חֵלֶק חֲמִישִׁי    🔗

לוח ראשׁי־תבות    🔗

א"ב – אלף בית

אב' – אבות

א“ב דב”ס – אלף בית דבן סירא

א“ב דר”ע – אלף בית דרבי עקיבא

אב"ג – אבא גוריון

אבכ' – אבכיר

אגא"ס – אגדת אסתר

אג"ב – אגדת בראשית

אדר"נ – אבות דרבי נתן

אהל' – אהלות

או"ה – אומות העולם

א"ז – אדרא זוטא

אח"כ – אחר כך

א"י – ארץ ישראל

איכ"ר – איכה רבה

א"ל – אמר לו

אלא"ז – אלה אזכרה

אס' – אסתר

אס"ר – אסתר רבה

א"ע – את עצמו

אעפ"י – אף על פי

אעפ"כ – אף על פי כן

ב"ב – בבא בתרא

ב"ה – בית הלל

בו"ד – בשר ודם

בחק' – בחקותי

בי"ד – בין דין

ביה"כ – בית הכסא

ביהכ"נ – בית הכנסת

ביה“מ, ביהמ”ד – בית המדרש

ביה"מ ב‘, ג’… – בית המדרש ב‘, ג’… של יעלינק

ביהמ"ק – בית המקדש

בכ‘, בכור’ – בכורות

בכו' – בכורים

בכ"ז – בכל זאת

בל"י – בלשון יונית

ב"מ – בבא מציעא

במ‘, במד’ – במדבר

במ"ר – במדבר רבה

ב"ס – בן־סירא

בעה"ב – בעל הבית

ב"ק – בבא קמא, בר קפרא

בר' – בראשית, ברבי

בר‘, ברכ’ – ברכות

ב"ר – בראשית רבה

ב"ש – בית שמאי

גט‘, גיט’ – גיטין

גמ"ח – גמילות חסדים

ג"ע – גן עדן

ד"א – דרך ארץ, דבר אחר

דא"ז – דרך ארץ זוטא

דב' – דברִים

דב"ז – דברִים זוטא

דב“ר, ד”ר – דברִים רבה

דה“א, דהי”א – דברי הימים א'

דה"ב – דברי הימים ב'

דנ' – דניאל

דר"כ – דרב כהנא

ד"ר – דברי תורה

ה' – יי

ה“א, ה”ב.. – הלכה א‘, הלכה ב’…

הוס' – הוספה

הוצ"מ – הוצאה מדעית

הוצ"ש – הוצאת שכטר

הוצ' ש"ב – הוצאת שלמה בובער

הור' – הוריות

הוש' – הושע

היכל' – היכלות

הקב"ה – הקדוש ברוך הוא

השל' – השלום

וגו' – וגומר

וזה"ב – וזאת הברכה

וי"ג – ויש גורסין

וי"מ – ויש מפרשין

ויק' – ויקרא

ויק"ר – ויקרא רבה

וכו' – וכוליה

זב' – זבחים

זכ‘, זכר’ – זכריה

ח“א, ח”ב… – חלק א‘, חלק ב’…

חב‘, חבק’ – חבקוק

חג' – חגיגה

ח"ו – חס ושלום

חו"ל – חוץ לארץ

חול' – חולין

חנ' – חנוכה

טה' – טהרות

י"א – יש אומרין

יב‘, יבמ’ – יבמות

יהוש' – יהושע

יד' – ידים

יוה"כ – יום הכפורים

יו"ט – יום טוב

יו"כ – יום כפור

יח‘, יחז’, יחזק' – יחזקאל

ילק"ח – ילקוט חדש

ילק"ר – ילקוט ראובני

ילק“ש, ילקו”ש – ילקוט שמעוני

י"מ – יש מפרשין

יצה"ר – יצר הרע

יר‘, ירוש’ – ירושלמי

ירמ' – ירמיה

ישע' – ישעיה

כ"א – כרך א', – כל אחד

כה"ג – כהן גדול

כות' – כותים

כלא' – כלאים

כלו' – כלומר

כרית' – כריתות

כת‘, כתוב’ – כתובות

ל' – לשון

לה"ר – לשון הרע

לקה"ק – לקדש הקדשים

לק"ט – לקח טוב

מ"א – מלכים א'

מ"ב – מלכים ב'

מג' – מגילה

מג"ת – מגלת תענית

מד‘, מדר’ – מדרש

מד' לחנ' – מדרש לחנוכה

מד' נעל' – מדרש נעלם

מדא“ג, מא”ג – מדרש אגדה

מדה“ג, מה”ג – מדרש הגדול

מד"ש, מד' שמ' – מדרש שמואל

מד' תמ' – מדרש תמורה

מה"מ – מלאך המות

מו"ק – מועד קטן

מכ' – מכות

מכיל‘, מכל’ – מכילתא

מכיל' דרשב"י – מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

מלא' – מלאכי

מנ‘, מנח’ – מנחות

מנוה"מ – מנורת המאור

מס' – מסכת

מס' סופ' – מסכת סופרים

מע' – מעילה

מעש' – מעשרות

מע"ש – מעשר שני

מש‘, משל’ – משלי

נ“א, נו”א – נוסח אחר

נג' – נגעים

נד‘, נדר’ – נדרים

נז' – נזיר

נו"ב – נוסח ב'

נח' – נחום

נח‘, נחמ’ – נחמיה

ס' – סדר

סא"ז – סדר אליהו זוטא

סד"ע – סדר עולם

סופ' – סופרים

סי' – סימן

סנה' – סנהדרין

סע' – סעיף

עאכו"כ – על אחת כמה וכמה

ע"ג – על גבי

ע"ד – על דבר, על דרך

עד‘, עדי’ – עדיות

עה“ד, עשה”ד – עשרת הדברות

עוב' – עובדיה

עוה"ב – עולם הבא

עוה"ז – עולם הזה

עוקצ' – עוקצין

עז' – עזרא

ע"ז – עבודה זרה, על זה

עי' – עיין

ע"י – על יד, על ידי, עין יעקב

עיר‘, ערוב’ – עירובין

ע"כ – על כן

עמ' – עמוס

ע“פ, עפ”י – על פי

ערכ' – ערכין

ע"ש – על שם, עיין שם

פ' – פרשה, פרק

פ“א, פ”ב… – פרשה, פרק א‘, פרשה, פרק ב’…

פדר"א – פרקי דרבי אליעזר

פה"י – פסח היום

פה"ק – פרק הקודם

פנ"א – פנים אחרים

פס‘, פסח’ – פסחים

פסיק‘, פסק’ – פסיקתא

פס' דר"כ – פסיקתא דרב כהנא

פסיק"ז – פסיקתא זוטרתא

פסיק"ר – פסיקתא רבתי

פר"ש – פרק שירה

פתיח' – פתיחתא

צ"ל – צריך להיות

צפ' – צפניה

קד‘, קיד’ – קדושין

קהל' – קהלת

קה"ר – קהלת רבה

ק"ו – קל וחומר

ק"ש – קריאת שמע

ר' – רבי

ר"א – רבי אליעזר, רבי אלעזר

ראב"ע – ר' אלעזר בן עזריה

ראב"ש – ר' אלעזר בן שמוע, בן שמעון

רבש"ע – רבונו של עולם

ר"ג – רבן גמליאל

ר"ה – ראש השנה

רו"ר – רות רבה

ר"ח – ר' חיא, ר' חנינא, ר' חוצפית

רחב"ד – ר' חנינא בן דוסא

רחב"ת – ר' חנינא בן תרדיון

רח"ו – ר' חיים וויטאל

ר"ט – ר' טרפון

ר"י – ר' יהודה, ר' יהושע, ר' יוחנן, ר' ישמעאל

ריב"ב – ר' יהודה בן בבא

ריב"ז – ר' יוחנן בן זכאי

ריב"ח – ר' יהושע בן חנניה

ריב"ל – ר' יהושע בן לוי

ר"ל – ריש לקיש

ר"מ – ר' מאיר

ר"נ – רב נחמן

ר"ן – רבנו נסים

ר"ע – ר' עקיבא

ר"פ – ר' פנחס

ר"ש – ר' שמעון, רב ששת

רשב"י – רש שמעון בן יוחאי

רש"י – ר' שלמה יצחקי

ר"ת – ראשי תבות

ש"א – שמואל א'

שאלת' דר"א – שאלתות דרב אחאי

ש"ב – שמואל ב'

שבוע' – שבועות

שבה"ל – שבלי הלקט

שה"י – שבת היום

שה"ש – שיר השירים

שהש"ר – שיר השירים רבה

שו"ט – שוחר טוב

שופ' – שופטים

שמ' – שמות

שמו“ר, שמ”ר – שמות רבה

שמח' – שמחות

ש"ס – ששה סדרים

ש"ע – שמונה עשרה

ש"צ – שליח צבור

שק‘, שקל’ – שקלים

ת' – תחת

תדב"א – תנא דבי אליהו

תדא"ז – תנא דבי אליהו זוטא

תדא"ר – תנא דבי אליהו רבה

תהל' – תהלים

תו"כ – תורת כהנים

תוס‘, תוספ’ – תוספתא

תוס' צוק' – תוספתא צוקרמנדל

ת"ח – תלמיד חכם

ת"י – תרגום יונתן

תמו' – תמורה

תמ' – תמיד

תנה"ק – תנחומא הקדום

תנח' – תנחומא

תענ' – תענית

ת"ק – תנא קמא

תרג"ש – תרגום שני

תרו' – תרומות

תש' הגא‘, הוצ’ הרכ' – תשובות הגאונים, הוצאת הרכבי

תש' הרשב“א – תשובות הרשב”א (ר' שלמה בן אדרת)

א: אָדָם וּצְרָכָיו    🔗

א. אָדָם בְּלֵדָתוֹ, בְּזִקְנָתוֹ וּבְמִיתָתוֹ

א שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה נֶחֶלְקוּ בֵּית־שַׁמַּאי וּבֵית־הִלֵּל, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁנִּבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁלֹּא נִבְרָא. נִמְנוּ וְגָמְרוּ¹: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, עַכְשָׁו שֶׁנִּבְרָא – יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו²; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: יְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו³ (עיר' יג:).

ב רַ' עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר: חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם; חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ⁴ שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם”⁵ (אב' ג).

ג רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאָדָם אֶחָד שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל־מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר: “זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם, בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ”⁶, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: “אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם”⁷ – מַה לְּהַלָּן בְּרִיאָה וַעֲשִׂיָּה אַף כָּאן בְּרִיאָה וַעֲשִׂיָּה (אדר"נ לא).

ד אַרְבָּעָה גֵאִים הֵם בָּעוֹלָם: שׁוֹר בַּבְּהֵמוֹת, אַרְיֵה בַּחַיּוֹת, נֶשֶׁר בָּעוֹפוֹת – וְאָדָם גֵּאֶה עַל כֻּלָּם (שמ“ר כג; ילק”ש בשלח).

ה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שִׁשָּׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּבְנֵי־אָדָם, שְׁלשָׁה כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת וּשְׁלשָׁה כִּבְהֵמָה. שְׁלשָׁה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: יֵשׁ לָהֶם דַּעַת כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וּמְהַלְּכִים בְּקוֹמָה זְקוּפָה כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וּמְסַפְּרִים בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת; שְׁלשָׁה כִּבְהֵמָה: אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים כִּבְהֵמָה, וּפָרִים וְרָבִים כִּבְהֵמָה, וּמוֹצִיאִים רְעִי⁸ כִּבְהֵמָה (חג' טז.).

––––––––––

ו דָּרַשׁ רַ' חֲנִינָא בַר פַּפָּא: אוֹתוֹ מַלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַהֵרָיוֹן לַיְלָה שְׁמוֹ, וְנוֹטֵל טִפָּה וּמַעֲמִידָהּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, טִפָּה זוֹ מַה תְּהֵא עָלֶיהָ – גִּבּוֹר אוֹ חַלָּשׁ, חָכָם אוֹ טִפֵּשׁ, עָשִׁיר אוֹ עָנִי? (נדה טז:).

ז קֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד בִּמְעֵי אִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גּוֹזֵר עָלָיו מַה־יְּהֵא בְסוֹפוֹ, אִם זָכָר אִם נְקֵבָה, אִם חַלָּשׁ אִם גִּבּוֹר, אִם עָנִי אִם עָשִׁיר, אִם קָצָר אִם אָרֹךְ, אִם מְכֹעָר אִם נָאֶה, אִם עָבֶה אִם דַּק, אִם בָּזוּי אִם גַּס, וְכֵן גּוֹזֵר עַל כָּל־קוֹרוֹתָיו, אֲבָל אִם צַדִּיק אִם רָשָׁע – לֹא, אֶלָּא הַדָּבָר הַהוּא נוֹתְנוֹ בְיָדוֹ שֶׁל אָדָם בִּלְבָד. מִיָּד רוֹמֵז הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הָרוּחוֹת וְאוֹמֵר לוֹ: הָבֵא לִי רוּחַ פְּלוֹנִית, שֶׁהִיא בְּגַן־עֵדֶן, שֶׁשְּׁמָהּ פְּלוֹנִי וְתָאֳרָהּ כָּךְ וָכָךְ. מִיָּד הוֹלֵךְ הַמַּלְאָךְ וּמֵבִיא אֶת־הָרוּחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וּכְשֶׁהִיא בָאָה מִיָּד כּוֹרַעַת וּמִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אוֹתָהּ שָׁעָה אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָרוּחַ: הִכָּנְסִי בְטִפָּה זוֹ שֶׁבְּיַד פְּלוֹנִי. פָּתַח הָרוּחַ פִּיו וְאוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! דַּי לִי הָעוֹלָם שֶׁהָיִיתִי דָר בּוֹ מִיּוֹם שֶׁבְּרָאתַנִי, לָמָּה רְצוֹנְךָ לְהַכְנִיסֵנִי בְּטִפָּה סְרוּחָה זוֹ? אֲנִי קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה, וַאֲנִי גְזוּרָה⁹ מִגִּזְרַת כְּבוֹדֶךָ. מִיָּד אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַנְּשָׁמָה: עוֹלָם שֶׁאֲנִי מַכְנִיסֵךְ בּוֹ יָפֶה יְהֵא לָךְ מִמַּה שֶּׁהָיִית דָּרָה בוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁיְצַרְתִּיךְ לֹא יְצַרְתִּיךְ אֶלָּא לְטִפָּה זוֹ. מִיָּד מַכְנִיסוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְשָׁם בְּעַל־כָּרְחוֹ, וְאַחַר־כָּךְ חוֹזֵר הַמַּלְאָךְ וּמַכְנִיס הָרוּחַ לְתוֹךְ מְעֵי אִמּוֹ, וּמְזַמְּנִין לוֹ שְׁנֵי מַלְאָכִים וְשׁוֹמְרִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִשָּׁם וְשֶׁלֹּא יִפּוֹל, וְשָׁם נֵר דָּלוּק עַל רֹאשׁוֹ, וּמַבִּיט וְרוֹאֶה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. נוֹטְלוֹ הַמַּלְאָךְ מִשָּׁם וּמוֹלִיכוֹ לְגַן־עֵדֶן וּמַרְאֶה לוֹ הַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים בְּכָבוֹד וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם, וְאוֹמֵר הַמַּלְאָךְ לְאוֹתוֹ הָרוּחַ: תֵּדַע לָךְ, מִי הֵם אֵלּוּ? אָמַר לוֹ הָרוּחַ: לֹא, אֲדוֹנִי. חוֹזֵר הַמַּלְאָךְ וְאוֹמֵר לוֹ: הַלָּלוּ, שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, נוֹצְרוּ בַתְּחִלָּה כְּמוֹתְךָ בְּתוֹךְ מְעֵי אִמָּם, וְיָצְאוּ לָעוֹלָם, וְשָׁמְרוּ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, לְפִיכָךְ זָכוּ וְנִזְדַּמְּנוּ לְטוֹבָה זוֹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה; דַּע לְךָ שֶׁסּוֹפְךָ לָצֵאת מִן הָעוֹלָם, וְאִם תִּזְכֶּה וְתִשְׁמֹר הַתּוֹרָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא תִּזְכֶּה לְכָךְ וְלִישִׁיבָה שֶׁל אֵלּוּ, וְאִם לָאו דַּע וּרְאֵה שֶׁתִּזְכֶּה לְמָקוֹם אַחֵר. לְעֶרֶב מוֹלִיכוֹ לְגֵיהִנֹּם וּמַרְאֶה לוֹ שָׁם אֶת־הָרְשָׁעִים, שֶׁמַּלְאֲכֵי חַבָּלָה מַכִּים אוֹתָם בְּמַקְלוֹת שֶׁל אֵשׁ וְקוֹרְאִים: וַי וַי! וְאֵינָם מְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם. וְאוֹמֵר לוֹ עוֹד אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ לְאוֹתוֹ הָרוּחַ: תֵּדַע מִי הֵם אֵלּוּ? וְאוֹמֵר: לֹא, אֲדוֹנִי. וְאוֹמֵר לוֹ הַמַּלְאָךְ: אֵלּוּ הַנִּשְׂרָפִין נוֹצְרוּ כְמוֹתְךָ וְיָצְאוּ לָעוֹלָם וְלֹא שָׁמְרוּ הַתּוֹרָה וְחֻקּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, לְכָךְ בָּאוּ לְחֶרְפָּה זוֹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, וְאַתָּה דַע לְךָ שֶׁסּוֹפְךָ לָצֵאת לָעוֹלָם, וֶהֱוֵי צַדִּיק וְאַל תְּהֵא רָשָׁע וְתִזְכֶּה וְתִחְיֶה לָעוֹלָם הַבָּא. וּמְטַיֵּל אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב וּמַרְאֶה לוֹ מָקוֹם שֶׁהוּא עָתִיד לָמוּת בּוֹ וּמָקוֹם שֶׁהוּא עָתִיד לְהִקָּבֵר בּוֹ, וְאַחַר־כָּךְ מוֹלִיכוֹ וּמְטַיְּלוֹ עַל כָּל־הָעוֹלָם, וּמַרְאֶה לוֹ אֶת־הַצַּדִּיקִים וְאֶת־הָרְשָׁעִים וּמַרְאֶה לוֹ הַכֹּל. בָּעֶרֶב מֵחֲזִירוֹ לְתוֹךְ מְעֵי אִמּוֹ וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לוֹ שָׁם בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם. וְהַוָּלָד מֻנָּח בִּמְעֵי אִמּוֹ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים: שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים הַוָּלָד דָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ בַּמָּדוֹר¹⁰ הַתַּחְתּוֹן, שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים הַשְּׁנִיִּים דָּר בַּמָּדוֹר הָאֶמְצָעִי וְהָאַחֲרוֹנִים דָּר בַּמָּדוֹר הָעֶלְיוֹן, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת לַאֲוֵיר הָעוֹלָם הוּא מִתְגּוֹלֵל וְיוֹרֵד בְּרֶגַע אֶחָד מִן הָעֶלְיוֹן לָאֶמְצָעִי וּמִן הָאֶמְצָעִי לָאַחֲרוֹן; וּמִכָּל־מַה־שֶּׁאִמּוֹ אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה בָּרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְאֵינוֹ מוֹצִיא רְעִי.

לְסוֹף מַגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת לַאֲוֵיר הָעוֹלָם. מִיָּד בָּא אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ וְאוֹמֵר לוֹ: הִגִּיעַ זְמַנְּךָ לָצֵאת לַאֲוֵיר הָעוֹלָם, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: לָמָה אַתָּה רוֹצֶה לְהוֹצִיאֵנִי לַאֲוֵיר הָעוֹלָם? אוֹמֵר לוֹ הַמַּלְאָךְ: בְּנִי! תֵּדַע שֶׁעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, וְעַכְשָׁו דַּע, שֶׁעַל־כָּרְחֲךָ נוֹלַדְתָּ וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא; וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת מִשָּׁם עַד שֶׁמַּכֵּהוּ וּמְכַבֶּה לוֹ אֶת־הַנֵּר שֶׁהוּא דָלוּק עַל רֹאשׁוֹ וּמוֹצִיאוֹ לַאֲוֵיר הָעוֹלָם בְּעַל־כָּרְחוֹ. מִיָּד שׁוֹכֵחַ הַתִּינוֹק כָּל־מַה־שֶּׁרָאָה בִיצִיאָתוֹ וְכָל־מַה־שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ. וְלָמָה הַתִּינוֹק בּוֹכֶה בִיצִיאָתוֹ? עַל מַה־שֶּׁאָבַד לוֹ מְקוֹם הֲנָחָה וְהַרְוָחָה וְעַל הָעוֹלָם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ, בָּא לוֹ אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ וְאוֹמֵר לוֹ: תַּכִּירֵנִי? אוֹמֵר לוֹ: הֵן, וְאוֹמֵר לוֹ: לָמָּה בָּאתָ לִי הַיּוֹם מִכָּל־שְׁאָר הַיָּמִים? אוֹמֵר לוֹ הַמַּלְאָךְ: כְּדֵי לְהוֹצִיאֲךָ מִן הָעוֹלָם, שֶׁהִגִּיעַ זְמַנְּךָ לְהִפָּטֵר. מִיָּד מַתְחִיל בּוֹכֶה וּמַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְאֵין הַבְּרִיּוֹת מַכִּירִין וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ חוּץ מִן הַתַּרְנְגוֹל בִּלְבָד. וְאוֹמֵר לַמַּלְאָךְ: הֲלֹא כְבָר הוֹצֵאתַנִי מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת וְהִכְנַסְתַּנִי בְּזֶה הָעוֹלָם. וְאוֹמֵר לוֹ הַמַּלְאָךְ: הֲלֹא כְבָר אָמַרְתִּי לָךְ, שֶׁעַל־כָּרְחֲךָ נוֹצַרְתָּ, וְעַל־כָּרְחֲךָ נוֹלַדְתָּ, וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (תנח' פקודי).

ח דָּרַשׁ רַ' שִׂמְלָאי: לְמָה הַוָּלָד דּוֹמֶה בִּמְעֵי אִמּוֹ? לְפִנְקָס¹¹ שֶׁמְּקֻפָּל וּמֻנָּח. יָדָיו עַל שְׁתֵּי צְדָעָיו¹² וּשְׁתֵּי אַצִּילָיו¹³ עַל שְׁתֵּי אַרְכֻּבּוֹתָיו¹⁴, וּשְׁתֵּי עֲקֵבָיו עַל שְׁתֵּי עַגְבוֹתָיו¹⁵, וְרֹאשׁוֹ מֻנָּח לוֹ בֵּין בִּרְכָּיו, וּפִיו סָתוּם וְטִבּוּרוֹ פָתוּחַ, וְאוֹכֵל מִמַּה שֶּׁאִמּוֹ אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתֶה מִמַּה שֶּׁאִמּוֹ שׁוֹתָה, וְאֵינוֹ מוֹצִיא רְעִי, שֶׁמָּא יַהֲרוֹג אֶת־אִמּוֹ. וְכֵוָן שֶׁיָּצָא לַאֲוֵיר הָעוֹלָם נִפְתָּח הַסָּתוּם וְנִסְתָּם הַפָּתוּחַ, שֶׁאִלְמָלֵא כֵן אֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת. וְנֵר דָּלוּק לוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וְצוֹפֶה וּמַבִּיט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ; וְאֵין לְךָ יָמִים שֶׁאָדָם שָׁרוּי¹⁶ בְּטוֹבָה יוֹתֵר מֵאוֹתָם הַיָּמִים, וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ. וְכֵוָן שֶׁבָּא לַאֲוֵיר הָעוֹלָם בָּא מַלְאָךְ וְסוֹטְרוֹ¹⁷ עַל פִּיו וּמְשַׁכְּחוֹ כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ. וְאֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם עַד שֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ. וּמַה הִיא הַשְּׁבוּעָה שֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ? תְּהִי צַדִּיק וְאַל תְּהִי רָשָׁע, וַאֲפִלּוּ כָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אוֹמְרִים לְךָ צַדִּיק אַתָּה – הֱיֵה בְעֵינֶיךָ כְּרָשָׁע; וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טָהוֹר וּמְשָׁרְתָיו טְהוֹרִים וּנְשָׁמָה שֶׁנָּתַתִּי בְךָ טְהוֹרָה הִיא, אִם אַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּטָהֳרָה – מוּטָב, וְאִם לָאו – הֲרֵינִי נוֹטְלָהּ מִמֶּךָּ (נדה ל:).

ט לְפִיכָךְ נִבְרָא הָאָדָם יְחִידִי – לְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד – כֻּלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה; וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם־הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. וּמִפְּנֵי מָה אֵין פַּרְצוּפֵיהֶם¹⁸ דּוֹמִים זֶה לָזֶה? שֶׁלֹּא יִרְאֶה אָדָם דִּירָה נָאָה וְאִשָּׁה נָאָה וְיֹאמַר: שֶׁלִּי הִיא (סנה' לז, לח).

י כְּשֵׁם שֶׁאֵין פַּרְצוּפֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם שָׁוִים זֶה לָזֶה כָּךְ אֵין דַּעְתָּם שָׁוָה זֶה לָזֶה, אֶלָּא כָּל־אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ־לוֹ דַעַת בִּפְנֵי עַצְמוֹ (תנח' פינחס).

יא שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים אָדָם מִשְׁתַּנֶּה מֵחֲבֵרוֹ: בְּקוֹל, בְּמַרְאֶה וּבְדָעַת (סנה' לח.).

יב “הוּא עָשְׂךָ וַיְכוֹנְנֶךָ”¹⁹ – מְלַמֵּד שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כּוֹנָנִיּוֹת²⁰ בָּאָדָם, שֶׁאִם נֶהֶפְכָה אַחַת מֵהֶן אֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת (חול' נו:).

יג “כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת”²¹ – אָמַר רַ' תַּנְחוּם: הַנֹּאד הַזֶּה אִם יִהְיֶה בּוֹ נֶקֶב כְּחֹד שֶׁל מַחַט כָּל רוּחוֹ יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ, וְהָאָדָם עָשׂוּי מְחִלִּים־מְחִלִּים²², נְקָבִים־נְקָבִים, וְאֵין רוּחוֹ יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ (ב"ר א).

יד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, לֵב מֵבִין, לָשׁוֹן מְחַתֵּךְ²³, פֶּה גּוֹמֵר, קָנֶה מוֹצִיא קוֹל, וֵשֶׁט מַכְנִיס כָּל־מִינֵי מַאֲכָל, רֵאָה שׁוֹאֶבֶת כָּל־מִינֵי מַשְׁקִין, כָּבֵד כּוֹעֵס, מָרָה זוֹרֶקֶת בּוֹ טִפָּה וּמְנִיחָתוֹ²⁴, טְחוֹל שׂוֹחֵק²⁵, קֻרְקְבָן²⁶ טוֹחֵן²⁷, קֵבָה יְשֵׁנָה, אַף²⁸ נֵעוֹר. נִנְעָר הַיָּשֵׁן, יָשֵׁן הַנֵּעוֹר – נִמּוֹק וְהוֹלֵךְ לוֹ²⁹. שָׁנוּ: אִם שְׁנֵיהֶם יְשֵׁנִים אוֹ שְׁנֵיהֶם נֵעוֹרִים מִיָּד מֵת (בר' סא:; ע"י).

טו “וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה”³⁰ – אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר יִצְחָק: עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹי לְתַחְתִּיתוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא מִתְבַּזֶּה³¹ כִּבְהֵמָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עָשָׂה לוֹ כְּסָתוֹת לְתַחְתִּיתוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא מִצְטַעֵר בִּשְׁעַת יְשִׁיבָתוֹ (ב“ר יז; קה”ר ג).

טז אָמַר רַ' לֵוִי: שִׁשָּׁה דְבָרִים מְשַׁמְּשִׁים אֶת־הָאָדָם, שְׁלשָׁה בִּרְשׁוּתוֹ³² וּשְׁלשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. אֵלּוּ הֵם בִּרְשׁוּתוֹ: הַפֶּה וְהַיָּדַיִם וְהָרַגְלָיִם; וְאֵלּוּ אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ: הָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם וְהַחֹטֶם. וּכְשֶׁהָקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבַקֵּשׁ – אַף אֵלּוּ שֶׁהֵם בִּרְשׁוּתוֹ אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ (ב“ר סז; תנה”ק ויקרא).

יז פַּרְצוּף שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּבְנֵי־אָדָם מְלוֹא־הַסִּיט³³ יֶשׁ־בּוֹ כַמָּה מַעְיָנוֹת וְאֵין מִתְעָרְבִין זֶה בָּזֶה: מֵי עֵינַיִם מְלוּחִים, מֵי אָזְנַיִם שְׁמֵנִים, מֵי הַחֹטֶם סְרוּחִים, מֵי הַפֶּה מְתוּקִים. מִפְּנֵי מָה מֵי־עֵינַיִם מְלוּחִים? – שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם בּוֹכֶה עַל הַמֵּת בְּכָל־שָׁעָה מִיָּד הָיָה מִסְתַּמֵּא³⁴, אֶלָּא עַל שֶׁהֵם מְלוּחִים, פּוֹסֵק וְאֵינוֹ בוֹכֶה. – מִפְּנֵי מָה מֵי־אָזְנַיִם שְׁמֵנִים? – שֶׁכְּשֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָה קָשָׁה, אִלְמָלֵי תוֹפְסָהּ בְּאָזְנָיו מְתְקַשֶּׁרֶת בְּלִבּוֹ וָמֵת; וּמִתּוֹךְ שֶׁהֵם שְׁמֵנִים – מַכְנִיס בְּזוֹ וּמוֹצִיא בְזוֹ. – מִפְּנֵי מָה מֵי־הַחֹטֶם סְרוּחִים? – שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם מֵרִיחַ רֵיחַ רָע, אִלְמָלֵא מֵי הַחֹטֶם סְרוּחִים, שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתוֹ, מִיָּד מֵת. – וּמִפְּנֵי מָה מֵי־הַפֶּה מְתוּקִים? – פְּעָמִים שֶׁאָדָם אוֹכַל אֲכִילָה שֶׁאֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת בְּלִבּוֹ וּמְקִיאָהּ, וְאִם אֵין מֵי הַפֶּה מְתוּקִים אֵין נַפְשׁוֹ חוֹזֶרֶת עָלָיו (תנה“ק חקת; במ”ר יח).

יח אָמַר רַ' תַּחֲלִיפָא דְּקֵיסָרִין³⁵ בְּשֵׁם רַ' פִּלָּא: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה נִסִּים עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִם הָאָדָם וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁאִלּוּלֵי הָיָה אוֹכֵל פַּת כְּשֶׁהִיא חַיָּה³⁶ הָיְתָה יוֹרֶדֶת בְּתוֹךְ מֵעָיו וּמְשָׂרֶטֶת אוֹתוֹ, אֶלָּא בָרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעְיָן בְּתוֹךְ גַּרְגַּרְתּוֹ, שֶׁהוּא מוֹרִיד אֶת־הַפַּת בְּשָׁלוֹם (שמ"ר כד).

יט כָּל־מַה־שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צָרִיךְ עֲשִׂיָּה³⁷, כְּגוֹן הַחַרְדָּל צָרִיךְ לְמִתּוּק, הַתֻּרְמוּסִים³⁸ צְרִיכִים לְמִתּוּק, הַחִטִּים צְרִיכוֹת לִטָּחֵן – אֲפִלּוּ אָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן (ב"ר יא).

כ שָׁאַל טוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס הָרָשָׁע אֶת־רַ' עֲקִיבָא: אֵיזֶה מַעֲשִׂים נָאִים – שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹ שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם? אָמַר לוֹ: שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם נָאִים. אָמַר לוֹ טוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס: הֲרֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ – יָכוֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת כַּיּוֹצֵא בָּהֶם? אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: לֹא תֹאמַר לִי בִּדְבָרִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִן הַבְּרִיּוֹת, שֶׁאֵין שׁוֹלְטִין בָּהֶם, אֶלָּא בִּדְבָרִים שֶׁהֵם מְצוּיִים בִּבְנֵי אָדָם. אָמַר לוֹ: לָמָּה אַתֶּם נִמּוֹלִים³⁹? אָמַר לוֹ: אַף אֲנִי הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה עָתִיד לוֹמַר לִי כֵּן, לְכָךְ הִקְדַּמְתִּי וְאָמַרְתִּי לָךְ: מַעֲשֵׂי בָשָׂר־וָדָם הֵם נָאִים מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. הֵבִיא לוֹ רַ' עֲקִיבָא שִׁבֳּלִים⁴⁰ וּגְלוּסְקָאוֹת⁴¹, אָמַר לוֹ: אֵלּוּ מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאֵלּוּ מַעֲשֵׂה בָשָׂר־וָדָם – אֵין אֵלּוּ נָאִים? הֵבִיא לוֹ אֲנִיצֵי פִשְׁתָּן⁴² וְכֵלִים מִבֵּית־שְׁאָן⁴³, אָמַר לוֹ: אֵלּוּ מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאֵלּוּ מַעֲשֵׂה בָשָׂר־וָדָם – אֵין אֵלּוּ נָאִים? אָמַר לוֹ טוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס: הוֹאִיל וְהוּא חָפֵץ בְּמִילָה, לָמָה אֵין הַוָּלָד יוֹצֵא מָהוּל⁴⁴ מִמְּעֵי אִמּוֹ? אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: וְלָמָּה שָׁרְרוֹ⁴⁵ יוֹצֵא עִמּוֹ – לֹא תַחְתֹּךְ אִמּוֹ שָׁרְרוֹ?

וְלָמָה אֵינוֹ יוֹצֵא מָהוּל? – לְפִי שֶׁלֹּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל אֶת־הַמִּצְוֹת אֶלָּא כְּדֵי לְצָרֵף אוֹתָם⁴⁶ בָּהֶן (תנה"ק תזריע; תנח' שם)

כא “לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם” וגו'⁴⁷ – אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ: אֲנִי אַגִּיד מַלְכוּתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁבְּכָל־יוֹם אָדָם נוֹצָר וּבְכָל־יוֹם אָדָם נוֹלָד; בְּכָל־יוֹם אָדָם חַי וּבְכָל־יוֹם אָדָם מֵת; בְּכָל־יוֹם רוּחוֹ שֶׁל אָדָם נִטֶּלֶת מִמֶּנּוּ וְנִתֶּנֶת לְבַעַל־פִּקָּדוֹן; בְּכָל־יוֹם מְכַלְכְּלִין אוֹתוֹ כְּתִינוֹק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ מִפְּרִי מַעֲשָׂיו (סא"ז טו).

––––––––––

כב רַ' שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק שָׁנָה לָהּ בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: שִׁבְעָה הֲבָלִים⁴⁸ שֶׁאָמַר קֹהֶלֶת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה עוֹלָמוֹת שֶׁאָדָם רוֹאֶה. בֶּן שָׁנָה דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ, נָתוּן בְּאִסְקְפַסְטִי⁴⁹ וְהַכֹּל מְחַבְּקִין וּמְנַשְּׁקִין אוֹתוֹ; בֶּן שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ דּוֹמֶה לַחֲזִיר שֶׁפּוֹשֵׁט יָדָיו בְּבִיבִין, וְכָל־מַה שֶּׁהוּא מוֹצֵא נוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו; בֶּן עֶשֶׂר – קוֹפֵץ כִּגְדִי; בֶּן עֶשְׂרִים – כְּסוּס צוֹהֵל, מְיַפֶּה עַצְמוֹ וּמְבַקֵּשׁ אִשָּׁה; נָשָׂא אִשָּׁה – נִתַּן עָלָיו אֻכָּף וַהֲרֵי הוּא כַּחֲמוֹר; הוֹלִיד בָּנִים – מֵעֵז פָּנָיו כְּכֶלֶב לְהָבִיא מְזוֹנוֹתָיו וּמְזוֹן בָּנָיו; הִזְקִין הֲרֵי הוּא כְּקוֹף (קה“ר א; ילק”ש קהלת א).

כג יְהוּדָה בֶן תֵּימָא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא⁵⁰, בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַגְּמָרָא, בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדּוֹף⁵¹, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ⁵², בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִּקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמֹנִים לַגְּבוּרָה⁵³, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ⁵⁴, בֶּן מֵאָה – כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם (אב' ה).

כד שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם יֹאמְרוּ לְךָ זְקֵנִים סְתוֹר⁵⁵ וִילָדִים בְּנֵה – סְתוֹר וְאַל תִּבְנֶה, מִפְּנֵי שֶׁסְּתִירַת זְקֵנִים בִּנְיָן וּבִנְיַן נְעָרִים סְתִירָה. וְסִמָּן לַדָּבָר: רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה⁵⁶ (מג' לא:).

כה אָמַר רַ' יוֹנָתָן: שְׁלֹמֹה כָּתַב תְּחִלָּה שִׁיר־הַשִּׁירִים וְאַחַר־כָּךְ מִשְׁלֵי וְאַחַר־כָּךְ קֹהֶלֶת; וּמֵבִיא לָהּ רַ' יוֹנָתָן מִדֶּרֶךְ־אָרֶץ⁵⁷: כְּשֶׁאָדָם נַעַר אוֹמֵר דִּבְרֵי זֶמֶר, הִגְדִּיל אוֹמֵר דִּבְרֵי מְשָׁלוֹת, הִזְקִין אוֹמֵר דִּבְרֵי הֲבָלִים (שהש"ר א).

כו לָא בְסָבֵי טַעְמָא⁵⁸ וְלָא בְדַרְדַּקֵּי עֵצָה (שבת פ"ט:).

כז אָמַר רַ' יִצְחָק: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל”?⁵⁹ – דְּבָרִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה⁶⁰ בְיַלְדוּתוֹ מַשְׁחִירִים פָּנָיו לְעֵת זִקְנָתוֹ (שבת קנב.).

כח אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בַּר נַחְמָנִי: מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְבָרִים הַזִּקְנָה קוֹפֶצֶת עַל אָדָם: מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, מִפְּנֵי כַעַס בָּנִים, מִפְּנֵי אִשָּׁה רָעָה וּמִפְּנֵי הַמִּלְחָמוֹת (תנח' חיי שרה).

כט כָּל־הַשָּׁטוּף בְּזִמָּה⁶¹ זִקְנָה קוֹפֶצֶת עָלָיו (שבת קנב.).

ל “עַד אֲשֶׁר לֹא־יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה”⁶² – אֵלּוּ יְמֵי הַזִּקְנָה (שבת קנא:).

לא “עַל־זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל־חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא”⁶³ – אָמַר רַ' אַבָּא: “לְעֵת מְצוֹא” – הַזִּקְנָה. צָרִיךְ אָדָם לְהִתְפַּלֵּל עַל זִקְנָתוֹ, שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו רוֹאוֹת וּפִיו אוֹכֵל וְרַגְלָיו מְהַלְּכוֹת, שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם מַזְקִין הַכֹּל מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ (תנח' מקץ).

לב דַּעְתָּם שֶׁל זְקֵנִים מִשְׁתַּנֵּית, שִׂפְתוֹתֵיהֶם שֶׁל זְקֵנִים מִתְרַפְּטוֹת⁶⁴, אָזְנֵיהֶם שֶׁל זְקֵנִים מִתְכַּבְּדוֹת⁶⁵ (שבת קנב.; ע"י).

לג אֲפִלּוּ גַבְשׁוּשִׁית⁶⁶ קְטַנָּה דּוֹמָה עָלָיו [עַל הַזָּקֵן] כְּהָרֵי־הָרִים (שם).

לד אָמַר לוֹ רַבִּי לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא: מִפְּנֵי מָה לֹא הִקְבַּלְנוּ⁶⁷ פָנֶיךָ בָּרֶגֶל כְּדֶרֶךְ שֶׁהִקְבִּילוּ אֲבוֹתַי לַאֲבוֹתֶיךָ? אָמַר לוֹ: סְלָעִים [קְטַנִּים] נַעֲשׂוּ גְבוֹהִים⁶⁸, קְרוֹבִים נַעֲשׂוּ רְחוֹקִים, מִשְּׁתַיִם נַעֲשׂוּ שָׁלשׁ⁶⁹, מֵשִׂים שָׁלוֹם בַּבַּיִת בָּטֵל (שבת קנב.).

לה אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: מִפְּנֵי מָה לֹא בָאתָ לְבֵי־אֲבִידָן⁷⁰? אָמַר לוֹ: הָהָר – שֶׁלֶג⁷¹, סְבִיבוֹתָיו – קֶרַח⁷², כְּלָבָיו אֵינָם נוֹבְחִים⁷³, טוֹחֲנָיו⁷⁴ אֵינָם טוֹחֲנִים.

שֶׁל בֵּית רַב אָמָרוּ: מַה שֶּׁלֹּא אָבַד לִי⁷⁵ אֲנִי מְבַקֵּשׁ.

שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי בֶן קִסְמָא אוֹמֵר: טוֹבִים הַשְּׁתַּיִם מִן הַשָּׁלשׁ⁷⁶. אוֹי לָהּ לְאַחַת שֶׁהָלְכָה וְאֵינָהּ חוֹזֶרֶת! מַה הִיא? אָמַר רַב חִסְדָּא: הַיַּלְדוּת.

כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: הַיַּלְדוּת כְּלִיל שֶׁל וֶרֶד⁷⁷; הַזִּקְנָה כְּלִיל שֶׁל קוֹצִים (שם).

לו אַשְׁרֵי יַלְדוּתֵנוּ שֶׁלֹּא בִיְּשָׁה אֶת־זִקְנוּתֵנוּ (סוכה נג.).

לז “וְאַבְרָהָם זָקֵן”⁷⁸ – עַד אַבְרָהָם לֹא הָיְתָה זִקְנָה. מִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהָסִיחַ⁷⁹ עִם אַבְרָהָם הָיָה מֵסִיחַ עִם יִצְחָק, עִם יִצְחָק – הָיָה מֵסִיחַ עִם אַבְרָהָם. בָּא אַבְרָהָם תָּבַע זִקְנָה. אָמַר אַבְרָהָם: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, צָרִיךְ אַתָּה לְהַפְרִישׁ בֵּין אָב לְבֵן, בֵּין נַעַר לְזָקֵן, שֶׁיִּתְכַּבֵּד הַזָּקֵן בַּנָּעַר. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, מִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל. הָלַךְ וְלָן בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה וְעָמַד בַּבֹּקֶר. כֵּוָן שֶׁעָמַד רָאָה שֶׁהִלְבִּין שְׂעַר רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עֲשִׂיתַנִי דֻגְמָא⁸⁰. אָמַר לוֹ: “עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה”⁸¹ (ב“מ פז; ב”ר סח; תנח' חיי שרה).

לח “וְאַבְרָהָם זָקֵן”⁸² – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר “וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים”⁸³? – אָמַר רַ' אַמִּי: כָּאן⁸⁴ זִקְנָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ לַחְלוּחִית⁸⁵, לְהַלָּן⁸⁶ זִקְנָה שֶׁאֵין בָּהּ לַחְלוּחִית (ב"ר סח).

לט הַדְרַת פָּנִים זָקָן (שבת קנב.).

מ זָקָן נוֹי בְּאִישׁ וּמוּם בְּאִשָּׁה (ירוש‘, קיד’ פ“ב, ה”ד).

מא אֵיזוֹהִי זְקֵנָה? כָּל־שֶׁקּוֹרִין אוֹתָהּ אִמָּא – וְאֵינָהּ מַקְפָּדֶת (נדה ט.:).

מב סָבָא בְּבֵיתָא⁸⁷ פָּאחָא בְּבֵיתָא; סָבְתָא בְּבֵיתָא – סִימָא בְּבֵיתָא (ערכ' יט.).

––––––––

מג “כִּי־גֵרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ… כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל־הָאָרֶץ”⁸⁸ – וְהַלְוַאי כְּצִלּוֹ שֶׁל כֹּתֶל אוֹ כְּצִלּוֹ שֶׁל אִילָן, אֶלָּא כְּצִלּוֹ שֶׁל עוֹף בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עָף, שֶׁנֶּאֱמַר: “כְּצֵל עוֹבֵר”⁸⁹. “וְאֵין מִקְוֶה”⁹⁰ – אֵין מִי שֶׁיְקַוֶּה שֶׁלֹּא יָמוּת, הַכֹּל יוֹדְעִין וְאוֹמְרִין בְּפִיהֶם שֶׁהֵם מֵתִים (ב"ר צו).

מד “יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר”⁹¹ – אִם תֹּאמַר כְּצֵל שֶׁל כֹּתֶל – יֶשׁ־בּוֹ מַמָּשׁ, צִלּוֹ שֶׁל דֶּקֶל – יֶשׁ־בּוֹ מַמָּשׁ; לְאֵיזֶה צֵל? – אָמַר רַ' הוּנָא בְּשֵׁם רַ' אַחָא: לְצֵל שֶׁל עוֹף, שֶׁהוּא עוֹבֵר וְצִלּוֹ עוֹבֵר (קה"ר א).

מה בְּנֵי הָאָדָם דּוֹמִים לְעִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה: הַלָּלוּ נוֹצְצִים⁹² וְהַלָּלוּ נוֹבְלִים (עיר' נד.).

מו [בָּשָׂר־וָדָם] – הַיּוֹם עוֹדֶנּוּ וּמָחָר אֵינֶנּוּ (ירוש' סנה' פ“ו, ה”י).

מז “מִי־אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת”⁹³ – אָמַר רַ' יְהוּדָה בְרַ' שִׁמְעוֹן: לְמִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה תּוֹלַעַת, וְהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ כְּגַחֶלֶת, וְנִקְרֵאת גֻּמְרַת־לַיְלָה⁹⁴, וְהָיָה מִתְיָרֵא מִמֶּנָּה. אָמְרוּ לוֹ: מִזּוֹ אַתָּה מִתְיָרֵא? בַּלַּיְלָה הִיא גַחֶלֶת וְיוֹקֶדֶת; יָבֹא הַבֹּקֶר וְאַתָּה רוֹאֶה שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא תוֹלָעַת (פסיק"ר לד, ד').

מח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אָדָם⁹⁵ – אֵפֶר, דָּם, מָרָה; בָּשָׂר – בּוּשָׁה, סְרוּחָה, רִמָּה; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בּוּשָׁה, שְׁאוֹל, רִמָּה (סוטה ה.).

מט “עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת”⁹⁶ – מֵעֵת לָלֶדֶת⁹⁷ הִיא עֵת לָמוּת, מִשָּׁעָה שֶׁאָדָם נוֹלָד נִגְזַר עָלָיו כַּמָּה שָׁנִים יִחְיֶה; אִם זָכָה הוּא מַשְׁלִים⁹⁸ אֶת־שְׁנוֹתָיו וְאִם לָאו פּוֹחֲתִין⁹⁹ מִמֶּנּוּ – כָּךְ דִּבְרֵי רַ' עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אִם זָכָה מוֹסִיפִין לוֹ עַל שְׁנוֹתָיו, וְאִם לָאו פּוֹחֲתִין לוֹ מִשְּׁנוֹתָיו.

וּמַעֲשֶׂה זֶה מְסַיֵּעַ¹⁰⁰ לַחֲכָמִים:

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד מִגְּדוֹלֵי צִפּוֹרִי¹⁰¹ שֶׁבָּאָה לוֹ בְּרִית־מִילָה, וְעָלוּ אַנְשֵׁי עֵין־תְּאֵנָה¹⁰² לְכַבְּדוֹ, וְעָלָה עִמָּהֶם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא. כְּשֶׁבָּאוּ לְשַׁעַר הָעִיר מָצְאוּ יְלָדִים עוֹמְדִים וּמְשַׂחֲקִים לִפְנֵי חָצֵר אֶחָת. רָאוּ אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא מְעֻלֶּה וְנָאֶה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אַתָּה זָז מִכָּאן עַד שֶׁאַתָּה מְרַקֵּד לָנוּ קְצָת. אָמַר לָהֶם: אֵין זֶה מִשֶּׁלִּי¹⁰³, אִישׁ זָקֵן אֲנִי. גָּעַר בָּהֶם וְלֹא נִזְדַּעְזְעוּ וְלֹא נִכְנָעוּ. תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה אוֹתָהּ חָצֵר שֶׁעוֹמֶדֶת לִפּוֹל. אָמַר לָהֶם: עוֹנִים אַתֶּם אַחֲרַי¹⁰⁴ מַה־שֶּׁאֲנִי אֹמַר לָכֶם? לְכוּ וְאִמְרוּ לְבַעַל הֶחָצֵר:

– אִם יָשֵׁן הוּא¹⁰⁵ יֵעוֹר, שֶׁתְּחִלַּת הַחֵטְא מָתוֹק וְסוֹפוֹ מָר.

מִקּוֹל דִּבְרֵיהֶם נֵעוֹר בַּעַל הֶחָצֵר וְיָצָא וְנָפַל לְרַגְלָיו [שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן], אָמַר: רַבּי, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל תִּסְתַּכֵּל בְּדִבְרֵיהֶם, יְלָדִים הֵם וְשׁוֹטִים. אָמַר לוֹ: מָה אֶעֱשֶׂה וְהַגְּזֵרָה נִגְזָרָה; אֲבָל תּוֹלֶה אֲנִי לְךָ¹⁰⁶ עַד שֶׁתּוֹצִיא כֹּל מַה שֶּׁיֶּשׁ־לְךָ בֶּחָצֵר. כֵּוָן שֶׁהוֹצִיא כֹּל מַה־שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ בֶּחָצֵר נִתְמוֹטְטָה וְנָפָלָה. הָלְכוּ לְקַיֵּם מִצְוַת מִילָה. הָיָה אָבִיו שֶׁל הַתִּינוֹק מַשְׁקֶה אוֹתָם יַיִן יָשָׁן בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים. אָמַר לָהֶם: שְׁתוּ מִיַּיִן טוֹב זֶה, מֻבְטָחַנִי בֵּאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, מִמֶּנּוּ אֲנִי מְיַשֵּׁן¹⁰⁷ וּמַשְׁקֶה אֶתְכֶם בְּשִׂמְחָתוֹ¹⁰⁸ שֶׁל בְּנִי. עָנוּ אַחֲרָיו: כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית כָּךְ תַּכְנִיסֵהוּ לַתּוֹרָה וּלְחֻפָּה. הָיוּ סוֹעֲדִים עַד חֲצִי הַלָּיְלָה. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, שֶׁהָיָה בָטוּחַ עַל כֹּחוֹ¹⁰⁹, יָצָא בַחֲצִי הַלַּיְלָה לֵילֵךְ לְעִירוֹ. פָּגַע בּוֹ מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בַּדָּרֶךְ, אָמַר לוֹ: בִּשְׁבִיל שֶׁאַתֶּם בּוֹטְחִים בְּמַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים אַתֶּם יוֹצְאִים בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ שָׁעָה¹¹⁰! אָמַר לוֹ: וְאַתָּה מִי אָתָּה? אָמַר לוֹ: שְׁלִיחוֹ שֶׁל מָקוֹם אָנִי. אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָנֶיךָ מְשֻׁנִּים? אָמַר לוֹ: מִשִּׂיחָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת, שֶׁהֵם אוֹמְרִים: כָּךְ וְכָךְ אָנוּ עֲתִידִים לַעֲשׂוֹת, וְאֵין מֵהֶם יוֹדֵעַ אֵימָתַי נִקְרָא לָמוּת. אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיִיתָ סוֹעֵד אֶצְלוֹ וְאָמַר לָכֶם: מִן הַיַּיִן הַזֶּה אֲנִי מְיַשֵּׁן וּמַשְׁקֶה אֶתְכֶם לְשִׂמְחָתוֹ שֶׁל בְּנִי – וַהֲרֵי פִתָּקוֹ¹¹¹ אֶצְלִי לִטּוֹל אוֹתוֹ אַחַר שְׁלשִׁים יוֹם. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, הַרְאֵה לִי אֶת־פִּתָּקִי. אָמַר לוֹ: לֹא עָלֶיךָ וְלֹא עַל כַּיּוֹצֵא בְךָ אֲנִי שׁוֹלֵט. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁבְּכָל־יוֹם וָיוֹם אַתֶּם עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת וְעוֹשִׂים צְדָקוֹת וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹסִיף יָמִים עַל יְמֵיכֶם. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּשֵׁם שֶׁאֵין אַתָּה שׁוֹלֵט בַּפִּתָּק שֶׁלָּנוּ, כָּךְ לֹא תְהֵא לְךָ רְשׁוּת לַעֲבוֹר עַל דְּבָרֵינוּ. בִּקְשׁוּ רַחֲמִים מִשָּׁמַיִם וְחָיָה הַתִּינוֹק¹¹².

אָמַר רַ' עֲקִיבָא: מַה־לָּנוּ הַמַּעֲשֶׂה¹¹³? אֵין לִי הַמַּעֲשֶׂה אֶלָּא מִקְרָא מָלֵא¹¹⁴: “אֶת־מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא”¹¹⁵, שֶׁהֲרֵי משֶׁה כַּמָּה מִצְוֹת עָשָׂה וְכַמָּה צְדָקוֹת עָשָׂה – וּבְסוֹף נֶאֱמַר לוֹ: “הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת”¹¹⁶. הֱוֵי – “עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת” (קה“ר ג; דב”ר ט).

נ אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: הִגִּיעַ אָדָם לְפֶרֶק אֲבוֹתָיו¹¹⁷, קֹדֶם לְחָמֵשׁ שָׁנִים וּלְאַחַר חָמֵשׁ שָׁנִים יִדְאַג מִן הַמִּיתָה (ב"ר סה).

נא שֵׁב שְׁנֵי הֲוָה מוֹתָנָא וֶאֱנָשׁ בְּלָא שְׁנֵיהּ לָא שְׁכִיב (שֶׁבַע שָׁנִים הָיָה דֶבֶר וְאָדָם בְּלֹא שְׁנוֹתָיו¹¹⁸ לֹא מֵת) (סנה' כט.).

––––––––

נב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִי שֶׁחָלָה וְנָטָה לָמוּת אוֹמְרִים לוֹ: הִתְוַדֵּה! שֶׁכֵּן כָּל־הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין. אָדָם יוֹצֵא לַשּׁוּק¹¹⁹ יְהִי דוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּמִי שֶׁנִּמְסַר לְסַרְדְּיוֹט¹²⁰, חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ יְהִי דוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּמִי שֶׁנְּתָנוּהוּ בְקוֹלָר¹²¹, עָלָה לַמִּטָּה וְנָפַל יְהִי דוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּמִי שֶׁהֶעֱלוּהוּ לְגַרְדּוֹם¹²² לִדּוֹן, שֶׁכָּל־הָעוֹלֶה לְגַרְדּוֹם לִדּוֹן, אִם יֶשׁ־לוֹ פְּרַקְלִיטִים¹²³ גְּדוֹלִים נִצּוֹל וְאִם לֹא – אֵינוֹ נִצּוֹל. וְאֵלּוּ הֵם פְּרַקְלִיטִים שֶׁל אָדָם: תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים־טוֹבִים. אֲפִלּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה מְלַמְּדִים עָלָיו חוֹבָה וְאֶחָד מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת – נִצּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי־אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ, וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר”¹²⁴. רַ' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה בְּאוֹתוֹ מַלְאָךְ¹²⁵ לְחוֹבָה, וְאֶחָד לִזְכוּת – נִצּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: “מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי־אָלֶף” (שבת לב.).

נג כָּל־הַחוֹלִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה (קה"ר פג).

נד אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי, אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: גָּדוֹל נֵס שֶׁנַּעֲשֶׂה לְחוֹלֶה¹²⁶ יוֹתֵר מִנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה לַחֲנַנְיָה¹²⁷ מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה: שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה אֵשׁ שֶׁל הֶדְיוֹט¹²⁸, וְהַכֹּל יְכוֹלִין לְכַבּוֹתָהּ, וְזוֹ שֶׁל חוֹלֶה¹²⁹ שֶׁל שָׁמַיִם הִיא – מִי יוּכַל לְכַבּוֹתָהּ? (נד' מא.).

נה “שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל־קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא־שָׁם”¹³⁰ – בִּזְכוּת עַצְמוֹ; יָפָה תְּפִלַּת הַחוֹלֶה לְעַצְמוֹ יוֹתֵר מִכֹּל (בר' נג).

––––––––

נו “עַל־זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל־חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא¹³¹”¹³² – אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: זוֹ מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת”¹³³.

וְכֵן שָׁנִינוּ: תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשָׁה מִינֵי מִיתָה נִבְרְאוּ בָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת”. “תּוֹצָאוֹת” בְּגִימַטְרְיָא¹³⁴ כָּךְ הוּא. קָשָׁה שֶׁבְּכֻלָּן – אַסְכְּרָה¹³⁵, נוֹחָה שֶׁבְּכֻלָּן – נְשִׁיקָה; נְשִׁיקָה – דּוֹמָה כְּמוֹשֵׁךְ נִימָא מֵחָלָב.

רַ' יוֹחָנָן אָמָר: “לְעֵת מְצֹא” – זוֹ קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי יִמְצְאוּ־קָבֶר”¹³⁶ (בר' ח.).

נז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מֵת פִּתְאֹם – זוֹ הִיא מִיתָה חֲטוּפָה, חָלָה יוֹם אֶחָד וָמֵת – זוֹ הִיא מִיתָה דְחוּפָה; רַ' חֲנַנְיָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: זוֹ הִיא מִיתַת מַגֵּפָה. שְׁנֵי יָמִים וָמֵת – זוֹ הִיא מִיתָה דְחוּיָה, שְׁלשָׁה – גְּעָרָה, אַרְבָּעָה – נְזִיפָה, חֲמִשָּׁה – זוֹ הִיא מִיתַת כָּל־אָדָם. מֵת בַּחֲמִשִּׁים שָׁנָה – זוֹ הִיא מִיתַת כָּרֵת, שִׁשִּׁים – זוֹ הִיא מִיתָה בִידֵי שָׁמָיִם, שִׁבְעִים – שֵׂיבָה, שְׁמוֹנִים – גְּבוּרוֹת. אָמַר רַבָּה: מֵחֲמִשִּׁים וְעַד שִׁשִּׁים שָׁנָה זוֹ הִיא מִיתַת כָּרֵת.

רַב יוֹסֵף כְּשֶׁהָיָה בֶן שִׁשִּׁים עָשָׂה לָהֶם יוֹם טוֹב לַחֲכָמִים, אָמָר: יָצָאתִי מִידֵי כָרֵת.

רַב הוּנָא מֵת פִּתְאֹם. הָיוּ דוֹאֲגִים הַחֲכָמִים¹³⁷, שָׁנָה לָהֶם זוּג מֵהַדְיֵב¹³⁸: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לִגְבוּרוֹת, אֲבָל הִגִּיעַ לִגְבוּרוֹת – זוֹ הִיא מִיתַת נְשִׁיקָה (מו"ק כח.).

נח שָׁנִינוּ: מֵת מִתּוֹךְ הַשְּׂחוֹק סִמָּן יָפֶה לוֹ, מִתּוֹךְ הַבְּכִי סִמָּן רַע לוֹ; פָּנָיו לְמַעְלָה סִמָּן יָפֶה לוֹ, פָּנָיו לְמַטָּה סִמָּן רַע לוֹ, פָּנָיו כְּלַפֵּי הָעָם סִמָּן יָפֶה לוֹ, כְּלַפֵּי הַכֹּתֶל סִמָּן רַע לוֹ; פָּנָיו יְרֻקִּין סִמָּן רַע לוֹ, פָּנָיו צְהֻבִּים וַאֲדֻמִּים סִמָּן יָפֶה לוֹ; מֵת בְּעֶרֶב־שַׁבָּת סִמָּן יָפֶה לוֹ, בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת סִמָּן רַע לוֹ; מֵת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים סִמָּן רַע לוֹ; מֵת בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים¹³⁹ סִמָּן יָפֶה לוֹ; מֵת מֵחֳלִי־מֵעַיִם סִמָּן יָפֶה לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁרֻבָּם שֶׁל צַדִּיקִים מִיתָתָם בָּחֳלִי־מֵעָיִם (כת' קג:).

נט אָמְרוּ עָלָיו עַל מַלְאַךְ־הַמָּוֶת, שֶׁכֻּלּוֹ מָלֵא עֵינַיִם, וּבִשְׁעַת פְּטִירָתוֹ¹⁴⁰ שֶׁל חוֹלֶה עוֹמֵד לְמַעְלָה מִמְּרַאֲשׁוֹתָיו וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְיָדוֹ וְטִפָּה שֶׁל מָרָה תְּלוּיָה בוֹ. כֵּוָן שֶׁחוֹלֶה רוֹאֶה אוֹתוֹ מִזְדַּעְזֵעַ וּפוֹתֵחַ פִּיו וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו – מִמֶּנָּה מֵת, מִמֶּנָּה מַסְרִיחַ, מִמֶּנָּה פָּנָיו מוֹרִיקוֹת¹⁴¹ (ע"ז כ).

ס הַנְּשָׁמָה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא יוֹצֵאת מִן הַגּוּף – קוֹלָהּ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.

רַ' שְׁמוּאֵל אָחִיו שֶׁל רַ' פִּינְחָס בְּרַ' חַמָּא מֵת בְּצִפּוֹרֵי וְהָיוּ הַחֲבֵרִים יוֹשְׁבִים אֶצְלוֹ. בָּא לָהֶם דָּבָר וְהִתְחִילוּ מְשַׂחֲקִים. אָמַר לָהֶם רַ' פִּינְחָס: קוֹל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָחִי שׁוֹבֵר אֲרָזִים וְעוֹקֵר אִילָנוֹת וְאַתֶּם יוֹשְׁבִים כָּאן וְאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים! (יומא כ:; מד“ש ט; ב”ר ו).

סא רַב שֵׁשֶׁת נִרְאָה לוֹ [מַלְאַךְ־הַמָּוֶת] בַּשּׁוּק. אָמַר לוֹ: בַּשּׁוּק כִּבְהֵמָה! בּוֹא לְבֵיתִי.

לְרַב אָשֵׁי נִרְאָה בַשּׁוּק. אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן לִי שְׁלשִׁים יוֹם וְאֶחֱזֹר עַל תַּלְמוּדִי; שֶׁאָמְרוּ¹⁴²: אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְיָדוֹ. בְּיוֹם הַשְּׁלשִׁים בָּא. אָמַר לוֹ: כָּל־כָּךְ לָמָּה?

– דּוֹחֵק אַתָּה¹⁴³ רַגְלָיו שֶׁל רַ' נָתָן, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא¹⁴⁴ (מו"ק כח.).

סב רָבָא הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַב נַחֲמָן, רָאָהוּ שֶׁהוּא מְנַמְנֵם. אָמַר לוֹ: אֱמֹר לוֹ [לְמַלְאַךְ־הַמָּוֶת] שֶׁלֹּא יְצַעֲרֵנִי¹⁴⁵. אָמַר לוֹ: וְכִי לָאו אָדָם חָשׁוּב אָתָּה? אָמַר לוֹ: מִי חָשׁוּב¹⁴⁶, מִי סָפוּן, מִי רָקוּעַ? אָמַר לוֹ: הֵרָאֵה לִי¹⁴⁷ נִרְאָה לוֹ. אָמַר לוֹ: הָיָה לְךָ צָעַר¹⁴⁸? אָמַר לוֹ: כְּמוֹשֵׁךְ נִימָא¹⁴⁹ מֵחָלָב; וְאִם אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: חֲזֹר לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם, לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה, שֶׁמְּרֻבָּה אֵימָתוֹ¹⁵⁰ (שם).

סג פַּעַם אַחַת הָיוּ פוֹעֲלִים חוֹפְרִים בְּקַרְקַע שֶׁל רַב נַחֲמָן. נָחַר בָּהֶם¹⁵¹ רַב אַחַאי בַּר יֹאשִׁיָּה. בָּאוּ וְאָמְרוּ לְרַב נַחֲמָן: נָחַר בָּנוּ אָדָם. בָּא וְאָמַר לוֹ: מִי אָתָּה? אָמַר לוֹ: אֲנִי אַחַאי בַּר יֹאשִׁיָּה. אָמַר לוֹ: וְכִי לֹא אָמַר רַב מָרִי: עֲתִידִים צַדִּיקִים שֶׁיֵּעָשׂוּ עָפָר? אָמַר לוֹ: מִי הוּא מָרִי זֶה שֶׁאֵינִי יוֹדְעוֹ? אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא מִקְרָא כָתוּב: “וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל־הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה”?¹⁵². אָמַר לוֹ: מִי שֶׁהִקְרִיאֲךָ קֹהֶלֶת לֹא הִקְרִיאֲךָ מִשְׁלֵי, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה”¹⁵³ – כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ קִנְאָה בְלִבּוֹ עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִין, וְכָל־שֶׁאֵין לוֹ קִנְאָה בְלִבּוֹ אֵין עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִין. מְשָׁשׁוֹ וְרָאָה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ. אָמַר לוֹ: יַעֲמֹד מַר וְיֵלֵךְ לַבָּיִת. אָמַר לוֹ: מֵעִיד אַתָּה בְּעַצְמְךָ שֶׁאֲפִלּוּ נְבִיאִים לֹא קָרִיתָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְיָ בְּפִתְחִי אֶת־קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם”¹⁵⁴. אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי נֶאֱמַר: “כִּי־עָפָר אַתָּה וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב”?¹⁵⁵ אָמַר לוֹ: זֶהוּ שָׁעָה אַחַת קֹדֶם תְּחִיַּת־הַמֵּתִים (שבת קנב:).

סד רַ' נָתָן אוֹמֵר: סִמָּן יָפֶה¹⁵⁶ לַמֵּת שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָה. מֵת שֶׁלֹּא נִסְפַּד וְלֹא נִקְבַּר אוֹ שֶׁחַיָּה גוֹרַרְתּוֹ אוֹ שֶׁהָיוּ גְשָׁמִים מְזַלְּפִים¹⁵⁷ עַל מִטָּתוֹ – זֶהוּ סִמָּן יָפֶה לַמֵּת (סנה' מח:).

סה שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הָעוֹמֵד עַל הַמֵּת בִּשְׁעַת יְצִיאַת־נְשָׁמָה חַיָּב לִקְרוֹעַ. הָא לְמָה זֶה דוֹמֶה – לְסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרָפָה (שבת קה:).

סו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה שֻׁתָּפִין יֵשׁ בָּאָדָם: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָבִיו וְאִמּוֹ. אָבִיו מַזְרִיעַ הַלֹּבֶן, שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲצָמוֹת וְגִידִים וְצִפָּרְנַיִם וּמוֹחַ שֶׁבְּרֹאשׁוֹ וְלֹבֶן שֶׁבֶּעָיִן; אִמּוֹ מַזְרַעַת אֹדֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עוֹר וּבָשָׂר וּשְׂעָרוֹת וּשְׁחוֹר שֶׁבֶּעָיִן, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן בּוֹ רוּחַ וּנְשָׁמָה וּקְלַסְתֵּר־פָּנִים¹⁵⁸ וּרְאִיַּת־הָעַיִן וּשְׁמִיעַת־הָאֹזֶן וְדִבּוּר־פֶּה וְהִלּוּךְ־רַגְלַיִם וְדַעַת וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. וְכֵוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לִפָּטֵר¹⁵⁹ מִן הָעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹטֵל חֶלְקוֹ¹⁶⁰, וְחֵלֶק אָבִיו וְאִמּוֹ מַנִּיחַ לִפְנֵיהֶם (נדה לא.; ע"י).

סז בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ [שֶׁל אָדָם] הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹטֵל חֶלְקוֹ וּמַנִּיחַ חֵלֶק אָבִיו וְאִמּוֹ לִפְנֵיהֶם, וְאָבִיו וְאִמּוֹ בּוֹכִים. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַה־לָּכֶם בּוֹכִים? כְּלוּם נָטַלְתִּי מִשֶּׁלָּכֶם? – לֹא נָטַלְתִּי אֶלָּא שֶׁלִּי. אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּל־זְמַן שֶׁהָיָה חֶלְקְךָ מְעֹרָב בְּחֶלְקֵנוּ הָיָה חֶלְקֵנוּ שָׁמוּר מִן רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְעַכְשָׁו שֶׁנָּטַלְתָּ חֶלְקְךָ מִתּוֹךְ חֶלְקֵנוּ הֲרֵי חֶלְקֵנוּ מֻשְׁלָךְ וְנָתוּן לְרִמָּה וְתוֹלֵעָה. רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הָיָה מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם וּמְסָרוֹ לְאָרִיס¹⁶¹. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו: לְכוּ בִּצְרוּ אֶת־כַּרְמִי וּטְלוּ אֶת־חֶלְקִי וְהַנִּיחוּ חֵלֶק הָאָרִיס בִּמְקוֹמוֹ. מִיָּד הָלְכוּ וְעָשׂוּ כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, וְהִתְחִיל אוֹתוֹ הָאָרִיס צֹוֵחַ וּבוֹכֶה. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כְּלוּם מִשֶּׁלְּךָ נָטַלְתִּי וְלֹא שֶׁלִּי נָטָלְתִּי? אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כָּל־זְמַן שֶׁהָיָה חֶלְקְךָ עִם חֶלְקִי הָיָה חֶלְקִי שָׁמוּר מִבִּזָּה וּגְנֵבָה, וְעַכְשָׁו שֶׁנָּטַלְתָּ חֶלְקְךָ הֲרֵי חֶלְקִי מֻשְׁלָךְ לְבִזָּה וּגְנֵבָה (קה"ר ה).

סח רַ' יְהוּדָה הָיָה אוֹמֵר: עֲשָׂרָה דְבָרִים קָשִׁים נִבְרְאוּ בָעוֹלָם: הַר קָשֶׁה – בַּרְזֶל מְחַתְּכוֹ; בַּרְזֶל קָשֶׁה – אוּר מְפַעְפְּעוֹ¹⁶²; אוּר קָשֶׁה – מַיִם מְכַבִּים אוֹתוֹ; מַיִם קָשִׁים – עָבִים סוֹבְלִים אוֹתָם; עָבִים קָשִׁים – רוּחַ מְפַזַּרְתָּם; רוּחַ קָשֶׁה – גּוּף סוֹבְלוֹ; גּוּף קָשֶׁה – פַּחַד שׁוֹבְרוֹ; פַּחַד קָשֶׁה – יַיִן מְפִיגוֹ; יַיִן קָשֶׁה – שֵׁנָה מְפַכַּחְתּוֹ¹⁶³. וּמִיתָה קָשָׁה מִכֻּלָּם (ב"ב י.).

סט בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר מָצְאוּ כָתוּב: “וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד”¹⁶⁴ – וְהִנֵּה טוֹב מָוֶת¹⁶⁵.

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: רָכוּב הָיִיתִי עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל זְקֵנִי וְעוֹלֶה מֵעִירִי לִכְפַר חָנָן דֶּרֶךְ בֵּית־שְׁאָן וְשָׁמַעְתִּי אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּשֵׁם רַ' מֵאִיר: “הִנֵּה טוֹב מְאֹד” – הִנֵּה טוֹב מָוֶת (ב"ר ט).

ע מַה בֵּין מִיתַת נְעָרִים לְמִיתַת זְקֵנִים? – רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: הַנֵּר הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא כָבֶה מֵאֵלָיו¹⁶⁶ – יָפֶה לוֹ וְיָפֶה לַפְּתִילָה, וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ כָבֶה מֵאֵלָיו – רַע לוֹ וְרַע לַפְּתִילָה; רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: הַתְּאֵנָה הַזּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נִלְקֶטֶת בְּעוֹנָתָהּ¹⁶⁷ – יָפֶה לָהּ וְיָפֶה לַתְּאֵנָה, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא נִלְקֶטֶת שֶׁלֹּא בְעוֹנָתָהּ – רַע לָהּ וְרַע לַתְּאֵנָה.

רַ' חִיָּא רַבָּה וְתַלְמִידָיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' עֲקִיבָא וְתַלְמִידָיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא וְתַלְמִידָיו, הָיוּ לְמוּדִים¹⁶⁸ לִהְיוֹת מַשְׁכִּימִים וְיוֹשְׁבִים וְשׁוֹנִים¹⁶⁹ תַּחַת תְּאֵנָה אֶחָת. וְהָיָה בַעַל הַתְּאֵנָה מַשְׁכִּים וְלוֹקְטָהּ. אָמְרוּ: שֶׁמָּא הוּא חוֹשְׁדֵנוּ¹⁷⁰? מֶה עָשׂוּ? הֶחֱלִיפוּ מְקוֹמָם. הָלַךְ אֶצְלָם וְאָמַר לָהֶם: רַבּוֹתָי! מִצְוָה אַחַת שֶׁהֱיִיתֶם לְמוּדִים לִזְכּוֹת בִּי, שֶׁהֱיִיתֶם יוֹשְׁבִים וְשׁוֹנִים תַּחַת תְּאֵנָתִי, בִּטַּלְתֶּם אוֹתָהּ! אָמְרוּ לוֹ: אָמַרְנוּ שֶׁמָּא אַתָּה חוֹשְׁדֵנוּ? פִּיְּסָם וְחָזְרוּ לִמְקוֹמָם. מֶה עָשָׂה? הִשְׁכִּים בְּשַׁחֲרִית וְלֹא לְקָטָן וְזָרְחָה עֲלֵיהֶן חַמָּה וְהִתְלִיעוּ¹⁷¹. אָמְרוּ: בַּעַל־הַתְּאֵנָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי עוֹנָתָהּ שֶׁל תְּאֵנָה לְהִלָּקֵט – וְלוֹקְטָהּ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹדֵעַ אֵימָתַי עוֹנָתָם שֶׁל צַדִּיקִים לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם– וּמְסַלְּקָם. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ… לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים"¹⁷² (ב“ר סב; קה”ר ה; ירוש' בר' פ“ב, ה”ח).

עא מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהִזְקִינָה הַרְבֵּה, בָּאָה לִפְנֵי רַ' יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, זָקַנְתִּי יוֹתֵר מִדַּאי וּמֵעַכְשָׁו חַיִּים שֶׁל נִוּוּל הֵם, שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת לֹא מַאֲכָל וְלֹא מִשְׁתֶּה, וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם. אָמַר לָהּ: בַּמֶּה הֶאֱרַכְתְּ כָּל־כָּךְ יָמִים? אָמְרָה לוֹ: לְמוּדָה אֲנִי, אֲפִלּוּ יֶשׁ־לִי דָּבָר חָבִיב, אֲנִי מַנַּחַת אוֹתוֹ וּמַשְׁכֶּמֶת לְבֵית־הַכְּנֶסֶת בְּכָל־יוֹם. אָמַר לָהּ: מִנְעִי עַצְמֵךְ מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת שְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה. הָלְכָה וְעָשְׂתָה כֵן, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי חָלְתָה וָמֵתָה (ילמדנו; ילק"ש משלי ח).

עב לוּז¹⁷³ – מַלְאַךְ־הַמָּוֶת אֵין לוֹ רְשׁוּת לַעֲבוֹר בָּהּ, אֶלָּא זְקֵנִים שֶׁבָּהּ בִּזְמַן שֶׁדַּעְתָּם קָצָה עֲלֵיהֶם יוֹצְאִים חוּץ לַחוֹמָה וְהֵם מֵתִים (סוטה מו:).

עג שְׁנֵי כוּשִׁים הָיוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, “אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי־שִׁישָׁא סֹפְרִים”¹⁷⁴ שֶׁל שְׁלֹמֹה. פַּעַם אַחַת רָאָה שְׁלֹמֹה מַלְאַךְ־הַמָּוֶת שֶׁהוּא עָצֵב. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה עָצֵב? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁמִּתְבַּקְשִׁים מִמֶּנִּי שְׁנֵי כוּשִׁים הַלָּלוּ שֶׁיּוֹשְׁבִים כָּאן. מְסָרָם שְׁלֹמֹה לִשְׂעִירִים וְשִׁגְּרָם לְעִיר לוּז¹⁷⁵. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְחוֹמַת לוּז מֵתוּ. לְמָחָר רָאָה אֶת־מַלְאַךְ־הַמָּוֶת שֶׁהוּא שָׂמֵחַ. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה שָׂמֵחַ? אָמַר לוֹ: לַמָּקוֹם שֶׁנִּתְבַּקְשׁוּ מִמֶּנִּי לְשָׁם שִׁגַּרְתָּם.

מִיָּד פָּתַח שְׁלֹמֹה וְאָמַר: רַגְלָיו שֶׁל אָדָם הֵן עֲרֵבוֹת בּוֹ, לְמָקוֹם שֶׁהוּא מִתְבַּקֵּשׁ – לְשָׁם מוֹלִיכוֹת אוֹתוֹ (סוכה נג.).

עד אֵין אָדָם מְשַׁטֶּה¹⁷⁶ בִּשְׁעַת מִיתָה וְדִבְרֵי שְׁכִיב מְרָע¹⁷⁷ כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין דּוֹמִים (ב"ב קעה.).

עה שָׁנוּ בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר: כְּשֶׁאָדָם בָּא לָעוֹלָם יָדָיו הֵן קְפוּצוֹת¹⁷⁸, כְּלוֹמַר: כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא וַאֲנִי נוֹחֲלוֹ, וּכְשֶׁהוּא נִפְטָר מִן הָעוֹלָם יָדָיו הֵן פְּשׁוּטוֹת, כְּלוֹמַר: לֹא נָחַלְתִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה כְּלוּם (קה"ר ה).

עו “כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא”¹⁷⁹ – גְּנִיבָא אָמָר: לְשׁוּעָל שֶׁמָּצָא כֶרֶם וְהָיָה מְסֻיָּג¹⁸⁰ מִכָּל־פִּנּוֹתָיו, וְהָיָה שָׁם נֶקֶב אֶחָד, וּבִקֵּשׁ לְהִכָּנֵס בּוֹ וְלֹא הָיָה יָכוֹל. מֶה עָשָׂה? צָם שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁכָּחַשׁ וְתָשַׁשׁ¹⁸¹ וְנִכְנַס בְּאוֹתוֹ נֶקֶב, וְאָכַל וְשָׁמֵן. בִּקֵּשׁ לָצֵאת וְלֹא יָכֹל. חָזַר וְצָם שְׁלשָׁה יָמִים אֲחֵרִים עַד שֶׁכָּחַשׁ וְתָשַׁשׁ וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה וְיָצָא. כְּשֶׁיָּצָא הָפַךְ פָּנָיו לַכֶּרֶם וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ וְאָמָר: כֶּרֶם, כָּרֶם! מַה־טּוֹב אַתָּה וּמַה טּוֹבִים פֵּרוֹתֶיךָ! כָּל־מַה־שֶּׁיֶּשׁ־בְּךָ – נָאֶה וּמְשֻׁבָּח, אֲבָל מָה הֲנָאָה מִמֶּךָּ? כְּמוֹ שֶׁנִּכְנָסִים לְתוֹכְךָ כָּךְ יוֹצְאִים! כָּךְ הוּא הָעוֹלָם הַזֶּה (שם).

עז “גַּם־שֶׁמֶשׁ לֹא־רָאָה… נַחַת לָזֶה מִזֶּה”¹⁸² – אָמַר רַ' פִּינְחָס: מָשָׁל לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ בָאִים בִּסְפִינָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְלִימַן¹⁸³ יָרַד אֶחָד מֵהֶם וְנִכְנַס לַמְּדִינָה, וְרָאָה שָׁם כַּמָּה מַאֲכָל וְכַמָּה מַשְׁקֶה. כֵּוָן שֶׁחָזַר אָמַר לַחֲבֵרוֹ: לָמָּה לֹא נִכְנַסְתָּ לַמְּדִינָה? אָמַר לוֹ: וְאַתָּה שֶׁנִּכְנַסְתָּ מָה רָאִיתָ שָׁם? אָמַר לוֹ: רָאִיתִי כַּמָּה מַאֲכָל וְכַמָּה מַשְׁקֶה. אָמַר לוֹ: נֶהֱנֵיתָ כְלוּם? אָמַר לוֹ: לֹא. אָמַר לוֹ: אֲנִי שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי נוֹחַ לִי יוֹתֵר מִמֶּךָּ. הֱוֵי “נַחַת לָזֶה מִזֶּה¹⁸⁴” (שם ו; ילק"ש).

עח “טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ”¹⁸⁵ – נוֹלַד אָדָם הַכֹּל שְׂמֵחִים, מֵת – הַכֹּל בּוֹכִים. וְאֵינוֹ כֵן, אֶלָּא נוֹלַד אָדָם – אֵין [הַכֹּל צְרִיכִים] לִשְׂמוֹחַ, שֶׁאֵין יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה פֶרֶק וּמַעֲשִׂים יַעֲמֹד¹⁸⁶, אִם צַדִּיק וְאִם רָשָׁע, אִם טוֹב וְאִם רָע; מֵת – הֵם צְרִיכִים לִשְׂמוֹחַ, שֶׁנִּפְטַר בְּשֵׁם־טוֹב וְיָצָא מִן הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם.

אָמַר רַ' לֵוִי: מָשָׁל לִשְׁתֵּי סְפִינוֹת שֶׁהָיוּ פוֹרְשׁוֹת בַּיָּם הַגָּדוֹל, אַחַת יוֹצֵאת מִן הַלֵּמָן וְאַחַת נִכְנֶסֶת לַלֵּמָן. זוֹ שֶׁיּוֹצֵאת הָיוּ הַכֹּל שְׂמֵחִין בָּהּ, זוֹ שֶׁנִּכְנֶסֶת לֹא הָיוּ הַכֹּל שְׂמֵחִין בָּהּ. הָיָה שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד, אָמַר: חִלּוּפֵי הַדְּבָרִים אֲנִי רוֹאֶה כָאן! זוֹ שֶׁהִיא יוֹצֵאת מִן הַנָּמֵל¹⁸⁷ לֹא הָיוּ הַכֹּל צְרִיכִים לִשְׂמוֹחַ בָּהּ, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה פֶרֶק הִיא עוֹמֶדֶת וּמַה יַּמִּים מִזְדַּוְּגִים לָהּ¹⁸⁸, וּמָה רוּחוֹת מִזְדַּוְּגוֹת לָהּ, וְזוֹ שֶׁנִּכְנֶסֶת לַנָּמֵל הָיוּ הַכֹּל צְרִיכִים לִשְׂמוֹחַ, לְפִי שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁיָּצְאָה בְשָׁלוֹם מִן הַיָּם וְנִכְנֶסֶת בְּשָׁלוֹם. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אָמַר: “וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ” (שמו“ר מ”ח; קה"ר ז).

עט אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: “עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת”¹⁸⁹ – אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁשְּׁעַת מִיתָתוֹ כִּשְׁעַת לֵדָתוֹ (ירוש' מג' פ“א ה”ט).

––––––––

פ כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ קִצּוֹ שֶׁל אָדָם הַכֹּל מוֹשְׁלִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה כָל־מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי”¹⁹⁰ (נדר מא.).

פא שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ חַי מְחַלְלִין עָלָיו אֶת־הַשַּׁבָּת, דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵת אֵין מְחַלְלִין עָלָיו אֶת־הַשַּׁבָּת.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ חַי – אֵין צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ מִן הַחֻלְדָּה וּמִן הָעַכְבָּרִים, אֲבָל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן מֵת – צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ מִן הַחֻלְדָּה וּמִן הָעַכְבָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה” וגו'¹⁹¹ – כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם חַי אֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת, כֵּוָן שֶׁמֵּת בָּטְלָה אֵימָתוֹ (שבת קנא:).

פב “לֹא־הַמֵּתִים יְהַלְלוּ־יָהּ”¹⁹² – לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת קֹדֶם שֶׁיָּמוּת, שֶׁכֵּוָן שֶׁמֵּת בָּטֵל מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת, וְאֵין לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁבַח בּוֹ; וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּמֵּתִים חָפְשִׁי”¹⁹³ – כֵּוָן שֶׁמֵּת אָדָם נַעֲשָׂה חָפְשִׁי מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת (שם ל.).

פג בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִּין לוֹ אֶלָּא תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד (אב' ו).

פד שְׁלשָׁה אוֹהֲבִים יֵשׁ לְאָדָם בְּחַיָּיו, וְאֵלּוּ הֵם: בָּנָיו וּמָמוֹנוֹ וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּבִשְׁעַת פְּטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם הוּא מַכְנִיס לְבָנָיו וְאוֹמֵר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, בֹּאוּ וְהַצִּילוּנִי מִדִּין הַמָּוֶת; וְהֵם מְשִׁיבִים וְאוֹמְרִים לוֹ: הֲלֹא שָׁמַעְתָּ שֶׁאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת, וְלֹא כָךְ כָּתוּב: “אָח לֹא־פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ”¹⁹⁴? אֶלָּא לֵךְ לְשָׁלוֹם וְתָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבֶךָ. וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה כֵּן מַכְנִיס אֶת־מָמוֹנוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: הַרְבֵּה טָרַחְתִּי עָלֶיךָ לַיְלָה וָיוֹם, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, פְּדֵנִי מִן הַמָּוֶת; וְהוּא מְשִׁיבוֹ: הֲלֹא שָׁמַעְתָּ “לֹא־יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה”¹⁹⁵. אַחַר־כָּךְ מַכְנִיס מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְאוֹמֵר לָהֶם: בֹּאוּ וְהַצִּילוּנִי מִן הַמָּוֶת וְאַל תַּנִּיחוּנִי לָצֵאת מִן הָעוֹלָם; וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: לֵךְ לְשָׁלוֹם, עַד שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְשָׁם אָנוּ מַקְדִּימִים אוֹתָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ”¹⁹⁶ (פדר"א לד).

פה “הַאֲזִינוּ כָּל־ישְׁבֵי חָלֶד”¹⁹⁷ – לָמָּה הוּא מוֹשֵׁל כָּל־בָּאֵי הָעוֹלָם כְּחֻלְדָּה? אֶלָּא מָה הַחֻלְדָּה הַזֹּאת גּוֹרֶרֶת וּמַנַּחַת וְאֵינָהּ יוֹדַעַת לְמִי הִיא מַנָּחַת, כָּךְ הֵם כָּל־בָּאֵי־הָעוֹלָם, גּוֹרְרִין וּמַנִּיחִין וְאֵינָם יוֹדְעִין לְמִי הֵם מַנִּיחִין – “יִצְבֹּר וְלֹא־יֵדַע מִי־אֹסְפָם”¹⁹⁸ (ירוש' שבת יד).

פו “אֶת־הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ, גַּם אֶת־הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם”¹⁹⁹ – “הָעֹלָם” כְּתִיב²⁰⁰, אִלּוּלֵא שֶׁהֶעְלִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִלִּבּוֹ שֶׁל אָדָם אֶת־יוֹם הַמִּיתָה לֹא הָיָה אָדָם בּוֹנֶה בַיִת וְלֹא הָיָה נוֹטֵעַ כֶּרֶם, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: לְמָחָר אֲנִי מֵת, לָמָּה אֲנִי עוֹמֵד וּמִתְיַגֵּעַ בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים? – לְפִיכָךְ הֶעְלִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִבְּנֵי אָדָם אֶת־יוֹם הַמִּיתָה, שֶׁיְהֵא אָדָם בּוֹנֶה וְנוֹטֵעַ. זָכָה יְהֵא לוֹ, לֹא זָכָה – לַאֲחֵרִים (תנח' קדושים; ילק"ש קהלת ג).

פז בָּנָיו שֶׁל רַ' חִיָּא יָצְאוּ לַשָּׂדֶה²⁰¹. נִשְׁתַּכַּח לָהֶם תַּלְמוּדָם וְהָיוּ מִצְטַעֲרִים לִזְכּוֹר. אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: יוֹדֵעַ אָבִינוּ²⁰² בְּצַעֲרֵנוּ? אָמַר לוֹ: מֵהֵיכָן יֵדָע, וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “יִכְבְּדוּ בָנָיו וְלֹא יֵדָע”²⁰³? אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל”²⁰⁴ – וְאָמַר רַ' יִצְחָק: קָשָׁה רִמָּה בִּבְשַׂר הַמֵּת כְּמַחַט בִּבְשַׂר הֶחָי!

– בְּצַעֲרָם שֶׁלָּהֶם יוֹדְעִים, בְּצַעֲרָם שֶׁל אֲחֵרִים אֵינָם יוֹדְעִים (בר' יח:).

פח זְעִירִי הִפְקִיד מָמוֹנוֹ אֵצֶל פֻּנְדָּקִית שֶׁלּוֹ, וְעַד שֶׁהָלַךְ וּבָא לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ²⁰⁵ מֵתָה. הָלַךְ אַחֲרֶיהָ לְבֵית־הַקְּבָרוֹת. אָמַר לָהּ: מָמוֹנִי הֵיכָן הוּא? אָמְרָה לוֹ: לֵךְ וְטֹל אוֹתוֹ מִתַּחַת צִנּוֹר הַדֶּלֶת²⁰⁶ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וֶאֱמָר לָהּ לְאִמִּי שֶׁתְּהֵא מְשַׁגֶּרֶת לִי מַסְרֵק וּשְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל כָּחָל²⁰⁷ עַל־יְדֵי פְלוֹנִית, שֶׁתָּבֹא אֶצְלִי מָחָר²⁰⁸ (שם:).

פט רַ' יוֹחָנָן כְּשֶׁהָיָה מְסַיֵּם סֵפֶר אִיּוֹב אָמַר כָּךְ: סוֹף אָדָם לָמוּת וְסוֹף בְּהֵמָה לִשְׁחִיטָה, וְהַכֹּל לְמִיתָה הֵם עוֹמְדִים. אַשְׁרֵי מִי שֶׁגָּדֵל בַּתּוֹרָה וַעֲמָלוֹ בַתּוֹרָה וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, וְגָדֵל בְּשֵׁם טוֹב, וְנִפְטָר בְּשֵׁם טוֹב מִן הָעוֹלָם. וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה: “טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ”²⁰⁹ (שם יז.).

ב. נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם

צ “שֹׁרֶשׁ וְעָנָף”²¹⁰ – “שֹׁרֶשׁ” זוֹ נְשָׁמָה, “וְעָנָף” – זֶה הַגּוּף (סנה' קי:).

צא אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי: נְשָׁמָה מֵאֵימָתַי נִתְּנָה בָאָדָם, מִשְּׁעַת פְּקִידָה אוֹ מִשְּׁעַת יְצִירָה? אָמַר לוֹ: מִשְּׁעַת יְצִירָה. אָמַר לוֹ: אֶפְשָׁר חֲתִיכָה שֶׁל בָּשָׂר עוֹמֶדֶת שְׁלשָׁה יָמִים בְּלֹא מֶלַח וְאֵינָהּ מַסְרָחַת? אֶלָּא מִשְּׁעַת פְּקִידָה. אָמַר רַבִּי: דָּבָר זֶה לִמְּדַנִי אַנְטוֹנִינוֹס וּמִקְרָא מְסַיְּעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי”²¹¹ (שם צא:).

צב חֲמִשָּׁה “בָּרְכִי נַפְשִׁי”²¹² כְּנֶגֶד מִי אֲמָרָם דָּוִד? לֹא אֲמָרָם אֶלָּא כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּכְנֶגֶד נְשָׁמָה: מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מָלֵא כָל־הָעוֹלָם – אַף נְשָׁמָה מְלֵאָה כָל־הַגּוּף; מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה – אַף נְשָׁמָה רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאֵית; מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זָן אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ – אַף נְשָׁמָה זָנָה אֶת־כָּל־הַגּוּף; מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טָהוֹר – אַף נְשָׁמָה טְהוֹרָה; מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב בְּחַדְרֵי־חֲדָרִים – אַף נְשָׁמָה יוֹשֶׁבֶת בְּחַדְרֵי־חֲדָרִים. יָבוֹא מִי שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ חֲמִשָּׁה דְבָרִים הַלָּלוּ וִישַׁבַּח לְמִי שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ חֲמִשָּׁה דְבָרִים הַלָּלוּ (בר' י.).

צג חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לָהּ: נֶפֶשׁ, רוּחַ, נְשָׁמָה, יְחִידָה, חַיָּה. נֶפֶשׁ – זֶה הַדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ”²¹³; רוּחַ – שֶׁהִיא עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה”²¹⁴; נְשָׁמָה – זוֹ הָאוֹפָה²¹⁵; יְחִידָה – שֶׁכָּל הָאֵבָרִים שְׁנַיִם־שְׁנַיִם וְהִיא יְחִידָה בַּגּוּף; חַיָּה – שֶׁכָּל־הָאֵבָרִים מֵתִים וְהִיא חַיָּה בַּגּוּף.

הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ מְמַלְאָה אֶת־כָּל־הַגּוּף, וּבְשָׁעָה שֶׁאָדָם יָשֵׁן הִיא עוֹלָה וְשׁוֹאֶבֶת לוֹ חַיִּים מִלְמָעְלָה (ב"ר יד).

צד “אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא”²¹⁶ – זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: “בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת”²¹⁷ – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מַפְקִידִין אֶצְלוֹ פִּקְדוֹנוֹת, הוּא מַחֲלִיף שֶׁל זֶה בָּזֶה וְשֶׁל זֶה בָּזֶה, לְפִי שֶׁאֵין מַכִּירִין; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא “יְיָ אֵל אֱמֶת” – שֶׁמָּא עָמַד אֶחָד שַׁחֲרִית וּבִקֵּשׁ נַפְשׁוֹ וְלֹא מְצָאָהּ, אוֹ שֶׁמָּא מָצָא נַפְשׁוֹ בְּיַד אַחֵר, אוֹ נַפְשׁוֹ שֶׁל אַחֵר בְּיָדוֹ? – לְכָךְ נֶאֱמַר: “פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת”.

אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי: בָּשָׂר וָדָם מַפְקִידִין בְּיָדוֹ חֲדָשִׁים²¹⁸ וְשׁוֹהִים אֶצְלוֹ, וְהוּא מַחֲזִירָם בְּלוּיִים וּשְׁחוּקִים²¹⁹, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – מַפְקִידִים בְּיָדוֹ בְּלוּיִים וּשְׁחוּקִים וְהוּא מַחֲזִירָם חֲדָשִׁים. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן: שֶׁהֲרֵי הַפּוֹעֵל הַזֶּה עוֹשֶׂה מְלָאכָה כָּל־הַיּוֹם וְנַפְשׁוֹ יְגֵעָה עָלָיו וּשְׁחוּקָה, וּכְשֶׁהוּא יָשֵׁן הוּא מַשְׁלִים נַפְשׁוֹ²²⁰ בְּיַד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּלְשַׁחֲרִית הִיא חוֹזֶרֶת לְגוּפוֹ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים – רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”²²¹ (שו"ט כה).

ג. הֲנָאַת הָאָדָם

צה אָמַר לוֹ רַב לְרַב הַמְנוּנָא: בְּנִי, אִם יֶשׁ־לְךָ²²² הֵיטֵב לָךְ, שֶׁאֵין בִּשְׁאוֹלֹ תַּעֲנוּג וְאֵין לַמָּוֶת הִתְמַהְמֵהַּ. וְאִם תֹּאמַר: אַנִּיחַ לְבָנַי – חֹק בִּשְׁאוֹל מִי יַגִּיד לָךְ? בְּנֵי אָדָם דּוֹמִים לְעִשְׂבֵּי הַשָּׂדֶה: הַלָּלוּ נוֹצְצִים וְהַלָּלוּ נוֹבְלִים.

אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁנָּנָא²²³, חֲטוֹף וֶאֱכוֹל, חֲטוֹף וּשְׁתֵה: הָעוֹלָם שֶׁאָנוּ יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ לְבֵית־מִשְׁתֶּה דּוֹמֶה (עיר' נד.).

צו רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין הַיָּחִיד רַשַּׁאי לְסַגֵּף עַצְמוֹ²²⁴ בְּתַעֲנִית, שֶׁמָּא יִפֹּל עַל הַצִּבּוּר²²⁵ וְיִהְיוּ צְרִיכִין לְפַרְנְסוֹ.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַה־טַּעְמוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי? – שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה”²²⁶ – נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתִּי בְךָ הַחֲיֶהָ (תענ' כב.; תוספ' שם ב).

צז שָׁנִינוּ, רַ' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר: “וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא²²⁷ עַל־הַנָּפֶשׁ”²²⁸ – וְכִי בְּאֵיזוֹ נֶפֶשׁ חָטָא זֶה? – אֶלָּא שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיָּיִן. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמַה־זֶּה שֶׁלֹּא צִעֵר עַצְמוֹ אֶלָּא מִן הַיַּיִן נִקְרָא חוֹטֵא, הַמְצַעֵר עַצְמוֹ מִכָּל־דָּבָר – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִכָּאן, כָּל הַיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית נִקְרָא חוֹטֵא (נדר' י).

צח שָׁנִינוּ, אָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק: מִיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי אֲשַׁם נָזִיר טָמֵא²²⁹ אֶלָּא אֶחָד. פַּעַם אַחַת בָּא אָדָם נָזִיר מִן הַדָּרוֹם, וְרָאִיתִי שֶׁהוּא יְפֵה־עֵינַיִם וְטוֹב־רֹאִי וּקְוֻצּוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִּים. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית²³⁰ אֶת־שְׂעָרְךָ זֶה הַנָּאֶה? אָמַר לִי: רוֹעֶה הָיִיתִי לְאַבָּא בְּעִירִי, וְהָלַכְתִּי לְמַלְאוֹת מַיִם מִן הַמַּעְיָן וְנִסְתַּכַּלְתִּי בְּבָבוּאָה שֶׁלִּי²³¹, וּפָחַז עָלַי יִצְרִי²³², וּבִקֵּשׁ לְטָרְדֵנִי²³³ מִן הָעוֹלָם²³⁴. אָמַרְתִּי לוֹ: רָשָׁע, לָמָה אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ, בְּמִי שֶׁהוּא עָתִיד לִהְיוֹת רִמָּה וְתוֹלֵעָה? הָעֲבוֹדָה²³⁵, שֶׁאֲגַלֵּחֲךָ לַשָּׁמָיִם! מִיָּד עָמַדְתִּי וּנְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ, אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, כָּמוֹךָ יִרְבּוּ נוֹזְרֵי נְזִירוּת בְּיִשְׂרָאֵל! עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר: “נָזִיר לְהַזִּיר לַייָ²³⁶”²³⁷ (שם ט:).

צט אֵיזֶה חָסִיד שׁוֹטֶה? רָאָה תְּאֵנָה בַכּוּרָה²³⁸ אָמַר: בְּמִי שֶׁאֶפְגַּע בּוֹ תְּחִלָּה אֶתְּנֶנָּה לוֹ²³⁹ (ירוש', סוטה פ“ג, ה”ד).

ק אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב: עָתִיד אָדָם לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל־מַה שֶּׁרָאֲתָה עֵינוֹ וְלֹא אָכָל.

רַ' אֶלְעָזָר חָשַׁשׁ²⁴⁰ לִשְׁמוּעָה זוֹ, וְהָיָה מְכַנֵּס פְּרוּטוֹת וְאוֹכֵל בָּהֶן מִכָּל־דָּבָר פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה (שם סוף קיד').

קא כָּל הַמַּשְׁחִית דָּבָר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו הֲנָאָה עוֹבֵר בְּ“לֹא־תַשְׁחִית”²⁴¹ (מדא"ג שופטים).

קב שְׁלשָׁה מְשִׁיבִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵם: קוֹל²⁴² וּמַרְאֶה²⁴³ וָרֵיחַ²⁴⁴.

שְׁלשָׁה מַרְחִיבִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵם: דִּירָה נָאָה, וְאִשָּׁה נָאָה, וְכֵלִים נָאִים (בר' נז:).

קג פְּחוֹת מִמַּאֲכָלְךָ²⁴⁵ וּמִמִּשְׁתֶּךָ וְתוֹסִיף עַל דִּירָתֶךָ (פס' קיד.).

קד “נָשִׁיתִי טוֹבָה”²⁴⁶ – אָמַר רַ' יִצְחָק נַפָּחָא: זוֹ מִטָּה נָאָה וְכֵלִים נָאִים שֶׁעָלֶיהָ (שבת כה:).

קה רָאָה בְּנֵי אָדָם נָאִים וְאִילָנוֹת נָאִים אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא בְּרִיּוֹת נָאוֹת (תוספ' בר' ו).

קו הָרוֹאֶה בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת²⁴⁷ וְאִילָנוֹת טוֹבִים אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁכָּכָה לּוֹ בְעוֹלָמוֹ (בר' נח:).

קז “כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וְאָמַר אַל־תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ”²⁴⁸ – מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁיָּצָא לְכַרְמוֹ בַּשַּׁבָּת וְרָאָה עוֹלֵלָה אַחַת וּבֵרַךְ עָלֶיהָ. אָמַר: כְּדַאי הִיא הָעוֹלֵלָה הַזּוֹ שֶׁנְּבָרֵךְ עָלֶיהָ (ב"ר כט).

קח אָמַר: כַּמָּה נָאָה פַּת זוֹ, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁבְּרָאָהּ – זוֹהִי בִרְכָתוֹ (תוספ' בר').

קט מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי מַעֲלָה בְּהַר־הַבַּיִת וְרָאָה נָכְרִית אַחַת נָאָה בְיוֹתֵר, אָמָר: “מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ”²⁴⁹.

וְאַף רַבִּי עֲקִיבָא רָאָה אֵשֶׁת טוֹרְנוֹסְרוֹפוּס הָרָשָׁע, רָק, שָׂחַק וּבָכָה. רָק – שֶׁהָיְתָה בָאָה מִטִּפָּה סְרוּחָה, שָׂחַק – שֶׁעֲתִידָה לְהִתְגַּיֵּר וְיִשָּׂאֶנָּה²⁵⁰, בָּכָה – שֶׁאוֹתוֹ נוֹי יִבְלֶה בְעָפָר (ע“ז כ.; ע”י).

קי שָׁנָה רַ' אַבָּהוּ: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ²⁵¹ בְּבַעֲלֵי קוֹמָה? שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת־הָאֱמֹרִי… אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ”²⁵² (בכור' מה:).

קיא אָמַר רַב יְהוּדָה: מִי שֶׁיּוֹצֵא בִּימֵי נִיסָן וְרוֹאֶה אִילָנוֹת מְלַבְלְבִים²⁵³ אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים לְהִתְנָאוֹת²⁵⁴ בָּהֶם בְּנֵי־אָדָם.

אָמַר מַר זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁמְּבָרְכִין עַל הָרֵיחַ? שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ”²⁵⁵ – אֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הָרֵיחַ (בר' מג:).

קיב “וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה”²⁵⁶ – כָּל־הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, כָּל־הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִים עִם הַבְּרִיּוֹת, כָּל־הָאִילָנוֹת לַהֲנָאָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת נִבְרָאוּ (ב"ר יג).

קיג “יוּמַת הַמֵּת”²⁵⁷ – רָשָׁע בְּחַיָּיו חָשׁוּב כְּמֵת, מִפְּנֵי שֶׁרוֹאֶה חַמָּה זוֹרַחַת וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ “יוֹצֵר אוֹר”, שׁוֹקַעַת – וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ “מַעֲרִיב עֲרָבִים”; אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים מְבָרְכִים עַל כָּל־דָּבָר וְדָבָר שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְשֶׁרוֹאִים וְשֶׁשּׁוֹמְעִים (תנח' ברכה).

ד. אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה

קיד אָמַר רַב אַבְדִּימֵי דְּמִן חֵיפָה: קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל אָדָם וְיִשְׁתֶּה יֶשׁ־לוֹ שְׁנֵי לְבָבוֹת²⁵⁸; לְאַחַר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד (ב"ב יב:).

קטו “גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד”²⁵⁹ – זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטָר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ²⁶⁰ עִמָּם. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: לִגְמוֹל חֶסֶד עִם אַכְסְנָיָא זוֹ²⁶¹ בְּתוֹךְ בֵּיתִי. אָמְרוּ לוֹ: כָּל־יוֹם יֶשׁ־לְךָ אַכְסְנָאי? אָמַר לָהֶם: וְכִי נֶפֶשׁ עֲלוּבָה זוֹ לֹא אַכְסְנָיָא הִיא בְּתוֹךְ הַגּוּף? הַיּוֹם הִיא כָאן, לְמָחָר אֵינָהּ כָּאן (ויק"ר לד).

קטז עָלִיתָ לַגָּג²⁶² – סְעֻדָּתְךָ עִמָּךְ: מֵאָה דְלוּעִים²⁶³ בָּעִיר בְּזוּז אֶחָד – תַּחַת כְּנָפֶיךָ יִהְיוּ (פס' קיג.).

קיז שָׁנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר: דֹּק בַּשִּׁנַּיִם²⁶⁴ וְתִמְצָא בָרַגְלָיִם (שבת קנב.).

קיח הַמָּשָׁל אוֹמֵר: הַכָּרֵשׂ²⁶⁵ טוֹעֶנֶת אֶת־הָרַגְלָיִם (ב"ר ע).

קיט הַמַּאֲרִיךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ – מַאֲרִיכִין יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו.

מַה־טָּעַם? שֶׁמָּא יָבֹא עָנִי וְיִתֶּן־לוֹ דָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבֹהַּ”²⁶⁶. וְנֶאֱמַר: “וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ”²⁶⁷ – פָּתַח בְּמִזְבֵּחַ וְסִיֵּם בְּשֻׁלְחָן? רַ' יוֹחָנָן וְרַ' אֶלְעָזָר אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: בִּזְמַן שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, וְעַכְשָׁו שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר עָלָיו (בר' נד, נה; ע"י).

קכ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “כִּי־יַרְחִיב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת־גְּבֻלְךָ… בְּכָל־אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר”²⁶⁸ – לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר אֶלָּא לְתֵאָבוֹן²⁶⁹. יָכוֹל, יִקַּח אָדָם מִן הַשּׁוּק וְיֹאכֵל? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ²⁷⁰”²⁷¹ – יָכוֹל יִזְבַּח כָּל־בְּקָרוֹ וְיֹאכֵל, כָּל־צֹאנוֹ וְיֹאכֵל? – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “מִבְּקָרְךָ” – וְלֹא כָל בְּקָרְךָ, “מִצֹּאנְךָ” – וְלֹא כָל־צֹאנֶךָ. מִכָּאן אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מָנֶה²⁷² יִקַּח לְלִפְסוֹ²⁷³ לִיטְרָא יָרָק; עֲשָׂרָה מָנֶה – יִקַּח לְלִפְסוֹ לִיטְרָא דָגִים; חֲמִשִּׁים מָנֶה – יִקַּח לְלִפְסוֹ לִיטְרָא בָשָׂר; מֵאָה מָנֶה – יִשְׁפְּתוּ לוֹ קְדֵרָה בְּכָל־יוֹם. – וְהַשְּׁאָר אֵימָתָי²⁷⁴? – מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.

אָמַר רַב: צְרִיכִין אָנוּ לָחשׁ לְדִבְרֵי זָקֵן²⁷⁵.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אַבָּא²⁷⁶ מִמִּשְׁפַּחַת בְּרִיאִים הָיָה²⁷⁷, אֲבָל כְּגוֹן אָנוּ²⁷⁸, מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ פְּרוּטָה בְּתוֹךְ כִּיסוֹ יְרִיצֶנָּה לַחֶנְוָנִי²⁷⁹.

אָמַר רַב נַחֲמָן: כְּגוֹן אָנוּ לֹוִים וְאוֹכְלִים²⁸⁰. “כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ”²⁸¹ – מִגֵּז כְּבָשִׂים יְהִי מַלְבּוּשֶׁךָ; “וּמְחִיר שָׂדֶה עַתּוּדִים²⁸²”²⁸³ – לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם שָׂדֶה וְיִקַּח עַתּוּדִים, וְאַל יִמְכּוֹר אָדָם עַתּוּדִים וְיִקַּח שָׂדֶה; “וְדֵי חֲלֵב עִזִּים”²⁸⁴ – דַּיּוֹ לְאָדָם שֶׁיִּתְפַּרְנֵס מֵחֲלֵב²⁸⁵ גְּדָיִים וּטְלָאִים שֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתוֹ; “לְלַחְמְךָ לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ”²⁸⁶ – לַחְמְךָ קוֹדֵם לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ; “וְחַיִּים לְנַעֲרוֹתֶיךָ”²⁸⁷ – אָמַר מַר זוּטְרָא בְּנוֹ שֶׁל רַב נַחֲמָן: תֵּן חַיִּים לְנַעֲרוֹתֶיךָ²⁸⁸. מִכָּאן לִמְּדָה תוֹרָה דֶרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת־בְּנוֹ בָּשָׂר וָיָיִן (חול' פד.).

קכא בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה נִדּוֹן עַל שֵׁם סוֹפוֹ²⁸⁹.

שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאָכַל זֶה²⁹⁰ תַּרְטֵימַר²⁹¹ בָּשָׂר וְשָׁתָה חֲצִי לֹג יַיִן הָאִיטַלְקִי, אָמְרָה תוֹרָה יֵצֵא לְבֵית־דִּין לִסָּקֵל? אֶלָּא הִגִּיעָה תוֹרָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, שֶׁסּוֹף מְגַמֵּר²⁹² נִכְסֵי אָבִיו וּמְבַקֵּשׁ לִמּוּדוֹ²⁹³ וְאֵינוֹ מוֹצֵא, וְיוֹצֵא לְפָרָשַׁת־דְּרָכִים וּמְלַסְטֵם²⁹⁴ אֶת־הַבְּרִיּוֹת. אָמְרָה תוֹרָה: יָמוּת זַכַּאי וְאַל יָמוּת חַיָּב; שֶׁמִּיתָתָם שֶׁל רְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם, וְלַצַדִּיקִים – רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם; שֵׁנָה וָיַיִן לָרְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם, וְלַצַּדִּיקִים – רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם (סנה' עא, עב).

קכב הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: מְלֵי כְרֵסֵהּ²⁹⁵ זְנֵי בִישֵׁי (בר' לב.).

קכג לֹא זָכָה אָדָם [לְדִבְרֵי] תוֹרָה שֶׁיִּכָּנְסוּ בְתוֹךְ מֵעָיו יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה יְתֵרָה שֶׁלֹּא תִכָּנֵס לְתוֹךְ מֵעָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּחַרְתִּיךָ בְּכוּר עֹנִי”²⁹⁶ – מָה הַכּוּר הַזֶּה אֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן בּוֹ כָּל־עֵצִים שֶׁבָּעוֹלָם הֲרֵי הוּא שׂוֹרְפָם וּמַפְסִידָם, כָּךְ גְּרוֹנוֹ שֶׁל אָדָם אֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן לוֹ כָּל־אֲכִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הוּא מַפְסִידָן (ילק"ש ואתחנן).

קכד אָמַר רַב חִסְדָּא: מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכוֹל פַּת שְׂעוֹרִים וְאוֹכֵל שֶׁל חִטִּים, עוֹבֵר מִשּׁוּם “בַּל תַּשְׁחִית”.

אָמַר רַב פַּפָּא: מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לִשְׁתּוֹת שֵׁכָר וְשׁוֹתֶה יַיִן, עוֹבֵר מִשּׁוּם “בַּל תַּשְׁחִית”.

– וְלֹא הוּא²⁹⁷, “בַּל תַּשְׁחִית” שֶׁל הַגּוּף עָדִיף²⁹⁸! (שבת קמ:).

קכה מָשָׁל מוֹשְׁלִין בְּמַעֲרָבָא²⁹⁹: דְּאָכִיל אַלְיָתָא³⁰⁰ טָשֵׁי בְּעִלִּיתָא³⁰¹, דְּאָכִיל קִיקוּלֵי³⁰² אַקִּיקְלָא דְמָתָא שָׁכִיב³⁰³ (פס' קיד.).

קכו אָדָם אֶחָד נָתַן אֶת עַבְדּוֹ לַחֲבֵרוֹ לְלַמְּדוֹ אֶלֶף מִינֵי תַבְשִׁילִין, וְלִמְּדוֹ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת. הִזְמִינוֹ לְדִין לִפְנֵי רַבִּי: אָמַר רַבִּי: אֲבוֹתֵינוּ אָמָרוּ: “נָשִׁינוּ טוֹבָה³⁰⁴” – אָנוּ אֲפִלּוּ בְעֵינֵינוּ לֹא רָאִינוּ! (נדר' נ:).

––––––––

קכז אֶפְשָׁר לָעוֹלָם לִחְיוֹת בְּלֹא יַיִן, אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא מָיִם; אֶפְשָׁר לָעוֹלָם לִחְיוֹת בְּלֹא פִלְפְּלִין, אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא מֶלַח (ירוש' הור' פ“ג, ה”ה).

קכח “בְּכָל־עֶצֶב³⁰⁵ יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר”³⁰⁶ – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא; כְּגוֹן בֵּין שׁוֹתֶה חַמִּין לְשׁוֹתֶה צוֹנֵן.

מְלַקֵּט עֲצָמוֹת אֶחָד הָיָה בְצִפּוֹרֵי, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא הָיָה. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה רוֹאֶה עֲצָמוֹת שְׁחוֹרוֹת אוֹמֵר: אֵלּוּ שֶׁל שׁוֹתֵי מַיִם, אֲדֻמּוֹת – אָמָר: אֵלּוּ שֶׁל שׁוֹתֵי יַיִן, לְבָנוֹת – אֵלּוּ שֶׁל שׁוֹתֵי מַיִם חַמִּין (ב“ר פט; ילק”ש משלי).

קכט אָמַר רַ' חֶלְבּוֹ: יַיִן שֶׁל פְּרוּגִיתָא³⁰⁷ וּמֵימֵי דְיוֹמְסִית³⁰⁸ – קִפְּחוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים³⁰⁹ מִיִּשְׂרָאֵל.

רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ נִזְדַּמֵּן לְשָׁם. נִמְשַׁךְ אַחֲרֵיהֶם וְנִשְׁתַּכַּח תַּלְמוּדוֹ. כְּשֶׁחָזַר וּבָא – עָמַד לִקְרוֹא בַסֵּפֶר. בִּקֵּשׁ לִקְרוֹא “הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם”³¹⁰, אָמַר: “הַחֹרֶשׁ הָיָה לִבָּם³¹¹”, בִּקְשׁוּ חֲכָמִים עָלָיו רַחֲמִים וְחָזַר תַּלְמוּדוֹ (שבת קמז:).

קל שָׁנִינוּ, רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: אוֹתוֹ אִילָן שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן מִמֶּנּוּ גֶּפֶן הָיָה, שֶׁאֵין לְךָ דָבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה לְאָדָם אֶלָּא יָיִן. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: חִטָּה הָיָה, שֶׁאֵין הַתִּינוֹק יוֹדֵעַ לִקְרוֹא אַבָּא וְאִמָּא עַד שֶׁיִּטְעַם טַעַם דָּגָן. רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: תְּאֵנָה הָיָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁקִּלְקְלוּ בּוֹ נִתְקָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה”³¹² (סנה' עו.).

קלא “וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח־לֵב”³¹³ – לָמָּה קוֹרֵא לוֹ “יַיִן” וְלָמָּה קוֹרֵא לוֹ “תִּירוֹשׁ”? אָמַר רַ' יִצְחָק: יַיִן – שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה³¹⁴ לָעוֹלָם; תִּירוֹשׁ – שֶׁכָּל־הַמִּתְגָּאֶה בוֹ נַעֲשֶׂה רָשׁ (יומא עו:).

קלב “כִּי־יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים”³¹⁵ – כָּל־הַנּוֹתֵן עֵינוֹ בְּכוֹסוֹ, כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ דּוֹמֶה עָלָיו כְּמִישׁוֹר³¹⁶.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: “בַּכִּיס” – כְּתִיב וּקְרֵי “בַּכּוֹס” – הַשִּׁכּוֹר נוֹתֵן עֵינָיו בַּכּוֹס וְהַחֶנְוָנִי בַּכִּיס³¹⁷ (שם עה.; תנח' שמיני; מד' מש' כג).

קלג הַיַּיִן נִכְנָס בְּכָל־אֵבֶר וָאֵבֶר וְהַגּוּף מִתְרַשֵּׁל וְהַדַּעַת מִטַּלְטָלֶת. נִכְנַס הַיַּיִן יָצְאָה הַדָּעַת. כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יַיִן אֵין דָּעַת. נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד: “יַיִן” חֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים וְ“סוֹד” חֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים. הַדַּעַת מִתְחַלֶּקֶת בְּאַרְבָּעָה חֲלָקִים: שְׁנַיִם בִּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת וְחֵלֶק אֶחָד בַּלֵּב וְחֵלֶק אֶחָד בַּפֶּה. נִתְּנָה הַדַּעַת הַזּוֹ בְּאַרְבָּעָה כֵלִים הָאֵלּוּ, וּכְנֶגְדָּן נָתְנוּ חֲכָמִים שִׁעוּר לְשִׁכְרוּת בְּאַרְבַּע רְבִיעִיּוֹת יַיִן חַי, שֶׁהֵן אַרְבַּע כּוֹסוֹת. שָׁתָה אָדָם כּוֹס אַחַת שֶׁהִיא רְבִיעִית – יָצָא הָאָדָם מֵרְבִיעִית דַּעְתּוֹ; שָׁתָה שְׁתֵּי כוֹסוֹת יָצְאוּ שְׁנֵי חֲלָקִים מִדַּעְתּוֹ; שָׁתָה שָׁלשׁ כּוֹסוֹת יָצְאוּ שְׁלשָׁה חֲלָקִים מִדַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ מְטֹרָף, מִיָּד הוּא מַתְחִיל לְדַבֵּר שֶׁלֹּא כְהֹגֶן; שָׁתָה כּוֹס רְבִיעִית יָצְאָה כָל־דַּעְתּוֹ, נִשְׁתַּעְמְמוּ³¹⁸ כָל־הַכְּלָיוֹת וְנִטְרַף לִבּוֹ וְהַלָּשׁוֹן נִפְסַק, מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר וְאֵינוֹ יָכוֹל, אֶלָּא לְשׁוֹנוֹ עָגוּם (במ"ר י; תנח' שמיני).

קלד אָמַר רַ' תַּנְחוּמָא: [יַיִן זֶה] אִמּוֹ לֹא יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בּוֹ³¹⁹ – וְאַתָּה יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ! גֶּפֶן זוֹ נִסְמֶכֶת בְּכַמָּה קָנִים וּבְכַמָּה דְקָרִים³²⁰ וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בּוֹ – וְאַתָּה יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ! (ויק"ר יב).

קלה בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ נֹחַ לִטַּע כֶּרֶם פָּגַע בּוֹ הַשֵּׁד שַׁמְדּוֹן. אָמַר לוֹ: שַׁתְּפֵנִי עִמְּךָ, אֶלָּא הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס לְחֶלְקִי³²¹, שֶׁאִם תִּכָּנֵס לְחֶלְקִי אֲנִי חוֹבֵל בָּךְ (ב"ר לו; שם לא).

קלו כְּשֶׁהִתְחִיל נֹחַ נוֹטֵעַ בָּא שָׂטָן וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה נוֹטֵעַ? אָמַר לוֹ: כָּרֶם. אָמַר לוֹ הַשָּׂטָן: מַה־טִּיבוֹ? אָמַר לוֹ: פֵּרוֹתָיו מְתוּקִים בֵּין לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים וְעוֹשִׂין מֵהֶם יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ לְבָבוֹת. אָמַר לוֹ הַשָּׂטָן: רְצוֹנְךָ שֶׁנִּטָּעֶנּוּ יַחַד אֲנִי וָאָתָּה? אָמַר לוֹ: הֵן. מֶה עָשָׂה הַשָּׂטָן? הֵבִיא רְחֵלָה וּשְׁחָטָהּ עַל הַגָּפֶן; אַחַר־כָּךְ הֵבִיא אֲרִי וּשְׁחָטוֹ עָלֶיהָ; אַחַר־כָּךְ הֵבִיא קוֹף וּשְׁחָטוֹ עָלֶיהָ; אַחַר־כָּךְ הֵבִיא חֲזִיר וּשְׁחָטוֹ עָלֶיהָ – וְהִטִּיף דְּמֵיהֵם וְהִשְׁקָה בָהֶם אוֹתוֹ הַכָּרֶם. רָמַז לוֹ, כְּשֶׁאָדָם שׁוֹתֶה כּוֹס אַחַת – הֲרֵי הוּא כִּרְחֵלָה: עָנָו וּשְׁפַל־רוּחַ; כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֶה שְׁתֵּי כוֹסוֹת – מִיָּד נַעֲשֶׂה גִּבּוֹר כַּאֲרִי וּמַתְחִיל לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וְאוֹמֵר: מִי כָמוֹנִי! כֵּוָן שֶׁשָּׁתָה שָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע כּוֹסוֹת – מִיָּד הוּא נַעֲשֶׂה כְּקוֹף: עוֹמֵד וּמְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וּמְנַבֵּל פִּיו לִפְנֵי הַכֹּל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה־יַּעֲשֶׂה. נִשְׁתַּכֵּר – נַעֲשֶׂה כַּחֲזִיר: מִתְלַכְלֵךְ בְּטִיט וּמֻטָּל בְּאַשְׁפָּה (תנח' נח).

קלז כּוֹס אֶחָד יָפֶה לְאִשָּׁה; שְׁנַיִם נִוּוּל הוּא; שְׁלשָׁה – תּוֹבַעַת בַּפֶּה³²²; אַרְבָּעָה – אֲפִלּוּ חֲמוֹר תּוֹבַעַת בַּשּׁוּק וְאֵינָהּ מַקְפָּדֶת (כת' סה.).

קלח כָּל־מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא יַיִן – אַתָּה מוֹצֵא כִּשָּׁלוֹן (תנח' נח).

קלט אַל תִּשְׁתַּכֵּר וְאַל תֶּחֱטָא (בר' כט.).

קמ אָמַר רַ' יִצְחָק: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אַל־תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם”³²³? – אַל תֵּרֶא יַיִן, שֶׁמַּאְדִּים פְּנֵיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּמַלְבִּין פְּנֵיהֶם³²⁴ לָעוֹלָם־הַבָּא. רָבָא אָמָר: “אַל־תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם” – אַל תֵּרֶא יַיִן, שֶׁאַחֲרִיתוֹ דָם³²⁵ (סנה' ע.).

קמא מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה רָגִיל לִשְׁתּוֹת שְׁנֵים עָשָׂר כַּדֵּי יַיִן בְּכָל־יוֹם וָיוֹם. יוֹם אֶחָד שָׁתָה אַחַד עָשָׂר כַּדִים, שָׁכַב וְלֹא בָאָה שְׁנָתוֹ. עָמַד בַּלַּיְלָה וְהָלַךְ אֵצֶל הַקָּפִיל³²⁶. אָמַר לוֹ: מְכוֹר לִי כַּד יָיִן. אָמַר לוֹ: לֹא אֶפְתַּח לָךְ, שֶׁהֲרֵי שְׁעַת לַיְלָה הִיא וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי מִפְּנֵי הַשּׁוֹמְרִים. תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה נֶקֶב בַּשָּׁעַר. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי דֶּרֶךְ הַנָּקֶב; אַתָּה תְעָרֶה³²⁷ מִבִּפְנִים וַאֲנִי אֶשְׁתֶּה מִבַּחוּץ. עָשָׂה לוֹ כָךְ, שָׁתָה וְיָשֵׁן לִפְנֵי הַשָּׁעַר. עָבְרוּ עָלָיו הַשּׁוֹמְרִים, כִּסְבוּרִים שֶׁהוּא גַנָּב, הִכּוּהוּ פְּצָעוּהוּ. קָרְאוּ עָלָיו: “לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם? לַמְאַחֲרִים עַל־הַיָּיִן”³²⁸ – זֶה שֶׁנִּכְנָס לְבֵית־קָפִיל רִאשׁוֹן וְיוֹצֵא אַחֲרוֹן (ויק"ר יב).

קמב יַיִן רֻבּוֹ קָשֶׁה וּמִעוּטוֹ יָפֶה (תדב"א ז).

קמג בְּרֹאשׁ כָּל־רְפוּאָה³²⁹ אֲנִי יָיִן, בְּרֹאשׁ כָּל מָוֶת אֲנִי יָיִן. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יַיִן שָׁם מִתְבַּקְשִׁים סַמְמָנִים (ב"ב נח:).

קמד רַב כָּהֲנָא רָמֵי³³⁰: נֶאֱמַר “תִּירשׁ” וְקוֹרִין “תִּירוֹשׁ” – זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה רָשׁ.

רָבָא רָמֵי: נֶאֱמַר “וְיַיִן יְשַׁמַּח³³¹”³³² וְקוֹרִין “יְשַׂמַּח” – זָכָה מְשַׂמְּחוֹ, לֹא זָכָה מְשַׁמְּמוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רָבָא: יַיִן וּבְשָׂמִים פִּקְּחוּנִי³³³ (יומא עו:).

קמה אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי, אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַתֹאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים”³³⁴ – אִם אֲנָשִׁים מְשַׂמֵּחַ, אֱלֹהִים בַּמֶּה מְשַׂמֵּחַ? – מִכָּאן שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיָּיִן (בר' לה.).

קמו אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְיָיִן (פס' קט.).

קמז אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁנָּנָא, הַתֵּר שַׂקְּךָ³³⁵ וְהַכְנֵס לַחְמֶךָ – עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה אֲכִילָה יָפָה, מִכָּאן וְאֵילַךְ שְׁתִיָּה יָפָה (שבת קנב.).

קמח יַיִן יָשָׁן – דַּעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ (מג' טז:).

קמט אָמַר רַב אַחָא: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה מוֹכֵר כְּלֵי־בֵיתוֹ וְשׁוֹתֶה בָהֶם יָיִן. אָמְרוּ בָנָיו: אָבִינוּ זֶה לֹא יַנִּיחַ לָנוּ כְּלוּם. הִשְׁקוּהוּ וְהִשְׁכִּירוּהוּ וְהוֹצִיאוּהוּ וְהִנִּיחוּהוּ בְּבֵית־עוֹלָם³³⁶ אֶחָד. עָבְרוּ מוֹכְרֵי יַיִן בְּשַׁעַר בֵּית־הָעוֹלָם שָׁמְעוּ – אַנְגַּרְיָא³³⁷ בַּמְּדִינָה, פָּרְקוּ מַשָּׂאָם בְּתוֹךְ בֵּית־הָעוֹלָם וְהָלְכוּ לִרְאוֹת מַה קּוֹל בַּמְּדִינָה. הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, רָאָה נֹאד לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, הִתִּיר אוֹתוֹ וּנְתָנוֹ לְתוֹךְ פִּיו. לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים אָמְרוּ בָנָיו: וְכִי לֹא נֵלֵךְ וְנִרְאֶה מָה אָבִינוּ עוֹשֶׂה? הָלְכוּ וּמְצָאוּהוּ וְנֹאד בְּתוֹךְ פִּיו. אָמְרוּ: אַף כָּאן אֵין מַנִּיחֲךָ בּוֹרְאֶךָ; הוֹאִיל וְהוּא נוֹתֵן לְךָ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה נַּעֲשֶׂה לָךְ. עָשׂוּ תַקָּנָה בֵּינֵיהֶם וְכָל־אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מַשְׁקֶה לוֹ יוֹם אֶחָד (ויק"ר יב).

קנ הָיָה חָסִיד אֶחָד, וְהָיָה אָבִיו שׁוֹתֶה יַיִן הַרְבֵּה. וּבְכָל־שָׁעָה שֶׁהָיָה נוֹפֵל בַּשּׁוּק בָּאוּ הַבַּחוּרִים וְהָיוּ מַכִּים אוֹתוֹ בָּאֲבָנִים וּבִצְרוֹרִים וְקוֹרְאִים אַחֲרָיו: רְאוּ הַשִּׁכּוֹר! וּכְשֶׁרָאָה בְּנוֹ הֶחָסִיד, נִכְלַם וְשָׁאַל אֶת־נַפְשׁוֹ לָמוּת. וּבְכָל־יוֹם אוֹמֵר לוֹ: אַבָּא, אֲנִי אֲשַׁגֵּר³³⁸ וְיָבִיאוּ לְךָ לְבֵיתְךָ מִכָּל־הַיַּיִן שֶׁמּוֹכְרִין בַּמְּדִינָה וְלֹא תֵלֵךְ לִשְׁתּוֹת בְּבֵית־הַיָּיִן, שֶׁאַתָּה מֵבִיא חֶרְפָּה עָלַי וְעָלֶיךָ. אָמַר לוֹ כֵּן פַּעַם אַחַת וּשְׁתַּיִם בְּכָל־יוֹם, עַד שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו שֶׁלֹּא יֵלֵךְ לִשְׁתּוֹת בְּבֵית־הַיָּיִן. הָיָה הֶחָסִיד עוֹשֶׂה לְאָבִיו בְּכָל־יוֹם וּבְכָל־לַיְלָה מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּמְיַשְּׁנוֹ בְּמִטָּתוֹ וְאַחַר־כָּךְ הוֹלֵךְ לוֹ. פַּעַם אַחַת הָיָה יוֹרֵד מָטָר, וְיָצָא הֶחָסִיד לַשּׁוּק וְהָיָה הוֹלֵךְ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת לִתְפִלָּה, וְרָאָה שִׁכּוֹר אֶחָד שֶׁהוּא שׁוֹכֵב בַּשּׁוּק וְאַמַּת־הַמַּיִם יוֹרֶדֶת עָלָיו וְהַבַּחוּרִים וְהַנְּעָרִים מַכִּים אוֹתוֹ בָּאֲבָנִים וּבִצְרוֹרִים וּמַשְׁלִיכִים חֹמֶר בְּפָנָיו וּבְתוֹךְ פִּיו. כְּשֶׁרָאָה זֶה הֶחָסִיד אָמַר בְּלִבּוֹ: אֵלֵךְ לְאַבָּא וַאֲבִיאֶנּוּ לְכָאן וְאַרְאֶה לוֹ זֶה הַשִּׁכּוֹר וְהַחֶרְפָּה שֶׁעוֹשִׂים לוֹ הַבַּחוּרִים וְהַנְּעָרִים, אוּלַי יִמְנַע פִּיו מִלִּשְׁתּוֹת בְּבֵית־הַיַּיִן וּלְהִשְׁתַּכֵּר. וְכֵן עָשָׂה, הֱבִיאוֹ לְשָׁם וְהֶרְאָהוּ לוֹ. מֶה עָשָׂה אָבִיו הַזָּקֵן? הָלַךְ אֵצֶל הַשִּׁכּוֹר וְשָׁאַל לוֹ, בְּאֵיזֶה בַיִת שָׁתָה אוֹתוֹ יַיִן שֶׁהָיָה מִשְׁתַּכֵּר בּוֹ (תנח' שמיני).

ה. דֶּרֶךְ־אֶרֶץ בִּסְעֻדָּה

קנא כֵּיצַד סֵדֶר הַסְּעֻדָּה³³⁹? אוֹרְחִין נִכְנָסִין וְיוֹשְׁבִין עַל גַּבֵּי סַפְסָלִים וְעַל גַּבֵּי קַתֶּדְרָאוֹת³⁴⁰ עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ כֻלָּם. נִכְנְסוּ כֻלָּם, הֵבִיאוּ לָהֶם [מַיִם] לַיָּדָיִם, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל יָדוֹ אֶחָת³⁴¹. מָזְגוּ לָהֶם אֶת־הַכּוֹס, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. הֵבִיאוּ לָהֶם פַּרְפְּרָאוֹת³⁴², כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. עָלוּ וְהֵסַבּוּ הֵבִיאוּ לָהֶם [מַיִם] לַיָּדָיִם, אַף־עַל־פִּי שֶׁכָּל־אֶחָד וְאֶחָד נָטַל יָדוֹ אַחַת חוֹזֵר וְנוֹטֵל שְׁתֵּי יָדָיו³⁴³. מָזְגוּ לָהֶם אֶת־הַכּוֹס, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֵּרַךְ עַל הָרִאשׁוֹנָה מְבָרֵךְ עַל הַשְּׁנִיָּה, וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם. הֵבִיאוּ לָהֶם פַּרְפְּרָאוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֵּרַךְ עַל הָרִאשׁוֹנָה מְבָרֵךְ עַל הַשְּׁנִיָּה, וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם. לְאַחַר שָׁלשׁ פַּרְפְּרָאוֹת אֵין רְשׁוּת לְאוֹרֵחַ לְהִכָּנֵס³⁴⁴.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מִנְהָג גָּדוֹל הָיָה בִירוּשָׁלָיִם, בִּזְמַן שֶׁהַמִּטְפָּחוֹת פְּרוּסוֹת אוֹרְחִים נִכְנָסִים. נִסְתַּלֵּקוּ – אֵין רְשׁוּת לְאוֹרְחִים לְהִכָּנֵס. וְעוֹד מִנְהָג אֶחָד הָיָה בִירוּשָׁלָיִם: מוֹסֵר סְעֻדָּה לְטַבָּח, נִתְקַלְקֵל דָּבָר בַּסְּעֻדָּה, עוֹנְשִׁין אֶת־הַטַּבָּח, הַכֹּל לְפִי כְבוֹד בַּעַל־הַבַּיִת וְהַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִים. פְּרוּסוֹת סִמָּן גָּדוֹל לְאוֹרְחִים: כָּל־זְמַן שֶׁהָאוֹרְחִים רוֹאִים אֶת־הַפְּרוּסוֹת יוֹדְעִים שֶׁדָּבָר אַחֵר בָּא אַחֲרֵיהֶן; כִּכָּר שָׁלֵם – יוֹדְעִין שֶׁאֵין דָּבָר אַחֵר בָּא לָהֶם בַּסְּעֻדָּה אַחֲרָיו (תוספ‘, בר’ ד; ירוש‘, בר’ פ“ו, ה”ו).

קנב כֵּיצַד סֵדֶר הֲסִבָּה? בִּזְמַן שֶׁהֵן שְׁתֵּי מִטּוֹת³⁴⁵, גָּדוֹל מֵסֵב בְּרֹאשׁ³⁴⁶ הָרִאשׁוֹנָה וְשֵׁנִי לוֹ לְמַטָּה הֵימֶנּוּ. בִּזְמַן שֶׁהֵן שָׁלשׁ מִטּוֹת, גָּדוֹל מֵסֵב בְּרֹאשׁ הָאֶמְצָעִית, שֵׁנִי לוֹ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ³⁴⁷, שְׁלִישִׁי לוֹ לְמַטָּה הֵימֶנּוּ³⁴⁸. כָּךְ הָיוּ מְסֻדָּרִים וְהוֹלְכִים.

כֵּיצַד סֵדֶר נְטִילַת־יָדָיִם? עַד חֲמִשָּׁה מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל. מֵחֲמִשָּׁה וְאֵילַךְ מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַחֲמִשָּׁה, וְחוֹזֵר וּמַתְחִיל מִן הַגָּדוֹל. וְלַמָּקוֹם שֶׁמַּיִם אַחֲרוֹנִים³⁴⁹ חוֹזְרִים שָׁם בְּרָכָה חוֹזֶרֶת.

סֵדֶר לִמְזִיגַת הַכּוֹס? בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן מַתְחִיל מִן הַגָּדוֹל. אַחַר הַמָּזוֹן מַתְחִילִין מִן הַמְבָרֵךְ. רָצָה לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְרַבּוֹ אוֹ לְמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.

שְׁנַיִם מַמְתִּינִין זֶה לָזֶה בִּקְעָרָה, שְׁלשָׁה אֵין מַמְתִּינִין, הַמְבָרֵךְ פּוֹשֵׁט יָדוֹ רִאשׁוֹן. רָצָה לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְרַבּוֹ אוֹ לְמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ (בר' מז.; תוספ‘, בר’ ד, ה).

קנג נְקִיֵּי־הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם לֹא הָיוּ נִכְנָסִים בִּסְעֻדָּה, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי מֵסֵב עִמָּהֶם (סנה', כג.).

קנד לֹא יִפְרֹס³⁵⁰ אָדָם פְּרוּסָה בַּמָּקוֹם הָרַךְ³⁵¹ אֶלָּא בַּמָּקוֹם הַקָּשֶׁה, וְלֹא יֹאחֵז אָדָם כְּבֵיצָה³⁵² פְּרוּסָה בְּיָדָיו, וְאִם עוֹשֶׂה כֵּן הֲרֵי זֶה רְעַבְתָּן וְגַרְגְּרָן³⁵³. וְלֹא יִשְׁתֶּה אָדָם כּוֹסוֹ בְּבַת־אֶחָת, וְאִם שָׁתָה הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן וּרְעַבְתָּן. וְכַמָּה יִשְׁהֶה³⁵⁴ וְיִשְׁתֶּה? שְׁנַיִם³⁵⁵ מִדֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שְׁלשָׁה מִגַּסֵּי־הָרוּחַ³⁵⁶. וְלֹא יֹאכַל אָדָם שׁוּם וּבָצָל מֵרֹאשׁוֹ אֶלָּא מֵעָלָיו, וְאִם אָכַל הֲרֵי זֶה רְעַבְתָּן וְגַרְגְּרָן; וְלֹא יִשְׁתֶּה שְׁתֵּי כוֹסוֹת וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּגַרְגְּרָן (ד"א ו).

קנה לֹא יְהֵא אָדָם לֹא נוֹקְדָן³⁵⁷ וְלֹא עוֹמְקָן³⁵⁸ וְלֹא גַרְגְּרָן (דא"ז ו).

קנו שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם שׁוֹלֵחַ יָד³⁵⁹ תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַקָּטָן; וְאִם שָׁלַח הַקָּטֹן, הֲרֵי זֶה גַרְגְּרָן.

מַעֲשֶׂה בְרַ' עֲקִיבָא שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה לְתַלְמִידָיו. הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם שְׁנֵי תַבְשִׁילִים, אֶחָד נָא³⁶⁰ וְאֶחָד מְבֻשָּׁל. בַּתְּחִלָּה הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם נָא; הַפִּקֵּחַ שֶׁבָּהֶם אָחַז אֶת־הַקֶּלַח³⁶¹ בְּיָדוֹ אַחַת וּתְלָשׁוֹ³⁶² בְּיָדוֹ אֶחָת, לֹא בָא אַחֲרָיו³⁶³, מָשַׁךְ יָדוֹ מִמֶּנּוּ וְאָכַל פִּתּוֹ רֵיקָם³⁶⁴. הַטִּפֵּשׁ שֶׁבָּהֶם אָחַז אֶת־הַקֶּלַח בְּיָדוֹ אַחַת וּנְשָׁכוֹ בְשִׁנָּיו. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: לֹא כָךְ, בְּנִי, אֶלָּא הַנַּח עֲקֵבְךָ³⁶⁵ עָלָיו בְּתוֹךְ הַקְּעָרָה. וְאַחַר־כָּךְ הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם מְבֻשָּׁל, אָכְלוּ וְנִסְתַּפָּקוּ³⁶⁶. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, לֹא עָשִׂיתִי לָכֶם כָּל־כָּךְ, אֶלָּא לִבְדּוֹק אֶתְכֶם אִם יֵשׁ בְּיֶדְכֶם דֶּרֶךְ־אֶרֶץ אִם לָאו (ד"א ז).

קנז רַ' יוֹסֵי וְרַ' יְהוּדָה, אֶחָד אָכַל דַּיְסָא³⁶⁷ בְּאֶצְבָּעוֹ וְאֶחָד אָכַל בְּהוּץ³⁶⁸. אָמַר זֶה שֶׁאָכַל בְּהוּץ לָזֶה שֶׁאָכַל בְּאֶצְבָּע: עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי צוֹאָתֶךָ³⁶⁹? אָמַר זֶה שֶׁאָכַל בְּאֶצְבַּע לָזֶה שֶׁאָכַל בְּהוּץ: עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי רֻקֶּךָ³⁷⁰? (נדר' מט:).

קנח לֹא יִשּׁוֹךְ אָדָם מִפְּרֻסָּה וְיִתְּנֶנָּה לַחֲבֵרוֹ, לְפִי שֶׁאֵין דֵּעוֹת הַבְּרִיּוֹת שָׁווֹת³⁷¹ (ד"א ט).

קנט אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: כָּל הָאוֹכֵל פַּת בְּלֹא נִגּוּב יָדַיִם כְּאִלּוּ אוֹכֵל לֶחֶם טָמֵא³⁷² (סוטה ד:).

קס אֵין נוֹהֲגִין בִּזָּיוֹן בָּאֳכָלִים (סופ' ג).

קסא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבָּעָה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּפַת: אֵין מַנִּיחִין בָּשָׂר חַי עַל הַפַּת, וְאֵין מַעֲבִירִין כּוֹס מָלֵא³⁷³ עַל הַפַּת, וְאֵין זוֹרְקִין אֶת הַפַּת, וְאֵין סוֹמְכִין אֶת־הַקְּעָרָה בְּפַת.

מַעֲשֶׂה בְּרַ' עֲקִיבָא, שֶׁנִּתְאָרַח אֵצֶל אָדָם אֶחָד. נָטַל אֶת־הַפְּרֻסָּה וְסָמַךְ בָּהּ אֶת־הַקְּעָרָה, חֲטָפָהּ רַ' עֲקִיבָא וַאֲכָלָהּ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֵין לְךָ פְּרֻסָּה שֶׁתֹּאכַל אֶלָּא פְרֻסָּה שֶׁאֲנִי סוֹמֵךְ בָּהּ אֶת־הַקְּעָרָה? אָמַר רַ' עֲקִיבָא: כִּמְדֻמֶּה אֲנִי בְךָ שֶׁאַתָּה נִכְוֶה בְּפוֹשְׁרִין³⁷⁴; עַכְשָׁו אִי אַתָּה נִכְוֶה אֲפִלּוּ בְּרוֹתְחִין³⁷⁵ (בר' נ:; ד"א ט).

קסב הָאוֹכֵל לִפְנֵי הָאוֹרֵחַ³⁷⁶ – מְגֻנֶּה; מְגֻנֶּה מִמֶּנּוּ – אוֹרֵחַ מַכְנִיס אוֹרֵחַ; מְגֻנֶּה מִמֶּנּוּ – הָאוֹכֵל לִפְנֵי תַלְמִיד־חָכָם. אוֹרֵחַ מַטְרִיחַ בַּעַל־הַבַּיִת – מְגֻנֶּה מִשְּׁלָשְׁתָּם (דא"ז ח).

קסג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין מְסִיחִין בִּסְעֻדָּה, שֶׁמָּא יַקְדִּים קָנֶה לְוֵשֶׁט³⁷⁷ וְיָבֹא לִידֵי סַכָּנָה (תענ' ה:).

קסד רַב הוּנָא בְּנוֹ שֶׁל רַב נָתָן נִזְדַּמֵּן לְבֵית רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק, אָמְרוּ לוֹ: מַה־שְּׁמֶךָ? אָמַר לָהֶם: רַב הוּנָא. אָמְרוּ לוֹ: יֵשֵׁב מַר עַל הַמִּטָּה. יָשָׁב. נָתְנוּ לוֹ כּוֹס. קִבְּלָהּ בְּבַת אַחַת וּשְׁתָאָהּ בִּשְׁתֵּי פְעָמִים. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה קָרָאתָ לְךָ רַב הוּנָא? אָמַר לָהֶם: בַּעַל הַשֵּׁם אָנִי³⁷⁸. – וּמִפְּנֵי מָה כְּשֶׁאָמְרוּ לְךָ “שֵׁב עַל הַמִּטָּה” יָשָׁבְתָּ³⁷⁹? אָמַר לָהֶם: כָּל־מַה שֶּׁיֹּאמַר לְךָ בַּעַל־הַבַּיִת – עֲשֵׂה, חוּץ מִצֵּא. – מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁנָּתְנוּ לְךָ כּוֹס קִבַּלְתָּ בְּבַת־אֶחָת³⁸⁰? אָמַר לָהֶם: מְסָרְבִין לְקָטָן³⁸¹ וְאֵין מְסָרְבִין לְגָדוֹל. – מִפְּנֵי מָה שָׁתִיתָ אוֹתָהּ בִּשְׁתֵּי פְעָמִים? אָמַר לָהֶם: שֶׁשָּׁנִינוּ – הַשּׁוֹתֶה כוֹסוֹ בְּבַת־אַחַת הֲרֵי זֶה גַרְגְּרָן, שְׁתַּיִם – דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שָׁלשׁ – מִגַּסֵּי הָרוּחַ (פס' פו:).

קסה חֲזָקָה, אֵין אָדָם שׁוֹתֶה בְכוֹס אֶלָּא אִם כֵּן בּוֹדְקוֹ³⁸² (כת' עה:).

קסו לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מִן הַכּוֹס וְיִתְּנֶנּוּ לַחֲבֵרוֹ, מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת³⁸³. וּמַעֲשֶׂה בְּרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיָה לוֹ אַכְסַנְיָא אֵצֶל אָדָם אֶחָד, נָתַן לוֹ כּוֹס וּטְעָמוֹ³⁸⁴. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: טֹל וּשְׁתֵהוּ. שׁוּב נָתַן לוֹ כּוֹס אַחֵר וּטְעָמוֹ, אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: טֹל וּשְׁתֵהוּ. אָמַר לוֹ בֶּן־עַזַּאי: עַד מָתַי אַתָּה מַשְׁקֶה כּוֹסוֹת טְעוּמִין לְרַ' עֲקִיבָא? (ד"א ט).

קסז לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מִן הַכּוֹס וְיִתְּנֶנּוּ לַחֲבֵרוֹ, לְפִי שֶׁאֵין דֵּעוֹת הַבְּרִיּוֹת שָׁווֹת (תוספ‘, בר’ ה).

קסח אָמַר רַב לְחִיָּא בְנוֹ: שְׁטוֹף וּשְׁתֵה³⁸⁵, שְׁטוֹף וְהַנַּח, וּכְשֶׁאַתָּה שׁוֹתֶה מַיִם שְׁפוֹךְ מֵהֶם וְאַחַר־כָּךְ תֵּן לְתַלְמִידֶךָ.

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁתָה מַיִם וְלֹא שָׁפַךְ מֵהֶם וְנָתַן לְתַלְמִידוֹ, וְאוֹתוֹ תַלְמִיד אַסְטְנֵיס³⁸⁶ הָיָה וְלֹא רָצָה לִשְׁתּוֹת וּמֵת בַּצָּמָא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמָרוּ: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם וְיִתֵּן לְתַלְמִידוֹ אֶלָּא אִם כֵּן שָׁפַךְ מֵהֶם (תמיד כז:).

קסט אָמַר רַ' אַמִּי: בִּישִׁיבָה³⁸⁷ הַלֵּךְ אַחַר חָכְמָה³⁸⁸, בִּמְסִבָּה³⁸⁹ הַלֵּךְ אַחַר זִקְנָה³⁹⁰ (ב"ב קכ.).

קע שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָאוֹכֵל בַּשּׁוּק הֲרֵי זֶה דוֹמֶה לְכֶלֶב; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: פָּסוּל לְעֵדוּת (קיד' מ:).

קעא “וּפָשַׁט אֶת־בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים”³⁹¹ – שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: לִמְּדַתְךָ תוֹרָה דֶּרֶךְ־אָרֶץ: בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶם קְדֵרָה לְרַבּוֹ אַל יִמְזֹג בָּהֶם כּוֹס לְרַבּוֹ (שבת קיד.).

ו. בְּגָדָיו שֶׁל אָדָם

קעב דָּרַשׁ רַב עֲוִירָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט”³⁹² – לְעוֹלָם יֹאכַל אָדָם וְיִשְׁתֶּה פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ וְיִלְבַּשׁ וְיִתְכַּסֶּה בַּמֶּה שֶׁיֶּשׁ־לוֹ (חול' פד:).

קעג עֲשִׁיק לְגַבָּךְ³⁹³ וּשְׁוֵי לִכְרֵסָךְ (ב"מ נב.).

קעד רַ' יוֹחָנָן קָרָא לִבְגָדָיו: “מְכַבְּדוֹתָי³⁹⁴” (שבת קיג.).

קעה “בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא³⁹⁵ אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פַּטְשֵׁיהוֹן וְכַרְבְּלָתְהוֹן וּלְבוּשֵׁיהוֹן וּרְמִיו לְגוֹא־אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא”³⁹⁶ – מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁאֲפִלּוּ בִשְׁעַת הַסַּכָּנָה אַל יְשַׁנֶּה אָדָם אֶת־עַצְמוֹ מִן כְּבוֹדוֹ, שֶׁהֲרֵי יָצְאוּ אֵלּוּ לִשָּׂרֵף וְקִשְּׁטוּ עַצְמָם (תנח' נח).

קעו שָׁנִינוּ, הֲרֵי שֶׁהָיוּ נוֹשִׁין בּוֹ אֶלֶף מָנֶה וְלָבַשׁ אִצְטְלָא³⁹⁷ בַּת מֵאָה מָנֶה, מַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ³⁹⁸ וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ אִצְטְלָא הָרְאוּיָה לוֹ³⁹⁹. שָׁנוּ מִשּׁוּם רַ' יִשְׁמָעֵאל וּמִשּׁוּם רַ' עֲקִיבָא: כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִם⁴⁰⁰ לְאוֹתָהּ אִצְטְלָא (שבת קכח.).

קעז “וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת־כְּנַף־הַמְּעִיל אֲשֶׁר־לְשָׁאוּל”⁴⁰¹ – אָמַר רַ' יוֹסֵי בְּרַ' חֲנִינָא: כָּל־הַמְבַזֶּה אֶת־הַבְּגָדִים, סוֹף אֵינוֹ נֶהֱנֶה מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ”⁴⁰² (בר' סב:).

קעח הֲדַר בְּנֵי אָדָם – כְּסוּתָם (דא"ז פ' י).

קעט בְּמָתָא שְׁמָאִי⁴⁰³, בְּלָא מָתָא תּוֹתְבָאִי (שבת קמה:).

קפ מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק אֶחָד חַיָּיו אֵינָם חַיִּים (ביצה לב:).

קפא “בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם”⁴⁰⁴ – אֵלּוּ אַנְשֵׁי בַרְבַּרְיָא וְאַנְשֵׁי מָרְטְנָאי, שֶׁמְּהַלְּכִים עֲרֻמִּים בַּשּׁוּק, שֶׁאֵין לְךָ מְשֻׁקָּץ וּמְתֹעָב מִמִּי שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּשּׁוּק עָרֹם (יבמ' סג:).

קפב אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם קוֹרוֹת בֵּיתוֹ וְיִקַּח מַנְעָלִים לְרַגְלָיו (שבת קכט).

ז. רְחִיצָה וְסִיכָה

קפג אָמְרוּ בְשֵׁם רַב: אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ מֶרְחָץ (ירוש‘, סוף קיד’).

קפד “נָשִׁיתִי טוֹבָה”⁴⁰⁵ – אָמַר רַ' יִרְמְיָה: זוֹ בֵית־הַמֶּרְחָץ; רַ' יוֹחָנָן אָמָר: זוֹ רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּחַמִּין (שבת כה:).

קפה שָׁלשׁ זֵעוֹת הֵן יָפוֹת לַגּוּף: זֵעַת חֹלִי, זֵעַת מֶרְחָץ וְזֵעַת מְלָאכָה. זֵעַת חֹלִי – מַרְפֵּא, זֵעַת מֶרְחָץ – אֵין לְךָ כַּיּוֹצֵא בָהּ (אדר"נ מא).

קפו שָׁנִינוּ, רוֹחֵץ אָדָם פָּנָיו, יָדָיו וְרַגְלָיו בְּכָל־יוֹם בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ⁴⁰⁶, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ”⁴⁰⁷ (שבת נ:).

קפז “גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד”⁴⁰⁸ – זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטָר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ־וְהוֹלֵךְ⁴⁰⁹ עִמָּם. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: לַעֲשׂוֹת מִצְוָה. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי מַה מִּצְוָה זוֹ? אָמַר לָהֶם: לִרְחוֹץ בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי זוֹ מִצְוָה הִיא? אָמַר לָהֶם: הֵן. מָה אִם אִיקוֹנִין⁴¹⁰ שֶׁל מְלָכִים, שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָם בְּבָתֵּי־תֵאַטְרָיוֹת וּבְבָתֵּי־קִרְקְסָאוֹת, מִי שֶׁנִּתְמַנָּה עֲלֵיהֶם הוּא מוֹרְקָם וְשׁוֹטְפָם וְהֵם מַעֲלִים לוֹ שָׂכָר⁴¹¹; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגַּדֵּל עִם גְּדוֹלֵי מַלְכוּת, – אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי בְּצֶלֶם וּדְמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם”⁴¹² – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ויק"ר לד).

קפח אָמַר שְׁמוּאֵל: טוֹבָה טִפַּת צוֹנֵן שַׁחֲרִית וּרְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּחַמִּין עַרְבִית מִכָּל קִילוֹרִין⁴¹³ שֶׁבָּעוֹלָם (שבת קה:).

קפט רָחַץ בְּחַמִּין וְלֹא נִשְׁתַּטֵּף בְּצוֹנֵן⁴¹⁴, דּוֹמֶה לְבַרְזֶל שֶׁהִכְנִיסוּהוּ לָאוּר⁴¹⁵ וְלֹא הִכְנִיסוּהוּ לְצוֹנֵן⁴¹⁶ (שם מא.).

קצ אָמַר שְׁמוּאֵל: עַרְבּוּבִית⁴¹⁷ שֶׁל הָרֹאשׁ מְבִיאָה לִידֵי עִוָּרוֹן; עַרְבּוּבִית שֶׁל בְּגָדִים מְבִיאָה לִידֵי שִׁעְמוּם; עַרְבּוּבִית שֶׁל הַגּוּף מְבִיאָה לִידֵי שְׁחִין וַאֲבַעְבּוּעוֹת (נדר' פא.).

קצא “וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם”⁴¹⁸ – אֵלּוּ בְרֵכוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת (גטין סח.).

קצב שָׁאַל פְּרוֹקְלוֹס בֶּן פִּילוֹסוֹפוֹס אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּעַכּוֹ, שֶׁהָיָה רוֹחֵץ בְּמֶרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי⁴¹⁹, אָמַר לוֹ: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: “וְלֹא־יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן־הַחֵרֶם”⁴²⁰ – מִפְּנֵי מָה אַתָּה רוֹחֵץ בְּמֶרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי? אָמַר לוֹ: אֵין מְשִׁיבִין בְּמֶרְחָץ. וּכְשֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ: אֲנִי לֹא בָאתִי בִּגְבוּלָהּ, הִיא בָאָה בִּגְבוּלִי. אֵין אוֹמְרִין: נַעֲשֶׂה מֶרְחָץ נוֹי⁴²¹ לְאַפְרוֹדִיטֵי, אֶלָּא אוֹמְרִין: נַעֲשֶׂה אַפְרוֹדִיטֵי נוֹי לְמֶרְחָץ⁴²² (ע"ז מד:).

קצג אָמַר רַ' זְרִיקָא, אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל הַמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת־יָדַיִם⁴²³ נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם (סוטה ד:).

קצד מַיִם הָרִאשׁוֹנִים⁴²⁴ הֶאֱכִילוּ בְשַׂר חֲזִיר⁴²⁵; מַיִם אַחֲרוֹנִים⁴²⁶ הָרְגוּ אֶת־הַנָּפֶשׁ.

מַעֲשֶׂה בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה בְּחֶנְוָנִי אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל בָּשָׂר טָהוֹר וּבְשַׂר חֲזִיר וּמוֹכֵר, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בוֹ שֶׁהוּא יְהוּדִי. וְכָךְ הָיָה מִנְהָגוֹ: כָּל־מִי שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת שֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ נוֹטֵל יָדָיו – יוֹדֵעַ שֶׁהוּא גוֹי וְנוֹתֵן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר, וְכָל מִי שֶׁהָיָה נוֹטֵל יָדָיו וּמְבָרֵךְ – יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יְהוּדִי וּמַאֲכִילוֹ בָּשָׂר טָהוֹר. פַּעַם אַחַת נִכְנַס יְהוּדִי לֶאֱכוֹל שָׁם וְלֹא נָטַל יָדָיו, וְהָיָה סָבוּר⁴²⁷ שֶׁהוּא גוֹי, נָתַן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר. אָכַל וְלֹא בֵרַךְ. בָּא לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן עַל הַפַּת וְעַל הַבָּשָׂר, וּבְשַׂר חֲזִיר נִמְכַּר בְּיֹקֶר. אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לִי עָלֶיךָ כָּךְ וָכָךְ מִן הַבָּשָׂר שֶׁאָכַלְתָּ, שֶׁהַחֲתִיכָה עוֹלָה עֲשָׂרָה מָנֶה. אָמַר לוֹ: אֶתְמוֹל נָתַתָּ אוֹתָהּ לִי בִּשְׁמוֹנָה וְהַיּוֹם אַתָּה רוֹצֶה עֲשָׂרָה! אָמַר לוֹ: זוֹ שֶׁאָכַלְתָּ שֶׁל חֲזִיר הִיא. כֵּוָן שֶׁאָמַר לוֹ כָךְ עָמְדוּ לוֹ שַׂעֲרוֹתָיו, נִבְהַל וְנִפְחָד. אָמַר לוֹ בְּצִנְעָה⁴²⁸: יְהוּדִי אֲנִי וְנָתַתָּ לִי בְּשַׂר חֲזִיר! אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחֶךָ, כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁאָכַלְתָּ בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם וּבְלֹא בְרָכָה הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַתָּה גוֹי.

וּמַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁאָכַל קִטְנִיּוֹת⁴²⁹ וְלֹא נָטַל יָדָיו. יָרַד לַשּׁוּק וְיָדָיו מְטֻנָּפוֹת מִן הַקִּטְנִיּוֹת. רָאָה אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ, הָלַךְ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: אָמַר לָךְ בַּעְלֵךְ – סִמָּן שֶׁאָכַל עַכְשָׁו קִטְנִית – שִׁגְרִי לוֹ אוֹתָהּ טַבָּעַת. לְאַחַר שָׁעָה בָּא בַעְלָהּ, אָמַר לָהּ: הֵיכָן הַטַּבָּעַת? אָמְרָה לוֹ: פְּלוֹנִי בָא בְּסִמָּנִים שֶׁלְּךָ וּנְתַתִּיהָ לוֹ. נִתְמַלֵּא חֵמָה – עָמַד וַהֲרָגָהּ. לְפִיכָךְ מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל אֶת יָדָיו אַחַר הַמָּזוֹן כְּאִלּוּ הוֹרֵג אֶת־הַנָּפֶשׁ (יומא פג:; תנה“ק בלק; במ”ר כ).

– – – – – – – –

קצה סִיכָה⁴³⁰ וּרְחִיצָה אֵין נִכְנָסִין לַגּוּף וְהַגּוּף נֶהֱנֶה מֵהֶן (בר' נז:).

קצו רָחַץ וְלֹא סָךְ דּוֹמֶה לְמַיִם עַל גַּבֵּי חָבִית⁴³¹ (שבת מא.).

קצז אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' חֲנִינָא, שֶׁהָיָה בֶן־שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְהָיָה עוֹמֵד עַל רַגְלוֹ אַחַת וְחוֹלֵץ מַנְעָלוֹ וְנוֹעֵל מַנְעָלוֹ.

אָמַר רַ' חֲנִינָא: חַמִּין וְשֶׁמֶן שֶׁסָּכַתְנִי אִמִּי בְּיַלְדוּתִי הֵם עָמְדוּ לִי⁴³² בְּעֵת זִקְנוּתִי (חול' כד:).

קצח הָרוֹצֶה לָסוּךְ כָּל־גּוּפוֹ – סָךְ רֹאשׁוֹ תְּחִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֶלֶךְ עַל כָּל־אֵבָרָיו (שבת סא.).

ח. רְפוּאַת הַגּוּף

קצט “וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ”⁴³³ – אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: זוֹ מְעֻלָּה שֶׁבַּבְּרָכוֹת⁴³⁴ (יבמ' קכ:).

ר אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב: אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ רוֹפֵא (ירוש' קיד' פ“ד, הי”ב).

רא הַגּוּף הַזֶּה – תּוֹלְדוֹתָיו⁴³⁵ נִתְלוֹת זוֹ בְזוֹ, וְאִם אֵין זוֹ אֵין זוֹ, וְכֵוָן שֶׁהֵן מִתְפָּרְקוֹת⁴³⁶ אַחַת מֵחֲבֶרְתָּהּ הַגּוּף נָגוּעַ וּמֵת; כְּמוֹ הַבַּיִת הַזֶּה שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אַרְבָּעָה צְדָדִים – אִם נִתְפָּרֵק אֶחָד מֵהֶם הַבַּיִת נוֹפֵל (מד' שמ' ד).

רב שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל; “וְרַפֹּא יְרַפֵּא”⁴³⁷ – מִכָּאן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת (בר' ס.).

רג מַעֲשֶׂה בְּרַ' יִשְׁמָעֵאל וְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם וְהָיָה עִמָּהֶם אָדָם אֶחָד. פָּגַע בָּהֶם אָדָם חוֹלֶה. אָמַר לָהֶם: רַבּוֹתַי, אִמְרוּ לִי, בַּמָּה אֶתְרַפֵּא? אָמְרוּ לוֹ: קַח לְךָ כָּךְ וְכָךְ עַד שֶׁתִּתְרַפֵּא. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמָּהֶם: וּמִי הִכָּה אוֹתוֹ בְּחֹלִי? אָמְרוּ לוֹ: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם הִכְנַסְתֶּם עַצְמְכֶם בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם – הוּא הִכָּה וְאַתֶּם מְרַפְּאִים! אָמְרוּ לוֹ: מַה־מְּלַאכְתֶּךָ? אָמַר לָהֶם: עוֹבֵד אֲדָמָה אָנִי, וַהֲרֵי הַמַּגָּל בְּיָדִי. אָמְרוּ לוֹ: מִי בָרָא אֶת־הַכָּרֶם? אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמְרוּ לוֹ: וְאַתָּה מַכְנִיס עַצְמְךָ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ – הוּא בָרָא אוֹתוֹ וְאַתָּה אוֹכֵל פֵּרוֹתָיו מִמֶּנּוּ! אָמַר לָהֶם: אֵין אַתֶּם רוֹאִים הַמַּגָּל בְּיָדִי? – אִלּוּלֵי שֶׁאֲנִי יוֹצֵא וְחוֹרְשׁוֹ וּמְכַסְּחוֹ⁴³⁸ וּמְזַבְּלוֹ⁴³⁹ וּמְנַכְּשׁוֹ⁴⁴⁰ לֹא הֶעֱלָה מְאוּמָה. אָמְרוּ לוֹ: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא שָׁמַעְתָּ מַה שֶּׁכָּתוּב: “אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו”⁴⁴¹? – כְּשֵׁם שֶׁהָעֵץ אִם אֵינוֹ נִזְבָּל וּמִתְנַכֵּשׁ וְנֶחֱרָשׁ אֵינוֹ עוֹלֶה, וְאִם עָלָה וְלֹא שָׁתָה מַיִם אֵינוֹ חַי וְהוּא מֵת, כָּךְ הַגּוּף הוּא הָעֵץ, הַזֶּבֶל הוּא הַסַּם, אִישׁ הָאֲדָמָה הוּא הָרוֹפֵא! (מד שמ' ד).

רד מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ כְּאֵב הוֹלֵךְ לְבֵית הָרוֹפֵא (ב"ק מו).

רה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כַּבֵּד אֶת־רוֹפַאֲךָ עַד שֶׁלֹּא תִצְטָרֵךְ לוֹ (ירוש‘, תענ’ פ“ג, ה”ו).

רו אָסְיָא דְּמַגָּן⁴⁴² מַגָּן שָׁוֵי (ב"ק פה.).

רז אָסְיָא רַחִיקָא⁴⁴³ עֵינָא עֲוִירָא (שם).

רח עֲלוּבָה הִיא הַמְּדִינָה⁴⁴⁴ שֶׁרוֹפְאָהּ פּוֹדָגְרִיס (ויק"ר ה).

רט רוֹפֵא, רְפָא חֲגִירָתֶךָ⁴⁴⁵! (ב"ר כג).

רי טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לְגֵיהִנֹּם⁴⁴⁶ (קיד' פב.).

ריא חִזְקִיָּה גָּנַז סֵפֶר רְפוּאוֹת – וְהוֹדוּ לוֹ⁴⁴⁷ (בר' י:).

ריב אָמַר לוֹ רַב לְחִיָּא בְנוֹ: לֹא תִשְׁתֶּה סַמִּים וְלֹא תְקַפֵּץ בְּרַגְלַיִם, וְלֹא תַעֲקֹר שִׁנַּיִם, וְלֹא תִתְגָּרֶה בְּנָחָשׁ (פס' קיג.).

ריג “שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ”⁴⁴⁸ – אָמַר אַבַּיֵּי: מִכְּלָל שֶׁזֹּהַר הַחַמָּה מְרַפֵּא (נדר' ח:).

ריד הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: אִדְּלָא יוֹמָא – אִדְּלָא קְצִירָא⁴⁴⁹ (ב"ב טז:).

ט. שְׁמִירַת הַגּוּף

רטו הִזָּהֵר בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים: אַל תַּרְבֶּה בִישִׁיבָה, שֶׁיְשִׁיבָה קָשָׁה לְתַחְתּוֹנִיּוֹת⁴⁵⁰; וְאַל תַּרְבֶּה בַעֲמִידָה, שֶׁעֲמִידָה קָשָׁה לַלֵּב. וְאַל תַּרְבֶּה בַהֲלִיכָה, שֶׁהֲלִיכָה קָשָׁה לָעֵינָיִם; אֶלָּא שְׁלִישׁ בִּישִׁיבָה, שְׁלִישׁ בַּעֲמִידָה, שְׁלִישׁ בְּהִלּוּךְ.

כָּל־יְשִׁיבָה שֶׁאֵין בָּהּ סְמִיכָה – עֲמִידָה שֶׁיֶּשׁ־בָּהּ סְמִיכָה נוֹחָה הֵימֶנָּה (כת' קיא).

רטז “וְנָתַן יְיָ לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ”⁴⁵¹ – אֵיזֶה דָבָר שֶׁמְּכַלֶּה אֶת־הָעֵינַיִם וּמַדְאִיב אֶת־הַנֶּפֶשׁ – אֵלּוּ הַתַּחְתּוֹנִיּוֹת (נדר' כב.).

ריז פְּסִיעָה גַּסָּה⁴⁵² נוֹטֶלֶת אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם (בר' מג:).

ריח בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: עַל כָּל־מִשְׁכָּב שְׁכַב, חוּץ מִן הַקַּרְקָע; עַל כָּל־מוֹשָׁב שֵׁב, חוּץ מִן הַקּוֹרָה⁴⁵³ (בר' סב:).

ריט שְׁמוֹנָה רֻבָּם קָשֶׁה וּמִעוּטָם יָפֶה, וְאֵלּוּ הֵם: דֶּרֶךְ וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ⁴⁵⁴, עשֶׁר⁴⁵⁵ וּמְלָאכָה, יַיִן וְשֵׁנָה, חַמִּין וְהַקָּזַת־דָּם⁴⁵⁶ (גיט' ע.).

רכ שְׁלשָׁה דְבָרִים מַכְחִישִׁים⁴⁵⁷ כֹּחוֹ שֶׁל־אָדָם, וְאֵלּוּ הֵם: פַּחַד, דֶּרֶךְ וְעָוֹן⁴⁵⁸ (שם).

רכא אָמַר רַ' תַּנְחוּם בְּרַ' חִיָּא: אַרְבָּעָה דְבָרִים מַתִּישִׁים⁴⁵⁹ כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הֵם: הֶעָוֹן וְהַדֶּרֶךְ וְהַתַּעֲנִית וְהַמַּלְכוּת⁴⁶⁰. אָמַר רַ' תַּנְחוּמָא: אַף הַצּוּקָה⁴⁶¹ (שו"ט לא).

רכב אָמַר רַב: אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת חֲצִי גוּפוֹ שֶׁל אָדָם (בר' נח:).

רכג “וְהֵסִיר יְיָ מִמְּךָ כָּל־חֹלִי⁴⁶²”⁴⁶³ – אָמַר רַב: זוֹ עָיִן⁴⁶⁴: רַב לְטַעְמוֹ⁴⁶⁵, שֶׁכְּשֶׁהָיָה רַב עוֹלֶה לְבֵית־הַקְּבָרוֹת עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה וְאָמַר⁴⁶⁶: תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה⁴⁶⁷ בְּעַיִן רָעָה וְאֶחָד בְּדֶרֶךְ־אָרֶץ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הָרוּחַ⁴⁶⁸: שְׁמוּאֵל לְטַעְמוֹ, שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל: הַכֹּל בָּרוּחַ. רַ' חֲנִינָא אָמַר: זוֹ צִנָּה⁴⁶⁹. רַ' אֶלְעָזָר אָמַר: זוֹ מָרָה⁴⁷⁰ (ב"מ קז:).

רכד אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב: כָּל־חֹלִי וְלֹא חֳלִי־מֵעָיִם, כָּל־כְּאֵב וְלֹא כְאֵב לֵב, כָּל־מֵחוּשׁ⁴⁷¹ וְלֹא מֵחוּשׁ רֹאשׁ (שבת יא.).

רכה אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר: “וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד”⁴⁷² – זֶה שֵׁנָה. וְכִי שֵׁנָה טוֹב מְאֹד, אֶתְמְהָה! לֹא כָךְ שָׁנִינוּ: יַיִן וְשֵׁנָה לִרְשָׁעִים נָאֶה לָהֶם וְנָאֶה לָעוֹלָם? אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם יָשֵׁן קִמְעָא הוּא עוֹמֵד וְיָגֵעַ בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה (ב"ר ט).

רכו אָמַר רַ' יוֹחָנָן: שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אִישַׁן⁴⁷³ שְׁלשָׁה יָמִים – מַלְקִין אוֹתוֹ⁴⁷⁴ וְיָשֵׁן לְאַלְתָּר⁴⁷⁵ (סוכה נג.).

רכז אָמַר רַב יְהוּדָה: לֹא נִבְרָא לַיְלָה אֶלָּא לְשֵׁנָה (עיר' סה.).

רכח אָמַר שְׁמוּאֵל: שֵׁנָה בְּעַמּוּד־הַשַּׁחַר כְּאִסְטְמָא לְבַרְזֶל⁴⁷⁶ (בר' סב:).

––––––––

רכט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: [הַרְבֵּה] דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּפַת־שַׁחֲרִית⁴⁷⁷: מַצֶּלֶת מִן הַחַמָּה וּמִן הַצִּנָּה וּמִן הַזִּיקִין⁴⁷⁸ וּמִן הַמַּזִּיקִים וּמַחְכִּימַת פֶּתִי⁴⁷⁹, וְזוֹכֶה בַדִּין, לִלְמוֹד תּוֹרָה וּלְלַמֵּד, וּדְבָרָיו נִשְׁמָעִים⁴⁸⁰ וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְאֵין בְּשָׂרוֹ מַעֲלֶה הֶבֶל⁴⁸¹, וְהוֹרֶגֶת כִּנָּה שֶׁבִּבְנֵי־מֵעָיִם⁴⁸²; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מוֹצִיא אֶת־הַקִּנְאָה וּמַכְנִיס אֶת־הָאַהֲבָה.

אָמַר לוֹ רַבָּה לְרָבָא בַר מָרִי: מִנַּיִן דָּבָר זֶה שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: שִׁשִּׁים רָצִים רוֹדְפִים וְאֵינָם מַגִּיעִים אֶת־הָאָדָם שֶׁאוֹכֵל פַּת־שַׁחֲרִית, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: הַשְׁכֵּם וֶאֱכֹל בַּקַּיִץ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַחֹרֶף מִפְּנֵי הַצִּנָּה? – שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא־יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ”⁴⁸³. אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר לִי מִשָּׁם וַאֲנִי אֹמַר לְךָ מִכָּאן: “וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת־לַחְמְךָ וְאֶת־מֵימֶיךָ⁴⁸⁴”⁴⁸⁵ – “וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם” זוֹ קְרִיאַת־שְׁמַע וּתְפִלָּה, “וּבֵרַךְ אֶת־לַחְמְךָ וְאֶת־מֵימֶיךָ” – זוֹ פַת בַּמֶּלַח וְקִיתוֹן שֶׁל מָיִם, מִכָּאן וְאֵילַךְ “וַהֲסִרֹתִי⁴⁸⁶ מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ”⁴⁸⁷.

שָׁנִינוּ: “מַחֲלָה” זוֹ מָרָה. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ מַחֲלָה? שֶׁהִיא מַחֲלָה כָל־גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם; דָּבָר אַחֵר: מַחֲלָה, שֶׁשְּׁמוֹנִים וּשְׁלשָׁה חֳלָאִים⁴⁸⁸ תְּלוּיִם בְּמָרָה, וְכֻלָּם פַּת־שַׁחֲרִית בַּמֶּלַח וְקִיתוֹן שֶׁל מַיִם מְבַטַּלְתָּם (ב“מ קז; ב”ק צב:).

רל שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שָׁעָה רִאשׁוֹנָה מַאֲכַל לוּדִים⁴⁸⁹, שְׁנִיָּה מַאֲכַל לִסְטִים⁴⁹⁰, שְׁלִישִׁית מַאֲכַל יוֹרְשִׁים⁴⁹¹, רְבִיעִית מַאֲכַל כָּל־אָדָם, חֲמִישִׁית מַאֲכַל פּוֹעֲלִים, שִׁשִּׁית מַאֲכַל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים; מִכָּאן וְאֵילַךְ – כְּזוֹרֵק אֶבֶן לְחֵמֶת⁴⁹².

אָמַר אַבַּיֵּי: לֹא אָמְרוּ⁴⁹³ אֶלָּא שֶׁלֹּא טָעַם כְּלוּם בַּבֹּקֶר, אֲבָל אִם טָעַם כָּל־שֶׁהוּא בַּבֹּקֶר אֵין בְּכָךְ כְּלוּם (שבת י.).

רלא “הַמַּאֲכִלְךָ מָן⁴⁹⁴ בַּמִּדְבָּר… לְמַעַן עַנֹּתְךָ”⁴⁹⁵ – רַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי, אֶחָד אָמַר: אֵינוֹ דוֹמֶה מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ פַת בְּסַלּוֹ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ פַת בְּסַלּוֹ⁴⁹⁶; וְאֶחָד אָמַר: אֵינוֹ דוֹמֶה מִי שֶׁרוֹאֶה וְאוֹכֵל לְמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְאוֹכֵל⁴⁹⁷.

אָמַר רַב יוֹסֵף⁴⁹⁸: מִכָּאן רֶמֶז לְסוֹמִין, שֶׁאוֹכְלִים וְאֵין שְׂבֵעִים.

אָמַר אַבַּיֵּי: הִלְכָּךְ מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ סְעֻדָּה לֹא יֹאכְלֶנָּה אֶלָּא בַיּוֹם⁴⁹⁹ (יומא עד:).

רלב אָמַר רַ' יוֹסֵי בְּרַ' בּוּן: אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ גִּנָּה שֶׁל יָרָק (ירוש‘, קיד’ פ“ד, הי”ב).

רלג אָמַר רַב חִסְדָּא: בַּר בֵּי־רַב שֶׁאֵין לוֹ לֶחֶם הַרְבֵּה לֹא יֹאכַל יָרָק, מִשּׁוּם שֶׁגּוֹרֵר⁵⁰⁰.

וְאָמַר רַב חִסְדָּא: אֲנִי לֹא הָיִיתִי אוֹכֵל יָרָק לֹא בַעֲנִיּוּתִי וְלֹא בַעֲשִׁירוּתִי. בַּעֲנִיּוּתִי – מִשּׁוּם שֶׁגּוֹרֵר; בַּעֲשִׁירוּתִי, שֶׁאָמַרְתִּי: בַּמָּקוֹם שֶׁנִּכְנָס יָרָק יִכָּנֵס בָּשָׂר וְדָגִים (שבת קמ:).

רלד אָמַר רַב: אָמַר לִי אַדָּא הַצַּיָּד: הַדָּג – צְלֵהוּ בְאָחִיו⁵⁰¹, הַעֲלֵהוּ בְּאָבִיו⁵⁰² וְאָכְלֵהוּ בִּבְנוֹ⁵⁰³, וּשְׁתֵה עָלָיו אָבִיו⁵⁰⁴ (מו"ק יא.).

רלה אָמַר רַ' יַנַּאי אָמַר רַב: כֹּל שֶׁהוּא כְבֵיצָה⁵⁰⁵ – בֵּיצָה טוֹבָה מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁבָּא רָבִין אָמַר: טוֹבָה בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת⁵⁰⁶ מִשִּׁשָּׁה לוֹגִין סֹלֶת. כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: טוֹבָה בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת מִשִּׁשָּׁה, צְלוּיָה⁵⁰⁷ – מֵאַרְבָּעָה, מְבֻשֶּׁלֶת – “כֹּל שֶׁהוּא כְּבֵיצָה⁵⁰⁸, בֵּיצָה טוֹבָה מִמֶּנּוּ”, חוּץ מִן הַבָּשָׂר (בר' מד:).

רלו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: טְחוֹל⁵⁰⁹ יָפֶה לַשִּׁנַּיִם וְקָשֶׁה לִבְנֵי־מֵעָיִם, כְּרֵשִׁין⁵¹⁰ קָשִׁים לַשִּׁנַּיִם וְיָפִים לִבְנֵי־מֵעָיִם. כָּל־יָרָק חַי מוֹרִיק⁵¹¹ וְכָל־קָטָן⁵¹² מַקְטִין⁵¹³, וְכָל־נֶפֶשׁ⁵¹⁴ מֵשִׁיב אֶת־הַנָּפֶשׁ, וְכָל־קָרוֹב לַנֶּפֶשׁ⁵¹⁵ מֵשִׁיב אֶת־הַנָּפֶשׁ. כְּרוּב לְמָזוֹן וּתְרָדִין⁵¹⁶ לִרְפוּאָה. אוֹי לוֹ לַבַּיִת⁵¹⁷ שֶׁהַלֶּפֶת עוֹבֶרֶת בְּתוֹכוֹ (שם).

רלז שָׁנִינוּ: אַחַר כָּל־אֲכִילָתְךָ אֱכֹל מֶלַח, וְאַחַר כָּל־שְׁתִיָּתְךָ שְׁתֵה מַיִם – וְאִי אַתָּה נִזּוֹק.

אָכַל כָּל־מַאֲכָל וְלֹא אָכַל מֶלַח, שָׁתָה כָל־מַשְׁקִין וְלֹא שָׁתָה מַיִם – בַּיּוֹם יִדְאַג מִן רֵיחַ הַפֶּה, וּבַלַּיְלָה יִדְאַג מִפְּנֵי אַסְכְּרָה⁵¹⁸.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמְקַפֶּה⁵¹⁹ אֲכִילָתוֹ בְּמַיִם אֵינוֹ בָא לִידֵי חֳלִי־מֵעָיִם. וְכַמָּה? – אָמַר רַב חִסְדָּא: קִיתוֹן לְפַת⁵²⁰.

אָמַר רַב מָרִי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: הָרָגִיל בַּעֲדָשִׁים אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם מוֹנֵעַ אַסְכְּרָה מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, אֲבָל כָּל־יוֹם לֹא. – לָמָּה? – מִשּׁוּם שֶׁקָּשֶׁה לְרֵיחַ הַפֶּה.

וְאָמַר רַב מָרִי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: הָרָגִיל בְּחַרְדָּל אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם מוֹנֵעַ חֳלָאִים מִבֵּיתוֹ. אֲבָל כָּל יוֹם לֹא. – לָמָּה? – מִשּׁוּם שֶׁקָּשֶׁה לְחֻלְשַׁת הַלֵּב.

אָמַר רַ' חִיָּא בַר אָשֵׁי אָמַר רַב: הָרָגִיל בְּדָגִים קְטַנִּים אֵינוֹ בָא לִידֵי חֳלִי מֵעָיִם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדָּגִים קְטַנִּים מַפְרִין וּמַרְבִּין וּמַבְרִין גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם. אָמַר רַ' חַמָּא בְּרַ' חֲנִינָא: הָרָגִיל בְּקֶצַח⁵²¹ אֵינוֹ בָא לִידֵי כְאֵב־לֵב. הֵשִׁיבוּ: רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: קֶצַח אֶחָד מִשִּׁשִּׁים סִמָּנֵי הַמָּוֶת הוּא, וְהַיָּשֵׁן לְמִזְרַח גָּרְנוֹ⁵²² – דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ?

– לֹא קָשֶׁה: כָּאן בְּרֵיחוֹ⁵²³ וְכָאן בְּטַעְמוֹ.

אִמּוֹ שֶׁל רַ' יִרְמִיָה הָיְתָה אוֹפָה הַפַּת וּמַדְבֶּקֶת⁵²⁴ [אֶת הַקֶּצַח] וּמְקַלַּפְתּוֹ⁵²⁵ (בר' מ.).

רלח אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעַאי: אֱכֹל בָּצָל וְשֵׁב בְּצֵל, וְלֹא תֹּאכַל אַוָּזִין וְתַרְנְגֹלִים וִיהֵא לִבְּךָ רוֹדֵף עָלֶיךָ⁵²⁶ (פסח' קיד.).

רלט צְנוֹן מְחַתֵּךְ מַאֲכָל⁵²⁷, חֲזֶרֶת מְהַפֵּךְ מַאֲכָל, קִשּׁוּת⁵²⁸ מַרְחִיב בְּנֵי־מֵעָיִם.

– וַהֲלֹא שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם “קִשּׁוּאִים” – מִפְּנֵי שֶׁקָּשִׁים לְגוּפוֹ שֶׁל אָדָם כַּחֲרָבוֹת?

– לֹא קָשֶׁה: כָּאן בִּגְדוֹלִים, כָּאן בִּקְטַנִּים (ע“ז יא.; ע”י).

רמ רַ' יִרְמְיָה חָלָה. בָּא אֶצְלוֹ רוֹפֵא לְרַפְּאוֹתוֹ. רָאָה דְלַעַת⁵²⁹ מֻנַּחַת בְּבֵיתוֹ. הִנִּיחוֹ וְיָצָא. אָמַר: מַלְאַךְ־הַמָּוֶת יֶשׁ־לוֹ לָזֶה בְּבֵיתוֹ⁵³⁰ – וַאֲנִי אָבוֹא לְרַפְּאוֹתוֹ! (נדר' מט.).

רמא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חֲמִשָּׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְשׁוּם: מַשְׂבִּיעַ וּמַשְׁחִין⁵³¹ וּמַצְהִיל פָּנִים וּמַרְבֶּה הַזֶּרַע וְהוֹרֵג כִּנִּים שֶׁבִּבְנֵי־מֵעָיִם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מַכְנִיס אַהֲבָה⁵³² וּמוֹצִיא אֶת־הַקִּנְאָה (ב"ק פב.).

רמב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַסְפַּרְגּוֹס⁵³³ יָפֶה לַלֵּב וְטוֹב לָעֵינַיִם וְכָל־שֶׁכֵּן לִבְנֵי־מֵעָיִם, וְהָרָגִיל בּוֹ יָפֶה לְכָל־גּוּפוֹ, וְהַמִּשְׁתַּכֵּר הֵימֶנּוּ קָשֶׁה לְכָל־גּוּפוֹ (בר' נא.).

רמג שָׁנִינוּ: שְׁלשָׁה מַרְבִּים אֶת־הַזֶּבֶל⁵³⁴ וְכוֹפְפִים אֶת־הַקּוֹמָה וְנוֹטְלִים אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הֵם: פַּת קִבָּר וְשֵׁכָר חָדָשׁ וְיָרָק (עיר' נה, נו).

רמד תְּמָרִים – שַׁחֲרִית וְעַרְבִית יָפוֹת, בְּמִנְחָה רָעוֹת, בַּצָּהֳרַיִם – אֵין כְּמוֹתָן, וּמְבַטְּלוֹת שְׁלשָׁה דְבָרִים: מַחֲשָׁבָה רָעָה⁵³⁵ וָחֳלִי־מֵעַיִם וְתַחְתּוֹנִיּוֹת⁵³⁶ (כת' י:).

רמה יָפֶה סִפְסוּף⁵³⁷ שֶׁאָכַלְנוּ בְּיַלְדוּתֵנוּ מֵאֲפַרְסְקִין שֶׁאָכַלְנוּ בְזִקְנוּתֵנוּ (ירוש' פאה פ“ז, ה”ד).

רמו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִי שֶׁאֲחָזוֹ בֻלְמוֹס⁵³⁸ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ דְּבַשׁ וְכָל־מִינֵי מְתִיקָה, שֶׁהַדְּבַשׁ וְכָל־מִינֵי מְתִיקָה מְאִירִים עֵינָיו שֶׁל אָדָם.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: פַּעַם אַחַת אֲחָזַנִי בֻלְמוֹס וְרַצְתִּי לְמִזְרָחָהּ שֶׁל תְּאֵנָה⁵³⁹, וְקִיַּמְתִּי בְעַצְמִי: “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ”⁵⁴⁰, שֶׁשָּׁנָה רַב יוֹסֵף: הָרוֹצֶה לִטְעוֹם טַעַם תְּאֵנָה יִפְנֶה לְמִזְרָחָהּ.

רַ' יְהוּדָה וְרַ' יוֹסֵי הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדָּרֶךְ. אֲחָזוֹ בֻלְמוֹס לְרַ' יְהוּדָה, קִפַּח אֶת־הָרוֹעֶה⁵⁴¹ וְאָכַל אֶת־פִּתּוֹ. אָמַר לוֹ רַ' יוֹסֵי: קִפַּחְתָּ אֶת־הָרוֹעֶה! כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְעִיר אֲחָזוֹ בֻלְמוֹס לְרַ' יוֹסֵי, הִקִּיפוּהוּ לְגִינִין וּקְעָרוֹת⁵⁴². אָמַר לוֹ רַ' יְהוּדָה: אֲנִי קִפַּחְתִּי אֶת־הָרוֹעֶה וְאַתָּה קִפַּחְתָּ אֶת־הָעִיר כֻּלָּהּ (יומא פג:).

רמז הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: רַוְחָא לִבְסִימָא שְׁכִיחָא (רֶוַח מָצוּי לְמַעֲדַנִּים⁵⁴³) (עיר' פב.).

רמח אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי: [אֵלּוּ] דְבָרִים שֶׁהָעוֹשֶׂה אוֹתָם מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ וְדָמוֹ בְרֹאשׁוֹ: הָאוֹכֵל שׁוּם קָלוּף וּבָצָל קָלוּף וּבֵיצָה קְלוּפָה, וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין מְזוּגִים שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם הַלַּיְלָה, וְהַלָּן בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת, וְהַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו וְזוֹרְקָן לִרְשׁוּת־הָרַבִּים (נדה יז.).

רמט שְׁלשָׁה מַשְׁקִין אֲסוּרִים מִשּׁוּם גִּלּוּי⁵⁴⁴: הַמַּיִם וְהַיַּיִן וְהֶחָלָב (תרומ' פ“ח, מ”ד).

רנ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם לֹא מִן הַנְּהָרוֹת וְלֹא מִן הָאֲגַמִּים בַּלָּיְלָה, וְאִם שָׁתָה – דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה (פסח' קיב.).

רנא אָמַר רַב אַמִּי: צְרִיכִין לָחשׁ לְמָה שֶׁהַבְּרִיּוֹת חוֹשְׁשִׁין: אָסוּר לְאָדָם⁵⁴⁵ לִתֵּן פְּרוּטוֹת לְתוֹךְ הַפֶּה, תַּבְשִׁיל תַּחַת הַמִּטָּה וּפַת תַּחַת בֵּית־הַשֶּׁחִי, וְלִתְחוֹב סַכִּין לְתוֹךְ הַצְּנוֹן וּלְתוֹךְ הָאֶתְרוֹג (ירוש' תרומ' פ“ח, ה”ג).

רנב רַ' יוֹחָנָן אָמַר: אָסוּר לֵילֵךְ בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל מְצֹרָע אַרְבַּע אַמּוֹת, וְרַ' שִׁמְעוֹן אָמַר: אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה. וְלֹא נֶחֱלָקוּ, מִי שֶׁאָמַר אַרְבַּע אַמּוֹת – בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הָרוּחַ יוֹצֵא, וּמִי שֶׁאָמַר מֵאָה אַמָּה – בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ יוֹצֵא.

רַ' מֵאִיר לֹא אָכַל בֵּיצִים מִמְּבוֹאוֹת שֶׁל מְצֹרָע. רַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי לֹא הָיוּ נִכְנָסִין לִמְבוֹאוֹת שֶׁל מְצֹרָע. רֵישׁ־לָקִישׁ כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶחָד מֵהֶם בָּעִיר הָיָה זוֹרֵק בּוֹ אֲבָנִים. אָמַר לוֹ: צֵא לִמְקוֹמֶךָ⁵⁴⁶, לֹא תְזַהֵם⁵⁴⁷ אֶת־הַבְּרִיּוֹת! רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶחָד מֵהֶם הָיָה מִתְחַבֵּא מִמֶּנּוּ (ויק"ר טז).

––––––––

רנג אָמַר רַ' יַנַּאי: “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”⁵⁴⁸ – זֶה אַסְטְנִיס⁵⁴⁹, “וְטוֹב־לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד”⁵⁵⁰ – זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה⁵⁵¹ (ב"ב קמה:).

רנד אָמַר שְׁמוּאֵל: שִׁנּוּי וֶסֶת⁵⁵² תְּחִלַּת חֳלִי־מֵעָיִם.

“כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”⁵⁵³ – וַהֲרֵי יֵשׁ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים־טוֹבִים⁵⁵⁴? – כִּשְׁמוּאֵל⁵⁵⁵ (כת' קי:).

רנה שָׁנִינוּ: אָכַל וְלֹא שָׁתָה – אֲכִילָתוֹ דָם, וְזֶהוּ תְּחִלַּת חֳלִי־מֵעָיִם; אָכַל וְלֹא הָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת – אֲכִילָתוֹ מַרְקֶבֶת, וְזֶהוּ תְּחִלַּת רֵיחַ רָע⁵⁵⁶; הַנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו⁵⁵⁷ וְאָכַל – דּוֹמֶה לְתַנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ עַל גַּבֵּי אֶפְרוֹ, וְזֶהוּ תְּחִלַּת רֵיחַ זֻהֲמָא⁵⁵⁸ (שבת מא.).

רנו אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ לְרַ' נָתָן: אֱכֹל שְׁלִישׁ וּשְׁתֵה שְׁלִישׁ וְהַנַּח שְׁלִישׁ⁵⁵⁹: לִכְשֶׁתִּכְעַס תַּעֲמֹד עַל מִלּוּאֶךָ⁵⁶⁰.

שָׁנָה רַ' חִיָּא: הָרוֹצֶה שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי חֳלִי מֵעַיִם יְהֵא רָגִיל בְּטִבּוּל⁵⁶¹ קַיִץ וָחֹרֶף. סְעֻדָּתְךָ שֶׁהֲנָאָתְךָ מִמֶּנָּה⁵⁶² מְשֹׁךְ יָדְךָ הֵימֶנָּה⁵⁶³. וְאַל תַּשְׁהֶה עַצְמְךָ⁵⁶⁴ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִנְקָבֶיךָ (גיט' ע.).

רנז אָמַר רַב אַחָאי: הַמַּשְׁהֶה אֶת־נְקָבָיו עוֹבֵר מִשּׁוּם “לֹא־תְשַׁקְּצוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם”⁵⁶⁵ (מכ' טז:).

רנח אָמַר לוֹ רַב הוּנָא לְרַבָּה בְנוֹ: מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה מָצוּי⁵⁶⁶ לִפְנֵי רַב חִסְדָּא, שֶׁשְּׁמוּעָתוֹ מְחֻדָּדֶת? אָמַר לוֹ: מַה לִּי לֵילֵך אֶצְלוֹ? כְּשֶׁאֲנִי בָא אֶצְלוֹ הוּא עוֹסֵק עִמִּי בִּדְבָרִים שֶׁל מַה־בְּכָךְ; אוֹמֵר לִי: מִי שֶׁנִּכְנַס לְבֵית־הַכִּסֵּא לֹא יֵשֵׁב בְּהֶדְיָא⁵⁶⁷ וְלֹא יִטְחַר הַרְבֵּה⁵⁶⁸, שֶׁאוֹתָהּ כַּרְכֶּשֶׁת⁵⁶⁹ יוֹשֶׁבֶת עַל שָׁלשׁ שִׁנַּיִם, וְשֶׁמָּא יִשְׁתַּמְּטוּ שִׁנֵּי הַכַּרְכֶּשֶׁת וּבָא לִידֵי סַכָּנָה. אָמַר לוֹ: הוּא עוֹסֵק בְּחַיֵּי הַבְּרִיּוֹת וְאַתָּה אוֹמֵר בִּדְבָרִים שֶׁל מַה־בְּכָךְ! – כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁתֵּלֵךְ אֶצְלוֹ (שבת פב.).

רנט אָמַר לוֹ מִין אֶחָד לְרַ' יְהוּדָה: פָּנֶיךָ דּוֹמִין⁵⁷⁰ אוֹ כְמַלְוֵי־בְרִבִּית אוֹ כִמְגַדְּלֵי־חֲזִירִים. אָמַר לוֹ: בַּיְּהוּדִים שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים⁵⁷¹; אֶלָּא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בֵּית־הַכִּסֵּא יֶשׁ־לִי מִבֵּיתִי וְעַד בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, וְכָל־שָׁעָה וְשָׁעָה לְכָל־אֶחָד⁵⁷² וְאֶחָד אֲנִי נִכְנָס (נדר' מט; ע"י).

רס אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי בֶּן קְצַרְתָּה: שֵׁשׁ דְּמָעוֹת הֵן, שָׁלשׁ יָפוֹת וְשָׁלשׁ רָעוֹת: שֶׁל עָשָׁן וְשֶׁל בְּכִי וְשֶׁל בֵּית־הַכִּסֵּא⁵⁷³ – רָעוֹת; שֶׁל סַם וְשֶׁל שְׂחוֹק וְשֶׁל פֵּרוֹת⁵⁷⁴ – יָפוֹת (שבת קנא, קנב).

רסא צֹאַת־הַחֹטֶם וְצֹאַת הָאֹזֶן רֻבָּן קָשֶׁה וּמִעוּטָן יָפֶה (ב"מ קז:).

––––––––

רסב חֲמוּרָה סַכָּנָה מֵאִסּוּר⁵⁷⁵ (חול' י.).

רסג הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִצִּנִּים פַּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם”⁵⁷⁶ (כת' ל.).

רסד אֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס⁵⁷⁷ (עפ"י פסח' סד.).

רסה אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֵׂה נִסִּים⁵⁷⁸ (בר' ס.).

רסו לָאו בְּכָל־שָׁעָה וְשָׁעָה מִתְרַחֵשׁ נֵס (מג' ז:).

רסז כָּל־מָקוֹם שֶׁקָּבוּעַ הַנֵּזֶק אֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס (קיד' לט.).

רסח אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה (ירוש' שבת פ“ב, ה”ו; ב"ר צא).

רסט בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת שָׂטָן מָצוּי לְקַטְרֵג: הַשָּׁרוּי⁵⁷⁹ בְּבַיִת רָעוּעַ וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וְהַמְפָרֵשׁ בַּיָּם⁵⁸⁰ (קה"ר ג).

רע אָמַר רַ' יִצְחָק: שְׁלשָׁה דְבָרִים מַזְכִּירִין עֲוֹנוֹתָיו⁵⁸¹ שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הֵם: קִיר נָטוּי וְעִיּוּן־תְּפִלָּה⁵⁸² וּמוֹסֵר דִּין עַל⁵⁸³ חֲבֵרוֹ לַשָּׁמָיִם (בר' נה.).

רעא רַ' יוֹסֵי בֶן חֲלַפְתָּא נִכְנַס לְסִמְטָא⁵⁸⁴ וְהָיָה הַחַמָּר⁵⁸⁵ מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו. הִגִּיעוּ לְבֵית־שִׁיחַ⁵⁸⁶ אֶחָד, אָמַר לוֹ הַחַמָּר: מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִרְחוֹץ. אָמַר לוֹ: לֹא תְסַכֵּן עַצְמֶךָ. אָמַר לוֹ [הַחַמָּר]: לְהִתְרַחֵץ מִטֻּמְאָתִי אֲנִי מְבַקֵּשׁ. אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל תְּסַכֵּן עַצְמֶךָ. כֵּוָן שֶׁלֹּא שָׁמַע לוֹ אָמַר לוֹ: יֵרֵד⁵⁸⁷ וְלֹא יַעֲלֶה – וְכֵן הָיָה (ירוש' בר' פ“ג, ה”ד).

רעב אָמַר רַ' יַנַּאי: לְעוֹלָם אַל יַעֲמוֹד אָדָם בִּמְקוֹם סַכָּנָה, לוֹמַר שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס, שֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס, וְאִם עוֹשִׂין לוֹ נֵס מְנַכִּין⁵⁸⁸ לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו.

אָמַר רַ' חָנִין: מִנַּיִן? – שֶׁנֶּאֱמַר: “קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל־הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת־עַבְדֶּךָ”⁵⁸⁹ – אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא עַל הַנֵּס שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לִי אַתָּה מְנַכֶּה לִי מִזְּכֻיּוֹתַי וְנִמְצֵאתִי קָטֹן מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל־הָאֱמֶת (שבת לב.; תענ' כ:; ע"י).

רעג בִּנְהַרְדְּעָא הָיָה כֹתֶל רָעוּעַ, שֶׁלֹּא הָיוּ רַב וּשְׁמוּאֵל עוֹבְרִים תַּחְתָּיו אַף־עַל־פִּי שֶׁעָמַד בִּמְקוֹמוֹ⁵⁹⁰ שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה לְשָׁם. אָמַר שְׁמוּאֵל לְרַב: נֵלֵךְ וְנַקִּיף. אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו אֵינִי צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה עִמָּנוּ, שֶׁזְּכוּתוֹ מְרֻבָּה וְאֵינִי מִתְיָרֵא (תענ' כ:).

רעד רַב הוּנָא הָיָה לוֹ יַיִן בְּבַיִת רָעוּעַ, וּבִקֵּשׁ לְפַנּוֹתוֹ. הִכְנִיס אֶת־רַב אַדָּא⁵⁹¹ בַר אַהֲבָה לְשָׁם וּמְשָׁכוֹ בְּדִבְרֵי תוֹרָה עַד שֶׁפִּנָּה. לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ נָפַל הַבָּיִת. הִרְגִּישׁ רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה וְהִקְפִּיד: סָבַר לָהּ כְּרַ' יַנַּאי⁵⁹² (שם).

רעה כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה (ירוש' בר' פ“ד, ה”ד).

רעו אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יֵצֵא אָדָם בְּ“כִי־טוֹב⁵⁹³” וְיִכָּנֵס בְּ“כִי־טוֹב”, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ”⁵⁹⁴ (תענ' י:).

רעז הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ קֹדֶם קְרִיאַת־הַגֶּבֶר⁵⁹⁵ דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ (יומא כא.).

רעח הַכְנִיסוּ חַמָּה לָעִיר⁵⁹⁶ (תענ' י:).

רעט אָמַר לוֹ רַב לְרַב אַסִּי: אַל תָּדוּר בְּעִיר שֶׁרֹאשָׁהּ רוֹפֵא⁵⁹⁷, וְאַל תָּדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין הַסּוּס צוֹנֵף⁵⁹⁸ בָּהּ וְאֵין הַכֶּלֶב נוֹבֵחַ בָּהּ (פסח' קיג.).

י. מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם. עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת

רפ “אֶעֱשֶׂה־לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ”⁵⁹⁹ – כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעָה הָאָרֶץ “אֶעֱשֶׂה־לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ” מִיָּד רָעֲדָה וְרָעֲשָׁה וְאָמְרָה: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֵין בִּי כֹחַ לָזוּן אֶת־בְּנֵי אָדָם. אָמַר לָהּ: אֲנִי וְאַתְּ נָזוּן אוֹתָם – וְחָצוּ⁶⁰⁰ בֵינֵיהֶם (מדה“ג ברא'; פדר”א יב).

רפא אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן: “וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ”⁶⁰¹ – זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֲנִי וַחֲמוֹרִי נֹאכַל בְּאֵבוּס אֶחָד⁶⁰²! כֵּוָן שֶׁאָמַר לוֹ: “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם⁶⁰³”⁶⁰⁴ – מִיָּד נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ.

אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: אַשְׁרֵינוּ שֶׁלֹּא עָמַדְנוּ בָּרִאשׁוֹנָה⁶⁰⁵.

אָמַר אַבַּיֵּי: וַעֲדַיִן לֹא נִצַּלְנוּ מִמֶּנָּה⁶⁰⁶, שֶׁהֲרֵי אָנוּ אוֹכְלִים עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה⁶⁰⁷ (פס' קיח.; ע"י).

רפב אָמַר רַ' יוֹחָנָן: קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּפְלַיִם כְּיוֹלֵדָה, שֶׁאִלּוּ בְיוֹלֵדָה נֶאֱמַר: “בְּעֶצֶב תֵּלְדִי”⁶⁰⁸, וּבִמְזוֹנוֹת נֶאֱמַר: “בְּעִצָּבוֹן⁶⁰⁹ תֹּאכֲלֶנָּה”⁶¹⁰.

וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִן הַגְּאֻלָּה, שֶׁאִלּוּ בִגְאֻלָּה כָּתוּב: “הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל־רָע”⁶¹¹ – מַלְאָךְ בִּלְבָד, וְאִלּוּ בִמְזוֹנוֹת כָּתוּב: “הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי”⁶¹².

אָמַר רַב שֵׁיזְבִי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: “נֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר”⁶¹³, וְסָמוּךְ לוֹ: “לְגֹזֵר יַם־סוּף לִגְזָרִים”⁶¹⁴ (שם).

רפג רַ' אֶלְעָזָר אָמַר: הִקִּישׁ פַּרְנָסָה לִגְאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ”⁶¹⁵, וְסָמוּךְ לוֹ: “נֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר”⁶¹⁶ – מַה־גְּאֻלָּה פְּלָאִים⁶¹⁷ אַף פַּרְנָסָה פְּלָאִים (ב"ר כ).

רפד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ וְהִנִּיחָה בֵן לִינוֹק, וְלֹא הָיָה לוֹ שְׂכַר מֵינִיקָה לִתֵּן, וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס וְנִפְתְּחוּ לוֹ דַּדִּין כִּשְׁנֵי דַדֵּי אִשָּׁה וְהֵינִיק אֶת־בְּנוֹ.

אָמַר רַב יוֹסֵף: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל אָדָם זֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס כָּזֶה. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: אַדְּרַבָּה, כַּמָּה גָרוּעַ אָדָם זֶה, שֶׁנִּשְׁתַנּוּ לוֹ סִדְרֵי־בְרֵאשִׁית⁶¹⁸.

אָמַר רַב יְהוּדָה: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ עָלָיו סִדְרֵי־בְרֵאשִׁית (שבת נג:).

רפה “יָדַע לֶכְתְּךָ”⁶¹⁹ – הִלּוּכְךָ, לִכְלוּכְךָ, צַעַרְךָ בְּפַרְנָסָתֶךָ (ילק"ש תהל' כג).

רפו אֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר (פס' נד:).

––––––––

רפז אָמַר רַב נָתָן בַּר אַבָּא אָמַר רַב: כָּל־הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן אֲחֵרִים עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה, יָדַע כִּי־נָכוֹן בְּיָדוֹ יוֹם חשֶׁךְ”⁶²⁰. רַב חִסְדָּא אָמַר: אַף חַיָּיו אֵינָם חַיִּים.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים, וְאֵלּוּ הֵם: הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, וּמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת עָלָיו, וּמִי שֶׁיִּסּוּרִין מוֹשְׁלִין בְּגוּפוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק⁶²¹ אֶחָד (ביצה לב:; ע"י).

רפח רַ' אַחַאי בֶּן־יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: הָאוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ דּוֹמֶה לְתִינוֹק הַמִּתְגַּדֵּל עַל שְׁדֵי אִמּוֹ.

הוּא הָיָה אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו, וַאֲפִלּוּ אוֹכֵל אָדָם מִשֶּׁל אָבִיו וּמִשֶּׁל אִמּוֹ וּמִשֶּׁל בָּנָיו אֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִשֶּׁל אֲחֵרִים (אדר"נ לא).

רפט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמְצַפֶּה לִשְׂכַר אִשְׁתּוֹ וְרֵחַיִם – אֵינוֹ רוֹאֶה סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם (פס' נ:).

רצ אָדָם רוֹצֶה בְּקַב שֶׁלּוֹ⁶²² מִתִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁל חֲבֵרוֹ (ב"מ לח.).

רצא “עֲלֵה־זַיִת טָרָף בְּפִיהָ”⁶²³ – מֵהֵיכָן הֵבִיאָה אוֹתוֹ? רַ' בֵיבַי אָמַר: נִפְתְּחוּ לָהּ שַׁעֲרֵי גַן־עֵדֶן וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ. אָמַר רַ' אַבָּהוּ: אִלּוּ מִגַּן־עֵדֶן הֵבִיאָה אוֹתוֹ לֹא הָיְתָה מְבִיאָה דָבָר מְעֻלֶּה⁶²⁴: אוֹ קִנָּמוֹן אוֹ בַלְסָמוֹן⁶²⁵? אֶלָּא רֶמֶז רָמְזָה לוֹ לְנֹחַ, אָמְרָה לוֹ: מוּטָב מַר זֶה מִתַּחַת יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְלֹא מָתוֹק מִתַּחַת יָדֶיךָ (ב“ר לג; ילק”ש נח).

רצב אָמַר רַ' יִרְמִיָה בֶּן אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִנֵּה עֲלֵה־זַיִת טָרָף בְּפִיהָ”⁶²⁶ – אָמְרָה יוֹנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל־עוֹלָם, יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוּרִים כַּזַּיִת וּמְסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְאַל יִהְיוּ מְתוּקִים כִּדְבַשׁ וּתְלוּיִם בְּיַד בָּשָׂר וָדָם (עיר' יח:).

רצג עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת (שבת קיח.).

רצד מְכֹר עַצְמְךָ לַעֲבוֹדָה שֶׁהִיא זָרָה לְךָ וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת (ירוש' בר' פ“ט, ה”ב).

רצה רַ' יוֹחָנָן וְרַ' אֶלְעָזָר אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: כֵּוָן שֶׁנִּצְרַךְ אָדָם לַבְּרִיּוֹת פָּנָיו מִשְׁתַּנּוֹת כִּכְרוּם⁶²⁷, שֶׁנֶּאֱמַר: “כְּרֻם־זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם”⁶²⁸ – מַהוּ “כְּרוּם”? כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמָר: עוֹף אֶחָד יֵשׁ בִּכְרַכֵּי הַיָּם, “כְּרוּם” שְׁמוֹ, וְכֵוָן שֶׁחַמָּה זוֹרַחַת עָלָיו מִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה גְוָנִים⁶²⁹. וְרַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: כְּאִלּוּ נָדוֹן בִּשְׁנֵי דִינִים – אֵשׁ וָמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ – בָּאנוּ־בָאֵשׁ וּבַמַּים”⁶³⁰ (בר' ו:).

רצו קָשָׁה עֲנִיּוּת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים מַכּוֹת (ב"ב קטז.).

רצז אֵין לְךָ מִדָה קָשָׁה מִן הָעֲנִיּוּת, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מְדֻקְדָּק⁶³¹ בָּעֲנִיּוּת כְּאִלּוּ דְבוּקִים בּוֹ כָּל־יִסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּכְאִלּוּ בָאוּ עָלָיו כָּל־הַקְּלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה־תוֹרָה. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: אִלּוּ נִתְקַבְּצוּ כָל־יִסּוּרִין לְצַד אֶחָד וְהָעֲנִיּוּת לְצַד אֶחָד – הָעֲנִיּוּת מַכְרַעַת לְכֻלָּן. בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁהָיָה הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אִיּוֹב לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאוֹמֵר לוֹ: נָתַתָּ לּוֹ מָמוֹן וּבָנִים וְאַתָּה חָס עֲלֵיהֶם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא [לְאִיּוֹב]: מָה אַתָּה רוֹצֶה, עֲנִיּוּת אוֹ יִסּוּרִים? אָמַר לוֹ אִיּוֹב לְרִבּוֹן הָעוֹלָם: מְקַבֵּל אֲנִי עָלַי כָּל־יִסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא עֲנִיּוּת (שמ"ר לא).

רצח אִמִּיקַנְטְרוֹן⁶³² הָיָה כוֹתֵב לְאַדְרְיָנוֹס קֵיסָר, אָמַר לוֹ: אִם לְמוּלִים אַתָּה שׂוֹנֵא – אֵלּוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים⁶³³; אִם לִמְשַׁמְּרֵי שַׁבָּת אַתָּה שׂוֹנֵא – אֵלּוּ הַכּוּתִים; הֲרֵי אֵין אַתָּה שׂוֹנֵא אֶלָּא הָאֻמָּה הַזֹּאת⁶³⁴ בִּלְבָד – אֱלֹהֶיהָ⁶³⁵ יִפָּרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ. גָּזַר אַדְרְיָנוֹס⁶³⁶: כָּל־מִי שֶׁעָשָׂה כֵן⁶³⁷ יְפַרְסֵם⁶³⁸ אֶת־עַצְמוֹ לַמֶּלֶךְ, שֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה לִתֶּן לוֹ דָבָר. הָלַךְ אֶחָד וּפִרְסֵם אֶת־עַצְמוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ: יִּשְׂאוּ אֶת־רֹאשׁוֹ [מֵעָלָיו]. אָמַר לוֹ [הַמֶּלֶךְ]: לָמָה אָמַרְתָּ כֵּן? אָמַר לוֹ: שֶׁאַתָּה מְפַנֶּה אוֹתוֹ הָאִישׁ מִשָּׁלשׁ דְּאָגוֹת רָעוֹת. אָמַר לוֹ: מָה הֵן? אָמַר לוֹ: נַפְשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ מְבַקֶּשֶׁת אֶצְלוֹ לֶאֱכֹל בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב וְאֵין לוֹ מַה לִּתֵּן לָהּ, וְכֵן אִשְׁתּוֹ וְכֵן בָּנָיו, אָמַר אַדְרְיָנוֹס: הוֹאִיל וְהוּא חַי חַיִּים רָעִים, הַנִּיחוּ לוֹ. קָרָא עַל עַצְמוֹ: “וְשָׂנֵאתִי אֶת־הַחַיִּים”⁶³⁹ (קה"ר כ).

רצט עֲנִיּוּת כְּמִיתָה. עָנִי חָשׁוּב כְּמֵת (נדר' ו:; עפ"י שם סד:).

ש דִּקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת⁶⁴⁰ מַעֲבִירִים אֶת־הָאָדָם עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ (עיר' מא:).

שא שָׁנִינוּ, רַ' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים עַל מִדָּה זוֹ⁶⁴¹, שֶׁאִם הוּא לֹא בָא – בָּא בְנוֹ, וְאִם בְּנוֹ לֹא בָא – בָּא בֶן בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה”⁶⁴². – שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: גַּלְגַּל הוּא⁶⁴³ שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (שבת קנא:).

שב “כִּי־אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים”⁶⁴⁴ – לְמָה דוֹמֶה הָעוֹלָם־הַזֶּה? לְגַלְגַּל שֶׁבַּגִּנָּה⁶⁴⁵, כְּלֵי חֶרֶס שֶׁבּוֹ הַתַּחְתּוֹנִים עוֹלִים מְלֵאִים וְהָעֶלְיוֹנִים יוֹרְדִים רֵיקָנִים. כָּךְ לֹא כָל־מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר הַיּוֹם הוּא עָשִׁיר לְמָחָר, וְלֹא מִי שֶׁהוּא עָנִי הַיּוֹם עָנִי לְמָחָר. לָמָּה? שֶׁגַּלְגַּל הוּא הָעוֹלָם (שמ"ר לא).

שג שָׁאֲלָה מַטְרוֹנָא אֶת־רַ' יוֹסֵי בֶן חֲלַפְתָּא: לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־עוֹלָמוֹ? אָמַר לָהּ: לְשִׁשָּׁה יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי שֵׁשֶׁת־יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ”⁶⁴⁶. אָמְרָה לוֹ: וּמִן אוֹתָהּ שָׁעָה עַד הַיּוֹם מַה הוּא עוֹשֶׂה? אָמַר לָהּ: עוֹשֶׂה סֻלָּמוֹת, מַעֲלֶה לָזֶה מוֹרִיד לָזֶה, מַעֲשִׁיר לָזֶה מוֹרִישׁ לָזֶה (תנח' וישלח).

שד רַ' אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת עָנִי גָדוֹל הָיָה. הִקִּיז דָּם וְלֹא הָיָה לוֹ מַה־לִּטְעוֹם. מָצָא בֶן־שׁוּם⁶⁴⁷ וְהֵטִיל לְתוֹךְ פִּיו, תַּשׁ כֹּחוֹ וְנִתְנַמְנֵם. נִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ, רָאוּהוּ שֶׁהוּא בוֹכֶה וְשׂוֹחֵק וְצִיצִית⁶⁴⁸ שֶׁל אֵשׁ יוֹצֵאת מִמִּצְחוֹ. כְּשֶׁנֵּעוֹר אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה הָיִיתָ שׂוֹחֵק וּבוֹכֶה וְצִיצִית שֶׁל אֵשׁ יָצְאָה מִמִּצְחֶךָ? אָמַר לָהֶם: שֶׁרָאִיתִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב עִמִּי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עַד מָתַי אֶצְטַעֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה? אָמַר לִי: אֶלְעָזָר בְּנִי! נוֹחַ לְךָ שֶׁאֶהֱפֹךְ אֶת־הָעוֹלָם לִתְחִלָּתוֹ – אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא נוֹלָד בְּשָׁעָה שֶׁל מְזוֹנוֹת⁶⁴⁹. אָמַרְתִּי לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּל־כָּךְ – וְאֶפְשָׁר⁶⁵⁰!? אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁנִים שֶׁחָיִיתִי מְרֻבּוֹת אוֹ אֵלּוּ שֶׁאֶחְיֶה? אָמַר לִי: אֵלּוּ שֶׁחָיִיתָ. אָמַרְתִּי לְפָנָיו: אִם כֵּן – אֵינִי רוֹצֶה. אָמַר לִי: בִּשְׂכַר זֶה שֶׁאָמַרְתָּ: “אֵינִי רוֹצֶה” – אֶתֵּן לְךָ לָעוֹלָם־הַבָּא שְׁלשָׁה־עָשָׂר נְהָרוֹת שֶׁל שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן טְהוֹרִים כִּפְרָת וְחִדֶּקֶל וְתִתְעַדֵּן בָּהֶם. אָמַרְתִּי לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, זֶה – וְלֹא יוֹתֵר!? אָמַר לִי: וְלַחֲבֵרֶיךָ מָה אֶתֵּן? אָמַרְתִּי לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כְּלוּם מִבָּשָׂר־וָדָם שֶׁאֵין לוֹ אֲנִי מְבַקֵּשׁ? טָפַח⁶⁵¹ בְּאֶצְבַּע עַל מִצְחִי וְאָמַר לִי: אֶלְעָזָר בְּנִי, חִצַּי אֲשַׁלַּח בָּךְ! (תענ' כה.; ע"י).

שה “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”⁶⁵² – וַהֲרֵי יֵשׁ שַׁבָּתוֹת⁶⁵³ וְיָמִים־טוֹבִים?

– כִּשְׁמוּאֵל, שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל: שִׁנּוּי וֶסֶת⁶⁵⁴ תְּחִלַּת חֳלִי־מֵעָיִם.

בֶּן סִירָא אוֹמֵר: אַף לֵילוֹת –

בְּשֵׁפֶל גַּגִּים⁶⁵⁵ גַּגּוֹ וּבִמְרוֹם הָרִים כַּרְמוֹ.

מִמְּטַר גַּגִּים לְגַגּוֹ וּמֵעֲפַר כַּרְמוֹ לִכְרָמִים (כת' קי:).

שו בָּתַר עַנְיָא אָזְלָא עֲנְיוּתָא (אַחַר הֶעָנִי הוֹלֶכֶת הָעֲנִיּוּת) (ב"ק צב.).

שז כַּרְכֻּשְׁתָּא וְשֻׁנָּרָא⁶⁵⁶ עֲבַדוּ הִלּוּלָא מִתַּרְבָּא דְּבִישׁ־גַּדָּא (הַחֻלְדָּה וְהֶחָתוּל עָשׂוּ מִשְׁתֶּה מֵחֶלְבּוֹ שֶׁל רַע־הַמַּזָּל) (סנה' קה.).

שח עַל פֶּתַח⁶⁵⁷ הַחֲנֻיּוֹת⁶⁵⁸ מְרֻבִּים אַחִים וְאוֹהֲבִים, וְעַל פֶּתַח הָעֹנִי לֹא אַחִים וְלֹא אוֹהֲבִים (שבת לב.).

שט בֶּן־זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ (אב' ד).

שי שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵיזֶה עָשִׁיר? – כָּל־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ נָחַת רוּחַ בְּעָשְׁרוֹ, דִּבְרֵי רַ' מֵאִיר; רַ' טַרְפוֹן אוֹמֵר: כָּל־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מֵאָה כְרָמִים וּמֵאָה שָׂדוֹת וּמֵאָה עֲבָדִים שֶׁעוֹבְדִים בָּהֶם; רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אִשָּׁה נָאָה בְּמַעֲשִׂים; רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ בֵּית־הַכִּסֵּא סָמוּךְ לְשֻׁלְחָנוֹ⁶⁵⁹ (שבת כ"ה:).

שיא “וּבְחֹסֶר כֹּל”⁶⁶⁰ – אָמַר רַ' אַמִּי אָמַר רַב: בְּלֹא נֵר וּבְלֹא שֻׁלְחָן; רַב חִסְדָּּא אָמַר: בְּלֹא אִשָּׁה; רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: בְּלֹא שָׁמֶשׁ; רַב נַחֲמָן אָמַר: בְּלֹא דֵעָה. שָׁנוּ: בְּלֹא מֶלַח וּבְלֹא רְבָב⁶⁶¹ (נדר' מא.).

שיב אָמַר אַבַּיֵּי: מְקֻבָּלִים אָנוּ: אֵין עָנִי אֶלָּא בְדֵעָה⁶⁶² (שם).

שיג אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”⁶⁶³ – זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ קְצָרָה⁶⁶⁴, “וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד”⁶⁶⁵ – זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ רְחָבָה (ב"ב קמה:).

שיד אֵין עֲנִיּוּת בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת (שבת קב:).

שטו חֲבֵרְךָ מֵת – אַשֵּׁר⁶⁶⁶, נִתְעַשֵּׁר – לֹא תְאַשֵּׁר (גיט' ל:).

––––––––

שטז כָּל־הָאֵבָרִים תְּלוּיִם בַּלֵּב וְהַלֵּב תָּלוּי בְּכִיס⁶⁶⁷ (ירוש' תרומ' פ“ח, ה”ד).

שיז שְׁלשָׁה דְבָרִים קָשִׁים לַגּוּף: מַכַּת הַלֵּב קָשָׁה לַגּוּף, מַכַּת חֳלִי־מֵעַיִם קָשָׁה מִמַּכַּת הַלֵּב – וְחֶסְרוֹן־כִּיס קָשֶׁה מִכֻּלָּם (קה"ר ז).

שיח “וְאֵת כָּל־הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם”⁶⁶⁸ – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו (פס' קיט.).

שיט אָמַר רַ' יוֹחָנָן: זְכוּרְנִי, שֶׁהָיוּ עוֹמְדוֹת אַרְבַּע סְאִים⁶⁶⁹ בְּסֶלַע, וְהָיוּ הַרְבֵּה נְפוּחֵי־רָעָב בִּטְבֶרְיָא – בְּאֵין אִסָּר⁶⁷⁰ (ב"ב צא:).

שכ יְהֵא אָדָם חָס עַל נְכָסָיו (ערכ' כד.).

שכא הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל (ר"ה כז.).

שכב נֶאֱמַר: “וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת־הַבַּיִת” וגו'⁶⁷¹ – עַל מֶה חָסָה הַתּוֹרָה? עַל כְּלֵי חַרְסוֹ⁶⁷² וְעַל פַּכּוֹ וְעַל טִפְיוֹ⁶⁷³. אִם כָּךְ חָסָה הַתּוֹרָה עַל מָמוֹנוֹ הַבָּזוּי⁶⁷⁴, קַל־וָחֹמֶר עַל מָמוֹנוֹ הֶחָבִיב; אִם כָּךְ חָסָה עַל שֶׁל רָשָׁע⁶⁷⁵, קַל־וָחֹמֶר עַל שֶׁל צַדִּיק (נגעים פי“ב, מ”ה).

שכג “וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ”⁶⁷⁶ – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר עַל פַּכִּים קְטַנִּים⁶⁷⁷. מִכָּאן לַצַּדִּיקִים, שֶׁחָבִיב עֲלֵיהֶם מָמוֹנָם יוֹתֵר מִגּוּפָם. וְכָל כָּךְ לָמָּה? לְפִי שֶׁאֵין פּוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם בְּגָזֵל (חול' צא.).

שכד נְשֹׁרֶת⁶⁷⁸ בַּבַּיִת קָשָׁה לַעֲנִיּוּת (פסח' קיא:).

שכה אָדָם אֶחָד הָיָה מְחַזֵּר עָלָיו⁶⁷⁹ שַׂר שֶׁל עֲנִיּוּת וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְנַצְּחוֹ, שֶׁהָיָה זָהִיר הַרְבֵּה בְּפֵרוּרִים⁶⁸⁰. פַּעַם אַחַת אָכַל פַּת עַל עֲשָׂבִים. אָמַר שַׂר שֶׁל עֲנִיּוּת: עַכְשָׁו וַדַּאי נָפַל בְּיָדִי⁶⁸¹. לְאַחַר שֶׁאָכַל הֵבִיא מַעְדֵּר וְעָקַר הָעֲשָׂבִים וֶהֱטִילָם לַנָּהָר. שָׁמַע קוֹל אוֹמֵר: וַי שֶׁהוֹצִיאַנִי אָדָם זֶה מִבֵּיתוֹ!

אָמַר אַבַּיֵּי: מִתְּחִלָּה הָיִיתִי אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה מְכַבְּדִין⁶⁸² הַפֵּרוּרִים – מִשּׁוּם נְקִיּוּת; אָמַר לִי מָר: מִשּׁוּם שֶׁקָּשֶׁה לַעֲנִיּוּת (חול' קה:).

שכו שַׂר שֶׁל מְזוֹנוֹת “נָקִיד⁶⁸³” שְׁמוֹ, שַׂר שֶׁל עֲנִיּוּת “נָבָל⁶⁸⁴” שְׁמוֹ (פסח' קיא:).

שכז לֹא יְהֵא מָמוֹנוֹ [שֶׁל אָדָם] חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ (ב"ק קיז:).

שכח חֲזָקָה⁶⁸⁵, אֵין אָדָם מַעֲמִיד עַצְמוֹ⁶⁸⁶ עַל מָמוֹנוֹ (שבת קנג).

שכט לְכָךְ נִקְרָא שְׁמָם “נְכָסִים” – שֶׁנִּכְסִים⁶⁸⁷ מִזֶּה וְנִגְלִין לָזֶה. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם “זוּזִין”? שֶׁזָּזִים מִזֶּה וְנִתָּנִים לָזֶה. “מָמוֹן”? – מָה אַתָּה מוֹנֶה⁶⁸⁸, אֵינוֹ כְלוּם! (במ"ר כב).

של אָמַר רַ' יִצְחָק: אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בַדָּבָר הַסָּמוּי מִן הָעָיִן⁶⁸⁹, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת־הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ”⁶⁹⁰.

שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְדָבָר שֶׁאֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ”⁶⁹¹.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַנִּכְנָס לָמֹד אֶת־גָּרְנוֹ אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. הִתְחִיל לָמֹד אוֹמֵר: בָּרוּךְ הַשּׁוֹלֵחַ בְּרָכָה בַּכְּרִי⁶⁹² הַזֶּה. מָדַד וְאַחַר־כָּךְ בֵּרַךְ הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת־שָׁוְא, לְפִי שֶׁאֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה לֹא בַדָּבָר הַשָּׁקוּל וְלֹא בַדָּבָר הַמָּדוּד וְלֹא בַדָּבָר הַמָּנוּי, אֶלָּא בַדָּבָר הַסָּמוּי מִן הָעָיִן (תענ' ח:).

––––––––

שלא הָרוֹאֶה קְדֵרָה בַּחֲלוֹם יְצַפֶּה לְשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “תִּשְׁפֹּת – שָׁלוֹם⁶⁹³ לָנוּ”⁶⁹⁴ (בר' נו:; ילק"ש, ישע' כו).

שלב כַּד מִשְׁלַם שְׂעוֹרֵי מִכַּדָּא, נָקֵשׁ וְאָתֵי תִגְרָא בְּבֵיתָא (כְּשֶׁכָּלוֹת הַשְּׂעוֹרִים מִן הַכַּד⁶⁹⁵ מְנַקֶּשֶׁת וּבָאָה⁶⁹⁶ מְרִיבָה בַּבָּיִת) (ב“מ נט.; ע”י).

שלג שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: עֲשֵׂה עַד שֶׁאַתָּה מוֹצֵא וּמָצוּי לְךָ⁶⁹⁷ וְעוֹדְךָ בְיָדֶךָ. וְאִם תַּנִּיחַ צָרְכֵי הַיּוֹם וְחוֹבוֹתָיו לְמָחָר – דַּיּוֹ לְיוֹם שֵׁנִי לַעֲמוֹד בִּצְרָכָיו וְחוֹבוֹתָיו, וְאֵיךְ יַעֲמֹד בְּשֶׁל אֶתְמוֹל? (שבת קנא:; עפ"י הערוך).

שלד שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ פַת בְּסַלּוֹ וְאוֹמֵר: מָה אֹכַל לְמָחָר – אֵינוֹ אֶלָּא מִקְּטַנֵּי־אֲמָנָה (סוטה מח:).

שלה כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן־סִירָא: “אַל תָּצַר צָרַת מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם”, שֶׁמָּא מָחָר בָּא וְאֵינֶנּוּ⁶⁹⁸ – נִמְצָא מִצְטַעֵר עַל הָעוֹלָם שֶׁאֵין שֶׁלּוֹ (יבמ' סג:).

שלו "דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ⁶⁹⁹ – מִי שֶׁבָּרָא יוֹם בָּרָא פַרְנָסָתוֹ. מִכָּאן הָיָה רַ' אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ מַה יֹּאכַל הַיּוֹם וְאוֹמֵר: מָה אֹכַל לְמָחָר – הֲרֵי זֶה מְחֻסַּר אֲמָנָה⁷⁰⁰ (מכיל' בשלח – ויסע פב).

שלז הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וּמְחַלֵּק מְזוֹנוֹת לְכָל־בִּרְיָה (פס' קיח.).

שלח הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב וְזָן אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, מִקַּרְנֵי רְאֵמִים⁷⁰¹ וְעַד בֵּיצֵי כִנִּים (שבת קז:; ע"ז ג:).

שלט מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁמָּטָה יָדוֹ, וּבִקֵּשׁ לָצֵאת לְחוּץ לָאָרֶץ. קָרָא לְאִשְׁתּוֹ, אָמַר לָהּ: בִּשְׁבִיל שֶׁבְּנֵי אָדָם רְגִילִים לָבוֹא אֶצְלִי לְהַרְאוֹת אֶת־נִגְעֵיהֶם, בֹּאִי וַאֲנִי אֲלַמְּדֵךְ, שֶׁתְּהִי רוֹאָה אֶת־הַנְּגָעִים; אִם רָאִית שְׂעָרוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁיָּבֵשׁ הַמַּעְיָן שֶׁלּוֹ, תְּהִי יוֹדַעַת שֶׁלָּקָה, לְפִי שֶׁכָּל־שֵׂעָר וְשֵׂעָר בָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁיְהֵא שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ, יָבֵשׁ הַמַּעְיָן שֶׁלּוֹ – יָבֵשׁ הַשֵּׂעָר. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: וּמָה אִם כָּל־שֵׂעָר וְשֵׂעָר בָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁיְהֵא שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ, אַתָּה, שֶׁאַתָּה אָדָם, וּבָנֶיךָ מִתְפַּרְנְסִין עַל יָדֶיךָ, לֹא כָל־שֶׁכֵּן שֶׁיַּזְמִין לְךָ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פַּרְנָסָה; לְפִיכָךְ לֹא הִנִּיחָה אוֹתוֹ לָצֵאת לְחוּץ־לָאָרֶץ (תנה"ק תזריע).

שמ שָׁנָה רַב תַּחֲלִיפָא אָחִיו שֶׁל רַבַּנַּאי חוֹזָאָה⁷⁰²: כָּל־מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם־הַכִּפּוּרִים, חוּץ מֵהוֹצָאַת שַׁבָּתוֹת וְהוֹצָאַת יָמִים־טוֹבִים וְהוֹצָאַת בָּנָיו לְתַלְמוּד־תּוֹרָה, שֶׁאִם פָּחַת⁷⁰³ פּוֹחֲתִין לוֹ, וְאִם הוֹסִיף מוֹסִיפִין לוֹ (ביצה טו, טז).

שמא אָמַר רָבָא: חַיִּים, בָּנִים וּמְזוֹנוֹת – אֵינָם תְּלוּיִם בִּזְכוּת אֶלָּא בְּמַזָּל. שֶׁהֲרֵי רַבָּה וְרַב חִסְדָּא שְׁנֵיהֶם חֲכָמִים צַדִּיקִים הָיוּ, זֶה מִתְפַּלֵּל וְיָרְדוּ גְשָׁמִים וְזֶה מִתְפַּלֵּל וְיָרְדוּ גְשָׁמִים – רַב חִסְדָּא חָיָה תִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וְרַבָּה חָיָה אַרְבָּעִים; בְּבֵית רַב חִסְדָּא שִׁשִּׁים חֻפּוֹת⁷⁰⁴, בְּבֵית רַבָּה שִׁשִּׁים מִיתוֹת; בְּבֵית רַב חִסְדָּא פַּת סֹלֶת לִכְלָבִים וְאֵינָהּ מִתְבַּקֶּשֶׁת⁷⁰⁵, בְּבֵית רַבָּה פַּת שְׂעוֹרִים לִבְנֵי אָדָם וְאֵינָהּ נִמְצֵאת (מו"ק כח.).

שמב שָׁנוּ בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי: הַכִּכָּר וְהַמַּקֵּל נִתְּנוּ מְכֹרָכִים מִן הַשָּׁמָיִם; אָמַר לָהֶם [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא]: אִם שְׁמַרְתֶּם אֶת־הַתּוֹרָה – הֲרֵי כִכָּר לֶאֱכֹל, וְאִם לָאו – הֲרֵי מַקֵּל לִלְקוֹת בּוֹ (ויק"ר לה).

שמג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: רָעָב בָּעִיר – פַּזֵּר רַגְלֶיךָ⁷⁰⁶, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה”⁷⁰⁷ (ב"ק ס:).

שמד עשֶׁר – רֻבּוֹ קָשֶׁה וּמִעוּטוֹ יָפֶה (עפ"י גיט' ע.).

שמה מַרְבֶּה נְכָסִים – מַרְבֶּה דְאָגָה (אב' ב).

שמו “וְדִי זָהָב”⁷⁰⁸ – מַהוּ “וְדִי זָהָב”? – אָמְרוּ דְבֵי רַ' יַנָּאי: כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁאָמְרוּ דַי – הוּא גָרַם שֶׁעָשׂוּ אֶת־הָעֵגֶל.

אָמְרוּ דְבֵי רַ' יַנָּאי: אֵין אֲרִי נוֹהֵם⁷⁰⁹ מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן, אֶלָּא מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל בָּשָׂר…

אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיְתָה לוֹ פָּרָה כְּחוּשָׁה וּבַעֲלַת־אֵבָרִים, הֶאֱכִילָהּ כַּרְשִׁינִין⁷¹⁰ וְהָיְתָה מְבַעֶטֶת בּוֹ; אָמַר לָהּ: מִי גָרַם לָךְ, שֶׁתְּהֵא מְבַעֶטֶת בִּי? – אֶלָּא כַרְשִׁינִין שֶׁהֶאֱכַלְתִּיךְ…

אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מָשָׁל לְאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵן, הִרְחִיצוֹ וְסָכוֹ וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ, וְתָלָה לוֹ כִּיס עַל צַוָּארוֹ, וְהוֹשִׁיבוֹ עַל פֶּתַח שֶׁל זוֹנוֹת – מַה יַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלֹּא יֶחֱטָא?

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: “בֶּטֶן מְלֵאָה⁷¹¹ – כָּל־מִינֵי רָעָה”.

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְהוֹדָה לוֹ לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב – עָשׂוּ לַבָּעַל”⁷¹² (בר' לב.).

יא. יְגִיעַ כַּפָּיִם

שמז יְבָרֶכְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ"⁷¹³ – יָכוֹל אֲפִלּוּ אַתָּה יוֹשֵׁב וּבָטֵל? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “בְּכָל־מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה”⁷¹⁴ – אִם עוֹשֶׂה אָדָם מִתְבָּרֵךְ, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מִתְבָּרֵךְ (תדב“א יד; ילק”ש תהלים כג).

שמח רַ' דָסְתַּאי בַּר יַנַּאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּיִצְחָק “וּבֵרַכְתִּיךָ”⁷¹⁵ – דָּרַשׁ יִצְחָק וְאָמַר: הוֹאִיל וְאֵין בְּרָכָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּמַעֲשֵׂי־יָדַיִם, עָמַד וְזָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים”⁷¹⁶ (תוספ‘, בר’ ז).

שמט “אֶת־עָנְיִי וְאֶת־יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ”⁷¹⁷ – שֶׁהִזְהִירוֹ מֵהָרַע לוֹ בִּזְכוּת יְגִיעַ כַּפָּיו. לִמֵּד, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: אֹכַל וְאֶשְׁתֶּה וְאֶרְאֶה בְטוֹב וְלֹא אַטְרִיחַ עַצְמִי, וּמִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֵמוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: “מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ”⁷¹⁸ – צָרִיךְ אָדָם לַעֲמוֹל וְלַעֲשׂוֹת בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת־בִּרְכָתוֹ (תנח' ויצא).

שנ “לֵךְ אֶל־נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם”⁷¹⁹ – רַ' שִׁמְעוֹן בֵּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: עָלוּב⁷²⁰ הָיָה אָדָם זֶה שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד מִן הַנְּמָלָה. אִלּוּ לָמַד וְעָשָׂה עָלוּב הָיָה; אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד מִדְּרָכֶיהָ וְלֹא לָמָד (ספרי האזינו).

שנא “וַיַּפֵּל יְיָ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה”⁷²¹ – רַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַ' לֵוִי אָמַר: תְּחִלַּת מַפָּלָה – שֵׁנָה⁷²². יָשֵׁן לוֹ וְאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, יָשֵׁן לוֹ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה (ב“ר יז; ילק”ש שם).

שנב רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא טָעַם כְּלוּם עַד שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן־עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ”⁷²³ – וְאַחַר־כָּךְ “מִכֹּל עֵץ־הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל”⁷²⁴. רַ' טַרְפוֹן אוֹמֵר: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לֹא הִשְׁרָה⁷²⁵ שְׁכִינָתוֹ עַל־יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָשׂוּ מְלָאכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם”⁷²⁶. רַ' יְהוּדָה בֶן־בְּתֵירָא אוֹמֵר: מִי שֶׁאֵין לוֹ מְלָאכָה לַעֲשׂוֹת מַה־יַּעֲשֶׂה? אִם יֶשׁ לוֹ חָצֵר חֲרֵבָה אוֹ שָׂדֶה חֲרֵבָה יֵלֵךְ וְיִתְעַסֵּק בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּךָ”⁷²⁷ – מַה־תַּלְמוּד־לוֹמַר “וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּךָ”? לְהָבִיא אֶת־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ חֲצֵרוֹת אוֹ שָׂדוֹת חֲרֵבוֹת יֵלֵךְ וְיִתְעַסֵּק בָּהֶן. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין אָדָם מֵת אֶלָּא מִתּוֹךְ הַבַּטָּלָה (אדר"נ יא)

שנג מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיְתָה לוֹ סְיָחָה⁷²⁸ וַחֲמוֹרָה וַחֲזִירָה, וְהָיָה נוֹתֵן⁷²⁹ לַחֲמוֹרָה וְלַסְּיָחָה בְּמִדָּה, וְלַחֲזִירָה בְּלֹא מִדָּה. אָמְרָה סְיָחָה לַחֲמוֹרָה: מַה־שּׁוֹטֶה זֶה עוֹשֶׂה? אָנוּ שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת נוֹתֵן לָנוּ בְּמִדָּה וְלַחֲזִירָה שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה כְּלוּם – נוֹתֵן שֶׁלֹּא בְמִדָּה! אָמְרָה לָהּ חֲמוֹרָה לַסְּיָחָה: תָּבוֹא הַשָּׁעָה וְאַתְּ רוֹאָה בְּמַפַּלְתָּהּ, שֶׁאֵין מַאֲכִילִין אוֹתָהּ יוֹתֵר לִכְבוֹדָהּ אֶלָּא לְרָעָתָהּ. כֵּוָן שֶׁבָּא קָלֶנְדַּס⁷³⁰ מִיָּד נָטְלוּ לַחֲזִירָה וּנְחָרוּהָ⁷³¹. הִתְחִילוּ נוֹתְנִין שְׂעוֹרִים לִפְנֵי בִתָּהּ שֶׁל חֲמוֹרָה וְהָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶן וְלֹא אָכָלָה, אָמְרָה לָהּ אִמָּהּ: בִּתִּי, לֹא הַמַּאֲכָל גּוֹרֵם אֶלָּא הַבַּטָּלָה גּוֹרָמֶת (אס“ר ז; ילק”ש שם ג).

שנד הַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי זִמָּה. הַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁעְמוּם⁷³² (כת' נט:).

שנה “וְכִי תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם”⁷³³ – אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַף־עַל־פִּי שֶׁתִּמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה כָל־טוּב, לֹא תֹאמְרוּ: נֵשֵׁב וְלֹא נִטַּע, אֶלָּא הֱווּ זְהִירִים בִּנְטִיעוֹת; כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַסְתֶּם וּמְצָאתֶם נְטִיעוֹת שֶׁנָּטְעוּ אֲחֵרִים אַף אַתֶּם הֱיוּ נוֹטְעִים לִבְנֵיכֶם.

“אֶת־הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ, גַּם אֶת־הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם”⁷³⁴ – “הָעֹלָם” כָּתוּב⁷³⁵, אִלּוּלֵא שֶׁהֶעְלִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִלִּבּוֹ שֶׁל אָדָם אֶת יוֹם־הַמִּיתָה לֹא הָיָה אָדָם בּוֹנֶה וְלֹא נוֹטֵעַ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: לְמָחָר אֲנִי מֵת, לָמָה אֲנִי עוֹמֵד וּמִתְיַגֵּעַ לַאֲחֵרִים? לְפִיכָךְ הֶעְלִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִלִּבּוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם אֶת־יוֹם־הַמִּיתָה, שֶׁיְהֵא אָדָם בּוֹנֶה [וְנוֹטֵעַ]: זָכָה – יִהְיֶה לוֹ, לֹא זָכָה – לַאֲחֵרִים.

מַעֲשֶׂה בְּאַדְרְיָנוֹס הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה עוֹבֵר לַמִּלְחָמָה וְהוֹלֵךְ עִם הַגְּיָסוֹת⁷³⁶ שֶׁלּוֹ לְהִלָּחֵם עַל מְדִינָה אַחַת שֶׁמָּרְדָה עָלָיו. מָצָא בַדֶּרֶךְ זָקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה נוֹטֵעַ נְטִיעוֹת תְּאֵנִים. אָמַר לוֹ אַדְרְיָנוֹס: בֶּן־כַּמָּה שָׁנִים אַתָּה עַכְשָׁו? אָמַר לוֹ: בֶּן־מֵאָה שָׁנָה. אָמַר־לוֹ: אַתָּה זָקֵן בֶּן־מֵאָה שָׁנָה עוֹמֵד וְטוֹרֵחַ וְנוֹטֵעַ נְטִיעוֹת, וְכִי סָבוּר אַתָּה לֶאֱכוֹל מֵהֶן? אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הֲרֵינִי נוֹטֵעַ, אִם אֶזְכֶּה אֹכַל מִפֵּרוֹת נְטִיעוֹתָי, וְאִם לָאו – כְּשֵׁם שֶׁיָּגְעוּ אֲבוֹתַי לִי כָּךְ אֲנִי יָגֵעַ לְבָנָי. עָשָׂה אַדְרְיָנוֹס שָׁלשׁ שָׁנִים בַּמִּלְחָמָה וְחָזָר. מָצָא לְאוֹתוֹ זָקֵן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ זָקֵן? נָטַל סַלְסִלָּה⁷³⁷ וּמִלֵּא אוֹתָהּ בִּכּוּרֵי תְאֵנִים יָפוֹת וְקֵרַב לִפְנֵי אַדְרְיָנוֹס. אָמַר לְפָנָיו: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, קַבֵּל מִן עַבְדֶּךָ. אֲנִי הוּא אוֹתוֹ הַזָּקֵן שֶׁמָּצָאתָ אוֹתִי בַּהֲלִיכָתְךָ עוֹמֵד וְנוֹטֵעַ, הֲרֵי כְבָר זִכַּנִי הַמָּקוֹם לֶאֱכוֹל מִפֵּרוֹת נְטִיעוֹתַי, וְאֵלּוּ שֶׁבְּתוֹךְ הַסַּלְסִלָּה – מֵהֶם. מִיָּד אָמַר אַדְרְיָנוֹס לַעֲבָדָיו: טְלוּ אֶת־הַסַּלְסִלָּה מִמֶּנּוּ וּמַלְאוּ אוֹתָהּ זְהוּבִים. עָשׂוּ כָךְ. נָטַל הַזָּקֵן אֶת־הַסַּלְסִלָּה מְלֵאָה זְהוּבִים וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ, וְהִתְחִיל מִשְׁתַּבֵּחַ בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. סָח לָהֶם כָּל־אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. הָיְתָה שְׁכֶנְתּוֹ עוֹמֶדֶת שָׁם וְשָׁמְעָה מַה שֶּׁאָמַר הַזָּקֵן. אָמְרָה לְבַעְלָהּ: כָּל־בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִין וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לָהֶם וּמְזַמֵּן לָהֶם טוֹבָה וְאַתָּה יוֹשֵׁב בַּבַּיִת בָּאֲפֵלָה. הֲרֵי שָׁכֵן שֶׁלָּנוּ כִּבֵּד אֶת־הַמֶּלֶךְ בְּסַלְסִלָּה שֶׁל תְּאֵנִים וּמִלֵּא אוֹתָהּ לוֹ זְהוּבִים; [אַף] אַתָּה עֲמוֹד וְטֹל סַל גָּדוֹל וּמַלֵּא אוֹתוֹ כָּל־מִינֵי מְגָדִים, תַּפּוּחִים וּתְאֵנִים וּשְׁאָר פֵּרוֹת יָפִים שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתָם הַרְבֵּה, לֵךְ וְכַבְּדוֹ בָהֶם, שֶׁמָּא יְמַלֵּא לְךָ זְהוּבִים כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לִשְׁכֵנֵנוּ הַזָּקֵן. הָלַךְ וְשָׁמַע לְאִשְׁתּוֹ וְנָטַל סַל גָּדוֹל וּמִלֵּא אוֹתוֹ תְּאֵנִים וְטָעַן עַל כְּתֵפוֹ וְקָרַב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּקֻפַּנְדַּר⁷³⁸, וְעָמַד וְאָמָר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, שָׁמַעְתִּי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אֶת־הַפֵּרוֹת וּבָאתִי לְכַבֶּדְךָ בִּתְאֵנִים. אָמַר הַמֶּלֶךְ לִסְרַדְיוֹטִין⁷³⁹ שֶׁלּוֹ: טְלוּ אוֹתָן מִמֶּנּוּ וְטִפְחוּ⁷⁴⁰ אוֹתָן עַל פָּנָיו. עָמְדוּ וְהִפְשִׁיטוּהוּ עָרֹם וְהִתְחִילוּ טוֹפְחִין אוֹתָן עַל פָּנָיו עַד שֶׁנָּפְחוּ פָנָיו, סִמּוּ⁷⁴¹ אֶת עֵינָיו וַעֲשָׂאוּהוּ דֻגְמָא⁷⁴². הָלַךְ לְבֵיתוֹ בְּפַחֵי־נֶפֶשׁ כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה. רָאֲתָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁפָּנָיו נְפוּחוֹת וְגוּפוֹ מְשֻׁבָּר וּמֻכֶּה. אָמְרָה לוֹ: מַה לָּךְ? אָמַר לָהּ: כָּל־אוֹתוֹ הַכָּבוֹד אֲשַׁלֵּם לָךְ. אָמְרָה לוֹ: צֵא וְהִשְׁתַּבַּח בִּפְנֵי אִמְּךָ שֶׁהָיוּ תְאֵנִים וְלֹא אֶתְרוֹגִים⁷⁴³, וְשֶׁהָיוּ בְשֵׁלוֹת וְלֹא פַגּוֹת⁷⁴⁴ (תנח' קדושים; ויק"ר כה).

שנו אִם אֵין אָדָם מְתַקֵּן מֵעֶרֶב־שַׁבָּת – מַה־יֹּאכַל בְּשַׁבָּת?

אִם אֵין אָדָם חוֹרֵשׁ וְזוֹרֵעַ וְקוֹצֵר וּבוֹצֵר בִּימוֹת־הַחַמָּה – מַהוּ אוֹכֵל בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים? (קה"ר א; מד' מש' ו).

שנז אָמַר רַ' חֲנִינָא בֶן פַּזִּי: הַקּוֹצִים הַלָּלוּ אֵינָם לֹא מִתְנַכְּשִׁים⁷⁴⁵ וְלֹא נִזְרָעִים, וּמֵאֲלֵיהֶם הֵם יוֹצְאִים וּמְתַמְּרִים וְעוֹלִים⁷⁴⁶; הַחִטִּים הַלָּלוּ כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעַ עַד שֶׁלֹּא יַעֲלוּ (ב"ר מה).

שנח רַ' טַרְפוֹן הָיָה אוֹמֵר: אַל תַּרְחֵק עַצְמְךָ מִמִּדָּה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָה⁷⁴⁷ וּמִמְּלָאכָה שֶׁאֵין לָהּ גְּמִירָא⁷⁴⁸. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה נוֹטֵל מֵי הַיָּם⁷⁴⁹ וּמֵטִיל לְיַבָּשָׁה, יָם אֵינוֹ חָסֵר וְיַבָּשָׁה אֵינָהּ מִתְמַלֵּאת. הָיָה מְקַצֵּר בְּדַעְתּוֹ⁷⁵⁰. אָמַר לוֹ: רֵיקָא, מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְקַצֵּר בְּדַעְתֶּךָ? בְּכָל־יוֹם טוֹל שְׂכָרְךָ⁷⁵¹ דֵּינָר שֶׁל זָהָב (אדר"נ כז).

שנט אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּחַמֶּמֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ (גיט' סז:).

שס רַ' יְהוּדָה בַּהֲלִיכָתוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ נָטַל קַנְקַן עַל כְּתֵפוֹ. אָמַר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ.

רַ' שִׁמְעוֹן נָטַל קֻפָּה עַל כְּתֵפוֹ. אָמָר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ (נדר' מט:).

שסא אָמַר רַ' מֵאִיר: בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה גָדוֹל כֹּחַ שֶׁל מְלָאכָה: שׁוֹר, שֶׁבִּטְּלוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ⁷⁵² – חֲמִשָּׁה⁷⁵³, שֶׂה שֶׁלֹּא בִטְּלוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ – אַרְבָּעָה (ב"ק עט:).

שסב שָׁנוּ דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: “וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים”⁷⁵⁴ – זוֹ אֻמָּנוּת (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

שסג רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל מִי־שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ אֻמָּנוּת לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְכֶרֶם שֶׁמֻּקָּף גָּדֵר וּלְחָרִיץ שֶׁמֻּקָּף סְיָג⁷⁵⁵. וְכֹל שֶׁאֵין בְּיָדוֹ אֻמָּנוּת לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְכֶרֶם שֶׁאֵינוֹ מֻקָּף גָּדֵר וּלְחָרִיץ שֶׁאֵינוֹ מֻקָּף סְיָג.

רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' צָדוֹק אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כָּל־שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ אֻמָּנוּת לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְכֶרֶם גָּדוּר, שֶׁאֵין בְּהֵמָה וְחַיָּה נִכְנָסוֹת לְתוֹכוֹ וְאֵין עוֹבְרִים וְשָׁבִים אוֹכְלִים אֶת־מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וְאֵין רוֹאִים אֶת־מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ⁷⁵⁶; וְכֹל שֶׁאֵין בְּיָדוֹ אֻמָּנוּת לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְכֶרֶם פָּרוּץ, שֶׁבְּהֵמָה וְחַיָּה נִכְנָסוֹת לְתוֹכוֹ וְעוֹבְרִים וְשָׁבִים אוֹכְלִים אֶת־מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וְרוֹאִים כָּל־מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ (תוס' קיד' א).

שסד שֵׁב שְׁנֵי⁷⁵⁷ הֲוָא כַפְנָא וְאַבָּבָא דְאֻמָּנָא לָא חֲלַף (סנה' כט.).

––––––––

שסה שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהַב אֶת־הַמְּלָאכָה וּשְׂנָא אֶת־הָרַבָּנוּת⁷⁵⁸ (אב' א).

שסו רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַלְמוּד־תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ־אֶרֶץ⁷⁵⁹, שֶׁיְגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֹן; וְכָל־תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת⁷⁶⁰ עָוֹן (שם ב).

שסז כָּל־שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ־אֶרֶץ לֹא בִמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק”⁷⁶¹. וְכָל־שֶׁאֵינוֹ לֹא בְמִקְרָא וְלֹא בְמִשְׁנָה וְלֹא בְדֶרֶךְ־אֶרֶץ אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב (קיד' מ:).

שסח אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל בַּר רַב נַחֲמָן: עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת⁷⁶² קָדְמָה דֶרֶךְ־אֶרֶץ אֶת־הַתּוֹרָה. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “לִשְׁמֹר אֶת־דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים”⁷⁶³ – “דֶּרֶךְ” זוֹ דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, וְאַחַר־כָּךְ “עֵץ הַחַיִּים” – זוֹ תוֹרָה⁷⁶⁴ (ויק"ר ט).

שסט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ” וגו‘⁷⁶⁵ – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא־יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ”⁷⁶⁶ – יָכוֹל, דְּבָרִים כִּכְתָבָם⁷⁶⁷, תַּלְמוּד לוֹמַר: “וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ” – נְהַג בָּהֶם מִנְהַג דֶּרֶךְ־אָרֶץ, דִּבְרֵי רַ’ יִשְׁמָעֵאל. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֶפְשָׁר, אָדָם חוֹרֵשׁ בִּשְׁעַת חֲרִישָׁה וְזוֹרֵעַ בִּשְׁעַת זְרִיעָה וְקוֹצֵר בִּשְׁעַת קְצִירָה, וְדָשׁ בִּשְׁעַת דִּישָׁה, וְזוֹרֶה בִּשְׁעַת הָרוּחַ – תּוֹרָה מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, מְלַאכְתָּם נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם”⁷⁶⁸, וּבִזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם מְלַאכְתָּם נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי עַצְמָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ”; וְלֹא עוֹד – אֶלָּא שֶׁמְּלֶאכֶת אֲחֵרִים נַעֲשֵׂית עַל יָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָבַדְתָּ אֶת־אֹיְבֶיךָ”⁷⁶⁹.

אָמַר אַבַּיֵּי: הַרְבֵּה עָשׂוּ כְּרַ' יִשְׁמָעֵאל⁷⁷⁰ וְעָלְתָה בְיָדָם⁷⁷¹, כְּרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי – וְלֹא עָלְתָה בְיָדָם.

אָמַר לָהֶם רָבָא לְרַבָּנָן: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, שֶׁלֹּא תֵרָאוּ לְפָנַי לֹא בִימֵי נִיסָן וְלֹא בִימֵי תִשְׁרֵי⁷⁷², כְּדֵי שֶׁלֹּא תִטָּרְדוּ בִמְזוֹנוֹתֵיכֶם כָּל־הַשָּׁנָה.

אָמַר רַבָּה בַּר־בַּר־חָנָה אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' יְהוּדָה בְרַ' אֶלְעָאי: בֹּא וּרְאֵה, מַה בֵּין דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים לְדוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים. דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעָשׂוּ תוֹרָתָם קֶבַע וּמְלַאכְתָּם עֲרַאי, זוֹ וְזוֹ נִתְקַיְּמָה בְיָדָם; דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעָשׂוּ מְלַאכְתָּם קֶבַע וְתוֹרָתָם עֲרַאי, זוֹ וְזוֹ לֹא נִתְקַיְּמָה בְיָדָם (בר' לה:; ע"י).

שע רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שׁוֹנֶה אָדָם שְׁתֵּי הֲלָכוֹת בְּשַׁחֲרִית וּשְׁתֵּי הֲלָכוֹת בְּעַרְבִית וְעוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ כָּל־הַיּוֹם, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם אֶת־כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ.

“וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה”⁷⁷³ – מִכָּאן הָיָה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה לִדְרוֹשׁ אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן⁷⁷⁴, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ לִמְלָאכָה וְלֹא לִסְחוֹרָה, הָא כֵיצַד? הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמֵהֵיכָן לוֹבֵשׁ וּמִתְכַּסֶּה; הָא לֹא נִתְּנָה תוֹרָה לִדְרוֹשׁ אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן, וּשְׁנִיִּים לָהֶם – אוֹכְלֵי תְרוּמָה (מכיל' בשלח–ויסע ב; תנח' בשלח).

שעא אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַמִּי בְּשֵׁם עֻלָּא: גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ יוֹתֵר מִירֵא־שָׁמָיִם, שֶׁהֲרֵי אֵצֶל יְרֵא־שָׁמַיִם נֶאֱמַר: “אַשְׁרֵי־אִישׁ יָרֵא אֶת־יְיָ”⁷⁷⁵, וְאִלּוּ אֵצֶל נֶהֱנֶה מִיגִיעוֹ נֶאֱמַר: “יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹּאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ”⁷⁷⁶ – אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם־הַזֶּה וְטוֹב לָךְ בָּעוֹלָם־הַבָּא (בר' ח.).

שעב אָמַר רַ' חָנָא הַשֻּׁלְחָנִי⁷⁷⁷: עוֹמֵד הָיָה לְמַעְלָה מִמֶּנִּי בַּר־נַפָּחָא, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי דֵּינָר קוֹרְדִינָאִי⁷⁷⁸ לְשַׁעֵר בּוֹ נֶקֶב שֶׁל טְרֵפָה⁷⁷⁹, וּבִקַּשְׁתִּי לַעֲמוֹד מִפָּנָיו וְלֹא הִנִּיחָנִי, אָמַר לִי: שֵׁב, בְּנִי, שֵׁב; אֵין בַּעֲלֵי־אֻמָּנֻיּוֹת רַשָּׁאִים לַעֲמוֹד מִפְּנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עֲסוּקִים⁷⁸⁰ בִּמְלַאכְתָּם (חול' נד:).

שעג “טוֹב לַגֶּבֶר⁷⁸¹ כִּי־יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו”⁷⁸² – עֹל תּוֹרָה, עֹל אִשָּׁה, עֹל מְלָאכָה (איכ"ר ג).

שעד רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד אֶת־בְּנוֹ אֻמָּנוּת כְּאִלּוּ מְלַמְּדוֹ לִסְטוּת⁷⁸³ (קיד' כט.)

שעה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת־בְּנוֹ אֻמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה, וְיִתְפַּלֵּל לְמִי שֶׁהָעֹשֶׁר וְהַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ; שֶׁאֵין אֻמָּנוּת שֶׁאֵין בָּהּ עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת; שֶׁלֹּא עֲנִיּוּת מִן הָאֻמָּנוּת וְלֹא עֲשִׁירוּת מִן הָאֻמָּנוּת, אֶלָּא הַכֹּל לְפִי זְכוּתוֹ שֶׁל־אָדָם.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ חַיָּה וָעוֹף שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֻמָּנוּת – וְהֵם מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְצַעַר; וַהֲלֹא לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי, וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת־קוֹנִי, – אֵינוֹ דִין שֶׁאֶתְפַּרְנֵס שֶׁלֹּא בְצַעַר?> אֶלָּא שֶׁהֲרֵעוֹתִי אֶת־מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי⁷⁸⁴ אֶת־פַּרְנָסָתִי.

שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי אֲרִי סַבָּל⁷⁸⁵, צְבִי קַיָּץ⁷⁸⁶, שׁוּעָל חֶנְוָנִי, זְאֵב מוֹכֵר קְדֵרוֹת – וְהֵם מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְצַעַר, וְהֵם לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי, וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת־קוֹנִי; וּמָה אֵלּוּ שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְצַעַר, אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת־קוֹנִי, אֵינוֹ דִין שֶׁאֶתְפַּרְנֵס שֶׁלֹּא בְצַעַר? אֶלָּא שֶׁהֲרֵעוֹתִי אֶת־מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת־פַּרְנָסָתִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ־אֵלֶּה וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם”⁷⁸⁷ (שם פב.:; תוספ', שם ה).

שעו אַבָּא־גוּרְיָן אִישׁ צַיְדָן אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא־גוּרְיָא: לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת־בְּנוֹ חַמָּר, גַמָּל⁷⁸⁸, קַדָּר, סַפָּן, רוֹעֶה וְחֶנְוָנִי, שֶׁאֻמָּנוּתָן אֻמָּנוּת־לִסְטִים.

רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: הַחַמָּרִים רֻבָּם רְשָׁעִים, הַגַּמָּלִים רֻבָּם כְּשֵׁרִים, הַסַּפָּנִים רֻבָּם חֲסִידִים. טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לְגֵיהִנֹּם⁷⁸⁹, וְהַכָּשֵׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים⁷⁹⁰ שֻׁתָּפוֹ שֶׁל עֲמָלֵק (קיד' פב.).

שעז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כֹּל שֶׁעֲסָקָיו עִם הַנָּשִׁים סוּרוֹ רָע⁷⁹¹, כְּגוֹן הַצּוֹרְפִים וְהַסָּרִיקִים⁷⁹² וְהַנָּקוֹרוֹת⁷⁹³ וְהָרוֹכְלִים⁷⁹⁴ וְהַגַּרְדִּים⁷⁹⁵ וְהַסַּפָּרִים⁷⁹⁶ וְהַכּוֹבְסִים וְהַגָּרָע⁷⁹⁷ וְהַבַּלָּן⁷⁹⁸ וְהַבּוּרְסִי⁷⁹⁹ – אֵין מַעֲמִידִין מֵהֶם לֹא מֶלֶךְ וְלֹא כֹהֵן גָּדוֹל.

מַה טָּעַם? לֹא מִשּׁוּם שֶׁפְּסוּלִים הֵם, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֻמָּנוּתָם בְּזוּיָה.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְגָרָע: מְהַלֵּךְ עַל צִדּוֹ⁸⁰⁰ וְרוּחוֹ גַסָּה, וְנִתְלֶה וְיוֹשֵׁב⁸⁰¹, וְעֵינוֹ צָרָה⁸⁰², וְעֵינוֹ רָעָה⁸⁰³, אוֹכֵל הַרְבֵּה⁸⁰⁴ וּמוֹצִיא קִמְעָא⁸⁰⁵, וְחָשׁוּד עַל הָעֲרָיוֹת⁸⁰⁶ וְעַל הַגָּזֵל⁸⁰⁷ וְעַל שְׁפִיכוּת־דָּמִים⁸⁰⁸ (שם).

שעח שָׁנִינוּ, רַבִּי אוֹמֵר: אֵין לְךָ אֻמָּנוּת שֶׁעוֹבֶרֶת מִן הָעוֹלָם⁸⁰⁹, אַשְׁרֵי מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת־הוֹרָיו בְּאֻמָּנוּת מְעֻלָּה⁸¹⁰, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁרוֹאֶה אֶת־הוֹרָיו בְּאֻמָּנוּת פְּגוּמָה. אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא בַסָּם וּבְלֹא בּוּרְסִי. אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בַּסָּם⁸¹¹ וְאוֹי לוֹ לְמִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בּוּרְסִי (שם:).

שעט אָמַר רַ' זוּטְרָא בַר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶת־הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ”⁸¹²? – מְלַמֵּד שֶׁכָּל־אֶחָד וְאֶחָד יִפָּה⁸¹³ לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֻמָּנוּתוֹ בְּפָנָיו (בר' מג:).

שפ “וַיָּסוּרוּ שָׁם וַיֹּאמְרוּ לוֹ מִי־הֱבִיאֲךָ הֲלֹם”⁸¹⁴ – אָמְרוּ לוֹ: לֹא מִמּשֶׁה אַתָּה בָא – וְעַכְשָׁו תֵּעָשֶׂה כֹּמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה? אָמַר לָהֶם: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מִבֵּית אֲבִי־אַבָּא: לְעוֹלָם יַשְׂכִּיר אָדָם עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה וְאַל יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת.

הוּא סָבַר לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, – וְלֹא הִיא, אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה – עֲבוֹדָה שֶׁזָּרָה לוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַב לְרַב כָּהֲנָא: פְּשׁוֹט נְבֵלָה בַּשּׁוּק וְטוֹל שָׂכָר, וְלֹא תֹאמַר כֹּהֵן אֲנִי וְאָדָם גָּדוֹל אֲנִי, וּגְנַאי הוּא לִי (ב“ב קי.; ע”י).

שפא “יְיָ רֹעִי לֹא אֶחְסָר”⁸¹⁵ – אָמַר רַב חַמָּא בַר חֲנִינָא: אַתָּה מוֹצֵא, אֵין לְךָ אֻמָּנוּת בְּזוּיָה יוֹתֵר מִשֶׁל רוֹעֶה, שֶׁכָּל־יָמָיו הוּא הוֹלֵךְ בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ, וְדָוִד קָרָא לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹעֶה (ילק"ש תהלים).

שפב שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם: בֶּן־אֲבוֹת הָעוֹלָם אֲנִי, מִמִּשְׁפָּחָה גְדוֹלָה, אֵינִי רָאוּי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה וּלְהִתְבַּזּוֹת. אוֹמְרִים לוֹ: שׁוֹטֶה, כְּבָר קְדָמְךָ יוֹצְרֶךָ, שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה קֹדֶם שֶׁבָּאתָ לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה”⁸¹⁶ (מד' נעל').

שפג “אֶת־עָנְיִי וְאֶת־יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים”⁸¹⁷ – אָמַר רַ' יִרְמְיָה: חֲבִיבָה הִיא הַמְּלָאכָה מִזְּכוּת אָבוֹת, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹת הִצִּילָה מָמוֹן וּמְלָאכָה הִצִּילָה נְפָשׁוֹת. זְכוּת אֲבוֹת הִצִּילָה מָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: “לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי… כִּי עַתָּה רֵיקָם⁸¹⁸ שִׁלַּחְתָּנִי”⁸¹⁹, וּמְלָאכָה הִצִּילָה נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶת־עָנְיִי וְאֶת־יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ⁸²⁰”⁸²¹ (ב"ר עד).

שפד זְכוּת מְלָאכָה עוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם שֶׁאֵין זְכוּת אָבוֹת יְכוֹלָה לַעֲמוֹד (תנח' ויצא).

יב. עֲבוֹדַת אֲדָמָה וּמַשָּׂא־וּמַתָּן

שפה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: עֲתִידִים כָּל־בַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת שֶׁיַּעַמְדוּ עַל הַקַּרְקָע⁸²², שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט מַלָּחִים כֹּל חֹבְלֵי הַיָּם אֶל־הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ”⁸²³.

וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אֵין לְךָ אֻמָּנוּת פְּחוּתָה⁸²⁴ מִן הַקַּרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר “וְיָרְדוּ⁸²⁵”⁸²⁶.

רַ' אֶלְעָזָר רָאָה קַרְקַע שֶׁנֶּחֶרְשָׁה לְרָחְבָּהּ. אָמַר לָהּ: אֲפִלּוּ תִּהְיִי נֶחֱרֶשֶׁת לְאָרְכֵּךְ – לְהַפֵּךְ⁸²⁷ בִּסְחוֹרָה טוֹב מִמֵּךְ.

רַב נִכְנַס בֵּין הַשִּׁבֳּלִים, רָאָה אוֹתָן שֶׁהֵן מִתְנוֹפְפוֹת⁸²⁸, אָמַר לַהֶן: אֲפִלּוּ תִּתְנוֹפְפוּ וְתִתְנוֹפְפוּ – לְהַפֵּךְ בִּסְחוֹרָה טוֹב מִכֶּן.

אָמַר רָבָא: מֵאָה זוּזִים בִּסְחוֹרָה⁸²⁹ – בְּכָל־יוֹם בָּשָׂר וָיָיִן⁸³⁰, מֵאָה זוּזִים בְּקַרְקַע – מֶלַח וִירָקוֹת; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּשְׁכַּבְתּוֹ עַל הָאָרֶץ⁸³¹ וּמְטִילָה לוֹ מְרִיבָה⁸³² (יבמ' סג.).

שפו טוֹב מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ גִנָּה, מְזַבְּלָהּ וּמְעַדְּרָהּ וּמִתְפַּרְנֵס מִמֶּנָּה, מִמִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל גִּנּוֹת שֶׁל אֲחֵרִים בְּמֶחֱצָה⁸³³. הַמָּשָׁל אוֹמֵר: דְּאָגַר גִּנָּה⁸³⁴ אָכַל צִפֳּרִין, דְּאָגַר גִּנִּין צִפֳּרִין אָכְלִין לֵהּ (ויק"ר ג).

שפז אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע אֵינוֹ אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָם”⁸³⁵ (יבמ' סג.).

שפח וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: לֹא נִתְּנָה קַרְקַע אֶלָּא לְבַעֲלֵי זְרוֹעוֹת⁸³⁶, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ”⁸³⁷.

אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע־לָחֶם”⁸³⁸? – אִם עוֹשֶׂה אָדָם עַצְמוֹ כְּעֶבֶד לָאֲדָמָה⁸³⁹ – יִשְׂבַּע לָחֶם, וְאִם לָאו – לֹא יִשְׂבַּע לָחֶם (סנה' נח:).

שפט “מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד”⁸⁴⁰ – אֲפִלּוּ מֶלֶךְ שׁוֹלֵט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, שׁוֹאֵל וְאוֹמֵר: “עָשְׂתָה הָאָרֶץ⁸⁴¹? לֹא עָשְׂתָה הָאָרֶץ?” לְפִיכָךְ “אֹהֵב כֶּסֶף לֹא־יִשְׂבַּע כֶּסֶף, וּמִי־אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה”⁸⁴² – שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא הוֹמֶה וּמְהַמֶּה⁸⁴³ אַחַר הַמָּמוֹן וְקַרְקַע אֵין לוֹ – מָה הֲנָאָה יֶשׁ־לוֹ? (קה"ר ה).

שצ שְׁלשָׁה הֵם שֶׁהָיוּ לְהוּטִים⁸⁴⁴ אַחַר הָאֲדָמָה וְלֹא נִמְצָא בָהֶם תּוֹעֶלֶת, וְאֵלּוּ הֵם: קַיִן עוֹבֵד אֲדָמָה⁸⁴⁵, נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה⁸⁴⁶ וְעֻזִיָּהוּ אוֹהֵב אֲדָמָה⁸⁴⁷ (ב"ר כב).

שצא “וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה”⁸⁴⁸ – שֶׁיְהוּ נְכָסֶיךָ מְשֻׁלָּשִׁים⁸⁴⁹: שְׁלִישׁ בִּתְבוּאָה, שְׁלִישׁ בְּזֵיתִים וּשְׁלִישׁ בִּגְפָנִים (ב"מ קז.).

שצב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ”⁸⁵⁰ – זֶה חֶלְקוֹ שֶׁל אָשֵׁר⁸⁵¹, שֶׁמּוֹשֵׁךְ שֶׁמֶן כְּמַעְיָן.

אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת נִצְרְכוּ אַנְשֵׁי לוּדְקְיָא⁸⁵² לְשָׁמֶן, מִנּוּ לָהֶם פַּלְמֵיטוֹס⁸⁵³ אֶחָד. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ וְהָבֵא לָנוּ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. הָלַךְ לִירוּשָׁלָיִם, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְצוֹר. הָלַךְ לְצוֹר, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְגוּשׁ־חָלָב⁸⁵⁴. הָלַךְ לְגוּשׁ־חָלָב, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ אֵצֶל פְּלוֹנִי לַשָּׂדֶה. הָלַךְ וּמְצָאוֹ עוֹזֵק⁸⁵⁵ תַּחַת זֵיתָיו. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ? אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֲסַיֵּם מְלַאכְתִּי. הִמְתִּין עַד שֶׁסִּיֵּם מְלַאכְתּוֹ. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם מְלַאכְתּוֹ, הִפְשִׁיל⁸⁵⁶ כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו וְהָיָה מְסַקֵּל וּבָא בַדָּרֶךְ⁸⁵⁷. אָמַר: לָזֶה יֶשׁ־לוֹ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא? כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁשְּׂחוֹק שָׂחֲקוּ בִי הַיְּהוּדִים⁸⁵⁸. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ הוֹצִיאָה לוֹ שִׁפְחָתוֹ קֻמְקוּם⁸⁵⁹ שֶׁל חַמִּין וְרָחַץ בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְהוֹצִיאָה לוֹ סֵפֶל שֶׁל זָהָב מָלֵא שֶׁמֶן וְטָבַל בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: “וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ”. לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. אָמַר לוֹ: כְּלוּם אַתָּה צָרִיךְ לְיוֹתֵר? אָמַר לוֹ: הֵן, אֶלָּא שֶׁאֵין בְּיָדִי דָמִים. אָמַר לוֹ: אִם אַתָּה רוֹצֶה לִקַּח קַח, וַאֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךָ וְאֶטֹּל הַדָּמִים. מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר רִבּוֹא. אָמְרוּ: לֹא הִנִּיחַ אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא סוּס וְלֹא פֶרֶד וְלֹא גָמָל וְלֹא חֲמוֹר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא שְׂכָרוֹ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ יָצְאוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ לְקַלְּסוֹ⁸⁶⁰. אָמַר לָהֶם: לֹא לִי קַלְּסוּנִי, אֶלָּא לָזֶה שֶׁבָּא, שֶׁמָּדַד לִי שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא וַהֲרֵי נוֹשֶׁה בִּי שְׁמוֹנָה עָשָׂר רִבּוֹא, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: “יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל, מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב”⁸⁶¹ (מנח' פה:; ע"י).

שצג אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲנִי חֹמֶץ בֶּן־יַיִן⁸⁶² לְגַבֵּי אַבָּא לְדָבָר זֶה, שֶׁאִלּוּ אַבָּא הָיָה מְסַיֵּר⁸⁶³ נְכָסָיו שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם וַאֲנִי אֵינִי מְסַיֵּר אֶלָּא פַעַם אֶחָת. שְׁמוּאֵל לְטַעְמוֹ, שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל: כָּל־הַמְסַיֵּר נְכָסָיו בְּכָל־יוֹם מוֹצֵא סָלַע⁸⁶⁴.

אַבַּיֵּי הָיָה מְסַיֵּר נְכָסָיו בְּכָל־יוֹם וָיוֹם. פַּעַם אַחַת פָּגַע בַּאֲרִיסוֹ⁸⁶⁵, טָעוּן חֲבִילָה שֶׁל עֵצִים. אָמַר לוֹ: הַלָּלוּ לְהֵיכָן? אָמַר לוֹ: לְבֵית מָר⁸⁶⁶. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: כְּבָר קִדְּמוּךָ חֲכָמִים⁸⁶⁷.

רַב אַסִּי הָיָה מְסַיֵּר נְכָסָיו בְּכָל־יוֹם. אָמַר: כָּל־אוֹתָם הַסְּלָעִים שֶׁל מַר שְׁמוּאֵל⁸⁶⁸ הֵיכָן הֵם? פַּעַם אַחַת רָאָה צִנּוֹר שֶׁל בֶּדֶק מַיִם⁸⁶⁹ בְּשָׂדֵהוּ, נָטַל טַלִּיתוֹ, כְּרָכָהּ וּנְתָנָהּ בְּתוֹכוֹ⁸⁷⁰ וְהִגְבִּיהַּ קוֹלוֹ וּבָאוּ בְנֵי אָדָם וּסְתָמוּהוּ. אָמַר: מָצָאתִי כָּל־אוֹתָם הַסְּלָעִים שֶׁל מַר שְׁמוּאֵל (חול' קה.; ע"י).

––––––––

שצד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְעַשֵּׁר יַעֲסֹק בִּבְהֵמָה דַּקָּה. אָמַר רַב חִסְדָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ”⁸⁷¹ – שֶׁמְּעַשְּׁרוֹת⁸⁷² אֶת־בַּעֲלֵיהֶן (שם פד.:).

שצה “כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ”⁸⁷³ – מִגֵּז כְּבָשִׂים יְהִי מַלְבּוּשֶׁךָ; “וּמְחִיר שָׂדֶה עַתּוּדִים”⁸⁷⁴ – לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם שָׂדֶה וְיִקַּח עַתּוּדִים⁸⁷⁵, וְאַל יִמְכֹּר אָדָם עַתּוּדִים וְיִקַּח שָׂדֶה… “וְדֵי חֲלֵב עִזִּים”⁸⁷⁶ – דַּיּוֹ לְאָדָם שֶׁיִּתְפַּרְנֵס מֵחֲלֵב גְּדָיִים וּטְלָאִים שֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתוֹ (שם).

––––––––

שצו “נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא־אוּכַל קוּם”⁸⁷⁷ – אָמְרוּ בְמַעֲרָבָא⁸⁷⁸: זֶה שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו תְּלוּיִן בְּכַסְפּוֹ⁸⁷⁹ (יבמ' סג:).

שצז אָמַר רַ' יִצְחָק: לְעוֹלָם יְהֵא כַסְפּוֹ שֶׁל אָדָם מָצוּי בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ”⁸⁸⁰.

וְאָמַר רַ' יִצְחָק: לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם אֶת־מְעוֹתָיו: שְׁלִישׁ בְּקַרְקַע וּשְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא⁸⁸¹ וּשְׁלִישׁ תַּחַת יָדוֹ (ב"מ מב.).

שצח “וַיַּחַץ אֶת־הָעָם… לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת”⁸⁸² – לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם נוֹתֵן כָּל־מָמוֹנוֹ בְּזָוִית אֶחָת (ב"ר עו).

שצט אָמַר רַב יְהוּדָה: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְבוּאָה⁸⁸³ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁאֵין מְרִיבָה מְצוּיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא עַל עִסְקֵי תְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ⁸⁸⁴ שָׁלוֹם – חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ”⁸⁸⁵. אָמַר רַב פַּפָּא: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: “כַּד מִשְׁלַם שְׂעוֹרֵי⁸⁸⁶ מִכַּדָּא –נָקֵשׁ וְאָתֵי תִגְרָא בְּבֵיתָא”.

אָמַר רַב חִינְנָא בַר פַּפָּא: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְבוּאָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁלֹּא נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל דַּלִּים אֶלָּא עַל עִסְקֵי תְבוּאָה⁸⁸⁷, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה אִם־זָרַע יִשְׂרָאֵל… וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת־יְבוּל הָאָרֶץ… וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד”⁸⁸⁸ (ב“מ נט.; ע”י).

ת אָמַר רַ' חָנִין: “וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלוּאִים לְךָ מִנֶּגֶד”⁸⁸⁹ – זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִשָּׁנָה לְשָׁנָה⁸⁹⁰; “וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם”⁸⁹¹ – זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מֵעֶרֶב־שַׁבָּת לְעֶרֶב־שַׁבָּת; “וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ”⁸⁹² – זֶה הַסּוֹמֵךְ עַל הַפְּלָטֵר⁸⁹³ (מנח' קג:).

תא רַ' אַחַאי בֶּן יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִן הַשּׁוּק לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְתִינוֹק שֶׁמֵּתָה אִמּוֹ וּמַחֲזִירִין אוֹתוֹ עַל פִּתְחֵי מֵינִיקוֹת אֲחֵרוֹת וְאֵינוֹ שָׂבֵעַ (אדר"נ ל).

––––––––

תב אָמַר רַב לְאַיְבוּ בְנוֹ: טָרַחְתִּי בְךָ בַּהֲלָכָה וְלֹא עָלְתָה בְיָדִי, בֹּא וַאֲלַמֶּדְךָ בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ: עַד שֶׁהַחוֹל עַל רַגְלֶיךָ⁸⁹⁴ מְכֹר מִקָּחֶךָ. כָּל־דָּבָר מְכֹר וְתִתְחָרֵט, חוּץ מִן הַיַּיִן⁸⁹⁵ שֶׁתִּמְכֹּר וְלֹא תִתְחָרֵט. הָטֵל לְכִיסְךָ⁸⁹⁶ וּפְתַח שַׂקֶּךָ. קַב מִן הָאָרֶץ⁸⁹⁷ וְלֹא כֹר מִן הָעֲלִיָּה (פס' קיג.).

תג לָקַחְתָּ – מָצָאתָ, מָכַרְתָּ – אִבַּדְתָּ (ב"מ נא).

תד כָּל־פְּרַקְמַטְיָא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָאָרֶץ – לֵךְ עֲסֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת (תנח' משפטים).

תה הוּזְלָה⁸⁹⁸ – קְפֹץ וּקְנֵה מִמֶּנָּה (בר' סג.).

תו קֶרֶן קוֹרֵאת בְּרוֹמִי⁸⁹⁹ – בֶּן מוֹכֵר תְּאֵנִים! הַתְּאֵנִים שֶׁל אָבִיךָ מְכֹר⁹⁰⁰ (שם סב:).

תז בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, בְּנֵי אָדָם מוֹלִיכִין פְּרַקְמַטְיָא לְמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין לָהֶם (שמ"ר ט).

תח לְעִיר שֶׁל יָרָק הָבֵא יָרָק⁹⁰¹ (מנח' פה.)

תט אָמַר רַב פַּפָּא: זְרַע וְלֹא תִקַּח⁹⁰², מְכֹר וְלֹא תִתְמַסְכֵּן⁹⁰³, סְתֹם וְלֹא תְּשַׁפֵּץ⁹⁰⁴, שַׁפֵּץ וְלֹא תִבְנֶה⁹⁰⁵, שֶׁכָּל־הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן (יבמ' סג.).

תי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִי שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו מָעוֹת הַרְבֵּה וְרוֹצֶה לְאַבְּדָן – יִלְבַּשׁ כְּלֵי פִשְׁתָּן⁹⁰⁶, וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי זְכוּכִית⁹⁰⁷, וְיִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וְאַל יֵשֵׁב עִמָּהֶם⁹⁰⁸ (ב"מ כט:; חול' פד:).

תיא “וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה”⁹⁰⁹ – זֶה מַשָּׂא וּמַתָּן; מְלַמֵּד, שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹשֵׂא־וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ וּמַעֲלִין עָלָיו⁹¹⁰ כְּאִלּוּ קִיֵּם אֶת־כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ (מכיל' בשלח – ויסע א).

תיב רַב גִּדֵּל הָיָה מְהַפֵּךְ בְּקַרְקַע⁹¹¹ אֶחָת, בָּא רַ' אַבָּא וּלְקָחָהּ. הָלַךְ רַב גִּדֵּל וְקָבַל עָלָיו לִפְנֵי רַ' זֵירָא; הָלַךְ רַ' זֵירָא וְקָבַל עָלָיו לִפְנֵי רַ' יִצְחָק נַפָּחָא. אָמַר לוֹ [רַ' יִצְחָק לְרַ' זֵירָא]: הַמְתֵּן עַד שֶׁיַּעֲלֶה⁹¹² [רַ' אַבָּא] אֶצְלֵנוּ לְרָגֶל. כְּשֶׁעָלָה מְצָאוֹ [רַ' יִצְחָק] וְאָמַר לוֹ: עָנִי הַמְהַפֵּךְ בַּחֲרָרָה⁹¹³ וּבָא אַחֵר וּנְטָלָהּ הֵימֶנּוּ מַהוּ? אָמַר לוֹ: נִקְרָא רָשָׁע.

– וְאֶלָּא מָר מִפְּנֵי מֶה עָשָׂה כָךְ?

אָמַר לוֹ: לֹא יָדַעְתִּי [שֶׁהִפֵּךְ בָּהּ רַב גִּדֵּל].

– אַף עַכְשָׁו יַחֲזִירֶנָּה לוֹ מָר.

אָמַר לוֹ: בִּמְכִירָה⁹¹⁴ לֹא אַחֲזִירֶנָּה לוֹ, שֶׁקַּרְקַע רִאשׁוֹנָה הִיא לִי וְהַמּוֹכֵר קַרְקַע רִאשׁוֹנָה סִמָּן רַע לוֹ; אֶלָּא אִם רוֹצֶה לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי בְּמַתָּנָה – יִטְּלֶנָּה.

רַב גִּדֵּל לֹא יָרַד לְאוֹתָהּ קַרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה”⁹¹⁵; רַ' אַבָּא לֹא יָרַד לָהּ – מִשּׁוּם שֶׁהִפֵּךְ בָּהּ רַב גִּדֵּל. לֹא זֶה יָרַד לָהּ וְלֹא זֶה יָרַד לָהּ – וְנִקְרְאָה “קַרְקַע שֶׁל חֲכָמִים” (קיד' נט.).

תיג מוֹכֵר – בְּעַיִן יָפָה⁹¹⁶ מוֹכֵר (ב"ב לז.).

תיד דֶּרֶךְ הַתַּגָּרִים⁹¹⁷ – מַרְאִין אֶת־הַפְּסֹלֶת תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ מַרְאִין אֶת הַשֶּׁבַח (תנח' שלח).

תטו זְבַן וְזַבֵּן⁹¹⁸ תַּגָּרָא אִקְּרֵי (ב"מ מ:).

תטז הָרֶוַח מְשֻׁעְבָּד לַקָּרֶן⁹¹⁹ (שם קה.).

תיז אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמִּשְׂתַּכֵּר אַל יִשְׂתַּכֵּר יוֹתֵר עַל שְׁתוּת⁹²⁰ (שם מ:).

תיח אַל תַּעֲמֹד עַל הַמִּקָּח⁹²¹ בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לְךָ דָּמִים (פסח' קיב:).

תיט חֵן מִקָּח עַל לוֹקְחוֹ (סוטה מז.; ערוך ע' חנא).

תכ מִי שֶׁלָּקַח מִקָּח רַע מִן הַשּׁוּק, יְשַׁבְּחֶנּוּ⁹²² בְעֵינָיו אוֹ יְגַנֶּנּוּ בְעֵינָיו? – הֱוֵי אוֹמֵר: יְשַׁבְּחֶנּוּ בְעֵינָיו (כת' יז.).

––––––––

תכא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: תַּגָּרֵי־סִמְטָא⁹²³ וּמְגַדְּלֵי בְהֵמָה דַקָּה⁹²⁴ וְקוֹצְצֵי אִילָנוֹת טוֹבִים⁹²⁵ וְנוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּחֵלֶק יָפֶה⁹²⁶ – אֵינָם רוֹאִים סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם. מַה טָּעַם? – שֶׁבְּנֵי אָדָם תּוֹהִים בָּהֶם⁹²⁷ (פסח' ג:).

תכב אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע תַּעֲנִיּוֹת יָשְׁבוּ אַנְשֵׁי כְנֶסֶת־הַגְּדוֹלָה עַל כּוֹתְבֵי סְפָרִים, תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת שֶׁלֹּא יִתְעַשְּׁרוּ, שֶׁאִלְמָלֵי מִתְעַשְּׁרִים אֵין כּוֹתְבִים.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כּוֹתְבֵי סְפָרִים, תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת הֵם וְתַגָּרֵיהֶם וְתַגָּרֵי־תַגָּרֵיהֶם, וְכָל־הָעוֹסְקִים בִּמְלֶאכֶת־שָׁמַיִם – לְהָבִיא⁹²⁸ מוֹכְרֵי תְכֵלֶת – אֵינָם רוֹאִים סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם (שם).

תכג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבַּע פְּרוּטוֹת אֵין בָּהֶן סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם: שְׂכַר כּוֹתְבִים וּשְׂכַר מְתֻרְגְּמָנִין⁹²⁹ וּשְׂכַר יְתוֹמִים⁹³⁰ וּמָעוֹת הַבָּאוֹת מִמְּדִינַת הַיָּם⁹³¹ (שם).

תכד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמִּשְׂתַּכֵּר בְּקָנִים⁹³² וּבְקַנְקַנִּים אֵינוֹ רוֹאֶה סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם (שם).

––––––––

תכה מַלְוֵי בְרִבִּית כּוֹפְרִים בְּעִקָּר⁹³³ (תוס', ב"מ ו).

תכו שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יוֹסֵי: בֹּא וּרְאֵה סְמִיּוּת⁹³⁴ עֵינֵיהֶם שֶׁל מַלְוֵי בְרִבִּית: אָדָם קוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ רָשָׁע יוֹרֵד עִמּוֹ לְחַיָּיו – וְהֵם מְבִיאִים עֵדִים וְלִבְלָר⁹³⁵ וְקֻלְמוֹס⁹³⁶ וּדְיוֹ וְכוֹתְבִים וְחוֹתְמִים⁹³⁷: פְּלוֹנִי זֶה כָּפַר בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מָעוֹת וּמַלְוֶה אוֹתָן שֶׁלֹּא בְרִבִּית, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “כַּסְפּוֹ לֹא־נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל־נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה־אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם”⁹³⁸ – הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל־הַמַּלְוֶה בְרִבִּית נְכָסָיו מִתְמוֹטְטִין (ב"מ עא.).

תכז יִמְכֹּר אָדָם אֶת־בִּתּוֹ⁹³⁹ וְלֹא יִלְוֶה בְרִבִּית (קיד' כ.).

תכח אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מָעוֹת וּמַלְוֶה אוֹתָן שֶׁלֹּא בְעֵדִים עוֹבֵר מִשּׁוּם “וְלִפְנֵי עִוֵּר⁹⁴⁰ לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל”⁹⁴¹, וְרֵישׁ־לָקִישׁ אָמָר: גּוֹרֵם קְלָלָה לְעַצְמוֹ⁹⁴², שֶׁנֶּאֱמַר: “תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי־שֶׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק”⁹⁴³.

אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַב אָשֵׁי: מְקַיֵּם רָבִינָא כָּל־מַה־שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים. שָׁלַח לוֹ בְּעֶרֶב־שַׁבָּת: יְשַׁגֶּר לִי מָר עֲשָׂרָה זוּזִים, שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לִי קַרְקַע לִקַּח. שָׁלַח לוֹ: יָבִיא מָר עֵדִים וְיִכְתֹּב שְׁטָר. שָׁלַח לוֹ: אֲפִלּוּ אָנִי? שָׁלַח לוֹ: כָּל־שֶׁכֵּן מָר, שֶׁטָּרוּד בְּתַלְמוּדוֹ וְיִשְׁכַּח⁹⁴⁴ – וְאֶגְרֹם קְלָלָה לְעַצְמִי (ב"מ עה:).

תכט כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמָר: מִנַּיִן לְנוֹשֶׁה בַחֲבֵרוֹ מָנֶה וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ, שֶׁאָסוּר לַעֲבוֹר לְפָנָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר: “לֹא־תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה⁹⁴⁵” ⁹⁴⁶ (ב"מ עה:).

תל שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מִנַּיִן לְנוֹשֶׁה בַחֲבֵרוֹ מָנֶה וְאֵינוֹ רָגִיל לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁאָסוּר לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם⁹⁴⁷? תַּלְמוּד לוֹמַר: “נֶשֶׁךְ כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ”⁹⁴⁸ – אֲפִלּוּ דִבּוּר אָסוּר (ב"מ עה:).

תלא רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קָשָׁה הָרִבִּית, שֶׁאַף שְׁאִילַת שָׁלוֹם רִבִּית (ירוש' ב“מ פ”ה, ה"ח).

תלב “וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ”⁹⁴⁹ – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, הֲרֵי כְבָר נֶאֱמַר: “לֹא־תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ”⁹⁵⁰? אֶלָּא יֵשׁ רִבִּית מֻקְדֶּמֶת וְיֵשׁ רִבִּית מְאֻחֶרֶת. כֵּיצַד? נָתַן עֵינָיו לִלְווֹת הֵימֶנּוּ וְהוּא מְשַׁלֵּחַ לוֹ⁹⁵¹ וְאוֹמֵר: בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְוֵנִי – זוֹ הִיא רִבִּית מֻקְדֶּמֶת; לָוָה הֵימֶנּוּ וְהֶחֱזִיר לוֹ מְעוֹתָיו, וְהוּא מְשַׁלֵּחַ לוֹ וְאוֹמֵר: בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו שֶׁהָיוּ בְטֵלוֹת אֶצְלִי – זוֹ הִיא רִבִּית מְאֻחֶרֶת (ב"מ עה:; ספרי תצא).

תלג שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מַלְוֵי רִבִּית יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמַּרְוִיחִים מַפְסִידִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּשִׂימִים משֶׁה רַבֵּנוּ חָכָם⁹⁵² וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, וְאוֹמְרִים: אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁיִּהְיֶה רֶוַח בַּדָּבָר לֹא הָיָה כוֹתְבוֹ (ב"מ עה:).

תלד לְמָה רִבִּית דּוֹמָה? לְמִי שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ, לֹא הִרְגִּישׁ מִי נְשָׁכוֹ וְלֹא יָדַע עַד שֶׁנִּתְבַּטְבֵּט⁹⁵³ עָלָיו; כָּךְ הָרִבִּית אֵין אָדָם מַרְגִּישׁ בָּהּ עַד שֶׁהִיא מִתְבַּטְבֶּטֶת עָלָיו (תנח' משפטים; שמ"ר לא).

ב: בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם    🔗

א. נִשּׂוּאִים    🔗

א אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה אֵינוֹ אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם… וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמָם אָדָם”^{954 955} (יבמ' סג.)

ב “קָנִיתִי אִישׁ אֶת־יְיָ”⁹⁵⁶ – לְשֶׁעָבַר אָדָם נִבְרָא מֵאֲדָמָה וְחַוָּה נִבְרֵאת מִן הָאָדָם, מִכָּאן ואֵילַךְ "בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ⁹⁵⁷ – לֹא אִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה וְלֹא אִשָּׁה בְּלֹא אִישׁ, וְלֹא שְׁנֵיהֶם בְּלֹא שְׁכִינָה (ב"ר ח; שם כב)

ג אָמַר רַ' תַּנְחוּם, אָמַר רַ' חֲנִילָאי: כָּל־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה שָׁרוּי בְּלֹא שִׂמְחָה, בְּלֹא בְרָכָה, בְּלֹא טוֹבָה. בְּמַעֲרָבָא אָמְרוּ: בְּלֹא תוֹרָה וּבְלֹא חוֹמָה.⁹⁵⁸ רָבָא בַר עֻלָּא אָמַר: אַף בְּלֹא שָׁלוֹם (יבמ' סב:; ע"י)

ד “וּבְחֹסֶר כֹּל”⁹⁵⁹ – רַב חִסְְדָּא אָמַר: בְּלֹא אִשָּׁה (נדר' מא).

ה “בֵּיתוֹ”⁹⁶⁰ – זוֹ אִשְׁתּוֹ⁹⁶¹ (יומא ב.)

ו אָמַר רַ' יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא קָרָאתִי לְאִשְׁתִּי “אִשְׁתִּי” וּלְשׁוֹרִי “שׁוֹרִי”, אֶלָּא לאִשְׁתִּי “בֵּיתִי” וּלְשׁוֹרִי “שָׂדִי”⁹⁶² (שבת קיח).

ז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “אֲשֶׁר בָּנָה… אֲשֶׁר אֵרַשׂ⁹⁶³ – לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁיִבְנֶה אָדָם בַּיִת וְיִטַּע כֶּרֶם וְאַחַר־כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ:” הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ, אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ"⁹⁶⁴ – “הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ” – זֶה בַּיִת, “וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ” זֶה כֶּרֶם, אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ זוֹ אִשָּׁה. (סוטה מד)

ח שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תוֹרָה: “כִּי־יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה”⁹⁶⁵ וְלֹא כָתוּב “כִּי תִלָּקַח אִשָּׁה לְאִישׁ?” מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְחַזֵר עַל אִשָּׁה⁹⁶⁶ וְאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לְחַזֵּר עַל אִישׁ. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה – מִי חוֹזֵר עַל מִי? בַּעַל־אֲבֵדָה⁹⁶⁷ מְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתוֹ (קיד' ב:; ע"י)

ט אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֱלֹהֵיכֶם גַּנָּב הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּפֵּל יְיָ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו”⁹⁶⁸ אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ: הַנִּיחֵהוּ וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ. אָמְרָה לוֹ לְקֵיסָר: תֶּן־לִי דּוּכָס אֶחָד.⁹⁶⁹ אָמַר לָהּ: לָמָּה לָּךְ? [אָמְרָה לוֹ]: לִסְטִים⁹⁷⁰ בָּאוּ עָלֵינוּ הַלַּיְלָה וְנָטְלוּ מִמֶּנּוּ קִיתוֹן⁹⁷¹ שֶׁל כֶּסֶף וְהִנִּיחוּ לָנוּ קִיתוֹן שֶׁל זָהָב.>

אָמַר לָהּ: וּלְוַאי שֶׁיָּבוֹא עָלֵינוּ בְּכָל־יוֹם!

– וְלֹא יָפֶה הָיָה לוֹ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ צֵלָע אַחַת וְנָתְנוּ לוֹ [אִשָּׁה] לְשַׁמְּשׁוֹ?

אָמַר לָהּ: כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר; אֶלָּא יִטְלֶנָּה בְּגָלוּי.

אָמְרָה לוֹ: הָבִיאוּ לִי חֲתִיכָה שֶׁל בָּשָׂר. הֵבִיאוּ לָהּ, נְתָנַתָּה תַּחַת הָרֶמֶץ וְהוֹצִיאַתָּה. אָמְרָה לוֹ: אֱכוֹל מִזּוֹ. אָמַר לָהּ: מְאוּסָה עָלָי. אָמְרָה לוֹ: וְאַף אָדָם הָרִאשׁוֹן, אִלּוּ הָיוּ נוֹטְלִין אוֹתָהּ בְּגָלוּי הָיְתָה [חַוָּה] מְאוּסָה עָלָיו (סנה' לט.)

י “וַיַּפֵּל יְיָ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו”⁹⁷² – מַטְרוֹנָה אַחַת שָׁאֲלָה אֶת־רַ' יוֹסֵי, אָמְרָה לוֹ: לָמָּה בִּגְנֵבָה? אָמַר לָהּ: מָשָׁל, אִם הִפְקִיד אָדָם לְיָדֵךְ אֻנְקִיָּא שֶׁל כֶּסֶף בַּחֲשָׁאי וְהֶחֱזַרְתְּ לוֹ לִיטְרָא שֶׁל זָהָב בְּפַרְהֶסְיָא – זוֹ גְנֵבָה? אָמְרָה לוֹ: לָמָּה בְּמַטְמוֹנִיּוֹת? אָמַר לָהּ: בַּתְּחִלָּה בְּרָאָהּ לוֹ [בְּפַרְהֶסְיָא], וְרָאָה אוֹתָהּ מְלֵאָה רִירִין וָדָם וְהִפְלִיגָה מִמֶּנּוּ. חָזַר וּבְרָאָהּ לוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה [בַּחֲשָׁאי]. אָמְרָה לוֹ: מוֹסֶפֶת אֲנִי עַל דְּבָרֶיךָ: אֲמוּרָה הָיִיתִי לְהִנָּשֵׂא לַאֲחִי אִמִּי, וְעַל־יְדֵי שֶׁגָּדַלְתִּי עִמּוֹ בַּבָּיִת הִתְכָּעַרְתִּי בְּעֵינָיו וְהָלַךְ וְנָשָׂא לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת וְאֵינָה נָאָה כְּמוֹתִי (ב"ר יז).

––––––––

יא בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לְחֻפָּה (אב' ה).

יב שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמְצַפֶּה לְאָדָם, מָתַי יִשָּׂא אִשָּׁה, כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ עֶשְׂרִים וְלֹא נָשָׂא אוֹמֵר: תִּפַּח עַצְמוֹתָיו⁹⁷³!

אָמַר רַב חִסְדָּא: מִפְּנֵי מָה אֲנִי יָפֶה מֵחֲבֵרָי⁹⁷⁴? מִפְּנֵי שֶׁנָּשָׂאתִי בְּשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה⁹⁷⁵, וְאִלְמָלֵי נָשָׂאתִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה הָיִיתִי אוֹמֵר לַשָּׂטָן⁹⁷⁶: חֵץ בְּעֵינֶיךָ⁹⁷⁷!

אָמַר לוֹ רָבָא לְרַ' נָתָן בַּר אַמִּי: עַד שֶׁיָּדְךָ עַל צַוַּאר בְּנֶךָ⁹⁷⁸ – מִשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה וְעַד עֶשְׂרִים וּשְׁתָּיִם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִשְּׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּע (קיד' כט, ל).

יג רַב חִסְדָּא הִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי רַב הוּנָא בְּרַב הַמְנוּנָא שֶׁאָדַם גָּדוֹל הוּא, אָמַר לוֹ רַב הוּנָא: כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ הֲבִיאֵהוּ לְיָדִי. כְּשֶׁבָּא [רַב הַמְנוּנָא] – רָאָהוּ [רַב הוּנָא] שֶׁאֵינוֹ פוֹרֵס סוּדָר. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה פוֹרֵס סוּדָר⁹⁷⁹? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁאֵינִי נָשׂוּי. הֶחֱזִיר רַב הוּנָא אֶת־פָּנָיו מִמֶּנּוּ וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, שֶׁלֹּא תִרְאֶה פָּנַי עַד שֶׁתִּשָּׂא אִשָּׁה (שם כט).

יד אָמַר רַב הוּנָא: בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה – כָּל יָמָיו בַּעֲבֵרָה ⁹⁸⁰ (שם).

טו אָמַר רַ' יוֹחָנָן: רַוָּק⁹⁸¹ הַדָּר בְּכָרָךְ⁹⁸² וְאֵינוֹ חוֹטֵא⁹⁸³ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ־הוּא מַכְרִיז עָלָיו⁹⁸⁴ בְּכָל־יוֹם.

רַב סָפְרָא רַוָּק הַדָּר בְּכָרָךְ הָיָה. שָׁנָה תַנָּא⁹⁸⁵ לִפְנֵי רָבָא וְרַב סָפְרָא. צָהֲבוּ פָּנָיו שֶׁל רַב סָפְרָא. אָמַר לוֹ רָבָא: לֹא כְגוֹן מַר, אֶלָּא כְגוֹן רַב חֲנִינָא וְרַב אוֹשַׁעְיָא, שֶׁהָיוּ סַנְדְּלָרִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת וְעוֹשִׂים מַנְעָלִים לְזוֹנוֹת וּמְבִיאִים לָהֶן, הֵן הָיוּ מִסְתַּכְּלוֹת בָּהֶם וְהֵם לֹא הִגְבִּיהוּ עֵינֵיהֶם לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶן. וּשְׁבוּעָתָן⁹⁸⁶ כָּךְ: בְּחַיֵּי הַחֲכָמִים הַקְּדוֹשִׁים⁹⁸⁷ שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (פס' קיג.).

טז “יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד”⁹⁸⁸ – אָמַר רַ' חֲנִינָא: זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה. מַה הִיא? נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְאַחַר־כָּךְ לוֹמֵד תּוֹרָה (יומא עב).

יז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לִלְמֹד תּוֹרָה וְלִשָּׂא אִשָּׁה – יִלְמַד תּוֹרָה וְאַחַר־כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה; וְאִם אִי־אֶפְשָׁר לוֹ בְּלֹא אִשָּׁה – יִשָּׂא אִשָּׁה וְאַחַר־כָּךְ יִלְמַד תּוֹרָה. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה – נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְאַחַר־כָּךְ יִלְמַד תּוֹרָה. רַ' יוֹחָנָן אָמַר: רֵחַיִם בְּצַוָּארוֹ⁹⁸⁹ – וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה? (קיד' כט:).

יח “שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ… וְדָע כִּי עַל־כָּל־אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט”⁹⁹⁰ – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: לְאֶחָד שֶׁהָיָה מַפְסִיל בְּנָשִׁים⁹⁹¹ וְשָׁטוּף בְּזִמָּה⁹⁹², וְהָיָה אוֹמֵר: אֵיזוֹ אִשָּׁה שֶׁאֱהֵא מְבַקְשָׁהּ⁹⁹³?.. הִזְקִין וּבִקֵּשׁ לִשָּׂא אִשָּׁה. אָמְרוּ לוֹ: בִּישׁ־גַּדָּא וּטְמִיעַ־מַזָּלָא⁹⁹⁴! אֵיזוֹ אִשָּׁה מִתְבַּקֶּשֶׁת לָךְ כְּשֶׁנְּחִירֶיךָ מְנַטְּפוֹת וְאָזְנֶיךָ כְבֵדוֹת וְעֵינֶיךָ כֵהוֹת! (קה"ר יא).

יט רַ' חִיָּא בַר אַבָּא [אָמַר]: “תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה־לֵב”⁹⁹⁵ – זֶה הוּא שֶׁמְּאָרֵס אִשָּׁה וְנוֹטְלָהּ לְאַחַר זְמָן, “וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה”⁹⁹⁶ – זֶה הוּא שֶׁמְּאָרֵס אִשָּׁה וְנוֹטְלָהּ מִיָּד (פסיק"ר טו).

כ רַבִּי הָיָה מְשַׁדֵּךְ בְּנוֹ לְבֵית רַ' חִיָּא⁹⁹⁷. כְּשֶׁהִגִּיעַ לִכְתֹּב כְּתֻבָּה מֵתָה הָרִיבָה. אָמַר רַבִּי: חָס־וְשָׁלוֹם, יֵשׁ פְּסוּל? יָשְׁבוּ וּבָדְקוּ בַּמִּשְׁפָּחוֹת: רַבִּי יָצָא מִשְּׁפַטְיָה בֶן אֲבִיטָל⁹⁹⁸ וְרַ' חִיָּא יָצָא מִשִּׁמְעִי אֲחִי דָוִד⁹⁹⁹. הָלַךְ וְשִׁדֵּךְ בְּנוֹ לְבֵית רַ' יוֹסֵי בֶן זִמְרָא. פָּסְקוּ לוֹ¹⁰⁰⁰ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה¹⁰⁰¹ לֵילֵךְ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. הֶעֱבִירוּהָ לְפָנָיו, אָמַר לָהֶם: אַכְנִיסֶנָּה וְאַחַר־כָּךְ אֵלֵךְ. הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי אָבִיו. אָמַר לוֹ: בְּנִי, דַּעַת קוֹנְךָ¹⁰⁰² יֶשׁ בָּךְ, מִתְּחִלָּה נֶאֱמַר: תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ¹⁰⁰³ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ"¹⁰⁰⁴ וּלְבַסּוֹף נֶאֱמַר: “וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם”¹⁰⁰⁵ (שם כ"ה,ח). הָלַךְ וְיָשַׁב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ¹⁰⁰⁶. עַד שֶׁבָּא נַעֲשֵׂית אִשְׁתּוֹ עֲקָרָה. אָמַר רַבִּי: מַה נַּעֲשֶׂה? נְגָרְשֶׁנָּה – יֹאמְרוּ: עֲנִיָּה זוֹ לַשָּׁוְא שָׁמָרָה¹⁰⁰⁷; נַשִּׂיאֶנּוּ אִשָּׁה אַחֶרֶת – יֹאמְרוּ: זוֹ אִשְׁתּוֹ וְזוֹ זוֹנָתוֹ¹⁰⁰⁸. בִּקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים – וְנִתְרַפָּאָה (כת' סב:).

כא אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: כְּשֶׁפָּתַח רֵישׁ לָקִישׁ בְּסוֹטָה אָמַר כָּךְ: אֵין מְזַוְּגִין לוֹ לְאָדָם אִשָּׁה אֶלָּא לְפִי מַעֲשָׂיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים”¹⁰⁰⁹. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, אָמַר רַ' יוֹחָנָן: וְקָשִׁים לְזַוְּגָם כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁנֶּאֱמַר:“אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה¹⁰¹⁰ מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת”¹⁰¹¹. אִינִי¹⁰¹²? וַהֲלֹא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אַרְבָּעִים יוֹם קֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד בַּת־קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, בֵּית פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, שְׂדֵה פְלוֹנִי לִפְלוֹנִי? – לֹא קֻשְׁיָא: זֶה בְּזוּג רִאשׁוֹן¹⁰¹³, זֶה בְּזוּג שֵׁנִי¹⁰¹⁴ (סוטה ב.).

כב מַטְרוֹנָה¹⁰¹⁵ אַחַת שָׁאֲלָה אֶת־רַ' יוֹסֵי בֶן חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ: לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־עוֹלָמוֹ? אָמַר לָהּ: לְשֵׁשֶׁת יָמִים. אָמְרָה לוֹ: וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְעַד עַכְשָׁו מַהוּ עוֹשֶׂה? אָמַר לָהּ: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים: בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. אָמְרָה לוֹ: וְזוֹהִי אֻמָּנוּתוֹ? אַף אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן. כַּמָּה עֲבָדִים וְכַמָּה שְׁפָחוֹת יֵשׁ־לִי, וּבְשָׁעָה קַלָּה אַחַת אֲנִי יְכוֹלָה לְזַוְּגָם. אָמַר לָהּ: אִם קַלָּה הִיא בְעֵינַיִךְ קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כִּקְרִיעַת יַם־סוּף. הִנִּיחָהּ רַ' יוֹסֵי בֶן חֲלַפְתָּא וְהָלַךְ לוֹ. מֶה עָשְׂתָה? נָטְלָה אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שְׁפָחוֹת וְהֶעֱמִידָה אוֹתָם שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת וְאָמְרָה: פְּלוֹנִי יִשָּׂא פְלוֹנִית וּפְלוֹנִית תִּנָּשֵׂא לִפְלוֹנִי, וְזִוְּגָה אוֹתָם בְּלַיְלָה אֶחָד. לְמָחָר בָּאוּ לְפָנֶיהָ – זֶה רֹאשׁוֹ פָצוּעַ, זֶה עֵינוֹ שְׁמוּטָה, זֶה זְרוֹעוֹ פְרוּקָה, זֶה רַגְלוֹ שְׁבוּרָה. אָמְרָה לָהֶם: מַה לָּכֶם? זֶה אָמַר: אֵינוֹ רוֹצֶה בְּזוֹ. וְזוֹ אָמְרָה: אֵינִי רוֹצָה בָּזֶה. מִיָּד שָׁלְחָה וְהֵבִיאָה לְרַ' יוֹסֵי בֶן חֲלַפְתָּא. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אֱמֶת הִיא תּוֹרַתְכֶם, נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת הִיא, כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ יָפֶה אָמָרְתָּ! (ב“ר סח; ויק”ר ח; במ"ר ב).

כג רָבָא שָׁמַע לְאָדָם אֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים¹⁰¹⁶ וְאָמָר: תִּזְדַּמֶּן לִי פְּלוֹנִית. אָמַר לוֹ: לֹא תְבַקֵּשׁ רַחֲמִים כָּךְ, אִם רְאוּיָה לָךְ – לֹא תֵלֵךְ מִמֶּךְ, וְאִם לֹא – כָּפַרְתָּ בַייָ¹⁰¹⁷. אַחַר־כָּךְ¹⁰¹⁸ שָׁמַע שֶׁאָמַר: אוֹ הוּא יָמוּת לְפָנֶיהָ¹⁰¹⁹ אוֹ הִיא תָמוּת לְפָנָיו, אָמַר לוֹ: לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹּא תִתְפַּלֵּל עַל הַדָּבָר כָּךְ? ( מו"ק יח).

כד אָמַר רַב מִשּׁוּם רַ' רְאוּבֵן אִצְטְרוֹבִילִי: מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים – מֵיְיָ אִשָּׁה לְאִישׁ. מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵיְיָ יָצָא הַדָּבָר”¹⁰²⁰; מִן הַנְּבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְיָ הִיא”¹⁰²¹; מִן הַכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵיְיָ אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת”¹⁰²² (שם).

כה אֵין זִוּוּגוֹ שֶׁל אִישׁ אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ (ב"ר סח).

כו מַעֲשֶׂה בִּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַת יְפֵהפִיָּה אֵין כְּמוֹתָהּ בְּכָל־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הִבִּיט בְּמַזָּלוֹת מִי בֶן־זוּגָהּ וּמִי יִשָּׂאֶנָּה, וְרָאָה שֶׁהוּא עָנִי אֶחָד וְאֵין בְּיִשְׂרָאֵל עָנִי כְמוֹתוֹ. מֶה עָשָׂה? בָּנָה מִגְדָּל גָּבוֹהַּ בַּיָּם וְהָיָה מַקִּיפוֹ מִכָּל רוּחוֹתָיו מִסָּבִיב. נָטַל [שְׁלֹמֹה] בִּתּוֹ וְנָתַן אוֹתָהּ בְּאוֹתוֹ מִגְדָּל הַגָּבוֹהַּ, וְעִמָּהּ שִׁבְעִים סָרִיסִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבַמִּגְדָּל לֹא עָשָׂה פֶתַח, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס אָדָם בּוֹ, וְנָתַן בּוֹ צֵידָה הַרְבֵּה. אָמַר: אֶרְאֶה פֹּעַל הַשֵּׁם וּמַעֲשֵׂהוּ. לְיָמִים הָיָה אוֹתוֹ עָנִי, שֶׁהוּא בֶן־זוּגָהּ, יוֹצֵא בַדֶּרֶךְ בַּלָּיְלָה, וְהָיָה עָרֹם וְיָחֵף, רָעֵב וְצָמֵא, רָאָה נִבְלַת שׁוֹר מֻשְׁלֶכֶת בַּשָּׂדֶה, נִכְנַס בָּהּ בֵּין צַלְעוֹתֶיהָ לְהָפִיג צִנָּתוֹ¹⁰²³. [וּבְשָׁעָה] שֶׁיָּשֵׁן שָׁם בָּא עוֹף גָּדוֹל וְנָטַל אוֹתָהּ הַנְּבֵלָה וּנְשָׂאָה עַל גַּג אוֹתוֹ מִגְדָּל עַל חֲדַר הַבַּחוּרָה, וְשָׁם הָיָה הָעוֹף אוֹכֵל אֶת־בְּשַׂר הַנְּבֵלָה; וְיָשַׁב שָׁם [הֶעָנִי] עַל הַגָּג. כְּשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר יָצְאָה הַבַּחוּרָה מֵחֶדְרָהּ לָלֶכֶת הַגָּגָה, כְּמִנְהָגָהּ בְּכָל־יוֹם, וְרָאֲתָה אוֹתוֹ בָחוּר. אָמְרָה לוֹ: מִי אַתָּה וּמִי הֱבִיאֲךָ לְכָאן? אָמַר לָהּ: יְהוּדִי אֲנִי מִבְּנֵי עַכּוֹ, וְעוֹף הֱבִיאַנִי לְכָאן. מֶה עָשְׂתָה? לְקָחַתּוּ וֶהֱבִיאַתּוּ לְחֶדְרָהּ, וְהִלְבִּישׁוּהוּ וְהִרְחִיצוּהוּ וְסָכוּהוּ וְנִתְיַפָּה מְאֹד עַד שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ בְּכָל־גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, וַאֲהֵבַתּוּ הַבַּחוּרָה בְּלִבָּהּ וּבְנַפְשָׁהּ. וְהָיָה הַבָּחוּר חָרִיף וּמְפֻלְפָּל וּמְמֻלָּח¹⁰²⁴ וְסוֹפֵר. יוֹם אֶחָד אָמְרָה לוֹ: רוֹצֶה אַתָּה לְקַדְּשֵׁנִי? אָמַר לָהּ: הַלְוָאי! מֶה עָשָׂה? הִקִּיז דָּם¹⁰²⁵ וְכָתַב לָהּ כְּתֻבָּה וּמֹהַר מִדָּמוֹ, וְקִדְּשָׁהּ וְאָמַר: עֵד יְיָ הַיּוֹם וְעֵדִים מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל. נִתְעַבְּרָה מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ הַזְּקֵנִים מְעֻבֶּרֶת, אָמְרוּ לָהּ; כִּמְדֻמֶּה לָנוּ שֶׁאַתְּ מְעֻבֶּרֶת. אָמְרָה לָהֶם: הֵן. אָמְרוּ לָהּ: וּמִמִּי נִתְעַבָּרְתְּ? אָמְרָה לָהֶם: מַה לָּכֶם לָדַעַת? נָפְלוּ פְנֵי הַזְּקֵנִים, שֶׁהָיוּ מִתְיָרְאִים מִשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, וְשָׁלְחוּ אֵלָיו לָבוֹא אֲלֵיהֶם. נִכְנַס שְׁלֹמֹה בִּסְפִינָה וּבָא אֲלֵיהֶם, וְאָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, כָּךְ הַדָּבָר, וְאַל יָשִׂים אֲדוֹנֵנוּ בַּעֲבָדָיו עָוֹן. כְּשֶׁשָּׁמַע שְׁלֹמֹה קָרָא לְבִתּוֹ וְשָׁאַל לָהּ עַל הַדָּבָר. אָמְרָה לוֹ: בָּחוּר אֶחָד הֵבִיא לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יָפֶה וָטוֹב, תַּלְמוּדִי וְסוֹפֵר, וְקִדְּשָׁנִי. קָרְאָה לַבָּחוּר וּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהֶרְאָה לוֹ הַכְּתֻבָּה שֶׁכָּתַב לְבִתּוֹ, וְשָׁאַל לוֹ הַמֶּלֶךְ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ וְעַל מִשְׁפַּחְתּוֹ וּמֵאֵיזוֹ עִיר הוּא. וְהֵבִין מִתּוֹךְ דְּבָרָיו שֶׁהוּא אוֹתוֹ שֶׁרָאָה בַמַּזָּל, וְשָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְאָמַר: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁנּוֹתֵן [אִשָּׁה] לְאִישׁ (מבוא תנה"ק).

––––––––

כז אָמַר רַב פַּפָּא: קְפוֹץ זְבֵן אַרְעָא; מְתוֹן נְסֵב אִתְּתָא. נְחֵת דַּרְגָא¹⁰²⁶ נְסֵב אִתְּתָא; סַק דַּרְגָא בְּחַר שׁוּשְׁבִינָא (מַהֵר וּקְנֵה קַרְקַע, הֱיֵה מָתוּן וְשָׂא אִשָּׁה. רֵד מַעֲלָה וְשָׂא אִשָּׁה; עֲלֵה מַעֲלָה וּבְרוֹר שׁוֹשְׁבִין) (יבמ' סג).

כח אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם יִדְבַּק אָדָם בְּטוֹבִים¹⁰²⁷, שֶׁהֲרֵי משֶׁה, שֶׁנָּשָׂא בַת־יִתְרוֹ, יָצָא מִמֶּנּוּ יְהוֹנָתָן¹⁰²⁸; אַהֲרֹן, שֶׁנָּשָׂא בַת עַמִּינָדָב, יָצָא מִמֶּנּוּ פִּינְחָס (ב"ק קט:).

כט אָמַר רָבָא: הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּבְדֹּק בְּאַחֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת־אֱלִישֶׁבַע בַּת־עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן”¹⁰²⁹ – מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּת עַמִּינָדָב” – אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲחוֹת נַחְשׁוֹן הִיא? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר “אֲחוֹת נַחְשׁוֹן”? – מִכָּאן, שֶׁהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּבְדֹּק בְּאַחֶיהָ.

שָׁנוּ: רֹב בָּנִים דּוֹמִים לַאֲחֵי הָאֵם (שם קי.).

ל אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? אָמַר רַ' עֲקִיבָא: כָּל־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אִשָּׁה נָאָה בְמַעֲשִׂים (שבת כה:).

לא אוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: רְחֵלָה אַחַר רְחֵלָה הוֹלֶכֶת, כְּמַעֲשֵׂה הָאֵם כָּךְ מַעֲשֵׂה הַבַּת (כת' סג.).

לב הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה הוֹגֶנֶת לוֹ – אֵלִיָּהוּ נוֹשְׁקוֹ וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹהֲבוֹ (ד"א א).

לג אָמַר רַבָּה בַר רַב אַדָּא אָמַר רַב: כָּל־הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן¹⁰³⁰ הֹוִים לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּייָ בָּגָדוּ – כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ”¹⁰³¹.וְשֶׁמָּא תֹאמַר מָמוֹן פִּלֵּט¹⁰³², תַּלְמוּד לוֹמַר: “עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת־חֶלְקֵיהֶם”¹⁰³³. מַה מַּשְׁמָע? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: חֹדֶשׁ נִכְנַס וְחֹדֶשׁ יָצָא וּמָמוֹנָם אָבָד.

וְאָמַר רַבָּה בַר רַב אַדָּא – וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אָמַר רַב סַלָּא אָמַר רַב הַמְנוּנָא –: כָּל־הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָה הוֹגֶנֶת לוֹ אֵלִיָּהוּ כוֹפְתוֹ¹⁰³⁴ וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצְעוֹ¹⁰³⁵. וְשָׁנוּ: עַל כֻּלָּם אֵלִיָּהוּ כוֹתֵב וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חוֹתֵם: אוֹי לוֹ שֶׁפּוֹסֵל אֶת־זַרְעוֹ וּפוֹגֵם אֶת־מִשְׁפַּחְתּוֹ! (קיד' ע.).

לד הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל־הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָה הוֹגֶנֶת לוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה לָאוִין: "לֹא תִקֹּם

וְלֹא תִטֹּר"¹⁰³⁶, “לֹא תִשְׂנָא אֶת־אָחִיךָ”¹⁰³⁷, “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”¹⁰³⁸, "וְחַי אָחִיךָ עִמָּךְ^{1039 1040}, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּבַטֵּל פִּרְיָה־וְרִבְיָה מִן הָעוֹלָם (תוספ' סוטה ה).

לה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל־מַה שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ וְיִשָּׂא בַת תַּלְמִיד־חָכָם, שֶׁאִם מֵת אוֹ גוֹלֶה – מֻבְטָח לוֹ שֶׁבָּנָיו תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים; וְאַל יִשָּׂא עַם־הָאָרֶץ, שֶׁאִם מֵת אוֹ גוֹלֶה – בָּנָיו עַמֵּי־הָאָרֶץ.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל־מַה שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ וְיִשָּׂא בַת תַּלְמִיד־חָכָם וְיַשִּׂיא בִתּוֹ לְתַלְמִיד־חָכָם: מָשָׁל לְעִנְבֵי־הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן – דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל. וְלֹא יִשָּׂא בַת עַם־הָאָרֶץ: מָשָׁל לְעִנְבֵי הַגֶּפֶן¹⁰⁴¹ בְּעִנְבֵי־הַסְּנֶה¹⁰⁴² – דָּבָר כָּעוּר וְאֵינוֹ מִתְקַבֵּל¹⁰⁴³.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל־מַה שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ וְיִשָּׂא בַת תַּלְמִיד־חָכָם לֹא מָצָא בַת תַּלְמִיד־חָכָם – יִשָּׂא בַת גְּדוֹלֵי־הַדּוֹר; לֹא מָצָא בַת גְּדוֹלֵי־הַדּוֹר – יִשָּׂא בַת רָאשֵׁי־כְנֵסִיּוֹת; לֹא מָצָא בַת רָאשֵׁי־כְנֵסִיּוֹת – יִשָּׂא בַת גַּבָּאֵי־צְדָקָה; לֹא מָצָא בַת גַּבָּאֵי־צְדָקָה – יִשָּׂא בַת מְלַמְּדֵי־תִינוֹקוֹת. וְלֹא יִשָּׂא בַת עַם־הָאָרֶץ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שֶׁקֶץ וּנְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁרֶץ, וְעַל בְּנוֹתֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: “אָרוּר שֹׁכֵב עִם־כָּל־בְּהֵמָה”¹⁰⁴⁴ (פסח מט.:).

לו “וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבוּשׁ בְּגָדִים צוֹאִים”¹⁰⁴⁵ – וְכִי דַרְכּוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ לִלְבּוֹשׁ בְּגָדִים צוֹאִים? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ בָנָיו נוֹשְׂאִים נָשִׁים שֶׁאֵינָן הֲגוּנוֹת לִכְהֻנָּה וְלֹא מִחָה בָהֶם (סנה' צג.).

לז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: נֶאֱמָן הַתִּינוֹק לוֹמַר: כָּךְ אָמַר לִי אַבָּא: מִשְׁפָּחָה זוֹ כְּשֵׁרָה¹⁰⁴⁶ וּמִשְׁפָּחָה זוֹ פְּסוּלָה, וְשֶׁאָכַלְנוּ בִקְצָצָה¹⁰⁴⁷ שֶׁל בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי.

כֵּיצַד קְצָצָה? אֶחָד מִן הָאַחִים שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ. בָּאִין בְּנֵי מִשְׁפָּחָה, וּמְבִיאִין חָבִית מְלֵאָה קְלָיוֹת¹⁰⁴⁸ וֶאֱגוֹזִים וְשׁוֹבְרִין אוֹתָהּ לִפְנֵי הַתִּינוֹקוֹת בְּאֶמְצַע הָרְחָבָה¹⁰⁴⁹ וְאוֹמְרִים: “אַחֵינוּ בֵית יִשְׂרָאֵל, שְׁמָעוּ! אָחִינוּ פְלוֹנִי נָשָׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, וּמִתְיָרְאִים אָנוּ שֶׁמָּא יִתְעָרֵב זַרְעוֹ בְּזַרְעֵנוּ, בֹּאוּ וּקְחוּ לָכֶם דֻּגְמָא¹⁰⁵⁰ לְדוֹרוֹת, שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב זַרְעוֹ בְּזַרְעֵנוּ” – וְהַתִּינוֹקוֹת מְלַקְּטִים וְאוֹמְרִים: נִקְצַץ¹⁰⁵¹ פְּלוֹנִי מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ!

וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא מְגָרְשָׁהּ, הָיוּ עוֹשִׂים כֵן וְאוֹמְרִים: חָזַר פְּלוֹנִי לְמִשְׁפַּחְתּוֹ! (כת' כח:; ירוש' קיד' פא, ה"ה).

––––––––

לח שָׁנִינוּ: "וְקָרְאוּ־לוֹ זִקְנֵי־עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו¹⁰⁵² – מְלַמֵּד שֶׁמַּשִּׂיאִין לוֹ עֵצָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ, שֶׁאִם הָיָה הוּא יֶלֶד¹⁰⁵³ וְהִיא זְקֵנָה, הוּא זָקֵן וְהִיא יַלְדָּה, אוֹמְרִין לוֹ: מַה לְּךָ אֵצֶל יַלְדָּה? מַה לְּךָ אֵצֶל זְקֵנָה? כַּלֵּךְ אֵצֶל שֶׁכְּמוֹתְךָ וְאַל תַּכְנִיס קְטָטָה לְתוֹך בֵּיתֶךָ¹⁰⁵⁴ (יבמ' קא:).

לט אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: גָּבוֹהַּ לֹא יִשָּׂא גְבוֹהִית, שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶם תֹּרֶן;¹⁰⁵⁵ נַנָּס¹⁰⁵⁶ לֹא יִשָּׂא נַנֶּסֶת, שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶם אֶצְבָּעִי¹⁰⁵⁷; לָבָן לֹא יִשָּׂא לְבָנָה, שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶם בֹּהַק¹⁰⁵⁸; שָׁחוֹר לֹא יִשָּׂא שְׁחוֹרָה, שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶם טָפִיחַ¹⁰⁵⁹ (בכ' מה).

מ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְקַדֵּשׁ אֶת־הָאִשָּׁה עַד שֶׁיִּרְאֶנָּה (קיד' מא.).

מא “עֵינַיִךְ יוֹנִים”¹⁰⁶⁰ – כַּלָּה כָּל־זְמַן שֶׁעֵינֶיהָ יָפוֹת אֵין כָּל־גּוּפָהּ צְרִיכָה בְדִיקָה¹⁰⁶¹; עֵינֶיהָ טְרוּטוֹת¹⁰⁶² – כָּל־גּוּפָהּ צְרִיכָה בְדִיקָה (תענ' כד).

מב אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְקַדֵּשׁ אֶת־בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה, עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְתֹאמַר: בִּפְלוֹנִי אֲנִי רוֹצָה (קיד' מא.).

מג הַמַּשִּׂיא בָנָיו וּבְנוֹתָיו סָמוּךְ לְפִרְקָם¹⁰⁶³ – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ”^{1064 1065}(יבמ' סב).

מד בִּתְּךָ בָגְרָה¹⁰⁶⁶ – שַׁחֲרֵר עַבְדֵּךְ וְתֶן לָהּ¹⁰⁶⁷ ( פס' קיג).

מה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַמַּשִּׂיא אֶת־בִּתּוֹ לְזָקֵן וְהַמַּשִּׂיא אִשָּׁה לִבְנוֹ קָטָן, – – – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה לֹא־יֹאבֶה יְיָ סְלֹחַ לוֹ”¹⁰⁶⁸ (סנה' עו:).

מו “אַל־תְּחַלֵּל אֶת־בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ”¹⁰⁶⁹ – רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְזָקֵן. רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶה הַמַּשְׁהֶה בִתּוֹ בּוֹגָרֶת (שם.).

מז שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל־הַמַּשִּׂיא בִתּוֹ לְעַם־הָאָרֶץ, כְּאִלּוּ כוֹפְתָהּ וּמַנִּיחָהּ לִפְנֵי אֲרִי, מָה אֲרִי דּוֹרֵס¹⁰⁷⁰ וְאוֹכֵל וְאֵין לוֹ בּשֶׁת־פָּנִים, אַף עַם־הָאָרֶץ מַכֶּה וּבָא עָלֶיהָ וְאֵין לוֹ בּשֶׁת־פָּנִים. (פס' מט).

מח מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁנִּשֵּׂאת לְחָבֵר¹⁰⁷¹ וְהָיְתָה קוֹשֶׁרֶת לוֹ תְּפִלִּין עַל יָדוֹ; נִשֵּׂאת לְמוֹכֵס¹⁰⁷² וְהָיְתָה קוֹשֶׁרֶת לוֹ קִשְׁרֵי מוֹכֵס¹⁰⁷³ עַל יָדוֹ (ע"ז לט.).

מט מַעֲשֶׂה בְּרִיבָה¹⁰⁷⁴ אַחַת שֶׁהָיָה אָבִיהָ חָבֵר לְגוֹי, וְהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמֵיטִיבִים אֶת־לִבָּם. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַגּוֹי לְאָבִיהָ: תְּנָה אֶת־בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה. [אָמַר לוֹ: הֵן. שָׁמְעָה הָרִיבָה] וְהֶחֱרִישָׁה בַדָּבָר עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן חֻפָּתָהּ, כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַן חֻפָּתָהּ עָלְתָה לַגָּג וְנָפְלָה וָמֵתָה (תדב“א יט; ילק”ש בלק כג)

נ מַעֲשֶׂה בְרִיבָה שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת לְבֵית אָבִיהָ, וְהָיְתָה יְפַת־תֹּאַר וּמְקֻשֶּׁטֶת כֶּסֶף וְזָהָב. תָּעֲתָה בַדֶּרֶךְ וְהָלְכָה בְלֹא יִשּׁוּב. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעָה לַחֲצִי הַיּוֹם צְמֵאָה וְלֹא הָיוּ לָהּ מָיִם. רָאֲתָה בְאֵר וְחֶבֶל שֶׁל דְּלִי תָּלוּי עָלֶיהָ. אָחֲזָה בַחֶבֶל וְנִשְׁתַּלְשְׁלָה וְיָרָדָה. לְאַחַר שֶׁשָּׁתְתָה בִּקְשָׁה לַעֲלוֹת וְלֹא יָכֹלָה. הָיְתָה בוֹכָה וְצוֹעֶקֶת. עָבַר עָלֶיהָ בָּחוּר אֶחָד וְשָׁמַע קוֹלָהּ. עָמַד עַל הַבְּאֵר וְהֵצִיץ בָּהּ. אָמַר לָהּ: מִי אַתְּ, מִבְּנֵי אָדָם אוֹ מִן הָרוּחוֹת? אָמְרָה לוֹ: מִבְּנֵי אָדָם אָנִי. אָמַר לָהּ: מַה־טִּיבֵךְ? סִפְּרָה לוֹ כָּל־הַמַּעֲשֶׂה. אָמַר לָהּ: אִם אֲנִי מַעֲלֵךְ תִּנָּשְׂאִי לִי? אָמְרָה לוֹ: הֵן. הֶעֱלָהּ. בִּקֵּשׁ לִזָּקֵק לָהּ מִיָּד. אָמְרָה לוֹ: מֵאֵיזֶה עַם אָתָּה? אָמַר לָהּ מִיִּשְׂרָאֵל אֲנִי וּמִמָּקוֹם פְּלוֹנִי אֲנִי וְכֹהֵן. אָמְרָה לוֹ: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּחַר בְּךָ וְקִדֶּשְׁךָ מִכָּל־יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כִּבְהֵמָה בְּלֹא כְתֻבָּה וּבְלֹא קִדּוּשִׁין. בֹּא אַחֲרַי אֵצֶל אָבִי וְאִמִּי שֶׁהֵם מִמִּשְׁפָּחָה פְלוֹנִית, גְּדוֹלִים וּמְיֻחָסִים בְּיִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי מִתְאָרֶסֶת לָךְ. נָתְנוּ אֱמוּנָתָם¹⁰⁷⁵ זֶה לָזוֹ וְזוֹ לָזֶה. אָמְרָה: מִי מֵעִיד? הָיְתָה חֻלְדָּה אַחַת עוֹבֶרֶת כְּנֶגְדָּם. אָמְרָה לוֹ: חֻלְדָּה זוֹ וּבוֹר זֶה עֵדִים בַּדָּבָר. הָלְכוּ כָּל־אֶחָד לְדַרְכּוֹ. אוֹתָהּ הָרִיבָה עָמְדָה בֶאֱמוּנָתָהּ, וְכָל מִי שֶׁהָיָה תוֹבְעָהּ הָיְתָה מְמָאֶנֶת, וְכֵוָן שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָהּ הִתְחִילָה לִנְהוֹג עַצְמָהּ נִכְפֵּית¹⁰⁷⁶ וּמְקָרַעַת בְּגָדֶיהָ וּבִגְדֵי כָּל־מִי שֶׁהָיָה נוֹגֵעַ בָּהּ, עַד שֶׁנִּמְנְעוּ בְנֵי אָדָם מִמֶּנָּה; וְהוּא, כֵּוָן שֶׁבָּא לְעִירוֹ, עָבַר עַל אֱמוּנָתוֹ וְנָשָׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת, וְהוֹלִיד שְׁנֵי בָנִים, אֶחָד נָפַל לְבוֹר וָמֵת, וְאֶחָד נְשָׁכַתּוּ חֻלְדָּה וָמֵת. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מַה מַּעֲשֶׂה הוּא זֶה, שֶׁבָּנֵינוּ מֵתִים בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה? אָמַר לָהּ: כָּךְ וָכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. נִתְגָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ, אָמְרָה לוֹ: לֵךְ אֵצֶל חֶלְקְךָ שֶׁנָּתַן לְךָ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. הָלַךְ וְשָׁאַל בְּעִירָהּ. אָמְרוּ לוֹ: נִכְפֵּית הִיא, כָּל־מִי שֶׁתּוֹבְעָה כָּךְ וָכָךְ עוֹשָׂה לוֹ. הָלַךְ אֵצֶל אָבִיהָ, פֵּרַשׁ לוֹ כָּל־הַמַּעֲשֶׂה וְאָמַר לוֹ: אֲנִי מְקַבֵּל כָּל־מוּם שֶׁבָּהּ. הֶעֱמִיד עָלָיו עֵדִים. בָּא אֶצְלָהּ. הִתְחִילָה לַעֲשׂוֹת כְּמִנְהָגָהּ. סִפֶּר־לָהּ מַעֲשֶׂה חֻלְדָּה וָבוֹר. אָמְרָה לוֹ: אַף אֲנִי בֶּאֱמוּנָתִי עָמָדְתִּי. מִיָּד נִתְיַשְּׁבָה דַעְתָּהּ וְנִשֵּׂאת לוֹ, וְזָכוּ לְבָנִים וּלִנְכָסִים הַרְבֵּה. וְעָלֶיהָ אָמַר הַכָּתוּב: “עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי־אֶרֶץ”¹⁰⁷⁷ (תענ' ח, ברש"י וערוך).

––––––––

נא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כֵּיצַד מְרַקְּדִין לִפְנֵי הַכַּלָּה?¹⁰⁷⁸ בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כַּלָּה כְּמוֹת שֶׁהִיא¹⁰⁷⁹; וּבֵית־הִלֵּל אוֹמְרִים: כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה¹⁰⁸⁰. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית־שַׁמַּאי לְבֵית־הִלֵּל: הֲרֵי שֶׁהָיְתָה חִגֶּרֶת אוֹ סוֹמָה¹⁰⁸¹, אוֹמְרִים לָהּ “כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה”? – וְהַתּוֹרָה אָמְרָה “מִדְּבַר־שֶׁקֶר תִּרְחָק”¹⁰⁸²! אָמְרוּ לָהֶם בֵּית־הִלֵּל לְבֵית־שַׁמַּאי: לְדִבְרֵיכֶם, מִי שֶׁלָּקַח מִקָּח רַע¹⁰⁸³ מִן הַשּׁוּק, יְשַׁבְּחֶנּוּ בְעֵינָיו אוֹ יְגַנֶּנּוּ בְעֵינָיו? הֱוֵי אוֹמֵר: יְשַׁבְּחֶנּוּ בְעֵינָיו. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: לְעוֹלָם תְּהֵא דַעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְעֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת¹⁰⁸⁴.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעַאי, שֶׁהָיָה נוֹטֵל בַּד שֶׁל הֲדַס וּמְרַקֵּד לִפְנֵי הַכַּלָּה וְאוֹמֵר: " כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה".

רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הָיָה מְרַקֵּד לִפְנֵי הַכַּלָּה בִּשְׁלֹשָׁה¹⁰⁸⁵. הָיָה רַ' זֵירָא רוֹאֶה אוֹתוֹ וּמַטְמִין עַצְמוֹ מִפָּנָיו; אָמָר: רְאוּ אוֹתוֹ זָקֵן, הֵיאַךְ הוּא מְבַיְּשֵׁנוּ¹⁰⁸⁶! כְּשֶׁמֵּת הָיוּ שָׁלשׁ שָׁעוֹת קוֹלוֹת וּבְרָקִים בָּעוֹלָם. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: מֵת רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק גּוֹמֵל חֶסֶד! יָצְאוּ לִגְמוֹל לוֹ חֶסֶד – הִפְסִיק עַמּוּד־אֵשׁ בֵּינוֹ וּבֵין שְׁאָר הָעָם (וּמְקֻבָּלִים אָנוּ, שֶׁאֵין עַמּוּד־אֵשׁ מַפְסִיק אֶלָּא לְאֶחָד בְּדוֹר אוֹ לִשְׁנַיִם בְּדוֹר). אָמַר רַ' זֵירָא: הוֹעִיל לוֹ שׁוֹטוֹ¹⁰⁸⁷ לַזָּקֵן; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שְׁטוּתוֹ¹⁰⁸⁸ לַזָּקֵן; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שִׁיטָתוֹ¹⁰⁸⁹ לַזָּקֵן.

רַב אַחָא הָיָה מַרְכִּיב אֶת־הַכַּלָּה עַל כְּתֵפָיו וּמְרַקֵּד.

כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: כָּךְ הָיוּ שָׁרִים לִפְנֵי הַכַּלָּה בְּמַעֲרָב: “לֹא כָחָל וְלֹא שָׂרָק¹⁰⁹⁰ וְלֹא פִרְכּוּס¹⁰⁹¹ – וְיַעֲלַת חֵן!” (כת' טז, יז; ירוש' פאה פ“א, ה”א).

נב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַמְשִׁיכִין יַיִן בְּצִנּוֹרוֹת¹⁰⁹² לִפְנֵי חָתָן וְכַלָּה וְזוֹרְקִין לִפְנֵיהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים בִּימוֹת־הַחַמָּה, אֲבָל לֹא בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים¹⁰⁹³; אֲבָל לֹא גְלֻסְקָאוֹת¹⁰⁹⁴ לֹא בִּימוֹת־הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים¹⁰⁹⁵ (בר' נ: ע"י).

נג אָמְרוּ עָלָיו עַל אַגְרִפַּס הַמֶּלֶךְ, שֶׁעָבֶר מִלִּפְנֵי הַכַּלָּה¹⁰⁹⁶ – וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים. אָמְרוּ לוֹ: מָה רָאִיתָ? אָמַר לָהֶם: אֲנִי נוֹטֵל כֶּתֶר בְּכָל־יוֹם, וְזֹאת תִּטּוֹל כִּתְרָהּ שָׁעָה אֶחָת (כת' יז; שמח' י).

נד הֶחָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ (פדר"א טז).

––––––––

נה הַבַּעַל חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ [שֶׁל אִשְׁתּוֹ].

“שְׁאֵרָהּ… לֹא יִגְרָע”¹⁰⁹⁷ – שָׁנִינוּ: “שְׁאֵרָהּ” – אֵלּוּ מְזוֹנוֹת. (כת' מו:, מז:)

נו הַמַּשְׁרֶה אֶת־אִשְׁתּוֹ¹⁰⁹⁸ עַל־יְדֵי שָׁלִישׁ לֹא יִפְחוֹת לָהּ¹⁰⁹⁹ מִשְּׁנֵי קַבִּים חִטִּים אוֹ מֵאַרְבָּעָה קַבִּים שְׂעוֹרִים. אָמַר רַ' יוֹסֵי: לֹא פָסַק לָהּ שְׂעוֹרִים אֶלָּא רַ' יִשְׁמָעֵאל,

שֶׁהָיָה סָמוּךְ לֶאֱדוֹם¹¹⁰⁰. וְנוֹתֵן לָהּ חֲצִי קַב קִטְנִית וַחֲצִי לֹג שֶׁמֶן וְקַב גְּרוֹגָרו­ֹת¹¹⁰¹ אוֹ מָנֶה דְבֵלָה¹¹⁰², וְאִם אֵין לוֹ פּוֹסֵק לְעֻמָּתָן פֵּרוֹת מִמָּקוֹם אַחֵר, וְנוֹתֵן לָהּ מִטָּה, מַפָּץ¹¹⁰³ וּמַחֲצֶלֶת, וְנוֹתֵן לָהּ כִּפָּה¹¹⁰⁴ לְרֹאשָׁהּ וַחֲגוֹר לְמָתְנֶיהָ וּמַנְעָלִים מִמּוֹעֵד לְמוֹעֵד, וְכֵלִים¹¹⁰⁵ שֶׁל חֲמִשִּׁים זוּז מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. וְאֵין נוֹתְנִין לָהּ לֹא חֲדָשִׁים בִּימוֹת־הַחַמָּה וְלֹא שְׁחָקִים¹¹⁰⁶ בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים, אֶלָּא נוֹתֵן לָהּ כֵּלִים שֶׁל חֲמִשִּׁים זוּז בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים וְהִיא מִתְכַּסָּה בִּבְלָאוֹתֵיהֶן¹¹⁰⁷ בִּימוֹת־הַחַמָּה וְהַשְּׁחָקִים שֶׁלָּהּ. נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לְצָרְכָּהּ¹¹⁰⁸ וְאוֹכֶלֶת עִמּוֹ מִלֵילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת, וְאִם אֵין נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לְצָרְכָּהּ, מַעֲשֶׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ.

וּמָה הִיא עוֹשָׂה לוֹ? מִשְׁקַל חָמֵשׁ סְלָעִים שְׁתִי בִּיהוּדָה, שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בְּגָלִיל, אוֹ מִשְׁקַל עֶשֶׂר סְלָעִים עֵרֶב בִּיהוּדָה¹¹⁰⁹, שֶׁהֵן עֶשְׂרִים סְלָעִים בְּגָלִיל, וְאִם הָיְתָה מֵינִיקָה פּוֹחֲתִין לָהּ מִמַּעֲשֵׂה־יָדֶיהָ וּמוֹסִיפִין לָהּ עַל מְזוֹנוֹתֶיהָ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים – בְּעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל בִּמְכֻבָּד – הַכֹּל לְפִי כְבוֹדוֹ (כת' סד:).

נז וְאֵלּוּ מְלָאכוֹת שֶׁהָאִשָּׁה עוֹשָׂה לְבַעֲלָהּ: טוֹחֶנֶת וְאוֹפָה וּמְכַבֶּסֶת, מְבַשֶּׁלֶת וּמֵינִיקָה אֶת־בְּנָהּ, מַצַּעַת לוֹ הַמִּטָּה וְעוֹשָׂה בְצֶמֶר. הִכְנִיסָה לוֹ שִׁפְחָה אַחַת – לֹא טוֹחֶנֶת וְלֹא אוֹפָה וְלֹא מְכַבֶּסֶת; שְׁתַּיִם – אֵין מְבַשֶּׁלֶת וְאֵין מֵינִיקָה אֶת־בְּנָהּ; שָׁלשׁ – אֵין מַצַּעַת לוֹ הַמִּטָּה וְאֵין עוֹשָׂה בְצֶמֶר; אַרְבַּע – יוֹשֶׁבֶת בְּקַתֶּדְרָא¹¹¹⁰. רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִלּוּ הִכְנִיסָה לוֹ מֵאָה שְׁפָחוֹת כּוֹפָהּ לַעֲשׂוֹת בְּצֶמֶר, שֶׁהַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי זִמָּה. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף הַמַּדִּיר¹¹¹¹ אֶת־אִשְׁתּוֹ מִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה, שֶׁהַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁעְמוּם (שם, נט:).

––––––––

נח בְּמַעֲרָבָא, כְּשֶׁנָּשָׂא אָדָם אִשָּׁה אָמְרוּ לוֹ כָךְ: “מָצָא” אוֹ “מוֹצֵא”: “מָצָא”, שֶׁנֶּאֱמַר: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב"¹¹¹²; “מוֹצֵא”, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה”¹¹¹³ (בר' ח.).

נט כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן־סִירָא: אִשָּׁה טוֹבָה מַתָּנָה טוֹבָה – בְּחֵיק יְרֵא־אֱלֹהִים תִּנָּתֵן; אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ. אִשָּׁה יָפָה אַשְׁרֵי בַעְלָהּ, מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלָיִם (יבמ' סג:).

ס דָּרַשׁ רַ' עֲקִיבָא: אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ – שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם, לֹא זָכוּ – אֵשׁ אוֹכַלְתָּם (לק"ט בראשית).

סא שָׁנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר: אִישׁ וְאִשָּׁה שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם¹¹¹⁴: יָהּ – י' בְּאִישׁ וְה' בְּאִשָּׁה. זָכוּ – שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם וּמִתְבָּרְכִים, לֹא זָכוּ – שְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מִבֵּינֵיהֶם וּמִדַּבְּקוֹת שְׁתֵּי הָאִשּׁוֹת וְאֵשׁ אוֹכַלְתָּם (לק"ט בראשית).

סב מְצָאוֹ רַ' יוֹסֵי לְאֵלִיָּהוּ, אָמָר: כָּתוּב "אֶעֱשֶׂה־לוֹ עֵזֶר¹¹¹⁵ – בַּמֶּה אִשָּׁה עוֹזַרְתּוֹ לְאָדָם? אָמַר לוֹ: אָדָם מֵבִיא חִטִּין – חִטִּין כּוֹסֵס¹¹¹⁶? פִּשְׁתָּן – פִּשְׁתָּן לוֹבֵשׁ? לֹא נִמְצֵאת מְאִירָה עֵינָיו וּמַעֲמִידָתוֹ עַל רַגְלָיו? (יבמ' סג.).

סג אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר:" אֶעֱשֶׂה־לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ"?^{1117 1118} זָכָה – עוֹזַרְתּוֹ, לֹא זָכָה – כְּנֶגְדּוֹ.¹¹¹⁹

וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' אֶלְעָזָר הִקְשָׁה: כָּתוּב “כְּנֶגְדּוֹ” וְקוֹרְאִים: “כְּנִגְדּוֹ”, זָכָה – “כְּנֶגְדּוֹ”, לֹא זָכָה – מְנַגַּדְתּוֹ (שם).

סד אָמַר רַ' חֲנִינָא: “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”¹¹²⁰ – זֶה שֶׁיֵּשׁ־לוֹ אִשָּׁה רָעָה, “וְטוֹב־לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד”¹¹²¹ – זֶה שֶׁיֵּשׁ־לוֹ אִשָּׁה טוֹבָה (ב"ב קמה:).

סה אָמַר רָבָא: קָשָׁה אִשָּׁה רָעָה כְּיוֹם סַגְרִיר.

אִשָּׁה רָעָה כֵּיצַד? אָמַר אַבַּיֵי: מְקַשֶּׁטֶת לוֹ שֻׁלְחָן¹¹²² וּמְקַשֶּׁטֶת לוֹ פֶּה¹¹²³. רָבָא אָמָר: מְקַשֶּׁטֶת לוֹ שֻׁלְחָן וּמַחֲזֶרֶת לוֹ גַּבָּהּ¹¹²⁴ (יבמ' סג:).

סו מִפְּנֵי אִשָּׁה רָעָה הַזִּקְנָה קוֹפֶצֶת עַל הָאָדָם (תה' חיי שרה).

סז רַב נִפְטַר מֵרַ' חִיָּא. אָמַר לוֹ: הַמָּקוֹם יַצִּילְךָ מִדָּבָר הַקָּשֶׁה מִמָּוֶת.

– וְכִי יֵשׁ דָּבָר שֶׁקָּשֶׁה מִמָּוֶת? – יָצָא בָּדַק וּמָצָא: “וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה”¹¹²⁵ (יבמ' סג:).

סח אָמַר רַ' יְהוּדָה; אַרְבָּעָה עָשָׂר דְּבָרִים קָשִׁים זֶה מִזֶּה וְכֻלָּם מִתְגָּאִים זֶה עַל זֶה: תְּהוֹם קָשָׁה – הָאָרֶץ כּוֹבַשְׁתָּהּ; הָאָרֶץ קָשָׁה – הֶהָרִים מִתְגָּאִים עָלֶיהָ; הַר קָשֶׁה – הַבַּרְזֶל שׁוֹבְרוֹ; בַּרְזֶל קָשֶׁה – הָאֵשׁ מְפַעְפַּעְתּוֹ;¹¹²⁶ אֵשׁ קָשָׁה – הַמַּיִם מְכַבִּים אוֹתָהּ; מַיִם קָשִׁים – עֲנָנִים סוֹבְלִים אוֹתָם; עֲנָנִים קָשִׁים – הָרוּחַ מְפַזַּרְתָּם; רוּחַ קָשָׁה – הַכֹּתֶל עוֹמֵד בָּהּ; כֹּתֶל קָשֶׁה – אָדָם סוֹתְרוֹ¹¹²⁷; אָדָם קָשֶׁה – צָרָה מְחַלְחַלְתּוֹ¹¹²⁸; צָרָה קָשָׁה – הַיַּיִן מְשַׁכְּחָהּ; יַיִן קָשֶׁה – שֵׁנָה מְפִיגָתוֹ; שֵׁנָה קָשָׁה – חֹלִי מְטַלְטְלָהּ¹¹²⁹; חֹלִי קָשֶׁה – מַלְאַךְ־הַמָּוֶת נוֹטֵל אֶת־הַנֶּפֶשׁ¹¹³⁰.

וְאִשָּׁה רָעָה קָשָׁה מִכֻּלָּם (קה"ר ז).

סט אָמְרוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב: כָּל חֹלִי וְלֹא חֳלִי־מֵעַיִם, כָּל־כְּאֵב וְלֹא כְּאֵב־לֵב, כָּל־מֵחוּשׁ¹¹³¹ וְלֹא מֵחוּשׁ־רֹאשׁ, כָּל־רָעָה וְלֹא אִשָּׁה רָעָה (שבת יא.).

ע רַב הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְצַעַרְתּוֹ. כְּשֶׁאָמַר לָהּ: עֲשִׂי לִי עֲדָשִׁים¹¹³² – עָשְׂתָה לוֹ פוֹלִים; פוֹלִים – עָשְׂתָה לוֹ עֲדָשִׁים. כְּשֶׁהִגְדִּיל חִיָּא בְנוֹ הָיָה מְהַפֵּךְ לָהּ [דִּבְרֵי אָבִיו]¹¹³³. אָמַר רַב לִבְנוֹ: הִשְׁבִּיחָה אִמֶּךָ. אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא שֶׁהָפַכְתִּי לָהּ [אֶת־דְּבָרֶיךָ]. אָמַר לוֹ: זוֹהִי שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: הַיּוֹצֵא מִמְּךָ מְלַמֶּדְךָ חָכְמָה. אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא תַעֲשֶׂה כָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר־שֶׁקֶר” ¹¹³⁴ (יבמ' סג.: ע"י).

עא כָּעוּר לְאִישׁ לִהְיוֹת מְהַלֵּךְ אַחַר הָאִשָּׁה (ב"ר ס).

עב אָמַר רַב: כָּל־הַהוֹלֵךְ בַּעֲצַת אִשְׁתּוֹ¹¹³⁵ נוֹפֵל בְּגֵיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר:“רַק לֹא־הָיָה כְּאַחְאָב אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ”¹¹³⁶(ב"מ נט.).

עג אָמַר אֲבִימִי מֵהַגְרוֹנְיָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל רָבָא: אִישׁ שֶׁהַנָּשִׁים הֲרָגוּהוּ – אֵין דִּין וְאֵין דַיָּן [עָלָיו] (ב"מ צז.).

עד מַעֲשֶׂה בֶּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה נָשׂוּי לַחֲסִידָה אַחַת וְלֹא הֶעֱמִידוּ בָנִים. אָמְרוּ: אֵין אָנוּ מוֹעִילִים לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלוּם. עָמַד וְגֵרְשָׁהּ. הָלַךְ זֶה וְנָשָׂא רְשָׁעָה וְעָשְׂתָה אוֹתוֹ רָשָׁע; וְהָלְכָה זוֹ וְנִשֵּׂאת לְרָשָׁע וְעָשְׂתָה אוֹתוֹ צַדִּיק, הֱוֵי – שֶׁהַכֹּל מִן הָאִשָּׁה (ב“ר יז: ילק”ש ברש' ב).

עה “מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב”¹¹³⁷, וְכָתוּב:“וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה”¹¹³⁸! אֶלָּא אִם הִיא אִשָּׁה טוֹבָה אֵין סוֹף לְטוֹבָתָהּ וְאִם הִיא אִשָּׁה רָעָה אֵין סוֹף לְרָעָתָהּ (שו"ט נט).

עו אָמַר רָבָא: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה וְכַמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה. כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב“¹¹³⁹ – אִם בָּהּ¹¹⁴⁰ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה שֶׁהַכָּתוּב מְשַׁבְּחָהּ; אִם בַּתּוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר – כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה בָהּ. כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר:” וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה "¹¹⁴¹ – אִם בָּהּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה שֶׁהַכָּתוּב מְגַנָּהּ; אִם בְּגֵיהִנֹּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר – כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה שֶׁגֵּיהִנֹּם נִמְשְׁלָה בָהּ (יבמ' סג:).

––––––––

עז אָמַר רַ' חֶלְבּוֹ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּכְבוֹד אִשְׁתּוֹ. שֶׁאֵין בְּרָכָה מְצוּיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ”¹¹⁴² וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לָהֶם רָבָא לִבְנֵי מְחוֹזָא: כַּבְּדוּ נְשׁוֹתֵיכֶם כְּדֵי שֶׁתִּתְעַשֵּׁרוּ (ב"מ נט.).

עח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָאוֹהֵב אֶת־אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ וְהַמְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, וְהַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְהַמַּשִּׂיאָם סָמוּךְ לְפִרְקָם¹¹⁴³ – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ”¹¹⁴⁴.

עט הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: אִתְּתָך גּוּצָא – גְּחִין וְתִלְחַשׁ לָהּ¹¹⁴⁵ (אִשְׁתְּךָ נְמוּכָה – שְׁחֵה וּלְחַשׁ לָהּ) (ב" נט.).

פ אָמַר רַב: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בְּאוֹנָאַת אִשְׁתּוֹ¹¹⁴⁶, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁדִּמְעָתָהּ מְצוּיָה¹¹⁴⁷ אוֹנָאָתָהּ קְרוֹבָה¹¹⁴⁸ (ב"מ נט.).

פא שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יֵצֶר, תִּינוֹק וְאִשָּׁה תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרָבֶת¹¹⁴⁹ (סוטה מז.).

פב רַב רְחוּמִי הָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה לִפְנֵי רָבָא בִּמְחוֹזָא, וְהָיָה רָגִיל לָבוֹא לְבֵיתוֹ בְּעֶרֶב יוֹם־כִּפּוּרִים. פַּעַם אַחַת מְשָׁכוֹ תַלְמוּדוֹ¹¹⁵⁰. הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְצַפָּה לוֹ: עַכְשָׁו בָּא, עַכְשָׁו בָּא – וְלֹא בָא. חָלְשָׁה דַעְתָּהּ וְנָשְׁרָה¹¹⁵¹ דִמְעָה מֵעֵינָהּ. הָיָה יוֹשֵׁב עַל הַגָּג, נִשְׁבַּר הַגַּג תַּחְתָּיו – וָמֵת (כת' סב).

פג רַ' חִיָּא הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְצַעַרְתּוֹ, כְּשֶׁהָיָה מוֹצֵא דָבָר – הָיָה כוֹרְכוֹ בְּסוּדָרוֹ¹¹⁵² וּמֵבִיא לָהּ. אָמַר לוֹ רַב: הֲרֵי מְצַעֶרֶת הִיא לְמָר? אָמַר לוֹ: דַּיֵּנוּ שֶׁמְּגַדְּלוֹת בָּנֵינוּ וּמַצִּילוֹת אוֹתָנוּ מִן הָחֵטְא (יבמ' סג.).

פד חֵן אִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ (סוטה מז.).

פה אָמַר לוֹ רַב לְרַ' חִיָּא: נָשִׁים בַּמָּה הֵן זוֹכוֹת? בְּהַקְרָאַת בְּנֵיהֶן¹¹⁵³ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וּבְהַשְׁנָיַת בַּעֲלֵיהֶן לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְשׁוֹמְרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן עַד שֶׁהֵם בָּאִים מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ (בר' יז.).

פו “שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי־שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא”¹¹⁵⁴ – אָמַר רַ' יִצְחָק: אֵלּוּ נְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁמְּנַדְּדוֹת שֵׁנָה מֵעֵינֵיהֶן בָּעוֹלָם־הַזֶּה וְזוֹכוֹת לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (יומא עז.).

פז מַעֲשֶׂה בִּבְנוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה. מֶה עָשָׂה? כֵּוָן שֶׁהִכְנִיסָהּ עָמַד לוֹ כָּל־הַלַּיְלָה וְהָיָה קוֹרֵא בַּתּוֹרָה. אָמַר לָהּ: טְלִי נֵר וְהָאִירִי לִי. נָטְלָה נֵר וְעָמְדָה לְפָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר. בַּבֹּקֶר קָרַב אֶצְלוֹ רַ' עֲקִיבָא וְאָמַר לוֹ: "בְּנִי, “מָצָא” אוֹ “מוֹצֵא”¹¹⁵⁵? אָמַר לוֹ: “מָצָא” (ילק"ש מש' יח).

––––––––

פח הַמַּדִּיר¹¹⁵⁶ אֶת־אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִשְׁאַל וְלֹא תַשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה, רֵחַיִם וְתַנּוּר¹¹⁵⁷ – יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה¹¹⁵⁸ מִפְּנֵי שֶׁמַּשִּׂיאָהּ¹¹⁵⁹ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵנוֹתֶיהָ; וְכֵן הִיא שֶׁנָּדְרָה שֶׁלֹּא תִשְׁאַל וְלֹא תַשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה, רֵחַיִם וְתַנּוּר, וְשֶׁלֹּא תֶאֱרֹג בְּגָדִים נָאִים לְבָנָיו – תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִכְתֻבָּה, מִפְּנֵי שֶׁמַּשִּׂיאָתוֹ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵנָיו (כת' עב.).

פט מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת־אֲחוֹתוֹ הֲנָיָה וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית רַ' יִשְׁמָעֵאל וְיִפּוּהָ. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל: בְּנִי, מִזּוֹ נָדָרְתָּ? אָמַר לוֹ: לָאו. וְהִתִּירָה רַ' יִשְׁמָעֵאל.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה רַ' יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן, אֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוַּלְתָּן.

שָׁנוּ: שֵׁן תּוֹתֶבֶת¹¹⁶⁰ הָיְתָה לָהּ וְעָשָׂה לָהּ רַ' יִשְׁמָעֵאל שֵׁן שֶׁל זָהָב מִשֶּׁלּוֹ.

כְּשֶׁמֵּת רַ' יִשְׁמָעֵאל הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה וְאוֹמְרוֹת: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, עַל רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּכֶינָה! (נדר' סו.).

צ מַעֲשֶׂה בְאָדָם שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: קוֹנָם,¹¹⁶¹ שֶׁאִי אַתְּ נֶהֱנֵית לִי¹¹⁶² עַד שֶׁתַּטְעִימִי תַבְשִׁילֵךְ לְרַ' יְהוּדָה וּלְרַ' שִׁמְעוֹן. רַ' יְהוּדָה טָעָם; אָמַר: קַל־וָחֹמֶר, וּמַה לַּעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אָמְרָה תוֹרָה: “שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם הַמְאָרְרִים בְּסָפֵק”¹¹⁶³, וַאֲנִי – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַ' שִׁמְעוֹן לֹא טָעָם; אָמַר: יָמוּתוּ כָל בְּנֵי אַלְמָנָה¹¹⁶⁴ וְאַל יָזוּז שִׁמְעוֹן מִמְּקוֹמוֹ¹¹⁶⁵; וְעוֹד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְגִילִים בִּנְדָרִים (שם).

צא מַעֲשֶׂה בְּבֶן בָּבֶל שֶׁעָלָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אִשָּׁה. אָמַר לָהּ: בַּשְּׁלִי לִי שְׁתֵּי עֲדָשִׁים. בִּשְּׁלָה לוֹ שְׁתֵּי עֲדָשִׁים¹¹⁶⁶. כָּעַס עָלֶיהָ. לְמָחָר אָמַר לָהּ: בַּשְּׁלִי לִי סְאָה¹¹⁶⁷. בִּשְּׁלָה לוֹ סְאָה. אָמַר לָהּ: הָבִיאִי לִי שְׁנֵי “בוֹצִינִי”¹¹⁶⁸. הֵבִיאָה לוֹ שְׁנֵי נֵרוֹת. אָמַר לָהּ: שַׁבְּרִים בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל “בָּבָא”¹¹⁶⁹. הָיָה יוֹשֵׁב בָּבָא בֶן בּוּטָא עַל הַפֶּתַח וְעוֹסֵק בַּדִּין, שְׁבָרָתַם עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר לָהּ: מָה אַתְּ עוֹשָׂה? אָמְרָה לוֹ: כָּךְ צִוָּנִי בַּעְלִי. אָמַר לָהּ: אַתְּ עָשִׂית רְצוֹן בַּעְלֵךְ, – הַמָּקוֹם¹¹⁷⁰ יוֹצִיא מִמֵּךְ שְׁנֵי בָנִים כְּבָבָא בֶן בּוּטָא (שם:).

צב מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: קוֹנָם, שֶׁאִי אַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד שֶׁתַּרְאִי מוּם¹¹⁷¹ יָפֶה שֶׁבָּךְ לְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא רֹאשָׁהּ נָאֶה? אָמְרוּ לוֹ: סְגַלְגַּל¹¹⁷². – שֶׁמָּא שְׂעָרָהּ נָאֶה? – דּוֹמֶה לַאֲנִיצֵי פִּשְׁתָּן¹¹⁷³. – שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָאוֹת? – טְרוּטוֹת הֵן¹¹⁷⁴. – שֶׁמָּא אָזְנֶיהָ נָאוֹת? – כְּפוּלוֹת הֵן¹¹⁷⁵. – שֶׁמָּא חָטְמָהּ נָאֶה? – בָּלוּם הוּא¹¹⁷⁶. – שֶׁמָּא שִׂפְתוֹתֶיהָ נָאוֹת? – עָבוֹת הֵן. – שֶׁמָּא צַוָּארָה נָאֶה? – שָׁקוּט הוּא¹¹⁷⁷. – שֶׁמָּא כְּרֵסָהּ נָאָה? – צָבָה הִיא. – שֶׁמָּא רַגְלֶיהָ נָאוֹת? – רְחָבוֹת כְּשֶׁל אַוָּז. – שֶׁמָּא שְׁמָהּ נָאֶה? – לִכְלוּכִית שְׁמָהּ. אָמַר לָהֶם: יָפֶה קוֹרִין אוֹתָהּ לִכְלוּכִית, שֶׁהִיא מְלֻכְלֶכֶת בְּמוּמִים – וְהִתִּירוֹ¹¹⁷⁸ (שם).

צג מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת בְּצַיְדָן, שֶׁשָּׁהֲתָה עֶשֶׂר שָׁנִים עִם בַּעְלָהּ וְלֹא יָלָדָה. בָּאוּ אֵצֶל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְהָיוּ רוֹצִים לְהִתְפָּרֵשׁ¹¹⁷⁹ זֶה מִזֶּה. אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, כְּשֵׁם שֶׁנִּזְדַּוַּגְתֶּם¹¹⁸⁰ זֶה לָזֶה בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה כָּךְ אֵין אַתֶּם מִתְפָּרְשִׁים אֶלָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. הָלְכוּ בִדְרָכָיו¹¹⁸¹ וְעָשׂוּ לְעַצְמָם יוֹם־טוֹב, וְעָשׂוּ סְעֻדָּה גְדוֹלָה וְשִׁכְּרַתּוּ יוֹתֵר מִדָּי. כֵּוָן שֶׁנִּתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ עָלָיו אָמַר לָהּ: בִּתִּי, רְאִי כָּל־חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֶּשׁ־לִי בַּבַּיִת וּטְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ. מֶה־עָשְׂתָה הִיא: לְאַחַר שֶׁיָּשֵׁן רָמְזָה לַעֲבָדֶיהָ וּלְשִׁפְחוֹתֶיהָ וְאָמְרָה לָהֶם: שָׂאוּהוּ בַמִּטָּה וּקְחוּ אוֹתוֹ וְהוֹלִיכוּהוּ לְבֵית־אַבָּא. בַּחֲצִי הַלַּיְלָה נִנְעַר מִשְּׁנָתוֹ, כֵּוָן שֶׁפָּג יֵינוֹ אָמַר לָהּ: בִּתִּי, הֵיכָן אֲנִי נָתוּן? אָמְרָה לוֹ: בְּבֵית אַבָּא. אָמַר לָהּ: מַה־לִּי לְבֵית אָבִיךְ? אָמְרָה לוֹ: וְלֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי בָּעָרֶב: כָּל־חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּבֵיתִי טְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ? אֵין חֵפֶץ טוֹב לִי בָעוֹלָם יוֹתֵר מִמֶּךָּ. הָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְעָמַד וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְנִפְקָדוּ (שהש"ר א).

––––––––

צד אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־הַמְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה אֲפִלּוּ מִזְבֵּחַ מוֹרִיד עָלָיו דְּמָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת־מִזְבַּח יְיָ בְּכִי וַאֲנָקָה מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל־הַמִּנְחָה וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם. וַאֲמַרְתֶּם עַל־מָה? עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אֲשֶר אַתָּה בָּגַדְתָּהּ בָּהּ וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ”¹¹⁸² (גיט' צ:).

צה “וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת־מִזְבַּח יְיָ בְּכִי וַאֲנָקָה מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל־הַמִּנְחָה… כִּי־שָׂנֵא שַׁלַּח אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל”¹¹⁸³ – אָמַר רַ' חַגַּי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה נִתְפַּחֲמוּ¹¹⁸⁴ פְּנֵי הַנָּשִׁים מִן הַשֶּׁמֶשׁ וְהִנִּיחוּ אוֹתָן, וְהָלְכוּ לָהֶם וְנָשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת, וְהָיוּ מַקִּיפוֹת אֶת־הַמִּזְבֵּחַ¹¹⁸⁵ וּבוֹכוֹת. הוּא שֶׁמַּלְאָכִי אוֹמֵר “וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ” – שְׁנִיָּה לְשִׁטִּים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מִי יְקַבֵּל מֵהֶם¹¹⁸⁶ – “בְּכִי וַאֲנָקָה” – מִשֶּׁגָּזַלְתָּ וְחָמַסְתָּ וְנָטַלְתָּ יָפְיָהּ מִמֶּנָּה אַתָּה מְשַׁלְּחָהּ! (ב"ר יח).

צו "כִּי־שָׂנֵא שַׁלַּח¹¹⁸⁷ – רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם "שָׂנֵאתָ – שַׁלַּח! רַ' יוֹחָנָן אוֹמֵר: שָׂנְאוּי הַמְשַׁלֵּחַ (גיט' צ:).

צז בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת־אִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם־כֵּן מָצָא בָהּ דְּבַר עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר”¹¹⁸⁸ וּבֵית־הִלֵּל אוֹמְרִים: אֲפִלּוּ הִקְדִּיחָה תַבְשִׁילוֹ¹¹⁸⁹, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר”. רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִלּוּ מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה אִם־לֹא תִמְצָא־חֵן בְּעֵינָיו”¹¹⁹⁰ (גיט' צ.).

צח הָעוֹבֶרֶת עַל דָּת יְהוּדִית יוֹצֵאת שֶׁלֹּא בִכְתֻבָּה. וְאֵיזוֹהִי דָת יְהוּדִית? יוֹצֵאת וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְטֹוָה בַשּׁוּק¹¹⁹¹ וּמְדַבֶּרֶת עִם כָּל־אָדָם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף הַמְקַלֶּלֶת יוֹלְדָיו¹¹⁹² בְּפָנָיו. רַ' טַרְפוֹן אוֹמֵר: אַף הַקּוֹלָנִית¹¹⁹³. וְאֵיזוֹהִי קוֹלָנִית? לִכְשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וּשְׁכֵנֶיהָ שׁוֹמְעִים קוֹלָהּ (כת' עב.).

צט שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ דֵּעוֹת בְּמַאֲכָל¹¹⁹⁴ וּבְמִשְׁתֶּה כָּךְ יֵשׁ דֵּעוֹת בְּנָשִׁים¹¹⁹⁵. יֶשׁ־לְךָ אָדָם שֶׁזְּבוּב נוֹפֵל לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְזוֹרְקוֹ¹¹⁹⁶ וְאֵינוֹ שׁוֹתֵהוּ. וְזוֹ הִיא מִדַּת פַּפּוֹס בֶּן יְהוּדָה¹¹⁹⁷, שֶׁהָיָה נוֹעֵל בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ וְיוֹצֵא; וְיֶשׁ־לְךָ אָדָם שֶׁזְּבוּב נוֹפֵל לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְזוֹרְקוֹ וְשׁוֹתֵהוּ, וְזוֹ הִיא מִדַּת כָּל־אָדָם, שֶׁמְּדַבֶּרֶת עִם אַחֶיהָ וּקְרוֹבֶיהָ וּמַנִּיחָהּ; וְיֶשׁ־לְךָ אָדָם שֶׁזְּבוּב נוֹפֵל לְתוֹךְ תַּמְחוּי¹¹⁹⁸ שֶׁלּוֹ מוֹצְצוֹ וְאוֹכְלוֹ, זוֹ הִיא מִדַּת אָדָם רָע, שֶׁרוֹאֶה אֶת־אִשְׁתּוֹ יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְטֹוָה בַשּׁוּק וּפְרוּמָה מִשְּׁנֵי צְדָדֶיהָ¹¹⁹⁹ וְרוֹחֶצֶת בְּמָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם רוֹחֲצִין – זוֹ מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לְגָרְשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר… וְשִׁלְּחָה מִבֵּיתוֹ”¹²⁰⁰… "וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ־אַחֵר¹²⁰¹ – הַכָּתוּב קְרָאוֹ אַחֵר, לוֹמַר, שֶׁאֵין זֶה בֶּן־זוּגוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן: זֶה הוֹצִיא רְשָׁעָה מִבֵּיתוֹ וְזֶה הִכְנִיס רְשָׁעָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. זָכָה הַשֵּׁנִי מוֹצִיאָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת”¹²⁰², וְאִם לָאו קוֹבַרְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן "¹²⁰³ – כְּדַי הוּא בְּמִיתָה שֶׁהִכְנִיסָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ (גיט' צ; תוספ',סוטה ה).

ק אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ – מַה תַּקָּנָתוֹ? יְגָרְשֶׁנָּה וְיִתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ (יבמ' סג:).

קא “נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא־אוּכַל קוּם”¹²⁰⁴ – אָמַר רַב חִסְדָּא, אָמַר מָר עֻקְבָּא בַר חִיָּא: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה (שם).

קב אָמַר רָבָא: אִשָּׁה רָעָה וּכְתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה – צָרָתָהּ בְּצִדָּהּ,¹²⁰⁵ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: בַּחֲבֶרְתָּהּ וְלֹא בְקוֹץ¹²⁰⁶ (שם).

קג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־אָדָם שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה כְּאִלּוּ חָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “בֶּן־אָדָם, הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת־מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה… וַתָּמָת אִשְׁתִּי בָּעָרֶב”¹²⁰⁷ וְכָתוּב: “הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת־מִקְדָּשִׁי, גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם”¹²⁰⁸.

אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי: כָּל־אָדָם שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ בְּיָמָיו עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אוֹר חָשַׁךְ בְּאָהֳלוֹ¹²⁰⁹ וְנֵרוֹ עָלָיו יִדְעָךְ”¹²¹⁰. רַ' יוֹסֵי בְרַ' חֲנִינָא אָמַר: פְּסִיעוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: יֵצְרוּ צַעֲדֵי אוֹנוֹ"¹²¹¹. רַ' אַבָּהוּ אוֹמֵר: עֲצָתוֹ נוֹפָלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְתַשְׁלִיכֵהוּ עֲצָתוֹ”¹²¹² (סנה' כב).

קד אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: לַכֹּל יֵשׁ תְּמוּרָה חוּץ מֵאֵשֶׁת־נְעוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס”¹²¹³. שָׁנָה לוֹ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּנוֹ: אֵין אָדָם מוֹצֵא קֹרַת־רוּחַ אֶלָּא מֵאִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ”¹²¹⁴. אָמַר לוֹ: כְּגוֹן מִי? אָמַר לוֹ: כְּגוֹן אִמֶּךָ (שם).

קה שָׁנוּ, אֵין אִישׁ מֵת אֶלָּא לְאִשְׁתּוֹ וְאֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעְלָהּ. אֵין אִישׁ מֵת אֶלָּא לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי”¹²¹⁵, וְאֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעְלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָן מֵתָה עָלַי רָחֵל”¹²¹⁶ (סנה' כב:).

קו כָּל־הַנּוֹתֵן עֵינָיו בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁתָּמוּת וְיִירָשֶׁנָּה – לְסוֹף הִיא קוֹבַרְתּוֹ (אדר"נ ב).

קז אָמְרוּ בְשֵׁם רַב: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת”¹²¹⁷ – זוֹ אֵשֶׁת־הָאָב (בר' נו.).¹²¹⁸

ב. טִיבָהּ שֶׁל אִשָּׁה

קח נָשִׁים – עַם בִּפְנֵי עַצְמָן הֵן (שבת סב.).

קט “וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת־הַצֵּלָע”¹²¹⁹ – הִתְבּוֹנֵן מֵאַיִן לִבְרֹאתָהּ, אָמַר: לֹא אֶבְרָא אוֹתָהּ מִן הָרֹאשׁ – שֶׁלֹּא תְהֵא מְיַקֶּרֶת רֹאשָׁהּ;¹²²⁰ וְלֹא מִן הָעַיִן – שֶׁלֹּא תְהֵא סַקְרָנִית¹²²¹; וְלֹא מִן הָאֹזֶן – שֶׁלֹּא תְהֵא צַיְּתָנִית¹²²²; וְלֹא מִן הַפֶּה – שֶׁלֹּא תְהֵא פַטְפְּטָנִית¹²²³; וְלֹא מִן הַלֵּב – שֶׁלֹּא תְהֵא קַנְאֲתָנִית¹²²⁴; וְלֹא מִן הַיָּד – שֶׁלֹּא תְהֵא מְמַשְׁמְשָׁנִית¹²²⁵; וְלֹא מִן הָרֶגֶל – שֶׁלֹּא תְהֵא פַרְסָנִית¹²²⁶; אֶלָּא מִן הַצֵּלָע, מִמָּקוֹם שֶׁהוּא צָנוּעַ בָּאָדָם. וְעַל כָּל־אֵבֶר וָאֵבֶר שֶׁהָיָה בוֹרֵא בָּהּ הָיָה אוֹמֵר לָהּ: תְּהִי אִשָּׁה צְנוּעָה! וְאַף־עַל־פִּי־כֵן “וַתִּפְרְעוּ כָל־עֲצָתִי”¹²²⁷ – שֶׁכֻּלָּן יֶשׁ־בָּהּ¹²²⁸ (ב"ר יח; תנח' וישב).

קי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבַּע מִדּוֹת נֶאֶמְרוּ בַנָּשִׁים: גַּרְגְּרַנִיּוֹת¹²²⁹, צַיְּתָנִיּוֹת, עַצְלָנִיּוֹת וְקַנְאָנִיּוֹת. רַ' יְהוּדָה בְרַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אַף אוֹסְטַטָּנִיּוֹת¹²³⁰ וְדַבְּרָנִיּוֹת. רַ' לֵוִי אוֹמֵר: אַף גַּנָּבִיּוֹת וְיוֹצְאָנִיּוֹת (ב"ר מה.).

קיא שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' דּוֹסְתַּאי בְּרַ' יַנָּאי: מִפְּנֵי מָה אִישׁ מְחַזֵּר עַל־אִשָּׁה וְאֵין אִשָּׁה מְחַזֶּרֶת עַל אִישׁ? – מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה¹²³¹, מִי מְחַזֵּר עַל מִי? בַּעַל־אֲבֵדָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתוֹ.

– מִפְּנֵי מָה הָאִישׁ מְקַבֵּל פִּיּוּס¹²³² וְאֵין אִשָּׁה מְקַבֶּלֶת פִּיּוּס? – זֶה מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרָא וְזוֹ מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרֵאת¹²³³.

– מִפְּנֵי מָה אִשָּׁה קוֹלָהּ עָרֵב וְאֵין אִישׁ קוֹלוֹ עָרֵב¹²³⁴? – זֶה מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרָא וְזוֹ מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרֵאת (נדה לא:).

קיב שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ: מִפְּנֵי מָה הָאִישׁ יוֹצֵא פָּנָיו לְמָטָּה¹²³⁵ וְהָאִשָּׁה יוֹצֵאת פָּנֶיהָ לְמַעְלָה? אָמַר לָהֶם: הָאִישׁ מַבִּיט לִמְקוֹם בְּרִיָּתוֹ¹²³⁶ וְהָאִשָּׁה מַבֶּטֶת לִמְקוֹם בְּרִיָּתָהּ.¹²³⁷

– וּמִפְּנֵי מָה הָאִשָּׁה צְרִיכָה לְהִתְבַּשֵּׂם וְאֵין הָאִישׁ צָרִיךְ לְהִתְבַּשֵּׂם? אָמַר לָהֶם: אָדָם נִבְרָא מֵאֲדָמָה וְהָאֲדָמָה אֵינָה מַסְרַחַת לְעוֹלָם, וְחַוָּה נִבְרֵאת מֵעָצֶם. מָשָׁל: אִם תַּנִּיחַ בָּשָׂר שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּלֹא מֶלַח מִיָּד הוּא מַסְרִיחַ.

– וּמִפְּנֵי מָה הָאִישׁ נוֹחַ לְהִתְפַּתּוֹת¹²³⁸ וְאֵין הָאִשָּׁה נוֹחָה לְהִתְפַּתּוֹת? אָמַר לָהֶם: אָדָם נִבְרָא מֵאֲדָמָה, וְכֵוָן שֶׁאַתָּה נוֹתֵן עָלֶיהָ טִפָּה שֶׁל מַיִם מִיָּד הִיא נִשְׁרֵית¹²³⁹; וְחַוָּה נִבְרֵאת מֵעֶצֶם, וַאֲפִלּוּ אַתָּה שׁוֹרֶה אוֹתוֹ כַּמָּה יָמִים בַּמַּיִם אֵינוֹ נִשְׁרֶה.

– וּמִפְּנֵי מָה הָאִישׁ תּוֹבֵעַ בָּאִשָּׁה וְאֵין הָאִשָּׁה תּוֹבַעַת בָּאִישׁ? מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁאָבַד אֲבֵדָה, הוּא מְבַקֵּשׁ אֲבֵדָתוֹ וְאֲבֵדָתוֹ אֵינָהּ מְבַקַּשְׁתּוֹ.

– וּמִפְּנֵי מָה הָאִישׁ יוֹצֵא רֹאשׁוֹ מְגֻלֶּה וְהָאִשָּׁה רֹאשָׁהּ מְכֻסֶּה? אָמַר לָהֶם: לְאֶחָד שֶׁעָבַר עֲבֵרָה וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ מִבְּנֵי אָדָם, לְפִיכָךְ יוֹצֵאת וְרֹאשָׁהּ מְכֻסֶּה.

– וּמִפְּנֵי מָה הֵן¹²⁴⁰ מְהַלְּכוֹת אֵצֶל הַמֵּת תְּחִלָּה? אָמַר לָהֶם: עַל־יְדֵי שֶׁגָּרְמוּ מִיתָה¹²⁴¹ לָעוֹלָם, לְפִיכָךְ הֵן מְהַלְּכוֹת אֵצֶל הַמֵּת תְּחִלָּה (ב"ר יז).

קיג הָאִשָּׁה תּוֹבַעַת בַּלֵּב וְהָאִישׁ תּוֹבֵעַ בַּפֶּה – וְזוֹ הִיא מִדָּה טוֹבָה בַּנָּשִׁים (עיר' ק:).

קיד עֲשָׂרָה קַבִּין שִׂיחָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ נָשִׁים, וְאֶחָד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (קיד' מט:).

קטו הַנָּשִׁים מְבַקְשׁוֹת לִהְיוֹת יוֹדְעוֹת הַכֹּל ( ילק"ש אסתר א).

קטז אִשָּׁה חֲשׁוּדָה לְגַלּוֹת אֶת־הַקְּדֵרָה שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ, לֵידַע מָה הִיא מְבַשֶּׁלֶת (טהר' פ“ז, מ”ט).

קיז מַרְבֶּה נָשִׁים מַרְבֶּה כְשָׁפִים (אב' ב).

קיח הַכְּשֵׁרָה שֶׁבַּנָּשִׁים – בַּעֲלַת כְּשָׁפִים (כופ' טו).

קיט אֵין חָכְמָה לְאִשָּׁה אֶלָּא בְּפָלֶךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת־לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ”¹²⁴² (יומא סו:).

קכ נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה עֲלֵיהֶן (שבת לג:).

קכא הַנָּשִׁים אֵינָן בְּנוֹת הוֹרָאָה וְאֵין לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶן (במ"ר י).

קכב רוֹצָה אִשָּׁה שֶׁתְּהֵא בְּבָתִּים מְצֻיָּרִים וּבְגָדִים מְצֻיָּרִים מִלֶּאֱכֹל עֲגָלִים מְפֻטָּמִים (אס"ר ג).

קכג “וְשִׁקּוּיָי”¹²⁴³ – דְּבָרִים שֶׁהָאִשָּׁה מִשְׁתּוֹקֶקֶת עֲלֵיהֶם, – וּמָה הֵם? תַּכְשִׁיטִים (כת' סה.).

קכד עוֹשָׂה אִשָּׁה תַּכְשִׁיטֶיהָ בְּמוֹעֵד¹²⁴⁴.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵלּוּ הֵם תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים: כּוֹחֶלֶת¹²⁴⁵ וּפוֹקֶסֶת¹²⁴⁶ וּמַעֲבִירָה סָרָק עַל פָּנֶיהָ¹²⁴⁷.

אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא הָיְתָה מִתְקַשֶּׁטֶת¹²⁴⁸ בִּפְנֵי כַלָּתָהּ. יָשַׁב רַב הוּנָא בַר חִנָּנָא לִפְנֵי רַב חִסְדָּא וְאָמַר: לֹא שָׁנוּ¹²⁴⁹ אֶלָּא יַלְדָּה¹²⁵⁰, אֲבָל זְקֵנָה לֹא. אָמַר לוֹ: הָאֱלֹהִים: אֲפִלּוּ אִמְּךָ וַאֲפִלּוּ אִמָּא שֶׁל אִמְּךָ, וַאֲפִלּוּ עוֹמֶדֶת עַל קִבְרָהּ¹²⁵¹; שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: בַּת שִׁתִּין כְּבַת שֵׁת לְקָל טַבְלָא רָהֲטָא¹²⁵² (בַּת שִׁשִּׁים כְּבַת שֵׁשׁ – רָצָה לְקוֹל הַתֹּף) (מו"ק ט:).

קכה "יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן¹²⁵³ – שֶׁהָיוּ מִזְדַּקְפוֹת כִּרְמָחִים וּמְהַלְּכוֹת בְּגַסּוּת־הָרוּחַ;¹²⁵⁴ “וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן”¹²⁵⁵ – כְּשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן לוֹבֶשֶׁת תַּכְשִׁיטֶיהָ הָיְתָה מַטָּה מִכָּאן לְכָאן אֶת־גְּרוֹנָהּ בִּשְׁבִיל לְהַרְאוֹת אֶת־תַּכְשִׁיטֶיהָ; “וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם”¹²⁵⁶ – רַ' מָנִי דְקֵיסָרִין אָמַר: שֶׁהָיוּ מְסַקְּרוֹת אֶת־עֵינֵיהֶן בְּסִקְרָא וּמְרַמְּזוֹת¹²⁵⁷, וְרֵישׁ־לָקִישׁ אָמַר: בִּקְלוֹרִית¹²⁵⁸ אֲדֻמָּה; “הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּלַכְנָה”¹²⁵⁹ – שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת עָקֵב בְּצַד גּוּדָל¹²⁶⁰, וּכְשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲרֻכָּה הָיְתָה מְבִיאָה שְׁתֵּי קְצָרוֹת, אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן¹²⁶¹, כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה אֲרֻכָּה, וּכְשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן קְצָרָה הָיְתָה מְבִיאָה שְׁתֵּי קְצָרוֹת וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת בְּרַגְלֶיהָ קַרְקוּסִין עָבִים¹²⁶², כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה אֲרֻכָּה; “וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה”¹²⁶³ – רַ' אַבָּא בַר כָּהֲנָא אָמַר: שֶׁהָיְתָה צָרָה צוּרַת דְּרָקוֹן¹²⁶⁴ בְּמַנְעָלֶיהָ, רַ' יִצְחָק אָמַר: שֶׁהָיוּ מְטִילוֹת מוֹר וַאֲפַרְסְמוֹן בְּמַנְעֲלֵיהֶן וּמְהַלְּכוֹת בְּשׁוּקֵי יְרוּשָׁלָיִם, וְכֵוָן שֶׁמַּגִּיעוֹת אֵצֶל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, בּוֹעֲטוֹת בַּקַּרְקַע וּמַתִּיזוֹת עֲלֵיהֶם וּמַכְנִיסוֹת בָּהֶם יֵצֶר־הָרָע כְּאֶרֶס שֶׁל עַכְנָא¹²⁶⁵. וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לִישַׁעְיָה: מָה אֵלּוּ עוֹשׂוֹת כָּאן? יָקוּמוּ וְיִגְלוּ מִכָּאן. וְהָיָה יְשַׁעְיָה אוֹמֵר לָהֶן: עֲשׂוּ תְשׁוּבָה עַד שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עֲלֵיכֶן שׂוֹנְאִים. אָמְרוּ: אִם יָבוֹאוּ שׂוֹנְאִים עָלֵינוּ, מָה הֵם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת לָנוּ? דֻּכָּס רוֹאֶה אוֹתִי וְנוֹטְלֵנִי, אִפַּרְכּוּס¹²⁶⁶ רוֹאֶה אוֹתִי וְנוֹטְלֵנִי, אִסְטְרָטֵיגוֹס¹²⁶⁷ רוֹאֶה אוֹתִי וּמוֹשִׁיבֵנִי עִמּוֹ בְּקָרוֹן¹²⁶⁸ (ויק“ר טז; איכ”ר ד; שבת סב:).

קכו שָׁנָה רַ' חִיָּא: אֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְיֹפִי; אֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְבָנִים.

וְשָׁנָה רַ' חִיָּא: אֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְתַכְשִׁיטֵי אִשָּׁה ( בת' נט:).

קכז וְשָׁנָה רַ' חִיָּא: הָרוֹצֶה שֶׁיְעַדֵּן אֶת־אִשְׁתּוֹ – יַלְבִּישֶׁנָּה כְּלֵי־פִשְׁתָּן; הָרוֹצֶה שֶׁיַּלְבִּין אֶת־בִּתּוֹ – יַאֲכִילֶנָּה אֶפְרוֹחִים וְיַשְׁקֶנָּה חָלָב סָמוּךְ לְפִרְקָהּ¹²⁶⁹ (שם).

קכח רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: רוֹצָה אִשָּׁה בְּקַב וְתִפְלוּת¹²⁷⁰ מִתִּשְׁעָה קַבִּין וּפְרִישׁוּת¹²⁷¹ ( סוטה כ.).

קכט שְׁתֵּי נָשִׁים בַּבַּיִת מְרִיבָה בַּבָּיִת (תנח' תצא).

קל אֵין אִשָּׁה מִתְקַנֵּאת אֶלָּא בְיֶרֶךְ חֲבֵרְתָּהּ (מג' יג.).

קלא “וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת־אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר”¹²⁷² – מַהוּ “וַתִּצְנַח”? אָמַר רָבָא, אָמַר רַ' יִצְחָק: אָמְרָה לוֹ: מַה חֲמוֹר זֶה כֵּוָן שֶׁאֵין לוֹ מַאֲכָל בַּאֲבוּסוֹ מִיָּד צוֹעֵק, כָּךְ אִשָּׁה כֵּוָן שֶׁאֵין לָהּ תְּבוּאָה בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ מִיָּד צוֹעֶקֶת (תמורה טז.).

קלב כָּתוּב “קֶמַח”¹²⁷³ וְכָתוּב “סֹלֶת”^{1274 1275} – אָמַר רַ' יִצְחָק: מִכָּאן שֶׁהָאִשָּׁה צָרָה עֵינֶיהָ בְּאוֹרְחִים יוֹתֵר מִן הָאִישׁ (ב"מ פז.).

––––––––

קלג "וַתֹּאמֶר אֶל־אִישָׁהּ הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא¹²⁷⁶ – אָמַר רַ' יוֹסֵי בְרַ' חֲנִינָא: מִכָּאן שֶׁהָאִשָּׁה מַכֶּרֶת בְּאוֹרְחִים יוֹתֵר מִן הָאִישׁ.

“קָדוֹשׁ הוּא” – מֵהֵיכָן יָדָעָה? – שֶׁלֹּא רָאֲתָה זְבוּב עוֹבֵר עַל שֻׁלְחָנוֹ (בר' י:).

קלד “וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת־הַצֵּלָע”^{1277 1278} מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּינָה יְתֵרָה בָּאִשָּׁה יוֹתֵר מִבָּאִישׁ (נדה מה:).

קלה דַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא קוֹלָנִיּוֹת וְלֹא רֶגֶל רָמָה¹²⁷⁹ וְלֹא פְּרוּצוֹת בִּשְׂחוֹק( תנח' נשא).

קלו “אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ”¹²⁸⁰ – אָמַר רַ' פִינְחָס הַכֹּהֵן בַּר חַמָּא: בִּזְמַן שֶׁהִיא צְנוּעָה בְּתוֹךְ הַבָּיִת, כְּשֵׁם שֶׁמִּזְבֵּחַ מְכַפֵּר כָּךְ הִיא מְכַפֶּרֶת עַל בֵּיתָהּ (שם וישלח).

קלז אָמַר רַב נַחֲמָן: לֹא נָאָה יְהִירוּת לְנָשִׁים. שְׁתֵּי נָשִׁים יְהִירוֹת הָיוּ וּשְׁמוֹתֵיהֶן רָעִים: אַחַת שְׁמָהּ זִבּוּרְתָא (דְּבוֹרָה) וְאַחַת שְׁמָהּ כַּרְכּוּשְׁתָּא (חֻלְדָּה); בְּזִבּוּרְתָ נֶאֱמַר: “וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק”¹²⁸¹ – וְאִלּוּ הִיא לֹא הָלְכָה אֶצְלוֹ; וּבְכַרְכּוּשְׁתָּא נֶאֱמַר: “אִמְרוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר־שָׁלַח אֶתְכֶם אֵלָי”¹²⁸² – וְלֹא אָמְרָה: “אִמְרוּ לַמֶּלֶךְ” (מג' יד‎).

קלח דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לִהְיוֹת יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וְדַרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לִהְיוֹת יוֹצֵא לַשּׁוּק וְלָמֵד בִּינָה מִבְּנֵי־אָדָם (ב"ר יח).

קלט אֵין דֶּרֶךְ הָאִשָּׁה לִהְיוֹת יוֹשֶׁבֶת בְּטֵלָה (ירוש‘, כת’ פ“ה, ה”ו).

קמ אִתְּתָא בַהֲדֵי שׁוּתָא פִּלְכָּא¹²⁸³ (הָאִשָּׁה – עִם הַשִּׂיחָה פֶּלֶךְ) (מג' יד).

קמא אֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לַחֲזוֹר עַל בָּתֵּי־דִינִים (גיט' מ"א:).

קמב אֵין אִשָּׁה דַּרְכָּהּ לַחֲזוֹר עַל הַפְּתָחִים (כת' סז).

קמג הַנָּשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת הֵן (מג' יד:).

קמד יוֹתֵר מִשֶּׁהָאִישׁ רוֹצֶה לִשָּׂא, אִשָּׁה רוֹצָה לְהִנָּשֵׂא (יבמ' קיג).

קמה טָב לְמֵיתַב טַן־דּוּ מִלְּמֵיתַב אַרְמְלוּ¹²⁸⁴ (יבמ' קיח:).

קמו אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אוֹנְיָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב: אִשָּׁה גֹּלֶם הִיא¹²⁸⁵, וְאֵינָה כּוֹרֶתֶת בְּרִית אֶלָּא לְמִי שֶׁעֲשָׂאָהּ כֶּלִי¹²⁸⁶, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ”¹²⁸⁷.

קמז “וּמְצֶאן מְנוּחָה אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ”¹²⁸⁸ – מִכָּאן שֶׁאֵין לְאִשָּׁה קֹרַת־רוּחַ אֶלָּא בְּבֵית בַּעְלָהּ (רו"ר א).

קמח “וְאֶל־אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ”¹²⁸⁹ – מַעֲשֵׂה בְּאִשָּׁה מִשֶּׁל בֵּית טִבְרִינוֹס שֶׁהָיְתָה נְשׂוּאָה לְלִסְטִים וְהָיָה בַעְלָהּ מְצַעֲרָהּ. שָׁמְעוּ חֲכָמִים וּבָאוּ אֶצְלָהּ לְהוֹכִיחָהּ.¹²⁹⁰ הוֹצִיאָה לִפְנֵיהֶם מְנוֹרָה שֶׁל זָהָב וְנֵר שֶׁל חֶרֶס עַל גַּבָּהּ¹²⁹¹ (ב"ר כ).

קמט שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תוֹרָה יוֹלֶדֶת מְבִיאָה קָרְבָּן? אָמַר לָהֶם: בְּשָׁעָה שֶׁהִיא כוֹרַעַת לֵילֵד קוֹפֶצֶת וְנִשְׁבַּעַת שֶׁלֹּא תִזָּקֵק לְבַעְלָהּ, לְפִיכָךְ אָמְרָה תוֹרָה תָּבִיא קָרְבָּן.

“וְאֶל־אִישֶׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ”¹²⁹² – בְּשָׁעָה שֶׁאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר¹²⁹³ הִיא אוֹמֶרֶת: עוֹד אֵינִי נִזְקֶקֶת לְבַעְלִי מֵעָתָּה. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לָהּ: תָּשׁוּבִי לִתְשׁוּקָתֵךְ – תָּשׁוּבִי לִתְשׁוּקַת אִישֵׁךְ (נדה לא:; ב"ר כ).

קנ הָאִשָּׁה מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעְלָהּ בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵא לַדָּרֶךְ (יבמ' סב:).

קנא דְּשׁוּמְשְׁמָנָא גַבְרָא כּוּרְסְיַהּ בֵּי־חָרָתָא רָמְיָא לַהּ¹²⁹⁴.

דְּנַפָּצָא גַבְרָא תִּקְרְיֵיהּ בְּסִפֵּי בָבָא וְתֵיתִיב¹²⁹⁵ (שם קיח:).

קנב אִיהוּ בְקָרֵי וְאִתְּתֵיהּ בְּבוּצִינֵי (הוּא בִדְלוּעִים וְאִשְׁתּוֹ בְּקִשּׁוּאִים) (מג' יב:).

קנג חֲזָקָה, אֵין אִשָּׁה מְעִזָּה פָנֶיהָ בִּפְנֵי בַעְלָהּ (יבמ' קטז.).

––––––––

קנד אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ דוֹמָה (מג' צג:).

קנה אֵשֶׁת חָבֵר¹²⁹⁶ הֲרֵי הִיא כְּחָבֵר (ע"ז לט.) ¹²⁹⁷

קנו אֵשֶׁת לִסְטִים כְּלִסְטִים (ירוש‘, כת’ פ“ב, ה”ט).

קנז מַה שֶּׁקָּנְתָה אִשָּׁה קָנָה בַעְלָהּ (גיט' עז:).

קנח דְּבֵי רַ' אֱלִיעֶזֶר שָׁנוּ: “וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם”¹²⁹⁸ – הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לָאִישׁ לְכָל־דִּינִין שֶׁבַּתּוֹרָה.

דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵל שָׁנוּ: “אִישׁ אוֹ־אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל־חַטֹּאת”¹²⁹⁹ – הִשְׁוָה אִשָּׁה לָאִישׁ לְכָל־עֳנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה (ב"ק טו.).

ג. דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ

קנט “מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁנַיִם יְחַכְּמֵנוּ”¹³⁰⁰ – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אִלְמָלֵי לֹא נִתְּנָה תוֹרָה הָיִינוּ לְמֵדִים צְנִיעוּת מֵחָתוּל¹³⁰¹, וְגָזֵל מִנְּמָלָה¹³⁰², וַעֲרָיוֹת מִיּוֹנָה¹³⁰³, וְדֶרֶך־אֶרֶץ¹³⁰⁴ מִתַּרְנְגֹל, שֶׁמְּפַיֵּס¹³⁰⁵ וְאַחַר־כָּךְ בּוֹעֵל.

בַּמֶּה מְפַיְּסָהּ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּךְ אוֹמֵר לָהּ: אֶקַּח לָךְ סַרְבֵּל¹³⁰⁶, שֶׁיְהֵא מַגִּיעַ לָךְ עַד כְּרָעָיִךְ; אַחַר־כָּךְ¹³⁰⁷ אוֹמֵר לָהּ: תִּשָּׁמֵט כַּרְבָּלְתִּי אִם יֶשׁ־לִי וְאֵינִי לוֹקֵחַ לָךְ¹³⁰⁸ (עיר' ק:).

קס “וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו”¹³⁰⁹ – מָה רָאָה? רָאָה שֶׁאֵין פִּתְחֵי אָהֳלֵיהֶם מְכֻוָּנִים¹³¹⁰ זֶה לָזֶה; אָמָר: רְאוּיִם הַלָּלוּ, שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה (ב"ב ס.).

קסא אָמַר רַב הוּנָא: יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם וְאֵין מְשַׁמְּשִׁים מִטּוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם (נדה יז.).

קסב אָמַר רַ' בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת, אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־הַמְקַדֵּשׁ אֶת־עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ הוִֹים לוֹ בָּנִים זְכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים”¹³¹¹ וְסָמוּךְ לוֹ: “אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר”¹³¹² (שבוע' יח:).

קסג אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם אַנְשֵׁי שַׁחַץ הָיוּ ¹³¹³. אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: בַּמֶּה סָעַדְתָּ הַיּוֹם, בְּפַת עֲמִילָה¹³¹⁴ אוֹ בְּפַת שֶׁאֵינָה עֲמִילָה, בְּיַיִן גֻּרְדָּלִי¹³¹⁵ אוֹ בְּיַיִן חַרְדָּלִי, בְּמֵסַב רָחָב¹³¹⁶ אוֹ בְּמֵסַב קָצָר, בְּחָבֵר טוֹב אוֹ בְּחָבֵר רָע?

אָמַר רַב חִסְדָּא: וְכֻלָּן לִזְנוּת¹³¹⁷ (שבת סב, סג).

קסד שָׁאֲלוּ אֶת־אִמָּא־שָׁלוֹם¹³¹⁸: מִפְּנֵי מָה בָּנַיִךְ יְפֵיפִים בְּיוֹתֵר? אָמְרָה לָהֶן: אֵינוֹ מְסַפֵּר עִמִּי¹³¹⁹ לֹא בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה וְלֹא בְסוֹף הַלַּיְלָה, אֶלָּא בַּחֲצוֹת הַלָּיְלָה; וּכְשֶׁהוּא מְסַפֵּר מְגַלֶּה טֶפַח¹³²⁰ וּמְכַסֶּה טֶפַח וְדוֹמֶה עָלָיו כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד¹³²¹. וְאָמַרְתִּי לוֹ: מַה טָּעַם? וְאָמַר לִי: כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתֵּן אֶת־עֵינַי בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת – וְנִמְצְאוּ בָנָיו בָּאִים לִידֵי מַמְזֵרוּת (נדר' כ)¹³²².

קסה אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל־מַה שֶּׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בְּאִשְׁתּוֹ עוֹשֶׂה.¹³²³ מָשָׁל לְבָשָׂר הַבָּא מִבֵּית־הַטַּבָּח, רָצָה לְאָכְלוֹ בְּמֶלַח – אוֹכְלוֹ, צָלִי – אוֹכְלוֹ, שָׁלוּק¹³²⁴ – אוֹכְלוֹ; וְכֵן דָּג הַבָּא מִבֵּית־הַצַּיָּד (שם).

קסו לֹא תְבַשֵּׁל בִּקְדֵרָה שֶׁבִּשֵּׁל בָּהּ חֲבֵרֶךָ. מַה הִיא? גְּרוּשָׁה בְּחַיֵּי בַעְלָהּ,¹³²⁵ שֶׁאָמַר מַר: גָּרוּשׁ שֶׁנָּשָׂא גְרוּשָׁה אַרְבַּע דֵּעוֹת בַּמִּטָּה¹³²⁶ (פס' קיב.).

קסז “וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם” וגו' (במדבר ט"ו, לט.) – מִכָּאן אָמַר רַבִּי: אַל יִשְׁתֶּה אָדָם בְּכוֹס זֶה וְיִתֵּן עֵינָיו בְּכוֹס אַחֵר¹³²⁷ (נדר' כ:).

קסח יוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר: אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה. בְּאִשְׁתּוֹ אָמָרוּ – קַל־וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי־תוֹרָה וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם (אב' א).

קסט רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׂחוֹק וְקַלּוּת־רֹאשׁ מַרְגִּילִים אֶת־הָאָדָם לְעֶרְוָה (שם ג).

קע אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֲחוֹרֵי אֲרִי וְלֹא אֲחוֹרֵי אִשָּׁה¹³²⁸.

אָמַר רַב נַחֲמָן: מָנוֹחַ עַם־הָאָרֶץ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֵּלֶךְ מָנוֹחַ אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ”^{1329 1330} (בר' סא.).

קעא אָמַר שְׁמוּאֵל: קוֹל בְּאִשָּׁה עֶרְוָה¹³³¹.

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: שֵׂעָר בְּאִשָּׁה עֶרְוָה¹³³² (שם כד.).

קעב אַמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: לֹא תֹאמַר שֶׁכָּל־מִי שֶׁהוּא בְגוּפוֹ נִקְרָא נוֹאֵף, – נוֹאֵף בְּעֵינָיו נִקְרָא נוֹאֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעֵין נֹאֵף”¹³³³ (ויק"ר כג).

קעג אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּזְמַן שֶׁהָאִשָּׁה מִתְיַחֶדֶת עִם בַּעְלָהּ וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִמּוֹ, וְלִבָּהּ לְאִישׁ אַחֵר שֶׁרָאֲתָה בַדָּרֶךְ – אֵין לְךָ נִאוּף גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הָאִשָּׁה הַמְנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת־זָרִים”¹³³⁴ – וְכִי יֵשׁ אִשָּׁה שֶׁמְּנָאֶפֶת תַּחַת אִישָׁהּ? אֶלָּא זוֹ הִיא שֶׁפָּגְעָה בְאִישׁ אַחֵר וְנָתְנָה עֵינֶיהָ בּוֹ, וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִם בַּעְלָהּ וְלִבָּהּ עָלָיו (במ"ר ט; תנח' נשא).

קעד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמַּרְצֶה¹³³⁵ מָעוֹת לְאִשָּׁה מִיָּדוֹ לְיָדָהּ כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ – אֲפִלּוּ יֵשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים־טוֹבִים כְּמשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “יָד לְיָד לֹא־יִנָּקֶה רָע”¹³³⁶ – לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם (בר' סא.).

קעה “וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר”¹³³⁷ – רַ' אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְמַסְמֵר לִפְרשׁ מִן הַדֶּלֶת בְּלֹא עֵץ, כָּךְ אִי־אֶפְשָׁר לְיִשְׂרָאֵל לִפְרשׁ מִן הַפְּעוֹר בְּלֹא נְפָשׁוֹת (ספרי בלק).

קעו אָמַר רַ' שִׂמְלַאי: בְּכָל־מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְנוּת אַתָּה מוֹצֵא אַנְדְּרָלוֹמוּסְיָא¹³³⁸ בָּאָה לָעוֹלָם וְהוֹרֶגֶת טוֹבִים וְרָעִים. רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמָר: עַל הַכֹּל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ חוּץ מִן הַזְּנוּת (ירוש' סוטה פ“א, ה”ה; ב"ר כו).

קעז מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁנָּתַן עֵינָיו בְּאִשָּׁה אַחַת וְהֶעֱלָה לִבּוֹ טִינָא¹³³⁹, וּבָאוּ וְשָׁאֲלוּ לְרוֹפְאִים וְאָמְרוּ: אֵין לוֹ תַקָּנָה עַד שֶׁתִּבָּעֵל לוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים: יָמוּת וְאַל תִּבָּעֵל לוֹ. – תַּעֲמֹד לְפָנָיו עֲרֻמָּה. – יָמוּת וְאַל תַּעֲמֹד לְפָנָיו עֲרֻמָּה. – תְּסַפֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר¹³⁴⁰. – יָמוּת וְלֹא תְּסַפֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר.

כָּל כָּךְ לָמָּה? רַב פַּפָּא אָמַר: מִשּׁוּם פְּגָם מִשְׁפָּחָה¹³⁴¹. רַב אַחָא בְּנוֹ שֶׁל רַב אִיקָא אָמַר: כְּדֵי שֶׁלֹא יְהוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּצוֹת בַּעֲרָיוֹת (סנה' עה; ע"י).

קעח אֵין אֶפִּטְרוֹפוֹס לַעֲרָיוֹת¹³⁴² (כת' יג).

קעט שָׁנוּ, אֲפִלּוּ חָסִיד שֶׁבַּחֲסִידִים אֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ אֶפִּטְרוֹפוֹס עַל עֲרָיוֹת (ירוש' כת' פ“א, ה”ח).

קפ אָמַר רַב אִידִי: אִשָּׁה כְּלֵי־זֵינָהּ עָלֶיהָ¹³⁴³ (יבמ' קטו.).

קפא שָׁנוּ, אִשָּׁה חֵמֶת מָלֵא צֹאָה וּפִיהָ מָלֵא דָם – וְהַכֹּל רָצִין אַחֲרֶיהָ (שבת קנב.).

קפב “וַיֵּדַע אָדָם עוֹד” וגו'¹³⁴⁴ – נִתּוֹסַף לוֹ תַּאֲוָה עַל תַּאֲוָתוֹ, לְשֶׁעָבַר אִם לֹא הָיָה רוֹאֶה לֹא הָיָה מִתְאַוֶּה, עַכְשָׁו בֵּין רוֹאֶה וּבֵין שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה הוּא מִתְאַוֶּה (ב"ר כג).

קפג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵבָר קָטָן יֶשׁ־לוֹ לְאָדָם – מַרְעִיבוֹ שָׂבֵעַ¹³⁴⁵, מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב (סכה נב:).

קפד אָמַר רַ' יִצְחָק: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נִטְּלָה טַעַם בִּיאָה וְנִתְּנָה לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “מַיִם־גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם”¹³⁴⁶ (סנה' עה.).

קפה מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁנִּזְדַּקֵּק לָהּ¹³⁴⁷ אָדָם אֶחָד, וְאָמְרָה לוֹ לְאֵיזֶה מָקוֹם תֵּלֵךְ. מֶה עָשְׂתָה הָאִשָּׁה? הָלְכָה וְאָמְרָה לְאִשְׁתּוֹ. וְהָלְכָה אִשְׁתּוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְנִזְקַק לָהּ. אַחַר כָּךְ [הָיָה] תוֹהֶה בָּהּ וּבִקֵּשׁ לָמוּת. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מִפִּתְּךָ אָכַלְתָּ וּבְכוֹסְךָ שָׁתִיתָ, אֶלָּא מִי גָרַם לְךָ, שֶׁאַתָּה גַס־רוּחַ – הֱוֵי שָׁוֶה לִבְנֵי אָדָם! (במ"ר ט).

––––––––

קפו “וְעָבַר עָלָיו רוּחַ־קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת־אִשְׁתּוֹ”¹³⁴⁸ – שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: אֵין אָדָם מְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנְסָה בוֹ רוּחַ. מַהִי רוּחַ? חֲכָמִים אוֹמְרִים: רוּח טֻמְאָה; רַב אָשֵׁי אוֹמֵר: רוּחַ טָהֳרָה¹³⁴⁹.

וּמִסְתַּבֵּר¹³⁵⁰ כְּמִי שֶׁאוֹמֵר רוּחַ טָהֳרָה, שֶׁשָּׁנִינוּ: “וְקִנֵּא אֶת־אִשְׁתּוֹ” – רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל; רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהוּא רוּחַ טָהֳרָה, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר רוּחַ טֻמְאָה, וְכִי רְשׁוּת יֶשׁ־לוֹ לְאָדָם אוֹ חוֹבָה לְהַכְנִיס רוּחַ טֻמְאָה בְּעַצְמוֹ?( סוטה ג'; במ"ר ט).

קפז כֵּיצַד עוֹשֶׂה לָהּ [לַסּוֹטָה]¹³⁵¹? מוֹלִיכָהּ¹³⁵² לְבֵית־דִּין שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם… הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית־דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וּמְאַיְּמִין עָלֶיהָ¹³⁵³, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּאַיְּמִין עַל עֵדֵי־נְפָשׁוֹת, וְאוֹמְרִין לָהּ: בִּתִּי, הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה, הַרְבֵּה שְׁכֵנִים הָרָעִים עוֹשִׂים, הַרְבֵּה קְדָמוּךְ וְנִשְׁטָפוּ – עֲשִׂי לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא יִמָּחֶה עַל הַמָּיִם¹³⁵⁴. וְאוֹמְרִין לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי אַגָּדָה, מַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים, וְאוֹמְרִין לְפָנֶיהָ דְּבָרִים, שֶׁאֵינָהּ כְּדַאי לְשָׁמְעָם¹³⁵⁵ הִיא וְכָל־מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ.

כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּאַיְּמִין עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תִשְׁתֶּה כָּךְ מְאַיְּמִין עָלֶיהָ שֶׁתִּשְׁתֶּה; אוֹמְרִים לָהּ: בִּתִּי, אִם בָּרוּר לָךְ הַדָּבָר שֶׁטְּהוֹרָה אַתְּ, עִמְדִי עַל בָּרְיֵךְ וּשְׁתִי¹³⁵⁶, לְפִי שֶׁאֵין מַיִם הַמָּרִים דּוֹמִים אֶלָּא לְסַם יָבֵשׁ שֶׁמֻּנָּח עַל בָּשָׂר חָי, אִם יֶשׁ־שָׁם מַכָּה – מְחַלְחֵל וְיוֹרֵד¹³⁵⁷, אֵין שָׁם מַכָּה – אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם¹³⁵⁸.

אִם אָמְרָה: טְמֵאָה אָנִי – שׁוֹבֶרֶת כְּתֻבָּתָהּ¹³⁵⁹ וְיוֹצֵאת; וְאִם אָמְרָה: טְהוֹרָה אָנִי – מַעֲלִין אוֹתָהּ לְשַׁעַר־מִזְרָח שֶׁעַל פֶּתַח שַׁעַר נִיקָנוֹר, שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת־הַסּוֹטוֹת… וְכֹהֵן אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ. אִם נִקְרְעוּ – נִקְרָעוּ, וְאִם נִפְרְמוּ נִפְרָמוּ¹³⁶⁰, עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת־לִבָּהּ וְסוֹתֵר אֶת־שְׂעָרָהּ. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה לִבָּהּ נָאֶה לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ, מִשּׁוּם פִּרְחֵי־כְהֻנָּה¹³⁶¹. הָיְתָה מְכֻסָּה בִּלְבָנִים – מְכַסָּה בִּשְׁחוֹרִים, אִם הָיוּ שְׁחוֹרִים נָאִים לָהּ – מַפְשִׁיטִין אוֹתָהּ וּמַלְבִּישִׁין אוֹתָהּ בְּגָדִים מְכֹעָרִים; הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי־זָהָב וְקַטְלָאוֹת¹³⁶², נְזָמִים וְטַבָּעוֹת – מְסַלְּקִין מִמֶּנָּה כְּדֵי לְנַוְּלָהּ. רַ' יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אָמַר: אֵין מְנַוְּלִין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. סָדִין שֶׁל בּוּץ הָיָה פוֹרֵס בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם, כֹּהֵן פּוֹנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת פְּרִיעָה. וְאַחַר־כָּךְ מֵבִיא חֶבֶל מִצְרִי וְקוֹשְׁרוֹ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ, וְכָל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא לִרְאוֹת, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גָּס בָּהֶם¹³⁶³. וְכָל הַנָּשִׁים מֻתָּרוֹת לִרְאוֹתָהּ¹³⁶⁴, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִוַּסְּרוּ כָּל־הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה”¹³⁶⁵.

הָיָה מֵבִיא אֶת־מִנְחָתָהּ בְּתוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית¹³⁶⁶ וְנוֹתְנָהּ עַל יָדֶיהָ כְּדֵי לְיַגְעָהּ. וְהָיָה מֵבִיא פִּיָּלֵי¹³⁶⁷ שָׁל חֶרֶס חֲדָשָׁה וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר. נִכְנַס לְהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ, וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָא¹³⁶⁸ שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָּהּ, כְּשֶׁהוּא מַגְבִּיהָהּ נוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ וְנוֹתֵן, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

בָּא לוֹ לִכְתֹּב אֶת־הַמְּגִלָּה, נִכְנַס לוֹ לְאוּלָם, וְטַבְלָא שֶׁל זָהָב הָיְתָה קְבוּעָה בְּכָתְלוֹ שֶׁל הֵיכָל, וְהִיא נִרְאֵית מִבָּאוּלָם. הֵימֶנָּה רוֹאֶה וְכוֹתֵב, לֹא חָסֵר וְלֹא יָתֵר, וְאֵינוֹ כוֹתֵב אֶלָּא בִדְיוֹ – כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לְהִמָּחוֹת. יוֹצֵא וְעוֹמֵד בְּצַד סוֹטָה וְקוֹרֵא וְדוֹרֵשׁ¹³⁶⁹ וּמַשְׁמִיעַ בְּכָל־לָשׁוֹן שֶׁשּׁוֹמַעַת, שֶׁתְּהֵא יוֹדַעַת עַל מֶה הָיְתָה שׁוֹתָה.

עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה, אָמְרָה: אֵינִי שׁוֹתָה – מְגִלָּתָהּ נִגְנֶזֶת וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדָּשֶׁן¹³⁷⁰; נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה: טְמֵאָה אָנִי – הַמַּיִם נִשְׁפָּכִים וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדָּשֶׁן; נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה: אֵינִי שׁוֹתָה – מְעַרְעֲרִין¹³⁷¹ אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל־כָּרְחָהּ. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּצְבָת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ פוֹתְחִין אֶת־פִּיהָ. אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וְהִיא מִתְמַלֵּאת גִּידִין; וְהֵם אוֹמְרִים: הוֹצִיאוּהָ, שֶׁלֹּא תְטַמֵּא אֶת־הָעֲזָרָה (סוט' א–ג; תוספ' שם; ספרי נשא).

קפח מָצִינוּ בְסוֹטָה, שֶׁבְּמִדָּה שֶׁמָּדְדָה בָּהּ מָדְדוּ לָהּ¹³⁷²: הִיא עָמְדָה עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ לֵרָאוֹת לוֹ¹³⁷³, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַעֲמִידָהּ עַל שַׁעַר נִיקָנוֹר וּמַרְאֶה קְלוֹנָהּ לַכֹּל; הִיא פָרְסָה לוֹ סוּדָרִים נָאִים¹³⁷⁴ עַל רֹאשָׁהּ, לְפִיכָךְ כֹּהֵן נוֹטֵל כִּפָּה¹³⁷⁵ מֵעַל רֹאשָׁהּ וּמַנִּיחָהּ תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ; הִיא קִשְּׁטָה לוֹ פָּנֶיהָ, לְפִיכָךְ פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת; הִיא כָחֲלָה¹³⁷⁶ לוֹ עֵינֶיהָ, לְפִיכָךְ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת; הִיא קָלְעָה לוֹ אֶת־שְׂעָרָהּ, לְפִיכָךְ כֹּהֵן סוֹתֵר אֶת־שְׂעָרָהּ¹³⁷⁷; הִיא הֶרְאֲתָה לוֹ בְּאֶצְבַּע¹³⁷⁸, לְפִיכָךְ צִפָּרְנֶיהָ נוֹשְׁרוֹת¹³⁷⁹; הִיא חָגְרָה לוֹ בְּצִלְצוּל¹³⁸⁰, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מֵבִיא חֶבֶל הַמִּצְרִי וְקוֹשֵׁר לָהּ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ; הִיא פָשְׁטָה לוֹ אֶת־יְרֵכָהּ, לְפִיכָךְ יְרֵכָהּ נוֹפֶלֶת; הִיא קִבְּלַתּוּ עַל כְּרֵסָהּ, לְפִיכָךְ בִּטְנָהּ צָבָה; הִיא הֶאֱכִילַתּוּ מַעֲדַנֵּי־עוֹלָם, לְפִיכָךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה¹³⁸¹; הִיא הִשְׁקַתּוּ יַיִן מְשֻׁבָּח בְּכוֹסוֹת מְשֻׁבָּחִים, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַשְׁקָהּ מַיִם הַמָּרִים בְּמַקֵּדָה שֶׁל חָרֶס¹³⁸²; הִיא עָשְׂתָה בַסֵּתֶר, הַמָּקוֹם פִּרְסְמָהּ בְּגָלוּי (סוטה ח',ט).

קפט אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת שֶׁהָיוּ דוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ וְהָיְתָה אַחַת נְשׂוּאָה בְעִיר אַחַת וְאַחַת נְשׂוּאָה בְעִיר אַחֶרֶת. בִּקֵּשׁ בַּעְלָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן לְקַנְאוֹת לָהּ¹³⁸³ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ מַיִם הַמָּרִים בִּירוּשָׁלָיִם. הָלְכָה לְאוֹתָהּ עִיר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתָהּ נְשׂוּאָה שָׁם. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: מָה רָאִית לָבוֹא לְכָאן? אָמְרָה לָהּ: בַּעְלִי רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹת אוֹתִי מַיִם הַמָּרִים וַאֲנִי טְמֵאָה. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: אֲנִי הוֹלֶכֶת תַּחְתַּיִךְ וְשׁוֹתָה. אָמְרָה לָהּ: לְכִי וַעֲשִׂי כֵן. מֶה עָשְׂתָה? לָבְשָׁה בִגְדֵי אֲחוֹתָהּ וְהָלְכָה תַחְתֶּיהָ וְשָׁתְתָה מַיִם הַמָּרִים וְנִמְצֵאת טְהוֹרָה. חָזְרָה לְבֵית אֲחוֹתָהּ; יָצְאָה אֲחוֹתָהּ שֶׁזָּנְתָה לִקְרָאתָהּ, חִבְּקוּ וְנָשְׁקוּ זוֹ לְזוֹ. כֵּוָן שֶׁנָּשְׁקוּ זוֹ לְזוֹ, הֵרִיחָה בַּמַּיִם הַמָּרִים – וּמִיָּד מֵתָה (במ"ר ט; תנח' נשא).

קצ אִשָּׁה אַחַת בָּאָה אֵצֶל רַבִּי, אָמְרָה לוֹ: נֶאֱנַסְתִּי.¹³⁸⁴ אָמַר לָהּ: וְלֹא עָרַב לָךְ¹³⁸⁵? אָמְרָה לוֹ: וְאִם יִטְבּוֹל אָדָם אֶצְבָּעוֹ וְיִתְּנֶנָּה לְתוֹךְ פִּיךָ בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים, שֶׁמָּא אֵינוֹ רַע לָךְ, וּבְסוֹף אֵינוֹ עָרַב לָךְ? וְקִבְּלָה (במ"ר ט).

––––––––

קצא “מְעֻוָּת לֹא־יוּכַל לִתְקֹן”¹³⁸⁶ – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: גּוֹנֵב אָדָם – אֶפְשָׁר שֶׁיַּחֲזִיר גְּנֵבָתוֹ וִיתַקֵּן. גּוֹזֵל אָדָם – אֶפְשָׁר שֶׁיַּחֲזִיר גְּזֵלוֹ וִיתַקֵּן. אֵי זֶה הוּא “מְעֻוָּת לֹא־יוּכַל לִתְקֹן”? זֶה הַבָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה מַמְזֵר (חג' ט:).

קצב “וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף”¹³⁸⁷ – הַנּוֹאֵף הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר: אֵימָתַי נֶשֶׁף בָּא? אֵימָתַי עֶרֶב בָּא? “לֵאמֹר לֹא־תְשׁוּרֵנִי עָיִן”¹³⁸⁸ – לֹא עַיִן שֶׁל מַטָּה וְלֹא עַיִן שֶׁל מַעְלָה¹³⁸⁹; “וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים”¹³⁹⁰ – וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹשֵׁב בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם¹³⁹¹, זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, צָר כָּל־קְטוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּתוֹ¹³⁹², בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ¹³⁹³.

אָמַר רַ' לֵוִי: מָשָׁל לְתַלְמִידוֹ שֶׁל יוֹצֵר¹³⁹⁴, שֶׁגָּנַב בֵּיצַת יוֹצְרִים¹³⁹⁵ וְעָמַד רַבּוֹ עַל גְּנֵבָתוֹ. מֶה עָשָׂה? עָמַד וַעֲשָׂאוֹ כְלִי וּתְלָאוֹ בְּפָנָיו. וְכָל־כָּךְ לָמָּה? לְהוֹדִיעַ שֶׁעָמַד רַבּוֹ עַל גְּנֵבָתוֹ.

רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן בְּשֵׁם רַ' לֵוִי בֶן פַּרְטָא [אָמָר]: כָּתוּב “צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי”¹³⁹⁶ – הִתַּשְׁתֶּם¹³⁹⁷ כֹּחוֹ שֶׁל יוֹצֵר.¹³⁹⁸ מָשָׁל לְצַיָּר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְצָר אִיקוֹנִין¹³⁹⁹ שֶׁל מֶלֶךְ; מִשֶׁהוּא גוֹמְרָהּ – בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: נִתְחַלֵּף הַמֶּלֶךְ¹⁴⁰⁰. מִיָּד תַּשּׁוּ יָדָיו שֶׁל יוֹצֵר, אָמָר: שֶׁל מִי אָצוּר – שֶׁל רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל שֵׁנִי? כָּךְ כָּל־אַרְבָּעִים יוֹם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹסֵק בְּצוּרַת הַוָּלָד, וּלְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם הִיא הוֹלֶכֶת וּמְקַלְקֶלֶת עִם אַחֵר. מִיָּד רָפוּ יָדָיו שֶׁל יוֹצֵר, אָמַר: שֶׁל מִי אָצוּר – שֶׁל רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל שֵׁנִי? הֱוֵי – “צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי”.

אָמַר רַ' יִצְחָק: מָצִינוּ כָּל־עוֹבְרֵי עֲבֵרָה הַגּוֹנֵב נֶהֱנֶה וְהַנִּגְנָב מַפְסִיד, הַגּוֹזֵל נֶהֱנֶה וְהַנִּגְזָל מַפְסִיד, בְּרַם¹⁴⁰¹ כָּאן שְׁנֵיהֶם נֶהֱנִים. מִי מַפְסִיד? הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְאַבֵּד סַמָּנָיו¹⁴⁰² (ויק“ר כג; במ”ר ט.).

קצג שָׁאַל מֶלֶךְ עַרְבִיִּים אֶת־רַ' עֲקִיבָא: אֲנִי כוּשִׁי¹⁴⁰³ וְאִשְׁתִּי כוּשִׁית וְיָלְדָה בֵן לָבָן – אֶהֶרְגֶנָּה, שֶׁזָּנְתָה תַחְתָּי? אָמַר לוֹ: צוּרוֹת בֵּיתְךָ שְׁחוֹרוֹת אוֹ לְבָנוֹת? אָמַר לוֹ: לְבָנוֹת. אָמְרוּ לוֹ: כְּשֶׁהָיִיתָ מִתְעַסֵּק עִמָּהּ נָתְנָה עֵינֶיהָ בַּצּוּרוֹת הַלְּבָנוֹת וְיָלְדָה כַּיּוֹצֵא בָהֶן. וְאִם תָּמֵהַּ אַתָּה בַּדָּבָר, לְמַד מִצֹּאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁמִּן הַמַּקְלוֹת הָיוּ מִתְיַחֲמוֹת ¹⁴⁰⁴ וְהוֹדָה מֶלֶךְ עַרְבִיִּים לְרַ' עֲקִיבָא (במ"ר ט.).

קצד “וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה אֶת־כָּל־הָעֲשֻׁקִים”¹⁴⁰⁵ – דָּנִיֵּאל חַיָּטָא פָּתַר מִקְרָא זֶה בְּמַמְזֵרִים: “וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים”¹⁴⁰⁶ – אֲבוֹתָם שֶׁל אֵלּוּ עוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת, וַעֲלוּבִים הַלָּלוּ מָה אִכְפַּת לָהֶם¹⁴⁰⁷? אָבִיו שֶׁל זֶה בָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִידוֹ – זֶה מֶה חָטָא? “וּמִיַּד עשְׁקֵיהֶם כֹּחַ”¹⁴⁰⁸ – מִיַּד סַנְהֶדְרִי גְדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּאָה עֲלֵיהֶם מִכֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּמְרַחַקְתָּם¹⁴⁰⁹; “וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם”¹⁴¹⁰ – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: עָלַי לְנַחֲמָם, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם־הַזֶּה הֵם פְּסוּלִים, אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא אָמַר זְכַרְיָה: “רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ”^{1411 1412} (ויק“רלב; קה”ר ד).

ד. בָּנִים וְגִדּוּל בָּנִים

קצה שָׁנוּ: כָּל־מִי שֶׁאֵין לוֹ בֵן כְּאִלּוּ הוּא מֵת, כְּאִלּוּ הוּא הָרוּס. כְּאִלּוּ מֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: הָבָה־לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי"¹⁴¹³; כְּאִלּוּ הָרוּס, שֶׁנֶּאֱמַר: “אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה”¹⁴¹⁴ – וְאֵין בּוֹנִין אֶלָּא אֶת־הֶהָרוּס (ב"ר מה).

קצו “וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ… וַיֹּאמֶר… כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה”¹⁴¹⁵ – “מֵת אַתָּה” בָּעוֹלָם־הַזֶּה, “וְלֹא תִחְיֶה” לָעוֹלָם־הַבָּא. אָמַר לוֹ [חִזְקִיָּהוּ]: כָּל־כָּךְ לָמָּה? אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עָסַקְתָּ בְּפִרְיָה־וְרִבְיָה. אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁנִּרְאָה לִי בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנִּי בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים.¹⁴¹⁶ אָמַר לוֹ: מַה־לְּךָ וּלְכִבְשׁוֹנוֹ¹⁴¹⁷ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? מַה שֶּׁנִּצְטַוֵּיתָ צָרִיךְ הָיִיתָ לַעֲשׂוֹת, וֵאלֹהִים הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה (בר' י.).

קצז לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לְפִרְיָה־וְרִבְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא־תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ¹⁴¹⁸ (עד' א).

קצח שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כָּל־אָדָם שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּפִרְיָה־וְרִבְיָה כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: " שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ“¹⁴¹⁹, וְכָתוּב אַחֲרָיו: “וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ”¹⁴²⁰. רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּאִלּוּ מְמַעֵט הַדְּמוּת¹⁴²¹, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם” (בראשית ט', ו), וְכָתוּב אַחֲרָיו:”וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ". בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים וּמְמַעֵט הַדְּמוּת. אָמַר לוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר לְבֶן עַזַּאי: נָאִים דְּבָרִים כְּשֶׁהֵם יוֹצְאִים מִפִּי עוֹשֵׂיהֶם. יֵשׁ נָאֶה דוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם, נָאֶה מְקַיֵּם וְאֵין נָאֶה דוֹרֵשׁ, וְאַתָּה נָאֶה דוֹרֵשׁ וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּם¹⁴²². אָמַר לוֹ בֶּן־עַזַּאי: וּמָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁנַּפְשִׁי חָשְׁקָה בַתּוֹרָה¹⁴²³? אֶפְשָׁר לָעוֹלָם שֶׁיִּתְקַיֵּם עַל־יְדֵי אֲחֵרִים! (יבמ' סג:; תוספ' שם).

קצט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְיָ רִבֲבוֹת אַלְפֵי¹⁴²⁴ יִשְׂרָאֵל”¹⁴²⁵ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה¹⁴²⁶ עַל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת חָסֵר אֶחָד, וְזֶה לֹא עָסַק בְּפִרְיָה־וְרִבְיָה – לֹא נִמְצָא זֶה גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל? (יבמ' סג, סד).

ר “לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ”¹⁴²⁷ – בִּזְמַן שֶׁזַּרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ שְׁכִינָה שׁוֹרָה; אֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ – עַל מִי שׁוֹרָה? עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים!? (שם סד.).

רא “אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים”¹⁴²⁸ – כָּל־שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן (ב"ב קטז.).

רב אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: כָּל־מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן לְיָרְשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מָלֵא עָלָיו עֶבְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהַעֲבַרְתֶּם¹⁴²⁹ אֶת־נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ”¹⁴³⁰ (ב"ב קטז.).

רג “סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל־הַנֹּפְלִים”¹⁴³¹ – אֵלּוּ הָעֲקָרוֹת שֶׁהֵן נוֹפְלוֹת בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶן, “וְזוֹקֵף לְכָל־הַכְּפוּפִים”¹⁴³² – כֵּוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פּוֹקְדָן בְּבָנִים הֵן נִזְקָפוֹת. תֵּדַע לָךְ שֶׁכֵּן, לֵאָה שְׂנוּאַת הַבַּיִת הָיְתָה, וְכֵוָן שְׁפְּקָדָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִזְקָפָה (ב"ר עא).

רד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה – יוֹצִיא¹⁴³³ וְיִתֵּן כְּתֻבָּה, שֶׁמָּא לֹא זָכָה לְהִבָּנוֹת מִמֶּנָּה. אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר: “וַתִּקַּח שָׂרַי… אֶת הָגָר… מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעָן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם”¹⁴³⁴(יבמ' סד.).

רה שָׁנִינוּ, רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: נָשָׂא אָדָם אִשָּׁה בְּיַלְדוּתוֹ יִשָּׂא אִשָּׁה בְּזִקְנוּתוֹ; הָיוּ לוֹ בָנִים בְּיַלְדוּתוֹ יִהְיוּ לוֹ בָנִים בְּזִקְנוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת־זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל־תַּנַּח יָדֶךָ”וגו'¹⁴³⁵ (שם סב:).

רו רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֹא הָלַךְ לְבֵית־הָאֵבֶל¹⁴³⁶, אֶלָּא לְבֵיתוֹ שֶׁל מִי שֶׁמֵּת בְּלֹא בָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ”¹⁴³⁷ – וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לַהוֹלֵךְ בְּלֹא בָנִים.

דָּרַשׁ רַ' פִינְחָס בֶּן חַמָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַהֲדַד שָׁמַע בְּמִצְרַיִם כִּי־שָׁכַב דָּוִד עִם־אֲבֹתָיו וְכִי־מֵת יוֹאָב שַׂר־הַצָּבָא”¹⁴³⁸ – מִפְּנֵי מָה בְּדָוִד נֶאֶמְרָה בוֹ שְׁכִיבָה וּבְיוֹאָב נֶאֶמְרָה בוֹ מִיתָה? דָּוִד שֶׁהִנִּיחַ בֵּן נֶאֶמְרָה בוֹ שְׁכִיבָה, יוֹאָב שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בֵּן נֶאֶמְרָה בוֹ מִיתָה¹⁴³⁹ (ב"ב קטז.).

רז “וַיָי בֵּרַךְ אֶת־אַבְרָהָם בַּכֹּל”¹⁴⁴⁰ – מַה בַּכֹּל? רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ בַת.¹⁴⁴¹ רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁהָיְתָה לוֹ בַת. (שם טז:).

רח כָּתוּב [בְּסֵפֶר בֶּן־סִירָא]: בַּת לְאָבִיהָ מַטְמֹנֶת־שָׁוְא, מִפַּחְדָּהּ לֹא יִישַׁן בַּלָּיְלָה: בְּקַטְנוּתָהּ שֶׁמָּא תִתְפַּתֶּה, בְּנַעֲרוּתָהּ שֶׁמָּא תִזְנֶה, בָּגְרָה¹⁴⁴² שֶׁמָּא לֹא תִנָּשֵׂא, נִשֵּׂאת שֶׁמָּא לֹא יִהְיוּ לָהּ בָּנִים, הִזְקִינָה שֶׁמָּא תַעֲשֶׂה כְשָׁפִים (סנה' קב:).

רט אָמַר רַב חִסְדָּא: בַּת תְּחִלָּה סִמָּן יָפֶה לְבָנִים¹⁴⁴³ (ב"ב קמא.).

רי רַ' שִׁמְעוֹן [בְּרַבִּי]¹⁴⁴⁴ יָלְדָה אִשְׁתּוֹ נְקֵבָה. רָאָהוּ רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל, אָמַר לוֹ: הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְבָרְכֶךָ¹⁴⁴⁵. אָמַר לוֹ: מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לוֹ: הֲרֵי נֶאֱמַר: “וַיְהִי כִּי־הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב… וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם”¹⁴⁴⁶. עָלָה אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ: שִׂמַּחֲךָ הַבָּבְלִי? אָמַר לוֹ: כֵּן וָכֵן אָמַר לִי. אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן צֹרֶךְ לְיַיִן וְצֹרֶךְ לְחֹמֶץ – צֹרֶךְ לְיַיִן יוֹתֵר מִן הַחֹמֶץ; צֹרֶךְ לְחִטִּים וְצֹרֶךְ לִשְׂעוֹרִים – צֹרֶךְ לְחִטִּים יוֹתֵר מִן הַשְּׂעוֹרִים. מִשֶּׁהָאָדָם מַשִּׂיא אֶת־בִּתּוֹ וּמוֹצִיא יְצִיאוֹתָיו הוּא אוֹמֵר לָהּ: לֹא יְהֵא לָךְ מַחֲזוֹר לְכָאן¹⁴⁴⁷ (ב"ר כו).

ריא רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי נוֹלְדָה לוֹ בַּת. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ. אָמַר לוֹ אָבִיו: רְבִיָּה בָּאָה לָעוֹלָם.¹⁴⁴⁸ אָמַר לוֹ בַּר־קַפָּרָא: תַּנְחוּמִין שֶׁל הֶבֶל נִחַמְךָ אָבִיךָ, שֶׁשָּׁנִינוּ: אִי־אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא זְכָרִים וּבְלֹא נְקֵבוֹת, אֶלָּא אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁבָּנָיו זְכָרִים, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁבָּנָיו נְקֵבוֹת (ב"ב טז:).

ריב שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵין אָדָם רוֹצֶה שֶׁיֵּצֵא לוֹ: עֵשֶׂב בַּקָּמָה וְחֹמֶץ בְּיֵינוֹ וּנְקֵבָה בְּבָנָיו – וּשְׁלָשְׁתָּם לְצֹרֶךְ הָעוֹלָם נִבְרָאוּ (תנח' חיי שרה).

ריג מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁעָשָׂה דִיַּתֵּקֵי¹⁴⁴⁹, וְאָמַר: לֹא יְהֵא בְנִי יוֹרֵשׁ מְאוּמָה מִשֶּׁלִּי עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה שׁוֹטֶה. הָלַךְ רַ' יוֹסֵי בַר יְהוּדָה וְרַבִּי לִשְׁאוֹל לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, וְהֵצִיצוּ מִבַּחוּץ וְרָאוּ אוֹתוֹ מַרְגִּיעַ¹⁴⁵⁰ עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו וּגְמִי¹⁴⁵¹ נָתוּן לְתוֹךְ פִּיו וְהוּא נִמְשָׁךְ אַחַר בְּנוֹ. וְכֵוָן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הִטְמִינוּ עַצְמָם. [אַחַר כָּךְ] נִכְנְסוּ אֶצְלוֹ וְשָׁאֲלוּ [עַל] אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. הִתְחִיל מְשַׂחֵק וְאָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, זֶה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁשְּׁאַלְתֶּם עַכְשָׁו הִגִּיעָנִי¹⁴⁵². מִכָּאן: כֵּוָן שֶׁאָדָם רוֹאֶה בָנִים כְּאִלּוּ הוּא מִשְׁתַּטֶּה (שו“ט צב; ילק”ש תהל' צב).

––––––––

ריד “אֶל־הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ”¹⁴⁵³ – “עִצְבוֹנֵךְ” זֶה צַעַר גִּדּוּל בָּנִים, “וְהֵרֹנֵךְ” זֶה צַעַר הָעִבּוּר (עיר' ק:).

רטו הָאוֹכֶלֶת בָּשָׂר¹⁴⁵⁴ וְשׁוֹתָה יַיִן הֹוִים לָהּ בָּנִים בְּרִיאִים. הָאוֹכֶלֶת בֵּיצִים הֹוִים לָהּ בָּנִים עֵינָנִים¹⁴⁵⁵. הָאוֹכֶלֶת דָּגִים הֹוִים לָהּ בָּנִים חִנָּנִים¹⁴⁵⁶. הָאוֹכֶלֶת כַּרְפַּס¹⁴⁵⁷ הֹוִים לָהּ בָּנִים זִיוְתָנִים¹⁴⁵⁸. הָאוֹכֶלֶת כֻּסְבָּר¹⁴⁵⁹ הֹוִים לָהּ בָּנִים בַּשְׂרָנִים¹⁴⁶⁰. הָאוֹכֶלֶת אֶתְרוֹג הֹוִים לָהּ בָּנִים רֵיחָנִים¹⁴⁶¹.

בִּתּוֹ שֶׁל שָׁבוֹר־מַלְכָּא¹⁴⁶² אָכְלָה בָהּ אִמָּהּ¹⁴⁶³ אֶתְרוֹג. הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לִפְנֵי אָבִיהָ בְּרֹאשׁ הַבְּשָׂמִים (כת' ס, סא).

רטז הָאִשָּׁה מֵינִיקָה אֶת־בְּנָהּ.

נָדְרָה שֶׁלֹּא לְהָנִיק אֶת־בְּנָהּ – בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שׁוֹמֶטֶת דַּד מִפִּיו; בֵּית־הִלֵּל אוֹמְרִים: כּוֹפָהּ¹⁴⁶⁴ וּמֵינִיקָתוֹ. נִתְגָּרְשָׁה אֵינוֹ כוֹפָהּ. וְאִם הָיָה [הַתִּינוֹק] מַכִּירָהּ¹⁴⁶⁵ – נוֹתֵן לָהּ¹⁴⁶⁶ שְׂכָרָהּ וְכוֹפָהּ וּמֵינִיקָתוֹ, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה.¹⁴⁶⁷

אִשָּׁה [גְּרוּשָׁה] אַחַת בָּאָה לִפְנֵי שְׁמוּאֵל¹⁴⁶⁸. אָמַר לוֹ לְרַב דִּימִי בַר יוֹסֵף: לֵךְ בָּדְקָהּ¹⁴⁶⁹. הָלַךְ וְהוֹשִׁיבָהּ בְּשׁוּרָה שֶׁל נָשִׁים וְנָטַל אֶת־בְּנָהּ וְחָזַר עִמּוֹ עֲלֵיהֶן. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶצְלָהּ הָיָה מִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ, כָּבְשָׁה אֶת־עֵינֶיהָ¹⁴⁷⁰. אָמַר לָהּ: זִקְפִי אֶת־עֵינַיִךְ וְעִמְדִי שְׂאִי אֶת בְּנֵךְ (שם נט, ס).

ריז הַמְגַדֵּל נִקְרָא אָב וְלֹא הַמּוֹלִיד (שמ"ר מו).

ריח “אַשְׁרֵי… עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל־עֵת”¹⁴⁷¹ – וְכִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת צְדָקָה בְּכָל־עֵת? דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּיַבְנֶה (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' אֲלִיעֶזֶר): זֶה הַזָּן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים; רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר: זֶה הַמְגַדֵּל יָתוֹם וִיתוֹמָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַשִּׂיאָם (כת' ג.).

ריט אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי בַר חֲנִינָא: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ¹⁴⁷², שֶׁיְהֵא אָדָם זָן אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בְּנוֹתָיו כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים.

כְּשֶׁהָיוּ בָאִים לִפְנֵי רַב יְהוּדָה¹⁴⁷³ אָמַר לָהֶם: הַתַּנִּין¹⁴⁷⁴ הוֹלִיד וְעַל בְּנֵי הָעִיר הֵטִיל.

כְּשֶׁהָיוּ בָאִים לִפְנֵי רַב חִסְדָּא אָמַר לָהֶם: כְּפוּ לוֹ מְדוֹכָה¹⁴⁷⁵ בְּרַבִּים וְיַעֲמֹד וְיֹאמַר: הָעוֹרֵב מְבַקֵּשׁ בָּנִים וְאוֹתוֹ הָאִישׁ אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ בָּנִים.

כְּשֶׁהָיָה בָא לִפְנֵי רָבָא אָמַר לוֹ: נוֹחַ לְךָ שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ בָנֶיךָ מִן הַצְּדָקָה? (שם מט).

רכ אָמַר רַב יוֹסֵי בַר חוֹנִי: בַּכֹּל אָדָם מִתְקַנֵּא, חוּץ מִבְּנוֹ וְתַלְמִידוֹ (סנה' קה:).

רכא כְּלוּם יֶשׁ־אָב שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת־בְּנוֹ? (שם).

רכב בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵם כְּבָנִים (יבמ' סב:).

רכג אָמַר רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעַאי: בְּנוֹת בָּנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים וּבְנֵי בָנוֹת אֵינָם כְּבָנִים (ב"ר צד).

רכד “אִם־תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי”¹⁴⁷⁶ – עַד כָּאן רַחֲמֵי אָב עַל הַבֵּן (ב"ר נד).

––––––––

רכה הַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ”¹⁴⁷⁷ (יבמ' סב:).

רכו “חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ”¹⁴⁷⁸ – רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ; רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם חָנַכְתָּ בִנְךָ עַד שֶׁהוּא נַעַר בְּדִבְרֵי תוֹרָה הוּא מִתְגַּדֵּל בָּהֶם וְהוֹלֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “גַּם כִּי־יַזְקִין לֹא־יָסוּר מִמֶּנָּה”¹⁴⁷⁹; וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּפָרָה זוֹ, כְּשֶׁאֵינָה לְמוּדָה לַחֲרוֹשׁ קָשֶׁה עָלֶיהָ בַּסּוֹף, וּכִזְמוֹרָה זוֹ שֶׁל גֶּפֶן, שֶׁאִם אֵין אַתָּה כוֹפְפָהּ כְּשֶׁהִיא לֶחָה, כְּשֶׁתִּתְקַשֶּׁה אֵין אַתָּה יָכוֹל לָהּ (מד' מש' כב).

רכז רֹב מַעֲשֵׂיהֶם [שֶׁל קְטַנִּים] מְקֻלְקָלִים (חול' פו.).

רכח כָּל־מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צָרִיךְ עֲשִׂיָּה… אֲפִלּוּ אָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן (ב"ר יא)¹⁴⁸⁰.

רכט “וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים”¹⁴⁸¹ – רַ' לֵוִי אָמָר: מָשָׁל לַהֲדַס וְעִצְבּוֹנִית¹⁴⁸² שֶׁהָיוּ גְדֵלִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, וְכֵוָן שֶׁהִגְדִּילוּ וְהִפְרִיחוּ זֶה נוֹתֵן רֵיחוֹ וְזֶה חוֹחוֹ; כָּךְ כָּל־שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שְׁנֵיהֶם הוֹלְכִים לְבֵית־הַסֵּפֶר וּשְׁנֵיהֶם בָּאִים מִבֵּית־הַסֵּפֶר, לְאַחַר שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה זֶה הוֹלֵךְ לְבָתֵּי־הַמִּדְרָשׁוֹת וְזֶה הוֹלֵךְ לְבָתֵּי עֲבוֹדָה־זָרָה.

אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: צָרִיךְ לְהִטַּפֵּל בִּבְנוֹ עַד שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה. מִכָּאן וְאֵילַךְ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה (כ"ר סג.).

רל “חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ” – רַ' יְהוּדָה וְרַ' נְחֶמְיָה; אֶחָד אָמַר: מִשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה¹⁴⁸³ וְעַד עֶשְׂרִים וּשְׁתָּיִם, וְאֶחָד אָמַר: מִשְּׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה וְעַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּע (קיד' ל.).

רלא “וּנְטַעְתֶּם כָּל־עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם” וגו'¹⁴⁸⁴ – מְדַבֵּר בְּתִינוֹק: “שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים”¹⁴⁸⁵ – שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֹא לְהָשִׂיחַ וְלֹא לְדַבֵּר, “וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת… קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַייָ”¹⁴⁸⁶ – שֶׁאָבִיו מַקְדִּישׁוֹ לַתּוֹרָה (תנה"ק קדושים).

רלב “וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם”¹⁴⁸⁷ – מִכָּאן אָמְרוּ: כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר אָבִיו מְדַבֵּר עִמּוֹ בִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תוֹרָה וְאִם אֵין מְדַבֵּר עִמּוֹ בִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תוֹרָה רָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ קוֹבְרוֹ (ספרי עקב).

רלג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְנַעֲנֵעַ חַיָּב בְּלוּלָב¹⁴⁸⁸, לְהִתְעַטֵּף – חַיָּב בְּצִיצִית, לִשְׁמֹר תְּפִלִּין¹⁴⁸⁹ – אָבִיו לוֹקֵחַ לוֹ תְּפִלִּין, יוֹדֵעַ לְדַבֵּר – אָבִיו מְלַמְּדוֹ שְׁמַע וְתוֹרָה וּלְשׁוֹן־קֹדֶשׁ, וְאִם לָאו – רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם.

תּוֹרָה מַה הִיא? אָמַר רַב הַמְנוּנָא: “תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב”¹⁴⁹⁰.

קְרִיאַת־שְׁמַע מַה הִיא? פָּסוּק רִאשׁוֹן (תוספ' חג' א: סוכה מב.)

רלד אָמַר רַב נַחֲמָן: קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין מְזַמְּנִין עָלָיו¹⁴⁹¹. אַבַּיֵּי וְרָבָא¹⁴⁹² הָיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי רַבָּה. אָמַר לָהֶם רַבָּה: לְמִי מְבָרְכִין? אָמְרוּ לוֹ: לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. – וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הֵיכָן יוֹשֵׁב? רָבָא הֶרְאָהוּ לִשְׁמֵי־קוֹרָה¹⁴⁹³; אַבַּיֵּי יָצָא לַחוּץ וְהֶרְאָהוּ כְּלַפֵּי רָקִיעַ. אָמַר לָהֶם רַבָּה: שְׁנֵיכֶם תִּהְיוּ חֲכָמִים. וְזֶה שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: בּוּצִין־בּוּצִין מִקַּטְפֵיהּ יְדִיעַ¹⁴⁹⁴ (כָּל־קִשּׁוּא מֵאִבּוֹ יָדוּעַ) (בר' מח.).

רלה אָמַר רַב קְטִינָא: כָּל־הַמַּכְנִיס בְּנוֹ¹⁴⁹⁵ פָּחוֹת מִבֶּן־שֵׁשׁ, רָץ אַחֲרָיו וְאֵינוֹ מַגִּיעוֹ¹⁴⁹⁶; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: חֲבֵרָיו רָצִים אַחֲרָיו¹⁴⁹⁷ וְאֵין מַגִּיעִים אוֹתוֹ. וּשְׁנֵיהֶם יֶשׁ־בּוֹ: חָלוּשׁ וּמְלֻמָּד (כת' נ.).

רלו אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל־הַמְלַמֵּד אֶת־בֶּן־בְּנוֹ תּוֹרָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִבְּלָהּ מֵהַר־סִינָי, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ”¹⁴⁹⁸, וְסָמוּךְ לוֹ: “יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב”¹⁴⁹⁹. רַ' חִיָּא בַר אַבָּא לֹא טָעַם בָּשָׂר¹⁵⁰⁰ עַד שֶׁהִקְרִיא לַתִּינוֹק וְהוֹסִיף לוֹ¹⁵⁰¹. רַבָּה בַר רַב הוּנָא לֹא טָעַם בָּשָׂר עַד שֶׁהֵבִיא אֶת־הַתִּינוֹק לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ (קיד' ל.).

רלז רַ' יְהוֹשֻׁעַ הָיָה רָגִיל לִשְׁמוֹעַ פָּרָשָׁה מִבֶּן־בְּנוֹ בְּכָל־עֶרֶב־שַׁבָּת. פַּעַם אַחַת שָׁכַח וְנִכְנַס לִרְחֹץ בְּאוֹתָם מֶרְחֲצָאוֹת שֶׁל טְבֶרְיָא, וְהָיָה סָמוּךְ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא בַר אַבָּא, נִזְכַּר שֶׁלֹּא שָׁמַע פָּרָשָׁה מִבֶּן־בְּנוֹ, חָזַר וְיָצָא. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא בַר אַבָּא: וְלֹא כֵן לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ – אִם הִתְחִילוּ אֵין מַפְסִיקִין¹⁵⁰²? אָמַר לוֹ: חִיָּא בְנִי, קַלָּה הִיא בְעֵינֶיךָ, שֶׁכָּל־הַשּׁוֹמֵעַ פָּרָשָׁה מִבֶּן־בְּנוֹ, כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹמְעָהּ מֵהַר־סִינָי, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב”¹⁵⁰³! (ירוש' שבת פ“א, ה”ב).

רלח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָאָב חַיָּב בִּבְנוֹ לְמוּלוֹ וְלִפְדּוֹתוֹ¹⁵⁰⁴ וּלְלַמְּדוֹ תוֹרָה וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לַהֲשִׁיטוֹ בַּמָּיִם. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל־שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד אֶת־בְּנוֹ אֻמָּנוּת כְּאִלּוּ מְלַמְּדוֹ לִסְטוּת¹⁵⁰⁵.

“וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת” מִנָּיִן? אָמַר חִזְקִיָּה. שֶׁנֶּאֱמַר: “רְאֵה חַיִּים¹⁵⁰⁶ עִם־אִשָּׁה אֲשֶׁר־אָהַבְתָּ”¹⁵⁰⁷. אִם אִשָּׁה מַמָּשׁ הִיא – כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה כָּךְ חַיָּב לְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת; אִם תּוֹרָה הִיא – כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב לְלַמְּדוֹ תוֹרָה כָּךְ חַיָּב לְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת.

“וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לַהֲשִׁיטוֹ בַּמָּיִם” – מַה־טָּעַם? חַיּוּתוֹ הִיא¹⁵⁰⁸.

“רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל־שֶׁאֵינוֹ מְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת כְּאִלּוּ מְלַמְּדוֹ לִסְטוּת” – מַה בֵּינֵיהֶם¹⁵⁰⁹? יֵשׁ בֵּינֵיהֶם שֶׁלִּמְּדוֹ סְחוֹרָה¹⁵¹⁰.

רַבִּי אוֹמֵר: אַף יִשּׁוּב מְדִינָה [חַיָּב לְלַמְּדוֹ].

כָּל־שֶׁהִיא מִצְוַת הָאָב עַל הַבֵּן, אִם לֹא יַעֲשֶׂה לוֹ אָבִיו הוּא יַעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ (קיד' כט,ל; מכל' בא).

רלט שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ: מַהוּ שֶׁיְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָנִית? אָמַר לָהֶם: יְלַמְּדֶנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה”¹⁵¹¹.

– מֵעַתָּה אָסוּר לְלַמֵּד אֶת־בְּנוֹ אֻמָּנוּת, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה” – וַהֲלֹא שָׁנָה רַ' יִשְׁמָעֵאל: “וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים”¹⁵¹² – זוֹ אֻמָּנוּת?

– אָמְרוּ בְשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: מִפְּנֵי הַמָּסוֹרוֹת¹⁵¹³ (ירוש' פאה פ“א, ה”א; שם סוטה פ“ט, הט”ו).

רמ בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: חַיָּב אָדָם לְלַמֵּד אֶת־בִּתּוֹ תּוֹרָה.

רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כָּל־הַמְלַמֵּד בִּתּוֹ תּוֹרָה כְּאִלּוּ מְלַמְּדָהּ תִּפְלוּת¹⁵¹⁴ (סוטה כ.).

רמא רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן אָמָר: מֻתָּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת־בִּתּוֹ יְוָנִית¹⁵¹⁵, מִפְּנֵי שֶׁהִיא תַכְשִׁיט לָהּ. שָׁמַע שִׁמְעוֹן בַּר בָּא וְאָמַר: מִשּׁוּם שֶׁרַ' אַבָּהוּ מְבַקֵּשׁ לְלַמֵּד אֶת־בִּתּוֹ הוּא תוֹלֶה לָהּ בְּרַ' יוֹחָנָן.

שָׁמַע רַ' אַבָּהוּ¹⁵¹⁶ וְאָמַר: יָבֹא עָלַי¹⁵¹⁷ אִם לֹא שְׁמַעְתִּיהָ מֵרַ' יוֹחָנָן! (ירוש' פאה פ“א, ה”א; שם, סוטה פ“ט הט”ו).

––––––––

רמב רַ' עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר: הָאָב זוֹכֶה לַבֵּן¹⁵¹⁸ בְּנוֹי¹⁵¹⁹ וּבְכֹחַ וּבְעשֶׁר וּבְחָכְמָה וּבְשָׁנִים (עד' ב).

רמג בֶּן־חָכָם¹⁵²⁰ כַּחֲצִי חָכָם (ילק"ש וירא כא).

רמד יוֹרֵשׁ כַּרְעֵיהּ דַּאֲבוּהַּ הוּא¹⁵²¹ (הַיּוֹרֵשׁ רַגְלוֹ שֶׁל אָבִיו הוּא) (עיר' ע:).

רמה רְחֵלָה אַחַר רְחֵלָה הוֹלֶכֶת; כְּמַעֲשֵׂה הָאֵם כָּךְ מַעֲשֵׂה הַבַּת (כ. סג).

רמו “כְּאִמָּה בִּתָּהּ”¹⁵²² – אֵין פָּרָה נוֹגַחַת עַד שֶׁהַבַּת בּוֹעֶטֶת¹⁵²³ (ב“ר פ; ילק”ש וישלח לג).

רמז שׁוּתָא דִינוּקָא בְּשׁוּקָא אוֹ דַאֲבוּהַּ אוֹ דְאִמֵּיהּ ¹⁵²⁴ (שִׂיחַת הַתִּינוֹק בַּשּׁוּק – אוֹ שֶׁל אָבִיו אוֹ שֶׁל אִמּוֹ) (סוכה נו:).

רמח לְפִי הַגִּנָּה – הַגַּנָּן (ב"ר פ).

––––––––

רמט אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: קָשָׁה תַרְבּוּת רָעָה¹⁵²⁵ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג (ב"ר ז:).

רנ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה נִדּוֹן עַל שֵׁם סוֹפוֹ¹⁵²⁶.

שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאָכַל זֶה תַּרְטֵימַר¹⁵²⁷ בָּשָׂר וְשָׁתָה חֲצִי לֹג יַיִן הָאִיטַלְקִי אָמְרָה תוֹרָה יֵצֵא לְבֵית־דִּין לִסָּקֵל? אֶלָּא הִגִּיעָה תוֹרָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, שֶׁסּוֹף מְגַמֵּר¹⁵²⁸ נִכְסֵי אָבִיו וּמְבַקֵּשׁ לִמּוּדוֹ¹⁵²⁹ וְאֵינוֹ מוֹצֵא, וְיוֹצֵא לְפָרָשַׁת־דְּרָכִים וּמְלַסְטֵם¹⁵³⁰ אֶת־הַבְּרִיּוֹת – אָמְרָה תוֹרָה: יָמוּת זַכַּאי וְאַל יָמוּת חַיָּב.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן:: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאָכַל זֶה תַּרְטֵימַר בָּשָׂר וְשָׁתָה חֲצִי לֹג יַיִן הָאִיטַלְקִי – אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹצִיאִים אוֹתוֹ לְסָקְלוֹ? אֶלָּא לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת. וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר¹⁵³¹. אָמַר רַ' יוֹנָתָן: אֲנִי רְאִיתִיו וְיָשַׁבְתִּי עַל קִבְרוֹ (סנה' עא.).

רנא אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: מָשָׁל לְאָדָם אֶחָד שֶׁפָּתַח לִבְנוֹ חֲנוּת שֶׁל בְּשָׂמִים בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת. הַמָּבוֹי¹⁵³² עָשָׂה שֶׁלּוֹ, וְהָאֻמָּנוּת עָשְׂתָה שֶׁלָּהּ, וְהַנַּעַר, כְּבָחוּר, עָשָׂה שֶׁלּוֹ – יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה. בָּא אָבִיו וּתְפָסוֹ עִם הַזּוֹנוֹת. הִתְחִיל הָאָב צוֹעֵק וְאוֹמֵר: הוֹרֶגְךָ אָנִי! הָיָה שָׁם אוֹהֲבוֹ אָמַר לוֹ: אַתָּה אִבַּדְתָּ הַנַּעַר וְאַתָּה צוֹעֵק כְּנֶגְדּוֹ: הִנַּחְתָּ כָל הָאֻמָּנֻיּוֹת וְלֹא לִמַּדְתּוֹ אֶלָּא בַשָּׂם, וְהִנַּחְתָּ כָל־הַמְּבוֹאוֹת וְלֹא פָתַחְתָּ לוֹ חֲנוּת אֶלָּא בְשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת! (שמ"ר מג; בר' לב).

רנב מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד הוּא וּבְנוֹ בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְכָל־הָעָם עוֹנִין אַחַר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה “הַלְלוּיָהּ”, וּבְנוֹ עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת. אָמְרוּ לוֹ: רְאֵה בִנְךָ שֶׁהוּא עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת. אָמַר לָהֶם: מָה אֶעֱשֶׂה? תִּינוֹק הוּא – יְשַׂחֵק. שׁוּב לְמָחָר עָשָׂה אוֹתוֹ עִנְיָן: כָּל־הָעָם עוֹנִין אַחַר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה “הַלְלוּיָהּ” וְהוּא עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת. אָמְרוּ לוֹ: רְאֵה בִנְךָ שֶׁהוּא עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת. אָמַר לָהֶם: מָה אֶעֱשֶׂה? תִּינוֹק הוּא – יְשַׂחֵק. כָּל אוֹתָם שְׁמוֹנַת יְמֵי הַחַג עָנָה בְנוֹ דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת וְלֹא אָמַר לוֹ דָּבָר.

אָמְרוּ: לֹא יָצָאת אוֹתָהּ שָׁנָה וְלֹא שָׁנְתָה וְלֹא שִׁלְּשָׁה עַד שֶׁמֵּת אוֹתוֹ הָאִישׁ וּמֵתָה אִשְׁתּוֹ וּמֵת בְּנוֹ וּמֵת בֶּן־בְּנוֹ, וְיָצְאוּ לוֹ חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה נְפָשׁוֹת מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר לוֹ אֶלָּא זוּג אֶחָד שֶׁל בָּנִים בִּלְבָד, אֶחָד חִגֵּר וְסוֹמֵא וְאֶחָד שׁוֹטֶה וְרָשָׁע (תדא"ר יג).

––––––––

רנג אָמַר רַב חִסְדָּא: לְעוֹלָם אַל יָטִיל אָדָם אֵימָה יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁהֲרֵי פִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה הֵטִיל עָלֶיהָ בַּעְלָהּ אֵימָה יְתֵרָה¹⁵³³ וְהִפִּילָה כַּמָּה רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל (גיט' ו:).

רנד אָמַר רַ' אַבָּהוּ: לְעוֹלָם אַל יָטִיל אָדָם אֵימָה יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁהֲרֵי אָדָם גָּדוֹל הֵטִיל אֵימָה יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ – וּמִי הוּא? רַ' חֲנִינָא בֶן גַּמְלִיאֵל – וּבִקְשׁוּ לְהַאֲכִילוֹ דָּבָר גָּדוֹל¹⁵³⁴. וּמַהוּ? אֵבָר מִן הֶחָי¹⁵³⁵ (שם ז.).

רנה אַל יַרְאֶה אָדָם לְתִינוֹק בְּאָזְנוֹ¹⁵³⁶ אֶלָּא מַלְקֵהוּ מִיָּד, אוֹ יִשְׁתּוֹק וְלֹא יֹאמַר לוֹ כְּלוּם.

מַעֲשֶׂה בִּבְנוֹ שֶׁל גּוֹרְגוֹס בְּלֹד, שֶׁבָּרַח מִבֵּית־הַסֵּפֶר וְהֶרְאָה לוֹ אָבִיו בְּאָזְנוֹ, וְנִתְיָרֵא מֵאָבִיו וְהָלַךְ וְאִבֵּד עַצְמוֹ בַּבּוֹר¹⁵³⁷ (שמח' ב).

מַעֲשֶׂה בְתִינוֹק אֶחָד מִבְּנֵי־בְרַק שֶׁשָּׁבַר צְלוֹחִית בְּשַׁבָּת וְהֶרְאָה לוֹ אָבִיו בְּאָזְנוֹ וְנִתְיָרֵא מֵאָבִיו וְהָלַךְ וְאִבֵּד עַצְמוֹ בַּבּוֹר (שמח' ב).

רנו רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יֵצֶר, תִּינוֹק וְאִשָּׁה תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת¹⁵³⁸ (סוטה מו:).

רנז אָמַר רַ' יִצְחָק: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ שֶׁיְהֵא אָדָם מִתְגַּלְגֵּל עִם בְּנוֹ¹⁵³⁹ עַד שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה; מִכָּאן וְאֵילַךְ יוֹרֵד עִמּוֹ לְחַיָּיו¹⁵⁴⁰ (כת' נ.).

רנח “חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ”¹⁵⁴¹ – לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל־הַמּוֹנֵעַ בְּנוֹ מִן הַמַּרְדּוּת סוֹף בָּא לְתַרְבּוּת־רָעָה וְשׂוֹנְאֵהוּ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְיִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיוּ לוֹ גַעֲגוּעִים עַל אַבְרָהָם אָבִיו וְלֹא רִדָּהוּ¹⁵⁴² – וְיָצָא לְתַרְבּוּת־רָעָה, וּשְׂנֵאָהוּ וְהוֹצִיאָהוּ מִבֵּיתוֹ רֵיקָם. מֶה עָשָׂה יִשְׂמָעֵאל? כְּשֶׁהָיָה בֶן־חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הִתְחִיל לְהָבִיא צֶלֶם מִן הַשּׁוּק וְהָיָה מְצַחֵק בּוֹ וְעוֹבְדוֹ, כְּמוֹ שֶׁרָאָה מֵאֲחֵרִים, מִיָּד “וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת־בֶּן־הָגָר הַמִּצְרִית… מְצַחֵק, וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת־בְּנָהּ”¹⁵⁴³ – שֶׁמָּא יִלְמַד בְּנִי אֹרְחוֹתָיו. מִיָּד “וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח־לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם”¹⁵⁴⁴ – לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה שׂוֹנֵא לְיִשְׁמָעֵאל וְשִׁלְּחוֹ הוּא וְאִמּוֹ רֵיקָם וּטְרָדוֹ¹⁵⁴⁵ מִבֵּיתוֹ. וּמֶה הָיָה סוֹפוֹ? כְּשֶׁגֵּרְשׁוֹ יָשַׁב בְּפָרָשַׁת־דְּרָכִים וְהָיָה מְלַסְטֵם אֶת־הַבְּרִיּוֹת. כַּיּוֹצֵא בוֹ “וַיֶּאֲהַב יִצְחָק אֶת־עֵשָׂו”¹⁵⁴⁶ – לְפִיכָךְ יָצָא לְתַרְבּוּת־רָעָה עַל שֶׁלֹּא רִדָּהוּ. כַּיּוֹצֵא בוֹ דָּוִד, שֶׁלֹּא יִסַּר לְאַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ וְלֹא רִדָּהוּ – יָצָא לְתַרְבּוּת־רָעָה וּבִקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת־אָבִיו וְגָרַם לוֹ דְּבָרִים קָשִׁים הַרְבֵּה שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף (שמ"ר א).

רנט “וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל”¹⁵⁴⁷ – בְּמַכֶּה בְנוֹ הַגָּדוֹל¹⁵⁴⁸ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

שִׁפְחָה שֶׁל בֵּית רַבִּי רָאֲתָה אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא מַכֶּה בְנוֹ הַגָּדוֹל. אָמְרָה לוֹ: יְהֵא אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּנִדּוּי, שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל “וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל” (מו"ק יז.).

רס אָמַר רַב: לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם בְּנוֹ בֵּין הַבָּנִים, שֶׁבִּשְׁבִיל מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים מֵילַת¹⁵⁴⁹, שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף יוֹתֵר מִשְּׁאָר בָּנָיו, נִתְקַנְּאוּ בוֹ אֶחָיו וְנִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרָיִם (שבת י:).

––––––––

רסא הַכּוֹתֵב אֶת־נְכָסָיו לַאֲחֵרִים¹⁵⁵⁰ וְהִנִּיחַ אֶת־בָּנָיו¹⁵⁵¹ – מַה־שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, אֶלָּא אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם לֹא הָיוּ בָנָיו נוֹהֲגִים כְּשׁוּרָה¹⁵⁵² – זָכוּר לַטּוֹב.

אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁנָּנָא¹⁵⁵³, לֹא תְהֵא בְּמַעֲבִירֵי נַחֲלָה, וַאֲפִלּוּ מִבֵּן רַע לְבֵן טוֹב, שֶׁאֵין יָדוּעַ מַה זֶּרַע יֵצֵא מִמֶּנּוּ, וְכָל־שֶׁכֵּן מִבֵּן לְבַת (ב"ב קלג; כת' נג.).

רסב אָדָם אֶחָד צִוָּה בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: חָבִית שֶׁל עָפָר לִבְנִי אֶחָד, חָבִית שֶׁל עֲצָמוֹת לִבְנִי שֵׁנִי וְחָבִית שֶׁל מוֹכִין¹⁵⁵⁴ לִבְנִי שְׁלִישִׁי. לֹא יָדְעוּ מַהוּ אוֹמֵר לָהֶם. בָּאוּ לִפְנֵי רַ' בַנָּאָה. אָמַר לָהֶם: "יֵשׁ לָכֶם קַרְקָע? אָמְרוּ לוֹ: הֵן! – "יֵשׁ לָכֶם בְּהֵמוֹת? – הֵן! – “יֵשׁ לָכֶם לְבָדִים¹⁵⁵⁵?” – הֵן! – “אִם כֵּן, זֶהוּ שֶׁאָמַר לָכֶם אֲבִיכֶם!” (ב"ב נח.).

רסג אָדָם אֶחָד שָׁמַע לְאִשְׁתּוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת לְבִתָּהּ: מִפְּנֵי מָה אֵין אַתְּ צְנוּעָה בַעֲבֵרָה¹⁵⁵⁶? עֲשָׂרָה בָנִים יֶשׁ לִי וְאֵין לִי מֵאָבִיךְ אֶלָּא אֶחָד. כְּשֶׁמֵּת אָמַר: “כָּל־נְכָסַי לְבֵן אֶחָד”, וְלֹא יָדְעוּ לְאֵיזֶה מֵהֶם. בָּאוּ לִפְנֵי רַ' בַנָּאָה. אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְחִבְטוּ עַל קֶבֶר אֲבִיכֶם¹⁵⁵⁷ עַד שֶׁיַּעֲמוֹד וִיגַלֶּה לָכֶם לְמִי מִכֶּם הִנִּיחַ אֶת־נְכָסָיו. הָלְכוּ כֻלָּם, וְזֶה שֶׁהָיָה בְנוֹ לֹא הָלַךְ¹⁵⁵⁸. אָמַר לָהֶם רַ' בַנָּאָה: כָּל־הַנְּכָסִים שֶׁל זֶה (שם).

רסד אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁזָּכוּ לוֹ אֲבוֹתָיו; אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיֶּשׁ־לוֹ יָתֵד לְהִתָּלוֹת בָּהּ! (ירוש' בר' פ“ד, ה”א).

––––––––

ה. כִּבּוּד אָב וָאֵם

רסה דָּרַשׁ עֻלָּא רַבָּה עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּי־נְשִׂיאָה¹⁵⁵⁹: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יוּדוּךָ יְיָ כָּל־מַלְכֵי־אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי־פִיךָ”¹⁵⁶⁰ – “מַאֲמַר פִיךָ” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “אִמְרֵי־פִיךָ”? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא:" אָנֹכִי“¹⁵⁶¹ וְ”לֹא־יִהְיֶה לְךָ"¹⁵⁶² אָמְרוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם: לִכְבוֹד עַצְמוֹ הוּא דוֹרֵשׁ; כֵּוָן שֶׁאָמַר: “כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךְ”¹⁵⁶³ חָזְרוּ וְהוֹדוּ לְמַּאֲמָרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. רָבָא אָמַר מִכָּאן: “רֹאשׁ־דְּבָרְךָ אֱמֶת”¹⁵⁶⁴ – רֹאשׁ־דְּבָרְךָ וְלֹא סוֹף דְּבָרְךָ? אֶלָּא מִסּוֹף דְּבָרְךָ נִכָּר שֶׁרֹאשׁ־דְּבָרְךָ אֱמֶת¹⁵⁶⁵ (קיד' לא.).

רסו “כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךְ”¹⁵⁶⁶…לֹא תִּרְצָח“¹⁵⁶⁷ – מָה עִנְיָן זֶה אֵצֶל זֶה? אֶלָּא לְלַמְּדֶךָ: אִם יֶשׁ־לוֹ לְאָדָם מְזוֹנוֹת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְאֵינוֹ מְהַנֶּה אֶת־אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ אֲפִלּוּ בְיַלְדוּתָם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּזִקְנוּתָם – כְּאִלּוּ הוּא רוֹצֵחַ כָּל־יָמָיו לִפְנֵי הַמָּקוֹם. לְכָךְ נֶאֱמַר “כַּבֵּד” וְ”לֹא תִּרְצָח" (תדב“א כו; ילק”ש).

רסז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה שֻׁתָּפִים הֵם בָּאָדָם: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָבִיו וְאִמּוֹ. בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ דַרְתִּי בֵינֵיהֶם וְכִבְּדוּנִי.

שָׁנִינוּ, רַבִּי אוֹמֵר: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁבֵּן מְכַבֵּד אֶת־אִמּוֹ יוֹתֵר מֵאָבִיו, מִפְּנֵי שֶׁמְּשַׁדַּלְתּוֹ בִדְבָרִים, לְפִיכָךְ הִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כִּבּוּד אָב לְכִבּוּד אֵם; וְגָלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁהַבֵּן מִתְיָרֵא מֵאָבִיו יוֹתֵר מֵאִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמְּלַמְּדוֹ תוֹרָה, לְפִיכָךְ הִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹרָא הָאֵם לְמוֹרָא הָאָב.

שָׁנָה תַנָּא לִפְנֵי רַב נַחֲמָן: בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְצַעֵר אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יָפֶה עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא דַרְתִּי בֵינֵיהֶם, שֶׁאִלְמָלֵי דַּרְתִּי בֵינֵיהֶם צִעֲרוּנִי (קיד' ל, לא).

רסח בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ וּמַכֶּה אוֹתָם וְעוֹשֶׂה בָהֶם חַבּוּרָה, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כּוֹפֵף אֶת־רַגְלָיו תַּחַת כִּסֵּא־הַכָּבוֹד וְאוֹמֵר: אֲנִי הִשְׁוֵיתִי לְאֵלּוּ כָּבוֹד שֶׁלִּי – אִלּוּ אֲנִי הָיִיתִי אֵצֶל זֶה כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה לִי! יָפֶה עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא דַרְתִּי עִמּוֹ בִּשְׁכוּנָה (תדב"א כד).

רסט רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: גָּדוֹל הוּא כִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁהֶעְדִּיפוֹ¹⁵⁶⁸ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹתֵר מִכִּבּוּדוֹ, שֶׁבְּכִבּוּדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּתוּב: “כַּבֵּד אֶת־יְיָ מֵהוֹנֶךָ”¹⁵⁶⁹; כֵּיצַד מְכַבְּדוֹ מֵהוֹנוֹ? מַפְרִישׁ לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, תְּרוּמָה, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמַעֲשֵׂר עָנִי, וְחַלָּה, עוֹשֶׂה סֻכָּה וְלוּלָב וְשׁוֹפָר, וּתְפִלִּין וְצִיצִית, מַאֲכִיל רְעֵבִים, מַשְׁקֶה צְמֵאִים וּמַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. אִם יֶשׁ־לְךָ אַתָּה חַיָּב בְּכָל־אֵלּוּ, וְאִם אֵין לְךָ אֵין אַתָּה חַיָּב בְּאַחַת מֵהֶן. אֲבָל כְּשֶׁאַתָּה בָא אֵצֶל כִּבּוּד אָב וָאֵם, בֵּין שֶׁיֶּשׁ־לְךָ הוֹן, בֵּין שֶׁאֵין לְךָ הוֹן “כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךְ”¹⁵⁷⁰ – וַאֲפִלּוּ אַתָּה מְסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים (פסיק' כג; מכיל' יתרו; ירוש' פאה פ“א, ה”א).

רע שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵיזֶהוּ מוֹרָא וְאֵיזֶהוּ כִבּוּד: מוֹרָא – לֹא עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא סוֹתֵר אֶת־דְבָרָיו וְלֹא מַכְרִיעוֹ; כִּבּוּד – מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה, מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא (קיד' לא:).

רעא שָׁנִינוּ, הֲרֵי שֶׁהָיָה אָבִיו עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה לֹא יֹאמַר לוֹ: “אַבָּא, עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה”, אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: “אַבָּא, כָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה?”

– סוֹף סוֹף – הוּא הוּא¹⁵⁷¹?!

– אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: אַבָּא מִקְרָא כָּתוּב בַּתּוֹרָה כָּךְ הוּא (סנה' פא.).

רעב שָׁאֲלוּ לוֹ לְרַב עֻלָּא: עַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מֶה עָשָׂה נָכְרִי אֶחָד בְּאַשְׁקְלוֹן, וְדָמָא בֶן־נְתִינָה שְׁמוֹ. פַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ חֲכָמִים פְּרַקְמַטְיָא¹⁵⁷² בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא שָׂכָר¹⁵⁷³, וְהָיָה מַפְתֵּחַ מֻנָּח תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל אָבִיו¹⁵⁷⁴ וְלֹא צִעֲרוֹ.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר, עַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מֶה עָשָׂה נָכְרִי אֶחָד לְאָבִיו בְּאַשְׁקְלוֹן, וְדָמָא בֶן־נְתִינָה שְׁמוֹ. פַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ חֲכָמִים אֲבָנִים לְאֵפוֹד בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא שָׂכָר, וְהָיָה מַפְתֵּחַ מֻנָּח תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל אָבִיו וְלֹא צִעֲרוֹ. לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׂכָרוֹ, שֶׁנּוֹלְדָה לוֹ פָרָה אֲדֻמָּה בְּעֶדְרוֹ. נִכְנְסוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: יוֹדֵעַ אֲנִי בָּכֶם, שֶׁאִם אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם כָּל־מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם אַתֶּם נוֹתְנִים לִי; אֶלָּא אֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלָּא אוֹתוֹ מָמוֹן שֶׁהִפְסַדְתִּי בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אַבָּא.

אָמַר רַ' חֲנִינָא: וּמָה מִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה – כָּךְ¹⁵⁷⁵, מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.(קיד' לא.).

רעג אָמַר רַ' חִזְקִיָּה: נָכְרִי אֶשְָקְלוֹנִי הָיָה, וְרֹאשׁ פְּרָטְבּוּלֵי הָיָה¹⁵⁷⁶, וְאֶבֶן שֶׁיָּשַׁב עָלֶיהָ אָבִיו לֹא יָשַׁב עָלֶיהָ מִיָּמָיו, וְכֵוָן שֶׁמֵּת אָבִיו עָשָׂה אוֹתָה יִרְאָה¹⁵⁷⁷ שֶׁלּוֹ (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

רעד אָמַר רַ' אַבָּהוּ: שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל: אֵיזֶהוּ כִּבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מֶה עָשָׂה דָמָא בֶן־נְתִינָה בְּאַשְׁקְלוֹן, שֶׁהָיְתָה אִמּוֹ חַסְרַת־דַּעַת וְהָיְתָה מְסַטַּרְתּוֹ בְּקֻרְדִּיקִין¹⁵⁷⁸ בִּפְנֵי כָל־בּוּלֵי¹⁵⁷⁹ שֶׁלּוֹ, וְלֹא הָיָה אוֹמֵר לָהּ אֶלָּא “דַיֵּךְ, אִמִּי”, וְנָפַל קֻרְדִּיקִין שֶׁלָּהּ מִיָּדָהּ וְהוֹשִׁיטוֹ לָהּ, שֶׁלֹּא תִצְטָעֵר (דב“ר א; ירוש' פאה פ”א, ה"א).

רעה כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: פַּעַם אַחַת הָיָה לָבוּשׁ¹⁵⁸⁰ סֵירִיקוֹן שֶׁל זָהָב¹⁵⁸¹, וְהָיָה יוֹשֵׁב בֵּין גְּדוֹלֵי רוֹמִי וּבָאָה אִמּוֹ וּקְרָעַתּוּ מִמֶּנּוּ, וְטָפְחָה לוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְיָרְקָה לוֹ בְּפָנָיו וְלֹא הִכְלִימָהּ (קיד' לא.).

רעו שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר: עַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: כְּדֵי שֶׁיִּטּוֹל אַרְנָקֵי¹⁵⁸² שֶׁל דֵּינָרִים וְיִזְרְקֶנּוּ לַיָּם בְּפָנָיו¹⁵⁸³ וְאֵינוֹ מַכְלִימוֹ (שם לב.).

רעז אִמּוֹ שֶׁל רַ' טַרְפוֹן יָרְדָה לְטַיֵּל לְתוֹךְ חֲצֵרָהּ בְּשַׁבָּת וְנִפְסַק קֻרְדַּקְיוֹס¹⁵⁸⁴ שֶׁלָּהּ. הָלַךְ רַ' טַרְפוֹן וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו תַּחַת פַּרְסוֹתֶיהָ¹⁵⁸⁵ וְהָיְתָה מְהַלֶּכֶת עֲלֵיהֶן עַד שֶׁהִגִּיעָה לְמִטָּתָהּ. פַּעַם אַחַת חָלָה וְנִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ, אָמְרָה לָהֶם: הִתְפַּלְלוּ עַל רַ' טַרְפוֹן בְּנִי, שֶׁהוּא נוֹהֵג בִּי כָּבוֹד יוֹתֵר מִדָּאי. אָמְרוּ לָהּ: מֶה עָשָׂה לָךְ? סִפְּרָה לָהֶם אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. אָמְרוּ לָהּ: אֲפִלּוּ עוֹשֶׂה כֵּן אֶלֶף אֲלָפִים¹⁵⁸⁶, עֲדַיִן לַחֲצִי כָבוֹד שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה לֹא הִגִּיעַ.

אִמּוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל בָּאָה וְקָבְלָה¹⁵⁸⁷ עָלָיו לְרַבּוֹתֵינוּ, אָמְרָה לָהֶם: גַּעֲרוּ בְיִשְׁמָעֵאל בְּנִי, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בִּי כָּבוֹד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ¹⁵⁸⁸ פְנֵיהֶם שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ, אָמְרוּ: אֶפְשָׁר אֵין רַ' יִשְׁמָעֵאל נוֹהֵג כָּבוֹד בַּאֲבוֹתָיו! אָמְרוּ לָהּ: מָה עוֹשֶׂה לָךְ? אָמְרָה: כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לִרְחוֹץ רַגְלָיו וְלִשְׁתּוֹת מִן הַמַּיִם וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לִי. אָמְרוּ לוֹ: הוֹאִיל וְהוּא רְצוֹנָהּ הוּא כְבוֹדָהּ.

רַ' זְעֵירָא הָיָה מִצְטַעֵר וְאָמַר: הַלְוַאי הָיָה לִי אָב וָאֵם שֶׁאֲכַבְּדֵם וְאִירַשׁ גַּן־עֵדֶן. כְּשֶׁשָּׁמַע שְׁתֵּי שְׁמוּעוֹת הַלָּלוּ אָמַר: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁאֵין לִי אָב וָאֵם – שֶׁלֹּא הָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּרַ' טַרְפוֹן, וְלֹא הָיִיתִי מְקַבֵּל עָלַי כְּרַ' יִשְׁמָעֵאל.

אָמַר רַ' אָבוּן: פָּטוּר אֲנִי מִכִּבּוּד אָב וָאֵם. אָמְרוּ: כְּשֶׁעִבְּרַתּוּ¹⁵⁸⁹ אִמּוֹ מֵת אָבִיו, כְּשֶׁיְלָדַתּוּ מֵתָה אִמּוֹ (ירוש' פאה פ“א, ה”א; קיד' לא:).

רעח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אָשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא רָאָם.

רַ' יוֹחָנָן כְּשֶׁעִבְּרַתּוּ אִמּוֹ מֵת אָבִיו, יְלָדַתּוּ – מֵתָה אִמּוֹ (קיד' לא:).

רעט רַ' טַרְפוֹן הָיְתָה לוֹ אֵם זְקֵנָה. כָּל־פַּעַם שֶׁהָיְתָה רוֹצָה לַעֲלוֹת לַמִּטָּה, גָּחַן¹⁵⁹⁰ לָהּ וְעָלְתָה עָלָיו, וּכְשֶׁהָיְתָה יוֹרֶדֶת יָרְדָה עָלָיו. בָּא וְנִשְׁתַּבַּח בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. אָמְרוּ לוֹ: עֲדַיִן לֹא הִגַּעְתָּ לַחֲצִי כִבּוּד. כְּלוּם זָרְקָה אַרְנָקֵי בְּפָנֶיךָ לַיָּם וְלֹא הִכְלַמְתָּהּ? (שם).

רפ רַב יוֹסֵף כְּשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל רַגְלֶיהָ שֶׁל אִמּוֹ אָמַר: אֶעֱמֹד מִפְּנֵי שְׁכִינָה שֶׁבָּאָה (שם).

רפא אָמַר רַ' אַבָּהוּ: כְּגוֹן אֲבִימֵי בְנִי קִיֵּם מִצְוַת כִּבּוּד. חֲמִשָּׁה בָנִים נִסְמָכִים¹⁵⁹¹ הָיוּ לַאֲבִימֵי בְּחַיֵּי אָבִיו. וּכְשֶׁהָיָה רַ' אַבָּהוּ בָּא וְקוֹרֵא עַל הַפֶּתַח – הָיָה אֲבִימֵי רָץ וְהוֹלֵךְ וּפוֹתֵחַ לוֹ וְאוֹמֵר “הֵן, הֵן”¹⁵⁹² עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם.

פַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ רַ' אַבָּהוּ: הַשְׁקֵנִי מָיִם. עַד שֶׁהֵבִיא לוֹ נִמְנֵם, גָּחַן וְעָמַד עָלָיו עַד שֶׁנֵּעוֹר (שם).

רפב שָׁאַל בֶּן אַלְמָנָה אַחַת אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר: אַבָּא אוֹמֵר “הַשְׁקֵנִי מָיִם” וְאִמָּא אוֹמֶרֶת “הַשְׁקֵנִי מָיִם” – אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם? אָמַר לוֹ: הַנַּח כְּבוֹד אִמְּךָ וַעֲשֵׂה כְּבוֹד אָבִיךָ, שֶׁאַתָּה וְאִמְּךָ חַיָּבִים בִּכְבוֹד אָבִיךָ. בָּא לִפְנֵי רַ' יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ כָּךְ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, נִתְגָּרְשָׁה¹⁵⁹³ מַהוּ? אָמַר לוֹ: מִבֵּין רִיסֵי עֵינֶיךָ נִכָּר שֶׁבֶּן־אַלְמָנָה אָתָּה¹⁵⁹⁴, הָטֵל לָהֶם מַיִם בְּסֵפֶל וְקַעְקַע לָהֶם כְּתַרְנְגֹלִים¹⁵⁹⁵ (שם).

רפג אֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת אָבִיו – אֲבֵדָתוֹ קוֹדֶמֶת¹⁵⁹⁶; אֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת רַבּוֹ שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת… מִנָּיִן? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָמַר הַכָּתוּב: “אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה־בְּךָ אֶבְיוֹן”^{1597 1598} – שֶׁלְּךָ קוֹדֵם לְשֶׁל כָּל־אָדָם.

וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־הַמְקַיֵּם בְּעַצְמוֹ כָּךְ סוֹף בָּא לִידֵי כָךְ¹⁵⁹⁹ (ב"מ לג.).

רפד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָיָה הוּא וְאָבִיו וְרַבּוֹ בַּשֶּׁבִי – הוּא קוֹדֵם לְרַבּוֹ וְרַבּוֹ קוֹדֵם לְאָבִיו. אִמּוֹ קוֹדֶמֶת לְכֻלָּם (הור' יג.).

רפה שָׁנָה אֲבִימֵי בְּנוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ: יֵשׁ מַאֲכִיל אֶת־אָבִיו פְּטוּמוֹת¹⁶⁰⁰ וְיוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם וְיֵשׁ מַטְחִינוֹ בְרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן־עֵדֶן.

כֵּיצַד מַאֲכִיל אֶת־אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם? מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה מַאֲכִיל לְאָבִיו תַּרְנְגֹלִים פְּטוּמִים. פַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ אָבִיו: בְּנִי, הַלָּלוּ מִנַּיִּן לָךְ? אָמַר לוֹ: זָקֵן, זָקֵן! אֱכֹל וּשְׁתֹק, שֶׁהַכְּלָבִים אוֹכְלִים וְשׁוֹתְקִים. נִמְצָא מַאֲכִיל אֶת־אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם.

כֵּיצַד מַטְחִינוֹ בְרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן־עֵדֶן? – מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה טוֹחֵן בְּרֵחָיִם. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא טוֹחֲנִים [לַעֲבוֹדָתוֹ]. אָמַר לוֹ [לְאָבִיו]: אַבָּא, הִכָּנֵס וּטְחַן תַּחְתַּי [וַאֲנִי אֵלֵךְ לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ], אִם יַגִּיעַ לִידֵי בִזָּיוֹן אֶתְבַּזֶּה אֲנִי וְלֹא אַתָּה, וְאִם לִידֵי מַלְקוּת אֶלְקֶה אֲנִי וְלֹא אָתָּה; נִמְצָא מַטְחִינוֹ בְרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן־עֵדֶן (ירוש' פאה פ“א, ה”א; קיד' לא, לב).

רפו “עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבֻז לִיקְּהַת־אֵם יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי־נָחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי־נָשֶׁר”¹⁶⁰¹ – לָמָּה יִקְּרוּהָ עוֹרְבִים וְיֹאכְלוּהָ נְשָׁרִים? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יָבֹא עוֹרֵב, שֶׁהוּא אַכְזָרִי עַל בָּנָיו, וְיִנְקֹר אוֹתָהּ, וְאַל יֵהָנֶה מִמֶּנָּה, וְיָבֹא נֶשֶׁר, שֶׁהוּא רַחֲמָנִי עַל בָּנָיו, וְיֵהָנֶה מִמֶּנָּה (תנה"ק עקב).

רפז שָׁנִינוּ: “אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ”¹⁶⁰² – יָכוֹל, אָמַר לוֹ אָבִיו: הִטַּמֵּא¹⁶⁰³, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: אַל תַּחֲזֵר¹⁶⁰⁴, יָכוֹל יִשָּׁמַע לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר:“אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם”¹⁶⁰⁵ – כֻּלְּכֶם חַיָּבִים בִּכְבוֹדִי (יבמ' ו.).

רפח אֶלְעָזָר בֶּן־מַתְיָא אוֹמֵר: אַבָּא אוֹמֵר “הַשְׁקֵנִי מַיִם” וּמִצְוָה לַעֲשׂוֹת¹⁶⁰⁶ – מַנִּיחַ אֲנִי כְּבוֹד אַבָּא וְעוֹשֶׂה אֶת־הַמִּצְוָה, שֶׁאֲנִי וְאַבָּא חַיָּבִים בְּמִצְוָה. אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם אֶפְשָׁר לַמִּצְוָה לֵעָשׂוֹת עַל־יְדֵי אֲחֵרִים – תֵּעָשֶׂה עַל־יְדֵי אֲחֵרִים וְיֵלֶךְ הוּא בִּכְבוֹד אָבִיו (קיד לב.).

רפט אָמְרוּ בְשֵׁם רַב חִסְדָּא: הָאָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ – כְּבוֹדוֹ מָחוּל (שם).

רצ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מְכַבְּדוֹ בְחַיָּיו וּמְכַבְּדוֹ בְמוֹתוֹ. בְּחַיָּיו כֵּיצַד? הַנִּשְׁמָע בִּדְבַר אָבִיו לַמָּקוֹם¹⁶⁰⁷, לֹא יֹאמַר: שַׁלְּחוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי, מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי, פִּטְרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי", אֶלָּא כֻלָּם בִּשְׁבִיל אַבָּא.

בְּמוֹתוֹ כֵּיצַד? הָיָה אוֹמֵר דְּבַר־שְׁמוּעָה¹⁶⁰⁸ מִפִּיו, לֹא יֹאמַר: “כָּךְ אָמַר אַבָּא”, אֶלָּא: כָּך אָמַר אַבָּא מָרִי¹⁶⁰⁹, הֲרֵינִי כַפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ“. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים: תּוֹךְ שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ; מִכָּאן וְאֵילַךְ אוֹמֵר: זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא” (שם לא:)

ג: בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ    🔗

א. דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְשֵׁם טוֹב

א רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר¹⁶¹⁰ לוֹ הָאָדָם? כָּל־שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ¹⁶¹¹ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם (אב' ב).

ב רַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא הָיָה אוֹמֵר: כָּל־שֶרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ – רוּחַ הַמָּקוֹם¹⁶¹² נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וְכָל־שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ – אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ (שם ג).

ג רַ' עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר: כָּל־שֶׁרוּחַ עַצְמוֹ נוֹחָה בְשֶׁלּוֹ¹⁶¹³ – סִמָּן יָפֶה לוֹ, אֵין רוּחַ עַצְמוֹ נוֹחָה בְשֶׁלּוֹ – סִמָּן רַע לוֹ (תוס' בר' ג).

ד אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן בְּשֵׁם רַ' יוֹנָתָן: בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצָאנוּ שֶׁאָדָם צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַבְּרִיּוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַמָּקוֹם. בַּתּוֹרָה מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר “וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיְיָ וּמִיִּשְׂרָאֵל”¹⁶¹⁴; בַּנְּבִיאִים מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵל אֱלֹהִים יְיָ… וְיִשְׂרָאֵל הוּא יֵדָע”¹⁶¹⁵; בַּכְּתוּבִים מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמְצָא־חֵן וְשֵׂכֶל־טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם”¹⁶¹⁶. גַּמְלִיאֵל זוֹגָא שָׁאַל לְרַ' יוֹסֵי בַּר רַ' בּוּן: אֵיזֶהוּ הַמְחֻוָּר שֶׁבְּכֻלָּם¹⁶¹⁷? אָמַר לוֹ: "וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיְיָ וּמִיִּשְׂרָאֵל (שקל' ג).

ה אָמְרוּ חֲכָמִים: הַרְחֵק מִן הַכִּעוּר¹⁶¹⁸ וּמִן הַדּוֹמֶה¹⁶¹⁹ לוֹ וּמִן הַדּוֹמֶה לְדוֹמֶה (חול' מד: במ"ר י).

ו לֹא יְהֵא אָדָם עֵר בֵּין הַיְשֵׁנִים וְלֹא יָשֵׁן בֵּין הָעֵרִים, וְלֹא בוֹכֶה בֵּין הַשּׂוֹחֲקִים וְלֹא שׂוֹחֵק בֵּין הַבּוֹכִים, וְלֹא יוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹמְדִים וְלֹא עוֹמֵד בֵּין הַיּוֹשְׁבִים, וְלֹא קוֹרֵא בֵּין הַשּׁוֹנִים¹⁶²⁰ וְלֹא שׁוֹנֶה בֵּין הַקּוֹרְאִים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, אַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִמִּנְהַג הַבְּרִיּוֹת (דא"ז א).

ז הִלֵּל הַזָּקֵן אוֹמֵר: אַל תֵּרָאֶה עָרֹם, אַל תֵּרָאֶה לָבוּשׁ, אַל תֵּרָאֶה עוֹמֵד, אַל תֵּרָאֶה יוֹשֵׁב, אַל תֵּרָאֶה שׂוֹחֵק, אַל תֵּרָאֶה בוֹכֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק”¹⁶²¹ (תוס' בר' ב).

ח לְעוֹלָם תְּהֵא דַעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְעֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת¹⁶²² (כת' יז.).

ט אָמַר רַ' תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי: לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִן הַמִּנְהָג: שֶׁהֲרֵי משֶׁה עָלָה לַמָּרוֹם – וְלֹא אָכַל לֶחֶם, מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת יָרְדוּ לְמַטָּה – וְאָכְלוּ¹⁶²³ לָחֶם (ב"מ פו:).

י עַלְתְּ לְקַרְתָּא הַלֵּךְ בְּנִימוֹסַהּ (בָּאתָ לְעִיר – לֵךְ בִּדְרָכֶיהָ) (ב"ר מח).

יא מַרְגְּלָא בְּפִיו¹⁶²⁴ שֶׁל אַבַּיֵּי: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עָרוּם בְּיִרְאָה¹⁶²⁵, מַעֲנֶה רַךְ מֵשִׁיב חֵמָה, וּמְדַבֵּר שָׁלוֹם עִם אֶחָיו וְעִם קְרוֹבָיו וְעִם כָּל־אָדָם, וַאֲפִלּוּ עִם נָכְרִי בַשּׁוּק, כְּדֵי שֶׁיְהֵא אָהוּב לְמַעְלָה וְנֶחְמָד לְמַטָּה וִיהֵא מְקֻבָּל עַל הַבְּרִיּוֹת (בר' יז.; ע"י).

יב תֵּן דַּעְתְּךָ¹⁶²⁶ עַד שֶׁיֵּצֵא מִפִּיךָ, חֲשׁוֹב מַעֲשֶׂיךָ כְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וְתֵן שָׂכָר לִפְסִיעוֹתֶיךָ¹⁶²⁷; צַדֵּק הַדִּין¹⁶²⁸ עָלֶיךָ וְהוֹצֵא עַצְמְךָ מִן הַתַּרְעֹמֶת¹⁶²⁹ (דא"ז ג).

_______

יג רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם: כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת – וְכֶתֶר שֵׁם־טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶם (אב' ד).

יד אַתָּה מוֹצֵא שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ לְאָדָם: אֶחָד מַה שֶּׁקּוֹרְאִים לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, וְאֶחָד מַה שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בְנֵי־אָדָם, וְאֶחָד מַה שֶּׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ; טוֹב מִכֻּלָּם מַה שֶׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ (תנח' ויקהל).

טו בְּשִׁמְךָ יִקְרָאוּךָ וּבִמְקוֹמְךָ¹⁶³⁰ יוֹשִׁיבוּךָ וּמִשֶּׁלְךָ¹⁶³¹ יִתְּנוּ לָךְ (יומא לח).

טז מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְרַחֲקוּךָ (עד' ה, ז).

יז “טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב”¹⁶³² – כַּמָּה הוֹלֵךְ שֶׁמֶן טוֹב? מִקִּיטוֹן לִטְרַקְלִין¹⁶³³, וְשֵׁם טוֹב הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ (שמ"ר מח).

ב. כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת

יח בֶּן־זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? – הַמְכַבֵּד אֶת־הַבְּרִיּוֹת. (אבות ד).

יט רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יְהִי כְבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָךְ. (שם ב).

כ הִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד חַבְרֵיכֶם (בר' כח:).

כא “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”¹⁶³⁴ – רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶהוּ כְלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה; בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: “זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם… בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ”¹⁶³⁵ – זֶהוּ כְלָל גָּדוֹל מִזֶּה¹⁶³⁶, שֶׁלֹּא תֹאמַר: הוֹאִיל וְנִתְבַּזֵּיתִי יִתְבַּזֶּה חֲבֵרִי עִמִּי; הוֹאִיל וְנִתְקַלַּלְתִּי יִתְקַלֵּל חֲבֵרִי עִמִּי. אָמַר רַ' תַנְחוּמָא: אִם עָשִׂיתָ כֵּן, דַּע לְמִי אַתָּה מְבַזֶּה – “בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אוֹתוֹ” (ירוש' נדר' פ“ט, ה”ד; ב"ר כד).

כב אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, אִיקוֹנְיָא¹⁶³⁷ שֶׁל מַלְאָכִים מְהַלְּכִין לְפָנָיו וּמַכְרִיזִין וְאוֹמְרִין: תְּנוּ מָקוֹם לְאִקוֹנִין¹⁶³⁸ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (שו“ט יז; דב”ר ד).

כג רַ' יוֹחָנָן הָיָה עוֹמֵד מִפְּנֵי זִקְנֵי נָכְרִים, אָמַר: כַּמָּה פְגָעִים עָבְרוּ עַל אֵלּוּ. רָבָא לֹא הָיָה עוֹמֵד, אֲבָל עוֹשֶׂה לָהֶם הִדּוּר¹⁶³⁹.

אַבַּיֵּי הָיָה נוֹתֵן יָדוֹ לִזְקֵנִים¹⁶⁴⁰. רָבָא מְשַׁגֵּר שְׁלִיחוֹ¹⁶⁴¹. רַב נַחֲמָן מְשַׁגֵּר סָרִיסָיו¹⁶⁴², אָמַר: אִלְמָלֵא תוֹרָה – כַּמָּה נַחֲמָן בַּר אַבָּא יֵשׁ בַּשּׁוּק¹⁶⁴³ (קיד' לג.).

כד בֶּן־עַזַּאי הָיָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם וְאַל תְּהִי מַפְלִיג¹⁶⁴⁴ לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה¹⁶⁴⁵ וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם (אב' ד).

כה “וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל־מִזְבְּחִי”¹⁶⁴⁶ – וַהֲרֵי דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמָה אִם אֲבָנִים שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לֹא לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֹא תִנְהַג בָּהֶן מִנְהַג בִּזָּיוֹן – חֲבֵרְךָ, שֶׁהוּא בִדְמוּתוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, דִּין הוּא¹⁶⁴⁷ שֶׁלֹּא תִנְהַג בּוֹ מִנְהַג בִּזָּיוֹן (מכיל' יתרו).

כו “כִּי אֶת־כָּל־מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל־נֶעְלָם”¹⁶⁴⁸ – אָמַר רַב: זֶה הַהוֹרֵג כִּנָּה בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ וְנִמְאָס בָּהּ; וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הָרָק בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ וְנִמְאָס (חג' ה.).

כז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה¹⁶⁴⁹ וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאָרֶז.

מַעֲשֶׂה בְּרַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן¹⁶⁵⁰ שֶׁבָּא מִמִּגְדַּל־עֵדֶר¹⁶⁵¹ מִבֵּית רַבּוֹ, וְהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וּמְטַיֵּל עַל־שְׂפַת הַנָּהָר וְשָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְהָיְתָה דַעְתּוֹ גַּסָּה עָלָיו¹⁶⁵², מִפְּנֵי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה הַרְבֵּה. נִזְדַּמֵּן לוֹ אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְכֹעָר בְּיוֹתֵר. אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי! וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ. אָמַר לוֹ: רֵיקָא¹⁶⁵³! כַּמָּה מְכֹעָר¹⁶⁵⁴ אוֹתוֹ הָאִישׁ! שֶׁמָּא כָל־בְּנֵי עִירְךָ מְכֹעָרִים כְּמוֹתֶךָ. אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה, לֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי וְאֱמֹר לוֹ: כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ. כֵּוָן שֶׁיָּדַע רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן בְּעַצְמוֹ שֶׁחָטָא, יָרַד מִן הַחֲמוֹר וְנִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: נַעֲנֵיתִי לָךְ¹⁶⁵⁵, מְחַל לִי! אָמַר לוֹ: אֵינִי מוֹחֵל לְךָ עַד שֶׁתֵּלֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי וְתֹאמַר לוֹ: כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ.

הָיָה מְטַיֵּל אַחֲרָיו¹⁶⁵⁶ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ. יָצְאוּ בְנֵי עִירוֹ לִקְרָאתוֹ וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי, רַבִּי! מוֹרִי, מוֹרִי! אָמַר לָהֶם: לְמִי אַתֶּם קוֹרִין “רַבִּי, רַבִּי”? אָמְרוּ לוֹ: לָזֶה שֶׁמְּטַיֵּל אַחֲרֶיךָ. אָמַר לָהֶם: אִם זֶה רַבִּי, אַל יִרְבּוּ כְמוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה? אָמַר לָהֶם: כָּךְ וָכָךְ עָשָׂה לִי. אָמְרוּ לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן מְחַל לוֹ, שֶׁאָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה הוּא. אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִילְכֶם הֲרֵינִי מוֹחֵל לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא רָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן.

מִיָּד נִכְנַס רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְדָרַשׁ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאָרֶז (תענ' כ:; אדר"נ מא).

כח מִפְּנֵי מָה אֵין מְצוּיִן תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים לָצֵאת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מִבְּנֵיהֶם? אָמַר רַב אָשֵׁי: מִשּׁוּם שֶׁקּוֹרְאִים לִבְנֵי אָדָם חֲמוֹרִים (נדר' פא.).

כט מַעֲשֶׂה בְרַ' יַנַּאי שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְשֻׁפָּע¹⁶⁵⁷ בְּיוֹתֵר. אָמַר לוֹ [רַ' יַנַּאי]: יַשְׁגִּיחַ¹⁶⁵⁸, רַבִּי, לְהִתְקַבֵּל אֶצְלֵנוּ? אָמַר לוֹ: הֵן. הִכְנִיסוֹ לְבֵיתוֹ, הֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ. בְּדָקוֹ בְּמִקְרָא וְלֹא מְצָאוֹ, בְּמִשְׁנָה וְלֹא מְצָאוֹ, בְּאַגָּדָה וְלֹא מְצָאוֹ, בְּתַלְמוּד וְלֹא מְצָאוֹ. אָמַר לוֹ: טֹל וּבָרֵךְ¹⁶⁵⁹. אָמַר לוֹ: יְבָרֵךְ יַנַּאי בְּבֵיתוֹ¹⁶⁶⁰. אָמַר לוֹ רַ' יַנָּאי: יָכוֹל אַתָּה לוֹמַר מַה שֶׁאֲנִי אֹמַר לָךְ? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אֱמֹר: אָכַל כֶּלֶב פִּתּוֹ שֶׁל יַנָּאי. עָמַד הָאוֹרֵחַ וּתְפָסוֹ לְרַ' יַנַּאי וְאָמַר לוֹ: יְרֻשָּׁתִי אֶצְלְךָ וְאַתָּה מוֹנְעָהּ מִמֶּנִּי. אָמַר לוֹ: מַהִי יְרֻשָּׁתְךָ אֶצְלִי? אָמַר לוֹ: פַּעַם אַחַת עָבַרְתִּי לִפְנֵי בֵית־סֵפֶר וְשָׁמַעְתִּי קוֹל תִּינוֹקוֹת שֶׁאוֹמְרִים: “תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב”¹⁶⁶¹. – “מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַנַּאי” לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא “קְהִלַּת יַעֲקֹב”. אָמַר לוֹ: לָמָּה זָכִיתָ לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחָנִי? אָמַר לוֹ: מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי דָבָר רַע וְהֶחֱזַרְתִּי לִבְעָלָיו¹⁶⁶², וְלֹא רָאִיתִי שְׁנַיִם מְרִיבִים זֶה עִם זֶה וְלֹא עָשִׂיתִי שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. אָמַר לו רַ' יַנָּאי: כָּל־כָּךְ דֶּרֶךְ־אֶרֶץ אֶצְלְךָ וּקְרָאתִיךָ כָּלֶב! (ויק"ר ט).

ל אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי אִישׁ הוּצָל: מִנַּיִן הַיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ אֲפִלוּ בְדָבָר אֶחָד, שֶׁחַיָּב לִנְהָג־בּוֹ כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּל־קֳבֵל דִּי־רוּחַ יַתִּירָא בֵּהּ וּמַלְכָּא עֲשִׁית לַהֲקָמוּתֵהּ עַל־כָּל־מַלְכוּתָא¹⁶⁶³”¹⁶⁶⁴ (פסח' קיג:).

לא “וַיֹּאמֶר שְׁבוּ־פֹה¹⁶⁶⁵ וַיֵּשֵׁבוּ”¹⁶⁶⁶ – אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי: מִכָּאן שְׁאֵין קָטָן רַשַּׁאי לֵישֵׁב עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ הַגָּדוֹל: שֵׁב (ירוש' כת' פ“א, ה”א).

לב שָׁאַלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' נְחוּנְיָא בֶן הַקָּנָה: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם: מִיָּמַי לֹא נִתְכַּבַּדְתִּי בִּקְלוֹן חֲבֵרִי¹⁶⁶⁷ וְלֹא עָלְתָה עַל מִטָּתִי קִלְלַת חֲבֵרִי, וַתְּרָן¹⁶⁶⁸ בְּמָמוֹנִי הָיִיתִי.

“לֹא נִתְכַּבַּדְתִּי בִּקְלוֹן חֲבֵרִי” – כְּגוֹן רַב הוּנָא, שֶׁהָיָה טָעוּן מַעְדֵּר עַל כְּתֵפוֹ; בָּא רַב חָנָא בַּר חֲנִילַאי וּנְטָלוֹ מִמֶּנּוּ¹⁶⁶⁹. אָמַר לוֹ: אִם רָגִיל אַתָּה לִטְעוֹן בְּעִירְךָ – טְעָן, וְאִם לֹא – לְהִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹנְךָ אֵינִי רוֹצֶה. “וְלֹא עָלְתָה עַל־מִטָּתִי קִלְלַת חֲבֵרִי” – כְּגוֹן מַר זוּטְרָא, כְּשֶׁהָיָה עוֹלֶה עַל־מִטָּתוֹ אָמַר: “יְהֵא מָחוּל לְכָל־מִי שֶׁצִּעֲרָנִי”. “וַתְּרָן בְּמָמוֹנִי הָיִיתִי” – שֶׁאָמַר מָר: אִיּוֹב וַתְּרָן בְּמָמוֹנוֹ הָיָה, שֶׁהָיָה מַנִּיחַ פְּרוּטָה לַחֶנְוָנִּי מִמָּמוֹנוֹ. (מג' כח.).

לג אָמַר רַ' יוֹסֵי בְרַ' חֲנִינָא: הַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (ירוש' חג' פ“ב, ה”א; ב"ר א).

לד אָמַר רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת: שׁוֹר שֶׁהָלַךְ בְּרַגְלָיו¹⁶⁷⁰ – חֲמִשָּׁה¹⁶⁷¹, שֶׂה שֶׁהִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ – אַרְבָּעָה (ב"ק עט:).

לה גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, שֶׁדּוֹחֶה אֶת־לֹא־תַעֲשֶׂה¹⁶⁷² שֶׁבַּתּוֹרָה (בר' יט:).

לו “וְהָרַגְתָּ אֶת־הָאִשָּׁה וְאֶת־הַבְּהֵמָה”¹⁶⁷³ – אִם אָדָם חָטָא, בְּהֵמָה מֶה חָטָאת? אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁבָּאָה תַקָּלָה¹⁶⁷⁴ עַל יָדָהּ לָאָדָם, אָמְרָה תוֹרָה: תִּסָּקֵל; דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא תְהֵא בְהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיִהְיוּ אוֹמְרִים: זוֹ בְהֵמָה שֶׁנִּסְקַל פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ, עַל שׁוּם “וְלֹא יִהְיֶה־עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוןֹ”¹⁶⁷⁵ (סנה' נד; ויק"ר כז).

לז "וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם^{1676 1677} – פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם מֵהֶם. הָא כֵיצַד? אִם הָיָה זָקֵן וְאֵינָהּ לְפִי כְבוֹדוֹ¹⁶⁷⁸ (בר' יט:).

לח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין מְכַבְּדִין לֹא בִדְרָכִים וְלֹא בִגְשָׁרִים וְלֹא בְיָדַיִם מְזֹהָמוֹת¹⁶⁷⁹.

רָבִין וְאַבַּיֵּי הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדָּרֶךְ. הִקְדִּים חֲמוֹרוֹ שֶׁל רָבִין לְשֶׁל אַבַּיֵּי וְלֹא אָמַר לוֹ: יֵלֵךְ מָר [בְּרֹאשׁ]. אָמַר: מִשֶּׁעָלָה אוֹתוֹ תַלְמִיד¹⁶⁸⁰ מִמַּעֲרָבָא זָחָה עָלָיו דַּעְתּוֹ¹⁶⁸¹. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְפֶתַח בֵּית־הַכְּנֶסֶת אָמַר לוֹ: יִכָּנֵס מָר. אָמַר לוֹ: וְעַד עַכְשָׁו לֹא מָר אֲנִי? אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין מְכַבְּדִין אֶלָּא בְּפֶתַח שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מְזוּזָה (בר' מו, מז).

לט אַנְשֵׁי גָלִיל חָסוּ עַל כְּבוֹדָם וְלֹא חָסוּ עַל מָמוֹנָם; אַנְשֵׁי יְהוּדָה חָסוּ עַל מָמוֹנָם וְלֹא חָסוּ עַל כְּבוֹדָם (ירוש' כת' סוף פ"ד).

––––––––

מ רַ' נְהוֹרַאי אוֹמֵר: כָּל־הַמְבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ סוֹף הוּא מִתְבַּיֵּשׁ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּלְאֲכֵי־חַבָּלָה דוֹחֲפִים אוֹתוֹ וְטוֹרְדִים אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם וּמַרְאִין קְלוֹנוֹ לְכָל־בָּאֵי עוֹלָם (כלה).

מא לֹא תְבַיֵּשׁ – וְלֹא תִתְבַּיֵּשׁ (מו"ק ט:).

מב דְּרָקֵק לְעֵיל עַל אַפֵּיהּ נָפֵל (הָרוֹקֵק לְמַעְלָה – עַל פָּנָיו נוֹפֵל) (קה"ר ז).

מג נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין¹⁶⁸² פְּנֵי חֲבֵרוֹ בְּרַבִּים. מִנָּיִן? מִתָּמָר, שֶׁנֶּאֱמַר: “הִיא מוּצֵאת” וגו'¹⁶⁸³ (בר' מג:).

מד שָׁנָה תַנָּא לִפְנֵי רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: כָּל־הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בְּרַבִּים כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. אָמַר לוֹ: יָפֶה אָמָרְתָּ, שֶׁרוֹאִים אָנוּ שֶׁהוֹלֶכֶת אַדְמוּמִית¹⁶⁸⁴ וּבָאָה חַוְרוּרִית (ב"מ נח:).

מה בּשֶׁת¹⁶⁸⁵ – הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ¹⁶⁸⁶ (ב"ק פג:).

מו אָמַר רַ' חֲנִינָא: הַסּוֹטֵר לוֹעוֹ¹⁶⁸⁷ שֶׁל חֲבֵרוֹ כְּאִלּוּ סוֹטֵר לוֹעָהּ שֶׁל שְׁכִינָה.

אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: הַמַּגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ, נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ”¹⁶⁸⁸ – “הִכִּיתָ” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “תַכֶּה”, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ נִקְרָא רָשָׁע (סנה' נח:).

מז הַתּוֹקֵעַ לַחֲבֵרוֹ¹⁶⁸⁹ נוֹתֵן לוֹ סָלַע¹⁶⁹⁰. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מָנֶה¹⁶⁹¹. סְטָרוֹ נוֹתֵן לוֹ מָאתַיִם זוּז, לְאַחַר־יָדוֹ¹⁶⁹² נוֹתֵן לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. צָרַם¹⁶⁹³ בְּאָזְנוֹ, תָּלַשׁ בִּשְׂעָרוֹ, רָקַק וְהִגִּיעַ בֹּו רֻקּוֹ, הֶעֱבִיר טַלִּיתוֹ מִמֶּנּוּ, פָּרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה בַּשּׁוּק – נוֹתֵן לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. זֶה הַכְּלָל: הַכֹּל לְפִי כְבוֹדוֹ. אָמַר רַ' עֲקִיבָא: אֲפִלּוּ עֲנִיִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל רוֹאִין אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם בְּנֵי־חוֹרִין שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם, שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב.

וּמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁפָּרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה בַּשּׁוּק, בָּאָה לִפְנֵי רַ' עֲקִיבָא וְחִיְּבוֹ לִתֵּן לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. אָמַר לוֹ: רַבִּי, תֶּן לִי זְמָן, וְנָתַן לוֹ זְמָן. שְׁמָרָהּ¹⁶⁹⁴ עוֹמֶדֶת עַל פֶּתַח חֲצֵרָהּ וְשָׁבַר אֶת הַכַּד בְּפָנֶיהָ וּבוֹ כְאִסָּר שָׁמֶן¹⁶⁹⁵. גִּלְּתָה אֶת־רֹאשָׁהּ וְהָיְתָה מַטְפַּחַת¹⁶⁹⁶ וּמַנַּחַת יָדָהּ עַל רֹאשָׁהּ. הֶעֱמִיד עָלֶיהָ עֵדִים וּבָא לִפְנֵי רַ' עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: לְזוֹ אֲנִי נוֹתֵן אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז! אָמַר לוֹ: לֹא אָמַרְתָּ כְּלוּם; הַחוֹבֵל בְּעַצְמוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּאי – פָּטוּר, אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בוֹ חַיָּבִים, וְהַקּוֹצֵץ נְטִיעוֹתָיו אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי – פָּטוּר, אֲחֵרִים חַיָּבִים.

אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ, אֵין נִמְחָל לוֹ עַד שֶׁיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶאֱמַר: “וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת־הָאִישׁ… וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ”¹⁶⁹⁷. וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָחַל לוֹ שֶׁהוּא אַכְזָרִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל־הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים” וגו'¹⁶⁹⁸.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ¹⁶⁹⁹ – דְּמֵי בָשְׁתּוֹ, אֲבָל צַעְרוֹ¹⁷⁰⁰, אֲפִלּוּ הֵבִיא כָל־אֵילֵי נְבָיוֹת¹⁷⁰¹ שֶׁבָּעוֹלָם, אֵין נִמְחָל לוֹ עַד שֶׁיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ (ב"ק צ., צב:).

ג. אַהֲבַת הַבְּרִיוֹת וְשִׂנְאַת הַבְּרִיוֹת

מח “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”¹⁷⁰² – רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה¹⁷⁰³.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בִּשְׁבוּעָה גְדוֹלָה נֶאֱמַר דָּבָר זֶה “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְיָ”¹⁷⁰⁴ – אֲנִי יְיָ בְּרָאתִיו; אִם אַתָּה אוֹהֲבוֹ – אֲנִי נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם לְךָ שָׂכָר טוֹב, וְאִם לָאו – אֲנִי דַיָּן לִפְרוֹעַ¹⁷⁰⁵ (ספרא קדושים; אדר“נ הו”ש טז).

מט כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם? הָא אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא שֶׁתִּהְיוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת־זֶה וְתִהְיוּ מְכַבְּדִים זֶה אֶת־זֶה (תדא"ר כו).

נ רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עֵין הָרָע וְיֵצֶר הָרָע וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת מוֹצִיאִין אֶת־הָאָדָם מִן הָעוֹלָם¹⁷⁰⁶.

שִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת כֵּיצַד? מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן אָדָם לוֹמַר: אֱהַב אֶת־הַחֲכָמִים וּשְׂנָא אֶת־הַתַּלְמִידִים, אֱהַב אֶת־הַתַּלְמִידִים וּשְׂנָא אֶת־עַמֵּי־הָאָרֶץ, אֶלָּא אֱהַב אֶת־כֻּלָּם (אב' ב: אדר"נ טז).

נא אִם אוֹמְרִים עָלֶיךָ אֲחֵרִים דָּבָר רָע – אַל תַּעֲנֵם, גָּדוֹל יִהְיֶה בְעֵינֶיךָ כְּקָטָן¹⁷⁰⁷. אִם אָמַרְתָּ עַל אֲחֵרִים דָּבָר רָע – קָטֹן יִהְיֶה בְעֵינֶיךָ כְּגָדוֹל, עַד שֶׁתֵּלֵךְ וּתְפַיֵּס עָלָיו¹⁷⁰⁸. הֱוֵי אוֹהֵב אֶת־הַבְּרִיּוֹת וּמְכַבְּדָן. הַעֲבֵר רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹן חֲבֵרֶךָ, שֶׁכֵּן עָשְׂתָה רָחֵל לְלֵאָה וְדָוִד לְשָׁאוּל (דא"ז א).

נב יְהוּדָה בֶן תֵּימָא הָיָה אוֹמֵר: הֱוֵי אוֹהֵב אֶת־הַשָּׁמַיִם, יָרֵא מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׂשׂ מִכָּל־מִצְוֹת. וְאִם עָשִׂיתָ לַחֲבֵרְךָ רַע קִמְעָא¹⁷⁰⁹ יְהֵא בְּעֵינֶיךָ הַרְבֵּה, וְאִם עָשִׂיתָ לַחֲבֵרְךָ טוֹבָה הַרְבֵּה יְהֵא בְּעֵינֶיךָ מְעַט. וְאִם עָשָׂה לְךָ חֲבֵרְךָ טוֹבָה קִמְעָא תְּהֵא בְעֵינֶיךָ הַרְבֵּה, וְאִם עָשָׂה לְךָ רָעָה הַרְבֵּה תְּהֵא בְּעֵינֶיךָ קִמְעָא (אדר"נ מא).

נג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “לֹא־תִשְׂנָא אֶת־אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ”¹⁷¹⁰ יָכוֹל לֹא יַכֶּנּוּ, לֹא יִסְטְרֶנּוּ¹⁷¹¹, וְלֹא יְקַלְלֶנּוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: “בִּלְבָבֶךָ” – בְּשִׂנְאָה שֶׁבַּלֵּב הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ערכ' טז:).

נד נֶאֱמַר: “לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר אֶת־בְּנֵי עַמֶּךָ”¹⁷¹² – הָיָה מְחַתֵּךְ בָּשָׂר וְהִכְּתָה הַסַּכִּין לְיָדוֹ – תַּחֲזוֹר וְתַכֶּה אֶת־יָדוֹ¹⁷¹³? (ירוש' נדר' פ“ט, ה”ד).

נה שָׁנִינוּ, אֵיזוֹ הִיא נְקִימָה וְאֵיזוֹ הִיא נְטִירָה? נְקִימָה – אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלֶךָ. אָמַר לוֹ: לָאו. לְמָחָר אָמַר לוֹ הוּא: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמֶּךָ. אָמַר לוֹ: אֵינִי מַשְׁאִילֶךָ, כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתָּנִי – זוֹ הִיא נְקִימָה. וְאֵיזוֹ הִיא נְטִירָה? – אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמֶּךָ. אָמַר לוֹ: לָאו. לְמָחָר אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי חֲלוּקֶךָ¹⁷¹⁴, אָמַר לוֹ: הֵילָךְ¹⁷¹⁵, וְאֵינִי כְמוֹתְךָ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתָּנִי – זוֹ הִיא נְטִירָה (יומא כג.; ע"י).

נו כָּל־אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר – בָּטֵל דָּבָר בְּטֵלָה אַהֲבָה, וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר – אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְדָבָר? זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר, וְשְׁאֵינָהּ תְלוּיָה בְדָבָר – זוֹ אַהֲבַת דָּוִד וִיהוֹנָתָן (אב' ה).

נז כָּל אַהֲבָה שֶׁאֵין עִמָּהּ תּוֹכָחָה אֵינָהּ אַהֲבָה (ב"ר נד).

נח שָּׁנוּ מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: אַהֲבָה מְבַטֶּלֶת שׁוּרָה שֶׁל גְּדֻלָּה¹⁷¹⁶ – מֵאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת־חֲמֹרוֹ”¹⁷¹⁷ – וְלֹא הָיוּ לוֹ כַמָּה עֲבָדִים? שִׂנְאָה מְבַטֶּלֶת שׁוּרָה שֶׁל גְּדֻלָּה – מִבִּלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת־אֲתֹנוֹ”¹⁷¹⁸ – וְלֹא הָיוּ לוֹ כַמָּה עֲבָדִים? (סנה' קה:; ב"ר נה).

נט אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת־הַשּׁוּרָה וְשִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת־הַשּׁוּרָה (ב"ר נה).

ס כִּי רְחִימְתִּין הֲוָת עַזִּיזָא אַפּוּתְיָא דְסַפְסֵירָא שְׁכִיבָן, הַשְׁתָּא דְּלָא עַזִּיזָא רְחִימְתִּין – פּוּרְיָא בַּר שִׁתִּין גַרְמִידִין לָא סַגִּי לָן (כְּשֶׁאַהֲבָתֵנוּ הָיְתָה עַזָּה – עַל רָחְבָּהּ שֶׁל חֶרֶב שָׁכָבְנוּ; עַתָּה שֶׁאֵין אַהֲבָתֵנוּ עַזָּה – מִטָּה בַת שִׁשִּׁים אַמּוֹת לֹא דַיָּהּ לָנוּ) (סנה' ז.).

סא נוֹחַ לִקְנוֹת שׂוֹנֵא וְקָשֶׁה לִקְנוֹת אוֹהֵב (ילק"ש ואתחנן).

סב אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר שֶׁבְּגִבּוֹרִים? מִי שֶׁעוֹשֶׂה שׂוֹנְאוֹ אוֹהֲבוֹ¹⁷¹⁹ (אדר"נ כג).

סג הַמָּשָׁל אוֹמֵר: מַה שֶּׁבְּלִבְּךָ עַל חֲבֵרֶךָ¹⁷²⁰ – מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ עָלֶיךָ (ספר דברים; תנה"ק שלח).

סד מָקוֹם שֶׁלִבִּי אוֹהֵב לְשָׁם רַגְלַי מוֹלִיכוֹת אוֹתִי (מכיל' יתרו).

סה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָה אוֹהֲבִים זֶה אֶת־זֶה; אֵלּוּ הֵם: הַגֵּרִים וְהָעֲבָדִים וְהָעוֹרְבִים. שְׁלשָׁה שׂוֹנְאִים זֶה אֶת־זֶה; אֵלּוּ הֵם: הַכְּלָבִים וְהַתַּרְנְגֹלִים וְהַחַבָּרִים¹⁷²¹ וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל (פסח' קיג:).

ד. חָבֵר

סו “וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה קַח־לְךָ אֶת־יְהוֹשֻׁעַ”¹⁷²² – אֵין “קַח” אֶלָּא לְשׁוֹן לְקִיחָה, לְפִי שֶׁאֵין נִקְנֶה אֶלָּא בִקְשִׁי־קְשָׁיִין. מִכָּאן אָמְרוּ: יִקְנֶה אָדָם חָבֵר לְעַצְמוֹ לִהְיוֹת קוֹרֵא עִמּוֹ וְשׁוֹנֶה עִמּוֹ וְאוֹכֵל עִמּוֹ וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ וּמְגַלֶּה לוֹ כָּל־סְתָרָיו (ספרי וילך; אדר"נ ח).

סז אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא¹⁷²³ (אוֹ חֲבוּרָה אוֹ מִיתָה) (תענ' כג).

סח אוֹ חֲבֵרִים כַּחֲבֵרָיו שֶׁל אִיּוֹב¹⁷²⁴ אוֹ מִיתָה (ב"ב טז:).

סט “טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן־הָאֶחָד”¹⁷²⁵ – רַ' מֵאִיר כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אָדָם יוֹצֵא יְחִידִי לַדֶּרֶךְ הָיָה קוֹרֵא לוֹ: “לֵךְ לְשָׁלוֹם, בַּעַל־מִיתָה!”¹⁷²⁶; שְׁנַיִם – הָיָה קוֹרֵא לָהֶם: “שָׁלוֹם לָכֶם, בַּעֲלֵי־מְרִיבָה!”¹⁷²⁷; שׁלשָׁה – קָרָא לָהֶם: “שָׁלוֹם לָכֶם, בַּעֲלֵי־שָׁלוֹם!”¹⁷²⁸ (קה"ר ד).

ע אָמְרֵי אֱנָשֵׁי: אִי דָלֵית דּוּרָא¹⁷²⁹ – דָּלֵינָא וְאִי לָא – לָא דָלֵינָא (הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: אִם תַּגְבִּיהַּ הַמַּשָּׂא – אַגְבִּיהַּ, וְאִם לֹא – לֹא אַגְבִּיהַּ) (ב"ק צב:).

עא אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם? רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב.

אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם? רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר רָע. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן רָע (אב' ב).

עב נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע וְאַל תִּתְחַבֵּר לְרָשָׁע (שם א).

עג “הוֹלֵךְ אֶת־חֲכָמִים יֶחְכָּם”¹⁷³⁰ – מָשָׁל לְמִי שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל בַּשָּׂם¹⁷³¹, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר לוֹ וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ, הוּא יוֹצֵא וְרֵיחוֹ וְרֵיחַ בְּגָדָיו מְבֻשָּׂמִים, וְאֵין רֵיחוֹ זָז מִמֶּנּוּ כָּל־הַיּוֹם.

“וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ”¹⁷³² – מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל בּוּרְסִי¹⁷³³, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר לוֹ וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ, הוּא יוֹצֵא וְרֵיחוֹ וְרֵיחַ בְּגָדָיו מְלֻכְלָכִים¹⁷³⁴, וְאֵין רֵיחוֹ וְרֵיחַ בְּגָדָיו זָז מִמֶּנּוּ כָּל־הַיּוֹם (מד' משלי).

עד אָמַר לוֹ רָבָא לְרַבָּה בַר מָרִי: מִנַּיִן לְדָבָר זֶה שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת: מְטַיֵל וְאָזֵל¹⁷³⁵ דִּקְלָא בִישָׁא גַּבֵּי קְנֵי דִשְׂרָכֵי (מְטַיֵּל וְהוֹלֵךְ דֶּקֶל רַע אֵצֶל אִילָנֵי־סְרָק)? אָמַר לוֹ: דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים וּמְשֻׁלָּש בַּכְּתוּבִים, וְשָׁנִינוּ בַמִּשְׁנָה, וְשָׁנִינוּ בְּבָרַיְתָא. כָּתוּב בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל־יִשְׁמָעֵאל”¹⁷³⁶; שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים. שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּתְלַקְטוּ אֶל־יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ”¹⁷³⁷; מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּל־עוֹף לְמִינוֹ יִשְׁכּוֹן וּבְנֵי־אָדָם לְדוֹמֶה לּוֹ”¹⁷³⁸; שָׁנִינוּ בַמִּשְׁנָה: כָּל־הַמְחֻבָּר לְטָמֵא – טָמֵא, כָּל הַמְחֻבָּר לְטָהוֹר – טָהוֹר; וְשָׁנִינוּ בְּבָרַיְתָא: רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא לְחִנָּם הָלַךְ זַרְזִיר¹⁷³⁹ אֵצֶל עוֹרֵב אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ. (ב"ק צב:).

עה בִּימֵי רַ' חִיָּא רַבָּה עָלָה זַרְזִיר אֶחָד לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בָּאוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנָיו, אָמְרוּ לוֹ: מַהוּ שֶׁנֹּאכַל אוֹתוֹ?¹⁷⁴⁰ אָמַר לָהֶם: לְכוּ וּתְנוּ אוֹתוֹ עַל הַגָּג, וְכָל־עוֹף שֶׁיָּבוֹא וְיִשְׁכֹּן אֶצְלוֹ מִמִּינוֹ הוּא. הָלְכוּ וּנְתָנוּהוּ עַל הַגָּג, וּבָא עוֹרֵב מִצְרִי וְשָׁכַן אֶצְלוֹ. אָמַר [רַ' חִיָּא]: טָמֵא הוּא, שֶׁהוּא מִינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶת כָּל־עֹרֵב לְמִינוֹ”¹⁷⁴¹. אָמְרוּ: לֹא הָלַךְ עוֹרֵב אֵצֶל זַרְזִיר אֶלָּא שֶׁהוּא מִינוֹ (ב"ר סה).

עו אֵין אָרוּר מִתְדַּבֵּק בְּבָרוּךְ (שם: ט).

עז אֵין אָדָם דָּר עִם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה¹⁷⁴² אֶחָת (יבמ' קיב.).

עח הַמִּדַּבֵּק בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה כְמַעֲשֵׂיהֶם, הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל פֻּרְעָנוּת כְּיוֹצֵא בָהֶם (אדר"נ ו).

עט אָמַר אַבַּיֵּי: אוֹי לְרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ; טוֹב לְצַדִּיק טוֹב לִשְׁכֵנוֹ (סוכה נו:).

פ בַּהֲדֵי הוּצָא¹⁷⁴³ לָקֵי כְרַבָּא (עִם הַקּוֹץ לוֹקֶה הַכְּרוּב) (ב"ק צב.).

––––––––

פא שָׁנִינוּ: רַבִּי אוֹמֵר, לְעוֹלָם לֹא יַרְבֶּה אָדָם רֵעִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִישׁ רֵעִים¹⁷⁴⁴ לְהִתְרוֹעֵעַ¹⁷⁴⁵”¹⁷⁴⁶ (סנה' ק.).

פב לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יוֹדֵעַ אֵצֶל מִי הוּא יוֹשֵׁב, וְאֵצֶל מִי הוּא עוֹמֵד, וְאֵצֶל מִי הוּא מֵסֵב¹⁷⁴⁷, וְאֵצֶל מִי הוּא מֵסִיחַ¹⁷⁴⁸, וְאֵצֶל מִי הוּא חוֹתֵם שְׁטָרוֹתָיו (דא"ז ה).

פג שָׁנִינוּ: כָּךְ הָיוּ נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹשִׂים: לֹא הָיוּ חוֹתְמִים עַל הַשְּׁטָר אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי חוֹתֵם עִמָּהֶם, וְלֹא הָיוּ יוֹשְׁבִים בַּדִּין אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי יוֹשֵׁב עִמָּהֶם, וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִים בִּסְעֻדָּה אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי מֵסֵב עִמָּהֶם. (סנה' כג.).

––––––––

פד אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֶחָד מִן הָאַחִים שֶׁמֵּת יִדְאֲגוּ¹⁷⁴⁹ כָל־הָאַחִים כֻּלָּם; אֶחָד מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה שֶׁמֵּת תִּדְאַג כָּל הַחֲבוּרָה כֻלָּהּ (שבת קה, קו).

פה חֲבוּרָה וּמִשְׁפָּחָה כָּך הֵן דּוֹמוֹת – לְכִפַּת אֲבָנים¹⁷⁵⁰, אַתָּה נוֹטֵל מִמֶּנָּה אֶבֶן אַחַת וְכֻלָּהּ מִתְרוֹעָעַת¹⁷⁵¹ (ב"ר ק).

ה. מִדּוֹת וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ

פו רַ' מַתְיָא בֶן חָרָשׁ אוֹמֵר: הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל־אָדָם (אב' ד).

פז אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי, שֶׁלֹּא הִקְדִּימוֹ אָדָם שָׁלוֹם מֵעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ נָכְרִי בַשּׁוּק (בר' יז.).

פח אָמַר רַב חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: כָּל־שֶׁיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא רָגִיל לִתֶּן לוֹ שָׁלוֹם יַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ”¹⁷⁵²; וְאִם נָתַן לוֹ וְלֹא הֶחֱזִיר, נִקְרָא גַזְלָן, שֶׁנֶּאֱמַר: “גְּזֵלַת הֶעָנִי¹⁷⁵³ בְּבָתֵּיכֶם”¹⁷⁵⁴ (שם ו:).

––––––––

פט לְעוֹלָם אַל יִפָּטֵר¹⁷⁵⁵ אָדָם לֹא מֵאֵצֶל רַבּוֹ וְלֹא מֵאֵצֶל חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נוֹטֵל הֵימֶנּוּ רְשׁוּת, וְיִלְמְדוּ כָל־אָדָם דֶּרֶךְ־אֶרֶץ מִן הַמָּקוֹם, כִּבְיָכוֹל, שֶׁאָמַר לוֹ לְאַבְרָהָם: הֲרֵינִי נִפְטָר מִמֶּךָּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלֶךְ יְיָ כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל־אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ:¹⁷⁵⁶.

לְעוֹלָם אַל יִכָּנֵס אָדָם פִּתְאֹם לְבֵית חֲבֵרוֹ, וְיִלְמְדוּ כָל־אָדָם דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִן הַמָּקוֹם, שֶׁעָמַד עַל פֶּתַח הַגָּן וְקָרָא לוֹ לְאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקְרָא יְיָ אֱלֹהִים אֶל־הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה”¹⁷⁵⁷.

מַעֲשֶׂה בְּאַרְבָּעָה זְקֵנִים שֶׁהָלְכוּ לְמַלְכוּת הַפְּנִימִית¹⁷⁵⁸, וְאֵלּוּ הֵם: רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַ' עֲקִיבָא. וְהָיָה לָהֶם פִּילוֹסוֹפוֹס¹⁷⁵⁹ אֶחָד חָבֵר שָׁם. אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁנְּקַבֵּל פְּנֵי פִילֹוסוֹפוֹס חֲבֵרֵנוּ? אָמַר לוֹ: לָאוֹ. בְּשַׁחֲרִית אָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ וּנְּקַבֵּל פְּנֵי פִילֹוסוֹפוֹס חֲבֵרֵנוּ? אָמַר לוֹ: הֵן. הָלְכוּ וְעָמְדוּ עַל פִּתְחוֹ שֶׁל פִּילוֹסוֹפוֹס וְטָפַח¹⁷⁶⁰ רַ' יְהוֹשֻׁעַ עַל הַדָּלֶת. וְהָיָה פִילוֹסוֹפוֹס הַהוּא מְחַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ וְאוֹמֵר: אֵין זוֹ דֶרֶךְ־אֶרֶץ אֶלָּא שֶׁל חָכָם. פַּעַם שְׁנִיָּה – עָמַד וְרָחַץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. פַּעַם שְׁלִישִׁית – עָמַד וּפָתַח אֶת־הַדֶּלֶת וְרָאָה אֶת־חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל¹⁷⁶¹ בָּאִים: רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּאֶמְצַע וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִימִינוֹ וְרַ' עֲקִיבָא מִשְּׂמֹאלוֹ. וְהָיָה פִילוֹסוֹפוֹס מְחַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ וְאוֹמֵר: הֵיאַךְ אֶתֵּן שָׁלוֹם לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל? אִם אוֹמֵר אֲנִי: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבַּן גַּמְלִיאֵל – הֲרֵינִי מְבַזֶּה אֶת־חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל; אִם אוֹמֵר אֲנִי: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל – הֲרֵינִי מְבַזֶּה אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל¹⁷⁶², כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלָם אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, חַכְמֵי־יִשְׂרָאֵל, וּלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בָּרֹאשׁ (ד"א ה; כלה ז).

צ “וַיִּקְרָא אֶל־משֶׁה וַיְדַבֵּר יְיָ אֵלָיו”¹⁷⁶³ – לָמָה הִקְדִּים קְרִיאָה לְדִבּוּר? לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם דָּבָר לַחֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן קוֹרְאֵהוּ (יומא ד:).

צא אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: הַנִּכְנָס לְבֵיתוֹ פִּתְאֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׂוֹנְאוֹ, אַף אֲנִי אֵינִי אוֹהֲבוֹ.

רַב אָמַר: אַל תִּכָּנֵס לָעִיר פִּתְאֹם וְאַל תִּכָּנֵס לַבַּיִת פִּתְאֹם.

רַ' יוֹחָנָן כְּשֶׁהָיָה עוֹלֶה לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא הָיהָ מְכַעְכֵּעַ¹⁷⁶⁴, עַל שׁוּם “וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ”¹⁷⁶⁵ (ויק"ר כא).

צב רַב יִרְמְיָה עָלָה אֵצֶל רַב אַסִּי, מָזַג לוֹ כּוֹס. הִתְחִיל [רַב יִרְמְיָה] לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ¹⁷⁶⁶. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: רְאֵה מַהוּ עוֹשֶׂה! אָמַר לָהּ: נוֹהֵג הוּא בְּשִׁיטָתוֹ שֶׁל רַבּוֹ, שֶׁשָּׁנָה רַ' חִיָּא: מִסְתַּכֵּל הוּא מַה שֶׁבַּכּוֹס וּמַה שֶּׁבַּקְּעָרָה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ¹⁷⁶⁷ (ירוש' שבת פ“א, ה”ג).

––––––––

צג שַׁמַּאי אוֹמֵר: הֱוֵי מְקַבֵּל אֶת־כָּל־הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. (אב' א).

צד הַמְקַבֵּל אֶת־חֲבֵרוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת¹⁷⁶⁸, אֲפִלּוּ לֹא נָתַן לוֹ כְּלוּם, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נָתַן לוֹ כָּל־מַתָּנוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם (אדר"נ יג).

צה הַמְקַבֵל פְּנֵי חֲבֵרוֹ כְּאִלּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה (ירוש' עיר' פ“ה, ה”א).

צו רַ' יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֱוֵי מְקַבֵּל אֶת־כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה (אב' ג).

צז שְׁלשָׁה דְבָרִים מְאַהֲבִין אֶת־הָאָדָם לַבְּרִיּוֹת: יָד פְּשׁוּטָה וְשֻׁלְחָן־עָרוּךְ וְקַלּוּת־רֹאשׁ (אדר“נ, הוצ”ש נו"ב, לא).

צח אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הָרוֹאֶה אֶת־חֲבֵרוֹ לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם, אוֹמֵר: “בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה”; לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ – אוֹמֵר: “בָּרוּךְ מְחַיֵּה הַמֵּתִים¹⁷⁶⁹” (בר' נח:).

צט רַב פַּפָּא וְרַב הוּנָא בְּנוֹ שַׁל רַב יְהוֹשֻׁעַ הָיוּ מְהַלְכִים בַּדֶּרֶךְ. פָּגְעוּ בוֹ בְּרַב חֲנִינָא בְּנוֹ שֶׁל רַב אִיקָא, אָמְרוּ לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ רוֹאִים אוֹתְךָ הֲרֵינוּ מְבָרְכִים עָלֶיךָ שְׁתָּיִם: “בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִירֵאָיו”, וְ“שֶׁהֶחֱיָנוּ”. אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי כֵּוָן שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶתְכֶם אַתֶּם חֲשׁוּבִים עָלַי כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי מְבָרֵךְ עֲלֵיכֶם שָׁלשׁ: אוֹתָן הַשְּׁתַּיִם וּ“בָרוּךְ חֲכַם־הָרָזִים¹⁷⁷⁰” (שם).

––––––––

ק שָׁנָה רַב דִּימִי אָחִיו שֶׁל רַב סָפְרָא: לְעוֹלָם אַל יְסַפֵּר אָדָם בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ טוֹבָתוֹ בָּא לִידֵי רָעָתוֹ.

כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ”¹⁷⁷¹? – כְּגוֹן שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְפֻנְדָּק וְטָרְחוּ לְפָנָיו יָפֶה, לְמָחָר יָצָא וְיָשַׁב בַּשּׁוּק וְאָמַר: הַמָּקוֹם יְבָרֵךְ אֶת־פְּלוֹנִי, שֶׁכָּךְ טָרַח לְפָנָי, – וְשׁוֹמְעִים בְּנֵי אָדָם וְהוֹלְכִים וּמַטְרִיחִים אוֹתוֹ (ערכ' טז.).

קא אָמַר רַ' יִרְמְיָה בֶן אֶלְעָזָר: מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם אוֹמְרִים בְּפָנָיו וְכֻלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. מִקְצָת שִׁבְחוֹ בְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי¹⁷⁷² בַּדּוֹר הַזֶּה”¹⁷⁷³; וְכֻלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו”¹⁷⁷⁴ (עיר' יח:).

קב “וַיֹּאמֶר לָהֶם לָמָּה תַעֲשׂוּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ אֶת־דִּבְרֵיכֶם רָעִים מֵאֵת כָּל־הָעָם אֵלֶּה”¹⁷⁷⁵ – אָמַר רַ' אַבָּהוּ: לִמְּדַתְךָ תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, כְּשְׁתְּהֵא שׁוֹמֵעַ טוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ תְּהֵא אוֹמְרָהּ מִפִּי אוֹמְרָהּ, וּכְשֶׁתְּהֵא שׁוֹמֵעַ רָעָתוֹ תְּהֵא אוֹמְרָהּ מִפִּי אֲחֵרִים¹⁷⁷⁶ (מד"ש ז).

––––––––

קג רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַל תְּרַצֶּה אֶת־חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעְסוֹ¹⁷⁷⁷, וְאַל תְּנַחֲמֵהוּ בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו¹⁷⁷⁸, וְאַל תִּשְׁאַל לוֹ¹⁷⁷⁹ בִּשְׁעַת נִדְרוֹ¹⁷⁸⁰, וְאַל תִּשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹתוֹ בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ¹⁷⁸¹ (אב' ד).

––––––––

קד אָמַר רַ' יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא עָבַרְתִּי עַל דִּבְרֵי חֲבֵרָי, יוֹדֵעַ אֲנִי בְעַצְמִי שֶׁאֵינִי כֹהֵן, אִם אוֹמְרִים לִי חֲבֵרַי: “עֲלֵה לְדוּכָן¹⁷⁸²” – אֲנִי עוֹלֶה (שבת קיז:).

קה שָׁאַל רַ' עֲקִיבָא אֶת־רַ' נְחוּנְיָא הַגָּדוֹל: בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? בָּאוּ סָרִיסָיו וְהִכּוּהוּ¹⁷⁸³. עָלָה וְיָשַׁב בְּרֹאשׁ הַדָּקֶל. אָמַר לָהֶם רַ' נְחוּנְיָא: הַנִּיחוּהוּ, תַּלְמִיד־חָכָם הוּא. אָמַר לוֹ רַ' נְחוּנְיָא: מִיָּמַי לֹא קִבַּלְתִּי מַתָּנוֹת, וַתְּרָן בְּמָמוֹנִי הָיִיתִי וְלֹא עָמַדְתִּי עַל מִדּוֹתָי ( מנ' כח.).

קו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה רֻבָּם קָשֶׁה וּמִעוּטָם יָפֶה, וְאֵלּוּ הֵם: שְׂאוֹר וּמֶלַח וְסַרְבָּנוּת¹⁷⁸⁴ (בר' לד.).

קז מִהְיוֹת טוֹב אַל תִּקָּרֵא רָע¹⁷⁸⁵ (בר' ל.).

קח זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר¹⁷⁸⁶ (ב"ק כ).

קט כּוֹפִין עַל מִדַּת סְדֹם¹⁷⁸⁷ (עיר' מט.).

––––––––

קי בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא [לְמשֶׁה]: “וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה”¹⁷⁸⁸, אָמַר לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֵינִי יָכוֹל¹⁷⁸⁹, מִפְּנֵי שֶׁקִּבְּלַנִי יִתְרוֹ וּפָתַח לִי בֵּיתוֹ וַאֲנִי עִמּוֹ כְּבֵן, וּמִי שֶׁהוּא פוֹתֵחַ פִּתְחוֹ לַחֲבֵרוֹ נַפְשׁוֹ חַיָּב לוֹ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאֵלִיָּהוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל צָרְפִית¹⁷⁹⁰ הָאַלְמָנָה מֵת בְּנָהּ, הִתְחִיל מִתְחַנֵּן וְאוֹמֵר: “הֲגַם עַל־הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת־בְּנָהּ”¹⁷⁹¹, שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל הַפּוֹתֵחַ פִּתְחוֹ לַחֲבֵרוֹ – חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ יוֹתֵר מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ. לְכָךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: קִבְּלַנִי יִתְרוֹ וְנָהַג בִּי כָבוֹד – אֵינִי הוֹלֵךְ אֶלָּא בִרְשׁוּתוֹ (שמ"ר ד).

קיא “וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה… לַצָּבָא”¹⁷⁹² – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָמַר לְמשֶׁה: “נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים”¹⁷⁹³ – אַתָּה בְעַצְמְךָ, וְהוּא מְשַׁלֵּחַ אֶת־אֲחֵרִים! אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנִּתְגַּדֵּל בְּאֶרֶץ מִדְיָן אָמַר: אֵינוֹ כְדִין שֶׁאֲנִי מֵצַר לְמִי שֶׁעָשָׂה בִי טוֹבָה (במ"ר כב).

קיב אָמַר לוֹ רָבָא לְרַבָּה בַר מָרִי: מִנַּיִן לְדָבָר זֶה שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: בֵּירָא דִשְׁתִית מִנֵּיהּ לָא תִשְׁדֵּי בֵיהּ קָלָא" (בּוֹר שֶׁשָּׁתִיתָ מִמֶּנּוּ אַל תִּזְרֹק בֹּו אָבֶן)? – אָמַר לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא־תְתַעֵב מִצְרִי, כִּי־גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ”¹⁷⁹⁴ (ב“ק צ”ב:; במ"ר כב).

קיג כָּל־הַסּוֹעֵד אֶת־חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ פַת בְּמֶלַח, אֲפִלּוּ טוֹבֵל יָרָק, אַף־עַל־פִּי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ לְאוֹתוֹ סוֹעֵד מֵאָה סְעֻדּוֹת בְּכָל־יוֹם כִּסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ – יַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה בְּפָנָיו (תדב"א יח).

קיד “מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא־תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ”¹⁷⁹⁵ – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אִם קִדֶּמְךָ חֲבֵרְךָ בַּעֲדָשִׁים – קַדְּמֶנּוּ בְּבָשָׂר. לָמָה? שֶׁהוּא גָמַל עָלֶיךָ תְּחִלָּה.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא: לֹא סוֹף דָּבָר מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת רָעָה לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ (ב"ר לח).

קטו אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אָדָם מֵאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: “עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה”¹⁷⁹⁶ (ערכ' טז:).

קטז “וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר”¹⁷⁹⁷ – ”מֵי בוֹרוֹת" הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר? לִמְּדַתְךָ תוֹרָה דֶּרֶךְ־אָרֶץ, שֶׁהַהוֹלֵךְ לְאֶרֶץ שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ וְיֵשׁ בְּיָדוֹ צָרְכּוֹ לֹא יֹאכַל מִמַּה שֶּׁבְּיָדוֹ, אֶלָּא שֶׁלּוֹ יְהֵא מֻנָּח, וְיִקְנֶה מִן הַחֶנְוָנִי בִּשְׁבִיל לְהַנּוֹתוֹ¹⁷⁹⁸. כָּך אָמַר לוֹ משֶׁה: הַבְּאֵר עִמָּנוּ וּמָן אָנוּ אוֹכְלִים, לֹא תֹאמַר שֶׁאָנוּ מַטְרִיחִים עָלֶיךָ – שָׂכָר אַתָּה עוֹשֶׂה לְעַצְמֶךָ (במ"ר יט).

קיז “וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ”¹⁷⁹⁹ – שָׁנוּ מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי: לָמָּה נָקוּד עַל “אַיּוֹ”¹⁸⁰⁰ שֶׁבְּ“אֵלָיו”? – לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁיִּשְׁאַל אָדָם בְּאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ¹⁸⁰¹ (ב"מ פז.).

––––––––

קיח אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: הַנּוֹתֵן פַּת לְתִינוֹק צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְאִמּוֹ (שבת י).

קיט אָמַר רַב חַמָּא בְרַ' חֲנִינָא: הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמשֶׁה לֹא־יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ”¹⁸⁰².

אָמְרוּ בְשֵׁם רַב: הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “לָדַעַת כִּי אֲנִי יְיָ מְקַדִּשְׁכֶם¹⁸⁰³”¹⁸⁰⁴ (שבת יג).

––––––––

קכ כָּל־הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָבָר – הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה (ב"ק צב.).

קכא אָמַר רַ' יַעֲקֹב בְּנָהּ שֶׁל בַּת־יַעֲקֹב: כָּל־שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנַשׁ עַל יָדוֹ אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. (שבת קמט.).

קכב אָמַר רַב חָנָן: הַמּוֹסֵר דִּין עַל חֲבֵרוֹ הוּא נֶעֱנָשׁ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל־אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ”¹⁸⁰⁵, וְנֶאֱמַר: "וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׁרָה וְלִבְכֹּתָהּ^{1806 1807}. אֵימָתָי? כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַיָּן בָּאָרֶץ.

אָמַר רַ' יִצְחָק: אוֹי לוֹ לַצּוֹעֵק¹⁸⁰⁸ יוֹתֵר מִלַּנִּצְעָק (ב"ק צג.).

קכג אָמַר רָבָא: כָּל־הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו – מַעֲבִירִין לוֹ עַל־כָּל פְּשָׁעָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל־פֶּשַׁע”¹⁸⁰⁹ – לְמִי נוֹשֵׂא עָוןֹ? לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל־פָּשַׁע.

אָמַר רַ' יִצְחָק: כָּל־הַמַּקְנִיט¹⁸¹⁰ אֶת־חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ בִדְבָרִים צָרִיךְ לְפַיְּסוֹ¹⁸¹¹. אָמַר רַב חִסְדָּא: וְצָרִיךְ לְפַיְּסוֹ בְּשָׁלשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁלשָׁה בְנֵי־אָדָם¹⁸¹².

אָמַר רַ' יוֹסֵי בַר חֲנִינָא: כָּל־הַמְבַקֵּשׁ מָטוּ¹⁸¹³ מֵחֲבֵרוֹ אַל יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִשָּׁלשׁ פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנָּא שָׂא נָא… וְעַתָּה שָׂא נָא^{1814 1815}; וְאִם מֵת – מֵבִיא עֲשָׂרָה בְנֵי־אָדָם וּמַעֲמִידָם עַל קִבְרוֹ וְאוֹמֵר: “חָטָאתִי לַייָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלִפְלוֹנִי שֶׁחָבַלְתִּי¹⁸¹⁶ בוֹ”.

רַ' יִרְמְיָה הָיָה לוֹ דָבָר¹⁸¹⁷ עִם רַ' אַבָּא. הָלַךְ וְיָשַׁב עַל פִּתְחוֹ¹⁸¹⁸ שֶׁל רַ' אַבָּא, יָצְאָה שִׁפְחָתוֹ וְזָרְקָה מֵי־שְׁפָכִין לְאַשְׁפָּה וְנִתְּזוּ נִיצוֹצוֹת שֶׁל מַיִּם עַל רֹאשׁוֹ, אָמָר: עֲשָׂאוּנִי אַשְׁפָּה; קָרָא עָל נַפְשׁוֹ: "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן^{1819 1820}. שָׁמַע רַ' אַבָּא וְיָצָא. הֶחֱזִיר רַ' יִרְמְיָה פָּנָיו וְהָלַךְ אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ [רַ' אַבָּא]: אֵין אַתָּה צָרִיךְ¹⁸²¹, עַכְשָׁו עָלַי מֻטָּל לְהוֹצִיא מִלִּבֶּךָ¹⁸²² (יומא פז.; ע"י; מג' כח.).

קכד דְּבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין הַמָּקוֹם מוֹחֲלִין לָךְ, דְּבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵרְךָ אֵין מוֹחֲלִין לְךָ עַד שֶׁתְּפַיְּסוֹ (ספרא אחרי).

קכה שָׁאֲלָה בְּלוּרִיָּא הַגִּיּוֹרֶת אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: “אֲשֶׁר לֹא־יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד”¹⁸²³ וְכָתוּב: “יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ?” ¹⁸²⁴ נִטְפַּל לָהּ¹⁸²⁵ רַ' יוֹסֵי הַכֹּהֵן, אָמַר לָהּ: אֶמְשֹׁל לָךְ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? – לְאָדָם שֶׁנּוֹשֶׁה בַחֲבֵרוֹ מָנֶה וְקָבַע לוֹ זְמַן בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְנִשְׁבַּע לוֹ בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ. הִגִּיעַ זְמַן וְלֹא פְּרָעוֹ; בָּא לְפַיֵּס אֶת־הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ: עֶלְבּוֹנִי מָחוּל לָךְ, לֵךְ וּפַיֵּס אֶת־חֲבֵרֶךָ; אַף כָּאן כָּךְ: כָּאן בַּעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כָּאן בַּעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם (ר“ה יז.; ע”י).

קכו מַעֲשֶׂה בְנָכְרִי אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ: גַּיְּרֵנִי עַל־מְנָת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּה כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אֶחָת. דְּחָפוֹ בְּאַמַּת־הַבִּנְיָן שֶׁבְּיָדוֹ. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל – גִּיְּרוֹ. אָמַר לוֹ: דִּעֲלָךְ סְנֵי לְחַבְרָךְ לָא תַעְבֵּד (מַה שֶׁשָּׂנְאוּי עָלֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה לַחֲבֵרֶךָ) – זוֹ הִיא כָל הַתּוֹרָה כֻלָּה; וְהַשְּׁאָר פֵּרוּשׁ הוּא – לֵךְ לְמָד (שבת לא.).

ו. גְּנֵבָה, גְּזֵלָה וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים

קכז רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ (אב' ב).

קכח אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם: הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ – זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית¹⁸²⁶, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: זוֹ מִדַּת סְדֹם¹⁸²⁷; שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי – עַם הָאָרֶץ¹⁸²⁸; שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ – חָסִיד; שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי וְשֶׁלִּי שֶׁלִּי – רָשָׁע (שם ה).

קכט כָּל־הַנּוֹתֵן עֵינוֹ בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ – מַה שֶּׁמְבַקֵּשׁ אֵין נוֹתְנִין לוֹ וּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ נוֹטְלִין הֵימֶנּוּ (סוטה ט.).

קל אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַגּוֹזֵל אֶת־חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה כְּאִלּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כֵּן אָרְחוֹת כָּל־בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת־נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח”¹⁸²⁹ (ב"מ קיט.).

קלא “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל־בָּשָׂר בָּא לְפָנַי”¹⁸³⁰ – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל חָמָס, שֶׁהֲרֵי דוֹר הַמַּבּוּל עָבְרוּ עַל הַכֹּל וְלֹא נֶחְתַּם עֲלֵיהֶם גְּזַר־דִּינָם עַד שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגָזֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם, וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת־הָאָרֶץ”¹⁸³¹; וְכָתוּב: “הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה רֶשַׁע” וגו‘¹⁸³² – אָמַר רַ’ אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁזָּקַף עַצְמוֹ¹⁸³³ כְּמַקֵּל וְעָמַד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, “לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם” וגו'¹⁸³⁴ (סנה' קח.).

קלב אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲפִלּו גָזַל מָרֵישׁ¹⁸³⁵ וּבְנָאוֹ בַבִּירָה¹⁸³⁶ – מְקַעְקֵעַ¹⁸³⁷ כָּל־הַבִּירָה כֻלָּהּ וּמַחֲזִיר מָרֵישׁ לִבְעָלָיו (תענ' טז.).

קלג אָמַר רַ' אַבָּא: קָשֶׁה גָזֵל הַנֶּאֱכָל, שֶׁאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהַחֲזִירוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים”¹⁸³⁸ (חול' פט.).

קלד אָמַר רַ' לֵוִי: קָשֶׁה גֵּזֶל הֶדְיוֹט¹⁸³⁹ יוֹתֵר מִגֵּזֶל גָּבוֹהַּ¹⁸⁴⁰ (ב"ב פח:).

קלה שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁגָּזַל סְאָה שֶׁל חִטִּים, טְחָנָהּ, לָשָׁהּ וַאֲפָאָהּ וְהִפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה, כֵּיצַד מְבָרֵךְ? אֵין זֶה מְבָרֵךְ, אֶלָּא מְנָאֵץ; וְעַל זֶה נֶאֱמַר: “וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְיָ”¹⁸⁴¹ (ב"ק צד.).

קלו “וּלְקַחְתֶּם לָכֶם… פְּרִי עֵץ הָדָר” וגו‘¹⁸⁴² – מִשֶּׁלָּכֶם וְלֹא הַגָּזוּל. אָמַר רַ’ לֵוִי: מִי שֶׁלּוֹקֵחַ לוּלָב גָּזוּל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְלִסְטִים שֶׁיּוֹשֵׁב בְּפָרָשַׁת־דְּרָכִים וּמְקַפֵּחַ¹⁸⁴³ לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים. פַּעַם אַחַת עָבַר עָלָיו לִגְיוֹן¹⁸⁴⁴ אֶחָד לִגְבּוֹת מִסִּים שֶׁל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה. עָמַד לְפָנָיו וְקִפְּחוֹ וְנָטַל כָּל־מַה שֶּׁהָיָה בְיָדוֹ. לְאַחַר יָמִים נִתְפַּס אוֹתוֹ לִסְטִים וְנֶחְבַּש¹⁸⁴⁵ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. שָׁמַע אוֹתוֹ הַלִּגְיוֹן וְהָלַךְ אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: תֶּן לִי מַה שֶּׁקִּפַּחְתַּנִי וַאֲנִי אֲלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: מִכָּל־מַה שֶּׁקִּפַּחְתִּי וּמִכָּל־מַה שֶׁנָּטַלְתִּי אֵין לִי כְלוּם, אֶלָּא שָׁטִיחַ זֶה שֶׁתַּחְתַּי וְהוּא מִשֶּׁלָּךְ. אָמַר לוֹ: תְּנֵהוּ לִי וַאֲנִי אֲלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת לְפִנֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: טְלֵהוּ. לְמָחָר הֶעֱמִידוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לַדִּין. שָׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ: יֵשׁ־לְךָ בֶּן־אָדָם שֶׁיְלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת? אָמַר לוֹ: יֵשׁ לִגְיוֹן פְּלוֹנִי שֶׁיְלַמֵּד עָלַי זְכוּת. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ וְקָרָא לוֹ. אָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אַתָּה זְכוּת עַל אָדָם זֶה? אָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי, כְּשֶׁשְּׁלַחְתַּנִי לִגְבּוֹת מִסִּים שֶׁל אוֹתָהּ מְדִינָה עָמַד זֶה לְפָנַי וְקִפְּחַנִי וְנָטַל כָּל־מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי, וְשָׁטִיחַ זֶה, שֶׁהוּא מִשֶּׁלִּי, מֵעִיד עָלָיו. וְכָל הָעָם צֹוֵחַ וְאוֹמֵר: אוֹי לוֹ לָזֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה סַנֵּיגוֹרוֹ קַטֵּיגוֹרוֹ¹⁸⁴⁶! כָּךְ אָדָם לוֹקֵחַ לוּלָב לִזְכּוֹת בּוֹ, וְאִם הָיָה גָזוּל – צֹוֵחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאוֹמֵר: גָּזוּל אֲנִי, חָמוּס אֲנִי, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: אוֹי לָזֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה סַנֵּיגוֹרוֹ קַטֵּיגוֹרוֹ! (ויק"ר ל).

קלז כָּל־מִי שֶׁיָּדָיו מְלֻכְלַכוֹת בְּגָזֵל הוּא קוֹרֵא לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאֵינוֹ עוֹנֶה אוֹתוֹ (שמ"ר כב.).

קלח מַר זוּטְרָא הֶחָסִיד – נִגְנַב לוֹ כִּיס שֶׁל כֶּסֶף בַּפֻּנְדָּק¹⁸⁴⁷; רָאָה שֶׁתַּלְמִיד אֶחָד רוֹחֵץ יָדָיו וּמְנַגְּבָן בְּבֶגֶד חֲבֵרוֹ. אָמַר: זֶה הוּא – שֶׁאֵינוֹ חָס עַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ. כְּפָתוּהּוּ¹⁸⁴⁸ וְהוֹדָה (ב"מ כד.).

––––––––

קלט מַעֲשֶׂה בְשִׁלְטוֹן¹⁸⁴⁹ אֶחָד שֶׁהָיָה הוֹרֵג אֶת־הַקַּבְּלָנִים¹⁸⁵⁰ וּמַתִּיר¹⁸⁵¹ אֶת־הַגַּנָּבִים, וְהָיוּ הַכֹּל מְלִיזִין¹⁸⁵² עָלָיו, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּרָאוּי. מֶה עָשָׂה? הוֹצִיא כְרוּז¹⁸⁵³ בַּמְּדִינָה וְאָמַר: כָּל־הָעָם לַקֻּמְפּוֹן¹⁸⁵⁴. מֶה עָשָׂה? הֵבִיא חֻלְדּוֹת¹⁸⁵⁵ וְנָתַן לִפְנֵיהֶן מָנוֹת, וְהָיוּ הַחֻלְדּוֹת נוֹטְלוֹת אֶת־הַמָּנוֹת וּמוֹלִיכוֹת אוֹתָן לַחוֹרִים. לְמָחָר הוֹצִיא כְרוּז: כָּל הָעָם לַקֻמְפּוֹן! הֵבִיא חֻלְדּוֹת וְנָתַן לִפְנֵיהֶן מָנוֹת, וְסָתַם אֶת־הַחוֹרִים, וְהָיוּ הַחֻלְדּוֹת נוֹטְלוֹת אֶת־הַמָּנוֹת וּמוֹלִיכוֹת אוֹתָן לַחוֹרִים וּמֹוֹצְאוֹת אוֹתָם מְסֻתָּמִים וּמַחֲזִירוֹת אֶת־הַמָּנוֹת לִמְקוֹמָן. לוֹמַר, שֶׁאֵין הַכֹּל אֶלָּא מִן הַקַּבְּלָנִים (ויק"ר ו).

קמ אֵין נוֹתְנִין פִּרְצָה לִפְנֵי הַכָּשֵׁר, בְּיוֹתֵר לִפְנֵי הַגַּנָּב (תנח' וישלח).

קמא פִּרְצָה קוֹרְאָה לַגַּנָּב¹⁸⁵⁶ (סוכה כו).

קמב לָאו עַכְבְּרָא גַנָּב אֶלָּא חוֹרָא גַנָּב (לֹא הָעַכְבָּר גַּנָּב, אֶלָּא הַחוֹר גַּנָּב) (גיט' מה.).

קמג אִי לָאו עַכְבְּרָא – חוֹרָא מְנָא לֵיהּ? (אִם לֹא הָעַכְבָּר – הַחוֹר מִנַּיִן לוֹ?) (ערכ' ל.).

––––––––

קמד בֶּן בַּג־בַּג אוֹמֵר: אַל תִּכָּנֵס לַחֲצַר חֲבֵרְךָ לִטּוֹל אֶת־שֶׁלְּךָ שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת, שֶׁמָּא תֵרָאֶה עָלָיו כְּגַנָּב, אֶלָּא שְׁבוֹר אֶת־שִׁנָּיו וֶאֱמָר לוֹ: שֶׁלִּי אֲנִי נוֹטֵל! (ב"ק כז:).

קמה אָמַר לוֹ רַב אַדָּא בְּנוֹ שֶׁל רַב אִוְיָא לְרַב אָשֵׁי: מַה בֵּין גַּזְלָן לְחַמְסָן? אָמַר לוֹ: חַמְסָן נוֹתֵן דָּמִים¹⁸⁵⁷, גַּזְלָן אֵינוֹ נוֹתֵן דָמִים (שם סב).

קמו שָׁנִינוּ, “לֹא תִּגְנֹב”¹⁸⁵⁸ – עַל מְנָת לְמֵקַט¹⁸⁵⁹; “לֹא תִּגְנֹב” – עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵפֶל (ב"מ סא:).

––––––––

קמז שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכָּאי: מִפְּנֵי מָה הֶחֱמִירָה תוֹרָה בְּגַנָּב יוֹתֵר מִבְּגַזְלָן¹⁸⁶⁰? אָמַר לָהֶם: זֶה הִשְׁוָה¹⁸⁶¹ כְבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ וְזֶה לֹא הִשְׁוָה כְבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ; כִּבְיָכוֹל, עָשָׂה עַיִן שֶׁל מַטָּה¹⁸⁶² כְּאִלּוּ אֵינָהּ רוֹאָה וְאֹזֶן שֶׁל מַטָּה כְּאִלּוּ אֵינָהּ שׁוֹמָעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵיְיָ לַסְתִּיר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ”¹⁸⁶³.

אָמַר רַ' מֵאִיר: מְשָׁלוֹ מָשָׁל מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁהָיוּ בָעִיר וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה. אֶחָד זִמֵּן אֶת־בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִמֵּן אֶת בְּנֵי־הַמֶּלֶךְ¹⁸⁶⁴ וְאֶחָד לֹא זִמֵּן אֶת־בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִמֵּן אֶת־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. אֵיזֶה מֵהֶם עָנְשׁוֹ מְרֻבֶּה? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה שֶׁזִּמֵּן אֶת־בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִמֵּן אֶת־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ (ב"ק עט:).

קמח רַב הוּנָא הֶחֱמִיצוּ לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת חָבִיּוֹת שֶׁל יָיִן. נִכְנְסוּ אֶצְלוֹ חֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ: יְפַשְׁפֵּשׁ מָר בְּמַעֲשָׂיו¹⁸⁶⁵. אָמַר לָהֶם: וְכִי חָשׁוּד אֲנִי בְּעֵינֵיכֶם? אָמְרוּ לוֹ: וְכִי חָשׁוּד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה דִין בְּלֹא דִין¹⁸⁶⁶. אָמַר לָהֶם: אִם יֵשׁ מִי שֶׁשָּׁמַע עָלַי דָּבָר – יֹאמַר. אָמְרוּ לוֹ: כָּךְ שָׁמַעְנוּ, שֶׁאֵין מָר נוֹתֵן לַאֲרִיסוֹ¹⁸⁶⁷ בִּזְמוֹרוֹת¹⁸⁶⁸. אָמַר לָהֶם: וְכִי מַנִּיחַ הוּא לִי מֵהֶן כְּלוּם¹⁸⁶⁹? – הֲרֵי הוּא גוֹנֵב כֻּלָּן! אָמְרוּ לוֹ: זוֹהִי שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת: “בָּתַר גַּנָּבָא גְּנוֹב וְטַעְמָא טְעֵים”¹⁸⁷⁰ (אַחַר הַגַּנָּב גְּנוֹב וּטְעוֹם טָעַם). אָמַר לָהֶם: הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי שֶׁאֶתֵּן לוֹ… – יֵשׁ אוֹמְרִים: חָזַר הַחֹמֶץ וְנַעֲשָׂה יָיִן; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: נִתְיַקֵּר הַחֹמֶץ וְנִמְכַּר בִּדְמֵי יָיִן (בר' ה:).

קמט שֻׁתַּף לִסְטִים כְּלִסְטִים (ירוש' סנה' פ“א, ה”ב).

קנ אָמַר רַב הוּנָא: מִנַּיִן לְגֵזֶל נָכְרִי שֶׁהוּא אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָכַלְתָּ אֶת־כָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ”¹⁸⁷¹ – בִּזְמַן שֶׁהֵם מְסוּרִים בְּיָדֶךָ וְלֹא בִּזְמַן שֶׁאֵינָם מְסוּרִים בְּיָדֶךָ (ב"ק קיג:).

קנא לֹא נִתְּנָה תוֹרָה עַל מְנָת כֵּן אֶלָּא לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי־אָתָּה, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר”¹⁸⁷². מִכָּאן אָמְרוּ: יַרְחִיק אָדָם עַצְמוֹ מִן הַגָּזֵל מִיִּשְׂרָאֵל וּמִן הַגּוֹי, וַאֲפִלּוּ מִכָּל־אָדָם שֶׁבַּשּׁוקּ, שֶׁהַגּוֹנֵב לְגוֹי לְסוֹף שֶׁהוּא גוֹנֵב לְיִשְׂרָאֵל, וְהַגּוֹזֵל לְגוֹי לְסוֹף שֶׁהוּא גוֹזֵל לְיִשְׂרָאֵל, נִשְׁבָּע לְגוֹי לְסוֹף שֶׁהוּא נִשְׁבָּע לְיִשְׂרָאֵל, מְכַחֵשׁ לְגוֹי לְסוֹף מְכַחֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל, שׁוֹפֵךְ דָּמִים לְגוֹי לְסוֹף שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ דָּמִים לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא נִתְּנָה תוֹרָה עַל מְנָת כֵּן אֶלָּא כְדֵי לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל – “וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים”¹⁸⁷³, מַהוּ אוֹמֵר בְּסוֹף הָעִנְיָן? “וְהִגִּידוּ אֶת־כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם”¹⁸⁷⁴ (תדא"ר כו).

קנב גָּזַל אֶת־הַנָּכְרִי וָמֵת, אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ, מִפְּנֵי חִלּוּל־הַשֵּׁם (תוס' ב"ק י).

קנג מְרֻבָּה גְּזֵלַת הַמֵּת מִגְּזֵלַת הֶחָי, שֶׁהַגּוֹזֵל אֶת־הַחַי הוּא יָכוֹל לְפַיְּסוֹ וּלְהַחֲזִיר לוֹ אֶת־הַגְּזֵלוֹת, הַגּוֹזֵל אֶת־הַמֵּת אֵינוֹ יָכוֹל לְפַיְּסוֹ וּלְהַחֲזִיר לוֹ גְּזֵלוֹ (שמח' ט).

קנד לֶעָתִיד־לָבוֹא הַפֶּה וְהַכָּרֵס מְדַיְּנִים זֶה עִם זֶה. הַפֶּה אוֹמֵר לַכָּרֵס: כָּל־מַה שֶּׁגָּזַלְתִּי וְחָמַסְתִּי בָּךְ נָתָתִּי; וּלְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים הִיא נִבְקַעַת, וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ: הֵא לְךָ כָּל־מַה שֶּׁגָּזַלְתָּ וְחָמָסְתָּ! (ב"ר ק).

קנה יוֹשְׁבֵי כְרָכִּים יֵשׁ בָּהֶם גָּזֵל (עיר' כא:).

קנו גַּנָּבָא אַפּוּם מַחְתַּרְתָּא רַחֲמָנָא קָרֵי¹⁸⁷⁵ (הַגַּנָּב עַל־פִּי מַחְתֶּרֶת קוֹרֵא לַשָּׁמָיִם (בר' סג.).

קנז חַסְרֵיהּ לְגַנָּבָא נַפְשֵׁיהּ לִשְׁלָמָא נָקֵט¹⁸⁷⁶ (כְּשֶׁהַגַּנָּב חָסֵר מַחֲזִיק עַצְמוֹ לְאִישׁ שָׁלוֹם) (סנה' כב.).

קנח מִגּוֹ דַחֲשִׁיד אַמָּמוֹנָא¹⁸⁷⁷ חֲשִׁיד אַשְּׁבוּעֲתָא¹⁸⁷⁸ (מִתּוֹךְ שֶׁחָשׁוּד עַל הַמָּמוֹן חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה) (ב"מ ה:).

––––––––

קנט מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידֵי רַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לִכְזִיב. פָּגְעוּ בָהֶם לִסְטִים. אָמְרוּ לָהֶם: לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים? אָמְרוּ לָהֶם: לְעַכּוֹ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִכְזִיב¹⁸⁷⁹ פָּרָשׁוּ¹⁸⁸⁰. אָמְרוּ לָהֶם: תַּלְמִידֵי מִי אַתֶּם? אָמְרוּ לָהֶם: תַּלְמִידֵי רַ' עֲקִיבָא. אָמְרוּ לָהֶם: אַשְׁרֵי רַ' עֲקִיבָא וְתַלְמִידָיו, שֶׁלֹּא פָגַע בָּהֶם אָדָם רַע מֵעוֹלָם.

רַב מְנַשֶּׁה הָיָה הוֹלֵךְ לְבֵי־תוֹרְתָא, פָּגְעוּ בּוֹ גַנָּבִים. אָמְרוּ לוֹ: לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: לְפוּמְבְּדִיתָא. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבֵי־תוֹרְתָא פָּרַשׁ. אָמְרוּ לוֹ: תַּלְמִידוֹ שֶׁל יְהוּדָה¹⁸⁸¹ הָרַמַּאי¹⁸⁸² אָּתָּה! אָמַר לָהֶם: יוֹדְעִים אַתֶּם אוֹתוֹ, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיוּ בְנֵי־אָדָם הַלָּלוּ בְּנִדּוּי¹⁸⁸³! הָלְכוּ וְעָסְקוּ בִגְנֵבָה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וְלֹא הִצְלִיחוּ. כֵּוָן שֶׁרָאוּ כָךְ בָּאוּ וְתָבְעוּ נִדּוּיָם¹⁸⁸⁴. וְהָיָה בָהֶם גַּרְדִּי¹⁸⁸⁵ שֶׁלֹּא בָא לְהַתִּיר נִדּוּיוֹ וַאֲכָלוֹ אֲרִי.

בּוֹא וּרְאֵה מַה בֵּין גַּנָּבֵי בָבֶל לְלִסְטִים שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל¹⁸⁸⁶ (ע"ז כה, כו).

קס דָּרַשׁ רָבָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “חָתַר בַּחשֶׁךְ בָּתִּים יוֹמָם חִתְּמוּ־לָמוֹ”¹⁸⁸⁷? מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן וּמַפְקִידִים אֶצְלָם אֲפַרְסְמוֹן¹⁸⁸⁸ וּמַנִּיחִים אוֹתָם בְּבֵית־גִּנְזֵיהֶם, וְלָעֶרֶב בָּאִים וּמְרִיחִים אוֹתוֹ כְּכֶלֶב, וְחוֹתְרים שָׁם וְנוֹטְלִים אוֹתוֹ מָמוֹן.

דְּרָשָׁהּ רַ' יוֹסֵי בְּצִפּוֹרֵי, נֶחְתְּרוּ בְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שְׁלשׁ מֵאוֹת מַחְתָּרוֹת בְּצִפּוֹרֵי. הָיוּ בָאִים [בְּנֵי הָעִיר] וּמְצַעֲרִים אוֹתוֹ, אָמְרוּ לוֹ: נָתַתָּ דֶּרֶךְ לְגַנָּבִים. אָמַר לָהֶם: וְכִי יוֹדֵעַ הָיִיתִי שֶׁיָּבֹאוּ הַגַּנָּבִים? (סנה' קט.; ע"י).

קסא רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן מְצָאוֹ לְבַלָּשׁ¹⁸⁸⁹ אֶחָד שֶׁהוּא תוֹפֵס גַּנָּבִים. אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ אַתָּה מַּכִּיר בָּהֶם? וְכִי לֹא לְחַיּוֹת הֵם דּוֹמִים שֶׁיּוֹצְאִים בַּלַּיְלָה וּמִתְחַבְּאִים בַּיּוֹם? וְשֶׁמָּא אַתָּה נוֹטֵל צַדִּיקִים וּמַנִּיחַ רְשָׁעִים… אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה? מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא. אָמַר לוֹ: בּוֹא וַאֲלַמֶּדְךָ מַה תַּעֲשֶׂה: הִכָּנֵס בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת לַחֲנוּת, וּכְשֶׁתִּרְאֶה אָדָם שׁוֹתֶה יַיִן יוֹשֵׁב וּמַחֲזִיק כּוֹס בְּיָדוֹ וּמְנַמְנֵם – שְׁאַל עָלָיו. אִם תַּלְמִיד־חָכָם הוּא – הִשְׁכִּים לְתַלְמוּדוֹ; אִם פּוֹעֵל הוּא – הִשְׁכִּים לִמְלַאכְתּוֹ; לֹא זֶה וְלֹא זֶה – תָּפְסֵהוּ, גַּנָּב הוּא. נִשְׁמְעוּ הַדְּבָרִים לַמֶּלֶךְ. אָמְרוּ: “קַרְיָנָא דְאִגַּרְתָּא אִיהוּ לֶהֱוֵי פַרְוָנְקָא”¹⁸⁹⁰ ("קוֹרֵא הַאִגֶּרֶת הוּא יְהֵא הַשָּׁלִיחַ). הֵבִיאוּ אֶת־רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן – וְהָיָה תוֹפֵס גַּנָּבִים. שָׁלַח לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה: חֹמֶץ בֶּן יָיִן¹⁸⁹¹! עַד מָתַי אַתָּה מוֹסֵר עַמּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ לַהֲרֵגָה? שָׁלַח לוֹ רַ' אֶלְעָזָר: קוֹצִים אֲנִי מְכַלֶּה מִן הַכָּרֶם. שָׁלַח לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: יָבֹא בַעַל־הַכֶּרֶם וִיכַלֶּה אֶת־קוֹצָיו (ב“מ פג:; ע”י).

קסב אָמַר רַב גִּדֵּל אָמַר רַב: נִרְשִׁי¹⁸⁹² נְשָׁקְךָ – מְנֵה שִׁנֶּיךָ¹⁸⁹³; נְהַר־פְּקוֹדִי לִוֶּךָ – מִפְּנֵי טַלִית נָאָה שֶׁרָאָה עָלֶיךָ; פּוּמְבְּדִיתָאִי לִוֶּךָ – שַׁנֵּה אַכְסַנְיָא שֶׁלָּךְ¹⁸⁹⁴ (חול' קכז.).

––––––––

קסג אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: נִמְנוּ וְגָמְרוּ בַּעֲלִיַּת בֵּית־נִתְזָה¹⁸⁹⁵ בְּלֹד: כָּל־עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אִם אוֹמְרִין לְאָדָם “עֲבוֹר וְאַל תֵּהָרֵג” – יַעֲבוֹר וְאַל יֵהָרֵג, חוּץ מֵעֲבוֹדָה־זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים (סנה' עד.).

קסד גָּלוּת בָּאָה לָעוֹלָם עַל עֲבוֹדָה־זָרָה וְעַל גִּלּוּי־עֲרָיוֹת וְעַל שְׁפִיכוּת־דָּמִים (אב' ה).

קסה סִיעָה שֶׁל בְּנֵי־אָדָם שֶׁאָמְרוּ לָהֶם נָכְרִים: תְּנוּ לָנוּ אֶחָד מִכֶּם וְנַהַרְגֵהוּ, וְאִם לָאו הֲרֵי אָנוּ הוֹרְגִים אֶת־כֻּלְּכֶם – יֵהָרְגוּ כֻלָּם וְאַל יִמְסְרוּ לָהֶם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, אֲבָל אִם יִחֲדוּהוּ לָהֶם, כְּגוֹן שֶׁיִּחֲדוּ לְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי – יִתְּנוּהוּ לָהֶם וְאַל יֵהָרְגוּ כֻלָּם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר; “וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל־כָּל־הָעָם בְּחָכְמָתָהּ” וגו'¹⁸⁹⁶ – אָמְרָה לָהֶם: הוֹאִיל וְהוּא נֶהֱרָג וְאַתֶּם נֶהֱרָגִים – תְּנוּהוּ לָהֶם וְאַל תֵּהָרְגוּ כֻלְּכֶם (תוספ' תרומ' ז).

קסו עֻלָּא בַר קוֹשָׁב תְּבָעַתּוּ הַמַּלְכוּת¹⁸⁹⁷, עָמַד וּבָרַח לְלֹד אֵצֶל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שָׁלְחָה גַיִס אַחֲרָיו. בָּאוּ וְהִקִּיפוּ אֶת־הָעִיר, אָמְרוּ לָהֶם: אִם אֵין אַתֶּם נוֹתְנִים אוֹתוֹ אֵלֵינוּ נַחֲרִיב אֶת־הַמְּדִינָה. נִטְפַּל לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וּפִיְּסוֹ¹⁸⁹⁸ וְאָמַר לוֹ: מוּטָב שֶׁיֵּהָרֵג אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאַל יֵהָרֵג הַצִּבּוּר עַל־יָדוֹ. נִתְפַּיֵּס לוֹ וּנְתָנוֹ לָהֶם. הָיָה אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, רָגִיל לְהִגָּלוֹת אֶצְלוֹ. כֵּוָן שְׁעָשָׂה כָךְ לֹא נִגְלָה. צָם רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שְׁלשִׁים יוֹם וְנִגְלָה אֵלָיו. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִפְּנֵי מָה בָּטַלְתָּ¹⁸⁹⁹ וְלֹא בָאתָ? אָמַר לוֹ: וְכִי חָבֵר אֲנִי לְמָסוֹרוֹת¹⁹⁰⁰? אָמַר לוֹ: וְלֹא מִשְׁנָה עָשִׂיתִי¹⁹⁰¹? אָמַר לוֹ: וְכִי מִשְׁנַת חֲסִידִים הִיא? יֵעָשֶׂה הַדָּבָר עַל־יְדֵי אֲחֵרִים וְלֹא עַל־יָדֶךָ (ירוש' תרומ' פ“ח, ה”ד; ב"ר צד).

קסז אָדָם אֶחָד בָּא לִפְנֵי רָבָא, אָמַר לוֹ: הַשִּׁלְטוֹן שֶׁל עִירִי אָמַר לִי: לֵךְ וַהֲרוֹג אֶת־פְּלוֹנִי, וְאִם לָאו – אֶהֱרֹג אוֹתָךְ. אָמַר לוֹ: תֵּהָרֵג וְלֹא תַהֲרֹג – מָה רָאִיתָ שֶׁהַדָּם שֶׁלְךָ אָדֹם יוֹתֵר, שֶׁמָּא דָמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ אָדֹם יוֹתֵר (פסח' כח:).

קסח “וְנֶהֶפְכוּ כָל־פָּנִים לְיֵרָקוֹן”¹⁹⁰² – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה¹⁹⁰³ וּפָמַלְיָא שֶׁל מָטָּה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַלָּלוּ מַעֲשֵׂה יָדַי וְהַלָּלוּ מַעֲשֵׂה יָדַי¹⁹⁰⁴ – הֵיאַךְ אֲאַבֵּד אֵלּוּ מִפְּנֵי אֵלּוּ? (סנה' צח:).

קסט מַעֲשֶׂה בִשְׁנֵי אַחִים שֶׁהָרַג אֶחָד מֵהֶם אֶת־חֲבֵרוֹ. מֶה עָשְׂתָה אִמָּם? נָטְלָה כוֹס אֶחָד וּמִלְאַתּוּ מִדָּמוֹ וְהִנִיחַתּוּ בְּמִגְדָּל, וְהָיְתָה נִכְנֶסֶת כָּל־יוֹם וָיוֹם וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ הַדָּם תּוֹסֵס. פַּעַם אַחַת נִכְנְסָה וְהִבִּיטָה בוֹ וּמְצָאַתּוּ שֶׁשָּׁתָק. אוֹתָהּ שָׁעָה יָדְעָה שֶׁנֶּהֱרַג בְּנָהּ הָאַחֵר; לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: “שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ”¹⁹⁰⁵ (דב ר ב).

ז. אוֹנָאָה וּגְנֵבַת־דָּעַת

קע אָמַר רַב חִסְדָּא: כָּל־הַשְּׁעָרִים נִנְעָלִים¹⁹⁰⁶, חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה¹⁹⁰⁷.

אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: הַכֹּל נִפְרָע¹⁹⁰⁸ בִּידֵי שָׁלִיחַ, חוּץ מֵאוֹנָאָה¹⁹⁰⁹.

אָמַר רַ' אַבָּהוּ: שְׁלשָׁה אֵין הַפַּרְגּוֹד נִנְעָל בִּפְנֵיהֶם¹⁹¹⁰: אוֹנָאָה וְגָזֵל וַעֲבוֹדָה זָרָה (ב"מ נט.).

קעא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “לֹא־תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה”¹⁹¹¹ – “בַּמִּדָּה” זוֹ מְדִידַת קַרְקָע, שֶׁלֹּא יִמְדּוֹד לְאֶחָד בִּימוֹת הַחַמָּה וּלְאַחֵר בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים¹⁹¹²; “בַּמִּשְׁקָל” – שֶׁלֹּא יַטְמִין מִשְׁקְלוֹתָיו בַּמֶּלַח¹⁹¹³; “וּבַמְּשׂוּרָה”¹⁹¹⁴ – שֶׁלֹּא יַרְתִּיחַ¹⁹¹⁵. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמַה מְּשׂוּרָה, שֶׁהִיא אֶחָד מִשְּׁלשִׁים וְשִׁשָּה בְּלֹג, הִקְפִּידָה עָלָיו תּוֹרָה, קַל־וָחֹמֶר לְהִין וַחֲצִי הִין וּשְׁלִישִׁית הַהִין וּרְבִיעִית הַהִין וְלֹג וַחֲצִי לֹג וּרְבִיעִית הַלֹּג.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּשְׁהֶה מִדָּה חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וַאֲפִלּוּ הִיא עָבִיט שֶׁל מֵימֵי־רַגְלָיִם¹⁹¹⁶ (שם סא:; ב"ב פט:).

קעב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִנַּיִן שֶׁאֵין מוֹחֲקִין¹⁹¹⁷ בְּמָקוֹם שֶׁגּוֹדְשִׁין וְאֵין גּוֹדְשִׁין בְּמָקוֹם שֶׁמּוֹחֲקִין? – תַּלְמוּד לוֹמַר: “אֵיפָה שְׁלֵמָה”¹⁹¹⁸. וּמִנַּיִן שֶׁאִם אָמַר: הֲרֵינִי מוֹחֵק בְּמָקוֹם שֶׁגּוֹדְשִׁין וְלִפְחוֹת לוֹ¹⁹¹⁹ מִן הַדָּמִים וַהֲרֵינִי גוֹדֵשׁ בְּמָקוֹם שֶׁמוֹחֲקִין וּלְהוֹסִיף לוֹ עַל הַדָּמִים, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ? – תַּלְמוּד לוֹמַר: אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק¹⁹²⁰ יִהְיֶה־לָךְ"¹⁹²¹.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִנַּיִן שֶׁאֵין מְעַיְּנִין¹⁹²² בְּמָקוֹם שֶׁמַּכְרִיעִין¹⁹²³ וְאֵין מַכְרִיעִין בְּמָקוֹם שֶׁמְּעַיְּנִין? – תַּלְמוּד לוֹמַר: “אֶבֶן שְׁלֵמָה”¹⁹²⁴. וּמִנַּיִן שֶׁאִם אָמַר: הֲרֵינִי מְעַיֵּן בְּמָקוֹם שֶׁמַּכְרִיעִין וְלִפְחוֹת לוֹ מִן הַדָּמִים וַהֲרֵינִי מַכְרִיעַ בְּמָקוֹם שֶׁמְּעַיְּנִין וּלְהוֹסִיף לוֹ עַל הַדָּמִים, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ? – תַּלְמוּד לוֹמַר: “אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה־לָּךְ”¹⁹²⁵.

אָמַר רַ' יְהוּדָה מִסּוּרָא: “לֹא־יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ¹⁹²⁶”¹⁹²⁷ – מַה טָּעַם? מִשּׁוּם “אֵיפָה וְאֵיפָה”¹⁹²⁸; “לֹא־יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ”¹⁹²⁹ – מַה טָּעַם? מִשּׁוּם “אֶבֶן וָאָבֶן”¹⁹³⁰. אֲבָל “אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה־לָךְ”¹⁹³¹, “אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה־לָּךְ”¹⁹³² (ב"ב פט.).

קעג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין עוֹשִׂין אֶת־הַמָּחָק¹⁹³³ צִדּוֹ אֶחָד עָבֶה וְצִדּוֹ אֶחָד קָצָר¹⁹³⁴, וְלֹא יִמְחַק בְּבַת־אֶחָת¹⁹³⁵, שֶׁהַמּוֹחֵק בְּבַת־אַחַת רַע לַמּוֹכֵר וְיָפֶה לַלּוֹקֵחַ, וְלֹא יִמְחַק מְעַט־מְעָט, שֶׁרַע לַלּוֹקֵחַ וְיָפֶה לַמּוֹכֵר.

וְעַל כֻּלָּן אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכָּאי: אוֹי לִי אִם אֹמַר, אוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר. אִם אֹמַר – שֶׁמָּא יִלְמְדוּ הָרַמָּאִים, וְאִם לֹא אֹמַר – שֶׁמָּא יֹאמְרוּ הָרַמָּאִים¹⁹³⁶: אֵין תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים בְּקִיאִים בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ.

– אֲמָרָהּ אוֹ לֹא אֲמָרָהּ?

אָמַר שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: אֲמָרָהּ; וּמִמִּקְרָא זֶה אֲמָרָהּ: “כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְיָ וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם”¹⁹³⁷. (שם:).

קעד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַבָּא שָׁאוּל בֶּן־בָּטְנִית כָּנַס שְׁלשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי יַיִן מִבֵּרוּרֵי הַמִּדּוֹת¹⁹³⁸, וַחֲבֵרָיו¹⁹³⁹ כָּנְסוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי שֶׁמֶן מִמִּצוּי הַמִּדּוֹת¹⁹⁴⁰ וֶהֱבִיאוּם לִפְנֵי הַגִּזְבָּרִים לִירוּשָׁלָיִם, אָמְרוּ לָהֶם: אִי אַתֶּם זְקוּקִים לְכָךְ¹⁹⁴¹. אָמְרּוּ: אַף אָנוּ אֵין רְצוֹנֵנוּ בְכָךְ. אָמְרּוּ לָהֶם: הוֹאִיל וְהֶחֱמַרְתֶּם עַל עַצְמְכֶם עֲשׂוּ בָהֶם צָרְכֵי רַבִּים. (ביצה כט.; תוס' שם ג).

קעה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אוֹצְרֵי פֵרוֹת¹⁹⁴² וּמַלְוֵי רִבִּית וּמַקְטִינֵי אֵיפָה וּמַפְקִיעֵי שְׁעָרִים¹⁹⁴³ – עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: “לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה־בָּר, לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה”¹⁹⁴⁴; מַה כָּתוּב אַחֲרָיו – “נִשְׁבַּע יְיָ בִּגְאוֹן יַעֲקֹב אִם־אֶשְׁכַּח לָנֶצַח כָּל־מַעֲשֵׂיהֶם”¹⁹⁴⁵ (ב"ב צ:).

קעו אָמַר אֵלִיָּהוּ: פַּעַם אַחַת בָּא וְיָשַׁב [לְפָנַי] אָדָם אֶחָד שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מִקְרָא וְאֵין בּוֹ מִשְׁנָה, אָמַר לִי: רַבִּי! מַעֲשֶׂה הָיָה בִי שֶׁמָכַרְתִּי לְגוֹי אַרְבָּעָה כֹרִים שֶׁל תְּמָרִים וּמְדַדְתִּים לוֹ בְּבַיִת אָפֵל מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה; אָמַר לִי הַגּוֹי: “אַתָּה וְהָאֱלֹהִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹדֵעַ בַּמִּדָּה שֶׁאַתָּה מוֹדֵד לִי”¹⁹⁴⁶, וְחִסַּרְתִּיו בַּמְּדִידָה שָׁלשׁ סְאִין שֶׁל תְּמָרִים. לְאַחַר מִכָּאן נָטַלְתִּי הַמָּעוֹת וְלָקַחְתִּי בָהֶן כַּד אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן וְהִנַּחְתִּיו בַּמָּקוֹם שֶׁמָכַרְתִּי אֶת־הַתְּמָרִים לַגּוֹי, נִקְרַע הַכַּד וְנִשְׁפַּךְ הַשָּׁמֶן. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי! בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, שֶׁאֵין לְפָנָיו מַשּׂוֹא־פָנִים; הַכָּתוּב אוֹמֵר: “לֹא־תַעֲשֹׁק אֶת־רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל”¹⁹⁴⁷ – רֵעֲךָ הֲרֵי הוּא כְאָחִיךָ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁגֵּזֶל הַגּוֹי גָּזֵל (תדב“א טו; ילק”ש צו, ז).

קעז “כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים, סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם”¹⁹⁴⁸ – הָיָה אֶחָד הוֹלֵךְ אֵצֶל הַצּוֹרֵף, שָׁמַע קוֹלוֹ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְבֶן־בֵּיתוֹ: הַנְחֵשׁ לוֹ¹⁹⁴⁹! אַף הוּא הָלַךְ¹⁹⁵⁰ לִקַּח לֹג שֶׁל יָיִּן, שָׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל בַּעַל הַיַּיִן אוֹמֵר לְבֶן־בֵּיתוֹ: הַמְהֵל לוֹ¹⁹⁵¹. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים – סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם”¹⁹⁵² (פסיק' טו).

קעח “וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל”¹⁹⁵³ – לִפְנֵי סוֹמֵא בְּדָבָר¹⁹⁵⁴. בָּא וְאָמַר לָךְ: בַּת פְּלוֹנִי מַה הִיא לִכְהֻנָּה? אַל תֹּאמַר לוֹ: כְּשֵׁרָה. וְהִיא אֵינָהּ אֶלָּא פְסוּלָה; הָיָה נוֹטֵל בְּךָ עֵצָה, אַל תִּתֶּן־לוֹ עֵצָה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ. אַל תֹּאמַר לוֹ: צֵא בְהַשְׁכָּמָה, שֶׁיְקַפְּחוּהוּ¹⁹⁵⁵ לִסְטִים; צֵא בַצָּהֳרַיִם, בִּשְׁבִיל שֶׁיִשְׁתָּרֵב¹⁹⁵⁶; וְאַל תֹּאמַר לוֹ: מְכוֹר שָׂדְךָ וְקַח לְךָ חֲמוֹר, וְאַתָּה עוֹקֵף עָלָיו¹⁹⁵⁷ וְנוֹטְלָהּ מִמֶּנּוּ. שֶׁמָּא תֹאמַר: עֵצָה יָפָה אֲנִי נוֹתֵן לוֹ, וַהֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְיָ”¹⁹⁵⁸ – כָּל־דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ “וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ” (ספרא קדושים; קיד' לב:).

קעט מַעֲשֶׂה בְעִיר אַחַת שֶׁלֹּא הָיָה בָהּ מֶלַח. וְהָיְתָה בָהּ חֲבוּרָה שֶׁל חַמָּרִים אוֹמְרִים: הוֹלְכִים אָנוּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי וּמְבִיאִים מֶלַח וּמוֹכְרִים עַד שֶׁלֹּא יָבֹאוּ אֲחֵרִים. וְהָיָה לָהֶם רֹאשׁ לַחֲבוּרָה. אָמְרוּ לוֹ: נֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי. אָמַר לָהֶם: יֵשׁ־לִי לַחֲרוֹשׁ לְמָחָר, אֶלָּא הַמְתִּינוּ עַד שֶׁאֶחֱרשׁ¹⁹⁵⁹ וְאַחַר־כָּךְ נֵלֵךְ. אָמְרוּ לוֹ: הֵן. מֶה עָשָׂה? אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: סִמָּן זֶה בְּיָדֵךְ. אִם אֹמַר לָךְ: הָבִיאִי לִי אֶת־הָעֹל" – אַתְּ תְּנִי לִי אֶת־הָאֻכָּף¹⁹⁶⁰; אִם אֹמַר לָךְ: “תְּנִי לִי אֶת־הַקַּנְקָן”¹⁹⁶¹ – אַתְּ תְּנִי לִי אֶת הַשָּׂק. מֶה עָשָׂה? נָתַן אֶת־הַשַּׂק עַל־גַּבֵּי הַחֲמוֹר וְהָלַךְ לוֹ, וְאוֹתָם חֲבֵרָיו יָשְׁנוּ עַד הַבֹּקֶר. עָמְדוּ בַבֹּקֶר וְקָרְאוּ לוֹ. אָמְרוּ לָהֶם הַשְּׁכֵנִים: "מִי אַתֶּם מְבַקְשִׁים? פְּלוֹנִי כְּבָר הָלַךְ לוֹ מֵאָמֶשׁ. וְהָלְכוּ לָהֶם בַּבֹּקֶר וּמְצָאוּהוּ חוֹזֵר בַּדָּרֶךְ. אָמְרוּ לוֹ: לָמָה עָשִׂיתָ כָּךְ? אָמַר לָהֶם: אִי אַתֶּם יוֹדְעִים לָמָּה? אִלְמָלֵי הָלַכְנוּ כֻלָּנוּ – מִיָּד הָיָה נוֹפֵל הַמֶּלַח בְּזוֹל; עַכְשָׁו אֲנִי הֵבֵאתִי, וְעַד שֶׁאַתֶּם בָּאִים – שֶׁלִּי מָכוּר, וּכְשֶׁתָּבוֹאוּ אַתֶּם תִּמְכְּרוּ יָפֶה¹⁹⁶². לָכֵן נֶאֱמַר: “שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ”¹⁹⁶³ – אִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת־הָעֹל אֻכָּף וְאֶת־הַקַּנְקָן שַׂק, אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמוֹד (שו“ט יב; ילק”ש תהל' יב).

קפ מַעֲשֶׂה בְרַ' יוֹנָתָן שֶׁהָיוּ לוֹ עֲדָשִׁים מְצַפְצְפוֹת¹⁹⁶⁴ וְהָיָה לוֹ קָרוֹב בְּעִיר אֶחָת. יָרַד אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ רַ' יוֹנָתָן: עֲדָשִׁים אֲנִי מְבַקֵּשׁ, יֵשׁ מֵהֶן בָּעִיר? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: מִכַּמָּה¹⁹⁶⁵? אָמַר לוֹ: מִכָּךְ וָכָךְ, וְכָל־זְמַן שֶׁתָּבוֹא אֲנִי נוֹטֵל לָךְ. לְיָמִים הָלַךְ רַ' יוֹנָתָן לָעִיר לְבֵית קְרוֹבוֹ, שָׁאַל עָלָיו, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: בַּשָּׂדֶה הוּא. הִמְתִּין לוֹ וְלֹא בָא. שָׁאַל לְאֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר: יֵשׁ כָּאן עֲדָשִׁים? אָמַר לוֹ: לָאו, חִטִּים יֵשׁ כָּאן. אָמַר לוֹ: עֲדָשִׁים אֲנִי מְבַקֵּשׁ. אָמַר לוֹ: נוֹטֵל אַתָּה מִכָּךְ וָכָךְ? הִרְבָּה עָלָיו אֶת־הַדָּמִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָמַר לוֹ קְרוֹבוֹ וְנָטַל הֵימֶנּוּ¹⁹⁶⁶. בָּא קְרוֹבוֹ מִן הַשָּׂדֶה, אָמַר לוֹ רַ' יוֹנָתָן: וְלֹא אָמַרְתָּ לִי שֶׁכָּךְ־וָכָךְ הָעֲדָשִׁים? הֲרֵי הוֹסִיפוּ לִי יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָמַרְתָּ לִּי! אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא עֲדָשִׁים אָמַרְתָּ לָהֶם? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אִלּוּ אָמַרְתָּ לָהֶם: “חִטִּים אֲנִי מְבַקֵּשׁ”, הָיוּ אוֹמְרִים לָךְ: רְצוֹנְךָ בַּעֲדָשִׁים? עַכְשָׁו שֶׁאָמַרְתָּ: “עֲדָשִׁים אֲנִי מְבַקֵּשׁ”, אוֹמְרִים לָךְ: רְצוֹנְךָ בְּחִטִּים? לְכָךְ נֶאֱמַר: “שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ”¹⁹⁶⁷.

רַ' חִיָּא צִפּוֹרַאי¹⁹⁶⁸ הָלַךְ לִקַּח חִטִּים מִסּוּרָא, אָמַר לוֹ רַ' יוֹנָתָן: כְּשֶׁתְּהֵא מְבַקֵּשׁ חִטִּים, הֱוֵי אוֹמֵר: שְׂעוֹרִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ, וּכְשֶׁתְּהֵא מְבַקֵּשׁ שְׂעוֹרִים, הֱוֵי אוֹמֵר: חִטִּים אֲנִי מְבַקֵּשׁ – וְלֹא יַעֲלוּ לְךָ אֶת הַשָּׁעַר (שם).

קפא אָמַר אַבַּיֵּי: מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַרְאוֹת חֲתִימַת־יָדוֹ בְּבֵית־דִּין – לֹא יַרְאֶה בְּסוֹף מְגִלָּה¹⁹⁶⁹, שֶׁמָּא יִמְצָאֶנָּה אַחֵר וְיִכְתּוֹב עָלָיו שְׁטַר־חוֹב. וּמַעֲשֶׂה בְּמוֹכֵס אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי אַבַּיֵּי וְאָמַר לוֹ: יַרְאֶה לִּי מָר חֲתִימַת־יָדוֹ, שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹאוּ הַתַּלְמִידִים וְיַרְאוּ לִי – אַעֲבִירֵם בְּלֹא מֶכֶס. הֶרְאָה לוֹ אַבַּיֵּי בְּרֹאשׁ מְגִלָּה. מָשַׁךְ [הַמּוֹכֵס אֶת הַמְּגִלָּה]¹⁹⁷⁰. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: כְּבָר קִדְּמוּךָ חֲכָמִים¹⁹⁷¹! (ב"ב קסז.).

קפב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רָבָא וּבְיָדוֹ שְׁטָר שֶׁחָתוּם עָלָיו רָבָא וְרַב אַחָא בַר אַדָּא. אָמַר לוֹ רָבָא: זוֹ חֲתִימַת־יָדִי שֶׁלִּי, אֶלָּא שֶׁלִּפְנֵי רַב אַחָא בַר אַדָּא¹⁹⁷² לֹא חָתַמְתִּי מֵעוֹלָם. כְּפָתוֹ וְהוֹדָה. אָמַר לוֹ רָבָא: בִּשְׁלָמָא שֶׁלִּי זִיַּפְתָּ, אֶלָּא שֶׁל רַב אַחָא בַר אַדָּא, שֶׁיָּדוֹ רוֹתֶתֶת¹⁹⁷³, הֵיאַךְ זִיַּפְתָּ? אָמַר לוֹ: הִנַּחְתִּי יָדִי עַל הַמֵּצֶר¹⁹⁷⁴; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עָמַד עַל נֹאד¹⁹⁷⁵ וְּכָתָב (שם).

––––––––

קפג שִׁבְעָה גַנָּבִים הֵם, הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּגַּנָּבִים – גּוֹנֵב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת (מכיל' משפטים).

קפד אָמַר שְׁמוּאֵל: אָסוּר לִגְנוֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וַאֲפִלּוּ דַּעְתּוֹ שֶׁל נָכְרִי (חול' צד.).

קפה כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה בְּמִקָּח־וּמִמְכָּר כָּךְ אוֹנָאָה בִדְבָרִים. לֹא יֹאמַר לוֹ: בְּכַמָּה חֵפֶץ זֶה¹⁹⁷⁶ וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִקַּח. אִם הָיָה בַעַל־תְּשׁוּבָה לֹא יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים. אִם הוּא בֶן־גֵּרִים לֹא יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְגֵר לֹא־תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ”¹⁹⁷⁷ (ב"מ נח:).

קפו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת־עֲמִיתוֹ”¹⁹⁷⁸ – בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאוֹנָאַת מָמוֹן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “וְכִי־תִּמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל־תּוֹנוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו”¹⁹⁷⁹ – הֲרֵי אוֹנָאַת מָמוֹן אָמוּר; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם “וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת־עֲמִיתוֹ”? בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים. הָא כֵיצַד? אִם הָיָה בַעַל־תְּשׁוּבָה, אַל יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים; אִם הָיָה בֶן־גֵּרִים, אַל יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ; אִם הָיָה גֵר וּבָא לִלְמוֹד תּוֹרָה, אַל יֹאמַר לוֹ: פֶּה שֶׁאָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, בָּא לִלְמוֹד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֶמְרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה¹⁹⁸⁰!; אִם הָיוּ יִסּוּרִין בָּאִים עָלָיו, אוֹ אִם הָיוּ חֳלָאִים בָּאִים עָלָיו, אוֹ שֶׁהָיָה מְקַבֵּר אֶת־בָּנָיו, אַל יֹאמַר לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו לְאִיּוֹב: "הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ… זְכָר־נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד^{1981 1982}; אִם הָיוּ חַמָּרִים¹⁹⁸³ מְבַקְשִׁים תְּבוּאָה מִמֶּנּוּ, לֹא יֹאמַר לָהֶם: “לְכוּ אֵצֶל פְּלוֹנִי, שֶׁהוּא מוֹכֵר תְּבוּאָה”, וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁלֹּא מָכַר מֵעוֹלָם. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף לֹא יִתְלֶה עֵינָיו עַל הַמִּקָּח¹⁹⁸⁴ בְּשָׁעָה שְׁאֵין לוֹ דָמִים, שֶׁהֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לַלֵּב, וְכָל־דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ: "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ^{1985 1986}.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: גָּדוֹל אוֹנָאַת דְּבָרִים מֵאוֹנָאַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר בּוֹ “וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ”, וְזֶה לֹא נֶאֱמַר בּוֹ “וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ”; וְרַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: זֶה בְּגוּפוֹ¹⁹⁸⁷ וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ. רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר: זֶה נִתָּן לַהֲשָׁבוֹן¹⁹⁸⁸ וְזֶה לֹא נִתָּן לַהֲשָׁבוֹן (שם).

קפז שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: אַל יְסַרְהֵב¹⁹⁸⁹ אָדָם בַּחֲבֵרוֹ לִסְעוֹד אֶצְלוֹ וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁאֵינוֹ סוֹעֵד, וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ בְּתִקְרֹבֶת¹⁹⁹⁰ וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל, וְלֹא יִפְתַּח לוֹ חָבִיּוֹת הַמְּכוּרוֹת לְחֶנְוָנִי¹⁹⁹¹ אֶלָּא אִם־כֵּן הוֹדִיעוֹ¹⁹⁹². וְלֹא יֹאמַר לוֹ: סוּךְ שֶׁמֶן¹⁹⁹³ מִפַּךְ רֵיקָן; וְאִם בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ¹⁹⁹⁴ – מֻתָּר (חול' צד.).

קפח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לֹא יִמְכֹּר אָדָם לַחֲבֵרוֹ סַנְדָּל שֶׁל מֵתָה¹⁹⁹⁵ בִּכְלָל שֶׁל חַיָּה שְׁחוּטָה, מִפְּנֵי שְׁנֵי דְבָרִים: אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁמַּתְעֵהוּ, וְאֶחָד, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, וְלֹא יְשַׁגֵּר אָדָם לַחֲבֵרוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן וְשֶׁמֶן צָף עַל פִּיהָ. וּמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁשִּׁגֵּר לַחֲבֵרוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן וְשֶׁמֶן צָף עַל פִּיהָ¹⁹⁹⁶, וְהָלַךְ וְזִמֵּן עָלֶיהָ אוֹרְחִים, וְנִכְנַס וּמְצָאָהּ שֶׁהִיא שֶׁל יַיִן וְחָנַק אֶת־עַצְמוֹ¹⁹⁹⁷ (שם).

קפט מַר זוּטְרָא בְּנוֹ שֶׁל רַב נַחֲמָן הָיָה מְהַלֵּךְ מִסִּירְכָא לְבֵי מְחוֹזָא, וְרָבָא וְרַב סָפְרָא הָיוּ מְהַלְּכִים לְסִירְכָא. פָּגְעוּ זֶה בָזֶה. כְּסָבוּר מַר זוּטְרָא שֶׁלִּקְרָאתוֹ הֵם יוֹצְאִים. אָמַר לָהֶם: מַה לָּהֶם לַחֲכָמִים שֶׁטָרְחוּ לֵילֵךְ כָּל כָּךְ? אָמַר לוֹ רַב סָפְרָא: אָנוּ לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים שֶׁבָּא מָר, אִלּוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים הָיִינוּ טוֹרְחִים יוֹתֵר. אָמַר רָבָא לְרַב סָפְרָא: מִפְּנֵי מָה אָמַרְתָּ לוֹ כָךְ וְהֶחֱלַשְׁתָּ דַעְתּוֹ? אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי הָיִינוּ מַטְעִים אוֹתוֹ. הוּא הוּא שֶׁהָיָה מַטְעֶה אֶת־עַצְמוֹ (שם:).

ח. הֲשָׁבַת־אֲבֵדָה

קצ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בָּרִאשׁוֹנָה כָּל־מִי שֶׁמָּצָא אֲבֵדָה הָיָה מַכְרִיז עָלֶיהָ¹⁹⁹⁸ שְׁלשָׁה רְגָלִים¹⁹⁹⁹ וְאַחַר רֶגֶל אַחֲרוֹן שִׁבְעַת יָמִים, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ שְׁלשָׁה²⁰⁰⁰ וְיַחֲזֹר שְׁלשָׁה וְיַכְרִיז יוֹם אֶחָד. מִשֶּׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, הִתְקִינוּ שֶׁיְהוּ מַכְרִיזִין בְּבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת. וּמִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִים הִתְקִינוּ שֶׁיְהוּ מוֹדִיעִין לִשְׁכֵנָיו וְלִמְיֻדָּעָיו – וְדַיּוֹ²⁰⁰¹.

מַהוּ “מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִים”? – שֶׁאָמְרוּ: אֲבֵדָה לַמֶּלֶךְ.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֶבֶן־טֹעַן הָיְתָה בִירוּשָׁלָיִם, כָּל־מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה נִפְנָה לְשָׁם, וְכָל מִי שֶׁמּוֹצֵא אֲבֵדָה נִפְנָה לְשָׁם. זֶה עוֹמֵד וּמַכְרִיז וְזֶה עוֹמֵד וְנוֹתֵן סִמָּנִים וְנוֹטְלָהּ (ב"מ כח:).

קצא מָצָא סְפָרִים קוֹרֵא בָהֶם אֶחָד לִשִׁלשִׁים יוֹם, וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת גּוֹלְלָם²⁰⁰², אֲבָל לֹא יִלְמַד בָּהֶם בַּתְּחִלָּה²⁰⁰³ וְלֹא יִקְרָא אַחֵר עִמּוֹ. מָצָא כְסוּת מְנַעֲרָהּ²⁰⁰⁴ אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם וְשׁוֹטְחָהּ לְצָרְכָּהּ²⁰⁰⁵, אֲבָל לֹא לִכְבוֹדוֹ²⁰⁰⁶. כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי־נְחשֶׁת מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְצָרְכָּם²⁰⁰⁷, אֲבָל לֹא לְשַׁחֲקָם²⁰⁰⁸. כְּלֵי־זָהָב וּכְלֵי־זְכוּכִית לֹא יִגַּע בָּהֶם²⁰⁰⁹ עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. מָצָא שַׂק אוֹ קֻפָּה וְכָל־דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִטּוֹל²⁰¹⁰ – הֲרֵי זֶה לֹא יִטּוֹל (שם כט:).

קצב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמּוֹצֵא כְלֵי־עֵץ מִשְׁתַּמֵּשׁ בֶּהם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִרְקָבוּ; כְּלֵי־נְחשֶׁת מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּחַמִּין אֲבָל לֹא עַל־יְדֵי הָאוּר²⁰¹¹, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁחִיקָם; כְּלֵי־כֶסֶף מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּצוֹנֵן, אֲבָל לֹא בְחַמִּין, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁחִירָם; מַגְרֵפוֹת²⁰¹² וְקַרְדֻּמּוֹת מִשְתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּרַךְ²⁰¹³, אֲבָל לֹא בְקָשֶׁה, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתָם²⁰¹⁴; כְּלֵי־זָהָב וּכְלֵי־זְכוּכִית לֹא יִגַּע בָּהֶם עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ; וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בַאֲבֵדָה כָּךְ אָמְרוּ בְּפִקָּדוֹן²⁰¹⁵ (שם ל.).

קצג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְהִתְעַלַּמְתָּ”²⁰¹⁶ – פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם וּפְעָמִים שֶׁאִי אַתָּה מִתְעַלֵּם; הָא כֵיצַד? הָיָה כֹהֵן וְהוּא בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת²⁰¹⁷, אוֹ שֶׁהָיָה זָקֵן וְאֵינָהּ לְפִי כְבוֹדוֹ²⁰¹⁸, אוֹ שֶׁהָיְתָה מְלָאכָה שֶׁלּוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ²⁰¹⁹ – לְכָךְ נֶאֱמַר “וְהִתְעַלַּמְתָּ” (שם).

קצד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: עָנִי הַמַּחֲזִיר אֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַכְרִיז עָלָיו בְּכָל־יוֹם (עפ"י פסח' קיג.).

––––––––

קצה אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מֻקְדּוֹן הָלַךְ אֵצֶל מֶלֶךְ קַצְיָא. הֶרְאָהוּ הַרְבֵּה כֶסֶף וְזָהָב. אָמַר: לֹא לִרְאוֹת כַּסְפְּכֶם וּזְהַבְכֶם בָּאתִי, אֶלָּא לִרְאוֹת מִנְהֲגֵיכֶם וְדִינֵיכֶם. עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בָּאוּ שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם לָדִין לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אֶחָד אָמַר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, חֻרְבָּה לָקַחְתִּי מֵאָדָם זֶה וּגְרַפְתִּיהָ²⁰²⁰ וְנִמְצָא מַטְמוֹן בְּתוֹכָהּ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: טוֹל מַטְמוֹן שֶׁלָּךְ; חֻרְבָּה לָקַחְתִּי, מַטְמוֹן לֹא לָקָחְתִּי; וְאֶחָד אָמַר: מָה אַתָּה מִתְיָרֵא מֵעֹנֶשׁ גָּזֵל – אַף אֲנִי כָךְ; הַחֻרְבָּה וְכָל־מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מָכַרְתִּי לָךְ – מִתְּהוֹם אֶרֶץ עַד רוּם רָקִיעַ. קָרָא הַמֶּלֶךְ לְאֶחָד מֵהֶם וְאָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ בֵּן? אָמַר לוֹ: הֵן. קָרָא לַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ בַּת? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: יֵלְכוּ וְיִנָּשְׂאוּ זֶה לָזֶה וִיהֵא הַמַּטְמוֹן לִשְׁנֵיהֶם. הִתְחִיל אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס תָּמֵהַּ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: וְלֹא יָפֶה דַנְתִּי? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אִלּוּ בָא לְפָנֶיךָ דִּין זֶה בִּמְדִינַתְכֶם מֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה בוֹ? אָמַר לוֹ: הָיִיתִי חוֹתֵךְ רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה וְרֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה וְהַמַּטְמוֹן יֵרֵד לְבֵית־הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: וְחַמָּה מֵאִירָה לָכֶם? אָמַר לוֹ: הֵן. – וּגְשָׁמִים יוֹרְדִים עֲלֵיכֶם? – הֵן. שֶׁמָּא יֵשׁ בִּמְדִינַתְכֶם בְּהֵמָה דַקָּה? – הֵן. אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחוֹ²⁰²¹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ! בִּזְכוּת בְּהֵמָה דַקָּה הַחַמָּה מֵאִירָה לָכֶם וְהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים עֲלֵיכֶם (ירוש' ב“מ פ”ב, ה"ה; תנח' אמור).

קצו שִׁמְעוֹן בֵּן שֶׁטַח הָיָה סוֹחֵר בְּפִשְׁתָּן, אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, הַנַּח מִזֶּה וְאָנוּ לוֹקְחִים לְךָ חֲמוֹר וְלֹא תְהֵא מִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה. הָלְכוּ וְלָקְחוּ לוֹ חֲמוֹר מִיִּשְׁמְעֵאלִי. הָיְתָה מַרְגָּלִית תְּלוּיָה בוֹ. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: מֵעַכְשָׁו שׁוּב אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ. אָמַר לָהֶם: לָמָּה? אָמְרוּ לוֹ: לָקַחְנוּ לְךָ חֲמוֹר מִיִּשְׁמְעֵאלִי וּתְלוּיָה בוֹ מַרְגָּלִית. אָמַר לָהֶם: וְיָדַע בָּהּ בְּעָלֶיהָ? אָמְרוּ לוֹ: לָאו. אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְהַחֲזִירוּהָ לוֹ.

הֵשִׁיבוּ לִפְנֵי רַבִּי: אֲפִלּוּ לְדִבְרֵי מִי שֶׁאָמַר: גְּזֵלוֹ שֶׁל נָכְרִי אָסוּר – הֲרֵי הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֲבֵדָתוֹ מֻתָּרֶת!

– מָה אַתֶּם סְבוּרִים, שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח בַּרְבָּרִי²⁰²² הָיָה? מְבַקֵּשׁ הָיָה שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח לִשְׁמוֹעַ “בָּרוּךְ אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים” מִשְּׂכַר כָּל־הָעוֹלָם הַזֶּה²⁰²³ (ירוש' ב“מ פ”ב, ה"ה).

קצז רַ' שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסְרָטֵי עָלָה לְרוֹמִי. אָבְדוּ לַמַּלְכָּה תַּכְשִׁיטֶיהָ וּמְצָאָם. הוֹצִיאָה כְרוּז בַּמְּדִינָה: מִי שֶׁיַּחֲזִיר תּוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם יִטּוֹל כָּךְ וָכָךְ, לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם – יַתִּיזוּ אֶת רֹאשׁוֹ, לֹא הֶחֱזִירָם תּוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם. לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם הֶחֱזִירָם. אָמְרָה לוֹ: לֹא הָיִיתָ בַּמְּדִינָה? אָמַר לָהּ: הֵן. אָמְרָה לוֹ: וְלֹא שָׁמַעְתָּ קוֹל הַכָּרוֹז? אָמַר לָהּ: הֵן. אָמְרָה לוֹ: וְלָמָּה לֹא הֶחֱזַרְתָּ תּוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם? אָמַר לָהּ: שֶׁלֹּא תֹאמְרִי בִּשְׁבִיל מוֹרָא שֶׁלָּךְ עָשִׂיתִי, אֶלָּא בִּשְבִיל מוֹרָא שָׁמָיִם. אָמְרָה לוֹ: בָּרוּךְ אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים! (שם).

קצח מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁעָבַר עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא וְהִנִּיחַ שָׁם תַּרְנְגוֹלוֹת, וּמְצָאָתַן אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא וְאָמַר לָהּ: אַל תֹּאְכִלי מִבֵּיצֵיהֶן. וְהִרְבּוּ בֵיצִים וְתַרְנְגוֹלִין וְהָיוּ מְצַעֲרִים אוֹתָם, וּמְכָרָם וְקָנָה בִדְמֵיהֶם עִזִּים. פַּעַם אַחַת עָבַר אוֹתוֹ אָדָם שֶׁאָבְדוּ מִמֶּנּוּ הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: בְּכָאן הִנַּחְתִּי הַתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁלִּי. שָמַע רַ' חֲנִינָא, אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ בָהֶן סִמָּן? אָמַר לוֹ: הֵן. נָתַן לוֹ סִמָּן וְנָטַל אֶת הָעִזִּים (תענ' כה.).

קצט מַעֲשֶׂה בְּרַ' פִּינְחָס בֶּן יָאִיר שֶׁהָיָה דָר בְּעִיר אַחַת בְּדָרוֹם, וּבָאוּ לְשָׁם שְׁנֵי עֲנִיִּים לְהִתְפַּרְנֵס; וְהָיוּ בְיָדָם סָאתַיִם שְׂעוֹרִים וְהִפְקִידוּ אֶצְלוֹ – וְשָׁכְחוּ אוֹתָן וְהָלְכוּ לָהֶם. וְהָיָה רַ' פִּינְחָס בֶּן יָאִיר זוֹרֵעַ אוֹתָן בְּכָל־שָׁנָה וְקוֹצְרָן וְכוֹנְסָן לַגֹּרֶן. אַחַר שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוּ הָעֲנִיִּים וְתָבְעוּ שְׂעוֹרֵיהֶם. הִכִּירָם רַ' פִּינְחָס בֶּן יָאִיר. אָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ גְמַלִּים וַחֲמוֹרִים וּבוֹאוּ וּטְלוּ אוֹצְרוֹתֵיכֶם (דב“ר ג; ירוש' דמאי פ”א, ה"ג).

ר מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד, שֶׁאָבְדָה מַטְרוֹנָה²⁰²⁴ אַחַת קֻפְסָא²⁰²⁵ מְלֵאהָ דֵּינָרִין, וּמְצָאָהּ אוֹתוֹ חָסִיד וְהוֹלִיכָהּ לְבֵיתָהּ. כֵּוָן שֶׁהֱבִיאָהּ אָמְרוּ לָהּ²⁰²⁶: אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, לְפִיכָךְ הֲבִיאָהּ לָךְ. אָמְרָה לָהֶם: הַקֻּפְסָא כֻלָּהּ שֶׁל זָהָב מִבַּחוּץ, וְאַתֶּם אוֹמְרִים: אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ! אָּמְרָה לוֹ: תְּהֵא אֻמָּתְךָ מְסוּרָה לָךְ²⁰²⁷. אָמְרוּ לָהּ: הוּא מַחֲזִיר אֲבֵדָתֵךְ וְאַתְּ מְקָלֶּלֶת אוֹתוֹ! אָמְרָה לָהֶם: אִלּוּ הָיָה עוֹד אֶחָד בְּאֻמָּתוֹ כְּמוֹתוֹ, אָנוּ לֹא הָיִינוּ בָעוֹלָם (שו“ט יב; ילק”ש שם).

ט. פּוֹעֲלִים וַעֲבָדִים

רא שָׁנִינוּ: “לֹא־תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן… בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ… וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ²⁰²⁸”²⁰²⁹ – מִפְּנֵי מָה עָלָה זֶה בְּכֶבֶשׁ²⁰³⁰ וְנִתְלָה בְאִילָן²⁰³¹ וּמָסַר אֶת־עַצְמוֹ לְמִיתָה – לֹא עַל שְׂכָרוֹ? דָּבָר אַחֵר: “וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ” – כָּל־הַכּוֹבֵשׁ²⁰³² שְׂכַר שָׂכִיר כְּאִלּוּ נוֹטֵל נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ (ב"מ קיב).

רב “לֹא־תַעֲשֹׁק שָׂכִיר” – וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר “לֹא־תַעֲשֹׁק אֶת־רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל”²⁰³³? מְלַמֵּד שֶׁכָּל־הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה לָאוִין וַעֲשֵׂה: מִשּׁוּם בַּל תַּעֲשׁוֹק, בַּל תִּגְזוֹל, וּבַל תָּלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר, וּמִשּׁוּם “בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ”, וּמִשּׁוּם “וְלֹא־תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ”²⁰³⁴ (ספרי תצא).

רג “בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ… וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ” – כְּגוֹן זֶה שֶׁהָיה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר אַחֲרָיו. מָכְרוּ לוֹ אֲלֻמָּה אַחַת וּנְתָנָהּ עַל כְּתֵפוֹ. הָיָה הַחֲמוֹר בָּא בַדֶּרֶךְ אַחֲרֵי הָאֲלֻמָּה וּמְקַוֶּה לְאָכְלָהּ. מֶה עָשָׂה לוֹ אֲדוֹנָיו? בָּא וְהֶעֱמִידוֹ בַבַּיִת וְקָשַׁר אֶת־הָאֲלֻמָּה לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. אָמְרוּ לוֹ: רָשָׁע, כָּל־הַדֶּרֶךְ הוּא רָץ בִּשְׁבִילָהּ וְלֹא נְתַתָּהּ לְפָנָיו! כָּךְ שָׂכִיר עָמֵל וּמִצְטָעֵר כָּל־הַיּוֹם, מְקַוֶּה לִשְׂכָרוֹ, וּמוֹצִיאוֹ רֵיקָם! (שמ"ר לא; תנח' משפטים).

רד מַעֲשֶׂה בְּרַ' יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא, שֶׁאָמַר לִבְנוֹ: צֵא וּשְׁכֹר לָנוּ פּוֹעֲלִים. הָלַךְ וּפָסַק²⁰³⁵ לָהֶם מְזוֹנוֹת. וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל אָבִיו אָמַר לוֹ: בְּנִי, אֲפִלּוּ אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כִּסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ לֹא יָצָאתָ יְדֵי־חוֹבָתְךָ עִמָּהֶם²⁰³⁶, שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב²⁰³⁷, אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בִמְלָאכָה, צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם: עַל מְנָת שֶׁאֵין לָכֶם עָלַי אֶלָּא פַת וְקִטְנִית בִּלְבָד (ב"מ פג.).

רה פַּעַם אַחַת שָׂכַר רַ' יוֹסֵי מִן יוֹקְרַת²⁰³⁸ פּוֹעֲלִים לַשָּׂדֶה. שָׁהָה וְלֹא הֵבִיא לָהֶם פַּת. אָמְרוּ לִבְנוֹ: רְעֵבִים אָנוּ! הָיוּ יוֹשְׁבִים תַּחַת הַתְּאֵנָה. אָמָר: תְּאֵנָה, תְּאֵנָה! הוֹצִיאִי פֵרוֹתַיִךְ וְיֹאכְלוּ פוֹעֲלֵי אַבָּא. הוֹצִיאָה וְאָכָלוּ. בֵּינָתַיִם בָּא אַבָּא. אָמַר לָהֶם: לֹא יְהֵא בִּלְבַבְכֶם עָלָי²⁰³⁹: לֹא שָׁהִיתִי עַד עַכְשָׁו אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁטָּרוּד הָיִיתִי בִּדְבַר־מִצְוָה. אָמְרוּ: יַשְׂבִּיעֲךָ הַמָּקוֹם כְּשֵׁם שֶׁהִשְׂבִּיעָנוּ בְּנֶךָ! אָמַר לָהֶם: מֵהֵיכָן? אָמְרוּ: כָּךְ וָכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה (תענ' כד.).

רו רַבָּה בַּר בַּר־חָנָה שָׁבְרוּ לוֹ כַּתָּפִים²⁰⁴⁰ חָבִית שֶׁל יָיִן. נָטַל בִּגְדֵיהֶם. בָּאוּ וְאָמְרוּ לְרַב. אָמַר לוֹ: הַחֲזֵר לָהֶם בִּגְדֵיהֶם. אָמַר לוֹ: הַדִּין כָּךְ? אָמַר לוֹ: הֵן – “לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים²⁰⁴¹”²⁰⁴². הֶחֱזִיר לָהֶם בִּגְדֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ: עֲנִיִּים אָנוּ, וְטָרַחְנוּ כָל־הַיּוֹם, וּרְעֵבִים אָנוּ, וְאֵין לָנוּ כְלוּם. אָמַר לוֹ רַב: לֵךְ וְתֵן לָהֶם שְׂכָרָם. אָמַר לוֹ: הַדִּין כָּךְ? אָמַר לוֹ: הֵן “וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר”²⁰⁴³ (ב"מ פג.).

––––––––

רז “כִּי־עֲבָדַי הֵם”²⁰⁴⁴ – שְׁטָרִי קָדַם עֲלֵיהֶם רִאשׁוֹן²⁰⁴⁵: “אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם”²⁰⁴⁶ – עַל תְּנַאי, שֶׁ“לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עֶבֶד”²⁰⁴⁷ (ספרא בהר).

רח “וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת־אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ” וגו'²⁰⁴⁸ – רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הָיָה דוֹרֵשׁ אֶת־הַמִּקְרָא הַזֶּה כְּמִין חֹמֶר²⁰⁴⁹: מַה־נִּשְׁתַּנָּה אֹזֶן מִכָּל אֵבָרִים שֶׁבַּגּוּף? אָמַר הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא: אֹזֶן שֶׁשָּׁמְעָה קוֹלִי עַל הַר סִינַי בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי: “כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם”²⁰⁵⁰, וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים, וְהָלַךְ זֶה וְקָנָה אָדוֹן לְעַצְמוֹ – יֵרָצַע בָּהּ.

“וְהִגִּישׁוֹ אֶל־הַדֶּלֶת אוֹ אֶל־הַמְּזוּזָה”²⁰⁵¹ – רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ אֶת־הַמִּקְרָא כְּמִין חֹמֶר: מַה נִּשְׁתַּנּוּ דֶלֶת וּמְזוּזָה מִכָּל־כֵּלִים שֶׁבַּבָּיִת? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: דֶּלֶת וּמְזוּזָה שֶׁהָיוּ עֵדִים בְּמִצְרַיִם בְּשָׁעָה שֶׁפָּסַחְתִּי עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וְאָמַרְתִּי: “כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים”²⁰⁵², וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים, וְהוֹצֵאתִים מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, וְהָלַךְ זֶה וְקָנָה אָדוֹן לְעַצְמוֹ – יֵרָצַע בִּפְנֵיהֶן (קיד' כב:; ע"י).

רט אָמַר רַ' יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי: מַה טַּעַם עֶבֶד יוֹצֵא בְּשֵׁן וָעָיִן? מִשּׁוּם “וַיַּרְא… וַיַּגֵּד²⁰⁵³”²⁰⁵⁴ (ב"ר לו).

רי “וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר־לָךְ”²⁰⁵⁵ – “אָחִיךָ”, שֶׁתִּנְהַג בּוֹ בְּאַחֲוָה²⁰⁵⁶; יָכוֹל אַף הוּא יִנְהַג בְּעַצְמוֹ בְּאַחֲוָה, תַּלְמוּד־לוֹמַר “עָבֶד”²⁰⁵⁷. הָא כֵיצַד? אַתָּה [הֱוֵי] נוֹהֵג בּוֹ בְּאַחֲוָה, וְהוּא נוֹהֵג בְּעַצְמוֹ בְּעַבְדוּת.

“לֹא־תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עֶבֶד²⁰⁵⁸”²⁰⁵⁹ – שֶׁלֹּא יִטּוֹל לְפָנֶיךָ כֵּלִים לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְלֹא יִנְעֹל לְךָ אֶת־מִנְעָלֶיךָ (ספרא בהר).

ריא “לֹא־תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ”²⁰⁶⁰ – שֶׁלֹּא תֹאמַר לוֹ: “הָחֵם אֶת־הַכּוֹס הַזֶּה” – וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ²⁰⁶¹; “הַצְנֵן לִי אֶת־הַכּוֹס”²⁰⁶² – וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ; “עֲדוֹר תַּחַת הַגֶּפֶן עַד שֶׁאָבוֹא” – [וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ]. שֶׁמָּא תֹאמַר: “לְצֹרֶךְ עַצְמִי אֲנִי עוֹשֶׂה”, – הֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לַלֵּב, וְכָל־דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ: “וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ”²⁰⁶³ (שם).

ריב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “כִּי־טוֹב לוֹ עִמָּךְ”²⁰⁶⁴ – “עִמָּךְ” בְּמַאֲכָל, “עִמָּךְ” בְּמִשְׁתֶּה, שֶׁלֹּא תְהֵא אַתָּה אוֹכֵל פַּת נְקִיָּה וְהוּא אוֹכֵל פַּת קִיבָר²⁰⁶⁵, אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ, אַתָּה יָשֵׁן עַל־גַּבֵּי מוֹכִין²⁰⁶⁶ וְהוּא יָשֵׁן עַל־גַּבֵּי תֶבֶן. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל־הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ (קיד' כב.).

ריג “יַעֲבֹד עִמָּךְ”²⁰⁶⁷ – שֶׁלֹּא תִמְסֹר אֻמָּנוּתוֹ לְאַחֵר²⁰⁶⁸, שֶׁאִם הָיָה בַלָּן²⁰⁶⁹ לְרַבִּים, סַפָּר²⁰⁷⁰ לְרַבִּים, נַחְתּוֹם²⁰⁷¹ לְרַבִּים, לֹא יַעֲשֶׂה²⁰⁷². רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם הָיְתָה אֻמָּנוּתוֹ לְפָנִים מִכָּאן²⁰⁷³ – יַעֲשֶׂה, אֲבָל רַבּוֹ לֹא יְלַמְּדֶנּוּ בַתְּחִלָּה; אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: מְסַפֵּר לוֹ²⁰⁷⁴ אֶת־שְׂעָרוֹ וּמְכַבֵּס לוֹ אֶת־כְּסוּתוֹ וְאוֹפֶה לוֹ אֶת־עִסָּתוֹ.

“וְיָצָא מֵעִמָּךְ²⁰⁷⁵”²⁰⁷⁶ – שֶׁלֹּא תְהֵא אַתָּה בִּכְפָר וְהוּא בְכָרָךְ, אַתָּה בְכָרָךְ וְהוּא בִכְפָר (ספרא בהר).

ריד אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הָיְתָה מְרִיבָה עִם שִׁפְחָתָהּ וְהִכְחִישָׁהּ לְפָנֶיהָ²⁰⁷⁷. אָמְרָה לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מַכְחִישֵׁנִי לִפְנֵי שִׁפְחָתִי? אָמַר לָהּ: וְלֹא כָךְ אָמַר אִיּוֹב: “אִם־אֶמְאַס מִשְׁפַּט עַבְדִּי וַאֲמָתִי בְּרִיבָם עִמָּדִי”²⁰⁷⁸ (ב"ר מח).

רטו מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן־חוֹרִין²⁰⁷⁹ – עוֹבֵד אֶת רַבּוֹ יוֹם אֶחָד וְאֶת־עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד, דִּבְרֵי בֵית־הִלֵּל. בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תִּקַּנְתֶּם אֶת־רַבּוֹ²⁰⁸⁰, אֶת־עַצְמוֹ לֹא תִקַּנְתֶּם: לִשָּׂא שִׁפְחָה אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ בֶן־חוֹרִין²⁰⁸¹; לִשָּׂא בַת־חוֹרִין אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁעֲדַיִן חֶצְיוֹ עָבֶד; יִבָּטֵל²⁰⁸²? וַהֲלֹא לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לְפִרְיָה־וְרִבְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא־תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ”²⁰⁸³; אֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם כּוֹפִין אֶת־רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן־חוֹרִין וְכוֹתֵב שְׁטָר²⁰⁸⁴ עַל חֲצִי דָמָיו. וְחָזְרוּ בֵית־הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית־שַׁמָּאי (פס' פח.:; ב"ב יג.).

רטז מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁסִּמֵּא אֶת־עֵין טֶבִי עַבְדּוֹ²⁰⁸⁵, וְהָיָה שָׂמֵחַ²⁰⁸⁶ שִׂמְחָה גְדוֹלָה. מְצָאוֹ לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ: אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁטֶּבִי עַבְדִּי יָצָא לְחֵרוּת. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ שֶׁסִּמֵּיתִי אֶת עֵינוֹ (ב"ק עד:).

ריז רַבִּי יָצָא מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ, נִתְעַטֵּף בִּבְגָדִים וְיָשַׁב וְעָסַק בְּצָרְכֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת. מָזַג לוֹ עַבְדּוֹ כּוֹס, וּמִתּוֹךְ שֶׁעָסַק בְּצָרְכֵי הַבְּרִיּוֹת לֹא נִפְנָה²⁰⁸⁷ לְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ. נִתְנַמְנֵם הָעֶבֶד וְיָשֵׁן לוֹ. הָפַךְ רַבִּי פָנָיו וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ וְאָמַר: יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: “מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד… וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן”²⁰⁸⁸ – כְּגוֹן אָנוּ, שֶׁעוֹסְקִים אָנוּ בְּצָרְכֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, אַף לִישׁוֹן אֵין מַנִּיחִין לָנוּ (קה"ר ה).

ריח דַּיּוֹ לְעֶבֶד שֶׁיְהֵא כְרַבּוֹ (בר' נח:).

ריט מַה שֶׁקָּנָה עֶבֶד – קָנָה רַבּוֹ (פס' פח:).

רכ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹצֵא וְנִכְנָס לְאַכְסַנְיָא²⁰⁸⁹, וְעָשָׂה סְחוֹרָה, וְהָיוּ עֲבָדָיו יוֹצְאִים עִמּוֹ. וְהָיָה לוֹ בֵן יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְיָגֵעַ בַּתּוֹרָה. הָאָב, שֶׁהָיָה בְאַכְסַנְיָא, הִגִּיעָה עוֹנָתוֹ²⁰⁹⁰ לָמוּת. אָמַר: מָה אֶעֱשֶׂה? אִם אֶכְתֹּב כָּל־נְכָסַי לִבְנִי אֵינוֹ עָתִיד לֵהָנוֹת מֵהֶם, וְהָעֶבֶד הַזֶּה יִטּוֹל אֶת־הַכֹּל וְיִבְרָח. מֶה־עָשָׂה? קָרָא לְעַבְדּוֹ, אָמַר לוֹ: לֵךְ קְרָא לִי אֶת־הַלַּבְלָר²⁰⁹¹. אָמַר לוֹ: כְּתֹב דִּיַּתֵּיקֵי²⁰⁹², שֶׁיְהֵא בוֹחֵר לוֹ בְּנִי חֵפֶץ אֶחָד מִמַּה שֶּׁנַּפְשׁוֹ מְבַקֶּשֶׁת, וְהַשְּׁאָר יְהֵא שֶׁלָּךְ. נִכְתְּבָה הַדִּיַּתֵיקֵי. עָמַד הָעֶבֶד וּכְרָכָהּ וְהֱבִיאָהּ²⁰⁹³ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע הַבֵּן שֶׁמֵּת אָבִיו נִתְאַבֵּל עָלָיו. אַחַר שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי הָאֵבֶל אָמַר לָעֶבֶד: הֵיכָן הוּא מָמוֹנוֹ שֶׁל אָבִי? אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ כְּלוּם, הַכֹּל כָּתַב לִי; וְכָתַב לָךְ, שֶׁתְּהֵא בוֹחֵר חֵפֶץ אֶחָד מִמַּה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ – אֵין לְךָ אֶלָּא הוּאּ. אָמַר לוֹ: נִכָּנֵס מָחָר לְדִין. הָלַךְ אוֹתוֹ נַעַר אֵצֶל רַבּוֹ, אָמַר לוֹ: בְּצָרָה גְדוֹלָה אֲנִי. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: כָּתַב אָבִי כָּל־מָמוֹנוֹ לְעַבְדּוֹ וְלֹא כָתַב לִי כְּלוּם, אֶלָּא חֵפֶץ אֶחָד מַה שֶׁאֶבְחָר; אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת. אָמַר לוֹ רַבּוֹ: טוֹבָה גְדוֹלָה עָשָׂה לְךָ אָבִיךָ. פִּקֵּחַ הָיָה, וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעָשָׂה. לְמָחָר אַתֶּם נִכְנָסִים לְדִין וְהַדִּיַּתֵּיקֵי נִקְרֵאת, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ, וְתִבְרֹר דְבַר־מָה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ – תֵּן יָדְךָ עַל הָעֶבֶד וֶאֱמֹר: “זֶה אֲנִי מְבַקֵּשׁ”, וְנִמְצָא הוּא וְכָל־מָמוֹנוֹ שֶׁלָּךְ. וְכֵן עָשָׂה הַבֵּן (ילק"ש קהלת ב).

רכא מַעֲשֶׂה בְעֶבֶד זָקֵן שֶׁהָלַךְ וְצָבַע רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ, בָּא לִפְנֵי רָבָא וְאָמַר לוֹ: לְקָחֵנִי²⁰⁹⁴. אָמַר לוֹ: “וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי־בֵיתֶךָ”²⁰⁹⁵. בָּא [הָעֶבֶד] לִפְנֵי רַב פַּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל – וּלְקָחוֹ. פַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ: הַשְׁקֵנִי מָיִם. הָלַךְ וְהִלְבִּין²⁰⁹⁶ רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ וְאָמַר לוֹ: רְאֵה שֶׁזָּקֵן אֲנִי מֵאָבִיךָ²⁰⁹⁷. קָרָא רַב פַּפָּא בַר שְׁמוּאֵל עַל עַצְמוֹ: “צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא אַחֵר²⁰⁹⁸ תַּחְתָּיו²⁰⁹⁹”²¹⁰⁰ (ב"מ ס:).

רכב עֲשָׂרָה קַבִּים שֵׁנָה יָרְדוּ לָעוֹלָם²¹⁰¹ – תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים²¹⁰² וְאֶחָד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (קיד' מט:).

רכג אָמַר רַב נַחֲמָן: עַבְדָּא נְהוּם כְּרֵסֵיהּ לָא שָׁוֵי (הָעֶבֶד אֵינוֹ שֹׁוֶה לֶחֶם כְּרֵסוֹ). אָמַר רָבָא בַּר רַב יוֹסֵף: לֹא אָמַר רַב נַחֲמָן אֶלָּא כְּגוֹן דָּרוֹ עַבְדּוֹ, שֶׁמְּרַקֵּד בְּבָתֵּי־יָיִן (ב"ק צז.).

רכד לֵית הֵימָנוּתָא בְּעַבְדֵי (אֵין אֱמוּנָה בַּעֲבָדִים) (ב"מ פו:).

רכה מַרְבֶּה עֲבָדִים – מַרְבֶּה גָזֵל; מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת – מַרְבֶּה זִמָּה (אב' ב').

רכו עַבְדָּא בְּהֶפְקֵרָא²¹⁰³ נִיחָא לֵיהּ (עֶבֶד – בְּהֶפְקֵרוּת נוֹחַ לוֹ (גיט' יג.).

רכז עַבְדֵי בִישֵׁי, בָּתַר דְּעָבְדִין מִתְמַלְּכִין²¹⁰⁴ (עֲבָדִים רָעִים, לְאַחַר שֶׁעוֹשִׂים נִמְלָכִים) (ב"ב ד.).

רכח רֹב עֲבָדִים גֵּאִים; רֹב בְּנֵי אָבוֹת בַּיְשָׁנִים (ירוש' קיד' פ“ד, הי”א).

רכט הַקּוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ עֶבֶד יְהֵא בְנִדּוּי²¹⁰⁵ (קיד' כח.).

רל עַבְדּוֹ שֶׁל חָבֵר²¹⁰⁶ הֲרֵי הוּא כְּחָבֵר (ע"ז לט.).

רלא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֵין עוֹמְדִין עֲלֵיהֶם בְּשׁוּרָה²¹⁰⁷ וְאֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת־אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי־אֲבֵלִים. מַעֲשֶׂה וּמֵתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר, נִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְנַחֲמוֹ. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם עָלָה לַעֲלִיָּה וְעָלוּ אַחֲרָיו, נִכְנַס לְאֶנְפִּילוֹן²¹⁰⁸ – נִכְנְסוּ אַחֲרָיו, נִכְנַס לִטְרַקְלִין²¹⁰⁹ – נִכְנְסוּ אַחֲרָיו. אָמַר לָהֶם: כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁאַתֶּם נִכְוִים בְּפוֹשְׁרִים²¹¹⁰, עַכְשָׁו אִי אַתֶּם נִכְוִים אֲפִלּוּ בְּחַמֵּי־חַמִּין; לֹא כָךְ שָׁנִיתִי לָכֶם: עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֵין עוֹמְדִין עֲלֵיהֶם בְּשׁוּרָה וְאֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת־אֲבֵלִים וְלֹא תַנְחוּמֵי־אֲבֵלִים, אֶלָּא מָה אוֹמְרִין עֲלֵיהֶם – כְּשֵׁם שְׁאוֹמְרִין לוֹ לְאָדָם עַל שׁוֹרוֹ וְעַל חֲמוֹרוֹ שֶׁמֵּתוּ: “הַמָּקוֹם יְמַלֵּא לְךָ חֶסְרוֹנְךָ”, כָּךְ אוֹמְרִין לוֹ עַל עַבְדּוֹ וְעַל שִׁפְחָתוֹ: “הַמָּקוֹם יְמַלֵּא לְךָ חֶסְרוֹנְךָ”.

שָׁנִינוּ, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֵין מַסְפִּידִין אוֹתָם. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם עֶבֶד כָּשֵׁר הוּא אוֹמְרִין עָלָיו: הוֹי אִישׁ טוֹב וְנֶאֱמָן וְנֶהֱנֶה מִיגִעוֹ! אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, מַה הִנַּחְתָּ לִכְשֵׁרִים²¹¹¹?

כְּשֶׁמֵּת טֶבִי עַבְדּוֹ [שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל] קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִים. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִים עַל הָעֲבָדִים? אָמַר לָהֶם: אֵין טֶבִי עַבְדִּי כִּשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים, כָּשֵׁר הָיָה (בר' טז:).

י. רַחֲמִים עַל הַבְּרִיּוֹת

רלב "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ^{2112 2113} – אָמַר אַבָּא־שָׁאוּל: “וְאַנְוֵהוּ” – הֱוֵי דוֹמֶה לוֹ: מַה הוּא חַנּוּן וְרַחוּם אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן וְרַחוּם (שבת קלג:).

רלג שָׁנִינוּ, רַ' גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי אוֹמֵר: “וְנָתַן־לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ²¹¹⁴”²¹¹⁵ – כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמָיִם, וְכָל־שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת – אֵין מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמָיִם (שם קנא:).

רלד הִתְמַלְּאוּ רַחֲמִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְמַלֵּא עֲלֵיכֶם רַחֲמִים (ב"ר לג).

רלה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הָיָה אוֹמֵר: בַּעֲוֹן שְׁלשָׁה דְבָרִים בַּעֲלֵי־בָתִּים נִמְסָרִים לְמַלְכוּת: עַל שֶׁהֵם מַלְוִים בְּרִבִּית, וְעַל שֶׁכּוֹבְשִׁים שְׁטָרוֹת פְּרוּעִים, וְעַל שֶׁפּוֹסְקִים צְדָקָה בְּרַבִּים וְאֵינָם נוֹתְנִים, וְעַל שֶׁפּוֹרְקִין עֹל מֵעֲלֵיהֶם וְנוֹתְנִין הָעֹל וְהַמַּס עַל הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים הָאֻמְלָלִים, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: “אָרוּר אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה־הַזֹּאת”²¹¹⁶ – אֵלּוּ בַּעֲלֵי־בָתִּים (אדר“נ נו”ב לא).

רלו אָמַר רַב נָתָן בַּר אַבָּא אָמַר רַב: עֲשִׁירֵי בָבֶל יוֹרְדֵי גֵיהִנֹּם הֵם. שֶׁכֵּן שַׁבְּתַאי בֶּן מְרֵינוֹס נִזְדַּמֵּן לְבָבֶל, בִּקֵּשׁ מֵהֶם מָמוֹן לִסְחוֹרָה וְלֹא נָתְנוּ לוֹ, מְזוֹנוֹת – וְלֹא נָתְנוּ לוֹ. אָמַר: הַלָּלוּ מִבְּנֵי־בְנֵיהֶם שֶׁל עֵרֶב־רַב הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָתַן־לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְבַּע לַאֲבֹתֶיךָ”²¹¹⁷ – כָּל־הַמְרַחֵם עַל־הַבְּרִיּוֹת, בְּיָדוּעַ²¹¹⁸ שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְכָל־מִי שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל־הַבְּרִיוֹת – בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ (ביצה לב:).

רלז “וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה”²¹¹⁹ – אַבָּא־תַחְנָה הֶחָסִיד נִכְנַס לְעִירוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה וַחֲבִילָתוֹ מֻנַּחַת לוֹ עַל כְּתֵפוֹ, וּמָצָא מֻכֵּה־שְׁחִין אֶחָד מוּטָל בְּפָרָשַׁת־דְּרָכִים. אָמַר לוֹ: רַבִּי, עֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְהַכְנִיסֵנִי לָעִיר. אָמַר: אִם אֲנִי מַנִּיחַ חֲבִילָתִי, מֵהֵיכָן אֶתְפַּרְנֵס אֲנִי וּבֵיתִי? וְאִם אֲנִי מַנִּיחַ אֶת־מֻכֵּה־שְׁחִין – אֲנִי מִתְחַיֵּב בְּנַפְשִׁי. מֶה עָשָׂה? הִמְלִיךְ²¹²⁰ יֵצֶר־טוֹב עַל יֵצֶר־רָע וְהִכְנִיסוֹ לְמֻכֵּה־שְׁחִין לָעִיר, וּבָא וְנָטַל אֶת־חֲבִילָתוֹ וְנִכְנַס עִם דִּמְדּוּמֵי־חַמָּה²¹²¹. וְהָיוּ הַכֹּל תְּמֵהִים וְאוֹמְרִים: זֶה הוּא אַבָּא־תַחְנָה הֶחָסִיד²¹²²! אַף הוּא הִרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאָמַר: תֹּאמַר, שֶׁמָּא חִלַּלְתִּי אֶת־הַשַּׁבָּת? בְּאוֹתָה שָׁעָה הִזְרִיחַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הַחַמָּה²¹²³ (קה“ר פ”ט).

רלח אָמַר רַ' מָנִי: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְשָׁאוּל: “לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת־עֲמָלֵק”²¹²⁴ – אָמַר: וּמָה אִם בִּשְׁבִיל נֶפֶשׁ אַחַת אָמְרָה תוֹרָה: הָבִיאוּ עֶגְלָה־עֲרוּפָה, כָּל־הַנְּפָשׁוֹת הַלָּלוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וְאִם אָדָם חָטָא, בְּהֵמָה מֶה חָטָאָה? וְאִם גְּדוֹלִים חָטְאוּ, קְטַנִּים מֶה חָטָאוּ? מִיָּד יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: “אַל־תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה”²¹²⁵. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ שָׁאוּל לְדוֹאֵג: “סֹב אַתָּה וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים”²¹²⁶ – יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: “אַל־תִּרְשַׁע הַרְבֵּה”²¹²⁷ (יומא כב:; ע"י).

רלט “וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל־אֲגָג”²¹²⁸ – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּל־מִי שֶׁנַּעֲשֶׂה רַחֲמָן בִּמְקוֹם אַכְזָרִי²¹²⁹ – סוֹף נַעֲשֶׂה אַכְזָרִי בִּמְקוֹם רַחֲמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵת נֹב עִיר־הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי־חֶרֶב”²¹³⁰ – וְלֹא תְהֵא נֹב כְּזַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק! (קה"ר ז).

––––––––

רמ צַעַר בַּעֲלֵי־חַיִּים²¹³¹ דְּאוֹרַיְתָא (מִן הַתּוֹרָה) (שבת קכח:).

רמא יִסּוּרָיו שֶׁל רַבִּי²¹³² עַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה בָּאוּ וְעַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה הָלָכוּ.

“עַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה בָּאוּ” – שֶׁפַּעַם אַחַת הוֹלִיכוּ עֵגֶל לִשְׁחִיטָה. בָּרַח הָעֵגֶל וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ תַּחַת כְּנַף־בִּגְדּוֹ שֶׁל רַבִּי וְגָעָה בִּבְכִיָּה, כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: הַצִּילֵנִי!… אָמַר לוֹ רַבִּי: “לֵךְ, לְכָךְ נוֹצָרְתָּ!” אָמְרוּ: הוֹאִיל וְאֵינוֹ מְרַחֵם – יָבוֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִים.

“וְעַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה הָלָכוּ” – שֶׁפַּעַם אַחַת הָיְתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי מְכַבֶּדֶת²¹³³ אֶת־הַבָּיִת, הָיוּ בְנֵי חֻלְדָּה מוּטָלִים שָׁם – וְכִבְּדָתַם. אָמַר לָהּ רַבִּי: הַנִּיחִים, “וְרַחֲמָיו עַל כָּל־מַעֲשָׂיו”²¹³⁴ כָּתוּב. אָמְרוּ: הוֹאִיל וּמְרַחֵם – נְרַחֵם עָלָיו (ב“מ פה.; ב”ר לג).

רמב אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָסוּר לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּטְעַם כְּלוּם עַד שֶׁיִּתֵּן מַאֲכָל לִבְהֶמְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ”²¹³⁵, וְאַחַר־כָּךְ “וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ”²¹³⁶ (גיט' סב.).

רמג אֵין אָדָם רַשַּׁאי לִקַּח לוֹ בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף אֶלָּא אִם כֵּן הִתְקִין לָהֶם מְזוֹנוֹת (ירוש' יבמ' פט“ו ה”ג).

רמד הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶרֶךְ וְהַחֲמוֹר אַחֲרָיו. מָכְרוּ לוֹ אֲלֻמָּה אַחַת וּנְתָנָהּ עַל כְּתֵפוֹ, וְהָיָה הַחֲמוֹר בָּא בַדֶּרֶךְ אַחֲרֵי הָאֲלֻמָּה וּמְקַוֶּה לְאָכְלָהּ. מֶה עָשָׂה לוֹ אֲדוֹנוֹ? בָּא וְהֶעֱמִידָהוּ בַּבַּיִת וְקָשַׁר אֶת־הָאֲלֻמָּה לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, אָמְרוּ לוֹ. רָשָׁע, כָּל־הַדֶּרֶךְ רָץ בִּשְׁבִילָהּ וְלֹא נְתַתָּהּ לְפָנָיו! (שמ"ר לא; תנח' משפטים).

רמה דָּרַשׁ רַ' יוֹנָה עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית הַנָּשִׂיא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים”²¹³⁷ – יוֹדֵעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּכֶלֶב שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מֻעָטִים, לְפִיכָךְ שׁוֹהָה אֲכִילָתוֹ בְּמֵעָיו שְׁלשָׁה יָמִים²¹³⁸.

אָמַר רַב הַמְנוּנָא: מִכָּאן, שֶׁדֶּרֶךְ־אֶרֶץ לִזְרֹק אוּמְצָּא²¹³⁹ לַכָּלֶב. – וְכַמָּה? אָמַר רַב מָרִי: מְשַׁח אוּדְנֵיהּ וְחוּטְרָא אַבַּתְרֵיהּ²¹⁴⁰ (כְּמִדַּת אָזְנוֹ – וּמַקֵּל אַחֲרָיו) (שבת קנה).

––––––––

רמו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים: הָרַחֲמָנִים וְהָרַתְחָנִים²¹⁴¹ וַאֲנִינֵי־הַדָּעַת²¹⁴². וְאָמַר רַב יוֹסֵף: כֻּלָּם יֶשׁ־בִּי (פס' קיג:).

רמז רַ' יוֹחָנָן אָמַר: “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”²¹⁴³ – זֶה רַחֲמָן; “וְטוֹב־לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד”²¹⁴⁴ – זֶה אַכְזָרִי (ב"ב קמה:).

יא. צְדָקָה

רמח אָמַר רַ' חַמָּא בְּרַ' חֲנִינָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אַחֲרֵי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ”²¹⁴⁵ – וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לְהַלֵּךְ אַחַר הַשְּׁכִינָה? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: “כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא”²¹⁴⁶? אֶלָּא הַלֵּךְ אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַה הוּא הִלְבִּישׁ עֲרֻמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּעַשׂ יְיָ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם”²¹⁴⁷ – אַף אַתָּה הַלְבֵּשׁ עֲרֻמִּים; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּקֵּר חוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֵּרָא אֵלָיו יְיָ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא²¹⁴⁸”²¹⁴⁹ – אַף אַתָּה בַּקֵּר חוֹלִים; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא קָבַר מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי”²¹⁵⁰ – אַף אַתָּה קְבֹר מֵתִים; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִחַם אֲבֵלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ²¹⁵¹”²¹⁵² – אַף אַתָּה נַחֵם אֲבֵלִים (סוטה יד.; ע"י).

––––––––

רמט אָמַר רַ' אַסִּי: שְׁקוּלָה צְדָקָה כְּנֶגֶד כָּל־הַמִּצְוֹת (ב"ב ט.).

רנ אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה יוֹתֵר מִכָּל־הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֲשׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַייָ מִזָּבַח”²¹⁵³ (סוכה מט:).

רנא וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: בִּזְמַן שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם אָדָם שׁוֹקֵל שִׁקְלוֹ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, עַכְשָׁו שֶׁאֵין בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם אִם עוֹשִׂין צְדָקָה – מוּטָב, וְאִם לָאו – בָּאִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְנוֹטְלִין בִּזְרוֹעַ²¹⁵⁴ (ב"ב ט.)

רנב “וְתָפֵק לְרָעֵב נַפְשֶׁךָ”²¹⁵⁵ – אִם זְכִיתֶם – לִרְעָבוֹ שֶׁל יַעֲקֹב²¹⁵⁶, וְאִם לָאו – לְשָׂבְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי יָשֵׁן בְּלֵיל רֹאש־הַשָּׁנָה וְרָאָה בַחֲלוֹמוֹ שֶׁבְּנֵי אֲחוֹתוֹ יִהְיוּ נִתְבָּעִים²¹⁵⁷ מִן הַמַּלְכוּת שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים. כְּפָאָם²¹⁵⁸ וְהֶעֱמִידָם פַּרְנָסִים. אָמְרוּ לוֹ: מִשֶּׁל מִי נוֹצִיא²¹⁵⁹? אָמַר לָהֶם: הוֹצִיאוּ [מִשֶּׁלָּכֶם] וְכִתְבוּ, וּלְסוֹף הַשָּׁנָה נְחַשֵּׁב וּנְשַׁלֵּם לָכֶם²¹⁶⁰. עָשׂוּ כֵן. בְּסוֹף הַשָּׁנָה נֶאֶמְרָה עֲלֵיהֶם לְשׁוֹן־הָרָע שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים־וְנוֹתְנִים בִּמְטַכְסָא²¹⁶¹. בָּא אָדָם זָקֵן מִן הַמַּלְכוּת וְאָמַר לָהֶם: אוֹ אַתֶּם עוֹשִׂים פֻּרְפִּירָה²¹⁶² לַמֶּלֶךְ אוֹ אַתֶּם נִקְנָסִים שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים. נְטָלָם וַחֲבָשָׁם²¹⁶³ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הָלַךְ אֶצְלָם, אָמַר לָהֶם: כַּמָּה הוֹצֵאתֶם? אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הַכְּתָב. הִתְחִיל קוֹרֵא אוֹתוֹ הַכְּתָב וּמָצָא שֶׁהוֹצִיאוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים חָסֵר שִׁשָּׁה דֵינָרִים. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי שִׁשָּׁה דֵינָרִים וַאֲנִי מוֹצִיא אֶתְכֶם מִבֵּית־הָאֲסוּרִים. אָמְרוּ לוֹ: רוֹאִים אַתֶּם, אוֹתוֹ זָקֵן²¹⁶⁴ תּוֹבֵעַ מִמֶּנּוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים וְהוּא אוֹמֵר: תְּנוּ לִי שִׁשָּׁה דֵינָרִים וַאֲנִי מוֹצִיאֲכֶם. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי שִׁשָּׁה דֵינָרִים וְלֹא אִכְפַּת לָכֶם²¹⁶⁵ אַתֶּם. נָטְלוּ שִׁשָּׁה דֵינָרִים וְנָתְנוּ לְתוֹךְ יָדוֹ, הָלַךּ וְנָתַן שֹׁחַד לְאוֹתוֹ זָקֵן שֶׁלֹּא יֹאמַר לַמֶּלֶךְ כְּלוּם – וְהוֹצִיאָם. מִשֶּׁיָּצְאוּ אָמְרוּ לוֹ: שֶׁמָּא הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאָנוּ נִתְפָּסִים? אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, בְּלֵיל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתֶּם נִקְנָסִים²¹⁶⁶ שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים. אָמְרוּ לוֹ: וְאִלּוּ אָמַרְתָּ לָּנוּ, הָיִינוּ נוֹתְנִים אַף שִׁשָּׁה דֵינָרִים אֵלּוּ לִצְדָקָה. אָמַר לָהֶם: אִלּוּ אָמַרְתִּי לָכֶם לֹא הֱיִיתֶם מַאֲמִינִים לִי (ילק"ש בהר).

רנג “כִּי־יְיָ יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ”²¹⁶⁷ – אָמַר רַ' אַבָּא: אִם נָתַתָּ מִכִּיסְךָ צְדָקָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְשַׁמֶּרְךָ מִן הַפִּיסִין וּמִן הַזִּימָיוֹת וּמִן הַגֻּלְגֹּלִיּוֹת וּמִן הָאַרְנוֹנִיּוֹת²¹⁶⁸ (ירוש' פאה פ“א ה”א).

רנד שָׁנִינוּ, רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה צְדָקָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת־הַגְּאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי־קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא”²¹⁶⁹ (ב"ב י.).

רנה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּמֻנְבָּז הַמֶּלֶךְ²¹⁷⁰, שֶׁבִּזְבֵּז²¹⁷¹ אוֹצְרוֹתָיו וְאוֹצְרוֹת אֲבוֹתָיו בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת²¹⁷², וְחָבְרוּ עָלָיו אֶחָיו וּבֵית אָבִיו וְאָמְרוּ לוֹ: אֲבוֹתֶיךָ גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת וְהוֹסִיפוּ עַל שֶׁל אֲבוֹתָם וְאַתָּה מְבַזְבְּזָם. אָמַר לָהֶם: אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְמַטָּה וַאֲנִי גָנַזְתִּי לְמָעְלָה; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ וַאֲנִי גָנַזְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ דָבָר שֶׁאֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת וַאֲנִי גָנַזְתִּי דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה פֵרוֹת²¹⁷³; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצְרוֹת מָמוֹן וַאֲנִי גָנַזְתִּי אוֹצְרוֹת נְפָשׁוֹת²¹⁷⁴; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לַאֲחֵרִים וַאֲנִי גָנַזְתִּי לְעַצְמִי; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְעוֹלָם־הַזֶּה וַאֲנִי גָנַזְתִּי לְעוֹלָם־הַבָּא (שם יא.).

רנו אָמְרוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן”²¹⁷⁵ – לוֹמַר לָךְ, מַה שִּׁרְיוֹן זֶה כָּל־קְלִפָּה וּקְלִפָּה²¹⁷⁶ מִצְטָרֶפֶת²¹⁷⁷ לְשִׁרְיוֹן גָּדוֹל, אַף צְדָקָה כָּל־פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל²¹⁷⁸. רַ' חֲנִינָא אָמַר מִכָּאן: “וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל־צִדְקֹתֵינוּ”²¹⁷⁹ – מַה בֶּגֶד זֶה כָּל־נִימָא²¹⁸⁰ וְנִימָא מִצְטָרֶפֶת לְבֶגֶד גָּדוֹל, אַף צְדָקָה כָּל־פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל (שם ט:).

רנז דָּרַשׁ רַ' דוֹסְתַּאי בְּרַ' יַנָּאי: בּוֹא וּרְאֵה. שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם: מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אָדָם מֵבִיא דוֹרוֹן²¹⁸¹ גָּדוֹל לַמֶּלֶךְ, סָפֵק מְקַבְּלִים אוֹתוֹ הֵימֶנּוּ סָפֵק אֵין מְקַבְּלִים אוֹתוֹ הֵימֶנּוּ. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר²¹⁸²: מְקַבְּלִים אוֹתוֹ הֵימֶנּוּ – סָפֵק רוֹאֶה פְנֵי הַמֶּלֶךְ סָפֵק אֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, אָדָם נוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ²¹⁸³”²¹⁸⁴.

רַ' אֶלְעָזָר נָתַן פְּרוּטָה לְעָנִי וְאַחַר־כָּךְ הִתְפַּלֵּל; אָמַר: הַכָּתוּב אוֹמֵר: “אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ”²¹⁸⁵ (ב"ב י.).

רנח “אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ”²¹⁸⁶ – בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה, שֶׁבִּשְׁבִיל פְּרוּטָה אַחַת שֶׁאָדָם נוֹתֵן לְעָנִי זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מַטְרוֹנָה שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת לִרְאוֹת אֶת־הַמֶּלֶךְ וּלְהַקְבִּיל פָּנָיו הִיא עוֹשָׂה עֲטָרָה לְפִי כְבוֹדָהּ, וְעַל־יְדֵי עֲטָרָה שֶׁמַּכְנֶסֶת לְעַטֵּר אֶת־הַמֶּלֶךְ הִיא רוֹאָה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וּבִפְרוּטָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן לְעָנִי זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה.

דָּבָר אַחֵר: מָה רָאָה דָוִד לְפָרֵשׁ כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה בִּלְבָד? אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֲפִלּוּ רְשָׁעִים שֶׁאֵין בְּיָדָם אֶלָּא זְכוּת שֶׁל צְדָקָה בִּלְבָד, זוֹכִים בָּהּ וּמְקַבְּלִים פְּנֵי שְׁכִינָה (שו"ט יז; תנח' ויקרא, שם).

רנט דָּרַשׁ רַב עֲוִירָא, פְּעָמִים אָמַר לָהּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב אַמִּי וּפְעָמִים אָמַר לָהּ מִשְּמוֹ שֶׁל רַב אַסִּי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּה אָמַר יְיָ אִם־שְׁלֵמִים²¹⁸⁷ וְכֵן רַבִּים²¹⁸⁸ וְכֵן נָגוֹזוּ וְעָבָר²¹⁸⁹”²¹⁹⁰ – אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִים יַעֲשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה, וְכָל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁהֵם מְרֻבִּים. מָה “וְכֵן נָגוֹזוּ וְעָבָר”? שָׁנוּ דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: כָּל־הַגּוֹזֵז מִנְּכָסָיו וְעוֹשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה נִצּוֹל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם: מָשָׁל לִשְׁתֵּי רְחֵלוֹת שֶׁהָיוּ עוֹבְרוֹת בַּמָּיִם, אַחַת גְּזוּזָה וְאַחַת אֵינָהּ גְּזוּזָה, גְזוּזָה עָבְרָה וְשֶׁאֵינָהּ גְּזוּזָה לֹא עָבָרָה²¹⁹¹.

“וְעִנִּתִךְ²¹⁹²”²¹⁹³ – אָמַר מָר זוּטְרָא: אֲפִלּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה יַעֲשֶׂה צְדָקָה; “לֹא אֲעַנֵךְ עוֹד”²¹⁹⁴ – שָׁנָה רַב יוֹסֵף: שׁוּב אֵין מַרְאִין לוֹ סִמָּנֵי עֲנִיּוּת (גיט' ז).

רס אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל־הָרָגִיל לַעֲשׂוֹת צְדָקָה זוֹכֶה וְהֹוִים לוֹ בָּנִים בַּעֲלֵי חָכְמָה, בַּעֲלֵי עשֶׁר, בַּעֲלֵי אַגָּדָה (ב"ב ט:).

רסא שָׁנָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ: יוֹתֵר מִמָּה שֶׁבַּעַל־הַבַּיִת עוֹשֶׂה עִם הֶעָנִי – הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל־הַבָּיִת²¹⁹⁵, שֶׁנֶּאֱמַר: “שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ²¹⁹⁶ הַיּוֹם בֹּעַז”²¹⁹⁷ – “עָשָׂה עִמָּדִי” לֹא כָתוּב כָּאן, אֶלָּא “עָשִׂיתִי עִמּוֹ” (ויק"ר לד).

רסב שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: יֵשׁ לְבַעַל־הַדִּין לַהֲשִׁיבְךָ וְלוֹמַר לָךְ: אִם אֱלֹהֵיכֶם אוֹהֵב עֲנִיִּים הוּא, מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְפַרְנְסָם? אֱמֹר לוֹ: כְּדֵי שֶׁנִּצּוֹל אָנוּ בָהֶם מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. וְזוֹ שְׁאֵלָה שָׁאַל טוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס אֶת־רַ' עֲקִיבָא: אִם אֱלֹהֵיכֶם אוֹהֵב עֲנִיִּים הוּא מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְפַרְנְסָם? אָמַר לוֹ: כְּדֵי שֶׁנִּצּוֹל אָנוּ בָּהֶם מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. אָמַר לוֹ: אַדְּרַבָּה, זוֹ שֶׁמְּחַיַּבְתָּם לְגֵיהִנֹּם. אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁכָּעַס עַל עַבְדּוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, וְצִוָּה עָלָיו שּׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתוֹ, וְהָלַךְ אָדָם אֶחָד וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ, כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ – לֹא כוֹעֵס עָלָיו? וְאַתֶּם קְרוּיִם עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־לִי בְנֵי־יִשְרָאֵל עֲבָדִים”²¹⁹⁸. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, וְצִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתוֹ, וְהָלַךְ אָדָם אֶחָד וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ, כְּשֶׁשָּמַע הַמֶּלֶךְ – לֹא דוֹרוֹן מְשַׁגֵּר לוֹ? וְאָנוּ קְּרוּיִם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ אֱלֹהֵיכֶם”²¹⁹⁹. אָמַר לוֹ: אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים וּקְרוּיִם עֲבָדִים; בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים וּבִזְמַן שֶׁאֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אַתֶּם קְרוּיִם עֲבָדִים, וְעַכְשָׁו אֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת”²²⁰⁰ – אֵימָתַי “וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת”? בַּזְּמַן הַזֶּה, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ” (ב"ב י.).

רסג “אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי”²²⁰¹ – אָמַר רַ' יְהוּדָה בְרַ' סִימוֹן: הֶעָנִי הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמִתְרַעֵם: מָה אֲנִי וּמַה פְּלוֹנִי²²⁰²? פְּלוֹנִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וַאֲנִי יוֹשֵׁב כָּאן! פְּלוֹנִי יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מִטָּה וַאֲנִי יָשֵׁן עַל הָאָרֶץ! וְעָמַדְתָּ אַתָּה וְנָתַתָּ לּוֹ – חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ כְּאִלּוּ עָשִׂיתָ שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינִי (ויק“ר לד; ילק”ש ישע' נח).

רסד שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' יוֹסֵי: כָּל־צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים בָּעוֹלָם הַזֶּה – שָׁלוֹם גָּדוֹל וּפְרַקְלִיטִים²²⁰³ גְּדוֹלִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־אָסַפְתִּי אֶת־שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה נְאֻם־יְיָ אֶת־הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים²²⁰⁴”²²⁰⁵ (ב"ב י.).

רסה “יָד לְיָד לֹא־יִנָּקֶה רָע”²²⁰⁶ – אָמַר רַ' פִּנְחָס זֶה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקָה וּמְבַקֵּשׁ לְקַבֵּל שְׂכָרָה מִיָּד. אָמַר רַ' סִימוֹן: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: “הֲרֵי הַשַּׂק וַהֲרֵי הַסֶּלַע וַהֲרֵי הַסְּאָה” – קוּם מְדוֹד²²⁰⁷ (ירוש' סנה' פ“י, ה”א).

––––––––

רסו רַ' יְהוּדָה הָיָה אוֹמֵר: עֲשָׂרָה דְבָרִים קָשִׁים נִבְרְאוּ בָעוֹלָם: הַר קָשֶׁה – בַּרְזֶל מְחַתְכוֹ; בַּרְזֶל קָשֶׁה – אוּר מְפַעְפְּעוֹ²²⁰⁸; אוּר קָשֶׁה – מַיִם מְכַבִּים אוֹתוֹ; מַיִם קָשִׁים – עָבִים סוֹבְלִים אוֹתָם; עָבִים קָשִׁים – רוּחַ מְפַזַּרְתָּם; רוּחַשָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מְכַבְּדוֹ בְחַיָּיו וּמְכַבְּדוֹ בְמוֹתוֹ קָשֶׁה – גּוּף סוֹבְלוֹ²²⁰⁹; גּוּף קָשֶׁה – פַּחַד שׁוֹבְרוֹ; פַּחַד קָשֶׁה – יַיִן מְפִיגוֹ; יַיִן קָשֶׁה – שֵׁנָה מְפַכַּחְתּוֹ²²¹⁰; וּמִיתָה קָשָׁה מִכֻּלָּם – וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מִן הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת”²²¹¹ (ב"ב י.).

רסז שָׁנִינוּ, אָמְרוּ עָלָיו עַל בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל־קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה²²¹². פַּעַם אַחַת בָּאָה אִשָּׁה לְפָנָיו בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי! אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁאֵין בַּקֻּפָּה שֶׁל צְדָקָה כְּלוּם. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אִם אֵין אַתָּה מְפַרְנְסֵנִי הֲרֵי אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָנֶיהָ מֵתִים! עָמַד וּפִרְנְסָהּ מִשֶּׁלּוֹ. לְיָמִים חָלָה וְנָטָה לָמוּת. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אַתָּה אָמַרְתָּ: כָּל הַמְקַיֵּם²²¹³ נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא – וּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק, שֶׁהֶחֱיָה אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָנֶיהָ, יָמוּת בְּשָׁנִים מֻעָטוֹת הַלָּלוּ! מִיָּד קָרְעוּ לוֹ גְּזַר־דִּינוֹ.

שָׁנוּ, הוֹסִיפוּ לוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה עַל שְׁנוֹתָיו (שם יא.).

רסח מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה רָגִיל בִּצְדָקָה. פַּעַם אַחַת הָלַךְ וְיָשַׁב בִּסְפִינָה, בָּא הָרוּחַ וְטִבַּע סְפִינָתוֹ בַּיָּם. רָאָהוּ רַ' עֲקִיבָא²²¹⁴ וּבָא לִפְנֵי בֵית־דִּין לְהָעִיד עַל אִשְׁתּוֹ לְהִנָּשֵׂא. עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעָה עֵת לַעֲמוֹד²²¹⁵ בָּא אוֹתוֹ הָאִישׁ וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: וְלֹא אַתָּה הוּא שֶׁטָּבַעְתָּ בַיָּם? אָמַר לוֹ: הֵן. וּמִי הֶעֶלְךָ מִן הַיָּם? אָמַר לוֹ: צְדָקָה שֶׁעָשִׂיתִי הִיא הֶעֱלַתְנִי מִן הַיָּם. אָמַר לוֹ: מֵאַיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לוֹ: כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לְמַעֲמַקֵּי־מְצוּלָה שָׁמַעְתִּי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל מִגַּלֵּי הַיָּם, שֶׁזֶּה אוֹמֵר לָזֶה וְזֶה אוֹמֵר לָזֶה: רוּצוּ וְנַעֲלֶה אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה מִן הַיָּם שֶׁעָשָה צְדָקָה כָּל־יָמָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח רַ' עֲקִיבָא וְאָמַר: בָּרוּךְ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּחַר בְּדִבְרֵי תוֹרָה וּבְדִבְרֵי חֲכָמִים, שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה וְדִבְרֵי חֲכָמִים קַיָּמִים הֵם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל־פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ”²²¹⁶ – וְעוֹד כָּתוּב: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת²²¹⁷ (אדר"נ ג).

רסט רַ' עֲקִיבָא הָיְתָה לוֹ בַת. אָמְרוּ לוֹ הַכַּלְדִּיִּים²²¹⁸: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה יִשְׁכֶנָּה נָחָשׁ וְתָמוּת. הָיָה מֵצַר עַל הַדָּבָר הַרְבֵּה. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נָטְלָה בִתּוֹ אֶת־הַמַּכְבֵּנָה²²¹⁹ וְנָעֲצָה אוֹתָהּ בַּכֹּתֶל. פָּגְעָה²²²⁰ בְעֵינוֹ שֶׁל נָחָשׁ וְיָשְׁבָה בָהּ. בַבֹּקֶר כְּשֶׁנָּטְלָה [אֶת הַמַּכְבֵּנָה מִשָּׁם] נִגְרַר וּבָא הַנָּחָשׁ אַחֲרֶיהָ. אָמַר לָהּ אָבִיהָ: מֶה עָשִׂית? אָמְרָה לוֹ: בָּעֶרֶב בָּא עָנִי וְקָרָא עַל הַפָּתַח, וְהָיוּ הַכֹּל טְרוּדִים בַּסְּעֻדָּה וְאֵין שׁוֹמֵעַ לוֹ. עָמַדְתִּי וְנָטַלְתִּי מָנָה²²²¹ שֶׁנָּתַתָּ לִי וּנְתַתִּיהָ לּוֹ. אָמַר לָהּ: מִצְוָה עָשִׂית. יָצָא רַ' עֲקִיבָא וְדָרֲשׁ: “וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת”²²²² – וְלֹא מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָה (שבת קנו.).

רע שְׁנֵי תַלְמִידִים שֶׁל רַ' חֲנִינָא יָצְאוּ לְקַצֵּץ עֵצִים, וְרָאָם אַסְטְרוֹלוֹגוֹס²²²³ אֶחָד וְאָמַר: שְׁנַיִם הַלָּלוּ יוֹצְאִים וְלֹא יַחֲזֹרוּ. כְּשֶׁיָּצְאוּ פָּגַע בָּהֶם זָקֵן אֶחָד, אָמַר לָהֶם: זְכוּ עִמִּי²²²⁴! הֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים שֶׁלֹּא טָעַמְתִּי כְלוּם. וְהָיְתָה עִמָּם כִּכָּר אֶחָת²²²⁵, פָּרְסוּ²²²⁶ מֶחֱצָה וְנָתְנוּ לוֹ. אָכַל וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, אָמַר לָהֶם: כְּשֵׁם שֶׁקִּיַּמְתֶּם הַיּוֹם אֶת־נַפְשִׁי כָּךְ תִּתְקַיֵּם הַיּוֹם נַפְשְׁכֶם. יָצְאוּ בְשָׁלוֹם וְחָזְרוּ בְשָׁלוֹם. וְהָיוּ שָׁם בְּנֵי אָדָם שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹלוֹ [שֶׁל אַסְטְרוֹלוֹגוֹס]²²²⁷. אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא כָךְ אָמַרְתָּ: “שְׁנַיִם הַלָּלוּ יוֹצְאִים וְלֹא יַחֲזֹרוּ”? אָמְרוּ: יֶשׁ כָּאן אָדָם שַׁקְרָן, שֶׁאַסְטְרוֹלוֹגִיָּא שֶׁלּוֹ שֶׁקֶר! אַף־עַל־פִּי־כֵן הָלְכוּ וּפִשְׁפְּשׁוּ²²²⁸ וּמָצְאוּ חֲכִינָה²²²⁹, מֶחֱצָה בַּחֲבִילָה אַחַת וּמֶחֱצָה בַּחֲבִילָה אַחֶרֶת²²³⁰. אָמְרוּ: מַה דָּבָר טוֹב עֲשִׂיתֶם הַיּוֹם? סָחוּ לָהֶם אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה²²³¹. אָמַר: וּמָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת – וֵאלֹהֵיהֶם שֶׁל הָיְּהוּדִים מִתְפַּיֵּס בַּחֲצִי כִכָּר! (ירוש' שבת פ“ו, ה”ט).

רעא שְׁמוּאֵל וְאַבְלֵט²²³² הָיוּ יוֹשְׁבִים, וְרָאוּ בְנֵי אָדָם מְהַלְּכִים לַאֲגָם²²³³. אָמַר לוֹ אַבְלֵט לשְׁמוּאֵל: אָדָם זֶה יֵלֵךְ וְלֹא יַחֲזֹר, שֶׁיְנַשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ וְיָמוּת. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: אִם בֶּן־יִשְׂרָאֵל הוּא יֵלֵךְ וְיַחֲזֹר. עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים – הָלַךְ וְחָזָר. עָמַד אַבְלֵט וּפָרַק מַשָּׂאוֹ [מֵעַל גַּבּוֹ] – מָצָא בוֹ נָחָשׁ חָתוּךְ לִשְׁנָיִם. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: מֶה עָשִׂיתָ? אָמַר לוֹ: בְּכָל־יוֹם הָיִינוּ מְטִילִים פַּת בְּיַחַד²²³⁴ וְאוֹכְלִים. הַיּוֹם הָיָה בֵינֵינוּ אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ פַת וְהָיָה מִתְבַּיֵּשׁ. אָמַרְתִּי לָהֶם: אֲנִי אֶעֱמֹד וְאָטִיל²²³⁵. וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי אֶצְלוֹ עָשִׂיתִי עַצְמִי כְּמִי שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ, אָמַר לוֹ: מִצְוָה עָשִׂיתָ. יָצָא שְׁמוּאֵל וְדָרַשׁ: “וּצְדָקָה תַּצִיל מִמָּוֶת”²²³⁶ – וְלֹא מִמִּיתָה מְשֻנָּה אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ (שבת קנו:).

רעב “וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים”²²³⁷ – רַ' מֵאִיר הָלַךְ לְמַמְלָא²²³⁸, רָאָה אוֹתָם כֻּלָּם שְׁחוֹרֵי רֹאשׁ. אָמַר לָהֶם: תֹּאמַר מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית עֵלִי אַתֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכָל־מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים”²²³⁹? אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, הִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ. אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְטַפְּלוּ בִצְדָקָה, וְאַתֶּם זוֹכִים לְזִקְנָה. מַה טָּעַם? “עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה”²²⁴⁰, וְהֵיכָן הִיא מְצוּיָה? “בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא”²²⁴¹. מִמִּי אַתָּה לָמֵד? מֵאַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ “וְשָׁמְרוּ דֶרֶךְ יְיָ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט”²²⁴², זָכָה לְזִקְנָה – “וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים”²²⁴³ (ב"ר נט.).

––––––––

רעג רַ' אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא²²⁴⁴ אוֹמֵר: תֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ²²⁴⁵, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: “כִּי־מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ”²²⁴⁶ (אב' ג).

רעד מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁנָּתַן דֵינָר לְעָנִי בְּעֶרֶב רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת וְהִקְנִיטַתּוּ²²⁴⁷ אִשְׁתּוֹ, וְהָלַךְ וְלָן בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת, וְשָׁמַע שְׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ לָזוֹ. אָמְרָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, בּוֹאִי וְנָשׁוּט בָּעוֹלָם וְנִשְׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד²²⁴⁸ מַה פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם. אָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, אֵינִי יְכוֹלָה²²⁴⁹, שֶׁאֲנִי קְבוּרָה בְּמַחְצֶלֶת²²⁵⁰ שֶׁל קָנִים; אֶלָּא לְכִי אָתְּ, וּמַה שֶּׁאַתְּ שׁוֹמַעַת בּוֹאִי וְאִמְרִי לִי. הָלְכָה הִיא וְשָׁטָה וּבָאָה, וְאָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, מַה שָׁמַעַתְּ מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד? אָמְרָה לָהּ: שָׁמַעְתִּי, שֶׁכָּל־הַזּוֹרֵעַ בִּרְבִיעָה רִאשׁוֹנָה²²⁵¹ – בָּרָד מַלְקֶה אוֹתוֹ. הָלַךְ הוּא וְזָרַע בִּרְבִיעָה שְׁנִיָּה; שֶׁל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לָקָה, שֶׁלּוֹ לֹא לָקָה²²⁵².

לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת הָלַךְ וְלָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְשָׁמַע אוֹתָן שְׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ. אָמְרָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ: בּוֹאִי וְנָשׁוּט בָּעוֹלָם וְנִשְׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד מַה־פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם. אָמְרָה לָהּ: חֲבֶרְתִּי, לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ “אֵינִי יְכוֹלָה, שֶׁאֲנִי קְבוּרָה בְּמַחְצֶלֶת שֶׁל קָנִים”! אֶלָּא לְכִי אָתְּ, וּמַה שֶּׁאַתְּ שׁוֹמַעַת בּוֹאִי וְאִמְרִי לִי. הָלְכָה וְשָׁטָה וּבָאָה. אָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, מַה־שָּׁמַעַתְּ מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד? אָמְרָה לָהּ: שָׁמַעְתִּי, שֶׁכָּל־הַזּוֹרֵעַ בִּרְבִיעָה שְׁנִיָּה שִׁדָּפוֹן²²⁵³ מַלְקֶה אוֹתוֹ. הָלַךְ הוּא וְזָרַע בִּרְבִיעָה רִאשׁוֹנָה; שֶׁל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִשְׁדַּף וְשֶׁלּוֹ לֹא נִשְׁדָּף.

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מִפְּנֵי מָה אֶשְׁתָּקַד²²⁵⁴ שֶׁל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לָקָה וְשֶׁלְּךָ לֹא לָקָה, וְעַכְשָׁו שֶׁל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִשְׁדַּף וְשֶׁלְּךָ לֹא נִשְׁדָּף? סָח²²⁵⁵ לָהּ כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ.

אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מֻעָטִים עַד שֶׁנָּפְלָה קְטָטָה²²⁵⁶ בֵּין אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חָסִיד וּבֵין אִמָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ רִיבָה²²⁵⁷. אָמְרָה לָהּ: לְכִי וְאַרְאֵךְ בִּתֵּךְ שֶׁהִיא קְבוּרָה בְּמַחְצֶלֶת שֶׁל קָנִים. לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת הָלַךְ וְלָן בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת וְשָׁמַע אוֹתָן רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ. אָמְרָה לָהּ: חֲבֶרְתִּי, בּוֹאִי וְנָשׁוּט בָּעוֹלָם וְנִשְׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד מַה פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם. אָמְרָה לָהּ: חֲבֶרְתִּי, הַנִּיחִינִי, דְּבָרִים שֶׁבֵּינִי לְבֵינֵךְ כְּבָר נִשְׁמְעוּ בֵּין הַחַיִּים! (בר' יח:).

רעה מַעֲשֶׂה בְרַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָלְכוּ לְחוֹלַת אַנְטוּכִיָּא²²⁵⁸ עַל עֵסֶק מִגְבַּת צְדָקָה לַחֲכָמִים²²⁵⁹. הָיָה שָׁם אֶחָד, אַבָּא־יוּדָן, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מִצְוָה בְּעַיִן יָפָה וְיָרַד מִנְּכָסָיו²²⁶⁰. כֵּוָן שֶׁרָאָה רַבּוֹתֵינוּ נִתְכַּרְכְּמוּ²²⁶¹ פָנָיו וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מִפְּנֵי מָה פָּנֶיךָ חוֹלָנִיוֹת? אָמַר לָהּ: רַבּוֹתֵינוּ כָאן וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה. אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת מִמֶּנּוּ אַמְרָה לוֹ: לֹא נִשְׁתַּיְּרָה לָנוּ אֶלָּא שָׂדֶה אַחַת בִּלְבָד, לֵךְ מְכוֹר חֶצְיָהּ וְתֵן לָהֶם. הָלַךְ וְעָשָׂה כֵן. נִתְפַּלְּלוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ וְאָמְרוּ לוֹ: אַבָּא־יוּדָן, הַמָּקוֹם²²⁶² יְמַלֵּא חֶסְרוֹנֶךָ! לְאַחַר יָמִים יָצָא לַחֲרשׁ בַּחֲצִי שָׂדֵהוּ. עִם כְּשֶׁהוּא חוֹרֵשׁ²²⁶³ נִבְקְעָה הָאָרֶץ מִתַּחְתָּיו וְשָׁקְעָה פָרָתוֹ וְנִשְׁבָּרָה. יָרַד לְהַעֳלוֹתָהּ, הֵאִיר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־עֵינָיו וּמָצָא תַחְתֶּיהָ מַטְמוֹן. אָמַר: לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי.

כְּשֶׁחָזְרוּ רַבּוֹתֵינוּ לְשָׁם שָׁאֲלוּ עָלָיו²²⁶⁴ וְאָמְרוּ: מָה אַבָּא־יוּדָן עוֹשֶׂה? אָמְרוּ לָהֶם: אַבָּא־יוּדָן – מִי יָכוֹל לִרְאוֹת סֵבֶר־פָּנָיו²²⁶⁵? הוא אַבָּא־יוּדָן שֶׁל עֲבָדִים, אַבָּא־יוּדָן שֶׁל עִזִּים, אַבָּא־יוּדָן שֶׁל חֲמוֹרִים, אַבָּא־יוּדָן שֶׁל גְּמַלִּים, אַבָּא־יוּדָן שֶׁל שְׁוָרִים! כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע אַבָּא־יוּדָן יָצָא לִקְרָאתָם. אָמְרוּ לוֹ: מָה אַבָּא־יוּדָן עוֹשֶׂה? אָמַר לָהֶם: עָשְׂתָה תְפִלַּתְכֶם פֵּרוֹת וּפֵרֵי־פֵרוֹת. אָמְרוּ לוֹ: חַיֶּיךָ, אַף־עַל־פִּי שֶׁנָּתְנוּ אֲחֵרִים יוֹתֵר מִמֶּךָּ – אוֹתְךָ כָּתַבְנוּ רֹאשׁ טִימוֹס²²⁶⁶. נְטָלוּהוּ וְהוֹשִׁיבוּהוּ אֶצְלָם וְקָרְאוּ עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה: “מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ”²²⁶⁷ (ירוש' הור' פ“ג, ה”ד; ויק“ר ה; ילק”ש ראה יב).

רעו מַעֲשֶׂה בְאָדָם שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה צְדָקָה, מָכַר אֶת־בֵּיתוֹ וְכָל־מַה שֶּׁהָיָה לוֹ וְהוֹצִיא לִצְדָקָה. פַּעַם אַחַת בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא נָתְנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ עֲשָׂרָה פוֹלִיסִין²²⁶⁸. אָמְרָה לוֹ: צֵא וְקַח לְבָנֶיךָ כְּלוּם מִן הַשּׁוּק. כֵּוָן שֶׁיָּצָא לַשּׁוּק פָּגְעוּ בוֹ גַבָּאֵי צְדָקָה. אָמְרוּ: הֲרֵי בָא בַּעַל הַצְּדָקָה. אָמְרוּ לוֹ: תֵּן חֶלְקְךָ בְּמִצְוָה זוֹ, שֶׁאָנוּ לוֹקְחִים בֶּגֶד לִיתוֹמָה אֶחָת. נָטַל אוֹתָם עֲשָׂרָה פוֹלִיסִין וּנְתָנָם לָהֶם, וְנִתְבַּיֵּשׁ לֵילֵךְ לְבֵיתוֹ. הָלַךְ לוֹ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת. רָאָה שָׁם מֵאֵלוּ הָאֶתְרוֹגִים שֶׁהַתִּינוֹקוֹת זוֹרְקִים²²⁶⁹ בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא²²⁷⁰. נָטַל מֵהֶם וּמִלֵּא שַׂקּוֹ וְהָלַךְ וּפֵרַשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת הַמֶּלֶךְ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם נִזְדַּמְּנָה הַשָּׁעָה וְנִמְצָא הַמֶּלֶךְ חָשׁ בְּמֵעָיו וְאָמְרוּ לוֹ בַחֲלוֹם: אֱכֹל מֵאֵלּוּ הָאֶתְרוֹגִים שֶׁהַיְּהוּדִים מִתְפַּלְּלִים עִמָּם בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא וְתִתְרַפֵּא. בָּדְקוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּכָל־הַסְּפִינוֹת וּבְכָל־הַמְּדִינָה וְלֹא מָצָאוּ. הָלְכוּ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ אָדָם יוֹשֵׁב עַל שַׂקּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ אֶצְלְךָ כְּלוּם? אָמַר לָהֶם: אָדָם עָנִי אֲנִי וְאֵין אֶצְלִי כְלוּם לִמְכֹּר. בָּדְקוּ בַשַּׂק וּמָצְאוּ מֵאֵלּוּ הָאֶתְרוֹגִים וְאָמְרוּ לוֹ: אֵלּוּ מֵהֵיכָן הֵם? אָמַר לָהֶם: מֵאֵלּוּ שֶׁהַיְּהוּדִים מִתְפַּלְּלִים [עִמָּם] בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא. טָעֲנוּ הַשַּׂק וְהֶעֱלוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָכַל הַמֶּלֶךְ אוֹתָם הָאֶתְרוֹגִים וְנִתְרַפֵּא. פִּנּוּ אֶת־הַשַּׂק וּמִלְאוּהוּ דֵינָרִים (ויק"ר לז).

רעז מַעֲשֶׂה בְּבַר־מַעְיָן²²⁷¹ מוֹכֵס²²⁷² שֶׁמֵּת וּבוֹ בַיּוֹם מֵת חָסִיד אֶחָד. בָּאוּ כָל־בְּנֵי הָעִיר וְנִתְעַסְּקוּ בְּמִטָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חָסִיד. הוֹצִיאוּ אַחֲרָיו קְרוֹבֵי הַמּוֹכֵס אֶת־מִטָּתוֹ שֶׁל מוֹכֵס. קָפְצוּ עֲלֵיהֶם אוֹיְבִים וְהִנִּיחוּ הַמִּטּוֹת וּבָרָחוּ. הָיָה שָׁם תַּלְמִיד אֶחָד שֶׁיָּשַׁב לוֹ עִם מִטַּת רַבּוֹ. לְאַחַר זְמַן חָזְרוּ בְנֵי הָעִיר לִקְבּוֹר אוֹתוֹ חָסִיד וְנִתְחַלְּפָה לָהֶם מִטָּתוֹ בְּשֶׁל מוֹכֵס. הָיָה אוֹתוֹ תַלְמִיד צֹוֵחַ וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ בוֹ. וּקְרוֹבֵי הַמּוֹכֵס קָבְרוּ אֶת־הֶחָסִיד. הָיָה אוֹתוֹ תַלְמִיד יוֹשֵׁב וּמִצְטַעֵר, אָמַר: מַה חֵטְא גָּרַם לְאוֹתוֹ חַסִיד לִקָּבֵר בְּבִזָּיוֹן, וּמַה זָּכָה אוֹתוֹ רָשָׁע לִקָּבֵר בְּכָבוֹד גָּדוֹל כָּל־כָּךְ? נִרְאָה לוֹ רַבּוֹ הֶחָסִיד בַּחֲלוֹם וְאָמַר: בְּנִי, אַל תִּצְטַעֵר; אֲנִי – פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי בִּגְנוּת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים וְלֹא מָחִיתִי, וּלְכָךְ נֶעֱנָשְׁתִּי; וְזֶה – פַּעַם אַחַת הִתְקִין סְעֻדָּה לְשַׂר־הָעִיר וְלֹא בָא שַׂר־הָעִיר וְחִלְּקָהּ לַעֲנִיִּים, וּלְכָךְ זָכָה לִקָּבֵר בְּכָבוֹד. אֲבָל בּוֹא וְאַרְאֲךָ כְבוֹדִי בְּגַן־עֵדֶן וְעָנְשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּגֵיהִנֹּם. רָאָה הַתַּלְמִיד לְאוֹתוֹ חָסִיד שֶׁהוּא מְטַיֵּל בְּגַנִּים וּפַרְדֵּסִים עַל מַעְיְנֵי מָיִם וְרָאָהוּ לְבַר־מַעְיָן מוֹכֵס לְשׁוֹנוֹ שׁוֹתֵת²²⁷³ עַל פִּי הַנָּהָר, מְבַקֵּשׁ לְהַגִּיעַ לַמַּיִם וְאֵינוֹ מַגִּיעַ (ירוש' חג' פ“ב, ה”ב; רש"י סנה' מד:).

––––––––

רעח אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' טַרְפוֹן, שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל וְלֹא הָיָה נוֹתֵן מַתָּנוֹת רַבּוֹת לַעֲנִיִּים. פַּעַם אַחַת מְצָאוֹ רַ' עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ, אֶקַּח לְךָ עִיר אַחַת אוֹ שְׁתָּיִם? אָמַר לוֹ: הֵן. מִיָּד עָמַד רַ' טַרְפוֹן וְנָתַן לוֹ אַרְבָּעָה אֲלָפִים דֵּינְרֵי זָהָב. נְטָלָם רַ' עֲקִיבָא וְחִלְּקָם לְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים עֲנִיִּים. לְיָמִים מְצָאוֹ רַ' טַרְפוֹן, אָמַר לוֹ: הֵיכָן הָעֲיָרוֹת שֶׁלָּקַחְתָּ לִי? תְּפָסוֹ בְיָדוֹ וְהוֹלִיכוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְהֵבִיא תִינוֹק וּבְיָדוֹ סֵפֶר תְּהִלִּים, וְהָיָה קוֹרֵא וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְפָסוּק זֶה: “פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד”²²⁷⁴. אָמַר לוֹ: זוֹהִי הָעִיר שֶׁלָּקַחְתִּי לָךְ. עַמד רַ' טַרְפוֹן וּנְשָׁקוֹ וְאָמַר לוֹ: “רַבִּי, אַלּוּפִי! רַבִּי בְחָכְמָה וְאַלּוּפִי בְדֶרֶךְ אָרֶץ” – וְהוֹסִיף לוֹ מָמוֹן לְבַזְבֵּז²²⁷⁵ (כלה ב).

רעט פַּעַם אַחַת נִצְרְכוּ חֲכָמִים לִנְדָבָה. שָׁלְחוּ אֶת־רַ' עֲקִיבָא וְאֶחָד מִן הַחֲכָמִים עִמּוֹ. בָּאוּ וּבִקְשׁוּ לִכָּנֵס לְבֵיתוֹ [שֶׁל בֶּן־מֵבִיא־יָיִן²²⁷⁶]. שָׁמְעוּ קוֹלוֹ שֶׁל תִּינוֹק אוֹמֵר לְאָבִיו: מַה נִּקַּח לְךָ הַיּוֹם²²⁷⁷? אָמַר לוֹ: עֳלָשִׁים²²⁷⁸, וְלֹא מִשֶּׁל הַיּוֹם אֶלָּא מִשֶּׁל אֶתְמוֹל, שֶׁהֵם כְּמוּשִׁים²²⁷⁹ וּבְזוֹל. הִנִּיחוּהוּ²²⁸⁰ וְהָלְכוּ לָהֶם. וּלְאַחַר שֶׁנָּדְבוּ הַכֹּל חָזְרוּ וּבָאוּ אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: לָמָּה לֹא בָאתֶם אֶצְלִי בַּתְּחִילָּה, כְּשֵׁם שֶׁהֱיִיתֶם נוֹהֲגִים? אָמְרוּ לוֹ: כְּבָר בָּאנוּ וְשָׁמַעְנוּ [כָּךְ וָכָךְ]. אָמַר לָהֶם: מַה שֶּׁבֵּינִי לְבֵין הַתִּינוֹק יוֹדְעִים אַתֶּם וְלֹא מַה שֶּׁבֵּינִי לְבֵין בּוֹרְאִי; וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, לְכוּ וְאִמְרוּ לָהּ [לְאִשְׁתִּי] וְתִתֵּן לָכֶם מִדָּה שֶׁל דֵּינָרִים. הָלְכוּ וְאָמְרוּ לָהּ. אָמְרָה לָהֶם: מָה אָמַר לָכֶם, גְּדוּשָׁה²²⁸¹ אוֹ מְחוּקָה²²⁸²? אָמְרוּ לָהּ: סְתָם אָמַר לָנוּ²²⁸³. אָמְרָה לָהֶם: אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם גְּדוּשָׁה; אִם אָמַר גְּדוּשָׁה הֲרֵי עָשִׂיתִי כִדְבָרָיו, וְאִם לָאו הֲרֵינִי מְנַכָּה²²⁸⁴ אֶת־הַגֹּדֶשׁ מִכְּתֻבָּתִי²²⁸⁵ (ירוש' פסח' פ“ד, ה”ט).

––––––––

רפ בְּשָׁעָה שֶׁעָנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל בַּעַל־הַבַּיִת וְאוֹמֵר: “פַּרְנְסֵנִי” – אִם מְפַרְנְסוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו “עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם יְיָ”²²⁸⁶ – מִי שֶׁעֲשָׂאוֹ עָשִׁיר לָזֶה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָנִי, עָנִי לָזֶה – עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָשִׁיר (תמו' טז.).

רפא “עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ”²²⁸⁷ – אָמַר הֶעָשִׁיר לֶעָנִי: לָמָּה אֵין אַתָּה הוֹלֵךְ וְיָגֵעַ בִּמְלָאכָה? רְאֵה שׁוֹקַיִם, רְאֵה כְרָעַיִם, רְאֵה בַּעַל כָּרֵס, רְאֵה בַּעַל בַּשָׂר²²⁸⁸! אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֹא דַיֶּךָּ שֶׁלֹּא נָתַתָּ לוֹ מִשֶּׁלְךָ מְאוּמָה, אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁנָּתַתִּי לוֹ אַתָּה מַכְנִיס לוֹ עַיִן רָעָה! (ויק"ר לד).

רפב “אַל תִּגְזָל־דָּל כִּי דַל־הוּא”²²⁸⁹ – אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: בַּמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אִם הוּא דַל מַהוּ גוֹזֵל לוֹ? לֹא דִבֶּר אֶלָּא בְּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים, שֶׁהוּא חַיָּב לִתֵּן מִן הַתּוֹרָה: לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעֲשַׂר עָנִי. וְהִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁלֹּא יִגְזֹל אָדָם מֵהֶם מַתָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לִתֵּן לָהֶם, “כִּי דַל הוּא” – דַּי לוֹ עֲנִיּוּתוֹ. לֹא דַי לֶעָשִׁיר שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּרֶוַח וְעָנִי בְצַעַר, אֶלָּא אַף גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ מַה־שֶׁנָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (במ"ר ה).

רפג “נִבְהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְלֹא יֵדַע כִּי־חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ”²²⁹⁰ – מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי וְהָיְתָה לוֹ שָׂדֶה עוֹשָׂה אֶלֶף מִדּוֹת, וּמוֹצִיא מִמֶּנָּה מֵאָה מִדּוֹת לְמַעֲשֵׂר, וּמִן הַמּוֹתָר הָיָה מִתְפַּרְנֵס הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ. בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ קָרָא לִבְנוֹ וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, תֵּן דַּעְתְּךָ עַל שָׂדֶה זוֹ, כָּךְ וְכָךְ מִדּוֹת הִיא עוֹשָׂה, כָּךְ וְכָךְ מִדּוֹת הָיִיתִי מוֹצִיא מִמֶּנָּה לְמַעֲשֵׂר, וּמִמֶּנָּה הָיִיתִי מִתְפַּרְנֵס כָּל יָמָי. זָרַע הַבֵּן שָׁנָה רִאשׁוֹנָה, עָשְׂתָה אֶלֶף מִדּוֹת וְהוֹצִיא מִמֶּנָּה מֵאָה לְמַעֲשֵׂר. שָׁנָה שְׁנִיָּה נִכְנְסָה בוֹ עַיִן רָעָה²²⁹¹, פָּחַת עֲשָׂרָה²²⁹² וּפָחֲתָה הִיא מֵאָה²²⁹³, וְכֵן שְׁלִישִׁית וְכֵן רְבִיעִית וְכֵן חֲמִישִׁית, עַד שֶׁעָמְדָה עַל מַעַשְׂרוֹתֶיהָ. כֵּוָן שֶׁרָאוּ קְרוֹבָיו כָּךְ עָמְדוּ וְלָבְשׁוּ לְבָנִים וְנִתְעַטְּפוּ לְבָנִים וְנִכְנְסוּ אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: לֹא בָאתֶם אֶלָּא לִשְׂמוֹחַ עָלָי²²⁹⁴? אָמְרוּ לוֹ: חָס וְשָׁלוֹם, לֹא בָאנוּ אֶלָּא לִשְׂמוֹחַ עִמְּךָ, לִשֶׁעָבַר הָיִיתָ בַעַל־הַבַּיִת וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כֹּהֵן, וְעַכְשָׁו נַעֲשֵׂיתָ כֹהֵן וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בַּעַל־הַבָּיִת (שמ“ר לא; ילק”ש משלי כח).

רפד אָמַר לָהּ רַ' חִיָּא לְאִשְׁתּוֹ: כְּשֶׁבָּא עָנִי הַקְדִּימִי לוֹ פַּת²²⁹⁵, כְּדֵי שֶׁיַּקְדִּימוּ לְבָנָיִךְ. אָמְרָה לוֹ: מְקַלֵּל אַתָּה אוֹתָם! אָמַר לָהּ: מִקְרָא כָתוּב: כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה"²²⁹⁶ – וְשָׁנָה דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם²²⁹⁷ (שבת קנא).

רפה אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: כָּל־הַמַּעְלִים עֵינוֹ מִן הַצְּדָקָה כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה (כת' סח:).

רפו “וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם”²²⁹⁸ – אוֹי לַדּוֹר שֶׁשּׁוֹפְטָיו צְרִיכִים לְהִשָּׁפֵט. אֱלִימֶלֶךְ מִגְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה וּמִפַּרְנְסֵי²²⁹⁹־הַדּוֹר הָיָה, וְכֵוָן שֶׁבָּאוּ שְׁנֵי רְעָבוֹן אָמַר: עַכְשָׁו יִהְיוּ כָל־יִשְׂרָאֵל מְסַבְּבִים עַל פִּתְחִי, זֶה בָּא בְּקֻפָּתוֹ וְזֶה בָּא בִּכְפִיפוֹ²³⁰⁰. מֶה עָשָׂה? עָמַד וּבָרַח לוֹ מִפְּנֵיהֶם (רו“ר א; ילק”ש רות א).

רפז הֱוֵי זָהִיר בְּדַלְתֵי בֵיתֶךָ, שֶׁלּאֹ יְהוּ נְעוּלוֹת בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מֵסַב בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה (דא"ז ט).

רפח מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בִּשְׁכוּנָה שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה, וְיָצְאוּ שְׁנֵי בָנֶיהָ לְלַקֵּט וְלֹא הִנִּיחָם בַּעַל הַשָּׂדֶה. אִמָּם הָיְתָה אוֹמֶרֶת: מָתַי יָבוֹאוּ בָנַי מִן הַשָּׂדֶה, שֶׁמָּא אֶמְצָא בְיָדָם כְּלוּם לֶאֱכוֹל; וְהֵם הָיוּ אוֹמְרִים: מָתַי נֵלֵךְ אֶל־אִמֵּנוּ, שֶׁמָּא נִמְצָא בְיָדָהּ כְּלוּם לֶאֱכוֹל. הִיא לֹא מָצְאָה בְיָדָם כְּלוּם וְהֵם לֹא מָצְאוּ בְיָדָהּ כְּלוּם לֶאֱכוֹל, וְהִנִּיחוּ רָאשֵׁיהֶם בֵּין בִּרְכֵּי אִמָּם וּמֵתוּ שְׁלָשְׁתָּם בְּיוֹם אֶחָד. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵין אַתֶּם גּוֹבִין מֵהֶם אֶלָּא נְפָשׁוֹת²³⁰¹; חַיֵּיכֶם, אַף אֲנִי אֶגְבֶּה מִכֶּם נַפְשׁוֹתֵיכֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “אַל תִּגְזָל־דָּל כִּי דַל־הוּא… כִּי־יְיָ יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת־קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ”²³⁰² (אדר"נ לח).

רפט אָמְרוּ עָלָיו עַל נַחוּם אִישׁ גַּם־זוֹ, שָׁהָיה סוֹמָא²³⁰³ מִשְּׁתֵי עֵינָיו, גִּדֵּם²³⁰⁴ מִשְּׁתֵי יָדָיו, קִטֵּעַ מִשְּׁתֵי רַגְלָיו וְכָל־גּוּפוֹ מָלֵא שְׁחִין, וְרַגְלֵי מִטָּתוֹ מֻנָּחוֹת בִּסְפָלִים שֶׁל מַיִּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ עָלָיו נְמָלִים. פַּעַם אַחַת הָיְתָה מִטָּתוֹ מֻנַּחַת בְּבַיִת רָעוּעַ²³⁰⁵, בִּקְּשׁוּ תַלְמִידָיו לְפַנּוֹת מִטָּתוֹ²³⁰⁶ וְאַחַר־כָּךְ לְפַנּוֹת אֶת הַכֵּלִים. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, פַּנּוּ אֶת הַכֵּלִים וְאַחַר־כָּךְ פַּנּוּ אֶת־מִטָּתִי, שֶׁמֻּבְטָח לָכֶם, כָּל־זְמַן שֶׁאֲנִי בַבַּיִת אֵין הַבַּיִת נוֹפֵל. פִּנּוּ אֶת־הַכֵּלִים וְאַחַר־כָּךְ פִּנּוּ אֶת־מִטַּתוֹ – וְנָפַל הַבָּיִת. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, וְכִי מֵאַחַר שֶׁצַּדִּיק גָּמוּר אַתָּה לָמָה עָלְתָה לְךָ כָּךְ? אָמַר לָהֶם: בָּנַי, אֲנִי גָרַמְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ לְבֵית־חָמִי, וְהָיָה עִמִּי מַשּׂוֹי שְׁלשָׁה חֲמוֹרִים, אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי מְגָדִים, בָּא עָנִי אֶחָד וְעָמַד לִי בַּדֶּרֶךְ וְאָמַר לִי: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַרְתִּי לוֹ: הַמְתֵּן, עַד שֶׁאֶפְרֹק מִן הַחֲמוֹר. לֹא הִסְפַּקְתִּי לִפְרֹק מִן הַחֲמוֹר עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ. הָלַכְתִּי וְנָפַלְתִּי עַל פָּנָיו וְאָמַרְתִּי: עֵינַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל עֵינֶיךָ – יִסּוֹמוּ; יָדַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל יָדֶיךָ –יִתְגַּדָּמוּ; רַגְלַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל רַגְלֶיךָ – יִתְקַטָּעוּ; וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתִּי²³⁰⁷ עַד שֶׁאָמַרְתִּי: כָּל־גּוּפִי יְהֵא מָלֵא שְׁחִין. אָמְרוּ לוֹ: אוֹי לָנוּ שֶׁרְאִינוּךָ בְכָךְ! אָמַר לָהֶם: אוֹי לִי, אִם לֹא רְאִיתוּנִי בְּכָךְ! (תענ' כא.).

רצ “אֶל־שָׁאוּל וְאֶל־בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר־הֵמִית אֶת־הַגִּבְעֹנִים”²³⁰⁸ – וְכִי הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהָרַג שָׁאוּל אֶת־הַגִּבְעוֹנִים? אֶלָּא־מִתּוֹךְ שֶׁהָרַג נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִים לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֲרָגָם (ב"ב קיט.).

––––––––

רצא שָׁנִינוּ, אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו: בָּנַי, מַהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: “צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת”²³⁰⁹? נַעֲנָה רַ' אֱלִיעֶזֶר וְאָמָר: “צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי” – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ”²³¹⁰; וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת" – כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם עוֹשִׂין חֵטְא הוּא לָהֶם, שֶׁאֵינָם עוֹשִׂין אֶלָּא לְהִתְגַּדֵּל²³¹¹ בּוֹ. נַעֲנָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר: “צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי” אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל; “וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת” – כָּל־צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם עוֹשִׂין חֵטְא הוּא לָהֶם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא לְהִתְיַהֵר²³¹² בּוֹ. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: עֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין לְמוֹדָעִי²³¹³ – רַ' אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: “צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי” – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל; “וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת” – כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם עוֹשִׂין חֵטְא הוּא לָהֶם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא לְחָרֵף אוֹתָנוּ בּוֹ. נַעֲנָה רַ' נְחוּנְיָא בֶן הַקָּנָה וְאָמַר: “צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי, וְחֶסֶד” לְיִשְׂרָאֵל וּלְאֻמִּים חַטָּאת²³¹⁴. אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו: נִרְאִים דִבְרֵי רַ' נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה מִדְּבָרַי וְדִבְרֵיכֶם, – לְפִי שֶׁהוּא נוֹתֵן צְדָקָה וָחֶסֶד לְיִשְׂרָאֵל וּלְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם חַטָּאת.

שָׁנִינוּ: אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכָּאי: כְּשֵׁם שֶׁהַחַטָּאת²³¹⁵ מְכַפֶּרֶת עַל יִשְׂרָאֵל כָּךְ צְדָקָה מְכַפֶּרֶת עַל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם (ב"ב י:).

ב. דַּרְכֵי צְדָקָה

רצב אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים – עֵינוֹ רָעָה בְשֶׁל אֲחֵרִים²³¹⁶; יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן – עֵינוֹ רָעָה בְשֶׁלּוֹ; יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים – חָסִיד; לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים – רָשָׁע (אב' ה).

רצג “אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל־דָּל”²³¹⁷ – הֱוֵי מִסְתַּכֵּל בּוֹ הֵיאַךְ לִזְכּוֹת עִמּוֹ. רַ' יוֹנָה בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה בֶן־טוֹבִים²³¹⁸ שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ לִקַּח²³¹⁹, הָיָה הוֹלֵךְ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַעְתִּי, שֶׁנָּפְלָה לְךָ יְרֻשָּׁה בִּמְדִינַת־הַיָּם, הֵא לְךָ חֵפֶץ זֶה, לִכְשֶׁאַתָּה מִתְרַוֵּחַ אַתָּה פוֹרֵעַ לִי; מִשֶּׁנָּטַל הָיָה אוֹמֵר לוֹ: מַתָּנָה לְךָ נְתַתִּיו (ויק“ר לד; ירוש' פאה פ”ח, ה"ח).

רצד אָמַר רַ' יִצְחָק: כָּל־הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת, וְהַמְפַיְּסוֹ בִדְבָרִים²³²⁰ מִתְבָּרֵךְ בְּאַחַת־עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת (ב"ב ט:).

רצה “וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ”²³²¹ – אָמַר רַ' לֵוִי: אִם אֵין לְךָ לִתֵּן לוֹ – נַחֲמֵהוּ בִדְבָרִים, אֱמֹר לוֹ: תֵּצֵא נַפְשִׁי עָלֶיךָ, שֶׁאֵין לִי מַה לִתֵּן לָךְ (ויק"ר לד).

רצו רַ' יַנַּאי רָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁנָּתַן זוּז לֶעָנִי בְּפַרְהֶסְיָא, אָמַר: מוּטָב שֶׁלֹּא נָתַתָּ לּוֹ מֵעַכְשָׁו שֶׁנָּתַתָּ לּוֹ וּבִיַּשְׁתּוֹ (חג' ה; קה"ר יב).

רצז אֵיזוֹ הִיא [צְדָקָה] שֶׁמַּצִּילָתוֹ מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה? נוֹתְנָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי נוֹתְנָהּ, נוֹטְלָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי נוֹטְלָהּ (ב"ב י).

רצח אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר יוֹתֵר מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁאִלּוּ בְמשֶׁה רַבֵּנוּ כָּתוּב “כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה”²³²², וְאִלּוּ בְעוֹשֶׂה צְדָקָה כָּתוּב “מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה־אָף”²³²³ (שם ט:).

רצט מַר עֻקְבָּא – הָיָה עָנִי בִּשְׁכוּנָתוֹ, וְהָיָה רָגִיל בְּכָל־יוֹם לִזְרֹק לוֹ אַרְבָּעָה זוּזִים בְּצִנּוֹר הַדָּלֶת²³²⁴. פַּעַם אַחַת אָמַר [הֶעָנִי]: אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה מִי עוֹשֶׂה עִמִּי טוֹבָה זוֹ. אוֹתוֹ הַיּוֹם שָׁהָה²³²⁵ מַר עֻקְבָּא בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַרְבֵּה וְהָלְכָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ²³²⁶. כֵּוָן שֶׁרָאָם הֶעָנִי שֶׁהִטּוּ עַצְמָם לַדֶּלֶת –יָצָא אַחֲרֵיהֶם. בָּרְחוּ וְנִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם לְתַנּוּר גָּרוּף²³²⁷. נִכְווּ רַגְלָיו שֶׁל מַר עֻקְבָּא. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: תֵּן רַגְלֶיךָ עַל רַגְלָי²³²⁸. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ²³²⁹. אָמְרָה לוֹ: אֲנִי מְצוּיָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת וַהֲנָאָתִי קְרוֹבָה [לָעֲנִיִּם]²³³⁰.

וְכָל־כָּךְ לָמָּה²³³¹? מִשּׁוּם שֶׁאָמְרוּ: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּמְסוֹר עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן־הָאֵשׁ וְאַל יַלְבֵּן²³³² פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים (כת' סז:).

ש אַבָּא־אֻמָּנָא²³³³ הָיָה בָא לוֹ שָׁלוֹם בְּכָל־יוֹם מִישִׁיבָה שֶׁל מָעְלָה²³³⁴. מַה מַּעֲשָׂיו²³³⁵ שֶׁל אַבָּא־אֻמָּנָא? כְּשֶׁהָיָה מַקִּיז דָּם²³³⁶ – מָקוֹם צָנוּעַ מִבַּחוּץ²³³⁷ הָיָה לוֹ לְהָטִיל בּוֹ פְרוּטוֹת. מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מֵטִיל בּוֹ, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּא וְיוֹשֵׁב²³³⁸ וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ. וּכְשֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ תַּלְמִיד־חָכָם²³³⁹ לֹא הָיָה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ שָׂכָר, וּלְאַחַר שֶׁעָמַד הָיָה נוֹתֵן לוֹ פְּרוּטוֹת וְאוֹמֵר לוֹ: לֵךְ הַבְרֵא עַצְמֶךָ²³⁴⁰. פַּעַם אַחַת שָׁלַח לוֹ אַבַּיֵּי שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים לְבָדְקוֹ.²³⁴¹ בָּאוּ לְבֵיתוֹ. הוֹשִׁיבָם וְהֶאֱכִילָם וְהִצִּיעַ לָהֶם מַצָּעוֹת בַּלָּיְלָה. בַּבֹּקֶר קִפְּלוּם²³⁴² וּנְטָלוּם וְעָמְדוּ וְיָצְאוּ לָהֶם לַשּׁוּק. עָלָה אַבָּא־אֻמָּנָא לַשּׁוּק וּמְצָאָם. אָמְרוּ לוֹ: יָשׁוּם²³⁴³ אוֹתָם מָר, כַּמָּה הֵם שׁוִֹים. אָמַר לָהֶם: כָּךְ וָכָךְ. אָמְרוּ לוֹ: שֶׁמָּא הֵם שׁוִֹים יוֹתֵר? אָמַר לָהֶם: בְּכָךְ לְקַחְתִּים. אָמְרוּ לוֹ: שֶׁלְּךָ הֵם וּמִמְּךָ נְטַלְנוּם. אָמְרוּ לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנוּ? אָמַר לָהֶם: אָמַרְתִּי שֶׁמָּא פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם נִזְדַּמֵּן לָכֶם וִהְיִיתֶם מִתְבַּיְּשִׁים לוֹמַר לִי. אָמְרוּ לוֹ: עַכְשָׁו יִטּוֹל מָר אֶת־שֶׁלּוֹ. אָמַר לָהֶם: מֵאוֹתָהּ שָׁעָה הִסַּחְתִּים מִדַּעְתִּי לִצְדָקָה²³⁴⁴ (תענ' כא, כב; ע"י).

שא אָמַר רַ' יִצְחָק: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “רֹדֵף צְדָקָה וָחֶסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד”²³⁴⁵ – מִשּׁוּם שֶׁרוֹדֵף צְדָקָה יִמְצָא צְדָקָה? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כָּל־הָרוֹדֵף אַחַר צְדָקָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַמְצִיא לוֹ מָעוֹת וְעוֹשֶׂה בָהֶן צְדָקָה. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַמְצִיא לוֹ בְנֵי־אָדָם הַמְהֻגָּנִים²³⁴⁶ לַעֲשׂוֹת לָהֶם צְדָקָה, כְּדֵי לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם שָׂכָר (ב"ב ס:).

שב דָּרַשׁ רַבָּה: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיִהְיוּ מוּכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ²³⁴⁷ בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָהֶם”²³⁴⁸ – אָמַר יִרְמְיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲפִלּוּ בְשָׁעָה שֶׁכּוֹפִים אֶת־יִצְרָם וּמְבַקְשִׁים לַעֲשׂוֹת צְדָקָה לְפָנֶיךָ, הַכְשִׁילֵם בִּבְנֵי־אָדָם שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם שָׂכָר (שם).

שג אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־הַנּוֹתֵן פִּתּוֹ לְמִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵעָה יִסּוּרִין בָּאִים עָלָיו (סנה' צב.).

שד שָׁנִינוּ, אָמַר “כַּסּוּנִי”²³⁴⁹ – בּוֹדְקִין אַחֲרָיו²³⁵⁰, “פַּרְנְסוּנִי”²³⁵¹ – אֵין בּוֹדְקִין (ב"ב ט.).

שה רַבִּי פָּתַח אוֹצָרוֹת בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת וְאָמַר: יִכָּנְסוּ בַעֲלֵי מִקְרָא, בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, בַּעֲלֵי תַלְמוּד, בַּעֲלֵי הֲלָכָה, בַּעֲלֵי אַגָּדָה, אֲבָל עַמֵּי־הָאָרֶץ אַל יִכָּנֵסוּ. דָּחַק יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם וְנִכְנָס. אָמַר לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לוֹ: בְּנִי, קָרִיתָ? אָמַר לוֹ: לָאו. – שָׁנִיתָ? – לָאו. אָמַר לוֹ: אִם־כֵּן בַּמָּה אֲפַרְנְסֶךָ? אָמַר לוֹ: פַּרְנְסֵנִי כְּכֶלֶב, פַּרְנְסֵנִי כְּעוֹרֵב. פִּרְנְסוֹ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא יָשַׁב רַבִּי וְנִצְטַעֵר, אָמַר: אוֹי לִי שֶׁנָּתַתִּי פִתִּי לְעַם־הָאָרֶץ! אָמַר לְפָנָיו רַ' שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי: שֶׁמָּא יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם תַּלְמִידְךָ הוּא, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֵהָנוֹת מִכְּבוֹד תּוֹרָה מִיָּמָיו. בָּדְקוּ וּמָצָאוּ. אָמַר רַבִּי: יִכָּנְסוּ הַכֹּל (שם ח, ע"י).

שו רַ' אַבָּא הָיָה כוֹרֵךְ מָעוֹת בְּסוּדָרוֹ וּמַפְשִׁילו לַאֲחוֹרָיו²³⁵² וּמַמְצִיא עַצְמוֹ לַעֲנִיִּים וּמַעְלִים עֵינוֹ מִן הָרַמָּאִים²³⁵³.

רַ' חֲנִינָא הָיָה רָגִיל לְשַׁגֵּר לְעָנִי אֶחָד אַרְבָּעָה זוּזִים בְּכָל־עֶרֶב שַׁבָּת. פַּעַם אַחַת שִׁגְּרָם עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ, בָּאָה וְאָמְרָה לוֹ: לֹא צָרִיךְ. – מָה רָאִית? – שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ²³⁵⁴: בַּמָּה אַתָּה סוֹעֵד, בִּטְלֵי כֶסֶף אוֹ בִטְלֵי זָהָב²³⁵⁵? אָמַר: זֶה שֶׁאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: בֹּאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִים, שֶׁאִלְמָלֵא הֵם הָיִינוּ חוֹטְאִים²³⁵⁶ בְּכָל־יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל־יְיָ וְהָיָה בְךָ חֵטְא”²³⁵⁷ (כתובות סז, סח).

שז רַ' יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ יָרְדוּ לִרְחוֹץ בְּמֶרְחֲצָאוֹת שֶׁל טְבֶרְיָא. פָּגַע בָּהֶם עָנִי אֶחָד. אָמַר לָהֶם: זְכוּ בִי²³⁵⁸. אָמְרוּ לוֹ: כְּשֶׁנֵּצֵא נִזְכֶּה בָךְ. יָצְאוּ וּמְצָאוּהוּ מֵת. אָמְרוּ: הוֹאִיל וְלֹא זָכִינוּ לְטַפֵּל בּוֹ בְּחַיָּיו נְטַפֵּל בּוֹ בְּמוֹתוֹ. עַד שֶׁהֵם רוֹחֲצִים אוֹתוֹ מָצְאוּ כִיס אֶחָד וְשֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָר בּוֹ תָּלוּי בְּצַוָּארוֹ. אָמְרו: בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בַּחֲכָמִים וּבְדִבְרֵיהֶם. לֹא כֵן אָמַר רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' אֱלִיעֶזֶר: צְרִיכִין אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִים²³⁵⁹! שֶׁאִלְמָלֵא הָרַמָּאִים שֶׁבָּהֶם, הָיָה אֶחָד תּוֹבֵעַ צְדָקָה מִן הָאָדָם וְלֹא נוֹתֵן לוֹ – מִיָּד הָיָה נֶעֱנָשׁ (ויק“ר לד; ירוש' פאה פ”ח, ה"ח).

––––––––

שח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “דֵּי מַחְסֹרוֹ”²³⁶⁰ – אַתָּה מְצֻוֶּה עָלָיו לְפַרְנְסוֹ וְאִי אַתָּה מְצֻוֶּה עָלָיו לְעַשְּׁרוֹ; “אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ”²³⁶¹ – אֲפִלּוּ סוּס לִרְכּוֹב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו.

אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁלָּקַח לְעָנִי בֶּן־טוֹבִים אֶחָד סוּס לִרְכּוֹב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא עֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו, וְרָץ לְפָנָיו שְׁלשָׁה מִילִין (כת' סז:).

שט [עָנִי] אֶחָד בָּא לִפְנֵי רַ' נְחֶמְיָה. אָמַר לוֹ: בַּמָּה אַתָּה סוֹעֵד²³⁶²? אָמַר לוֹ: בְּבָשָׂר שָׁמֵן וְיַיִן יָשָׁן. – “רְצוֹנְךָ שֶׁתְּגַלְגֵּל עִמִּי בַּעֲדָשִׁים²³⁶³?” – גִּלְגֵּל עִמּוֹ בַּעֲדָשִׁים וָמֵת. אָמָר: “אוֹי לוֹ לָזֶה שֶׁהֲרָגוֹ נְחֶמְיָה!”

– אַדְּרַבָּה: “אוֹי לוֹ לִנְחֶמְיָה שֶׁהֲרָגוֹ לָזֶה” הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר?

– אֶלָּא, הוּא הוּא²³⁶⁴ שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְעַדֵּן עַצְמוֹ²³⁶⁵ כָּלְ־כָּךְ (שם).

שי [עָנִי] אֶחָד בָּא לִפְנֵי רָבָא. אָמַר לוֹ: בַּמָּה אַתָּה סוֹעֵד? אָמַר לוֹ: בְּתַרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה²³⁶⁶ וְיַיִן יָשָׁן. אָמַר לוֹ: וְאֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ לְדֹחַק הַצִּבּוּר²³⁶⁷? אָמַר לוֹ: וְכִי מִשֶּׁלָּהֶם אֲנִי אוֹכֵל? מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא אֲנִי אוֹכֵל! שֶׁנֶּאֱמַר: “עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה־נוֹתֵן לָהֶם אֶת־אָכְלָם בְּעִתּוֹ”²³⁶⁸ – “בְּעִתָּם” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “בְעִתּוֹ”, מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן [לוֹ] הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא פַּרְנַסַתוֹ בְּעִתּוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּאָה אֲחוֹתוֹ שֶׁל רָבָא, שֶׁלֹּא רָאַתְהוּ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהֵבִיאָה לוֹ תַּרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה וְיַיִן יָשָׁן. אָמָר: מַה זֶה לְפָנָי²³⁶⁹? אָמַר לוֹ: נַעֲנֵיתִי לָךְ²³⁷⁰, קוּם אֱכוֹל (שם).

שיא מָר עֻקְבָּא – הָיָה עָנִי בִּשְׁכוּנָתוֹ וְהָיָה רָגִיל לְשַׁגֵּר לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּזִים בְּכָל־עֶרֶב יוֹם־כִּפּוּרִים. פַּעַם אַחַת שִׁגְּרָם אֶצְלוֹ בְּיַד בְּנוֹ. בָּא וְאָמַר לוֹ: לֹא צָרִיךְ. אָמַר לוֹ: מָה רָאִיתָ? – רָאִיתִי שֶׁמְּזַלְּפִין לוֹ²³⁷¹ יַיִן יָשָׁן. אָמָר: מְפֻנָּק²³⁷² הוּא כָּל כָּךְ! – כְּפָלָם²³⁷³ וְשִׁגְּרָם אֶצְלוֹ.

כְּשֶׁמֵּת [מָר עֻקְבָּא] אָמַר: הָבִיאוּ לִי חֶשְׁבּוֹנִי שֶׁל צְדָקָה²³⁷⁴. מָצָא כָתוּב בּוֹ: שִׁבְעַת אֲלָפִים דֵּינָרִים. אָמַר: הַצֵּידָה קַלָּה וְהַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה²³⁷⁵! עָמַד וּבִזְבֵּז²³⁷⁶ חֲצִי מָמוֹנוֹ.

וְהֵיאַךְ עָשָׂה כָךְ? וַהֲרֵי אָמַר רַ' אִלְעָאי: בְּאוּשָׁא²³⁷⁷ הִתְקִינוּ: הַמְבַזְבֵּז אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ²³⁷⁸? – בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים: מֵחַיִּים, שֶׁמָּא יֵרֵד מִנְּכָסָיו²³⁷⁹, אֲבָל לְאַחַר מִיתָה אֵין בְּכָךְ כְּלוּם (שם).

שיב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּאַנְשֵׁי גָלִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּקְחוּ לְעָנִי בֶן־טוֹבִים אֶחָד מִצָּפוֹן לִיטְרָא בָשָׂר בְּכָל־יוֹם (שם).

שיג כָּךְ הָיָה רַ' תַּנְחוּם בְּרַ' חִיָּא עוֹשֶׂה: אִם הָיָה לָמוּד לִקַּח לִיטְרָא אַחַת שֶׁל בָּשָׂר מִן הַשּׁוּק הָיָה לוֹקֵחַ לוֹ שְׁתָּיִם, אַחַת לוֹ וְאַחַת לַעֲנִיִּים, שְׁתֵּי אֲגֻדּוֹת שֶׁל יָרָק, אַחַת לוֹ וְאַחַת לַעֲנִיִּים (ויק“ר לד; קה”ר ז).

שיד מַעֲשֶׂה בְּהִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה לְאָדָם אֶחָד. וּבָא עָנִי וְעָמַד עַל פִּתְחוֹ וְאָמַר: אִשָּׁה אֲנִי צָרִיךְ לְהַכְנִיס הַיּוֹם וְאֵין לִי פַרְנָסָה כְּלוּם. נָטְלָה אִשְׁתּוֹ כָּל־הַסְּעֻדָּה וְנָתְנָה לוֹ. וְאַחַר כָּךְ לָשָׁה עִסָּה אַחֶרֶת וּבִשְּׁלָה אִלְפָּס²³⁸⁰ אַחֵר וּבָאָה וְהִנִּיחָה לִפְנֵיהֶם. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, מִפְּנֵי מָה לֹא הֵבֵאת לָנוּ מִיָּד? סָחָה לוֹ כָל־הַמַּעֳשֶׂה. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, אַף אֲנִי לֹא דַנְתִּי אוֹתָךְ לְכַף־חוֹבָה, אֶלָּא לְכַף־זְכוּת, שֶׁכָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂית לֹא עָשִׂית אֶלָּא לְשֵׁם־שָׁמָיִם (ד"א ו).

––––––––

שטו שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן: בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְבָרִים אָמְרָה תוֹרָה לְהַנִּיחַ פֵּאָה בְּסוֹף שָׂדֵהוּ: מִפְּנֵי גֵזֶל עֲנִיִּים, מִפְּנֵי בִטּוּל עֲנִיִּים, מִפְּנֵי הַחֶשֶׁד וּמִפְּנֵי הָרַמָּאִים. מִפְּנֵי גֵזֶל עֲנִיִּים – שֶׁלֹּא יִרְאֶה בַעַל־הַבַּיִת שָׁעָה פְנוּיָה²³⁸¹, וְיֹאמַר לִקְרוֹבוֹ עָנִי: הֲרֵי זוֹ פֵאָה; מִפְּנֵי בִטּוּל עֲנִיִּים – שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲנִיִּים יוֹשְׁבִים וּמְשַׁמְּרִים – עַכְשָׁו מַנִּיחַ בַּעַל־הַבַּיִת פֵּאָה; מִפְּנֵי הַחֶשֶׁד²³⁸² – שֶׁלֹּא יִהְיוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים אוֹמְרִים: תָּבֹא מְאֵרָה עַל אָדָם שֶׁלֹּא הִנִּיחַ פֵּאָה בְּשָׂדֵהוּ! וּמִפְּנֵי הָרַמָּאִים²³⁸³ (שבת כג).

שטז “פָּתֹחַ תִּפְתַּח”²³⁸⁴ – אֵין לִי אֶלָּא לַעֲנִיֵּי עִירֶךָ, לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת מִנָּיִן? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “פָּתֹחַ תִּפְתַּח” – מִכָּל־מָקוֹם. “נָתוֹן תִּתֵּן”²³⁸⁵ – אֵין לִי אֶלָּא מַתָּנָה מְרֻבָּה, מַתָּנָה מֻעֶטֶת מִנָּיִן? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “נָתוֹן תִּתֵּן” – מִכָּל־מָקוֹם. “הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק²³⁸⁶”²³⁸⁷ – אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ מַעֲנִיקִים, לֹא נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ מִנָּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: “הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק” – מִכָּל מָקוֹם. “וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ”²³⁸⁸ – אֵין לִי אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ²³⁸⁹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס²³⁹⁰ אָמְרָה תוֹרָה: תֶּן־לוֹ דֶרֶךְ הַלְוָאָה; יֶשׁ־לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס²³⁹¹ מִנָּיִן? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “תַּעֲבִיטֶנּוּ” – מִכָּל מָקוֹם (ב"מ לא:).

שיז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, נוֹתְנִים לוֹ לְשֵׁם הַלְוָאָה וְחוֹזְרִים וְנוֹתְנִים לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה – דִּבְרֵי רַ' מֵאִיר. רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֶשׁ־לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס אֵין נִזְקָקִין לוֹ²³⁹², אֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, אוֹמְרִין לוֹ: הָבֵא מַשְׁכּוֹן וָטוֹל²³⁹³, כְּדֵי שֶׁתָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו²³⁹⁴ (כת' סז:).

שיח מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ חֲמִשִּׁים זוּז וְהוּא נוֹשֵׂא־וְנוֹתֵן בָּהֶם הֲרֵי זֶה לֹא יִטּוֹל. מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִטּוֹל וְנוֹטֵל אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת; וְכָל־מִי שֶׁהוּא צָרִיךְ לִטּוֹל וְאֵינוֹ נוֹטֵל אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיְפַרְנֵס אֲחֵרִים מִשֶּלּוֹ, – וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיְיָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ”²³⁹⁵; וְכָל־מִי שֶׁאֵינוֹ לֹא חִגֵּר²³⁹⁶ וְלֹא סוֹמָא וְלֹא פִסֵּחַ²³⁹⁷ וְעוֹשֶׂה �