִצְרוֹ (ע"ז יט).

לז “גִּבּוֹרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ”⁹⁵⁹ – כְּגוֹן רַ' צָדוֹק וַחֲבֵרָיו.

רַ' צָדוֹק תְּבָעַתּוּ מַטְרוֹנָה⁹⁶⁰ אֶחָת. אָמַר לָהּ: חָלַשׁ לִי לִבִּי וְאֵינִי יָכוֹל, יֵשׁ דָּבָר לָאֲכִילָה? אָמְרָה לוֹ: יֵשׁ דָּבָר טָמֵא. אָמַר לָהּ: מַה־בְּכָךְ, מִי שֶׁעוֹשֶׂה זֶה אוֹכֵל זֶה. הִסִּיקָה אֶת־הַתַּנּוּר וְהִנִּיחָה שָּׁם אֶת־הָאֹכֶל⁹⁶¹. עָלָה וְיָשַׁב בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר. אָמְרָה לוֹ: מַה־זֶּה? אָמַר לָהּ: מִי שֶׁעוֹשֶׂה זֶה נוֹפֵל בָּזֶה⁹⁶², אָמְרָה לוֹ: אִלּוּ יָדַעְתִּי, לֹא צִעַרְתִּיךָ כָּל־כָּךְ (קיד' מ.).

לח רַ' עֲקִיבָא, כְּשֶׁהָלַךְ לְרוֹמִי, הִלְשִׁינוּ אֵצֶל הֶגְמוֹן אֶחָד, וְשִׁגֵּר⁹⁶³ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים יָפוֹת. רְחָצוּן וְסָכוּן וְקִשְּׁטוּן כְּכַלּוֹת־חֲתָנִים, וְהָיוּ מִתְנַפְּלוֹת עָלָיו כָּל־הַלָּיְלָה; זֹאת אוֹמֶרֶת: חֲזֹר אֶצְלִי, וְזֹאת אוֹמֶרֶת: חֲזֹר אֶצְלִי, וְהָיָה יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶן וּמְרַקֵּק, וְלֹא פָנָה אֲלֵיהֶן. [לְשַׁחֲרִית] הָלְכוּ לָהֶן וְהִקְבִּילוּ⁹⁶⁴ לִפְנֵי הַהֶגְמוֹן וְאָמְרוּ לוֹ: שָׁוֶה לָנוּ הַמָּוֶת⁹⁶⁵ מִשֶּׁתִּתְּנֵנוּ לָאִישׁ הַזֶּה. שָׁלַח וְקָרָא לוֹ, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא עָשִׂיתָ עִם הַנָּשִׁים הַלָּלוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי־אָדָם עוֹשִׂים לַנָּשִׁים – לֹא יָפוֹת הֵן? לֹא בְנוֹת־אָדָם כְּמוֹתְךָ הֵן? מִי שֶׁבָּרָא אוֹתְךָ לֹא בָרָא אוֹתָן? אָמַר לוֹ: מָה אֶעֱשֶׂה, רֵיחָן בָּא אֵלַי מִבְּשַׂר נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּשְׁרָצִים (אדר"נ טז).

לט רַ' עֲקִיבָא הָיָה מִתְלוֹצֵץ בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה⁹⁶⁶. פַּעַם אַחַת נִדְמָה לוֹ הַשָּׂטָן כְּאִשָּׁה בְּרֹאשׁ הַדֶּקֶל⁹⁶⁷. תָּפַס בַּדֶּקֶל וְהִתְחִיל מְטַפֵּס וְעוֹלֶה⁹⁶⁸. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי הַדֶּקֶל – הִנִּיחוֹ יִצְרוֹ⁹⁶⁹. אָמַר לוֹ: אִלְמָלֵא שֶׁהִכְרִיזוּ⁹⁷⁰ עָלֶיךָ בָּרָקִיעַ: “הִזָּהֲרוּ בְּרַ' עֲקִיבָא וְתוֹרָתוֹ” – עָשִׂיתִי דָמֶיךָ שְׁתֵּי מָעִין⁹⁷¹.

רַ' מֵאִיר הָיָה מִתְלוֹצֵץ בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה. פַּעַם אַחַת נִדְמָה לוֹ הַשָּׂטָן כְּאִשָּׁה [עוֹמֶדֶת] בְּעֵבֶר הַנָּהָר. לֹא הָיָה שָׁם גֶּשֶׁר – תָּפַס בַּמֶּצֶר⁹⁷² וְהִתְחִיל עוֹבֵר בּוֹ וְהוֹלֵךְ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי הַמֶּצֶר הִנִּיחוֹ [יִצְרוֹ]: אָמַר לוֹ: אִלְמָלֵא שֶׁהִכְרִיזוּ בָרָקִיעַ: “הֻזָּהֲרוּ בְּרַ' מֵאִיר וְתוֹרָתוֹ” – עָשִׂיתִי דָמֶיךָ שְׁתֵּי מָעִין (קיד פא.).

מ מַעֲשֶׂה בְּרַ' מַתְיָא בֶּן־חֶרֶשׁ, שֶׁהָיָה עָשִׁיר וִירֵא־שָׁמַיִם וְיוֹשֵׁב כָּל־יָמָיו בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּרַ' מֵאִיר רַבּוֹ, וְהָיָה זִיו פָּנָיו מַבְהִיק כְּזֹהַר הַחַמָּה וּקְלַסְתֵּר פָּנָיו דּוֹמֶה לְמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת. וְאָמְרוּ עָלָיו, שֶׁמִּיָּמָיו לֹא נָשָׂא עֵינָיו לְאִשָּׁה בָעוֹלָם. פַּעַם אַחַת עָבַר הַשָּׂטָן וְנִתְקַנֵּא בוֹ, אָמַר: אֶפְשָׁר צַדִּיק בְּלֹא חֵטְא בָּעוֹלָם? מִיָּד עָלָה לַמָּרוֹם, וְעָמַד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מַתְיָא בֶן־חֶרֶשׁ מַהוּ לְפָנֶיךָ? אָמַר לוֹ: צַדִּיק גָּמוּר הוּא. אָמַר: תֶּן־לִי רְשׁוּת וַאֲנַסֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: אֵין אַתָּה יָכוֹל לוֹ. – אַף־עַל־פִּי־כֵן!… נָתַן לוֹ רְשׁוּת.

מִיָּד הָלַךְ וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, נִדְמָה לוֹ כְּאִשָּׁה יָפָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה כִדְמוּתָהּ מֵעוֹלָם מִימוֹת נַעֲמָה אֲחוֹת תּוּבַל־קַיִן, שֶׁטָּעוּ בָהּ מַלְאָכֵי־הַשָּׁרֵת⁹⁷³. עָמַד לְפָנָיו. כֵּוַן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ, הָפַךְ פָּנָיו לַאֲחוֹרָיו; חָזַר הַשָּׂטָן וְהָלַךְ כְּנֶגֶד פָּנָיו. הֶחֱזִיר פָּנָיו לְצַד אַחֵר וְהַשָּׂטָן כְּנֶגֶד פָּנָיו. כֵּוָן שֶׁרָאָה, שֶׁמִּתְהַפֶּכֶת לְכָל הַצְּדָדִים, אָמַר בְּלִבּוֹ: מִתְיָרֵא אֲנִי, שֶׁמָּא יִתְגַּבֵּר עָלַי יֵצֶר־הָרָע וְיַחֲטִיאֵנִי. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ צַדִּיק? קָרָא לְאֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁהָיָה מְשַׁמְּשׁוֹ, אָמַר לוֹ: בְּנִי, לֵךְ וְהָבֵא לִי אֵשׁ וּמַסְמְרִים. כֵּוָן שֶׁהֱבִיאָם לוֹ הֶעֱבִיר הַמַּסְמְרִים בָּאֵשׁ וּנְעָצָם⁹⁷⁴ בְּעֵינָיו. כֵּוָן שֶׁרָאָה הַשָּׂטָן כָּךְ, נִזְדַּעֲזַע⁹⁷⁵ וְנָפַל לַאֲחוֹרָיו, וְהָלַךְ מֵעָלָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִרְפָאֵל שַׂר שֶׁל רְפוּאוֹת, אָמַר לוֹ: לֵךְ וּרְפָּא עֵינָיו שֶׁל מַתְיָא בֶן־חֶרֶשׁ. בָּא רְפָאֵל וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ מַתְיָא: מִי אַתָּה? אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא רְפָאֵל הַמַּלְאָךְ, שֶׁשְּׁלָחַנִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְרַפְּאוֹת אֶת־עֵינֶיךָ. אָמַר לוֹ: הַנִּיחֵנִי. מַה־שֶּׁהָיָה הָיָה. חָזַר רְפָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּךְ וְכָךְ אָמַר לִי מַתְיָא בֶן־חֶרֶשׁ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ: מֵהַיּוֹם וְאֵילֵךְ אַל תִּירָא, אֲנִי עָרָב לְךָ בַּדָּבָר שֶׁלֹּא יִשְׁלַט בְּךָ יֵצֶר־הָרָע כָּל־יְמֵי חַיֶּיךָ. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע מַתְיָא בֶן־חֶרֶשׁ מִפִּי הַמַּלְאָךְ קִבֵּל רְפוּאָתוֹ וְנִתְרַפָּא (תנה“ק חקת; מד' אבכ'; ילק”ש ויחי).

מא מַעֲשֶׂה בְאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית. שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה בִּכְרַכֵּי־הַיָּם⁹⁷⁶ שֶׁנּוֹטֶלֶת אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים⁹⁷⁷ בִּשְׂכָרָהּ. שִׁגֵּר לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים וְקָבְעָה לוֹ זְמָן. כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ בָּא וְיָשַׁב לוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ. נִכְנְסָה שִׁפְחָתָהּ וְאָמְרָה לָהּ: אוֹתוֹ אָדָם שֶׁשִּׁגֵּר לָךְ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בָּא וְיָשַׁב עַל פֶּתַח הַבָּיִת. אָמְרָה לָהּ: יִכָּנֵס. נִכְנָס. הִצִּיעָה לוֹ שֶׁבַע מִטּוֹת, שֵׁשׁ שֶׁל כֶּסֶף וְאַחַת שֶׁל זָהָב, וּבֵין כָּל־אַחַת וְאַחַת סֻלָּם שֶׁל כֶּסֶף, וְעֶלְיוֹן שֶׁל זָהָב. וְעָלְתָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹנָה כְּשֶׁהִיא עֲרֻמָּה – וְאַף הוּא עָלָה לֵשֵׁב עָרֹם כְּנֶגְדָּהּ. בָּאוּ אַרְבַּע צִיצִיּוֹתָיו וְטָפְחוּ⁹⁷⁸ לוֹ עַל פָּנָיו. נִשְּׁמַט וְיָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע – וְאַף הִיא נִשְׁמְטָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע. אָמְרָה לוֹ: גַּפָּהּ שֶׁל רוֹמִי⁹⁷⁹, שֶׁאֵינִי מַנִּיחָתְךָ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי – מַה־מּוּם רָאִיתָ בִּי? אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא רָאִיתִי אִשָּׁה יָפָה כְּמוֹתֵךְ; אֶלָּא מִצְוָה אַחַת צִוָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינו, וְצִיצִית שְׁמָהּ, וְכָתוּב בָּהּ: “אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם”⁹⁸⁰ – שְׁתֵּי פְּעָמִים: אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לִפָּרֵעַ⁹⁸¹, וַאֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָר; וְעַכְשָׁו נִדְמוּ עָלַי כְּאַרְבְּעָה עֵדִים. אָמְרָה לוֹ: אֵינִי מַנִּיחָתְךָ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי מַה־שְּׁמֶךָ, וּמַה־שֵּׁם עִירְךָ, וּמַה־שֵּׁם רַבְּךָ, וּמַה־שֵּׁם בֵּית־מִדְרָשְׁךָ שֶׁאַתָּה לוֹמֵד בּוֹ תוֹרָה. כָּתַב וְנָתַן בְּיָדָהּ. עֶמְדָה וְחִלְּקָה כָּל־נְכָסֶיהָ, שְׁלִישׁ לְמַלְכוּת וּשְׁלִישׁ לַעֲנִיִּים וּשְׁלִישׁ נָטְלָה בְיָדָהּ, חוּץ מֵאוֹתָן מַצָּעוֹת, וּבָאָה לְבֵית־מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, צַוֵּה עָלַי וְיַעֲשׂוּנִי גִיּוֹרֶת. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, שֶׁמָּא עֵינַיִךְ נָתַתְּ בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים? הוֹצִיאָה כְתָב מִיָּדָהּ וְנָתְנָה לוֹ. אָמַר לָהּ: לְכִי זְכִי בְּמִקָּחֵךְ⁹⁸².

אוֹתָן מַצָּעוֹת שֶׁהִצִּיעָה לוֹ בְּאִסּוּר הִצִּיעָה לוֹ בְּהֶתֵּר. (מנח' מד.; ע"י; ספרי שלח).

מב רַ' חֲנִינָא וְרַ' יוֹנָתָן הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ. הִגִּיעוּ לִשְׁנֵי שְׁבִילִים, אֶחָד עוֹבֵר עַל פֶּתַח עֲבוֹדָה־זָרָה וְאֶחָד עוֹבֵר עַל פֶּתַח בֵּית־זוֹנוֹת. אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: נֵלֵךְ עַל פֶּתַח עֲבוֹדָה־זָרָה, שֶׁיִּצְרָהּ שָׁחוּט⁹⁸³; אָמַר הַשֵּׁנִי: נֵלֵךְ עַל פֶּתַח בֵּית־זוֹנוֹת וְנִכְפֶּה⁹⁸⁴ אֶת־יִצְרֵנוּ וּנְקַבֵּל שָׂכָר. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם, רָאוּם הַזּוֹנוֹת וְנִטְמְנוּ מִפְּנֵיהֶם. אָמַר לוֹ: זוֹ מִנַּיִן לָךְ⁹⁸⁵? אָמַר לוֹ: “מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ⁹⁸⁶ תְּבוּנָה תִּנְצְרֶכָּה”⁹⁸⁷. (ע"ז יז.).

מג רַב כָּהֲנָא הָיָה מוֹכֵר קְלָתוֹת⁹⁸⁸. תְּבָעַתּוּ מַטְרוֹנָה אֶחָת. אָמַר לָהּ: אֵלֵךְ וַאֲקַשֵּׁט אֶת־עַצְמִי. עָלָה וְנָפַל מֵעֲלִיָּה לָאָרֶץ. בָּא אֵלִיָּהוּ קִבְּלוֹ. אָמַר לוֹ: הִטְרַחְתַּנִי⁹⁸⁹ אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. אָמַר לוֹ: מִי גָרַם לִי⁹⁹⁰ – הָעֲנִיּוּת. נָתַן לוֹ שִׁיפָה⁹⁹¹ מְלֵאָה דֵּינָרִים (קיד' מ.).

מד פַּעַם אַחַת הֵבִיאוּ שְׁבוּיוֹת לִנְהַרְדְּעָא. הֶעֱלוּ אוֹתָן לַעֲלִיָּתוֹ שֶׁל רַב עַמְרָם הֶחָסִיד וְסִלְּקוּ⁹⁹² אֶת־הַסֻּלָּם מִלִּפְנֵיהֶן. עָבְרָה אַחַת מֵהֶן בָּעֲלִיָּה וְנָפַל אוֹר דֶּרֶךְ הָאֲרֻבָּה. נָטַל רַב עַמְרָם אֶת־הַסֻּלָּם, שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים עֲשָׂרָה לְהַגְבִּיהוֹ, וְהִגְבִּיהוֹ לְבַדּוֹ⁹⁹³, וְהָיָה הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה בּוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי הַסֻּלָּם נִפְשַׁח⁹⁹⁴ וְהִגְבִּיהַּ קוֹלוֹ: “אֵשׁ בְּבֵית עַמְרָם!” בָּאוּ הַתַּלְמִידִים וְאָמְרוּ לוֹ: בִּיַּשְׁתָּנוּ! – אָמַר לָהֶם: מוּטָב שֶׁתִּתְבַּיְּשׁוּ בְעַמְרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא תִתְבַּיְּשׁוּ מִמֶּנִּי בָּעוֹלָם הַבָּא. הִשְׁבִּיעַ אֶת־יִצְרוֹ שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ. יָצָא מִמֶּנּוּ כְּעַמּוּד שֶׁל אֵשׁ. אָמַר לוֹ: רְאֵה, שֶׁאַתָּה אֵשׁ וַאֲנִי בָּשָׂר – וַאֲנִי גִּבּוֹר מִמֶּךָּ (שם פא.).

מה אַבַּיֵי שָׁמַע שֶׁאָמַר אָדָם אֶחָד לְאִשָּׁה אֶחָת: נַשְׁכִּים וְנֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ. אָמַר: אֵלֵךְ וְאַפְרִישֵׁם מֵאִסּוּר. הָלַךְ אַחֲרֵיהֶם שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת בַּאֲגָם. כְּשֶׁנִּפְטְרוּ זֶה מִזֶּה שָׁמַע שֶׁאוֹמְרִים: הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה⁹⁹⁵ וְצִוְתָּה עֲרֵבָה. אָמַר אַבַּיֵי: אִלּוּ הָיָה שׂוֹנְאִי בִּמְקוֹמָם⁹⁹⁶ לֹא הָיָה יָכוֹל לִשְׁלֹט בְּעַצְמוֹ⁹⁹⁷. הָלַךְ וְתָלָה עַצְמוֹ⁹⁹⁸ בִּבְרִיחַ הַדֶּלֶת וְהָיָה מִצְטַעֵר. בָּא זָקֵן וְשָׁנָה לוֹ: כָּל־הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ⁹⁹⁹ יִצְרוֹ גָדוֹל הֵימֶנּוּ (סוכה נב.).

מו פְּלֵימוֹ הָיָה רָגִיל לוֹמַר בְּכָל יוֹם: “חֵץ בְּעֵינֶיךָ, הַשָּׂטָן”¹⁰⁰⁰. פַּעַם אַחַת בָּא הַשָּׂטָן בְּעֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּרִים וְנִדְמָה לוֹ כְּעָנִי וְקָרָא עַל הַפָּתַח. הוֹצִיאוּ לוֹ פַת. אָמַר לוֹ: “בְּיוֹם כְּגוֹן זֶה – הַכֹּל מִבִּפְנִים וַאֲנִי מִבַּחוּץ?”. הִכְנִיסָהוּ וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו פַּת. אָמַר: “יוֹם כְּגוֹן זֶה – הַכֹּל אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן וַאֲנִי לְעַצְמִי?” – נְטָלוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן. הָיָה יוֹשֵׁב וּמַעֲלֶה עַל גּוּפוֹ שְׁחִין וַאֲבַעְבּוּעוֹת וְעוֹשֶׂה דְבָרִים מְאוּסִים. אָמְרוּ לוֹ: שֵׁב יָפֶה. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי כּוֹס. נָתְנוּ לוֹ כּוֹס. נִתְחַמֵּם וְהִתְחִיל זוֹרֵק לְתוֹכוֹ כִּיחוֹ וְנִיעוֹ¹⁰⁰¹. גָּעֲרוּ בוֹ. נָפַל וָמֵת. יָצָא־קוֹל: “פְּלֵימוֹ הָרַג נֶפֶשׁ, פְּלֵימוֹ הָרַג נָפֶשׁ”! בָּרַח פְּלֵימוֹ חוּץ לָעִיר וְנִתְחַבֵּא. הָלַךְ הַשָּׂטָן אַחֲרָיו. נָפַל לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאָה הַשָּׂטָן שֶׁהוּא מִצְטַעֵר, נִתְגַּלָּה לוֹ וְאָמַר: מִפְּנֵי מָה אַתָּה רָגִיל לוֹמַר כָּךְ¹⁰⁰²?

– אֶלָּא הֵיאַךְ אֹמַר?

– אֱמֹר: יִגְעַר יְיָ בְּךָ, הַשָּׂטָן! (קיד' פא).

מז רַ' חִיָּא בַּר אָשֵׁי – כָּל־פַּעַם שֶׁהָיָה נוֹפֵל עַל־פָּנָיו הָיָה רָגִיל לוֹמַר: “הַמָּקוֹם יַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע”. פַּעַם אַחַת שָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ. אָמְרָה: “הֲרֵי כַמָּה שָׁנִים שֶׁהוּא פָרוּשׁ מִמֶּנִּי – וְלָמָּה הוּא אוֹמֵר כָּךְ?” פַּעַם אַחַת יָשַׁב וְלָמַד בְּגִנָּתוֹ. נִתְקַשְּׁטָה אִשְׁתּוֹ, עָבְרָה וְיָשְׁבָה לְפָנָיו. אָמַר לָהּ: מִי אָתְּ? אָמְרָה לוֹ: חֲרוּתָא¹⁰⁰³ אֲנִי, וְהַיּוֹם חָזַרְתִּי לְכָאן מִן הַדָּרֶךְ. תְּבָעָהּ. אָמְרָה לוֹ: הָבֵא לִי רִמּוֹן זֶה מֵרֹאשׁ הֶעָנָף. קָפַץ וְהֵבִיא לָהּ.

כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ – הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מַסֶּקֶת הַתַּנּוּר. עָלָה וְיָשַׁב בְּתוֹכוֹ. אָמְרָה לוֹ: זוֹ מַה הִיא? אָמַר לָהּ: כָּךְ וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה. אָמְרָה לוֹ: אֲנִי הִיא זוֹ. לֹא הִשְׁגִּיחַ בָּהּ עַד שֶׁנָּתְנָה לוֹ סִמָּן. אָמַר לָהּ: אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי לְאִסּוּר נִתְכַּוַּנְתִּי.

כָּל־יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הָיָה מִתְעַנֶּה – עַד שֶׁמֵּת בְּאוֹתָהּ מִיתָה¹⁰⁰⁴ (שם).

מח אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שְׁנָּתַן עֵינָיו בְּאִשָּׁה אַחַת וְהֶעֱלָה לִבּוֹ טִינָא¹⁰⁰⁵. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ לָרוֹפְאִים. אָמְרוּ: אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁתִּבָּעֵל לוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים: יָמוּת – וְאַל תִּבָּעֵל לוֹ.

– תַּעֲמֹד לְפָנָיו עֲרֻמָּה.

– יָמוּת וְאַל תַּעֲמֹד לְפָנָיו עֲרֻמָּה.

– תְּסַפֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר.

– יָמוּת וְאַל תְּסַפֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר. (סנה' עה.).

מט אָמַר רַ' נַחֲמָן בַּר חָנִין: כָּל־מִי־שֶׁהוּא לָהוּט אַחֵר בּוּלְמוֹס¹⁰⁰⁶ שֶׁל עֲרָיוֹת סוֹף שֶׁמַּאֲכִילִין אוֹתוֹ מִבְּשָׂרוֹ (בר' מא).

נ אֲפִלּוּ חָסִיד שֶׁבַּחֲסִידִים אֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ אֶפִּיטְרוֹפּוֹס¹⁰⁰⁷ עַל עֲרָיוֹת (ירוש' כת' פ“א, ה”ח).

נא הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה¹⁰⁰⁸ קָשִׁים מֵעֲבֵרָה. וְסִמָּנָךְ – רֵיחַ שֶׁל בָּשָׂר¹⁰⁰⁹. (יומא כט.).

נב תְּחִלַּת עֲבֵרָה – הִרְהוּר הַלֵּב (דא"ז ו).

––––––––

נג רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יֵצֶר – תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה¹⁰¹⁰ וְיָמִין מְקָרֶבֶת (סוטה מז.).

נד [כְּשֶׁהָרְגוּ לְיֵצֶר־הָרָע שֶׁל עֲבוֹדָה־זָרָה¹⁰¹¹] אָמְרוּ: הוֹאִיל וְעֵת רָצוֹן הוּא נְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל יֵצֶר־הָרָע שֶׁל עֲבֵרָה¹⁰¹². בִּקְשׁוּ רַחֲמִים וְנִמְסַר בְּיָדָם. אָמַר לָהֶם נָבִיא: רְאוּ, אִם תַּהַרְגוּ אֶת־זֶה יֶחֱרַב הָעוֹלָם¹⁰¹³. חֲבָשׁוּהוּ אֶצְלָם שְׁלשָׁה יָמִים. נִתְבַּקְשָׁה בֵּיצָה¹⁰¹⁴ בַת־יוֹמָהּ לְחוֹלֶה בְּכָל־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִמְצָאָה. אָמְרוּ: מַה־נַּעֲשֶׂה? נַהַרְגֶנּוּ – יֶחֱרַב כָּל־הָעוֹלָם. – – – כָּחֲלוּ אֶת־עֵינָיו¹⁰¹⁵ וְהִנִּיחוּהוּ. וְהוֹעִיל הַדָּבָר לְהָתֵשׁ¹⁰¹⁶ כֹּחוֹ (יומא סט:; ע"י).

נה שְׁנֵי יְצָרִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ: יֵצֶר עֲבוֹדָה־זָרָה וְיֵצֶר זְנוּת. יֵצֶר עֲבוֹדָה־זָרָה כְּבָר נֶעֱקַר¹⁰¹⁷, וְיֵצֶר זְנוּת הוּא קַיָּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כָּל־מִי שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲמֹד בִּזְנוּת, מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ עָמַד בִּשְׁתֵּיהֶן (שהש"ר ז).

נו רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן אָמַר: “וְהִנֵּה טוֹב” זֶה יֵצֶר טוֹב, “וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד”¹⁰¹⁸ – זֶה יֵצֶר רָע, וְכִי יֵצֶר־הָרָע טוֹב מְאֹד – אֶתְמְהָא! אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאִלּוּלֵי יֵצֶר־הָרָע לֹא בָנָה אָדָם בַּיִת וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה וְלֹא הוֹלִיד בָּנִים וְלֹא נָשָׂא־וְנָתָן. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר: “כִּי הִיא קִנְאַת־אִישׁ מֵרֵעֵהוּ”¹⁰¹⁹ (ב“ר ט; קה”ר ג).

נז רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַקִּנְאָה וְעַל הַתַּאֲוָה וְעַל הָרַחֲמִים (אדר“נ הוצ”ש נו"ב, ד).

נח אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בּוֹאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לַאֲבוֹתֵינוּ, שֶׁאִלְמָלֵא הֵם לֹא חָטְאוּ, אָנוּ לֹא בָאנוּ לָעוֹלָם¹⁰²⁰ (ע"ז ה.).

––––––––

נט אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כֹּחוֹ שֶׁל יֵצֶר־הָרָע שֶׁהוּא קָשֶׁה. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: סַקְּלוּ אוֹתוֹ קִמְעָא¹⁰²¹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וַאֲנִי מַעֲבִירוֹ מִכֶּם לֶעָתִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: “סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן¹⁰²²” ¹⁰²³, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “וְאָמַר סֹלּוּ־סֹלּוּ פַּנּוּ־דָרֶךְ, הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי”¹⁰²⁴; וְלָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי עוֹקְרוֹ מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַהֲסִרֹתִי אֶת־לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם”¹⁰²⁵ (במ"ר טו).

ס אֵין יֵצֶר־הָרָע שׁוֹלֵט לֶעָתִיד־לָבוֹא (ב"ר מח).

סא דָּרַשׁ רַ' יְהוּדָה בְּרַ' אֶלְעַאי: לֶעָתִיד־לָבוֹא מְבִיאוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיֵצֶר־הָרָע וְשׁוֹחֲטוֹ בִּפְנֵי הַצַּדִּיקִים וּבִפְנֵי הָרְשָׁעִים. צַדִּיקִים נִדְמֶה לָהֶם כְּהַר גָּבוֹהַּ: רְשָׁעִים נִדְמֶה לָהֶם כְּחוּט־הַשַּׂעֲרָה. הַלָּלוּ בוֹכִים וְהַלָּלוּ בוֹכִים; צַדִּיקִים בּוֹכִים וְאוֹמְרִים: הֵיאַךְ יָכֹלְנוּ לִכְבּשׁ הַר גָּבוֹהַּ כָּזֶה! רְשָׁעִים בּוֹכִים וְאוֹמְרִים: הֵיאַךְ לֹא יָכֹלְנוּ לִכְבּשׁ אֶת־חוּט־הַשַּׂעֲרָה הַזֶּה! וְאַף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא תָּמֵהַּ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת, כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה… גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא”¹⁰²⁶ (סוכה נב.).

סב “קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ”¹⁰²⁷ – זְמַן נָתַן לְעוֹלָם כַּמָּה שָׁנִים יַעֲשֶׂה בַּאֲפֵלָה, שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁיֵּצֶר־הָרָע בָּעוֹלָם אֹפֶל וְצַלְמָוְת בָּעוֹלָם; נֶעֱקַר יֵצֶר־הָרָע מִן הָעוֹלָם – קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ (ב"ר פט).

ב. מִצְוָה וַעֲבֵרָה

סג עֲקַבְיָא בֶּן־מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ – מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ – לִמְקוֹם עָפָר¹⁰²⁸ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן – לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.

[אָמַר] רַב אַבָּא בְּנוֹ שֶׁל רַב פַּפִּי וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם ר' לֵוִי: שְׁלָשְׁתָּם דָּרַשׁ עֲקַבְיָא מִפָּסוּק אֶחָד: “וּזְכֹר אֶת־בּוֹרְאֶךָ”¹⁰²⁹ – בְּאֵרְךָ, בּוֹרְךָ, בּוֹרְאֶךָ; בְּאֵרְךָ¹⁰³⁰ – מִמָּקוֹם שֶׁבָּאתָ, בּוֹרְךָ – לִמְקוֹם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ, בּוֹרְאֶךָ – לִפְנֵי מִי שֶׁאַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. (אב' ג; ירוש' סוטה פ“ב, ה”ב).

סד אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב הוּנָא, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים – בַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵלֵךְ בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ. מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא תֵלֵךְ¹⁰³¹ עִמָּהֶם”¹⁰³², וְנֶאֱמַר: “קוּם לֵךְ אִתָּם”¹⁰³³; מִן הַנְּבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲנִי יְיָ אֱלהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל מַדְרִיכְךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ”¹⁰³⁴; מִן הַכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן־חֵן”¹⁰³⁵ (מכות י:).

סה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם”¹⁰³⁶ – אָדָם מְטַמֵּא עַצְמוֹ מְעַט, מְטַמְּאִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה; מִלְּמַטָּה – מְטַמְּאִין אוֹתוֹ מִלְמָעְלָה; בָּעוֹלָם הַזֶּה – מְטַמְּאִין אוֹתוֹ לָעוֹלָם־הַבָּא.

“וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים”¹⁰³⁷ – אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט – מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ הַרְבֵּה; מִלְּמַטָּה – מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ מִלְמָעְלָה; בָּעוֹלָם־הַזֶּה מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ לָעוֹלָם־הַבָּא (יומא לט.).

סו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת – אַשְׁרָיו, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת־עַצְמוֹ לְכַף־זְכוּת; עָבַר עֲבֵרָה אַחַת – אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת־עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה. שֶׁנֶּאֱמַר: “וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה”¹⁰³⁸ – בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא זֶה אִבֵּד מִמֶּנּוּ טוֹבָה הַרְבֵּה.

רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ וְהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רוֹאֶה אֶת־עַצְמוֹ וְאֶת־הָעוֹלָם חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת אַשְׁרָיו, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת־עַצְמוֹ וְאֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת; עָבַר עֲבֵרָה אַחַת אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת־עַצְמוֹ וְאֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף־חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה"¹⁰³⁹ – בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא זֶה אִבֵּד מִמֶּנּוּ וּמִכָּל־הָעוֹלָם טוֹבָה הַרְבֵּה. (קיד' מ:; תוס' קיד' א).

סז הַזְּכוּת יֶשׁ־לָהּ קֶרֶן¹⁰⁴⁰ וְיֶשׁ־לָהּ פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִמְרוּ צַדִּיק כִּי־טוֹב כִּי־פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ”¹⁰⁴¹; עֲבֵרָה¹⁰⁴² יֶשׁ־לָהּ קֶרֶן וְאֵין לָהּ פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי־גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ”¹⁰⁴³. וְאֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵם: “וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַּרְכָּם וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ”¹⁰⁴⁴? – עֲבֵרָה שֶׁעוֹשָׂה פֵּרוֹת¹⁰⁴⁵ – יֶשׁ־לָהּ פֵּרוֹת, וְשֶׁאֵין עוֹשָׂה פֵּרוֹת – אֵין לָהּ פֵּרוֹת.

מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה¹⁰⁴⁶, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ… וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ”¹⁰⁴⁷. מַהוּ “וּלְחשְׁבֵי שְׁמוֹ”? אָמַר רַב אַסִּי: אֲפִלּוּ חָשַׁב אָדָם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וְנֶאֱנַס¹⁰⁴⁸ וְלֹא עֲשָׂאָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָוֶן אִם־רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי”¹⁰⁴⁹. וְאֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם: “הִנֵּה אָנֹכִי מֵבִיא רָעָה אֶל־הָעָם הַזֶּה פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם”¹⁰⁵⁰? – מַחֲשָׁבָה שֶׁעוֹשָׂה פְּרִי¹⁰⁵¹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, מַחֲשָׁבָה שֶׁאֵין בָּהּ פְּרִי אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה (קיד' מ.; ע"י).

סח רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: הַזְּכוּת אֵינָהּ עֲקָרָה וְעוֹשָׂה פֵּרוֹת, אֲבָל הָעֲבֵרָה עֲקָרָה (שו"ט סב).

סט רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יַעֲקֹב אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ פְּרַקְלִיט¹⁰⁵² אֶחָד, וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ קַטֵּגוֹר¹⁰⁵³ אֶחָד. תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת¹⁰⁵⁴ (אב' ד).

ע אָמַר רַב חִנְנָא בַּר אִידִי: כָּל־הָעוֹשֶׂה מִצְוָה כְּמַאֲמָרָהּ, אֵין מְבַשְּׂרִין אוֹתוֹ בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר: “שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע”¹⁰⁵⁵.

אָמַר רַ' אַסִּי, וְיֵשׁ אוֹמְרִים רַ' חֲנִינָא: אֲפִלּוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גוֹזֵר גְּזֵרָה הוּא מְבַטְּלָהּ שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּאֲשֶׁר דְּבַר־מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן¹⁰⁵⁶ וּמִי יֹאמַר־לוֹ מַה־תַּעֲשֶׂה”¹⁰⁵⁷, וְסָמוּךְ לוֹ “שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע”¹⁰⁵⁸ (שבת סג.).

עא רַ' חֲנִינָא בֶּן־דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל־שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת, וְכָל־שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ¹⁰⁵⁹.

הוּא הָיָה אוֹמֵר: כָּל־שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת, וְכָל־שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: “נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע”¹⁰⁶⁰.

אָמְרוּ לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי: חָכָם וִירֵא־חֵטְא מַהוּ? אָמַר לָהֶם: הֲרֵי זֶה אֻמָּן וּכְלֵי אֻמָּנוּתוֹ בְיָדוֹ. חָכָם וְאֵין יְרֵא־חֵטְא מַהוּ? אָמַר לָהֶם: הֲרֵי זֶה אֻמָּן וְאֵין כְּלֵי־אֻמָּנוּתוֹ בְיָדוֹ. יְרֵא־חֵטְא וְאֵין חָכָם מַהוּ? אָמַר לָהֶם: אֵין זֶה אֻמָּן, אֲבָל כְּלֵי־אֻמָּנוּתוֹ בְיָדוֹ (אב' ג: אדר"נ כב).

עב רַ' סִימוֹן וְרַ' אֶלְעָזָר הָיוּ יוֹשְׁבִים. עָבַר עֲלֵיהֶם רַ' יַעֲקֹב בַּר אַחָא, אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: נַעֲמֹד לְפָנָיו, שֶׁאָדָם יְרֵא חֵטְא הוּא¹⁰⁶¹. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: נַעֲמֹד לְפָנָיו, שֶׁאָדָם בֶּן־תּוֹרָה הוּא. אָמַר לוֹ: אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, שֶׁאָדָם יְרֵא חֵטְא הוּא, וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁאָדָם בֶּן־תּוֹרָה הוּא! (שבת לא:).

עג “יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד”¹⁰⁶² – אַתָּה מוֹצֵא, אָדָם שׁוֹנֶה מִדְרַשׁ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת. וְאִם אֵין בּוֹ יִרְאַת־חֵטְא אֵין בְּיָדוֹ כְלוּם. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ: יֶשׁ־לִי אֶלֶף מִדּוֹת שֶׁל תְּבוּאָה, יֶשׁ־לִי אֶלֶף מִדּוֹת שֶׁל שֶׁמֶן וְאֶלֶף שֶׁל יָיִן. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: יֶשׁ־לְךָ אַפּוֹתֵּקָאוֹת¹⁰⁶³ לִתֵּן אוֹתָן בָּהֶן? אִם יֶשׁ־לְךָ כֵּן – הַכֹּל שֶׁלָּךְ, וְאִם לָאו – אֵין בְּיָדְךָ כְלוּם. כָּךְ אָדָם שׁוֹנֶה הַכֹּל, אָמְרוּ לוֹ: אִם יֶשׁ־לְךָ יִרְאַת־חֵטְא – הַכֹּל שֶׁלָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת, יִרְאַת יְיָ הִיא אוֹצָרוֹ”¹⁰⁶⁴ (שמ"ר ל).

עד אָמַר רַ' אַבָּהוּ: כָּל־הַמְעַשֶּׂה אֶת־חֲבֵרוֹ¹⁰⁶⁵ לִדְבַר מִצְוָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ (סנה' צט:).

עה אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת בָּעוֹלָם־הַזֶּה מְקַדַּמְתּוֹ¹⁰⁶⁶ וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו לָעוֹלָם הַבָּא, וְכָל־הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת בָּעוֹלָם־הַזֶּה מְלַפַּפְתּוֹ¹⁰⁶⁷ וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו לְיוֹם הַדִּין. רַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: קְשׁוּרָה בּוֹ כְּכָלֶב (סוטה ג:).

עו שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי בְּרַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה מוֹחֲלִין לוֹ, שְׁנִיָּה מוֹחֲלִין לוֹ, שְׁלִישִׁית מוֹחֲלִין לוֹ, רְבִיעִית אֵין מוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּה אָמַר יְיָ עַל־שְׁלשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ”¹⁰⁶⁸, וְאוֹמֵר: “הֶן־כָּל־אֵלֶּה יִפְעַל־אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם־גָּבֶר”¹⁰⁶⁹ (יומא פ"ו:).

עז דָּרַשׁ רַ' יְהוּדָה בַר נַחֲמָנִי מְתֻרְגְּמָנוֹ שֶׁל רֵישׁ לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אַל־תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ אַל־תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף”¹⁰⁷⁰ – אִם יֹאמַר לְךָ יֵצֶר־הָרָע: חֲטָא, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹחֵל לָךְ – אַל תַּאֲמֵן. שֶׁמָּא תֹאמַר: מִי מֵעִיד בִּי? – אַבְנֵי בֵיתוֹ וְקוֹרוֹת בֵיתוֹ וְרָהִיטֵי בֵיתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה”¹⁰⁷¹. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידָה בוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי־פִיךָ”¹⁰⁷² – אֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁשָּׁרוּי בְּחֵיקוֹ שֶׁל־אָדָם? – הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ נְשָׁמָה.

רַ' זְרִיקָא אָמַר: שְׁנֵי מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת הַמְלַוִּים אוֹתוֹ הֵם מְעִידִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל־דְּרָכֶיךָ”¹⁰⁷³. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֲבָרָיו שֶׁל אָדָם מְעִידִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם־יְיָ וַאֲנִי־אֵל”¹⁰⁷⁴ (חג' טז.; ע"י).

עח אָמַר רַ' יִצְחָק בַּר פַּרְנָךְ: כָּל־עֲוֹנוֹת שֶׁל אָדָם חֲקוּקִים לוֹ עַל עַצְמוֹתָיו (כלה רב' ג).

עט אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כֵּוָן שֶׁיָּצְאוּ רֹב שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם וְלֹא חָטָא, שׁוּב אֵינוֹ חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: “רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר¹⁰⁷⁵”¹⁰⁷⁶.

דְּבֵי רַ' שִׁילָא אָמְרוּ: כֵּוָן שֶׁבָּא לְיָדוֹ דְבַר עֲבֵרָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה¹⁰⁷⁷ וְלֹא חָטָא, שׁוּב אֵינוֹ חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: “רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר” (יומא לח:; ע"י).

פ אָמַר רַב הוּנָא: כֵּוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָהּ¹⁰⁷⁸ נַעֲשֵׂית לוֹ כְהֶתֵּר (יומא פ"ו:).

פא דָּרַשׁ רַב עֻלָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל־תִּרְשַׁע הַרְבֵּה וגו' "¹⁰⁷⁹? הַרְבֵּה הוּא שֶׁלֹּא יִרְשַׁע – וּמְעַט יִרְשַׁע? אֶלָּא מִי שֶׁאָכַל שׁוּם¹⁰⁸⁰ וְרֵיחוֹ נוֹדֵף – יַחֲזֹר וְיֹאכַל שׁוּם אַחֵר וִיהֵא רֵיחוֹ נוֹדֵף! (שבת לא:).

פב בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְּלַחֲמוּרָה וּבוֹרֵחַ מִן הַעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת¹⁰⁸¹ עֲבֵרָה, שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה – מִצְוָה, וּשְׂכַר עֲבֵרָה – עֲבֵרָה (אב' ד).

פג הוּא הָיָה אוֹמֵר: הֱוֵי נִרְתָּע¹⁰⁸² מֵחֵטְא קַל כְּדֵי שֶׁתֵּרָתַע מֵחֵטְא חָמוּר. הֱוֵה מַקְדִּים דְּבַר מִצְוָה, שֶׁלֹּא יִקְדְּמוּךָ הַפֻּרְעָנֻיּוֹת, אִם בָּאַת עֲבֵרָה לְיָדְךָ, אַל תִּדְאַג מֵאוֹתָהּ עֲבֵרָה, אֶלָּא מִן הַבָּאָה אַחֲרֶיהָ, וְאִם בָּאַת מִצְוָה לְיָדְךָ, אַל תִּשְׂמַח לְאוֹתָהּ מִצְוָה, אֶלָּא לַבָּאָה אַחֲרֶיהָ (אדר“נ ל”ג הוצ“ש גו”ב).

פד “וְכִי־יִהְיֶה אִישׁ שׂנֵא לְרֵעִהוּ וְאָרַב לוֹ”¹⁰⁸³ – מִכָּאן אָמְרוּ: עָבַר אָדָם עַל מִצְוָה קַלָּה, סוֹפוֹ לַעֲבֹר עַל מִצְוָה חֲמוּרָה; עָבַר עַל מִצְוַת “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”¹⁰⁸⁴, סוֹפוֹ לַעֲבֹר עַל “לֹא־תִּשְׂנָא אֶת־אָחִיךָ”¹⁰⁸⁵, וְעַל “לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר”¹⁰⁸⁶, וְעַל “וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ”¹⁰⁸⁷, עַד שֶׁבָּא לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים, לְכָךְ נֶאֱמַר: “וְכִי־יִהְיֶה אִישׁ שׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ”¹⁰⁸⁸ (ספרי שופטים; ילק"ש).

פה “אַשְׁרֵי נְשׂוּי־פֶּשַׁע”¹⁰⁸⁹ – אַשְׁרָיו לְאָדָם שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מִפִּשְׁעוֹ¹⁰⁹⁰, וְלֹא פִּשְׁעוֹ גָבוֹהַּ מִמֶּנּוּ (ב"ר כב).

פו אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת (סוטה ג.).

פז אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ לְרַ' יְהוּדָה אָחִיו שֶׁל רַ' סַלָּא הֶחָסִיד: אַל תִּכְעַס וְלֹא תֶחֱטָא; אַל תִּשְׁתַּכֵּר וְלֹא תֶחֱטָא (בר' כט:).

פח שָׁנָה דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: עֲבֵרָה מְטַמְטֶמֶת¹⁰⁹¹ לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלֹא תִּטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם¹⁰⁹² בָּם”¹⁰⁹³ – אַל תִּקְרָא “וְנִטְמֵתֶם”, אֶלָּא וְנִטַּמְטֵם" (יומא לט.).

פט אָמַר רַ' יִצְחָק: כָּל־הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר כְּאִלּוּ דּוֹחַק רַגְלֵי שְׁכִינָה¹⁰⁹⁴, שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּה אָמַר יְיָ הַשָּׁמַיִם כִּסְּאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי”¹⁰⁹⁵. (חג. טז.).

צ שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַכְרִיז¹⁰⁹⁶ עָלָיו בְּגָלוּי (סוטה ג.).

צא אָמַר רַב כָּהֲנָא: חָצוּף¹⁰⁹⁷ עָלַי מִי שֶׁמְּפָרֵשׁ חֶטְאוֹ¹⁰⁹⁸, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵי נְשׂוּי־פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה¹⁰⁹⁹ (בר' לד:).

צב אָמַר רַב נַחֲמָן בָּר יִצְחָק: גְּדוֹלָה עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ¹¹⁰⁰ כִּמִצְוָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ (נז' כג.).

צג חֲזָקָה, אֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ¹¹⁰¹ (ב"מ ה:).

צד אֵין שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵרָה¹¹⁰² (ב"ק נא.).

צה אֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ (שבת קיט.).

צו אֵין הַחוֹטֵא נִשְׂכָּר¹¹⁰³ (שביע' ט).

צז אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בֵּין טוֹב לְרָע (סנה' קג.).

צח רֹאשׁוֹ שֶׁל הַחֵטְא מָתוֹק וְסוֹפוֹ מָר (קה"ר ג).

צט דָּרַשׁ רָבָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הַדּוּדָאִים נָתְנוּ־רֵיחַ”¹¹⁰⁴ – אֵלּוּ בַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא (עיר' כא:).

ק אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: עֲתִידִים בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא, שֶׁיִּתְּנוּ רֵיחַ טוֹב כַּלְּבָנוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: “יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָיו¹¹⁰⁵ וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן”¹¹⁰⁶ (בר' מג:; ע"י).

קא “אִם־יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים”¹¹⁰⁷ – בִּזְמַן שֶׁעֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כְּפִי שָׁנָיו¹¹⁰⁸ – “כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ”¹¹⁰⁹ (ירוש' יומא פ“ו, ה”ה).

קב שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: עֲשֵׂה עַד שֶׁאַתָּה מוֹצֵא¹¹¹⁰ וּמָצוּי לְךָ¹¹¹¹ וְעוֹדְךָ בְּיָדֶךָ¹¹¹². וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ: “וּזְכֹר אֶת־בּוֹרְאֶךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ, עַד אֲשֶׁר לֹא־יָּבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה”¹¹¹³ – אֵלּוּ יְמֵי הַזִּקְנָה. “וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין־לִי בָהֶם חֵפֶץ”¹¹¹⁴ – אֵלּוּ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה¹¹¹⁵ (שבת קנא:).

קג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: “בַּמֵּתִים חָפְשִׁי”¹¹¹⁶ – כֵּוָן שֶׁמֵּת אָדָם נַעֲשֶׂה חָפְשִׁי¹¹¹⁷ מִן הַמִּצְוֹת (שם).

ג. צַדִּיק וְרָשָע

קד “אִמְרוּ צַדִּיק כִּי־טוֹב כִּי־פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ”¹¹¹⁸ – וְכִי יֵשׁ צַדִּיק טוֹב וְיֵשׁ צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ טוֹב? אֶלָּא טוֹב לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת – זֶהוּ צַדִּיק טוֹב; טוֹב לַשָּׁמַיִם וְרַע לַבְּרִיּוֹת – זֶהוּ צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ טוֹב. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: “אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי־גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה־לּוֹ”¹¹¹⁹ – וְכִי יֵשׁ רָשָׁע רָע, וְיֵשׁ רָשָׁע שֶׁאֵינוֹ רָע? אֶלָּא רָע לַשָּׁמַיִם וְרָע לַבְּרִיּוֹת – זֶהוּ רָשָׁע רָע; רַע לַשָּׁמַיִם וְאֵינוֹ רַע לַבְּרִיּוֹת – זֶהוּ רָשָׁע שֶׁאֵינוֹ רָע (קיד' מ.).

קה “צִדְקָתֶךָ כְּהַרְרֵי־אֵל”¹¹²⁰ – מֶה הָרִים הַלָּלוּ נִזְרָעִים וְעוֹשִׂים פֵּרוֹת, כָּךְ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים עוֹשִׂים פֵּרוֹת וּמְטִיבִים לְעַצְמָם וְלַאֲחֵרִים. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְפַעֲמוֹן שֶׁל זָהָב וְהַגִּיל¹¹²¹ שֶׁלּוֹ שֶׁל מַרְגָּלִית; “מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה”¹¹²² – אֵלּוּ הָרְשָׁעִים; מָה הַתְּהוֹם הַזֶּה לֹא נִזְרָע וְלֹא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, כָּךְ אֵין מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים עוֹשִׂין פֵּרוֹת, שֶׁאִלּוּ הָיוּ עוֹשִׂין פֵּרוֹת הָיוּ מַחֲרִיבִין אֶת הָעוֹלָם (בר' לג.).

קו אָמַר רַ' פִּינְחָס הַכֹּהֵן בַּר חַמָּא: הָרָקִיעַ שֶׁשְּׁמוֹ עֲרָבוֹת¹¹²³, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זוֹרֵעַ מַעֲשֵׂי הַצַּדִּיקִים וְהֵם עוֹשִׂים פֵּרוֹת¹¹²⁴, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ”¹¹²⁵ (שו"ט קיד).

קז “וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ”¹¹²⁶ – אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל הָרְשָׁעִים; “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר”¹¹²⁷ – אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים (בר' ב).

קח הַצַּדִּיקִים אוֹמְרִים מְעַט וְעוֹשִׂים הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם: “וְאֶקְחָה פַת־לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם”¹¹²⁸, וּלְבַסּוֹף – “וְאֶל־הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם”¹¹²⁹. הָרְשָׁעִים אוֹמְרִים הַרְבֵּה וַאֲפִלּוּ מְעַט אֵינָם עוֹשִׂים, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּעֶפְרוֹן שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם: “הַשָּׂדֶה נָתַתִּי¹¹³⁰ לָךְ”¹¹³¹… “אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל־כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִיא”¹¹³². וּלְבַסּוֹף נֶאֱמַר: “וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן… אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר”¹¹³³ – שֶׁלֹּא קִבֵּל מִמֶּנּוּ אֶלָּא קַנְטְרִין¹¹³⁴ (ב"מ פז.; תנח' וירא).

קט רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: צַדִּיקִים יֵצֶר־טוֹב שׁוֹפְטָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי¹¹³⁵”¹¹³⁶, רְשָׁעִים יֵצֶר רָע שׁוֹפְטָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “נְאֻם־פֶּשַׁע לָרָשָׁע¹¹³⁷ בְּקֶרֶב לִבִּי”¹¹³⁸, וּבֵינוֹנִים זֶה וָזֶה שׁוֹפְטָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ¹¹³⁹” ¹¹⁴⁰. אָמַר רַבָּה: כְּגוֹן אָנוּ בֵּינוֹנִים. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: לֹא הִנִּיחַ מָר חַיִּים¹¹⁴¹ לְכָל בִּרְיָה! וְאָמַר רַבָּה: יוֹדֵעַ אָדָם בְּעַצְמוֹ אִם צַדִּיק גָּמוּר הוּא אִם לָאו.

אָמַר רָבָא: לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לִרְשָׁעִים גְּמוּרִים¹¹⁴² וּלְצַדִּיקִים גְּמוּרִים¹¹⁴³. וְאָמַר רָבָא: לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לְאַחְאָב בֶּן־עָמְרִי וּלְרַ' חֲנִינָא בֶּן־דּוֹסָא: לְאַחְאָב בֶּן־עָמְרִי – הָעוֹלָם הַזֶּה, וּלְרַ' חֲנִינָא בֶּן־דּוֹסָא – הָעוֹלָם הַבָּא (בר' סא:; ע"י).

קי אִם אֵין צַדִּיק אֵין רָשָׁע. אָמַר רָשָׁע לַצַּדִּיק: מְבַקֵּשׁ אַתָּה¹¹⁴⁴ לְהַחֲזִיק לִי טוֹבָה; לוּלֵא שֶׁאֲנִי רָשָׁע, מֵאַיִן הָיִיתָ נִכָּר? אִלּוּ הָיוּ כָל־בְּנֵי־אָדָם צַדִּיקִים לֹא הָיָה לְךָ יִתְרוֹן (מד' תמורה).

קיא הָרְשָׁעִים – הֵם בִּרְשׁוּת לִבָּם¹¹⁴⁵, אֲבָל הַצַּדִּיקִים – לִבָּם בִּרְשׁוּתָם¹¹⁴⁶ (ב"ר לד).

קיב דָּרַשׁ רַ' חֲנִינָא בַּר פַּפָּא: אוֹתוֹ מַלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַהֵרָיוֹן לַיְלָה שְׁמוֹ, וְנוֹטֵל טִפָּה וּמַעֲמִידָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְאוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, טִפָּה זוֹ מַה תְּהֵא עָלֶיהָ – גִּבּוֹר אוֹ חַלָּשׁ, חָכָם אוֹ טִפֵּשׁ, עָשִׁיר אוֹ עָנִי? וְאִלּוּ רָשָׁע אוֹ צַדִּיק אֵינוֹ אוֹמֵר¹¹⁴⁷. וְכֵן אָמַר רַ' חֲנִינָא: הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְיָ אֱלהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם־לְיִרְאָה”¹¹⁴⁸ (נדה טז:).

קיג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: רָשָׁע בָּא לָעוֹלָם – חָרוֹן בָּא לָעוֹלָם; רָשָׁע אָבַד מִן הָעוֹלָם – טוֹבָה בָאָה לָעוֹלָם. צַדִּיק נִפְטַר מִן הָעוֹלָם – רָעָה בָאָה לָעוֹלָם; צַדִּיק בָּא לָעוֹלָם – טוֹבָה בָאָה לָעוֹלָם. (סנה' קיג:).

קיד מִיתָתָם שֶׁל רְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם¹¹⁴⁹, וְלַצַּדִּיקִים – רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם. יַיִן וְשֵׁנָה לָרְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם, וְלַצַּדִּיקִים – רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם. פִּזּוּר לָרְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם, וְלַצַּדִּיקִים – רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם. כִּנּוּס לָרְשָׁעִים רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם, וְלַצַּדִּיקִים – הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם. שֶׁקֶט לָרְשָׁעִים רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם, לַצַּדִּיקִים – הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם (שם ע"א:).

קטו אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־זְמַן שֶׁהָרְשָׁעִים חַיִּים הֵם מַכְעִיסִים לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹגַעְתֶּם יְיָ בְּדִבְרֵיכֶם”¹¹⁵⁰, כֵּוָן שֶׁהֵם מֵתִים הֵם פּוֹסְקִים מִלְּהַכְעִיס לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז”¹¹⁵¹ – שָׁם חָדְלוּ מִלְּהַכְעִיס לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. כָּל־זְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים חַיִּים הֵם נִלְחָמִים עִם יִצְרָם, כֵּוָן שֶׁהֵם מֵתִים הֵם נָחִים, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ”¹¹⁵² – דַּיֵּנוּ מַה־שֶּׁיָּגָעְנוּ (ב"ר ט).

קטז “שְׂאֵת פְּנֵי־רָשָׁע לֹא־טוֹב”¹¹⁵³ – לֹא טוֹב לָהֶם לָרְשָׁעִים, שֶׁנּוֹשְׂאִין לָהֶם פָּנִים בָּעוֹלָם־הַזֶּה¹¹⁵⁴, “לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט”¹¹⁵⁵ – טוֹב¹¹⁵⁶ לָהֶם לַצַּדִּיקִים שֶׁאֵין נוֹשְׂאִין לָהֶם פָּנִים בָּעוֹלָם־הַזֶּה. אַשְׁרֵיהֶם לַצַּדִּיקִים, לֹא דַיָּם שֶׁזּוֹכִים לְעַצְמָם אֶלָּא שֶׁמְּזַכִּים לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי־בְנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל־הַדּוֹרוֹת: שֶׁכַּמָּה בָנִים הָיוּ לוֹ לְאַהֲרֹן שֶׁרְאוּיִם לִשָּׂרֵף כְּנָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּנָיו הַנּוֹתָרִים¹¹⁵⁷” ¹¹⁵⁸, אֶלָּא שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם עָמְדָה לָהֶם. אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים, לֹא דַיָּם שֶׁמְּחַיְּבִים עַצְמָם, אֶלָּא שֶׁמְּחַיְּבִים לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי־בְנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל־הַדּוֹרוֹת. הַרְבֵּה בָנִים הָיוּ לוֹ לִכְנַעַן שֶׁהָיוּ רְאוּיִם לִסָּמֵךְ¹¹⁵⁹ כְּטֶבִי עַבְדּוֹ¹¹⁶⁰ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֶלָּא שֶׁחוֹבַת אֲבִיהֶם גָּרְמָה לָהֶם (יומא פז.).

קיז “פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת וגו'”¹¹⁶¹ – מָשָׁל לְאַרְבַּע דְּיוֹטוֹת¹¹⁶² זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ וְזוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, בְּזוֹ יַיִן וּבְזוֹ שֶׁמֶן וּבְזוֹ דְּבַשׁ וּבְזוֹ מָיִם. נָפְלָה דְלֵקָה בְּאַחַת מֵהֶן, הֵן מְכַבּוֹת זוֹ אֶת זוֹ, אֲבָל אִם הָיוּ כֻּלָּן שֶׁל שֶׁמֶן כֻּלָּן נִשְׂרָפוֹת. כָּךְ בִּזְמַן שֶׁהֵם תּוֹפְסִים בְּמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵיהֶם דּוֹר אַחַר דּוֹר הֵם נִדּוֹנִים עַל יָדוֹ, אֲבָל אִם הֵם מְסֹרָגִים¹¹⁶³ דּוֹר אַחַר דּוֹר, דּוֹר צַדִּיק וְדּוֹר רָשָׁע – “לֹא־יוּמְתוּ אָבוֹת עַל־בָּנִים וּבָנִים לֹא־יוּמְתוּ עַל־אָבוֹת”¹¹⁶⁴. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂמַח משֶׁה וְאָמַר: אֵין בְּיִשְׂרָאֵל קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ¹¹⁶⁵ (ילק"ש שלח).

קיח אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ¹¹⁶⁶ עַד יוֹם מוֹתְךָ, שֶׁהֲרֵי יוֹחָנָן כֹּהֵן־גָּדוֹל שִׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה שְׁמֹנִים שָׁנָה – וּלְסוֹף נַעֲשָׂה צְדוֹקִי. (אב' ב; בר' כט.).

קיט רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּמוּר כָּל־יָמָיו וּמָרַד בָּאַחֲרוֹנָה אִבֵּד אֶת־הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא תַצִּילֶנּוּ בְּיוֹם פִּשְׁעוֹ”¹¹⁶⁷; וַאֲפִלּוּ רָשָׁע גָּמוּר כָּל־יָמָיו וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה בָּאַחֲרוֹנָה – אֵין מַזְכִּירִין לוֹ שׁוּב רִשְׁעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא יִכָּשֵׁל בָּהּ בְּיוֹם שׁוּבוֹ מֵרִשְׁעוֹ”¹¹⁶⁸ (קיד' מ:).

––––––––

קכ רַ' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אִם רָאִיתָ צַדִּיק יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לָצֵאת לְאוֹתָהּ דֶּרֶךְ – הַקְדֵּם עַל יָדָיו¹¹⁶⁹ שְׁלשָׁה יָמִים אוֹ אַחֵר עַל יָדָיו שְׁלשָׁה יָמִים, כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא עִמּוֹ לַדֶּרֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁמַּלְאֲכֵי־שָׁלוֹם מְלַוִּים אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל־דְּרָכֶיךָ”¹¹⁷⁰. וְאִם רָאִיתָ רָשָׁע יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לָצֵאת לְאוֹתָהּ דֶּרֶךְ – הַקְדֵּם עַל יָדָיו שְׁלשָׁה יָמִים אוֹ אַחֵר עַל יָדָיו שְׁלשָׁה יָמִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵצֵא עִמּוֹ לַדֶּרֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁמַּלְאֲכֵי־שָׂטָן מְלַוִּים אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל־יְמִינוֹ”¹¹⁷¹ (תוס' ע"ז א).

קכא אָמַר אַבַּיֵּי: אוֹי לְרָשָׁע אוֹ לִשְׁכֵנוֹ; טוֹב לַצַּדִּיק טוֹב לִשְׁכֵנוֹ (סוכה נו:).

קכב “וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת־לוֹט”¹¹⁷² – שָׁנִינוּ: מַצִּילִין¹¹⁷³ תִּיק הַסֵּפֶר¹¹⁷⁴ עִם הַסֵּפֶר וְתִיק הַתְּפִלִּין עִם הַתְּפִלִּין, לְלַמֶּדְךָ: אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים וְאַשְׁרֵי דְבֵקֵיהֶם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ וְאֶת כָּל־הַחַיָּה”¹¹⁷⁵. וַי לָהֶם לָרְשָׁעִים, וַי לָהֶם לִדְבֵקֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּמַח אֶת־כָּל־הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה”¹¹⁷⁶. (תנח' וירא).

קכג שָׁנָה דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: “כִּי־יִפֹּל הַנֹּפֵל¹¹⁷⁷ מִמֶּנּוּ”¹¹⁷⁸ – רָאוּי זֶה לִפֹּל מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית¹¹⁷⁹, שֶׁהֲרֵי לֹא נָפַל וְהַכָּתוּב קְרָאוֹ “נוֹפֵל”¹¹⁸⁰, "אֶלָּא שֶׁמְּגַלְגְּלִין¹¹⁸¹ זְכוּת עַל־יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל־יְדֵי חַיָּב. (שבת לב.).

קכד כָּל־הַמְּזַכֶּה אֶת־הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וְכָל־הַמַּחֲטִיא אֶת־הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ¹¹⁸² לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת־הָרַבִּים – זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “צִדְקַת יְיָ עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם־יִשְׂרָאֵל”¹¹⁸³; יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת־הָרַבִּים – חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “עַל־חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל”¹¹⁸⁴ (אב' ה).

קכה אָמַר רַ' אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: עִקַּר שְׁכִינָה בַּתַּחְתּוֹנִים הָיָתָה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּשְׁמְעוּ אֶת־קוֹל יְיָ אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן”¹¹⁸⁵. כֵּוָן שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה לָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן; חָטָא קַיִן נִסְתַּלְּקָה לָרָקִיעַ הַשֵּׁנִי; דּוֹר אֱנוֹשׁ – לַשְּׁלִישִׁי; דּוֹר הַמַּבּוּל – לָרְבִיעִי; דּוֹר הַפְּלָגָה – לַחֲמִישִׁי; אֲנְשֵׁי סְדוֹם – לַשִּׁשִּׁי; הַמִּצְרִים בִּימֵי אַבְרָהָם – לַשְּׁבִיעִי. וּכְנֶגְדָם עָמְדוּ שִׁבְעָה צַדִּיקִים וְהוֹרִידוּהָ לָאָרֶץ: זָכָה אַבְרָהָם וְהוֹרִידָהּ מִשְּׁבִיעִי לַשִּׁשִּׁי; עָמַד יִצְחָק וְהוֹרִידָהּ לַחֲמִישִׁי; יַעֲקֹב – לָרְבִיעִי; לֵוִי – לַשְּׁלִישִׁי; קְהָת – לַשֵּׁנִי; עַמְרָם – לָרִאשׁוֹן; עָמַד משֶׁה וְהוֹרִידָהּ מִן הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים (ב“ר יט; במ”ר י“ג שהש”ר ד).

קכו רַ' פִּינְחָס בְּשֵׁם רַ' הוֹשַׁעְיָא אָמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאַתָּה אוֹמֵר “כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ”¹¹⁸⁶ – מִמְּלֶאכֶת עוֹלָמוֹ שָׁבַת, וְלֹא שָׁבַת לֹא מִמְּלֶאכֶת הָרְשָׁעִים וְלֹא מִמְּלֶאכֶת הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא פּוֹעֵל עִם אֵלּוּ וְעִם אֵלּוּ, מַרְאֶה לָאֵלּוּ¹¹⁸⁷ מֵעֵין דּוֹגְמָטוֹרִין¹¹⁸⁸ שֶׁלָּהֶם וְלָאֵלּוּ מֵעֵין דּוֹגְמָטוֹרִין שֶׁלָּהֶם. מִנַּיִן שֶׁפֻּרְעָנוּתָם שֶׁל רְשָׁעִים קְרוּיָה מְלָאכָה? שֶׁנֶּאֱמַר: “פָּתַח יְיָ אֶת־אוֹצָרוֹ וַיּוֹצֵא אֶת־כְּלֵי זַעְמוֹ כִּי־מְלָאכָה הִיא לַאדֹנָי אֱלֹהִים צְבָאוֹת”¹¹⁸⁹; וּמִנַּיִן שֶׁמַּתַּן־שְׂכָרָם שֶׁל צַדִּיקִים קָרוּי מְלָאכָה? שֶׁנֶּאֱמַר: “מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר־צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַּחוֹסִים בָּךְ”¹¹⁹⁰ (ב“ר יא; ילק”ש ירמיה נ).

––––––––

קכז אָמַר רַ' יוֹחָנָן: גְּדוֹלִים צַדִּיקִים יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת. (סנה' צב, צג).

קכח אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: שְׁקוּלָה נְשָׁמָה שֶׁל צַדִּיק אֶחָד כְּנֶגֶד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (שם קג:).

קכט אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: רָאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁצַּדִּיקִים מֻעָטִים, עָמַד וּשְׁתָלָם בְּכָל־דּוֹר וָדוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לַייָ מְצֻקֵי אֶרֶץ¹¹⁹¹ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל”¹¹⁹² (יומא לח:).

קל “וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְיָ מִן־הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם”¹¹⁹³ – אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יַעֲקֹב: לוֹ וּלְדוֹרוֹת¹¹⁹⁴. אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּאַבְרָהָם, וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּיַעֲקֹב, וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּמשֶׁה, וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כִּשְׁמוּאֵל (ב"ר נו).

קלא עַל שְׁנֵים־עָשָׂר עַמּוּדִים הָאָרֶץ עוֹמֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: “יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”¹¹⁹⁵; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַל שִׁבְעָה עַמּוּדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה”¹¹⁹⁶. רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: עַל עַמּוּד אֶחָד, וְצַדִּיק שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם”¹¹⁹⁷ (חג' יב:).

קלב אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל צַדִּיק אֶחָד עוֹלָם נִבְרָא. אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל צַדִּיק אֶחָד הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם”¹¹⁹⁸ (יומא לח:).

קלג אָמַר רָבָא: אִלְמָלֵי בִקְשׁוּ הַצַּדִּיקִים הָיוּ בוֹרְאִים עוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי אִם־עֲוֹנוֹתֵיכֶם¹¹⁹⁹ הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם”¹²⁰⁰.

רָבָא בָּרָא אָדָם, שִׁגְּרָהוּ לִפְנֵי רַ' זֵירָא. הָיָה מֵסִיחַ עִמּוֹ וְלֹא הָיָה מְשִׁיבוֹ. אָמַר לוֹ: מִן הַחֲבֵרִים אָתָּה¹²⁰¹ – שׁוּב לַעֲפָרֶךָ! (סנה' סה:).

קלד אַתָּה מוֹצֵא: כָּל־מַה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת לֶעָתִיד־לָבוֹא, הִקְדִּים וְעָשָׂה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם־הַזֶּה. הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְחַיֶּה הַמֵּתִים וְאֵלִיָּהוּ מְחַיֶּה¹²⁰² אֶת־הַמֵּתִים; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹצֵר גְּשָׁמִים¹²⁰³ וְאֵלִיָּהוּ עוֹצֵר גְּשָׁמִים; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבָרֵךְ¹²⁰⁴ אֶת־הַמֻּעָט וְאֵלִיָּהוּ מְבָרֵךְ אֶת־הַמֻּעָט; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים וֶאֱלִישָׁע¹²⁰⁵ מְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פּוֹקֵד עֲקָרוֹת וֶאֱלִישָׁע פּוֹקֵד עֲקָרוֹת; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבָרֵךְ¹²⁰⁶ אֶת־הַמֻּעָט וֶאֱלִישָׁע מְבָרֵךְ אֶת־הַמֻּעָט; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַמְתִּיק¹²⁰⁷ אֶת־הַמָּר וֶאֱלִישָׁע מַמְתִּיק אֶת־הַמָּר; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַמְתִּיק אֶת־הַמַּר בְּמָר וֶאֱלִישָׁע הִמְתִּיק אֶת־הַמַּר בְּמָר. (ב"ר עז).

קלה “אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִּבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק”¹²⁰⁸ – אָמַר רַ' אַבָּהוּ: אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִּבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל: אֲנִי מוֹשֵׁל בָּאָדָם; מִי מוֹשֵׁל בִּי? צַדִּיק, שֶׁאֲנִי גוֹזֵר גְּזֵרָה – וְהוּא מְבַטְּלָהּ (מו“ק טז:; ע”י).

קלו “וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה”¹²⁰⁹ – אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם שׁוֹלְטִים בְּמַה־שֶּׁנִּבְרָא לְהָאִיר בַּיּוֹם וּבְמַה־שֶּׁנִּבְרָא לְהָאִיר בַלַּיְלָה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד”¹²¹⁰ (ב"ר ו).

קלז “צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי־אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה”¹²¹¹ – רַ' יֹאשִׁיָּה הַגָּדוֹל אָמַר: סָרֵס הַכָּתוּב¹²¹² וְדָרְשֵׁהוּ – צִדְקָתְךָ עַל מִשְׁפָּטֶיךָ כְּהַרְרֵי אֵל עַל תְּהוֹם רַבָּה; מֶה הֶהָרִים הַלָּלוּ כּוֹבְשִׁים עַל הַתְּהוֹם שֶׁלֹּא יַעֲלֶה וְיָצִיף הָעוֹלָם, כָּךְ הַצַּדִּיקִים כּוֹבְשִׁים אֶת־הַפֻּרְעָנוּת שֶׁלֹּא תָבֹא לְעוֹלָם (ב“ר לג; ויק”ר כז; שו"ט לו).

קלח אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים, שֶׁהֵם הוֹפְכִים מִדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין; אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם הוֹפְכִים מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים (ב"ר לג).

קלט אָמַר לוֹ מִין אֶחָד לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָא: חִדְקָאָה¹²¹³, שֶׁנֶּאֱמַר בָּכֶם: “טוֹבָם כְּחֵדֶק”¹²¹⁴. אָמַר לוֹ: שׁוֹטֶה, הַשְׁפֵּל לְסוֹפוֹ שֶׁל מִקְרָא: “יָשָׁר מִמְּסוּכָה”¹²¹⁵; אֶלָּא מַהוּ “טוֹבָם כְּחֵדֶק”¹²¹⁶ – כְּשֵׁם שֶׁחֲדָקִים הַלָּלוּ מְגִנִּים עַל הַפִּרְצָה¹²¹⁷, כָּךְ טוֹבִים שֶׁבָּנוּ מְגִנִּים עָלֵינוּ (עיר' קא).

קמ אָמַר רַ' יִצְחָק: אֲפִלּוּ אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: לָמָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּךְ וָכָךְ, הוּא כוֹעֵס, וְהַצַּדִּיקִים אוֹמְרִים לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא “לָמָּה”¹²¹⁸ וְאֵינוֹ כוֹעֵס וְאֵינָם נֶעֱנָשִׁים. וְלָמָה אֵינָם נֶעֱנָשִׁים? שֶׁלֹּא בִקְשׁוּ טוֹבָה לְעַצְמָם, אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל¹²¹⁹ (שו“ט ב'; ילק”ש).

קמא אָמַר אַבַּיֵּי: אֵין בָּעוֹלָם פָּחוֹת מְשְּׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה צַדִּיקִים, שֶׁמְּקַבְּלִים פְּנֵי שְׁכִינָה בְּכָל־דּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַשְׁרֵי כָּל־חוֹכֵי לוֹ”¹²²⁰ – “לוֹ” בְּגִימַטְרִיָּא¹²²¹ שְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה (סנה' צז:).

קמב “וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה, קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזּוֹ”¹²²² – לְמָה צַדִּיקִים דּוֹמִים בִּפְנֵי שְׁכִינָה? – כְּנֵר בִּפְנֵי הָאֲבוּקָה (פסח' ח.).

קמג “אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים”¹²²³ – אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: מָשַׁל אֶת־הַצַּדִּיקִים בַּמְשֻׁבָּח שֶׁבַּמִּינִים וּבַמְשֻׁבָּח שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּין. הַמְשֻׁבָּח שֶׁבַּמִּינִים כְּשׁוֹשַׁנָּה¹²²⁴, וּבַמְשֻׁבָּח שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּין שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים, וְלֹא כְּשׁוֹשַׁנַּת הָהָר שֶׁנּוֹחָה לְהִכָּמֵשׁ, אֶלָּא כְּשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים שֶׁמַּרְטֶבֶת וְהוֹלֶכֶת¹²²⁵. מָשַׁל אֶת־הָרְשָׁעִים בַּמְגֻנֶּה שֶׁבַּמִּינִים וּבַמְגֻנֶּה שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּין; מְגֻנֶּה שֶׁבַּמִּינִים – "כְּקַשׁ לִפְנֵי־רוּחַ¹²²⁶, אִם תֹּאמַר כַּמֹּץ שֶׁבַּבִּקְעָה כְּבָר יֵשׁ בּוֹ לִחְלוּחַ, אֶלָּא “וְרֻדַּף כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי־רוּחַ”¹²²⁷ (שהש"ר ב).

קמד “צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרַח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה”¹²²⁸ – פָּתַח רַ' תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא: לָמָּה נִמְשְׁלוּ הַצַּדִּיקִים בְּתָמָר וּבְאֶרֶז וְלֹא בְאִילָן אַחֵר? אַתָּה מוֹצֵא כָּל־הָאִילָנוֹת אֵין אָדָם יָכוֹל לוֹמַר מֵרָחוֹק: זֶה אִילָן פְּלוֹנִי! לָמָּה? שֶׁהֵם קְצָרִים; אֲבָל הַתָּמָר וְהָאֶרֶז, עַל־יְדֵי שֶׁהֵם גְּבוֹהִים בְּקוֹמָה נִרְאִים מֵרָחוֹק, וְהַכֹּל עוֹמְדִים תַּחְתֵּיהֶם וְנוֹשְׂאִים עֵינֵיהֶם לְקוֹמָתָם. לְפִיכָךְ נִמְשְׁלוּ הַצַּדִּיקִים לְתָמָר וּלְאֶרֶז – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַגְבִּיהָם בָּעוֹלָם וְנִרְאִים מֵרָחוֹק (עפ"י תנח' לך לך).

קמה כְּשֶׁאָדָם נוֹטֵעַ כֶּרֶם – עַל מְנָת שֶׁיֹּאכַל מִמֶּנּוּ עֲנָבִים וְלִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ יַיִן, אוֹ לְמַלְאוֹת אוֹתוֹ עֲשָׂבִים? אִם נִתְמַלֵּא עֲשָׂבִים וְקוֹצִים, מַצִּית בָּהֶם אֶת־הָאוּר¹²²⁹ וְשׂוֹרְפָם. נִשְׁתַּיְּרוּ בּוֹ גְפָנִים, הוֹלֵךְ וּמְזַבְּלוֹ¹²³⁰ וְעוֹדְרוֹ וּמְכַסְּחוֹ¹²³¹ וּמַשְׁקֵהוּ מַיִם בִּשְׁבִיל הַגְּפָנִים בּוֹ. אַף כָּךְ הַצַּדִּיקִים דּוֹמִים בָּעוֹלָם כְּעַמּוּדִים¹²³² בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְכָל־הָעוֹלָם נִשְׁעָן עֲלֵיהֶם. וְכָךְ נֶאֱמַר: “כִּי לַייָ מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל”¹²³³ (סא"ז ה).

קמו “שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירִי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה”¹²³⁴ – כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹנִים בִּצְדָקָה¹²³⁵ וְהֵם¹²³⁶ נִזּוֹנִים בִּזְרוֹעַ¹²³⁷. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹנִים בִּזְכוּתָם¹²³⁸ וְהֵם – אֲפִלּוּ בִּזְכוּת עַצְמָם אֵינָם נִזּוֹנִים¹²³⁹. וְכֵן אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּכָל־יוֹם וָיוֹם בַּת־קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וְאוֹמֶרֶת: כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹנִים¹²⁴⁰ בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְנִי¹²⁴¹, וַחֲנִינָא בְנִי – דַּי לוֹ בְּקַב חֲרוּבִין¹²⁴² מֵעֶרֶב־שַׁבָּת לְעֶרֶב־שַׁבָּת (בר' יז:).

קמז “וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב”¹²⁴³ – אָמַר רַ' אַחָא: בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים בְּשַׁלְוָה וּמְבַקְּשִׁים לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַשָּׂטָן בָּא וּמְקַטְרֵג, אָמַר: לֹא דַיָּן שֶׁהוּא מְתֻקָּן לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא אֶלָּא שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה (ב"ר פד).

קמח “יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים”¹²⁴⁴ – לָמָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹהֵב צַדִּיקִים? שֶׁאֵינָם נַחֲלָה וְאֵינָם מִשְׁפָּחָה¹²⁴⁵. אַתָּה מוֹצֵא הַכֹּהֲנִים בֵּית־אָב הֵם, הַלְוִיִּם בֵּית־אָב הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: “בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת־יְיָ, בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת־יְיָ”¹²⁴⁶ – אִם מְבַקֵּשׁ אָדָם לִהְיוֹת כֹּהֵן אֵינוֹ יָכוֹל, לִהְיוֹת לֵוִי אֵינוֹ יָכוֹל, לָמָּה? שֶׁלֹּא הָיָה אָבִיו לֹא כֹהֵן וְלֹא לֵוִי, אֲבָל אִם מְבַקֵּשׁ אָדָם לִהְיוֹת צַדִּיק, אֲפִלּוּ גוֹי, יָכוֹל הוּא, שֶׁאֵינוֹ בֵית־אָב, לְכָךְ הוּא אוֹמֵר: “יִרְאֵי יְיָ בָּרְכוּ אֶת־יְיָ”¹²⁴⁷ – “בֵּית יִרְאֵי יְיָ” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “יִרְאֵי יְיָ” – אֵינוֹ בֵית־אָב, אֶלָּא מֵעַצְמָם נִתְנַדְּבוּ וְאָהֲבוּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹהֲבָם (במ"ר ח).

קמט ר' אֶלְעָזָר הִקְשָׁה: נֶאֱמַר: “טוֹב־יְיָ לַכֹּל”¹²⁴⁸, וְנֶאֱמַר: “טוֹב יְיָ לְקֹוָיו¹²⁴⁹”¹²⁵⁰! מָשָׁל לְאָדָם שֶׁיֶּשׁ־לוֹ פַרְדֵּס, כְּשֶׁהוּא מַשְׁקֶה – מַשְׁקָה אֶת־כֻּלּוֹ¹²⁵¹, כְּשֶׁהוּא עוֹדֵר – אֵינוֹ עוֹדֵר אֶלָּא טוֹבִים¹²⁵² שֶבָּהֶם. (סנה' לט:).

קנ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם שִׁמְעוֹן רַ' בֶּן־יוֹחַאי: הַנּוֹי¹²⁵³ וְהַכֹּחַ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד וְהַחָכְמָה וְהַזִּקְנָה וְהֵשֵּׂיבָה וְהַבָּנִים נָאָה לַצַּדִּיקִים וְנָאֶה לָעוֹלָם (אב' ו).

קנא חָס הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל כְּבוֹדָם שֶׁל צַדִּיקִים יוֹתֵר מִכְּבוֹדוֹ. (פסיק' דר"כ תצא).

קנב שֶׁבַע מַעֲלוֹת בֵּין צַדִּיק לְצַדִּיק: אִשְׁתּוֹ נָאָה מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ, בָּנָיו נָאִים מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ; שְׁנַיִם אוֹכְלִין בִּקְעָרָה אַחַת, זֶה טוֹעֵם לְפִי מַעֲשָׂיו וְזֶה טוֹעֵם לְפִי מַעֲשָׂיו; שְׁנַיִם צוֹבְעִים בְּיוֹרָה אַחַת¹²⁵⁴, לָזֶה עוֹלֶה נָאֶה וְלָזֶה עוֹלֶה כָּעוּר¹²⁵⁵; בְּחָכְמָתוֹ וּבְדַעְתּוֹ וּבְקוֹמָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק¹²⁵⁶”¹²⁵⁷ (אדר“נ נו”א, לז).

קנג אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין צַדִּיק נִפְטָר¹²⁵⁸ מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁנִּבְרָא צַדִּיק כְּמוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ”¹²⁵⁹ – עַד שֶׁלֹּא כָבְתָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל עֵלִי זָרְחָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי (יומא לח:).

קנד אָמַר רַ' חַמָּא בַּר חֲנִינָא: גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵיהֶם (חול' ז:).

קנה “הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ”¹²⁶⁰ – אֵלּוּ צַדִּיקִים שֶׁבְּמִיתָתָם נִקְרְאוּ חַיִּים; “וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה”¹²⁶¹ – אֵלּוּ רְשָׁעִים שֶׁבְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִם מֵתִים (בר' יח:).

קנו אָמַר רַ' אֶלְעָזָר אָמַר רַ' חֲנִינָא: צַדִּיק אָבַד – לְדוֹרוֹ אָבָד. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָבְדָה מִמֶּנּוּ מַרְגָּלִית, כָּל־מָקוֹם שֶׁהִיא מַרְגָּלִית שְׁמָהּ – לֹא אֶבְדֶה אֶלָּא לְבַעֲלָהּ (מג' טו.).

קנז “צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרַח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶה”¹²⁶² – לָמָּה נִמְשְׁלוּ הַצַּדִּיקִים לְתָמָר וְאֶרֶז? אֶלָּא אַתָּה מוֹצֵא רֹב הָאִילָנוֹת אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם נִקְצָצִים נוֹטְלִין נֵצֶר¹²⁶³ מֵהֶם וְשׁוֹתְלִין בְּמָקוֹם אַחֵר, וּמִיָּד הֵם עוֹלִים; אֲבָל הַתָּמָר וְהָאֶרֶז כֵּוָן שֶׁנִּקְצָצִים, מִי יוּכַל לְהַעֲמִיד אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, אֶלָּא לְשָׁנִים הַרְבֵּה וּבְיָגִיעַ גָּדוֹל. כָּךְ אִם אָבַד צַדִּיק מִן הָעוֹלָם, מִי יוּכַל לְהַעֲמִיד אַחֵר תַּחְתָּיו, אֶלָּא אַחַר כַּמָּה שָׁנִים (תנה"ק לך לך).

קנח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ”¹²⁶⁴ – תְּנֶהָ לוֹ כְּמוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לְךָ בְּטָהֳרָה אַף אַתָּה בְּטָהֳרָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁחָלַק בִּגְדֵי מַלְכוּת לַעֲבָדָיו, פִּקְחִים שֶׁבָּהֶם קִפְּלוּם¹²⁶⁵ וְהִנִּיחוּם בַּקֻּפְסָא¹²⁶⁶; טִפְּשִׁים שֶׁבָּהֶם הָלְכוּ וְעָשׂוּ בָהֶם מְלָאכָה. לְיָמִים בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת־כֵּלָיו. פִּקְחִים שֶׁבָּהֶם הֶחֱזִירוּם לוֹ כְּשֶׁהֵם מְגֹהָצִים¹²⁶⁷; טִפְּשִׁים שֶׁבָּהֶם הֶחֱזִירוּם לוֹ כְּשֶׁהֵם מְלֻכְלָכִים¹²⁶⁸, שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לִקְרַאת פִּקְחִים וְכָעַס לִקְרַאת טִפְּשִׁים. עַל פִּקְחִים אָמַר: יִנָּתְנוּ כֵלַי לָאוֹצָר, וְהֵם יֵלְכוּ לְבָתֵּיהֶם לְשָׁלוֹם; וְעַל טִפְּשִׁים אָמַר: כֵּלַי יִנָּתְנוּ לְכוֹבֵס, וְהֵם יִתְחַבְּשׁוּ¹²⁶⁹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. אַף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל גּוּפָם שֶׁל צַדִּיקִים אוֹמֵר: “יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם”¹²⁷⁰, וְעַל נִשְׁמָתָם הוּא אוֹמֵר: “וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים”¹²⁷¹; עַל גּוּפָם שֶׁל רְשָׁעִים הוּא אוֹמֵר: “אֵין שָׁלוֹם אָמַר יְיָ לָרְשָׁעִים”¹²⁷², וְעַל נִשְׁמָתָם הוּא אוֹמֵר: “וְאֶת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע”¹²⁷³ (שבת קנב:).

קנט אָמַר רַ' חִיָּא בַּר גַּמְדָּא אָמַר רַ' יוֹסֵי בֶּן־שָׁאוּל: בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם אוֹמְרִים מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, צַדִּיק פְּלוֹנִי בָא. אוֹמֵר לָהֶם: יָבוֹאוּ צַדִּיקִים וְיֵצְאוּ לִקְרָאתוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ: “יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם”¹²⁷⁴.

אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם שָׁלשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת יוֹצְאוֹת לִקְרָאתוֹ, אַחַת אוֹמֶרֶת: “יָבוֹא שָׁלוֹם”¹²⁷⁵, וְאַחַת אוֹמֶרֶת: “יָנוּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם”¹²⁷⁶, וְאַחַת אוֹמֶרֶת לוֹ: “הֹלֵךְ נְכֹחוֹ”¹²⁷⁷. וּבְשָׁעָה שֶׁהָרָשָׁע נֶאֱבָד מִן הָעוֹלָם שָׁלשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי־חַבָּלָה יוֹצְאוֹת לִקְרָאתוֹ, אַחַת אוֹמֶרֶת: “אֵין שָׁלוֹם אָמַר יְיָ לָרְשָׁעִים”¹²⁷⁸. וְאַחַת אוֹמֶרֶת: “לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן”¹²⁷⁹, וְאַחַת אוֹמֶרֶת לוֹ: “רְדָה וְהָשְׁכְּבָה אֶת־עֲרֵלִים”¹²⁸⁰ (כ ת' קד.; שו"ט ל).

קס שְׁקוּלָה מִיתָתָם שֶׁל צַדִּיקִים כִּשְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ (ר"ה יח:).

קסא אָמְרוּ מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: כָּל־הַמּוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל אָדָם כָּשֵׁר¹²⁸¹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא סוֹפְרָן וּמַנִּיחָן בְּבֵית־גְּנָזָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “נֹדִי סָפַרְתָּה אַתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְּנֹאדֶךָ הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ”¹²⁸² (שבת קה:).

קסב כְּשֶׁמֵּת רַ' חִיָּא בַּר אַדָּא בֶּן־אֲחוֹתוֹ שֶׁל בַּר־קַפָּרָא בָּכָה עָלָיו רֵישׁ־לָקִישׁ, שֶׁהָיָה רַבּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כִּבְנוֹ. נִכְנַס וְהִסְפִּיד עָלָיו: “דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים”¹²⁸³ – “דּוֹדִי” זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, “יָרַד לְגַנּוֹ” – זֶה הָעוֹלָם, “לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם” – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, “לִרְעוֹת בַּגַּנִּים” – אֵלּוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, “וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים”¹²⁸⁴ – אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁבֵּינֵיהֶם, שֶׁמְּסַלְּקָם מִבֵּינֵיהֶם לִטָּעָם בְּיִשְׂרָאֵל. מְשָׁלוֹ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵן וְהָיָה חָבִיב עָלָיו יוֹתֵר מִדָּי. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? נָטַע לוֹ פַרְדֵּס. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הַבֵּן עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ שֶׁל אָבִיב¹²⁸⁵ הָיָה מְחַזֵּר¹²⁸⁶ בְּכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְרוֹאֶה אֵיזוֹ נְטִיעָה יָפָה בָּעוֹלָם וְנוֹטְעָהּ בְּתוֹךְ פַּרְדֵּסוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מַכְעִיסוֹ הָיָה מְקַצֵּץ כָּל־נְטִיעוֹתָיו. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם מְחַזֵּר בְּכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְרוֹאֶה אֵיזֶה צַדִּיק בְּאֻמּוֹת־הָעוֹלָם וּמְבִיאוֹ וּמְדַבְּקוֹ לְיִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן יִתְרוֹ וְרָחָב, וּבְשָׁעָה שֶׁהֵם מַכְעִיסִים אוֹתוֹ – מְסַלֵּק הַצַּדִּיקִים שֶׁבֵּינֵיהֶם (ירוש' בר' פ“ב, ה”ח).

קסג רַ' יוֹסֵי מַמְלְחָיָא¹²⁸⁷ נִפְטַר¹²⁸⁸. עָלוּ רַ' יוֹחָנָן וְרֵישׁ־לָקִישׁ לִגְמֹל לוֹ חֶסֶד¹²⁸⁹. עָלָה עִמָּם רַ' יִצְחָק פַּסָּקָא. הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד, בִּקֵּשׁ לְהַסְפִּידוֹ, אָמַר לוֹ רַ' יִצְחָק פַּסָּקָא: בִּפְנֵי שְׁנֵי אֲרָיוֹת הַלָּלוּ אַתָּה פּוֹתֵחַ פִּיךָ! אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: הַנִּיחֵהוּ, זָקֵן הוּא וּמְבַקֵּשׁ לְהִתְכַּבֵּד בִּמְקוֹמוֹ. נִכְנַס וְהִסְפִּידוֹ: קָשֶׁה הוּא סִלּוּקָם¹²⁹⁰ שֶׁל צַדִּיקִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹתֵר מִמֵּאָה תּוֹכֵחוֹת חָסֵר שְׁתַּיִם¹²⁹¹ שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה וּמֵחֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ. בַּתּוֹכֵחָה כָּתוּב: “וְהִפְלָא יְיָ אֶת־מַכֹּתְךָ”¹²⁹², וּבִירוּשָׁלַיִם כָּתוּב: “וַתֵּרֶד פְּלָאִים¹²⁹³” ¹²⁹⁴, אֲבָל בְּסִלּוּקָם שֶׁל צַדִּיקִים כָּתוּב: “לָכֵן הִנְנִי יוֹסֵף לְהַפְלִיא אֶת־הָעָם־הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא¹²⁹⁵” ¹²⁹⁶; וְכָל־כָּךְ לָמָּה? – "וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו¹²⁹⁷ וגו' "¹²⁹⁸. אָמַר לוֹ רַ' יִצְחָק פַּסָּקָא: יְהֵא אָדָם זֶה בָּרוּךְ כֹּחוֹ וּבָרוּךְ פִּיו. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: אִלּוּ לֹא הִנַּחְנוּהוּ מֵהֵיכָן הָיִינוּ שׁוֹמְעִים מַרְגָּלִית זוֹ? (איכ“ר א; ילק”ש ישעיה).

קסד רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כָּל־צַדִּיק וְצַדִּיק שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם הוֹרְגִין אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כּוֹתְבוֹ בְּפֻרְפִּירָא¹²⁹⁹ שֶׁלּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לָהֶם: לָמָּה הֲרַגְתֶּם צַדִּיקִים שֶׁלִּי? וְהֵם כּוֹפְרִים וְאוֹמְרִים: לֹא הֲרַגְנוּם. מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה? מוֹצִיא פֻּרְפִּירָא שֶׁלּוֹ וְדָנָם וְנוֹתֵן לָהֶם אֶפּוֹפָסִין¹³⁰⁰ (שו“ט ט; ילק”ש תהל' ט).

קסה אֵין עוֹשִׂין נְפָשׁוֹת¹³⁰¹ לַצַּדִּיקִים – דִּבְרֵיהֶם הֵם הֵם זִכְרוֹנָם. (ירוש' שקל' פ“ב, ה”ה).

––––––––

קסו “זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב”¹³⁰² – אָמַר רַ' יִצְחָק: כָּל־מִי שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת־הַצַּדִּיק וְאֵינוֹ מְבָרְכוֹ עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה¹³⁰³; מַה־טַּעַם? “זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה”. וְכָל־מִי שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת־הָרָשָׁע וְאֵינוֹ מְקַלְלוֹ עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה; מַה־טַּעַם? “וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב”.

אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: שְׁמוֹתָם שֶׁל רְשָׁעִים דּוֹמִים לִכְלֵי קוּרְיַס¹³⁰⁴, מַה כְּלֵי קוּרְיַס כָּל־מָה שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם הֵם עוֹמְדִים¹³⁰⁵, הִנַּחְתָּם – הֵם מִתְרַפִּים, כָּךְ שָׁמַעְתָּ מִיָּמֶיךָ אָדָם קוֹרֵא שֵׁם בְּנוֹ: פַּרְעֹה, סִיסְרָא, סַנְחֵרִיב, אֶלָּא אַבְרָהָם, יִצְחָק, יַעֲקֹב, רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן (ב"ר מט).

קסז אָמַר עֲקַבְיָא בֶּן־מַהֲלַלְאֵל: מוּטָב לִי לִקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל־יָמַי וְלֹא לֵעָשׂוֹת שָׁעָה אַחַת רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם (עד' ח).

קסח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ רְשָׁעִים. אֵלּוּ הֵם: הַפּוֹשֵׁט יָדוֹ לַחֲבֵרוֹ לְהַכּוֹתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַּכֶּה רֵעֶךָ”¹³⁰⁶ – “הִכִּיתָ” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “תַּכֶּה”; וְהַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם”¹³⁰⁷; וּמִי שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ עַזּוּת־פָּנִים וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו”¹³⁰⁸; וּמִי שֶׁהוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: “סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה”¹³⁰⁹. (תנח' קרח).

קסט לְמָה הָרְשָׁעִים דּוֹמִים? לְמִי שֶׁמְּהַלֵּךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה, הִגִּיעַ לְאֶבֶן וְנִכְשַׁל בָּהּ, פָּגַע בְּאִילָן וְהִכָּהוּ בְּפָנָיו, הִגִּיעַ לְגֻמָּץ¹³¹⁰ וְנָפַל לְתוֹכוֹ, מָצָא נַחַל וְנָפַל לְתוֹכוֹ, – לֹא הָיָה יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא מְהַלֵּךְ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ”¹³¹¹. אֲבָל הַצַּדִּיקִים דּוֹמִים, לְמִי שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּאֲפֵלָה וַאֲבוּקָה בְיָדוֹ, הִגִּיעַ לְאֶבֶן סָר מִמֶּנָּה, רָאָה אִילָן מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, הִגִּיעַ לְגֻמָּץ וּמִשְׁתַּמֵּר, הִגִּיעַ לְנַחַל וּמִשְׁתַּמֵּר. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ”¹³¹² (עפ“י שו”ט קי“ט, פסיק”ר ח', ילק"ש).

קע “שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ”¹³¹³ – מָשָׁל לִשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁהָלְכוּ בַדָּרֶךְ, אֶחָד צַדִּיק וְאַחֵד רָשָׁע, מָצְאוּ פֻּנְדָּק אֶחָד. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: נִכָּנֵס וְנֹאכֵל. כֵּוָן שֶׁנִּכְנְסוּ רָאָה הָרָשָׁע בַּפֻּנְדָּק הַרְבֵּה בְּרָכוֹת¹³¹⁴, מָצָא דָגִים וּפַר וְשׁוֹר וְכֶבֶשׂ וְאַיִּל וְעוֹפוֹת וְכָל־דָּבָר טוֹב. אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע לַצַּדִּיק; אֵין אָנוּ נוֹתְנִים מָעוֹת וְנֹאכֵל. אָמַר לוֹ הַצַּדִּיק: וְכִי הַיּוֹם פָּתַח פֻּנְדָּק זֶה? אִלּוּ הַיּוֹם פָּתַח הַיִינוּ בוֹדְקִין אוֹתוֹ¹³¹⁵. יָשְׁבוּ לָהֶם זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ. אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע לַפֻּנְדָּקִי: הָבֵא לִי פִסְיוֹנִים¹³¹⁶, הָבֵא לִי קוֹנְדִיטִין¹³¹⁷, הָבֵא לִי מֵהַכֹּל. אוֹתוֹ צַדִּיק אָמַר לַפֻּנְדָּקִי: הָבֵא לִי קְעָרָה שֶׁל עֲדָשִׁים וּגְלוּסְקָא¹³¹⁸ אַחַת וּשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת בָּשָׂר. הָיוּ יוֹשְׁבִים וּמְשַׂחֲקִים זֶה עַל זֶה. הָרָשָׁע מְשַׂחֵק עַל הַצַּדִּיק, אָמַר: רְאוּ שׁוֹטֶה בֶּן־פִּיחָה¹³¹⁹ זֶה, כָּל־טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת לְפָנָיו, וְהוּא אוֹכַל עֲדָשִׁים; וְהַצַּדִּיק מְשַׂחֵק עַל הָרָשָׁע: אוֹכַל מִכָּל־הַמַּעֲדַנִּים וְעַכְשָׁו יְשַׁבְּרוּ אֶת־שִׁנָּיו. אָמַר אוֹתוֹ צַדִּיק: תֶּן־לִי שְׁתֵּי כוֹסוֹת יַיִן¹³²⁰. נָתַן לוֹ וּבֵרַךְ וְעָמַד. אָמַר לוֹ הַפֻּנְדָּקִ[י]: תֶּן־לִי מַה־שֶּׁאָכַלְתָּ – גְּלוּסְקָא אַחַת וּקְעָרָה שֶׁל עֲדָשִׁים, וּשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת שֶׁל בָּשָׂר, וּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת שֶׁל יָיִן. אָמַר לוֹ: מָה אֶתֵּן לָךְ? אָמַר לוֹ: שְׁנֵי אִסָּרִין¹³²¹ תֶּן־לִי. אָמַר לוֹ: הֵא לָךְ. נָטַל וְאָמַר לוֹ: לֵךְ לְשָׁלוֹם. עָמַד אוֹתוֹ רָשָׁע לָצֵאת. אָמַר לוֹ הַפֻּנְדָּקִי לָרָשָׁע: עֲשֵׂה עִמִּי חֶשְׁבּוֹן! אָמַר לוֹ: מָה אָכָלְתִּי? גְּלוּסְקָא אַחַת אָכָלְתִּי. אָמַר לוֹ: שְׁתַּיִם אָכָלְתָּ! – שְׁתֵּי בֵיצִים אָכָלְתִּי. אָמַר לוֹ: חָמֵשׁ בֵּיצִים אָכָלְתָּ! וְהוּא אָמַר: לָאו, לֹא אָכַלְתִּי כָּל־כָּךְ. הִתְחִילוּ לְהַכּוֹת אוֹתוֹ וְשׁוֹבְרִים אֶת־שִׁנָּיו. לְכָךְ נֶאֱמַר: “שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ”.

כָּךְ הָרְשָׁעִים אוֹמְרִים: “אֵיכָה יָדַע־אֵל”¹³²², וְהַצַּדִּיקִים אוֹמְרִים: “כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי, הֵן יְיָ יָדַעְתָּ כֻלָּהּ”¹³²³ (שו"ט ד).

קעא "וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ וגו' "¹³²⁴ – מָה הַיָּם הַזֶּה הַגַּלִּים שֶׁבְּתוֹכוֹ מִתְגָּאִים וְעוֹלִים, כֵּוָן שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם מַגִּיעַ לַחוֹל הוּא נִשְׁבָּר וְחוֹזֵר¹³²⁵, וַחֲבֵרוֹ רוֹאֶה אוֹתוֹ אַף הוּא שֶׁנִּשְׁבַּר – וּמִתְגָּאֶה וְעוֹלֶה וְאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ¹³²⁶, כָּךְ הֵם הָרְשָׁעִים רוֹאִים אֵלּוּ אֶת־אֵלּוּ וְהֵם מִתְגָּאִים. כָּל־הַדּוֹרוֹת – דּוֹרוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ, דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְּלָגָה – לֹא לָמְדוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, אֶלָּא מִתְגָּאִים, לְפִיכָךְ נִמְשְׁלוּ כַיָּם – “וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ”¹³²⁷ (תנה"ק ויקרא).

קעב “לָמָּה רָגְשׁוּ”¹³²⁸ – אָמַר רַ' אַיְבוּ: כָּל־רִגּוּשָׁם שֶׁל רְשָׁעִים וְכָל־יְגִיעָם לָרִיק, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי־אֵשׁ וּלְאֻמִּים בְּדֵי־רִיק יִעָפוּ”¹³²⁹.

לְמָה הָרְשָׁעִים דּוֹמִים? לַחֲגָבִים שֶׁהֵם נְתוּנִים בְּקַלְפֵּי מְפַרְכְּסִים לַעֲלוֹת וְהֵם נוֹפְלִים, כָּךְ הָרְשָׁעִים; זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: “הַיּשֵׁב עַל־חוּג הָאָרֶץ וְישְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים”¹³³⁰ (לפי שו"ט ב).

קעג אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: רְשָׁעִים אֲפִלּוּ עַל פִּתְחוֹ שֶׁל גֵּיהִנֹּם אֵינָם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּשְׁעִים בִּי וגו' "¹³³¹ – “שֶׁפָּשְׁעוּ” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “הַפּשְׁעִים” – שֶׁפּוֹשְׁעִים וְהוֹלְכִים לְעוֹלָם (עיר' יט.).

קעד נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רַע וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע. (אב' א).

קעה “תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן”¹³³² – מֵחֶטְאוֹ שֶׁל הֶבֶל נֶהֱרַג קָיִן. לִשְׁנֵי אִילָנוֹת שֶׁהָיוּ סְמוּכִים זֶה לָזֶה, פָּכְרָה¹³³³ הָרוּחַ אֶת־אֶחָד מֵהֶם וְנָפַל עַל חֲבֵרוֹ וּפְכָרוֹ, כָּךְ “תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן”¹³³⁴ – מֵחֶטְאוֹ שֶׁל הֶבֶל נֶהֱרַג קָיִן (ב"ר, פג).

קעו אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אָסוּר לְאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בְּצֶלֶם דְּמוּת אָדָם רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: “לוּלֵי פְּנֵי־יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ־יְהוּדָה אֲנִי נוֹשֵׂא אִם־אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם־אֶרְאֶךָּ”¹³³⁵.

שֶׁאַל רַבִּי אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לוֹ: קַצְתָּ בְּחַיָּי? אָמַר לוֹ: רַבִּי, תּוֹרָה הִיא וְלִלְמֹד אֲנִי צָרִיךְ. אָמַר לוֹ: מִיָּמַי לֹא נִסְתַּכַּלְתִּי בִּדְמוּת אָדָם רָשָׁע (מג' כח.).

קעז רַ' דּוֹסְתַּאי בְּרַ' מַתָּן אוֹמֵר: מֻתָּר לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים בָּעוֹלָם־הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר “עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְּלוּ רָשָׁע וְשֹׁמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ בָם”¹³³⁶. וְאִם לְחָשְׁךָ אָדָם לוֹמַר¹³³⁷: וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “אַל־תִּתְחַר בַּמְרֵעִים אַל־תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה”¹³³⁸? אֱמֹר לוֹ: מִי שֶׁלִּבּוֹ נוֹקְפוֹ¹³³⁹ אוֹמֵר כֵּן; אֶלָּא “אַל־תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים” – לִהְיוֹת כַּמְּרֵעִים, וְ“אַל־תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה” – לִהְיוֹת כְּעֹשֵׂי עַוְלָה.

אָמַר רַ' יִצְחָק: אִם רָאִיתָ רָשָׁע שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ – אַל תִּתְגָּרֶה בוֹ (בר' ז:).

קעח אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: אֲרוּרִים הֵם הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵין עוֹשִׂין טוֹבָה שְׁלֵמָה (ב"ר פט).

קעט אֲרוּרִים הָרְשָׁעִים, שֶׁאֲפִלּוּ הַטּוֹבָה שֶׁעוֹשִׂים מִתְכַּוְּנִים לְרָעָה. (תנח' מקץ).

קפ כָּל־טוֹבָתָם שֶׁל רְשָׁעִים – רָעָה הִיא אֵצֶל צַדִּיקִים (יבמ' קג.).

קפא שַׁלְוַת רְשָׁעִים – סוֹפָה תַּקָּלָה (יומא פו:).

קפב “וַיַּרְא בָּלָּק”¹³⁴⁰ – נוֹחַ לָרְשָׁעִים שֶׁיְהוּ סוֹמִים¹³⁴¹. שֶׁעֵינֵיהֶם מְבִיאוֹת מְאֵרָה לָעוֹלָם. בְּדוֹר הַמַּבּוּל כָּתוּב: “וַיִּרְאוּ בְנֵי־הָאֱלֹהִים”¹³⁴², וְכָתוּב: “וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן”¹³⁴³, וְכָתוּב: “וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרַי פַרְעֹה”¹³⁴⁴, וְכָתוּב: “וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן־חֲמוֹר”¹³⁴⁵. וְכֵן “וַיַּרְא בָּלָּק” (במ"ר כ; תנח' בלק).

קפג אָמַר רָבָא: אָדָם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ וְאֵין אָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ רָשָׁע¹³⁴⁶ (סנה' ט:).

קפד “בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ¹³⁴⁷ וְאֹמְרִים הוֹדוּ לַייָ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”¹³⁴⁸ – אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר בְּהוֹדָאָה זוֹ “כִּי טוֹב”¹³⁴⁹? לְפִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שָׂמֵחַ בְּמַפַּלְתָּם שֶׁל רְשָׁעִים¹³⁵⁰.

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלֹא־קָרַב זֶה אֶל־זֶה כָּל־הַלָּיְלָה”¹³⁵¹? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אָמַר לָהֶם: מַעֲשֵׂי־יָדַי טוֹבְעִים¹³⁵² בַּיָּם, וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנָי! (סנה' לט:).

קפה אָסוּר לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל הָרְשָׁעִים, שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ מִן הָעוֹלָם; שֶׁאִלְמָלֵי סִלְּקוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְתֶרַח מִן הָעוֹלָם, כְּשֶׁהָיָה עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה, לֹא בָא אַבְרָהָם (מדה"ג וירא).

קפו גּוּר טוֹב מִכֶּלֶב רָע אַל תְּגַדֵּל; גּוּר רָע מִכֶּלֶב רָע – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ויק"ר טו).

קפז תּוֹלִין אֶת־הַקַּלְקָלָה בַּמְקֻלְקָל¹³⁵³ (ב“ב ק”ט:).

קפח רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִצְרִיִּים טִבְּעוּ יִשְׂרָאֵל בַּיָּם וַאֲדוֹמִים קִדְּמוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב וְלֹא אֲסָרָם הַכָּתוּב אֶלָּא עַד שְׁלשָׁה דוֹרוֹת, וּמוֹאָבִים מִפְּנֵי שֶׁנָּטְלוּ עֵצָה לְהַחֲטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל אֲסָרָם הַכָּתוּב אִסּוּר עוֹלָם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַמַּחֲטִיא אֶת־הָאָדָם קָשֶׁה לוֹ מִן הַהוֹרְגוֹ? – שֶׁהַהוֹרְגוֹ, אֵין מוֹצִיאוֹ אֶלָּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהַמַּחֲטִיאוֹ, מוֹצִיאוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא (ספרי תצא).

קפט “וַאֲשֵׁרֵיהֶם תְּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ”¹³⁵⁴ – וּמָה אִילָנוֹת שֶׁאֵין אוֹכְלִים וְאֵין שׁוֹתִין וְאֵין מְרִיחִים, אָמְרָה תוֹרָה: הַשְׁחֵת, שְׂרֹף וְכַלֵּה, הוֹאִיל וּבָאָה לְאָדָם תַּקָּלָה¹³⁵⁵ עַל־יָדָם; הַמַּתְעֶה אֶת־חֲבֵרוֹ מִדַּרְכֵי חַיִּים לְדַרְכֵי מִיתָה – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

“וְנִתַּצְתֶּם אֶת־מִזְבְּחוֹתָם”¹³⁵⁶ – מֶה חָטְאוּ עֵצִים וַאֲבָנִים? אֶלָּא, לְפִי שֶׁבָּאָה לְאָדָם תַּקָּלָה עַל־יְדֵיהֶם, אָמַר הַכָּתוּב “וְנִתַּצְתֶּם”. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמָה אִם עֵצִים וַאֲבָנִים, שֶׁאֵין לָהֶם לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה, לֹא טוֹבָה וְלֹא רָעָה, עַל־יְדֵי שֶׁבָּאָה לְאָדָם תַּקָּלָה עַל יְדֵיהֶם, אָמְרָה תּוֹרָה “וְנִתַּצְתֶּם”; אָדָם, שֶׁהוּא גוֹרֵם לְהַחֲטִיא חֲבֵרוֹ וּמַטֵּהוּ מִדֶּרֶךְ חַיִּים לְדֶרֶךְ מָוֶת – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (סנה' נה.; שמחות ח).

קצ “קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר, קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת”¹³⁵⁷ – רַ' יוּדָן אָמַר: מַה־סְּבוּרִים רְשָׁעִים שֶׁ“קִּרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם”? “קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת” – טִבֶּרְיָא עַל שֵׁם טִבֶּרִיאוּס, אֲלֶכְסַנְדְּרִיאָה עַל שֵׁם אֲלֶכְסַנְדְּרוֹס, אַנְטוּכִיאָה עַל שֵׁם אַנְטִיּוֹכוֹס.

רַ' פִּנְחָס אָמַר: “קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם” – לְמָחָר נַעֲשׂוּ בָתֵּיהֶם קִבְרֵיהֶם¹³⁵⁸ (ב"ר כג).

––––––––

קצא רַ' יְהוֹשֻׁעַ הָיָה אוֹמֵר: חָסִיד שׁוֹטֶה¹³⁵⁹ וְרָשָׁע עָרוּם וְאִשָּׁה פְרוּשָׁה וּמַכּוֹת־פְּרוּשִׁים¹³⁶⁰ – הֲרֵי אֵלּוּ מְבַלֵּי עוֹלָם¹³⁶¹.

אֵיזֶהוּ חָסִיד שׁוֹטֶה? רָאָה תִינוֹק מְבַעְבֵּעַ¹³⁶² בַּנָּהָר, אָמַר: לִכְשֶׁאֶחְלֹץ תְּפִלַּי אַצִּילֶנּוּ: עִם כְּשֶׁהוּא חוֹלֵץ¹³⁶³ תְּפִלָּיו הוֹצִיא זֶה אֶת־נַפְשׁוֹ. רָאָה אִשָּׁה טוֹבַעַת בַּנָּהָר וְאָמַר: לָאו דֶּרֶךְ־אֶרֶץ לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ וּלְהַצִּילָהּ. רָאָה תְאֵנָה בִּכּוּרָה¹³⁶⁴, אָמַר: בְּמִי שֶׁאֶפְגַּע בּוֹ תְּחִלָּה אֶתְּנְנָּה לוֹ¹³⁶⁵.

אֵיזֶהוּ רָשָׁע עָרוּם? אָמַר רַ' יוֹחָנָן: זֶה הַמַּטְעִים דְבָרָיו¹³⁶⁶ לַדַּיָּן קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא בַּעַל־דִּין חֲבֵרוֹ. רַ' אַבָּהוּ אוֹמֵר: זֶה הַנּוֹתֵן דֵּינָר לְעָנִי לְהַשְׁלִים לוֹ¹³⁶⁷ מָאתַיִם זוּז, שֶׁשָּׁנִינוּ: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מָאתַיִם זוּז לֹא יִטֹּל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשֵׂר עָנִי. רַב יוֹסֵף בַּר חַמָּא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: זֶה הַמַּכְרִיעַ אֲחֵרִים בְּאָרְחוֹתָיו¹³⁶⁸. רַ' זְרִיקָא אָמַר רַב הוּנָא: זֶה הַמֵּקֵל לְעַצְמוֹ וּמַחְמִיר לַאֲחֵרִים.

אִשָּׁה פְרוּשָׁה – שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בְּתוּלָה צַלְיָנִית¹³⁶⁹ וְאַלְמָנָה שׁוֹבָבִית¹³⁷⁰ הֲרֵי אֵלּוּ מְבַלֵּי עוֹלָם. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן בְּתוּלָה צַיְמָנִית¹³⁷¹.

מַכּוֹת פְּרוּשִׁים – שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שִׁבְעָה פְּרוּשִׁים¹³⁷² הֵם: פָּרוּשׁ שִׁכְמִי¹³⁷³, פָּרוּשׁ נִקְפִּי¹³⁷⁴, פָּרוּשׁ קִזַּאי¹³⁷⁵, פָּרוּשׁ מְדוֹכְיָא¹³⁷⁶, פָּרוּשׁ “מַה חוֹבָתִי¹³⁷⁷ וְאֶעֱשֶׂנָּה”, פָּרוּשׁ מֵאַהֲבָה, פָּרוּשׁ מִיִּרְאָה¹³⁷⁸.

אָמַר לָהּ יַנַּאי הַמֶּלֶךְ לְאִשְׁתּוֹ: אַל תִּתְיָרְאִי מִן הַפְּרוּשִׁים וְלֹא מִמִּי שֶׁאֵינָם פְּרוּשִׁים, אֶלָּא מִן הַצְּבוּעִים¹³⁷⁹ שֶׁדּוֹמִים לִפְרוּשִׁים, שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם כְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי¹³⁸⁰ וּמְבַקְּשִׁים שָׂכָר כְּפִינְחָס¹³⁸¹ (סוטה כ – כב; ירוש' סוטה פ“ג, ה”ד).

קצב אָמַר רַ' יִצְחָק: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה־לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי”¹³⁸²? – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְדוֹאֵג הָרָשָׁע¹³⁸³: מַה־לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי? כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ לְפָרָשַׁת מְרַצְּחִים וּלְפָרָשַׁת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן־הָרָע, מָה אַתָּה דּוֹרֵשׁ בָּהֵן? “וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי־פִיךָ”¹³⁸⁴ – אָמַר רַ' אַמִּי: אֵין תּוֹרָתוֹ שֶׁל דּוֹאֵג אֶלָּא מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ¹³⁸⁵. (סנה' קו:; ילק"ש תהל' נ).

קצג מְפַרְסְמִין אֶת־הַחֲנֵפִים¹³⁸⁶ מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם¹³⁸⁷ (יומא פו:).

ד. תְּשׁוּבָה

קצד אָמַר רַ' אַבָּהוּ בַּר זְעִירָא: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁקָּדְמָה לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ… תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד־דַּכָּא”¹³⁸⁸. (שו“ט צ; ב”ר א).

קצה “עַל־כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדֶּרֶךְ”¹³⁸⁹ – שֶׁמּוֹרֶה דֶרֶךְ תְּשׁוּבָה. שָׁאֲלוּ לַחָכְמָה¹³⁹⁰: חוֹטֵא מַהוּ עָנְשׁוֹ? – אָמְרָה לָהֶם: “חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה¹³⁹¹” ¹³⁹². שָׁאֲלוּ לַנְּבוּאָה: חוֹטֵא מַהוּ עָנְשׁוֹ? אָמְרָה לָהֶם: “הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת”¹³⁹³. שָׁאֲלוּ לַתּוֹרָה: חוֹטֵא מַהוּ עָנְשׁוֹ? אָמְרָה לָהֶם: יָבִיא אָשָׁם וְיִתְכַּפֶּר־לוֹ. שָׁאֲלוּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: חוֹטֵא מַהוּ עָנְשׁוֹ? אָמַר לָהֶם: יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיִתְכַּפֶּר־לוֹ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “עַל־כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדֶּרֶךְ” – יוֹרָה לְחַטָּאִים דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. (ירוש' מכ' פ“ב, ה”ו; ילק"ש תהל' כה).

קצו בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר הָיוּ בַרְיוֹנִים¹³⁹⁴, וְהָיוּ מְצַעֲרִים אוֹתוֹ הַרְבֵּה. הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם רַ' מֵאִיר שֶׁיָּמוּתוּ. אָמְרָה לוֹ בְּרוּרְיָה אִשְׁתּוֹ: מַה־דַּעְתְּךָ? מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “יִתַּמּוּ חַטָּאִים…”¹³⁹⁵? וְכִי נֶאֱמַר “חוֹטְאִים” – “חֲטָאִים” נֶאֱמַר¹³⁹⁶! וְעוֹד הַשְּׁפֵּל¹³⁹⁷ לְסוֹף הַמִּקְרָא: “וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם”¹³⁹⁸, כֵּוָן שֶׁיִּתַּמּוּ חֲטָאִים – וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם; אֶלָּא בַּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים שֶׁיַּחְזְרוּ בִתְשׁוּבָה – “וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם!” בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וְחָזְרוּ בִתְשׁוּבָה (בר' י.).

קצז בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַ' זֵירָא הֱיוּ בַרְיוֹנִים, שֶׁהָיָה מְקָרְבָם כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ בִתְשׁוּבָה, וֶהֱיוּ הַחֲכָמִים מַקְפִּידִים. כְּשֶׁמֵּת רַ' זֵירָא אִמְרוּ הַבַּרְיוֹנִים: עַד עַכְשָׁו הָיָה “קַטִּיִנָא חֲרוּךְ־שׁוֹקַיִם”¹³⁹⁹ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ עָלֵינוּ רַחֲמִים, עַכְשָׁו מִי יְבַקֵּשׁ עָלֵינוּ רַחֲמִים? הִרְהֲרוּ בְלִבָּם וְעָשׂוּ תְּשׁוּבָה (סנה' לז.; ע"י).

קצח רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתֶךָ. שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר: וְכִי אָדָם יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ יוֹם יָמוּת? – אָמַר לָהֶם: וְכָל־שֶׁכֵּן¹⁴⁰⁰, יָשׁוּב הַיּוֹם שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר – וְנִמְצָא כָּל־יָמָיו בִּתְשׁוּבָה. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ: “בְּכָל־עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל־רֹאשְׁךָ אַל־יֶחְסָר”¹⁴⁰¹.

אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁזִּמֵּן אֶת־עֲבָדָיו לִסְעֻדָּה וְלֹא קָבַע לָהֶם זְמָןָ. פִּקְחִים¹⁴⁰² שֶׁבָּהֶם קִשְּׁטוּ אֶת־עַצְמָם¹⁴⁰³ וְיָשְׁבוּ עַל פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ, אָמְרוּ: כְּלוּם חָסֵר לְבֵית הַמֶּלֶךְ¹⁴⁰⁴? טִפְּשִׁים שֶׁבָּהֶם הָלְכוּ לִמְלַאכְתָּם, אָמְרוּ: כְּלוּם יֵשׁ סְעֻדָּה בְּלֹא טֹרַח? פִּתְאֹם בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת־עֲבָדָיו. פִּקְחִים שֶׁבָּהֶם נִכְנְסוּ לְפָנָיו כְּשֶׁהֵם מְקֻשָּׁטִים, וְהַטִּפְּשִׁים נִכְנְסוּ לְפָנָיו כְּשֶׁהֵם מְלֻכְלָכִים. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לִקְרַאת פִּקְחִים וְכָעַס לִקְרַאת טִפְּשִׁים. אָמַר: הַלָּלוּ שֶׁקִּשְּׁטוּ אֶת־עַצְמָם לַסְּעֻדָּה יֵשְׁבוּ וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ, הַלָּלוּ שֶׁלֹּא קִשְּׁטוּ אֶת עַצְמָם לַסְּעֻדָּה יַעַמְדוּ וְיִרְאוּ.

חֲתָנוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר: וְהַלְוַאי¹⁴⁰⁵ אַף הֵם נִרְאִים כִּמְשַׁמְּשִׁים, אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ יוֹשְׁבִים¹⁴⁰⁶, הַלָּלוּ אוֹכְלִים וְהַלָּלוּ רְעֵבִים, הַלָּלוּ שׁוֹתִים וְהַלָּלוּ צְמֵאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ, הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ… הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ מִטּוּב לֵב וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב”¹⁴⁰⁷ (שבת קנג.; ע"י).

קצט רַ' יַעֲקֹב אוֹמֵר: הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר¹⁴⁰⁸ בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. הַתְקֵן עַצְמְךָ בִּפְרוֹזְדוֹר כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לִטְרַקְלִין¹⁴⁰⁹.

הוּא הָיָה אוֹמֵר: יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים־טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל־חַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא; וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קֹרַת־רוּחַ¹⁴¹⁰ בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל־חַיֵּי הָעוֹלָם־הַזֶּה (אב' ז).

ר “מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא־יוּכַל לְהִמָּנוֹת”¹⁴¹¹ – בָּעוֹלָם הַזֶּה מִי שֶׁהוּא מְעֻוָּת יָכוֹל לְהִתָּקֵן וּמִי שֶׁהוּא מְחֻסָּר יָכוֹל לְהִמָּנוֹת. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מִי שֶׁהוּא מְעֻוָּת אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתָּקֵן וּמִי שֶׁהוּא מְחֻסָּר אֵינוֹ יָכוֹל לְהִמָּנוֹת. יֵשׁ מִן הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ חֲבֵרִים זֶה לָזֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶחָד מֵהֶם הִקְדִּים וְעָשָׂה תְשׁוּבָה קֹדֶם מִיתָתוֹ, וְאֶחָד לֹא עָשָׂה תְשׁוּבָה; לֶעָתִיד לָבוֹא נִמְצָא זֶה עוֹמֵד בַּחֲבוּרַת צַדִּיקִים וְזֶה עוֹמֵד בַּחֲבוּרַת רְשָׁעִים, וְהוּא רוֹאֶה אֶת־חֲבֵרוֹ וְאוֹמֵר: אוֹי לִי! שֶׁמָּא מַשּׂוֹא־פָנִים בַּדִּין? אֲנִי וְזֶה גָּנַבְנוּ כְאֶחָד, אֲנִי וְזֶה גָּזַלְנוּ כְּאֶחָד וְעָשִׂינוּ כָּל מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁבָּעוֹלָם כְּאֶחָד, וְזֶה עוֹמֵד בַּחֲבוּרַת צַדִּיקִים וַאֲנִי בַּחֲבוּרַת רְשָׁעִים. מְשִׁיבִין וְאוֹמְרִין לוֹ: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁעָשָׂה חֲבֵרְךָ תְשׁוּבָה? וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: הַנִּיחוּ לִי וְאֵלֵךְ וְאֶעֱשֶׂה תְשׁוּבָה. אוֹמְרִין לוֹ: אִי שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם! אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לְשַׁבָּת, וְעוֹלָם שֶׁבָּאתָ מִמֶּנּוּ דּוֹמֶה לְעֶרֶב־שַׁבָּת, אִם אֵין אָדָם מְתַקֵּן מֵעֶרֶב־שַׁבָּת מַה־יֹּאכַל בַּשַּׁבָּת? וְהָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לְיָם וְהָעוֹלָם שֶׁבָּאתָ מִמֶּנּוּ דּוֹמֶה לְיַבָּשָׁה, וְאִם אֵין אָדָם מְתַקֵּן לוֹ בַּיַּבָּשָׁה מַה־יֹּאכַל בַּיָּם? וְהָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לְמִדְבָּר וְעוֹלָם שֶׁבָּאתָ מִמֶּנּוּ דּוֹמֶה לְיִשּׁוּב, אִם אֵין אָדָם מְתַקֵּן לוֹ מִן הַיִּשּׁוּב מַה־יֹּאכַל בַּמִּדְבָּר? וְהָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִימוֹת הַגְּשָׁמִים וְהָעוֹלָם שֶׁבָּאתָ מִמֶּנּוּ דּוֹמֶה לִימוֹת הַחַמָּה, אִם אֵין אָדָם חוֹרֵשׁ וְזוֹרֵעַ וְקוֹצֵר וּבוֹצֵר בִּימוֹת הַחַמָּה מַה־יֹּאכַל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים – מִיָּד חוֹרֵק שִׁנָּיו וְאוֹכֵל אֶת־בְּשָׂרוֹ. (קה“ר א; רו”ר ג; מד' מש' ו; ילק"ש קהל' א).

רא “כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן־הָאַרְיֵה הַמֵּת”¹⁴¹² – בָּעוֹלָם הַזֶּה מִי שֶׁהוּא כֶּלֶב יָכוֹל לֵעָשׂוֹת אֲרִי, אֲרִי יָכוֹל לֵעָשׂוֹת כֶּלֶב; אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא, מִי שֶׁהוּא כֶּלֶב אֵינוֹ יָכוֹל לֵעָשׂוֹת אֲרִי וּמִי שֶׁהוּא אֲרִי אֵינוֹ יָכוֹל לֵעָשׂוֹת כָּלֶב (ילק"ש קהלת ט).

רב “בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה”¹⁴¹³ – כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם חַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצַפֶּה לוֹ לִתְשׁוּבָה, מֵת – אָבְדָה תִקְוָתוֹ. מָשָׁל לְכַת אַחַת לִסְטִים שֶׁהָיְתָה חֲבוּשָׁה בְּבֵית הָאֲסוּרִים¹⁴¹⁴, מֶה עָשׂוּ? חָתְרוּ חֲתִירָה אַחַת וּבָרְחוּ כֻּלָּם. נִשְׁתַּיֵּר שָׁם אֶחָד מֵהֶם וְלֹא בָרַח. כֵּוָן שֶׁבָּא הַשִּׁלְטוֹן הִתְחִיל לְחָבְטוֹ בְּמַקֵּל, אָמַר לוֹ: בִּישׁ־גַּדָּא¹⁴¹⁵ וּשְׁקוּעַ הַמַּזָּל! מַחְתֶּרֶת לְפָנֶיךָ וְאֵין אַתָּה בוֹרֵחַ! כָּךְ לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לָרְשָׁעִים: הַתְּשׁוּבָה לִפְנֵיכֶם – וְלֹא שַׁבְתֶּם (קה“ר ז; ילק”ש איוב יא).

רג שְׁנֵי דְּבָרִים קְרוֹבִים לְךָ וּרְחוֹקִים¹⁴¹⁶ מִמֶּךָּ, רְחוֹקִים מִמְּךָ וּקְרוֹבִים לָךְ. תְּשׁוּבָה¹⁴¹⁷ קְרוֹבָה לְךָ וּרְחוֹקָה מִמֶּךָּ, רְחוֹקָה מִמְּךָ וּקְרוֹבָה לָךְ; מִיתָה קְרוֹבָה לְךָ וּרְחוֹקָה מִמֶּךָּ, רְחוֹקָה מִמְּךָ וּקְרוֹבָה לָךְ (קה"ר ח).

רד הִלֵּל הָיָה אוֹמֵר: אִם אֵין אֲנִי¹⁴¹⁸ לִי – מִי לִי? וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי¹⁴¹⁹ – מָה אֲנִי? וְאִם לֹא עַכְשָׁו¹⁴²⁰ – אֵימָתָי? (אב' א).

רה אָמַר רַ' יִצְחָק: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִרְמִיָה: לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: עֲשׂוּ תְשׁוּבָה. בָּא וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, הֵיאַךְ אָנוּ עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, בְּאֵילוּ פָנִים בָּאִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, לֹא הִכְעַסְנוּ אוֹתוֹ וְלֹא הִקְנַטְנוּ¹⁴²¹ אוֹתוֹ? אוֹתָם הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת שֶׁהָיִינוּ עוֹבְדִים שָׁם עֲבוֹדָה־זָרָה אֵינָם קַיָּמִים? בָּא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר כֵּן. אָמַר לוֹ: לֵךְ אֱמֹר לָהֶם: אִם אַתֶּם בָּאִים אֶצְלִי, לֹא אֵצֶל אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַתֶּם בָּאִים? (פסיק' כ"ה).

רו “פִּתְחִי־לִי אֲחוֹתִי”¹⁴²² – רַ' יֵסָא אָמַר: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, פִּתְחוּ לִי פֶתַח שֶׁל תְּשׁוּבָה כְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט וַאֲנִי פוֹתֵחַ לָכֶם פֶּתַח שֶׁיִּהְיוּ עֲגָלוֹת וּקְרוֹנוֹת¹⁴²³ נִכְנָסוֹת בּוֹ. (שהש“ר כד; ילק”ש שה"ש ה').

רז אָמַר רַ' פִּינְחָס הַכֹּהֵן בַּר חַמָּא: אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חָפֵץ לְחַיֵּב כָּל בִּרְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי אֱלֹהִים וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ”¹⁴²⁴, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה”¹⁴²⁵, וְאוֹמֵר: “חַי־אֲנִי נְאֻם אֲדֹנָי אֱלֹהִים אִם־אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע”¹⁴²⁶, וּבַמֶּה חָפֵץ? לְהַצְדִּיק בְּרִיּוֹתָיו. שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ”¹⁴²⁷. תֵּדַע לְךָ, שֶׁבִּזְמַן שֶׁהַבְּרִיּוֹת חוֹטְאִים וּמַכְעִיסִים לְפָנָיו וְהוּא כוֹעֵס עֲלֵיהֶם, מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה? חוֹזֵר וּמְבַקֵּשׁ לָהֶם סַנֵּגוֹר¹⁴²⁸ שֶׁיְּלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, וְנוֹתֵן שְׁבִיל¹⁴²⁹ לִפְנֵי הַסַּנֵּגוֹר; וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּימֵי יִרְמְיָהוּ שֶׁאָמַר: “שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַםִ וּרְאוּ־נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם־תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם־יֵשׁ עֹשֵׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ”¹⁴³⁰; וְכֵן כְּשֶׁחָטְאוּ הַסְּדוֹמִים גִּלָּה לְאַבְרָהָם לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַייָ אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם וגו' "¹⁴³¹, מִיָּד הִתְחִיל אַבְרָהָם לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם סַנֵּגוֹרְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם־רָשָׁע”¹⁴³² (תנח' וירא).

רח אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן־חֵן”¹⁴³³ – בָּא לִטַּמֵּא פּוֹתְחִין לוֹ¹⁴³⁴, בָּא לִטַּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ¹⁴³⁵. שָׁנָה דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה מוֹכֵר נֵפְטְ¹⁴³⁶ וַאֲפַרְסְמוֹן¹⁴³⁷. בָּא לִמְדֹּד¹⁴³⁸ נֵפְטְ אוֹמֵר לוֹ: מְדֹד אַתָּה לְעַצְמֶךָ; בָּא לִמְדֹּד אֲפַרְסְמוֹן אוֹמֵר לוֹ: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֶמְדֹּד עִמְּךָ, כְּדֵי שֶׁנִּתְבַּסֵּם¹⁴³⁹ אֲנִי וָאָתָּה (יומא לח, לט).

רט “וַיֵּצֶא קָיִן מִלִּפְנֵי יְיָ”¹⁴⁴⁰ – אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַ' חֲנִינָא בַּר יִצְחָק: יָצָא שָׂמֵחַ. כֵּוָן שֶׁיָּצָא פָּגַע בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָמַר לוֹ: מָה־נַעֲשָׂה בְדִינֶךָ? אָמַר לוֹ: עָשִׂיתִי תְשׁוּבָה וְנִתְפַּשַּׁרְתִּי¹⁴⁴¹. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע אָדָם הָרִאשׁוֹן כָּךְ הִתְחִיל טוֹפֵחַ¹⁴⁴² עַל פָּנָיו: אָמַר לוֹ: כָּל־כָּךְ הוּא כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר אָדָם הָרִאשׁוֹן: “מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת”¹⁴⁴³ (ויק"ר י).

רי “תִּכָּתֶּב זֹאת¹⁴⁴⁴ לְדוֹר אַחֲרוֹן”¹⁴⁴⁵ – מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַבֵּל הַשָּׁבִים; “וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל־יָהּ”¹⁴⁴⁶ – שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בּוֹרֵא אוֹתָם בְּרִיָּה חֲדָשָׁה (ויק"ר ל).

ריא “בַּחוּץ לֹא־יָלִין גֵּר”¹⁴⁴⁷ – שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פּוֹסֵל לְבִרְיָה אֶלָּא לַכֹּל הוּא מְקַבֵּל. הַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִין בְּכָל־שָׁעָה, וְכָל־מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִכָּנֵס יִכָּנֵס (שמ"ר יט).

ריב רַ' חֶלְבּוֹ שָׁאַל אֶת־רַ' שְׁמוּאֵל בַּר־נַחֲמָן, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל אַגָּדָה, מַהוּ זֶה שֶׁנֶּאֱמַר: “סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה”¹⁴⁴⁸? אָמַר לוֹ: נִמְשְׁלָה תְּפִלָּה כִּמִקְוָה וְנִמְשְׁלָה תְשׁוּבָה כַּיָּם; מַה מִקְוָה זוֹ פְּעָמִים פְּתוּחָה פְּעָמִים נְעוּלָה, כָּךְ שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה פְּעָמִים נְעוּלִים פְּעָמִים פְּתוּחִים, אֲבָל הַיָּם הַזֶה לְעוֹלָם פָּתוּחַ, כָּךְ שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה לְעוֹלָם פְּתוּחִים (איכ"ר ג).

ריג “חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ”¹⁴⁴⁹ – לְמֶה הָיָה דָוִד דּוֹמֶה, לְמִי שֶׁהָיָה בְיָדוֹ מַכָּה, וּבָא אֵצֶל הָרוֹפֵא, וְאָמַר הָרוֹפֵא: אֵין אַתָּה יָכוֹל לְהִתְרַפְּאוֹת, הַמַּכָּה הִיא גְדוֹלָה, וְהַדָּמִים¹⁴⁵⁰ בְּיָדְךָ מֻעָטִים. אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, קַח לְךָ כָּל־מַה שֶּׁיֶּשׁ־לִי בָּזֶה. וְהַשְּׁאָר מִשֶּׁלָּךְ, וַעֲשֵׂה עִמִּי חֶסֶד וְרַחֵם עָלָי. וְכֵן אָמַר דָוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ” – רַחֲמָן אַתָּה וּכְרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי, הַרְבֵּה חֲסָדִים עָשִׂיתָ עִמָּדִי; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים”¹⁴⁵¹ – מִמְּךָ הָרְפוּאָה, לְפִי שֶׁהַמַּכָּה גְּדוֹלָה תֶּן־לִי אִסְפְּלָנִית¹⁴⁵² גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי”¹⁴⁵³ (שו“ט נא; ילק”ש תהל' נא).

ריד אָמַר רַ' לֵוִי: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא־הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: “שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלהֶיךָ”¹⁴⁵⁴ (יומא פו.).

רטו “שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלהֶיךָ”¹⁴⁵⁵ – דָּרַשׁ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ: גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁכֵּוָן שֶׁאָדָם מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה מִיָּד הִיא עוֹלָה, לֹא עַד עֲשָׂרָה מִילִים וְלֹא עֶשְׂרִים וְלֹא עַד מֵאָה, אֶלָּא עַד מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים¹⁴⁵⁶. וְלֹא עַד הָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן אֶלָּא עַד הָרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי, וְלֹא עַד הָרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי אֶלָּא שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לִפְנֵי כִסֵּא הַכָּבוֹד, וְכֵן הוֹשֵׁעַ אוֹמֵר: “שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלהֶיךָ” (פסיק"ר מד).

רטז אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ מִשּׁוּם רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם”¹⁴⁵⁷? – יָדוֹ כְּתִיב, זֶה יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁפְּרוּסָה תַּחַת כַּנְפֵי הַחַיּוֹת¹⁴⁵⁸, כְּדֵי לְקַבֵּל בַּעֲלֵי־תְשׁוּבָה, מִפְּנֵי מִדַּת־הַדִּין¹⁴⁵⁹ (פסח' קיט.)

ריז אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הָאוֹמֵר מְנַשֶּׁה אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם־הַבָּא, מְרַפֶּה יְדֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי־תְשׁוּבָה¹⁴⁶⁰.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר¹⁴⁶¹ לוֹ”¹⁴⁶² – וַיֵּחָתֶר לוֹ, מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּמִין מַחְתֶּרֶת בָּרָקִיעַ, כְּדֵי לְקַבְּלוֹ בִּתְשׁוּבָה, מִפְּנֵי מִדַּת־הַדִּין¹⁴⁶³ (לפי סנה' קג.).

ריח אָמַר רַ' חַמָּא בְּרַ' חֲנִינָא: גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה שֶׁמְּבִיאָה רִפְאוּת לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה”¹⁴⁶⁴ (יומא פו.).

ריט אָמַר רַ' יוֹחָנָן: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמְּקָרַעַת גְּזַר־דִּינוֹ שֶׁל אָדָם (ר"ה יז:).

רכ תְּשׁוּבַת הַמֻּחְלָטִים¹⁴⁶⁵ מְעַכֶּבֶת הַפֻּרְעָנוּת¹⁴⁶⁶, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנֶּחְתַּם עֲלֵיהֶם גְּזַר־דִין שֶׁל פֻּרְעָנוּת (יומא פו:).

רכא אָמַר רַ' יוֹנָתָן: גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה שֶׁמְּבִיאָה גְּאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב”¹⁴⁶⁷ (שם; ע"י).

רכב ר' יוּדָא אוֹמֵר: אִם אֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה אֵינָם נִגְאָלִים. וְאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה אֶלָּא מִתּוֹךְ הַצַּעַר וּמִתּוֹךְ הַטִּלְטוּל, וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵין לָהֶם מִחְיָה; וְאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה גְדוֹלָה עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: “הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הנָּבִיא… וְהֵשִׁיב לֵב־אָבוֹת עַל־בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל־אֲבוֹתָם”¹⁴⁶⁸ (פדר"א מג).

רכג אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה, שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ כִּשְׁגָגוֹת.

– וַהֲלֹא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ כִּזְכֻיּוֹת?

– כָּאן מֵאַהֲבָה¹⁴⁶⁹. כָּאן מִיִּרְאָה¹⁴⁷⁰.

אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי, אָמַר רַ' יוֹנָתָן: גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה שֶׁמַּאֲרֶכֶת יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ… הוּא יִחְיֶה”¹⁴⁷¹.

אָמַר רַ' יִצְחָק: בְּמַעֲרָבָא¹⁴⁷² אָמְרוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבָּה בַּר מָרִי: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם; מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אָדָם מַקְנִיט¹⁴⁷³ אֶת־חֲבֵרוֹ בִּדְבָרִים – סָפֵק מִתְפַּיֵּס¹⁴⁷⁴ הֵימֶנּוּ, סָפֵק אֵין מִתְפַּיֵּס הֵימֶנּוּ. וְאִם תֹּאמַר: מִתְפַּיֵּס הֵימֶנּוּ – סָפֵק מִתְפַּיֵּס בִּדְבָרִים, סָפֵק מִתְפַּיֵּס בְּמָמוֹן; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן: אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר, מִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ בִּדְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ”¹⁴⁷⁵; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּחֲזִיק לוֹ טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְקַח־טוֹב”¹⁴⁷⁶; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב פָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ”¹⁴⁷⁷; וְשֶׁמָּא תֹאמַר פָּרֵי חוֹבָה¹⁴⁷⁸, תַּלְמוּד־לוֹמַר: “אֹהֲבֵם נְדָבָה¹⁴⁷⁹”¹⁴⁸⁰.

שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה, שֶׁבִּשְׁבִיל יָחִיד שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה מוֹחֲלִין לוֹ וּלְכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ”¹⁴⁸¹ – "מֵהֶם לֹא נֶאֱמַר¹⁴⁸², אֶלָּא “מִמֶּנּוּ”.

בַּעַל־תְּשׁוּבָה כֵּיצַד? – אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּגוֹן שֶׁבָּא לְיָדוֹ דְּבַר עֲבֵרָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּפָרַשׁ הֵימֶנָּה (יומא פו:; ע“י; ילק”ש הושע יד).

רכד שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר “וְנַקֵּה¹⁴⁸³”¹⁴⁸⁴, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר “לֹא יְנַקֶּה”¹⁴⁸⁵, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר “לֹא יְנַקֶּה” שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר “וְנַקֵּה” – הָא כֵיצַד? מְנַקֶּה הוּא לַשָּׁבִים וְאֵינוֹ מְנַקֶּה לְשֶׁאֵינָם שָׁבִים.

שָׁאַל רַ' מַתְיָא בֶּן־חֶרֶשׁ אֶת־רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָא בְּרוֹמִי: שָׁמַעְתָּ אַרְבָּעָה חֲלוּקֵי כַפָּרָה¹⁴⁸⁶ שֶׁהָיָה רַ' יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ? אָמַר לוֹ: שְׁלשָׁה הֵם וּתְשׁוּבָה עִם כָּל־אֶחָד וְאֶחָד. עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָשָׂה תְשׁוּבָה, אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “שׁוּבוּ בָּנִים¹⁴⁸⁷ שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם”¹⁴⁸⁸; עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת לֹא־תַּעֲשֶׂה וְעָשָׂה תְשׁוּבָה – תְּשׁוּבָה תּוֹלָה¹⁴⁸⁹ וְיוֹם־הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם¹⁴⁹⁰” ¹⁴⁹¹; עָבַר אָדָם עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית־דִּין¹⁴⁹² וְעָשָׂה תְשׁוּבָה – תְּשׁוּבָה וְיוֹם־הַכִּפּוּרִים תּוֹלִים וְיִסּוּרִים מְמָרְקִים¹⁴⁹³, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם¹⁴⁹⁴ וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם”¹⁴⁹⁵; אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם בְּיָדוֹ אֵין כֹּחַ לֹא בִתְשׁוּבָה לִתְלוֹת וְלֹא בְיוֹם־הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר וְלֹא בְיִסּוּרִים לְמָרֵק, אֶלָּא כֻּלָּם תּוֹלִים וּמִיתָה מְמָרֶקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִגְלָה בְאָזְנָי יְיָ צְבָאוֹת אִם־יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד־תְּמֻתוּן”¹⁴⁹⁶ (שם; שם).

––––––––

רכה אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַנְּבִיאִים כֻּלָּם לֹא נִתְנַבְּאוּ¹⁴⁹⁷ אֶלָּא לְבַעֲלֵי־תְשׁוּבָה, אֲבָל צַדִּיקִים גְּמוּרִים – “עַיִן לֹא־רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ”¹⁴⁹⁸.

רַ' אַבָּהוּ אָמַר: בִּמְקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי־תְשׁוּבָה¹⁴⁹⁹ עוֹמְדִים צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם עוֹמְדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב”¹⁵⁰⁰ – לָרָחוֹק¹⁵⁰¹ תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ לַקָּרוֹב (בר' לד:; ע"י).

רכו אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־דֻּרְדְּיָא, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ זוֹנָה אַחַת בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא בָא אֶצְלָהּ. פַּעַם אַחַת שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה אַחַת בִּכְרַכֵּי־הַיָּם וְנוֹטֶלֶת כִּיס דֵּינָרִים בִּשְׂכָרָהּ. נָטַל כִּיס דֵּינָרִים וְהָלַךְ וְעָבַר עָלֶיהָ¹⁵⁰² שִׁבְעָה נְהָרוֹת. בִּשְׁעַת הֶרְגֵּל־דָּבָר¹⁵⁰³ הֵפִיחָה¹⁵⁰⁴. אָמְרָה: כְּשֵׁם שֶׁהַפִּיחָה אֵינָהּ חוֹזֶרֶת לִמְקוֹמָהּ כָּךְ אֱלִיעֶזֶר בֶּן דֻּרְדְּיָא אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה. הָלַךְ וְיָשַׁב בֵּין הָרִים וּגְבָעוֹת. אָמַר: הָרִים וּגְבָעוֹת, בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים! אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה”¹⁵⁰⁵. אָמַר: שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים! אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ. שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה”¹⁵⁰⁶. אָמַר: חַמָּה וּלְבָנָה, בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים! אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה”¹⁵⁰⁷. אָמַר: כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת: בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים! אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָמַקּוּ כָּל־צְבָא הַשָּׁמַיִם”¹⁵⁰⁸. אָמַר: אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִי. הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וְגָעָה בִּבְכִיָּה עַד שֶיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־ דֻּרְדְּיָא מְזֻמָּן לְחַיֵּי עוֹלָם־הַבָּא;

בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּכַמָּה שָׁנִים וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אֶחָת¹⁵⁰⁹. וְאָמַר רַבִּי: לֹא דַיָּם לְבַעֲלֵי־תְשׁוּבָה שֶׁמְּקַבַּלִין אוֹתָם אֶלָּא שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתָם רַבִּי (ע“ז יז.; ע”י).

רכז אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: טוֹבָה מַרְדּוּת אַחַת¹⁵¹⁰ בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִמֵּאָה מַלְקֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה”¹⁵¹¹. (בר' ז.).

רכח אָמַר בַּר חִינְנָא סָבָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב: כָּל־הָעוֹשֶׂה דְבַר־עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בּוֹ מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל־עֲוֹנוֹתָיו (שם יב:).

רכט אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: אָדָם שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲבֵרָה וּמִתְוַדֶּה וְאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ, לְמָה הוּא דוֹמֶה? – לְאָדָם שֶׁתּוֹפֵס שֶׁרֶץ בְּיָדוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ טוֹבֵל בְּכָל־מֵימוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לֹא עָלְתָה לוֹ¹⁵¹² טְבִילָה; זְרָקוֹ מִיָּדוֹ – כֵּוָן שֶׁטָּבַל בְּאַרְבָּעִים סְאָה¹⁵¹³ מִיָּד עָלְתָה לוֹ טְבִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם”¹⁵¹⁴, וְאוֹמֵר: “נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל־כַּפָּיִם אֶל־אֵל בַּשָּׁמָיִם”¹⁵¹⁵ (תענ' סז.).

רל הָאוֹמֵר “אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב” – אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה (יומא פה:).

רלא “וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר… לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם”¹⁵¹⁶ – אָמַר רַ' פִּינְחָס הַכֹּהֵן בְּרַ' חַמָּא: לְאַחַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצַפֶּה לָרְשָׁעִים שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְאֵינָם עוֹשִׂים, אֲפִלּוּ הֵם רוֹצִים בָּאַחֲרוֹנָה הוּא נוֹטֵל אֶת־לִבָּם שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ תְשׁוּבָה (שמ"ר י).

רלב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: גָּזַל מָרֵישׁ¹⁵¹⁷ וּבְנָאוֹ בַּבִּירָה¹⁵¹⁸ – בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְקַעְקֵעַ¹⁵¹⁹ כָּל־הַבִּירָה כֻּלָּהּ וּמֵחֲזִיר מָרֵישׁ לִבְעָלָיו, וּבֵית־הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין לוֹ אֶלָּא דְמֵי מָרֵישׁ¹⁵²⁰ בִּלְבַד מִשּׁוּם תַּקָּנַת הַשָּׁבִין¹⁵²¹. (גיט' נה.).

רלג מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה¹⁵²²; אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “רֵיקָה, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה תְשׁוּבָה אֲפִלּוּ אַבְנֵט¹⁵²³ שֶׁאַתָּה חוֹגֵר אֵינוֹ שֶׁלָּךְ” – וְנִמְנַע וְלֹא עָשָׂה תְשׁוּבָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ¹⁵²⁴: הַגַּזְלָנִים וּמַלְוֵי־בְרִבִּית שֶׁהֶחֱזִירוּ¹⁵²⁵, אֵין מְקַבְּלִים מֵהֶם¹⁵²⁶; וְהַמְקַבֵּל מֵהֶם – אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. (ב"ק צד:; תנח' נח).

רלד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת¹⁵²⁷, לֹא כֶאֱלִישָׁע שֶׁדְּחָפוֹ לְגֵיחֲזִי בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְלֹא כִיהוֹשֻׁעַ בֶּן־פְּרַחְיָה שֶׁדְּחָפוֹ לְתַלְמִידוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו.

יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־פְּרַחְיָה מַהוּ? כְּשֶׁהָרַג יַנַּאי¹⁵²⁸ הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים – שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח הִטְמִינַתּוּ אֲחוֹתוֹ, יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה הָלַךְ וּבָרַח לַאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרָיִם. כְּשֶׁנַּעֲשָׂה שָׁלוֹם שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח: “מִנִּי יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ לָךְ אֲלֶכְסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם אֲחוֹתִי¹⁵²⁹! בַּעֲלִי שָׁרוּי בְּתוֹכֵךְ¹⁵³⁰ וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת שׁוֹמֵמָה”. אָמַר: מִכָּאן שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁלוֹם. בַּחֲזִירָתוֹ נִזְדַּמֵּן לְפֻנְדָּק¹⁵³¹ אֶחָד, עָשׂוּ לוֹ כָבוֹד גָּדוֹל. הָיָה יוֹשֵׁב וּמְדַבֵּר בְּשֶׁבַח הָאַכְסַנְיָא¹⁵³², אָמַר: כַּמָּה נָאֶה אַכְסַנְיָא זוֹ¹⁵³³! אָמַר לוֹ [תַּלְמִידוֹ]: רַבִּי, עֵינֶיהָ טְרוּטוֹת¹⁵³⁴. אָמַר לוֹ: רָשָׁע, בְּכָךְ אַתָּה עוֹסֵק¹⁵³⁵! הוֹצִיא אַרְבַּע מֵאוֹת שׁוֹפָרוֹת וְנִדָּהוּ. כָּל־יוֹם בָּא לְפָנָיו וְלֹא קִבְּלוֹ. יוֹם אֶחָד הָיָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־פְּרַחְיָה קוֹרֵא קְרִיאַת־שְׁמַע. בָּא לְפָנָיו. הָיְתָה דַעְתּוֹ לְקַבְּלוֹ. הֶרְאָה לוֹ בְּיָדוֹ¹⁵³⁶. כְּסָבוּר שֶׁהוּא דוֹחֵהוּ. הָלַךְ [וְיָצָא לְתַרְבּוּת־רָעָה¹⁵³⁷]. אָמַר לוֹ: חֲזֹר בָּךְ. אָמַר לוֹ: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מִמֶּךָּ: כָּל־הַחוֹטֵא וּמַחֲטִיא אֶת־הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה (סוטה מז.).

רלה כָּל־הַמְּזַכֶּה אֶת־הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל־יָדוֹ; וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת־הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. “כָּל־הַמְּזַכֶּה אֶת־הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ” – שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בְּגֵיהִנֹּם וְתַלְמִידָיו בְּגַן־עֵדֶן; “וְכָל־הַמַּחֲטִיא אֶת־הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה” – שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בְּגַן־עֵדֶן וְתַלְמִידָיו בְּגֵיהִנֹּם (יומא פז.).

ה. שָׂכָר וָעֹנֶשׁ

רלו אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ¹⁵³⁸ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת־הָרַב עַל־מְנָת¹⁵³⁹ לְקַבֵּל פְּרָס¹⁵⁴⁰, אֶלָּא הֱיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת־הָרַב שֶׁלֹּא עַל־מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס.

אַנְטִינְגוֹס אִישׁ סוֹכוֹ הָיוּ לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידִים, שֶׁהָיוּ שׁוֹנִים בִּדְבָרָיו¹⁵⁴¹, וְהָיוּ שׁוֹנִים לְתַלְמִידִים וְתַלְמִידִים לְתַלְמִידֵיהֶם. עָמְדוּ וְדִקְדְּקוּ אַחֲרֵיהֶם וְאָמְרוּ: מָה רָאוּ רַבּוֹתֵינוּ לוֹמַר דָּבָר זֶה? אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה פוֹעֵל מְלָאכָה כָּל־הַיּוֹם וְלֹא יִטֹּל שְׂכָרוֹ עַרְבִית! אֶלָּא אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִים רַבּוֹתֵינוּ שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם אַחֵר וְיֵשׁ תְּחִיַּת־הַמֵּתִים לֹא הָיוּ אוֹמְרִים כָּךְ. עָמְדוּ וּפֵרְשׁוּ מִן הַתּוֹרָה וְנִפְרְצוּ מֵהֶם שְׁתֵּי פְרָצוֹת¹⁵⁴²: צְדוֹקִים וּבַיְתוֹסִים¹⁵⁴³; צְדוֹקִים – עַל שׁוּם צָדוֹק, בַּיְתוֹסִים – עַל שׁוּם בַּיְתוֹס. וְהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בִּכְלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב כָּל־יְמֵיהֶם, לֹא שֶׁהָיְתָה דַעְתָּם גַּסָּה עֲלֵיהֶם¹⁵⁴⁴, אֶלָּא שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: מָסֹרֶת הִיא בְיַד פְּרוּשִׁים¹⁵⁴⁵, שֶׁהֵם מְצַעֲרִים עַצְמָם¹⁵⁴⁶ בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּבָעוֹלָם־הַבָּא אֵין לָהֶם כְּלוּם! (אב' א'; אדר"נ ה).

רלז רַ' עֲקִיבָא אָמַר: הַכֹּל צָפוּי וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה¹⁵⁴⁷, וּבְטוֹב הָעוֹלָם נָדוֹן¹⁵⁴⁸, וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה¹⁵⁴⁹.

הוּא הָיָה אוֹמֵר: הַכֹּל נָתוּן בָּעֵרָבוֹן¹⁵⁵⁰, וּמְצוּדָה פְרוּשָׂה עַל־כָּל־הַחַיִּים¹⁵⁵¹, הַחֲנוּת פְּתוּחָה¹⁵⁵² וְהַחֶנְוָנִי מַקִּיף¹⁵⁵³, וְהַפִּנְקָס¹⁵⁵⁴ פָּתוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת, וְכָל־הָרוֹצֶה לִלְוֹת יָבוֹא וְיִלְוֶה, וְהַגַּבָּאִים¹⁵⁵⁵ מַחֲזִירִים תָּדִיר בְּכָל־יוֹם וְנִפְרָעִים מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל־מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ¹⁵⁵⁶, וְהַדִּין דִּין אֱמֶת – וְהַכֹּל מְתֻקָן לִסְעֻדָּה¹⁵⁵⁷ (אב' ג).

רלח רַ' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר הָיָה אוֹמֵר: הַיִּלּוֹדִים לָמוּת¹⁵⁵⁸ וְהַמֵּתִים לִחְיוֹת¹⁵⁵⁹ וְהַחַיִּים לִדּוֹן¹⁵⁶⁰, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע¹⁵⁶¹ שֶׁהוּא אֵל, הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַמֵּבִין, הוּא הַדַּיָּן, הוּא הָעֵד, הוּא בַּעַל דִּין, הוּא עָתִיד לָדוּן. בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה וְלֹא מַשּׂוֹא־פָנִים וְלֹא מִקַּח־שֹׁחַד, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ; וְדַע שֶׁהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן. וְאַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרְךָ שָׁהַשְּׁאוֹל בֵּית־מָנוֹס לָךְ¹⁵⁶², שֶׁעַל־כָּרְחֲךָ¹⁵⁶³ אַתָּה נוֹצָר, וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד, וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת, וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן¹⁵⁶⁴ לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (אב' ד').

רלט רַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: דַּע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָמֵל¹⁵⁶⁵ וּמִי הוּא בַעַל־מְלַאכְתְּךָ¹⁵⁶⁶, שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ.

רַ' טַרְפוֹן אוֹמֵר: הַיּוֹם קָצָר, וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה. וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, וּבַעַל־הַבַּיִת דּוֹחֵק.

הוּא הָיָה אוֹמֵר: לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר¹⁵⁶⁷, וְלֹא אַתָּה בֶּן־חוֹרִין לְהִבָּטֵל מִמֶּנָּה: אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה נוֹתְנִין לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל־מְלַאכְתְּךָ, שֶׁיְּשַׁלֵּם־לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ. וְדַע שֶׁמַּתַּן־שְׂכָרָם שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד־לָבוֹא (שם ב).

רמ עֲקַבְיָא בֶּן־מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ – מִטִּפָּה סְרוּחָה; וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ – לִמְקוֹם עָפָר, רִמָּה וְתוֹלֵעָה; וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן – לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (שם ג).

רמא רַבִּי אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מַה־לְּמַעְלָה מִמְּךָ – עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל־מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִים (שם ב).

רמב בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה־תַּלְמוּד־לוֹמַר¹⁵⁶⁸ – וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד יָכֹל לְהִבָּרְאוֹת? אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים¹⁵⁶⁹, שֶׁמְּאַבְּדִים אֶת־הָעוֹלָם¹⁵⁷⁰ שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת¹⁵⁷¹, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים, שֶׁמְּקַיְּמִים אֶת־הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת (שם ה).

רמג בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: שְׂכַר מִצְוָה – מִצְוָה¹⁵⁷², וּשְׂכַר עֲבֵרָה – עֲבֵרָה (שם ד).

––––––––

רמד רַבִּי אוֹמֵר: הֱוֵה זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן־שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת, וֶהֱוֵה מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ¹⁵⁷³ וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָה (שם ב).

רמה אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “עַל־כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן”¹⁵⁷⁴? – “הַמּשְׁלִים” – אֵלּוּ הַמּשְׁלִים בְּיִצְרָם¹⁵⁷⁵; “בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן” – בֹּאוּ וּנְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם: הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ (ב"ב עח:).

רמו אָמַר רַ' חִיָּא: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? – לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַרְדֵּס, וְהִכְנִיס בּוֹ פּוֹעֲלִים, לֹא גִלָּה לָהֶם הַמֶּלֶךְ שְׂכַר נְטִיעוֹתָיו, שֶׁאִלּוּ גִלָּה לָהֶם שְׂכַר נְטִיעוֹתָיו – הֵם רוֹאִים אֵיזוֹ נְטִיעָה שֶׁשְּׂכָרָהּ מְרֻבֶּה וְנוֹטְעִים אוֹתָהּ, נִמְצֵאת מְלֶאכֶת הַפַּרְדֵּס מִקְצָתָהּ בְּטֵלָה וּמִקְצָתָהּ קַיֶּמֶת; כָּךְ לֹא גִלָּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בַּתּוֹרָה שְׂכַר כָּל־מִצְוָה וּמִצְוָה, שֶׁאִלּוּ גִלָּה – נִמְצְאוּ הַמִּצְוֹת מִקְצָתָן קַיָּמוֹת וּמִקְצָתָן בְּטֵלוֹת (תנח' עקב).

רמז שָׁנָה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: שְׁתֵּי מִצְוֹת גִלָּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַתַּן שְׂכָרָן, אַחַת קַלָּה־שֶׁבְּקַלּוֹת וְאַחַת חֲמוּרָה־שֶׁבַּחֲמוּרוֹת, וְאֵלּוּ הֵן: קַלָּה־שֶׁבְּקַלּוֹת – שִׁלּוּחַ־הַקֵּן, וְשָׁם כָּתוּב: “וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים”¹⁵⁷⁶, וַחֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת – כִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁבּוֹ כָּתוּב: “לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ”¹⁵⁷⁷ – הֲרֵי הֵן שָׁווֹת בְּמַתַּן שְׂכָרָן בָּעוֹלָם הַזֶּה (שם).

רמח בֶּן הֵא־הֵא אוֹמֵר: לְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא¹⁵⁷⁸ (אב' ה).

רמט יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּכַמָּה שָׁנִים וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אֶחָת (ע"ז י:).

––––––––

רנ אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם”¹⁵⁷⁹? – הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם, וְלֹא לְמָחָר¹⁵⁸⁰ לַעֲשׂוֹתָם; הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם, לְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם (עיר' כב.; ע"ז ג.).

רנא שְׂכַר מִצְוָה בְּהָאי עָלְמָא לֶכָּא¹⁵⁸¹.

שָׁנִינוּ, רַ' יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֵין לְךָ כָּל־מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ, שֶׁאֵין תְּחִיַּת־הַמֵּתִים תְּלוּיָה בָהּ. בְּכִבּוּד אָב וָאֵם נֶאֱמַר: “לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ”¹⁵⁸², וּבִשִׁלּוּחַ הַקֵּן נֶאֱמַר: “לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים”¹⁵⁸³ – הֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו: עֲלֵה לַבִּירָה¹⁵⁸⁴ וְהָבֵא לִי גוֹזָלוֹת¹⁵⁸⁵, וְעָלָה לַבִּירָה וְשִׁלַּח אֶת־הָאֵם וְנָטַל אֶת־הַבָּנִים, וּבַחֲזִירָתוֹ נָפַל וָמֵת – הֵיכָן אֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל זֶה, הֵיכָן טוֹבָתוֹ שֶׁל זֶה? אֶלָּא “לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ” – בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ, “וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ” – בָּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב.

וְשֶׁמָּא לֹא כָךְ הָיָה¹⁵⁸⁶? – רַ' יַעֲקֹב מַעֲשֶׂה רָאָה.

אָמַר רַב יוֹסֵף: אִלְמָלֵי דְרָשׁוֹ “אַחֵר”¹⁵⁸⁷ לְמִקְרָא זֶה כְּרַ' יַעֲקֹב בֶּן־בִּתּוֹ לֹא חָטָא. וְ“אַחֵר” מָה רָאָה? יֵשׁ אוֹמְרִים: כְּמַעֲשֶׂה זֶה רָאָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְשׁוֹנוֹ שֶׁל חֻצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן¹⁵⁸⁸ רָאָה, שֶׁהָיְתָה מֻטֶּלֶת בְּאַשְׁפָּה, אָמַר: פֶּה שֶׁהֵפִיק¹⁵⁸⁹ מַרְגָּלִיוֹת יְלַחֵךְ עָפָר! יָצָא וְחָטָא. וְהוּא לֹא יָדַע – “לְמַעַן יִיטַב לָךְ” – בָּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, “וּלְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ” – בָּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ (קיד' לט.; חול' קמב).

רנב “אֶת־הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ… וְהַקְּלָלָה אִם־לֹא תִּשְׁמְעוּ”¹⁵⁹⁰ – מָשָׁל לְזָקֵן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל הַדֶּרֶךְ וְהָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי דְרָכִים, אַחַת תְּחִלָּתָהּ מִישׁוֹר וְסוֹפָהּ קוֹצִים; וְהָיָה יוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ שְׁתֵּיהֶן וּמַזְהִיר עוֹבְרִים וְאוֹמֵר לָהֶם: אַף־עַל־פִּי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים תְּחִלָּתָהּ שֶׁל זוֹ קוֹצִים – לְכוּ בָהּ, שֶׁסּוֹפָהּ מִישׁוֹר; כָּל־מִי שֶׁהָיָה חָכָם שׁוֹמֵעַ לוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ בָּהּ וּמִתְיַגֵּעַ קִמְעָא¹⁵⁹¹, הָלַךְ בְּשָׁלוֹם וּבָא בְשָׁלוֹם; אֲבָל אוֹתָם שֶׁלֹּא הָיוּ שׁוֹמְעִים לוֹ הָיוּ הוֹלְכִים וְנִכְשָׁלִים בְּסוֹף. כָּךְ הָיָה משֶׁה: פֵּרַשׁ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם: הֲרֵי דֶרֶךְ הַחַיִּים וְדֶרֶךְ הַמָּוֶת, בְּרָכָה וּקְלָלָה, “וּבָחַרְתָּ בַחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ”¹⁵⁹². (תנח' ראה).

רנג מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב־שַׁבָּת¹⁵⁹³ – יֹאכַל בְּשַׁבָּת¹⁵⁹⁴; מִי שֶׁלֹּא טָרַח בְּעֶרֶב־שַׁבָּת – מֵהֵיכָן יֹאכַל בְּשַׁבָּת? (ע"ז ג.).

רנד רַ' אַיְבוּ אוֹמֵר: שָׁלשׁ כִּתּוֹת¹⁵⁹⁵ הֵן. כַּת רִאשׁוֹנָה אָמְרָה: אִלּוּ לֹא נִבְרֵאתִּי אֶלָּא לִרְאוֹת הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת דַּיִּי¹⁵⁹⁶, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ”¹⁵⁹⁷; כַּת שְׁנִיָּה אָמְרָה: כָּל־מַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ לִתֵּן לִי – תֵּן לִי לֶעָתִיד לָבוֹא: כַּת שְׁלִישִׁית שֶׁל פּוֹעֲלִים עֲצֵלִים אוֹמְרִים: תַּן לָנוּ עַכְשָׁו¹⁵⁹⁸ שֶׁלָּנוּ וְשֶׁל אֲבוֹתֵינוּ (שו"ט ח).

רנה [“עַל הַר־גָּבֹהַּ עֲלִי־לָךְ… הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ… הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו”]¹⁵⁹⁹ – אָמַר רַ' יִרְמִיָּה בְּרַ' אֶלְעָזָר: עֲתִידָהּ בַת־קוֹל לִהְיוֹת מְפוֹצֶצֶת¹⁶⁰⁰ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְאוֹמֶרֶת: כָּל־מִי שֶׁפָּעַל עִם אֵל יָבוֹא וְיִטֹּל שְׂכָרוֹ. וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת: “מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם?”¹⁶⁰¹ – מִי קִלֵּס¹⁶⁰² לְפָנַי עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ נְשָׁמָה, מִי מָל לִשְׁמִי עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ בֵּן זָכָר, מִי עָשָׂה לִי מַעֲקֶה עַד־שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ גָּג, מִי עָשָׂה לִי מְזוּזָה עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ בַּיִת, מִי עָשָׂה לִי סֻכָּה עַד־שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ מָקוֹם, מִי עָשָׂה לִי לוּלָב עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ דָמִים¹⁶⁰³, מִי עָשָׂה לִי צִיצִית עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ טַלִּית, מִי הִפְרִישׁ לְפָנַי פֵּאָה עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ שָׂדֶה, מִי הִפְרִישׁ לִי תְרוּמָה עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ גֹרֶן, מִי הִפְרִישׁ לְפָנַי חַלָּה עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ עִסָּה¹⁶⁰⁴, מִי הִפְרִישׁ לְפָנַי קָרְבָּן עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ בְּהֵמָה? (ויק"ר כז).

רנו אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי: גּוּף וּנְשָׁמָה יְכוֹלִים לִפְטֹר עַצְמָם מִן הַדִּין. כֵּיצַד? גּוּף אוֹמֵר: נְשָׁמָה חָטְאָה, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁפֵּרְשָׁה מִמֶּנִּי הֲרֵינִי מוּטָל כְּאֶבֶן דּוּמָם בַּקָּבֶר. וּנְשָׁמָה אוֹמֶרֶת: גּוּף חָטָא, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁפֵּרַשְׁתִּי מִמֶּנּוּ הֲרֵינִי פוֹרַחַת בָּאֲוִיר כְּצִפּוֹר. אָמַר לוֹ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס נָאֶה וְהָיוּ בוֹ בַּכּוּרוֹת¹⁶⁰⁵ נָאוֹת וְהוֹשִׁיב בּוֹ שְׁנֵי שׁוֹמְרִים, אֶחָד חִגֵּר¹⁶⁰⁶ וְאֶחָד סוֹמֵא¹⁶⁰⁷. אָמַר לוֹ חִגֵּר לַסּוֹמֵא: בַּכּוּרוֹת נָאוֹת אֲנִי רוֹאֶה בַּפַּרְדֵּס, בּוֹא וְהַרְכִּיבֵנִי וּנְבִיאֵן לְאָכְלָן. רָכַב חִגֵּר עַל־גַּבֵּי סוֹמֵא וֶהֱבִיאוּן וַאֲכָלוּן. לְיָמִים בָּא בַעַל הַפַּרְדֵּס, אָמַר לָהֶם: בַּכּוּרוֹת נָאוֹת הֵיכָן הֵן? אָמַר לוֹ סוֹמֵא: כְּלוּם יֵשׁ־לִי עֵינַיִם לִרְאוֹת? אָמַר לוֹ חִגֵּר: כְּלוּם יֶשׁ־לִי רַגְלַיִם לְהַלֵּךְ בָּהֶן? מֶה עָשָׂה? הִרְכִּיב חִגֵּר עַל גַּבֵּי סוֹמֵא וְדָן אוֹתָם כְּאֶחָד. אַף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵבִיא נְשָׁמָה וְזוֹרְקָהּ בַּגּוּף וְדָן אוֹתָם כְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: “יִקְרָא אֶל־הַשָּׁמַיִם מֵעָל וְאֶל־הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ”¹⁶⁰⁸; “יִקְרָא אֶל־הַשָּׁמַיִם מֵעָל” – זוֹ נְשָׁמָה, “וְאֶל־הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ” – זֶה הַגּוּף (סנה' צא; ע"י).

רנז “הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל־נֶעְלָם”¹⁶⁰⁹ – אָמַר רַ' לֵוִי: לְעוֹף שֶׁהוּא נָתוּן בִּכְלוּב וּבָא עוֹף אַחֵר וְעָמַד עַל גַּבּוֹ. אָמַר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ, שֶׁמְּזוֹנוֹתֶיךָ מְצוּיִם אֶצְלֶךָ. אָמַר לוֹ: בַּמְּזוֹנוֹת אַתָּה מִסְתַּכֵּל¹⁶¹⁰ וּבַמְּצוּדָה אֵין אַתָּה מִסְתַּכֵּל (פסיק' כד; ילק"ש קהלת יב).

רנח “שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ… וְדַע כִּי עַל־כָּל־אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט”¹⁶¹¹ – רַ' חִיָּא רַבָּה אָמַר: לְלִסְטִים¹⁶¹² שֶׁבָּרַח מִפְּנֵי הַקּוּסְטֵינָר¹⁶¹³. אָמַר לוֹ: הַמְעֵט בְּרִיצָה שֶׁלֹּא תִתְיַגַּע בַּחֲזָרָה¹⁶¹⁴ (פסיק' כד).

רנט “הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ… צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא”¹⁶¹⁵ – אָמְרוּ: בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ¹⁶¹⁶ שֶׁל אָדָם לְבֵית־עוֹלָמוֹ כָּל־מַעֲשָׂיו נִפְרָטִים¹⁶¹⁷ לְפָנָיו וְאוֹמְרִין לוֹ: כָּךְ וְכָךְ עָשִׂיתָ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בְּיוֹם פְּלוֹנִי; וְהוּא אוֹמֵר: הֵן, וְאוֹמְרִין לוֹ: חֲתֹם – וְחוֹתֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּיַד־כָּל־אָדָם יַחְתּוֹם”¹⁶¹⁸; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּצְדִּיק עָלָיו אֶת־הַדִּין וְאוֹמֵר לָהֶם: יָפֶה דַנְתּוּנִי. (תענ' יא.).

רס רַ' אַבָּא כֹּהֵן בַּרְדָּלָא אָמַר: אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין, אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה! בִּלְעָם חָכָם שֶׁל הַגּוֹיִם לֹא יָכֹל לַעֲמֹד בְּתוֹכַחְתָּהּ שֶׁל אֲתוֹנוֹ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה? וַיֹּאמֶר: לֹא”¹⁶¹⁹; יוֹסֵף קְטַנָּם שֶׁל שְׁבָטִים הָיָה וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּתוֹכַחְתּוֹ, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלֹא־יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו”¹⁶²⁰. וְלִכְשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְיוֹכִיחַ כָּל־אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה־שֶּׁהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ”¹⁶²¹ – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ב"ר צג).

––––––––

רסא הִלֵּל רָאָה גֻלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל־פְּנֵי הַמַּיִם, אָמַר לָהּ: עַל דִּאֲטֵפְתְּ¹⁶²² אֲטִיפוּךְ וְסוֹף מְטִיפָיִךְ יְטוּפוּן (אב' ב).

רסב שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּסַאסְּאָה¹⁶²³… תְּרִיבֶנָּה”¹⁶²⁴; וּמִנַּיִן שֶׁכָּל־פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת¹⁶²⁵ לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “אַחַת לְאַחַת לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן”¹⁶²⁶ (סוטה ח:).

רסג שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחֲרֵי עֵינָיו – לְפִיכָךְ נִקְרוּ פְלִשְׁתִּים אֶת־עֵינָיו; אַבְשָׁלוֹם נִתְגָּאָה בְשַׂעֲרוֹ – לְפִיכָךְ נִתְלֶה בְשַׂעֲרוֹ (שם ט:).

רסד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: סוֹטָה נָתְנָה עֵינֶיהָ בְּמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהּ, מַה שֶּׁבִּקְשָׁה¹⁶²⁷ לֹא נִתַּן לָהּ וּמַה שֶּׁבְּיָדָהּ¹⁶²⁸ נְטָלוּהוּ מִמֶּנָּה, שֶׁכָּל־הַנּוֹתֵן עֵינוֹ בְּמַה־שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ – מַה־שֶּׁמְּבַקֵּשׁ אֵין נוֹתְנִין לוֹ וּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ נוֹטְלִין הֵימֶנּוּ.

וְכֵן מָצִינוּ בְּנָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי¹⁶²⁹, שֶׁנָּתַן עֵינָיו¹⁶³⁰ בְּמַה־שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ, מַה־שֶּׁבִּקֵּשׁ לֹא נִתַּן לוֹ וּמַה־שֶּׁבְּיָדוֹ נְטָלוּהוּ מִמֶּנּוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֲנִי אָמַרְתִּי, יְהֵא מֶלֶךְ עַל כָּל־בְּהֵמָה וְחַיָּה, וְעַכְשָׁו “אָרוּר אַתָּה מִכָּל־הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה”¹⁶³¹; אֲנִי אָמַרְתִּי, יֵלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה, עַכְשָׁו “עַל־גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ”¹⁶³²; אֲנִי אָמַרְתִּי, יְהֵא מַאֲכָלוֹ מַאֲכַל אָדָם, עַכְשָׁו “וְעָפָר תֹּאכַל”¹⁶³³; הוּא אָמַר: אֶהֱרֹג אָדָם וְאֶשָּׂא אֶת־חַוָּה, לְפִיכָךְ עַכְשָׁו “וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ”¹⁶³⁴.

וְכֵן מָצִינוּ בְּקַיִן וְקֹרַח וּבִלְעָם וְדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל וְגֵיחֲזִי וְאַבְשָׁלוֹם וַאֲדוֹנִיָּה וְעֻזִּיָּהוּ וְהָמָן, שֶׁנָּתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּמַה־שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לָהֶם, מַה־שֶּׁבִּקְשׁוּ לֹא נִתַּן לָהֶם וּמַה שֶּׁבְּיָדָם נְטָלוּהוּ מֵהֶם. (סוטה ט).

רסה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ פָּתַח: “וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ”¹⁶³⁵, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: “כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע”¹⁶³⁶ – בְּמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? בִּשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁהָרְגוּ אֶת־הַנֶּפֶשׁ, אֶחָד הָרַג בְּשׁוֹגֵג וְאֶחָד הָרַג בְּמֵזִיד, לָזֶה אֵין עֵדִים¹⁶³⁷ וְלָזֶה אֵין עֵדִים – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְזַמְּנָם לְפֻנְדָּק אֶחָד¹⁶³⁸, זֶה שֶׁהָרַג בְּמֵזִיד יוֹשֵׁב תַּחַת הַסֻּלָּם, וְזֶה שֶׁהָרַג בְּשׁוֹגֵג יוֹרֵד בַּסֻּלָּם וְנוֹפֵל עָלָיו וְהוֹרְגוֹ. זֶה שֶׁהָרַג בְּמֵזִיד נֶהֱרָג¹⁶³⁹, וְזֶה שֶׁהָרַג בְּשׁוֹגֵג גּוֹלֶה (מכות י:).

רסו מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, אַף־עַל־פִּי שֶׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין, דִּין אַרְבַּע־מִיתוֹת לֹא בָטֵלוּ: מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב סְקִילָה – אוֹ נוֹפֵל מִן הַגַּג אוֹ חַיָּה דוֹרַסְתּוֹ¹⁶⁴⁰; מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה – אוֹ נוֹפֵל בִּדְלֵקָה¹⁶⁴¹ אוֹ נָחָשׁ מַכִּישׁוֹ¹⁶⁴²; מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב הֲרִיגָה – אוֹ נִמְסָר לְמַלְכוּת אוֹ לִסְטִים¹⁶⁴³ בָּאִים עָלָיו; מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב חֶנֶק – אוֹ טוֹבֵעַ בְּנָהָר אוֹ מֵת בְּאַסְכְּרָה¹⁶⁴⁴ (כת' ל:; סנה' לז:).

רסז גִּירָאָה בְגִירֵיהּ¹⁶⁴⁵ מִקְּטֵל, מִדְּוִיל יְדֵיהּ מִשְׁתַּלֵּם (פסחים כח.).

רסח אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא: כָּל־הַמִּדּוֹת בָּטְלוּ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה לֹא בָטֵלָה (ב"ר ט).

רסט שָׁנִינוּ, רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד מוֹדְדִין לוֹ. אָמַר רַ' יְהוּדָה: וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? אָדָם נוֹתֵן מְלֹא עָמְסוֹ¹⁶⁴⁶ לְעָנִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לוֹ מְלֹא עָמְסוֹ לָעוֹלָם הַבָּא – וַהֲלֹא נֶאֱמַר “וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן¹⁶⁴⁷”¹⁶⁴⁸? [אָמַר לוֹ רַ' מֵאִיר]: וְאַתָּה אִי אוֹמֵר כֵּן? אֵי זוֹ הִיא מִדָּה מְרֻבָּה – מִדַּת טוֹבָה מְרֻבָּה אוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת? – הֱוֵי אוֹמֵר, מִדַּת טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת. בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת כָּתוּב “כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָּמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה”¹⁶⁴⁹ – וַהֲלֹא אָדָם מוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ בָּאוּר¹⁶⁵⁰ בָּעוֹלָם־הַזֶּה מִיָּד נִכְוֶה¹⁶⁵¹? – אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁנּוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כֹּחַ בָּרְשָׁעִים לְקַבֵּל פֻּרְעָנוּתָם, כָּךְ נוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כֹּחַ בַּצַּדִּיקִים לְקַבֵּל טוֹבָתָם (סנה' ק.:).

רע מִדָּה טוֹבָה מְמַהֶרֶת לָבוֹא מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת (שבת צז.).

רעא “כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ”¹⁶⁵² – אָמַר רַ' חַמָּא בַּר חֲנִינָא: זוֹ מִדַּת הַטּוֹב שֶׁהִיא גְדוּשָׁה¹⁶⁵³ (ילק"ש שלח).

רעב בַּר קַפָּרָא אָמַר: תּוֹסַפְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְרֻבָּה עַל הָעִקָּר (ב"ר סא).

רעג אָמַר רַ' יִצְחָק: אֵין דָּנִין אֶת־הָאָדָם אֶלָּא לְפִי מַעֲשָׂיו שֶׁל אוֹתָהּ שָׁעָה¹⁶⁵⁴, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל־קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא־שָׁם”¹⁶⁵⁵.

אָמַר רַ' סִימוֹן: קָפְצוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְקַטְרְגוֹ. אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אָדָם שֶׁעָתִיד לְהָמִית בָּנֶיךָ בַּצָּמָא¹⁶⁵⁶ אַתָּה מַעֲלֶה לוֹ בְאֵר? אָמַר לָהֶם: עַכְשָׁו מַה הוּא, צַדִּיק אוֹ רָשָׁע? אָמְרוּ לוֹ: צַדִּיק. אָמַר לָהֶם: אֵינִי דָן אֶת־הָאָדָם אֶלָּא לְפִי שְׁעָתוֹ (ר“ה טז:; ב”ר נג; ילק"ש וירא כא).

רעד אָמַר רַב הַמְנוּנָא: אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִפְרָע מִן הָאָדָם עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתוֹ¹⁶⁵⁷, שֶׁנֶּאֱמַר: “בִּמְלֹאת שִׂפְקוֹ יֵצֶר לוֹ¹⁶⁵⁸” ¹⁶⁵⁹ (סוטה ט.).

רעה משֶׁה אָמַר: “פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל־בָּנִים”¹⁶⁶⁰, בָּא יְחֶזְקֵאל וּבִטְּלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת”¹⁶⁶¹ (מכות כד.).

רעו אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִטְרוֹנְיָא¹⁶⁶² עִם בְּרִיּוֹתָיו (ע"ז ג.).

רעז אָמַר רַ' חֲנִינָא: כָּל הָאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וַתְּרָן¹⁶⁶³ הוּא – יְוֻתְּרוּ חַיָּיו¹⁶⁶⁴, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל־דְּרָכָיו מִשְׁפָּט¹⁶⁶⁵”¹⁶⁶⁶. (ב"ק נ.)

רעח אָמַר רַב חִסְדֶּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹדוּ לַייָ כִּי־טוֹב”¹⁶⁶⁷ – הוֹדוּ לַייָ שֶׁגּוֹבֶה חוֹבָתוֹ שֶׁל אָדָם בְּטוֹבָתוֹ¹⁶⁶⁸: עָשִׁיר בְּשׁוֹרוֹ, עָנִי בְּשֵׂיוֹ, יָתוֹם בְּבֵיצָתוֹ, אַלְמָנָה בְּתַרְנְגָלְתָּהּ (פס' קיח.).

רעט מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶרֶךְ אַפַּיִם¹⁶⁶⁹”¹⁶⁷⁰, וְלֹא נֶאֱמַר “אֶרֶךְ אַף”? אֶרֶךְ אַפַּיִם לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים (ב"ק נ:).

רפ אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַפֵּחַ¹⁶⁷¹ שְׂכַר כָּל־בִּרְיָה, אֲפִלּוּ שְׂכַר שִׂיחָה נָאָה (שם לח:).

רפא נֶאֱמַר: “וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה… לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ”¹⁶⁷² – לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל־בִּרְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ־כֶּלֶב לְשֹׁנוֹּ”¹⁶⁷³ – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: תְּנוּ לוֹ שְׂכָרוֹ. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמָה אִם חַיָּה כָּךְ – אָדָם לֹא כָל־שֶׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ מְקַפֵּחַ שְׂכָרוֹ (מכיל' משפטים – פרשה כ).

רפב מַעֲשֶׂה בְּטַבָּח אֶחָד בְּצִפּוֹרִין שֶׁהָיָה מַאֲכִיל יִשְׂרָאֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת. פַּעַם אַחַת שָׁתָה יַיִן בְּעֶרֶב־שַׁבָּת וְעָלָה לְגַג וְנָפַל וָמֵת, וְהָיוּ כְּלָבִים מְלַקְּקִים בְּדָמוֹ. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־רַ' חֲנִינָא: מַהוּ לְהַעֲבִירוֹ מִלִּפְנֵיהֶם¹⁶⁷⁴? אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּ לָהֶם, מִשֶּׁלָּהֶם הֵם אוֹכְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה לֹא תֹּאכֵלוּ, לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ”¹⁶⁷⁵ – וְזֶה הָיָה גּוֹזֵל אֶת־הַכְּלָבִים וּמַאֲכִיל אֶת־יִשְׂרָאֵל (ירוש' תרומות פ“ח, ה”ג).

רפג “אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל”¹⁶⁷⁶ – “אֵל אֱמוּנָה”, כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִין מִן הָרְשָׁעִים לָעוֹלָם־הַבָּא אֲפִלּוּ עַל עֲבֵרָה קַלָּה שֶׁעוֹשִׂים, כָּךְ נִפְרָעִין מִן הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה [אֲפִלּוּ] עַל עֲבֵרָה קַלָּה שֶׁעוֹשִׂים. “וְאֵין עָוֶל” – כְּשֵׁם שֶׁמְּשַׁלְּמִין שָׂכָר לַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא אֲפִלּוּ עַל מִצְוָה קַלָּה שֶׁעוֹשִׂים, כָּךְ מִשַׁלְּמִין שָׂכָר לָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲפִלּוּ עַל מִצְוָה קַלָּה שֶׁעוֹשִׂים (תענ' יא.).

רפד “וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד”¹⁶⁷⁷ – מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְדַקְדֵּק עִם סְבִיבָיו¹⁶⁷⁸ אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה¹⁶⁷⁹. רַ' נְחוּנְיָא אָמַר מִכָּאן: “אֵלֵ נַעֲרָץ בְּסוֹד־קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל־כָּל־סְבִיבָיו”¹⁶⁸⁰ (ב"ק נ.).

רפה “צִדְקָתֶךָ כְּהַרְרֵי־אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה”¹⁶⁸¹ – אָמַר רַ' עֲקִיבָא: אֵלּוּ וָאֵלּוּ [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא] מְדַקְדֵּק עִמָּהֶם עַד תְּהוֹם רַבָּה: מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים וְגוֹבֶה מֵהֶם מִעוּט מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ לָהֶם שַׁלְוָה וְלִתֵּן לָהֶם שָׂכָר טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא, וּמַשְׁפִּיעַ שַׁלְוָה לָרְשָׁעִים וְנוֹתֵן לָהֶם שְׂכַר מִצְוֹת קַלּוֹת שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי לְהִפָּרַע מֵהֶם לֶעָתִיד לָבוֹא (ב"ר לג).

רפו אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' צָדוֹק: לְמָה צַדִּיקִים נִמְשָׁלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה? לְאִילָן שֶׁכֻּלּוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם טָהֳרָה וְנוֹפוֹ¹⁶⁸² נוֹטֶה לִמְקוֹם טֻמְאָה, נִקְצַץ נוֹפוֹ – כֻּלּוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם טָהֳרָה; כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵבִיא יִסּוּרִים עַל צַדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּירְשׁוּ הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד”¹⁶⁸³. וּלְמָה רְשָׁעִים דּוֹמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה? לְאִילָן שֶׁכֻּלּוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם טֻמְאָה וְנוֹפוֹ נוֹטֶה לִמְקוֹם טָהֳרָה, נִקְצָץ נוֹפוֹ כֻּלּוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם טֻמְאָה; כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁפִּיעַ לָהֶם טוֹבָה לָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי לְטָרְדָם וּלְהוֹרִידָם לַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי־אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי־מָוֶת”¹⁶⁸⁴ (קיד' מ:; ע"י).

רפז כָּל־שֶׁזְּכֻיּוֹתָיו מְרֻבּוֹת מֵעֲוֹנוֹתָיו מְרֵעִין לוֹ¹⁶⁸⁵, וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁשָּׂרַף כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ וְלֹא שִׁיֵּר מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ אוֹת אֶחָת; וְכָל־שֶׁעֲוֹנוֹתָיו מְרֻבִּים מִזְּכֻיּוֹתָיו מְטִיבִין לוֹ, וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁקִּיֵּם כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ וְלֹא חִסֵּר אוֹת אַחַת מִמֶּנָּה (שם לט:).

רפח אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי: שְׁלשָׁה דְּבָרִים בִּקֵּשׁ משֶׁה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְנִתַּן לוֹ¹⁶⁸⁶: בִּקֵּשׁ שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל יִשְׂרָאֵל וְנִתַּן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֲלֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ”¹⁶⁸⁷; בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא תִשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם וְנִתַּן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ”¹⁶⁸⁸; בִּקֵּשׁ לְהוֹדִיעוֹ דְרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְנִתַּן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹדִעֵנִי נָא אֶת־דְּרָכֶךָ”¹⁶⁸⁹. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מִפְּנֵי מָה יֵשׁ צַדִּיק וְטוֹב לוֹ וְיֵשׁ צַדִּיק וְרַע לוֹ, יֵשׁ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע וְרַע לוֹ? אָמַר לוֹ: משֶׁה, צַדִּיק וְטוֹב לוֹ – צַדִּיק בֶּן צַדִּיק, צַדִּיק וְרַע לוֹ – צַדִּיק בֶּן רָשָׁע; רָשָׁע וְטוֹב לוֹ – רָשָׁע בֶּן צַדִּיק, רָשָׁע וְרַע לוֹ – רָשָׁע בֶּן רָשָׁע. וְיֵשׁ אוֹמְרִין, כָּךְ אָמַר לוֹ: צַדִּיק וְטוֹב לוֹ – צַדִּיק גָּמוּר, צַדִּיק וְרַע לוֹ – צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר; רָשָׁע וְטוֹב לוֹ – רָשָׁע שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר, רָשָׁע וְרַע לוֹ – רָשָׁע גָּמוּר. וְלֹא כְּרַ' מֵאִיר, שֶׁאָמַר רַ' מֵאִיר: שְׁתַּיִם נִתְּנוּ לוֹ וְאַחַת לֹא נִתְּנָה לוֹ¹⁶⁹⁰, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְחַנֹּתִי אֶת־אֲשֶׁר אָחֹן”¹⁶⁹¹ – אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן¹⁶⁹², “וְרִחַמְתִּי אֶת־אֲשֶׁר אֲרַחֵם”¹⁶⁹³ – אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן (בר' ז.; ב"ב טו).

רפט אָמַר רַ' לֵוִי: שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם אָמְרוּ דָבָר אֶחָד: אַבְרָהָם וְאִיּוֹב. אַבְרָהָם אָמַר: “חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם־רָשָׁע”¹⁶⁹⁴, אִיּוֹב אָמַר: “אַחַת־הִיא עַל־כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה”¹⁶⁹⁵ – אַבְרָהָם נָטַל עָלֶיהָ שָׂכָר, אִיּוֹב נֶעֱנַשׁ עָלֶיהָ, אַבְרָהָם אֲכָלָהּ בְּשֵׁלָה¹⁶⁹⁶, אִיּוֹב בְּלָעָהּ פַּגָּה – “אַחַת־הִיא עַל־כֵּן אָמַרְתִּי” (ב"ר מט; תנח' וירא).

רצ אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: אֵין פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם, וְאֵינָהּ מַתְחֶלֶת אֶלָּא מִן הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים”¹⁶⁹⁷ – אֵימָתַי אֵשׁ יוֹצְאָה בִּזְמַן שֶׁקּוֹצִים מְצוּיִם לָהּ, וְאֵינָהּ מַתְחֶלֶת אֶלָּא מִן הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ”¹⁶⁹⁸; “וְאָכַל גָּדִישׁ” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ” – שֶׁנֶּאֱכַל גָּדִישׁ כְּבָר¹⁶⁹⁹.

שָׁנָה רַב יוֹסֵף: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח־בֵּיתוֹ עַד־בֹּקֶר”¹⁷⁰⁰ – כֵּוָן שֶׁנִתַּן רְשׁוּת לְמַשְׁחִית אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין צַדִּיקִים לִרְשָׁעִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּתְחִיל מִן הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע”¹⁷⁰¹.

בָּכָה רַב יוֹסֵף: אַף אֵלּוּ לְאַיִן דּוֹמִים¹⁷⁰². אָמַר לוֹ אַבַּיֵי: טוֹבָה הִיא לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק¹⁷⁰³”¹⁷⁰⁴ (ב“ק ס.; ע”י).

רצא “וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט”¹⁷⁰⁵ – רַ' לֵוִי אָמַר: לְדֻבָּה שֶׁהָיְתָה מְשַׁכֶּלֶת בְּחַיָּה וְלֹא מָצְאָה לְשַׁכֵּל בְּחַיָּה וְשִׁכְּלָה בְּבָנֶיהָ. רַ' סִימוֹן אָמַר: לְמַגָּל שֶׁכּוֹסַחַת¹⁷⁰⁶ כּוֹבִין¹⁷⁰⁷, לֹא מָצְאָה – כּוֹסַחַת שׁוֹשַׁנִּים. (ב"ר מט, מד' מדעי).

רצב אָמַר רַ' גוּרְיוֹן [וְיֵשׁ אוֹמְרִים רַב יוֹסֵף בְּרַ' שְׁמַעְיָה]: בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים בַּדּוֹר – צַדִּיקִים נִתְפָּסִים¹⁷⁰⁸ עַל הַדּוֹר; אֵין צַדִּיקִים בַּדּוֹר – תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן נִתְפָּסִים עַל הַדּוֹר (שבת לג:).

רצג “יְיָ צַדִּיק יִבְחָן”¹⁷⁰⁹ – אָמַר רַ' יוֹנָתָן: הַיּוֹצֵר הַזֶּה אֵינוֹ בוֹדֵק קַנְקַנִּים¹⁷¹⁰ מְרֹעָעִים¹⁷¹¹, שֶׁאֵינוֹ מַסְפִּיק לְהַקִּישׁ¹⁷¹² עֲלֵיהֶם אַחַת עַד שֶׁהוּא שׁוֹבְרָם. וּמַה הוּא בוֹדֵק? קַנְקַנִּים יָפִים, שֶׁאֲפִלּוּ מַקִּישׁ עֲלֵיהֶם כַּמָּה פְּעָמִים אֵינָם נִשְׁבָּרִים; כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְנַסֶּה אֶת־הָרְשָׁעִים אֶלָּא אֶת הַצַּדִּיקִים.

רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מָשָׁל לְבַעַל־הַבַּיִת שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי פָרוֹת, אַחַת כֹּחָהּ יָפֶה¹⁷¹³ וְאַחַת כֹּחָהּ רָע¹⁷¹⁴ – עַל מִי הוּא נוֹתֵן הָעֹל? לֹא עַל זֹאת שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה? כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְנַסֶּה אֶת־הַצַּדִּיק. (ב"ר לב; שם לד).

רצד רַ' יַנַּאי אוֹמֵר: לְשַׁלְוַת הָרְשָׁעִים לֹא נִכְנַסְנוּ, בְּיִסּוּרֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים לֹא נֻגַּעְנוּ – אֵין בְּיָדֵינוּ¹⁷¹⁵ לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים וְאַף לֹא מִיִּסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים (אב' ד'; אבדר“נ הוצ”ש נו"ב, לג).

––––––––

רצה רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי עָלָה לְרוֹמִי וְנִכְנַס לְפַלְטִין אֶחָת. רָאָה שָׁם עַמּוּדִים שֶׁל שַׁיִשׁ מְכֻסִּים בְּטַפִּיטָאוֹת¹⁷¹⁶: בְּשָׁרָב¹⁷¹⁷ שֶׁלֹּא יִתְפַּקְּעוּ¹⁷¹⁸ וּבְצִנָּה¹⁷¹⁹ שֶׁלֹּא יִקָּרֵשׁוּ¹⁷²⁰. יָצָא מִשָּׁם לַשּׁוּק, רָאָה עָנִי אֶחָד מִתְעַטֵּף בְּמַחֲצֶלֶת שֶׁל קָנִים¹⁷²¹. עַל הָעַמּוּדִים קָרָא: “צִדְקָתֶךָ כְּהַרְרֵי־אֵל”¹⁷²² וְעַל הֶעָנִי – “מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה”¹⁷²³ (ב“ר לג; ויק”ר כז).

רצו “מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם־מְעַט וְאִם־הַרְבֵּה יֹאכֵל”¹⁷²⁴ – אָמַר רַ' תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא: אָמְרוּ לוֹ לִשְׁלֹמֹה: אִלּוּ אַחֵר אָמַר הַפָּסוּק הַזֶּה הָיִינוּ שׂוֹחֲקִים עָלָיו, אַתָּה שֶׁכָּתוּב בְּךָ “וַיֶּחְכַּם מִכָּל־הָאָדָם”¹⁷²⁵, תֹּאמַר “מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם־מְעַט וְאִם־הַרְבֵּה יֹאכֵל”¹⁷²⁶, אֵין הַדָּבָר כָּךְ, שֶׁכָּל־מִי שֶׁהוּא רָעֵב אָכַל קִמְעָא¹⁷²⁷ שְׁנָתוֹ מִתְנַדֶּדֶת מִמֶּנּוּ, אָכַל הַרְבֵּה שְׁנָתוֹ מְתוּקָה. אָמַר לָהֶם: אֵינִי מְדַבֵּר אֶלָּא בְצַדִּיקִים וּבַעֲמֵלֵי תוֹרָה. כֵּיצַד? אָדָם שֶׁכָּל־שְׁנוֹתָיו שְׁלשִׁים שָׁנָה וּמֵעֶשֶׂר שָׁנִים וְאֵילֵךְ הוּא עָמַל בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת, וּמֵת לִשְׁלשִׁים שָׁנָה; וְאָדָם אֶחָד חָיָה שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וּמֵעֶשֶׂר שָׁנִים וְאֵילֵךְ עָמַל בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת עַד שֶׁמֵּת, אַתָּה אוֹמֵר: הוֹאִיל וְלֹא יָגַע הָרִאשׁוֹן אֶלָּא עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּתוֹרָה וְזֶה יָגַעַ שִׁבְעִים שָׁנָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַרְבֶּה לָזֶה שָׂכָר יוֹתֵר מִלָּזֶה – לְפִיכָךְ אֲנִי אוֹמֵר: “אִם־מְעַט וְאִם־הַרְבֵּה יֹאכֵל”, שֶׁמַּתַּן שְׂכָרוֹ שֶׁל זֶה כְּמַתַּן שְׂכָרוֹ שֶׁל זֶה.

אָמַר רַ' לֵוִי: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׂכַר פּוֹעֲלִים לִמְלַאכְתּוֹ, עִם שֶׁהֵם עוֹשִׂים נָטַל הַמֶּלֶךְ אֶחָד מֵהֶם וְטִיֵּל עִמּוֹ. לָעֶרֶב בָּאוּ הַפּוֹעֲלִים לִטֹּל שְׂכָרָם, בָּא אוֹתוֹ פּוֹעֵל שֶׁטִּיֵּל עִם הַמֶּלֶךְ לִטֹּל עִמָּהֶם שְׂכָרוֹ, שֶׁמָּא יָכוֹל הַמֶּלֶךְ לוֹמַר לוֹ: אַתָּה לֹא עָשִׂיתָ עִמָּהֶם אֶלָּא שְׁתֵּי שָׁעוֹת, טֹל כְּפִי מַה־שֶּׁעָשִׂיתָ, אַף הוּא יָכוֹל לוֹמַר לַמֶּלֶךְ: אִלּוּלֵי אַתָּה שֶׁבִּטַּלְתַּנִי וְטִיַּלְתַּנִי עִמְּךָ הָיָה שְׂכָרִי מְרֻבֶּה. כָּךְ מִי שֶׁיָּגַע עֶשְׂרִים שָׁנָה בַּתּוֹרָה וּמֵת יָכוֹל לוֹמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִלּוּלֵי שֶׁסִּלַּקְתַּנִי¹⁷²⁸ מִן הָעוֹלָם בַּחֲצִי יָמַי הָיִיתִי עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת (תנח' תשא).

רצז כְּשֶׁמֵּת רַ' בּוּן בְּרַ' חִיָּא נִכְנַס רַ' זֵירָא וּפָתַח עָלָיו אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה: “מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם־מְעַט וְאִם־הַרְבֵּה יֹאכֵל”¹⁷²⁹ – לְמֶה הָיָה רַ' בּוּן בְּרַ' חִיָּא דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם וְשָׂכַר פּוֹעֲלִים הַרְבֵּה לַעֲשׁוֹתוֹ, וְהָיָה שָׁם פּוֹעֵל אֶחָד מִתְכַּשֵּׁר¹⁷³⁰ בִּמְלַאכְתּוֹ יוֹתֵר מִן הַכֹּל. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? נְטָלוֹ בְיָדוֹ וְהָיָה מְטַיֵּל עִמּוֹ אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת¹⁷³¹. לְעִתּוֹתֵי עֶרֶב בָּאוּ הַפּוֹעֲלִים לִטֹּל שְׂכָרָם וּבָא אוֹתוֹ הַפּוֹעֵל עִמָּהֶם, וְנָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ מִשְׁלָם¹⁷³². הִתְחִילוּ הַפּוֹעֲלִים מְצֵרִים¹⁷³³, אָמְרוּ: אָנוּ יָגַעְנוּ כָּל הַיּוֹם וְזֶה יָגַע בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת, וְנָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׂכָרוֹ מִשְׁלָם! אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: מַה־לָּכֶם מְצֵרִים? יָגַע זֶה בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת בְּכַשְׁרוּת¹⁷³⁴ מַה־שֶּׁלֹּא יְגַעְתֶּם אַתֶּם כָּל־הַיּוֹם. כָּךְ לָמַד רַ' בּוּן בְּרַ' חִיָּא תּוֹרָה לְעֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנִים מָה שֶׁאֵין תַּלְמִיד וָתִיק יָכוֹל לִלְמֹד לְמֵאָה שָׁנָה (קה"ר ה).

רצח “כִּי עַתָּה שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקוֹט יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי”¹⁷³⁵ – כָּל־מַתַּן־שְׂכָרָם שֶׁל צַדִּיקִים מְתֻקָּן לָהֶם לֶעָתִיד־לָבוֹא, וּמַרְאָה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּשְׁעַת סִלּוּקָם¹⁷³⁶, עַד שֶׁהֵם בְּעוֹלָם הַזֶּה, מַתַּן־שְׂכָרָם שֶׁהוּא עָתִיד לִתֵּן לָהֶם, וְנַפְשָׁם שְׂבֵעָה וְהֵם יְשֵׁנִים לָהֶם.

בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ עָבְרוּ לְפָנָיו שְׁלשָׁה־עָשָׂר נְהָרוֹת של אֲפַרְסְמוֹן¹⁷³⁷. אָמַר לָהֶם: כָּל־אֵלּוּ לְמִי? אִמְרוּ לוֹ: לְךָ הֵם. אָמַר: כָּל־אֵלּוּ שֶׁל אַבָּהוּ! – “וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי, אָכֵן מִשְׁפָּטִי אֶת־יְיָ וּפְעֻלָּתִי אֶת־אֱלֹהַי”¹⁷³⁸.

מַעֲשֶׂה בְּרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא שֶׁבָּא עֶרֶב־שַׁבָּת וְלֹא הָיָה לוֹ מֵאַיִן לְהִתְפַּרְנֵס. עֶרֶב־שַׁבָּת יָצָא חוּץ לָעִיר וְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, מִיָּד נִתְּנָה לוֹ אֶבֶן טוֹבָה מִן הַשָּׁמָיִם. נְתָנָהּ לְשֻׁלְחָנִי¹⁷³⁹ וּפִרְנֵס אוֹתָהּ שַׁבָּת. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מֵהֵיכָן אֵלּוּ? אָמַר לָהּ: מִמַּה שֶׁפִּרְנֵס הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמְרָה: אִם אֵין אַתָּה אוֹמַר לִי מֵהֵיכָן אֵין אֲנִי טוֹעֶמֶת כְּלוּם. הִתְחִיל מְסַפֵּר לָהּ, אָמַר לָהּ: כָּךְ נִתְפַּלַּלְתִּי לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְנָתַן לִי מִן הַשָּׁמָיִם. אָמְרָה לוֹ: אֵינִי טוֹעֶמֶת כְּלוּם עַד שֶׁתֹּאמַר לִי שֶׁתַּחֲזִירָה בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. אָמַר לָהּ: לָמָּה? אָמְרָה לוֹ: אַתָּה רוֹצֶה שֶׁיְּהֵא שֻׁלְחָנְךָ חָסֵר¹⁷⁴⁰ וְשֻׁלְחַן חֲבֵרְךָ מָלֵא. הָלַךְ רַ' שִׁמְעוֹן וְהוֹדִיעַ מַעֲשֶׂה לְרַבִּי. אָמַר לוֹ: לֵךְ אֱמֹר לָהּ: אִם שֻׁלְחָנְךָ חָסֵר אֲנִי אֲמַלְאֶנּוּ מִשֶּׁלִּי. הָלַךְ וְאָמַר לָהּ, אָמְרָה לוֹ: לֵךְ עִמִּי לְמִי שֶׁלִּמֶּדְךָ תּוֹרָה. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, וְכִי רוֹאָה אָדָם לַחֲבֵרוֹ לְעוֹלָם הַבָּא, לֹא כָל צַדִּיק וְצַדִּיק הֹוֶה לוֹ עוֹלָם בְּעַצְמוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל־בֵּית עֹלָמוֹ¹⁷⁴¹”¹⁷⁴². כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע כֵּן הָלַךְ וְהֶחֱזִיר.

אִמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַנֵּס הָאַחֲרוֹן הָיָה קָשֶׁה מֵהָרִאשׁוֹן¹⁷⁴³. כֵּוָן שֶׁפָּשַׁט יָדָיו לְהַחֲזִירָה מִיָּד יָרַד הַמַּלְאָךְ וּנְטָלָהּ הֵימֶנּוּ. (ירוש' ע“ז פ”ג, ה“א; שמ”ר נב; ילק"ש מש' לא).

רצט “וְחַנֹּתִי אֶת־אֲשֶׁר אָחֹן”¹⁷⁴⁴ – בְּאוֹתָהּ־שָׁעָה הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁל מַתַּן שָׂכָר שֶׁהֵם מְתֻקָּנִים לַצַּדִּיקִים, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַעֲשָׂיו. וְהוּא שׁוֹאֵל: הָאוֹצָר הַזֶּה שֶׁל מִי הוּא? וְהוּא אוֹמֵר: שֶׁל בַּעֲלֵי־תוֹרָה. – זֶה שֶׁל מִי הוּא? – שֶׁל בַּעֲלֵי־צְדָקָה. וְכֵן לְכָל־אוֹצָר וְאוֹצָר, עַד שֶׁרָאָה אוֹצָר אֶחָד גָּדוֹל, אָמַר לוֹ: זֶה שֶׁל מִי הוּא? אָמַר לוֹ: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים אֲנִי נוֹתֵן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֲנִי עוֹשֶׂה לוֹ חִנָּם וְנוֹתֵן לוֹ מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְחַנֹּתִי אֶת־אֲשֶׁר אָחֹן” (תנה“ק תשא; תנח'; שמ”ר מה).

ו. הָעוֹלָם הַבָּא

ש “סַכּוֹתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק”¹⁷⁴⁵ – בְּיוֹם שֶׁשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת נוֹשְׁקִים זֶה אֶת־זֶה, הָעוֹלָם הַזֶּה יוֹצֵא וְהָעוֹלָם הַבָּא נִכְנָס. (ירוש' יבמ' פט“ו, ה”ב).

שא “תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שׂבַע שְׂמָחוֹת”¹⁷⁴⁶ – אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הוֹדִיעֵנִי בְּאֵיזֶה פִּילוֹן¹⁷⁴⁷ מְפֻלָּשׁ לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְדָוִד: אִם חַיִּים אַתָּה צָרִיךְ – יִסּוּרִים אַתָּה צָרִיךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר”¹⁷⁴⁸ (ויק"ר ל).

שב מַרְגָּלָא בְּפִיו¹⁷⁴⁹ שֶׁל רַב: לֹא כָעוֹלָם־הַזֶּה הָעוֹלָם־הַבָּא. הָעוֹלָם הַבָּא – אֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה, וְלֹא פְרִיָּה־וּרְבִיָּה וְלֹא מַשָּׂא־וּמַתָּן, וְלֹא קִנְאָה וְלֹא שִׂנְאָה וְלֹא תַחֲרוּת¹⁷⁵⁰, אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם – וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה (בר' יז.).

שג אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַנְחִיל לְכָל־צַדִּיק וְצַדִּיק שְׁלשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ¹⁷⁵¹ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא”¹⁷⁵² (עוקצ' ג).

שד אָמַר רַבָּה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹת שֶׁבַע חַפּוֹת לְכָל־צַדִּיק וְצַדִּיק.

“וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ… עַל כָּל־כָּבוֹד חֻפָּה”¹⁷⁵³ – מְלַמֵּד שֶׁכָּל־אֶחָד וְאֶחָד עוֹשֶׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חֻפָּה לְפִי כְבוֹדוֹ.

וְ“עָשָׁן” בַּחֻפָּה לָמָּה? אָמַר רַ' חֲנִינָא: [מְלַמֵּד] שֶׁכָּל־מִי שֶׁעֵינָיו צָרוֹת¹⁷⁵⁴ בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים בָּעוֹלָם־הַזֶּה מִתְמַלְּאוֹת עֵינָיו עָשָׁן¹⁷⁵⁵ לָעוֹלָם־הַבָּא.

וְ“אֵשׁ” בַּחֻפָּה לָמָּה? אָמַר רַ' חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁכָּל־אֶחָד וְאֶחָד נִכְוָה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ¹⁷⁵⁶. אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה¹⁷⁵⁷, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה! (ב"ב עה.).

שה “כִּי־הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל־בֵּית עֹלָמוֹ”¹⁷⁵⁸ – אָמַר רַ' יִצְחָק: מְלַמֵּד שֶׁכָּל צַדִּיק וְצַדִּיק נוֹתְנִים לוֹ מָדוֹר לְפִי כְבוֹדוֹ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁנִּכְנַס הוּא וַעֲבָדָיו לָעִיר, כְּשֶׁהֵם נִכְנָסִים – כֻּלָּם בְּשַׁעַר אֶחָד נִכְנָסִים; כְּשֶׁהֵם לָנִים – כָּל־אֶחָד וְאֶחָד נוֹתְנִים לוֹ מָדוֹר לְפִי כְבוֹדוֹ. (שבת קנב; ע"י).

שו שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נִשְׁמָתָם שֶׁל צַדִּיקִים גְּנוּזָה תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנָי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים”¹⁷⁵⁹, וְשֶׁל רְשָׁעִים זוֹמֶמֶת וְהוֹלֶכֶת¹⁷⁶⁰, וּמַלְאָךְ אֶחָד עוֹמֵד בְּסוֹף הָעוֹלָם וּמַלְאָךְ אַחֵר עוֹמֵד בְּסוֹף הָעוֹלָם וּמְקַלְּעִים נִשְׁמָתָם זֶה לָזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵת נֶפֶשׁ אוֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע”¹⁷⁶¹ (שם:).

שז רַב יוֹסֵף בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי חָלָה וּפָרְחָה נִשְׁמָתוֹ¹⁷⁶². כְּשֶׁחָזַר אָמַר לוֹ אָבִיו: מָה רָאִיתָ? אָמַר לוֹ: עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי – עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה¹⁷⁶³ וְתַחְתּוֹנִים לְמָעְלָה. אָמַר לוֹ: בְּנִי, עוֹלָם בָּרוּר רָאִיתָ¹⁷⁶⁴. – וְאָנוּ הֵיאַךְ רְאִיתָנוּ שָׁם? אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ חֲשׁוּבִים כָּאן כָּךְ אָנוּ חֲשׁוּבִים שָׁם; וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ¹⁷⁶⁵ בְיָדוֹ; וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי הֲרוּגֵי מַלְכוּת¹⁷⁶⁶, שֶׁאֵין כָּל בִּרְיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּמְחִצָּתָם¹⁷⁶⁷ (פס' נ':; ע"י).

שח כָּל־יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר”¹⁷⁶⁸ – – –

שְׁלשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת¹⁷⁶⁹ אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שְׁלשָׁה מְלָכִים: יָרָבְעָם, אַחְאָב וּמְנַשֶּׁה. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: מְנַשֶּׁה יֶשׁ־לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו… וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלַםִ לְמַלְכוּתוֹ”¹⁷⁷⁰. אָמְרוּ לוֹ: לְמַלְכוּתוֹ הֱשִׁיבוֹ וְלֹא לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא הֱשִׁיבוֹ. אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת: בִּלְעָם וְדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל וְגֵחֲזִי. מִי מְנָאָן? אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה מְנָאוּם.

בִּקְשׁוּ עוֹד לִמְנוֹת אֶחָד¹⁷⁷¹. בָּאָה דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ¹⁷⁷² שֶׁל אָבִיו וְנִשְׁתַּטְּחָה לִפְנֵיהֶם וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ. בָּאָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְלִחֲכָה אֶת סַפְסְלֵיהֶם וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ. יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: “חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי־מְלָכִים יִתְיַצָּב בַּל־יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים¹⁷⁷³”¹⁷⁷⁴, מִי שֶׁהִקְדִּים בֵּיתִי לְבֵיתוֹ¹⁷⁷⁵, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבֵּיתִי בָנָה בְּשֶׁבַע שָׁנִים וּבֵיתוֹ בָנָה בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה – “לִפְנֵי־מְלָכִים¹⁷⁷⁶ יִתְיַצָּב בַּל־יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים”, וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ. יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: “הֲמֵעִמְּךָ יְשַׁלְּמֶנָּה… כִּי־אַתָּה תִבְחַר וְלֹא־אָנִי”¹⁷⁷⁷.

דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת¹⁷⁷⁸ הָיוּ אוֹמְרִים: כֻּלָּם בָּאִים לָעוֹלָם הַבָּא. (סנה' קד:; ילק"ש משלי כב).

שט חֲסִידֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם־הַבָּא (עפ"י תוספ' סנה' יג).

ז. גַּן־עֵדֶן וְגֵיהנֹּם

שי אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: שְׁנֵי שַׁעֲרֵי כַדְכֹּד יֵשׁ בְּגַן־עֵדֶן, וַעֲלֵיהֶם שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת. וְכָל־אֶחָד מֵהֶם זִיו פָּנָיו מַבְהִיק כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, וּבְשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיק בָּא אֶצְלָם, מַפְשִׁיטִים מֵעָלָיו הַבְּגָדִים שֶׁעָמַד בָּהֶם בַּקֶּבֶר וּמַלְבִּישִׁים אוֹתוֹ שְׁמֹנָה בְּגָדִים שֶׁל עַנְנֵי־כָבוֹד, וּשְׁנֵי כְתָרִים נוֹתְנִים עַל רֹאשׁוֹ, אֶחָד שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת וְאֶחָד שֶׁל זְהַב־פַּרְוָיִּם¹⁷⁷⁹. וְנוֹתְנִים שְׁמֹנָה הֲדַסִּים בְּיָדוֹ, וּמְקַלְּסִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ: “לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ”¹⁷⁸⁰. וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ לִמְקוֹם נַחֲלֵי מַיִם מֻקָּף שְׁמֹנֶה מֵאוֹת מִינֵי וְרָדִים¹⁷⁸¹ וַהֲדַסִּים, וְכָל־אֶחָד וְאֶחָד יֶשׁ־לוֹ חֻפָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ לְפִי כְבוֹדוֹ, וּמוֹשְׁכִים מִמֶּנָּה אַרְבָּעָה נְהָרוֹת, אֶחָד שֶׁל חָלָב וְאֶחָד שֶׁל יַיִן וְאֶחָד שֶׁל אֲפַרְסְמוֹן¹⁷⁸² וְאֶחָד שֶׁל דְּבָשׁ. וְכָל־חֻפָּה וְחֻפָּה לְמַעְלָה מִמֶּנָּה גֶּפֶן שֶׁל זָהָב וּשְׁלשִׁים מַרְגָּלִיוֹת קְבוּעוֹת בָּהּ, וְכָל־אַחַת מַבְהִיק זִיוָהּ כְּזִיו הַנֹּגַהּ, וְכָל־חֻפָּה וְחֻפָּה יֶשׁ־בָּהּ שֻׁלְחָן שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת, וְשִׁשִּׁים מַלְאָכִים עוֹמְדִים לְרֹאשׁ כָּל־צַדִּיק וְצַדִּיק וְאוֹמְרִים לוֹ: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה דְּבַשׁ, שֶׁעָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כִדְבָשׁ, וּשְׁתֵה יַיִן הַמְשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁעָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כְיָיִן. וְהַכָּעוּר¹⁷⁸³ שֶׁבָּהֶם – כִּדְמוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְכִדְמוּת רַ' יוֹחָנָן. וְאֵין אֶצְלָם לַיְלָה, וּמִתְחַדֵּשׁ עֲלֵיהֶם¹⁷⁸⁴ לְשָׁלשׁ מִשְׁמָרוֹת; מִשְׁמָרָה רִאשׁוֹנָה נַעֲשֶׂה קָטָן¹⁷⁸⁵, וְנִכְנָס לִמְחִצַּת קְטַנִּים וְשָׂמֵחַ שִׂמְחַת קְטַנִּים; מִשְׁמָרָה שְׁנִיָּה נַעֲשֶׂה בָּחוּר, וְנִכְנָס לִמְחִצַּת בַּחוּרִים וְשָׂמֵחַ שִׂמְחַת בַּחוּרִים; מִשְׁמָרָה שְׁלִישִׁית נַעֲשֶׂה זָקֵן, וְנִכְנָס לִמְחִצַּת זְקֵנִים וְשָׂמֵחַ שִׂמְחַת זְקֵנִים.

וְיֵשׁ בְּגַן־עֵדֶן שְׁמֹנִים רִבּוֹא מִינֵי אִילָנוֹת בְּכָל־זָוִיּוֹתָיו, הַקָּטָן שֶׁבָּהֶם מְשֻׁבָּח מִכָּל־עֲצֵי בְשָׂמִים. בְּכָל־זָוִית יֶשׁ־בּוֹ שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מְזַמְּרִים בְּקוֹל נָעִים. וְעֵץ הַחַיִּים בְּאֶמְצַע וְנוֹפוֹ מְכַסֶּה כָּל־גַּן־עֵדֶן. וְיֶשׁ־בּוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף טְעָמִים¹⁷⁸⁶, וְאֵין דְּמוּתוֹ שֶׁל זֶה דּוֹמָה לָזֶה וְאֵין רֵיחוֹ שֶׁל זֶה דּוֹמֶה לְשֶׁל זֶה, וְעַנְנֵי כָבוֹד לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ וּמֵאַרְבַּע רוּחוֹת מַכִּין אוֹתוֹ – וְרֵיחוֹ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ. וְתַחְתָּיו – תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּבָאֲרִים אֶת־הַתּוֹרָה, וְכָל־אֶחָד יֶשׁ־לוֹ שְׁתֵּי חֻפּוֹת, אַחַת שֶׁל כּוֹכָבִים וְאַחַת שֶׁל חַמָּה וּלְבָנָה; בֵּין כָּל־חֻפָּה וְחֻפָּה – פַּרְגּוֹד שֶׁל עַנְנֵי־כָבוֹד, וְלִפְנִים מִמֶּנָּה עֵדֶן, שֶׁבּוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת. וּבְתוֹכוֹ שֶׁבַע כִּתִּים שֶׁל צַדִּיקִים, רִאשׁוֹנָה – הֲרוּגֵי מַלְכוּת, כְּגוֹן רַ' עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו; שְׁנִיָּה – טְבוּעִים בַּיָּם; שְׁלִישִׁית – רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי וְתַלְמִידָיו; כַּת רְבִיעִית – אֵלּוּ שֶׁיָּרַד הֶעָנָן וְכִסָּה עֲלֵיהֶם; כַּת חֲמִישִׁית – אֵלּוּ בַעֲלֵי תְשׁוּבָה, וּבִמְקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִים צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם עוֹמְדִים; כַּת שִׁשִּׁית – אֵלּוּ רַוָּקִים¹⁷⁸⁷ שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא מִימֵיהֶם; כַּת שְׁבִיעִית – אֵלּוּ עֲנִיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְיִשְׂמְחוּ כָל־חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ”¹⁷⁸⁸. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם וּמְבָאֵר לָהֶם אֶת־הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר: “עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי־אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי”¹⁷⁸⁹. וְלֹא פִרְסֵם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּבוֹד הַמְתֻקָּן לָהֶם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: “עַיִן לֹא־רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה־לוֹ”¹⁷⁹⁰ (ילק"ש בראשית).

שיא “אֶת־זֶה לְעֻמַּת־זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים”¹⁷⁹¹ – אֵין בֵּין גַּן־עֵדֶן לְגֵיהִנֹּם אֶלָּא טֶפַח¹⁷⁹² (פסיק' ב).

שיב “לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמוֹד וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ”¹⁷⁹³ – רַ' זֵירָא פָתַח: “לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב”¹⁷⁹⁴ – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: שְׁתֵּי כִתּוֹת שֶׁל מַלְאָכִים עוֹמְדוֹת עַל פִּתְחֵי גֵיהִנֹּם וְאוֹמְרוֹת: הַב, הַב! הָבֵא, הָבֵא¹⁷⁹⁵!

וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ גֵּיהִנֹּם? שֶׁקּוֹל נַהֲמָתָהּ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.

שְׁלשָׁה שְׁעָרִים יֵשׁ בְּגֵיהִנֹּם: אֶחָד בַּיָּם וְאֶחָד בַּמִּדְבָּר וְאֶחָד בַּיִּשּׁוּב.

חֲמִשָׁה מִינֵי אֵשׁ יֵשׁ בְּגֵיהִנֹּם: אֵשׁ אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה, שׁוֹתָה וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת, אוֹכֶלֶת וְאֵינָהּ שׁוֹתָה, לֹא אוֹכֶלֶת וְלֹא שׁוֹתָה, וְיֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ. יֵשׁ בָּהּ גֶּחָלִים כְּהָרִים וְיֵשׁ בָּהּ גֶּחָלִים כְּגִבְעוֹת, וְיֵשׁ בָּהּ גֶּחָלִים כְּיָם־הַמֶּלַח, וְיֵשׁ בָּהּ גֶּחָלִים כַּאֲבָנִים גְּדוֹלוֹת, וְיֵשׁ בָּהּ נְהָרוֹת שֶׁל זֶפֶת וְשֶׁל גָּפְרִית מוֹשְׁכִים וְרוֹתְחִים רְתָחִים־רְתָחִים.

גְּזַר־דִּינוֹ שֶׁל רָשָׁע – מַלְאֲכֵי־חַבָּלָה¹⁷⁹⁶ דּוֹחֲפִים אוֹתוֹ עַל פָּנָיו וַאֲחֵרִים מְקַבְּלִים אוֹתוֹ מֵהֶם וְדוֹחֲפִים אוֹתוֹ לִפְנֵי אוּר שֶׁל גֵּיהִנֹּם, וּפוֹעֶרֶת פִּיהָ וּבוֹלַעְתּוֹ. אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְיִסּוּרִים רַבִּים בָּאִים עָלָיו נִצָּל מִדִּינָה שֶׁל גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רַע… שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתְּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִּי¹⁷⁹⁷ – “שִׁבְטְךָ” אֵלּוּ הַיִּסּוּרִים, “וּמִשְׁעַנְתֶּךָ” זוֹ הַתּוֹרָה.

אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּמְצָאַנִי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, זָכוּר לַטּוֹב, אָמַר לִי: רְצוֹנְךָ, שֶׁאַעֲמִידְךָ עַל שַׁעַר גֵּיהִנֹּם? אָמַרְתִּי לוֹ: הֵן. הִרְאַנִי בְנֵי־אָדָם שֶׁתְּלוּיִם בְּחָטְמֵיהֶם, וּבְנֵי אָדָם שֶׁתְּלוּיִם בִּידֵיהֶם, וּבְנֵי־אָדָם שֶׁתְּלוּיִם בִּלְשׁוֹנוֹתָם, וּבְנֵי אָדָם שֶׁתְּלוּיִם בְּרַגְלֵיהֶם; וְהִרְאַנִי נָשִׁים שֶׁתְּלוּיוֹת בְּדַדֵּיהֶן, וְהִרְאַנִי בְּנֵי אָדָם שֶׁתְּלוּיִם בְּעֵינֵיהֶם, וְהִרְאַנִי בְּנֵי־אָדָם שֶׁתְּלוּיִם בְּאָזְנֵיהֶם, וְהִרְאַנִי בְּנֵי־אָדָם שֶׁמַּאֲכִילִים אוֹתָם בְּשָׂרָם, וּבְנֵי־אָדָם שֶׁמַּאֲכִילִים אוֹתָם גַּחֲלֵי רְתָמִים, וּבְנֵי־אָדָם שֶׁיּוֹשְׁבִים חַיִּים וְתוֹלָעִים אוֹכְלִים אוֹתָם. אָמַר לִי: אֵלּוּ שֶׁכָּתוּב עֲלֵיהֶם: “כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת”¹⁷⁹⁸. וְהִרְאַנִי בְּנֵי־אָדָם שֶׁמַּאֲכִילִים אוֹתָם עַל־כָּרְחָם חוֹל דַּק וְשִׁנֵּיהֶם נִשְׁבָּרוֹת. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לָהֶם: רְשָׁעִים, כְּשֶׁאֲכַלְתֶּם הַגָּזֵל הָיָה מָתוֹק בְּפִיכֶם וְעַתָּה אֵין בָּכֶם כֹּחַ לֶאֱכֹל!

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־מַלְאָךְ וּמַלְאָךְ מְמֻנֶּה לְהִפָּרַע¹⁷⁹⁹ עֹנֶשׁ עֲבֵרָה אַחַת. זֶה בָּא וְדָן אוֹתוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ, וְכֵן הַשֵּׁנִי וְכֵן הַשְּׁלִישִׁי וְכֵן כֻּלָּם, עַד שֶׁמַּשְׁלִימִין לְכָל־הַעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ בַּעֲלֵי־חוֹבוֹת הַרְבֵּה וְהוֹלִיכוּהוּ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם, לְכוּ וְחַלְּקוּהוּ בֵינֵיכֶם.

אֵלּוּ שֶׁיּוֹרְדִים לְגֵיהִנֹּם וְאֵינָם עוֹלִים – בְּכָל־עֶרֶב־שַׁבָּת מוֹלִיכִין אוֹתָם לִשְׁנֵי הָרִים שֶׁל שֶׁלֶג וּמַנִּיחִין אוֹתָם שָׁם, וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת מַלְאָךְ יוֹצֵא וְדוֹחֵף אוֹתָם וּמֵחֲזִירָם לִמְקוֹמָם בְּגֵיהִנֹּם. וּמֵהֶם נוֹטְלִין שֶׁלֶג וְנוֹתְנִין תַּחַת בֵּית־שְׁחָיֵּיהֶם¹⁸⁰⁰, כְּדֵי לְצַנֵּן¹⁸⁰¹ אוֹתָם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לָהֶם: רְשָׁעִים, אוֹי לָכֶם, שָׁאַף בְּגֵיהִנֹּם אַתֶּם גּוֹזְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “צִיָּה גַּם־חֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי־שֶׁלֶג שְׁאוֹל חָטָאוּ”¹⁸⁰².

כָּל־שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ נַעֲשִׂים אֵפֶר וְהָרוּחַ מְפַזַּרְתָּם תַּחַת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים, וְאַחַר־כָּךְ נִשְׁמָתָם חוֹזֶרֶת בָּהֶם וְהֵם יוֹצְאִים מֵגֵּיהִנֹם וּפְנֵיהֶם שְׁחֹרוֹת כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה¹⁸⁰³, וְהֵם מַצְדִּיקִים עֲלֵיהֶם אֶת־הַדִּין וְאוֹמְרִים: יָפֶה גָּזַרְתָּ עָלֵינוּ! יָפֶה דַנְתָּנוּ! “לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה”¹⁸⁰⁴. אֲבָל לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם דָּנִין אוֹתָם בְּשִׁבְעָה מְדוֹרוֹת שֶׁל אֵשׁ, וּבְכָל־מָדוֹר וּמָדוֹר שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּנְהַר דִּי־נוּר יוֹצֵא מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְיוֹרֵד עֲלֵיהֶם וְהוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.

אַחֲרֵי כָל־זֹאת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְרַחֵם עַל בְּרִיּוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְצוֹף, כִּי־רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי”¹⁸⁰⁵ (מס' גיהנם).

שיג עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִהְיוֹת יוֹשֵׁב בְּגַן־עֵדֶן וְדוֹרֵשׁ וְכָל־הַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים לְפָנָיו, וְכָל־פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה עוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם, וְחַמָּה וּמַזָּלוֹת מִימִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּלְבָנָה וְכוֹכָבִים מִשְּׂמֹאלוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ תּוֹרָה חֲדָשָׁה שֶׁעָתִיד לִתֵּן עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ. וְכֵוָן שֶׁמְּסַיֵּם הַהַגָּדָה עוֹמֵד זְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל עַל רַגְלָיו וְאוֹמֵר: “יִתְגַדַּל וְיִתְקַדַּשׁ”, וְקוֹלוֹ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכָל־בָּאֵי עוֹלָם כֻּלָּם עוֹנִים אָמֵן. וְאַף רִשְׁעִי יִשְׂרָאֵל וְצַדִּיקֵי עוֹבְדֵי אֱלִילִים שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ בְּגֵיהִנֹּם עוֹנִים וְאוֹמְרִים אָמֵן מִתּוֹךְ גֵּיהִנֹּם וּמִתְרַעֵשׁ הָעוֹלָם, עַד שֶׁנִּשְׁמַע קוֹל צַעֲקָתָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְהוּא שׁוֹאֵל: מַה קּוֹל הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי? וּמְשִׁיבִים מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֵלּוּ רִשְׁעִי יִשְׂרָאֵל וְצַדִּיקֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ בְּגֵיהִנֹּם, שְׁעוֹנִים אָמֵן וּמַצְדִּיקִים עֲלֵיהֶם אֶת־הַדִּין. מִיָּד מִתְגַּלְגְּלִים רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר וְאוֹמֵר: מָה אֶעֱשֶׂה לָהֶם יוֹתֵר עַל דִּין זֶה? כְּבָר יֵצֶר־הָרָע גָּרַם לָהֶם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נוֹטֵל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַפְתֵּחַ שֶׁל גֵּיהִנֹּם בְּיָדוֹ וְנוֹתֵן לָהֶם לְמִיכָאֵל וּלְגַבְרִיאֵל בִּפְנֵי כָל־הַצַּדִּיקִים וְאוֹמֵר לָהֶם: לְכוּ וּפִתְחוּ שַׁעֲרֵי גֵּיהִנֹּם וְהַעֲלוּ אֹתָם. מִיָּד הוֹלְכִים עִם הַמַּפְתְּחוֹת וּפוֹתְחִים שְׁמֹנָה אֶלֶף שַׁעֲרֵי גֵיהִנֹּם, וְכָל־גֵּיהִנֹּם וְגֵיהִנֹּם שְׁלשׁ מֵאוֹת פַּרְסָה אָרְכּוֹ וּשְׁלשׁ מֵאוֹת רָחְבּוֹ וְעָבְיוֹ אֶלֶף פַּרְסָה וְעָמְקוֹ מֵאָה פַּרְסָה, וְכָל רָשָׁע וְרָשָׁע שֶׁנּוֹפֵל לְתוֹכוֹ שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת. מָה עוֹשִׂים מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? תּוֹפְסִים בְּיַד כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם וּמַעֲלִים אוֹתָם, כָּאָדָם שֶׁהוּא מֵקִים אֶת חֲבֵרוֹ וּמַעֲלֵהוּ בְּחֶבֶל מִתּוֹךְ הַבּוֹר. וְעוֹמְדִים עֲלֵיהֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְרוֹחֲצִים וְסָכִים אוֹתָם, וּמְרַפְּאִים אוֹתָם מִמַּכּוֹת שֶׁל גֵּיהִנֹּם, וּמַלְבִּישִׁים אוֹתָם בְּגָדִים נָאִים, וּמְבִיאִים אוֹתָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְלִפְנֵי כָל־הַצַּדִּיקִים כְּשֶׁהֵם מְכֻהָנִים וּמְכֻבָּדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ”¹⁸⁰⁶.

וּכְשֶׁנִּכְנָסִים לְפֶתַח גַּן־עֵדֶן נִכְנָסִים מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל תְּחִלָּה וְנִמְלָכִים בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. מֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאוֹמֵר לָהֶם: הַנִּיחוּ לָהֶם וְיִכָּנְסוּ שֶׁיִּרְאוּ אֶת־כְּבוֹדִי. וְכֵוָן שֶׁנִּכְנְסוּ נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וּמִשְׁתַּחֲוִים לְפָנָיו וּמְבָרְכִים וּמְשַׁבְּחִים שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. מִיָּד צַדִּיקִים גְּמוּרִים וִישָׁרִים, שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתְנִים הוֹדָאוֹת וְרוֹמְמוּת לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת־פָּנֶיךָ”¹⁸⁰⁷, וְאוֹמֵר: “וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל־עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ”¹⁸⁰⁸ (ילק"ש ישע' כו).

שיד “מִיָּדִי הָיְתָה־זֹאת לָכֶם לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן”¹⁸⁰⁹ – אָמַר רַ' פִּינְחָס בְּשֵׁם רַ' רְאוּבֵן: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה וְזִמֵּן אֶצְלוֹ אוֹרְחִים, וְגָזַר הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: כָּל־אֶחָד וְאֶחָד יָבִיא לוֹ מַה שֶּׁיֵּשֵׁב עָלָיו. אֵלּוּ הֵבִיאוּ שְׁטִיחִין¹⁸¹⁰, וְאֵלּוּ הֵבִיאוּ מַצָּעוֹת, וְאֵלּוּ הֵבִיאוּ כָרִים וּכְסָתוֹת, וְאֵלּוּ הֵבִיאוּ כִּסְאוֹת, וְאֵלּוּ הֵבִיאוּ עֵצִים, וְאֵלּוּ הֵבִיאוּ אֲבָנִים. הֵצִיץ הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: כָּל־אֶחָד יְהֵא יוֹשֵׁב עַל מַה שֶׁהֵבִיא. אוֹתָם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים הָיוּ מִתְרַעֲמִים עַל הַמֶּלֶךְ וְאוֹמְרִים: כָּךְ הוּא כְבוֹדוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּהְיֶה יוֹשְׁבִים עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים? כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אָמַר לָהֶם: לֹא דֵיכֶם שֶׁנִּוַּלְתֶּם¹⁸¹¹ בְּעֵצִים וּבַאֲבָנִים פַּלְטִין¹⁸¹², שֶׁעָמְדָה לִי בְּכַמָּה יְצִיאוֹת¹⁸¹³, אֶלָּא מַחֲצִיפִים¹⁸¹⁴ אַתֶּם וְקוֹשְׁרִים עָלַי קַטֵּגוֹרְיָא¹⁸¹⁵! אֵין עוֹשֶׂה לָכֶם כָּבוֹד אֶלָּא אַתֶּם לְעַצְמְכֶם.

כָּךְ לֶעָתִיד־לָבוֹא הָרְשָׁעִים נִדּוֹנִים לְגֵיהִנֹּם וְהֵם מִתְרַעֲמִים עַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הֲרֵי שֶׁהָיִינוּ מְצַפִּים לִישׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – וְכָךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ! אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בָּעוֹלָם שֶׁהֱיִיתֶם בּוֹ, לֹא בַעֲלֵי־מַחֲלֹקֶת וּלְשׁוֹן הָרָע וְכָל רָעוֹת הֱיִיתֶם? וְלֹא בַעֲלֵי מְרִיבוֹת וַחֲמָסִים הֱיִיתֶם? “הֵן כֻּלְּכֶם קֹדְחֵי אֵשׁ מְאַזְּרֵי זִיקוֹת”¹⁸¹⁶; לְפִיכָךְ אַתֶּם הוֹלְכִים “בְּאוּר אֶשְׁכֶם וּבְזִיקוֹת בִּעַרְתֶּם”¹⁸¹⁷. שֶׁמָּא תֹאמְרוּ: “מִיָּדִי הָיְתָה־זֹאת לָכֶם”¹⁸¹⁸ – לָאו, אֶלָּא אַתֶּם עֲשִׂיתֶם, אַתֶּם לְעַצְמְכֶם – מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹאת לָכֶם; לְפִיכָךְ “לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן”¹⁸¹⁹!

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ הָיָה עוֹסֵק הַרְבֵּה בַתּוֹרָה בִּמְעָרָה אַחַת בִּטְבֶרְיָא, וְהָיָה הַכַּדָּד¹⁸²⁰ נוֹהֵג, שֶׁהָיָה מַעֲמִיד לוֹ בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה כַּד מַיִם בְּכָל יוֹם וְהָיָה נִכְנָס לְשָׁם עָיֵף וְיָגֵעַ, נוֹטֵל וְשׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ. פַּעַם אַחַת נִכְנַס הַכַּדָּד וְיָשַׁב אֵצֶל רַ' שִׁמְעוֹן וְנִתְרַוַּח עִמּוֹ¹⁸²¹. אָמַר לוֹ: רַבִּי, זָכוּר אַתָּה, שֶׁהָיִינוּ אֲנִי וְאַתָּה הוֹלְכִים לְבֵית־סֵפֶר אֶחָד? אַתָּה זָכִיתָ וַאֲנִי לֹא זָכִיתִי: הִתְפַּלֵּל עָלַי שֶׁיְּהֵא חֶלְקֵי עִמְּךָ לָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר לוֹ: וּמָה אֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ, הֲרֵי תָבוֹא עִם בְּנֵי־אֻמָּנוּתְךָ, שֶׁאֵין מַשְׁרִין¹⁸²² אֶת הָאָדָם אֶלָּא עִם בְּנֵי אֻמָּנוּתוֹ (קה"ר ג).

שטו אָמַר רַ' אַבָּהוּ אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֵין אוּר שֶׁל גֵּיהִנֹּם שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם. קַל־וָחֹמֶר מִסַּלְמַנְדְּרָא¹⁸²³: וּמַה סַּלְמַנְדְּרָא, שֶׁתּוֹלֶדֶת הָאֵשׁ הִיא, הַסָּךְ מִדָּמָהּ אֵין אוּר שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁכָּל־גּוּפָם אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם־יְיָ”¹⁸²⁴ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵין אוּר שֶׁל גֵּיהִנֹּם שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, קַל־וָחֹמֶר מִמִּזְבַּח הַזָּהָב: וּמַה מִזְבַּח הַזָּהָב, שֶׁאֵין עָלָיו אֶלָּא כָּעֳבִי דֵינַר זָהָב¹⁸²⁵, עָמַד כַּמָּה שָׁנִים וְלֹא שָׁלְטָה בוֹ הָאוּר, פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּלֵאִים מִצְוֹת כְּרִמּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: “כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ”¹⁸²⁶, אַל תִּקְרָא “רַקָּתֵךְ” אֶלָּא “רֵיקָתֵךְ”, שֶׁאֲפִלּוּ רֵיקָנִין¹⁸²⁷ שֶׁבָּךְ מְלֵאִים מִצְוֹת כְּרִמּוֹן – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (חג' כז.; עיר יט.).

שטז רַ' עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר: מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בְּגֵיהִנֹּם שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ (עד' ב).

שיז שָׁנִינוּ, כָּל־שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ גּוּפוֹ קַיָּם ונִשְׁמָתוֹ עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, לְאַחַר שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ הַגּוּף בָּטֵל וְנִשְׁמָתוֹ עוֹלָה וְשׁוּב אֵינָהּ יוֹרֶדֶת (שבת קנב, קנג).

שיח מַעֲשֶׂה בְּרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּמָצָא אָדָם אֶחָד מְפֻחָם¹⁸²⁸ בְּיוֹתֵר, שֶׁהָיָה טָעוּן¹⁸²⁹ מַשּׂאוֹי גָּדוֹל שֶׁל עֵצִים עַל כְּתֵפָיו וְרָץ בָּהֶם כַּסּוּס. גָּזַר עָלָיו רַ' עֲקִיבָא וְהֶעֱמִידוֹ. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, שֶׁתֹּאמַר – מִבְּנֵי אָדָם אַתָּה אוֹ מִן הַמַּזִּיקִים? אָמַר לוֹ: רַבִּי, אָדָם הָיִיתִי וּכְבָר נִפְטַרְתִּי¹⁸³⁰ מִן הָעוֹלָם הַהוּא, וּבְכָל־יוֹם וָיוֹם אֲנִי חוֹטֵב עֵצִים וּמֵבִיא מַשּׂאוֹי כָּזֶה וְשׂוֹרְפִין אוֹתִי בָּהֶם שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: מֶה עָשִׂיתָ בְּחַיֶּיךָ? אָמַר לוֹ: לֹא הִנַּחְתִּי דָּבָר אָסוּר שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי, וְעַכְשָׁו יֵשׁ שׁוֹמְרִים מְמֻנִּים¹⁸³¹ עָלַי שֶׁאֵינָם נוֹתְנִים לִי מְנוּחָה. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: הִנַּחְתָּ בֵּן? אָמַר לוֹ: בְּחַיֶּיךָ, אַל תְּעַכְּבֵנִי, שֶׁמִּתְיָרֵא אֲנִי מִפְּנֵי הַמַּלְאָכִים שֶׁמַּכִּים אוֹתִי בִּרְצוּעוֹת שֶׁל אֵשׁ וְאוֹמְרִים לִי: לָמָּה שָׁהִיתָ¹⁸³²? אָמַר לוֹ: אֱמֹר לִי דָּבָר זֶה לְתַקָּנָתֶךָ¹⁸³³. אָמַר לוֹ: הִנַּחְתִּי אִשְׁתִּי מְעֻבֶּרֶת בְּעִיר פְּלוֹנִית. הָיָה רַ' עֲקִיבָא הוֹלֵךְ מֵעִיר לְעִיר עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתָהּ הָעִיר. כֵּוָן שֶׁבָּא לָעִיר יָצְאוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לִקְרָאתוֹ. אָמַר לָהֶם: הֵיכָן פְּלוֹנִי וּבֵיתוֹ? אָמְרוּ לוֹ: “שֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב!”¹⁸³⁴. שָׁאַל עַל אִשְׁתּוֹ – אָמְרוּ: יִמַּח שְׁמָהּ וְזִכְרָהּ! שָׁאַל עַל בְּנוֹ – אָמְרוּ: הֲרֵיהוּ עָרֵל, וַאֲפִלּוּ בְּמִצְוַת מִילָה לֹא עָסָקוּ. אָמַר לָהֶם: אַף־עַל־פִּי־כֵן הָבִיאוּ לִי בְנוֹ. הֵבִיאוּ אוֹתוֹ וְצִוָּה לְמוּלוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ לְפָנָיו לִלְמֹד, וְלִמְּדוֹ בְּרָכוֹת. בְּיוֹם הַשַּׁבָּת צִוָּה לִקְרוֹתוֹ לְסֵפֶר־תּוֹרָה, אָמַר: “בָּרְכוּ אֶת־יְיָ הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד”. מִיָּד הוֹצִיאוּהוּ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ מֵגֵּיהִנֹּם וְהִכְנִיסוּהוּ לְגַן־עֵדֶן.

בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה בָּא בַחֲלוֹם לְרַ' עֲקִיבָא וְאָמַר לוֹ: תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, שֶׁהִצַּלְתַּנִי מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם (כלה רבה ב‘; מד’ עה“ד; תנח' נח לפי מנוה”מ.).

שיט רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי נִכְרַךְ¹⁸³⁵ עִם בַּעֲלֵי רַאֲתָן¹⁸³⁶ וְהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה. אָמַר: “אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן”¹⁸³⁷ – אִם חֵן מַעֲלָה עַל לוֹמְדֶיהָ, לֹא תָגֵן עֲלֵיהֶם¹⁸³⁸?

כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת פְּטִירָתוֹ¹⁸³⁹ אָמְרוּ לוֹ לְמַלְאַךְ־הַמָּוֶת: לֵךְ וַעֲשֵׂה לוֹ רְצוֹנוֹ¹⁸⁴⁰. הָלַךְ וְנִרְאָה לוֹ. אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: הַרְאֵנִי מְקוֹמִי בְּגַן־עֵדֶן. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי סַכִּינְךָ, שֶׁמָּא תְּבַעֲתֵנִי בַּדֶּרֶךְ. נָתַן לוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְגַן־עֵדֶן הִגְבִּיהוֹ¹⁸⁴¹ וְהֶרְאָה לוֹ¹⁸⁴². קָפַץ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי וְנָפַל לַצַּד הַשֵּׁנִי¹⁸⁴³, תְּפָסוֹ מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בְּשׁוּלֵי בִגְדוֹ. אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: בִּשְׁבוּעָה, שֶׁלֹּא אֵצֵא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם נִשְׁאַל¹⁸⁴⁴ מִיָּמָיו עַל שְׁבוּעָתוֹ – יַחֲזֹר, וְאִם לָאו – לֹא יַחֲזֹר, אָמַר לוֹ מַלְאַךְ־הַמָּוֶת: תֶּן־לִי סַכִּינִי. לֹא נָתַן לוֹ. יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: תֶּן־לוֹ, שֶׁהַבְּרִיּוֹת צְרִיכִין לוֹ. הָיָה אֵלִיָּהוּ מַכְרִיז לְפָנָיו: “פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן־לֵוִי! פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן־לֵוִי!” הָלַךְ וּמָצָא אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל שְׁלשָׁה עָשָׂר כִּסְאוֹת שֶׁל פָּז. אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא בֶן־לֵוִי? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: נִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בְּיָמֶיךָ? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, אֵין אַתָּה בֶּן־לֵוִי¹⁸⁴⁵ (כת' עז:).

שכ רַ' חֲנִינָא בַּר פַּפָּא – מַלְאַךְ־הַמָּוֶת שׁוֹשְׁבִינוֹ¹⁸⁴⁶ הָיָה. בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמְרוּ לוֹ לְמַלְאַךְ־הַמָּוֶת: לֵךְ עֲשֵׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. הָלַךְ אֶצְלוֹ וְנִרְאָה לוֹ. אָמַר לוֹ: הַנִּיחֵנִי שְׁלשִׁים יוֹם עַד שֶׁאֶחֱזֹר עַל תַּלְמוּדִי. שֶׁאָמְרוּ: אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְיָדוֹ. הִנִּיחוֹ. לְאַחַר שְׁלשִׁים הָלַךְ וְנִרְאָה לוֹ. אָמַר לוֹ: הַרְאֵנִי מְקוֹמִי. אָמַר לוֹ: טוֹב. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי סַכִּינְךָ, שֶׁמָּא תְהֵא מְבַעֲתֵנִי בַּדֶּרֶךְ. אָמַר לוֹ: כַּחֲבֵרְךָ אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לִי? אָמַר לוֹ: הָבֵא סֵפֶר תּוֹרָה וּרְאֵה, כְּלוּם יֵשׁ דָּבָר שֶׁכָּתוּב בָּהּ וְלֹא קִיַּמְתִּיו? אָמַר לוֹ: כְּלוּם כָּרוּךְ הָיִיתָ עִם בַּעֲלֵי רַאֲתָן וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי?

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁנִּפְטַר הִפְסִיק לוֹ עַמּוּד אֵשׁ בֵּינוֹ וּבֵין הַבְּרִיּוֹת. וּמְקֻבָּלִים אָנוּ: אֵין עַמּוּד אֵשׁ מַפְסִיק אֶלָּא לְיָחִיד בַּדּוֹר אוֹ לִשְׁנַיִם בַּדּוֹר. קָרַב אֶצְלוֹ רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרֵי, אָמַר: עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד חֲכָמִים¹⁸⁴⁷ – לֹא הִשְׁגִּיחַ; עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אָבִיךָ – לֹא הִשְׁגִּיחַ; עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמְךָ – וְנִסְתַּלֵּק עַמּוּד הָאֵשׁ (שם).

שכא רַבָּה בַּר אַבָּהוּ מָצָא אֶת־אֵלִיָּהוּ עוֹמֵד בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת שֶׁל נָכְרִים. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה עוֹמֵד בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת – וְלֹא כֹהֵן אָתָּה? אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ: וְכִי לֹא שָׁנִיתָ “טְהָרוֹת”? שָׁנִינוּ: “קִבְרֵיהֶם שֶׁל נָכְרִים אֵינָם מְטַמְּאִין”. אָמַר לוֹ: בְּאַרְבָּעָה סְדָרִים¹⁸⁴⁸ אֵינִי יָכוֹל¹⁸⁴⁹ – בְּשִׁשָּׁה¹⁸⁵⁰ לֹא כָל־שֶׁכֵּן? אָמַר לוֹ: וּמִפְּנֵי מָה? אָמַר לוֹ: הַשָּׁעָה דְּחוּקָה לִי¹⁸⁵¹. הוֹלִיכוֹ וְהִכְנִיסוֹ לְגַן־עֵדֶן. אָמַר לוֹ: פְּשֹׁט טַלִּיתְךָ, לְקֹט וְטֹל מֵעָלִים אֵלּוּ. לָקַט וְנָטַל. כְּשֶׁיָּצָא שָׁמַע קוֹל אוֹמֵר: מִי אָכַל אֶת־עוֹלָמוֹ¹⁸⁵² כְּרַ' אַבָּהוּ? נָעַר טַלִּיתוֹ וּזְרָקָם. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הֵבִיא טַלִּיתוֹ, שֶׁקָּלְטָה רֵיחַ הֶעָלִים בְּתוֹכָהּ, וּמְכָרָהּ בִּשְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף דֵּינָרִים וְחִלְּקָם לַחֲתָנָיו (ב"מ קיד).

שכב כְּשֵׁם שֶׁקִּלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹלֶה לוֹ מִגַּן־עֵדֶן מִפִּי הַצַּדִּיקִים, כָּךְ עוֹלֶה מִגֵּיהִנֹּם מִפִּי הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ”¹⁸⁵³ מַהוּ “מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ”, שֶׁמּוֹרִידִין דְּמָעוֹת כְּמַעְיָנוֹת עַד שֶׁמְּצַנְנִין אֶת־הַגֵּיהִנֹּם בְּדִמְעוֹתֵיהֶם, וּמִשָּׁם הַקִּלּוּס עוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “גַּם־בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה”¹⁸⁵⁴ – מָה הֵם אוֹמְרִים? אָמַר רַ' יוֹחָנָן: יָפֶה אָמַרְתָּ, יָפֶה דַּנְתָּ, יָפֶה טִהַרְתְּ, יָפֶה טִמֵּאתָ, יָפֶה לִמַּדְתָּ, יָפֶה הוֹרֵיתָ – וְלֹא שָׁמָעְנוּ (שמ“ר ז; שו”ט פד).