רקע
חיים נחמן ביאליק
mנחלת הכלל [?]
vעיון

 

חֵלֶק חֲמִישִׁי

לוח ראשׁי־תבות

א"ב – אלף בית

אב' – אבות

א“ב דב”ס – אלף בית דבן סירא

א“ב דר”ע – אלף בית דרבי עקיבא

אב"ג – אבא גוריון

אבכ' – אבכיר

אגא"ס – אגדת אסתר

אג"ב – אגדת בראשית

אדר"נ – אבות דרבי נתן

אהל' – אהלות

או"ה – אומות העולם

א"ז – אדרא זוטא

אח"כ – אחר כך

א"י – ארץ ישראל

איכ"ר – איכה רבה

א"ל – אמר לו

אלא"ז – אלה אזכרה

אס' – אסתר

אס"ר – אסתר רבה

א"ע – את עצמו

אעפ"י – אף על פי

אעפ"כ – אף על פי כן


ב"ב – בבא בתרא

ב"ה – בית הלל

בו"ד – בשר ודם

בחק' – בחקותי

בי"ד – בין דין

ביה"כ – בית הכסא

ביהכ"נ – בית הכנסת

ביה“מ, ביהמ”ד – בית המדרש

ביה"מ ב‘, ג’… – בית המדרש ב‘, ג’… של יעלינק

ביהמ"ק – בית המקדש

בכ‘, בכור’ – בכורות

בכו' – בכורים

בכ"ז – בכל זאת

בל"י – בלשון יונית

ב"מ – בבא מציעא

במ‘, במד’ – במדבר

במ"ר – במדבר רבה

ב"ס – בן־סירא

בעה"ב – בעל הבית

ב"ק – בבא קמא, בר קפרא

בר' – בראשית, ברבי

בר‘, ברכ’ – ברכות

ב"ר – בראשית רבה

ב"ש – בית שמאי


גט‘, גיט’ – גיטין

גמ"ח – גמילות חסדים

ג"ע – גן עדן


ד"א – דרך ארץ, דבר אחר

דא"ז – דרך ארץ זוטא

דב' – דברִים

דב"ז – דברִים זוטא

דב“ר, ד”ר – דברִים רבה

דה“א, דהי”א – דברי הימים א'

דה"ב – דברי הימים ב'

דנ' – דניאל

דר"כ – דרב כהנא

ד"ר – דברי תורה


ה' – יי

ה“א, ה”ב.. – הלכה א‘, הלכה ב’…

הוס' – הוספה

הוצ"מ – הוצאה מדעית

הוצ"ש – הוצאת שכטר

הוצ' ש"ב – הוצאת שלמה בובער

הור' – הוריות

הוש' – הושע

היכל' – היכלות

הקב"ה – הקדוש ברוך הוא

השל' – השלום


וגו' – וגומר

וזה"ב – וזאת הברכה

וי"ג – ויש גורסין

וי"מ – ויש מפרשין

ויק' – ויקרא

ויק"ר – ויקרא רבה

וכו' – וכוליה


זב' – זבחים

זכ‘, זכר’ – זכריה


ח“א, ח”ב… – חלק א‘, חלק ב’…

חב‘, חבק’ – חבקוק

חג' – חגיגה

ח"ו – חס ושלום

חו"ל – חוץ לארץ

חול' – חולין

חנ' – חנוכה

טה' – טהרות


י"א – יש אומרין

יב‘, יבמ’ – יבמות

יהוש' – יהושע

יד' – ידים

יוה"כ – יום הכפורים

יו"ט – יום טוב

יו"כ – יום כפור

יח‘, יחז’, יחזק' – יחזקאל

ילק"ח – ילקוט חדש

ילק"ר – ילקוט ראובני

ילק“ש, ילקו”ש – ילקוט שמעוני

י"מ – יש מפרשין

יצה"ר – יצר הרע

יר‘, ירוש’ – ירושלמי

ירמ' – ירמיה

ישע' – ישעיה


כ"א – כרך א', – כל אחד

כה"ג – כהן גדול

כות' – כותים

כלא' – כלאים

כלו' – כלומר

כרית' – כריתות

כת‘, כתוב’ – כתובות


ל' – לשון

לה"ר – לשון הרע

לקה"ק – לקדש הקדשים

לק"ט – לקח טוב


מ"א – מלכים א'

מ"ב – מלכים ב'

מג' – מגילה

מג"ת – מגלת תענית

מד‘, מדר’ – מדרש

מד' לחנ' – מדרש לחנוכה

מד' נעל' – מדרש נעלם

מדא“ג, מא”ג – מדרש אגדה

מדה“ג, מה”ג – מדרש הגדול

מד"ש, מד' שמ' – מדרש שמואל

מד' תמ' – מדרש תמורה

מה"מ – מלאך המות

מו"ק – מועד קטן

מכ' – מכות

מכיל‘, מכל’ – מכילתא

מכיל' דרשב"י – מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

מלא' – מלאכי

מנ‘, מנח’ – מנחות

מנוה"מ – מנורת המאור

מס' – מסכת

מס' סופ' – מסכת סופרים

מע' – מעילה

מעש' – מעשרות

מע"ש – מעשר שני

מש‘, משל’ – משלי


נ“א, נו”א – נוסח אחר

נג' – נגעים

נד‘, נדר’ – נדרים

נז' – נזיר

נו"ב – נוסח ב'

נח' – נחום

נח‘, נחמ’ – נחמיה


ס' – סדר

סא"ז – סדר אליהו זוטא

סד"ע – סדר עולם

סופ' – סופרים

סי' – סימן

סנה' – סנהדרין

סע' – סעיף


עאכו"כ – על אחת כמה וכמה

ע"ג – על גבי

ע"ד – על דבר, על דרך

עד‘, עדי’ – עדיות

עה“ד, עשה”ד – עשרת הדברות

עוב' – עובדיה

עוה"ב – עולם הבא

עוה"ז – עולם הזה

עוקצ' – עוקצין

עז' – עזרא

ע"ז – עבודה זרה, על זה

עי' – עיין

ע"י – על יד, על ידי, עין יעקב

עיר‘, ערוב’ – עירובין

ע"כ – על כן

עמ' – עמוס

ע“פ, עפ”י – על פי

ערכ' – ערכין

ע"ש – על שם, עיין שם


פ' – פרשה, פרק

פ“א, פ”ב… – פרשה, פרק א‘, פרשה, פרק ב’…

פדר"א – פרקי דרבי אליעזר

פה"י – פסח היום

פה"ק – פרק הקודם

פנ"א – פנים אחרים

פס‘, פסח’ – פסחים

פסיק‘, פסק’ – פסיקתא

פס' דר"כ – פסיקתא דרב כהנא

פסיק"ז – פסיקתא זוטרתא

פסיק"ר – פסיקתא רבתי

פר"ש – פרק שירה

פתיח' – פתיחתא


צ"ל – צריך להיות

צפ' – צפניה


קד‘, קיד’ – קדושין

קהל' – קהלת

קה"ר – קהלת רבה

ק"ו – קל וחומר

ק"ש – קריאת שמע


ר' – רבי

ר"א – רבי אליעזר, רבי אלעזר

ראב"ע – ר' אלעזר בן עזריה

ראב"ש – ר' אלעזר בן שמוע, בן שמעון

רבש"ע – רבונו של עולם

ר"ג – רבן גמליאל

ר"ה – ראש השנה

רו"ר – רות רבה

ר"ח – ר' חיא, ר' חנינא, ר' חוצפית

רחב"ד – ר' חנינא בן דוסא

רחב"ת – ר' חנינא בן תרדיון

רח"ו – ר' חיים וויטאל

ר"ט – ר' טרפון

ר"י – ר' יהודה, ר' יהושע, ר' יוחנן, ר' ישמעאל

ריב"ב – ר' יהודה בן בבא

ריב"ז – ר' יוחנן בן זכאי

ריב"ח – ר' יהושע בן חנניה

ריב"ל – ר' יהושע בן לוי

ר"ל – ריש לקיש

ר"מ – ר' מאיר

ר"נ – רב נחמן

ר"ן – רבנו נסים

ר"ע – ר' עקיבא

ר"פ – ר' פנחס

ר"ש – ר' שמעון, רב ששת

רשב"י – רש שמעון בן יוחאי

רש"י – ר' שלמה יצחקי

ר"ת – ראשי תבות


ש"א – שמואל א'

שאלת' דר"א – שאלתות דרב אחאי

ש"ב – שמואל ב'

שבוע' – שבועות

שבה"ל – שבלי הלקט

שה"י – שבת היום

שה"ש – שיר השירים

שהש"ר – שיר השירים רבה

שו"ט – שוחר טוב

שופ' – שופטים

שמ' – שמות

שמו“ר, שמ”ר – שמות רבה

שמח' – שמחות

ש"ס – ששה סדרים

ש"ע – שמונה עשרה

ש"צ – שליח צבור

שק‘, שקל’ – שקלים


ת' – תחת

תדב"א – תנא דבי אליהו

תדא"ז – תנא דבי אליהו זוטא

תדא"ר – תנא דבי אליהו רבה

תהל' – תהלים

תו"כ – תורת כהנים

תוס‘, תוספ’ – תוספתא

תוס' צוק' – תוספתא צוקרמנדל

ת"ח – תלמיד חכם

ת"י – תרגום יונתן

תמו' – תמורה

תמ' – תמיד

תנה"ק – תנחומא הקדום

תנח' – תנחומא

תענ' – תענית

ת"ק – תנא קמא

תרג"ש – תרגום שני

תרו' – תרומות

תש' הגא‘, הוצ’ הרכ' – תשובות הגאונים, הוצאת הרכבי

תש' הרשב“א – תשובות הרשב”א (ר' שלמה בן אדרת)



א: אָדָם וּצְרָכָיו

א. אָדָם בְּלֵדָתוֹ, בְּזִקְנָתוֹ וּבְמִיתָתוֹ

א שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה נֶחֶלְקוּ בֵּית־שַׁמַּאי וּבֵית־הִלֵּל, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁנִּבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁלֹּא נִבְרָא. נִמְנוּ וְגָמְרוּ1: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, עַכְשָׁו שֶׁנִּבְרָא – יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו2; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: יְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו3 (עיר' יג:).

ב רַ' עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר: חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם; חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ4 שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם”5 (אב' ג).

ג רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאָדָם אֶחָד שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל־מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר: “זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם, בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ”6, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: “אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם”7 – מַה לְּהַלָּן בְּרִיאָה וַעֲשִׂיָּה אַף כָּאן בְּרִיאָה וַעֲשִׂיָּה (אדר"נ לא).

ד אַרְבָּעָה גֵאִים הֵם בָּעוֹלָם: שׁוֹר בַּבְּהֵמוֹת, אַרְיֵה בַּחַיּוֹת, נֶשֶׁר בָּעוֹפוֹת – וְאָדָם גֵּאֶה עַל כֻּלָּם (שמ“ר כג; ילק”ש בשלח).

ה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שִׁשָּׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּבְנֵי־אָדָם, שְׁלשָׁה כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת וּשְׁלשָׁה כִּבְהֵמָה. שְׁלשָׁה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: יֵשׁ לָהֶם דַּעַת כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וּמְהַלְּכִים בְּקוֹמָה זְקוּפָה כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וּמְסַפְּרִים בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת; שְׁלשָׁה כִּבְהֵמָה: אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים כִּבְהֵמָה, וּפָרִים וְרָבִים כִּבְהֵמָה, וּמוֹצִיאִים רְעִי8 כִּבְהֵמָה (חג' טז.).

––––––––––

ו דָּרַשׁ רַ' חֲנִינָא בַר פַּפָּא: אוֹתוֹ מַלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַהֵרָיוֹן לַיְלָה שְׁמוֹ, וְנוֹטֵל טִפָּה וּמַעֲמִידָהּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, טִפָּה זוֹ מַה תְּהֵא עָלֶיהָ – גִּבּוֹר אוֹ חַלָּשׁ, חָכָם אוֹ טִפֵּשׁ, עָשִׁיר אוֹ עָנִי? (נדה טז:).

ז קֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד בִּמְעֵי אִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גּוֹזֵר עָלָיו מַה־יְּהֵא בְסוֹפוֹ, אִם זָכָר אִם נְקֵבָה, אִם חַלָּשׁ אִם גִּבּוֹר, אִם עָנִי אִם עָשִׁיר, אִם קָצָר אִם אָרֹךְ, אִם מְכֹעָר אִם נָאֶה, אִם עָבֶה אִם דַּק, אִם בָּזוּי אִם גַּס, וְכֵן גּוֹזֵר עַל כָּל־קוֹרוֹתָיו, אֲבָל אִם צַדִּיק אִם רָשָׁע – לֹא, אֶלָּא הַדָּבָר הַהוּא נוֹתְנוֹ בְיָדוֹ שֶׁל אָדָם בִּלְבָד. מִיָּד רוֹמֵז הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הָרוּחוֹת וְאוֹמֵר לוֹ: הָבֵא לִי רוּחַ פְּלוֹנִית, שֶׁהִיא בְּגַן־עֵדֶן, שֶׁשְּׁמָהּ פְּלוֹנִי וְתָאֳרָהּ כָּךְ וָכָךְ. מִיָּד הוֹלֵךְ הַמַּלְאָךְ וּמֵבִיא אֶת־הָרוּחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וּכְשֶׁהִיא בָאָה מִיָּד כּוֹרַעַת וּמִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אוֹתָהּ שָׁעָה אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָרוּחַ: הִכָּנְסִי בְטִפָּה זוֹ שֶׁבְּיַד פְּלוֹנִי. פָּתַח הָרוּחַ פִּיו וְאוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! דַּי לִי הָעוֹלָם שֶׁהָיִיתִי דָר בּוֹ מִיּוֹם שֶׁבְּרָאתַנִי, לָמָּה רְצוֹנְךָ לְהַכְנִיסֵנִי בְּטִפָּה סְרוּחָה זוֹ? אֲנִי קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה, וַאֲנִי גְזוּרָה9 מִגִּזְרַת כְּבוֹדֶךָ. מִיָּד אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַנְּשָׁמָה: עוֹלָם שֶׁאֲנִי מַכְנִיסֵךְ בּוֹ יָפֶה יְהֵא לָךְ מִמַּה שֶּׁהָיִית דָּרָה בוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁיְצַרְתִּיךְ לֹא יְצַרְתִּיךְ אֶלָּא לְטִפָּה זוֹ. מִיָּד מַכְנִיסוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְשָׁם בְּעַל־כָּרְחוֹ, וְאַחַר־כָּךְ חוֹזֵר הַמַּלְאָךְ וּמַכְנִיס הָרוּחַ לְתוֹךְ מְעֵי אִמּוֹ, וּמְזַמְּנִין לוֹ שְׁנֵי מַלְאָכִים וְשׁוֹמְרִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִשָּׁם וְשֶׁלֹּא יִפּוֹל, וְשָׁם נֵר דָּלוּק עַל רֹאשׁוֹ, וּמַבִּיט וְרוֹאֶה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. נוֹטְלוֹ הַמַּלְאָךְ מִשָּׁם וּמוֹלִיכוֹ לְגַן־עֵדֶן וּמַרְאֶה לוֹ הַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים בְּכָבוֹד וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם, וְאוֹמֵר הַמַּלְאָךְ לְאוֹתוֹ הָרוּחַ: תֵּדַע לָךְ, מִי הֵם אֵלּוּ? אָמַר לוֹ הָרוּחַ: לֹא, אֲדוֹנִי. חוֹזֵר הַמַּלְאָךְ וְאוֹמֵר לוֹ: הַלָּלוּ, שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, נוֹצְרוּ בַתְּחִלָּה כְּמוֹתְךָ בְּתוֹךְ מְעֵי אִמָּם, וְיָצְאוּ לָעוֹלָם, וְשָׁמְרוּ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, לְפִיכָךְ זָכוּ וְנִזְדַּמְּנוּ לְטוֹבָה זוֹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה; דַּע לְךָ שֶׁסּוֹפְךָ לָצֵאת מִן הָעוֹלָם, וְאִם תִּזְכֶּה וְתִשְׁמֹר הַתּוֹרָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא תִּזְכֶּה לְכָךְ וְלִישִׁיבָה שֶׁל אֵלּוּ, וְאִם לָאו דַּע וּרְאֵה שֶׁתִּזְכֶּה לְמָקוֹם אַחֵר. לְעֶרֶב מוֹלִיכוֹ לְגֵיהִנֹּם וּמַרְאֶה לוֹ שָׁם אֶת־הָרְשָׁעִים, שֶׁמַּלְאֲכֵי חַבָּלָה מַכִּים אוֹתָם בְּמַקְלוֹת שֶׁל אֵשׁ וְקוֹרְאִים: וַי וַי! וְאֵינָם מְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם. וְאוֹמֵר לוֹ עוֹד אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ לְאוֹתוֹ הָרוּחַ: תֵּדַע מִי הֵם אֵלּוּ? וְאוֹמֵר: לֹא, אֲדוֹנִי. וְאוֹמֵר לוֹ הַמַּלְאָךְ: אֵלּוּ הַנִּשְׂרָפִין נוֹצְרוּ כְמוֹתְךָ וְיָצְאוּ לָעוֹלָם וְלֹא שָׁמְרוּ הַתּוֹרָה וְחֻקּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, לְכָךְ בָּאוּ לְחֶרְפָּה זוֹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, וְאַתָּה דַע לְךָ שֶׁסּוֹפְךָ לָצֵאת לָעוֹלָם, וֶהֱוֵי צַדִּיק וְאַל תְּהֵא רָשָׁע וְתִזְכֶּה וְתִחְיֶה לָעוֹלָם הַבָּא. וּמְטַיֵּל אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב וּמַרְאֶה לוֹ מָקוֹם שֶׁהוּא עָתִיד לָמוּת בּוֹ וּמָקוֹם שֶׁהוּא עָתִיד לְהִקָּבֵר בּוֹ, וְאַחַר־כָּךְ מוֹלִיכוֹ וּמְטַיְּלוֹ עַל כָּל־הָעוֹלָם, וּמַרְאֶה לוֹ אֶת־הַצַּדִּיקִים וְאֶת־הָרְשָׁעִים וּמַרְאֶה לוֹ הַכֹּל. בָּעֶרֶב מֵחֲזִירוֹ לְתוֹךְ מְעֵי אִמּוֹ וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לוֹ שָׁם בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם. וְהַוָּלָד מֻנָּח בִּמְעֵי אִמּוֹ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים: שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים הַוָּלָד דָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ בַּמָּדוֹר10 הַתַּחְתּוֹן, שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים הַשְּׁנִיִּים דָּר בַּמָּדוֹר הָאֶמְצָעִי וְהָאַחֲרוֹנִים דָּר בַּמָּדוֹר הָעֶלְיוֹן, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת לַאֲוֵיר הָעוֹלָם הוּא מִתְגּוֹלֵל וְיוֹרֵד בְּרֶגַע אֶחָד מִן הָעֶלְיוֹן לָאֶמְצָעִי וּמִן הָאֶמְצָעִי לָאַחֲרוֹן; וּמִכָּל־מַה־שֶּׁאִמּוֹ אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה בָּרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְאֵינוֹ מוֹצִיא רְעִי.

לְסוֹף מַגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת לַאֲוֵיר הָעוֹלָם. מִיָּד בָּא אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ וְאוֹמֵר לוֹ: הִגִּיעַ זְמַנְּךָ לָצֵאת לַאֲוֵיר הָעוֹלָם, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: לָמָה אַתָּה רוֹצֶה לְהוֹצִיאֵנִי לַאֲוֵיר הָעוֹלָם? אוֹמֵר לוֹ הַמַּלְאָךְ: בְּנִי! תֵּדַע שֶׁעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, וְעַכְשָׁו דַּע, שֶׁעַל־כָּרְחֲךָ נוֹלַדְתָּ וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא; וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת מִשָּׁם עַד שֶׁמַּכֵּהוּ וּמְכַבֶּה לוֹ אֶת־הַנֵּר שֶׁהוּא דָלוּק עַל רֹאשׁוֹ וּמוֹצִיאוֹ לַאֲוֵיר הָעוֹלָם בְּעַל־כָּרְחוֹ. מִיָּד שׁוֹכֵחַ הַתִּינוֹק כָּל־מַה־שֶּׁרָאָה בִיצִיאָתוֹ וְכָל־מַה־שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ. וְלָמָה הַתִּינוֹק בּוֹכֶה בִיצִיאָתוֹ? עַל מַה־שֶּׁאָבַד לוֹ מְקוֹם הֲנָחָה וְהַרְוָחָה וְעַל הָעוֹלָם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ, בָּא לוֹ אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ וְאוֹמֵר לוֹ: תַּכִּירֵנִי? אוֹמֵר לוֹ: הֵן, וְאוֹמֵר לוֹ: לָמָּה בָּאתָ לִי הַיּוֹם מִכָּל־שְׁאָר הַיָּמִים? אוֹמֵר לוֹ הַמַּלְאָךְ: כְּדֵי לְהוֹצִיאֲךָ מִן הָעוֹלָם, שֶׁהִגִּיעַ זְמַנְּךָ לְהִפָּטֵר. מִיָּד מַתְחִיל בּוֹכֶה וּמַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְאֵין הַבְּרִיּוֹת מַכִּירִין וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ חוּץ מִן הַתַּרְנְגוֹל בִּלְבָד. וְאוֹמֵר לַמַּלְאָךְ: הֲלֹא כְבָר הוֹצֵאתַנִי מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת וְהִכְנַסְתַּנִי בְּזֶה הָעוֹלָם. וְאוֹמֵר לוֹ הַמַּלְאָךְ: הֲלֹא כְבָר אָמַרְתִּי לָךְ, שֶׁעַל־כָּרְחֲךָ נוֹצַרְתָּ, וְעַל־כָּרְחֲךָ נוֹלַדְתָּ, וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (תנח' פקודי).

ח דָּרַשׁ רַ' שִׂמְלָאי: לְמָה הַוָּלָד דּוֹמֶה בִּמְעֵי אִמּוֹ? לְפִנְקָס11 שֶׁמְּקֻפָּל וּמֻנָּח. יָדָיו עַל שְׁתֵּי צְדָעָיו12 וּשְׁתֵּי אַצִּילָיו13 עַל שְׁתֵּי אַרְכֻּבּוֹתָיו14, וּשְׁתֵּי עֲקֵבָיו עַל שְׁתֵּי עַגְבוֹתָיו15, וְרֹאשׁוֹ מֻנָּח לוֹ בֵּין בִּרְכָּיו, וּפִיו סָתוּם וְטִבּוּרוֹ פָתוּחַ, וְאוֹכֵל מִמַּה שֶּׁאִמּוֹ אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתֶה מִמַּה שֶּׁאִמּוֹ שׁוֹתָה, וְאֵינוֹ מוֹצִיא רְעִי, שֶׁמָּא יַהֲרוֹג אֶת־אִמּוֹ. וְכֵוָן שֶׁיָּצָא לַאֲוֵיר הָעוֹלָם נִפְתָּח הַסָּתוּם וְנִסְתָּם הַפָּתוּחַ, שֶׁאִלְמָלֵא כֵן אֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת. וְנֵר דָּלוּק לוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וְצוֹפֶה וּמַבִּיט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ; וְאֵין לְךָ יָמִים שֶׁאָדָם שָׁרוּי16 בְּטוֹבָה יוֹתֵר מֵאוֹתָם הַיָּמִים, וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ. וְכֵוָן שֶׁבָּא לַאֲוֵיר הָעוֹלָם בָּא מַלְאָךְ וְסוֹטְרוֹ17 עַל פִּיו וּמְשַׁכְּחוֹ כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ. וְאֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם עַד שֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ. וּמַה הִיא הַשְּׁבוּעָה שֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ? תְּהִי צַדִּיק וְאַל תְּהִי רָשָׁע, וַאֲפִלּוּ כָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אוֹמְרִים לְךָ צַדִּיק אַתָּה – הֱיֵה בְעֵינֶיךָ כְּרָשָׁע; וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טָהוֹר וּמְשָׁרְתָיו טְהוֹרִים וּנְשָׁמָה שֶׁנָּתַתִּי בְךָ טְהוֹרָה הִיא, אִם אַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּטָהֳרָה – מוּטָב, וְאִם לָאו – הֲרֵינִי נוֹטְלָהּ מִמֶּךָּ (נדה ל:).

ט לְפִיכָךְ נִבְרָא הָאָדָם יְחִידִי – לְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד – כֻּלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה; וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם־הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. וּמִפְּנֵי מָה אֵין פַּרְצוּפֵיהֶם18 דּוֹמִים זֶה לָזֶה? שֶׁלֹּא יִרְאֶה אָדָם דִּירָה נָאָה וְאִשָּׁה נָאָה וְיֹאמַר: שֶׁלִּי הִיא (סנה' לז, לח).

י כְּשֵׁם שֶׁאֵין פַּרְצוּפֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם שָׁוִים זֶה לָזֶה כָּךְ אֵין דַּעְתָּם שָׁוָה זֶה לָזֶה, אֶלָּא כָּל־אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ־לוֹ דַעַת בִּפְנֵי עַצְמוֹ (תנח' פינחס).

יא שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים אָדָם מִשְׁתַּנֶּה מֵחֲבֵרוֹ: בְּקוֹל, בְּמַרְאֶה וּבְדָעַת (סנה' לח.).

יב “הוּא עָשְׂךָ וַיְכוֹנְנֶךָ”19 – מְלַמֵּד שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כּוֹנָנִיּוֹת20 בָּאָדָם, שֶׁאִם נֶהֶפְכָה אַחַת מֵהֶן אֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת (חול' נו:).

יג “כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת”21 – אָמַר רַ' תַּנְחוּם: הַנֹּאד הַזֶּה אִם יִהְיֶה בּוֹ נֶקֶב כְּחֹד שֶׁל מַחַט כָּל רוּחוֹ יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ, וְהָאָדָם עָשׂוּי מְחִלִּים־מְחִלִּים22, נְקָבִים־נְקָבִים, וְאֵין רוּחוֹ יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ (ב"ר א).

יד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, לֵב מֵבִין, לָשׁוֹן מְחַתֵּךְ23, פֶּה גּוֹמֵר, קָנֶה מוֹצִיא קוֹל, וֵשֶׁט מַכְנִיס כָּל־מִינֵי מַאֲכָל, רֵאָה שׁוֹאֶבֶת כָּל־מִינֵי מַשְׁקִין, כָּבֵד כּוֹעֵס, מָרָה זוֹרֶקֶת בּוֹ טִפָּה וּמְנִיחָתוֹ24, טְחוֹל שׂוֹחֵק25, קֻרְקְבָן26 טוֹחֵן27, קֵבָה יְשֵׁנָה, אַף28 נֵעוֹר. נִנְעָר הַיָּשֵׁן, יָשֵׁן הַנֵּעוֹר – נִמּוֹק וְהוֹלֵךְ לוֹ29. שָׁנוּ: אִם שְׁנֵיהֶם יְשֵׁנִים אוֹ שְׁנֵיהֶם נֵעוֹרִים מִיָּד מֵת (בר' סא:; ע"י).

טו “וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה”30 – אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר יִצְחָק: עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹי לְתַחְתִּיתוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא מִתְבַּזֶּה31 כִּבְהֵמָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עָשָׂה לוֹ כְּסָתוֹת לְתַחְתִּיתוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא מִצְטַעֵר בִּשְׁעַת יְשִׁיבָתוֹ (ב“ר יז; קה”ר ג).

טז אָמַר רַ' לֵוִי: שִׁשָּׁה דְבָרִים מְשַׁמְּשִׁים אֶת־הָאָדָם, שְׁלשָׁה בִּרְשׁוּתוֹ32 וּשְׁלשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. אֵלּוּ הֵם בִּרְשׁוּתוֹ: הַפֶּה וְהַיָּדַיִם וְהָרַגְלָיִם; וְאֵלּוּ אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ: הָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם וְהַחֹטֶם. וּכְשֶׁהָקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבַקֵּשׁ – אַף אֵלּוּ שֶׁהֵם בִּרְשׁוּתוֹ אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ (ב“ר סז; תנה”ק ויקרא).

יז פַּרְצוּף שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּבְנֵי־אָדָם מְלוֹא־הַסִּיט33 יֶשׁ־בּוֹ כַמָּה מַעְיָנוֹת וְאֵין מִתְעָרְבִין זֶה בָּזֶה: מֵי עֵינַיִם מְלוּחִים, מֵי אָזְנַיִם שְׁמֵנִים, מֵי הַחֹטֶם סְרוּחִים, מֵי הַפֶּה מְתוּקִים. מִפְּנֵי מָה מֵי־עֵינַיִם מְלוּחִים? – שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם בּוֹכֶה עַל הַמֵּת בְּכָל־שָׁעָה מִיָּד הָיָה מִסְתַּמֵּא34, אֶלָּא עַל שֶׁהֵם מְלוּחִים, פּוֹסֵק וְאֵינוֹ בוֹכֶה. – מִפְּנֵי מָה מֵי־אָזְנַיִם שְׁמֵנִים? – שֶׁכְּשֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָה קָשָׁה, אִלְמָלֵי תוֹפְסָהּ בְּאָזְנָיו מְתְקַשֶּׁרֶת בְּלִבּוֹ וָמֵת; וּמִתּוֹךְ שֶׁהֵם שְׁמֵנִים – מַכְנִיס בְּזוֹ וּמוֹצִיא בְזוֹ. – מִפְּנֵי מָה מֵי־הַחֹטֶם סְרוּחִים? – שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם מֵרִיחַ רֵיחַ רָע, אִלְמָלֵא מֵי הַחֹטֶם סְרוּחִים, שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתוֹ, מִיָּד מֵת. – וּמִפְּנֵי מָה מֵי־הַפֶּה מְתוּקִים? – פְּעָמִים שֶׁאָדָם אוֹכַל אֲכִילָה שֶׁאֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת בְּלִבּוֹ וּמְקִיאָהּ, וְאִם אֵין מֵי הַפֶּה מְתוּקִים אֵין נַפְשׁוֹ חוֹזֶרֶת עָלָיו (תנה“ק חקת; במ”ר יח).

יח אָמַר רַ' תַּחֲלִיפָא דְּקֵיסָרִין35 בְּשֵׁם רַ' פִּלָּא: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה נִסִּים עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִם הָאָדָם וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁאִלּוּלֵי הָיָה אוֹכֵל פַּת כְּשֶׁהִיא חַיָּה36 הָיְתָה יוֹרֶדֶת בְּתוֹךְ מֵעָיו וּמְשָׂרֶטֶת אוֹתוֹ, אֶלָּא בָרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעְיָן בְּתוֹךְ גַּרְגַּרְתּוֹ, שֶׁהוּא מוֹרִיד אֶת־הַפַּת בְּשָׁלוֹם (שמ"ר כד).

יט כָּל־מַה־שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צָרִיךְ עֲשִׂיָּה37, כְּגוֹן הַחַרְדָּל צָרִיךְ לְמִתּוּק, הַתֻּרְמוּסִים38 צְרִיכִים לְמִתּוּק, הַחִטִּים צְרִיכוֹת לִטָּחֵן – אֲפִלּוּ אָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן (ב"ר יא).

כ שָׁאַל טוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס הָרָשָׁע אֶת־רַ' עֲקִיבָא: אֵיזֶה מַעֲשִׂים נָאִים – שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹ שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם? אָמַר לוֹ: שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם נָאִים. אָמַר לוֹ טוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס: הֲרֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ – יָכוֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת כַּיּוֹצֵא בָּהֶם? אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: לֹא תֹאמַר לִי בִּדְבָרִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִן הַבְּרִיּוֹת, שֶׁאֵין שׁוֹלְטִין בָּהֶם, אֶלָּא בִּדְבָרִים שֶׁהֵם מְצוּיִים בִּבְנֵי אָדָם. אָמַר לוֹ: לָמָּה אַתֶּם נִמּוֹלִים39? אָמַר לוֹ: אַף אֲנִי הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה עָתִיד לוֹמַר לִי כֵּן, לְכָךְ הִקְדַּמְתִּי וְאָמַרְתִּי לָךְ: מַעֲשֵׂי בָשָׂר־וָדָם הֵם נָאִים מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. הֵבִיא לוֹ רַ' עֲקִיבָא שִׁבֳּלִים40 וּגְלוּסְקָאוֹת41, אָמַר לוֹ: אֵלּוּ מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאֵלּוּ מַעֲשֵׂה בָשָׂר־וָדָם – אֵין אֵלּוּ נָאִים? הֵבִיא לוֹ אֲנִיצֵי פִשְׁתָּן42 וְכֵלִים מִבֵּית־שְׁאָן43, אָמַר לוֹ: אֵלּוּ מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאֵלּוּ מַעֲשֵׂה בָשָׂר־וָדָם – אֵין אֵלּוּ נָאִים? אָמַר לוֹ טוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס: הוֹאִיל וְהוּא חָפֵץ בְּמִילָה, לָמָה אֵין הַוָּלָד יוֹצֵא מָהוּל44 מִמְּעֵי אִמּוֹ? אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: וְלָמָּה שָׁרְרוֹ45 יוֹצֵא עִמּוֹ – לֹא תַחְתֹּךְ אִמּוֹ שָׁרְרוֹ?

וְלָמָה אֵינוֹ יוֹצֵא מָהוּל? – לְפִי שֶׁלֹּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל אֶת־הַמִּצְוֹת אֶלָּא כְּדֵי לְצָרֵף אוֹתָם46 בָּהֶן (תנה"ק תזריע; תנח' שם)

כא “לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם” וגו'47 – אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ: אֲנִי אַגִּיד מַלְכוּתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁבְּכָל־יוֹם אָדָם נוֹצָר וּבְכָל־יוֹם אָדָם נוֹלָד; בְּכָל־יוֹם אָדָם חַי וּבְכָל־יוֹם אָדָם מֵת; בְּכָל־יוֹם רוּחוֹ שֶׁל אָדָם נִטֶּלֶת מִמֶּנּוּ וְנִתֶּנֶת לְבַעַל־פִּקָּדוֹן; בְּכָל־יוֹם מְכַלְכְּלִין אוֹתוֹ כְּתִינוֹק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ מִפְּרִי מַעֲשָׂיו (סא"ז טו).

––––––––––

כב רַ' שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק שָׁנָה לָהּ בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: שִׁבְעָה הֲבָלִים48 שֶׁאָמַר קֹהֶלֶת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה עוֹלָמוֹת שֶׁאָדָם רוֹאֶה. בֶּן שָׁנָה דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ, נָתוּן בְּאִסְקְפַסְטִי49 וְהַכֹּל מְחַבְּקִין וּמְנַשְּׁקִין אוֹתוֹ; בֶּן שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ דּוֹמֶה לַחֲזִיר שֶׁפּוֹשֵׁט יָדָיו בְּבִיבִין, וְכָל־מַה שֶּׁהוּא מוֹצֵא נוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו; בֶּן עֶשֶׂר – קוֹפֵץ כִּגְדִי; בֶּן עֶשְׂרִים – כְּסוּס צוֹהֵל, מְיַפֶּה עַצְמוֹ וּמְבַקֵּשׁ אִשָּׁה; נָשָׂא אִשָּׁה – נִתַּן עָלָיו אֻכָּף וַהֲרֵי הוּא כַּחֲמוֹר; הוֹלִיד בָּנִים – מֵעֵז פָּנָיו כְּכֶלֶב לְהָבִיא מְזוֹנוֹתָיו וּמְזוֹן בָּנָיו; הִזְקִין הֲרֵי הוּא כְּקוֹף (קה“ר א; ילק”ש קהלת א).

כג יְהוּדָה בֶן תֵּימָא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא50, בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַגְּמָרָא, בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדּוֹף51, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ52, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִּקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמֹנִים לַגְּבוּרָה53, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ54, בֶּן מֵאָה – כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם (אב' ה).

כד שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם יֹאמְרוּ לְךָ זְקֵנִים סְתוֹר55 וִילָדִים בְּנֵה – סְתוֹר וְאַל תִּבְנֶה, מִפְּנֵי שֶׁסְּתִירַת זְקֵנִים בִּנְיָן וּבִנְיַן נְעָרִים סְתִירָה. וְסִמָּן לַדָּבָר: רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה56 (מג' לא:).

כה אָמַר רַ' יוֹנָתָן: שְׁלֹמֹה כָּתַב תְּחִלָּה שִׁיר־הַשִּׁירִים וְאַחַר־כָּךְ מִשְׁלֵי וְאַחַר־כָּךְ קֹהֶלֶת; וּמֵבִיא לָהּ רַ' יוֹנָתָן מִדֶּרֶךְ־אָרֶץ57: כְּשֶׁאָדָם נַעַר אוֹמֵר דִּבְרֵי זֶמֶר, הִגְדִּיל אוֹמֵר דִּבְרֵי מְשָׁלוֹת, הִזְקִין אוֹמֵר דִּבְרֵי הֲבָלִים (שהש"ר א).

כו לָא בְסָבֵי טַעְמָא58 וְלָא בְדַרְדַּקֵּי עֵצָה (שבת פ"ט:).

כז אָמַר רַ' יִצְחָק: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל”?59 – דְּבָרִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה60 בְיַלְדוּתוֹ מַשְׁחִירִים פָּנָיו לְעֵת זִקְנָתוֹ (שבת קנב.).

כח אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בַּר נַחְמָנִי: מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְבָרִים הַזִּקְנָה קוֹפֶצֶת עַל אָדָם: מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, מִפְּנֵי כַעַס בָּנִים, מִפְּנֵי אִשָּׁה רָעָה וּמִפְּנֵי הַמִּלְחָמוֹת (תנח' חיי שרה).

כט כָּל־הַשָּׁטוּף בְּזִמָּה61 זִקְנָה קוֹפֶצֶת עָלָיו (שבת קנב.).

ל “עַד אֲשֶׁר לֹא־יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה”62 – אֵלּוּ יְמֵי הַזִּקְנָה (שבת קנא:).

לא “עַל־זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל־חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא”63 – אָמַר רַ' אַבָּא: “לְעֵת מְצוֹא” – הַזִּקְנָה. צָרִיךְ אָדָם לְהִתְפַּלֵּל עַל זִקְנָתוֹ, שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו רוֹאוֹת וּפִיו אוֹכֵל וְרַגְלָיו מְהַלְּכוֹת, שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם מַזְקִין הַכֹּל מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ (תנח' מקץ).

לב דַּעְתָּם שֶׁל זְקֵנִים מִשְׁתַּנֵּית, שִׂפְתוֹתֵיהֶם שֶׁל זְקֵנִים מִתְרַפְּטוֹת64, אָזְנֵיהֶם שֶׁל זְקֵנִים מִתְכַּבְּדוֹת65 (שבת קנב.; ע"י).

לג אֲפִלּוּ גַבְשׁוּשִׁית66 קְטַנָּה דּוֹמָה עָלָיו [עַל הַזָּקֵן] כְּהָרֵי־הָרִים (שם).

לד אָמַר לוֹ רַבִּי לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא: מִפְּנֵי מָה לֹא הִקְבַּלְנוּ67 פָנֶיךָ בָּרֶגֶל כְּדֶרֶךְ שֶׁהִקְבִּילוּ אֲבוֹתַי לַאֲבוֹתֶיךָ? אָמַר לוֹ: סְלָעִים [קְטַנִּים] נַעֲשׂוּ גְבוֹהִים68, קְרוֹבִים נַעֲשׂוּ רְחוֹקִים, מִשְּׁתַיִם נַעֲשׂוּ שָׁלשׁ69, מֵשִׂים שָׁלוֹם בַּבַּיִת בָּטֵל (שבת קנב.).

לה אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: מִפְּנֵי מָה לֹא בָאתָ לְבֵי־אֲבִידָן70? אָמַר לוֹ: הָהָר – שֶׁלֶג71, סְבִיבוֹתָיו – קֶרַח72, כְּלָבָיו אֵינָם נוֹבְחִים73, טוֹחֲנָיו74 אֵינָם טוֹחֲנִים.

שֶׁל בֵּית רַב אָמָרוּ: מַה שֶּׁלֹּא אָבַד לִי75 אֲנִי מְבַקֵּשׁ.

שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי בֶן קִסְמָא אוֹמֵר: טוֹבִים הַשְּׁתַּיִם מִן הַשָּׁלשׁ76. אוֹי לָהּ לְאַחַת שֶׁהָלְכָה וְאֵינָהּ חוֹזֶרֶת! מַה הִיא? אָמַר רַב חִסְדָּא: הַיַּלְדוּת.

כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: הַיַּלְדוּת כְּלִיל שֶׁל וֶרֶד77; הַזִּקְנָה כְּלִיל שֶׁל קוֹצִים (שם).

לו אַשְׁרֵי יַלְדוּתֵנוּ שֶׁלֹּא בִיְּשָׁה אֶת־זִקְנוּתֵנוּ (סוכה נג.).

לז “וְאַבְרָהָם זָקֵן”78 – עַד אַבְרָהָם לֹא הָיְתָה זִקְנָה. מִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהָסִיחַ79 עִם אַבְרָהָם הָיָה מֵסִיחַ עִם יִצְחָק, עִם יִצְחָק – הָיָה מֵסִיחַ עִם אַבְרָהָם. בָּא אַבְרָהָם תָּבַע זִקְנָה. אָמַר אַבְרָהָם: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, צָרִיךְ אַתָּה לְהַפְרִישׁ בֵּין אָב לְבֵן, בֵּין נַעַר לְזָקֵן, שֶׁיִּתְכַּבֵּד הַזָּקֵן בַּנָּעַר. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, מִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל. הָלַךְ וְלָן בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה וְעָמַד בַּבֹּקֶר. כֵּוָן שֶׁעָמַד רָאָה שֶׁהִלְבִּין שְׂעַר רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עֲשִׂיתַנִי דֻגְמָא80. אָמַר לוֹ: “עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה”81 (ב“מ פז; ב”ר סח; תנח' חיי שרה).

לח “וְאַבְרָהָם זָקֵן”82 – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר “וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים”83? – אָמַר רַ' אַמִּי: כָּאן84 זִקְנָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ לַחְלוּחִית85, לְהַלָּן86 זִקְנָה שֶׁאֵין בָּהּ לַחְלוּחִית (ב"ר סח).

לט הַדְרַת פָּנִים זָקָן (שבת קנב.).

מ זָקָן נוֹי בְּאִישׁ וּמוּם בְּאִשָּׁה (ירוש‘, קיד’ פ“ב, ה”ד).

מא אֵיזוֹהִי זְקֵנָה? כָּל־שֶׁקּוֹרִין אוֹתָהּ אִמָּא – וְאֵינָהּ מַקְפָּדֶת (נדה ט.:).

מב סָבָא בְּבֵיתָא87 פָּאחָא בְּבֵיתָא; סָבְתָא בְּבֵיתָא – סִימָא בְּבֵיתָא (ערכ' יט.).

––––––––

מג “כִּי־גֵרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ… כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל־הָאָרֶץ”88 – וְהַלְוַאי כְּצִלּוֹ שֶׁל כֹּתֶל אוֹ כְּצִלּוֹ שֶׁל אִילָן, אֶלָּא כְּצִלּוֹ שֶׁל עוֹף בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עָף, שֶׁנֶּאֱמַר: “כְּצֵל עוֹבֵר”89. “וְאֵין מִקְוֶה”90 – אֵין מִי שֶׁיְקַוֶּה שֶׁלֹּא יָמוּת, הַכֹּל יוֹדְעִין וְאוֹמְרִין בְּפִיהֶם שֶׁהֵם מֵתִים (ב"ר צו).

מד “יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר”91 – אִם תֹּאמַר כְּצֵל שֶׁל כֹּתֶל – יֶשׁ־בּוֹ מַמָּשׁ, צִלּוֹ שֶׁל דֶּקֶל – יֶשׁ־בּוֹ מַמָּשׁ; לְאֵיזֶה צֵל? – אָמַר רַ' הוּנָא בְּשֵׁם רַ' אַחָא: לְצֵל שֶׁל עוֹף, שֶׁהוּא עוֹבֵר וְצִלּוֹ עוֹבֵר (קה"ר א).

מה בְּנֵי הָאָדָם דּוֹמִים לְעִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה: הַלָּלוּ נוֹצְצִים92 וְהַלָּלוּ נוֹבְלִים (עיר' נד.).

מו [בָּשָׂר־וָדָם] – הַיּוֹם עוֹדֶנּוּ וּמָחָר אֵינֶנּוּ (ירוש' סנה' פ“ו, ה”י).

מז “מִי־אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת”93 – אָמַר רַ' יְהוּדָה בְרַ' שִׁמְעוֹן: לְמִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה תּוֹלַעַת, וְהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ כְּגַחֶלֶת, וְנִקְרֵאת גֻּמְרַת־לַיְלָה94, וְהָיָה מִתְיָרֵא מִמֶּנָּה. אָמְרוּ לוֹ: מִזּוֹ אַתָּה מִתְיָרֵא? בַּלַּיְלָה הִיא גַחֶלֶת וְיוֹקֶדֶת; יָבֹא הַבֹּקֶר וְאַתָּה רוֹאֶה שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא תוֹלָעַת (פסיק"ר לד, ד').

מח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אָדָם95 – אֵפֶר, דָּם, מָרָה; בָּשָׂר – בּוּשָׁה, סְרוּחָה, רִמָּה; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בּוּשָׁה, שְׁאוֹל, רִמָּה (סוטה ה.).

מט “עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת”96 – מֵעֵת לָלֶדֶת97 הִיא עֵת לָמוּת, מִשָּׁעָה שֶׁאָדָם נוֹלָד נִגְזַר עָלָיו כַּמָּה שָׁנִים יִחְיֶה; אִם זָכָה הוּא מַשְׁלִים98 אֶת־שְׁנוֹתָיו וְאִם לָאו פּוֹחֲתִין99 מִמֶּנּוּ – כָּךְ דִּבְרֵי רַ' עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אִם זָכָה מוֹסִיפִין לוֹ עַל שְׁנוֹתָיו, וְאִם לָאו פּוֹחֲתִין לוֹ מִשְּׁנוֹתָיו.

וּמַעֲשֶׂה זֶה מְסַיֵּעַ100 לַחֲכָמִים:

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד מִגְּדוֹלֵי צִפּוֹרִי101 שֶׁבָּאָה לוֹ בְּרִית־מִילָה, וְעָלוּ אַנְשֵׁי עֵין־תְּאֵנָה102 לְכַבְּדוֹ, וְעָלָה עִמָּהֶם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא. כְּשֶׁבָּאוּ לְשַׁעַר הָעִיר מָצְאוּ יְלָדִים עוֹמְדִים וּמְשַׂחֲקִים לִפְנֵי חָצֵר אֶחָת. רָאוּ אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא מְעֻלֶּה וְנָאֶה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אַתָּה זָז מִכָּאן עַד שֶׁאַתָּה מְרַקֵּד לָנוּ קְצָת. אָמַר לָהֶם: אֵין זֶה מִשֶּׁלִּי103, אִישׁ זָקֵן אֲנִי. גָּעַר בָּהֶם וְלֹא נִזְדַּעְזְעוּ וְלֹא נִכְנָעוּ. תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה אוֹתָהּ חָצֵר שֶׁעוֹמֶדֶת לִפּוֹל. אָמַר לָהֶם: עוֹנִים אַתֶּם אַחֲרַי104 מַה־שֶּׁאֲנִי אֹמַר לָכֶם? לְכוּ וְאִמְרוּ לְבַעַל הֶחָצֵר:

– אִם יָשֵׁן הוּא105 יֵעוֹר, שֶׁתְּחִלַּת הַחֵטְא מָתוֹק וְסוֹפוֹ מָר.

מִקּוֹל דִּבְרֵיהֶם נֵעוֹר בַּעַל הֶחָצֵר וְיָצָא וְנָפַל לְרַגְלָיו [שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן], אָמַר: רַבּי, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל תִּסְתַּכֵּל בְּדִבְרֵיהֶם, יְלָדִים הֵם וְשׁוֹטִים. אָמַר לוֹ: מָה אֶעֱשֶׂה וְהַגְּזֵרָה נִגְזָרָה; אֲבָל תּוֹלֶה אֲנִי לְךָ106 עַד שֶׁתּוֹצִיא כֹּל מַה שֶּׁיֶּשׁ־לְךָ בֶּחָצֵר. כֵּוָן שֶׁהוֹצִיא כֹּל מַה־שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ בֶּחָצֵר נִתְמוֹטְטָה וְנָפָלָה. הָלְכוּ לְקַיֵּם מִצְוַת מִילָה. הָיָה אָבִיו שֶׁל הַתִּינוֹק מַשְׁקֶה אוֹתָם יַיִן יָשָׁן בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים. אָמַר לָהֶם: שְׁתוּ מִיַּיִן טוֹב זֶה, מֻבְטָחַנִי בֵּאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, מִמֶּנּוּ אֲנִי מְיַשֵּׁן107 וּמַשְׁקֶה אֶתְכֶם בְּשִׂמְחָתוֹ108 שֶׁל בְּנִי. עָנוּ אַחֲרָיו: כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית כָּךְ תַּכְנִיסֵהוּ לַתּוֹרָה וּלְחֻפָּה. הָיוּ סוֹעֲדִים עַד חֲצִי הַלָּיְלָה. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, שֶׁהָיָה בָטוּחַ עַל כֹּחוֹ109, יָצָא בַחֲצִי הַלַּיְלָה לֵילֵךְ לְעִירוֹ. פָּגַע בּוֹ מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בַּדָּרֶךְ, אָמַר לוֹ: בִּשְׁבִיל שֶׁאַתֶּם בּוֹטְחִים בְּמַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים אַתֶּם יוֹצְאִים בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ שָׁעָה110! אָמַר לוֹ: וְאַתָּה מִי אָתָּה? אָמַר לוֹ: שְׁלִיחוֹ שֶׁל מָקוֹם אָנִי. אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָנֶיךָ מְשֻׁנִּים? אָמַר לוֹ: מִשִּׂיחָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת, שֶׁהֵם אוֹמְרִים: כָּךְ וְכָךְ אָנוּ עֲתִידִים לַעֲשׂוֹת, וְאֵין מֵהֶם יוֹדֵעַ אֵימָתַי נִקְרָא לָמוּת. אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיִיתָ סוֹעֵד אֶצְלוֹ וְאָמַר לָכֶם: מִן הַיַּיִן הַזֶּה אֲנִי מְיַשֵּׁן וּמַשְׁקֶה אֶתְכֶם לְשִׂמְחָתוֹ שֶׁל בְּנִי – וַהֲרֵי פִתָּקוֹ111 אֶצְלִי לִטּוֹל אוֹתוֹ אַחַר שְׁלשִׁים יוֹם. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, הַרְאֵה לִי אֶת־פִּתָּקִי. אָמַר לוֹ: לֹא עָלֶיךָ וְלֹא עַל כַּיּוֹצֵא בְךָ אֲנִי שׁוֹלֵט. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁבְּכָל־יוֹם וָיוֹם אַתֶּם עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת וְעוֹשִׂים צְדָקוֹת וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹסִיף יָמִים עַל יְמֵיכֶם. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּשֵׁם שֶׁאֵין אַתָּה שׁוֹלֵט בַּפִּתָּק שֶׁלָּנוּ, כָּךְ לֹא תְהֵא לְךָ רְשׁוּת לַעֲבוֹר עַל דְּבָרֵינוּ. בִּקְשׁוּ רַחֲמִים מִשָּׁמַיִם וְחָיָה הַתִּינוֹק112.

אָמַר רַ' עֲקִיבָא: מַה־לָּנוּ הַמַּעֲשֶׂה113? אֵין לִי הַמַּעֲשֶׂה אֶלָּא מִקְרָא מָלֵא114: “אֶת־מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא”115, שֶׁהֲרֵי משֶׁה כַּמָּה מִצְוֹת עָשָׂה וְכַמָּה צְדָקוֹת עָשָׂה – וּבְסוֹף נֶאֱמַר לוֹ: “הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת”116. הֱוֵי – “עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת” (קה“ר ג; דב”ר ט).

נ אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: הִגִּיעַ אָדָם לְפֶרֶק אֲבוֹתָיו117, קֹדֶם לְחָמֵשׁ שָׁנִים וּלְאַחַר חָמֵשׁ שָׁנִים יִדְאַג מִן הַמִּיתָה (ב"ר סה).

נא שֵׁב שְׁנֵי הֲוָה מוֹתָנָא וֶאֱנָשׁ בְּלָא שְׁנֵיהּ לָא שְׁכִיב (שֶׁבַע שָׁנִים הָיָה דֶבֶר וְאָדָם בְּלֹא שְׁנוֹתָיו118 לֹא מֵת) (סנה' כט.).

––––––––

נב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִי שֶׁחָלָה וְנָטָה לָמוּת אוֹמְרִים לוֹ: הִתְוַדֵּה! שֶׁכֵּן כָּל־הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין. אָדָם יוֹצֵא לַשּׁוּק119 יְהִי דוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּמִי שֶׁנִּמְסַר לְסַרְדְּיוֹט120, חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ יְהִי דוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּמִי שֶׁנְּתָנוּהוּ בְקוֹלָר121, עָלָה לַמִּטָּה וְנָפַל יְהִי דוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּמִי שֶׁהֶעֱלוּהוּ לְגַרְדּוֹם122 לִדּוֹן, שֶׁכָּל־הָעוֹלֶה לְגַרְדּוֹם לִדּוֹן, אִם יֶשׁ־לוֹ פְּרַקְלִיטִים123 גְּדוֹלִים נִצּוֹל וְאִם לֹא – אֵינוֹ נִצּוֹל. וְאֵלּוּ הֵם פְּרַקְלִיטִים שֶׁל אָדָם: תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים־טוֹבִים. אֲפִלּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה מְלַמְּדִים עָלָיו חוֹבָה וְאֶחָד מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת – נִצּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי־אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ, וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר”124. רַ' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה בְּאוֹתוֹ מַלְאָךְ125 לְחוֹבָה, וְאֶחָד לִזְכוּת – נִצּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: “מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי־אָלֶף” (שבת לב.).

נג כָּל־הַחוֹלִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה (קה"ר פג).

נד אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי, אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: גָּדוֹל נֵס שֶׁנַּעֲשֶׂה לְחוֹלֶה126 יוֹתֵר מִנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה לַחֲנַנְיָה127 מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה: שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה אֵשׁ שֶׁל הֶדְיוֹט128, וְהַכֹּל יְכוֹלִין לְכַבּוֹתָהּ, וְזוֹ שֶׁל חוֹלֶה129 שֶׁל שָׁמַיִם הִיא – מִי יוּכַל לְכַבּוֹתָהּ? (נד' מא.).

נה “שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל־קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא־שָׁם”130 – בִּזְכוּת עַצְמוֹ; יָפָה תְּפִלַּת הַחוֹלֶה לְעַצְמוֹ יוֹתֵר מִכֹּל (בר' נג).

––––––––

נו “עַל־זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל־חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא131132 – אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: זוֹ מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת133.

וְכֵן שָׁנִינוּ: תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשָׁה מִינֵי מִיתָה נִבְרְאוּ בָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת”. “תּוֹצָאוֹת” בְּגִימַטְרְיָא134 כָּךְ הוּא. קָשָׁה שֶׁבְּכֻלָּן – אַסְכְּרָה135, נוֹחָה שֶׁבְּכֻלָּן – נְשִׁיקָה; נְשִׁיקָה – דּוֹמָה כְּמוֹשֵׁךְ נִימָא מֵחָלָב.

רַ' יוֹחָנָן אָמָר: “לְעֵת מְצֹא” – זוֹ קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי יִמְצְאוּ־קָבֶר”136 (בר' ח.).

נז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מֵת פִּתְאֹם – זוֹ הִיא מִיתָה חֲטוּפָה, חָלָה יוֹם אֶחָד וָמֵת – זוֹ הִיא מִיתָה דְחוּפָה; רַ' חֲנַנְיָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: זוֹ הִיא מִיתַת מַגֵּפָה. שְׁנֵי יָמִים וָמֵת – זוֹ הִיא מִיתָה דְחוּיָה, שְׁלשָׁה – גְּעָרָה, אַרְבָּעָה – נְזִיפָה, חֲמִשָּׁה – זוֹ הִיא מִיתַת כָּל־אָדָם. מֵת בַּחֲמִשִּׁים שָׁנָה – זוֹ הִיא מִיתַת כָּרֵת, שִׁשִּׁים – זוֹ הִיא מִיתָה בִידֵי שָׁמָיִם, שִׁבְעִים – שֵׂיבָה, שְׁמוֹנִים – גְּבוּרוֹת. אָמַר רַבָּה: מֵחֲמִשִּׁים וְעַד שִׁשִּׁים שָׁנָה זוֹ הִיא מִיתַת כָּרֵת.

רַב יוֹסֵף כְּשֶׁהָיָה בֶן שִׁשִּׁים עָשָׂה לָהֶם יוֹם טוֹב לַחֲכָמִים, אָמָר: יָצָאתִי מִידֵי כָרֵת.

רַב הוּנָא מֵת פִּתְאֹם. הָיוּ דוֹאֲגִים הַחֲכָמִים137, שָׁנָה לָהֶם זוּג מֵהַדְיֵב138: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לִגְבוּרוֹת, אֲבָל הִגִּיעַ לִגְבוּרוֹת – זוֹ הִיא מִיתַת נְשִׁיקָה (מו"ק כח.).

נח שָׁנִינוּ: מֵת מִתּוֹךְ הַשְּׂחוֹק סִמָּן יָפֶה לוֹ, מִתּוֹךְ הַבְּכִי סִמָּן רַע לוֹ; פָּנָיו לְמַעְלָה סִמָּן יָפֶה לוֹ, פָּנָיו לְמַטָּה סִמָּן רַע לוֹ, פָּנָיו כְּלַפֵּי הָעָם סִמָּן יָפֶה לוֹ, כְּלַפֵּי הַכֹּתֶל סִמָּן רַע לוֹ; פָּנָיו יְרֻקִּין סִמָּן רַע לוֹ, פָּנָיו צְהֻבִּים וַאֲדֻמִּים סִמָּן יָפֶה לוֹ; מֵת בְּעֶרֶב־שַׁבָּת סִמָּן יָפֶה לוֹ, בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת סִמָּן רַע לוֹ; מֵת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים סִמָּן רַע לוֹ; מֵת בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים139 סִמָּן יָפֶה לוֹ; מֵת מֵחֳלִי־מֵעַיִם סִמָּן יָפֶה לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁרֻבָּם שֶׁל צַדִּיקִים מִיתָתָם בָּחֳלִי־מֵעָיִם (כת' קג:).

נט אָמְרוּ עָלָיו עַל מַלְאַךְ־הַמָּוֶת, שֶׁכֻּלּוֹ מָלֵא עֵינַיִם, וּבִשְׁעַת פְּטִירָתוֹ140 שֶׁל חוֹלֶה עוֹמֵד לְמַעְלָה מִמְּרַאֲשׁוֹתָיו וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְיָדוֹ וְטִפָּה שֶׁל מָרָה תְּלוּיָה בוֹ. כֵּוָן שֶׁחוֹלֶה רוֹאֶה אוֹתוֹ מִזְדַּעְזֵעַ וּפוֹתֵחַ פִּיו וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו – מִמֶּנָּה מֵת, מִמֶּנָּה מַסְרִיחַ, מִמֶּנָּה פָּנָיו מוֹרִיקוֹת141 (ע"ז כ).

ס הַנְּשָׁמָה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא יוֹצֵאת מִן הַגּוּף – קוֹלָהּ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.

רַ' שְׁמוּאֵל אָחִיו שֶׁל רַ' פִּינְחָס בְּרַ' חַמָּא מֵת בְּצִפּוֹרֵי וְהָיוּ הַחֲבֵרִים יוֹשְׁבִים אֶצְלוֹ. בָּא לָהֶם דָּבָר וְהִתְחִילוּ מְשַׂחֲקִים. אָמַר לָהֶם רַ' פִּינְחָס: קוֹל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָחִי שׁוֹבֵר אֲרָזִים וְעוֹקֵר אִילָנוֹת וְאַתֶּם יוֹשְׁבִים כָּאן וְאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים! (יומא כ:; מד“ש ט; ב”ר ו).

סא רַב שֵׁשֶׁת נִרְאָה לוֹ [מַלְאַךְ־הַמָּוֶת] בַּשּׁוּק. אָמַר לוֹ: בַּשּׁוּק כִּבְהֵמָה! בּוֹא לְבֵיתִי.

לְרַב אָשֵׁי נִרְאָה בַשּׁוּק. אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן לִי שְׁלשִׁים יוֹם וְאֶחֱזֹר עַל תַּלְמוּדִי; שֶׁאָמְרוּ142: אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְיָדוֹ. בְּיוֹם הַשְּׁלשִׁים בָּא. אָמַר לוֹ: כָּל־כָּךְ לָמָּה?

– דּוֹחֵק אַתָּה143 רַגְלָיו שֶׁל רַ' נָתָן, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא144 (מו"ק כח.).

סב רָבָא הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַב נַחֲמָן, רָאָהוּ שֶׁהוּא מְנַמְנֵם. אָמַר לוֹ: אֱמֹר לוֹ [לְמַלְאַךְ־הַמָּוֶת] שֶׁלֹּא יְצַעֲרֵנִי145. אָמַר לוֹ: וְכִי לָאו אָדָם חָשׁוּב אָתָּה? אָמַר לוֹ: מִי חָשׁוּב146, מִי סָפוּן, מִי רָקוּעַ? אָמַר לוֹ: הֵרָאֵה לִי147 נִרְאָה לוֹ. אָמַר לוֹ: הָיָה לְךָ צָעַר148? אָמַר לוֹ: כְּמוֹשֵׁךְ נִימָא149 מֵחָלָב; וְאִם אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: חֲזֹר לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם, לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה, שֶׁמְּרֻבָּה אֵימָתוֹ150 (שם).

סג פַּעַם אַחַת הָיוּ פוֹעֲלִים חוֹפְרִים בְּקַרְקַע שֶׁל רַב נַחֲמָן. נָחַר בָּהֶם151 רַב אַחַאי בַּר יֹאשִׁיָּה. בָּאוּ וְאָמְרוּ לְרַב נַחֲמָן: נָחַר בָּנוּ אָדָם. בָּא וְאָמַר לוֹ: מִי אָתָּה? אָמַר לוֹ: אֲנִי אַחַאי בַּר יֹאשִׁיָּה. אָמַר לוֹ: וְכִי לֹא אָמַר רַב מָרִי: עֲתִידִים צַדִּיקִים שֶׁיֵּעָשׂוּ עָפָר? אָמַר לוֹ: מִי הוּא מָרִי זֶה שֶׁאֵינִי יוֹדְעוֹ? אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא מִקְרָא כָתוּב: “וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל־הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה”?152. אָמַר לוֹ: מִי שֶׁהִקְרִיאֲךָ קֹהֶלֶת לֹא הִקְרִיאֲךָ מִשְׁלֵי, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה”153 – כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ קִנְאָה בְלִבּוֹ עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִין, וְכָל־שֶׁאֵין לוֹ קִנְאָה בְלִבּוֹ אֵין עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִין. מְשָׁשׁוֹ וְרָאָה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ. אָמַר לוֹ: יַעֲמֹד מַר וְיֵלֵךְ לַבָּיִת. אָמַר לוֹ: מֵעִיד אַתָּה בְּעַצְמְךָ שֶׁאֲפִלּוּ נְבִיאִים לֹא קָרִיתָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְיָ בְּפִתְחִי אֶת־קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם”154. אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי נֶאֱמַר: “כִּי־עָפָר אַתָּה וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב”?155 אָמַר לוֹ: זֶהוּ שָׁעָה אַחַת קֹדֶם תְּחִיַּת־הַמֵּתִים (שבת קנב:).

סד רַ' נָתָן אוֹמֵר: סִמָּן יָפֶה156 לַמֵּת שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָה. מֵת שֶׁלֹּא נִסְפַּד וְלֹא נִקְבַּר אוֹ שֶׁחַיָּה גוֹרַרְתּוֹ אוֹ שֶׁהָיוּ גְשָׁמִים מְזַלְּפִים157 עַל מִטָּתוֹ – זֶהוּ סִמָּן יָפֶה לַמֵּת (סנה' מח:).

סה שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הָעוֹמֵד עַל הַמֵּת בִּשְׁעַת יְצִיאַת־נְשָׁמָה חַיָּב לִקְרוֹעַ. הָא לְמָה זֶה דוֹמֶה – לְסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרָפָה (שבת קה:).

סו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה שֻׁתָּפִין יֵשׁ בָּאָדָם: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָבִיו וְאִמּוֹ. אָבִיו מַזְרִיעַ הַלֹּבֶן, שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲצָמוֹת וְגִידִים וְצִפָּרְנַיִם וּמוֹחַ שֶׁבְּרֹאשׁוֹ וְלֹבֶן שֶׁבֶּעָיִן; אִמּוֹ מַזְרַעַת אֹדֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עוֹר וּבָשָׂר וּשְׂעָרוֹת וּשְׁחוֹר שֶׁבֶּעָיִן, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן בּוֹ רוּחַ וּנְשָׁמָה וּקְלַסְתֵּר־פָּנִים158 וּרְאִיַּת־הָעַיִן וּשְׁמִיעַת־הָאֹזֶן וְדִבּוּר־פֶּה וְהִלּוּךְ־רַגְלַיִם וְדַעַת וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. וְכֵוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לִפָּטֵר159 מִן הָעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹטֵל חֶלְקוֹ160, וְחֵלֶק אָבִיו וְאִמּוֹ מַנִּיחַ לִפְנֵיהֶם (נדה לא.; ע"י).

סז בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ [שֶׁל אָדָם] הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹטֵל חֶלְקוֹ וּמַנִּיחַ חֵלֶק אָבִיו וְאִמּוֹ לִפְנֵיהֶם, וְאָבִיו וְאִמּוֹ בּוֹכִים. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַה־לָּכֶם בּוֹכִים? כְּלוּם נָטַלְתִּי מִשֶּׁלָּכֶם? – לֹא נָטַלְתִּי אֶלָּא שֶׁלִּי. אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּל־זְמַן שֶׁהָיָה חֶלְקְךָ מְעֹרָב בְּחֶלְקֵנוּ הָיָה חֶלְקֵנוּ שָׁמוּר מִן רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְעַכְשָׁו שֶׁנָּטַלְתָּ חֶלְקְךָ מִתּוֹךְ חֶלְקֵנוּ הֲרֵי חֶלְקֵנוּ מֻשְׁלָךְ וְנָתוּן לְרִמָּה וְתוֹלֵעָה. רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הָיָה מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם וּמְסָרוֹ לְאָרִיס161. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו: לְכוּ בִּצְרוּ אֶת־כַּרְמִי וּטְלוּ אֶת־חֶלְקִי וְהַנִּיחוּ חֵלֶק הָאָרִיס בִּמְקוֹמוֹ. מִיָּד הָלְכוּ וְעָשׂוּ כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, וְהִתְחִיל אוֹתוֹ הָאָרִיס צֹוֵחַ וּבוֹכֶה. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כְּלוּם מִשֶּׁלְּךָ נָטַלְתִּי וְלֹא שֶׁלִּי נָטָלְתִּי? אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כָּל־זְמַן שֶׁהָיָה חֶלְקְךָ עִם חֶלְקִי הָיָה חֶלְקִי שָׁמוּר מִבִּזָּה וּגְנֵבָה, וְעַכְשָׁו שֶׁנָּטַלְתָּ חֶלְקְךָ הֲרֵי חֶלְקִי מֻשְׁלָךְ לְבִזָּה וּגְנֵבָה (קה"ר ה).

סח רַ' יְהוּדָה הָיָה אוֹמֵר: עֲשָׂרָה דְבָרִים קָשִׁים נִבְרְאוּ בָעוֹלָם: הַר קָשֶׁה – בַּרְזֶל מְחַתְּכוֹ; בַּרְזֶל קָשֶׁה – אוּר מְפַעְפְּעוֹ162; אוּר קָשֶׁה – מַיִם מְכַבִּים אוֹתוֹ; מַיִם קָשִׁים – עָבִים סוֹבְלִים אוֹתָם; עָבִים קָשִׁים – רוּחַ מְפַזַּרְתָּם; רוּחַ קָשֶׁה – גּוּף סוֹבְלוֹ; גּוּף קָשֶׁה – פַּחַד שׁוֹבְרוֹ; פַּחַד קָשֶׁה – יַיִן מְפִיגוֹ; יַיִן קָשֶׁה – שֵׁנָה מְפַכַּחְתּוֹ163. וּמִיתָה קָשָׁה מִכֻּלָּם (ב"ב י.).

סט בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר מָצְאוּ כָתוּב: “וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד”164 – וְהִנֵּה טוֹב מָוֶת165.

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: רָכוּב הָיִיתִי עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל זְקֵנִי וְעוֹלֶה מֵעִירִי לִכְפַר חָנָן דֶּרֶךְ בֵּית־שְׁאָן וְשָׁמַעְתִּי אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּשֵׁם רַ' מֵאִיר: “הִנֵּה טוֹב מְאֹד” – הִנֵּה טוֹב מָוֶת (ב"ר ט).

ע מַה בֵּין מִיתַת נְעָרִים לְמִיתַת זְקֵנִים? – רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: הַנֵּר הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא כָבֶה מֵאֵלָיו166 – יָפֶה לוֹ וְיָפֶה לַפְּתִילָה, וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ כָבֶה מֵאֵלָיו – רַע לוֹ וְרַע לַפְּתִילָה; רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: הַתְּאֵנָה הַזּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נִלְקֶטֶת בְּעוֹנָתָהּ167 – יָפֶה לָהּ וְיָפֶה לַתְּאֵנָה, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא נִלְקֶטֶת שֶׁלֹּא בְעוֹנָתָהּ – רַע לָהּ וְרַע לַתְּאֵנָה.

רַ' חִיָּא רַבָּה וְתַלְמִידָיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' עֲקִיבָא וְתַלְמִידָיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא וְתַלְמִידָיו, הָיוּ לְמוּדִים168 לִהְיוֹת מַשְׁכִּימִים וְיוֹשְׁבִים וְשׁוֹנִים169 תַּחַת תְּאֵנָה אֶחָת. וְהָיָה בַעַל הַתְּאֵנָה מַשְׁכִּים וְלוֹקְטָהּ. אָמְרוּ: שֶׁמָּא הוּא חוֹשְׁדֵנוּ170? מֶה עָשׂוּ? הֶחֱלִיפוּ מְקוֹמָם. הָלַךְ אֶצְלָם וְאָמַר לָהֶם: רַבּוֹתָי! מִצְוָה אַחַת שֶׁהֱיִיתֶם לְמוּדִים לִזְכּוֹת בִּי, שֶׁהֱיִיתֶם יוֹשְׁבִים וְשׁוֹנִים תַּחַת תְּאֵנָתִי, בִּטַּלְתֶּם אוֹתָהּ! אָמְרוּ לוֹ: אָמַרְנוּ שֶׁמָּא אַתָּה חוֹשְׁדֵנוּ? פִּיְּסָם וְחָזְרוּ לִמְקוֹמָם. מֶה עָשָׂה? הִשְׁכִּים בְּשַׁחֲרִית וְלֹא לְקָטָן וְזָרְחָה עֲלֵיהֶן חַמָּה וְהִתְלִיעוּ171. אָמְרוּ: בַּעַל־הַתְּאֵנָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי עוֹנָתָהּ שֶׁל תְּאֵנָה לְהִלָּקֵט – וְלוֹקְטָהּ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹדֵעַ אֵימָתַי עוֹנָתָם שֶׁל צַדִּיקִים לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם– וּמְסַלְּקָם. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ… לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים"172 (ב“ר סב; קה”ר ה; ירוש' בר' פ“ב, ה”ח).

עא מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהִזְקִינָה הַרְבֵּה, בָּאָה לִפְנֵי רַ' יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, זָקַנְתִּי יוֹתֵר מִדַּאי וּמֵעַכְשָׁו חַיִּים שֶׁל נִוּוּל הֵם, שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת לֹא מַאֲכָל וְלֹא מִשְׁתֶּה, וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם. אָמַר לָהּ: בַּמֶּה הֶאֱרַכְתְּ כָּל־כָּךְ יָמִים? אָמְרָה לוֹ: לְמוּדָה אֲנִי, אֲפִלּוּ יֶשׁ־לִי דָּבָר חָבִיב, אֲנִי מַנַּחַת אוֹתוֹ וּמַשְׁכֶּמֶת לְבֵית־הַכְּנֶסֶת בְּכָל־יוֹם. אָמַר לָהּ: מִנְעִי עַצְמֵךְ מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת שְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה. הָלְכָה וְעָשְׂתָה כֵן, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי חָלְתָה וָמֵתָה (ילמדנו; ילק"ש משלי ח).

עב לוּז173 – מַלְאַךְ־הַמָּוֶת אֵין לוֹ רְשׁוּת לַעֲבוֹר בָּהּ, אֶלָּא זְקֵנִים שֶׁבָּהּ בִּזְמַן שֶׁדַּעְתָּם קָצָה עֲלֵיהֶם יוֹצְאִים חוּץ לַחוֹמָה וְהֵם מֵתִים (סוטה מו:).

עג שְׁנֵי כוּשִׁים הָיוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, “אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי־שִׁישָׁא סֹפְרִים”174 שֶׁל שְׁלֹמֹה. פַּעַם אַחַת רָאָה שְׁלֹמֹה מַלְאַךְ־הַמָּוֶת שֶׁהוּא עָצֵב. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה עָצֵב? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁמִּתְבַּקְשִׁים מִמֶּנִּי שְׁנֵי כוּשִׁים הַלָּלוּ שֶׁיּוֹשְׁבִים כָּאן. מְסָרָם שְׁלֹמֹה לִשְׂעִירִים וְשִׁגְּרָם לְעִיר לוּז175. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְחוֹמַת לוּז מֵתוּ. לְמָחָר רָאָה אֶת־מַלְאַךְ־הַמָּוֶת שֶׁהוּא שָׂמֵחַ. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה שָׂמֵחַ? אָמַר לוֹ: לַמָּקוֹם שֶׁנִּתְבַּקְשׁוּ מִמֶּנִּי לְשָׁם שִׁגַּרְתָּם.

מִיָּד פָּתַח שְׁלֹמֹה וְאָמַר: רַגְלָיו שֶׁל אָדָם הֵן עֲרֵבוֹת בּוֹ, לְמָקוֹם שֶׁהוּא מִתְבַּקֵּשׁ – לְשָׁם מוֹלִיכוֹת אוֹתוֹ (סוכה נג.).

עד אֵין אָדָם מְשַׁטֶּה176 בִּשְׁעַת מִיתָה וְדִבְרֵי שְׁכִיב מְרָע177 כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין דּוֹמִים (ב"ב קעה.).

עה שָׁנוּ בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר: כְּשֶׁאָדָם בָּא לָעוֹלָם יָדָיו הֵן קְפוּצוֹת178, כְּלוֹמַר: כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא וַאֲנִי נוֹחֲלוֹ, וּכְשֶׁהוּא נִפְטָר מִן הָעוֹלָם יָדָיו הֵן פְּשׁוּטוֹת, כְּלוֹמַר: לֹא נָחַלְתִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה כְּלוּם (קה"ר ה).

עו “כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא”179 – גְּנִיבָא אָמָר: לְשׁוּעָל שֶׁמָּצָא כֶרֶם וְהָיָה מְסֻיָּג180 מִכָּל־פִּנּוֹתָיו, וְהָיָה שָׁם נֶקֶב אֶחָד, וּבִקֵּשׁ לְהִכָּנֵס בּוֹ וְלֹא הָיָה יָכוֹל. מֶה עָשָׂה? צָם שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁכָּחַשׁ וְתָשַׁשׁ181 וְנִכְנַס בְּאוֹתוֹ נֶקֶב, וְאָכַל וְשָׁמֵן. בִּקֵּשׁ לָצֵאת וְלֹא יָכֹל. חָזַר וְצָם שְׁלשָׁה יָמִים אֲחֵרִים עַד שֶׁכָּחַשׁ וְתָשַׁשׁ וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה וְיָצָא. כְּשֶׁיָּצָא הָפַךְ פָּנָיו לַכֶּרֶם וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ וְאָמָר: כֶּרֶם, כָּרֶם! מַה־טּוֹב אַתָּה וּמַה טּוֹבִים פֵּרוֹתֶיךָ! כָּל־מַה־שֶּׁיֶּשׁ־בְּךָ – נָאֶה וּמְשֻׁבָּח, אֲבָל מָה הֲנָאָה מִמֶּךָּ? כְּמוֹ שֶׁנִּכְנָסִים לְתוֹכְךָ כָּךְ יוֹצְאִים! כָּךְ הוּא הָעוֹלָם הַזֶּה (שם).

עז “גַּם־שֶׁמֶשׁ לֹא־רָאָה… נַחַת לָזֶה מִזֶּה”182 – אָמַר רַ' פִּינְחָס: מָשָׁל לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ בָאִים בִּסְפִינָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְלִימַן183 יָרַד אֶחָד מֵהֶם וְנִכְנַס לַמְּדִינָה, וְרָאָה שָׁם כַּמָּה מַאֲכָל וְכַמָּה מַשְׁקֶה. כֵּוָן שֶׁחָזַר אָמַר לַחֲבֵרוֹ: לָמָּה לֹא נִכְנַסְתָּ לַמְּדִינָה? אָמַר לוֹ: וְאַתָּה שֶׁנִּכְנַסְתָּ מָה רָאִיתָ שָׁם? אָמַר לוֹ: רָאִיתִי כַּמָּה מַאֲכָל וְכַמָּה מַשְׁקֶה. אָמַר לוֹ: נֶהֱנֵיתָ כְלוּם? אָמַר לוֹ: לֹא. אָמַר לוֹ: אֲנִי שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי נוֹחַ לִי יוֹתֵר מִמֶּךָּ. הֱוֵי “נַחַת לָזֶה מִזֶּה184” (שם ו; ילק"ש).

עח “טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ”185 – נוֹלַד אָדָם הַכֹּל שְׂמֵחִים, מֵת – הַכֹּל בּוֹכִים. וְאֵינוֹ כֵן, אֶלָּא נוֹלַד אָדָם – אֵין [הַכֹּל צְרִיכִים] לִשְׂמוֹחַ, שֶׁאֵין יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה פֶרֶק וּמַעֲשִׂים יַעֲמֹד186, אִם צַדִּיק וְאִם רָשָׁע, אִם טוֹב וְאִם רָע; מֵת – הֵם צְרִיכִים לִשְׂמוֹחַ, שֶׁנִּפְטַר בְּשֵׁם־טוֹב וְיָצָא מִן הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם.

אָמַר רַ' לֵוִי: מָשָׁל לִשְׁתֵּי סְפִינוֹת שֶׁהָיוּ פוֹרְשׁוֹת בַּיָּם הַגָּדוֹל, אַחַת יוֹצֵאת מִן הַלֵּמָן וְאַחַת נִכְנֶסֶת לַלֵּמָן. זוֹ שֶׁיּוֹצֵאת הָיוּ הַכֹּל שְׂמֵחִין בָּהּ, זוֹ שֶׁנִּכְנֶסֶת לֹא הָיוּ הַכֹּל שְׂמֵחִין בָּהּ. הָיָה שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד, אָמַר: חִלּוּפֵי הַדְּבָרִים אֲנִי רוֹאֶה כָאן! זוֹ שֶׁהִיא יוֹצֵאת מִן הַנָּמֵל187 לֹא הָיוּ הַכֹּל צְרִיכִים לִשְׂמוֹחַ בָּהּ, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה פֶרֶק הִיא עוֹמֶדֶת וּמַה יַּמִּים מִזְדַּוְּגִים לָהּ188, וּמָה רוּחוֹת מִזְדַּוְּגוֹת לָהּ, וְזוֹ שֶׁנִּכְנֶסֶת לַנָּמֵל הָיוּ הַכֹּל צְרִיכִים לִשְׂמוֹחַ, לְפִי שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁיָּצְאָה בְשָׁלוֹם מִן הַיָּם וְנִכְנֶסֶת בְּשָׁלוֹם. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אָמַר: “וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ” (שמו“ר מ”ח; קה"ר ז).

עט אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: “עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת”189 – אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁשְּׁעַת מִיתָתוֹ כִּשְׁעַת לֵדָתוֹ (ירוש' מג' פ“א ה”ט).

––––––––

פ כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ קִצּוֹ שֶׁל אָדָם הַכֹּל מוֹשְׁלִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה כָל־מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי”190 (נדר מא.).

פא שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ חַי מְחַלְלִין עָלָיו אֶת־הַשַּׁבָּת, דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵת אֵין מְחַלְלִין עָלָיו אֶת־הַשַּׁבָּת.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ חַי – אֵין צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ מִן הַחֻלְדָּה וּמִן הָעַכְבָּרִים, אֲבָל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן מֵת – צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ מִן הַחֻלְדָּה וּמִן הָעַכְבָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה” וגו'191 – כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם חַי אֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת, כֵּוָן שֶׁמֵּת בָּטְלָה אֵימָתוֹ (שבת קנא:).

פב “לֹא־הַמֵּתִים יְהַלְלוּ־יָהּ”192 – לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת קֹדֶם שֶׁיָּמוּת, שֶׁכֵּוָן שֶׁמֵּת בָּטֵל מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת, וְאֵין לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁבַח בּוֹ; וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּמֵּתִים חָפְשִׁי”193 – כֵּוָן שֶׁמֵּת אָדָם נַעֲשָׂה חָפְשִׁי מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת (שם ל.).

פג בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִּין לוֹ אֶלָּא תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד (אב' ו).

פד שְׁלשָׁה אוֹהֲבִים יֵשׁ לְאָדָם בְּחַיָּיו, וְאֵלּוּ הֵם: בָּנָיו וּמָמוֹנוֹ וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּבִשְׁעַת פְּטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם הוּא מַכְנִיס לְבָנָיו וְאוֹמֵר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, בֹּאוּ וְהַצִּילוּנִי מִדִּין הַמָּוֶת; וְהֵם מְשִׁיבִים וְאוֹמְרִים לוֹ: הֲלֹא שָׁמַעְתָּ שֶׁאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת, וְלֹא כָךְ כָּתוּב: “אָח לֹא־פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ”194? אֶלָּא לֵךְ לְשָׁלוֹם וְתָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבֶךָ. וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה כֵּן מַכְנִיס אֶת־מָמוֹנוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: הַרְבֵּה טָרַחְתִּי עָלֶיךָ לַיְלָה וָיוֹם, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, פְּדֵנִי מִן הַמָּוֶת; וְהוּא מְשִׁיבוֹ: הֲלֹא שָׁמַעְתָּ “לֹא־יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה”195. אַחַר־כָּךְ מַכְנִיס מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְאוֹמֵר לָהֶם: בֹּאוּ וְהַצִּילוּנִי מִן הַמָּוֶת וְאַל תַּנִּיחוּנִי לָצֵאת מִן הָעוֹלָם; וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: לֵךְ לְשָׁלוֹם, עַד שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְשָׁם אָנוּ מַקְדִּימִים אוֹתָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ”196 (פדר"א לד).

פה “הַאֲזִינוּ כָּל־ישְׁבֵי חָלֶד197 – לָמָּה הוּא מוֹשֵׁל כָּל־בָּאֵי הָעוֹלָם כְּחֻלְדָּה? אֶלָּא מָה הַחֻלְדָּה הַזֹּאת גּוֹרֶרֶת וּמַנַּחַת וְאֵינָהּ יוֹדַעַת לְמִי הִיא מַנָּחַת, כָּךְ הֵם כָּל־בָּאֵי־הָעוֹלָם, גּוֹרְרִין וּמַנִּיחִין וְאֵינָם יוֹדְעִין לְמִי הֵם מַנִּיחִין – “יִצְבֹּר וְלֹא־יֵדַע מִי־אֹסְפָם”198 (ירוש' שבת יד).

פו “אֶת־הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ, גַּם אֶת־הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם”199 – “הָעֹלָם” כְּתִיב200, אִלּוּלֵא שֶׁהֶעְלִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִלִּבּוֹ שֶׁל אָדָם אֶת־יוֹם הַמִּיתָה לֹא הָיָה אָדָם בּוֹנֶה בַיִת וְלֹא הָיָה נוֹטֵעַ כֶּרֶם, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: לְמָחָר אֲנִי מֵת, לָמָּה אֲנִי עוֹמֵד וּמִתְיַגֵּעַ בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים? – לְפִיכָךְ הֶעְלִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִבְּנֵי אָדָם אֶת־יוֹם הַמִּיתָה, שֶׁיְהֵא אָדָם בּוֹנֶה וְנוֹטֵעַ. זָכָה יְהֵא לוֹ, לֹא זָכָה – לַאֲחֵרִים (תנח' קדושים; ילק"ש קהלת ג).

פז בָּנָיו שֶׁל רַ' חִיָּא יָצְאוּ לַשָּׂדֶה201. נִשְׁתַּכַּח לָהֶם תַּלְמוּדָם וְהָיוּ מִצְטַעֲרִים לִזְכּוֹר. אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: יוֹדֵעַ אָבִינוּ202 בְּצַעֲרֵנוּ? אָמַר לוֹ: מֵהֵיכָן יֵדָע, וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “יִכְבְּדוּ בָנָיו וְלֹא יֵדָע”203? אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל”204 – וְאָמַר רַ' יִצְחָק: קָשָׁה רִמָּה בִּבְשַׂר הַמֵּת כְּמַחַט בִּבְשַׂר הֶחָי!

– בְּצַעֲרָם שֶׁלָּהֶם יוֹדְעִים, בְּצַעֲרָם שֶׁל אֲחֵרִים אֵינָם יוֹדְעִים (בר' יח:).

פח זְעִירִי הִפְקִיד מָמוֹנוֹ אֵצֶל פֻּנְדָּקִית שֶׁלּוֹ, וְעַד שֶׁהָלַךְ וּבָא לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ205 מֵתָה. הָלַךְ אַחֲרֶיהָ לְבֵית־הַקְּבָרוֹת. אָמַר לָהּ: מָמוֹנִי הֵיכָן הוּא? אָמְרָה לוֹ: לֵךְ וְטֹל אוֹתוֹ מִתַּחַת צִנּוֹר הַדֶּלֶת206 בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וֶאֱמָר לָהּ לְאִמִּי שֶׁתְּהֵא מְשַׁגֶּרֶת לִי מַסְרֵק וּשְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל כָּחָל207 עַל־יְדֵי פְלוֹנִית, שֶׁתָּבֹא אֶצְלִי מָחָר208 (שם:).

פט רַ' יוֹחָנָן כְּשֶׁהָיָה מְסַיֵּם סֵפֶר אִיּוֹב אָמַר כָּךְ: סוֹף אָדָם לָמוּת וְסוֹף בְּהֵמָה לִשְׁחִיטָה, וְהַכֹּל לְמִיתָה הֵם עוֹמְדִים. אַשְׁרֵי מִי שֶׁגָּדֵל בַּתּוֹרָה וַעֲמָלוֹ בַתּוֹרָה וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, וְגָדֵל בְּשֵׁם טוֹב, וְנִפְטָר בְּשֵׁם טוֹב מִן הָעוֹלָם. וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה: “טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ”209 (שם יז.).


ב. נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם

צ “שֹׁרֶשׁ וְעָנָף”210 – “שֹׁרֶשׁ” זוֹ נְשָׁמָה, “וְעָנָף” – זֶה הַגּוּף (סנה' קי:).

צא אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי: נְשָׁמָה מֵאֵימָתַי נִתְּנָה בָאָדָם, מִשְּׁעַת פְּקִידָה אוֹ מִשְּׁעַת יְצִירָה? אָמַר לוֹ: מִשְּׁעַת יְצִירָה. אָמַר לוֹ: אֶפְשָׁר חֲתִיכָה שֶׁל בָּשָׂר עוֹמֶדֶת שְׁלשָׁה יָמִים בְּלֹא מֶלַח וְאֵינָהּ מַסְרָחַת? אֶלָּא מִשְּׁעַת פְּקִידָה. אָמַר רַבִּי: דָּבָר זֶה לִמְּדַנִי אַנְטוֹנִינוֹס וּמִקְרָא מְסַיְּעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי”211 (שם צא:).

צב חֲמִשָּׁה “בָּרְכִי נַפְשִׁי”212 כְּנֶגֶד מִי אֲמָרָם דָּוִד? לֹא אֲמָרָם אֶלָּא כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּכְנֶגֶד נְשָׁמָה: מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מָלֵא כָל־הָעוֹלָם – אַף נְשָׁמָה מְלֵאָה כָל־הַגּוּף; מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה – אַף נְשָׁמָה רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאֵית; מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זָן אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ – אַף נְשָׁמָה זָנָה אֶת־כָּל־הַגּוּף; מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טָהוֹר – אַף נְשָׁמָה טְהוֹרָה; מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב בְּחַדְרֵי־חֲדָרִים – אַף נְשָׁמָה יוֹשֶׁבֶת בְּחַדְרֵי־חֲדָרִים. יָבוֹא מִי שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ חֲמִשָּׁה דְבָרִים הַלָּלוּ וִישַׁבַּח לְמִי שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ חֲמִשָּׁה דְבָרִים הַלָּלוּ (בר' י.).

צג חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לָהּ: נֶפֶשׁ, רוּחַ, נְשָׁמָה, יְחִידָה, חַיָּה. נֶפֶשׁ – זֶה הַדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ”213; רוּחַ – שֶׁהִיא עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה”214; נְשָׁמָה – זוֹ הָאוֹפָה215; יְחִידָה – שֶׁכָּל הָאֵבָרִים שְׁנַיִם־שְׁנַיִם וְהִיא יְחִידָה בַּגּוּף; חַיָּה – שֶׁכָּל־הָאֵבָרִים מֵתִים וְהִיא חַיָּה בַּגּוּף.

הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ מְמַלְאָה אֶת־כָּל־הַגּוּף, וּבְשָׁעָה שֶׁאָדָם יָשֵׁן הִיא עוֹלָה וְשׁוֹאֶבֶת לוֹ חַיִּים מִלְמָעְלָה (ב"ר יד).

צד “אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא”216 – זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: “בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת”217 – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מַפְקִידִין אֶצְלוֹ פִּקְדוֹנוֹת, הוּא מַחֲלִיף שֶׁל זֶה בָּזֶה וְשֶׁל זֶה בָּזֶה, לְפִי שֶׁאֵין מַכִּירִין; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא “יְיָ אֵל אֱמֶת” – שֶׁמָּא עָמַד אֶחָד שַׁחֲרִית וּבִקֵּשׁ נַפְשׁוֹ וְלֹא מְצָאָהּ, אוֹ שֶׁמָּא מָצָא נַפְשׁוֹ בְּיַד אַחֵר, אוֹ נַפְשׁוֹ שֶׁל אַחֵר בְּיָדוֹ? – לְכָךְ נֶאֱמַר: “פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת”.

אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי: בָּשָׂר וָדָם מַפְקִידִין בְּיָדוֹ חֲדָשִׁים218 וְשׁוֹהִים אֶצְלוֹ, וְהוּא מַחֲזִירָם בְּלוּיִים וּשְׁחוּקִים219, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – מַפְקִידִים בְּיָדוֹ בְּלוּיִים וּשְׁחוּקִים וְהוּא מַחֲזִירָם חֲדָשִׁים. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן: שֶׁהֲרֵי הַפּוֹעֵל הַזֶּה עוֹשֶׂה מְלָאכָה כָּל־הַיּוֹם וְנַפְשׁוֹ יְגֵעָה עָלָיו וּשְׁחוּקָה, וּכְשֶׁהוּא יָשֵׁן הוּא מַשְׁלִים נַפְשׁוֹ220 בְּיַד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּלְשַׁחֲרִית הִיא חוֹזֶרֶת לְגוּפוֹ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים – רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”221 (שו"ט כה).


ג. הֲנָאַת הָאָדָם

צה אָמַר לוֹ רַב לְרַב הַמְנוּנָא: בְּנִי, אִם יֶשׁ־לְךָ222 הֵיטֵב לָךְ, שֶׁאֵין בִּשְׁאוֹלֹ תַּעֲנוּג וְאֵין לַמָּוֶת הִתְמַהְמֵהַּ. וְאִם תֹּאמַר: אַנִּיחַ לְבָנַי – חֹק בִּשְׁאוֹל מִי יַגִּיד לָךְ? בְּנֵי אָדָם דּוֹמִים לְעִשְׂבֵּי הַשָּׂדֶה: הַלָּלוּ נוֹצְצִים וְהַלָּלוּ נוֹבְלִים.

אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁנָּנָא223, חֲטוֹף וֶאֱכוֹל, חֲטוֹף וּשְׁתֵה: הָעוֹלָם שֶׁאָנוּ יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ לְבֵית־מִשְׁתֶּה דּוֹמֶה (עיר' נד.).

צו רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין הַיָּחִיד רַשַּׁאי לְסַגֵּף עַצְמוֹ224 בְּתַעֲנִית, שֶׁמָּא יִפֹּל עַל הַצִּבּוּר225 וְיִהְיוּ צְרִיכִין לְפַרְנְסוֹ.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַה־טַּעְמוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי? – שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה”226 – נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתִּי בְךָ הַחֲיֶהָ (תענ' כב.; תוספ' שם ב).

צז שָׁנִינוּ, רַ' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר: “וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא227 עַל־הַנָּפֶשׁ”228 – וְכִי בְּאֵיזוֹ נֶפֶשׁ חָטָא זֶה? – אֶלָּא שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיָּיִן. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמַה־זֶּה שֶׁלֹּא צִעֵר עַצְמוֹ אֶלָּא מִן הַיַּיִן נִקְרָא חוֹטֵא, הַמְצַעֵר עַצְמוֹ מִכָּל־דָּבָר – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִכָּאן, כָּל הַיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית נִקְרָא חוֹטֵא (נדר' י).

צח שָׁנִינוּ, אָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק: מִיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי אֲשַׁם נָזִיר טָמֵא229 אֶלָּא אֶחָד. פַּעַם אַחַת בָּא אָדָם נָזִיר מִן הַדָּרוֹם, וְרָאִיתִי שֶׁהוּא יְפֵה־עֵינַיִם וְטוֹב־רֹאִי וּקְוֻצּוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִּים. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית230 אֶת־שְׂעָרְךָ זֶה הַנָּאֶה? אָמַר לִי: רוֹעֶה הָיִיתִי לְאַבָּא בְּעִירִי, וְהָלַכְתִּי לְמַלְאוֹת מַיִם מִן הַמַּעְיָן וְנִסְתַּכַּלְתִּי בְּבָבוּאָה שֶׁלִּי231, וּפָחַז עָלַי יִצְרִי232, וּבִקֵּשׁ לְטָרְדֵנִי233 מִן הָעוֹלָם234. אָמַרְתִּי לוֹ: רָשָׁע, לָמָה אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ, בְּמִי שֶׁהוּא עָתִיד לִהְיוֹת רִמָּה וְתוֹלֵעָה? הָעֲבוֹדָה235, שֶׁאֲגַלֵּחֲךָ לַשָּׁמָיִם! מִיָּד עָמַדְתִּי וּנְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ, אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, כָּמוֹךָ יִרְבּוּ נוֹזְרֵי נְזִירוּת בְּיִשְׂרָאֵל! עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר: “נָזִיר לְהַזִּיר לַייָ236237 (שם ט:).

צט אֵיזֶה חָסִיד שׁוֹטֶה? רָאָה תְּאֵנָה בַכּוּרָה238 אָמַר: בְּמִי שֶׁאֶפְגַּע בּוֹ תְּחִלָּה אֶתְּנֶנָּה לוֹ239 (ירוש', סוטה פ“ג, ה”ד).

ק אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב: עָתִיד אָדָם לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל־מַה שֶּׁרָאֲתָה עֵינוֹ וְלֹא אָכָל.

רַ' אֶלְעָזָר חָשַׁשׁ240 לִשְׁמוּעָה זוֹ, וְהָיָה מְכַנֵּס פְּרוּטוֹת וְאוֹכֵל בָּהֶן מִכָּל־דָּבָר פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה (שם סוף קיד').

קא כָּל הַמַּשְׁחִית דָּבָר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו הֲנָאָה עוֹבֵר בְּ“לֹא־תַשְׁחִית”241 (מדא"ג שופטים).

קב שְׁלשָׁה מְשִׁיבִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵם: קוֹל242 וּמַרְאֶה243 וָרֵיחַ244.

שְׁלשָׁה מַרְחִיבִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵם: דִּירָה נָאָה, וְאִשָּׁה נָאָה, וְכֵלִים נָאִים (בר' נז:).

קג פְּחוֹת מִמַּאֲכָלְךָ245 וּמִמִּשְׁתֶּךָ וְתוֹסִיף עַל דִּירָתֶךָ (פס' קיד.).

קד “נָשִׁיתִי טוֹבָה”246 – אָמַר רַ' יִצְחָק נַפָּחָא: זוֹ מִטָּה נָאָה וְכֵלִים נָאִים שֶׁעָלֶיהָ (שבת כה:).

קה רָאָה בְּנֵי אָדָם נָאִים וְאִילָנוֹת נָאִים אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא בְּרִיּוֹת נָאוֹת (תוספ' בר' ו).

קו הָרוֹאֶה בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת247 וְאִילָנוֹת טוֹבִים אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁכָּכָה לּוֹ בְעוֹלָמוֹ (בר' נח:).

קז “כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וְאָמַר אַל־תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ”248 – מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁיָּצָא לְכַרְמוֹ בַּשַּׁבָּת וְרָאָה עוֹלֵלָה אַחַת וּבֵרַךְ עָלֶיהָ. אָמַר: כְּדַאי הִיא הָעוֹלֵלָה הַזּוֹ שֶׁנְּבָרֵךְ עָלֶיהָ (ב"ר כט).

קח אָמַר: כַּמָּה נָאָה פַּת זוֹ, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁבְּרָאָהּ – זוֹהִי בִרְכָתוֹ (תוספ' בר').

קט מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי מַעֲלָה בְּהַר־הַבַּיִת וְרָאָה נָכְרִית אַחַת נָאָה בְיוֹתֵר, אָמָר: “מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ”249.

וְאַף רַבִּי עֲקִיבָא רָאָה אֵשֶׁת טוֹרְנוֹסְרוֹפוּס הָרָשָׁע, רָק, שָׂחַק וּבָכָה. רָק – שֶׁהָיְתָה בָאָה מִטִּפָּה סְרוּחָה, שָׂחַק – שֶׁעֲתִידָה לְהִתְגַּיֵּר וְיִשָּׂאֶנָּה250, בָּכָה – שֶׁאוֹתוֹ נוֹי יִבְלֶה בְעָפָר (ע“ז כ.; ע”י).

קי שָׁנָה רַ' אַבָּהוּ: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ251 בְּבַעֲלֵי קוֹמָה? שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת־הָאֱמֹרִי… אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ”252 (בכור' מה:).

קיא אָמַר רַב יְהוּדָה: מִי שֶׁיּוֹצֵא בִּימֵי נִיסָן וְרוֹאֶה אִילָנוֹת מְלַבְלְבִים253 אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים לְהִתְנָאוֹת254 בָּהֶם בְּנֵי־אָדָם.

אָמַר מַר זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁמְּבָרְכִין עַל הָרֵיחַ? שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ”255 – אֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הָרֵיחַ (בר' מג:).

קיב “וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה”256 – כָּל־הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, כָּל־הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִים עִם הַבְּרִיּוֹת, כָּל־הָאִילָנוֹת לַהֲנָאָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת נִבְרָאוּ (ב"ר יג).

קיג “יוּמַת הַמֵּת”257 – רָשָׁע בְּחַיָּיו חָשׁוּב כְּמֵת, מִפְּנֵי שֶׁרוֹאֶה חַמָּה זוֹרַחַת וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ “יוֹצֵר אוֹר”, שׁוֹקַעַת – וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ “מַעֲרִיב עֲרָבִים”; אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים מְבָרְכִים עַל כָּל־דָּבָר וְדָבָר שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְשֶׁרוֹאִים וְשֶׁשּׁוֹמְעִים (תנח' ברכה).


ד. אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה

קיד אָמַר רַב אַבְדִּימֵי דְּמִן חֵיפָה: קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל אָדָם וְיִשְׁתֶּה יֶשׁ־לוֹ שְׁנֵי לְבָבוֹת258; לְאַחַר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד (ב"ב יב:).

קטו “גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד”259 – זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטָר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ260 עִמָּם. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: לִגְמוֹל חֶסֶד עִם אַכְסְנָיָא זוֹ261 בְּתוֹךְ בֵּיתִי. אָמְרוּ לוֹ: כָּל־יוֹם יֶשׁ־לְךָ אַכְסְנָאי? אָמַר לָהֶם: וְכִי נֶפֶשׁ עֲלוּבָה זוֹ לֹא אַכְסְנָיָא הִיא בְּתוֹךְ הַגּוּף? הַיּוֹם הִיא כָאן, לְמָחָר אֵינָהּ כָּאן (ויק"ר לד).

קטז עָלִיתָ לַגָּג262 – סְעֻדָּתְךָ עִמָּךְ: מֵאָה דְלוּעִים263 בָּעִיר בְּזוּז אֶחָד – תַּחַת כְּנָפֶיךָ יִהְיוּ (פס' קיג.).

קיז שָׁנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר: דֹּק בַּשִּׁנַּיִם264 וְתִמְצָא בָרַגְלָיִם (שבת קנב.).

קיח הַמָּשָׁל אוֹמֵר: הַכָּרֵשׂ265 טוֹעֶנֶת אֶת־הָרַגְלָיִם (ב"ר ע).

קיט הַמַּאֲרִיךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ – מַאֲרִיכִין יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו.

מַה־טָּעַם? שֶׁמָּא יָבֹא עָנִי וְיִתֶּן־לוֹ דָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבֹהַּ”266. וְנֶאֱמַר: “וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ”267 – פָּתַח בְּמִזְבֵּחַ וְסִיֵּם בְּשֻׁלְחָן? רַ' יוֹחָנָן וְרַ' אֶלְעָזָר אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: בִּזְמַן שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, וְעַכְשָׁו שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר עָלָיו (בר' נד, נה; ע"י).

קכ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “כִּי־יַרְחִיב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת־גְּבֻלְךָ… בְּכָל־אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר”268 – לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר אֶלָּא לְתֵאָבוֹן269. יָכוֹל, יִקַּח אָדָם מִן הַשּׁוּק וְיֹאכֵל? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ270271 – יָכוֹל יִזְבַּח כָּל־בְּקָרוֹ וְיֹאכֵל, כָּל־צֹאנוֹ וְיֹאכֵל? – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “מִבְּקָרְךָ” – וְלֹא כָל בְּקָרְךָ, “מִצֹּאנְךָ” – וְלֹא כָל־צֹאנֶךָ. מִכָּאן אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מָנֶה272 יִקַּח לְלִפְסוֹ273 לִיטְרָא יָרָק; עֲשָׂרָה מָנֶה – יִקַּח לְלִפְסוֹ לִיטְרָא דָגִים; חֲמִשִּׁים מָנֶה – יִקַּח לְלִפְסוֹ לִיטְרָא בָשָׂר; מֵאָה מָנֶה – יִשְׁפְּתוּ לוֹ קְדֵרָה בְּכָל־יוֹם. – וְהַשְּׁאָר אֵימָתָי274? – מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.

אָמַר רַב: צְרִיכִין אָנוּ לָחשׁ לְדִבְרֵי זָקֵן275.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אַבָּא276 מִמִּשְׁפַּחַת בְּרִיאִים הָיָה277, אֲבָל כְּגוֹן אָנוּ278, מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ פְּרוּטָה בְּתוֹךְ כִּיסוֹ יְרִיצֶנָּה לַחֶנְוָנִי279.

אָמַר רַב נַחֲמָן: כְּגוֹן אָנוּ לֹוִים וְאוֹכְלִים280. “כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ”281 – מִגֵּז כְּבָשִׂים יְהִי מַלְבּוּשֶׁךָ; “וּמְחִיר שָׂדֶה עַתּוּדִים282283 – לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם שָׂדֶה וְיִקַּח עַתּוּדִים, וְאַל יִמְכּוֹר אָדָם עַתּוּדִים וְיִקַּח שָׂדֶה; “וְדֵי חֲלֵב עִזִּים”284 – דַּיּוֹ לְאָדָם שֶׁיִּתְפַּרְנֵס מֵחֲלֵב285 גְּדָיִים וּטְלָאִים שֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתוֹ; “לְלַחְמְךָ לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ”286 – לַחְמְךָ קוֹדֵם לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ; “וְחַיִּים לְנַעֲרוֹתֶיךָ”287 – אָמַר מַר זוּטְרָא בְּנוֹ שֶׁל רַב נַחֲמָן: תֵּן חַיִּים לְנַעֲרוֹתֶיךָ288. מִכָּאן לִמְּדָה תוֹרָה דֶרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת־בְּנוֹ בָּשָׂר וָיָיִן (חול' פד.).

קכא בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה נִדּוֹן עַל שֵׁם סוֹפוֹ289.

שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאָכַל זֶה290 תַּרְטֵימַר291 בָּשָׂר וְשָׁתָה חֲצִי לֹג יַיִן הָאִיטַלְקִי, אָמְרָה תוֹרָה יֵצֵא לְבֵית־דִּין לִסָּקֵל? אֶלָּא הִגִּיעָה תוֹרָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, שֶׁסּוֹף מְגַמֵּר292 נִכְסֵי אָבִיו וּמְבַקֵּשׁ לִמּוּדוֹ293 וְאֵינוֹ מוֹצֵא, וְיוֹצֵא לְפָרָשַׁת־דְּרָכִים וּמְלַסְטֵם294 אֶת־הַבְּרִיּוֹת. אָמְרָה תוֹרָה: יָמוּת זַכַּאי וְאַל יָמוּת חַיָּב; שֶׁמִּיתָתָם שֶׁל רְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם, וְלַצַדִּיקִים – רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם; שֵׁנָה וָיַיִן לָרְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם, וְלַצַּדִּיקִים – רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם (סנה' עא, עב).

קכב הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: מְלֵי כְרֵסֵהּ295 זְנֵי בִישֵׁי (בר' לב.).

קכג לֹא זָכָה אָדָם [לְדִבְרֵי] תוֹרָה שֶׁיִּכָּנְסוּ בְתוֹךְ מֵעָיו יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה יְתֵרָה שֶׁלֹּא תִכָּנֵס לְתוֹךְ מֵעָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּחַרְתִּיךָ בְּכוּר עֹנִי”296 – מָה הַכּוּר הַזֶּה אֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן בּוֹ כָּל־עֵצִים שֶׁבָּעוֹלָם הֲרֵי הוּא שׂוֹרְפָם וּמַפְסִידָם, כָּךְ גְּרוֹנוֹ שֶׁל אָדָם אֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן לוֹ כָּל־אֲכִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הוּא מַפְסִידָן (ילק"ש ואתחנן).

קכד אָמַר רַב חִסְדָּא: מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכוֹל פַּת שְׂעוֹרִים וְאוֹכֵל שֶׁל חִטִּים, עוֹבֵר מִשּׁוּם “בַּל תַּשְׁחִית”.

אָמַר רַב פַּפָּא: מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לִשְׁתּוֹת שֵׁכָר וְשׁוֹתֶה יַיִן, עוֹבֵר מִשּׁוּם “בַּל תַּשְׁחִית”.

– וְלֹא הוּא297, “בַּל תַּשְׁחִית” שֶׁל הַגּוּף עָדִיף298! (שבת קמ:).

קכה מָשָׁל מוֹשְׁלִין בְּמַעֲרָבָא299: דְּאָכִיל אַלְיָתָא300 טָשֵׁי בְּעִלִּיתָא301, דְּאָכִיל קִיקוּלֵי302 אַקִּיקְלָא דְמָתָא שָׁכִיב303 (פס' קיד.).

קכו אָדָם אֶחָד נָתַן אֶת עַבְדּוֹ לַחֲבֵרוֹ לְלַמְּדוֹ אֶלֶף מִינֵי תַבְשִׁילִין, וְלִמְּדוֹ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת. הִזְמִינוֹ לְדִין לִפְנֵי רַבִּי: אָמַר רַבִּי: אֲבוֹתֵינוּ אָמָרוּ: “נָשִׁינוּ טוֹבָה304” – אָנוּ אֲפִלּוּ בְעֵינֵינוּ לֹא רָאִינוּ! (נדר' נ:).

––––––––

קכז אֶפְשָׁר לָעוֹלָם לִחְיוֹת בְּלֹא יַיִן, אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא מָיִם; אֶפְשָׁר לָעוֹלָם לִחְיוֹת בְּלֹא פִלְפְּלִין, אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא מֶלַח (ירוש' הור' פ“ג, ה”ה).

קכח “בְּכָל־עֶצֶב305 יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר”306 – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא; כְּגוֹן בֵּין שׁוֹתֶה חַמִּין לְשׁוֹתֶה צוֹנֵן.

מְלַקֵּט עֲצָמוֹת אֶחָד הָיָה בְצִפּוֹרֵי, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא הָיָה. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה רוֹאֶה עֲצָמוֹת שְׁחוֹרוֹת אוֹמֵר: אֵלּוּ שֶׁל שׁוֹתֵי מַיִם, אֲדֻמּוֹת – אָמָר: אֵלּוּ שֶׁל שׁוֹתֵי יַיִן, לְבָנוֹת – אֵלּוּ שֶׁל שׁוֹתֵי מַיִם חַמִּין (ב“ר פט; ילק”ש משלי).

קכט אָמַר רַ' חֶלְבּוֹ: יַיִן שֶׁל פְּרוּגִיתָא307 וּמֵימֵי דְיוֹמְסִית308 – קִפְּחוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים309 מִיִּשְׂרָאֵל.

רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ נִזְדַּמֵּן לְשָׁם. נִמְשַׁךְ אַחֲרֵיהֶם וְנִשְׁתַּכַּח תַּלְמוּדוֹ. כְּשֶׁחָזַר וּבָא – עָמַד לִקְרוֹא בַסֵּפֶר. בִּקֵּשׁ לִקְרוֹא “הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם”310, אָמַר: “הַחֹרֶשׁ הָיָה לִבָּם311”, בִּקְשׁוּ חֲכָמִים עָלָיו רַחֲמִים וְחָזַר תַּלְמוּדוֹ (שבת קמז:).

קל שָׁנִינוּ, רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: אוֹתוֹ אִילָן שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן מִמֶּנּוּ גֶּפֶן הָיָה, שֶׁאֵין לְךָ דָבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה לְאָדָם אֶלָּא יָיִן. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: חִטָּה הָיָה, שֶׁאֵין הַתִּינוֹק יוֹדֵעַ לִקְרוֹא אַבָּא וְאִמָּא עַד שֶׁיִּטְעַם טַעַם דָּגָן. רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: תְּאֵנָה הָיָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁקִּלְקְלוּ בּוֹ נִתְקָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה”312 (סנה' עו.).

קלא “וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח־לֵב”313 – לָמָּה קוֹרֵא לוֹ “יַיִן” וְלָמָּה קוֹרֵא לוֹ “תִּירוֹשׁ”? אָמַר רַ' יִצְחָק: יַיִן – שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה314 לָעוֹלָם; תִּירוֹשׁ – שֶׁכָּל־הַמִּתְגָּאֶה בוֹ נַעֲשֶׂה רָשׁ (יומא עו:).

קלב “כִּי־יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים”315 – כָּל־הַנּוֹתֵן עֵינוֹ בְּכוֹסוֹ, כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ דּוֹמֶה עָלָיו כְּמִישׁוֹר316.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: “בַּכִּיס” – כְּתִיב וּקְרֵי “בַּכּוֹס” – הַשִּׁכּוֹר נוֹתֵן עֵינָיו בַּכּוֹס וְהַחֶנְוָנִי בַּכִּיס317 (שם עה.; תנח' שמיני; מד' מש' כג).

קלג הַיַּיִן נִכְנָס בְּכָל־אֵבֶר וָאֵבֶר וְהַגּוּף מִתְרַשֵּׁל וְהַדַּעַת מִטַּלְטָלֶת. נִכְנַס הַיַּיִן יָצְאָה הַדָּעַת. כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יַיִן אֵין דָּעַת. נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד: “יַיִן” חֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים וְ“סוֹד” חֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים. הַדַּעַת מִתְחַלֶּקֶת בְּאַרְבָּעָה חֲלָקִים: שְׁנַיִם בִּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת וְחֵלֶק אֶחָד בַּלֵּב וְחֵלֶק אֶחָד בַּפֶּה. נִתְּנָה הַדַּעַת הַזּוֹ בְּאַרְבָּעָה כֵלִים הָאֵלּוּ, וּכְנֶגְדָּן נָתְנוּ חֲכָמִים שִׁעוּר לְשִׁכְרוּת בְּאַרְבַּע רְבִיעִיּוֹת יַיִן חַי, שֶׁהֵן אַרְבַּע כּוֹסוֹת. שָׁתָה אָדָם כּוֹס אַחַת שֶׁהִיא רְבִיעִית – יָצָא הָאָדָם מֵרְבִיעִית דַּעְתּוֹ; שָׁתָה שְׁתֵּי כוֹסוֹת יָצְאוּ שְׁנֵי חֲלָקִים מִדַּעְתּוֹ; שָׁתָה שָׁלשׁ כּוֹסוֹת יָצְאוּ שְׁלשָׁה חֲלָקִים מִדַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ מְטֹרָף, מִיָּד הוּא מַתְחִיל לְדַבֵּר שֶׁלֹּא כְהֹגֶן; שָׁתָה כּוֹס רְבִיעִית יָצְאָה כָל־דַּעְתּוֹ, נִשְׁתַּעְמְמוּ318 כָל־הַכְּלָיוֹת וְנִטְרַף לִבּוֹ וְהַלָּשׁוֹן נִפְסַק, מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר וְאֵינוֹ יָכוֹל, אֶלָּא לְשׁוֹנוֹ עָגוּם (במ"ר י; תנח' שמיני).

קלד אָמַר רַ' תַּנְחוּמָא: [יַיִן זֶה] אִמּוֹ לֹא יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בּוֹ319 – וְאַתָּה יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ! גֶּפֶן זוֹ נִסְמֶכֶת בְּכַמָּה קָנִים וּבְכַמָּה דְקָרִים320 וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בּוֹ – וְאַתָּה יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ! (ויק"ר יב).

קלה בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ נֹחַ לִטַּע כֶּרֶם פָּגַע בּוֹ הַשֵּׁד שַׁמְדּוֹן. אָמַר לוֹ: שַׁתְּפֵנִי עִמְּךָ, אֶלָּא הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס לְחֶלְקִי321, שֶׁאִם תִּכָּנֵס לְחֶלְקִי אֲנִי חוֹבֵל בָּךְ (ב"ר לו; שם לא).

קלו כְּשֶׁהִתְחִיל נֹחַ נוֹטֵעַ בָּא שָׂטָן וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה נוֹטֵעַ? אָמַר לוֹ: כָּרֶם. אָמַר לוֹ הַשָּׂטָן: מַה־טִּיבוֹ? אָמַר לוֹ: פֵּרוֹתָיו מְתוּקִים בֵּין לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים וְעוֹשִׂין מֵהֶם יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ לְבָבוֹת. אָמַר לוֹ הַשָּׂטָן: רְצוֹנְךָ שֶׁנִּטָּעֶנּוּ יַחַד אֲנִי וָאָתָּה? אָמַר לוֹ: הֵן. מֶה עָשָׂה הַשָּׂטָן? הֵבִיא רְחֵלָה וּשְׁחָטָהּ עַל הַגָּפֶן; אַחַר־כָּךְ הֵבִיא אֲרִי וּשְׁחָטוֹ עָלֶיהָ; אַחַר־כָּךְ הֵבִיא קוֹף וּשְׁחָטוֹ עָלֶיהָ; אַחַר־כָּךְ הֵבִיא חֲזִיר וּשְׁחָטוֹ עָלֶיהָ – וְהִטִּיף דְּמֵיהֵם וְהִשְׁקָה בָהֶם אוֹתוֹ הַכָּרֶם. רָמַז לוֹ, כְּשֶׁאָדָם שׁוֹתֶה כּוֹס אַחַת – הֲרֵי הוּא כִּרְחֵלָה: עָנָו וּשְׁפַל־רוּחַ; כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֶה שְׁתֵּי כוֹסוֹת – מִיָּד נַעֲשֶׂה גִּבּוֹר כַּאֲרִי וּמַתְחִיל לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וְאוֹמֵר: מִי כָמוֹנִי! כֵּוָן שֶׁשָּׁתָה שָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע כּוֹסוֹת – מִיָּד הוּא נַעֲשֶׂה כְּקוֹף: עוֹמֵד וּמְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וּמְנַבֵּל פִּיו לִפְנֵי הַכֹּל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה־יַּעֲשֶׂה. נִשְׁתַּכֵּר – נַעֲשֶׂה כַּחֲזִיר: מִתְלַכְלֵךְ בְּטִיט וּמֻטָּל בְּאַשְׁפָּה (תנח' נח).

קלז כּוֹס אֶחָד יָפֶה לְאִשָּׁה; שְׁנַיִם נִוּוּל הוּא; שְׁלשָׁה – תּוֹבַעַת בַּפֶּה322; אַרְבָּעָה – אֲפִלּוּ חֲמוֹר תּוֹבַעַת בַּשּׁוּק וְאֵינָהּ מַקְפָּדֶת (כת' סה.).

קלח כָּל־מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא יַיִן – אַתָּה מוֹצֵא כִּשָּׁלוֹן (תנח' נח).

קלט אַל תִּשְׁתַּכֵּר וְאַל תֶּחֱטָא (בר' כט.).

קמ אָמַר רַ' יִצְחָק: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אַל־תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם”323? – אַל תֵּרֶא יַיִן, שֶׁמַּאְדִּים פְּנֵיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּמַלְבִּין פְּנֵיהֶם324 לָעוֹלָם־הַבָּא. רָבָא אָמָר: “אַל־תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם” – אַל תֵּרֶא יַיִן, שֶׁאַחֲרִיתוֹ דָם325 (סנה' ע.).

קמא מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה רָגִיל לִשְׁתּוֹת שְׁנֵים עָשָׂר כַּדֵּי יַיִן בְּכָל־יוֹם וָיוֹם. יוֹם אֶחָד שָׁתָה אַחַד עָשָׂר כַּדִים, שָׁכַב וְלֹא בָאָה שְׁנָתוֹ. עָמַד בַּלַּיְלָה וְהָלַךְ אֵצֶל הַקָּפִיל326. אָמַר לוֹ: מְכוֹר לִי כַּד יָיִן. אָמַר לוֹ: לֹא אֶפְתַּח לָךְ, שֶׁהֲרֵי שְׁעַת לַיְלָה הִיא וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי מִפְּנֵי הַשּׁוֹמְרִים. תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה נֶקֶב בַּשָּׁעַר. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי דֶּרֶךְ הַנָּקֶב; אַתָּה תְעָרֶה327 מִבִּפְנִים וַאֲנִי אֶשְׁתֶּה מִבַּחוּץ. עָשָׂה לוֹ כָךְ, שָׁתָה וְיָשֵׁן לִפְנֵי הַשָּׁעַר. עָבְרוּ עָלָיו הַשּׁוֹמְרִים, כִּסְבוּרִים שֶׁהוּא גַנָּב, הִכּוּהוּ פְּצָעוּהוּ. קָרְאוּ עָלָיו: “לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם? לַמְאַחֲרִים עַל־הַיָּיִן”328 – זֶה שֶׁנִּכְנָס לְבֵית־קָפִיל רִאשׁוֹן וְיוֹצֵא אַחֲרוֹן (ויק"ר יב).

קמב יַיִן רֻבּוֹ קָשֶׁה וּמִעוּטוֹ יָפֶה (תדב"א ז).

קמג בְּרֹאשׁ כָּל־רְפוּאָה329 אֲנִי יָיִן, בְּרֹאשׁ כָּל מָוֶת אֲנִי יָיִן. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יַיִן שָׁם מִתְבַּקְשִׁים סַמְמָנִים (ב"ב נח:).

קמד רַב כָּהֲנָא רָמֵי330: נֶאֱמַר “תִּירשׁ” וְקוֹרִין “תִּירוֹשׁ” – זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה רָשׁ.

רָבָא רָמֵי: נֶאֱמַר “וְיַיִן יְשַׁמַּח331332 וְקוֹרִין “יְשַׂמַּח” – זָכָה מְשַׂמְּחוֹ, לֹא זָכָה מְשַׁמְּמוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רָבָא: יַיִן וּבְשָׂמִים פִּקְּחוּנִי333 (יומא עו:).

קמה אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי, אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַתֹאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים”334 – אִם אֲנָשִׁים מְשַׂמֵּחַ, אֱלֹהִים בַּמֶּה מְשַׂמֵּחַ? – מִכָּאן שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיָּיִן (בר' לה.).

קמו אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְיָיִן (פס' קט.).

קמז אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁנָּנָא, הַתֵּר שַׂקְּךָ335 וְהַכְנֵס לַחְמֶךָ – עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה אֲכִילָה יָפָה, מִכָּאן וְאֵילַךְ שְׁתִיָּה יָפָה (שבת קנב.).

קמח יַיִן יָשָׁן – דַּעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ (מג' טז:).

קמט אָמַר רַב אַחָא: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה מוֹכֵר כְּלֵי־בֵיתוֹ וְשׁוֹתֶה בָהֶם יָיִן. אָמְרוּ בָנָיו: אָבִינוּ זֶה לֹא יַנִּיחַ לָנוּ כְּלוּם. הִשְׁקוּהוּ וְהִשְׁכִּירוּהוּ וְהוֹצִיאוּהוּ וְהִנִּיחוּהוּ בְּבֵית־עוֹלָם336 אֶחָד. עָבְרוּ מוֹכְרֵי יַיִן בְּשַׁעַר בֵּית־הָעוֹלָם שָׁמְעוּ – אַנְגַּרְיָא337 בַּמְּדִינָה, פָּרְקוּ מַשָּׂאָם בְּתוֹךְ בֵּית־הָעוֹלָם וְהָלְכוּ לִרְאוֹת מַה קּוֹל בַּמְּדִינָה. הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, רָאָה נֹאד לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, הִתִּיר אוֹתוֹ וּנְתָנוֹ לְתוֹךְ פִּיו. לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים אָמְרוּ בָנָיו: וְכִי לֹא נֵלֵךְ וְנִרְאֶה מָה אָבִינוּ עוֹשֶׂה? הָלְכוּ וּמְצָאוּהוּ וְנֹאד בְּתוֹךְ פִּיו. אָמְרוּ: אַף כָּאן אֵין מַנִּיחֲךָ בּוֹרְאֶךָ; הוֹאִיל וְהוּא נוֹתֵן לְךָ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה נַּעֲשֶׂה לָךְ. עָשׂוּ תַקָּנָה בֵּינֵיהֶם וְכָל־אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מַשְׁקֶה לוֹ יוֹם אֶחָד (ויק"ר יב).

קנ הָיָה חָסִיד אֶחָד, וְהָיָה אָבִיו שׁוֹתֶה יַיִן הַרְבֵּה. וּבְכָל־שָׁעָה שֶׁהָיָה נוֹפֵל בַּשּׁוּק בָּאוּ הַבַּחוּרִים וְהָיוּ מַכִּים אוֹתוֹ בָּאֲבָנִים וּבִצְרוֹרִים וְקוֹרְאִים אַחֲרָיו: רְאוּ הַשִּׁכּוֹר! וּכְשֶׁרָאָה בְּנוֹ הֶחָסִיד, נִכְלַם וְשָׁאַל אֶת־נַפְשׁוֹ לָמוּת. וּבְכָל־יוֹם אוֹמֵר לוֹ: אַבָּא, אֲנִי אֲשַׁגֵּר338 וְיָבִיאוּ לְךָ לְבֵיתְךָ מִכָּל־הַיַּיִן שֶׁמּוֹכְרִין בַּמְּדִינָה וְלֹא תֵלֵךְ לִשְׁתּוֹת בְּבֵית־הַיָּיִן, שֶׁאַתָּה מֵבִיא חֶרְפָּה עָלַי וְעָלֶיךָ. אָמַר לוֹ כֵּן פַּעַם אַחַת וּשְׁתַּיִם בְּכָל־יוֹם, עַד שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו שֶׁלֹּא יֵלֵךְ לִשְׁתּוֹת בְּבֵית־הַיָּיִן. הָיָה הֶחָסִיד עוֹשֶׂה לְאָבִיו בְּכָל־יוֹם וּבְכָל־לַיְלָה מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּמְיַשְּׁנוֹ בְּמִטָּתוֹ וְאַחַר־כָּךְ הוֹלֵךְ לוֹ. פַּעַם אַחַת הָיָה יוֹרֵד מָטָר, וְיָצָא הֶחָסִיד לַשּׁוּק וְהָיָה הוֹלֵךְ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת לִתְפִלָּה, וְרָאָה שִׁכּוֹר אֶחָד שֶׁהוּא שׁוֹכֵב בַּשּׁוּק וְאַמַּת־הַמַּיִם יוֹרֶדֶת עָלָיו וְהַבַּחוּרִים וְהַנְּעָרִים מַכִּים אוֹתוֹ בָּאֲבָנִים וּבִצְרוֹרִים וּמַשְׁלִיכִים חֹמֶר בְּפָנָיו וּבְתוֹךְ פִּיו. כְּשֶׁרָאָה זֶה הֶחָסִיד אָמַר בְּלִבּוֹ: אֵלֵךְ לְאַבָּא וַאֲבִיאֶנּוּ לְכָאן וְאַרְאֶה לוֹ זֶה הַשִּׁכּוֹר וְהַחֶרְפָּה שֶׁעוֹשִׂים לוֹ הַבַּחוּרִים וְהַנְּעָרִים, אוּלַי יִמְנַע פִּיו מִלִּשְׁתּוֹת בְּבֵית־הַיַּיִן וּלְהִשְׁתַּכֵּר. וְכֵן עָשָׂה, הֱבִיאוֹ לְשָׁם וְהֶרְאָהוּ לוֹ. מֶה עָשָׂה אָבִיו הַזָּקֵן? הָלַךְ אֵצֶל הַשִּׁכּוֹר וְשָׁאַל לוֹ, בְּאֵיזֶה בַיִת שָׁתָה אוֹתוֹ יַיִן שֶׁהָיָה מִשְׁתַּכֵּר בּוֹ (תנח' שמיני).


ה. דֶּרֶךְ־אֶרֶץ בִּסְעֻדָּה

קנא כֵּיצַד סֵדֶר הַסְּעֻדָּה339? אוֹרְחִין נִכְנָסִין וְיוֹשְׁבִין עַל גַּבֵּי סַפְסָלִים וְעַל גַּבֵּי קַתֶּדְרָאוֹת340 עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ כֻלָּם. נִכְנְסוּ כֻלָּם, הֵבִיאוּ לָהֶם [מַיִם] לַיָּדָיִם, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל יָדוֹ אֶחָת341. מָזְגוּ לָהֶם אֶת־הַכּוֹס, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. הֵבִיאוּ לָהֶם פַּרְפְּרָאוֹת342, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. עָלוּ וְהֵסַבּוּ הֵבִיאוּ לָהֶם [מַיִם] לַיָּדָיִם, אַף־עַל־פִּי שֶׁכָּל־אֶחָד וְאֶחָד נָטַל יָדוֹ אַחַת חוֹזֵר וְנוֹטֵל שְׁתֵּי יָדָיו343. מָזְגוּ לָהֶם אֶת־הַכּוֹס, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֵּרַךְ עַל הָרִאשׁוֹנָה מְבָרֵךְ עַל הַשְּׁנִיָּה, וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם. הֵבִיאוּ לָהֶם פַּרְפְּרָאוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֵּרַךְ עַל הָרִאשׁוֹנָה מְבָרֵךְ עַל הַשְּׁנִיָּה, וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם. לְאַחַר שָׁלשׁ פַּרְפְּרָאוֹת אֵין רְשׁוּת לְאוֹרֵחַ לְהִכָּנֵס344.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מִנְהָג גָּדוֹל הָיָה בִירוּשָׁלָיִם, בִּזְמַן שֶׁהַמִּטְפָּחוֹת פְּרוּסוֹת אוֹרְחִים נִכְנָסִים. נִסְתַּלֵּקוּ – אֵין רְשׁוּת לְאוֹרְחִים לְהִכָּנֵס. וְעוֹד מִנְהָג אֶחָד הָיָה בִירוּשָׁלָיִם: מוֹסֵר סְעֻדָּה לְטַבָּח, נִתְקַלְקֵל דָּבָר בַּסְּעֻדָּה, עוֹנְשִׁין אֶת־הַטַּבָּח, הַכֹּל לְפִי כְבוֹד בַּעַל־הַבַּיִת וְהַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִים. פְּרוּסוֹת סִמָּן גָּדוֹל לְאוֹרְחִים: כָּל־זְמַן שֶׁהָאוֹרְחִים רוֹאִים אֶת־הַפְּרוּסוֹת יוֹדְעִים שֶׁדָּבָר אַחֵר בָּא אַחֲרֵיהֶן; כִּכָּר שָׁלֵם – יוֹדְעִין שֶׁאֵין דָּבָר אַחֵר בָּא לָהֶם בַּסְּעֻדָּה אַחֲרָיו (תוספ‘, בר’ ד; ירוש‘, בר’ פ“ו, ה”ו).

קנב כֵּיצַד סֵדֶר הֲסִבָּה? בִּזְמַן שֶׁהֵן שְׁתֵּי מִטּוֹת345, גָּדוֹל מֵסֵב בְּרֹאשׁ346 הָרִאשׁוֹנָה וְשֵׁנִי לוֹ לְמַטָּה הֵימֶנּוּ. בִּזְמַן שֶׁהֵן שָׁלשׁ מִטּוֹת, גָּדוֹל מֵסֵב בְּרֹאשׁ הָאֶמְצָעִית, שֵׁנִי לוֹ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ347, שְׁלִישִׁי לוֹ לְמַטָּה הֵימֶנּוּ348. כָּךְ הָיוּ מְסֻדָּרִים וְהוֹלְכִים.

כֵּיצַד סֵדֶר נְטִילַת־יָדָיִם? עַד חֲמִשָּׁה מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל. מֵחֲמִשָּׁה וְאֵילַךְ מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַחֲמִשָּׁה, וְחוֹזֵר וּמַתְחִיל מִן הַגָּדוֹל. וְלַמָּקוֹם שֶׁמַּיִם אַחֲרוֹנִים349 חוֹזְרִים שָׁם בְּרָכָה חוֹזֶרֶת.

סֵדֶר לִמְזִיגַת הַכּוֹס? בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן מַתְחִיל מִן הַגָּדוֹל. אַחַר הַמָּזוֹן מַתְחִילִין מִן הַמְבָרֵךְ. רָצָה לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְרַבּוֹ אוֹ לְמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.

שְׁנַיִם מַמְתִּינִין זֶה לָזֶה בִּקְעָרָה, שְׁלשָׁה אֵין מַמְתִּינִין, הַמְבָרֵךְ פּוֹשֵׁט יָדוֹ רִאשׁוֹן. רָצָה לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְרַבּוֹ אוֹ לְמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ (בר' מז.; תוספ‘, בר’ ד, ה).

קנג נְקִיֵּי־הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם לֹא הָיוּ נִכְנָסִים בִּסְעֻדָּה, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי מֵסֵב עִמָּהֶם (סנה', כג.).

קנד לֹא יִפְרֹס350 אָדָם פְּרוּסָה בַּמָּקוֹם הָרַךְ351 אֶלָּא בַּמָּקוֹם הַקָּשֶׁה, וְלֹא יֹאחֵז אָדָם כְּבֵיצָה352 פְּרוּסָה בְּיָדָיו, וְאִם עוֹשֶׂה כֵּן הֲרֵי זֶה רְעַבְתָּן וְגַרְגְּרָן353. וְלֹא יִשְׁתֶּה אָדָם כּוֹסוֹ בְּבַת־אֶחָת, וְאִם שָׁתָה הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן וּרְעַבְתָּן. וְכַמָּה יִשְׁהֶה354 וְיִשְׁתֶּה? שְׁנַיִם355 מִדֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שְׁלשָׁה מִגַּסֵּי־הָרוּחַ356. וְלֹא יֹאכַל אָדָם שׁוּם וּבָצָל מֵרֹאשׁוֹ אֶלָּא מֵעָלָיו, וְאִם אָכַל הֲרֵי זֶה רְעַבְתָּן וְגַרְגְּרָן; וְלֹא יִשְׁתֶּה שְׁתֵּי כוֹסוֹת וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּגַרְגְּרָן (ד"א ו).

קנה לֹא יְהֵא אָדָם לֹא נוֹקְדָן357 וְלֹא עוֹמְקָן358 וְלֹא גַרְגְּרָן (דא"ז ו).

קנו שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם שׁוֹלֵחַ יָד359 תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַקָּטָן; וְאִם שָׁלַח הַקָּטֹן, הֲרֵי זֶה גַרְגְּרָן.

מַעֲשֶׂה בְרַ' עֲקִיבָא שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה לְתַלְמִידָיו. הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם שְׁנֵי תַבְשִׁילִים, אֶחָד נָא360 וְאֶחָד מְבֻשָּׁל. בַּתְּחִלָּה הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם נָא; הַפִּקֵּחַ שֶׁבָּהֶם אָחַז אֶת־הַקֶּלַח361 בְּיָדוֹ אַחַת וּתְלָשׁוֹ362 בְּיָדוֹ אֶחָת, לֹא בָא אַחֲרָיו363, מָשַׁךְ יָדוֹ מִמֶּנּוּ וְאָכַל פִּתּוֹ רֵיקָם364. הַטִּפֵּשׁ שֶׁבָּהֶם אָחַז אֶת־הַקֶּלַח בְּיָדוֹ אַחַת וּנְשָׁכוֹ בְשִׁנָּיו. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: לֹא כָךְ, בְּנִי, אֶלָּא הַנַּח עֲקֵבְךָ365 עָלָיו בְּתוֹךְ הַקְּעָרָה. וְאַחַר־כָּךְ הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם מְבֻשָּׁל, אָכְלוּ וְנִסְתַּפָּקוּ366. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, לֹא עָשִׂיתִי לָכֶם כָּל־כָּךְ, אֶלָּא לִבְדּוֹק אֶתְכֶם אִם יֵשׁ בְּיֶדְכֶם דֶּרֶךְ־אֶרֶץ אִם לָאו (ד"א ז).

קנז רַ' יוֹסֵי וְרַ' יְהוּדָה, אֶחָד אָכַל דַּיְסָא367 בְּאֶצְבָּעוֹ וְאֶחָד אָכַל בְּהוּץ368. אָמַר זֶה שֶׁאָכַל בְּהוּץ לָזֶה שֶׁאָכַל בְּאֶצְבָּע: עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי צוֹאָתֶךָ369? אָמַר זֶה שֶׁאָכַל בְּאֶצְבַּע לָזֶה שֶׁאָכַל בְּהוּץ: עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי רֻקֶּךָ370? (נדר' מט:).

קנח לֹא יִשּׁוֹךְ אָדָם מִפְּרֻסָּה וְיִתְּנֶנָּה לַחֲבֵרוֹ, לְפִי שֶׁאֵין דֵּעוֹת הַבְּרִיּוֹת שָׁווֹת371 (ד"א ט).

קנט אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: כָּל הָאוֹכֵל פַּת בְּלֹא נִגּוּב יָדַיִם כְּאִלּוּ אוֹכֵל לֶחֶם טָמֵא372 (סוטה ד:).

קס אֵין נוֹהֲגִין בִּזָּיוֹן בָּאֳכָלִים (סופ' ג).

קסא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבָּעָה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּפַת: אֵין מַנִּיחִין בָּשָׂר חַי עַל הַפַּת, וְאֵין מַעֲבִירִין כּוֹס מָלֵא373 עַל הַפַּת, וְאֵין זוֹרְקִין אֶת הַפַּת, וְאֵין סוֹמְכִין אֶת־הַקְּעָרָה בְּפַת.

מַעֲשֶׂה בְּרַ' עֲקִיבָא, שֶׁנִּתְאָרַח אֵצֶל אָדָם אֶחָד. נָטַל אֶת־הַפְּרֻסָּה וְסָמַךְ בָּהּ אֶת־הַקְּעָרָה, חֲטָפָהּ רַ' עֲקִיבָא וַאֲכָלָהּ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֵין לְךָ פְּרֻסָּה שֶׁתֹּאכַל אֶלָּא פְרֻסָּה שֶׁאֲנִי סוֹמֵךְ בָּהּ אֶת־הַקְּעָרָה? אָמַר רַ' עֲקִיבָא: כִּמְדֻמֶּה אֲנִי בְךָ שֶׁאַתָּה נִכְוֶה בְּפוֹשְׁרִין374; עַכְשָׁו אִי אַתָּה נִכְוֶה אֲפִלּוּ בְּרוֹתְחִין375 (בר' נ:; ד"א ט).

קסב הָאוֹכֵל לִפְנֵי הָאוֹרֵחַ376 – מְגֻנֶּה; מְגֻנֶּה מִמֶּנּוּ – אוֹרֵחַ מַכְנִיס אוֹרֵחַ; מְגֻנֶּה מִמֶּנּוּ – הָאוֹכֵל לִפְנֵי תַלְמִיד־חָכָם. אוֹרֵחַ מַטְרִיחַ בַּעַל־הַבַּיִת – מְגֻנֶּה מִשְּׁלָשְׁתָּם (דא"ז ח).

קסג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין מְסִיחִין בִּסְעֻדָּה, שֶׁמָּא יַקְדִּים קָנֶה לְוֵשֶׁט377 וְיָבֹא לִידֵי סַכָּנָה (תענ' ה:).

קסד רַב הוּנָא בְּנוֹ שֶׁל רַב נָתָן נִזְדַּמֵּן לְבֵית רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק, אָמְרוּ לוֹ: מַה־שְּׁמֶךָ? אָמַר לָהֶם: רַב הוּנָא. אָמְרוּ לוֹ: יֵשֵׁב מַר עַל הַמִּטָּה. יָשָׁב. נָתְנוּ לוֹ כּוֹס. קִבְּלָהּ בְּבַת אַחַת וּשְׁתָאָהּ בִּשְׁתֵּי פְעָמִים. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה קָרָאתָ לְךָ רַב הוּנָא? אָמַר לָהֶם: בַּעַל הַשֵּׁם אָנִי378. – וּמִפְּנֵי מָה כְּשֶׁאָמְרוּ לְךָ “שֵׁב עַל הַמִּטָּה” יָשָׁבְתָּ379? אָמַר לָהֶם: כָּל־מַה שֶּׁיֹּאמַר לְךָ בַּעַל־הַבַּיִת – עֲשֵׂה, חוּץ מִצֵּא. – מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁנָּתְנוּ לְךָ כּוֹס קִבַּלְתָּ בְּבַת־אֶחָת380? אָמַר לָהֶם: מְסָרְבִין לְקָטָן381 וְאֵין מְסָרְבִין לְגָדוֹל. – מִפְּנֵי מָה שָׁתִיתָ אוֹתָהּ בִּשְׁתֵּי פְעָמִים? אָמַר לָהֶם: שֶׁשָּׁנִינוּ – הַשּׁוֹתֶה כוֹסוֹ בְּבַת־אַחַת הֲרֵי זֶה גַרְגְּרָן, שְׁתַּיִם – דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שָׁלשׁ – מִגַּסֵּי הָרוּחַ (פס' פו:).

קסה חֲזָקָה, אֵין אָדָם שׁוֹתֶה בְכוֹס אֶלָּא אִם כֵּן בּוֹדְקוֹ382 (כת' עה:).

קסו לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מִן הַכּוֹס וְיִתְּנֶנּוּ לַחֲבֵרוֹ, מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת383. וּמַעֲשֶׂה בְּרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיָה לוֹ אַכְסַנְיָא אֵצֶל אָדָם אֶחָד, נָתַן לוֹ כּוֹס וּטְעָמוֹ384. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: טֹל וּשְׁתֵהוּ. שׁוּב נָתַן לוֹ כּוֹס אַחֵר וּטְעָמוֹ, אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: טֹל וּשְׁתֵהוּ. אָמַר לוֹ בֶּן־עַזַּאי: עַד מָתַי אַתָּה מַשְׁקֶה כּוֹסוֹת טְעוּמִין לְרַ' עֲקִיבָא? (ד"א ט).

קסז לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מִן הַכּוֹס וְיִתְּנֶנּוּ לַחֲבֵרוֹ, לְפִי שֶׁאֵין דֵּעוֹת הַבְּרִיּוֹת שָׁווֹת (תוספ‘, בר’ ה).

קסח אָמַר רַב לְחִיָּא בְנוֹ: שְׁטוֹף וּשְׁתֵה385, שְׁטוֹף וְהַנַּח, וּכְשֶׁאַתָּה שׁוֹתֶה מַיִם שְׁפוֹךְ מֵהֶם וְאַחַר־כָּךְ תֵּן לְתַלְמִידֶךָ.

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁתָה מַיִם וְלֹא שָׁפַךְ מֵהֶם וְנָתַן לְתַלְמִידוֹ, וְאוֹתוֹ תַלְמִיד אַסְטְנֵיס386 הָיָה וְלֹא רָצָה לִשְׁתּוֹת וּמֵת בַּצָּמָא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמָרוּ: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם וְיִתֵּן לְתַלְמִידוֹ אֶלָּא אִם כֵּן שָׁפַךְ מֵהֶם (תמיד כז:).

קסט אָמַר רַ' אַמִּי: בִּישִׁיבָה387 הַלֵּךְ אַחַר חָכְמָה388, בִּמְסִבָּה389 הַלֵּךְ אַחַר זִקְנָה390 (ב"ב קכ.).

קע שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָאוֹכֵל בַּשּׁוּק הֲרֵי זֶה דוֹמֶה לְכֶלֶב; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: פָּסוּל לְעֵדוּת (קיד' מ:).

קעא “וּפָשַׁט אֶת־בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים”391 – שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: לִמְּדַתְךָ תוֹרָה דֶּרֶךְ־אָרֶץ: בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶם קְדֵרָה לְרַבּוֹ אַל יִמְזֹג בָּהֶם כּוֹס לְרַבּוֹ (שבת קיד.).


ו. בְּגָדָיו שֶׁל אָדָם

קעב דָּרַשׁ רַב עֲוִירָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט”392 – לְעוֹלָם יֹאכַל אָדָם וְיִשְׁתֶּה פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ וְיִלְבַּשׁ וְיִתְכַּסֶּה בַּמֶּה שֶׁיֶּשׁ־לוֹ (חול' פד:).

קעג עֲשִׁיק לְגַבָּךְ393 וּשְׁוֵי לִכְרֵסָךְ (ב"מ נב.).

קעד רַ' יוֹחָנָן קָרָא לִבְגָדָיו: “מְכַבְּדוֹתָי394” (שבת קיג.).

קעה “בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא395 אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פַּטְשֵׁיהוֹן וְכַרְבְּלָתְהוֹן וּלְבוּשֵׁיהוֹן וּרְמִיו לְגוֹא־אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא”396 – מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁאֲפִלּוּ בִשְׁעַת הַסַּכָּנָה אַל יְשַׁנֶּה אָדָם אֶת־עַצְמוֹ מִן כְּבוֹדוֹ, שֶׁהֲרֵי יָצְאוּ אֵלּוּ לִשָּׂרֵף וְקִשְּׁטוּ עַצְמָם (תנח' נח).

קעו שָׁנִינוּ, הֲרֵי שֶׁהָיוּ נוֹשִׁין בּוֹ אֶלֶף מָנֶה וְלָבַשׁ אִצְטְלָא397 בַּת מֵאָה מָנֶה, מַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ398 וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ אִצְטְלָא הָרְאוּיָה לוֹ399. שָׁנוּ מִשּׁוּם רַ' יִשְׁמָעֵאל וּמִשּׁוּם רַ' עֲקִיבָא: כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִם400 לְאוֹתָהּ אִצְטְלָא (שבת קכח.).

קעז “וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת־כְּנַף־הַמְּעִיל אֲשֶׁר־לְשָׁאוּל”401 – אָמַר רַ' יוֹסֵי בְּרַ' חֲנִינָא: כָּל־הַמְבַזֶּה אֶת־הַבְּגָדִים, סוֹף אֵינוֹ נֶהֱנֶה מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ”402 (בר' סב:).

קעח הֲדַר בְּנֵי אָדָם – כְּסוּתָם (דא"ז פ' י).

קעט בְּמָתָא שְׁמָאִי403, בְּלָא מָתָא תּוֹתְבָאִי (שבת קמה:).

קפ מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק אֶחָד חַיָּיו אֵינָם חַיִּים (ביצה לב:).

קפא “בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם”404 – אֵלּוּ אַנְשֵׁי בַרְבַּרְיָא וְאַנְשֵׁי מָרְטְנָאי, שֶׁמְּהַלְּכִים עֲרֻמִּים בַּשּׁוּק, שֶׁאֵין לְךָ מְשֻׁקָּץ וּמְתֹעָב מִמִּי שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּשּׁוּק עָרֹם (יבמ' סג:).

קפב אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם קוֹרוֹת בֵּיתוֹ וְיִקַּח מַנְעָלִים לְרַגְלָיו (שבת קכט).


ז. רְחִיצָה וְסִיכָה

קפג אָמְרוּ בְשֵׁם רַב: אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ מֶרְחָץ (ירוש‘, סוף קיד’).

קפד “נָשִׁיתִי טוֹבָה”405 – אָמַר רַ' יִרְמְיָה: זוֹ בֵית־הַמֶּרְחָץ; רַ' יוֹחָנָן אָמָר: זוֹ רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּחַמִּין (שבת כה:).

קפה שָׁלשׁ זֵעוֹת הֵן יָפוֹת לַגּוּף: זֵעַת חֹלִי, זֵעַת מֶרְחָץ וְזֵעַת מְלָאכָה. זֵעַת חֹלִי – מַרְפֵּא, זֵעַת מֶרְחָץ – אֵין לְךָ כַּיּוֹצֵא בָהּ (אדר"נ מא).

קפו שָׁנִינוּ, רוֹחֵץ אָדָם פָּנָיו, יָדָיו וְרַגְלָיו בְּכָל־יוֹם בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ406, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ”407 (שבת נ:).

קפז “גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד”408 – זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטָר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ־וְהוֹלֵךְ409 עִמָּם. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: לַעֲשׂוֹת מִצְוָה. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי מַה מִּצְוָה זוֹ? אָמַר לָהֶם: לִרְחוֹץ בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי זוֹ מִצְוָה הִיא? אָמַר לָהֶם: הֵן. מָה אִם אִיקוֹנִין410 שֶׁל מְלָכִים, שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָם בְּבָתֵּי־תֵאַטְרָיוֹת וּבְבָתֵּי־קִרְקְסָאוֹת, מִי שֶׁנִּתְמַנָּה עֲלֵיהֶם הוּא מוֹרְקָם וְשׁוֹטְפָם וְהֵם מַעֲלִים לוֹ שָׂכָר411; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגַּדֵּל עִם גְּדוֹלֵי מַלְכוּת, – אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי בְּצֶלֶם וּדְמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם”412 – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ויק"ר לד).

קפח אָמַר שְׁמוּאֵל: טוֹבָה טִפַּת צוֹנֵן שַׁחֲרִית וּרְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּחַמִּין עַרְבִית מִכָּל קִילוֹרִין413 שֶׁבָּעוֹלָם (שבת קה:).

קפט רָחַץ בְּחַמִּין וְלֹא נִשְׁתַּטֵּף בְּצוֹנֵן414, דּוֹמֶה לְבַרְזֶל שֶׁהִכְנִיסוּהוּ לָאוּר415 וְלֹא הִכְנִיסוּהוּ לְצוֹנֵן416 (שם מא.).

קצ אָמַר שְׁמוּאֵל: עַרְבּוּבִית417 שֶׁל הָרֹאשׁ מְבִיאָה לִידֵי עִוָּרוֹן; עַרְבּוּבִית שֶׁל בְּגָדִים מְבִיאָה לִידֵי שִׁעְמוּם; עַרְבּוּבִית שֶׁל הַגּוּף מְבִיאָה לִידֵי שְׁחִין וַאֲבַעְבּוּעוֹת (נדר' פא.).

קצא “וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם”418 – אֵלּוּ בְרֵכוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת (גטין סח.).

קצב שָׁאַל פְּרוֹקְלוֹס בֶּן פִּילוֹסוֹפוֹס אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּעַכּוֹ, שֶׁהָיָה רוֹחֵץ בְּמֶרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי419, אָמַר לוֹ: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: “וְלֹא־יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן־הַחֵרֶם”420 – מִפְּנֵי מָה אַתָּה רוֹחֵץ בְּמֶרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי? אָמַר לוֹ: אֵין מְשִׁיבִין בְּמֶרְחָץ. וּכְשֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ: אֲנִי לֹא בָאתִי בִּגְבוּלָהּ, הִיא בָאָה בִּגְבוּלִי. אֵין אוֹמְרִין: נַעֲשֶׂה מֶרְחָץ נוֹי421 לְאַפְרוֹדִיטֵי, אֶלָּא אוֹמְרִין: נַעֲשֶׂה אַפְרוֹדִיטֵי נוֹי לְמֶרְחָץ422 (ע"ז מד:).

קצג אָמַר רַ' זְרִיקָא, אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל הַמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת־יָדַיִם423 נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם (סוטה ד:).

קצד מַיִם הָרִאשׁוֹנִים424 הֶאֱכִילוּ בְשַׂר חֲזִיר425; מַיִם אַחֲרוֹנִים426 הָרְגוּ אֶת־הַנָּפֶשׁ.

מַעֲשֶׂה בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה בְּחֶנְוָנִי אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל בָּשָׂר טָהוֹר וּבְשַׂר חֲזִיר וּמוֹכֵר, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בוֹ שֶׁהוּא יְהוּדִי. וְכָךְ הָיָה מִנְהָגוֹ: כָּל־מִי שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת שֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ נוֹטֵל יָדָיו – יוֹדֵעַ שֶׁהוּא גוֹי וְנוֹתֵן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר, וְכָל מִי שֶׁהָיָה נוֹטֵל יָדָיו וּמְבָרֵךְ – יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יְהוּדִי וּמַאֲכִילוֹ בָּשָׂר טָהוֹר. פַּעַם אַחַת נִכְנַס יְהוּדִי לֶאֱכוֹל שָׁם וְלֹא נָטַל יָדָיו, וְהָיָה סָבוּר427 שֶׁהוּא גוֹי, נָתַן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר. אָכַל וְלֹא בֵרַךְ. בָּא לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן עַל הַפַּת וְעַל הַבָּשָׂר, וּבְשַׂר חֲזִיר נִמְכַּר בְּיֹקֶר. אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לִי עָלֶיךָ כָּךְ וָכָךְ מִן הַבָּשָׂר שֶׁאָכַלְתָּ, שֶׁהַחֲתִיכָה עוֹלָה עֲשָׂרָה מָנֶה. אָמַר לוֹ: אֶתְמוֹל נָתַתָּ אוֹתָהּ לִי בִּשְׁמוֹנָה וְהַיּוֹם אַתָּה רוֹצֶה עֲשָׂרָה! אָמַר לוֹ: זוֹ שֶׁאָכַלְתָּ שֶׁל חֲזִיר הִיא. כֵּוָן שֶׁאָמַר לוֹ כָךְ עָמְדוּ לוֹ שַׂעֲרוֹתָיו, נִבְהַל וְנִפְחָד. אָמַר לוֹ בְּצִנְעָה428: יְהוּדִי אֲנִי וְנָתַתָּ לִי בְּשַׂר חֲזִיר! אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחֶךָ, כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁאָכַלְתָּ בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם וּבְלֹא בְרָכָה הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַתָּה גוֹי.

וּמַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁאָכַל קִטְנִיּוֹת429 וְלֹא נָטַל יָדָיו. יָרַד לַשּׁוּק וְיָדָיו מְטֻנָּפוֹת מִן הַקִּטְנִיּוֹת. רָאָה אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ, הָלַךְ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: אָמַר לָךְ בַּעְלֵךְ – סִמָּן שֶׁאָכַל עַכְשָׁו קִטְנִית – שִׁגְרִי לוֹ אוֹתָהּ טַבָּעַת. לְאַחַר שָׁעָה בָּא בַעְלָהּ, אָמַר לָהּ: הֵיכָן הַטַּבָּעַת? אָמְרָה לוֹ: פְּלוֹנִי בָא בְּסִמָּנִים שֶׁלְּךָ וּנְתַתִּיהָ לוֹ. נִתְמַלֵּא חֵמָה – עָמַד וַהֲרָגָהּ. לְפִיכָךְ מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל אֶת יָדָיו אַחַר הַמָּזוֹן כְּאִלּוּ הוֹרֵג אֶת־הַנָּפֶשׁ (יומא פג:; תנה“ק בלק; במ”ר כ).

– – – – – – – –

קצה סִיכָה430 וּרְחִיצָה אֵין נִכְנָסִין לַגּוּף וְהַגּוּף נֶהֱנֶה מֵהֶן (בר' נז:).

קצו רָחַץ וְלֹא סָךְ דּוֹמֶה לְמַיִם עַל גַּבֵּי חָבִית431 (שבת מא.).

קצז אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' חֲנִינָא, שֶׁהָיָה בֶן־שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְהָיָה עוֹמֵד עַל רַגְלוֹ אַחַת וְחוֹלֵץ מַנְעָלוֹ וְנוֹעֵל מַנְעָלוֹ.

אָמַר רַ' חֲנִינָא: חַמִּין וְשֶׁמֶן שֶׁסָּכַתְנִי אִמִּי בְּיַלְדוּתִי הֵם עָמְדוּ לִי432 בְּעֵת זִקְנוּתִי (חול' כד:).

קצח הָרוֹצֶה לָסוּךְ כָּל־גּוּפוֹ – סָךְ רֹאשׁוֹ תְּחִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֶלֶךְ עַל כָּל־אֵבָרָיו (שבת סא.).


ח. רְפוּאַת הַגּוּף

קצט “וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ”433 – אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: זוֹ מְעֻלָּה שֶׁבַּבְּרָכוֹת434 (יבמ' קכ:).

ר אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב: אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ רוֹפֵא (ירוש' קיד' פ“ד, הי”ב).

רא הַגּוּף הַזֶּה – תּוֹלְדוֹתָיו435 נִתְלוֹת זוֹ בְזוֹ, וְאִם אֵין זוֹ אֵין זוֹ, וְכֵוָן שֶׁהֵן מִתְפָּרְקוֹת436 אַחַת מֵחֲבֶרְתָּהּ הַגּוּף נָגוּעַ וּמֵת; כְּמוֹ הַבַּיִת הַזֶּה שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אַרְבָּעָה צְדָדִים – אִם נִתְפָּרֵק אֶחָד מֵהֶם הַבַּיִת נוֹפֵל (מד' שמ' ד).

רב שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל; “וְרַפֹּא יְרַפֵּא”437 – מִכָּאן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת (בר' ס.).

רג מַעֲשֶׂה בְּרַ' יִשְׁמָעֵאל וְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם וְהָיָה עִמָּהֶם אָדָם אֶחָד. פָּגַע בָּהֶם אָדָם חוֹלֶה. אָמַר לָהֶם: רַבּוֹתַי, אִמְרוּ לִי, בַּמָּה אֶתְרַפֵּא? אָמְרוּ לוֹ: קַח לְךָ כָּךְ וְכָךְ עַד שֶׁתִּתְרַפֵּא. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמָּהֶם: וּמִי הִכָּה אוֹתוֹ בְּחֹלִי? אָמְרוּ לוֹ: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם הִכְנַסְתֶּם עַצְמְכֶם בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם – הוּא הִכָּה וְאַתֶּם מְרַפְּאִים! אָמְרוּ לוֹ: מַה־מְּלַאכְתֶּךָ? אָמַר לָהֶם: עוֹבֵד אֲדָמָה אָנִי, וַהֲרֵי הַמַּגָּל בְּיָדִי. אָמְרוּ לוֹ: מִי בָרָא אֶת־הַכָּרֶם? אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמְרוּ לוֹ: וְאַתָּה מַכְנִיס עַצְמְךָ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ – הוּא בָרָא אוֹתוֹ וְאַתָּה אוֹכֵל פֵּרוֹתָיו מִמֶּנּוּ! אָמַר לָהֶם: אֵין אַתֶּם רוֹאִים הַמַּגָּל בְּיָדִי? – אִלּוּלֵי שֶׁאֲנִי יוֹצֵא וְחוֹרְשׁוֹ וּמְכַסְּחוֹ438 וּמְזַבְּלוֹ439 וּמְנַכְּשׁוֹ440 לֹא הֶעֱלָה מְאוּמָה. אָמְרוּ לוֹ: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא שָׁמַעְתָּ מַה שֶּׁכָּתוּב: “אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו”441? – כְּשֵׁם שֶׁהָעֵץ אִם אֵינוֹ נִזְבָּל וּמִתְנַכֵּשׁ וְנֶחֱרָשׁ אֵינוֹ עוֹלֶה, וְאִם עָלָה וְלֹא שָׁתָה מַיִם אֵינוֹ חַי וְהוּא מֵת, כָּךְ הַגּוּף הוּא הָעֵץ, הַזֶּבֶל הוּא הַסַּם, אִישׁ הָאֲדָמָה הוּא הָרוֹפֵא! (מד שמ' ד).

רד מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ כְּאֵב הוֹלֵךְ לְבֵית הָרוֹפֵא (ב"ק מו).

רה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כַּבֵּד אֶת־רוֹפַאֲךָ עַד שֶׁלֹּא תִצְטָרֵךְ לוֹ (ירוש‘, תענ’ פ“ג, ה”ו).

רו אָסְיָא דְּמַגָּן442 מַגָּן שָׁוֵי (ב"ק פה.).

רז אָסְיָא רַחִיקָא443 עֵינָא עֲוִירָא (שם).

רח עֲלוּבָה הִיא הַמְּדִינָה444 שֶׁרוֹפְאָהּ פּוֹדָגְרִיס (ויק"ר ה).

רט רוֹפֵא, רְפָא חֲגִירָתֶךָ445! (ב"ר כג).

רי טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לְגֵיהִנֹּם446 (קיד' פב.).

ריא חִזְקִיָּה גָּנַז סֵפֶר רְפוּאוֹת – וְהוֹדוּ לוֹ447 (בר' י:).

ריב אָמַר לוֹ רַב לְחִיָּא בְנוֹ: לֹא תִשְׁתֶּה סַמִּים וְלֹא תְקַפֵּץ בְּרַגְלַיִם, וְלֹא תַעֲקֹר שִׁנַּיִם, וְלֹא תִתְגָּרֶה בְּנָחָשׁ (פס' קיג.).

ריג “שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ”448 – אָמַר אַבַּיֵּי: מִכְּלָל שֶׁזֹּהַר הַחַמָּה מְרַפֵּא (נדר' ח:).

ריד הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: אִדְּלָא יוֹמָא – אִדְּלָא קְצִירָא449 (ב"ב טז:).


ט. שְׁמִירַת הַגּוּף

רטו הִזָּהֵר בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים: אַל תַּרְבֶּה בִישִׁיבָה, שֶׁיְשִׁיבָה קָשָׁה לְתַחְתּוֹנִיּוֹת450; וְאַל תַּרְבֶּה בַעֲמִידָה, שֶׁעֲמִידָה קָשָׁה לַלֵּב. וְאַל תַּרְבֶּה בַהֲלִיכָה, שֶׁהֲלִיכָה קָשָׁה לָעֵינָיִם; אֶלָּא שְׁלִישׁ בִּישִׁיבָה, שְׁלִישׁ בַּעֲמִידָה, שְׁלִישׁ בְּהִלּוּךְ.

כָּל־יְשִׁיבָה שֶׁאֵין בָּהּ סְמִיכָה – עֲמִידָה שֶׁיֶּשׁ־בָּהּ סְמִיכָה נוֹחָה הֵימֶנָּה (כת' קיא).

רטז “וְנָתַן יְיָ לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ”451 – אֵיזֶה דָבָר שֶׁמְּכַלֶּה אֶת־הָעֵינַיִם וּמַדְאִיב אֶת־הַנֶּפֶשׁ – אֵלּוּ הַתַּחְתּוֹנִיּוֹת (נדר' כב.).

ריז פְּסִיעָה גַּסָּה452 נוֹטֶלֶת אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם (בר' מג:).

ריח בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: עַל כָּל־מִשְׁכָּב שְׁכַב, חוּץ מִן הַקַּרְקָע; עַל כָּל־מוֹשָׁב שֵׁב, חוּץ מִן הַקּוֹרָה453 (בר' סב:).

ריט שְׁמוֹנָה רֻבָּם קָשֶׁה וּמִעוּטָם יָפֶה, וְאֵלּוּ הֵם: דֶּרֶךְ וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ454, עשֶׁר455 וּמְלָאכָה, יַיִן וְשֵׁנָה, חַמִּין וְהַקָּזַת־דָּם456 (גיט' ע.).

רכ שְׁלשָׁה דְבָרִים מַכְחִישִׁים457 כֹּחוֹ שֶׁל־אָדָם, וְאֵלּוּ הֵם: פַּחַד, דֶּרֶךְ וְעָוֹן458 (שם).

רכא אָמַר רַ' תַּנְחוּם בְּרַ' חִיָּא: אַרְבָּעָה דְבָרִים מַתִּישִׁים459 כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הֵם: הֶעָוֹן וְהַדֶּרֶךְ וְהַתַּעֲנִית וְהַמַּלְכוּת460. אָמַר רַ' תַּנְחוּמָא: אַף הַצּוּקָה461 (שו"ט לא).

רכב אָמַר רַב: אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת חֲצִי גוּפוֹ שֶׁל אָדָם (בר' נח:).

רכג “וְהֵסִיר יְיָ מִמְּךָ כָּל־חֹלִי462463 – אָמַר רַב: זוֹ עָיִן464: רַב לְטַעְמוֹ465, שֶׁכְּשֶׁהָיָה רַב עוֹלֶה לְבֵית־הַקְּבָרוֹת עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה וְאָמַר466: תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה467 בְּעַיִן רָעָה וְאֶחָד בְּדֶרֶךְ־אָרֶץ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הָרוּחַ468: שְׁמוּאֵל לְטַעְמוֹ, שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל: הַכֹּל בָּרוּחַ. רַ' חֲנִינָא אָמַר: זוֹ צִנָּה469. רַ' אֶלְעָזָר אָמַר: זוֹ מָרָה470 (ב"מ קז:).

רכד אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב: כָּל־חֹלִי וְלֹא חֳלִי־מֵעָיִם, כָּל־כְּאֵב וְלֹא כְאֵב לֵב, כָּל־מֵחוּשׁ471 וְלֹא מֵחוּשׁ רֹאשׁ (שבת יא.).

רכה אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר: “וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד”472 – זֶה שֵׁנָה. וְכִי שֵׁנָה טוֹב מְאֹד, אֶתְמְהָה! לֹא כָךְ שָׁנִינוּ: יַיִן וְשֵׁנָה לִרְשָׁעִים נָאֶה לָהֶם וְנָאֶה לָעוֹלָם? אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם יָשֵׁן קִמְעָא הוּא עוֹמֵד וְיָגֵעַ בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה (ב"ר ט).

רכו אָמַר רַ' יוֹחָנָן: שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אִישַׁן473 שְׁלשָׁה יָמִים – מַלְקִין אוֹתוֹ474 וְיָשֵׁן לְאַלְתָּר475 (סוכה נג.).

רכז אָמַר רַב יְהוּדָה: לֹא נִבְרָא לַיְלָה אֶלָּא לְשֵׁנָה (עיר' סה.).

רכח אָמַר שְׁמוּאֵל: שֵׁנָה בְּעַמּוּד־הַשַּׁחַר כְּאִסְטְמָא לְבַרְזֶל476 (בר' סב:).

––––––––

רכט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: [הַרְבֵּה] דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּפַת־שַׁחֲרִית477: מַצֶּלֶת מִן הַחַמָּה וּמִן הַצִּנָּה וּמִן הַזִּיקִין478 וּמִן הַמַּזִּיקִים וּמַחְכִּימַת פֶּתִי479, וְזוֹכֶה בַדִּין, לִלְמוֹד תּוֹרָה וּלְלַמֵּד, וּדְבָרָיו נִשְׁמָעִים480 וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְאֵין בְּשָׂרוֹ מַעֲלֶה הֶבֶל481, וְהוֹרֶגֶת כִּנָּה שֶׁבִּבְנֵי־מֵעָיִם482; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מוֹצִיא אֶת־הַקִּנְאָה וּמַכְנִיס אֶת־הָאַהֲבָה.

אָמַר לוֹ רַבָּה לְרָבָא בַר מָרִי: מִנַּיִן דָּבָר זֶה שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: שִׁשִּׁים רָצִים רוֹדְפִים וְאֵינָם מַגִּיעִים אֶת־הָאָדָם שֶׁאוֹכֵל פַּת־שַׁחֲרִית, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: הַשְׁכֵּם וֶאֱכֹל בַּקַּיִץ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַחֹרֶף מִפְּנֵי הַצִּנָּה? – שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא־יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ483. אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר לִי מִשָּׁם וַאֲנִי אֹמַר לְךָ מִכָּאן: “וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת־לַחְמְךָ וְאֶת־מֵימֶיךָ484485 – “וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם” זוֹ קְרִיאַת־שְׁמַע וּתְפִלָּה, “וּבֵרַךְ אֶת־לַחְמְךָ וְאֶת־מֵימֶיךָ” – זוֹ פַת בַּמֶּלַח וְקִיתוֹן שֶׁל מָיִם, מִכָּאן וְאֵילַךְ “וַהֲסִרֹתִי486 מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ”487.

שָׁנִינוּ: “מַחֲלָה” זוֹ מָרָה. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ מַחֲלָה? שֶׁהִיא מַחֲלָה כָל־גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם; דָּבָר אַחֵר: מַחֲלָה, שֶׁשְּׁמוֹנִים וּשְׁלשָׁה חֳלָאִים488 תְּלוּיִם בְּמָרָה, וְכֻלָּם פַּת־שַׁחֲרִית בַּמֶּלַח וְקִיתוֹן שֶׁל מַיִם מְבַטַּלְתָּם (ב“מ קז; ב”ק צב:).

רל שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שָׁעָה רִאשׁוֹנָה מַאֲכַל לוּדִים489, שְׁנִיָּה מַאֲכַל לִסְטִים490, שְׁלִישִׁית מַאֲכַל יוֹרְשִׁים491, רְבִיעִית מַאֲכַל כָּל־אָדָם, חֲמִישִׁית מַאֲכַל פּוֹעֲלִים, שִׁשִּׁית מַאֲכַל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים; מִכָּאן וְאֵילַךְ – כְּזוֹרֵק אֶבֶן לְחֵמֶת492.

אָמַר אַבַּיֵּי: לֹא אָמְרוּ493 אֶלָּא שֶׁלֹּא טָעַם כְּלוּם בַּבֹּקֶר, אֲבָל אִם טָעַם כָּל־שֶׁהוּא בַּבֹּקֶר אֵין בְּכָךְ כְּלוּם (שבת י.).

רלא “הַמַּאֲכִלְךָ מָן494 בַּמִּדְבָּר… לְמַעַן עַנֹּתְךָ”495 – רַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי, אֶחָד אָמַר: אֵינוֹ דוֹמֶה מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ פַת בְּסַלּוֹ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ פַת בְּסַלּוֹ496; וְאֶחָד אָמַר: אֵינוֹ דוֹמֶה מִי שֶׁרוֹאֶה וְאוֹכֵל לְמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְאוֹכֵל497.

אָמַר רַב יוֹסֵף498: מִכָּאן רֶמֶז לְסוֹמִין, שֶׁאוֹכְלִים וְאֵין שְׂבֵעִים.

אָמַר אַבַּיֵּי: הִלְכָּךְ מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ סְעֻדָּה לֹא יֹאכְלֶנָּה אֶלָּא בַיּוֹם499 (יומא עד:).

רלב אָמַר רַ' יוֹסֵי בְּרַ' בּוּן: אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ גִּנָּה שֶׁל יָרָק (ירוש‘, קיד’ פ“ד, הי”ב).

רלג אָמַר רַב חִסְדָּא: בַּר בֵּי־רַב שֶׁאֵין לוֹ לֶחֶם הַרְבֵּה לֹא יֹאכַל יָרָק, מִשּׁוּם שֶׁגּוֹרֵר500.

וְאָמַר רַב חִסְדָּא: אֲנִי לֹא הָיִיתִי אוֹכֵל יָרָק לֹא בַעֲנִיּוּתִי וְלֹא בַעֲשִׁירוּתִי. בַּעֲנִיּוּתִי – מִשּׁוּם שֶׁגּוֹרֵר; בַּעֲשִׁירוּתִי, שֶׁאָמַרְתִּי: בַּמָּקוֹם שֶׁנִּכְנָס יָרָק יִכָּנֵס בָּשָׂר וְדָגִים (שבת קמ:).

רלד אָמַר רַב: אָמַר לִי אַדָּא הַצַּיָּד: הַדָּג – צְלֵהוּ בְאָחִיו501, הַעֲלֵהוּ בְּאָבִיו502 וְאָכְלֵהוּ בִּבְנוֹ503, וּשְׁתֵה עָלָיו אָבִיו504 (מו"ק יא.).

רלה אָמַר רַ' יַנַּאי אָמַר רַב: כֹּל שֶׁהוּא כְבֵיצָה505 – בֵּיצָה טוֹבָה מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁבָּא רָבִין אָמַר: טוֹבָה בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת506 מִשִּׁשָּׁה לוֹגִין סֹלֶת. כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: טוֹבָה בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת מִשִּׁשָּׁה, צְלוּיָה507 – מֵאַרְבָּעָה, מְבֻשֶּׁלֶת – “כֹּל שֶׁהוּא כְּבֵיצָה508, בֵּיצָה טוֹבָה מִמֶּנּוּ”, חוּץ מִן הַבָּשָׂר (בר' מד:).

רלו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: טְחוֹל509 יָפֶה לַשִּׁנַּיִם וְקָשֶׁה לִבְנֵי־מֵעָיִם, כְּרֵשִׁין510 קָשִׁים לַשִּׁנַּיִם וְיָפִים לִבְנֵי־מֵעָיִם. כָּל־יָרָק חַי מוֹרִיק511 וְכָל־קָטָן512 מַקְטִין513, וְכָל־נֶפֶשׁ514 מֵשִׁיב אֶת־הַנָּפֶשׁ, וְכָל־קָרוֹב לַנֶּפֶשׁ515 מֵשִׁיב אֶת־הַנָּפֶשׁ. כְּרוּב לְמָזוֹן וּתְרָדִין516 לִרְפוּאָה. אוֹי לוֹ לַבַּיִת517 שֶׁהַלֶּפֶת עוֹבֶרֶת בְּתוֹכוֹ (שם).

רלז שָׁנִינוּ: אַחַר כָּל־אֲכִילָתְךָ אֱכֹל מֶלַח, וְאַחַר כָּל־שְׁתִיָּתְךָ שְׁתֵה מַיִם – וְאִי אַתָּה נִזּוֹק.

אָכַל כָּל־מַאֲכָל וְלֹא אָכַל מֶלַח, שָׁתָה כָל־מַשְׁקִין וְלֹא שָׁתָה מַיִם – בַּיּוֹם יִדְאַג מִן רֵיחַ הַפֶּה, וּבַלַּיְלָה יִדְאַג מִפְּנֵי אַסְכְּרָה518.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמְקַפֶּה519 אֲכִילָתוֹ בְּמַיִם אֵינוֹ בָא לִידֵי חֳלִי־מֵעָיִם. וְכַמָּה? – אָמַר רַב חִסְדָּא: קִיתוֹן לְפַת520.

אָמַר רַב מָרִי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: הָרָגִיל בַּעֲדָשִׁים אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם מוֹנֵעַ אַסְכְּרָה מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, אֲבָל כָּל־יוֹם לֹא. – לָמָּה? – מִשּׁוּם שֶׁקָּשֶׁה לְרֵיחַ הַפֶּה.

וְאָמַר רַב מָרִי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: הָרָגִיל בְּחַרְדָּל אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם מוֹנֵעַ חֳלָאִים מִבֵּיתוֹ. אֲבָל כָּל יוֹם לֹא. – לָמָּה? – מִשּׁוּם שֶׁקָּשֶׁה לְחֻלְשַׁת הַלֵּב.

אָמַר רַ' חִיָּא בַר אָשֵׁי אָמַר רַב: הָרָגִיל בְּדָגִים קְטַנִּים אֵינוֹ בָא לִידֵי חֳלִי מֵעָיִם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדָּגִים קְטַנִּים מַפְרִין וּמַרְבִּין וּמַבְרִין גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם. אָמַר רַ' חַמָּא בְּרַ' חֲנִינָא: הָרָגִיל בְּקֶצַח521 אֵינוֹ בָא לִידֵי כְאֵב־לֵב. הֵשִׁיבוּ: רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: קֶצַח אֶחָד מִשִּׁשִּׁים סִמָּנֵי הַמָּוֶת הוּא, וְהַיָּשֵׁן לְמִזְרַח גָּרְנוֹ522 – דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ?

– לֹא קָשֶׁה: כָּאן בְּרֵיחוֹ523 וְכָאן בְּטַעְמוֹ.

אִמּוֹ שֶׁל רַ' יִרְמִיָה הָיְתָה אוֹפָה הַפַּת וּמַדְבֶּקֶת524 [אֶת הַקֶּצַח] וּמְקַלַּפְתּוֹ525 (בר' מ.).

רלח אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעַאי: אֱכֹל בָּצָל וְשֵׁב בְּצֵל, וְלֹא תֹּאכַל אַוָּזִין וְתַרְנְגֹלִים וִיהֵא לִבְּךָ רוֹדֵף עָלֶיךָ526 (פסח' קיד.).

רלט צְנוֹן מְחַתֵּךְ מַאֲכָל527, חֲזֶרֶת מְהַפֵּךְ מַאֲכָל, קִשּׁוּת528 מַרְחִיב בְּנֵי־מֵעָיִם.

– וַהֲלֹא שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם “קִשּׁוּאִים” – מִפְּנֵי שֶׁקָּשִׁים לְגוּפוֹ שֶׁל אָדָם כַּחֲרָבוֹת?

– לֹא קָשֶׁה: כָּאן בִּגְדוֹלִים, כָּאן בִּקְטַנִּים (ע“ז יא.; ע”י).

רמ רַ' יִרְמְיָה חָלָה. בָּא אֶצְלוֹ רוֹפֵא לְרַפְּאוֹתוֹ. רָאָה דְלַעַת529 מֻנַּחַת בְּבֵיתוֹ. הִנִּיחוֹ וְיָצָא. אָמַר: מַלְאַךְ־הַמָּוֶת יֶשׁ־לוֹ לָזֶה בְּבֵיתוֹ530 – וַאֲנִי אָבוֹא לְרַפְּאוֹתוֹ! (נדר' מט.).

רמא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חֲמִשָּׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְשׁוּם: מַשְׂבִּיעַ וּמַשְׁחִין531 וּמַצְהִיל פָּנִים וּמַרְבֶּה הַזֶּרַע וְהוֹרֵג כִּנִּים שֶׁבִּבְנֵי־מֵעָיִם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מַכְנִיס אַהֲבָה532 וּמוֹצִיא אֶת־הַקִּנְאָה (ב"ק פב.).

רמב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַסְפַּרְגּוֹס533 יָפֶה לַלֵּב וְטוֹב לָעֵינַיִם וְכָל־שֶׁכֵּן לִבְנֵי־מֵעָיִם, וְהָרָגִיל בּוֹ יָפֶה לְכָל־גּוּפוֹ, וְהַמִּשְׁתַּכֵּר הֵימֶנּוּ קָשֶׁה לְכָל־גּוּפוֹ (בר' נא.).

רמג שָׁנִינוּ: שְׁלשָׁה מַרְבִּים אֶת־הַזֶּבֶל534 וְכוֹפְפִים אֶת־הַקּוֹמָה וְנוֹטְלִים אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הֵם: פַּת קִבָּר וְשֵׁכָר חָדָשׁ וְיָרָק (עיר' נה, נו).

רמד תְּמָרִים – שַׁחֲרִית וְעַרְבִית יָפוֹת, בְּמִנְחָה רָעוֹת, בַּצָּהֳרַיִם – אֵין כְּמוֹתָן, וּמְבַטְּלוֹת שְׁלשָׁה דְבָרִים: מַחֲשָׁבָה רָעָה535 וָחֳלִי־מֵעַיִם וְתַחְתּוֹנִיּוֹת536 (כת' י:).

רמה יָפֶה סִפְסוּף537 שֶׁאָכַלְנוּ בְּיַלְדוּתֵנוּ מֵאֲפַרְסְקִין שֶׁאָכַלְנוּ בְזִקְנוּתֵנוּ (ירוש' פאה פ“ז, ה”ד).

רמו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִי שֶׁאֲחָזוֹ בֻלְמוֹס538 מַאֲכִילִין אוֹתוֹ דְּבַשׁ וְכָל־מִינֵי מְתִיקָה, שֶׁהַדְּבַשׁ וְכָל־מִינֵי מְתִיקָה מְאִירִים עֵינָיו שֶׁל אָדָם.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: פַּעַם אַחַת אֲחָזַנִי בֻלְמוֹס וְרַצְתִּי לְמִזְרָחָהּ שֶׁל תְּאֵנָה539, וְקִיַּמְתִּי בְעַצְמִי: “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ”540, שֶׁשָּׁנָה רַב יוֹסֵף: הָרוֹצֶה לִטְעוֹם טַעַם תְּאֵנָה יִפְנֶה לְמִזְרָחָהּ.

רַ' יְהוּדָה וְרַ' יוֹסֵי הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדָּרֶךְ. אֲחָזוֹ בֻלְמוֹס לְרַ' יְהוּדָה, קִפַּח אֶת־הָרוֹעֶה541 וְאָכַל אֶת־פִּתּוֹ. אָמַר לוֹ רַ' יוֹסֵי: קִפַּחְתָּ אֶת־הָרוֹעֶה! כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְעִיר אֲחָזוֹ בֻלְמוֹס לְרַ' יוֹסֵי, הִקִּיפוּהוּ לְגִינִין וּקְעָרוֹת542. אָמַר לוֹ רַ' יְהוּדָה: אֲנִי קִפַּחְתִּי אֶת־הָרוֹעֶה וְאַתָּה קִפַּחְתָּ אֶת־הָעִיר כֻּלָּהּ (יומא פג:).

רמז הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: רַוְחָא לִבְסִימָא שְׁכִיחָא (רֶוַח מָצוּי לְמַעֲדַנִּים543) (עיר' פב.).

רמח אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי: [אֵלּוּ] דְבָרִים שֶׁהָעוֹשֶׂה אוֹתָם מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ וְדָמוֹ בְרֹאשׁוֹ: הָאוֹכֵל שׁוּם קָלוּף וּבָצָל קָלוּף וּבֵיצָה קְלוּפָה, וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין מְזוּגִים שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם הַלַּיְלָה, וְהַלָּן בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת, וְהַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו וְזוֹרְקָן לִרְשׁוּת־הָרַבִּים (נדה יז.).

רמט שְׁלשָׁה מַשְׁקִין אֲסוּרִים מִשּׁוּם גִּלּוּי544: הַמַּיִם וְהַיַּיִן וְהֶחָלָב (תרומ' פ“ח, מ”ד).

רנ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם לֹא מִן הַנְּהָרוֹת וְלֹא מִן הָאֲגַמִּים בַּלָּיְלָה, וְאִם שָׁתָה – דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה (פסח' קיב.).

רנא אָמַר רַב אַמִּי: צְרִיכִין לָחשׁ לְמָה שֶׁהַבְּרִיּוֹת חוֹשְׁשִׁין: אָסוּר לְאָדָם545 לִתֵּן פְּרוּטוֹת לְתוֹךְ הַפֶּה, תַּבְשִׁיל תַּחַת הַמִּטָּה וּפַת תַּחַת בֵּית־הַשֶּׁחִי, וְלִתְחוֹב סַכִּין לְתוֹךְ הַצְּנוֹן וּלְתוֹךְ הָאֶתְרוֹג (ירוש' תרומ' פ“ח, ה”ג).

רנב רַ' יוֹחָנָן אָמַר: אָסוּר לֵילֵךְ בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל מְצֹרָע אַרְבַּע אַמּוֹת, וְרַ' שִׁמְעוֹן אָמַר: אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה. וְלֹא נֶחֱלָקוּ, מִי שֶׁאָמַר אַרְבַּע אַמּוֹת – בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הָרוּחַ יוֹצֵא, וּמִי שֶׁאָמַר מֵאָה אַמָּה – בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ יוֹצֵא.

רַ' מֵאִיר לֹא אָכַל בֵּיצִים מִמְּבוֹאוֹת שֶׁל מְצֹרָע. רַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי לֹא הָיוּ נִכְנָסִין לִמְבוֹאוֹת שֶׁל מְצֹרָע. רֵישׁ־לָקִישׁ כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶחָד מֵהֶם בָּעִיר הָיָה זוֹרֵק בּוֹ אֲבָנִים. אָמַר לוֹ: צֵא לִמְקוֹמֶךָ546, לֹא תְזַהֵם547 אֶת־הַבְּרִיּוֹת! רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶחָד מֵהֶם הָיָה מִתְחַבֵּא מִמֶּנּוּ (ויק"ר טז).

––––––––

רנג אָמַר רַ' יַנַּאי: “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”548 – זֶה אַסְטְנִיס549, “וְטוֹב־לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד”550 – זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה551 (ב"ב קמה:).

רנד אָמַר שְׁמוּאֵל: שִׁנּוּי וֶסֶת552 תְּחִלַּת חֳלִי־מֵעָיִם.

“כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”553 – וַהֲרֵי יֵשׁ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים־טוֹבִים554? – כִּשְׁמוּאֵל555 (כת' קי:).

רנה שָׁנִינוּ: אָכַל וְלֹא שָׁתָה – אֲכִילָתוֹ דָם, וְזֶהוּ תְּחִלַּת חֳלִי־מֵעָיִם; אָכַל וְלֹא הָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת – אֲכִילָתוֹ מַרְקֶבֶת, וְזֶהוּ תְּחִלַּת רֵיחַ רָע556; הַנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו557 וְאָכַל – דּוֹמֶה לְתַנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ עַל גַּבֵּי אֶפְרוֹ, וְזֶהוּ תְּחִלַּת רֵיחַ זֻהֲמָא558 (שבת מא.).

רנו אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ לְרַ' נָתָן: אֱכֹל שְׁלִישׁ וּשְׁתֵה שְׁלִישׁ וְהַנַּח שְׁלִישׁ559: לִכְשֶׁתִּכְעַס תַּעֲמֹד עַל מִלּוּאֶךָ560.

שָׁנָה רַ' חִיָּא: הָרוֹצֶה שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי חֳלִי מֵעַיִם יְהֵא רָגִיל בְּטִבּוּל561 קַיִץ וָחֹרֶף. סְעֻדָּתְךָ שֶׁהֲנָאָתְךָ מִמֶּנָּה562 מְשֹׁךְ יָדְךָ הֵימֶנָּה563. וְאַל תַּשְׁהֶה עַצְמְךָ564 בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִנְקָבֶיךָ (גיט' ע.).

רנז אָמַר רַב אַחָאי: הַמַּשְׁהֶה אֶת־נְקָבָיו עוֹבֵר מִשּׁוּם “לֹא־תְשַׁקְּצוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם”565 (מכ' טז:).

רנח אָמַר לוֹ רַב הוּנָא לְרַבָּה בְנוֹ: מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה מָצוּי566 לִפְנֵי רַב חִסְדָּא, שֶׁשְּׁמוּעָתוֹ מְחֻדָּדֶת? אָמַר לוֹ: מַה לִּי לֵילֵך אֶצְלוֹ? כְּשֶׁאֲנִי בָא אֶצְלוֹ הוּא עוֹסֵק עִמִּי בִּדְבָרִים שֶׁל מַה־בְּכָךְ; אוֹמֵר לִי: מִי שֶׁנִּכְנַס לְבֵית־הַכִּסֵּא לֹא יֵשֵׁב בְּהֶדְיָא567 וְלֹא יִטְחַר הַרְבֵּה568, שֶׁאוֹתָהּ כַּרְכֶּשֶׁת569 יוֹשֶׁבֶת עַל שָׁלשׁ שִׁנַּיִם, וְשֶׁמָּא יִשְׁתַּמְּטוּ שִׁנֵּי הַכַּרְכֶּשֶׁת וּבָא לִידֵי סַכָּנָה. אָמַר לוֹ: הוּא עוֹסֵק בְּחַיֵּי הַבְּרִיּוֹת וְאַתָּה אוֹמֵר בִּדְבָרִים שֶׁל מַה־בְּכָךְ! – כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁתֵּלֵךְ אֶצְלוֹ (שבת פב.).

רנט אָמַר לוֹ מִין אֶחָד לְרַ' יְהוּדָה: פָּנֶיךָ דּוֹמִין570 אוֹ כְמַלְוֵי־בְרִבִּית אוֹ כִמְגַדְּלֵי־חֲזִירִים. אָמַר לוֹ: בַּיְּהוּדִים שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים571; אֶלָּא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בֵּית־הַכִּסֵּא יֶשׁ־לִי מִבֵּיתִי וְעַד בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, וְכָל־שָׁעָה וְשָׁעָה לְכָל־אֶחָד572 וְאֶחָד אֲנִי נִכְנָס (נדר' מט; ע"י).

רס אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי בֶּן קְצַרְתָּה: שֵׁשׁ דְּמָעוֹת הֵן, שָׁלשׁ יָפוֹת וְשָׁלשׁ רָעוֹת: שֶׁל עָשָׁן וְשֶׁל בְּכִי וְשֶׁל בֵּית־הַכִּסֵּא573 – רָעוֹת; שֶׁל סַם וְשֶׁל שְׂחוֹק וְשֶׁל פֵּרוֹת574 – יָפוֹת (שבת קנא, קנב).

רסא צֹאַת־הַחֹטֶם וְצֹאַת הָאֹזֶן רֻבָּן קָשֶׁה וּמִעוּטָן יָפֶה (ב"מ קז:).

––––––––

רסב חֲמוּרָה סַכָּנָה מֵאִסּוּר575 (חול' י.).

רסג הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִצִּנִּים פַּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם”576 (כת' ל.).

רסד אֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס577 (עפ"י פסח' סד.).

רסה אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֵׂה נִסִּים578 (בר' ס.).

רסו לָאו בְּכָל־שָׁעָה וְשָׁעָה מִתְרַחֵשׁ נֵס (מג' ז:).

רסז כָּל־מָקוֹם שֶׁקָּבוּעַ הַנֵּזֶק אֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס (קיד' לט.).

רסח אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה (ירוש' שבת פ“ב, ה”ו; ב"ר צא).

רסט בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת שָׂטָן מָצוּי לְקַטְרֵג: הַשָּׁרוּי579 בְּבַיִת רָעוּעַ וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וְהַמְפָרֵשׁ בַּיָּם580 (קה"ר ג).

רע אָמַר רַ' יִצְחָק: שְׁלשָׁה דְבָרִים מַזְכִּירִין עֲוֹנוֹתָיו581 שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הֵם: קִיר נָטוּי וְעִיּוּן־תְּפִלָּה582 וּמוֹסֵר דִּין עַל583 חֲבֵרוֹ לַשָּׁמָיִם (בר' נה.).

רעא רַ' יוֹסֵי בֶן חֲלַפְתָּא נִכְנַס לְסִמְטָא584 וְהָיָה הַחַמָּר585 מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו. הִגִּיעוּ לְבֵית־שִׁיחַ586 אֶחָד, אָמַר לוֹ הַחַמָּר: מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִרְחוֹץ. אָמַר לוֹ: לֹא תְסַכֵּן עַצְמֶךָ. אָמַר לוֹ [הַחַמָּר]: לְהִתְרַחֵץ מִטֻּמְאָתִי אֲנִי מְבַקֵּשׁ. אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל תְּסַכֵּן עַצְמֶךָ. כֵּוָן שֶׁלֹּא שָׁמַע לוֹ אָמַר לוֹ: יֵרֵד587 וְלֹא יַעֲלֶה – וְכֵן הָיָה (ירוש' בר' פ“ג, ה”ד).

רעב אָמַר רַ' יַנַּאי: לְעוֹלָם אַל יַעֲמוֹד אָדָם בִּמְקוֹם סַכָּנָה, לוֹמַר שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס, שֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס, וְאִם עוֹשִׂין לוֹ נֵס מְנַכִּין588 לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו.

אָמַר רַ' חָנִין: מִנַּיִן? – שֶׁנֶּאֱמַר: “קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל־הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת־עַבְדֶּךָ”589 – אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא עַל הַנֵּס שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לִי אַתָּה מְנַכֶּה לִי מִזְּכֻיּוֹתַי וְנִמְצֵאתִי קָטֹן מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל־הָאֱמֶת (שבת לב.; תענ' כ:; ע"י).

רעג בִּנְהַרְדְּעָא הָיָה כֹתֶל רָעוּעַ, שֶׁלֹּא הָיוּ רַב וּשְׁמוּאֵל עוֹבְרִים תַּחְתָּיו אַף־עַל־פִּי שֶׁעָמַד בִּמְקוֹמוֹ590 שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה לְשָׁם. אָמַר שְׁמוּאֵל לְרַב: נֵלֵךְ וְנַקִּיף. אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו אֵינִי צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה עִמָּנוּ, שֶׁזְּכוּתוֹ מְרֻבָּה וְאֵינִי מִתְיָרֵא (תענ' כ:).

רעד רַב הוּנָא הָיָה לוֹ יַיִן בְּבַיִת רָעוּעַ, וּבִקֵּשׁ לְפַנּוֹתוֹ. הִכְנִיס אֶת־רַב אַדָּא591 בַר אַהֲבָה לְשָׁם וּמְשָׁכוֹ בְּדִבְרֵי תוֹרָה עַד שֶׁפִּנָּה. לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ נָפַל הַבָּיִת. הִרְגִּישׁ רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה וְהִקְפִּיד: סָבַר לָהּ כְּרַ' יַנַּאי592 (שם).

רעה כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה (ירוש' בר' פ“ד, ה”ד).

רעו אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יֵצֵא אָדָם בְּ“כִי־טוֹב593” וְיִכָּנֵס בְּ“כִי־טוֹב”, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ”594 (תענ' י:).

רעז הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ קֹדֶם קְרִיאַת־הַגֶּבֶר595 דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ (יומא כא.).

רעח הַכְנִיסוּ חַמָּה לָעִיר596 (תענ' י:).

רעט אָמַר לוֹ רַב לְרַב אַסִּי: אַל תָּדוּר בְּעִיר שֶׁרֹאשָׁהּ רוֹפֵא597, וְאַל תָּדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין הַסּוּס צוֹנֵף598 בָּהּ וְאֵין הַכֶּלֶב נוֹבֵחַ בָּהּ (פסח' קיג.).


י. מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם. עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת

רפ “אֶעֱשֶׂה־לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ”599 – כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעָה הָאָרֶץ “אֶעֱשֶׂה־לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ” מִיָּד רָעֲדָה וְרָעֲשָׁה וְאָמְרָה: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֵין בִּי כֹחַ לָזוּן אֶת־בְּנֵי אָדָם. אָמַר לָהּ: אֲנִי וְאַתְּ נָזוּן אוֹתָם – וְחָצוּ600 בֵינֵיהֶם (מדה“ג ברא'; פדר”א יב).

רפא אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן: “וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ”601 – זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֲנִי וַחֲמוֹרִי נֹאכַל בְּאֵבוּס אֶחָד602! כֵּוָן שֶׁאָמַר לוֹ: “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם603604 – מִיָּד נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ.

אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: אַשְׁרֵינוּ שֶׁלֹּא עָמַדְנוּ בָּרִאשׁוֹנָה605.

אָמַר אַבַּיֵּי: וַעֲדַיִן לֹא נִצַּלְנוּ מִמֶּנָּה606, שֶׁהֲרֵי אָנוּ אוֹכְלִים עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה607 (פס' קיח.; ע"י).

רפב אָמַר רַ' יוֹחָנָן: קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּפְלַיִם כְּיוֹלֵדָה, שֶׁאִלּוּ בְיוֹלֵדָה נֶאֱמַר: “בְּעֶצֶב תֵּלְדִי”608, וּבִמְזוֹנוֹת נֶאֱמַר: “בְּעִצָּבוֹן609 תֹּאכֲלֶנָּה”610.

וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִן הַגְּאֻלָּה, שֶׁאִלּוּ בִגְאֻלָּה כָּתוּב: “הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל־רָע”611 – מַלְאָךְ בִּלְבָד, וְאִלּוּ בִמְזוֹנוֹת כָּתוּב: “הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי”612.

אָמַר רַב שֵׁיזְבִי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: “נֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר”613, וְסָמוּךְ לוֹ: “לְגֹזֵר יַם־סוּף לִגְזָרִים”614 (שם).

רפג רַ' אֶלְעָזָר אָמַר: הִקִּישׁ פַּרְנָסָה לִגְאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ”615, וְסָמוּךְ לוֹ: “נֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר”616 – מַה־גְּאֻלָּה פְּלָאִים617 אַף פַּרְנָסָה פְּלָאִים (ב"ר כ).

רפד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ וְהִנִּיחָה בֵן לִינוֹק, וְלֹא הָיָה לוֹ שְׂכַר מֵינִיקָה לִתֵּן, וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס וְנִפְתְּחוּ לוֹ דַּדִּין כִּשְׁנֵי דַדֵּי אִשָּׁה וְהֵינִיק אֶת־בְּנוֹ.

אָמַר רַב יוֹסֵף: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל אָדָם זֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס כָּזֶה. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: אַדְּרַבָּה, כַּמָּה גָרוּעַ אָדָם זֶה, שֶׁנִּשְׁתַנּוּ לוֹ סִדְרֵי־בְרֵאשִׁית618.

אָמַר רַב יְהוּדָה: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ עָלָיו סִדְרֵי־בְרֵאשִׁית (שבת נג:).

רפה “יָדַע לֶכְתְּךָ”619 – הִלּוּכְךָ, לִכְלוּכְךָ, צַעַרְךָ בְּפַרְנָסָתֶךָ (ילק"ש תהל' כג).

רפו אֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר (פס' נד:).

––––––––

רפז אָמַר רַב נָתָן בַּר אַבָּא אָמַר רַב: כָּל־הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן אֲחֵרִים עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה, יָדַע כִּי־נָכוֹן בְּיָדוֹ יוֹם חשֶׁךְ”620. רַב חִסְדָּא אָמַר: אַף חַיָּיו אֵינָם חַיִּים.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים, וְאֵלּוּ הֵם: הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, וּמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת עָלָיו, וּמִי שֶׁיִּסּוּרִין מוֹשְׁלִין בְּגוּפוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק621 אֶחָד (ביצה לב:; ע"י).

רפח רַ' אַחַאי בֶּן־יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: הָאוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ דּוֹמֶה לְתִינוֹק הַמִּתְגַּדֵּל עַל שְׁדֵי אִמּוֹ.

הוּא הָיָה אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו, וַאֲפִלּוּ אוֹכֵל אָדָם מִשֶּׁל אָבִיו וּמִשֶּׁל אִמּוֹ וּמִשֶּׁל בָּנָיו אֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִשֶּׁל אֲחֵרִים (אדר"נ לא).

רפט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמְצַפֶּה לִשְׂכַר אִשְׁתּוֹ וְרֵחַיִם – אֵינוֹ רוֹאֶה סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם (פס' נ:).

רצ אָדָם רוֹצֶה בְּקַב שֶׁלּוֹ622 מִתִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁל חֲבֵרוֹ (ב"מ לח.).

רצא “עֲלֵה־זַיִת טָרָף בְּפִיהָ”623 – מֵהֵיכָן הֵבִיאָה אוֹתוֹ? רַ' בֵיבַי אָמַר: נִפְתְּחוּ לָהּ שַׁעֲרֵי גַן־עֵדֶן וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ. אָמַר רַ' אַבָּהוּ: אִלּוּ מִגַּן־עֵדֶן הֵבִיאָה אוֹתוֹ לֹא הָיְתָה מְבִיאָה דָבָר מְעֻלֶּה624: אוֹ קִנָּמוֹן אוֹ בַלְסָמוֹן625? אֶלָּא רֶמֶז רָמְזָה לוֹ לְנֹחַ, אָמְרָה לוֹ: מוּטָב מַר זֶה מִתַּחַת יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְלֹא מָתוֹק מִתַּחַת יָדֶיךָ (ב“ר לג; ילק”ש נח).

רצב אָמַר רַ' יִרְמִיָה בֶּן אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִנֵּה עֲלֵה־זַיִת טָרָף בְּפִיהָ”626 – אָמְרָה יוֹנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל־עוֹלָם, יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוּרִים כַּזַּיִת וּמְסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְאַל יִהְיוּ מְתוּקִים כִּדְבַשׁ וּתְלוּיִם בְּיַד בָּשָׂר וָדָם (עיר' יח:).

רצג עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת (שבת קיח.).

רצד מְכֹר עַצְמְךָ לַעֲבוֹדָה שֶׁהִיא זָרָה לְךָ וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת (ירוש' בר' פ“ט, ה”ב).

רצה רַ' יוֹחָנָן וְרַ' אֶלְעָזָר אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: כֵּוָן שֶׁנִּצְרַךְ אָדָם לַבְּרִיּוֹת פָּנָיו מִשְׁתַּנּוֹת כִּכְרוּם627, שֶׁנֶּאֱמַר: “כְּרֻם־זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם”628 – מַהוּ “כְּרוּם”? כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמָר: עוֹף אֶחָד יֵשׁ בִּכְרַכֵּי הַיָּם, “כְּרוּם” שְׁמוֹ, וְכֵוָן שֶׁחַמָּה זוֹרַחַת עָלָיו מִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה גְוָנִים629. וְרַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: כְּאִלּוּ נָדוֹן בִּשְׁנֵי דִינִים – אֵשׁ וָמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ – בָּאנוּ־בָאֵשׁ וּבַמַּים”630 (בר' ו:).

רצו קָשָׁה עֲנִיּוּת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים מַכּוֹת (ב"ב קטז.).

רצז אֵין לְךָ מִדָה קָשָׁה מִן הָעֲנִיּוּת, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מְדֻקְדָּק631 בָּעֲנִיּוּת כְּאִלּוּ דְבוּקִים בּוֹ כָּל־יִסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּכְאִלּוּ בָאוּ עָלָיו כָּל־הַקְּלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה־תוֹרָה. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: אִלּוּ נִתְקַבְּצוּ כָל־יִסּוּרִין לְצַד אֶחָד וְהָעֲנִיּוּת לְצַד אֶחָד – הָעֲנִיּוּת מַכְרַעַת לְכֻלָּן. בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁהָיָה הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אִיּוֹב לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאוֹמֵר לוֹ: נָתַתָּ לּוֹ מָמוֹן וּבָנִים וְאַתָּה חָס עֲלֵיהֶם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא [לְאִיּוֹב]: מָה אַתָּה רוֹצֶה, עֲנִיּוּת אוֹ יִסּוּרִים? אָמַר לוֹ אִיּוֹב לְרִבּוֹן הָעוֹלָם: מְקַבֵּל אֲנִי עָלַי כָּל־יִסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא עֲנִיּוּת (שמ"ר לא).

רצח אִמִּיקַנְטְרוֹן632 הָיָה כוֹתֵב לְאַדְרְיָנוֹס קֵיסָר, אָמַר לוֹ: אִם לְמוּלִים אַתָּה שׂוֹנֵא – אֵלּוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים633; אִם לִמְשַׁמְּרֵי שַׁבָּת אַתָּה שׂוֹנֵא – אֵלּוּ הַכּוּתִים; הֲרֵי אֵין אַתָּה שׂוֹנֵא אֶלָּא הָאֻמָּה הַזֹּאת634 בִּלְבָד – אֱלֹהֶיהָ635 יִפָּרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ. גָּזַר אַדְרְיָנוֹס636: כָּל־מִי שֶׁעָשָׂה כֵן637 יְפַרְסֵם638 אֶת־עַצְמוֹ לַמֶּלֶךְ, שֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה לִתֶּן לוֹ דָבָר. הָלַךְ אֶחָד וּפִרְסֵם אֶת־עַצְמוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ: יִּשְׂאוּ אֶת־רֹאשׁוֹ [מֵעָלָיו]. אָמַר לוֹ [הַמֶּלֶךְ]: לָמָה אָמַרְתָּ כֵּן? אָמַר לוֹ: שֶׁאַתָּה מְפַנֶּה אוֹתוֹ הָאִישׁ מִשָּׁלשׁ דְּאָגוֹת רָעוֹת. אָמַר לוֹ: מָה הֵן? אָמַר לוֹ: נַפְשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ מְבַקֶּשֶׁת אֶצְלוֹ לֶאֱכֹל בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב וְאֵין לוֹ מַה לִּתֵּן לָהּ, וְכֵן אִשְׁתּוֹ וְכֵן בָּנָיו, אָמַר אַדְרְיָנוֹס: הוֹאִיל וְהוּא חַי חַיִּים רָעִים, הַנִּיחוּ לוֹ. קָרָא עַל עַצְמוֹ: “וְשָׂנֵאתִי אֶת־הַחַיִּים”639 (קה"ר כ).

רצט עֲנִיּוּת כְּמִיתָה. עָנִי חָשׁוּב כְּמֵת (נדר' ו:; עפ"י שם סד:).

ש דִּקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת640 מַעֲבִירִים אֶת־הָאָדָם עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ (עיר' מא:).

שא שָׁנִינוּ, רַ' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים עַל מִדָּה זוֹ641, שֶׁאִם הוּא לֹא בָא – בָּא בְנוֹ, וְאִם בְּנוֹ לֹא בָא – בָּא בֶן בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה”642. – שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: גַּלְגַּל הוּא643 שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (שבת קנא:).

שב “כִּי־אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים”644 – לְמָה דוֹמֶה הָעוֹלָם־הַזֶּה? לְגַלְגַּל שֶׁבַּגִּנָּה645, כְּלֵי חֶרֶס שֶׁבּוֹ הַתַּחְתּוֹנִים עוֹלִים מְלֵאִים וְהָעֶלְיוֹנִים יוֹרְדִים רֵיקָנִים. כָּךְ לֹא כָל־מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר הַיּוֹם הוּא עָשִׁיר לְמָחָר, וְלֹא מִי שֶׁהוּא עָנִי הַיּוֹם עָנִי לְמָחָר. לָמָּה? שֶׁגַּלְגַּל הוּא הָעוֹלָם (שמ"ר לא).

שג שָׁאֲלָה מַטְרוֹנָא אֶת־רַ' יוֹסֵי בֶן חֲלַפְתָּא: לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־עוֹלָמוֹ? אָמַר לָהּ: לְשִׁשָּׁה יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי שֵׁשֶׁת־יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ”646. אָמְרָה לוֹ: וּמִן אוֹתָהּ שָׁעָה עַד הַיּוֹם מַה הוּא עוֹשֶׂה? אָמַר לָהּ: עוֹשֶׂה סֻלָּמוֹת, מַעֲלֶה לָזֶה מוֹרִיד לָזֶה, מַעֲשִׁיר לָזֶה מוֹרִישׁ לָזֶה (תנח' וישלח).

שד רַ' אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת עָנִי גָדוֹל הָיָה. הִקִּיז דָּם וְלֹא הָיָה לוֹ מַה־לִּטְעוֹם. מָצָא בֶן־שׁוּם647 וְהֵטִיל לְתוֹךְ פִּיו, תַּשׁ כֹּחוֹ וְנִתְנַמְנֵם. נִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ, רָאוּהוּ שֶׁהוּא בוֹכֶה וְשׂוֹחֵק וְצִיצִית648 שֶׁל אֵשׁ יוֹצֵאת מִמִּצְחוֹ. כְּשֶׁנֵּעוֹר אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה הָיִיתָ שׂוֹחֵק וּבוֹכֶה וְצִיצִית שֶׁל אֵשׁ יָצְאָה מִמִּצְחֶךָ? אָמַר לָהֶם: שֶׁרָאִיתִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב עִמִּי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עַד מָתַי אֶצְטַעֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה? אָמַר לִי: אֶלְעָזָר בְּנִי! נוֹחַ לְךָ שֶׁאֶהֱפֹךְ אֶת־הָעוֹלָם לִתְחִלָּתוֹ – אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא נוֹלָד בְּשָׁעָה שֶׁל מְזוֹנוֹת649. אָמַרְתִּי לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּל־כָּךְ – וְאֶפְשָׁר650!? אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁנִים שֶׁחָיִיתִי מְרֻבּוֹת אוֹ אֵלּוּ שֶׁאֶחְיֶה? אָמַר לִי: אֵלּוּ שֶׁחָיִיתָ. אָמַרְתִּי לְפָנָיו: אִם כֵּן – אֵינִי רוֹצֶה. אָמַר לִי: בִּשְׂכַר זֶה שֶׁאָמַרְתָּ: “אֵינִי רוֹצֶה” – אֶתֵּן לְךָ לָעוֹלָם־הַבָּא שְׁלשָׁה־עָשָׂר נְהָרוֹת שֶׁל שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן טְהוֹרִים כִּפְרָת וְחִדֶּקֶל וְתִתְעַדֵּן בָּהֶם. אָמַרְתִּי לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, זֶה – וְלֹא יוֹתֵר!? אָמַר לִי: וְלַחֲבֵרֶיךָ מָה אֶתֵּן? אָמַרְתִּי לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כְּלוּם מִבָּשָׂר־וָדָם שֶׁאֵין לוֹ אֲנִי מְבַקֵּשׁ? טָפַח651 בְּאֶצְבַּע עַל מִצְחִי וְאָמַר לִי: אֶלְעָזָר בְּנִי, חִצַּי אֲשַׁלַּח בָּךְ! (תענ' כה.; ע"י).

שה “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”652 – וַהֲרֵי יֵשׁ שַׁבָּתוֹת653 וְיָמִים־טוֹבִים?

– כִּשְׁמוּאֵל, שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל: שִׁנּוּי וֶסֶת654 תְּחִלַּת חֳלִי־מֵעָיִם.

בֶּן סִירָא אוֹמֵר: אַף לֵילוֹת –

בְּשֵׁפֶל גַּגִּים655 גַּגּוֹ וּבִמְרוֹם הָרִים כַּרְמוֹ.

מִמְּטַר גַּגִּים לְגַגּוֹ וּמֵעֲפַר כַּרְמוֹ לִכְרָמִים (כת' קי:).

שו בָּתַר עַנְיָא אָזְלָא עֲנְיוּתָא (אַחַר הֶעָנִי הוֹלֶכֶת הָעֲנִיּוּת) (ב"ק צב.).

שז כַּרְכֻּשְׁתָּא וְשֻׁנָּרָא656 עֲבַדוּ הִלּוּלָא מִתַּרְבָּא דְּבִישׁ־גַּדָּא (הַחֻלְדָּה וְהֶחָתוּל עָשׂוּ מִשְׁתֶּה מֵחֶלְבּוֹ שֶׁל רַע־הַמַּזָּל) (סנה' קה.).

שח עַל פֶּתַח657 הַחֲנֻיּוֹת658 מְרֻבִּים אַחִים וְאוֹהֲבִים, וְעַל פֶּתַח הָעֹנִי לֹא אַחִים וְלֹא אוֹהֲבִים (שבת לב.).

שט בֶּן־זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ (אב' ד).

שי שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵיזֶה עָשִׁיר? – כָּל־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ נָחַת רוּחַ בְּעָשְׁרוֹ, דִּבְרֵי רַ' מֵאִיר; רַ' טַרְפוֹן אוֹמֵר: כָּל־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מֵאָה כְרָמִים וּמֵאָה שָׂדוֹת וּמֵאָה עֲבָדִים שֶׁעוֹבְדִים בָּהֶם; רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אִשָּׁה נָאָה בְּמַעֲשִׂים; רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ בֵּית־הַכִּסֵּא סָמוּךְ לְשֻׁלְחָנוֹ659 (שבת כ"ה:).

שיא “וּבְחֹסֶר כֹּל”660 – אָמַר רַ' אַמִּי אָמַר רַב: בְּלֹא נֵר וּבְלֹא שֻׁלְחָן; רַב חִסְדָּּא אָמַר: בְּלֹא אִשָּׁה; רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: בְּלֹא שָׁמֶשׁ; רַב נַחֲמָן אָמַר: בְּלֹא דֵעָה. שָׁנוּ: בְּלֹא מֶלַח וּבְלֹא רְבָב661 (נדר' מא.).

שיב אָמַר אַבַּיֵּי: מְקֻבָּלִים אָנוּ: אֵין עָנִי אֶלָּא בְדֵעָה662 (שם).

שיג אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”663 – זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ קְצָרָה664, “וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד”665 – זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ רְחָבָה (ב"ב קמה:).

שיד אֵין עֲנִיּוּת בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת (שבת קב:).

שטו חֲבֵרְךָ מֵת – אַשֵּׁר666, נִתְעַשֵּׁר – לֹא תְאַשֵּׁר (גיט' ל:).

––––––––

שטז כָּל־הָאֵבָרִים תְּלוּיִם בַּלֵּב וְהַלֵּב תָּלוּי בְּכִיס667 (ירוש' תרומ' פ“ח, ה”ד).

שיז שְׁלשָׁה דְבָרִים קָשִׁים לַגּוּף: מַכַּת הַלֵּב קָשָׁה לַגּוּף, מַכַּת חֳלִי־מֵעַיִם קָשָׁה מִמַּכַּת הַלֵּב – וְחֶסְרוֹן־כִּיס קָשֶׁה מִכֻּלָּם (קה"ר ז).

שיח “וְאֵת כָּל־הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם”668 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו (פס' קיט.).

שיט אָמַר רַ' יוֹחָנָן: זְכוּרְנִי, שֶׁהָיוּ עוֹמְדוֹת אַרְבַּע סְאִים669 בְּסֶלַע, וְהָיוּ הַרְבֵּה נְפוּחֵי־רָעָב בִּטְבֶרְיָא – בְּאֵין אִסָּר670 (ב"ב צא:).

שכ יְהֵא אָדָם חָס עַל נְכָסָיו (ערכ' כד.).

שכא הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל (ר"ה כז.).

שכב נֶאֱמַר: “וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת־הַבַּיִת” וגו'671 – עַל מֶה חָסָה הַתּוֹרָה? עַל כְּלֵי חַרְסוֹ672 וְעַל פַּכּוֹ וְעַל טִפְיוֹ673. אִם כָּךְ חָסָה הַתּוֹרָה עַל מָמוֹנוֹ הַבָּזוּי674, קַל־וָחֹמֶר עַל מָמוֹנוֹ הֶחָבִיב; אִם כָּךְ חָסָה עַל שֶׁל רָשָׁע675, קַל־וָחֹמֶר עַל שֶׁל צַדִּיק (נגעים פי“ב, מ”ה).

שכג “וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ”676 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר עַל פַּכִּים קְטַנִּים677. מִכָּאן לַצַּדִּיקִים, שֶׁחָבִיב עֲלֵיהֶם מָמוֹנָם יוֹתֵר מִגּוּפָם. וְכָל כָּךְ לָמָּה? לְפִי שֶׁאֵין פּוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם בְּגָזֵל (חול' צא.).

שכד נְשֹׁרֶת678 בַּבַּיִת קָשָׁה לַעֲנִיּוּת (פסח' קיא:).

שכה אָדָם אֶחָד הָיָה מְחַזֵּר עָלָיו679 שַׂר שֶׁל עֲנִיּוּת וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְנַצְּחוֹ, שֶׁהָיָה זָהִיר הַרְבֵּה בְּפֵרוּרִים680. פַּעַם אַחַת אָכַל פַּת עַל עֲשָׂבִים. אָמַר שַׂר שֶׁל עֲנִיּוּת: עַכְשָׁו וַדַּאי נָפַל בְּיָדִי681. לְאַחַר שֶׁאָכַל הֵבִיא מַעְדֵּר וְעָקַר הָעֲשָׂבִים וֶהֱטִילָם לַנָּהָר. שָׁמַע קוֹל אוֹמֵר: וַי שֶׁהוֹצִיאַנִי אָדָם זֶה מִבֵּיתוֹ!

אָמַר אַבַּיֵּי: מִתְּחִלָּה הָיִיתִי אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה מְכַבְּדִין682 הַפֵּרוּרִים – מִשּׁוּם נְקִיּוּת; אָמַר לִי מָר: מִשּׁוּם שֶׁקָּשֶׁה לַעֲנִיּוּת (חול' קה:).

שכו שַׂר שֶׁל מְזוֹנוֹת “נָקִיד683” שְׁמוֹ, שַׂר שֶׁל עֲנִיּוּת “נָבָל684” שְׁמוֹ (פסח' קיא:).

שכז לֹא יְהֵא מָמוֹנוֹ [שֶׁל אָדָם] חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ (ב"ק קיז:).

שכח חֲזָקָה685, אֵין אָדָם מַעֲמִיד עַצְמוֹ686 עַל מָמוֹנוֹ (שבת קנג).

שכט לְכָךְ נִקְרָא שְׁמָם “נְכָסִים” – שֶׁנִּכְסִים687 מִזֶּה וְנִגְלִין לָזֶה. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם “זוּזִין”? שֶׁזָּזִים מִזֶּה וְנִתָּנִים לָזֶה. “מָמוֹן”? – מָה אַתָּה מוֹנֶה688, אֵינוֹ כְלוּם! (במ"ר כב).

של אָמַר רַ' יִצְחָק: אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בַדָּבָר הַסָּמוּי מִן הָעָיִן689, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת־הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ690.

שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְדָבָר שֶׁאֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ691.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַנִּכְנָס לָמֹד אֶת־גָּרְנוֹ אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. הִתְחִיל לָמֹד אוֹמֵר: בָּרוּךְ הַשּׁוֹלֵחַ בְּרָכָה בַּכְּרִי692 הַזֶּה. מָדַד וְאַחַר־כָּךְ בֵּרַךְ הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת־שָׁוְא, לְפִי שֶׁאֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה לֹא בַדָּבָר הַשָּׁקוּל וְלֹא בַדָּבָר הַמָּדוּד וְלֹא בַדָּבָר הַמָּנוּי, אֶלָּא בַדָּבָר הַסָּמוּי מִן הָעָיִן (תענ' ח:).

––––––––

שלא הָרוֹאֶה קְדֵרָה בַּחֲלוֹם יְצַפֶּה לְשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “תִּשְׁפֹּת – שָׁלוֹם693 לָנוּ”694 (בר' נו:; ילק"ש, ישע' כו).

שלב כַּד מִשְׁלַם שְׂעוֹרֵי מִכַּדָּא, נָקֵשׁ וְאָתֵי תִגְרָא בְּבֵיתָא (כְּשֶׁכָּלוֹת הַשְּׂעוֹרִים מִן הַכַּד695 מְנַקֶּשֶׁת וּבָאָה696 מְרִיבָה בַּבָּיִת) (ב“מ נט.; ע”י).

שלג שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: עֲשֵׂה עַד שֶׁאַתָּה מוֹצֵא וּמָצוּי לְךָ697 וְעוֹדְךָ בְיָדֶךָ. וְאִם תַּנִּיחַ צָרְכֵי הַיּוֹם וְחוֹבוֹתָיו לְמָחָר – דַּיּוֹ לְיוֹם שֵׁנִי לַעֲמוֹד בִּצְרָכָיו וְחוֹבוֹתָיו, וְאֵיךְ יַעֲמֹד בְּשֶׁל אֶתְמוֹל? (שבת קנא:; עפ"י הערוך).

שלד שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ פַת בְּסַלּוֹ וְאוֹמֵר: מָה אֹכַל לְמָחָר – אֵינוֹ אֶלָּא מִקְּטַנֵּי־אֲמָנָה (סוטה מח:).

שלה כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן־סִירָא: “אַל תָּצַר צָרַת מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם”, שֶׁמָּא מָחָר בָּא וְאֵינֶנּוּ698 – נִמְצָא מִצְטַעֵר עַל הָעוֹלָם שֶׁאֵין שֶׁלּוֹ (יבמ' סג:).

שלו "דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ699 – מִי שֶׁבָּרָא יוֹם בָּרָא פַרְנָסָתוֹ. מִכָּאן הָיָה רַ' אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ מַה יֹּאכַל הַיּוֹם וְאוֹמֵר: מָה אֹכַל לְמָחָר – הֲרֵי זֶה מְחֻסַּר אֲמָנָה700 (מכיל' בשלח – ויסע פב).

שלז הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וּמְחַלֵּק מְזוֹנוֹת לְכָל־בִּרְיָה (פס' קיח.).

שלח הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב וְזָן אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, מִקַּרְנֵי רְאֵמִים701 וְעַד בֵּיצֵי כִנִּים (שבת קז:; ע"ז ג:).

שלט מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁמָּטָה יָדוֹ, וּבִקֵּשׁ לָצֵאת לְחוּץ לָאָרֶץ. קָרָא לְאִשְׁתּוֹ, אָמַר לָהּ: בִּשְׁבִיל שֶׁבְּנֵי אָדָם רְגִילִים לָבוֹא אֶצְלִי לְהַרְאוֹת אֶת־נִגְעֵיהֶם, בֹּאִי וַאֲנִי אֲלַמְּדֵךְ, שֶׁתְּהִי רוֹאָה אֶת־הַנְּגָעִים; אִם רָאִית שְׂעָרוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁיָּבֵשׁ הַמַּעְיָן שֶׁלּוֹ, תְּהִי יוֹדַעַת שֶׁלָּקָה, לְפִי שֶׁכָּל־שֵׂעָר וְשֵׂעָר בָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁיְהֵא שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ, יָבֵשׁ הַמַּעְיָן שֶׁלּוֹ – יָבֵשׁ הַשֵּׂעָר. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: וּמָה אִם כָּל־שֵׂעָר וְשֵׂעָר בָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁיְהֵא שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ, אַתָּה, שֶׁאַתָּה אָדָם, וּבָנֶיךָ מִתְפַּרְנְסִין עַל יָדֶיךָ, לֹא כָל־שֶׁכֵּן שֶׁיַּזְמִין לְךָ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פַּרְנָסָה; לְפִיכָךְ לֹא הִנִּיחָה אוֹתוֹ לָצֵאת לְחוּץ־לָאָרֶץ (תנה"ק תזריע).

שמ שָׁנָה רַב תַּחֲלִיפָא אָחִיו שֶׁל רַבַּנַּאי חוֹזָאָה702: כָּל־מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם־הַכִּפּוּרִים, חוּץ מֵהוֹצָאַת שַׁבָּתוֹת וְהוֹצָאַת יָמִים־טוֹבִים וְהוֹצָאַת בָּנָיו לְתַלְמוּד־תּוֹרָה, שֶׁאִם פָּחַת703 פּוֹחֲתִין לוֹ, וְאִם הוֹסִיף מוֹסִיפִין לוֹ (ביצה טו, טז).

שמא אָמַר רָבָא: חַיִּים, בָּנִים וּמְזוֹנוֹת – אֵינָם תְּלוּיִם בִּזְכוּת אֶלָּא בְּמַזָּל. שֶׁהֲרֵי רַבָּה וְרַב חִסְדָּא שְׁנֵיהֶם חֲכָמִים צַדִּיקִים הָיוּ, זֶה מִתְפַּלֵּל וְיָרְדוּ גְשָׁמִים וְזֶה מִתְפַּלֵּל וְיָרְדוּ גְשָׁמִים – רַב חִסְדָּא חָיָה תִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וְרַבָּה חָיָה אַרְבָּעִים; בְּבֵית רַב חִסְדָּא שִׁשִּׁים חֻפּוֹת704, בְּבֵית רַבָּה שִׁשִּׁים מִיתוֹת; בְּבֵית רַב חִסְדָּא פַּת סֹלֶת לִכְלָבִים וְאֵינָהּ מִתְבַּקֶּשֶׁת705, בְּבֵית רַבָּה פַּת שְׂעוֹרִים לִבְנֵי אָדָם וְאֵינָהּ נִמְצֵאת (מו"ק כח.).

שמב שָׁנוּ בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי: הַכִּכָּר וְהַמַּקֵּל נִתְּנוּ מְכֹרָכִים מִן הַשָּׁמָיִם; אָמַר לָהֶם [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא]: אִם שְׁמַרְתֶּם אֶת־הַתּוֹרָה – הֲרֵי כִכָּר לֶאֱכֹל, וְאִם לָאו – הֲרֵי מַקֵּל לִלְקוֹת בּוֹ (ויק"ר לה).

שמג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: רָעָב בָּעִיר – פַּזֵּר רַגְלֶיךָ706, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה”707 (ב"ק ס:).

שמד עשֶׁר – רֻבּוֹ קָשֶׁה וּמִעוּטוֹ יָפֶה (עפ"י גיט' ע.).

שמה מַרְבֶּה נְכָסִים – מַרְבֶּה דְאָגָה (אב' ב).

שמו “וְדִי זָהָב”708 – מַהוּ “וְדִי זָהָב”? – אָמְרוּ דְבֵי רַ' יַנָּאי: כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁאָמְרוּ דַי – הוּא גָרַם שֶׁעָשׂוּ אֶת־הָעֵגֶל.

אָמְרוּ דְבֵי רַ' יַנָּאי: אֵין אֲרִי נוֹהֵם709 מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן, אֶלָּא מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל בָּשָׂר…

אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיְתָה לוֹ פָּרָה כְּחוּשָׁה וּבַעֲלַת־אֵבָרִים, הֶאֱכִילָהּ כַּרְשִׁינִין710 וְהָיְתָה מְבַעֶטֶת בּוֹ; אָמַר לָהּ: מִי גָרַם לָךְ, שֶׁתְּהֵא מְבַעֶטֶת בִּי? – אֶלָּא כַרְשִׁינִין שֶׁהֶאֱכַלְתִּיךְ…

אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מָשָׁל לְאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵן, הִרְחִיצוֹ וְסָכוֹ וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ, וְתָלָה לוֹ כִּיס עַל צַוָּארוֹ, וְהוֹשִׁיבוֹ עַל פֶּתַח שֶׁל זוֹנוֹת – מַה יַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלֹּא יֶחֱטָא?

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: “בֶּטֶן מְלֵאָה711 – כָּל־מִינֵי רָעָה”.

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְהוֹדָה לוֹ לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב – עָשׂוּ לַבָּעַל”712 (בר' לב.).


יא. יְגִיעַ כַּפָּיִם

שמז יְבָרֶכְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ"713 – יָכוֹל אֲפִלּוּ אַתָּה יוֹשֵׁב וּבָטֵל? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “בְּכָל־מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה”714 – אִם עוֹשֶׂה אָדָם מִתְבָּרֵךְ, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מִתְבָּרֵךְ (תדב“א יד; ילק”ש תהלים כג).

שמח רַ' דָסְתַּאי בַּר יַנַּאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּיִצְחָק “וּבֵרַכְתִּיךָ”715 – דָּרַשׁ יִצְחָק וְאָמַר: הוֹאִיל וְאֵין בְּרָכָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּמַעֲשֵׂי־יָדַיִם, עָמַד וְזָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים”716 (תוספ‘, בר’ ז).

שמט “אֶת־עָנְיִי וְאֶת־יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ”717 – שֶׁהִזְהִירוֹ מֵהָרַע לוֹ בִּזְכוּת יְגִיעַ כַּפָּיו. לִמֵּד, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: אֹכַל וְאֶשְׁתֶּה וְאֶרְאֶה בְטוֹב וְלֹא אַטְרִיחַ עַצְמִי, וּמִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֵמוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: “מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ”718 – צָרִיךְ אָדָם לַעֲמוֹל וְלַעֲשׂוֹת בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת־בִּרְכָתוֹ (תנח' ויצא).

שנ “לֵךְ אֶל־נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם”719 – רַ' שִׁמְעוֹן בֵּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: עָלוּב720 הָיָה אָדָם זֶה שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד מִן הַנְּמָלָה. אִלּוּ לָמַד וְעָשָׂה עָלוּב הָיָה; אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד מִדְּרָכֶיהָ וְלֹא לָמָד (ספרי האזינו).

שנא “וַיַּפֵּל יְיָ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה”721 – רַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַ' לֵוִי אָמַר: תְּחִלַּת מַפָּלָה – שֵׁנָה722. יָשֵׁן לוֹ וְאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, יָשֵׁן לוֹ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה (ב“ר יז; ילק”ש שם).

שנב רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא טָעַם כְּלוּם עַד שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן־עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ”723 – וְאַחַר־כָּךְ “מִכֹּל עֵץ־הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל”724. רַ' טַרְפוֹן אוֹמֵר: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לֹא הִשְׁרָה725 שְׁכִינָתוֹ עַל־יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָשׂוּ מְלָאכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם”726. רַ' יְהוּדָה בֶן־בְּתֵירָא אוֹמֵר: מִי שֶׁאֵין לוֹ מְלָאכָה לַעֲשׂוֹת מַה־יַּעֲשֶׂה? אִם יֶשׁ לוֹ חָצֵר חֲרֵבָה אוֹ שָׂדֶה חֲרֵבָה יֵלֵךְ וְיִתְעַסֵּק בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּךָ”727 – מַה־תַּלְמוּד־לוֹמַר “וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּךָ”? לְהָבִיא אֶת־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ חֲצֵרוֹת אוֹ שָׂדוֹת חֲרֵבוֹת יֵלֵךְ וְיִתְעַסֵּק בָּהֶן. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין אָדָם מֵת אֶלָּא מִתּוֹךְ הַבַּטָּלָה (אדר"נ יא)

שנג מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיְתָה לוֹ סְיָחָה728 וַחֲמוֹרָה וַחֲזִירָה, וְהָיָה נוֹתֵן729 לַחֲמוֹרָה וְלַסְּיָחָה בְּמִדָּה, וְלַחֲזִירָה בְּלֹא מִדָּה. אָמְרָה סְיָחָה לַחֲמוֹרָה: מַה־שּׁוֹטֶה זֶה עוֹשֶׂה? אָנוּ שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת נוֹתֵן לָנוּ בְּמִדָּה וְלַחֲזִירָה שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה כְּלוּם – נוֹתֵן שֶׁלֹּא בְמִדָּה! אָמְרָה לָהּ חֲמוֹרָה לַסְּיָחָה: תָּבוֹא הַשָּׁעָה וְאַתְּ רוֹאָה בְּמַפַּלְתָּהּ, שֶׁאֵין מַאֲכִילִין אוֹתָהּ יוֹתֵר לִכְבוֹדָהּ אֶלָּא לְרָעָתָהּ. כֵּוָן שֶׁבָּא קָלֶנְדַּס730 מִיָּד נָטְלוּ לַחֲזִירָה וּנְחָרוּהָ731. הִתְחִילוּ נוֹתְנִין שְׂעוֹרִים לִפְנֵי בִתָּהּ שֶׁל חֲמוֹרָה וְהָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶן וְלֹא אָכָלָה, אָמְרָה לָהּ אִמָּהּ: בִּתִּי, לֹא הַמַּאֲכָל גּוֹרֵם אֶלָּא הַבַּטָּלָה גּוֹרָמֶת (אס“ר ז; ילק”ש שם ג).

שנד הַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי זִמָּה. הַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁעְמוּם732 (כת' נט:).

שנה “וְכִי תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם”733 – אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַף־עַל־פִּי שֶׁתִּמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה כָל־טוּב, לֹא תֹאמְרוּ: נֵשֵׁב וְלֹא נִטַּע, אֶלָּא הֱווּ זְהִירִים בִּנְטִיעוֹת; כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַסְתֶּם וּמְצָאתֶם נְטִיעוֹת שֶׁנָּטְעוּ אֲחֵרִים אַף אַתֶּם הֱיוּ נוֹטְעִים לִבְנֵיכֶם.

“אֶת־הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ, גַּם אֶת־הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם”734 – “הָעֹלָם” כָּתוּב735, אִלּוּלֵא שֶׁהֶעְלִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִלִּבּוֹ שֶׁל אָדָם אֶת יוֹם־הַמִּיתָה לֹא הָיָה אָדָם בּוֹנֶה וְלֹא נוֹטֵעַ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: לְמָחָר אֲנִי מֵת, לָמָה אֲנִי עוֹמֵד וּמִתְיַגֵּעַ לַאֲחֵרִים? לְפִיכָךְ הֶעְלִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִלִּבּוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם אֶת־יוֹם־הַמִּיתָה, שֶׁיְהֵא אָדָם בּוֹנֶה [וְנוֹטֵעַ]: זָכָה – יִהְיֶה לוֹ, לֹא זָכָה – לַאֲחֵרִים.

מַעֲשֶׂה בְּאַדְרְיָנוֹס הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה עוֹבֵר לַמִּלְחָמָה וְהוֹלֵךְ עִם הַגְּיָסוֹת736 שֶׁלּוֹ לְהִלָּחֵם עַל מְדִינָה אַחַת שֶׁמָּרְדָה עָלָיו. מָצָא בַדֶּרֶךְ זָקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה נוֹטֵעַ נְטִיעוֹת תְּאֵנִים. אָמַר לוֹ אַדְרְיָנוֹס: בֶּן־כַּמָּה שָׁנִים אַתָּה עַכְשָׁו? אָמַר לוֹ: בֶּן־מֵאָה שָׁנָה. אָמַר־לוֹ: אַתָּה זָקֵן בֶּן־מֵאָה שָׁנָה עוֹמֵד וְטוֹרֵחַ וְנוֹטֵעַ נְטִיעוֹת, וְכִי סָבוּר אַתָּה לֶאֱכוֹל מֵהֶן? אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הֲרֵינִי נוֹטֵעַ, אִם אֶזְכֶּה אֹכַל מִפֵּרוֹת נְטִיעוֹתָי, וְאִם לָאו – כְּשֵׁם שֶׁיָּגְעוּ אֲבוֹתַי לִי כָּךְ אֲנִי יָגֵעַ לְבָנָי. עָשָׂה אַדְרְיָנוֹס שָׁלשׁ שָׁנִים בַּמִּלְחָמָה וְחָזָר. מָצָא לְאוֹתוֹ זָקֵן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ זָקֵן? נָטַל סַלְסִלָּה737 וּמִלֵּא אוֹתָהּ בִּכּוּרֵי תְאֵנִים יָפוֹת וְקֵרַב לִפְנֵי אַדְרְיָנוֹס. אָמַר לְפָנָיו: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, קַבֵּל מִן עַבְדֶּךָ. אֲנִי הוּא אוֹתוֹ הַזָּקֵן שֶׁמָּצָאתָ אוֹתִי בַּהֲלִיכָתְךָ עוֹמֵד וְנוֹטֵעַ, הֲרֵי כְבָר זִכַּנִי הַמָּקוֹם לֶאֱכוֹל מִפֵּרוֹת נְטִיעוֹתַי, וְאֵלּוּ שֶׁבְּתוֹךְ הַסַּלְסִלָּה – מֵהֶם. מִיָּד אָמַר אַדְרְיָנוֹס לַעֲבָדָיו: טְלוּ אֶת־הַסַּלְסִלָּה מִמֶּנּוּ וּמַלְאוּ אוֹתָהּ זְהוּבִים. עָשׂוּ כָךְ. נָטַל הַזָּקֵן אֶת־הַסַּלְסִלָּה מְלֵאָה זְהוּבִים וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ, וְהִתְחִיל מִשְׁתַּבֵּחַ בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. סָח לָהֶם כָּל־אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. הָיְתָה שְׁכֶנְתּוֹ עוֹמֶדֶת שָׁם וְשָׁמְעָה מַה שֶּׁאָמַר הַזָּקֵן. אָמְרָה לְבַעְלָהּ: כָּל־בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִין וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לָהֶם וּמְזַמֵּן לָהֶם טוֹבָה וְאַתָּה יוֹשֵׁב בַּבַּיִת בָּאֲפֵלָה. הֲרֵי שָׁכֵן שֶׁלָּנוּ כִּבֵּד אֶת־הַמֶּלֶךְ בְּסַלְסִלָּה שֶׁל תְּאֵנִים וּמִלֵּא אוֹתָהּ לוֹ זְהוּבִים; [אַף] אַתָּה עֲמוֹד וְטֹל סַל גָּדוֹל וּמַלֵּא אוֹתוֹ כָּל־מִינֵי מְגָדִים, תַּפּוּחִים וּתְאֵנִים וּשְׁאָר פֵּרוֹת יָפִים שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתָם הַרְבֵּה, לֵךְ וְכַבְּדוֹ בָהֶם, שֶׁמָּא יְמַלֵּא לְךָ זְהוּבִים כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לִשְׁכֵנֵנוּ הַזָּקֵן. הָלַךְ וְשָׁמַע לְאִשְׁתּוֹ וְנָטַל סַל גָּדוֹל וּמִלֵּא אוֹתוֹ תְּאֵנִים וְטָעַן עַל כְּתֵפוֹ וְקָרַב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּקֻפַּנְדַּר738, וְעָמַד וְאָמָר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, שָׁמַעְתִּי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אֶת־הַפֵּרוֹת וּבָאתִי לְכַבֶּדְךָ בִּתְאֵנִים. אָמַר הַמֶּלֶךְ לִסְרַדְיוֹטִין739 שֶׁלּוֹ: טְלוּ אוֹתָן מִמֶּנּוּ וְטִפְחוּ740 אוֹתָן עַל פָּנָיו. עָמְדוּ וְהִפְשִׁיטוּהוּ עָרֹם וְהִתְחִילוּ טוֹפְחִין אוֹתָן עַל פָּנָיו עַד שֶׁנָּפְחוּ פָנָיו, סִמּוּ741 אֶת עֵינָיו וַעֲשָׂאוּהוּ דֻגְמָא742. הָלַךְ לְבֵיתוֹ בְּפַחֵי־נֶפֶשׁ כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה. רָאֲתָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁפָּנָיו נְפוּחוֹת וְגוּפוֹ מְשֻׁבָּר וּמֻכֶּה. אָמְרָה לוֹ: מַה לָּךְ? אָמַר לָהּ: כָּל־אוֹתוֹ הַכָּבוֹד אֲשַׁלֵּם לָךְ. אָמְרָה לוֹ: צֵא וְהִשְׁתַּבַּח בִּפְנֵי אִמְּךָ שֶׁהָיוּ תְאֵנִים וְלֹא אֶתְרוֹגִים743, וְשֶׁהָיוּ בְשֵׁלוֹת וְלֹא פַגּוֹת744 (תנח' קדושים; ויק"ר כה).

שנו אִם אֵין אָדָם מְתַקֵּן מֵעֶרֶב־שַׁבָּת – מַה־יֹּאכַל בְּשַׁבָּת?

אִם אֵין אָדָם חוֹרֵשׁ וְזוֹרֵעַ וְקוֹצֵר וּבוֹצֵר בִּימוֹת־הַחַמָּה – מַהוּ אוֹכֵל בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים? (קה"ר א; מד' מש' ו).

שנז אָמַר רַ' חֲנִינָא בֶן פַּזִּי: הַקּוֹצִים הַלָּלוּ אֵינָם לֹא מִתְנַכְּשִׁים745 וְלֹא נִזְרָעִים, וּמֵאֲלֵיהֶם הֵם יוֹצְאִים וּמְתַמְּרִים וְעוֹלִים746; הַחִטִּים הַלָּלוּ כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעַ עַד שֶׁלֹּא יַעֲלוּ (ב"ר מה).

שנח רַ' טַרְפוֹן הָיָה אוֹמֵר: אַל תַּרְחֵק עַצְמְךָ מִמִּדָּה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָה747 וּמִמְּלָאכָה שֶׁאֵין לָהּ גְּמִירָא748. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה נוֹטֵל מֵי הַיָּם749 וּמֵטִיל לְיַבָּשָׁה, יָם אֵינוֹ חָסֵר וְיַבָּשָׁה אֵינָהּ מִתְמַלֵּאת. הָיָה מְקַצֵּר בְּדַעְתּוֹ750. אָמַר לוֹ: רֵיקָא, מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְקַצֵּר בְּדַעְתֶּךָ? בְּכָל־יוֹם טוֹל שְׂכָרְךָ751 דֵּינָר שֶׁל זָהָב (אדר"נ כז).

שנט אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּחַמֶּמֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ (גיט' סז:).

שס רַ' יְהוּדָה בַּהֲלִיכָתוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ נָטַל קַנְקַן עַל כְּתֵפוֹ. אָמַר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ.

רַ' שִׁמְעוֹן נָטַל קֻפָּה עַל כְּתֵפוֹ. אָמָר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ (נדר' מט:).

שסא אָמַר רַ' מֵאִיר: בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה גָדוֹל כֹּחַ שֶׁל מְלָאכָה: שׁוֹר, שֶׁבִּטְּלוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ752 – חֲמִשָּׁה753, שֶׂה שֶׁלֹּא בִטְּלוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ – אַרְבָּעָה (ב"ק עט:).

שסב שָׁנוּ דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: “וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים”754 – זוֹ אֻמָּנוּת (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

שסג רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל מִי־שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ אֻמָּנוּת לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְכֶרֶם שֶׁמֻּקָּף גָּדֵר וּלְחָרִיץ שֶׁמֻּקָּף סְיָג755. וְכֹל שֶׁאֵין בְּיָדוֹ אֻמָּנוּת לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְכֶרֶם שֶׁאֵינוֹ מֻקָּף גָּדֵר וּלְחָרִיץ שֶׁאֵינוֹ מֻקָּף סְיָג.

רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' צָדוֹק אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כָּל־שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ אֻמָּנוּת לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְכֶרֶם גָּדוּר, שֶׁאֵין בְּהֵמָה וְחַיָּה נִכְנָסוֹת לְתוֹכוֹ וְאֵין עוֹבְרִים וְשָׁבִים אוֹכְלִים אֶת־מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וְאֵין רוֹאִים אֶת־מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ756; וְכֹל שֶׁאֵין בְּיָדוֹ אֻמָּנוּת לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְכֶרֶם פָּרוּץ, שֶׁבְּהֵמָה וְחַיָּה נִכְנָסוֹת לְתוֹכוֹ וְעוֹבְרִים וְשָׁבִים אוֹכְלִים אֶת־מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וְרוֹאִים כָּל־מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ (תוס' קיד' א).

שסד שֵׁב שְׁנֵי757 הֲוָא כַפְנָא וְאַבָּבָא דְאֻמָּנָא לָא חֲלַף (סנה' כט.).

––––––––

שסה שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהַב אֶת־הַמְּלָאכָה וּשְׂנָא אֶת־הָרַבָּנוּת758 (אב' א).

שסו רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַלְמוּד־תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ־אֶרֶץ759, שֶׁיְגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֹן; וְכָל־תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת760 עָוֹן (שם ב).

שסז כָּל־שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ־אֶרֶץ לֹא בִמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק”761. וְכָל־שֶׁאֵינוֹ לֹא בְמִקְרָא וְלֹא בְמִשְׁנָה וְלֹא בְדֶרֶךְ־אֶרֶץ אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב (קיד' מ:).

שסח אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל בַּר רַב נַחֲמָן: עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת762 קָדְמָה דֶרֶךְ־אֶרֶץ אֶת־הַתּוֹרָה. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “לִשְׁמֹר אֶת־דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים”763 – “דֶּרֶךְ” זוֹ דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, וְאַחַר־כָּךְ “עֵץ הַחַיִּים” – זוֹ תוֹרָה764 (ויק"ר ט).

שסט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ” וגו‘765 – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא־יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ”766 – יָכוֹל, דְּבָרִים כִּכְתָבָם767, תַּלְמוּד לוֹמַר: “וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ” – נְהַג בָּהֶם מִנְהַג דֶּרֶךְ־אָרֶץ, דִּבְרֵי רַ’ יִשְׁמָעֵאל. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֶפְשָׁר, אָדָם חוֹרֵשׁ בִּשְׁעַת חֲרִישָׁה וְזוֹרֵעַ בִּשְׁעַת זְרִיעָה וְקוֹצֵר בִּשְׁעַת קְצִירָה, וְדָשׁ בִּשְׁעַת דִּישָׁה, וְזוֹרֶה בִּשְׁעַת הָרוּחַ – תּוֹרָה מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, מְלַאכְתָּם נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם”768, וּבִזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם מְלַאכְתָּם נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי עַצְמָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ”; וְלֹא עוֹד – אֶלָּא שֶׁמְּלֶאכֶת אֲחֵרִים נַעֲשֵׂית עַל יָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָבַדְתָּ אֶת־אֹיְבֶיךָ”769.

אָמַר אַבַּיֵּי: הַרְבֵּה עָשׂוּ כְּרַ' יִשְׁמָעֵאל770 וְעָלְתָה בְיָדָם771, כְּרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי – וְלֹא עָלְתָה בְיָדָם.

אָמַר לָהֶם רָבָא לְרַבָּנָן: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, שֶׁלֹּא תֵרָאוּ לְפָנַי לֹא בִימֵי נִיסָן וְלֹא בִימֵי תִשְׁרֵי772, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִטָּרְדוּ בִמְזוֹנוֹתֵיכֶם כָּל־הַשָּׁנָה.

אָמַר רַבָּה בַּר־בַּר־חָנָה אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' יְהוּדָה בְרַ' אֶלְעָאי: בֹּא וּרְאֵה, מַה בֵּין דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים לְדוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים. דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעָשׂוּ תוֹרָתָם קֶבַע וּמְלַאכְתָּם עֲרַאי, זוֹ וְזוֹ נִתְקַיְּמָה בְיָדָם; דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעָשׂוּ מְלַאכְתָּם קֶבַע וְתוֹרָתָם עֲרַאי, זוֹ וְזוֹ לֹא נִתְקַיְּמָה בְיָדָם (בר' לה:; ע"י).

שע רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שׁוֹנֶה אָדָם שְׁתֵּי הֲלָכוֹת בְּשַׁחֲרִית וּשְׁתֵּי הֲלָכוֹת בְּעַרְבִית וְעוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ כָּל־הַיּוֹם, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם אֶת־כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ.

“וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה”773 – מִכָּאן הָיָה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה לִדְרוֹשׁ אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן774, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ לִמְלָאכָה וְלֹא לִסְחוֹרָה, הָא כֵיצַד? הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמֵהֵיכָן לוֹבֵשׁ וּמִתְכַּסֶּה; הָא לֹא נִתְּנָה תוֹרָה לִדְרוֹשׁ אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן, וּשְׁנִיִּים לָהֶם – אוֹכְלֵי תְרוּמָה (מכיל' בשלח–ויסע ב; תנח' בשלח).

שעא אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַמִּי בְּשֵׁם עֻלָּא: גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ יוֹתֵר מִירֵא־שָׁמָיִם, שֶׁהֲרֵי אֵצֶל יְרֵא־שָׁמַיִם נֶאֱמַר: “אַשְׁרֵי־אִישׁ יָרֵא אֶת־יְיָ”775, וְאִלּוּ אֵצֶל נֶהֱנֶה מִיגִיעוֹ נֶאֱמַר: “יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹּאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ776 – אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם־הַזֶּה וְטוֹב לָךְ בָּעוֹלָם־הַבָּא (בר' ח.).

שעב אָמַר רַ' חָנָא הַשֻּׁלְחָנִי777: עוֹמֵד הָיָה לְמַעְלָה מִמֶּנִּי בַּר־נַפָּחָא, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי דֵּינָר קוֹרְדִינָאִי778 לְשַׁעֵר בּוֹ נֶקֶב שֶׁל טְרֵפָה779, וּבִקַּשְׁתִּי לַעֲמוֹד מִפָּנָיו וְלֹא הִנִּיחָנִי, אָמַר לִי: שֵׁב, בְּנִי, שֵׁב; אֵין בַּעֲלֵי־אֻמָּנֻיּוֹת רַשָּׁאִים לַעֲמוֹד מִפְּנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עֲסוּקִים780 בִּמְלַאכְתָּם (חול' נד:).

שעג “טוֹב לַגֶּבֶר781 כִּי־יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו”782 – עֹל תּוֹרָה, עֹל אִשָּׁה, עֹל מְלָאכָה (איכ"ר ג).

שעד רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד אֶת־בְּנוֹ אֻמָּנוּת כְּאִלּוּ מְלַמְּדוֹ לִסְטוּת783 (קיד' כט.)

שעה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת־בְּנוֹ אֻמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה, וְיִתְפַּלֵּל לְמִי שֶׁהָעֹשֶׁר וְהַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ; שֶׁאֵין אֻמָּנוּת שֶׁאֵין בָּהּ עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת; שֶׁלֹּא עֲנִיּוּת מִן הָאֻמָּנוּת וְלֹא עֲשִׁירוּת מִן הָאֻמָּנוּת, אֶלָּא הַכֹּל לְפִי זְכוּתוֹ שֶׁל־אָדָם.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ חַיָּה וָעוֹף שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֻמָּנוּת – וְהֵם מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְצַעַר; וַהֲלֹא לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי, וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת־קוֹנִי, – אֵינוֹ דִין שֶׁאֶתְפַּרְנֵס שֶׁלֹּא בְצַעַר?> אֶלָּא שֶׁהֲרֵעוֹתִי אֶת־מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי784 אֶת־פַּרְנָסָתִי.

שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי אֲרִי סַבָּל785, צְבִי קַיָּץ786, שׁוּעָל חֶנְוָנִי, זְאֵב מוֹכֵר קְדֵרוֹת – וְהֵם מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְצַעַר, וְהֵם לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי, וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת־קוֹנִי; וּמָה אֵלּוּ שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְצַעַר, אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת־קוֹנִי, אֵינוֹ דִין שֶׁאֶתְפַּרְנֵס שֶׁלֹּא בְצַעַר? אֶלָּא שֶׁהֲרֵעוֹתִי אֶת־מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת־פַּרְנָסָתִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ־אֵלֶּה וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם”787 (שם פב.:; תוספ', שם ה).

שעו אַבָּא־גוּרְיָן אִישׁ צַיְדָן אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא־גוּרְיָא: לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת־בְּנוֹ חַמָּר, גַמָּל788, קַדָּר, סַפָּן, רוֹעֶה וְחֶנְוָנִי, שֶׁאֻמָּנוּתָן אֻמָּנוּת־לִסְטִים.

רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: הַחַמָּרִים רֻבָּם רְשָׁעִים, הַגַּמָּלִים רֻבָּם כְּשֵׁרִים, הַסַּפָּנִים רֻבָּם חֲסִידִים. טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לְגֵיהִנֹּם789, וְהַכָּשֵׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים790 שֻׁתָּפוֹ שֶׁל עֲמָלֵק (קיד' פב.).

שעז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כֹּל שֶׁעֲסָקָיו עִם הַנָּשִׁים סוּרוֹ רָע791, כְּגוֹן הַצּוֹרְפִים וְהַסָּרִיקִים792 וְהַנָּקוֹרוֹת793 וְהָרוֹכְלִים794 וְהַגַּרְדִּים795 וְהַסַּפָּרִים796 וְהַכּוֹבְסִים וְהַגָּרָע797 וְהַבַּלָּן798 וְהַבּוּרְסִי799 – אֵין מַעֲמִידִין מֵהֶם לֹא מֶלֶךְ וְלֹא כֹהֵן גָּדוֹל.

מַה טָּעַם? לֹא מִשּׁוּם שֶׁפְּסוּלִים הֵם, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֻמָּנוּתָם בְּזוּיָה.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְגָרָע: מְהַלֵּךְ עַל צִדּוֹ800 וְרוּחוֹ גַסָּה, וְנִתְלֶה וְיוֹשֵׁב801, וְעֵינוֹ צָרָה802, וְעֵינוֹ רָעָה803, אוֹכֵל הַרְבֵּה804 וּמוֹצִיא קִמְעָא805, וְחָשׁוּד עַל הָעֲרָיוֹת806 וְעַל הַגָּזֵל807 וְעַל שְׁפִיכוּת־דָּמִים808 (שם).

שעח שָׁנִינוּ, רַבִּי אוֹמֵר: אֵין לְךָ אֻמָּנוּת שֶׁעוֹבֶרֶת מִן הָעוֹלָם809, אַשְׁרֵי מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת־הוֹרָיו בְּאֻמָּנוּת מְעֻלָּה810, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁרוֹאֶה אֶת־הוֹרָיו בְּאֻמָּנוּת פְּגוּמָה. אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא בַסָּם וּבְלֹא בּוּרְסִי. אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בַּסָּם811 וְאוֹי לוֹ לְמִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בּוּרְסִי (שם:).

שעט אָמַר רַ' זוּטְרָא בַר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶת־הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ”812? – מְלַמֵּד שֶׁכָּל־אֶחָד וְאֶחָד יִפָּה813 לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֻמָּנוּתוֹ בְּפָנָיו (בר' מג:).

שפ “וַיָּסוּרוּ שָׁם וַיֹּאמְרוּ לוֹ מִי־הֱבִיאֲךָ הֲלֹם”814 – אָמְרוּ לוֹ: לֹא מִמּשֶׁה אַתָּה בָא – וְעַכְשָׁו תֵּעָשֶׂה כֹּמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה? אָמַר לָהֶם: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מִבֵּית אֲבִי־אַבָּא: לְעוֹלָם יַשְׂכִּיר אָדָם עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה וְאַל יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת.

הוּא סָבַר לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, – וְלֹא הִיא, אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה – עֲבוֹדָה שֶׁזָּרָה לוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַב לְרַב כָּהֲנָא: פְּשׁוֹט נְבֵלָה בַּשּׁוּק וְטוֹל שָׂכָר, וְלֹא תֹאמַר כֹּהֵן אֲנִי וְאָדָם גָּדוֹל אֲנִי, וּגְנַאי הוּא לִי (ב“ב קי.; ע”י).

שפא “יְיָ רֹעִי לֹא אֶחְסָר”815 – אָמַר רַב חַמָּא בַר חֲנִינָא: אַתָּה מוֹצֵא, אֵין לְךָ אֻמָּנוּת בְּזוּיָה יוֹתֵר מִשֶׁל רוֹעֶה, שֶׁכָּל־יָמָיו הוּא הוֹלֵךְ בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ, וְדָוִד קָרָא לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹעֶה (ילק"ש תהלים).

שפב שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם: בֶּן־אֲבוֹת הָעוֹלָם אֲנִי, מִמִּשְׁפָּחָה גְדוֹלָה, אֵינִי רָאוּי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה וּלְהִתְבַּזּוֹת. אוֹמְרִים לוֹ: שׁוֹטֶה, כְּבָר קְדָמְךָ יוֹצְרֶךָ, שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה קֹדֶם שֶׁבָּאתָ לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה”816 (מד' נעל').

שפג “אֶת־עָנְיִי וְאֶת־יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים”817 – אָמַר רַ' יִרְמְיָה: חֲבִיבָה הִיא הַמְּלָאכָה מִזְּכוּת אָבוֹת, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹת הִצִּילָה מָמוֹן וּמְלָאכָה הִצִּילָה נְפָשׁוֹת. זְכוּת אֲבוֹת הִצִּילָה מָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: “לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי… כִּי עַתָּה רֵיקָם818 שִׁלַּחְתָּנִי”819, וּמְלָאכָה הִצִּילָה נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶת־עָנְיִי וְאֶת־יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ820821 (ב"ר עד).

שפד זְכוּת מְלָאכָה עוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם שֶׁאֵין זְכוּת אָבוֹת יְכוֹלָה לַעֲמוֹד (תנח' ויצא).


יב. עֲבוֹדַת אֲדָמָה וּמַשָּׂא־וּמַתָּן

שפה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: עֲתִידִים כָּל־בַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת שֶׁיַּעַמְדוּ עַל הַקַּרְקָע822, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט מַלָּחִים כֹּל חֹבְלֵי הַיָּם אֶל־הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ”823.

וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אֵין לְךָ אֻמָּנוּת פְּחוּתָה824 מִן הַקַּרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר “וְיָרְדוּ825826.

רַ' אֶלְעָזָר רָאָה קַרְקַע שֶׁנֶּחֶרְשָׁה לְרָחְבָּהּ. אָמַר לָהּ: אֲפִלּוּ תִּהְיִי נֶחֱרֶשֶׁת לְאָרְכֵּךְ – לְהַפֵּךְ827 בִּסְחוֹרָה טוֹב מִמֵּךְ.

רַב נִכְנַס בֵּין הַשִּׁבֳּלִים, רָאָה אוֹתָן שֶׁהֵן מִתְנוֹפְפוֹת828, אָמַר לַהֶן: אֲפִלּוּ תִּתְנוֹפְפוּ וְתִתְנוֹפְפוּ – לְהַפֵּךְ בִּסְחוֹרָה טוֹב מִכֶּן.

אָמַר רָבָא: מֵאָה זוּזִים בִּסְחוֹרָה829 – בְּכָל־יוֹם בָּשָׂר וָיָיִן830, מֵאָה זוּזִים בְּקַרְקַע – מֶלַח וִירָקוֹת; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּשְׁכַּבְתּוֹ עַל הָאָרֶץ831 וּמְטִילָה לוֹ מְרִיבָה832 (יבמ' סג.).

שפו טוֹב מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ גִנָּה, מְזַבְּלָהּ וּמְעַדְּרָהּ וּמִתְפַּרְנֵס מִמֶּנָּה, מִמִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל גִּנּוֹת שֶׁל אֲחֵרִים בְּמֶחֱצָה833. הַמָּשָׁל אוֹמֵר: דְּאָגַר גִּנָּה834 אָכַל צִפֳּרִין, דְּאָגַר גִּנִּין צִפֳּרִין אָכְלִין לֵהּ (ויק"ר ג).

שפז אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע אֵינוֹ אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָם835 (יבמ' סג.).

שפח וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: לֹא נִתְּנָה קַרְקַע אֶלָּא לְבַעֲלֵי זְרוֹעוֹת836, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ”837.

אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע־לָחֶם”838? – אִם עוֹשֶׂה אָדָם עַצְמוֹ כְּעֶבֶד לָאֲדָמָה839 – יִשְׂבַּע לָחֶם, וְאִם לָאו – לֹא יִשְׂבַּע לָחֶם (סנה' נח:).

שפט “מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד”840 – אֲפִלּוּ מֶלֶךְ שׁוֹלֵט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, שׁוֹאֵל וְאוֹמֵר: “עָשְׂתָה הָאָרֶץ841? לֹא עָשְׂתָה הָאָרֶץ?” לְפִיכָךְ “אֹהֵב כֶּסֶף לֹא־יִשְׂבַּע כֶּסֶף, וּמִי־אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה”842 – שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא הוֹמֶה וּמְהַמֶּה843 אַחַר הַמָּמוֹן וְקַרְקַע אֵין לוֹ – מָה הֲנָאָה יֶשׁ־לוֹ? (קה"ר ה).

שצ שְׁלשָׁה הֵם שֶׁהָיוּ לְהוּטִים844 אַחַר הָאֲדָמָה וְלֹא נִמְצָא בָהֶם תּוֹעֶלֶת, וְאֵלּוּ הֵם: קַיִן עוֹבֵד אֲדָמָה845, נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה846 וְעֻזִיָּהוּ אוֹהֵב אֲדָמָה847 (ב"ר כב).

שצא “וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה”848 – שֶׁיְהוּ נְכָסֶיךָ מְשֻׁלָּשִׁים849: שְׁלִישׁ בִּתְבוּאָה, שְׁלִישׁ בְּזֵיתִים וּשְׁלִישׁ בִּגְפָנִים (ב"מ קז.).

שצב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ”850 – זֶה חֶלְקוֹ שֶׁל אָשֵׁר851, שֶׁמּוֹשֵׁךְ שֶׁמֶן כְּמַעְיָן.

אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת נִצְרְכוּ אַנְשֵׁי לוּדְקְיָא852 לְשָׁמֶן, מִנּוּ לָהֶם פַּלְמֵיטוֹס853 אֶחָד. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ וְהָבֵא לָנוּ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. הָלַךְ לִירוּשָׁלָיִם, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְצוֹר. הָלַךְ לְצוֹר, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְגוּשׁ־חָלָב854. הָלַךְ לְגוּשׁ־חָלָב, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ אֵצֶל פְּלוֹנִי לַשָּׂדֶה. הָלַךְ וּמְצָאוֹ עוֹזֵק855 תַּחַת זֵיתָיו. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ? אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֲסַיֵּם מְלַאכְתִּי. הִמְתִּין עַד שֶׁסִּיֵּם מְלַאכְתּוֹ. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם מְלַאכְתּוֹ, הִפְשִׁיל856 כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו וְהָיָה מְסַקֵּל וּבָא בַדָּרֶךְ857. אָמַר: לָזֶה יֶשׁ־לוֹ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא? כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁשְּׂחוֹק שָׂחֲקוּ בִי הַיְּהוּדִים858. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ הוֹצִיאָה לוֹ שִׁפְחָתוֹ קֻמְקוּם859 שֶׁל חַמִּין וְרָחַץ בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְהוֹצִיאָה לוֹ סֵפֶל שֶׁל זָהָב מָלֵא שֶׁמֶן וְטָבַל בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: “וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ”. לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. אָמַר לוֹ: כְּלוּם אַתָּה צָרִיךְ לְיוֹתֵר? אָמַר לוֹ: הֵן, אֶלָּא שֶׁאֵין בְּיָדִי דָמִים. אָמַר לוֹ: אִם אַתָּה רוֹצֶה לִקַּח קַח, וַאֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךָ וְאֶטֹּל הַדָּמִים. מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר רִבּוֹא. אָמְרוּ: לֹא הִנִּיחַ אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא סוּס וְלֹא פֶרֶד וְלֹא גָמָל וְלֹא חֲמוֹר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא שְׂכָרוֹ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ יָצְאוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ לְקַלְּסוֹ860. אָמַר לָהֶם: לֹא לִי קַלְּסוּנִי, אֶלָּא לָזֶה שֶׁבָּא, שֶׁמָּדַד לִי שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא וַהֲרֵי נוֹשֶׁה בִּי שְׁמוֹנָה עָשָׂר רִבּוֹא, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: “יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל, מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב”861 (מנח' פה:; ע"י).

שצג אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲנִי חֹמֶץ בֶּן־יַיִן862 לְגַבֵּי אַבָּא לְדָבָר זֶה, שֶׁאִלּוּ אַבָּא הָיָה מְסַיֵּר863 נְכָסָיו שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם וַאֲנִי אֵינִי מְסַיֵּר אֶלָּא פַעַם אֶחָת. שְׁמוּאֵל לְטַעְמוֹ, שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל: כָּל־הַמְסַיֵּר נְכָסָיו בְּכָל־יוֹם מוֹצֵא סָלַע864.

אַבַּיֵּי הָיָה מְסַיֵּר נְכָסָיו בְּכָל־יוֹם וָיוֹם. פַּעַם אַחַת פָּגַע בַּאֲרִיסוֹ865, טָעוּן חֲבִילָה שֶׁל עֵצִים. אָמַר לוֹ: הַלָּלוּ לְהֵיכָן? אָמַר לוֹ: לְבֵית מָר866. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: כְּבָר קִדְּמוּךָ חֲכָמִים867.

רַב אַסִּי הָיָה מְסַיֵּר נְכָסָיו בְּכָל־יוֹם. אָמַר: כָּל־אוֹתָם הַסְּלָעִים שֶׁל מַר שְׁמוּאֵל868 הֵיכָן הֵם? פַּעַם אַחַת רָאָה צִנּוֹר שֶׁל בֶּדֶק מַיִם869 בְּשָׂדֵהוּ, נָטַל טַלִּיתוֹ, כְּרָכָהּ וּנְתָנָהּ בְּתוֹכוֹ870 וְהִגְבִּיהַּ קוֹלוֹ וּבָאוּ בְנֵי אָדָם וּסְתָמוּהוּ. אָמַר: מָצָאתִי כָּל־אוֹתָם הַסְּלָעִים שֶׁל מַר שְׁמוּאֵל (חול' קה.; ע"י).

––––––––

שצד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְעַשֵּׁר יַעֲסֹק בִּבְהֵמָה דַּקָּה. אָמַר רַב חִסְדָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ871 – שֶׁמְּעַשְּׁרוֹת872 אֶת־בַּעֲלֵיהֶן (שם פד.:).

שצה “כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ”873 – מִגֵּז כְּבָשִׂים יְהִי מַלְבּוּשֶׁךָ; “וּמְחִיר שָׂדֶה עַתּוּדִים”874 – לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם שָׂדֶה וְיִקַּח עַתּוּדִים875, וְאַל יִמְכֹּר אָדָם עַתּוּדִים וְיִקַּח שָׂדֶה… “וְדֵי חֲלֵב עִזִּים”876 – דַּיּוֹ לְאָדָם שֶׁיִּתְפַּרְנֵס מֵחֲלֵב גְּדָיִים וּטְלָאִים שֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתוֹ (שם).

––––––––

שצו “נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא־אוּכַל קוּם”877 – אָמְרוּ בְמַעֲרָבָא878: זֶה שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו תְּלוּיִן בְּכַסְפּוֹ879 (יבמ' סג:).

שצז אָמַר רַ' יִצְחָק: לְעוֹלָם יְהֵא כַסְפּוֹ שֶׁל אָדָם מָצוּי בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ880.

וְאָמַר רַ' יִצְחָק: לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם אֶת־מְעוֹתָיו: שְׁלִישׁ בְּקַרְקַע וּשְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא881 וּשְׁלִישׁ תַּחַת יָדוֹ (ב"מ מב.).

שצח “וַיַּחַץ אֶת־הָעָם… לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת”882 – לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם נוֹתֵן כָּל־מָמוֹנוֹ בְּזָוִית אֶחָת (ב"ר עו).

שצט אָמַר רַב יְהוּדָה: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְבוּאָה883 בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁאֵין מְרִיבָה מְצוּיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא עַל עִסְקֵי תְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ884 שָׁלוֹם – חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ”885. אָמַר רַב פַּפָּא: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: “כַּד מִשְׁלַם שְׂעוֹרֵי886 מִכַּדָּא –נָקֵשׁ וְאָתֵי תִגְרָא בְּבֵיתָא”.

אָמַר רַב חִינְנָא בַר פַּפָּא: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְבוּאָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁלֹּא נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל דַּלִּים אֶלָּא עַל עִסְקֵי תְבוּאָה887, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה אִם־זָרַע יִשְׂרָאֵל… וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת־יְבוּל הָאָרֶץ… וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד”888 (ב“מ נט.; ע”י).

ת אָמַר רַ' חָנִין: “וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלוּאִים לְךָ מִנֶּגֶד”889 – זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִשָּׁנָה לְשָׁנָה890; “וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם”891 – זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מֵעֶרֶב־שַׁבָּת לְעֶרֶב־שַׁבָּת; “וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ”892 – זֶה הַסּוֹמֵךְ עַל הַפְּלָטֵר893 (מנח' קג:).

תא רַ' אַחַאי בֶּן יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִן הַשּׁוּק לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְתִינוֹק שֶׁמֵּתָה אִמּוֹ וּמַחֲזִירִין אוֹתוֹ עַל פִּתְחֵי מֵינִיקוֹת אֲחֵרוֹת וְאֵינוֹ שָׂבֵעַ (אדר"נ ל).

––––––––

תב אָמַר רַב לְאַיְבוּ בְנוֹ: טָרַחְתִּי בְךָ בַּהֲלָכָה וְלֹא עָלְתָה בְיָדִי, בֹּא וַאֲלַמֶּדְךָ בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ: עַד שֶׁהַחוֹל עַל רַגְלֶיךָ894 מְכֹר מִקָּחֶךָ. כָּל־דָּבָר מְכֹר וְתִתְחָרֵט, חוּץ מִן הַיַּיִן895 שֶׁתִּמְכֹּר וְלֹא תִתְחָרֵט. הָטֵל לְכִיסְךָ896 וּפְתַח שַׂקֶּךָ. קַב מִן הָאָרֶץ897 וְלֹא כֹר מִן הָעֲלִיָּה (פס' קיג.).

תג לָקַחְתָּ – מָצָאתָ, מָכַרְתָּ – אִבַּדְתָּ (ב"מ נא).

תד כָּל־פְּרַקְמַטְיָא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָאָרֶץ – לֵךְ עֲסֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת (תנח' משפטים).

תה הוּזְלָה898 – קְפֹץ וּקְנֵה מִמֶּנָּה (בר' סג.).

תו קֶרֶן קוֹרֵאת בְּרוֹמִי899 – בֶּן מוֹכֵר תְּאֵנִים! הַתְּאֵנִים שֶׁל אָבִיךָ מְכֹר900 (שם סב:).

תז בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, בְּנֵי אָדָם מוֹלִיכִין פְּרַקְמַטְיָא לְמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין לָהֶם (שמ"ר ט).

תח לְעִיר שֶׁל יָרָק הָבֵא יָרָק901 (מנח' פה.)

תט אָמַר רַב פַּפָּא: זְרַע וְלֹא תִקַּח902, מְכֹר וְלֹא תִתְמַסְכֵּן903, סְתֹם וְלֹא תְּשַׁפֵּץ904, שַׁפֵּץ וְלֹא תִבְנֶה905, שֶׁכָּל־הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן (יבמ' סג.).

תי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִי שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו מָעוֹת הַרְבֵּה וְרוֹצֶה לְאַבְּדָן – יִלְבַּשׁ כְּלֵי פִשְׁתָּן906, וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי זְכוּכִית907, וְיִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וְאַל יֵשֵׁב עִמָּהֶם908 (ב"מ כט:; חול' פד:).

תיא “וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה”909 – זֶה מַשָּׂא וּמַתָּן; מְלַמֵּד, שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹשֵׂא־וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ וּמַעֲלִין עָלָיו910 כְּאִלּוּ קִיֵּם אֶת־כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ (מכיל' בשלח – ויסע א).

תיב רַב גִּדֵּל הָיָה מְהַפֵּךְ בְּקַרְקַע911 אֶחָת, בָּא רַ' אַבָּא וּלְקָחָהּ. הָלַךְ רַב גִּדֵּל וְקָבַל עָלָיו לִפְנֵי רַ' זֵירָא; הָלַךְ רַ' זֵירָא וְקָבַל עָלָיו לִפְנֵי רַ' יִצְחָק נַפָּחָא. אָמַר לוֹ [רַ' יִצְחָק לְרַ' זֵירָא]: הַמְתֵּן עַד שֶׁיַּעֲלֶה912 [רַ' אַבָּא] אֶצְלֵנוּ לְרָגֶל. כְּשֶׁעָלָה מְצָאוֹ [רַ' יִצְחָק] וְאָמַר לוֹ: עָנִי הַמְהַפֵּךְ בַּחֲרָרָה913 וּבָא אַחֵר וּנְטָלָהּ הֵימֶנּוּ מַהוּ? אָמַר לוֹ: נִקְרָא רָשָׁע.

– וְאֶלָּא מָר מִפְּנֵי מֶה עָשָׂה כָךְ?

אָמַר לוֹ: לֹא יָדַעְתִּי [שֶׁהִפֵּךְ בָּהּ רַב גִּדֵּל].

– אַף עַכְשָׁו יַחֲזִירֶנָּה לוֹ מָר.

אָמַר לוֹ: בִּמְכִירָה914 לֹא אַחֲזִירֶנָּה לוֹ, שֶׁקַּרְקַע רִאשׁוֹנָה הִיא לִי וְהַמּוֹכֵר קַרְקַע רִאשׁוֹנָה סִמָּן רַע לוֹ; אֶלָּא אִם רוֹצֶה לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי בְּמַתָּנָה – יִטְּלֶנָּה.

רַב גִּדֵּל לֹא יָרַד לְאוֹתָהּ קַרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה”915; רַ' אַבָּא לֹא יָרַד לָהּ – מִשּׁוּם שֶׁהִפֵּךְ בָּהּ רַב גִּדֵּל. לֹא זֶה יָרַד לָהּ וְלֹא זֶה יָרַד לָהּ – וְנִקְרְאָה “קַרְקַע שֶׁל חֲכָמִים” (קיד' נט.).

תיג מוֹכֵר – בְּעַיִן יָפָה916 מוֹכֵר (ב"ב לז.).

תיד דֶּרֶךְ הַתַּגָּרִים917 – מַרְאִין אֶת־הַפְּסֹלֶת תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ מַרְאִין אֶת הַשֶּׁבַח (תנח' שלח).

תטו זְבַן וְזַבֵּן918 תַּגָּרָא אִקְּרֵי (ב"מ מ:).

תטז הָרֶוַח מְשֻׁעְבָּד לַקָּרֶן919 (שם קה.).

תיז אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמִּשְׂתַּכֵּר אַל יִשְׂתַּכֵּר יוֹתֵר עַל שְׁתוּת920 (שם מ:).

תיח אַל תַּעֲמֹד עַל הַמִּקָּח921 בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לְךָ דָּמִים (פסח' קיב:).

תיט חֵן מִקָּח עַל לוֹקְחוֹ (סוטה מז.; ערוך ע' חנא).

תכ מִי שֶׁלָּקַח מִקָּח רַע מִן הַשּׁוּק, יְשַׁבְּחֶנּוּ922 בְעֵינָיו אוֹ יְגַנֶּנּוּ בְעֵינָיו? – הֱוֵי אוֹמֵר: יְשַׁבְּחֶנּוּ בְעֵינָיו (כת' יז.).

––––––––

תכא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: תַּגָּרֵי־סִמְטָא923 וּמְגַדְּלֵי בְהֵמָה דַקָּה924 וְקוֹצְצֵי אִילָנוֹת טוֹבִים925 וְנוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּחֵלֶק יָפֶה926 – אֵינָם רוֹאִים סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם. מַה טָּעַם? – שֶׁבְּנֵי אָדָם תּוֹהִים בָּהֶם927 (פסח' ג:).

תכב אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע תַּעֲנִיּוֹת יָשְׁבוּ אַנְשֵׁי כְנֶסֶת־הַגְּדוֹלָה עַל כּוֹתְבֵי סְפָרִים, תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת שֶׁלֹּא יִתְעַשְּׁרוּ, שֶׁאִלְמָלֵי מִתְעַשְּׁרִים אֵין כּוֹתְבִים.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כּוֹתְבֵי סְפָרִים, תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת הֵם וְתַגָּרֵיהֶם וְתַגָּרֵי־תַגָּרֵיהֶם, וְכָל־הָעוֹסְקִים בִּמְלֶאכֶת־שָׁמַיִם – לְהָבִיא928 מוֹכְרֵי תְכֵלֶת – אֵינָם רוֹאִים סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם (שם).

תכג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבַּע פְּרוּטוֹת אֵין בָּהֶן סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם: שְׂכַר כּוֹתְבִים וּשְׂכַר מְתֻרְגְּמָנִין929 וּשְׂכַר יְתוֹמִים930 וּמָעוֹת הַבָּאוֹת מִמְּדִינַת הַיָּם931 (שם).

תכד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמִּשְׂתַּכֵּר בְּקָנִים932 וּבְקַנְקַנִּים אֵינוֹ רוֹאֶה סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם (שם).

––––––––

תכה מַלְוֵי בְרִבִּית כּוֹפְרִים בְּעִקָּר933 (תוס', ב"מ ו).

תכו שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יוֹסֵי: בֹּא וּרְאֵה סְמִיּוּת934 עֵינֵיהֶם שֶׁל מַלְוֵי בְרִבִּית: אָדָם קוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ רָשָׁע יוֹרֵד עִמּוֹ לְחַיָּיו – וְהֵם מְבִיאִים עֵדִים וְלִבְלָר935 וְקֻלְמוֹס936 וּדְיוֹ וְכוֹתְבִים וְחוֹתְמִים937: פְּלוֹנִי זֶה כָּפַר בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מָעוֹת וּמַלְוֶה אוֹתָן שֶׁלֹּא בְרִבִּית, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “כַּסְפּוֹ לֹא־נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל־נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה־אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם”938 – הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל־הַמַּלְוֶה בְרִבִּית נְכָסָיו מִתְמוֹטְטִין (ב"מ עא.).

תכז יִמְכֹּר אָדָם אֶת־בִּתּוֹ939 וְלֹא יִלְוֶה בְרִבִּית (קיד' כ.).

תכח אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מָעוֹת וּמַלְוֶה אוֹתָן שֶׁלֹּא בְעֵדִים עוֹבֵר מִשּׁוּם “וְלִפְנֵי עִוֵּר940 לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל”941, וְרֵישׁ־לָקִישׁ אָמָר: גּוֹרֵם קְלָלָה לְעַצְמוֹ942, שֶׁנֶּאֱמַר: “תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי־שֶׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק”943.

אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַב אָשֵׁי: מְקַיֵּם רָבִינָא כָּל־מַה־שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים. שָׁלַח לוֹ בְּעֶרֶב־שַׁבָּת: יְשַׁגֶּר לִי מָר עֲשָׂרָה זוּזִים, שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לִי קַרְקַע לִקַּח. שָׁלַח לוֹ: יָבִיא מָר עֵדִים וְיִכְתֹּב שְׁטָר. שָׁלַח לוֹ: אֲפִלּוּ אָנִי? שָׁלַח לוֹ: כָּל־שֶׁכֵּן מָר, שֶׁטָּרוּד בְּתַלְמוּדוֹ וְיִשְׁכַּח944 – וְאֶגְרֹם קְלָלָה לְעַצְמִי (ב"מ עה:).

תכט כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמָר: מִנַּיִן לְנוֹשֶׁה בַחֲבֵרוֹ מָנֶה וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ, שֶׁאָסוּר לַעֲבוֹר לְפָנָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר: “לֹא־תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה945946 (ב"מ עה:).

תל שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מִנַּיִן לְנוֹשֶׁה בַחֲבֵרוֹ מָנֶה וְאֵינוֹ רָגִיל לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁאָסוּר לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם947? תַּלְמוּד לוֹמַר: “נֶשֶׁךְ כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ”948 – אֲפִלּוּ דִבּוּר אָסוּר (ב"מ עה:).

תלא רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קָשָׁה הָרִבִּית, שֶׁאַף שְׁאִילַת שָׁלוֹם רִבִּית (ירוש' ב“מ פ”ה, ה"ח).

תלב “וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ”949 – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, הֲרֵי כְבָר נֶאֱמַר: “לֹא־תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ”950? אֶלָּא יֵשׁ רִבִּית מֻקְדֶּמֶת וְיֵשׁ רִבִּית מְאֻחֶרֶת. כֵּיצַד? נָתַן עֵינָיו לִלְווֹת הֵימֶנּוּ וְהוּא מְשַׁלֵּחַ לוֹ951 וְאוֹמֵר: בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְוֵנִי – זוֹ הִיא רִבִּית מֻקְדֶּמֶת; לָוָה הֵימֶנּוּ וְהֶחֱזִיר לוֹ מְעוֹתָיו, וְהוּא מְשַׁלֵּחַ לוֹ וְאוֹמֵר: בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו שֶׁהָיוּ בְטֵלוֹת אֶצְלִי – זוֹ הִיא רִבִּית מְאֻחֶרֶת (ב"מ עה:; ספרי תצא).

תלג שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מַלְוֵי רִבִּית יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמַּרְוִיחִים מַפְסִידִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּשִׂימִים משֶׁה רַבֵּנוּ חָכָם952 וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, וְאוֹמְרִים: אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁיִּהְיֶה רֶוַח בַּדָּבָר לֹא הָיָה כוֹתְבוֹ (ב"מ עה:).

תלד לְמָה רִבִּית דּוֹמָה? לְמִי שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ, לֹא הִרְגִּישׁ מִי נְשָׁכוֹ וְלֹא יָדַע עַד שֶׁנִּתְבַּטְבֵּט953 עָלָיו; כָּךְ הָרִבִּית אֵין אָדָם מַרְגִּישׁ בָּהּ עַד שֶׁהִיא מִתְבַּטְבֶּטֶת עָלָיו (תנח' משפטים; שמ"ר לא).


ב: בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם

א. נִשּׂוּאִים

א אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה אֵינוֹ אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם… וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמָם אָדָם954 955 (יבמ' סג.)

ב “קָנִיתִי אִישׁ אֶת־יְיָ”956 – לְשֶׁעָבַר אָדָם נִבְרָא מֵאֲדָמָה וְחַוָּה נִבְרֵאת מִן הָאָדָם, מִכָּאן ואֵילַךְ "בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ957 – לֹא אִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה וְלֹא אִשָּׁה בְּלֹא אִישׁ, וְלֹא שְׁנֵיהֶם בְּלֹא שְׁכִינָה (ב"ר ח; שם כב)

ג אָמַר רַ' תַּנְחוּם, אָמַר רַ' חֲנִילָאי: כָּל־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה שָׁרוּי בְּלֹא שִׂמְחָה, בְּלֹא בְרָכָה, בְּלֹא טוֹבָה. בְּמַעֲרָבָא אָמְרוּ: בְּלֹא תוֹרָה וּבְלֹא חוֹמָה.958 רָבָא בַר עֻלָּא אָמַר: אַף בְּלֹא שָׁלוֹם (יבמ' סב:; ע"י)

ד “וּבְחֹסֶר כֹּל”959 – רַב חִסְְדָּא אָמַר: בְּלֹא אִשָּׁה (נדר' מא).

ה “בֵּיתוֹ”960 – זוֹ אִשְׁתּוֹ961 (יומא ב.)

ו אָמַר רַ' יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא קָרָאתִי לְאִשְׁתִּי “אִשְׁתִּי” וּלְשׁוֹרִי “שׁוֹרִי”, אֶלָּא לאִשְׁתִּי “בֵּיתִי” וּלְשׁוֹרִי “שָׂדִי”962 (שבת קיח).

ז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “אֲשֶׁר בָּנָה… אֲשֶׁר אֵרַשׂ963 – לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁיִבְנֶה אָדָם בַּיִת וְיִטַּע כֶּרֶם וְאַחַר־כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ:” הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ, אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ"964 – “הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ” – זֶה בַּיִת, “וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ” זֶה כֶּרֶם, אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ זוֹ אִשָּׁה. (סוטה מד)

ח שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תוֹרָה: “כִּי־יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה”965 וְלֹא כָתוּב “כִּי תִלָּקַח אִשָּׁה לְאִישׁ?” מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְחַזֵר עַל אִשָּׁה966 וְאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לְחַזֵּר עַל אִישׁ. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה – מִי חוֹזֵר עַל מִי? בַּעַל־אֲבֵדָה967 מְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתוֹ (קיד' ב:; ע"י)

ט אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֱלֹהֵיכֶם גַּנָּב הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּפֵּל יְיָ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו”968 אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ: הַנִּיחֵהוּ וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ. אָמְרָה לוֹ לְקֵיסָר: תֶּן־לִי דּוּכָס אֶחָד.969 אָמַר לָהּ: לָמָּה לָּךְ? [אָמְרָה לוֹ]: לִסְטִים970 בָּאוּ עָלֵינוּ הַלַּיְלָה וְנָטְלוּ מִמֶּנּוּ קִיתוֹן971 שֶׁל כֶּסֶף וְהִנִּיחוּ לָנוּ קִיתוֹן שֶׁל זָהָב.>

אָמַר לָהּ: וּלְוַאי שֶׁיָּבוֹא עָלֵינוּ בְּכָל־יוֹם!

– וְלֹא יָפֶה הָיָה לוֹ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ צֵלָע אַחַת וְנָתְנוּ לוֹ [אִשָּׁה] לְשַׁמְּשׁוֹ?

אָמַר לָהּ: כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר; אֶלָּא יִטְלֶנָּה בְּגָלוּי.

אָמְרָה לוֹ: הָבִיאוּ לִי חֲתִיכָה שֶׁל בָּשָׂר. הֵבִיאוּ לָהּ, נְתָנַתָּה תַּחַת הָרֶמֶץ וְהוֹצִיאַתָּה. אָמְרָה לוֹ: אֱכוֹל מִזּוֹ. אָמַר לָהּ: מְאוּסָה עָלָי. אָמְרָה לוֹ: וְאַף אָדָם הָרִאשׁוֹן, אִלּוּ הָיוּ נוֹטְלִין אוֹתָהּ בְּגָלוּי הָיְתָה [חַוָּה] מְאוּסָה עָלָיו (סנה' לט.)

י “וַיַּפֵּל יְיָ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו”972 – מַטְרוֹנָה אַחַת שָׁאֲלָה אֶת־רַ' יוֹסֵי, אָמְרָה לוֹ: לָמָּה בִּגְנֵבָה? אָמַר לָהּ: מָשָׁל, אִם הִפְקִיד אָדָם לְיָדֵךְ אֻנְקִיָּא שֶׁל כֶּסֶף בַּחֲשָׁאי וְהֶחֱזַרְתְּ לוֹ לִיטְרָא שֶׁל זָהָב בְּפַרְהֶסְיָא – זוֹ גְנֵבָה? אָמְרָה לוֹ: לָמָּה בְּמַטְמוֹנִיּוֹת? אָמַר לָהּ: בַּתְּחִלָּה בְּרָאָהּ לוֹ [בְּפַרְהֶסְיָא], וְרָאָה אוֹתָהּ מְלֵאָה רִירִין וָדָם וְהִפְלִיגָה מִמֶּנּוּ. חָזַר וּבְרָאָהּ לוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה [בַּחֲשָׁאי]. אָמְרָה לוֹ: מוֹסֶפֶת אֲנִי עַל דְּבָרֶיךָ: אֲמוּרָה הָיִיתִי לְהִנָּשֵׂא לַאֲחִי אִמִּי, וְעַל־יְדֵי שֶׁגָּדַלְתִּי עִמּוֹ בַּבָּיִת הִתְכָּעַרְתִּי בְּעֵינָיו וְהָלַךְ וְנָשָׂא לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת וְאֵינָה נָאָה כְּמוֹתִי (ב"ר יז).

––––––––

יא בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לְחֻפָּה (אב' ה).

יב שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמְצַפֶּה לְאָדָם, מָתַי יִשָּׂא אִשָּׁה, כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ עֶשְׂרִים וְלֹא נָשָׂא אוֹמֵר: תִּפַּח עַצְמוֹתָיו973!

אָמַר רַב חִסְדָּא: מִפְּנֵי מָה אֲנִי יָפֶה מֵחֲבֵרָי974? מִפְּנֵי שֶׁנָּשָׂאתִי בְּשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה975, וְאִלְמָלֵי נָשָׂאתִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה הָיִיתִי אוֹמֵר לַשָּׂטָן976: חֵץ בְּעֵינֶיךָ977!

אָמַר לוֹ רָבָא לְרַ' נָתָן בַּר אַמִּי: עַד שֶׁיָּדְךָ עַל צַוַּאר בְּנֶךָ978 – מִשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה וְעַד עֶשְׂרִים וּשְׁתָּיִם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִשְּׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּע (קיד' כט, ל).

יג רַב חִסְדָּא הִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי רַב הוּנָא בְּרַב הַמְנוּנָא שֶׁאָדַם גָּדוֹל הוּא, אָמַר לוֹ רַב הוּנָא: כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ הֲבִיאֵהוּ לְיָדִי. כְּשֶׁבָּא [רַב הַמְנוּנָא] – רָאָהוּ [רַב הוּנָא] שֶׁאֵינוֹ פוֹרֵס סוּדָר. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה פוֹרֵס סוּדָר979? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁאֵינִי נָשׂוּי. הֶחֱזִיר רַב הוּנָא אֶת־פָּנָיו מִמֶּנּוּ וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, שֶׁלֹּא תִרְאֶה פָּנַי עַד שֶׁתִּשָּׂא אִשָּׁה (שם כט).

יד אָמַר רַב הוּנָא: בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה – כָּל יָמָיו בַּעֲבֵרָה 980 (שם).

טו אָמַר רַ' יוֹחָנָן: רַוָּק981 הַדָּר בְּכָרָךְ982 וְאֵינוֹ חוֹטֵא983 – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ־הוּא מַכְרִיז עָלָיו984 בְּכָל־יוֹם.

רַב סָפְרָא רַוָּק הַדָּר בְּכָרָךְ הָיָה. שָׁנָה תַנָּא985 לִפְנֵי רָבָא וְרַב סָפְרָא. צָהֲבוּ פָּנָיו שֶׁל רַב סָפְרָא. אָמַר לוֹ רָבָא: לֹא כְגוֹן מַר, אֶלָּא כְגוֹן רַב חֲנִינָא וְרַב אוֹשַׁעְיָא, שֶׁהָיוּ סַנְדְּלָרִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת וְעוֹשִׂים מַנְעָלִים לְזוֹנוֹת וּמְבִיאִים לָהֶן, הֵן הָיוּ מִסְתַּכְּלוֹת בָּהֶם וְהֵם לֹא הִגְבִּיהוּ עֵינֵיהֶם לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶן. וּשְׁבוּעָתָן986 כָּךְ: בְּחַיֵּי הַחֲכָמִים הַקְּדוֹשִׁים987 שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (פס' קיג.).

טז “יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד”988 – אָמַר רַ' חֲנִינָא: זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה. מַה הִיא? נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְאַחַר־כָּךְ לוֹמֵד תּוֹרָה (יומא עב).

יז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לִלְמֹד תּוֹרָה וְלִשָּׂא אִשָּׁה – יִלְמַד תּוֹרָה וְאַחַר־כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה; וְאִם אִי־אֶפְשָׁר לוֹ בְּלֹא אִשָּׁה – יִשָּׂא אִשָּׁה וְאַחַר־כָּךְ יִלְמַד תּוֹרָה. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה – נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְאַחַר־כָּךְ יִלְמַד תּוֹרָה. רַ' יוֹחָנָן אָמַר: רֵחַיִם בְּצַוָּארוֹ989 – וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה? (קיד' כט:).

יח “שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ… וְדָע כִּי עַל־כָּל־אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט”990 – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: לְאֶחָד שֶׁהָיָה מַפְסִיל בְּנָשִׁים991 וְשָׁטוּף בְּזִמָּה992, וְהָיָה אוֹמֵר: אֵיזוֹ אִשָּׁה שֶׁאֱהֵא מְבַקְשָׁהּ993?.. הִזְקִין וּבִקֵּשׁ לִשָּׂא אִשָּׁה. אָמְרוּ לוֹ: בִּישׁ־גַּדָּא וּטְמִיעַ־מַזָּלָא994! אֵיזוֹ אִשָּׁה מִתְבַּקֶּשֶׁת לָךְ כְּשֶׁנְּחִירֶיךָ מְנַטְּפוֹת וְאָזְנֶיךָ כְבֵדוֹת וְעֵינֶיךָ כֵהוֹת! (קה"ר יא).

יט רַ' חִיָּא בַר אַבָּא [אָמַר]: “תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה־לֵב”995 – זֶה הוּא שֶׁמְּאָרֵס אִשָּׁה וְנוֹטְלָהּ לְאַחַר זְמָן, “וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה”996 – זֶה הוּא שֶׁמְּאָרֵס אִשָּׁה וְנוֹטְלָהּ מִיָּד (פסיק"ר טו).

כ רַבִּי הָיָה מְשַׁדֵּךְ בְּנוֹ לְבֵית רַ' חִיָּא997. כְּשֶׁהִגִּיעַ לִכְתֹּב כְּתֻבָּה מֵתָה הָרִיבָה. אָמַר רַבִּי: חָס־וְשָׁלוֹם, יֵשׁ פְּסוּל? יָשְׁבוּ וּבָדְקוּ בַּמִּשְׁפָּחוֹת: רַבִּי יָצָא מִשְּׁפַטְיָה בֶן אֲבִיטָל998 וְרַ' חִיָּא יָצָא מִשִּׁמְעִי אֲחִי דָוִד999. הָלַךְ וְשִׁדֵּךְ בְּנוֹ לְבֵית רַ' יוֹסֵי בֶן זִמְרָא. פָּסְקוּ לוֹ1000 שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה1001 לֵילֵךְ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. הֶעֱבִירוּהָ לְפָנָיו, אָמַר לָהֶם: אַכְנִיסֶנָּה וְאַחַר־כָּךְ אֵלֵךְ. הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי אָבִיו. אָמַר לוֹ: בְּנִי, דַּעַת קוֹנְךָ1002 יֶשׁ בָּךְ, מִתְּחִלָּה נֶאֱמַר: תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ1003 בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ"1004 וּלְבַסּוֹף נֶאֱמַר: “וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם”1005 (שם כ"ה,ח). הָלַךְ וְיָשַׁב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ1006. עַד שֶׁבָּא נַעֲשֵׂית אִשְׁתּוֹ עֲקָרָה. אָמַר רַבִּי: מַה נַּעֲשֶׂה? נְגָרְשֶׁנָּה – יֹאמְרוּ: עֲנִיָּה זוֹ לַשָּׁוְא שָׁמָרָה1007; נַשִּׂיאֶנּוּ אִשָּׁה אַחֶרֶת – יֹאמְרוּ: זוֹ אִשְׁתּוֹ וְזוֹ זוֹנָתוֹ1008. בִּקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים – וְנִתְרַפָּאָה (כת' סב:).

כא אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: כְּשֶׁפָּתַח רֵישׁ לָקִישׁ בְּסוֹטָה אָמַר כָּךְ: אֵין מְזַוְּגִין לוֹ לְאָדָם אִשָּׁה אֶלָּא לְפִי מַעֲשָׂיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים”1009. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, אָמַר רַ' יוֹחָנָן: וְקָשִׁים לְזַוְּגָם כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁנֶּאֱמַר:“אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה1010 מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת”1011. אִינִי1012? וַהֲלֹא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אַרְבָּעִים יוֹם קֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד בַּת־קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, בֵּית פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, שְׂדֵה פְלוֹנִי לִפְלוֹנִי? – לֹא קֻשְׁיָא: זֶה בְּזוּג רִאשׁוֹן1013, זֶה בְּזוּג שֵׁנִי1014 (סוטה ב.).

כב מַטְרוֹנָה1015 אַחַת שָׁאֲלָה אֶת־רַ' יוֹסֵי בֶן חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ: לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־עוֹלָמוֹ? אָמַר לָהּ: לְשֵׁשֶׁת יָמִים. אָמְרָה לוֹ: וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְעַד עַכְשָׁו מַהוּ עוֹשֶׂה? אָמַר לָהּ: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים: בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. אָמְרָה לוֹ: וְזוֹהִי אֻמָּנוּתוֹ? אַף אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן. כַּמָּה עֲבָדִים וְכַמָּה שְׁפָחוֹת יֵשׁ־לִי, וּבְשָׁעָה קַלָּה אַחַת אֲנִי יְכוֹלָה לְזַוְּגָם. אָמַר לָהּ: אִם קַלָּה הִיא בְעֵינַיִךְ קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כִּקְרִיעַת יַם־סוּף. הִנִּיחָהּ רַ' יוֹסֵי בֶן חֲלַפְתָּא וְהָלַךְ לוֹ. מֶה עָשְׂתָה? נָטְלָה אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שְׁפָחוֹת וְהֶעֱמִידָה אוֹתָם שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת וְאָמְרָה: פְּלוֹנִי יִשָּׂא פְלוֹנִית וּפְלוֹנִית תִּנָּשֵׂא לִפְלוֹנִי, וְזִוְּגָה אוֹתָם בְּלַיְלָה אֶחָד. לְמָחָר בָּאוּ לְפָנֶיהָ – זֶה רֹאשׁוֹ פָצוּעַ, זֶה עֵינוֹ שְׁמוּטָה, זֶה זְרוֹעוֹ פְרוּקָה, זֶה רַגְלוֹ שְׁבוּרָה. אָמְרָה לָהֶם: מַה לָּכֶם? זֶה אָמַר: אֵינוֹ רוֹצֶה בְּזוֹ. וְזוֹ אָמְרָה: אֵינִי רוֹצָה בָּזֶה. מִיָּד שָׁלְחָה וְהֵבִיאָה לְרַ' יוֹסֵי בֶן חֲלַפְתָּא. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אֱמֶת הִיא תּוֹרַתְכֶם, נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת הִיא, כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ יָפֶה אָמָרְתָּ! (ב“ר סח; ויק”ר ח; במ"ר ב).

כג רָבָא שָׁמַע לְאָדָם אֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים1016 וְאָמָר: תִּזְדַּמֶּן לִי פְּלוֹנִית. אָמַר לוֹ: לֹא תְבַקֵּשׁ רַחֲמִים כָּךְ, אִם רְאוּיָה לָךְ – לֹא תֵלֵךְ מִמֶּךְ, וְאִם לֹא – כָּפַרְתָּ בַייָ1017. אַחַר־כָּךְ1018 שָׁמַע שֶׁאָמַר: אוֹ הוּא יָמוּת לְפָנֶיהָ1019 אוֹ הִיא תָמוּת לְפָנָיו, אָמַר לוֹ: לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹּא תִתְפַּלֵּל עַל הַדָּבָר כָּךְ? ( מו"ק יח).

כד אָמַר רַב מִשּׁוּם רַ' רְאוּבֵן אִצְטְרוֹבִילִי: מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים – מֵיְיָ אִשָּׁה לְאִישׁ. מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵיְיָ יָצָא הַדָּבָר”1020; מִן הַנְּבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְיָ הִיא”1021; מִן הַכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵיְיָ אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת”1022 (שם).

כה אֵין זִוּוּגוֹ שֶׁל אִישׁ אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ (ב"ר סח).

כו מַעֲשֶׂה בִּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַת יְפֵהפִיָּה אֵין כְּמוֹתָהּ בְּכָל־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הִבִּיט בְּמַזָּלוֹת מִי בֶן־זוּגָהּ וּמִי יִשָּׂאֶנָּה, וְרָאָה שֶׁהוּא עָנִי אֶחָד וְאֵין בְּיִשְׂרָאֵל עָנִי כְמוֹתוֹ. מֶה עָשָׂה? בָּנָה מִגְדָּל גָּבוֹהַּ בַּיָּם וְהָיָה מַקִּיפוֹ מִכָּל רוּחוֹתָיו מִסָּבִיב. נָטַל [שְׁלֹמֹה] בִּתּוֹ וְנָתַן אוֹתָהּ בְּאוֹתוֹ מִגְדָּל הַגָּבוֹהַּ, וְעִמָּהּ שִׁבְעִים סָרִיסִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבַמִּגְדָּל לֹא עָשָׂה פֶתַח, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס אָדָם בּוֹ, וְנָתַן בּוֹ צֵידָה הַרְבֵּה. אָמַר: אֶרְאֶה פֹּעַל הַשֵּׁם וּמַעֲשֵׂהוּ. לְיָמִים הָיָה אוֹתוֹ עָנִי, שֶׁהוּא בֶן־זוּגָהּ, יוֹצֵא בַדֶּרֶךְ בַּלָּיְלָה, וְהָיָה עָרֹם וְיָחֵף, רָעֵב וְצָמֵא, רָאָה נִבְלַת שׁוֹר מֻשְׁלֶכֶת בַּשָּׂדֶה, נִכְנַס בָּהּ בֵּין צַלְעוֹתֶיהָ לְהָפִיג צִנָּתוֹ1023. [וּבְשָׁעָה] שֶׁיָּשֵׁן שָׁם בָּא עוֹף גָּדוֹל וְנָטַל אוֹתָהּ הַנְּבֵלָה וּנְשָׂאָה עַל גַּג אוֹתוֹ מִגְדָּל עַל חֲדַר הַבַּחוּרָה, וְשָׁם הָיָה הָעוֹף אוֹכֵל אֶת־בְּשַׂר הַנְּבֵלָה; וְיָשַׁב שָׁם [הֶעָנִי] עַל הַגָּג. כְּשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר יָצְאָה הַבַּחוּרָה מֵחֶדְרָהּ לָלֶכֶת הַגָּגָה, כְּמִנְהָגָהּ בְּכָל־יוֹם, וְרָאֲתָה אוֹתוֹ בָחוּר. אָמְרָה לוֹ: מִי אַתָּה וּמִי הֱבִיאֲךָ לְכָאן? אָמַר לָהּ: יְהוּדִי אֲנִי מִבְּנֵי עַכּוֹ, וְעוֹף הֱבִיאַנִי לְכָאן. מֶה עָשְׂתָה? לְקָחַתּוּ וֶהֱבִיאַתּוּ לְחֶדְרָהּ, וְהִלְבִּישׁוּהוּ וְהִרְחִיצוּהוּ וְסָכוּהוּ וְנִתְיַפָּה מְאֹד עַד שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ בְּכָל־גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, וַאֲהֵבַתּוּ הַבַּחוּרָה בְּלִבָּהּ וּבְנַפְשָׁהּ. וְהָיָה הַבָּחוּר חָרִיף וּמְפֻלְפָּל וּמְמֻלָּח1024 וְסוֹפֵר. יוֹם אֶחָד אָמְרָה לוֹ: רוֹצֶה אַתָּה לְקַדְּשֵׁנִי? אָמַר לָהּ: הַלְוָאי! מֶה עָשָׂה? הִקִּיז דָּם1025 וְכָתַב לָהּ כְּתֻבָּה וּמֹהַר מִדָּמוֹ, וְקִדְּשָׁהּ וְאָמַר: עֵד יְיָ הַיּוֹם וְעֵדִים מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל. נִתְעַבְּרָה מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ הַזְּקֵנִים מְעֻבֶּרֶת, אָמְרוּ לָהּ; כִּמְדֻמֶּה לָנוּ שֶׁאַתְּ מְעֻבֶּרֶת. אָמְרָה לָהֶם: הֵן. אָמְרוּ לָהּ: וּמִמִּי נִתְעַבָּרְתְּ? אָמְרָה לָהֶם: מַה לָּכֶם לָדַעַת? נָפְלוּ פְנֵי הַזְּקֵנִים, שֶׁהָיוּ מִתְיָרְאִים מִשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, וְשָׁלְחוּ אֵלָיו לָבוֹא אֲלֵיהֶם. נִכְנַס שְׁלֹמֹה בִּסְפִינָה וּבָא אֲלֵיהֶם, וְאָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, כָּךְ הַדָּבָר, וְאַל יָשִׂים אֲדוֹנֵנוּ בַּעֲבָדָיו עָוֹן. כְּשֶׁשָּׁמַע שְׁלֹמֹה קָרָא לְבִתּוֹ וְשָׁאַל לָהּ עַל הַדָּבָר. אָמְרָה לוֹ: בָּחוּר אֶחָד הֵבִיא לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יָפֶה וָטוֹב, תַּלְמוּדִי וְסוֹפֵר, וְקִדְּשָׁנִי. קָרְאָה לַבָּחוּר וּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהֶרְאָה לוֹ הַכְּתֻבָּה שֶׁכָּתַב לְבִתּוֹ, וְשָׁאַל לוֹ הַמֶּלֶךְ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ וְעַל מִשְׁפַּחְתּוֹ וּמֵאֵיזוֹ עִיר הוּא. וְהֵבִין מִתּוֹךְ דְּבָרָיו שֶׁהוּא אוֹתוֹ שֶׁרָאָה בַמַּזָּל, וְשָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְאָמַר: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁנּוֹתֵן [אִשָּׁה] לְאִישׁ (מבוא תנה"ק).

––––––––

כז אָמַר רַב פַּפָּא: קְפוֹץ זְבֵן אַרְעָא; מְתוֹן נְסֵב אִתְּתָא. נְחֵת דַּרְגָא1026 נְסֵב אִתְּתָא; סַק דַּרְגָא בְּחַר שׁוּשְׁבִינָא (מַהֵר וּקְנֵה קַרְקַע, הֱיֵה מָתוּן וְשָׂא אִשָּׁה. רֵד מַעֲלָה וְשָׂא אִשָּׁה; עֲלֵה מַעֲלָה וּבְרוֹר שׁוֹשְׁבִין) (יבמ' סג).

כח אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם יִדְבַּק אָדָם בְּטוֹבִים1027, שֶׁהֲרֵי משֶׁה, שֶׁנָּשָׂא בַת־יִתְרוֹ, יָצָא מִמֶּנּוּ יְהוֹנָתָן1028; אַהֲרֹן, שֶׁנָּשָׂא בַת עַמִּינָדָב, יָצָא מִמֶּנּוּ פִּינְחָס (ב"ק קט:).

כט אָמַר רָבָא: הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּבְדֹּק בְּאַחֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת־אֱלִישֶׁבַע בַּת־עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן”1029 – מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּת עַמִּינָדָב” – אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲחוֹת נַחְשׁוֹן הִיא? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר “אֲחוֹת נַחְשׁוֹן”? – מִכָּאן, שֶׁהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּבְדֹּק בְּאַחֶיהָ.

שָׁנוּ: רֹב בָּנִים דּוֹמִים לַאֲחֵי הָאֵם (שם קי.).

ל אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? אָמַר רַ' עֲקִיבָא: כָּל־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אִשָּׁה נָאָה בְמַעֲשִׂים (שבת כה:).

לא אוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: רְחֵלָה אַחַר רְחֵלָה הוֹלֶכֶת, כְּמַעֲשֵׂה הָאֵם כָּךְ מַעֲשֵׂה הַבַּת (כת' סג.).

לב הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה הוֹגֶנֶת לוֹ – אֵלִיָּהוּ נוֹשְׁקוֹ וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹהֲבוֹ (ד"א א).

לג אָמַר רַבָּה בַר רַב אַדָּא אָמַר רַב: כָּל־הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן1030 הֹוִים לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּייָ בָּגָדוּ – כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ”1031.וְשֶׁמָּא תֹאמַר מָמוֹן פִּלֵּט1032, תַּלְמוּד לוֹמַר: “עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת־חֶלְקֵיהֶם”1033. מַה מַּשְׁמָע? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: חֹדֶשׁ נִכְנַס וְחֹדֶשׁ יָצָא וּמָמוֹנָם אָבָד.

וְאָמַר רַבָּה בַר רַב אַדָּא – וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אָמַר רַב סַלָּא אָמַר רַב הַמְנוּנָא –: כָּל־הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָה הוֹגֶנֶת לוֹ אֵלִיָּהוּ כוֹפְתוֹ1034 וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצְעוֹ1035. וְשָׁנוּ: עַל כֻּלָּם אֵלִיָּהוּ כוֹתֵב וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חוֹתֵם: אוֹי לוֹ שֶׁפּוֹסֵל אֶת־זַרְעוֹ וּפוֹגֵם אֶת־מִשְׁפַּחְתּוֹ! (קיד' ע.).

לד הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל־הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָה הוֹגֶנֶת לוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה לָאוִין: "לֹא תִקֹּם

וְלֹא תִטֹּר"1036, “לֹא תִשְׂנָא אֶת־אָחִיךָ”1037, “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”1038, "וְחַי אָחִיךָ עִמָּךְ1039 1040, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּבַטֵּל פִּרְיָה־וְרִבְיָה מִן הָעוֹלָם (תוספ' סוטה ה).

לה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל־מַה שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ וְיִשָּׂא בַת תַּלְמִיד־חָכָם, שֶׁאִם מֵת אוֹ גוֹלֶה – מֻבְטָח לוֹ שֶׁבָּנָיו תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים; וְאַל יִשָּׂא עַם־הָאָרֶץ, שֶׁאִם מֵת אוֹ גוֹלֶה – בָּנָיו עַמֵּי־הָאָרֶץ.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל־מַה שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ וְיִשָּׂא בַת תַּלְמִיד־חָכָם וְיַשִּׂיא בִתּוֹ לְתַלְמִיד־חָכָם: מָשָׁל לְעִנְבֵי־הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן – דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל. וְלֹא יִשָּׂא בַת עַם־הָאָרֶץ: מָשָׁל לְעִנְבֵי הַגֶּפֶן1041 בְּעִנְבֵי־הַסְּנֶה1042 – דָּבָר כָּעוּר וְאֵינוֹ מִתְקַבֵּל1043.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל־מַה שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ וְיִשָּׂא בַת תַּלְמִיד־חָכָם לֹא מָצָא בַת תַּלְמִיד־חָכָם – יִשָּׂא בַת גְּדוֹלֵי־הַדּוֹר; לֹא מָצָא בַת גְּדוֹלֵי־הַדּוֹר – יִשָּׂא בַת רָאשֵׁי־כְנֵסִיּוֹת; לֹא מָצָא בַת רָאשֵׁי־כְנֵסִיּוֹת – יִשָּׂא בַת גַּבָּאֵי־צְדָקָה; לֹא מָצָא בַת גַּבָּאֵי־צְדָקָה – יִשָּׂא בַת מְלַמְּדֵי־תִינוֹקוֹת. וְלֹא יִשָּׂא בַת עַם־הָאָרֶץ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שֶׁקֶץ וּנְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁרֶץ, וְעַל בְּנוֹתֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: “אָרוּר שֹׁכֵב עִם־כָּל־בְּהֵמָה”1044 (פסח מט.:).

לו “וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבוּשׁ בְּגָדִים צוֹאִים”1045 – וְכִי דַרְכּוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ לִלְבּוֹשׁ בְּגָדִים צוֹאִים? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ בָנָיו נוֹשְׂאִים נָשִׁים שֶׁאֵינָן הֲגוּנוֹת לִכְהֻנָּה וְלֹא מִחָה בָהֶם (סנה' צג.).

לז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: נֶאֱמָן הַתִּינוֹק לוֹמַר: כָּךְ אָמַר לִי אַבָּא: מִשְׁפָּחָה זוֹ כְּשֵׁרָה1046 וּמִשְׁפָּחָה זוֹ פְּסוּלָה, וְשֶׁאָכַלְנוּ בִקְצָצָה1047 שֶׁל בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי.

כֵּיצַד קְצָצָה? אֶחָד מִן הָאַחִים שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ. בָּאִין בְּנֵי מִשְׁפָּחָה, וּמְבִיאִין חָבִית מְלֵאָה קְלָיוֹת1048 וֶאֱגוֹזִים וְשׁוֹבְרִין אוֹתָהּ לִפְנֵי הַתִּינוֹקוֹת בְּאֶמְצַע הָרְחָבָה1049 וְאוֹמְרִים: “אַחֵינוּ בֵית יִשְׂרָאֵל, שְׁמָעוּ! אָחִינוּ פְלוֹנִי נָשָׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, וּמִתְיָרְאִים אָנוּ שֶׁמָּא יִתְעָרֵב זַרְעוֹ בְּזַרְעֵנוּ, בֹּאוּ וּקְחוּ לָכֶם דֻּגְמָא1050 לְדוֹרוֹת, שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב זַרְעוֹ בְּזַרְעֵנוּ” – וְהַתִּינוֹקוֹת מְלַקְּטִים וְאוֹמְרִים: נִקְצַץ1051 פְּלוֹנִי מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ!

וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא מְגָרְשָׁהּ, הָיוּ עוֹשִׂים כֵן וְאוֹמְרִים: חָזַר פְּלוֹנִי לְמִשְׁפַּחְתּוֹ! (כת' כח:; ירוש' קיד' פא, ה"ה).

––––––––

לח שָׁנִינוּ: "וְקָרְאוּ־לוֹ זִקְנֵי־עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו1052 – מְלַמֵּד שֶׁמַּשִּׂיאִין לוֹ עֵצָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ, שֶׁאִם הָיָה הוּא יֶלֶד1053 וְהִיא זְקֵנָה, הוּא זָקֵן וְהִיא יַלְדָּה, אוֹמְרִין לוֹ: מַה לְּךָ אֵצֶל יַלְדָּה? מַה לְּךָ אֵצֶל זְקֵנָה? כַּלֵּךְ אֵצֶל שֶׁכְּמוֹתְךָ וְאַל תַּכְנִיס קְטָטָה לְתוֹך בֵּיתֶךָ1054 (יבמ' קא:).

לט אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: גָּבוֹהַּ לֹא יִשָּׂא גְבוֹהִית, שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶם תֹּרֶן;1055 נַנָּס1056 לֹא יִשָּׂא נַנֶּסֶת, שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶם אֶצְבָּעִי1057; לָבָן לֹא יִשָּׂא לְבָנָה, שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶם בֹּהַק1058; שָׁחוֹר לֹא יִשָּׂא שְׁחוֹרָה, שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶם טָפִיחַ1059 (בכ' מה).

מ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְקַדֵּשׁ אֶת־הָאִשָּׁה עַד שֶׁיִּרְאֶנָּה (קיד' מא.).

מא “עֵינַיִךְ יוֹנִים”1060 – כַּלָּה כָּל־זְמַן שֶׁעֵינֶיהָ יָפוֹת אֵין כָּל־גּוּפָהּ צְרִיכָה בְדִיקָה1061; עֵינֶיהָ טְרוּטוֹת1062 – כָּל־גּוּפָהּ צְרִיכָה בְדִיקָה (תענ' כד).

מב אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְקַדֵּשׁ אֶת־בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה, עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְתֹאמַר: בִּפְלוֹנִי אֲנִי רוֹצָה (קיד' מא.).

מג הַמַּשִּׂיא בָנָיו וּבְנוֹתָיו סָמוּךְ לְפִרְקָם1063 – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ”1064 1065(יבמ' סב).

מד בִּתְּךָ בָגְרָה1066 – שַׁחֲרֵר עַבְדֵּךְ וְתֶן לָהּ1067 ( פס' קיג).

מה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַמַּשִּׂיא אֶת־בִּתּוֹ לְזָקֵן וְהַמַּשִּׂיא אִשָּׁה לִבְנוֹ קָטָן, – – – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה לֹא־יֹאבֶה יְיָ סְלֹחַ לוֹ”1068 (סנה' עו:).

מו “אַל־תְּחַלֵּל אֶת־בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ”1069 – רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְזָקֵן. רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶה הַמַּשְׁהֶה בִתּוֹ בּוֹגָרֶת (שם.).

מז שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל־הַמַּשִּׂיא בִתּוֹ לְעַם־הָאָרֶץ, כְּאִלּוּ כוֹפְתָהּ וּמַנִּיחָהּ לִפְנֵי אֲרִי, מָה אֲרִי דּוֹרֵס1070 וְאוֹכֵל וְאֵין לוֹ בּשֶׁת־פָּנִים, אַף עַם־הָאָרֶץ מַכֶּה וּבָא עָלֶיהָ וְאֵין לוֹ בּשֶׁת־פָּנִים. (פס' מט).

מח מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁנִּשֵּׂאת לְחָבֵר1071 וְהָיְתָה קוֹשֶׁרֶת לוֹ תְּפִלִּין עַל יָדוֹ; נִשֵּׂאת לְמוֹכֵס1072 וְהָיְתָה קוֹשֶׁרֶת לוֹ קִשְׁרֵי מוֹכֵס1073 עַל יָדוֹ (ע"ז לט.).

מט מַעֲשֶׂה בְּרִיבָה1074 אַחַת שֶׁהָיָה אָבִיהָ חָבֵר לְגוֹי, וְהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמֵיטִיבִים אֶת־לִבָּם. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַגּוֹי לְאָבִיהָ: תְּנָה אֶת־בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה. [אָמַר לוֹ: הֵן. שָׁמְעָה הָרִיבָה] וְהֶחֱרִישָׁה בַדָּבָר עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן חֻפָּתָהּ, כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַן חֻפָּתָהּ עָלְתָה לַגָּג וְנָפְלָה וָמֵתָה (תדב“א יט; ילק”ש בלק כג)

נ מַעֲשֶׂה בְרִיבָה שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת לְבֵית אָבִיהָ, וְהָיְתָה יְפַת־תֹּאַר וּמְקֻשֶּׁטֶת כֶּסֶף וְזָהָב. תָּעֲתָה בַדֶּרֶךְ וְהָלְכָה בְלֹא יִשּׁוּב. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעָה לַחֲצִי הַיּוֹם צְמֵאָה וְלֹא הָיוּ לָהּ מָיִם. רָאֲתָה בְאֵר וְחֶבֶל שֶׁל דְּלִי תָּלוּי עָלֶיהָ. אָחֲזָה בַחֶבֶל וְנִשְׁתַּלְשְׁלָה וְיָרָדָה. לְאַחַר שֶׁשָּׁתְתָה בִּקְשָׁה לַעֲלוֹת וְלֹא יָכֹלָה. הָיְתָה בוֹכָה וְצוֹעֶקֶת. עָבַר עָלֶיהָ בָּחוּר אֶחָד וְשָׁמַע קוֹלָהּ. עָמַד עַל הַבְּאֵר וְהֵצִיץ בָּהּ. אָמַר לָהּ: מִי אַתְּ, מִבְּנֵי אָדָם אוֹ מִן הָרוּחוֹת? אָמְרָה לוֹ: מִבְּנֵי אָדָם אָנִי. אָמַר לָהּ: מַה־טִּיבֵךְ? סִפְּרָה לוֹ כָּל־הַמַּעֲשֶׂה. אָמַר לָהּ: אִם אֲנִי מַעֲלֵךְ תִּנָּשְׂאִי לִי? אָמְרָה לוֹ: הֵן. הֶעֱלָהּ. בִּקֵּשׁ לִזָּקֵק לָהּ מִיָּד. אָמְרָה לוֹ: מֵאֵיזֶה עַם אָתָּה? אָמַר לָהּ מִיִּשְׂרָאֵל אֲנִי וּמִמָּקוֹם פְּלוֹנִי אֲנִי וְכֹהֵן. אָמְרָה לוֹ: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּחַר בְּךָ וְקִדֶּשְׁךָ מִכָּל־יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כִּבְהֵמָה בְּלֹא כְתֻבָּה וּבְלֹא קִדּוּשִׁין. בֹּא אַחֲרַי אֵצֶל אָבִי וְאִמִּי שֶׁהֵם מִמִּשְׁפָּחָה פְלוֹנִית, גְּדוֹלִים וּמְיֻחָסִים בְּיִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי מִתְאָרֶסֶת לָךְ. נָתְנוּ אֱמוּנָתָם1075 זֶה לָזוֹ וְזוֹ לָזֶה. אָמְרָה: מִי מֵעִיד? הָיְתָה חֻלְדָּה אַחַת עוֹבֶרֶת כְּנֶגְדָּם. אָמְרָה לוֹ: חֻלְדָּה זוֹ וּבוֹר זֶה עֵדִים בַּדָּבָר. הָלְכוּ כָּל־אֶחָד לְדַרְכּוֹ. אוֹתָהּ הָרִיבָה עָמְדָה בֶאֱמוּנָתָהּ, וְכָל מִי שֶׁהָיָה תוֹבְעָהּ הָיְתָה מְמָאֶנֶת, וְכֵוָן שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָהּ הִתְחִילָה לִנְהוֹג עַצְמָהּ נִכְפֵּית1076 וּמְקָרַעַת בְּגָדֶיהָ וּבִגְדֵי כָּל־מִי שֶׁהָיָה נוֹגֵעַ בָּהּ, עַד שֶׁנִּמְנְעוּ בְנֵי אָדָם מִמֶּנָּה; וְהוּא, כֵּוָן שֶׁבָּא לְעִירוֹ, עָבַר עַל אֱמוּנָתוֹ וְנָשָׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת, וְהוֹלִיד שְׁנֵי בָנִים, אֶחָד נָפַל לְבוֹר וָמֵת, וְאֶחָד נְשָׁכַתּוּ חֻלְדָּה וָמֵת. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מַה מַּעֲשֶׂה הוּא זֶה, שֶׁבָּנֵינוּ מֵתִים בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה? אָמַר לָהּ: כָּךְ וָכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. נִתְגָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ, אָמְרָה לוֹ: לֵךְ אֵצֶל חֶלְקְךָ שֶׁנָּתַן לְךָ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. הָלַךְ וְשָׁאַל בְּעִירָהּ. אָמְרוּ לוֹ: נִכְפֵּית הִיא, כָּל־מִי שֶׁתּוֹבְעָה כָּךְ וָכָךְ עוֹשָׂה לוֹ. הָלַךְ אֵצֶל אָבִיהָ, פֵּרַשׁ לוֹ כָּל־הַמַּעֲשֶׂה וְאָמַר לוֹ: אֲנִי מְקַבֵּל כָּל־מוּם שֶׁבָּהּ. הֶעֱמִיד עָלָיו עֵדִים. בָּא אֶצְלָהּ. הִתְחִילָה לַעֲשׂוֹת כְּמִנְהָגָהּ. סִפֶּר־לָהּ מַעֲשֶׂה חֻלְדָּה וָבוֹר. אָמְרָה לוֹ: אַף אֲנִי בֶּאֱמוּנָתִי עָמָדְתִּי. מִיָּד נִתְיַשְּׁבָה דַעְתָּהּ וְנִשֵּׂאת לוֹ, וְזָכוּ לְבָנִים וּלִנְכָסִים הַרְבֵּה. וְעָלֶיהָ אָמַר הַכָּתוּב: “עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי־אֶרֶץ”1077 (תענ' ח, ברש"י וערוך).

––––––––

נא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כֵּיצַד מְרַקְּדִין לִפְנֵי הַכַּלָּה?1078 בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כַּלָּה כְּמוֹת שֶׁהִיא1079; וּבֵית־הִלֵּל אוֹמְרִים: כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה1080. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית־שַׁמַּאי לְבֵית־הִלֵּל: הֲרֵי שֶׁהָיְתָה חִגֶּרֶת אוֹ סוֹמָה1081, אוֹמְרִים לָהּ “כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה”? – וְהַתּוֹרָה אָמְרָה “מִדְּבַר־שֶׁקֶר תִּרְחָק”1082! אָמְרוּ לָהֶם בֵּית־הִלֵּל לְבֵית־שַׁמַּאי: לְדִבְרֵיכֶם, מִי שֶׁלָּקַח מִקָּח רַע1083 מִן הַשּׁוּק, יְשַׁבְּחֶנּוּ בְעֵינָיו אוֹ יְגַנֶּנּוּ בְעֵינָיו? הֱוֵי אוֹמֵר: יְשַׁבְּחֶנּוּ בְעֵינָיו. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: לְעוֹלָם תְּהֵא דַעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְעֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת1084.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעַאי, שֶׁהָיָה נוֹטֵל בַּד שֶׁל הֲדַס וּמְרַקֵּד לִפְנֵי הַכַּלָּה וְאוֹמֵר: " כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה".

רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הָיָה מְרַקֵּד לִפְנֵי הַכַּלָּה בִּשְׁלֹשָׁה1085. הָיָה רַ' זֵירָא רוֹאֶה אוֹתוֹ וּמַטְמִין עַצְמוֹ מִפָּנָיו; אָמָר: רְאוּ אוֹתוֹ זָקֵן, הֵיאַךְ הוּא מְבַיְּשֵׁנוּ1086! כְּשֶׁמֵּת הָיוּ שָׁלשׁ שָׁעוֹת קוֹלוֹת וּבְרָקִים בָּעוֹלָם. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: מֵת רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק גּוֹמֵל חֶסֶד! יָצְאוּ לִגְמוֹל לוֹ חֶסֶד – הִפְסִיק עַמּוּד־אֵשׁ בֵּינוֹ וּבֵין שְׁאָר הָעָם (וּמְקֻבָּלִים אָנוּ, שֶׁאֵין עַמּוּד־אֵשׁ מַפְסִיק אֶלָּא לְאֶחָד בְּדוֹר אוֹ לִשְׁנַיִם בְּדוֹר). אָמַר רַ' זֵירָא: הוֹעִיל לוֹ שׁוֹטוֹ1087 לַזָּקֵן; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שְׁטוּתוֹ1088 לַזָּקֵן; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שִׁיטָתוֹ1089 לַזָּקֵן.

רַב אַחָא הָיָה מַרְכִּיב אֶת־הַכַּלָּה עַל כְּתֵפָיו וּמְרַקֵּד.

כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: כָּךְ הָיוּ שָׁרִים לִפְנֵי הַכַּלָּה בְּמַעֲרָב: “לֹא כָחָל וְלֹא שָׂרָק1090 וְלֹא פִרְכּוּס1091 – וְיַעֲלַת חֵן!” (כת' טז, יז; ירוש' פאה פ“א, ה”א).

נב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַמְשִׁיכִין יַיִן בְּצִנּוֹרוֹת1092 לִפְנֵי חָתָן וְכַלָּה וְזוֹרְקִין לִפְנֵיהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים בִּימוֹת־הַחַמָּה, אֲבָל לֹא בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים1093; אֲבָל לֹא גְלֻסְקָאוֹת1094 לֹא בִּימוֹת־הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים1095 (בר' נ: ע"י).

נג אָמְרוּ עָלָיו עַל אַגְרִפַּס הַמֶּלֶךְ, שֶׁעָבֶר מִלִּפְנֵי הַכַּלָּה1096 – וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים. אָמְרוּ לוֹ: מָה רָאִיתָ? אָמַר לָהֶם: אֲנִי נוֹטֵל כֶּתֶר בְּכָל־יוֹם, וְזֹאת תִּטּוֹל כִּתְרָהּ שָׁעָה אֶחָת (כת' יז; שמח' י).

נד הֶחָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ (פדר"א טז).

––––––––

נה הַבַּעַל חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ [שֶׁל אִשְׁתּוֹ].

“שְׁאֵרָהּ… לֹא יִגְרָע”1097 – שָׁנִינוּ: “שְׁאֵרָהּ” – אֵלּוּ מְזוֹנוֹת. (כת' מו:, מז:)

נו הַמַּשְׁרֶה אֶת־אִשְׁתּוֹ1098 עַל־יְדֵי שָׁלִישׁ לֹא יִפְחוֹת לָהּ1099 מִשְּׁנֵי קַבִּים חִטִּים אוֹ מֵאַרְבָּעָה קַבִּים שְׂעוֹרִים. אָמַר רַ' יוֹסֵי: לֹא פָסַק לָהּ שְׂעוֹרִים אֶלָּא רַ' יִשְׁמָעֵאל,

שֶׁהָיָה סָמוּךְ לֶאֱדוֹם1100. וְנוֹתֵן לָהּ חֲצִי קַב קִטְנִית וַחֲצִי לֹג שֶׁמֶן וְקַב גְּרוֹגָרו­ֹת1101 אוֹ מָנֶה דְבֵלָה1102, וְאִם אֵין לוֹ פּוֹסֵק לְעֻמָּתָן פֵּרוֹת מִמָּקוֹם אַחֵר, וְנוֹתֵן לָהּ מִטָּה, מַפָּץ1103 וּמַחֲצֶלֶת, וְנוֹתֵן לָהּ כִּפָּה1104 לְרֹאשָׁהּ וַחֲגוֹר לְמָתְנֶיהָ וּמַנְעָלִים מִמּוֹעֵד לְמוֹעֵד, וְכֵלִים1105 שֶׁל חֲמִשִּׁים זוּז מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. וְאֵין נוֹתְנִין לָהּ לֹא חֲדָשִׁים בִּימוֹת־הַחַמָּה וְלֹא שְׁחָקִים1106 בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים, אֶלָּא נוֹתֵן לָהּ כֵּלִים שֶׁל חֲמִשִּׁים זוּז בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים וְהִיא מִתְכַּסָּה בִּבְלָאוֹתֵיהֶן1107 בִּימוֹת־הַחַמָּה וְהַשְּׁחָקִים שֶׁלָּהּ. נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לְצָרְכָּהּ1108 וְאוֹכֶלֶת עִמּוֹ מִלֵילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת, וְאִם אֵין נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לְצָרְכָּהּ, מַעֲשֶׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ.

וּמָה הִיא עוֹשָׂה לוֹ? מִשְׁקַל חָמֵשׁ סְלָעִים שְׁתִי בִּיהוּדָה, שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בְּגָלִיל, אוֹ מִשְׁקַל עֶשֶׂר סְלָעִים עֵרֶב בִּיהוּדָה1109, שֶׁהֵן עֶשְׂרִים סְלָעִים בְּגָלִיל, וְאִם הָיְתָה מֵינִיקָה פּוֹחֲתִין לָהּ מִמַּעֲשֵׂה־יָדֶיהָ וּמוֹסִיפִין לָהּ עַל מְזוֹנוֹתֶיהָ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים – בְּעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל בִּמְכֻבָּד – הַכֹּל לְפִי כְבוֹדוֹ (כת' סד:).

נז וְאֵלּוּ מְלָאכוֹת שֶׁהָאִשָּׁה עוֹשָׂה לְבַעֲלָהּ: טוֹחֶנֶת וְאוֹפָה וּמְכַבֶּסֶת, מְבַשֶּׁלֶת וּמֵינִיקָה אֶת־בְּנָהּ, מַצַּעַת לוֹ הַמִּטָּה וְעוֹשָׂה בְצֶמֶר. הִכְנִיסָה לוֹ שִׁפְחָה אַחַת – לֹא טוֹחֶנֶת וְלֹא אוֹפָה וְלֹא מְכַבֶּסֶת; שְׁתַּיִם – אֵין מְבַשֶּׁלֶת וְאֵין מֵינִיקָה אֶת־בְּנָהּ; שָׁלשׁ – אֵין מַצַּעַת לוֹ הַמִּטָּה וְאֵין עוֹשָׂה בְצֶמֶר; אַרְבַּע – יוֹשֶׁבֶת בְּקַתֶּדְרָא1110. רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִלּוּ הִכְנִיסָה לוֹ מֵאָה שְׁפָחוֹת כּוֹפָהּ לַעֲשׂוֹת בְּצֶמֶר, שֶׁהַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי זִמָּה. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף הַמַּדִּיר1111 אֶת־אִשְׁתּוֹ מִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה, שֶׁהַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁעְמוּם (שם, נט:).

––––––––

נח בְּמַעֲרָבָא, כְּשֶׁנָּשָׂא אָדָם אִשָּׁה אָמְרוּ לוֹ כָךְ: “מָצָא” אוֹ “מוֹצֵא”: “מָצָא”, שֶׁנֶּאֱמַר: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב"1112; “מוֹצֵא”, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה”1113 (בר' ח.).

נט כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן־סִירָא: אִשָּׁה טוֹבָה מַתָּנָה טוֹבָה – בְּחֵיק יְרֵא־אֱלֹהִים תִּנָּתֵן; אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ. אִשָּׁה יָפָה אַשְׁרֵי בַעְלָהּ, מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלָיִם (יבמ' סג:).

ס דָּרַשׁ רַ' עֲקִיבָא: אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ – שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם, לֹא זָכוּ – אֵשׁ אוֹכַלְתָּם (לק"ט בראשית).

סא שָׁנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר: אִישׁ וְאִשָּׁה שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם1114: יָהּ – י' בְּאִישׁ וְה' בְּאִשָּׁה. זָכוּ – שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם וּמִתְבָּרְכִים, לֹא זָכוּ – שְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מִבֵּינֵיהֶם וּמִדַּבְּקוֹת שְׁתֵּי הָאִשּׁוֹת וְאֵשׁ אוֹכַלְתָּם (לק"ט בראשית).

סב מְצָאוֹ רַ' יוֹסֵי לְאֵלִיָּהוּ, אָמָר: כָּתוּב "אֶעֱשֶׂה־לוֹ עֵזֶר1115 – בַּמֶּה אִשָּׁה עוֹזַרְתּוֹ לְאָדָם? אָמַר לוֹ: אָדָם מֵבִיא חִטִּין – חִטִּין כּוֹסֵס1116? פִּשְׁתָּן – פִּשְׁתָּן לוֹבֵשׁ? לֹא נִמְצֵאת מְאִירָה עֵינָיו וּמַעֲמִידָתוֹ עַל רַגְלָיו? (יבמ' סג.).

סג אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר:" אֶעֱשֶׂה־לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ"?1117 1118 זָכָה – עוֹזַרְתּוֹ, לֹא זָכָה – כְּנֶגְדּוֹ.1119

וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' אֶלְעָזָר הִקְשָׁה: כָּתוּב “כְּנֶגְדּוֹ” וְקוֹרְאִים: “כְּנִגְדּוֹ”, זָכָה – “כְּנֶגְדּוֹ”, לֹא זָכָה – מְנַגַּדְתּוֹ (שם).

סד אָמַר רַ' חֲנִינָא: “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”1120 – זֶה שֶׁיֵּשׁ־לוֹ אִשָּׁה רָעָה, “וְטוֹב־לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד”1121 – זֶה שֶׁיֵּשׁ־לוֹ אִשָּׁה טוֹבָה (ב"ב קמה:).

סה אָמַר רָבָא: קָשָׁה אִשָּׁה רָעָה כְּיוֹם סַגְרִיר.

אִשָּׁה רָעָה כֵּיצַד? אָמַר אַבַּיֵי: מְקַשֶּׁטֶת לוֹ שֻׁלְחָן1122 וּמְקַשֶּׁטֶת לוֹ פֶּה1123. רָבָא אָמָר: מְקַשֶּׁטֶת לוֹ שֻׁלְחָן וּמַחֲזֶרֶת לוֹ גַּבָּהּ1124 (יבמ' סג:).

סו מִפְּנֵי אִשָּׁה רָעָה הַזִּקְנָה קוֹפֶצֶת עַל הָאָדָם (תה' חיי שרה).

סז רַב נִפְטַר מֵרַ' חִיָּא. אָמַר לוֹ: הַמָּקוֹם יַצִּילְךָ מִדָּבָר הַקָּשֶׁה מִמָּוֶת.

– וְכִי יֵשׁ דָּבָר שֶׁקָּשֶׁה מִמָּוֶת? – יָצָא בָּדַק וּמָצָא: “וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה”1125 (יבמ' סג:).

סח אָמַר רַ' יְהוּדָה; אַרְבָּעָה עָשָׂר דְּבָרִים קָשִׁים זֶה מִזֶּה וְכֻלָּם מִתְגָּאִים זֶה עַל זֶה: תְּהוֹם קָשָׁה – הָאָרֶץ כּוֹבַשְׁתָּהּ; הָאָרֶץ קָשָׁה – הֶהָרִים מִתְגָּאִים עָלֶיהָ; הַר קָשֶׁה – הַבַּרְזֶל שׁוֹבְרוֹ; בַּרְזֶל קָשֶׁה – הָאֵשׁ מְפַעְפַּעְתּוֹ;1126 אֵשׁ קָשָׁה – הַמַּיִם מְכַבִּים אוֹתָהּ; מַיִם קָשִׁים – עֲנָנִים סוֹבְלִים אוֹתָם; עֲנָנִים קָשִׁים – הָרוּחַ מְפַזַּרְתָּם; רוּחַ קָשָׁה – הַכֹּתֶל עוֹמֵד בָּהּ; כֹּתֶל קָשֶׁה – אָדָם סוֹתְרוֹ1127; אָדָם קָשֶׁה – צָרָה מְחַלְחַלְתּוֹ1128; צָרָה קָשָׁה – הַיַּיִן מְשַׁכְּחָהּ; יַיִן קָשֶׁה – שֵׁנָה מְפִיגָתוֹ; שֵׁנָה קָשָׁה – חֹלִי מְטַלְטְלָהּ1129; חֹלִי קָשֶׁה – מַלְאַךְ־הַמָּוֶת נוֹטֵל אֶת־הַנֶּפֶשׁ1130.

וְאִשָּׁה רָעָה קָשָׁה מִכֻּלָּם (קה"ר ז).

סט אָמְרוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב: כָּל חֹלִי וְלֹא חֳלִי־מֵעַיִם, כָּל־כְּאֵב וְלֹא כְּאֵב־לֵב, כָּל־מֵחוּשׁ1131 וְלֹא מֵחוּשׁ־רֹאשׁ, כָּל־רָעָה וְלֹא אִשָּׁה רָעָה (שבת יא.).

ע רַב הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְצַעַרְתּוֹ. כְּשֶׁאָמַר לָהּ: עֲשִׂי לִי עֲדָשִׁים1132 – עָשְׂתָה לוֹ פוֹלִים; פוֹלִים – עָשְׂתָה לוֹ עֲדָשִׁים. כְּשֶׁהִגְדִּיל חִיָּא בְנוֹ הָיָה מְהַפֵּךְ לָהּ [דִּבְרֵי אָבִיו]1133. אָמַר רַב לִבְנוֹ: הִשְׁבִּיחָה אִמֶּךָ. אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא שֶׁהָפַכְתִּי לָהּ [אֶת־דְּבָרֶיךָ]. אָמַר לוֹ: זוֹהִי שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: הַיּוֹצֵא מִמְּךָ מְלַמֶּדְךָ חָכְמָה. אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא תַעֲשֶׂה כָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר־שֶׁקֶר” 1134 (יבמ' סג.: ע"י).

עא כָּעוּר לְאִישׁ לִהְיוֹת מְהַלֵּךְ אַחַר הָאִשָּׁה (ב"ר ס).

עב אָמַר רַב: כָּל־הַהוֹלֵךְ בַּעֲצַת אִשְׁתּוֹ1135 נוֹפֵל בְּגֵיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר:“רַק לֹא־הָיָה כְּאַחְאָב אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ”1136(ב"מ נט.).

עג אָמַר אֲבִימִי מֵהַגְרוֹנְיָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל רָבָא: אִישׁ שֶׁהַנָּשִׁים הֲרָגוּהוּ – אֵין דִּין וְאֵין דַיָּן [עָלָיו] (ב"מ צז.).

עד מַעֲשֶׂה בֶּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה נָשׂוּי לַחֲסִידָה אַחַת וְלֹא הֶעֱמִידוּ בָנִים. אָמְרוּ: אֵין אָנוּ מוֹעִילִים לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלוּם. עָמַד וְגֵרְשָׁהּ. הָלַךְ זֶה וְנָשָׂא רְשָׁעָה וְעָשְׂתָה אוֹתוֹ רָשָׁע; וְהָלְכָה זוֹ וְנִשֵּׂאת לְרָשָׁע וְעָשְׂתָה אוֹתוֹ צַדִּיק, הֱוֵי – שֶׁהַכֹּל מִן הָאִשָּׁה (ב“ר יז: ילק”ש ברש' ב).

עה “מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב”1137, וְכָתוּב:“וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה”1138! אֶלָּא אִם הִיא אִשָּׁה טוֹבָה אֵין סוֹף לְטוֹבָתָהּ וְאִם הִיא אִשָּׁה רָעָה אֵין סוֹף לְרָעָתָהּ (שו"ט נט).

עו אָמַר רָבָא: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה וְכַמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה. כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב“1139 – אִם בָּהּ1140 הַכָּתוּב מְדַבֵּר, כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה שֶׁהַכָּתוּב מְשַׁבְּחָהּ; אִם בַּתּוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר – כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה בָהּ. כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר:” וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה "1141 – אִם בָּהּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה שֶׁהַכָּתוּב מְגַנָּהּ; אִם בְּגֵיהִנֹּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר – כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה שֶׁגֵּיהִנֹּם נִמְשְׁלָה בָהּ (יבמ' סג:).

––––––––

עז אָמַר רַ' חֶלְבּוֹ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּכְבוֹד אִשְׁתּוֹ. שֶׁאֵין בְּרָכָה מְצוּיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ”1142 וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לָהֶם רָבָא לִבְנֵי מְחוֹזָא: כַּבְּדוּ נְשׁוֹתֵיכֶם כְּדֵי שֶׁתִּתְעַשֵּׁרוּ (ב"מ נט.).

עח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָאוֹהֵב אֶת־אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ וְהַמְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, וְהַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְהַמַּשִּׂיאָם סָמוּךְ לְפִרְקָם1143 – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ”1144.

עט הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: אִתְּתָך גּוּצָא – גְּחִין וְתִלְחַשׁ לָהּ1145 (אִשְׁתְּךָ נְמוּכָה – שְׁחֵה וּלְחַשׁ לָהּ) (ב" נט.).

פ אָמַר רַב: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בְּאוֹנָאַת אִשְׁתּוֹ1146, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁדִּמְעָתָהּ מְצוּיָה1147 אוֹנָאָתָהּ קְרוֹבָה1148 (ב"מ נט.).

פא שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יֵצֶר, תִּינוֹק וְאִשָּׁה תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרָבֶת1149 (סוטה מז.).

פב רַב רְחוּמִי הָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה לִפְנֵי רָבָא בִּמְחוֹזָא, וְהָיָה רָגִיל לָבוֹא לְבֵיתוֹ בְּעֶרֶב יוֹם־כִּפּוּרִים. פַּעַם אַחַת מְשָׁכוֹ תַלְמוּדוֹ1150. הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְצַפָּה לוֹ: עַכְשָׁו בָּא, עַכְשָׁו בָּא – וְלֹא בָא. חָלְשָׁה דַעְתָּהּ וְנָשְׁרָה1151 דִמְעָה מֵעֵינָהּ. הָיָה יוֹשֵׁב עַל הַגָּג, נִשְׁבַּר הַגַּג תַּחְתָּיו – וָמֵת (כת' סב).

פג רַ' חִיָּא הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְצַעַרְתּוֹ, כְּשֶׁהָיָה מוֹצֵא דָבָר – הָיָה כוֹרְכוֹ בְּסוּדָרוֹ1152 וּמֵבִיא לָהּ. אָמַר לוֹ רַב: הֲרֵי מְצַעֶרֶת הִיא לְמָר? אָמַר לוֹ: דַּיֵּנוּ שֶׁמְּגַדְּלוֹת בָּנֵינוּ וּמַצִּילוֹת אוֹתָנוּ מִן הָחֵטְא (יבמ' סג.).

פד חֵן אִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ (סוטה מז.).

פה אָמַר לוֹ רַב לְרַ' חִיָּא: נָשִׁים בַּמָּה הֵן זוֹכוֹת? בְּהַקְרָאַת בְּנֵיהֶן1153 לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וּבְהַשְׁנָיַת בַּעֲלֵיהֶן לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְשׁוֹמְרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן עַד שֶׁהֵם בָּאִים מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ (בר' יז.).

פו “שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי־שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא”1154 – אָמַר רַ' יִצְחָק: אֵלּוּ נְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁמְּנַדְּדוֹת שֵׁנָה מֵעֵינֵיהֶן בָּעוֹלָם־הַזֶּה וְזוֹכוֹת לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (יומא עז.).

פז מַעֲשֶׂה בִּבְנוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה. מֶה עָשָׂה? כֵּוָן שֶׁהִכְנִיסָהּ עָמַד לוֹ כָּל־הַלַּיְלָה וְהָיָה קוֹרֵא בַּתּוֹרָה. אָמַר לָהּ: טְלִי נֵר וְהָאִירִי לִי. נָטְלָה נֵר וְעָמְדָה לְפָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר. בַּבֹּקֶר קָרַב אֶצְלוֹ רַ' עֲקִיבָא וְאָמַר לוֹ: "בְּנִי, “מָצָא” אוֹ “מוֹצֵא”1155? אָמַר לוֹ: “מָצָא” (ילק"ש מש' יח).

––––––––

פח הַמַּדִּיר1156 אֶת־אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִשְׁאַל וְלֹא תַשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה, רֵחַיִם וְתַנּוּר1157 – יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה1158 מִפְּנֵי שֶׁמַּשִּׂיאָהּ1159 שֵׁם רַע בִּשְׁכֵנוֹתֶיהָ; וְכֵן הִיא שֶׁנָּדְרָה שֶׁלֹּא תִשְׁאַל וְלֹא תַשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה, רֵחַיִם וְתַנּוּר, וְשֶׁלֹּא תֶאֱרֹג בְּגָדִים נָאִים לְבָנָיו – תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִכְתֻבָּה, מִפְּנֵי שֶׁמַּשִּׂיאָתוֹ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵנָיו (כת' עב.).

פט מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת־אֲחוֹתוֹ הֲנָיָה וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית רַ' יִשְׁמָעֵאל וְיִפּוּהָ. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל: בְּנִי, מִזּוֹ נָדָרְתָּ? אָמַר לוֹ: לָאו. וְהִתִּירָה רַ' יִשְׁמָעֵאל.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה רַ' יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן, אֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוַּלְתָּן.

שָׁנוּ: שֵׁן תּוֹתֶבֶת1160 הָיְתָה לָהּ וְעָשָׂה לָהּ רַ' יִשְׁמָעֵאל שֵׁן שֶׁל זָהָב מִשֶּׁלּוֹ.

כְּשֶׁמֵּת רַ' יִשְׁמָעֵאל הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה וְאוֹמְרוֹת: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, עַל רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּכֶינָה! (נדר' סו.).

צ מַעֲשֶׂה בְאָדָם שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: קוֹנָם,1161 שֶׁאִי אַתְּ נֶהֱנֵית לִי1162 עַד שֶׁתַּטְעִימִי תַבְשִׁילֵךְ לְרַ' יְהוּדָה וּלְרַ' שִׁמְעוֹן. רַ' יְהוּדָה טָעָם; אָמַר: קַל־וָחֹמֶר, וּמַה לַּעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אָמְרָה תוֹרָה: “שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם הַמְאָרְרִים בְּסָפֵק”1163, וַאֲנִי – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַ' שִׁמְעוֹן לֹא טָעָם; אָמַר: יָמוּתוּ כָל בְּנֵי אַלְמָנָה1164 וְאַל יָזוּז שִׁמְעוֹן מִמְּקוֹמוֹ1165; וְעוֹד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְגִילִים בִּנְדָרִים (שם).

צא מַעֲשֶׂה בְּבֶן בָּבֶל שֶׁעָלָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אִשָּׁה. אָמַר לָהּ: בַּשְּׁלִי לִי שְׁתֵּי עֲדָשִׁים. בִּשְּׁלָה לוֹ שְׁתֵּי עֲדָשִׁים1166. כָּעַס עָלֶיהָ. לְמָחָר אָמַר לָהּ: בַּשְּׁלִי לִי סְאָה1167. בִּשְּׁלָה לוֹ סְאָה. אָמַר לָהּ: הָבִיאִי לִי שְׁנֵי “בוֹצִינִי1168. הֵבִיאָה לוֹ שְׁנֵי נֵרוֹת. אָמַר לָהּ: שַׁבְּרִים בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל “בָּבָא1169. הָיָה יוֹשֵׁב בָּבָא בֶן בּוּטָא עַל הַפֶּתַח וְעוֹסֵק בַּדִּין, שְׁבָרָתַם עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר לָהּ: מָה אַתְּ עוֹשָׂה? אָמְרָה לוֹ: כָּךְ צִוָּנִי בַּעְלִי. אָמַר לָהּ: אַתְּ עָשִׂית רְצוֹן בַּעְלֵךְ, – הַמָּקוֹם1170 יוֹצִיא מִמֵּךְ שְׁנֵי בָנִים כְּבָבָא בֶן בּוּטָא (שם:).

צב מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: קוֹנָם, שֶׁאִי אַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד שֶׁתַּרְאִי מוּם1171 יָפֶה שֶׁבָּךְ לְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא רֹאשָׁהּ נָאֶה? אָמְרוּ לוֹ: סְגַלְגַּל1172. – שֶׁמָּא שְׂעָרָהּ נָאֶה? – דּוֹמֶה לַאֲנִיצֵי פִּשְׁתָּן1173. – שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָאוֹת? – טְרוּטוֹת הֵן1174. – שֶׁמָּא אָזְנֶיהָ נָאוֹת? – כְּפוּלוֹת הֵן1175. – שֶׁמָּא חָטְמָהּ נָאֶה? – בָּלוּם הוּא1176. – שֶׁמָּא שִׂפְתוֹתֶיהָ נָאוֹת? – עָבוֹת הֵן. – שֶׁמָּא צַוָּארָה נָאֶה? – שָׁקוּט הוּא1177. – שֶׁמָּא כְּרֵסָהּ נָאָה? – צָבָה הִיא. – שֶׁמָּא רַגְלֶיהָ נָאוֹת? – רְחָבוֹת כְּשֶׁל אַוָּז. – שֶׁמָּא שְׁמָהּ נָאֶה? – לִכְלוּכִית שְׁמָהּ. אָמַר לָהֶם: יָפֶה קוֹרִין אוֹתָהּ לִכְלוּכִית, שֶׁהִיא מְלֻכְלֶכֶת בְּמוּמִים – וְהִתִּירוֹ1178 (שם).

צג מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת בְּצַיְדָן, שֶׁשָּׁהֲתָה עֶשֶׂר שָׁנִים עִם בַּעְלָהּ וְלֹא יָלָדָה. בָּאוּ אֵצֶל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְהָיוּ רוֹצִים לְהִתְפָּרֵשׁ1179 זֶה מִזֶּה. אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, כְּשֵׁם שֶׁנִּזְדַּוַּגְתֶּם1180 זֶה לָזֶה בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה כָּךְ אֵין אַתֶּם מִתְפָּרְשִׁים אֶלָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. הָלְכוּ בִדְרָכָיו1181 וְעָשׂוּ לְעַצְמָם יוֹם־טוֹב, וְעָשׂוּ סְעֻדָּה גְדוֹלָה וְשִׁכְּרַתּוּ יוֹתֵר מִדָּי. כֵּוָן שֶׁנִּתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ עָלָיו אָמַר לָהּ: בִּתִּי, רְאִי כָּל־חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֶּשׁ־לִי בַּבַּיִת וּטְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ. מֶה־עָשְׂתָה הִיא: לְאַחַר שֶׁיָּשֵׁן רָמְזָה לַעֲבָדֶיהָ וּלְשִׁפְחוֹתֶיהָ וְאָמְרָה לָהֶם: שָׂאוּהוּ בַמִּטָּה וּקְחוּ אוֹתוֹ וְהוֹלִיכוּהוּ לְבֵית־אַבָּא. בַּחֲצִי הַלַּיְלָה נִנְעַר מִשְּׁנָתוֹ, כֵּוָן שֶׁפָּג יֵינוֹ אָמַר לָהּ: בִּתִּי, הֵיכָן אֲנִי נָתוּן? אָמְרָה לוֹ: בְּבֵית אַבָּא. אָמַר לָהּ: מַה־לִּי לְבֵית אָבִיךְ? אָמְרָה לוֹ: וְלֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי בָּעָרֶב: כָּל־חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּבֵיתִי טְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ? אֵין חֵפֶץ טוֹב לִי בָעוֹלָם יוֹתֵר מִמֶּךָּ. הָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְעָמַד וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְנִפְקָדוּ (שהש"ר א).

––––––––

צד אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־הַמְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה אֲפִלּוּ מִזְבֵּחַ מוֹרִיד עָלָיו דְּמָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת־מִזְבַּח יְיָ בְּכִי וַאֲנָקָה מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל־הַמִּנְחָה וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם. וַאֲמַרְתֶּם עַל־מָה? עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אֲשֶר אַתָּה בָּגַדְתָּהּ בָּהּ וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ”1182 (גיט' צ:).

צה “וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת־מִזְבַּח יְיָ בְּכִי וַאֲנָקָה מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל־הַמִּנְחָה… כִּי־שָׂנֵא שַׁלַּח אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל”1183 – אָמַר רַ' חַגַּי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה נִתְפַּחֲמוּ1184 פְּנֵי הַנָּשִׁים מִן הַשֶּׁמֶשׁ וְהִנִּיחוּ אוֹתָן, וְהָלְכוּ לָהֶם וְנָשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת, וְהָיוּ מַקִּיפוֹת אֶת־הַמִּזְבֵּחַ1185 וּבוֹכוֹת. הוּא שֶׁמַּלְאָכִי אוֹמֵר “וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ” – שְׁנִיָּה לְשִׁטִּים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מִי יְקַבֵּל מֵהֶם1186 – “בְּכִי וַאֲנָקָה” – מִשֶּׁגָּזַלְתָּ וְחָמַסְתָּ וְנָטַלְתָּ יָפְיָהּ מִמֶּנָּה אַתָּה מְשַׁלְּחָהּ! (ב"ר יח).

צו "כִּי־שָׂנֵא שַׁלַּח1187 – רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם "שָׂנֵאתָ – שַׁלַּח! רַ' יוֹחָנָן אוֹמֵר: שָׂנְאוּי הַמְשַׁלֵּחַ (גיט' צ:).

צז בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת־אִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם־כֵּן מָצָא בָהּ דְּבַר עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר”1188 וּבֵית־הִלֵּל אוֹמְרִים: אֲפִלּוּ הִקְדִּיחָה תַבְשִׁילוֹ1189, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר”. רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִלּוּ מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה אִם־לֹא תִמְצָא־חֵן בְּעֵינָיו”1190 (גיט' צ.).

צח הָעוֹבֶרֶת עַל דָּת יְהוּדִית יוֹצֵאת שֶׁלֹּא בִכְתֻבָּה. וְאֵיזוֹהִי דָת יְהוּדִית? יוֹצֵאת וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְטֹוָה בַשּׁוּק1191 וּמְדַבֶּרֶת עִם כָּל־אָדָם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף הַמְקַלֶּלֶת יוֹלְדָיו1192 בְּפָנָיו. רַ' טַרְפוֹן אוֹמֵר: אַף הַקּוֹלָנִית1193. וְאֵיזוֹהִי קוֹלָנִית? לִכְשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וּשְׁכֵנֶיהָ שׁוֹמְעִים קוֹלָהּ (כת' עב.).

צט שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ דֵּעוֹת בְּמַאֲכָל1194 וּבְמִשְׁתֶּה כָּךְ יֵשׁ דֵּעוֹת בְּנָשִׁים1195. יֶשׁ־לְךָ אָדָם שֶׁזְּבוּב נוֹפֵל לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְזוֹרְקוֹ1196 וְאֵינוֹ שׁוֹתֵהוּ. וְזוֹ הִיא מִדַּת פַּפּוֹס בֶּן יְהוּדָה1197, שֶׁהָיָה נוֹעֵל בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ וְיוֹצֵא; וְיֶשׁ־לְךָ אָדָם שֶׁזְּבוּב נוֹפֵל לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְזוֹרְקוֹ וְשׁוֹתֵהוּ, וְזוֹ הִיא מִדַּת כָּל־אָדָם, שֶׁמְּדַבֶּרֶת עִם אַחֶיהָ וּקְרוֹבֶיהָ וּמַנִּיחָהּ; וְיֶשׁ־לְךָ אָדָם שֶׁזְּבוּב נוֹפֵל לְתוֹךְ תַּמְחוּי1198 שֶׁלּוֹ מוֹצְצוֹ וְאוֹכְלוֹ, זוֹ הִיא מִדַּת אָדָם רָע, שֶׁרוֹאֶה אֶת־אִשְׁתּוֹ יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְטֹוָה בַשּׁוּק וּפְרוּמָה מִשְּׁנֵי צְדָדֶיהָ1199 וְרוֹחֶצֶת בְּמָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם רוֹחֲצִין – זוֹ מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לְגָרְשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר… וְשִׁלְּחָה מִבֵּיתוֹ”1200… "וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ־אַחֵר1201 – הַכָּתוּב קְרָאוֹ אַחֵר, לוֹמַר, שֶׁאֵין זֶה בֶּן־זוּגוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן: זֶה הוֹצִיא רְשָׁעָה מִבֵּיתוֹ וְזֶה הִכְנִיס רְשָׁעָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. זָכָה הַשֵּׁנִי מוֹצִיאָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת”1202, וְאִם לָאו קוֹבַרְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן "1203 – כְּדַי הוּא בְּמִיתָה שֶׁהִכְנִיסָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ (גיט' צ; תוספ',סוטה ה).

ק אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ – מַה תַּקָּנָתוֹ? יְגָרְשֶׁנָּה וְיִתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ (יבמ' סג:).

קא “נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא־אוּכַל קוּם”1204 – אָמַר רַב חִסְדָּא, אָמַר מָר עֻקְבָּא בַר חִיָּא: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה (שם).

קב אָמַר רָבָא: אִשָּׁה רָעָה וּכְתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה – צָרָתָהּ בְּצִדָּהּ,1205 שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: בַּחֲבֶרְתָּהּ וְלֹא בְקוֹץ1206 (שם).

קג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־אָדָם שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה כְּאִלּוּ חָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “בֶּן־אָדָם, הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת־מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה… וַתָּמָת אִשְׁתִּי בָּעָרֶב”1207 וְכָתוּב: “הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת־מִקְדָּשִׁי, גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם1208.

אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי: כָּל־אָדָם שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ בְּיָמָיו עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אוֹר חָשַׁךְ בְּאָהֳלוֹ1209 וְנֵרוֹ עָלָיו יִדְעָךְ”1210. רַ' יוֹסֵי בְרַ' חֲנִינָא אָמַר: פְּסִיעוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: יֵצְרוּ צַעֲדֵי אוֹנוֹ"1211. רַ' אַבָּהוּ אוֹמֵר: עֲצָתוֹ נוֹפָלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְתַשְׁלִיכֵהוּ עֲצָתוֹ”1212 (סנה' כב).

קד אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: לַכֹּל יֵשׁ תְּמוּרָה חוּץ מֵאֵשֶׁת־נְעוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס”1213. שָׁנָה לוֹ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּנוֹ: אֵין אָדָם מוֹצֵא קֹרַת־רוּחַ אֶלָּא מֵאִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ”1214. אָמַר לוֹ: כְּגוֹן מִי? אָמַר לוֹ: כְּגוֹן אִמֶּךָ (שם).

קה שָׁנוּ, אֵין אִישׁ מֵת אֶלָּא לְאִשְׁתּוֹ וְאֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעְלָהּ. אֵין אִישׁ מֵת אֶלָּא לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי”1215, וְאֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעְלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָן מֵתָה עָלַי רָחֵל”1216 (סנה' כב:).

קו כָּל־הַנּוֹתֵן עֵינָיו בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁתָּמוּת וְיִירָשֶׁנָּה – לְסוֹף הִיא קוֹבַרְתּוֹ (אדר"נ ב).

קז אָמְרוּ בְשֵׁם רַב: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת”1217 – זוֹ אֵשֶׁת־הָאָב (בר' נו.).1218


ב. טִיבָהּ שֶׁל אִשָּׁה

קח נָשִׁים – עַם בִּפְנֵי עַצְמָן הֵן (שבת סב.).

קט “וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת־הַצֵּלָע”1219 – הִתְבּוֹנֵן מֵאַיִן לִבְרֹאתָהּ, אָמַר: לֹא אֶבְרָא אוֹתָהּ מִן הָרֹאשׁ – שֶׁלֹּא תְהֵא מְיַקֶּרֶת רֹאשָׁהּ;1220 וְלֹא מִן הָעַיִן – שֶׁלֹּא תְהֵא סַקְרָנִית1221; וְלֹא מִן הָאֹזֶן – שֶׁלֹּא תְהֵא צַיְּתָנִית1222; וְלֹא מִן הַפֶּה – שֶׁלֹּא תְהֵא פַטְפְּטָנִית1223; וְלֹא מִן הַלֵּב – שֶׁלֹּא תְהֵא קַנְאֲתָנִית1224; וְלֹא מִן הַיָּד – שֶׁלֹּא תְהֵא מְמַשְׁמְשָׁנִית1225; וְלֹא מִן הָרֶגֶל – שֶׁלֹּא תְהֵא פַרְסָנִית1226; אֶלָּא מִן הַצֵּלָע, מִמָּקוֹם שֶׁהוּא צָנוּעַ בָּאָדָם. וְעַל כָּל־אֵבֶר וָאֵבֶר שֶׁהָיָה בוֹרֵא בָּהּ הָיָה אוֹמֵר לָהּ: תְּהִי אִשָּׁה צְנוּעָה! וְאַף־עַל־פִּי־כֵן “וַתִּפְרְעוּ כָל־עֲצָתִי”1227 – שֶׁכֻּלָּן יֶשׁ־בָּהּ1228 (ב"ר יח; תנח' וישב).

קי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבַּע מִדּוֹת נֶאֶמְרוּ בַנָּשִׁים: גַּרְגְּרַנִיּוֹת1229, צַיְּתָנִיּוֹת, עַצְלָנִיּוֹת וְקַנְאָנִיּוֹת. רַ' יְהוּדָה בְרַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אַף אוֹסְטַטָּנִיּוֹת1230 וְדַבְּרָנִיּוֹת. רַ' לֵוִי אוֹמֵר: אַף גַּנָּבִיּוֹת וְיוֹצְאָנִיּוֹת (ב"ר מה.).

קיא שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' דּוֹסְתַּאי בְּרַ' יַנָּאי: מִפְּנֵי מָה אִישׁ מְחַזֵּר עַל־אִשָּׁה וְאֵין אִשָּׁה מְחַזֶּרֶת עַל אִישׁ? – מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה1231, מִי מְחַזֵּר עַל מִי? בַּעַל־אֲבֵדָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתוֹ.

– מִפְּנֵי מָה הָאִישׁ מְקַבֵּל פִּיּוּס1232 וְאֵין אִשָּׁה מְקַבֶּלֶת פִּיּוּס? – זֶה מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרָא וְזוֹ מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרֵאת1233.

– מִפְּנֵי מָה אִשָּׁה קוֹלָהּ עָרֵב וְאֵין אִישׁ קוֹלוֹ עָרֵב1234? – זֶה מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרָא וְזוֹ מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרֵאת (נדה לא:).

קיב שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ: מִפְּנֵי מָה הָאִישׁ יוֹצֵא פָּנָיו לְמָטָּה1235 וְהָאִשָּׁה יוֹצֵאת פָּנֶיהָ לְמַעְלָה? אָמַר לָהֶם: הָאִישׁ מַבִּיט לִמְקוֹם בְּרִיָּתוֹ1236 וְהָאִשָּׁה מַבֶּטֶת לִמְקוֹם בְּרִיָּתָהּ.1237

– וּמִפְּנֵי מָה הָאִשָּׁה צְרִיכָה לְהִתְבַּשֵּׂם וְאֵין הָאִישׁ צָרִיךְ לְהִתְבַּשֵּׂם? אָמַר לָהֶם: אָדָם נִבְרָא מֵאֲדָמָה וְהָאֲדָמָה אֵינָה מַסְרַחַת לְעוֹלָם, וְחַוָּה נִבְרֵאת מֵעָצֶם. מָשָׁל: אִם תַּנִּיחַ בָּשָׂר שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּלֹא מֶלַח מִיָּד הוּא מַסְרִיחַ.

– וּמִפְּנֵי מָה הָאִישׁ נוֹחַ לְהִתְפַּתּוֹת1238 וְאֵין הָאִשָּׁה נוֹחָה לְהִתְפַּתּוֹת? אָמַר לָהֶם: אָדָם נִבְרָא מֵאֲדָמָה, וְכֵוָן שֶׁאַתָּה נוֹתֵן עָלֶיהָ טִפָּה שֶׁל מַיִם מִיָּד הִיא נִשְׁרֵית1239; וְחַוָּה נִבְרֵאת מֵעֶצֶם, וַאֲפִלּוּ אַתָּה שׁוֹרֶה אוֹתוֹ כַּמָּה יָמִים בַּמַּיִם אֵינוֹ נִשְׁרֶה.

– וּמִפְּנֵי מָה הָאִישׁ תּוֹבֵעַ בָּאִשָּׁה וְאֵין הָאִשָּׁה תּוֹבַעַת בָּאִישׁ? מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁאָבַד אֲבֵדָה, הוּא מְבַקֵּשׁ אֲבֵדָתוֹ וְאֲבֵדָתוֹ אֵינָהּ מְבַקַּשְׁתּוֹ.

– וּמִפְּנֵי מָה הָאִישׁ יוֹצֵא רֹאשׁוֹ מְגֻלֶּה וְהָאִשָּׁה רֹאשָׁהּ מְכֻסֶּה? אָמַר לָהֶם: לְאֶחָד שֶׁעָבַר עֲבֵרָה וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ מִבְּנֵי אָדָם, לְפִיכָךְ יוֹצֵאת וְרֹאשָׁהּ מְכֻסֶּה.

– וּמִפְּנֵי מָה הֵן1240 מְהַלְּכוֹת אֵצֶל הַמֵּת תְּחִלָּה? אָמַר לָהֶם: עַל־יְדֵי שֶׁגָּרְמוּ מִיתָה1241 לָעוֹלָם, לְפִיכָךְ הֵן מְהַלְּכוֹת אֵצֶל הַמֵּת תְּחִלָּה (ב"ר יז).

קיג הָאִשָּׁה תּוֹבַעַת בַּלֵּב וְהָאִישׁ תּוֹבֵעַ בַּפֶּה – וְזוֹ הִיא מִדָּה טוֹבָה בַּנָּשִׁים (עיר' ק:).

קיד עֲשָׂרָה קַבִּין שִׂיחָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ נָשִׁים, וְאֶחָד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (קיד' מט:).

קטו הַנָּשִׁים מְבַקְשׁוֹת לִהְיוֹת יוֹדְעוֹת הַכֹּל ( ילק"ש אסתר א).

קטז אִשָּׁה חֲשׁוּדָה לְגַלּוֹת אֶת־הַקְּדֵרָה שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ, לֵידַע מָה הִיא מְבַשֶּׁלֶת (טהר' פ“ז, מ”ט).

קיז מַרְבֶּה נָשִׁים מַרְבֶּה כְשָׁפִים (אב' ב).

קיח הַכְּשֵׁרָה שֶׁבַּנָּשִׁים – בַּעֲלַת כְּשָׁפִים (כופ' טו).

קיט אֵין חָכְמָה לְאִשָּׁה אֶלָּא בְּפָלֶךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת־לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ”1242 (יומא סו:).

קכ נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה עֲלֵיהֶן (שבת לג:).

קכא הַנָּשִׁים אֵינָן בְּנוֹת הוֹרָאָה וְאֵין לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶן (במ"ר י).

קכב רוֹצָה אִשָּׁה שֶׁתְּהֵא בְּבָתִּים מְצֻיָּרִים וּבְגָדִים מְצֻיָּרִים מִלֶּאֱכֹל עֲגָלִים מְפֻטָּמִים (אס"ר ג).

קכג “וְשִׁקּוּיָי”1243 – דְּבָרִים שֶׁהָאִשָּׁה מִשְׁתּוֹקֶקֶת עֲלֵיהֶם, – וּמָה הֵם? תַּכְשִׁיטִים (כת' סה.).

קכד עוֹשָׂה אִשָּׁה תַּכְשִׁיטֶיהָ בְּמוֹעֵד1244.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵלּוּ הֵם תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים: כּוֹחֶלֶת1245 וּפוֹקֶסֶת1246 וּמַעֲבִירָה סָרָק עַל פָּנֶיהָ1247.

אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא הָיְתָה מִתְקַשֶּׁטֶת1248 בִּפְנֵי כַלָּתָהּ. יָשַׁב רַב הוּנָא בַר חִנָּנָא לִפְנֵי רַב חִסְדָּא וְאָמַר: לֹא שָׁנוּ1249 אֶלָּא יַלְדָּה1250, אֲבָל זְקֵנָה לֹא. אָמַר לוֹ: הָאֱלֹהִים: אֲפִלּוּ אִמְּךָ וַאֲפִלּוּ אִמָּא שֶׁל אִמְּךָ, וַאֲפִלּוּ עוֹמֶדֶת עַל קִבְרָהּ1251; שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: בַּת שִׁתִּין כְּבַת שֵׁת לְקָל טַבְלָא רָהֲטָא1252 (בַּת שִׁשִּׁים כְּבַת שֵׁשׁ – רָצָה לְקוֹל הַתֹּף) (מו"ק ט:).

קכה "יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן1253 – שֶׁהָיוּ מִזְדַּקְפוֹת כִּרְמָחִים וּמְהַלְּכוֹת בְּגַסּוּת־הָרוּחַ;1254 “וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן”1255 – כְּשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן לוֹבֶשֶׁת תַּכְשִׁיטֶיהָ הָיְתָה מַטָּה מִכָּאן לְכָאן אֶת־גְּרוֹנָהּ בִּשְׁבִיל לְהַרְאוֹת אֶת־תַּכְשִׁיטֶיהָ; “וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם”1256 – רַ' מָנִי דְקֵיסָרִין אָמַר: שֶׁהָיוּ מְסַקְּרוֹת אֶת־עֵינֵיהֶן בְּסִקְרָא וּמְרַמְּזוֹת1257, וְרֵישׁ־לָקִישׁ אָמַר: בִּקְלוֹרִית1258 אֲדֻמָּה; “הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּלַכְנָה”1259 – שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת עָקֵב בְּצַד גּוּדָל1260, וּכְשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲרֻכָּה הָיְתָה מְבִיאָה שְׁתֵּי קְצָרוֹת, אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן1261, כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה אֲרֻכָּה, וּכְשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן קְצָרָה הָיְתָה מְבִיאָה שְׁתֵּי קְצָרוֹת וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת בְּרַגְלֶיהָ קַרְקוּסִין עָבִים1262, כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה אֲרֻכָּה; “וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה”1263 – רַ' אַבָּא בַר כָּהֲנָא אָמַר: שֶׁהָיְתָה צָרָה צוּרַת דְּרָקוֹן1264 בְּמַנְעָלֶיהָ, רַ' יִצְחָק אָמַר: שֶׁהָיוּ מְטִילוֹת מוֹר וַאֲפַרְסְמוֹן בְּמַנְעֲלֵיהֶן וּמְהַלְּכוֹת בְּשׁוּקֵי יְרוּשָׁלָיִם, וְכֵוָן שֶׁמַּגִּיעוֹת אֵצֶל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, בּוֹעֲטוֹת בַּקַּרְקַע וּמַתִּיזוֹת עֲלֵיהֶם וּמַכְנִיסוֹת בָּהֶם יֵצֶר־הָרָע כְּאֶרֶס שֶׁל עַכְנָא1265. וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לִישַׁעְיָה: מָה אֵלּוּ עוֹשׂוֹת כָּאן? יָקוּמוּ וְיִגְלוּ מִכָּאן. וְהָיָה יְשַׁעְיָה אוֹמֵר לָהֶן: עֲשׂוּ תְשׁוּבָה עַד שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עֲלֵיכֶן שׂוֹנְאִים. אָמְרוּ: אִם יָבוֹאוּ שׂוֹנְאִים עָלֵינוּ, מָה הֵם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת לָנוּ? דֻּכָּס רוֹאֶה אוֹתִי וְנוֹטְלֵנִי, אִפַּרְכּוּס1266 רוֹאֶה אוֹתִי וְנוֹטְלֵנִי, אִסְטְרָטֵיגוֹס1267 רוֹאֶה אוֹתִי וּמוֹשִׁיבֵנִי עִמּוֹ בְּקָרוֹן1268 (ויק“ר טז; איכ”ר ד; שבת סב:).

קכו שָׁנָה רַ' חִיָּא: אֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְיֹפִי; אֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְבָנִים.

וְשָׁנָה רַ' חִיָּא: אֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְתַכְשִׁיטֵי אִשָּׁה ( בת' נט:).

קכז וְשָׁנָה רַ' חִיָּא: הָרוֹצֶה שֶׁיְעַדֵּן אֶת־אִשְׁתּוֹ – יַלְבִּישֶׁנָּה כְּלֵי־פִשְׁתָּן; הָרוֹצֶה שֶׁיַּלְבִּין אֶת־בִּתּוֹ – יַאֲכִילֶנָּה אֶפְרוֹחִים וְיַשְׁקֶנָּה חָלָב סָמוּךְ לְפִרְקָהּ1269 (שם).

קכח רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: רוֹצָה אִשָּׁה בְּקַב וְתִפְלוּת1270 מִתִּשְׁעָה קַבִּין וּפְרִישׁוּת1271 ( סוטה כ.).

קכט שְׁתֵּי נָשִׁים בַּבַּיִת מְרִיבָה בַּבָּיִת (תנח' תצא).

קל אֵין אִשָּׁה מִתְקַנֵּאת אֶלָּא בְיֶרֶךְ חֲבֵרְתָּהּ (מג' יג.).

קלא “וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת־אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר”1272 – מַהוּ “וַתִּצְנַח”? אָמַר רָבָא, אָמַר רַ' יִצְחָק: אָמְרָה לוֹ: מַה חֲמוֹר זֶה כֵּוָן שֶׁאֵין לוֹ מַאֲכָל בַּאֲבוּסוֹ מִיָּד צוֹעֵק, כָּךְ אִשָּׁה כֵּוָן שֶׁאֵין לָהּ תְּבוּאָה בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ מִיָּד צוֹעֶקֶת (תמורה טז.).

קלב כָּתוּב “קֶמַח”1273 וְכָתוּב “סֹלֶת”1274 1275 – אָמַר רַ' יִצְחָק: מִכָּאן שֶׁהָאִשָּׁה צָרָה עֵינֶיהָ בְּאוֹרְחִים יוֹתֵר מִן הָאִישׁ (ב"מ פז.).

––––––––

קלג "וַתֹּאמֶר אֶל־אִישָׁהּ הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא1276 – אָמַר רַ' יוֹסֵי בְרַ' חֲנִינָא: מִכָּאן שֶׁהָאִשָּׁה מַכֶּרֶת בְּאוֹרְחִים יוֹתֵר מִן הָאִישׁ.

“קָדוֹשׁ הוּא” – מֵהֵיכָן יָדָעָה? – שֶׁלֹּא רָאֲתָה זְבוּב עוֹבֵר עַל שֻׁלְחָנוֹ (בר' י:).

קלדוַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת־הַצֵּלָע”1277 1278 מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּינָה יְתֵרָה בָּאִשָּׁה יוֹתֵר מִבָּאִישׁ (נדה מה:).

קלה דַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא קוֹלָנִיּוֹת וְלֹא רֶגֶל רָמָה1279 וְלֹא פְּרוּצוֹת בִּשְׂחוֹק( תנח' נשא).

קלו “אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ”1280 – אָמַר רַ' פִינְחָס הַכֹּהֵן בַּר חַמָּא: בִּזְמַן שֶׁהִיא צְנוּעָה בְּתוֹךְ הַבָּיִת, כְּשֵׁם שֶׁמִּזְבֵּחַ מְכַפֵּר כָּךְ הִיא מְכַפֶּרֶת עַל בֵּיתָהּ (שם וישלח).

קלז אָמַר רַב נַחֲמָן: לֹא נָאָה יְהִירוּת לְנָשִׁים. שְׁתֵּי נָשִׁים יְהִירוֹת הָיוּ וּשְׁמוֹתֵיהֶן רָעִים: אַחַת שְׁמָהּ זִבּוּרְתָא (דְּבוֹרָה) וְאַחַת שְׁמָהּ כַּרְכּוּשְׁתָּא (חֻלְדָּה); בְּזִבּוּרְתָ נֶאֱמַר: “וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק”1281 – וְאִלּוּ הִיא לֹא הָלְכָה אֶצְלוֹ; וּבְכַרְכּוּשְׁתָּא נֶאֱמַר: “אִמְרוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר־שָׁלַח אֶתְכֶם אֵלָי”1282 – וְלֹא אָמְרָה: “אִמְרוּ לַמֶּלֶךְ” (מג' יד‎).

קלח דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לִהְיוֹת יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וְדַרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לִהְיוֹת יוֹצֵא לַשּׁוּק וְלָמֵד בִּינָה מִבְּנֵי־אָדָם (ב"ר יח).

קלט אֵין דֶּרֶךְ הָאִשָּׁה לִהְיוֹת יוֹשֶׁבֶת בְּטֵלָה (ירוש‘, כת’ פ“ה, ה”ו).

קמ אִתְּתָא בַהֲדֵי שׁוּתָא פִּלְכָּא1283 (הָאִשָּׁה – עִם הַשִּׂיחָה פֶּלֶךְ) (מג' יד).

קמא אֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לַחֲזוֹר עַל בָּתֵּי־דִינִים (גיט' מ"א:).

קמב אֵין אִשָּׁה דַּרְכָּהּ לַחֲזוֹר עַל הַפְּתָחִים (כת' סז).

קמג הַנָּשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת הֵן (מג' יד:).

קמד יוֹתֵר מִשֶּׁהָאִישׁ רוֹצֶה לִשָּׂא, אִשָּׁה רוֹצָה לְהִנָּשֵׂא (יבמ' קיג).

קמה טָב לְמֵיתַב טַן־דּוּ מִלְּמֵיתַב אַרְמְלוּ1284 (יבמ' קיח:).

קמו אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אוֹנְיָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב: אִשָּׁה גֹּלֶם הִיא1285, וְאֵינָה כּוֹרֶתֶת בְּרִית אֶלָּא לְמִי שֶׁעֲשָׂאָהּ כֶּלִי1286, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ”1287.

קמז “וּמְצֶאן מְנוּחָה אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ”1288 – מִכָּאן שֶׁאֵין לְאִשָּׁה קֹרַת־רוּחַ אֶלָּא בְּבֵית בַּעְלָהּ (רו"ר א).

קמח “וְאֶל־אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ”1289 – מַעֲשֵׂה בְּאִשָּׁה מִשֶּׁל בֵּית טִבְרִינוֹס שֶׁהָיְתָה נְשׂוּאָה לְלִסְטִים וְהָיָה בַעְלָהּ מְצַעֲרָהּ. שָׁמְעוּ חֲכָמִים וּבָאוּ אֶצְלָהּ לְהוֹכִיחָהּ.1290 הוֹצִיאָה לִפְנֵיהֶם מְנוֹרָה שֶׁל זָהָב וְנֵר שֶׁל חֶרֶס עַל גַּבָּהּ1291 (ב"ר כ).

קמט שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תוֹרָה יוֹלֶדֶת מְבִיאָה קָרְבָּן? אָמַר לָהֶם: בְּשָׁעָה שֶׁהִיא כוֹרַעַת לֵילֵד קוֹפֶצֶת וְנִשְׁבַּעַת שֶׁלֹּא תִזָּקֵק לְבַעְלָהּ, לְפִיכָךְ אָמְרָה תוֹרָה תָּבִיא קָרְבָּן.

“וְאֶל־אִישֶׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ”1292 – בְּשָׁעָה שֶׁאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר1293 הִיא אוֹמֶרֶת: עוֹד אֵינִי נִזְקֶקֶת לְבַעְלִי מֵעָתָּה. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לָהּ: תָּשׁוּבִי לִתְשׁוּקָתֵךְ – תָּשׁוּבִי לִתְשׁוּקַת אִישֵׁךְ (נדה לא:; ב"ר כ).

קנ הָאִשָּׁה מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעְלָהּ בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵא לַדָּרֶךְ (יבמ' סב:).

קנא דְּשׁוּמְשְׁמָנָא גַבְרָא כּוּרְסְיַהּ בֵּי־חָרָתָא רָמְיָא לַהּ1294.

דְּנַפָּצָא גַבְרָא תִּקְרְיֵיהּ בְּסִפֵּי בָבָא וְתֵיתִיב1295 (שם קיח:).

קנב אִיהוּ בְקָרֵי וְאִתְּתֵיהּ בְּבוּצִינֵי (הוּא בִדְלוּעִים וְאִשְׁתּוֹ בְּקִשּׁוּאִים) (מג' יב:).

קנג חֲזָקָה, אֵין אִשָּׁה מְעִזָּה פָנֶיהָ בִּפְנֵי בַעְלָהּ (יבמ' קטז.).

––––––––

קנד אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ דוֹמָה (מג' צג:).

קנה אֵשֶׁת חָבֵר1296 הֲרֵי הִיא כְּחָבֵר (ע"ז לט.) 1297

קנו אֵשֶׁת לִסְטִים כְּלִסְטִים (ירוש‘, כת’ פ“ב, ה”ט).

קנז מַה שֶּׁקָּנְתָה אִשָּׁה קָנָה בַעְלָהּ (גיט' עז:).

קנח דְּבֵי רַ' אֱלִיעֶזֶר שָׁנוּ: “וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם”1298 – הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לָאִישׁ לְכָל־דִּינִין שֶׁבַּתּוֹרָה.

דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵל שָׁנוּ: “אִישׁ אוֹ־אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל־חַטֹּאת”1299 – הִשְׁוָה אִשָּׁה לָאִישׁ לְכָל־עֳנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה (ב"ק טו.).


ג. דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ

קנט “מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁנַיִם יְחַכְּמֵנוּ”1300 – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אִלְמָלֵי לֹא נִתְּנָה תוֹרָה הָיִינוּ לְמֵדִים צְנִיעוּת מֵחָתוּל1301, וְגָזֵל מִנְּמָלָה1302, וַעֲרָיוֹת מִיּוֹנָה1303, וְדֶרֶך־אֶרֶץ1304 מִתַּרְנְגֹל, שֶׁמְּפַיֵּס1305 וְאַחַר־כָּךְ בּוֹעֵל.

בַּמֶּה מְפַיְּסָהּ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּךְ אוֹמֵר לָהּ: אֶקַּח לָךְ סַרְבֵּל1306, שֶׁיְהֵא מַגִּיעַ לָךְ עַד כְּרָעָיִךְ; אַחַר־כָּךְ1307 אוֹמֵר לָהּ: תִּשָּׁמֵט כַּרְבָּלְתִּי אִם יֶשׁ־לִי וְאֵינִי לוֹקֵחַ לָךְ1308 (עיר' ק:).

קס “וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו”1309 – מָה רָאָה? רָאָה שֶׁאֵין פִּתְחֵי אָהֳלֵיהֶם מְכֻוָּנִים1310 זֶה לָזֶה; אָמָר: רְאוּיִם הַלָּלוּ, שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה (ב"ב ס.).

קסא אָמַר רַב הוּנָא: יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם וְאֵין מְשַׁמְּשִׁים מִטּוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם (נדה יז.).

קסב אָמַר רַ' בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת, אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־הַמְקַדֵּשׁ אֶת־עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ הוִֹים לוֹ בָּנִים זְכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים”1311 וְסָמוּךְ לוֹ: “אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר1312 (שבוע' יח:).

קסג אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם אַנְשֵׁי שַׁחַץ הָיוּ 1313. אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: בַּמֶּה סָעַדְתָּ הַיּוֹם, בְּפַת עֲמִילָה1314 אוֹ בְּפַת שֶׁאֵינָה עֲמִילָה, בְּיַיִן גֻּרְדָּלִי1315 אוֹ בְּיַיִן חַרְדָּלִי, בְּמֵסַב רָחָב1316 אוֹ בְּמֵסַב קָצָר, בְּחָבֵר טוֹב אוֹ בְּחָבֵר רָע?

אָמַר רַב חִסְדָּא: וְכֻלָּן לִזְנוּת1317 (שבת סב, סג).

קסד שָׁאֲלוּ אֶת־אִמָּא־שָׁלוֹם1318: מִפְּנֵי מָה בָּנַיִךְ יְפֵיפִים בְּיוֹתֵר? אָמְרָה לָהֶן: אֵינוֹ מְסַפֵּר עִמִּי1319 לֹא בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה וְלֹא בְסוֹף הַלַּיְלָה, אֶלָּא בַּחֲצוֹת הַלָּיְלָה; וּכְשֶׁהוּא מְסַפֵּר מְגַלֶּה טֶפַח1320 וּמְכַסֶּה טֶפַח וְדוֹמֶה עָלָיו כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד1321. וְאָמַרְתִּי לוֹ: מַה טָּעַם? וְאָמַר לִי: כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתֵּן אֶת־עֵינַי בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת – וְנִמְצְאוּ בָנָיו בָּאִים לִידֵי מַמְזֵרוּת (נדר' כ)1322.

קסה אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל־מַה שֶּׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בְּאִשְׁתּוֹ עוֹשֶׂה.1323 מָשָׁל לְבָשָׂר הַבָּא מִבֵּית־הַטַּבָּח, רָצָה לְאָכְלוֹ בְּמֶלַח – אוֹכְלוֹ, צָלִי – אוֹכְלוֹ, שָׁלוּק1324 – אוֹכְלוֹ; וְכֵן דָּג הַבָּא מִבֵּית־הַצַּיָּד (שם).

קסו לֹא תְבַשֵּׁל בִּקְדֵרָה שֶׁבִּשֵּׁל בָּהּ חֲבֵרֶךָ. מַה הִיא? גְּרוּשָׁה בְּחַיֵּי בַעְלָהּ,1325 שֶׁאָמַר מַר: גָּרוּשׁ שֶׁנָּשָׂא גְרוּשָׁה אַרְבַּע דֵּעוֹת בַּמִּטָּה1326 (פס' קיב.).

קסז “וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם” וגו' (במדבר ט"ו, לט.) – מִכָּאן אָמַר רַבִּי: אַל יִשְׁתֶּה אָדָם בְּכוֹס זֶה וְיִתֵּן עֵינָיו בְּכוֹס אַחֵר1327 (נדר' כ:).

קסח יוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר: אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה. בְּאִשְׁתּוֹ אָמָרוּ – קַל־וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי־תוֹרָה וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם (אב' א).

קסט רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׂחוֹק וְקַלּוּת־רֹאשׁ מַרְגִּילִים אֶת־הָאָדָם לְעֶרְוָה (שם ג).

קע אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֲחוֹרֵי אֲרִי וְלֹא אֲחוֹרֵי אִשָּׁה1328.

אָמַר רַב נַחֲמָן: מָנוֹחַ עַם־הָאָרֶץ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֵּלֶךְ מָנוֹחַ אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ”1329 1330 (בר' סא.).

קעא אָמַר שְׁמוּאֵל: קוֹל בְּאִשָּׁה עֶרְוָה1331.

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: שֵׂעָר בְּאִשָּׁה עֶרְוָה1332 (שם כד.).

קעב אַמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: לֹא תֹאמַר שֶׁכָּל־מִי שֶׁהוּא בְגוּפוֹ נִקְרָא נוֹאֵף, – נוֹאֵף בְּעֵינָיו נִקְרָא נוֹאֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעֵין נֹאֵף”1333 (ויק"ר כג).

קעג אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּזְמַן שֶׁהָאִשָּׁה מִתְיַחֶדֶת עִם בַּעְלָהּ וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִמּוֹ, וְלִבָּהּ לְאִישׁ אַחֵר שֶׁרָאֲתָה בַדָּרֶךְ – אֵין לְךָ נִאוּף גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הָאִשָּׁה הַמְנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת־זָרִים”1334 – וְכִי יֵשׁ אִשָּׁה שֶׁמְּנָאֶפֶת תַּחַת אִישָׁהּ? אֶלָּא זוֹ הִיא שֶׁפָּגְעָה בְאִישׁ אַחֵר וְנָתְנָה עֵינֶיהָ בּוֹ, וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִם בַּעְלָהּ וְלִבָּהּ עָלָיו (במ"ר ט; תנח' נשא).

קעד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמַּרְצֶה1335 מָעוֹת לְאִשָּׁה מִיָּדוֹ לְיָדָהּ כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ – אֲפִלּוּ יֵשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים־טוֹבִים כְּמשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “יָד לְיָד לֹא־יִנָּקֶה רָע”1336 – לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם (בר' סא.).

קעהוַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר”1337 – רַ' אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְמַסְמֵר לִפְרשׁ מִן הַדֶּלֶת בְּלֹא עֵץ, כָּךְ אִי־אֶפְשָׁר לְיִשְׂרָאֵל לִפְרשׁ מִן הַפְּעוֹר בְּלֹא נְפָשׁוֹת (ספרי בלק).

קעו אָמַר רַ' שִׂמְלַאי: בְּכָל־מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְנוּת אַתָּה מוֹצֵא אַנְדְּרָלוֹמוּסְיָא1338 בָּאָה לָעוֹלָם וְהוֹרֶגֶת טוֹבִים וְרָעִים. רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמָר: עַל הַכֹּל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ חוּץ מִן הַזְּנוּת (ירוש' סוטה פ“א, ה”ה; ב"ר כו).

קעז מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁנָּתַן עֵינָיו בְּאִשָּׁה אַחַת וְהֶעֱלָה לִבּוֹ טִינָא1339, וּבָאוּ וְשָׁאֲלוּ לְרוֹפְאִים וְאָמְרוּ: אֵין לוֹ תַקָּנָה עַד שֶׁתִּבָּעֵל לוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים: יָמוּת וְאַל תִּבָּעֵל לוֹ. – תַּעֲמֹד לְפָנָיו עֲרֻמָּה. – יָמוּת וְאַל תַּעֲמֹד לְפָנָיו עֲרֻמָּה. – תְּסַפֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר1340. – יָמוּת וְלֹא תְּסַפֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר.

כָּל כָּךְ לָמָּה? רַב פַּפָּא אָמַר: מִשּׁוּם פְּגָם מִשְׁפָּחָה1341. רַב אַחָא בְּנוֹ שֶׁל רַב אִיקָא אָמַר: כְּדֵי שֶׁלֹא יְהוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּצוֹת בַּעֲרָיוֹת (סנה' עה; ע"י).

קעח אֵין אֶפִּטְרוֹפוֹס לַעֲרָיוֹת1342 (כת' יג).

קעט שָׁנוּ, אֲפִלּוּ חָסִיד שֶׁבַּחֲסִידִים אֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ אֶפִּטְרוֹפוֹס עַל עֲרָיוֹת (ירוש' כת' פ“א, ה”ח).

קפ אָמַר רַב אִידִי: אִשָּׁה כְּלֵי־זֵינָהּ עָלֶיהָ1343 (יבמ' קטו.).

קפא שָׁנוּ, אִשָּׁה חֵמֶת מָלֵא צֹאָה וּפִיהָ מָלֵא דָם – וְהַכֹּל רָצִין אַחֲרֶיהָ (שבת קנב.).

קפב “וַיֵּדַע אָדָם עוֹד” וגו'1344 – נִתּוֹסַף לוֹ תַּאֲוָה עַל תַּאֲוָתוֹ, לְשֶׁעָבַר אִם לֹא הָיָה רוֹאֶה לֹא הָיָה מִתְאַוֶּה, עַכְשָׁו בֵּין רוֹאֶה וּבֵין שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה הוּא מִתְאַוֶּה (ב"ר כג).

קפג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵבָר קָטָן יֶשׁ־לוֹ לְאָדָם – מַרְעִיבוֹ שָׂבֵעַ1345, מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב (סכה נב:).

קפד אָמַר רַ' יִצְחָק: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נִטְּלָה טַעַם בִּיאָה וְנִתְּנָה לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “מַיִם־גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם”1346 (סנה' עה.).

קפה מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁנִּזְדַּקֵּק לָהּ1347 אָדָם אֶחָד, וְאָמְרָה לוֹ לְאֵיזֶה מָקוֹם תֵּלֵךְ. מֶה עָשְׂתָה הָאִשָּׁה? הָלְכָה וְאָמְרָה לְאִשְׁתּוֹ. וְהָלְכָה אִשְׁתּוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְנִזְקַק לָהּ. אַחַר כָּךְ [הָיָה] תוֹהֶה בָּהּ וּבִקֵּשׁ לָמוּת. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מִפִּתְּךָ אָכַלְתָּ וּבְכוֹסְךָ שָׁתִיתָ, אֶלָּא מִי גָרַם לְךָ, שֶׁאַתָּה גַס־רוּחַ – הֱוֵי שָׁוֶה לִבְנֵי אָדָם! (במ"ר ט).

––––––––

קפו “וְעָבַר עָלָיו רוּחַ־קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת־אִשְׁתּוֹ”1348 – שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: אֵין אָדָם מְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנְסָה בוֹ רוּחַ. מַהִי רוּחַ? חֲכָמִים אוֹמְרִים: רוּח טֻמְאָה; רַב אָשֵׁי אוֹמֵר: רוּחַ טָהֳרָה1349.

וּמִסְתַּבֵּר1350 כְּמִי שֶׁאוֹמֵר רוּחַ טָהֳרָה, שֶׁשָּׁנִינוּ: “וְקִנֵּא אֶת־אִשְׁתּוֹ” – רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל; רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהוּא רוּחַ טָהֳרָה, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר רוּחַ טֻמְאָה, וְכִי רְשׁוּת יֶשׁ־לוֹ לְאָדָם אוֹ חוֹבָה לְהַכְנִיס רוּחַ טֻמְאָה בְּעַצְמוֹ?( סוטה ג'; במ"ר ט).

קפז כֵּיצַד עוֹשֶׂה לָהּ [לַסּוֹטָה]1351? מוֹלִיכָהּ1352 לְבֵית־דִּין שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם… הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית־דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וּמְאַיְּמִין עָלֶיהָ1353, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּאַיְּמִין עַל עֵדֵי־נְפָשׁוֹת, וְאוֹמְרִין לָהּ: בִּתִּי, הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה, הַרְבֵּה שְׁכֵנִים הָרָעִים עוֹשִׂים, הַרְבֵּה קְדָמוּךְ וְנִשְׁטָפוּ – עֲשִׂי לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא יִמָּחֶה עַל הַמָּיִם1354. וְאוֹמְרִין לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי אַגָּדָה, מַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים, וְאוֹמְרִין לְפָנֶיהָ דְּבָרִים, שֶׁאֵינָהּ כְּדַאי לְשָׁמְעָם1355 הִיא וְכָל־מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ.

כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּאַיְּמִין עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תִשְׁתֶּה כָּךְ מְאַיְּמִין עָלֶיהָ שֶׁתִּשְׁתֶּה; אוֹמְרִים לָהּ: בִּתִּי, אִם בָּרוּר לָךְ הַדָּבָר שֶׁטְּהוֹרָה אַתְּ, עִמְדִי עַל בָּרְיֵךְ וּשְׁתִי1356, לְפִי שֶׁאֵין מַיִם הַמָּרִים דּוֹמִים אֶלָּא לְסַם יָבֵשׁ שֶׁמֻּנָּח עַל בָּשָׂר חָי, אִם יֶשׁ־שָׁם מַכָּה – מְחַלְחֵל וְיוֹרֵד1357, אֵין שָׁם מַכָּה – אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם1358.

אִם אָמְרָה: טְמֵאָה אָנִי – שׁוֹבֶרֶת כְּתֻבָּתָהּ1359 וְיוֹצֵאת; וְאִם אָמְרָה: טְהוֹרָה אָנִי – מַעֲלִין אוֹתָהּ לְשַׁעַר־מִזְרָח שֶׁעַל פֶּתַח שַׁעַר נִיקָנוֹר, שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת־הַסּוֹטוֹת… וְכֹהֵן אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ. אִם נִקְרְעוּ – נִקְרָעוּ, וְאִם נִפְרְמוּ נִפְרָמוּ1360, עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת־לִבָּהּ וְסוֹתֵר אֶת־שְׂעָרָהּ. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה לִבָּהּ נָאֶה לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ, מִשּׁוּם פִּרְחֵי־כְהֻנָּה1361. הָיְתָה מְכֻסָּה בִּלְבָנִים – מְכַסָּה בִּשְׁחוֹרִים, אִם הָיוּ שְׁחוֹרִים נָאִים לָהּ – מַפְשִׁיטִין אוֹתָהּ וּמַלְבִּישִׁין אוֹתָהּ בְּגָדִים מְכֹעָרִים; הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי־זָהָב וְקַטְלָאוֹת1362, נְזָמִים וְטַבָּעוֹת – מְסַלְּקִין מִמֶּנָּה כְּדֵי לְנַוְּלָהּ. רַ' יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אָמַר: אֵין מְנַוְּלִין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. סָדִין שֶׁל בּוּץ הָיָה פוֹרֵס בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם, כֹּהֵן פּוֹנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת פְּרִיעָה. וְאַחַר־כָּךְ מֵבִיא חֶבֶל מִצְרִי וְקוֹשְׁרוֹ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ, וְכָל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא לִרְאוֹת, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גָּס בָּהֶם1363. וְכָל הַנָּשִׁים מֻתָּרוֹת לִרְאוֹתָהּ1364, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִוַּסְּרוּ כָּל־הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה”1365.

הָיָה מֵבִיא אֶת־מִנְחָתָהּ בְּתוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית1366 וְנוֹתְנָהּ עַל יָדֶיהָ כְּדֵי לְיַגְעָהּ. וְהָיָה מֵבִיא פִּיָּלֵי1367 שָׁל חֶרֶס חֲדָשָׁה וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר. נִכְנַס לְהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ, וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָא1368 שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָּהּ, כְּשֶׁהוּא מַגְבִּיהָהּ נוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ וְנוֹתֵן, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

בָּא לוֹ לִכְתֹּב אֶת־הַמְּגִלָּה, נִכְנַס לוֹ לְאוּלָם, וְטַבְלָא שֶׁל זָהָב הָיְתָה קְבוּעָה בְּכָתְלוֹ שֶׁל הֵיכָל, וְהִיא נִרְאֵית מִבָּאוּלָם. הֵימֶנָּה רוֹאֶה וְכוֹתֵב, לֹא חָסֵר וְלֹא יָתֵר, וְאֵינוֹ כוֹתֵב אֶלָּא בִדְיוֹ – כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לְהִמָּחוֹת. יוֹצֵא וְעוֹמֵד בְּצַד סוֹטָה וְקוֹרֵא וְדוֹרֵשׁ1369 וּמַשְׁמִיעַ בְּכָל־לָשׁוֹן שֶׁשּׁוֹמַעַת, שֶׁתְּהֵא יוֹדַעַת עַל מֶה הָיְתָה שׁוֹתָה.

עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה, אָמְרָה: אֵינִי שׁוֹתָה – מְגִלָּתָהּ נִגְנֶזֶת וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדָּשֶׁן1370; נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה: טְמֵאָה אָנִי – הַמַּיִם נִשְׁפָּכִים וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדָּשֶׁן; נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה: אֵינִי שׁוֹתָה – מְעַרְעֲרִין1371 אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל־כָּרְחָהּ. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּצְבָת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ פוֹתְחִין אֶת־פִּיהָ. אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וְהִיא מִתְמַלֵּאת גִּידִין; וְהֵם אוֹמְרִים: הוֹצִיאוּהָ, שֶׁלֹּא תְטַמֵּא אֶת־הָעֲזָרָה (סוט' א–ג; תוספ' שם; ספרי נשא).

קפח מָצִינוּ בְסוֹטָה, שֶׁבְּמִדָּה שֶׁמָּדְדָה בָּהּ מָדְדוּ לָהּ1372: הִיא עָמְדָה עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ לֵרָאוֹת לוֹ1373, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַעֲמִידָהּ עַל שַׁעַר נִיקָנוֹר וּמַרְאֶה קְלוֹנָהּ לַכֹּל; הִיא פָרְסָה לוֹ סוּדָרִים נָאִים1374 עַל רֹאשָׁהּ, לְפִיכָךְ כֹּהֵן נוֹטֵל כִּפָּה1375 מֵעַל רֹאשָׁהּ וּמַנִּיחָהּ תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ; הִיא קִשְּׁטָה לוֹ פָּנֶיהָ, לְפִיכָךְ פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת; הִיא כָחֲלָה1376 לוֹ עֵינֶיהָ, לְפִיכָךְ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת; הִיא קָלְעָה לוֹ אֶת־שְׂעָרָהּ, לְפִיכָךְ כֹּהֵן סוֹתֵר אֶת־שְׂעָרָהּ1377; הִיא הֶרְאֲתָה לוֹ בְּאֶצְבַּע1378, לְפִיכָךְ צִפָּרְנֶיהָ נוֹשְׁרוֹת1379; הִיא חָגְרָה לוֹ בְּצִלְצוּל1380, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מֵבִיא חֶבֶל הַמִּצְרִי וְקוֹשֵׁר לָהּ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ; הִיא פָשְׁטָה לוֹ אֶת־יְרֵכָהּ, לְפִיכָךְ יְרֵכָהּ נוֹפֶלֶת; הִיא קִבְּלַתּוּ עַל כְּרֵסָהּ, לְפִיכָךְ בִּטְנָהּ צָבָה; הִיא הֶאֱכִילַתּוּ מַעֲדַנֵּי־עוֹלָם, לְפִיכָךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה1381; הִיא הִשְׁקַתּוּ יַיִן מְשֻׁבָּח בְּכוֹסוֹת מְשֻׁבָּחִים, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַשְׁקָהּ מַיִם הַמָּרִים בְּמַקֵּדָה שֶׁל חָרֶס1382; הִיא עָשְׂתָה בַסֵּתֶר, הַמָּקוֹם פִּרְסְמָהּ בְּגָלוּי (סוטה ח',ט).

קפט אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת שֶׁהָיוּ דוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ וְהָיְתָה אַחַת נְשׂוּאָה בְעִיר אַחַת וְאַחַת נְשׂוּאָה בְעִיר אַחֶרֶת. בִּקֵּשׁ בַּעְלָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן לְקַנְאוֹת לָהּ1383 וּלְהַשְׁקוֹתָהּ מַיִם הַמָּרִים בִּירוּשָׁלָיִם. הָלְכָה לְאוֹתָהּ עִיר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתָהּ נְשׂוּאָה שָׁם. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: מָה רָאִית לָבוֹא לְכָאן? אָמְרָה לָהּ: בַּעְלִי רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹת אוֹתִי מַיִם הַמָּרִים וַאֲנִי טְמֵאָה. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: אֲנִי הוֹלֶכֶת תַּחְתַּיִךְ וְשׁוֹתָה. אָמְרָה לָהּ: לְכִי וַעֲשִׂי כֵן. מֶה עָשְׂתָה? לָבְשָׁה בִגְדֵי אֲחוֹתָהּ וְהָלְכָה תַחְתֶּיהָ וְשָׁתְתָה מַיִם הַמָּרִים וְנִמְצֵאת טְהוֹרָה. חָזְרָה לְבֵית אֲחוֹתָהּ; יָצְאָה אֲחוֹתָהּ שֶׁזָּנְתָה לִקְרָאתָהּ, חִבְּקוּ וְנָשְׁקוּ זוֹ לְזוֹ. כֵּוָן שֶׁנָּשְׁקוּ זוֹ לְזוֹ, הֵרִיחָה בַּמַּיִם הַמָּרִים – וּמִיָּד מֵתָה (במ"ר ט; תנח' נשא).

קצ אִשָּׁה אַחַת בָּאָה אֵצֶל רַבִּי, אָמְרָה לוֹ: נֶאֱנַסְתִּי.1384 אָמַר לָהּ: וְלֹא עָרַב לָךְ1385? אָמְרָה לוֹ: וְאִם יִטְבּוֹל אָדָם אֶצְבָּעוֹ וְיִתְּנֶנָּה לְתוֹךְ פִּיךָ בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים, שֶׁמָּא אֵינוֹ רַע לָךְ, וּבְסוֹף אֵינוֹ עָרַב לָךְ? וְקִבְּלָה (במ"ר ט).

––––––––

קצא “מְעֻוָּת לֹא־יוּכַל לִתְקֹן”1386 – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: גּוֹנֵב אָדָם – אֶפְשָׁר שֶׁיַּחֲזִיר גְּנֵבָתוֹ וִיתַקֵּן. גּוֹזֵל אָדָם – אֶפְשָׁר שֶׁיַּחֲזִיר גְּזֵלוֹ וִיתַקֵּן. אֵי זֶה הוּא “מְעֻוָּת לֹא־יוּכַל לִתְקֹן”? זֶה הַבָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה מַמְזֵר (חג' ט:).

קצב “וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף”1387 – הַנּוֹאֵף הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר: אֵימָתַי נֶשֶׁף בָּא? אֵימָתַי עֶרֶב בָּא? “לֵאמֹר לֹא־תְשׁוּרֵנִי עָיִן”1388 – לֹא עַיִן שֶׁל מַטָּה וְלֹא עַיִן שֶׁל מַעְלָה1389; “וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים”1390 – וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹשֵׁב בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם1391, זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, צָר כָּל־קְטוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּתוֹ1392, בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ1393.

אָמַר רַ' לֵוִי: מָשָׁל לְתַלְמִידוֹ שֶׁל יוֹצֵר1394, שֶׁגָּנַב בֵּיצַת יוֹצְרִים1395 וְעָמַד רַבּוֹ עַל גְּנֵבָתוֹ. מֶה עָשָׂה? עָמַד וַעֲשָׂאוֹ כְלִי וּתְלָאוֹ בְּפָנָיו. וְכָל־כָּךְ לָמָּה? לְהוֹדִיעַ שֶׁעָמַד רַבּוֹ עַל גְּנֵבָתוֹ.

רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן בְּשֵׁם רַ' לֵוִי בֶן פַּרְטָא [אָמָר]: כָּתוּב “צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי”1396 – הִתַּשְׁתֶּם1397 כֹּחוֹ שֶׁל יוֹצֵר.1398 מָשָׁל לְצַיָּר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְצָר אִיקוֹנִין1399 שֶׁל מֶלֶךְ; מִשֶׁהוּא גוֹמְרָהּ – בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: נִתְחַלֵּף הַמֶּלֶךְ1400. מִיָּד תַּשּׁוּ יָדָיו שֶׁל יוֹצֵר, אָמָר: שֶׁל מִי אָצוּר – שֶׁל רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל שֵׁנִי? כָּךְ כָּל־אַרְבָּעִים יוֹם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹסֵק בְּצוּרַת הַוָּלָד, וּלְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם הִיא הוֹלֶכֶת וּמְקַלְקֶלֶת עִם אַחֵר. מִיָּד רָפוּ יָדָיו שֶׁל יוֹצֵר, אָמַר: שֶׁל מִי אָצוּר – שֶׁל רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל שֵׁנִי? הֱוֵי – “צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי”.

אָמַר רַ' יִצְחָק: מָצִינוּ כָּל־עוֹבְרֵי עֲבֵרָה הַגּוֹנֵב נֶהֱנֶה וְהַנִּגְנָב מַפְסִיד, הַגּוֹזֵל נֶהֱנֶה וְהַנִּגְזָל מַפְסִיד, בְּרַם1401 כָּאן שְׁנֵיהֶם נֶהֱנִים. מִי מַפְסִיד? הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְאַבֵּד סַמָּנָיו1402 (ויק“ר כג; במ”ר ט.).

קצג שָׁאַל מֶלֶךְ עַרְבִיִּים אֶת־רַ' עֲקִיבָא: אֲנִי כוּשִׁי1403 וְאִשְׁתִּי כוּשִׁית וְיָלְדָה בֵן לָבָן – אֶהֶרְגֶנָּה, שֶׁזָּנְתָה תַחְתָּי? אָמַר לוֹ: צוּרוֹת בֵּיתְךָ שְׁחוֹרוֹת אוֹ לְבָנוֹת? אָמַר לוֹ: לְבָנוֹת. אָמְרוּ לוֹ: כְּשֶׁהָיִיתָ מִתְעַסֵּק עִמָּהּ נָתְנָה עֵינֶיהָ בַּצּוּרוֹת הַלְּבָנוֹת וְיָלְדָה כַּיּוֹצֵא בָהֶן. וְאִם תָּמֵהַּ אַתָּה בַּדָּבָר, לְמַד מִצֹּאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁמִּן הַמַּקְלוֹת הָיוּ מִתְיַחֲמוֹת 1404 וְהוֹדָה מֶלֶךְ עַרְבִיִּים לְרַ' עֲקִיבָא (במ"ר ט.).

קצד “וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה אֶת־כָּל־הָעֲשֻׁקִים”1405 – דָּנִיֵּאל חַיָּטָא פָּתַר מִקְרָא זֶה בְּמַמְזֵרִים: “וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים”1406 – אֲבוֹתָם שֶׁל אֵלּוּ עוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת, וַעֲלוּבִים הַלָּלוּ מָה אִכְפַּת לָהֶם1407? אָבִיו שֶׁל זֶה בָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִידוֹ – זֶה מֶה חָטָא? “וּמִיַּד עשְׁקֵיהֶם כֹּחַ”1408 – מִיַּד סַנְהֶדְרִי גְדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּאָה עֲלֵיהֶם מִכֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּמְרַחַקְתָּם1409; “וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם”1410 – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: עָלַי לְנַחֲמָם, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם־הַזֶּה הֵם פְּסוּלִים, אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא אָמַר זְכַרְיָה: “רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ”1411 1412 (ויק“רלב; קה”ר ד).


ד. בָּנִים וְגִדּוּל בָּנִים

קצה שָׁנוּ: כָּל־מִי שֶׁאֵין לוֹ בֵן כְּאִלּוּ הוּא מֵת, כְּאִלּוּ הוּא הָרוּס. כְּאִלּוּ מֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: הָבָה־לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי"1413; כְּאִלּוּ הָרוּס, שֶׁנֶּאֱמַר: “אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה”1414 – וְאֵין בּוֹנִין אֶלָּא אֶת־הֶהָרוּס (ב"ר מה).

קצו “וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ… וַיֹּאמֶר… כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה”1415 – “מֵת אַתָּה” בָּעוֹלָם־הַזֶּה, “וְלֹא תִחְיֶה” לָעוֹלָם־הַבָּא. אָמַר לוֹ [חִזְקִיָּהוּ]: כָּל־כָּךְ לָמָּה? אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עָסַקְתָּ בְּפִרְיָה־וְרִבְיָה. אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁנִּרְאָה לִי בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנִּי בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים.1416 אָמַר לוֹ: מַה־לְּךָ וּלְכִבְשׁוֹנוֹ1417 שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? מַה שֶּׁנִּצְטַוֵּיתָ צָרִיךְ הָיִיתָ לַעֲשׂוֹת, וֵאלֹהִים הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה (בר' י.).

קצז לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לְפִרְיָה־וְרִבְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא־תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ1418 (עד' א).

קצח שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כָּל־אָדָם שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּפִרְיָה־וְרִבְיָה כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: " שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ“1419, וְכָתוּב אַחֲרָיו: “וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ”1420. רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּאִלּוּ מְמַעֵט הַדְּמוּת1421, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם” (בראשית ט', ו), וְכָתוּב אַחֲרָיו:”וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ". בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים וּמְמַעֵט הַדְּמוּת. אָמַר לוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר לְבֶן עַזַּאי: נָאִים דְּבָרִים כְּשֶׁהֵם יוֹצְאִים מִפִּי עוֹשֵׂיהֶם. יֵשׁ נָאֶה דוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם, נָאֶה מְקַיֵּם וְאֵין נָאֶה דוֹרֵשׁ, וְאַתָּה נָאֶה דוֹרֵשׁ וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּם1422. אָמַר לוֹ בֶּן־עַזַּאי: וּמָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁנַּפְשִׁי חָשְׁקָה בַתּוֹרָה1423? אֶפְשָׁר לָעוֹלָם שֶׁיִּתְקַיֵּם עַל־יְדֵי אֲחֵרִים! (יבמ' סג:; תוספ' שם).

קצט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְיָ רִבֲבוֹת אַלְפֵי1424 יִשְׂרָאֵל”1425 – מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה1426 עַל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת חָסֵר אֶחָד, וְזֶה לֹא עָסַק בְּפִרְיָה־וְרִבְיָה – לֹא נִמְצָא זֶה גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל? (יבמ' סג, סד).

ר “לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ”1427 – בִּזְמַן שֶׁזַּרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ שְׁכִינָה שׁוֹרָה; אֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ – עַל מִי שׁוֹרָה? עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים!? (שם סד.).

רא “אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים”1428 – כָּל־שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן (ב"ב קטז.).

רב אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: כָּל־מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן לְיָרְשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מָלֵא עָלָיו עֶבְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהַעֲבַרְתֶּם1429 אֶת־נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ”1430 (ב"ב קטז.).

רג “סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל־הַנֹּפְלִים”1431 – אֵלּוּ הָעֲקָרוֹת שֶׁהֵן נוֹפְלוֹת בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶן, “וְזוֹקֵף לְכָל־הַכְּפוּפִים”1432 – כֵּוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פּוֹקְדָן בְּבָנִים הֵן נִזְקָפוֹת. תֵּדַע לָךְ שֶׁכֵּן, לֵאָה שְׂנוּאַת הַבַּיִת הָיְתָה, וְכֵוָן שְׁפְּקָדָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִזְקָפָה (ב"ר עא).

רד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה – יוֹצִיא1433 וְיִתֵּן כְּתֻבָּה, שֶׁמָּא לֹא זָכָה לְהִבָּנוֹת מִמֶּנָּה. אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר: “וַתִּקַּח שָׂרַי… אֶת הָגָר… מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעָן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם”1434(יבמ' סד.).

רה שָׁנִינוּ, רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: נָשָׂא אָדָם אִשָּׁה בְּיַלְדוּתוֹ יִשָּׂא אִשָּׁה בְּזִקְנוּתוֹ; הָיוּ לוֹ בָנִים בְּיַלְדוּתוֹ יִהְיוּ לוֹ בָנִים בְּזִקְנוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת־זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל־תַּנַּח יָדֶךָ”וגו'1435 (שם סב:).

רו רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֹא הָלַךְ לְבֵית־הָאֵבֶל1436, אֶלָּא לְבֵיתוֹ שֶׁל מִי שֶׁמֵּת בְּלֹא בָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ”1437 – וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לַהוֹלֵךְ בְּלֹא בָנִים.

דָּרַשׁ רַ' פִינְחָס בֶּן חַמָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַהֲדַד שָׁמַע בְּמִצְרַיִם כִּי־שָׁכַב דָּוִד עִם־אֲבֹתָיו וְכִי־מֵת יוֹאָב שַׂר־הַצָּבָא”1438 – מִפְּנֵי מָה בְּדָוִד נֶאֶמְרָה בוֹ שְׁכִיבָה וּבְיוֹאָב נֶאֶמְרָה בוֹ מִיתָה? דָּוִד שֶׁהִנִּיחַ בֵּן נֶאֶמְרָה בוֹ שְׁכִיבָה, יוֹאָב שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בֵּן נֶאֶמְרָה בוֹ מִיתָה1439 (ב"ב קטז.).

רז “וַיָי בֵּרַךְ אֶת־אַבְרָהָם בַּכֹּל”1440 – מַה בַּכֹּל? רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ בַת.1441 רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁהָיְתָה לוֹ בַת. (שם טז:).

רח כָּתוּב [בְּסֵפֶר בֶּן־סִירָא]: בַּת לְאָבִיהָ מַטְמֹנֶת־שָׁוְא, מִפַּחְדָּהּ לֹא יִישַׁן בַּלָּיְלָה: בְּקַטְנוּתָהּ שֶׁמָּא תִתְפַּתֶּה, בְּנַעֲרוּתָהּ שֶׁמָּא תִזְנֶה, בָּגְרָה1442 שֶׁמָּא לֹא תִנָּשֵׂא, נִשֵּׂאת שֶׁמָּא לֹא יִהְיוּ לָהּ בָּנִים, הִזְקִינָה שֶׁמָּא תַעֲשֶׂה כְשָׁפִים (סנה' קב:).

רט אָמַר רַב חִסְדָּא: בַּת תְּחִלָּה סִמָּן יָפֶה לְבָנִים1443 (ב"ב קמא.).

רי רַ' שִׁמְעוֹן [בְּרַבִּי]1444 יָלְדָה אִשְׁתּוֹ נְקֵבָה. רָאָהוּ רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל, אָמַר לוֹ: הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְבָרְכֶךָ1445. אָמַר לוֹ: מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לוֹ: הֲרֵי נֶאֱמַר: “וַיְהִי כִּי־הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב… וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם”1446. עָלָה אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ: שִׂמַּחֲךָ הַבָּבְלִי? אָמַר לוֹ: כֵּן וָכֵן אָמַר לִי. אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן צֹרֶךְ לְיַיִן וְצֹרֶךְ לְחֹמֶץ – צֹרֶךְ לְיַיִן יוֹתֵר מִן הַחֹמֶץ; צֹרֶךְ לְחִטִּים וְצֹרֶךְ לִשְׂעוֹרִים – צֹרֶךְ לְחִטִּים יוֹתֵר מִן הַשְּׂעוֹרִים. מִשֶּׁהָאָדָם מַשִּׂיא אֶת־בִּתּוֹ וּמוֹצִיא יְצִיאוֹתָיו הוּא אוֹמֵר לָהּ: לֹא יְהֵא לָךְ מַחֲזוֹר לְכָאן1447 (ב"ר כו).

ריא רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי נוֹלְדָה לוֹ בַּת. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ. אָמַר לוֹ אָבִיו: רְבִיָּה בָּאָה לָעוֹלָם.1448 אָמַר לוֹ בַּר־קַפָּרָא: תַּנְחוּמִין שֶׁל הֶבֶל נִחַמְךָ אָבִיךָ, שֶׁשָּׁנִינוּ: אִי־אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא זְכָרִים וּבְלֹא נְקֵבוֹת, אֶלָּא אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁבָּנָיו זְכָרִים, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁבָּנָיו נְקֵבוֹת (ב"ב טז:).

ריב שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵין אָדָם רוֹצֶה שֶׁיֵּצֵא לוֹ: עֵשֶׂב בַּקָּמָה וְחֹמֶץ בְּיֵינוֹ וּנְקֵבָה בְּבָנָיו – וּשְׁלָשְׁתָּם לְצֹרֶךְ הָעוֹלָם נִבְרָאוּ (תנח' חיי שרה).

ריג מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁעָשָׂה דִיַּתֵּקֵי1449, וְאָמַר: לֹא יְהֵא בְנִי יוֹרֵשׁ מְאוּמָה מִשֶּׁלִּי עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה שׁוֹטֶה. הָלַךְ רַ' יוֹסֵי בַר יְהוּדָה וְרַבִּי לִשְׁאוֹל לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, וְהֵצִיצוּ מִבַּחוּץ וְרָאוּ אוֹתוֹ מַרְגִּיעַ1450 עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו וּגְמִי1451 נָתוּן לְתוֹךְ פִּיו וְהוּא נִמְשָׁךְ אַחַר בְּנוֹ. וְכֵוָן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הִטְמִינוּ עַצְמָם. [אַחַר כָּךְ] נִכְנְסוּ אֶצְלוֹ וְשָׁאֲלוּ [עַל] אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. הִתְחִיל מְשַׂחֵק וְאָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, זֶה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁשְּׁאַלְתֶּם עַכְשָׁו הִגִּיעָנִי1452. מִכָּאן: כֵּוָן שֶׁאָדָם רוֹאֶה בָנִים כְּאִלּוּ הוּא מִשְׁתַּטֶּה (שו“ט צב; ילק”ש תהל' צב).

––––––––

ריד “אֶל־הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ”1453 – “עִצְבוֹנֵךְ” זֶה צַעַר גִּדּוּל בָּנִים, “וְהֵרֹנֵךְ” זֶה צַעַר הָעִבּוּר (עיר' ק:).

רטו הָאוֹכֶלֶת בָּשָׂר1454 וְשׁוֹתָה יַיִן הֹוִים לָהּ בָּנִים בְּרִיאִים. הָאוֹכֶלֶת בֵּיצִים הֹוִים לָהּ בָּנִים עֵינָנִים1455. הָאוֹכֶלֶת דָּגִים הֹוִים לָהּ בָּנִים חִנָּנִים1456. הָאוֹכֶלֶת כַּרְפַּס1457 הֹוִים לָהּ בָּנִים זִיוְתָנִים1458. הָאוֹכֶלֶת כֻּסְבָּר1459 הֹוִים לָהּ בָּנִים בַּשְׂרָנִים1460. הָאוֹכֶלֶת אֶתְרוֹג הֹוִים לָהּ בָּנִים רֵיחָנִים1461.

בִּתּוֹ שֶׁל שָׁבוֹר־מַלְכָּא1462 אָכְלָה בָהּ אִמָּהּ1463 אֶתְרוֹג. הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לִפְנֵי אָבִיהָ בְּרֹאשׁ הַבְּשָׂמִים (כת' ס, סא).

רטז הָאִשָּׁה מֵינִיקָה אֶת־בְּנָהּ.

נָדְרָה שֶׁלֹּא לְהָנִיק אֶת־בְּנָהּ – בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שׁוֹמֶטֶת דַּד מִפִּיו; בֵּית־הִלֵּל אוֹמְרִים: כּוֹפָהּ1464 וּמֵינִיקָתוֹ. נִתְגָּרְשָׁה אֵינוֹ כוֹפָהּ. וְאִם הָיָה [הַתִּינוֹק] מַכִּירָהּ1465 – נוֹתֵן לָהּ1466 שְׂכָרָהּ וְכוֹפָהּ וּמֵינִיקָתוֹ, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה.1467

אִשָּׁה [גְּרוּשָׁה] אַחַת בָּאָה לִפְנֵי שְׁמוּאֵל1468. אָמַר לוֹ לְרַב דִּימִי בַר יוֹסֵף: לֵךְ בָּדְקָהּ1469. הָלַךְ וְהוֹשִׁיבָהּ בְּשׁוּרָה שֶׁל נָשִׁים וְנָטַל אֶת־בְּנָהּ וְחָזַר עִמּוֹ עֲלֵיהֶן. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶצְלָהּ הָיָה מִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ, כָּבְשָׁה אֶת־עֵינֶיהָ1470. אָמַר לָהּ: זִקְפִי אֶת־עֵינַיִךְ וְעִמְדִי שְׂאִי אֶת בְּנֵךְ (שם נט, ס).

ריז הַמְגַדֵּל נִקְרָא אָב וְלֹא הַמּוֹלִיד (שמ"ר מו).

ריח “אַשְׁרֵי… עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל־עֵת”1471 – וְכִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת צְדָקָה בְּכָל־עֵת? דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּיַבְנֶה (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' אֲלִיעֶזֶר): זֶה הַזָּן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים; רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר: זֶה הַמְגַדֵּל יָתוֹם וִיתוֹמָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַשִּׂיאָם (כת' ג.).

ריט אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי בַר חֲנִינָא: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ1472, שֶׁיְהֵא אָדָם זָן אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בְּנוֹתָיו כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים.

כְּשֶׁהָיוּ בָאִים לִפְנֵי רַב יְהוּדָה1473 אָמַר לָהֶם: הַתַּנִּין1474 הוֹלִיד וְעַל בְּנֵי הָעִיר הֵטִיל.

כְּשֶׁהָיוּ בָאִים לִפְנֵי רַב חִסְדָּא אָמַר לָהֶם: כְּפוּ לוֹ מְדוֹכָה1475 בְּרַבִּים וְיַעֲמֹד וְיֹאמַר: הָעוֹרֵב מְבַקֵּשׁ בָּנִים וְאוֹתוֹ הָאִישׁ אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ בָּנִים.

כְּשֶׁהָיָה בָא לִפְנֵי רָבָא אָמַר לוֹ: נוֹחַ לְךָ שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ בָנֶיךָ מִן הַצְּדָקָה? (שם מט).

רכ אָמַר רַב יוֹסֵי בַר חוֹנִי: בַּכֹּל אָדָם מִתְקַנֵּא, חוּץ מִבְּנוֹ וְתַלְמִידוֹ (סנה' קה:).

רכא כְּלוּם יֶשׁ־אָב שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת־בְּנוֹ? (שם).

רכב בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵם כְּבָנִים (יבמ' סב:).

רכג אָמַר רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעַאי: בְּנוֹת בָּנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים וּבְנֵי בָנוֹת אֵינָם כְּבָנִים (ב"ר צד).

רכד “אִם־תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי1476 – עַד כָּאן רַחֲמֵי אָב עַל הַבֵּן (ב"ר נד).

––––––––

רכה הַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ”1477 (יבמ' סב:).

רכו “חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ”1478 – רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ; רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם חָנַכְתָּ בִנְךָ עַד שֶׁהוּא נַעַר בְּדִבְרֵי תוֹרָה הוּא מִתְגַּדֵּל בָּהֶם וְהוֹלֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “גַּם כִּי־יַזְקִין לֹא־יָסוּר מִמֶּנָּה”1479; וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּפָרָה זוֹ, כְּשֶׁאֵינָה לְמוּדָה לַחֲרוֹשׁ קָשֶׁה עָלֶיהָ בַּסּוֹף, וּכִזְמוֹרָה זוֹ שֶׁל גֶּפֶן, שֶׁאִם אֵין אַתָּה כוֹפְפָהּ כְּשֶׁהִיא לֶחָה, כְּשֶׁתִּתְקַשֶּׁה אֵין אַתָּה יָכוֹל לָהּ (מד' מש' כב).

רכז רֹב מַעֲשֵׂיהֶם [שֶׁל קְטַנִּים] מְקֻלְקָלִים (חול' פו.).

רכח כָּל־מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צָרִיךְ עֲשִׂיָּה… אֲפִלּוּ אָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן (ב"ר יא)1480.

רכט “וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים”1481 – רַ' לֵוִי אָמָר: מָשָׁל לַהֲדַס וְעִצְבּוֹנִית1482 שֶׁהָיוּ גְדֵלִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, וְכֵוָן שֶׁהִגְדִּילוּ וְהִפְרִיחוּ זֶה נוֹתֵן רֵיחוֹ וְזֶה חוֹחוֹ; כָּךְ כָּל־שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שְׁנֵיהֶם הוֹלְכִים לְבֵית־הַסֵּפֶר וּשְׁנֵיהֶם בָּאִים מִבֵּית־הַסֵּפֶר, לְאַחַר שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה זֶה הוֹלֵךְ לְבָתֵּי־הַמִּדְרָשׁוֹת וְזֶה הוֹלֵךְ לְבָתֵּי עֲבוֹדָה־זָרָה.

אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: צָרִיךְ לְהִטַּפֵּל בִּבְנוֹ עַד שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה. מִכָּאן וְאֵילַךְ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה (כ"ר סג.).

רל “חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ” – רַ' יְהוּדָה וְרַ' נְחֶמְיָה; אֶחָד אָמַר: מִשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה1483 וְעַד עֶשְׂרִים וּשְׁתָּיִם, וְאֶחָד אָמַר: מִשְּׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה וְעַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּע (קיד' ל.).

רלא “וּנְטַעְתֶּם כָּל־עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם” וגו'1484 – מְדַבֵּר בְּתִינוֹק: “שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים”1485 – שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֹא לְהָשִׂיחַ וְלֹא לְדַבֵּר, “וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת… קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַייָ”1486 – שֶׁאָבִיו מַקְדִּישׁוֹ לַתּוֹרָה (תנה"ק קדושים).

רלב “וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם”1487 – מִכָּאן אָמְרוּ: כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר אָבִיו מְדַבֵּר עִמּוֹ בִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תוֹרָה וְאִם אֵין מְדַבֵּר עִמּוֹ בִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תוֹרָה רָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ קוֹבְרוֹ (ספרי עקב).

רלג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְנַעֲנֵעַ חַיָּב בְּלוּלָב1488, לְהִתְעַטֵּף – חַיָּב בְּצִיצִית, לִשְׁמֹר תְּפִלִּין1489 – אָבִיו לוֹקֵחַ לוֹ תְּפִלִּין, יוֹדֵעַ לְדַבֵּר – אָבִיו מְלַמְּדוֹ שְׁמַע וְתוֹרָה וּלְשׁוֹן־קֹדֶשׁ, וְאִם לָאו – רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם.

תּוֹרָה מַה הִיא? אָמַר רַב הַמְנוּנָא: “תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב”1490.

קְרִיאַת־שְׁמַע מַה הִיא? פָּסוּק רִאשׁוֹן (תוספ' חג' א: סוכה מב.)

רלד אָמַר רַב נַחֲמָן: קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין מְזַמְּנִין עָלָיו1491. אַבַּיֵּי וְרָבָא1492 הָיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי רַבָּה. אָמַר לָהֶם רַבָּה: לְמִי מְבָרְכִין? אָמְרוּ לוֹ: לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. – וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הֵיכָן יוֹשֵׁב? רָבָא הֶרְאָהוּ לִשְׁמֵי־קוֹרָה1493; אַבַּיֵּי יָצָא לַחוּץ וְהֶרְאָהוּ כְּלַפֵּי רָקִיעַ. אָמַר לָהֶם רַבָּה: שְׁנֵיכֶם תִּהְיוּ חֲכָמִים. וְזֶה שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: בּוּצִין־בּוּצִין מִקַּטְפֵיהּ יְדִיעַ1494 (כָּל־קִשּׁוּא מֵאִבּוֹ יָדוּעַ) (בר' מח.).

רלה אָמַר רַב קְטִינָא: כָּל־הַמַּכְנִיס בְּנוֹ1495 פָּחוֹת מִבֶּן־שֵׁשׁ, רָץ אַחֲרָיו וְאֵינוֹ מַגִּיעוֹ1496; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: חֲבֵרָיו רָצִים אַחֲרָיו1497 וְאֵין מַגִּיעִים אוֹתוֹ. וּשְׁנֵיהֶם יֶשׁ־בּוֹ: חָלוּשׁ וּמְלֻמָּד (כת' נ.).

רלו אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל־הַמְלַמֵּד אֶת־בֶּן־בְּנוֹ תּוֹרָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִבְּלָהּ מֵהַר־סִינָי, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ”1498, וְסָמוּךְ לוֹ: “יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב”1499. רַ' חִיָּא בַר אַבָּא לֹא טָעַם בָּשָׂר1500 עַד שֶׁהִקְרִיא לַתִּינוֹק וְהוֹסִיף לוֹ1501. רַבָּה בַר רַב הוּנָא לֹא טָעַם בָּשָׂר עַד שֶׁהֵבִיא אֶת־הַתִּינוֹק לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ (קיד' ל.).

רלז רַ' יְהוֹשֻׁעַ הָיָה רָגִיל לִשְׁמוֹעַ פָּרָשָׁה מִבֶּן־בְּנוֹ בְּכָל־עֶרֶב־שַׁבָּת. פַּעַם אַחַת שָׁכַח וְנִכְנַס לִרְחֹץ בְּאוֹתָם מֶרְחֲצָאוֹת שֶׁל טְבֶרְיָא, וְהָיָה סָמוּךְ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא בַר אַבָּא, נִזְכַּר שֶׁלֹּא שָׁמַע פָּרָשָׁה מִבֶּן־בְּנוֹ, חָזַר וְיָצָא. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא בַר אַבָּא: וְלֹא כֵן לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ – אִם הִתְחִילוּ אֵין מַפְסִיקִין1502? אָמַר לוֹ: חִיָּא בְנִי, קַלָּה הִיא בְעֵינֶיךָ, שֶׁכָּל־הַשּׁוֹמֵעַ פָּרָשָׁה מִבֶּן־בְּנוֹ, כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹמְעָהּ מֵהַר־סִינָי, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב”1503! (ירוש' שבת פ“א, ה”ב).

רלח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָאָב חַיָּב בִּבְנוֹ לְמוּלוֹ וְלִפְדּוֹתוֹ1504 וּלְלַמְּדוֹ תוֹרָה וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לַהֲשִׁיטוֹ בַּמָּיִם. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל־שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד אֶת־בְּנוֹ אֻמָּנוּת כְּאִלּוּ מְלַמְּדוֹ לִסְטוּת1505.

“וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת” מִנָּיִן? אָמַר חִזְקִיָּה. שֶׁנֶּאֱמַר: “רְאֵה חַיִּים1506 עִם־אִשָּׁה אֲשֶׁר־אָהַבְתָּ”1507. אִם אִשָּׁה מַמָּשׁ הִיא – כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה כָּךְ חַיָּב לְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת; אִם תּוֹרָה הִיא – כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב לְלַמְּדוֹ תוֹרָה כָּךְ חַיָּב לְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת.

“וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לַהֲשִׁיטוֹ בַּמָּיִם” – מַה־טָּעַם? חַיּוּתוֹ הִיא1508.

“רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל־שֶׁאֵינוֹ מְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת כְּאִלּוּ מְלַמְּדוֹ לִסְטוּת” – מַה בֵּינֵיהֶם1509? יֵשׁ בֵּינֵיהֶם שֶׁלִּמְּדוֹ סְחוֹרָה1510.

רַבִּי אוֹמֵר: אַף יִשּׁוּב מְדִינָה [חַיָּב לְלַמְּדוֹ].

כָּל־שֶׁהִיא מִצְוַת הָאָב עַל הַבֵּן, אִם לֹא יַעֲשֶׂה לוֹ אָבִיו הוּא יַעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ (קיד' כט,ל; מכל' בא).

רלט שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ: מַהוּ שֶׁיְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָנִית? אָמַר לָהֶם: יְלַמְּדֶנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה”1511.

– מֵעַתָּה אָסוּר לְלַמֵּד אֶת־בְּנוֹ אֻמָּנוּת, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה” – וַהֲלֹא שָׁנָה רַ' יִשְׁמָעֵאל: “וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים”1512 – זוֹ אֻמָּנוּת?

– אָמְרוּ בְשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: מִפְּנֵי הַמָּסוֹרוֹת1513 (ירוש' פאה פ“א, ה”א; שם סוטה פ“ט, הט”ו).

רמ בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: חַיָּב אָדָם לְלַמֵּד אֶת־בִּתּוֹ תּוֹרָה.

רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כָּל־הַמְלַמֵּד בִּתּוֹ תּוֹרָה כְּאִלּוּ מְלַמְּדָהּ תִּפְלוּת1514 (סוטה כ.).

רמא רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן אָמָר: מֻתָּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת־בִּתּוֹ יְוָנִית1515, מִפְּנֵי שֶׁהִיא תַכְשִׁיט לָהּ. שָׁמַע שִׁמְעוֹן בַּר בָּא וְאָמַר: מִשּׁוּם שֶׁרַ' אַבָּהוּ מְבַקֵּשׁ לְלַמֵּד אֶת־בִּתּוֹ הוּא תוֹלֶה לָהּ בְּרַ' יוֹחָנָן.

שָׁמַע רַ' אַבָּהוּ1516 וְאָמַר: יָבֹא עָלַי1517 אִם לֹא שְׁמַעְתִּיהָ מֵרַ' יוֹחָנָן! (ירוש' פאה פ“א, ה”א; שם, סוטה פ“ט הט”ו).

––––––––

רמב רַ' עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר: הָאָב זוֹכֶה לַבֵּן1518 בְּנוֹי1519 וּבְכֹחַ וּבְעשֶׁר וּבְחָכְמָה וּבְשָׁנִים (עד' ב).

רמג בֶּן־חָכָם1520 כַּחֲצִי חָכָם (ילק"ש וירא כא).

רמד יוֹרֵשׁ כַּרְעֵיהּ דַּאֲבוּהַּ הוּא1521 (הַיּוֹרֵשׁ רַגְלוֹ שֶׁל אָבִיו הוּא) (עיר' ע:).

רמה רְחֵלָה אַחַר רְחֵלָה הוֹלֶכֶת; כְּמַעֲשֵׂה הָאֵם כָּךְ מַעֲשֵׂה הַבַּת (כ. סג).

רמו “כְּאִמָּה בִּתָּהּ”1522 – אֵין פָּרָה נוֹגַחַת עַד שֶׁהַבַּת בּוֹעֶטֶת1523 (ב“ר פ; ילק”ש וישלח לג).

רמז שׁוּתָא דִינוּקָא בְּשׁוּקָא אוֹ דַאֲבוּהַּ אוֹ דְאִמֵּיהּ 1524 (שִׂיחַת הַתִּינוֹק בַּשּׁוּק – אוֹ שֶׁל אָבִיו אוֹ שֶׁל אִמּוֹ) (סוכה נו:).

רמח לְפִי הַגִּנָּה – הַגַּנָּן (ב"ר פ).

––––––––

רמט אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: קָשָׁה תַרְבּוּת רָעָה1525 בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג (ב"ר ז:).

רנ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה נִדּוֹן עַל שֵׁם סוֹפוֹ1526.

שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאָכַל זֶה תַּרְטֵימַר1527 בָּשָׂר וְשָׁתָה חֲצִי לֹג יַיִן הָאִיטַלְקִי אָמְרָה תוֹרָה יֵצֵא לְבֵית־דִּין לִסָּקֵל? אֶלָּא הִגִּיעָה תוֹרָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, שֶׁסּוֹף מְגַמֵּר1528 נִכְסֵי אָבִיו וּמְבַקֵּשׁ לִמּוּדוֹ1529 וְאֵינוֹ מוֹצֵא, וְיוֹצֵא לְפָרָשַׁת־דְּרָכִים וּמְלַסְטֵם1530 אֶת־הַבְּרִיּוֹת – אָמְרָה תוֹרָה: יָמוּת זַכַּאי וְאַל יָמוּת חַיָּב.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן:: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאָכַל זֶה תַּרְטֵימַר בָּשָׂר וְשָׁתָה חֲצִי לֹג יַיִן הָאִיטַלְקִי – אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹצִיאִים אוֹתוֹ לְסָקְלוֹ? אֶלָּא לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת. וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר1531. אָמַר רַ' יוֹנָתָן: אֲנִי רְאִיתִיו וְיָשַׁבְתִּי עַל קִבְרוֹ (סנה' עא.).

רנא אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: מָשָׁל לְאָדָם אֶחָד שֶׁפָּתַח לִבְנוֹ חֲנוּת שֶׁל בְּשָׂמִים בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת. הַמָּבוֹי1532 עָשָׂה שֶׁלּוֹ, וְהָאֻמָּנוּת עָשְׂתָה שֶׁלָּהּ, וְהַנַּעַר, כְּבָחוּר, עָשָׂה שֶׁלּוֹ – יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה. בָּא אָבִיו וּתְפָסוֹ עִם הַזּוֹנוֹת. הִתְחִיל הָאָב צוֹעֵק וְאוֹמֵר: הוֹרֶגְךָ אָנִי! הָיָה שָׁם אוֹהֲבוֹ אָמַר לוֹ: אַתָּה אִבַּדְתָּ הַנַּעַר וְאַתָּה צוֹעֵק כְּנֶגְדּוֹ: הִנַּחְתָּ כָל הָאֻמָּנֻיּוֹת וְלֹא לִמַּדְתּוֹ אֶלָּא בַשָּׂם, וְהִנַּחְתָּ כָל־הַמְּבוֹאוֹת וְלֹא פָתַחְתָּ לוֹ חֲנוּת אֶלָּא בְשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת! (שמ"ר מג; בר' לב).

רנב מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד הוּא וּבְנוֹ בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְכָל־הָעָם עוֹנִין אַחַר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה “הַלְלוּיָהּ”, וּבְנוֹ עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת. אָמְרוּ לוֹ: רְאֵה בִנְךָ שֶׁהוּא עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת. אָמַר לָהֶם: מָה אֶעֱשֶׂה? תִּינוֹק הוּא – יְשַׂחֵק. שׁוּב לְמָחָר עָשָׂה אוֹתוֹ עִנְיָן: כָּל־הָעָם עוֹנִין אַחַר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה “הַלְלוּיָהּ” וְהוּא עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת. אָמְרוּ לוֹ: רְאֵה בִנְךָ שֶׁהוּא עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת. אָמַר לָהֶם: מָה אֶעֱשֶׂה? תִּינוֹק הוּא – יְשַׂחֵק. כָּל אוֹתָם שְׁמוֹנַת יְמֵי הַחַג עָנָה בְנוֹ דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת וְלֹא אָמַר לוֹ דָּבָר.

אָמְרוּ: לֹא יָצָאת אוֹתָהּ שָׁנָה וְלֹא שָׁנְתָה וְלֹא שִׁלְּשָׁה עַד שֶׁמֵּת אוֹתוֹ הָאִישׁ וּמֵתָה אִשְׁתּוֹ וּמֵת בְּנוֹ וּמֵת בֶּן־בְּנוֹ, וְיָצְאוּ לוֹ חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה נְפָשׁוֹת מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר לוֹ אֶלָּא זוּג אֶחָד שֶׁל בָּנִים בִּלְבָד, אֶחָד חִגֵּר וְסוֹמֵא וְאֶחָד שׁוֹטֶה וְרָשָׁע (תדא"ר יג).

––––––––

רנג אָמַר רַב חִסְדָּא: לְעוֹלָם אַל יָטִיל אָדָם אֵימָה יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁהֲרֵי פִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה הֵטִיל עָלֶיהָ בַּעְלָהּ אֵימָה יְתֵרָה1533 וְהִפִּילָה כַּמָּה רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל (גיט' ו:).

רנד אָמַר רַ' אַבָּהוּ: לְעוֹלָם אַל יָטִיל אָדָם אֵימָה יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁהֲרֵי אָדָם גָּדוֹל הֵטִיל אֵימָה יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ – וּמִי הוּא? רַ' חֲנִינָא בֶן גַּמְלִיאֵל – וּבִקְשׁוּ לְהַאֲכִילוֹ דָּבָר גָּדוֹל1534. וּמַהוּ? אֵבָר מִן הֶחָי1535 (שם ז.).

רנה אַל יַרְאֶה אָדָם לְתִינוֹק בְּאָזְנוֹ1536 אֶלָּא מַלְקֵהוּ מִיָּד, אוֹ יִשְׁתּוֹק וְלֹא יֹאמַר לוֹ כְּלוּם.

מַעֲשֶׂה בִּבְנוֹ שֶׁל גּוֹרְגוֹס בְּלֹד, שֶׁבָּרַח מִבֵּית־הַסֵּפֶר וְהֶרְאָה לוֹ אָבִיו בְּאָזְנוֹ, וְנִתְיָרֵא מֵאָבִיו וְהָלַךְ וְאִבֵּד עַצְמוֹ בַּבּוֹר1537 (שמח' ב).

מַעֲשֶׂה בְתִינוֹק אֶחָד מִבְּנֵי־בְרַק שֶׁשָּׁבַר צְלוֹחִית בְּשַׁבָּת וְהֶרְאָה לוֹ אָבִיו בְּאָזְנוֹ וְנִתְיָרֵא מֵאָבִיו וְהָלַךְ וְאִבֵּד עַצְמוֹ בַּבּוֹר (שמח' ב).

רנו רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יֵצֶר, תִּינוֹק וְאִשָּׁה תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת1538 (סוטה מו:).

רנז אָמַר רַ' יִצְחָק: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ שֶׁיְהֵא אָדָם מִתְגַּלְגֵּל עִם בְּנוֹ1539 עַד שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה; מִכָּאן וְאֵילַךְ יוֹרֵד עִמּוֹ לְחַיָּיו1540 (כת' נ.).

רנח “חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ”1541 – לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל־הַמּוֹנֵעַ בְּנוֹ מִן הַמַּרְדּוּת סוֹף בָּא לְתַרְבּוּת־רָעָה וְשׂוֹנְאֵהוּ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְיִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיוּ לוֹ גַעֲגוּעִים עַל אַבְרָהָם אָבִיו וְלֹא רִדָּהוּ1542 – וְיָצָא לְתַרְבּוּת־רָעָה, וּשְׂנֵאָהוּ וְהוֹצִיאָהוּ מִבֵּיתוֹ רֵיקָם. מֶה עָשָׂה יִשְׂמָעֵאל? כְּשֶׁהָיָה בֶן־חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הִתְחִיל לְהָבִיא צֶלֶם מִן הַשּׁוּק וְהָיָה מְצַחֵק בּוֹ וְעוֹבְדוֹ, כְּמוֹ שֶׁרָאָה מֵאֲחֵרִים, מִיָּד “וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת־בֶּן־הָגָר הַמִּצְרִית… מְצַחֵק, וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת־בְּנָהּ”1543 – שֶׁמָּא יִלְמַד בְּנִי אֹרְחוֹתָיו. מִיָּד “וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח־לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם”1544 – לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה שׂוֹנֵא לְיִשְׁמָעֵאל וְשִׁלְּחוֹ הוּא וְאִמּוֹ רֵיקָם וּטְרָדוֹ1545 מִבֵּיתוֹ. וּמֶה הָיָה סוֹפוֹ? כְּשֶׁגֵּרְשׁוֹ יָשַׁב בְּפָרָשַׁת־דְּרָכִים וְהָיָה מְלַסְטֵם אֶת־הַבְּרִיּוֹת. כַּיּוֹצֵא בוֹ “וַיֶּאֲהַב יִצְחָק אֶת־עֵשָׂו”1546 – לְפִיכָךְ יָצָא לְתַרְבּוּת־רָעָה עַל שֶׁלֹּא רִדָּהוּ. כַּיּוֹצֵא בוֹ דָּוִד, שֶׁלֹּא יִסַּר לְאַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ וְלֹא רִדָּהוּ – יָצָא לְתַרְבּוּת־רָעָה וּבִקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת־אָבִיו וְגָרַם לוֹ דְּבָרִים קָשִׁים הַרְבֵּה שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף (שמ"ר א).

רנט “וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל”1547 – בְּמַכֶּה בְנוֹ הַגָּדוֹל1548 הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

שִׁפְחָה שֶׁל בֵּית רַבִּי רָאֲתָה אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא מַכֶּה בְנוֹ הַגָּדוֹל. אָמְרָה לוֹ: יְהֵא אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּנִדּוּי, שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל “וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל” (מו"ק יז.).

רס אָמַר רַב: לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם בְּנוֹ בֵּין הַבָּנִים, שֶׁבִּשְׁבִיל מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים מֵילַת1549, שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף יוֹתֵר מִשְּׁאָר בָּנָיו, נִתְקַנְּאוּ בוֹ אֶחָיו וְנִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרָיִם (שבת י:).

––––––––

רסא הַכּוֹתֵב אֶת־נְכָסָיו לַאֲחֵרִים1550 וְהִנִּיחַ אֶת־בָּנָיו1551 – מַה־שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, אֶלָּא אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם לֹא הָיוּ בָנָיו נוֹהֲגִים כְּשׁוּרָה1552 – זָכוּר לַטּוֹב.

אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁנָּנָא1553, לֹא תְהֵא בְּמַעֲבִירֵי נַחֲלָה, וַאֲפִלּוּ מִבֵּן רַע לְבֵן טוֹב, שֶׁאֵין יָדוּעַ מַה זֶּרַע יֵצֵא מִמֶּנּוּ, וְכָל־שֶׁכֵּן מִבֵּן לְבַת (ב"ב קלג; כת' נג.).

רסב אָדָם אֶחָד צִוָּה בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: חָבִית שֶׁל עָפָר לִבְנִי אֶחָד, חָבִית שֶׁל עֲצָמוֹת לִבְנִי שֵׁנִי וְחָבִית שֶׁל מוֹכִין1554 לִבְנִי שְׁלִישִׁי. לֹא יָדְעוּ מַהוּ אוֹמֵר לָהֶם. בָּאוּ לִפְנֵי רַ' בַנָּאָה. אָמַר לָהֶם: "יֵשׁ לָכֶם קַרְקָע? אָמְרוּ לוֹ: הֵן! – "יֵשׁ לָכֶם בְּהֵמוֹת? – הֵן! – “יֵשׁ לָכֶם לְבָדִים1555?” – הֵן! – “אִם כֵּן, זֶהוּ שֶׁאָמַר לָכֶם אֲבִיכֶם!” (ב"ב נח.).

רסג אָדָם אֶחָד שָׁמַע לְאִשְׁתּוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת לְבִתָּהּ: מִפְּנֵי מָה אֵין אַתְּ צְנוּעָה בַעֲבֵרָה1556? עֲשָׂרָה בָנִים יֶשׁ לִי וְאֵין לִי מֵאָבִיךְ אֶלָּא אֶחָד. כְּשֶׁמֵּת אָמַר: “כָּל־נְכָסַי לְבֵן אֶחָד”, וְלֹא יָדְעוּ לְאֵיזֶה מֵהֶם. בָּאוּ לִפְנֵי רַ' בַנָּאָה. אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְחִבְטוּ עַל קֶבֶר אֲבִיכֶם1557 עַד שֶׁיַּעֲמוֹד וִיגַלֶּה לָכֶם לְמִי מִכֶּם הִנִּיחַ אֶת־נְכָסָיו. הָלְכוּ כֻלָּם, וְזֶה שֶׁהָיָה בְנוֹ לֹא הָלַךְ1558. אָמַר לָהֶם רַ' בַנָּאָה: כָּל־הַנְּכָסִים שֶׁל זֶה (שם).

רסד אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁזָּכוּ לוֹ אֲבוֹתָיו; אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיֶּשׁ־לוֹ יָתֵד לְהִתָּלוֹת בָּהּ! (ירוש' בר' פ“ד, ה”א).

––––––––


ה. כִּבּוּד אָב וָאֵם

רסה דָּרַשׁ עֻלָּא רַבָּה עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּי־נְשִׂיאָה1559: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יוּדוּךָ יְיָ כָּל־מַלְכֵי־אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי־פִיךָ”1560 – “מַאֲמַר פִיךָ” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “אִמְרֵי־פִיךָ”? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא:" אָנֹכִי“1561 וְ”לֹא־יִהְיֶה לְךָ"1562 אָמְרוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם: לִכְבוֹד עַצְמוֹ הוּא דוֹרֵשׁ; כֵּוָן שֶׁאָמַר: “כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךְ”1563 חָזְרוּ וְהוֹדוּ לְמַּאֲמָרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. רָבָא אָמַר מִכָּאן: “רֹאשׁ־דְּבָרְךָ אֱמֶת”1564 – רֹאשׁ־דְּבָרְךָ וְלֹא סוֹף דְּבָרְךָ? אֶלָּא מִסּוֹף דְּבָרְךָ נִכָּר שֶׁרֹאשׁ־דְּבָרְךָ אֱמֶת1565 (קיד' לא.).

רסו “כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךְ”1566…לֹא תִּרְצָח“1567 – מָה עִנְיָן זֶה אֵצֶל זֶה? אֶלָּא לְלַמְּדֶךָ: אִם יֶשׁ־לוֹ לְאָדָם מְזוֹנוֹת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְאֵינוֹ מְהַנֶּה אֶת־אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ אֲפִלּוּ בְיַלְדוּתָם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּזִקְנוּתָם – כְּאִלּוּ הוּא רוֹצֵחַ כָּל־יָמָיו לִפְנֵי הַמָּקוֹם. לְכָךְ נֶאֱמַר “כַּבֵּד” וְ”לֹא תִּרְצָח" (תדב“א כו; ילק”ש).

רסז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה שֻׁתָּפִים הֵם בָּאָדָם: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָבִיו וְאִמּוֹ. בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ דַרְתִּי בֵינֵיהֶם וְכִבְּדוּנִי.

שָׁנִינוּ, רַבִּי אוֹמֵר: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁבֵּן מְכַבֵּד אֶת־אִמּוֹ יוֹתֵר מֵאָבִיו, מִפְּנֵי שֶׁמְּשַׁדַּלְתּוֹ בִדְבָרִים, לְפִיכָךְ הִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כִּבּוּד אָב לְכִבּוּד אֵם; וְגָלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁהַבֵּן מִתְיָרֵא מֵאָבִיו יוֹתֵר מֵאִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמְּלַמְּדוֹ תוֹרָה, לְפִיכָךְ הִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹרָא הָאֵם לְמוֹרָא הָאָב.

שָׁנָה תַנָּא לִפְנֵי רַב נַחֲמָן: בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְצַעֵר אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יָפֶה עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא דַרְתִּי בֵינֵיהֶם, שֶׁאִלְמָלֵי דַּרְתִּי בֵינֵיהֶם צִעֲרוּנִי (קיד' ל, לא).

רסח בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ וּמַכֶּה אוֹתָם וְעוֹשֶׂה בָהֶם חַבּוּרָה, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כּוֹפֵף אֶת־רַגְלָיו תַּחַת כִּסֵּא־הַכָּבוֹד וְאוֹמֵר: אֲנִי הִשְׁוֵיתִי לְאֵלּוּ כָּבוֹד שֶׁלִּי – אִלּוּ אֲנִי הָיִיתִי אֵצֶל זֶה כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה לִי! יָפֶה עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא דַרְתִּי עִמּוֹ בִּשְׁכוּנָה (תדב"א כד).

רסט רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: גָּדוֹל הוּא כִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁהֶעְדִּיפוֹ1568 הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹתֵר מִכִּבּוּדוֹ, שֶׁבְּכִבּוּדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּתוּב: “כַּבֵּד אֶת־יְיָ מֵהוֹנֶךָ”1569; כֵּיצַד מְכַבְּדוֹ מֵהוֹנוֹ? מַפְרִישׁ לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, תְּרוּמָה, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמַעֲשֵׂר עָנִי, וְחַלָּה, עוֹשֶׂה סֻכָּה וְלוּלָב וְשׁוֹפָר, וּתְפִלִּין וְצִיצִית, מַאֲכִיל רְעֵבִים, מַשְׁקֶה צְמֵאִים וּמַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. אִם יֶשׁ־לְךָ אַתָּה חַיָּב בְּכָל־אֵלּוּ, וְאִם אֵין לְךָ אֵין אַתָּה חַיָּב בְּאַחַת מֵהֶן. אֲבָל כְּשֶׁאַתָּה בָא אֵצֶל כִּבּוּד אָב וָאֵם, בֵּין שֶׁיֶּשׁ־לְךָ הוֹן, בֵּין שֶׁאֵין לְךָ הוֹן “כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךְ”1570 – וַאֲפִלּוּ אַתָּה מְסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים (פסיק' כג; מכיל' יתרו; ירוש' פאה פ“א, ה”א).

רע שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵיזֶהוּ מוֹרָא וְאֵיזֶהוּ כִבּוּד: מוֹרָא – לֹא עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא סוֹתֵר אֶת־דְבָרָיו וְלֹא מַכְרִיעוֹ; כִּבּוּד – מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה, מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא (קיד' לא:).

רעא שָׁנִינוּ, הֲרֵי שֶׁהָיָה אָבִיו עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה לֹא יֹאמַר לוֹ: “אַבָּא, עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה”, אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: “אַבָּא, כָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה?”

– סוֹף סוֹף – הוּא הוּא1571?!

– אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: אַבָּא מִקְרָא כָּתוּב בַּתּוֹרָה כָּךְ הוּא (סנה' פא.).

רעב שָׁאֲלוּ לוֹ לְרַב עֻלָּא: עַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מֶה עָשָׂה נָכְרִי אֶחָד בְּאַשְׁקְלוֹן, וְדָמָא בֶן־נְתִינָה שְׁמוֹ. פַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ חֲכָמִים פְּרַקְמַטְיָא1572 בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא שָׂכָר1573, וְהָיָה מַפְתֵּחַ מֻנָּח תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל אָבִיו1574 וְלֹא צִעֲרוֹ.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר, עַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מֶה עָשָׂה נָכְרִי אֶחָד לְאָבִיו בְּאַשְׁקְלוֹן, וְדָמָא בֶן־נְתִינָה שְׁמוֹ. פַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ חֲכָמִים אֲבָנִים לְאֵפוֹד בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא שָׂכָר, וְהָיָה מַפְתֵּחַ מֻנָּח תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל אָבִיו וְלֹא צִעֲרוֹ. לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׂכָרוֹ, שֶׁנּוֹלְדָה לוֹ פָרָה אֲדֻמָּה בְּעֶדְרוֹ. נִכְנְסוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: יוֹדֵעַ אֲנִי בָּכֶם, שֶׁאִם אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם כָּל־מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם אַתֶּם נוֹתְנִים לִי; אֶלָּא אֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלָּא אוֹתוֹ מָמוֹן שֶׁהִפְסַדְתִּי בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אַבָּא.

אָמַר רַ' חֲנִינָא: וּמָה מִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה – כָּךְ1575, מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.(קיד' לא.).

רעג אָמַר רַ' חִזְקִיָּה: נָכְרִי אֶשְָקְלוֹנִי הָיָה, וְרֹאשׁ פְּרָטְבּוּלֵי הָיָה1576, וְאֶבֶן שֶׁיָּשַׁב עָלֶיהָ אָבִיו לֹא יָשַׁב עָלֶיהָ מִיָּמָיו, וְכֵוָן שֶׁמֵּת אָבִיו עָשָׂה אוֹתָה יִרְאָה1577 שֶׁלּוֹ (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

רעד אָמַר רַ' אַבָּהוּ: שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל: אֵיזֶהוּ כִּבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מֶה עָשָׂה דָמָא בֶן־נְתִינָה בְּאַשְׁקְלוֹן, שֶׁהָיְתָה אִמּוֹ חַסְרַת־דַּעַת וְהָיְתָה מְסַטַּרְתּוֹ בְּקֻרְדִּיקִין1578 בִּפְנֵי כָל־בּוּלֵי1579 שֶׁלּוֹ, וְלֹא הָיָה אוֹמֵר לָהּ אֶלָּא “דַיֵּךְ, אִמִּי”, וְנָפַל קֻרְדִּיקִין שֶׁלָּהּ מִיָּדָהּ וְהוֹשִׁיטוֹ לָהּ, שֶׁלֹּא תִצְטָעֵר (דב“ר א; ירוש' פאה פ”א, ה"א).

רעה כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: פַּעַם אַחַת הָיָה לָבוּשׁ1580 סֵירִיקוֹן שֶׁל זָהָב1581, וְהָיָה יוֹשֵׁב בֵּין גְּדוֹלֵי רוֹמִי וּבָאָה אִמּוֹ וּקְרָעַתּוּ מִמֶּנּוּ, וְטָפְחָה לוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְיָרְקָה לוֹ בְּפָנָיו וְלֹא הִכְלִימָהּ (קיד' לא.).

רעו שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר: עַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: כְּדֵי שֶׁיִּטּוֹל אַרְנָקֵי1582 שֶׁל דֵּינָרִים וְיִזְרְקֶנּוּ לַיָּם בְּפָנָיו1583 וְאֵינוֹ מַכְלִימוֹ (שם לב.).

רעז אִמּוֹ שֶׁל רַ' טַרְפוֹן יָרְדָה לְטַיֵּל לְתוֹךְ חֲצֵרָהּ בְּשַׁבָּת וְנִפְסַק קֻרְדַּקְיוֹס1584 שֶׁלָּהּ. הָלַךְ רַ' טַרְפוֹן וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו תַּחַת פַּרְסוֹתֶיהָ1585 וְהָיְתָה מְהַלֶּכֶת עֲלֵיהֶן עַד שֶׁהִגִּיעָה לְמִטָּתָהּ. פַּעַם אַחַת חָלָה וְנִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ, אָמְרָה לָהֶם: הִתְפַּלְלוּ עַל רַ' טַרְפוֹן בְּנִי, שֶׁהוּא נוֹהֵג בִּי כָּבוֹד יוֹתֵר מִדָּאי. אָמְרוּ לָהּ: מֶה עָשָׂה לָךְ? סִפְּרָה לָהֶם אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. אָמְרוּ לָהּ: אֲפִלּוּ עוֹשֶׂה כֵּן אֶלֶף אֲלָפִים1586, עֲדַיִן לַחֲצִי כָבוֹד שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה לֹא הִגִּיעַ.

אִמּוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל בָּאָה וְקָבְלָה1587 עָלָיו לְרַבּוֹתֵינוּ, אָמְרָה לָהֶם: גַּעֲרוּ בְיִשְׁמָעֵאל בְּנִי, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בִּי כָּבוֹד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ1588 פְנֵיהֶם שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ, אָמְרוּ: אֶפְשָׁר אֵין רַ' יִשְׁמָעֵאל נוֹהֵג כָּבוֹד בַּאֲבוֹתָיו! אָמְרוּ לָהּ: מָה עוֹשֶׂה לָךְ? אָמְרָה: כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לִרְחוֹץ רַגְלָיו וְלִשְׁתּוֹת מִן הַמַּיִם וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לִי. אָמְרוּ לוֹ: הוֹאִיל וְהוּא רְצוֹנָהּ הוּא כְבוֹדָהּ.

רַ' זְעֵירָא הָיָה מִצְטַעֵר וְאָמַר: הַלְוַאי הָיָה לִי אָב וָאֵם שֶׁאֲכַבְּדֵם וְאִירַשׁ גַּן־עֵדֶן. כְּשֶׁשָּׁמַע שְׁתֵּי שְׁמוּעוֹת הַלָּלוּ אָמַר: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁאֵין לִי אָב וָאֵם – שֶׁלֹּא הָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּרַ' טַרְפוֹן, וְלֹא הָיִיתִי מְקַבֵּל עָלַי כְּרַ' יִשְׁמָעֵאל.

אָמַר רַ' אָבוּן: פָּטוּר אֲנִי מִכִּבּוּד אָב וָאֵם. אָמְרוּ: כְּשֶׁעִבְּרַתּוּ1589 אִמּוֹ מֵת אָבִיו, כְּשֶׁיְלָדַתּוּ מֵתָה אִמּוֹ (ירוש' פאה פ“א, ה”א; קיד' לא:).

רעח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אָשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא רָאָם.

רַ' יוֹחָנָן כְּשֶׁעִבְּרַתּוּ אִמּוֹ מֵת אָבִיו, יְלָדַתּוּ – מֵתָה אִמּוֹ (קיד' לא:).

רעט רַ' טַרְפוֹן הָיְתָה לוֹ אֵם זְקֵנָה. כָּל־פַּעַם שֶׁהָיְתָה רוֹצָה לַעֲלוֹת לַמִּטָּה, גָּחַן1590 לָהּ וְעָלְתָה עָלָיו, וּכְשֶׁהָיְתָה יוֹרֶדֶת יָרְדָה עָלָיו. בָּא וְנִשְׁתַּבַּח בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. אָמְרוּ לוֹ: עֲדַיִן לֹא הִגַּעְתָּ לַחֲצִי כִבּוּד. כְּלוּם זָרְקָה אַרְנָקֵי בְּפָנֶיךָ לַיָּם וְלֹא הִכְלַמְתָּהּ? (שם).

רפ רַב יוֹסֵף כְּשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל רַגְלֶיהָ שֶׁל אִמּוֹ אָמַר: אֶעֱמֹד מִפְּנֵי שְׁכִינָה שֶׁבָּאָה (שם).

רפא אָמַר רַ' אַבָּהוּ: כְּגוֹן אֲבִימֵי בְנִי קִיֵּם מִצְוַת כִּבּוּד. חֲמִשָּׁה בָנִים נִסְמָכִים1591 הָיוּ לַאֲבִימֵי בְּחַיֵּי אָבִיו. וּכְשֶׁהָיָה רַ' אַבָּהוּ בָּא וְקוֹרֵא עַל הַפֶּתַח – הָיָה אֲבִימֵי רָץ וְהוֹלֵךְ וּפוֹתֵחַ לוֹ וְאוֹמֵר “הֵן, הֵן”1592 עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם.

פַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ רַ' אַבָּהוּ: הַשְׁקֵנִי מָיִם. עַד שֶׁהֵבִיא לוֹ נִמְנֵם, גָּחַן וְעָמַד עָלָיו עַד שֶׁנֵּעוֹר (שם).

רפב שָׁאַל בֶּן אַלְמָנָה אַחַת אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר: אַבָּא אוֹמֵר “הַשְׁקֵנִי מָיִם” וְאִמָּא אוֹמֶרֶת “הַשְׁקֵנִי מָיִם” – אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם? אָמַר לוֹ: הַנַּח כְּבוֹד אִמְּךָ וַעֲשֵׂה כְּבוֹד אָבִיךָ, שֶׁאַתָּה וְאִמְּךָ חַיָּבִים בִּכְבוֹד אָבִיךָ. בָּא לִפְנֵי רַ' יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ כָּךְ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, נִתְגָּרְשָׁה1593 מַהוּ? אָמַר לוֹ: מִבֵּין רִיסֵי עֵינֶיךָ נִכָּר שֶׁבֶּן־אַלְמָנָה אָתָּה1594, הָטֵל לָהֶם מַיִם בְּסֵפֶל וְקַעְקַע לָהֶם כְּתַרְנְגֹלִים1595 (שם).

רפג אֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת אָבִיו – אֲבֵדָתוֹ קוֹדֶמֶת1596; אֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת רַבּוֹ שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת… מִנָּיִן? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָמַר הַכָּתוּב: “אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה־בְּךָ אֶבְיוֹן”1597 1598 – שֶׁלְּךָ קוֹדֵם לְשֶׁל כָּל־אָדָם.

וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־הַמְקַיֵּם בְּעַצְמוֹ כָּךְ סוֹף בָּא לִידֵי כָךְ1599 (ב"מ לג.).

רפד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָיָה הוּא וְאָבִיו וְרַבּוֹ בַּשֶּׁבִי – הוּא קוֹדֵם לְרַבּוֹ וְרַבּוֹ קוֹדֵם לְאָבִיו. אִמּוֹ קוֹדֶמֶת לְכֻלָּם (הור' יג.).

רפה שָׁנָה אֲבִימֵי בְּנוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ: יֵשׁ מַאֲכִיל אֶת־אָבִיו פְּטוּמוֹת1600 וְיוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם וְיֵשׁ מַטְחִינוֹ בְרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן־עֵדֶן.

כֵּיצַד מַאֲכִיל אֶת־אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם? מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה מַאֲכִיל לְאָבִיו תַּרְנְגֹלִים פְּטוּמִים. פַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ אָבִיו: בְּנִי, הַלָּלוּ מִנַּיִּן לָךְ? אָמַר לוֹ: זָקֵן, זָקֵן! אֱכֹל וּשְׁתֹק, שֶׁהַכְּלָבִים אוֹכְלִים וְשׁוֹתְקִים. נִמְצָא מַאֲכִיל אֶת־אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם.

כֵּיצַד מַטְחִינוֹ בְרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן־עֵדֶן? – מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה טוֹחֵן בְּרֵחָיִם. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא טוֹחֲנִים [לַעֲבוֹדָתוֹ]. אָמַר לוֹ [לְאָבִיו]: אַבָּא, הִכָּנֵס וּטְחַן תַּחְתַּי [וַאֲנִי אֵלֵךְ לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ], אִם יַגִּיעַ לִידֵי בִזָּיוֹן אֶתְבַּזֶּה אֲנִי וְלֹא אַתָּה, וְאִם לִידֵי מַלְקוּת אֶלְקֶה אֲנִי וְלֹא אָתָּה; נִמְצָא מַטְחִינוֹ בְרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן־עֵדֶן (ירוש' פאה פ“א, ה”א; קיד' לא, לב).

רפו “עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבֻז לִיקְּהַת־אֵם יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי־נָחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי־נָשֶׁר”1601 – לָמָּה יִקְּרוּהָ עוֹרְבִים וְיֹאכְלוּהָ נְשָׁרִים? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יָבֹא עוֹרֵב, שֶׁהוּא אַכְזָרִי עַל בָּנָיו, וְיִנְקֹר אוֹתָהּ, וְאַל יֵהָנֶה מִמֶּנָּה, וְיָבֹא נֶשֶׁר, שֶׁהוּא רַחֲמָנִי עַל בָּנָיו, וְיֵהָנֶה מִמֶּנָּה (תנה"ק עקב).

רפז שָׁנִינוּ: “אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ”1602 – יָכוֹל, אָמַר לוֹ אָבִיו: הִטַּמֵּא1603, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: אַל תַּחֲזֵר1604, יָכוֹל יִשָּׁמַע לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר:“אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם”1605 – כֻּלְּכֶם חַיָּבִים בִּכְבוֹדִי (יבמ' ו.).

רפח אֶלְעָזָר בֶּן־מַתְיָא אוֹמֵר: אַבָּא אוֹמֵר “הַשְׁקֵנִי מַיִם” וּמִצְוָה לַעֲשׂוֹת1606 – מַנִּיחַ אֲנִי כְּבוֹד אַבָּא וְעוֹשֶׂה אֶת־הַמִּצְוָה, שֶׁאֲנִי וְאַבָּא חַיָּבִים בְּמִצְוָה. אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם אֶפְשָׁר לַמִּצְוָה לֵעָשׂוֹת עַל־יְדֵי אֲחֵרִים – תֵּעָשֶׂה עַל־יְדֵי אֲחֵרִים וְיֵלֶךְ הוּא בִּכְבוֹד אָבִיו (קיד לב.).

רפט אָמְרוּ בְשֵׁם רַב חִסְדָּא: הָאָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ – כְּבוֹדוֹ מָחוּל (שם).

רצ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מְכַבְּדוֹ בְחַיָּיו וּמְכַבְּדוֹ בְמוֹתוֹ. בְּחַיָּיו כֵּיצַד? הַנִּשְׁמָע בִּדְבַר אָבִיו לַמָּקוֹם1607, לֹא יֹאמַר: שַׁלְּחוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי, מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי, פִּטְרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי", אֶלָּא כֻלָּם בִּשְׁבִיל אַבָּא.

בְּמוֹתוֹ כֵּיצַד? הָיָה אוֹמֵר דְּבַר־שְׁמוּעָה1608 מִפִּיו, לֹא יֹאמַר: “כָּךְ אָמַר אַבָּא”, אֶלָּא: כָּך אָמַר אַבָּא מָרִי1609, הֲרֵינִי כַפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ“. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים: תּוֹךְ שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ; מִכָּאן וְאֵילַךְ אוֹמֵר: זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא” (שם לא:)


ג: בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ

א. דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְשֵׁם טוֹב

א רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר1610 לוֹ הָאָדָם? כָּל־שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ1611 וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם (אב' ב).

ב רַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא הָיָה אוֹמֵר: כָּל־שֶרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ – רוּחַ הַמָּקוֹם1612 נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וְכָל־שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ – אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ (שם ג).

ג רַ' עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר: כָּל־שֶׁרוּחַ עַצְמוֹ נוֹחָה בְשֶׁלּוֹ1613 – סִמָּן יָפֶה לוֹ, אֵין רוּחַ עַצְמוֹ נוֹחָה בְשֶׁלּוֹ – סִמָּן רַע לוֹ (תוס' בר' ג).

ד אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן בְּשֵׁם רַ' יוֹנָתָן: בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצָאנוּ שֶׁאָדָם צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַבְּרִיּוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַמָּקוֹם. בַּתּוֹרָה מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר “וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיְיָ וּמִיִּשְׂרָאֵל”1614; בַּנְּבִיאִים מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵל אֱלֹהִים יְיָ… וְיִשְׂרָאֵל הוּא יֵדָע”1615; בַּכְּתוּבִים מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמְצָא־חֵן וְשֵׂכֶל־טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם”1616. גַּמְלִיאֵל זוֹגָא שָׁאַל לְרַ' יוֹסֵי בַּר רַ' בּוּן: אֵיזֶהוּ הַמְחֻוָּר שֶׁבְּכֻלָּם1617? אָמַר לוֹ: "וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיְיָ וּמִיִּשְׂרָאֵל (שקל' ג).

ה אָמְרוּ חֲכָמִים: הַרְחֵק מִן הַכִּעוּר1618 וּמִן הַדּוֹמֶה1619 לוֹ וּמִן הַדּוֹמֶה לְדוֹמֶה (חול' מד: במ"ר י).

ו לֹא יְהֵא אָדָם עֵר בֵּין הַיְשֵׁנִים וְלֹא יָשֵׁן בֵּין הָעֵרִים, וְלֹא בוֹכֶה בֵּין הַשּׂוֹחֲקִים וְלֹא שׂוֹחֵק בֵּין הַבּוֹכִים, וְלֹא יוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹמְדִים וְלֹא עוֹמֵד בֵּין הַיּוֹשְׁבִים, וְלֹא קוֹרֵא בֵּין הַשּׁוֹנִים1620 וְלֹא שׁוֹנֶה בֵּין הַקּוֹרְאִים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, אַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִמִּנְהַג הַבְּרִיּוֹת (דא"ז א).

ז הִלֵּל הַזָּקֵן אוֹמֵר: אַל תֵּרָאֶה עָרֹם, אַל תֵּרָאֶה לָבוּשׁ, אַל תֵּרָאֶה עוֹמֵד, אַל תֵּרָאֶה יוֹשֵׁב, אַל תֵּרָאֶה שׂוֹחֵק, אַל תֵּרָאֶה בוֹכֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק”1621 (תוס' בר' ב).

ח לְעוֹלָם תְּהֵא דַעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְעֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת1622 (כת' יז.).

ט אָמַר רַ' תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי: לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִן הַמִּנְהָג: שֶׁהֲרֵי משֶׁה עָלָה לַמָּרוֹם – וְלֹא אָכַל לֶחֶם, מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת יָרְדוּ לְמַטָּה – וְאָכְלוּ1623 לָחֶם (ב"מ פו:).

י עַלְתְּ לְקַרְתָּא הַלֵּךְ בְּנִימוֹסַהּ (בָּאתָ לְעִיר – לֵךְ בִּדְרָכֶיהָ) (ב"ר מח).

יא מַרְגְּלָא בְּפִיו1624 שֶׁל אַבַּיֵּי: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עָרוּם בְּיִרְאָה1625, מַעֲנֶה רַךְ מֵשִׁיב חֵמָה, וּמְדַבֵּר שָׁלוֹם עִם אֶחָיו וְעִם קְרוֹבָיו וְעִם כָּל־אָדָם, וַאֲפִלּוּ עִם נָכְרִי בַשּׁוּק, כְּדֵי שֶׁיְהֵא אָהוּב לְמַעְלָה וְנֶחְמָד לְמַטָּה וִיהֵא מְקֻבָּל עַל הַבְּרִיּוֹת (בר' יז.; ע"י).

יב תֵּן דַּעְתְּךָ1626 עַד שֶׁיֵּצֵא מִפִּיךָ, חֲשׁוֹב מַעֲשֶׂיךָ כְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וְתֵן שָׂכָר לִפְסִיעוֹתֶיךָ1627; צַדֵּק הַדִּין1628 עָלֶיךָ וְהוֹצֵא עַצְמְךָ מִן הַתַּרְעֹמֶת1629 (דא"ז ג).

_______

יג רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם: כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת – וְכֶתֶר שֵׁם־טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶם (אב' ד).

יד אַתָּה מוֹצֵא שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ לְאָדָם: אֶחָד מַה שֶּׁקּוֹרְאִים לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, וְאֶחָד מַה שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בְנֵי־אָדָם, וְאֶחָד מַה שֶּׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ; טוֹב מִכֻּלָּם מַה שֶׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ (תנח' ויקהל).

טו בְּשִׁמְךָ יִקְרָאוּךָ וּבִמְקוֹמְךָ1630 יוֹשִׁיבוּךָ וּמִשֶּׁלְךָ1631 יִתְּנוּ לָךְ (יומא לח).

טז מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְרַחֲקוּךָ (עד' ה, ז).

יז “טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב”1632 – כַּמָּה הוֹלֵךְ שֶׁמֶן טוֹב? מִקִּיטוֹן לִטְרַקְלִין1633, וְשֵׁם טוֹב הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ (שמ"ר מח).


ב. כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת

יח בֶּן־זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? – הַמְכַבֵּד אֶת־הַבְּרִיּוֹת. (אבות ד).

יט רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יְהִי כְבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָךְ. (שם ב).

כ הִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד חַבְרֵיכֶם (בר' כח:).

כא “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”1634 – רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶהוּ כְלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה; בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: “זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם… בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ”1635 – זֶהוּ כְלָל גָּדוֹל מִזֶּה1636, שֶׁלֹּא תֹאמַר: הוֹאִיל וְנִתְבַּזֵּיתִי יִתְבַּזֶּה חֲבֵרִי עִמִּי; הוֹאִיל וְנִתְקַלַּלְתִּי יִתְקַלֵּל חֲבֵרִי עִמִּי. אָמַר רַ' תַנְחוּמָא: אִם עָשִׂיתָ כֵּן, דַּע לְמִי אַתָּה מְבַזֶּה – “בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אוֹתוֹ” (ירוש' נדר' פ“ט, ה”ד; ב"ר כד).

כב אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, אִיקוֹנְיָא1637 שֶׁל מַלְאָכִים מְהַלְּכִין לְפָנָיו וּמַכְרִיזִין וְאוֹמְרִין: תְּנוּ מָקוֹם לְאִקוֹנִין1638 שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (שו“ט יז; דב”ר ד).

כג רַ' יוֹחָנָן הָיָה עוֹמֵד מִפְּנֵי זִקְנֵי נָכְרִים, אָמַר: כַּמָּה פְגָעִים עָבְרוּ עַל אֵלּוּ. רָבָא לֹא הָיָה עוֹמֵד, אֲבָל עוֹשֶׂה לָהֶם הִדּוּר1639.

אַבַּיֵּי הָיָה נוֹתֵן יָדוֹ לִזְקֵנִים1640. רָבָא מְשַׁגֵּר שְׁלִיחוֹ1641. רַב נַחֲמָן מְשַׁגֵּר סָרִיסָיו1642, אָמַר: אִלְמָלֵא תוֹרָה – כַּמָּה נַחֲמָן בַּר אַבָּא יֵשׁ בַּשּׁוּק1643 (קיד' לג.).

כד בֶּן־עַזַּאי הָיָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם וְאַל תְּהִי מַפְלִיג1644 לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה1645 וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם (אב' ד).

כה “וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל־מִזְבְּחִי”1646 – וַהֲרֵי דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמָה אִם אֲבָנִים שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לֹא לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֹא תִנְהַג בָּהֶן מִנְהַג בִּזָּיוֹן – חֲבֵרְךָ, שֶׁהוּא בִדְמוּתוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, דִּין הוּא1647 שֶׁלֹּא תִנְהַג בּוֹ מִנְהַג בִּזָּיוֹן (מכיל' יתרו).

כו “כִּי אֶת־כָּל־מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל־נֶעְלָם”1648 – אָמַר רַב: זֶה הַהוֹרֵג כִּנָּה בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ וְנִמְאָס בָּהּ; וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הָרָק בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ וְנִמְאָס (חג' ה.).

כז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה1649 וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאָרֶז.

מַעֲשֶׂה בְּרַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן1650 שֶׁבָּא מִמִּגְדַּל־עֵדֶר1651 מִבֵּית רַבּוֹ, וְהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וּמְטַיֵּל עַל־שְׂפַת הַנָּהָר וְשָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְהָיְתָה דַעְתּוֹ גַּסָּה עָלָיו1652, מִפְּנֵי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה הַרְבֵּה. נִזְדַּמֵּן לוֹ אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְכֹעָר בְּיוֹתֵר. אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי! וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ. אָמַר לוֹ: רֵיקָא1653! כַּמָּה מְכֹעָר1654 אוֹתוֹ הָאִישׁ! שֶׁמָּא כָל־בְּנֵי עִירְךָ מְכֹעָרִים כְּמוֹתֶךָ. אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה, לֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי וְאֱמֹר לוֹ: כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ. כֵּוָן שֶׁיָּדַע רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן בְּעַצְמוֹ שֶׁחָטָא, יָרַד מִן הַחֲמוֹר וְנִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: נַעֲנֵיתִי לָךְ1655, מְחַל לִי! אָמַר לוֹ: אֵינִי מוֹחֵל לְךָ עַד שֶׁתֵּלֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי וְתֹאמַר לוֹ: כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ.

הָיָה מְטַיֵּל אַחֲרָיו1656 עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ. יָצְאוּ בְנֵי עִירוֹ לִקְרָאתוֹ וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי, רַבִּי! מוֹרִי, מוֹרִי! אָמַר לָהֶם: לְמִי אַתֶּם קוֹרִין “רַבִּי, רַבִּי”? אָמְרוּ לוֹ: לָזֶה שֶׁמְּטַיֵּל אַחֲרֶיךָ. אָמַר לָהֶם: אִם זֶה רַבִּי, אַל יִרְבּוּ כְמוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה? אָמַר לָהֶם: כָּךְ וָכָךְ עָשָׂה לִי. אָמְרוּ לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן מְחַל לוֹ, שֶׁאָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה הוּא. אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִילְכֶם הֲרֵינִי מוֹחֵל לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא רָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן.

מִיָּד נִכְנַס רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְדָרַשׁ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאָרֶז (תענ' כ:; אדר"נ מא).

כח מִפְּנֵי מָה אֵין מְצוּיִן תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים לָצֵאת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מִבְּנֵיהֶם? אָמַר רַב אָשֵׁי: מִשּׁוּם שֶׁקּוֹרְאִים לִבְנֵי אָדָם חֲמוֹרִים (נדר' פא.).

כט מַעֲשֶׂה בְרַ' יַנַּאי שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְשֻׁפָּע1657 בְּיוֹתֵר. אָמַר לוֹ [רַ' יַנַּאי]: יַשְׁגִּיחַ1658, רַבִּי, לְהִתְקַבֵּל אֶצְלֵנוּ? אָמַר לוֹ: הֵן. הִכְנִיסוֹ לְבֵיתוֹ, הֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ. בְּדָקוֹ בְּמִקְרָא וְלֹא מְצָאוֹ, בְּמִשְׁנָה וְלֹא מְצָאוֹ, בְּאַגָּדָה וְלֹא מְצָאוֹ, בְּתַלְמוּד וְלֹא מְצָאוֹ. אָמַר לוֹ: טֹל וּבָרֵךְ1659. אָמַר לוֹ: יְבָרֵךְ יַנַּאי בְּבֵיתוֹ1660. אָמַר לוֹ רַ' יַנָּאי: יָכוֹל אַתָּה לוֹמַר מַה שֶׁאֲנִי אֹמַר לָךְ? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אֱמֹר: אָכַל כֶּלֶב פִּתּוֹ שֶׁל יַנָּאי. עָמַד הָאוֹרֵחַ וּתְפָסוֹ לְרַ' יַנַּאי וְאָמַר לוֹ: יְרֻשָּׁתִי אֶצְלְךָ וְאַתָּה מוֹנְעָהּ מִמֶּנִּי. אָמַר לוֹ: מַהִי יְרֻשָּׁתְךָ אֶצְלִי? אָמַר לוֹ: פַּעַם אַחַת עָבַרְתִּי לִפְנֵי בֵית־סֵפֶר וְשָׁמַעְתִּי קוֹל תִּינוֹקוֹת שֶׁאוֹמְרִים: “תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב1661. – “מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַנַּאי” לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא “קְהִלַּת יַעֲקֹב”. אָמַר לוֹ: לָמָּה זָכִיתָ לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחָנִי? אָמַר לוֹ: מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי דָבָר רַע וְהֶחֱזַרְתִּי לִבְעָלָיו1662, וְלֹא רָאִיתִי שְׁנַיִם מְרִיבִים זֶה עִם זֶה וְלֹא עָשִׂיתִי שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. אָמַר לו רַ' יַנָּאי: כָּל־כָּךְ דֶּרֶךְ־אֶרֶץ אֶצְלְךָ וּקְרָאתִיךָ כָּלֶב! (ויק"ר ט).

ל אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי אִישׁ הוּצָל: מִנַּיִן הַיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ אֲפִלוּ בְדָבָר אֶחָד, שֶׁחַיָּב לִנְהָג־בּוֹ כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּל־קֳבֵל דִּי־רוּחַ יַתִּירָא בֵּהּ וּמַלְכָּא עֲשִׁית לַהֲקָמוּתֵהּ עַל־כָּל־מַלְכוּתָא16631664 (פסח' קיג:).

לא “וַיֹּאמֶר שְׁבוּ־פֹה1665 וַיֵּשֵׁבוּ”1666 – אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי: מִכָּאן שְׁאֵין קָטָן רַשַּׁאי לֵישֵׁב עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ הַגָּדוֹל: שֵׁב (ירוש' כת' פ“א, ה”א).

לב שָׁאַלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' נְחוּנְיָא בֶן הַקָּנָה: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם: מִיָּמַי לֹא נִתְכַּבַּדְתִּי בִּקְלוֹן חֲבֵרִי1667 וְלֹא עָלְתָה עַל מִטָּתִי קִלְלַת חֲבֵרִי, וַתְּרָן1668 בְּמָמוֹנִי הָיִיתִי.

“לֹא נִתְכַּבַּדְתִּי בִּקְלוֹן חֲבֵרִי” – כְּגוֹן רַב הוּנָא, שֶׁהָיָה טָעוּן מַעְדֵּר עַל כְּתֵפוֹ; בָּא רַב חָנָא בַּר חֲנִילַאי וּנְטָלוֹ מִמֶּנּוּ1669. אָמַר לוֹ: אִם רָגִיל אַתָּה לִטְעוֹן בְּעִירְךָ – טְעָן, וְאִם לֹא – לְהִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹנְךָ אֵינִי רוֹצֶה. “וְלֹא עָלְתָה עַל־מִטָּתִי קִלְלַת חֲבֵרִי” – כְּגוֹן מַר זוּטְרָא, כְּשֶׁהָיָה עוֹלֶה עַל־מִטָּתוֹ אָמַר: “יְהֵא מָחוּל לְכָל־מִי שֶׁצִּעֲרָנִי”. “וַתְּרָן בְּמָמוֹנִי הָיִיתִי” – שֶׁאָמַר מָר: אִיּוֹב וַתְּרָן בְּמָמוֹנוֹ הָיָה, שֶׁהָיָה מַנִּיחַ פְּרוּטָה לַחֶנְוָנִּי מִמָּמוֹנוֹ. (מג' כח.).

לג אָמַר רַ' יוֹסֵי בְרַ' חֲנִינָא: הַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (ירוש' חג' פ“ב, ה”א; ב"ר א).

לד אָמַר רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת: שׁוֹר שֶׁהָלַךְ בְּרַגְלָיו1670 – חֲמִשָּׁה1671, שֶׂה שֶׁהִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ – אַרְבָּעָה (ב"ק עט:).

לה גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, שֶׁדּוֹחֶה אֶת־לֹא־תַעֲשֶׂה1672 שֶׁבַּתּוֹרָה (בר' יט:).

לו “וְהָרַגְתָּ אֶת־הָאִשָּׁה וְאֶת־הַבְּהֵמָה”1673 – אִם אָדָם חָטָא, בְּהֵמָה מֶה חָטָאת? אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁבָּאָה תַקָּלָה1674 עַל יָדָהּ לָאָדָם, אָמְרָה תוֹרָה: תִּסָּקֵל; דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא תְהֵא בְהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיִהְיוּ אוֹמְרִים: זוֹ בְהֵמָה שֶׁנִּסְקַל פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ, עַל שׁוּם “וְלֹא יִהְיֶה־עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוןֹ”1675 (סנה' נד; ויק"ר כז).

לז "וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם1676 1677 – פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם מֵהֶם. הָא כֵיצַד? אִם הָיָה זָקֵן וְאֵינָהּ לְפִי כְבוֹדוֹ1678 (בר' יט:).

לח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין מְכַבְּדִין לֹא בִדְרָכִים וְלֹא בִגְשָׁרִים וְלֹא בְיָדַיִם מְזֹהָמוֹת1679.

רָבִין וְאַבַּיֵּי הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדָּרֶךְ. הִקְדִּים חֲמוֹרוֹ שֶׁל רָבִין לְשֶׁל אַבַּיֵּי וְלֹא אָמַר לוֹ: יֵלֵךְ מָר [בְּרֹאשׁ]. אָמַר: מִשֶּׁעָלָה אוֹתוֹ תַלְמִיד1680 מִמַּעֲרָבָא זָחָה עָלָיו דַּעְתּוֹ1681. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְפֶתַח בֵּית־הַכְּנֶסֶת אָמַר לוֹ: יִכָּנֵס מָר. אָמַר לוֹ: וְעַד עַכְשָׁו לֹא מָר אֲנִי? אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין מְכַבְּדִין אֶלָּא בְּפֶתַח שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מְזוּזָה (בר' מו, מז).

לט אַנְשֵׁי גָלִיל חָסוּ עַל כְּבוֹדָם וְלֹא חָסוּ עַל מָמוֹנָם; אַנְשֵׁי יְהוּדָה חָסוּ עַל מָמוֹנָם וְלֹא חָסוּ עַל כְּבוֹדָם (ירוש' כת' סוף פ"ד).

––––––––

מ רַ' נְהוֹרַאי אוֹמֵר: כָּל־הַמְבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ סוֹף הוּא מִתְבַּיֵּשׁ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּלְאֲכֵי־חַבָּלָה דוֹחֲפִים אוֹתוֹ וְטוֹרְדִים אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם וּמַרְאִין קְלוֹנוֹ לְכָל־בָּאֵי עוֹלָם (כלה).

מא לֹא תְבַיֵּשׁ – וְלֹא תִתְבַּיֵּשׁ (מו"ק ט:).

מב דְּרָקֵק לְעֵיל עַל אַפֵּיהּ נָפֵל (הָרוֹקֵק לְמַעְלָה – עַל פָּנָיו נוֹפֵל) (קה"ר ז).

מג נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין1682 פְּנֵי חֲבֵרוֹ בְּרַבִּים. מִנָּיִן? מִתָּמָר, שֶׁנֶּאֱמַר: “הִיא מוּצֵאת” וגו'1683 (בר' מג:).

מד שָׁנָה תַנָּא לִפְנֵי רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: כָּל־הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בְּרַבִּים כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. אָמַר לוֹ: יָפֶה אָמָרְתָּ, שֶׁרוֹאִים אָנוּ שֶׁהוֹלֶכֶת אַדְמוּמִית1684 וּבָאָה חַוְרוּרִית (ב"מ נח:).

מה בּשֶׁת1685 – הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ1686 (ב"ק פג:).

מו אָמַר רַ' חֲנִינָא: הַסּוֹטֵר לוֹעוֹ1687 שֶׁל חֲבֵרוֹ כְּאִלּוּ סוֹטֵר לוֹעָהּ שֶׁל שְׁכִינָה.

אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: הַמַּגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ, נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ”1688 – “הִכִּיתָ” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “תַכֶּה”, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ נִקְרָא רָשָׁע (סנה' נח:).

מז הַתּוֹקֵעַ לַחֲבֵרוֹ1689 נוֹתֵן לוֹ סָלַע1690. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מָנֶה1691. סְטָרוֹ נוֹתֵן לוֹ מָאתַיִם זוּז, לְאַחַר־יָדוֹ1692 נוֹתֵן לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. צָרַם1693 בְּאָזְנוֹ, תָּלַשׁ בִּשְׂעָרוֹ, רָקַק וְהִגִּיעַ בֹּו רֻקּוֹ, הֶעֱבִיר טַלִּיתוֹ מִמֶּנּוּ, פָּרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה בַּשּׁוּק – נוֹתֵן לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. זֶה הַכְּלָל: הַכֹּל לְפִי כְבוֹדוֹ. אָמַר רַ' עֲקִיבָא: אֲפִלּוּ עֲנִיִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל רוֹאִין אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם בְּנֵי־חוֹרִין שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם, שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב.

וּמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁפָּרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה בַּשּׁוּק, בָּאָה לִפְנֵי רַ' עֲקִיבָא וְחִיְּבוֹ לִתֵּן לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. אָמַר לוֹ: רַבִּי, תֶּן לִי זְמָן, וְנָתַן לוֹ זְמָן. שְׁמָרָהּ1694 עוֹמֶדֶת עַל פֶּתַח חֲצֵרָהּ וְשָׁבַר אֶת הַכַּד בְּפָנֶיהָ וּבוֹ כְאִסָּר שָׁמֶן1695. גִּלְּתָה אֶת־רֹאשָׁהּ וְהָיְתָה מַטְפַּחַת1696 וּמַנַּחַת יָדָהּ עַל רֹאשָׁהּ. הֶעֱמִיד עָלֶיהָ עֵדִים וּבָא לִפְנֵי רַ' עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: לְזוֹ אֲנִי נוֹתֵן אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז! אָמַר לוֹ: לֹא אָמַרְתָּ כְּלוּם; הַחוֹבֵל בְּעַצְמוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּאי – פָּטוּר, אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בוֹ חַיָּבִים, וְהַקּוֹצֵץ נְטִיעוֹתָיו אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי – פָּטוּר, אֲחֵרִים חַיָּבִים.

אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ, אֵין נִמְחָל לוֹ עַד שֶׁיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶאֱמַר: “וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת־הָאִישׁ… וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ”1697. וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָחַל לוֹ שֶׁהוּא אַכְזָרִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל־הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים” וגו'1698.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ1699 – דְּמֵי בָשְׁתּוֹ, אֲבָל צַעְרוֹ1700, אֲפִלּוּ הֵבִיא כָל־אֵילֵי נְבָיוֹת1701 שֶׁבָּעוֹלָם, אֵין נִמְחָל לוֹ עַד שֶׁיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ (ב"ק צ., צב:).


ג. אַהֲבַת הַבְּרִיוֹת וְשִׂנְאַת הַבְּרִיוֹת

מח “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”1702 – רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה1703.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בִּשְׁבוּעָה גְדוֹלָה נֶאֱמַר דָּבָר זֶה “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְיָ”1704 – אֲנִי יְיָ בְּרָאתִיו; אִם אַתָּה אוֹהֲבוֹ – אֲנִי נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם לְךָ שָׂכָר טוֹב, וְאִם לָאו – אֲנִי דַיָּן לִפְרוֹעַ1705 (ספרא קדושים; אדר“נ הו”ש טז).

מט כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם? הָא אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא שֶׁתִּהְיוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת־זֶה וְתִהְיוּ מְכַבְּדִים זֶה אֶת־זֶה (תדא"ר כו).

נ רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עֵין הָרָע וְיֵצֶר הָרָע וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת מוֹצִיאִין אֶת־הָאָדָם מִן הָעוֹלָם1706.

שִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת כֵּיצַד? מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן אָדָם לוֹמַר: אֱהַב אֶת־הַחֲכָמִים וּשְׂנָא אֶת־הַתַּלְמִידִים, אֱהַב אֶת־הַתַּלְמִידִים וּשְׂנָא אֶת־עַמֵּי־הָאָרֶץ, אֶלָּא אֱהַב אֶת־כֻּלָּם (אב' ב: אדר"נ טז).

נא אִם אוֹמְרִים עָלֶיךָ אֲחֵרִים דָּבָר רָע – אַל תַּעֲנֵם, גָּדוֹל יִהְיֶה בְעֵינֶיךָ כְּקָטָן1707. אִם אָמַרְתָּ עַל אֲחֵרִים דָּבָר רָע – קָטֹן יִהְיֶה בְעֵינֶיךָ כְּגָדוֹל, עַד שֶׁתֵּלֵךְ וּתְפַיֵּס עָלָיו1708. הֱוֵי אוֹהֵב אֶת־הַבְּרִיּוֹת וּמְכַבְּדָן. הַעֲבֵר רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹן חֲבֵרֶךָ, שֶׁכֵּן עָשְׂתָה רָחֵל לְלֵאָה וְדָוִד לְשָׁאוּל (דא"ז א).

נב יְהוּדָה בֶן תֵּימָא הָיָה אוֹמֵר: הֱוֵי אוֹהֵב אֶת־הַשָּׁמַיִם, יָרֵא מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׂשׂ מִכָּל־מִצְוֹת. וְאִם עָשִׂיתָ לַחֲבֵרְךָ רַע קִמְעָא1709 יְהֵא בְּעֵינֶיךָ הַרְבֵּה, וְאִם עָשִׂיתָ לַחֲבֵרְךָ טוֹבָה הַרְבֵּה יְהֵא בְּעֵינֶיךָ מְעַט. וְאִם עָשָׂה לְךָ חֲבֵרְךָ טוֹבָה קִמְעָא תְּהֵא בְעֵינֶיךָ הַרְבֵּה, וְאִם עָשָׂה לְךָ רָעָה הַרְבֵּה תְּהֵא בְּעֵינֶיךָ קִמְעָא (אדר"נ מא).

נג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “לֹא־תִשְׂנָא אֶת־אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ”1710 יָכוֹל לֹא יַכֶּנּוּ, לֹא יִסְטְרֶנּוּ1711, וְלֹא יְקַלְלֶנּוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: “בִּלְבָבֶךָ” – בְּשִׂנְאָה שֶׁבַּלֵּב הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ערכ' טז:).

נד נֶאֱמַר: “לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר אֶת־בְּנֵי עַמֶּךָ”1712 – הָיָה מְחַתֵּךְ בָּשָׂר וְהִכְּתָה הַסַּכִּין לְיָדוֹ – תַּחֲזוֹר וְתַכֶּה אֶת־יָדוֹ1713? (ירוש' נדר' פ“ט, ה”ד).

נה שָׁנִינוּ, אֵיזוֹ הִיא נְקִימָה וְאֵיזוֹ הִיא נְטִירָה? נְקִימָה – אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלֶךָ. אָמַר לוֹ: לָאו. לְמָחָר אָמַר לוֹ הוּא: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמֶּךָ. אָמַר לוֹ: אֵינִי מַשְׁאִילֶךָ, כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתָּנִי – זוֹ הִיא נְקִימָה. וְאֵיזוֹ הִיא נְטִירָה? – אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמֶּךָ. אָמַר לוֹ: לָאו. לְמָחָר אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי חֲלוּקֶךָ1714, אָמַר לוֹ: הֵילָךְ1715, וְאֵינִי כְמוֹתְךָ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתָּנִי – זוֹ הִיא נְטִירָה (יומא כג.; ע"י).

נו כָּל־אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר – בָּטֵל דָּבָר בְּטֵלָה אַהֲבָה, וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר – אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְדָבָר? זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר, וְשְׁאֵינָהּ תְלוּיָה בְדָבָר – זוֹ אַהֲבַת דָּוִד וִיהוֹנָתָן (אב' ה).

נז כָּל אַהֲבָה שֶׁאֵין עִמָּהּ תּוֹכָחָה אֵינָהּ אַהֲבָה (ב"ר נד).

נח שָּׁנוּ מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: אַהֲבָה מְבַטֶּלֶת שׁוּרָה שֶׁל גְּדֻלָּה1716 – מֵאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת־חֲמֹרוֹ”1717 – וְלֹא הָיוּ לוֹ כַמָּה עֲבָדִים? שִׂנְאָה מְבַטֶּלֶת שׁוּרָה שֶׁל גְּדֻלָּה – מִבִּלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת־אֲתֹנוֹ”1718 – וְלֹא הָיוּ לוֹ כַמָּה עֲבָדִים? (סנה' קה:; ב"ר נה).

נט אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת־הַשּׁוּרָה וְשִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת־הַשּׁוּרָה (ב"ר נה).

ס כִּי רְחִימְתִּין הֲוָת עַזִּיזָא אַפּוּתְיָא דְסַפְסֵירָא שְׁכִיבָן, הַשְׁתָּא דְּלָא עַזִּיזָא רְחִימְתִּין – פּוּרְיָא בַּר שִׁתִּין גַרְמִידִין לָא סַגִּי לָן (כְּשֶׁאַהֲבָתֵנוּ הָיְתָה עַזָּה – עַל רָחְבָּהּ שֶׁל חֶרֶב שָׁכָבְנוּ; עַתָּה שֶׁאֵין אַהֲבָתֵנוּ עַזָּה – מִטָּה בַת שִׁשִּׁים אַמּוֹת לֹא דַיָּהּ לָנוּ) (סנה' ז.).

סא נוֹחַ לִקְנוֹת שׂוֹנֵא וְקָשֶׁה לִקְנוֹת אוֹהֵב (ילק"ש ואתחנן).

סב אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר שֶׁבְּגִבּוֹרִים? מִי שֶׁעוֹשֶׂה שׂוֹנְאוֹ אוֹהֲבוֹ1719 (אדר"נ כג).

סג הַמָּשָׁל אוֹמֵר: מַה שֶּׁבְּלִבְּךָ עַל חֲבֵרֶךָ1720 – מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ עָלֶיךָ (ספר דברים; תנה"ק שלח).

סד מָקוֹם שֶׁלִבִּי אוֹהֵב לְשָׁם רַגְלַי מוֹלִיכוֹת אוֹתִי (מכיל' יתרו).

סה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָה אוֹהֲבִים זֶה אֶת־זֶה; אֵלּוּ הֵם: הַגֵּרִים וְהָעֲבָדִים וְהָעוֹרְבִים. שְׁלשָׁה שׂוֹנְאִים זֶה אֶת־זֶה; אֵלּוּ הֵם: הַכְּלָבִים וְהַתַּרְנְגֹלִים וְהַחַבָּרִים1721 וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל (פסח' קיג:).


ד. חָבֵר

סו “וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה קַח־לְךָ אֶת־יְהוֹשֻׁעַ”1722 – אֵין “קַח” אֶלָּא לְשׁוֹן לְקִיחָה, לְפִי שֶׁאֵין נִקְנֶה אֶלָּא בִקְשִׁי־קְשָׁיִין. מִכָּאן אָמְרוּ: יִקְנֶה אָדָם חָבֵר לְעַצְמוֹ לִהְיוֹת קוֹרֵא עִמּוֹ וְשׁוֹנֶה עִמּוֹ וְאוֹכֵל עִמּוֹ וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ וּמְגַלֶּה לוֹ כָּל־סְתָרָיו (ספרי וילך; אדר"נ ח).

סז אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא1723 (אוֹ חֲבוּרָה אוֹ מִיתָה) (תענ' כג).

סח אוֹ חֲבֵרִים כַּחֲבֵרָיו שֶׁל אִיּוֹב1724 אוֹ מִיתָה (ב"ב טז:).

סט “טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן־הָאֶחָד”1725 – רַ' מֵאִיר כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אָדָם יוֹצֵא יְחִידִי לַדֶּרֶךְ הָיָה קוֹרֵא לוֹ: “לֵךְ לְשָׁלוֹם, בַּעַל־מִיתָה!”1726; שְׁנַיִם – הָיָה קוֹרֵא לָהֶם: “שָׁלוֹם לָכֶם, בַּעֲלֵי־מְרִיבָה!”1727; שׁלשָׁה – קָרָא לָהֶם: “שָׁלוֹם לָכֶם, בַּעֲלֵי־שָׁלוֹם!”1728 (קה"ר ד).

ע אָמְרֵי אֱנָשֵׁי: אִי דָלֵית דּוּרָא1729 – דָּלֵינָא וְאִי לָא – לָא דָלֵינָא (הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: אִם תַּגְבִּיהַּ הַמַּשָּׂא – אַגְבִּיהַּ, וְאִם לֹא – לֹא אַגְבִּיהַּ) (ב"ק צב:).

עא אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם? רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב.

אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם? רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר רָע. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן רָע (אב' ב).

עב נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע וְאַל תִּתְחַבֵּר לְרָשָׁע (שם א).

עג “הוֹלֵךְ אֶת־חֲכָמִים יֶחְכָּם”1730 – מָשָׁל לְמִי שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל בַּשָּׂם1731, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר לוֹ וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ, הוּא יוֹצֵא וְרֵיחוֹ וְרֵיחַ בְּגָדָיו מְבֻשָּׂמִים, וְאֵין רֵיחוֹ זָז מִמֶּנּוּ כָּל־הַיּוֹם.

“וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ”1732 – מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל בּוּרְסִי1733, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר לוֹ וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ, הוּא יוֹצֵא וְרֵיחוֹ וְרֵיחַ בְּגָדָיו מְלֻכְלָכִים1734, וְאֵין רֵיחוֹ וְרֵיחַ בְּגָדָיו זָז מִמֶּנּוּ כָּל־הַיּוֹם (מד' משלי).

עד אָמַר לוֹ רָבָא לְרַבָּה בַר מָרִי: מִנַּיִן לְדָבָר זֶה שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת: מְטַיֵל וְאָזֵל1735 דִּקְלָא בִישָׁא גַּבֵּי קְנֵי דִשְׂרָכֵי (מְטַיֵּל וְהוֹלֵךְ דֶּקֶל רַע אֵצֶל אִילָנֵי־סְרָק)? אָמַר לוֹ: דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים וּמְשֻׁלָּש בַּכְּתוּבִים, וְשָׁנִינוּ בַמִּשְׁנָה, וְשָׁנִינוּ בְּבָרַיְתָא. כָּתוּב בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל־יִשְׁמָעֵאל”1736; שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים. שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּתְלַקְטוּ אֶל־יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ”1737; מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּל־עוֹף לְמִינוֹ יִשְׁכּוֹן וּבְנֵי־אָדָם לְדוֹמֶה לּוֹ”1738; שָׁנִינוּ בַמִּשְׁנָה: כָּל־הַמְחֻבָּר לְטָמֵא – טָמֵא, כָּל הַמְחֻבָּר לְטָהוֹר – טָהוֹר; וְשָׁנִינוּ בְּבָרַיְתָא: רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא לְחִנָּם הָלַךְ זַרְזִיר1739 אֵצֶל עוֹרֵב אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ. (ב"ק צב:).

עה בִּימֵי רַ' חִיָּא רַבָּה עָלָה זַרְזִיר אֶחָד לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בָּאוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנָיו, אָמְרוּ לוֹ: מַהוּ שֶׁנֹּאכַל אוֹתוֹ?1740 אָמַר לָהֶם: לְכוּ וּתְנוּ אוֹתוֹ עַל הַגָּג, וְכָל־עוֹף שֶׁיָּבוֹא וְיִשְׁכֹּן אֶצְלוֹ מִמִּינוֹ הוּא. הָלְכוּ וּנְתָנוּהוּ עַל הַגָּג, וּבָא עוֹרֵב מִצְרִי וְשָׁכַן אֶצְלוֹ. אָמַר [רַ' חִיָּא]: טָמֵא הוּא, שֶׁהוּא מִינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶת כָּל־עֹרֵב לְמִינוֹ”1741. אָמְרוּ: לֹא הָלַךְ עוֹרֵב אֵצֶל זַרְזִיר אֶלָּא שֶׁהוּא מִינוֹ (ב"ר סה).

עו אֵין אָרוּר מִתְדַּבֵּק בְּבָרוּךְ (שם: ט).

עז אֵין אָדָם דָּר עִם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה1742 אֶחָת (יבמ' קיב.).

עח הַמִּדַּבֵּק בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה כְמַעֲשֵׂיהֶם, הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל פֻּרְעָנוּת כְּיוֹצֵא בָהֶם (אדר"נ ו).

עט אָמַר אַבַּיֵּי: אוֹי לְרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ; טוֹב לְצַדִּיק טוֹב לִשְׁכֵנוֹ (סוכה נו:).

פ בַּהֲדֵי הוּצָא1743 לָקֵי כְרַבָּא (עִם הַקּוֹץ לוֹקֶה הַכְּרוּב) (ב"ק צב.).

––––––––

פא שָׁנִינוּ: רַבִּי אוֹמֵר, לְעוֹלָם לֹא יַרְבֶּה אָדָם רֵעִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִישׁ רֵעִים1744 לְהִתְרוֹעֵעַ17451746 (סנה' ק.).

פב לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יוֹדֵעַ אֵצֶל מִי הוּא יוֹשֵׁב, וְאֵצֶל מִי הוּא עוֹמֵד, וְאֵצֶל מִי הוּא מֵסֵב1747, וְאֵצֶל מִי הוּא מֵסִיחַ1748, וְאֵצֶל מִי הוּא חוֹתֵם שְׁטָרוֹתָיו (דא"ז ה).

פג שָׁנִינוּ: כָּךְ הָיוּ נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹשִׂים: לֹא הָיוּ חוֹתְמִים עַל הַשְּׁטָר אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי חוֹתֵם עִמָּהֶם, וְלֹא הָיוּ יוֹשְׁבִים בַּדִּין אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי יוֹשֵׁב עִמָּהֶם, וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִים בִּסְעֻדָּה אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי מֵסֵב עִמָּהֶם. (סנה' כג.).

––––––––

פד אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֶחָד מִן הָאַחִים שֶׁמֵּת יִדְאֲגוּ1749 כָל־הָאַחִים כֻּלָּם; אֶחָד מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה שֶׁמֵּת תִּדְאַג כָּל הַחֲבוּרָה כֻלָּהּ (שבת קה, קו).

פה חֲבוּרָה וּמִשְׁפָּחָה כָּך הֵן דּוֹמוֹת – לְכִפַּת אֲבָנים1750, אַתָּה נוֹטֵל מִמֶּנָּה אֶבֶן אַחַת וְכֻלָּהּ מִתְרוֹעָעַת1751 (ב"ר ק).


ה. מִדּוֹת וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ

פו רַ' מַתְיָא בֶן חָרָשׁ אוֹמֵר: הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל־אָדָם (אב' ד).

פז אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי, שֶׁלֹּא הִקְדִּימוֹ אָדָם שָׁלוֹם מֵעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ נָכְרִי בַשּׁוּק (בר' יז.).

פח אָמַר רַב חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: כָּל־שֶׁיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא רָגִיל לִתֶּן לוֹ שָׁלוֹם יַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ”1752; וְאִם נָתַן לוֹ וְלֹא הֶחֱזִיר, נִקְרָא גַזְלָן, שֶׁנֶּאֱמַר: “גְּזֵלַת הֶעָנִי1753 בְּבָתֵּיכֶם”1754 (שם ו:).

––––––––

פט לְעוֹלָם אַל יִפָּטֵר1755 אָדָם לֹא מֵאֵצֶל רַבּוֹ וְלֹא מֵאֵצֶל חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נוֹטֵל הֵימֶנּוּ רְשׁוּת, וְיִלְמְדוּ כָל־אָדָם דֶּרֶךְ־אֶרֶץ מִן הַמָּקוֹם, כִּבְיָכוֹל, שֶׁאָמַר לוֹ לְאַבְרָהָם: הֲרֵינִי נִפְטָר מִמֶּךָּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלֶךְ יְיָ כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל־אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ:1756.

לְעוֹלָם אַל יִכָּנֵס אָדָם פִּתְאֹם לְבֵית חֲבֵרוֹ, וְיִלְמְדוּ כָל־אָדָם דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִן הַמָּקוֹם, שֶׁעָמַד עַל פֶּתַח הַגָּן וְקָרָא לוֹ לְאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקְרָא יְיָ אֱלֹהִים אֶל־הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה”1757.

מַעֲשֶׂה בְּאַרְבָּעָה זְקֵנִים שֶׁהָלְכוּ לְמַלְכוּת הַפְּנִימִית1758, וְאֵלּוּ הֵם: רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַ' עֲקִיבָא. וְהָיָה לָהֶם פִּילוֹסוֹפוֹס1759 אֶחָד חָבֵר שָׁם. אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁנְּקַבֵּל פְּנֵי פִילֹוסוֹפוֹס חֲבֵרֵנוּ? אָמַר לוֹ: לָאוֹ. בְּשַׁחֲרִית אָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ וּנְּקַבֵּל פְּנֵי פִילֹוסוֹפוֹס חֲבֵרֵנוּ? אָמַר לוֹ: הֵן. הָלְכוּ וְעָמְדוּ עַל פִּתְחוֹ שֶׁל פִּילוֹסוֹפוֹס וְטָפַח1760 רַ' יְהוֹשֻׁעַ עַל הַדָּלֶת. וְהָיָה פִילוֹסוֹפוֹס הַהוּא מְחַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ וְאוֹמֵר: אֵין זוֹ דֶרֶךְ־אֶרֶץ אֶלָּא שֶׁל חָכָם. פַּעַם שְׁנִיָּה – עָמַד וְרָחַץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. פַּעַם שְׁלִישִׁית – עָמַד וּפָתַח אֶת־הַדֶּלֶת וְרָאָה אֶת־חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל1761 בָּאִים: רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּאֶמְצַע וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִימִינוֹ וְרַ' עֲקִיבָא מִשְּׂמֹאלוֹ. וְהָיָה פִילוֹסוֹפוֹס מְחַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ וְאוֹמֵר: הֵיאַךְ אֶתֵּן שָׁלוֹם לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל? אִם אוֹמֵר אֲנִי: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבַּן גַּמְלִיאֵל – הֲרֵינִי מְבַזֶּה אֶת־חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל; אִם אוֹמֵר אֲנִי: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל – הֲרֵינִי מְבַזֶּה אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל1762, כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלָם אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, חַכְמֵי־יִשְׂרָאֵל, וּלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בָּרֹאשׁ (ד"א ה; כלה ז).

צ “וַיִּקְרָא אֶל־משֶׁה וַיְדַבֵּר יְיָ אֵלָיו”1763 – לָמָה הִקְדִּים קְרִיאָה לְדִבּוּר? לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם דָּבָר לַחֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן קוֹרְאֵהוּ (יומא ד:).

צא אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: הַנִּכְנָס לְבֵיתוֹ פִּתְאֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׂוֹנְאוֹ, אַף אֲנִי אֵינִי אוֹהֲבוֹ.

רַב אָמַר: אַל תִּכָּנֵס לָעִיר פִּתְאֹם וְאַל תִּכָּנֵס לַבַּיִת פִּתְאֹם.

רַ' יוֹחָנָן כְּשֶׁהָיָה עוֹלֶה לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא הָיהָ מְכַעְכֵּעַ1764, עַל שׁוּם “וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ”1765 (ויק"ר כא).

צב רַב יִרְמְיָה עָלָה אֵצֶל רַב אַסִּי, מָזַג לוֹ כּוֹס. הִתְחִיל [רַב יִרְמְיָה] לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ1766. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: רְאֵה מַהוּ עוֹשֶׂה! אָמַר לָהּ: נוֹהֵג הוּא בְּשִׁיטָתוֹ שֶׁל רַבּוֹ, שֶׁשָּׁנָה רַ' חִיָּא: מִסְתַּכֵּל הוּא מַה שֶׁבַּכּוֹס וּמַה שֶּׁבַּקְּעָרָה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ1767 (ירוש' שבת פ“א, ה”ג).

––––––––

צג שַׁמַּאי אוֹמֵר: הֱוֵי מְקַבֵּל אֶת־כָּל־הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. (אב' א).

צד הַמְקַבֵּל אֶת־חֲבֵרוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת1768, אֲפִלּוּ לֹא נָתַן לוֹ כְּלוּם, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נָתַן לוֹ כָּל־מַתָּנוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם (אדר"נ יג).

צה הַמְקַבֵל פְּנֵי חֲבֵרוֹ כְּאִלּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה (ירוש' עיר' פ“ה, ה”א).

צו רַ' יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֱוֵי מְקַבֵּל אֶת־כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה (אב' ג).

צז שְׁלשָׁה דְבָרִים מְאַהֲבִין אֶת־הָאָדָם לַבְּרִיּוֹת: יָד פְּשׁוּטָה וְשֻׁלְחָן־עָרוּךְ וְקַלּוּת־רֹאשׁ (אדר“נ, הוצ”ש נו"ב, לא).

צח אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הָרוֹאֶה אֶת־חֲבֵרוֹ לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם, אוֹמֵר: “בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה”; לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ – אוֹמֵר: “בָּרוּךְ מְחַיֵּה הַמֵּתִים1769” (בר' נח:).

צט רַב פַּפָּא וְרַב הוּנָא בְּנוֹ שַׁל רַב יְהוֹשֻׁעַ הָיוּ מְהַלְכִים בַּדֶּרֶךְ. פָּגְעוּ בוֹ בְּרַב חֲנִינָא בְּנוֹ שֶׁל רַב אִיקָא, אָמְרוּ לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ רוֹאִים אוֹתְךָ הֲרֵינוּ מְבָרְכִים עָלֶיךָ שְׁתָּיִם: “בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִירֵאָיו”, וְ“שֶׁהֶחֱיָנוּ”. אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי כֵּוָן שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶתְכֶם אַתֶּם חֲשׁוּבִים עָלַי כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי מְבָרֵךְ עֲלֵיכֶם שָׁלשׁ: אוֹתָן הַשְּׁתַּיִם וּ“בָרוּךְ חֲכַם־הָרָזִים1770” (שם).

––––––––

ק שָׁנָה רַב דִּימִי אָחִיו שֶׁל רַב סָפְרָא: לְעוֹלָם אַל יְסַפֵּר אָדָם בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ טוֹבָתוֹ בָּא לִידֵי רָעָתוֹ.

כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ”1771? – כְּגוֹן שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְפֻנְדָּק וְטָרְחוּ לְפָנָיו יָפֶה, לְמָחָר יָצָא וְיָשַׁב בַּשּׁוּק וְאָמַר: הַמָּקוֹם יְבָרֵךְ אֶת־פְּלוֹנִי, שֶׁכָּךְ טָרַח לְפָנָי, – וְשׁוֹמְעִים בְּנֵי אָדָם וְהוֹלְכִים וּמַטְרִיחִים אוֹתוֹ (ערכ' טז.).

קא אָמַר רַ' יִרְמְיָה בֶן אֶלְעָזָר: מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם אוֹמְרִים בְּפָנָיו וְכֻלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. מִקְצָת שִׁבְחוֹ בְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי1772 בַּדּוֹר הַזֶּה”1773; וְכֻלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו”1774 (עיר' יח:).

קב “וַיֹּאמֶר לָהֶם לָמָּה תַעֲשׂוּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ אֶת־דִּבְרֵיכֶם רָעִים מֵאֵת כָּל־הָעָם אֵלֶּה”1775 – אָמַר רַ' אַבָּהוּ: לִמְּדַתְךָ תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, כְּשְׁתְּהֵא שׁוֹמֵעַ טוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ תְּהֵא אוֹמְרָהּ מִפִּי אוֹמְרָהּ, וּכְשֶׁתְּהֵא שׁוֹמֵעַ רָעָתוֹ תְּהֵא אוֹמְרָהּ מִפִּי אֲחֵרִים1776 (מד"ש ז).

––––––––

קג רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַל תְּרַצֶּה אֶת־חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעְסוֹ1777, וְאַל תְּנַחֲמֵהוּ בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו1778, וְאַל תִּשְׁאַל לוֹ1779 בִּשְׁעַת נִדְרוֹ1780, וְאַל תִּשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹתוֹ בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ1781 (אב' ד).

––––––––

קד אָמַר רַ' יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא עָבַרְתִּי עַל דִּבְרֵי חֲבֵרָי, יוֹדֵעַ אֲנִי בְעַצְמִי שֶׁאֵינִי כֹהֵן, אִם אוֹמְרִים לִי חֲבֵרַי: “עֲלֵה לְדוּכָן1782” – אֲנִי עוֹלֶה (שבת קיז:).

קה שָׁאַל רַ' עֲקִיבָא אֶת־רַ' נְחוּנְיָא הַגָּדוֹל: בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? בָּאוּ סָרִיסָיו וְהִכּוּהוּ1783. עָלָה וְיָשַׁב בְּרֹאשׁ הַדָּקֶל. אָמַר לָהֶם רַ' נְחוּנְיָא: הַנִּיחוּהוּ, תַּלְמִיד־חָכָם הוּא. אָמַר לוֹ רַ' נְחוּנְיָא: מִיָּמַי לֹא קִבַּלְתִּי מַתָּנוֹת, וַתְּרָן בְּמָמוֹנִי הָיִיתִי וְלֹא עָמַדְתִּי עַל מִדּוֹתָי ( מנ' כח.).

קו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה רֻבָּם קָשֶׁה וּמִעוּטָם יָפֶה, וְאֵלּוּ הֵם: שְׂאוֹר וּמֶלַח וְסַרְבָּנוּת1784 (בר' לד.).

קז מִהְיוֹת טוֹב אַל תִּקָּרֵא רָע1785 (בר' ל.).

קח זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר1786 (ב"ק כ).

קט כּוֹפִין עַל מִדַּת סְדֹם1787 (עיר' מט.).

––––––––

קי בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא [לְמשֶׁה]: “וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה”1788, אָמַר לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֵינִי יָכוֹל1789, מִפְּנֵי שֶׁקִּבְּלַנִי יִתְרוֹ וּפָתַח לִי בֵּיתוֹ וַאֲנִי עִמּוֹ כְּבֵן, וּמִי שֶׁהוּא פוֹתֵחַ פִּתְחוֹ לַחֲבֵרוֹ נַפְשׁוֹ חַיָּב לוֹ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאֵלִיָּהוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל צָרְפִית1790 הָאַלְמָנָה מֵת בְּנָהּ, הִתְחִיל מִתְחַנֵּן וְאוֹמֵר: “הֲגַם עַל־הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת־בְּנָהּ”1791, שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל הַפּוֹתֵחַ פִּתְחוֹ לַחֲבֵרוֹ – חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ יוֹתֵר מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ. לְכָךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: קִבְּלַנִי יִתְרוֹ וְנָהַג בִּי כָבוֹד – אֵינִי הוֹלֵךְ אֶלָּא בִרְשׁוּתוֹ (שמ"ר ד).

קיא “וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה… לַצָּבָא”1792 – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָמַר לְמשֶׁה: “נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים”1793 – אַתָּה בְעַצְמְךָ, וְהוּא מְשַׁלֵּחַ אֶת־אֲחֵרִים! אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנִּתְגַּדֵּל בְּאֶרֶץ מִדְיָן אָמַר: אֵינוֹ כְדִין שֶׁאֲנִי מֵצַר לְמִי שֶׁעָשָׂה בִי טוֹבָה (במ"ר כב).

קיב אָמַר לוֹ רָבָא לְרַבָּה בַר מָרִי: מִנַּיִן לְדָבָר זֶה שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: בֵּירָא דִשְׁתִית מִנֵּיהּ לָא תִשְׁדֵּי בֵיהּ קָלָא" (בּוֹר שֶׁשָּׁתִיתָ מִמֶּנּוּ אַל תִּזְרֹק בֹּו אָבֶן)? – אָמַר לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא־תְתַעֵב מִצְרִי, כִּי־גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ”1794 (ב“ק צ”ב:; במ"ר כב).

קיג כָּל־הַסּוֹעֵד אֶת־חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ פַת בְּמֶלַח, אֲפִלּוּ טוֹבֵל יָרָק, אַף־עַל־פִּי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ לְאוֹתוֹ סוֹעֵד מֵאָה סְעֻדּוֹת בְּכָל־יוֹם כִּסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ – יַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה בְּפָנָיו (תדב"א יח).

קיד “מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא־תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ”1795 – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אִם קִדֶּמְךָ חֲבֵרְךָ בַּעֲדָשִׁים – קַדְּמֶנּוּ בְּבָשָׂר. לָמָה? שֶׁהוּא גָמַל עָלֶיךָ תְּחִלָּה.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא: לֹא סוֹף דָּבָר מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת רָעָה לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ (ב"ר לח).

קטו אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אָדָם מֵאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: “עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה”1796 (ערכ' טז:).

קטז “וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר”1797 – ”מֵי בוֹרוֹת" הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר? לִמְּדַתְךָ תוֹרָה דֶּרֶךְ־אָרֶץ, שֶׁהַהוֹלֵךְ לְאֶרֶץ שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ וְיֵשׁ בְּיָדוֹ צָרְכּוֹ לֹא יֹאכַל מִמַּה שֶּׁבְּיָדוֹ, אֶלָּא שֶׁלּוֹ יְהֵא מֻנָּח, וְיִקְנֶה מִן הַחֶנְוָנִי בִּשְׁבִיל לְהַנּוֹתוֹ1798. כָּך אָמַר לוֹ משֶׁה: הַבְּאֵר עִמָּנוּ וּמָן אָנוּ אוֹכְלִים, לֹא תֹאמַר שֶׁאָנוּ מַטְרִיחִים עָלֶיךָ – שָׂכָר אַתָּה עוֹשֶׂה לְעַצְמֶךָ (במ"ר יט).

קיז “וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ”1799 – שָׁנוּ מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי: לָמָּה נָקוּד עַל “אַיּוֹ”1800 שֶׁבְּ“אֵלָיו”? – לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁיִּשְׁאַל אָדָם בְּאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ1801 (ב"מ פז.).

––––––––

קיח אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: הַנּוֹתֵן פַּת לְתִינוֹק צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְאִמּוֹ (שבת י).

קיט אָמַר רַב חַמָּא בְרַ' חֲנִינָא: הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמשֶׁה לֹא־יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ”1802.

אָמְרוּ בְשֵׁם רַב: הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “לָדַעַת כִּי אֲנִי יְיָ מְקַדִּשְׁכֶם18031804 (שבת יג).

––––––––

קכ כָּל־הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָבָר – הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה (ב"ק צב.).

קכא אָמַר רַ' יַעֲקֹב בְּנָהּ שֶׁל בַּת־יַעֲקֹב: כָּל־שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנַשׁ עַל יָדוֹ אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. (שבת קמט.).

קכב אָמַר רַב חָנָן: הַמּוֹסֵר דִּין עַל חֲבֵרוֹ הוּא נֶעֱנָשׁ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל־אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ”1805, וְנֶאֱמַר: "וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׁרָה וְלִבְכֹּתָהּ1806 1807. אֵימָתָי? כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַיָּן בָּאָרֶץ.

אָמַר רַ' יִצְחָק: אוֹי לוֹ לַצּוֹעֵק1808 יוֹתֵר מִלַּנִּצְעָק (ב"ק צג.).

קכג אָמַר רָבָא: כָּל־הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו – מַעֲבִירִין לוֹ עַל־כָּל פְּשָׁעָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל־פֶּשַׁע”1809 – לְמִי נוֹשֵׂא עָוןֹ? לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל־פָּשַׁע.

אָמַר רַ' יִצְחָק: כָּל־הַמַּקְנִיט1810 אֶת־חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ בִדְבָרִים צָרִיךְ לְפַיְּסוֹ1811. אָמַר רַב חִסְדָּא: וְצָרִיךְ לְפַיְּסוֹ בְּשָׁלשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁלשָׁה בְנֵי־אָדָם1812.

אָמַר רַ' יוֹסֵי בַר חֲנִינָא: כָּל־הַמְבַקֵּשׁ מָטוּ1813 מֵחֲבֵרוֹ אַל יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִשָּׁלשׁ פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנָּא שָׂא נָא… וְעַתָּה שָׂא נָא1814 1815; וְאִם מֵת – מֵבִיא עֲשָׂרָה בְנֵי־אָדָם וּמַעֲמִידָם עַל קִבְרוֹ וְאוֹמֵר: “חָטָאתִי לַייָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלִפְלוֹנִי שֶׁחָבַלְתִּי1816 בוֹ”.

רַ' יִרְמְיָה הָיָה לוֹ דָבָר1817 עִם רַ' אַבָּא. הָלַךְ וְיָשַׁב עַל פִּתְחוֹ1818 שֶׁל רַ' אַבָּא, יָצְאָה שִׁפְחָתוֹ וְזָרְקָה מֵי־שְׁפָכִין לְאַשְׁפָּה וְנִתְּזוּ נִיצוֹצוֹת שֶׁל מַיִּם עַל רֹאשׁוֹ, אָמָר: עֲשָׂאוּנִי אַשְׁפָּה; קָרָא עָל נַפְשׁוֹ: "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן1819 1820. שָׁמַע רַ' אַבָּא וְיָצָא. הֶחֱזִיר רַ' יִרְמְיָה פָּנָיו וְהָלַךְ אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ [רַ' אַבָּא]: אֵין אַתָּה צָרִיךְ1821, עַכְשָׁו עָלַי מֻטָּל לְהוֹצִיא מִלִּבֶּךָ1822 (יומא פז.; ע"י; מג' כח.).

קכד דְּבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין הַמָּקוֹם מוֹחֲלִין לָךְ, דְּבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵרְךָ אֵין מוֹחֲלִין לְךָ עַד שֶׁתְּפַיְּסוֹ (ספרא אחרי).

קכה שָׁאֲלָה בְּלוּרִיָּא הַגִּיּוֹרֶת אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: “אֲשֶׁר לֹא־יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד”1823 וְכָתוּב: “יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ?” 1824 נִטְפַּל לָהּ1825 רַ' יוֹסֵי הַכֹּהֵן, אָמַר לָהּ: אֶמְשֹׁל לָךְ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? – לְאָדָם שֶׁנּוֹשֶׁה בַחֲבֵרוֹ מָנֶה וְקָבַע לוֹ זְמַן בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְנִשְׁבַּע לוֹ בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ. הִגִּיעַ זְמַן וְלֹא פְּרָעוֹ; בָּא לְפַיֵּס אֶת־הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ: עֶלְבּוֹנִי מָחוּל לָךְ, לֵךְ וּפַיֵּס אֶת־חֲבֵרֶךָ; אַף כָּאן כָּךְ: כָּאן בַּעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כָּאן בַּעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם (ר“ה יז.; ע”י).

קכו מַעֲשֶׂה בְנָכְרִי אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ: גַּיְּרֵנִי עַל־מְנָת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּה כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אֶחָת. דְּחָפוֹ בְּאַמַּת־הַבִּנְיָן שֶׁבְּיָדוֹ. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל – גִּיְּרוֹ. אָמַר לוֹ: דִּעֲלָךְ סְנֵי לְחַבְרָךְ לָא תַעְבֵּד (מַה שֶׁשָּׂנְאוּי עָלֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה לַחֲבֵרֶךָ) – זוֹ הִיא כָל הַתּוֹרָה כֻלָּה; וְהַשְּׁאָר פֵּרוּשׁ הוּא – לֵךְ לְמָד (שבת לא.).


ו. גְּנֵבָה, גְּזֵלָה וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים

קכז רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ (אב' ב).

קכח אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם: הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ – זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית1826, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: זוֹ מִדַּת סְדֹם1827; שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי – עַם הָאָרֶץ1828; שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ – חָסִיד; שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי וְשֶׁלִּי שֶׁלִּי – רָשָׁע (שם ה).

קכט כָּל־הַנּוֹתֵן עֵינוֹ בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ – מַה שֶּׁמְבַקֵּשׁ אֵין נוֹתְנִין לוֹ וּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ נוֹטְלִין הֵימֶנּוּ (סוטה ט.).

קל אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַגּוֹזֵל אֶת־חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה כְּאִלּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כֵּן אָרְחוֹת כָּל־בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת־נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח”1829 (ב"מ קיט.).

קלא “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל־בָּשָׂר בָּא לְפָנַי”1830 – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל חָמָס, שֶׁהֲרֵי דוֹר הַמַּבּוּל עָבְרוּ עַל הַכֹּל וְלֹא נֶחְתַּם עֲלֵיהֶם גְּזַר־דִּינָם עַד שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגָזֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם, וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת־הָאָרֶץ”1831; וְכָתוּב: “הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה רֶשַׁע” וגו‘1832 – אָמַר רַ’ אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁזָּקַף עַצְמוֹ1833 כְּמַקֵּל וְעָמַד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, “לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם” וגו'1834 (סנה' קח.).

קלב אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲפִלּו גָזַל מָרֵישׁ1835 וּבְנָאוֹ בַבִּירָה1836 – מְקַעְקֵעַ1837 כָּל־הַבִּירָה כֻלָּהּ וּמַחֲזִיר מָרֵישׁ לִבְעָלָיו (תענ' טז.).

קלג אָמַר רַ' אַבָּא: קָשֶׁה גָזֵל הַנֶּאֱכָל, שֶׁאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהַחֲזִירוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים”1838 (חול' פט.).

קלד אָמַר רַ' לֵוִי: קָשֶׁה גֵּזֶל הֶדְיוֹט1839 יוֹתֵר מִגֵּזֶל גָּבוֹהַּ1840 (ב"ב פח:).

קלה שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁגָּזַל סְאָה שֶׁל חִטִּים, טְחָנָהּ, לָשָׁהּ וַאֲפָאָהּ וְהִפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה, כֵּיצַד מְבָרֵךְ? אֵין זֶה מְבָרֵךְ, אֶלָּא מְנָאֵץ; וְעַל זֶה נֶאֱמַר: “וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְיָ”1841 (ב"ק צד.).

קלו “וּלְקַחְתֶּם לָכֶם… פְּרִי עֵץ הָדָר” וגו‘1842 – מִשֶּׁלָּכֶם וְלֹא הַגָּזוּל. אָמַר רַ’ לֵוִי: מִי שֶׁלּוֹקֵחַ לוּלָב גָּזוּל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְלִסְטִים שֶׁיּוֹשֵׁב בְּפָרָשַׁת־דְּרָכִים וּמְקַפֵּחַ1843 לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים. פַּעַם אַחַת עָבַר עָלָיו לִגְיוֹן1844 אֶחָד לִגְבּוֹת מִסִּים שֶׁל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה. עָמַד לְפָנָיו וְקִפְּחוֹ וְנָטַל כָּל־מַה שֶּׁהָיָה בְיָדוֹ. לְאַחַר יָמִים נִתְפַּס אוֹתוֹ לִסְטִים וְנֶחְבַּש1845 בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. שָׁמַע אוֹתוֹ הַלִּגְיוֹן וְהָלַךְ אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: תֶּן לִי מַה שֶּׁקִּפַּחְתַּנִי וַאֲנִי אֲלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: מִכָּל־מַה שֶּׁקִּפַּחְתִּי וּמִכָּל־מַה שֶׁנָּטַלְתִּי אֵין לִי כְלוּם, אֶלָּא שָׁטִיחַ זֶה שֶׁתַּחְתַּי וְהוּא מִשֶּׁלָּךְ. אָמַר לוֹ: תְּנֵהוּ לִי וַאֲנִי אֲלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת לְפִנֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: טְלֵהוּ. לְמָחָר הֶעֱמִידוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לַדִּין. שָׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ: יֵשׁ־לְךָ בֶּן־אָדָם שֶׁיְלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת? אָמַר לוֹ: יֵשׁ לִגְיוֹן פְּלוֹנִי שֶׁיְלַמֵּד עָלַי זְכוּת. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ וְקָרָא לוֹ. אָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אַתָּה זְכוּת עַל אָדָם זֶה? אָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי, כְּשֶׁשְּׁלַחְתַּנִי לִגְבּוֹת מִסִּים שֶׁל אוֹתָהּ מְדִינָה עָמַד זֶה לְפָנַי וְקִפְּחַנִי וְנָטַל כָּל־מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי, וְשָׁטִיחַ זֶה, שֶׁהוּא מִשֶּׁלִּי, מֵעִיד עָלָיו. וְכָל הָעָם צֹוֵחַ וְאוֹמֵר: אוֹי לוֹ לָזֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה סַנֵּיגוֹרוֹ קַטֵּיגוֹרוֹ1846! כָּךְ אָדָם לוֹקֵחַ לוּלָב לִזְכּוֹת בּוֹ, וְאִם הָיָה גָזוּל – צֹוֵחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאוֹמֵר: גָּזוּל אֲנִי, חָמוּס אֲנִי, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: אוֹי לָזֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה סַנֵּיגוֹרוֹ קַטֵּיגוֹרוֹ! (ויק"ר ל).

קלז כָּל־מִי שֶׁיָּדָיו מְלֻכְלַכוֹת בְּגָזֵל הוּא קוֹרֵא לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאֵינוֹ עוֹנֶה אוֹתוֹ (שמ"ר כב.).

קלח מַר זוּטְרָא הֶחָסִיד – נִגְנַב לוֹ כִּיס שֶׁל כֶּסֶף בַּפֻּנְדָּק1847; רָאָה שֶׁתַּלְמִיד אֶחָד רוֹחֵץ יָדָיו וּמְנַגְּבָן בְּבֶגֶד חֲבֵרוֹ. אָמַר: זֶה הוּא – שֶׁאֵינוֹ חָס עַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ. כְּפָתוּהּוּ1848 וְהוֹדָה (ב"מ כד.).

––––––––

קלט מַעֲשֶׂה בְשִׁלְטוֹן1849 אֶחָד שֶׁהָיָה הוֹרֵג אֶת־הַקַּבְּלָנִים1850 וּמַתִּיר1851 אֶת־הַגַּנָּבִים, וְהָיוּ הַכֹּל מְלִיזִין1852 עָלָיו, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּרָאוּי. מֶה עָשָׂה? הוֹצִיא כְרוּז1853 בַּמְּדִינָה וְאָמַר: כָּל־הָעָם לַקֻּמְפּוֹן1854. מֶה עָשָׂה? הֵבִיא חֻלְדּוֹת1855 וְנָתַן לִפְנֵיהֶן מָנוֹת, וְהָיוּ הַחֻלְדּוֹת נוֹטְלוֹת אֶת־הַמָּנוֹת וּמוֹלִיכוֹת אוֹתָן לַחוֹרִים. לְמָחָר הוֹצִיא כְרוּז: כָּל הָעָם לַקֻמְפּוֹן! הֵבִיא חֻלְדּוֹת וְנָתַן לִפְנֵיהֶן מָנוֹת, וְסָתַם אֶת־הַחוֹרִים, וְהָיוּ הַחֻלְדּוֹת נוֹטְלוֹת אֶת־הַמָּנוֹת וּמוֹלִיכוֹת אוֹתָן לַחוֹרִים וּמֹוֹצְאוֹת אוֹתָם מְסֻתָּמִים וּמַחֲזִירוֹת אֶת־הַמָּנוֹת לִמְקוֹמָן. לוֹמַר, שֶׁאֵין הַכֹּל אֶלָּא מִן הַקַּבְּלָנִים (ויק"ר ו).

קמ אֵין נוֹתְנִין פִּרְצָה לִפְנֵי הַכָּשֵׁר, בְּיוֹתֵר לִפְנֵי הַגַּנָּב (תנח' וישלח).

קמא פִּרְצָה קוֹרְאָה לַגַּנָּב1856 (סוכה כו).

קמב לָאו עַכְבְּרָא גַנָּב אֶלָּא חוֹרָא גַנָּב (לֹא הָעַכְבָּר גַּנָּב, אֶלָּא הַחוֹר גַּנָּב) (גיט' מה.).

קמג אִי לָאו עַכְבְּרָא – חוֹרָא מְנָא לֵיהּ? (אִם לֹא הָעַכְבָּר – הַחוֹר מִנַּיִן לוֹ?) (ערכ' ל.).

––––––––

קמד בֶּן בַּג־בַּג אוֹמֵר: אַל תִּכָּנֵס לַחֲצַר חֲבֵרְךָ לִטּוֹל אֶת־שֶׁלְּךָ שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת, שֶׁמָּא תֵרָאֶה עָלָיו כְּגַנָּב, אֶלָּא שְׁבוֹר אֶת־שִׁנָּיו וֶאֱמָר לוֹ: שֶׁלִּי אֲנִי נוֹטֵל! (ב"ק כז:).

קמה אָמַר לוֹ רַב אַדָּא בְּנוֹ שֶׁל רַב אִוְיָא לְרַב אָשֵׁי: מַה בֵּין גַּזְלָן לְחַמְסָן? אָמַר לוֹ: חַמְסָן נוֹתֵן דָּמִים1857, גַּזְלָן אֵינוֹ נוֹתֵן דָמִים (שם סב).

קמו שָׁנִינוּ, “לֹא תִּגְנֹב”1858 – עַל מְנָת לְמֵקַט1859; “לֹא תִּגְנֹב” – עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵפֶל (ב"מ סא:).

––––––––

קמז שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכָּאי: מִפְּנֵי מָה הֶחֱמִירָה תוֹרָה בְּגַנָּב יוֹתֵר מִבְּגַזְלָן1860? אָמַר לָהֶם: זֶה הִשְׁוָה1861 כְבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ וְזֶה לֹא הִשְׁוָה כְבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ; כִּבְיָכוֹל, עָשָׂה עַיִן שֶׁל מַטָּה1862 כְּאִלּוּ אֵינָהּ רוֹאָה וְאֹזֶן שֶׁל מַטָּה כְּאִלּוּ אֵינָהּ שׁוֹמָעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵיְיָ לַסְתִּיר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ”1863.

אָמַר רַ' מֵאִיר: מְשָׁלוֹ מָשָׁל מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁהָיוּ בָעִיר וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה. אֶחָד זִמֵּן אֶת־בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִמֵּן אֶת בְּנֵי־הַמֶּלֶךְ1864 וְאֶחָד לֹא זִמֵּן אֶת־בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִמֵּן אֶת־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. אֵיזֶה מֵהֶם עָנְשׁוֹ מְרֻבֶּה? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה שֶׁזִּמֵּן אֶת־בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִמֵּן אֶת־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ (ב"ק עט:).

קמח רַב הוּנָא הֶחֱמִיצוּ לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת חָבִיּוֹת שֶׁל יָיִן. נִכְנְסוּ אֶצְלוֹ חֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ: יְפַשְׁפֵּשׁ מָר בְּמַעֲשָׂיו1865. אָמַר לָהֶם: וְכִי חָשׁוּד אֲנִי בְּעֵינֵיכֶם? אָמְרוּ לוֹ: וְכִי חָשׁוּד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה דִין בְּלֹא דִין1866. אָמַר לָהֶם: אִם יֵשׁ מִי שֶׁשָּׁמַע עָלַי דָּבָר – יֹאמַר. אָמְרוּ לוֹ: כָּךְ שָׁמַעְנוּ, שֶׁאֵין מָר נוֹתֵן לַאֲרִיסוֹ1867 בִּזְמוֹרוֹת1868. אָמַר לָהֶם: וְכִי מַנִּיחַ הוּא לִי מֵהֶן כְּלוּם1869? – הֲרֵי הוּא גוֹנֵב כֻּלָּן! אָמְרוּ לוֹ: זוֹהִי שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת: “בָּתַר גַּנָּבָא גְּנוֹב וְטַעְמָא טְעֵים”1870 (אַחַר הַגַּנָּב גְּנוֹב וּטְעוֹם טָעַם). אָמַר לָהֶם: הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי שֶׁאֶתֵּן לוֹ… – יֵשׁ אוֹמְרִים: חָזַר הַחֹמֶץ וְנַעֲשָׂה יָיִן; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: נִתְיַקֵּר הַחֹמֶץ וְנִמְכַּר בִּדְמֵי יָיִן (בר' ה:).

קמט שֻׁתַּף לִסְטִים כְּלִסְטִים (ירוש' סנה' פ“א, ה”ב).

קנ אָמַר רַב הוּנָא: מִנַּיִן לְגֵזֶל נָכְרִי שֶׁהוּא אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָכַלְתָּ אֶת־כָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ”1871 – בִּזְמַן שֶׁהֵם מְסוּרִים בְּיָדֶךָ וְלֹא בִּזְמַן שֶׁאֵינָם מְסוּרִים בְּיָדֶךָ (ב"ק קיג:).

קנא לֹא נִתְּנָה תוֹרָה עַל מְנָת כֵּן אֶלָּא לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי־אָתָּה, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר”1872. מִכָּאן אָמְרוּ: יַרְחִיק אָדָם עַצְמוֹ מִן הַגָּזֵל מִיִּשְׂרָאֵל וּמִן הַגּוֹי, וַאֲפִלּוּ מִכָּל־אָדָם שֶׁבַּשּׁוקּ, שֶׁהַגּוֹנֵב לְגוֹי לְסוֹף שֶׁהוּא גוֹנֵב לְיִשְׂרָאֵל, וְהַגּוֹזֵל לְגוֹי לְסוֹף שֶׁהוּא גוֹזֵל לְיִשְׂרָאֵל, נִשְׁבָּע לְגוֹי לְסוֹף שֶׁהוּא נִשְׁבָּע לְיִשְׂרָאֵל, מְכַחֵשׁ לְגוֹי לְסוֹף מְכַחֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל, שׁוֹפֵךְ דָּמִים לְגוֹי לְסוֹף שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ דָּמִים לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא נִתְּנָה תוֹרָה עַל מְנָת כֵּן אֶלָּא כְדֵי לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל – “וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים”1873, מַהוּ אוֹמֵר בְּסוֹף הָעִנְיָן? “וְהִגִּידוּ אֶת־כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם”1874 (תדא"ר כו).

קנב גָּזַל אֶת־הַנָּכְרִי וָמֵת, אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ, מִפְּנֵי חִלּוּל־הַשֵּׁם (תוס' ב"ק י).

קנג מְרֻבָּה גְּזֵלַת הַמֵּת מִגְּזֵלַת הֶחָי, שֶׁהַגּוֹזֵל אֶת־הַחַי הוּא יָכוֹל לְפַיְּסוֹ וּלְהַחֲזִיר לוֹ אֶת־הַגְּזֵלוֹת, הַגּוֹזֵל אֶת־הַמֵּת אֵינוֹ יָכוֹל לְפַיְּסוֹ וּלְהַחֲזִיר לוֹ גְּזֵלוֹ (שמח' ט).

קנד לֶעָתִיד־לָבוֹא הַפֶּה וְהַכָּרֵס מְדַיְּנִים זֶה עִם זֶה. הַפֶּה אוֹמֵר לַכָּרֵס: כָּל־מַה שֶּׁגָּזַלְתִּי וְחָמַסְתִּי בָּךְ נָתָתִּי; וּלְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים הִיא נִבְקַעַת, וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ: הֵא לְךָ כָּל־מַה שֶּׁגָּזַלְתָּ וְחָמָסְתָּ! (ב"ר ק).

קנה יוֹשְׁבֵי כְרָכִּים יֵשׁ בָּהֶם גָּזֵל (עיר' כא:).

קנו גַּנָּבָא אַפּוּם מַחְתַּרְתָּא רַחֲמָנָא קָרֵי1875 (הַגַּנָּב עַל־פִּי מַחְתֶּרֶת קוֹרֵא לַשָּׁמָיִם (בר' סג.).

קנז חַסְרֵיהּ לְגַנָּבָא נַפְשֵׁיהּ לִשְׁלָמָא נָקֵט1876 (כְּשֶׁהַגַּנָּב חָסֵר מַחֲזִיק עַצְמוֹ לְאִישׁ שָׁלוֹם) (סנה' כב.).

קנח מִגּוֹ דַחֲשִׁיד אַמָּמוֹנָא1877 חֲשִׁיד אַשְּׁבוּעֲתָא1878 (מִתּוֹךְ שֶׁחָשׁוּד עַל הַמָּמוֹן חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה) (ב"מ ה:).

––––––––

קנט מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידֵי רַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לִכְזִיב. פָּגְעוּ בָהֶם לִסְטִים. אָמְרוּ לָהֶם: לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים? אָמְרוּ לָהֶם: לְעַכּוֹ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִכְזִיב1879 פָּרָשׁוּ1880. אָמְרוּ לָהֶם: תַּלְמִידֵי מִי אַתֶּם? אָמְרוּ לָהֶם: תַּלְמִידֵי רַ' עֲקִיבָא. אָמְרוּ לָהֶם: אַשְׁרֵי רַ' עֲקִיבָא וְתַלְמִידָיו, שֶׁלֹּא פָגַע בָּהֶם אָדָם רַע מֵעוֹלָם.

רַב מְנַשֶּׁה הָיָה הוֹלֵךְ לְבֵי־תוֹרְתָא, פָּגְעוּ בּוֹ גַנָּבִים. אָמְרוּ לוֹ: לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: לְפוּמְבְּדִיתָא. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבֵי־תוֹרְתָא פָּרַשׁ. אָמְרוּ לוֹ: תַּלְמִידוֹ שֶׁל יְהוּדָה1881 הָרַמַּאי1882 אָּתָּה! אָמַר לָהֶם: יוֹדְעִים אַתֶּם אוֹתוֹ, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיוּ בְנֵי־אָדָם הַלָּלוּ בְּנִדּוּי1883! הָלְכוּ וְעָסְקוּ בִגְנֵבָה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וְלֹא הִצְלִיחוּ. כֵּוָן שֶׁרָאוּ כָךְ בָּאוּ וְתָבְעוּ נִדּוּיָם1884. וְהָיָה בָהֶם גַּרְדִּי1885 שֶׁלֹּא בָא לְהַתִּיר נִדּוּיוֹ וַאֲכָלוֹ אֲרִי.

בּוֹא וּרְאֵה מַה בֵּין גַּנָּבֵי בָבֶל לְלִסְטִים שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל1886 (ע"ז כה, כו).

קס דָּרַשׁ רָבָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “חָתַר בַּחשֶׁךְ בָּתִּים יוֹמָם חִתְּמוּ־לָמוֹ”1887? מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן וּמַפְקִידִים אֶצְלָם אֲפַרְסְמוֹן1888 וּמַנִּיחִים אוֹתָם בְּבֵית־גִּנְזֵיהֶם, וְלָעֶרֶב בָּאִים וּמְרִיחִים אוֹתוֹ כְּכֶלֶב, וְחוֹתְרים שָׁם וְנוֹטְלִים אוֹתוֹ מָמוֹן.

דְּרָשָׁהּ רַ' יוֹסֵי בְּצִפּוֹרֵי, נֶחְתְּרוּ בְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שְׁלשׁ מֵאוֹת מַחְתָּרוֹת בְּצִפּוֹרֵי. הָיוּ בָאִים [בְּנֵי הָעִיר] וּמְצַעֲרִים אוֹתוֹ, אָמְרוּ לוֹ: נָתַתָּ דֶּרֶךְ לְגַנָּבִים. אָמַר לָהֶם: וְכִי יוֹדֵעַ הָיִיתִי שֶׁיָּבֹאוּ הַגַּנָּבִים? (סנה' קט.; ע"י).

קסא רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן מְצָאוֹ לְבַלָּשׁ1889 אֶחָד שֶׁהוּא תוֹפֵס גַּנָּבִים. אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ אַתָּה מַּכִּיר בָּהֶם? וְכִי לֹא לְחַיּוֹת הֵם דּוֹמִים שֶׁיּוֹצְאִים בַּלַּיְלָה וּמִתְחַבְּאִים בַּיּוֹם? וְשֶׁמָּא אַתָּה נוֹטֵל צַדִּיקִים וּמַנִּיחַ רְשָׁעִים… אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה? מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא. אָמַר לוֹ: בּוֹא וַאֲלַמֶּדְךָ מַה תַּעֲשֶׂה: הִכָּנֵס בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת לַחֲנוּת, וּכְשֶׁתִּרְאֶה אָדָם שׁוֹתֶה יַיִן יוֹשֵׁב וּמַחֲזִיק כּוֹס בְּיָדוֹ וּמְנַמְנֵם – שְׁאַל עָלָיו. אִם תַּלְמִיד־חָכָם הוּא – הִשְׁכִּים לְתַלְמוּדוֹ; אִם פּוֹעֵל הוּא – הִשְׁכִּים לִמְלַאכְתּוֹ; לֹא זֶה וְלֹא זֶה – תָּפְסֵהוּ, גַּנָּב הוּא. נִשְׁמְעוּ הַדְּבָרִים לַמֶּלֶךְ. אָמְרוּ: “קַרְיָנָא דְאִגַּרְתָּא אִיהוּ לֶהֱוֵי פַרְוָנְקָא”1890 ("קוֹרֵא הַאִגֶּרֶת הוּא יְהֵא הַשָּׁלִיחַ). הֵבִיאוּ אֶת־רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן – וְהָיָה תוֹפֵס גַּנָּבִים. שָׁלַח לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה: חֹמֶץ בֶּן יָיִן1891! עַד מָתַי אַתָּה מוֹסֵר עַמּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ לַהֲרֵגָה? שָׁלַח לוֹ רַ' אֶלְעָזָר: קוֹצִים אֲנִי מְכַלֶּה מִן הַכָּרֶם. שָׁלַח לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: יָבֹא בַעַל־הַכֶּרֶם וִיכַלֶּה אֶת־קוֹצָיו (ב“מ פג:; ע”י).

קסב אָמַר רַב גִּדֵּל אָמַר רַב: נִרְשִׁי1892 נְשָׁקְךָ – מְנֵה שִׁנֶּיךָ1893; נְהַר־פְּקוֹדִי לִוֶּךָ – מִפְּנֵי טַלִית נָאָה שֶׁרָאָה עָלֶיךָ; פּוּמְבְּדִיתָאִי לִוֶּךָ – שַׁנֵּה אַכְסַנְיָא שֶׁלָּךְ1894 (חול' קכז.).

––––––––

קסג אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: נִמְנוּ וְגָמְרוּ בַּעֲלִיַּת בֵּית־נִתְזָה1895 בְּלֹד: כָּל־עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אִם אוֹמְרִין לְאָדָם “עֲבוֹר וְאַל תֵּהָרֵג” – יַעֲבוֹר וְאַל יֵהָרֵג, חוּץ מֵעֲבוֹדָה־זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים (סנה' עד.).

קסד גָּלוּת בָּאָה לָעוֹלָם עַל עֲבוֹדָה־זָרָה וְעַל גִּלּוּי־עֲרָיוֹת וְעַל שְׁפִיכוּת־דָּמִים (אב' ה).

קסה סִיעָה שֶׁל בְּנֵי־אָדָם שֶׁאָמְרוּ לָהֶם נָכְרִים: תְּנוּ לָנוּ אֶחָד מִכֶּם וְנַהַרְגֵהוּ, וְאִם לָאו הֲרֵי אָנוּ הוֹרְגִים אֶת־כֻּלְּכֶם – יֵהָרְגוּ כֻלָּם וְאַל יִמְסְרוּ לָהֶם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, אֲבָל אִם יִחֲדוּהוּ לָהֶם, כְּגוֹן שֶׁיִּחֲדוּ לְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי – יִתְּנוּהוּ לָהֶם וְאַל יֵהָרְגוּ כֻלָּם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר; “וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל־כָּל־הָעָם בְּחָכְמָתָהּ” וגו'1896 – אָמְרָה לָהֶם: הוֹאִיל וְהוּא נֶהֱרָג וְאַתֶּם נֶהֱרָגִים – תְּנוּהוּ לָהֶם וְאַל תֵּהָרְגוּ כֻלְּכֶם (תוספ' תרומ' ז).

קסו עֻלָּא בַר קוֹשָׁב תְּבָעַתּוּ הַמַּלְכוּת1897, עָמַד וּבָרַח לְלֹד אֵצֶל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שָׁלְחָה גַיִס אַחֲרָיו. בָּאוּ וְהִקִּיפוּ אֶת־הָעִיר, אָמְרוּ לָהֶם: אִם אֵין אַתֶּם נוֹתְנִים אוֹתוֹ אֵלֵינוּ נַחֲרִיב אֶת־הַמְּדִינָה. נִטְפַּל לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וּפִיְּסוֹ1898 וְאָמַר לוֹ: מוּטָב שֶׁיֵּהָרֵג אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאַל יֵהָרֵג הַצִּבּוּר עַל־יָדוֹ. נִתְפַּיֵּס לוֹ וּנְתָנוֹ לָהֶם. הָיָה אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, רָגִיל לְהִגָּלוֹת אֶצְלוֹ. כֵּוָן שְׁעָשָׂה כָךְ לֹא נִגְלָה. צָם רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שְׁלשִׁים יוֹם וְנִגְלָה אֵלָיו. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִפְּנֵי מָה בָּטַלְתָּ1899 וְלֹא בָאתָ? אָמַר לוֹ: וְכִי חָבֵר אֲנִי לְמָסוֹרוֹת1900? אָמַר לוֹ: וְלֹא מִשְׁנָה עָשִׂיתִי1901? אָמַר לוֹ: וְכִי מִשְׁנַת חֲסִידִים הִיא? יֵעָשֶׂה הַדָּבָר עַל־יְדֵי אֲחֵרִים וְלֹא עַל־יָדֶךָ (ירוש' תרומ' פ“ח, ה”ד; ב"ר צד).

קסז אָדָם אֶחָד בָּא לִפְנֵי רָבָא, אָמַר לוֹ: הַשִּׁלְטוֹן שֶׁל עִירִי אָמַר לִי: לֵךְ וַהֲרוֹג אֶת־פְּלוֹנִי, וְאִם לָאו – אֶהֱרֹג אוֹתָךְ. אָמַר לוֹ: תֵּהָרֵג וְלֹא תַהֲרֹג – מָה רָאִיתָ שֶׁהַדָּם שֶׁלְךָ אָדֹם יוֹתֵר, שֶׁמָּא דָמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ אָדֹם יוֹתֵר (פסח' כח:).

קסח “וְנֶהֶפְכוּ כָל־פָּנִים לְיֵרָקוֹן”1902 – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה1903 וּפָמַלְיָא שֶׁל מָטָּה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַלָּלוּ מַעֲשֵׂה יָדַי וְהַלָּלוּ מַעֲשֵׂה יָדַי1904 – הֵיאַךְ אֲאַבֵּד אֵלּוּ מִפְּנֵי אֵלּוּ? (סנה' צח:).

קסט מַעֲשֶׂה בִשְׁנֵי אַחִים שֶׁהָרַג אֶחָד מֵהֶם אֶת־חֲבֵרוֹ. מֶה עָשְׂתָה אִמָּם? נָטְלָה כוֹס אֶחָד וּמִלְאַתּוּ מִדָּמוֹ וְהִנִיחַתּוּ בְּמִגְדָּל, וְהָיְתָה נִכְנֶסֶת כָּל־יוֹם וָיוֹם וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ הַדָּם תּוֹסֵס. פַּעַם אַחַת נִכְנְסָה וְהִבִּיטָה בוֹ וּמְצָאַתּוּ שֶׁשָּׁתָק. אוֹתָהּ שָׁעָה יָדְעָה שֶׁנֶּהֱרַג בְּנָהּ הָאַחֵר; לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: “שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ”1905 (דב ר ב).


ז. אוֹנָאָה וּגְנֵבַת־דָּעַת

קע אָמַר רַב חִסְדָּא: כָּל־הַשְּׁעָרִים נִנְעָלִים1906, חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה1907.

אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: הַכֹּל נִפְרָע1908 בִּידֵי שָׁלִיחַ, חוּץ מֵאוֹנָאָה1909.

אָמַר רַ' אַבָּהוּ: שְׁלשָׁה אֵין הַפַּרְגּוֹד נִנְעָל בִּפְנֵיהֶם1910: אוֹנָאָה וְגָזֵל וַעֲבוֹדָה זָרָה (ב"מ נט.).

קעא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “לֹא־תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה”1911 – “בַּמִּדָּה” זוֹ מְדִידַת קַרְקָע, שֶׁלֹּא יִמְדּוֹד לְאֶחָד בִּימוֹת הַחַמָּה וּלְאַחֵר בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים1912; “בַּמִּשְׁקָל” – שֶׁלֹּא יַטְמִין מִשְׁקְלוֹתָיו בַּמֶּלַח1913; “וּבַמְּשׂוּרָה”1914 – שֶׁלֹּא יַרְתִּיחַ1915. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמַה מְּשׂוּרָה, שֶׁהִיא אֶחָד מִשְּׁלשִׁים וְשִׁשָּה בְּלֹג, הִקְפִּידָה עָלָיו תּוֹרָה, קַל־וָחֹמֶר לְהִין וַחֲצִי הִין וּשְׁלִישִׁית הַהִין וּרְבִיעִית הַהִין וְלֹג וַחֲצִי לֹג וּרְבִיעִית הַלֹּג.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּשְׁהֶה מִדָּה חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וַאֲפִלּוּ הִיא עָבִיט שֶׁל מֵימֵי־רַגְלָיִם1916 (שם סא:; ב"ב פט:).

קעב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִנַּיִן שֶׁאֵין מוֹחֲקִין1917 בְּמָקוֹם שֶׁגּוֹדְשִׁין וְאֵין גּוֹדְשִׁין בְּמָקוֹם שֶׁמּוֹחֲקִין? – תַּלְמוּד לוֹמַר: “אֵיפָה שְׁלֵמָה”1918. וּמִנַּיִן שֶׁאִם אָמַר: הֲרֵינִי מוֹחֵק בְּמָקוֹם שֶׁגּוֹדְשִׁין וְלִפְחוֹת לוֹ1919 מִן הַדָּמִים וַהֲרֵינִי גוֹדֵשׁ בְּמָקוֹם שֶׁמוֹחֲקִין וּלְהוֹסִיף לוֹ עַל הַדָּמִים, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ? – תַּלְמוּד לוֹמַר: אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק1920 יִהְיֶה־לָךְ"1921.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִנַּיִן שֶׁאֵין מְעַיְּנִין1922 בְּמָקוֹם שֶׁמַּכְרִיעִין1923 וְאֵין מַכְרִיעִין בְּמָקוֹם שֶׁמְּעַיְּנִין? – תַּלְמוּד לוֹמַר: “אֶבֶן שְׁלֵמָה”1924. וּמִנַּיִן שֶׁאִם אָמַר: הֲרֵינִי מְעַיֵּן בְּמָקוֹם שֶׁמַּכְרִיעִין וְלִפְחוֹת לוֹ מִן הַדָּמִים וַהֲרֵינִי מַכְרִיעַ בְּמָקוֹם שֶׁמְּעַיְּנִין וּלְהוֹסִיף לוֹ עַל הַדָּמִים, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ? – תַּלְמוּד לוֹמַר: “אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה־לָּךְ”1925.

אָמַר רַ' יְהוּדָה מִסּוּרָא: “לֹא־יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ19261927 – מַה טָּעַם? מִשּׁוּם “אֵיפָה וְאֵיפָה”1928; “לֹא־יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ”1929 – מַה טָּעַם? מִשּׁוּם “אֶבֶן וָאָבֶן”1930. אֲבָל “אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה־לָךְ”1931, “אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה־לָּךְ”1932 (ב"ב פט.).

קעג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין עוֹשִׂין אֶת־הַמָּחָק1933 צִדּוֹ אֶחָד עָבֶה וְצִדּוֹ אֶחָד קָצָר1934, וְלֹא יִמְחַק בְּבַת־אֶחָת1935, שֶׁהַמּוֹחֵק בְּבַת־אַחַת רַע לַמּוֹכֵר וְיָפֶה לַלּוֹקֵחַ, וְלֹא יִמְחַק מְעַט־מְעָט, שֶׁרַע לַלּוֹקֵחַ וְיָפֶה לַמּוֹכֵר.

וְעַל כֻּלָּן אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכָּאי: אוֹי לִי אִם אֹמַר, אוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר. אִם אֹמַר – שֶׁמָּא יִלְמְדוּ הָרַמָּאִים, וְאִם לֹא אֹמַר – שֶׁמָּא יֹאמְרוּ הָרַמָּאִים1936: אֵין תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים בְּקִיאִים בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ.

– אֲמָרָהּ אוֹ לֹא אֲמָרָהּ?

אָמַר שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: אֲמָרָהּ; וּמִמִּקְרָא זֶה אֲמָרָהּ: “כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְיָ וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם”1937. (שם:).

קעד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַבָּא שָׁאוּל בֶּן־בָּטְנִית כָּנַס שְׁלשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי יַיִן מִבֵּרוּרֵי הַמִּדּוֹת1938, וַחֲבֵרָיו1939 כָּנְסוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי שֶׁמֶן מִמִּצוּי הַמִּדּוֹת1940 וֶהֱבִיאוּם לִפְנֵי הַגִּזְבָּרִים לִירוּשָׁלָיִם, אָמְרוּ לָהֶם: אִי אַתֶּם זְקוּקִים לְכָךְ1941. אָמְרּוּ: אַף אָנוּ אֵין רְצוֹנֵנוּ בְכָךְ. אָמְרּוּ לָהֶם: הוֹאִיל וְהֶחֱמַרְתֶּם עַל עַצְמְכֶם עֲשׂוּ בָהֶם צָרְכֵי רַבִּים. (ביצה כט.; תוס' שם ג).

קעה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אוֹצְרֵי פֵרוֹת1942 וּמַלְוֵי רִבִּית וּמַקְטִינֵי אֵיפָה וּמַפְקִיעֵי שְׁעָרִים1943 – עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: “לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה־בָּר, לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה”1944; מַה כָּתוּב אַחֲרָיו – “נִשְׁבַּע יְיָ בִּגְאוֹן יַעֲקֹב אִם־אֶשְׁכַּח לָנֶצַח כָּל־מַעֲשֵׂיהֶם”1945 (ב"ב צ:).

קעו אָמַר אֵלִיָּהוּ: פַּעַם אַחַת בָּא וְיָשַׁב [לְפָנַי] אָדָם אֶחָד שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מִקְרָא וְאֵין בּוֹ מִשְׁנָה, אָמַר לִי: רַבִּי! מַעֲשֶׂה הָיָה בִי שֶׁמָכַרְתִּי לְגוֹי אַרְבָּעָה כֹרִים שֶׁל תְּמָרִים וּמְדַדְתִּים לוֹ בְּבַיִת אָפֵל מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה; אָמַר לִי הַגּוֹי: “אַתָּה וְהָאֱלֹהִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹדֵעַ בַּמִּדָּה שֶׁאַתָּה מוֹדֵד לִי”1946, וְחִסַּרְתִּיו בַּמְּדִידָה שָׁלשׁ סְאִין שֶׁל תְּמָרִים. לְאַחַר מִכָּאן נָטַלְתִּי הַמָּעוֹת וְלָקַחְתִּי בָהֶן כַּד אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן וְהִנַּחְתִּיו בַּמָּקוֹם שֶׁמָכַרְתִּי אֶת־הַתְּמָרִים לַגּוֹי, נִקְרַע הַכַּד וְנִשְׁפַּךְ הַשָּׁמֶן. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי! בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, שֶׁאֵין לְפָנָיו מַשּׂוֹא־פָנִים; הַכָּתוּב אוֹמֵר: “לֹא־תַעֲשֹׁק אֶת־רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל”1947 – רֵעֲךָ הֲרֵי הוּא כְאָחִיךָ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁגֵּזֶל הַגּוֹי גָּזֵל (תדב“א טו; ילק”ש צו, ז).

קעז “כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים, סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם”1948 – הָיָה אֶחָד הוֹלֵךְ אֵצֶל הַצּוֹרֵף, שָׁמַע קוֹלוֹ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְבֶן־בֵּיתוֹ: הַנְחֵשׁ לוֹ1949! אַף הוּא הָלַךְ1950 לִקַּח לֹג שֶׁל יָיִּן, שָׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל בַּעַל הַיַּיִן אוֹמֵר לְבֶן־בֵּיתוֹ: הַמְהֵל לוֹ1951. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים – סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם”1952 (פסיק' טו).

קעח “וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל”1953 – לִפְנֵי סוֹמֵא בְּדָבָר1954. בָּא וְאָמַר לָךְ: בַּת פְּלוֹנִי מַה הִיא לִכְהֻנָּה? אַל תֹּאמַר לוֹ: כְּשֵׁרָה. וְהִיא אֵינָהּ אֶלָּא פְסוּלָה; הָיָה נוֹטֵל בְּךָ עֵצָה, אַל תִּתֶּן־לוֹ עֵצָה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ. אַל תֹּאמַר לוֹ: צֵא בְהַשְׁכָּמָה, שֶׁיְקַפְּחוּהוּ1955 לִסְטִים; צֵא בַצָּהֳרַיִם, בִּשְׁבִיל שֶׁיִשְׁתָּרֵב1956; וְאַל תֹּאמַר לוֹ: מְכוֹר שָׂדְךָ וְקַח לְךָ חֲמוֹר, וְאַתָּה עוֹקֵף עָלָיו1957 וְנוֹטְלָהּ מִמֶּנּוּ. שֶׁמָּא תֹאמַר: עֵצָה יָפָה אֲנִי נוֹתֵן לוֹ, וַהֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְיָ”1958 – כָּל־דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ “וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ” (ספרא קדושים; קיד' לב:).

קעט מַעֲשֶׂה בְעִיר אַחַת שֶׁלֹּא הָיָה בָהּ מֶלַח. וְהָיְתָה בָהּ חֲבוּרָה שֶׁל חַמָּרִים אוֹמְרִים: הוֹלְכִים אָנוּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי וּמְבִיאִים מֶלַח וּמוֹכְרִים עַד שֶׁלֹּא יָבֹאוּ אֲחֵרִים. וְהָיָה לָהֶם רֹאשׁ לַחֲבוּרָה. אָמְרוּ לוֹ: נֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי. אָמַר לָהֶם: יֵשׁ־לִי לַחֲרוֹשׁ לְמָחָר, אֶלָּא הַמְתִּינוּ עַד שֶׁאֶחֱרשׁ1959 וְאַחַר־כָּךְ נֵלֵךְ. אָמְרוּ לוֹ: הֵן. מֶה עָשָׂה? אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: סִמָּן זֶה בְּיָדֵךְ. אִם אֹמַר לָךְ: הָבִיאִי לִי אֶת־הָעֹל" – אַתְּ תְּנִי לִי אֶת־הָאֻכָּף1960; אִם אֹמַר לָךְ: “תְּנִי לִי אֶת־הַקַּנְקָן”1961 – אַתְּ תְּנִי לִי אֶת הַשָּׂק. מֶה עָשָׂה? נָתַן אֶת־הַשַּׂק עַל־גַּבֵּי הַחֲמוֹר וְהָלַךְ לוֹ, וְאוֹתָם חֲבֵרָיו יָשְׁנוּ עַד הַבֹּקֶר. עָמְדוּ בַבֹּקֶר וְקָרְאוּ לוֹ. אָמְרוּ לָהֶם הַשְּׁכֵנִים: "מִי אַתֶּם מְבַקְשִׁים? פְּלוֹנִי כְּבָר הָלַךְ לוֹ מֵאָמֶשׁ. וְהָלְכוּ לָהֶם בַּבֹּקֶר וּמְצָאוּהוּ חוֹזֵר בַּדָּרֶךְ. אָמְרוּ לוֹ: לָמָה עָשִׂיתָ כָּךְ? אָמַר לָהֶם: אִי אַתֶּם יוֹדְעִים לָמָּה? אִלְמָלֵי הָלַכְנוּ כֻלָּנוּ – מִיָּד הָיָה נוֹפֵל הַמֶּלַח בְּזוֹל; עַכְשָׁו אֲנִי הֵבֵאתִי, וְעַד שֶׁאַתֶּם בָּאִים – שֶׁלִּי מָכוּר, וּכְשֶׁתָּבוֹאוּ אַתֶּם תִּמְכְּרוּ יָפֶה1962. לָכֵן נֶאֱמַר: “שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ”1963 – אִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת־הָעֹל אֻכָּף וְאֶת־הַקַּנְקָן שַׂק, אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמוֹד (שו“ט יב; ילק”ש תהל' יב).

קפ מַעֲשֶׂה בְרַ' יוֹנָתָן שֶׁהָיוּ לוֹ עֲדָשִׁים מְצַפְצְפוֹת1964 וְהָיָה לוֹ קָרוֹב בְּעִיר אֶחָת. יָרַד אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ רַ' יוֹנָתָן: עֲדָשִׁים אֲנִי מְבַקֵּשׁ, יֵשׁ מֵהֶן בָּעִיר? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: מִכַּמָּה1965? אָמַר לוֹ: מִכָּךְ וָכָךְ, וְכָל־זְמַן שֶׁתָּבוֹא אֲנִי נוֹטֵל לָךְ. לְיָמִים הָלַךְ רַ' יוֹנָתָן לָעִיר לְבֵית קְרוֹבוֹ, שָׁאַל עָלָיו, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: בַּשָּׂדֶה הוּא. הִמְתִּין לוֹ וְלֹא בָא. שָׁאַל לְאֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר: יֵשׁ כָּאן עֲדָשִׁים? אָמַר לוֹ: לָאו, חִטִּים יֵשׁ כָּאן. אָמַר לוֹ: עֲדָשִׁים אֲנִי מְבַקֵּשׁ. אָמַר לוֹ: נוֹטֵל אַתָּה מִכָּךְ וָכָךְ? הִרְבָּה עָלָיו אֶת־הַדָּמִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָמַר לוֹ קְרוֹבוֹ וְנָטַל הֵימֶנּוּ1966. בָּא קְרוֹבוֹ מִן הַשָּׂדֶה, אָמַר לוֹ רַ' יוֹנָתָן: וְלֹא אָמַרְתָּ לִי שֶׁכָּךְ־וָכָךְ הָעֲדָשִׁים? הֲרֵי הוֹסִיפוּ לִי יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָמַרְתָּ לִּי! אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא עֲדָשִׁים אָמַרְתָּ לָהֶם? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אִלּוּ אָמַרְתָּ לָהֶם: “חִטִּים אֲנִי מְבַקֵּשׁ”, הָיוּ אוֹמְרִים לָךְ: רְצוֹנְךָ בַּעֲדָשִׁים? עַכְשָׁו שֶׁאָמַרְתָּ: “עֲדָשִׁים אֲנִי מְבַקֵּשׁ”, אוֹמְרִים לָךְ: רְצוֹנְךָ בְּחִטִּים? לְכָךְ נֶאֱמַר: “שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ”1967.

רַ' חִיָּא צִפּוֹרַאי1968 הָלַךְ לִקַּח חִטִּים מִסּוּרָא, אָמַר לוֹ רַ' יוֹנָתָן: כְּשֶׁתְּהֵא מְבַקֵּשׁ חִטִּים, הֱוֵי אוֹמֵר: שְׂעוֹרִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ, וּכְשֶׁתְּהֵא מְבַקֵּשׁ שְׂעוֹרִים, הֱוֵי אוֹמֵר: חִטִּים אֲנִי מְבַקֵּשׁ – וְלֹא יַעֲלוּ לְךָ אֶת הַשָּׁעַר (שם).

קפא אָמַר אַבַּיֵּי: מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַרְאוֹת חֲתִימַת־יָדוֹ בְּבֵית־דִּין – לֹא יַרְאֶה בְּסוֹף מְגִלָּה1969, שֶׁמָּא יִמְצָאֶנָּה אַחֵר וְיִכְתּוֹב עָלָיו שְׁטַר־חוֹב. וּמַעֲשֶׂה בְּמוֹכֵס אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי אַבַּיֵּי וְאָמַר לוֹ: יַרְאֶה לִּי מָר חֲתִימַת־יָדוֹ, שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹאוּ הַתַּלְמִידִים וְיַרְאוּ לִי – אַעֲבִירֵם בְּלֹא מֶכֶס. הֶרְאָה לוֹ אַבַּיֵּי בְּרֹאשׁ מְגִלָּה. מָשַׁךְ [הַמּוֹכֵס אֶת הַמְּגִלָּה]1970. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: כְּבָר קִדְּמוּךָ חֲכָמִים1971! (ב"ב קסז.).

קפב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רָבָא וּבְיָדוֹ שְׁטָר שֶׁחָתוּם עָלָיו רָבָא וְרַב אַחָא בַר אַדָּא. אָמַר לוֹ רָבָא: זוֹ חֲתִימַת־יָדִי שֶׁלִּי, אֶלָּא שֶׁלִּפְנֵי רַב אַחָא בַר אַדָּא1972 לֹא חָתַמְתִּי מֵעוֹלָם. כְּפָתוֹ וְהוֹדָה. אָמַר לוֹ רָבָא: בִּשְׁלָמָא שֶׁלִּי זִיַּפְתָּ, אֶלָּא שֶׁל רַב אַחָא בַר אַדָּא, שֶׁיָּדוֹ רוֹתֶתֶת1973, הֵיאַךְ זִיַּפְתָּ? אָמַר לוֹ: הִנַּחְתִּי יָדִי עַל הַמֵּצֶר1974; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עָמַד עַל נֹאד1975 וְּכָתָב (שם).

––––––––

קפג שִׁבְעָה גַנָּבִים הֵם, הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּגַּנָּבִים – גּוֹנֵב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת (מכיל' משפטים).

קפד אָמַר שְׁמוּאֵל: אָסוּר לִגְנוֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וַאֲפִלּוּ דַּעְתּוֹ שֶׁל נָכְרִי (חול' צד.).

קפה כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה בְּמִקָּח־וּמִמְכָּר כָּךְ אוֹנָאָה בִדְבָרִים. לֹא יֹאמַר לוֹ: בְּכַמָּה חֵפֶץ זֶה1976 וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִקַּח. אִם הָיָה בַעַל־תְּשׁוּבָה לֹא יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים. אִם הוּא בֶן־גֵּרִים לֹא יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְגֵר לֹא־תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ”1977 (ב"מ נח:).

קפו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת־עֲמִיתוֹ”1978 – בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאוֹנָאַת מָמוֹן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “וְכִי־תִּמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל־תּוֹנוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו”1979 – הֲרֵי אוֹנָאַת מָמוֹן אָמוּר; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם “וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת־עֲמִיתוֹ”? בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים. הָא כֵיצַד? אִם הָיָה בַעַל־תְּשׁוּבָה, אַל יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים; אִם הָיָה בֶן־גֵּרִים, אַל יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ; אִם הָיָה גֵר וּבָא לִלְמוֹד תּוֹרָה, אַל יֹאמַר לוֹ: פֶּה שֶׁאָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, בָּא לִלְמוֹד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֶמְרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה1980!; אִם הָיוּ יִסּוּרִין בָּאִים עָלָיו, אוֹ אִם הָיוּ חֳלָאִים בָּאִים עָלָיו, אוֹ שֶׁהָיָה מְקַבֵּר אֶת־בָּנָיו, אַל יֹאמַר לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו לְאִיּוֹב: "הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ… זְכָר־נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד1981 1982; אִם הָיוּ חַמָּרִים1983 מְבַקְשִׁים תְּבוּאָה מִמֶּנּוּ, לֹא יֹאמַר לָהֶם: “לְכוּ אֵצֶל פְּלוֹנִי, שֶׁהוּא מוֹכֵר תְּבוּאָה”, וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁלֹּא מָכַר מֵעוֹלָם. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף לֹא יִתְלֶה עֵינָיו עַל הַמִּקָּח1984 בְּשָׁעָה שְׁאֵין לוֹ דָמִים, שֶׁהֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לַלֵּב, וְכָל־דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ: "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ1985 1986.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: גָּדוֹל אוֹנָאַת דְּבָרִים מֵאוֹנָאַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר בּוֹ “וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ”, וְזֶה לֹא נֶאֱמַר בּוֹ “וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ”; וְרַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: זֶה בְּגוּפוֹ1987 וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ. רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר: זֶה נִתָּן לַהֲשָׁבוֹן1988 וְזֶה לֹא נִתָּן לַהֲשָׁבוֹן (שם).

קפז שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: אַל יְסַרְהֵב1989 אָדָם בַּחֲבֵרוֹ לִסְעוֹד אֶצְלוֹ וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁאֵינוֹ סוֹעֵד, וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ בְּתִקְרֹבֶת1990 וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל, וְלֹא יִפְתַּח לוֹ חָבִיּוֹת הַמְּכוּרוֹת לְחֶנְוָנִי1991 אֶלָּא אִם־כֵּן הוֹדִיעוֹ1992. וְלֹא יֹאמַר לוֹ: סוּךְ שֶׁמֶן1993 מִפַּךְ רֵיקָן; וְאִם בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ1994 – מֻתָּר (חול' צד.).

קפח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לֹא יִמְכֹּר אָדָם לַחֲבֵרוֹ סַנְדָּל שֶׁל מֵתָה1995 בִּכְלָל שֶׁל חַיָּה שְׁחוּטָה, מִפְּנֵי שְׁנֵי דְבָרִים: אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁמַּתְעֵהוּ, וְאֶחָד, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, וְלֹא יְשַׁגֵּר אָדָם לַחֲבֵרוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן וְשֶׁמֶן צָף עַל פִּיהָ. וּמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁשִּׁגֵּר לַחֲבֵרוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן וְשֶׁמֶן צָף עַל פִּיהָ1996, וְהָלַךְ וְזִמֵּן עָלֶיהָ אוֹרְחִים, וְנִכְנַס וּמְצָאָהּ שֶׁהִיא שֶׁל יַיִן וְחָנַק אֶת־עַצְמוֹ1997 (שם).

קפט מַר זוּטְרָא בְּנוֹ שֶׁל רַב נַחֲמָן הָיָה מְהַלֵּךְ מִסִּירְכָא לְבֵי מְחוֹזָא, וְרָבָא וְרַב סָפְרָא הָיוּ מְהַלְּכִים לְסִירְכָא. פָּגְעוּ זֶה בָזֶה. כְּסָבוּר מַר זוּטְרָא שֶׁלִּקְרָאתוֹ הֵם יוֹצְאִים. אָמַר לָהֶם: מַה לָּהֶם לַחֲכָמִים שֶׁטָרְחוּ לֵילֵךְ כָּל כָּךְ? אָמַר לוֹ רַב סָפְרָא: אָנוּ לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים שֶׁבָּא מָר, אִלּוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים הָיִינוּ טוֹרְחִים יוֹתֵר. אָמַר רָבָא לְרַב סָפְרָא: מִפְּנֵי מָה אָמַרְתָּ לוֹ כָךְ וְהֶחֱלַשְׁתָּ דַעְתּוֹ? אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי הָיִינוּ מַטְעִים אוֹתוֹ. הוּא הוּא שֶׁהָיָה מַטְעֶה אֶת־עַצְמוֹ (שם:).


ח. הֲשָׁבַת־אֲבֵדָה

קצ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בָּרִאשׁוֹנָה כָּל־מִי שֶׁמָּצָא אֲבֵדָה הָיָה מַכְרִיז עָלֶיהָ1998 שְׁלשָׁה רְגָלִים1999 וְאַחַר רֶגֶל אַחֲרוֹן שִׁבְעַת יָמִים, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ שְׁלשָׁה2000 וְיַחֲזֹר שְׁלשָׁה וְיַכְרִיז יוֹם אֶחָד. מִשֶּׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, הִתְקִינוּ שֶׁיְהוּ מַכְרִיזִין בְּבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת. וּמִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִים הִתְקִינוּ שֶׁיְהוּ מוֹדִיעִין לִשְׁכֵנָיו וְלִמְיֻדָּעָיו – וְדַיּוֹ2001.

מַהוּ “מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִים”? – שֶׁאָמְרוּ: אֲבֵדָה לַמֶּלֶךְ.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֶבֶן־טֹעַן הָיְתָה בִירוּשָׁלָיִם, כָּל־מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה נִפְנָה לְשָׁם, וְכָל מִי שֶׁמּוֹצֵא אֲבֵדָה נִפְנָה לְשָׁם. זֶה עוֹמֵד וּמַכְרִיז וְזֶה עוֹמֵד וְנוֹתֵן סִמָּנִים וְנוֹטְלָהּ (ב"מ כח:).

קצא מָצָא סְפָרִים קוֹרֵא בָהֶם אֶחָד לִשִׁלשִׁים יוֹם, וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת גּוֹלְלָם2002, אֲבָל לֹא יִלְמַד בָּהֶם בַּתְּחִלָּה2003 וְלֹא יִקְרָא אַחֵר עִמּוֹ. מָצָא כְסוּת מְנַעֲרָהּ2004 אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם וְשׁוֹטְחָהּ לְצָרְכָּהּ2005, אֲבָל לֹא לִכְבוֹדוֹ2006. כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי־נְחשֶׁת מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְצָרְכָּם2007, אֲבָל לֹא לְשַׁחֲקָם2008. כְּלֵי־זָהָב וּכְלֵי־זְכוּכִית לֹא יִגַּע בָּהֶם2009 עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. מָצָא שַׂק אוֹ קֻפָּה וְכָל־דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִטּוֹל2010 – הֲרֵי זֶה לֹא יִטּוֹל (שם כט:).

קצב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמּוֹצֵא כְלֵי־עֵץ מִשְׁתַּמֵּשׁ בֶּהם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִרְקָבוּ; כְּלֵי־נְחשֶׁת מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּחַמִּין אֲבָל לֹא עַל־יְדֵי הָאוּר2011, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁחִיקָם; כְּלֵי־כֶסֶף מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּצוֹנֵן, אֲבָל לֹא בְחַמִּין, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁחִירָם; מַגְרֵפוֹת2012 וְקַרְדֻּמּוֹת מִשְתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּרַךְ2013, אֲבָל לֹא בְקָשֶׁה, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתָם2014; כְּלֵי־זָהָב וּכְלֵי־זְכוּכִית לֹא יִגַּע בָּהֶם עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ; וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בַאֲבֵדָה כָּךְ אָמְרוּ בְּפִקָּדוֹן2015 (שם ל.).

קצג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְהִתְעַלַּמְתָּ”2016 – פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם וּפְעָמִים שֶׁאִי אַתָּה מִתְעַלֵּם; הָא כֵיצַד? הָיָה כֹהֵן וְהוּא בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת2017, אוֹ שֶׁהָיָה זָקֵן וְאֵינָהּ לְפִי כְבוֹדוֹ2018, אוֹ שֶׁהָיְתָה מְלָאכָה שֶׁלּוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ2019 – לְכָךְ נֶאֱמַר “וְהִתְעַלַּמְתָּ” (שם).

קצד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: עָנִי הַמַּחֲזִיר אֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַכְרִיז עָלָיו בְּכָל־יוֹם (עפ"י פסח' קיג.).

––––––––

קצה אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מֻקְדּוֹן הָלַךְ אֵצֶל מֶלֶךְ קַצְיָא. הֶרְאָהוּ הַרְבֵּה כֶסֶף וְזָהָב. אָמַר: לֹא לִרְאוֹת כַּסְפְּכֶם וּזְהַבְכֶם בָּאתִי, אֶלָּא לִרְאוֹת מִנְהֲגֵיכֶם וְדִינֵיכֶם. עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בָּאוּ שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם לָדִין לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אֶחָד אָמַר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, חֻרְבָּה לָקַחְתִּי מֵאָדָם זֶה וּגְרַפְתִּיהָ2020 וְנִמְצָא מַטְמוֹן בְּתוֹכָהּ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: טוֹל מַטְמוֹן שֶׁלָּךְ; חֻרְבָּה לָקַחְתִּי, מַטְמוֹן לֹא לָקָחְתִּי; וְאֶחָד אָמַר: מָה אַתָּה מִתְיָרֵא מֵעֹנֶשׁ גָּזֵל – אַף אֲנִי כָךְ; הַחֻרְבָּה וְכָל־מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מָכַרְתִּי לָךְ – מִתְּהוֹם אֶרֶץ עַד רוּם רָקִיעַ. קָרָא הַמֶּלֶךְ לְאֶחָד מֵהֶם וְאָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ בֵּן? אָמַר לוֹ: הֵן. קָרָא לַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ בַּת? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: יֵלְכוּ וְיִנָּשְׂאוּ זֶה לָזֶה וִיהֵא הַמַּטְמוֹן לִשְׁנֵיהֶם. הִתְחִיל אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס תָּמֵהַּ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: וְלֹא יָפֶה דַנְתִּי? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אִלּוּ בָא לְפָנֶיךָ דִּין זֶה בִּמְדִינַתְכֶם מֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה בוֹ? אָמַר לוֹ: הָיִיתִי חוֹתֵךְ רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה וְרֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה וְהַמַּטְמוֹן יֵרֵד לְבֵית־הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: וְחַמָּה מֵאִירָה לָכֶם? אָמַר לוֹ: הֵן. – וּגְשָׁמִים יוֹרְדִים עֲלֵיכֶם? – הֵן. שֶׁמָּא יֵשׁ בִּמְדִינַתְכֶם בְּהֵמָה דַקָּה? – הֵן. אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחוֹ2021 שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ! בִּזְכוּת בְּהֵמָה דַקָּה הַחַמָּה מֵאִירָה לָכֶם וְהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים עֲלֵיכֶם (ירוש' ב“מ פ”ב, ה"ה; תנח' אמור).

קצו שִׁמְעוֹן בֵּן שֶׁטַח הָיָה סוֹחֵר בְּפִשְׁתָּן, אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, הַנַּח מִזֶּה וְאָנוּ לוֹקְחִים לְךָ חֲמוֹר וְלֹא תְהֵא מִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה. הָלְכוּ וְלָקְחוּ לוֹ חֲמוֹר מִיִּשְׁמְעֵאלִי. הָיְתָה מַרְגָּלִית תְּלוּיָה בוֹ. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: מֵעַכְשָׁו שׁוּב אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ. אָמַר לָהֶם: לָמָּה? אָמְרוּ לוֹ: לָקַחְנוּ לְךָ חֲמוֹר מִיִּשְׁמְעֵאלִי וּתְלוּיָה בוֹ מַרְגָּלִית. אָמַר לָהֶם: וְיָדַע בָּהּ בְּעָלֶיהָ? אָמְרוּ לוֹ: לָאו. אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְהַחֲזִירוּהָ לוֹ.

הֵשִׁיבוּ לִפְנֵי רַבִּי: אֲפִלּוּ לְדִבְרֵי מִי שֶׁאָמַר: גְּזֵלוֹ שֶׁל נָכְרִי אָסוּר – הֲרֵי הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֲבֵדָתוֹ מֻתָּרֶת!

– מָה אַתֶּם סְבוּרִים, שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח בַּרְבָּרִי2022 הָיָה? מְבַקֵּשׁ הָיָה שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח לִשְׁמוֹעַ “בָּרוּךְ אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים” מִשְּׂכַר כָּל־הָעוֹלָם הַזֶּה2023 (ירוש' ב“מ פ”ב, ה"ה).

קצז רַ' שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסְרָטֵי עָלָה לְרוֹמִי. אָבְדוּ לַמַּלְכָּה תַּכְשִׁיטֶיהָ וּמְצָאָם. הוֹצִיאָה כְרוּז בַּמְּדִינָה: מִי שֶׁיַּחֲזִיר תּוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם יִטּוֹל כָּךְ וָכָךְ, לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם – יַתִּיזוּ אֶת רֹאשׁוֹ, לֹא הֶחֱזִירָם תּוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם. לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם הֶחֱזִירָם. אָמְרָה לוֹ: לֹא הָיִיתָ בַּמְּדִינָה? אָמַר לָהּ: הֵן. אָמְרָה לוֹ: וְלֹא שָׁמַעְתָּ קוֹל הַכָּרוֹז? אָמַר לָהּ: הֵן. אָמְרָה לוֹ: וְלָמָּה לֹא הֶחֱזַרְתָּ תּוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם? אָמַר לָהּ: שֶׁלֹּא תֹאמְרִי בִּשְׁבִיל מוֹרָא שֶׁלָּךְ עָשִׂיתִי, אֶלָּא בִּשְבִיל מוֹרָא שָׁמָיִם. אָמְרָה לוֹ: בָּרוּךְ אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים! (שם).

קצח מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁעָבַר עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא וְהִנִּיחַ שָׁם תַּרְנְגוֹלוֹת, וּמְצָאָתַן אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא וְאָמַר לָהּ: אַל תֹּאְכִלי מִבֵּיצֵיהֶן. וְהִרְבּוּ בֵיצִים וְתַרְנְגוֹלִין וְהָיוּ מְצַעֲרִים אוֹתָם, וּמְכָרָם וְקָנָה בִדְמֵיהֶם עִזִּים. פַּעַם אַחַת עָבַר אוֹתוֹ אָדָם שֶׁאָבְדוּ מִמֶּנּוּ הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: בְּכָאן הִנַּחְתִּי הַתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁלִּי. שָמַע רַ' חֲנִינָא, אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ בָהֶן סִמָּן? אָמַר לוֹ: הֵן. נָתַן לוֹ סִמָּן וְנָטַל אֶת הָעִזִּים (תענ' כה.).

קצט מַעֲשֶׂה בְּרַ' פִּינְחָס בֶּן יָאִיר שֶׁהָיָה דָר בְּעִיר אַחַת בְּדָרוֹם, וּבָאוּ לְשָׁם שְׁנֵי עֲנִיִּים לְהִתְפַּרְנֵס; וְהָיוּ בְיָדָם סָאתַיִם שְׂעוֹרִים וְהִפְקִידוּ אֶצְלוֹ – וְשָׁכְחוּ אוֹתָן וְהָלְכוּ לָהֶם. וְהָיָה רַ' פִּינְחָס בֶּן יָאִיר זוֹרֵעַ אוֹתָן בְּכָל־שָׁנָה וְקוֹצְרָן וְכוֹנְסָן לַגֹּרֶן. אַחַר שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוּ הָעֲנִיִּים וְתָבְעוּ שְׂעוֹרֵיהֶם. הִכִּירָם רַ' פִּינְחָס בֶּן יָאִיר. אָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ גְמַלִּים וַחֲמוֹרִים וּבוֹאוּ וּטְלוּ אוֹצְרוֹתֵיכֶם (דב“ר ג; ירוש' דמאי פ”א, ה"ג).

ר מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד, שֶׁאָבְדָה מַטְרוֹנָה2024 אַחַת קֻפְסָא2025 מְלֵאהָ דֵּינָרִין, וּמְצָאָהּ אוֹתוֹ חָסִיד וְהוֹלִיכָהּ לְבֵיתָהּ. כֵּוָן שֶׁהֱבִיאָהּ אָמְרוּ לָהּ2026: אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, לְפִיכָךְ הֲבִיאָהּ לָךְ. אָמְרָה לָהֶם: הַקֻּפְסָא כֻלָּהּ שֶׁל זָהָב מִבַּחוּץ, וְאַתֶּם אוֹמְרִים: אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ! אָּמְרָה לוֹ: תְּהֵא אֻמָּתְךָ מְסוּרָה לָךְ2027. אָמְרוּ לָהּ: הוּא מַחֲזִיר אֲבֵדָתֵךְ וְאַתְּ מְקָלֶּלֶת אוֹתוֹ! אָמְרָה לָהֶם: אִלּוּ הָיָה עוֹד אֶחָד בְּאֻמָּתוֹ כְּמוֹתוֹ, אָנוּ לֹא הָיִינוּ בָעוֹלָם (שו“ט יב; ילק”ש שם).


ט. פּוֹעֲלִים וַעֲבָדִים

רא שָׁנִינוּ: “לֹא־תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן… בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ… וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ20282029 – מִפְּנֵי מָה עָלָה זֶה בְּכֶבֶשׁ2030 וְנִתְלָה בְאִילָן2031 וּמָסַר אֶת־עַצְמוֹ לְמִיתָה – לֹא עַל שְׂכָרוֹ? דָּבָר אַחֵר: “וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ” – כָּל־הַכּוֹבֵשׁ2032 שְׂכַר שָׂכִיר כְּאִלּוּ נוֹטֵל נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ (ב"מ קיב).

רב “לֹא־תַעֲשֹׁק שָׂכִיר” – וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר “לֹא־תַעֲשֹׁק אֶת־רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל”2033? מְלַמֵּד שֶׁכָּל־הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה לָאוִין וַעֲשֵׂה: מִשּׁוּם בַּל תַּעֲשׁוֹק, בַּל תִּגְזוֹל, וּבַל תָּלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר, וּמִשּׁוּם “בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ”, וּמִשּׁוּם “וְלֹא־תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ”2034 (ספרי תצא).

רג “בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ… וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ” – כְּגוֹן זֶה שֶׁהָיה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר אַחֲרָיו. מָכְרוּ לוֹ אֲלֻמָּה אַחַת וּנְתָנָהּ עַל כְּתֵפוֹ. הָיָה הַחֲמוֹר בָּא בַדֶּרֶךְ אַחֲרֵי הָאֲלֻמָּה וּמְקַוֶּה לְאָכְלָהּ. מֶה עָשָׂה לוֹ אֲדוֹנָיו? בָּא וְהֶעֱמִידוֹ בַבַּיִת וְקָשַׁר אֶת־הָאֲלֻמָּה לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. אָמְרוּ לוֹ: רָשָׁע, כָּל־הַדֶּרֶךְ הוּא רָץ בִּשְׁבִילָהּ וְלֹא נְתַתָּהּ לְפָנָיו! כָּךְ שָׂכִיר עָמֵל וּמִצְטָעֵר כָּל־הַיּוֹם, מְקַוֶּה לִשְׂכָרוֹ, וּמוֹצִיאוֹ רֵיקָם! (שמ"ר לא; תנח' משפטים).

רד מַעֲשֶׂה בְּרַ' יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא, שֶׁאָמַר לִבְנוֹ: צֵא וּשְׁכֹר לָנוּ פּוֹעֲלִים. הָלַךְ וּפָסַק2035 לָהֶם מְזוֹנוֹת. וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל אָבִיו אָמַר לוֹ: בְּנִי, אֲפִלּוּ אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כִּסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ לֹא יָצָאתָ יְדֵי־חוֹבָתְךָ עִמָּהֶם2036, שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב2037, אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בִמְלָאכָה, צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם: עַל מְנָת שֶׁאֵין לָכֶם עָלַי אֶלָּא פַת וְקִטְנִית בִּלְבָד (ב"מ פג.).

רה פַּעַם אַחַת שָׂכַר רַ' יוֹסֵי מִן יוֹקְרַת2038 פּוֹעֲלִים לַשָּׂדֶה. שָׁהָה וְלֹא הֵבִיא לָהֶם פַּת. אָמְרוּ לִבְנוֹ: רְעֵבִים אָנוּ! הָיוּ יוֹשְׁבִים תַּחַת הַתְּאֵנָה. אָמָר: תְּאֵנָה, תְּאֵנָה! הוֹצִיאִי פֵרוֹתַיִךְ וְיֹאכְלוּ פוֹעֲלֵי אַבָּא. הוֹצִיאָה וְאָכָלוּ. בֵּינָתַיִם בָּא אַבָּא. אָמַר לָהֶם: לֹא יְהֵא בִּלְבַבְכֶם עָלָי2039: לֹא שָׁהִיתִי עַד עַכְשָׁו אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁטָּרוּד הָיִיתִי בִּדְבַר־מִצְוָה. אָמְרוּ: יַשְׂבִּיעֲךָ הַמָּקוֹם כְּשֵׁם שֶׁהִשְׂבִּיעָנוּ בְּנֶךָ! אָמַר לָהֶם: מֵהֵיכָן? אָמְרוּ: כָּךְ וָכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה (תענ' כד.).

רו רַבָּה בַּר בַּר־חָנָה שָׁבְרוּ לוֹ כַּתָּפִים2040 חָבִית שֶׁל יָיִן. נָטַל בִּגְדֵיהֶם. בָּאוּ וְאָמְרוּ לְרַב. אָמַר לוֹ: הַחֲזֵר לָהֶם בִּגְדֵיהֶם. אָמַר לוֹ: הַדִּין כָּךְ? אָמַר לוֹ: הֵן – “לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים20412042. הֶחֱזִיר לָהֶם בִּגְדֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ: עֲנִיִּים אָנוּ, וְטָרַחְנוּ כָל־הַיּוֹם, וּרְעֵבִים אָנוּ, וְאֵין לָנוּ כְלוּם. אָמַר לוֹ רַב: לֵךְ וְתֵן לָהֶם שְׂכָרָם. אָמַר לוֹ: הַדִּין כָּךְ? אָמַר לוֹ: הֵן “וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר”2043 (ב"מ פג.).

––––––––

רז “כִּי־עֲבָדַי הֵם”2044 – שְׁטָרִי קָדַם עֲלֵיהֶם רִאשׁוֹן2045: “אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם”2046 – עַל תְּנַאי, שֶׁ“לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עֶבֶד”2047 (ספרא בהר).

רח “וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת־אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ” וגו'2048 – רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הָיָה דוֹרֵשׁ אֶת־הַמִּקְרָא הַזֶּה כְּמִין חֹמֶר2049: מַה־נִּשְׁתַּנָּה אֹזֶן מִכָּל אֵבָרִים שֶׁבַּגּוּף? אָמַר הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא: אֹזֶן שֶׁשָּׁמְעָה קוֹלִי עַל הַר סִינַי בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי: “כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם”2050, וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים, וְהָלַךְ זֶה וְקָנָה אָדוֹן לְעַצְמוֹ – יֵרָצַע בָּהּ.

“וְהִגִּישׁוֹ אֶל־הַדֶּלֶת אוֹ אֶל־הַמְּזוּזָה”2051 – רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ אֶת־הַמִּקְרָא כְּמִין חֹמֶר: מַה נִּשְׁתַּנּוּ דֶלֶת וּמְזוּזָה מִכָּל־כֵּלִים שֶׁבַּבָּיִת? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: דֶּלֶת וּמְזוּזָה שֶׁהָיוּ עֵדִים בְּמִצְרַיִם בְּשָׁעָה שֶׁפָּסַחְתִּי עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וְאָמַרְתִּי: “כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים”2052, וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים, וְהוֹצֵאתִים מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, וְהָלַךְ זֶה וְקָנָה אָדוֹן לְעַצְמוֹ – יֵרָצַע בִּפְנֵיהֶן (קיד' כב:; ע"י).

רט אָמַר רַ' יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי: מַה טַּעַם עֶבֶד יוֹצֵא בְּשֵׁן וָעָיִן? מִשּׁוּם “וַיַּרְא… וַיַּגֵּד20532054 (ב"ר לו).

רי “וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר־לָךְ”2055 – “אָחִיךָ”, שֶׁתִּנְהַג בּוֹ בְּאַחֲוָה2056; יָכוֹל אַף הוּא יִנְהַג בְּעַצְמוֹ בְּאַחֲוָה, תַּלְמוּד־לוֹמַר “עָבֶד”2057. הָא כֵיצַד? אַתָּה [הֱוֵי] נוֹהֵג בּוֹ בְּאַחֲוָה, וְהוּא נוֹהֵג בְּעַצְמוֹ בְּעַבְדוּת.

“לֹא־תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עֶבֶד20582059 – שֶׁלֹּא יִטּוֹל לְפָנֶיךָ כֵּלִים לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְלֹא יִנְעֹל לְךָ אֶת־מִנְעָלֶיךָ (ספרא בהר).

ריא “לֹא־תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ”2060 – שֶׁלֹּא תֹאמַר לוֹ: “הָחֵם אֶת־הַכּוֹס הַזֶּה” – וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ2061; “הַצְנֵן לִי אֶת־הַכּוֹס”2062 – וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ; “עֲדוֹר תַּחַת הַגֶּפֶן עַד שֶׁאָבוֹא” – [וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ]. שֶׁמָּא תֹאמַר: “לְצֹרֶךְ עַצְמִי אֲנִי עוֹשֶׂה”, – הֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לַלֵּב, וְכָל־דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ: “וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ”2063 (שם).

ריב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “כִּי־טוֹב לוֹ עִמָּךְ”2064 – “עִמָּךְ” בְּמַאֲכָל, “עִמָּךְ” בְּמִשְׁתֶּה, שֶׁלֹּא תְהֵא אַתָּה אוֹכֵל פַּת נְקִיָּה וְהוּא אוֹכֵל פַּת קִיבָר2065, אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ, אַתָּה יָשֵׁן עַל־גַּבֵּי מוֹכִין2066 וְהוּא יָשֵׁן עַל־גַּבֵּי תֶבֶן. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל־הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ (קיד' כב.).

ריג “יַעֲבֹד עִמָּךְ”2067 – שֶׁלֹּא תִמְסֹר אֻמָּנוּתוֹ לְאַחֵר2068, שֶׁאִם הָיָה בַלָּן2069 לְרַבִּים, סַפָּר2070 לְרַבִּים, נַחְתּוֹם2071 לְרַבִּים, לֹא יַעֲשֶׂה2072. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם הָיְתָה אֻמָּנוּתוֹ לְפָנִים מִכָּאן2073 – יַעֲשֶׂה, אֲבָל רַבּוֹ לֹא יְלַמְּדֶנּוּ בַתְּחִלָּה; אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: מְסַפֵּר לוֹ2074 אֶת־שְׂעָרוֹ וּמְכַבֵּס לוֹ אֶת־כְּסוּתוֹ וְאוֹפֶה לוֹ אֶת־עִסָּתוֹ.

“וְיָצָא מֵעִמָּךְ20752076 – שֶׁלֹּא תְהֵא אַתָּה בִּכְפָר וְהוּא בְכָרָךְ, אַתָּה בְכָרָךְ וְהוּא בִכְפָר (ספרא בהר).

ריד אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הָיְתָה מְרִיבָה עִם שִׁפְחָתָהּ וְהִכְחִישָׁהּ לְפָנֶיהָ2077. אָמְרָה לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מַכְחִישֵׁנִי לִפְנֵי שִׁפְחָתִי? אָמַר לָהּ: וְלֹא כָךְ אָמַר אִיּוֹב: “אִם־אֶמְאַס מִשְׁפַּט עַבְדִּי וַאֲמָתִי בְּרִיבָם עִמָּדִי”2078 (ב"ר מח).

רטו מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן־חוֹרִין2079 – עוֹבֵד אֶת רַבּוֹ יוֹם אֶחָד וְאֶת־עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד, דִּבְרֵי בֵית־הִלֵּל. בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תִּקַּנְתֶּם אֶת־רַבּוֹ2080, אֶת־עַצְמוֹ לֹא תִקַּנְתֶּם: לִשָּׂא שִׁפְחָה אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ בֶן־חוֹרִין2081; לִשָּׂא בַת־חוֹרִין אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁעֲדַיִן חֶצְיוֹ עָבֶד; יִבָּטֵל2082? וַהֲלֹא לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לְפִרְיָה־וְרִבְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא־תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ”2083; אֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם כּוֹפִין אֶת־רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן־חוֹרִין וְכוֹתֵב שְׁטָר2084 עַל חֲצִי דָמָיו. וְחָזְרוּ בֵית־הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית־שַׁמָּאי (פס' פח.:; ב"ב יג.).

רטז מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁסִּמֵּא אֶת־עֵין טֶבִי עַבְדּוֹ2085, וְהָיָה שָׂמֵחַ2086 שִׂמְחָה גְדוֹלָה. מְצָאוֹ לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ: אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁטֶּבִי עַבְדִּי יָצָא לְחֵרוּת. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ שֶׁסִּמֵּיתִי אֶת עֵינוֹ (ב"ק עד:).

ריז רַבִּי יָצָא מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ, נִתְעַטֵּף בִּבְגָדִים וְיָשַׁב וְעָסַק בְּצָרְכֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת. מָזַג לוֹ עַבְדּוֹ כּוֹס, וּמִתּוֹךְ שֶׁעָסַק בְּצָרְכֵי הַבְּרִיּוֹת לֹא נִפְנָה2087 לְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ. נִתְנַמְנֵם הָעֶבֶד וְיָשֵׁן לוֹ. הָפַךְ רַבִּי פָנָיו וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ וְאָמַר: יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: “מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד… וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן”2088 – כְּגוֹן אָנוּ, שֶׁעוֹסְקִים אָנוּ בְּצָרְכֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, אַף לִישׁוֹן אֵין מַנִּיחִין לָנוּ (קה"ר ה).

ריח דַּיּוֹ לְעֶבֶד שֶׁיְהֵא כְרַבּוֹ (בר' נח:).

ריט מַה שֶׁקָּנָה עֶבֶד – קָנָה רַבּוֹ (פס' פח:).

רכ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹצֵא וְנִכְנָס לְאַכְסַנְיָא2089, וְעָשָׂה סְחוֹרָה, וְהָיוּ עֲבָדָיו יוֹצְאִים עִמּוֹ. וְהָיָה לוֹ בֵן יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְיָגֵעַ בַּתּוֹרָה. הָאָב, שֶׁהָיָה בְאַכְסַנְיָא, הִגִּיעָה עוֹנָתוֹ2090 לָמוּת. אָמַר: מָה אֶעֱשֶׂה? אִם אֶכְתֹּב כָּל־נְכָסַי לִבְנִי אֵינוֹ עָתִיד לֵהָנוֹת מֵהֶם, וְהָעֶבֶד הַזֶּה יִטּוֹל אֶת־הַכֹּל וְיִבְרָח. מֶה־עָשָׂה? קָרָא לְעַבְדּוֹ, אָמַר לוֹ: לֵךְ קְרָא לִי אֶת־הַלַּבְלָר2091. אָמַר לוֹ: כְּתֹב דִּיַּתֵּיקֵי2092, שֶׁיְהֵא בוֹחֵר לוֹ בְּנִי חֵפֶץ אֶחָד מִמַּה שֶּׁנַּפְשׁוֹ מְבַקֶּשֶׁת, וְהַשְּׁאָר יְהֵא שֶׁלָּךְ. נִכְתְּבָה הַדִּיַּתֵיקֵי. עָמַד הָעֶבֶד וּכְרָכָהּ וְהֱבִיאָהּ2093 לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע הַבֵּן שֶׁמֵּת אָבִיו נִתְאַבֵּל עָלָיו. אַחַר שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי הָאֵבֶל אָמַר לָעֶבֶד: הֵיכָן הוּא מָמוֹנוֹ שֶׁל אָבִי? אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ כְּלוּם, הַכֹּל כָּתַב לִי; וְכָתַב לָךְ, שֶׁתְּהֵא בוֹחֵר חֵפֶץ אֶחָד מִמַּה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ – אֵין לְךָ אֶלָּא הוּאּ. אָמַר לוֹ: נִכָּנֵס מָחָר לְדִין. הָלַךְ אוֹתוֹ נַעַר אֵצֶל רַבּוֹ, אָמַר לוֹ: בְּצָרָה גְדוֹלָה אֲנִי. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: כָּתַב אָבִי כָּל־מָמוֹנוֹ לְעַבְדּוֹ וְלֹא כָתַב לִי כְּלוּם, אֶלָּא חֵפֶץ אֶחָד מַה שֶׁאֶבְחָר; אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת. אָמַר לוֹ רַבּוֹ: טוֹבָה גְדוֹלָה עָשָׂה לְךָ אָבִיךָ. פִּקֵּחַ הָיָה, וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעָשָׂה. לְמָחָר אַתֶּם נִכְנָסִים לְדִין וְהַדִּיַּתֵּיקֵי נִקְרֵאת, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ, וְתִבְרֹר דְבַר־מָה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ – תֵּן יָדְךָ עַל הָעֶבֶד וֶאֱמֹר: “זֶה אֲנִי מְבַקֵּשׁ”, וְנִמְצָא הוּא וְכָל־מָמוֹנוֹ שֶׁלָּךְ. וְכֵן עָשָׂה הַבֵּן (ילק"ש קהלת ב).

רכא מַעֲשֶׂה בְעֶבֶד זָקֵן שֶׁהָלַךְ וְצָבַע רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ, בָּא לִפְנֵי רָבָא וְאָמַר לוֹ: לְקָחֵנִי2094. אָמַר לוֹ: “וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי־בֵיתֶךָ”2095. בָּא [הָעֶבֶד] לִפְנֵי רַב פַּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל – וּלְקָחוֹ. פַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ: הַשְׁקֵנִי מָיִם. הָלַךְ וְהִלְבִּין2096 רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ וְאָמַר לוֹ: רְאֵה שֶׁזָּקֵן אֲנִי מֵאָבִיךָ2097. קָרָא רַב פַּפָּא בַר שְׁמוּאֵל עַל עַצְמוֹ: “צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא אַחֵר2098 תַּחְתָּיו20992100 (ב"מ ס:).

רכב עֲשָׂרָה קַבִּים שֵׁנָה יָרְדוּ לָעוֹלָם2101 – תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים2102 וְאֶחָד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (קיד' מט:).

רכג אָמַר רַב נַחֲמָן: עַבְדָּא נְהוּם כְּרֵסֵיהּ לָא שָׁוֵי (הָעֶבֶד אֵינוֹ שֹׁוֶה לֶחֶם כְּרֵסוֹ). אָמַר רָבָא בַּר רַב יוֹסֵף: לֹא אָמַר רַב נַחֲמָן אֶלָּא כְּגוֹן דָּרוֹ עַבְדּוֹ, שֶׁמְּרַקֵּד בְּבָתֵּי־יָיִן (ב"ק צז.).

רכד לֵית הֵימָנוּתָא בְּעַבְדֵי (אֵין אֱמוּנָה בַּעֲבָדִים) (ב"מ פו:).

רכה מַרְבֶּה עֲבָדִים – מַרְבֶּה גָזֵל; מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת – מַרְבֶּה זִמָּה (אב' ב').

רכו עַבְדָּא בְּהֶפְקֵרָא2103 נִיחָא לֵיהּ (עֶבֶד – בְּהֶפְקֵרוּת נוֹחַ לוֹ (גיט' יג.).

רכז עַבְדֵי בִישֵׁי, בָּתַר דְּעָבְדִין מִתְמַלְּכִין2104 (עֲבָדִים רָעִים, לְאַחַר שֶׁעוֹשִׂים נִמְלָכִים) (ב"ב ד.).

רכח רֹב עֲבָדִים גֵּאִים; רֹב בְּנֵי אָבוֹת בַּיְשָׁנִים (ירוש' קיד' פ“ד, הי”א).

רכט הַקּוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ עֶבֶד יְהֵא בְנִדּוּי2105 (קיד' כח.).

רל עַבְדּוֹ שֶׁל חָבֵר2106 הֲרֵי הוּא כְּחָבֵר (ע"ז לט.).

רלא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֵין עוֹמְדִין עֲלֵיהֶם בְּשׁוּרָה2107 וְאֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת־אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי־אֲבֵלִים. מַעֲשֶׂה וּמֵתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר, נִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְנַחֲמוֹ. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם עָלָה לַעֲלִיָּה וְעָלוּ אַחֲרָיו, נִכְנַס לְאֶנְפִּילוֹן2108 – נִכְנְסוּ אַחֲרָיו, נִכְנַס לִטְרַקְלִין2109 – נִכְנְסוּ אַחֲרָיו. אָמַר לָהֶם: כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁאַתֶּם נִכְוִים בְּפוֹשְׁרִים2110, עַכְשָׁו אִי אַתֶּם נִכְוִים אֲפִלּוּ בְּחַמֵּי־חַמִּין; לֹא כָךְ שָׁנִיתִי לָכֶם: עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֵין עוֹמְדִין עֲלֵיהֶם בְּשׁוּרָה וְאֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת־אֲבֵלִים וְלֹא תַנְחוּמֵי־אֲבֵלִים, אֶלָּא מָה אוֹמְרִין עֲלֵיהֶם – כְּשֵׁם שְׁאוֹמְרִין לוֹ לְאָדָם עַל שׁוֹרוֹ וְעַל חֲמוֹרוֹ שֶׁמֵּתוּ: “הַמָּקוֹם יְמַלֵּא לְךָ חֶסְרוֹנְךָ”, כָּךְ אוֹמְרִין לוֹ עַל עַבְדּוֹ וְעַל שִׁפְחָתוֹ: “הַמָּקוֹם יְמַלֵּא לְךָ חֶסְרוֹנְךָ”.

שָׁנִינוּ, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֵין מַסְפִּידִין אוֹתָם. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם עֶבֶד כָּשֵׁר הוּא אוֹמְרִין עָלָיו: הוֹי אִישׁ טוֹב וְנֶאֱמָן וְנֶהֱנֶה מִיגִעוֹ! אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, מַה הִנַּחְתָּ לִכְשֵׁרִים2111?

כְּשֶׁמֵּת טֶבִי עַבְדּוֹ [שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל] קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִים. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִים עַל הָעֲבָדִים? אָמַר לָהֶם: אֵין טֶבִי עַבְדִּי כִּשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים, כָּשֵׁר הָיָה (בר' טז:).


י. רַחֲמִים עַל הַבְּרִיּוֹת

רלב "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ2112 2113 – אָמַר אַבָּא־שָׁאוּל: “וְאַנְוֵהוּ” – הֱוֵי דוֹמֶה לוֹ: מַה הוּא חַנּוּן וְרַחוּם אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן וְרַחוּם (שבת קלג:).

רלג שָׁנִינוּ, רַ' גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי אוֹמֵר: “וְנָתַן־לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ21142115 – כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמָיִם, וְכָל־שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת – אֵין מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמָיִם (שם קנא:).

רלד הִתְמַלְּאוּ רַחֲמִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְמַלֵּא עֲלֵיכֶם רַחֲמִים (ב"ר לג).

רלה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הָיָה אוֹמֵר: בַּעֲוֹן שְׁלשָׁה דְבָרִים בַּעֲלֵי־בָתִּים נִמְסָרִים לְמַלְכוּת: עַל שֶׁהֵם מַלְוִים בְּרִבִּית, וְעַל שֶׁכּוֹבְשִׁים שְׁטָרוֹת פְּרוּעִים, וְעַל שֶׁפּוֹסְקִים צְדָקָה בְּרַבִּים וְאֵינָם נוֹתְנִים, וְעַל שֶׁפּוֹרְקִין עֹל מֵעֲלֵיהֶם וְנוֹתְנִין הָעֹל וְהַמַּס עַל הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים הָאֻמְלָלִים, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: “אָרוּר אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה־הַזֹּאת”2116 – אֵלּוּ בַּעֲלֵי־בָתִּים (אדר“נ נו”ב לא).

רלו אָמַר רַב נָתָן בַּר אַבָּא אָמַר רַב: עֲשִׁירֵי בָבֶל יוֹרְדֵי גֵיהִנֹּם הֵם. שֶׁכֵּן שַׁבְּתַאי בֶּן מְרֵינוֹס נִזְדַּמֵּן לְבָבֶל, בִּקֵּשׁ מֵהֶם מָמוֹן לִסְחוֹרָה וְלֹא נָתְנוּ לוֹ, מְזוֹנוֹת – וְלֹא נָתְנוּ לוֹ. אָמַר: הַלָּלוּ מִבְּנֵי־בְנֵיהֶם שֶׁל עֵרֶב־רַב הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָתַן־לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְבַּע לַאֲבֹתֶיךָ2117 – כָּל־הַמְרַחֵם עַל־הַבְּרִיּוֹת, בְּיָדוּעַ2118 שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְכָל־מִי שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל־הַבְּרִיוֹת – בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ (ביצה לב:).

רלז “וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה”2119 – אַבָּא־תַחְנָה הֶחָסִיד נִכְנַס לְעִירוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה וַחֲבִילָתוֹ מֻנַּחַת לוֹ עַל כְּתֵפוֹ, וּמָצָא מֻכֵּה־שְׁחִין אֶחָד מוּטָל בְּפָרָשַׁת־דְּרָכִים. אָמַר לוֹ: רַבִּי, עֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְהַכְנִיסֵנִי לָעִיר. אָמַר: אִם אֲנִי מַנִּיחַ חֲבִילָתִי, מֵהֵיכָן אֶתְפַּרְנֵס אֲנִי וּבֵיתִי? וְאִם אֲנִי מַנִּיחַ אֶת־מֻכֵּה־שְׁחִין – אֲנִי מִתְחַיֵּב בְּנַפְשִׁי. מֶה עָשָׂה? הִמְלִיךְ2120 יֵצֶר־טוֹב עַל יֵצֶר־רָע וְהִכְנִיסוֹ לְמֻכֵּה־שְׁחִין לָעִיר, וּבָא וְנָטַל אֶת־חֲבִילָתוֹ וְנִכְנַס עִם דִּמְדּוּמֵי־חַמָּה2121. וְהָיוּ הַכֹּל תְּמֵהִים וְאוֹמְרִים: זֶה הוּא אַבָּא־תַחְנָה הֶחָסִיד2122! אַף הוּא הִרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאָמַר: תֹּאמַר, שֶׁמָּא חִלַּלְתִּי אֶת־הַשַּׁבָּת? בְּאוֹתָה שָׁעָה הִזְרִיחַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הַחַמָּה2123 (קה“ר פ”ט).

רלח אָמַר רַ' מָנִי: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְשָׁאוּל: “לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת־עֲמָלֵק”2124 – אָמַר: וּמָה אִם בִּשְׁבִיל נֶפֶשׁ אַחַת אָמְרָה תוֹרָה: הָבִיאוּ עֶגְלָה־עֲרוּפָה, כָּל־הַנְּפָשׁוֹת הַלָּלוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וְאִם אָדָם חָטָא, בְּהֵמָה מֶה חָטָאָה? וְאִם גְּדוֹלִים חָטְאוּ, קְטַנִּים מֶה חָטָאוּ? מִיָּד יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: “אַל־תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה”2125. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ שָׁאוּל לְדוֹאֵג: “סֹב אַתָּה וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים”2126 – יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: “אַל־תִּרְשַׁע הַרְבֵּה”2127 (יומא כב:; ע"י).

רלט “וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל־אֲגָג”2128 – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּל־מִי שֶׁנַּעֲשֶׂה רַחֲמָן בִּמְקוֹם אַכְזָרִי2129 – סוֹף נַעֲשֶׂה אַכְזָרִי בִּמְקוֹם רַחֲמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵת נֹב עִיר־הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי־חֶרֶב”2130 – וְלֹא תְהֵא נֹב כְּזַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק! (קה"ר ז).

––––––––

רמ צַעַר בַּעֲלֵי־חַיִּים2131 דְּאוֹרַיְתָא (מִן הַתּוֹרָה) (שבת קכח:).

רמא יִסּוּרָיו שֶׁל רַבִּי2132 עַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה בָּאוּ וְעַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה הָלָכוּ.

“עַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה בָּאוּ” – שֶׁפַּעַם אַחַת הוֹלִיכוּ עֵגֶל לִשְׁחִיטָה. בָּרַח הָעֵגֶל וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ תַּחַת כְּנַף־בִּגְדּוֹ שֶׁל רַבִּי וְגָעָה בִּבְכִיָּה, כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: הַצִּילֵנִי!… אָמַר לוֹ רַבִּי: “לֵךְ, לְכָךְ נוֹצָרְתָּ!” אָמְרוּ: הוֹאִיל וְאֵינוֹ מְרַחֵם – יָבוֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִים.

“וְעַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה הָלָכוּ” – שֶׁפַּעַם אַחַת הָיְתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי מְכַבֶּדֶת2133 אֶת־הַבָּיִת, הָיוּ בְנֵי חֻלְדָּה מוּטָלִים שָׁם – וְכִבְּדָתַם. אָמַר לָהּ רַבִּי: הַנִּיחִים, “וְרַחֲמָיו עַל כָּל־מַעֲשָׂיו”2134 כָּתוּב. אָמְרוּ: הוֹאִיל וּמְרַחֵם – נְרַחֵם עָלָיו (ב“מ פה.; ב”ר לג).

רמב אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָסוּר לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּטְעַם כְּלוּם עַד שֶׁיִּתֵּן מַאֲכָל לִבְהֶמְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ”2135, וְאַחַר־כָּךְ “וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ”2136 (גיט' סב.).

רמג אֵין אָדָם רַשַּׁאי לִקַּח לוֹ בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף אֶלָּא אִם כֵּן הִתְקִין לָהֶם מְזוֹנוֹת (ירוש' יבמ' פט“ו ה”ג).

רמד הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶרֶךְ וְהַחֲמוֹר אַחֲרָיו. מָכְרוּ לוֹ אֲלֻמָּה אַחַת וּנְתָנָהּ עַל כְּתֵפוֹ, וְהָיָה הַחֲמוֹר בָּא בַדֶּרֶךְ אַחֲרֵי הָאֲלֻמָּה וּמְקַוֶּה לְאָכְלָהּ. מֶה עָשָׂה לוֹ אֲדוֹנוֹ? בָּא וְהֶעֱמִידָהוּ בַּבַּיִת וְקָשַׁר אֶת־הָאֲלֻמָּה לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, אָמְרוּ לוֹ. רָשָׁע, כָּל־הַדֶּרֶךְ רָץ בִּשְׁבִילָהּ וְלֹא נְתַתָּהּ לְפָנָיו! (שמ"ר לא; תנח' משפטים).

רמה דָּרַשׁ רַ' יוֹנָה עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית הַנָּשִׂיא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים”2137 – יוֹדֵעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּכֶלֶב שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מֻעָטִים, לְפִיכָךְ שׁוֹהָה אֲכִילָתוֹ בְּמֵעָיו שְׁלשָׁה יָמִים2138.

אָמַר רַב הַמְנוּנָא: מִכָּאן, שֶׁדֶּרֶךְ־אֶרֶץ לִזְרֹק אוּמְצָּא2139 לַכָּלֶב. – וְכַמָּה? אָמַר רַב מָרִי: מְשַׁח אוּדְנֵיהּ וְחוּטְרָא אַבַּתְרֵיהּ2140 (כְּמִדַּת אָזְנוֹ – וּמַקֵּל אַחֲרָיו) (שבת קנה).

––––––––

רמו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים: הָרַחֲמָנִים וְהָרַתְחָנִים2141 וַאֲנִינֵי־הַדָּעַת2142. וְאָמַר רַב יוֹסֵף: כֻּלָּם יֶשׁ־בִּי (פס' קיג:).

רמז רַ' יוֹחָנָן אָמַר: “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”2143 – זֶה רַחֲמָן; “וְטוֹב־לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד”2144 – זֶה אַכְזָרִי (ב"ב קמה:).


יא. צְדָקָה

רמח אָמַר רַ' חַמָּא בְּרַ' חֲנִינָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אַחֲרֵי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ”2145 – וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לְהַלֵּךְ אַחַר הַשְּׁכִינָה? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: “כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא”2146? אֶלָּא הַלֵּךְ אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַה הוּא הִלְבִּישׁ עֲרֻמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּעַשׂ יְיָ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם”2147 – אַף אַתָּה הַלְבֵּשׁ עֲרֻמִּים; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּקֵּר חוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֵּרָא אֵלָיו יְיָ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא21482149 – אַף אַתָּה בַּקֵּר חוֹלִים; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא קָבַר מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי”2150 – אַף אַתָּה קְבֹר מֵתִים; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִחַם אֲבֵלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ21512152 – אַף אַתָּה נַחֵם אֲבֵלִים (סוטה יד.; ע"י).

––––––––

רמט אָמַר רַ' אַסִּי: שְׁקוּלָה צְדָקָה כְּנֶגֶד כָּל־הַמִּצְוֹת (ב"ב ט.).

רנ אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה יוֹתֵר מִכָּל־הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֲשׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַייָ מִזָּבַח”2153 (סוכה מט:).

רנא וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: בִּזְמַן שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם אָדָם שׁוֹקֵל שִׁקְלוֹ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, עַכְשָׁו שֶׁאֵין בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם אִם עוֹשִׂין צְדָקָה – מוּטָב, וְאִם לָאו – בָּאִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְנוֹטְלִין בִּזְרוֹעַ2154 (ב"ב ט.)

רנב “וְתָפֵק לְרָעֵב נַפְשֶׁךָ”2155 – אִם זְכִיתֶם – לִרְעָבוֹ שֶׁל יַעֲקֹב2156, וְאִם לָאו – לְשָׂבְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי יָשֵׁן בְּלֵיל רֹאש־הַשָּׁנָה וְרָאָה בַחֲלוֹמוֹ שֶׁבְּנֵי אֲחוֹתוֹ יִהְיוּ נִתְבָּעִים2157 מִן הַמַּלְכוּת שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים. כְּפָאָם2158 וְהֶעֱמִידָם פַּרְנָסִים. אָמְרוּ לוֹ: מִשֶּׁל מִי נוֹצִיא2159? אָמַר לָהֶם: הוֹצִיאוּ [מִשֶּׁלָּכֶם] וְכִתְבוּ, וּלְסוֹף הַשָּׁנָה נְחַשֵּׁב וּנְשַׁלֵּם לָכֶם2160. עָשׂוּ כֵן. בְּסוֹף הַשָּׁנָה נֶאֶמְרָה עֲלֵיהֶם לְשׁוֹן־הָרָע שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים־וְנוֹתְנִים בִּמְטַכְסָא2161. בָּא אָדָם זָקֵן מִן הַמַּלְכוּת וְאָמַר לָהֶם: אוֹ אַתֶּם עוֹשִׂים פֻּרְפִּירָה2162 לַמֶּלֶךְ אוֹ אַתֶּם נִקְנָסִים שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים. נְטָלָם וַחֲבָשָׁם2163 בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הָלַךְ אֶצְלָם, אָמַר לָהֶם: כַּמָּה הוֹצֵאתֶם? אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הַכְּתָב. הִתְחִיל קוֹרֵא אוֹתוֹ הַכְּתָב וּמָצָא שֶׁהוֹצִיאוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים חָסֵר שִׁשָּׁה דֵינָרִים. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי שִׁשָּׁה דֵינָרִים וַאֲנִי מוֹצִיא אֶתְכֶם מִבֵּית־הָאֲסוּרִים. אָמְרוּ לוֹ: רוֹאִים אַתֶּם, אוֹתוֹ זָקֵן2164 תּוֹבֵעַ מִמֶּנּוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים וְהוּא אוֹמֵר: תְּנוּ לִי שִׁשָּׁה דֵינָרִים וַאֲנִי מוֹצִיאֲכֶם. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי שִׁשָּׁה דֵינָרִים וְלֹא אִכְפַּת לָכֶם2165 אַתֶּם. נָטְלוּ שִׁשָּׁה דֵינָרִים וְנָתְנוּ לְתוֹךְ יָדוֹ, הָלַךּ וְנָתַן שֹׁחַד לְאוֹתוֹ זָקֵן שֶׁלֹּא יֹאמַר לַמֶּלֶךְ כְּלוּם – וְהוֹצִיאָם. מִשֶּׁיָּצְאוּ אָמְרוּ לוֹ: שֶׁמָּא הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאָנוּ נִתְפָּסִים? אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, בְּלֵיל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתֶּם נִקְנָסִים2166 שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים. אָמְרוּ לוֹ: וְאִלּוּ אָמַרְתָּ לָּנוּ, הָיִינוּ נוֹתְנִים אַף שִׁשָּׁה דֵינָרִים אֵלּוּ לִצְדָקָה. אָמַר לָהֶם: אִלּוּ אָמַרְתִּי לָכֶם לֹא הֱיִיתֶם מַאֲמִינִים לִי (ילק"ש בהר).

רנג “כִּי־יְיָ יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ”2167 – אָמַר רַ' אַבָּא: אִם נָתַתָּ מִכִּיסְךָ צְדָקָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְשַׁמֶּרְךָ מִן הַפִּיסִין וּמִן הַזִּימָיוֹת וּמִן הַגֻּלְגֹּלִיּוֹת וּמִן הָאַרְנוֹנִיּוֹת2168 (ירוש' פאה פ“א ה”א).

רנד שָׁנִינוּ, רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה צְדָקָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת־הַגְּאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי־קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא”2169 (ב"ב י.).

רנה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּמֻנְבָּז הַמֶּלֶךְ2170, שֶׁבִּזְבֵּז2171 אוֹצְרוֹתָיו וְאוֹצְרוֹת אֲבוֹתָיו בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת2172, וְחָבְרוּ עָלָיו אֶחָיו וּבֵית אָבִיו וְאָמְרוּ לוֹ: אֲבוֹתֶיךָ גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת וְהוֹסִיפוּ עַל שֶׁל אֲבוֹתָם וְאַתָּה מְבַזְבְּזָם. אָמַר לָהֶם: אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְמַטָּה וַאֲנִי גָנַזְתִּי לְמָעְלָה; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ וַאֲנִי גָנַזְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ דָבָר שֶׁאֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת וַאֲנִי גָנַזְתִּי דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה פֵרוֹת2173; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצְרוֹת מָמוֹן וַאֲנִי גָנַזְתִּי אוֹצְרוֹת נְפָשׁוֹת2174; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לַאֲחֵרִים וַאֲנִי גָנַזְתִּי לְעַצְמִי; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְעוֹלָם־הַזֶּה וַאֲנִי גָנַזְתִּי לְעוֹלָם־הַבָּא (שם יא.).

רנו אָמְרוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן”2175 – לוֹמַר לָךְ, מַה שִּׁרְיוֹן זֶה כָּל־קְלִפָּה וּקְלִפָּה2176 מִצְטָרֶפֶת2177 לְשִׁרְיוֹן גָּדוֹל, אַף צְדָקָה כָּל־פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל2178. רַ' חֲנִינָא אָמַר מִכָּאן: “וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל־צִדְקֹתֵינוּ”2179 – מַה בֶּגֶד זֶה כָּל־נִימָא2180 וְנִימָא מִצְטָרֶפֶת לְבֶגֶד גָּדוֹל, אַף צְדָקָה כָּל־פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל (שם ט:).

רנז דָּרַשׁ רַ' דוֹסְתַּאי בְּרַ' יַנָּאי: בּוֹא וּרְאֵה. שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם: מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אָדָם מֵבִיא דוֹרוֹן2181 גָּדוֹל לַמֶּלֶךְ, סָפֵק מְקַבְּלִים אוֹתוֹ הֵימֶנּוּ סָפֵק אֵין מְקַבְּלִים אוֹתוֹ הֵימֶנּוּ. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר2182: מְקַבְּלִים אוֹתוֹ הֵימֶנּוּ – סָפֵק רוֹאֶה פְנֵי הַמֶּלֶךְ סָפֵק אֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, אָדָם נוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ21832184.

רַ' אֶלְעָזָר נָתַן פְּרוּטָה לְעָנִי וְאַחַר־כָּךְ הִתְפַּלֵּל; אָמַר: הַכָּתוּב אוֹמֵר: “אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ”2185 (ב"ב י.).

רנח “אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ”2186 – בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה, שֶׁבִּשְׁבִיל פְּרוּטָה אַחַת שֶׁאָדָם נוֹתֵן לְעָנִי זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מַטְרוֹנָה שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת לִרְאוֹת אֶת־הַמֶּלֶךְ וּלְהַקְבִּיל פָּנָיו הִיא עוֹשָׂה עֲטָרָה לְפִי כְבוֹדָהּ, וְעַל־יְדֵי עֲטָרָה שֶׁמַּכְנֶסֶת לְעַטֵּר אֶת־הַמֶּלֶךְ הִיא רוֹאָה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וּבִפְרוּטָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן לְעָנִי זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה.

דָּבָר אַחֵר: מָה רָאָה דָוִד לְפָרֵשׁ כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה בִּלְבָד? אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֲפִלּוּ רְשָׁעִים שֶׁאֵין בְּיָדָם אֶלָּא זְכוּת שֶׁל צְדָקָה בִּלְבָד, זוֹכִים בָּהּ וּמְקַבְּלִים פְּנֵי שְׁכִינָה (שו"ט יז; תנח' ויקרא, שם).

רנט דָּרַשׁ רַב עֲוִירָא, פְּעָמִים אָמַר לָהּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב אַמִּי וּפְעָמִים אָמַר לָהּ מִשְּמוֹ שֶׁל רַב אַסִּי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּה אָמַר יְיָ אִם־שְׁלֵמִים2187 וְכֵן רַבִּים2188 וְכֵן נָגוֹזוּ וְעָבָר21892190 – אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִים יַעֲשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה, וְכָל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁהֵם מְרֻבִּים. מָה “וְכֵן נָגוֹזוּ וְעָבָר”? שָׁנוּ דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: כָּל־הַגּוֹזֵז מִנְּכָסָיו וְעוֹשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה נִצּוֹל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם: מָשָׁל לִשְׁתֵּי רְחֵלוֹת שֶׁהָיוּ עוֹבְרוֹת בַּמָּיִם, אַחַת גְּזוּזָה וְאַחַת אֵינָהּ גְּזוּזָה, גְזוּזָה עָבְרָה וְשֶׁאֵינָהּ גְּזוּזָה לֹא עָבָרָה2191.

“וְעִנִּתִךְ21922193 – אָמַר מָר זוּטְרָא: אֲפִלּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה יַעֲשֶׂה צְדָקָה; “לֹא אֲעַנֵךְ עוֹד”2194 – שָׁנָה רַב יוֹסֵף: שׁוּב אֵין מַרְאִין לוֹ סִמָּנֵי עֲנִיּוּת (גיט' ז).

רס אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל־הָרָגִיל לַעֲשׂוֹת צְדָקָה זוֹכֶה וְהֹוִים לוֹ בָּנִים בַּעֲלֵי חָכְמָה, בַּעֲלֵי עשֶׁר, בַּעֲלֵי אַגָּדָה (ב"ב ט:).

רסא שָׁנָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ: יוֹתֵר מִמָּה שֶׁבַּעַל־הַבַּיִת עוֹשֶׂה עִם הֶעָנִי – הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל־הַבָּיִת2195, שֶׁנֶּאֱמַר: “שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ2196 הַיּוֹם בֹּעַז”2197 – “עָשָׂה עִמָּדִי” לֹא כָתוּב כָּאן, אֶלָּא “עָשִׂיתִי עִמּוֹ” (ויק"ר לד).

רסב שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: יֵשׁ לְבַעַל־הַדִּין לַהֲשִׁיבְךָ וְלוֹמַר לָךְ: אִם אֱלֹהֵיכֶם אוֹהֵב עֲנִיִּים הוּא, מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְפַרְנְסָם? אֱמֹר לוֹ: כְּדֵי שֶׁנִּצּוֹל אָנוּ בָהֶם מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. וְזוֹ שְׁאֵלָה שָׁאַל טוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס אֶת־רַ' עֲקִיבָא: אִם אֱלֹהֵיכֶם אוֹהֵב עֲנִיִּים הוּא מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְפַרְנְסָם? אָמַר לוֹ: כְּדֵי שֶׁנִּצּוֹל אָנוּ בָּהֶם מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. אָמַר לוֹ: אַדְּרַבָּה, זוֹ שֶׁמְּחַיַּבְתָּם לְגֵיהִנֹּם. אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁכָּעַס עַל עַבְדּוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, וְצִוָּה עָלָיו שּׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתוֹ, וְהָלַךְ אָדָם אֶחָד וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ, כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ – לֹא כוֹעֵס עָלָיו? וְאַתֶּם קְרוּיִם עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־לִי בְנֵי־יִשְרָאֵל עֲבָדִים”2198. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, וְצִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתוֹ, וְהָלַךְ אָדָם אֶחָד וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ, כְּשֶׁשָּמַע הַמֶּלֶךְ – לֹא דוֹרוֹן מְשַׁגֵּר לוֹ? וְאָנוּ קְּרוּיִם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ אֱלֹהֵיכֶם”2199. אָמַר לוֹ: אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים וּקְרוּיִם עֲבָדִים; בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים וּבִזְמַן שֶׁאֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אַתֶּם קְרוּיִם עֲבָדִים, וְעַכְשָׁו אֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת”2200 – אֵימָתַי “וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת”? בַּזְּמַן הַזֶּה, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ” (ב"ב י.).

רסג “אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי”2201 – אָמַר רַ' יְהוּדָה בְרַ' סִימוֹן: הֶעָנִי הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמִתְרַעֵם: מָה אֲנִי וּמַה פְּלוֹנִי2202? פְּלוֹנִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וַאֲנִי יוֹשֵׁב כָּאן! פְּלוֹנִי יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מִטָּה וַאֲנִי יָשֵׁן עַל הָאָרֶץ! וְעָמַדְתָּ אַתָּה וְנָתַתָּ לּוֹ – חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ כְּאִלּוּ עָשִׂיתָ שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינִי (ויק“ר לד; ילק”ש ישע' נח).

רסד שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' יוֹסֵי: כָּל־צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים בָּעוֹלָם הַזֶּה – שָׁלוֹם גָּדוֹל וּפְרַקְלִיטִים2203 גְּדוֹלִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־אָסַפְתִּי אֶת־שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה נְאֻם־יְיָ אֶת־הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים22042205 (ב"ב י.).

רסה “יָד לְיָד לֹא־יִנָּקֶה רָע”2206 – אָמַר רַ' פִּנְחָס זֶה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקָה וּמְבַקֵּשׁ לְקַבֵּל שְׂכָרָה מִיָּד. אָמַר רַ' סִימוֹן: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: “הֲרֵי הַשַּׂק וַהֲרֵי הַסֶּלַע וַהֲרֵי הַסְּאָה” – קוּם מְדוֹד2207 (ירוש' סנה' פ“י, ה”א).

––––––––

רסו רַ' יְהוּדָה הָיָה אוֹמֵר: עֲשָׂרָה דְבָרִים קָשִׁים נִבְרְאוּ בָעוֹלָם: הַר קָשֶׁה – בַּרְזֶל מְחַתְכוֹ; בַּרְזֶל קָשֶׁה – אוּר מְפַעְפְּעוֹ2208; אוּר קָשֶׁה – מַיִם מְכַבִּים אוֹתוֹ; מַיִם קָשִׁים – עָבִים סוֹבְלִים אוֹתָם; עָבִים קָשִׁים – רוּחַ מְפַזַּרְתָּם; רוּחַשָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מְכַבְּדוֹ בְחַיָּיו וּמְכַבְּדוֹ בְמוֹתוֹ קָשֶׁה – גּוּף סוֹבְלוֹ2209; גּוּף קָשֶׁה – פַּחַד שׁוֹבְרוֹ; פַּחַד קָשֶׁה – יַיִן מְפִיגוֹ; יַיִן קָשֶׁה – שֵׁנָה מְפַכַּחְתּוֹ2210; וּמִיתָה קָשָׁה מִכֻּלָּם – וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מִן הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת”2211 (ב"ב י.).

רסז שָׁנִינוּ, אָמְרוּ עָלָיו עַל בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל־קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה2212. פַּעַם אַחַת בָּאָה אִשָּׁה לְפָנָיו בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי! אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁאֵין בַּקֻּפָּה שֶׁל צְדָקָה כְּלוּם. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אִם אֵין אַתָּה מְפַרְנְסֵנִי הֲרֵי אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָנֶיהָ מֵתִים! עָמַד וּפִרְנְסָהּ מִשֶּׁלּוֹ. לְיָמִים חָלָה וְנָטָה לָמוּת. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אַתָּה אָמַרְתָּ: כָּל הַמְקַיֵּם2213 נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא – וּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק, שֶׁהֶחֱיָה אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָנֶיהָ, יָמוּת בְּשָׁנִים מֻעָטוֹת הַלָּלוּ! מִיָּד קָרְעוּ לוֹ גְּזַר־דִּינוֹ.

שָׁנוּ, הוֹסִיפוּ לוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה עַל שְׁנוֹתָיו (שם יא.).

רסח מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה רָגִיל בִּצְדָקָה. פַּעַם אַחַת הָלַךְ וְיָשַׁב בִּסְפִינָה, בָּא הָרוּחַ וְטִבַּע סְפִינָתוֹ בַּיָּם. רָאָהוּ רַ' עֲקִיבָא2214 וּבָא לִפְנֵי בֵית־דִּין לְהָעִיד עַל אִשְׁתּוֹ לְהִנָּשֵׂא. עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעָה עֵת לַעֲמוֹד2215 בָּא אוֹתוֹ הָאִישׁ וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: וְלֹא אַתָּה הוּא שֶׁטָּבַעְתָּ בַיָּם? אָמַר לוֹ: הֵן. וּמִי הֶעֶלְךָ מִן הַיָּם? אָמַר לוֹ: צְדָקָה שֶׁעָשִׂיתִי הִיא הֶעֱלַתְנִי מִן הַיָּם. אָמַר לוֹ: מֵאַיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לוֹ: כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לְמַעֲמַקֵּי־מְצוּלָה שָׁמַעְתִּי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל מִגַּלֵּי הַיָּם, שֶׁזֶּה אוֹמֵר לָזֶה וְזֶה אוֹמֵר לָזֶה: רוּצוּ וְנַעֲלֶה אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה מִן הַיָּם שֶׁעָשָה צְדָקָה כָּל־יָמָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח רַ' עֲקִיבָא וְאָמַר: בָּרוּךְ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּחַר בְּדִבְרֵי תוֹרָה וּבְדִבְרֵי חֲכָמִים, שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה וְדִבְרֵי חֲכָמִים קַיָּמִים הֵם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל־פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ”2216 – וְעוֹד כָּתוּב: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת2217 (אדר"נ ג).

רסט רַ' עֲקִיבָא הָיְתָה לוֹ בַת. אָמְרוּ לוֹ הַכַּלְדִּיִּים2218: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה יִשְׁכֶנָּה נָחָשׁ וְתָמוּת. הָיָה מֵצַר עַל הַדָּבָר הַרְבֵּה. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נָטְלָה בִתּוֹ אֶת־הַמַּכְבֵּנָה2219 וְנָעֲצָה אוֹתָהּ בַּכֹּתֶל. פָּגְעָה2220 בְעֵינוֹ שֶׁל נָחָשׁ וְיָשְׁבָה בָהּ. בַבֹּקֶר כְּשֶׁנָּטְלָה [אֶת הַמַּכְבֵּנָה מִשָּׁם] נִגְרַר וּבָא הַנָּחָשׁ אַחֲרֶיהָ. אָמַר לָהּ אָבִיהָ: מֶה עָשִׂית? אָמְרָה לוֹ: בָּעֶרֶב בָּא עָנִי וְקָרָא עַל הַפָּתַח, וְהָיוּ הַכֹּל טְרוּדִים בַּסְּעֻדָּה וְאֵין שׁוֹמֵעַ לוֹ. עָמַדְתִּי וְנָטַלְתִּי מָנָה2221 שֶׁנָּתַתָּ לִי וּנְתַתִּיהָ לּוֹ. אָמַר לָהּ: מִצְוָה עָשִׂית. יָצָא רַ' עֲקִיבָא וְדָרֲשׁ: “וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת”2222 – וְלֹא מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָה (שבת קנו.).

רע שְׁנֵי תַלְמִידִים שֶׁל רַ' חֲנִינָא יָצְאוּ לְקַצֵּץ עֵצִים, וְרָאָם אַסְטְרוֹלוֹגוֹס2223 אֶחָד וְאָמַר: שְׁנַיִם הַלָּלוּ יוֹצְאִים וְלֹא יַחֲזֹרוּ. כְּשֶׁיָּצְאוּ פָּגַע בָּהֶם זָקֵן אֶחָד, אָמַר לָהֶם: זְכוּ עִמִּי2224! הֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים שֶׁלֹּא טָעַמְתִּי כְלוּם. וְהָיְתָה עִמָּם כִּכָּר אֶחָת2225, פָּרְסוּ2226 מֶחֱצָה וְנָתְנוּ לוֹ. אָכַל וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, אָמַר לָהֶם: כְּשֵׁם שֶׁקִּיַּמְתֶּם הַיּוֹם אֶת־נַפְשִׁי כָּךְ תִּתְקַיֵּם הַיּוֹם נַפְשְׁכֶם. יָצְאוּ בְשָׁלוֹם וְחָזְרוּ בְשָׁלוֹם. וְהָיוּ שָׁם בְּנֵי אָדָם שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹלוֹ [שֶׁל אַסְטְרוֹלוֹגוֹס]2227. אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא כָךְ אָמַרְתָּ: “שְׁנַיִם הַלָּלוּ יוֹצְאִים וְלֹא יַחֲזֹרוּ”? אָמְרוּ: יֶשׁ כָּאן אָדָם שַׁקְרָן, שֶׁאַסְטְרוֹלוֹגִיָּא שֶׁלּוֹ שֶׁקֶר! אַף־עַל־פִּי־כֵן הָלְכוּ וּפִשְׁפְּשׁוּ2228 וּמָצְאוּ חֲכִינָה2229, מֶחֱצָה בַּחֲבִילָה אַחַת וּמֶחֱצָה בַּחֲבִילָה אַחֶרֶת2230. אָמְרוּ: מַה דָּבָר טוֹב עֲשִׂיתֶם הַיּוֹם? סָחוּ לָהֶם אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה2231. אָמַר: וּמָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת – וֵאלֹהֵיהֶם שֶׁל הָיְּהוּדִים מִתְפַּיֵּס בַּחֲצִי כִכָּר! (ירוש' שבת פ“ו, ה”ט).

רעא שְׁמוּאֵל וְאַבְלֵט2232 הָיוּ יוֹשְׁבִים, וְרָאוּ בְנֵי אָדָם מְהַלְּכִים לַאֲגָם2233. אָמַר לוֹ אַבְלֵט לשְׁמוּאֵל: אָדָם זֶה יֵלֵךְ וְלֹא יַחֲזֹר, שֶׁיְנַשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ וְיָמוּת. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: אִם בֶּן־יִשְׂרָאֵל הוּא יֵלֵךְ וְיַחֲזֹר. עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים – הָלַךְ וְחָזָר. עָמַד אַבְלֵט וּפָרַק מַשָּׂאוֹ [מֵעַל גַּבּוֹ] – מָצָא בוֹ נָחָשׁ חָתוּךְ לִשְׁנָיִם. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: מֶה עָשִׂיתָ? אָמַר לוֹ: בְּכָל־יוֹם הָיִינוּ מְטִילִים פַּת בְּיַחַד2234 וְאוֹכְלִים. הַיּוֹם הָיָה בֵינֵינוּ אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ פַת וְהָיָה מִתְבַּיֵּשׁ. אָמַרְתִּי לָהֶם: אֲנִי אֶעֱמֹד וְאָטִיל2235. וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי אֶצְלוֹ עָשִׂיתִי עַצְמִי כְּמִי שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ, אָמַר לוֹ: מִצְוָה עָשִׂיתָ. יָצָא שְׁמוּאֵל וְדָרַשׁ: “וּצְדָקָה תַּצִיל מִמָּוֶת”2236 – וְלֹא מִמִּיתָה מְשֻנָּה אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ (שבת קנו:).

רעב “וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים”2237 – רַ' מֵאִיר הָלַךְ לְמַמְלָא2238, רָאָה אוֹתָם כֻּלָּם שְׁחוֹרֵי רֹאשׁ. אָמַר לָהֶם: תֹּאמַר מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית עֵלִי אַתֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכָל־מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים”2239? אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, הִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ. אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְטַפְּלוּ בִצְדָקָה, וְאַתֶּם זוֹכִים לְזִקְנָה. מַה טָּעַם? “עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה”2240, וְהֵיכָן הִיא מְצוּיָה? “בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא”2241. מִמִּי אַתָּה לָמֵד? מֵאַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ “וְשָׁמְרוּ דֶרֶךְ יְיָ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט”2242, זָכָה לְזִקְנָה – “וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים”2243 (ב"ר נט.).

––––––––

רעג רַ' אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא2244 אוֹמֵר: תֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ2245, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: “כִּי־מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ”2246 (אב' ג).

רעד מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁנָּתַן דֵינָר לְעָנִי בְּעֶרֶב רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת וְהִקְנִיטַתּוּ2247 אִשְׁתּוֹ, וְהָלַךְ וְלָן בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת, וְשָׁמַע שְׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ לָזוֹ. אָמְרָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, בּוֹאִי וְנָשׁוּט בָּעוֹלָם וְנִשְׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד2248 מַה פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם. אָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, אֵינִי יְכוֹלָה2249, שֶׁאֲנִי קְבוּרָה בְּמַחְצֶלֶת2250 שֶׁל קָנִים; אֶלָּא לְכִי אָתְּ, וּמַה שֶּׁאַתְּ שׁוֹמַעַת בּוֹאִי וְאִמְרִי לִי. הָלְכָה הִיא וְשָׁטָה וּבָאָה, וְאָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, מַה שָׁמַעַתְּ מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד? אָמְרָה לָהּ: שָׁמַעְתִּי, שֶׁכָּל־הַזּוֹרֵעַ בִּרְבִיעָה רִאשׁוֹנָה2251 – בָּרָד מַלְקֶה אוֹתוֹ. הָלַךְ הוּא וְזָרַע בִּרְבִיעָה שְׁנִיָּה; שֶׁל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לָקָה, שֶׁלּוֹ לֹא לָקָה2252.

לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת הָלַךְ וְלָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְשָׁמַע אוֹתָן שְׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ. אָמְרָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ: בּוֹאִי וְנָשׁוּט בָּעוֹלָם וְנִשְׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד מַה־פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם. אָמְרָה לָהּ: חֲבֶרְתִּי, לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ “אֵינִי יְכוֹלָה, שֶׁאֲנִי קְבוּרָה בְּמַחְצֶלֶת שֶׁל קָנִים”! אֶלָּא לְכִי אָתְּ, וּמַה שֶּׁאַתְּ שׁוֹמַעַת בּוֹאִי וְאִמְרִי לִי. הָלְכָה וְשָׁטָה וּבָאָה. אָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, מַה־שָּׁמַעַתְּ מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד? אָמְרָה לָהּ: שָׁמַעְתִּי, שֶׁכָּל־הַזּוֹרֵעַ בִּרְבִיעָה שְׁנִיָּה שִׁדָּפוֹן2253 מַלְקֶה אוֹתוֹ. הָלַךְ הוּא וְזָרַע בִּרְבִיעָה רִאשׁוֹנָה; שֶׁל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִשְׁדַּף וְשֶׁלּוֹ לֹא נִשְׁדָּף.

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מִפְּנֵי מָה אֶשְׁתָּקַד2254 שֶׁל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לָקָה וְשֶׁלְּךָ לֹא לָקָה, וְעַכְשָׁו שֶׁל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִשְׁדַּף וְשֶׁלְּךָ לֹא נִשְׁדָּף? סָח2255 לָהּ כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ.

אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מֻעָטִים עַד שֶׁנָּפְלָה קְטָטָה2256 בֵּין אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חָסִיד וּבֵין אִמָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ רִיבָה2257. אָמְרָה לָהּ: לְכִי וְאַרְאֵךְ בִּתֵּךְ שֶׁהִיא קְבוּרָה בְּמַחְצֶלֶת שֶׁל קָנִים. לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת הָלַךְ וְלָן בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת וְשָׁמַע אוֹתָן רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ. אָמְרָה לָהּ: חֲבֶרְתִּי, בּוֹאִי וְנָשׁוּט בָּעוֹלָם וְנִשְׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד מַה פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם. אָמְרָה לָהּ: חֲבֶרְתִּי, הַנִּיחִינִי, דְּבָרִים שֶׁבֵּינִי לְבֵינֵךְ כְּבָר נִשְׁמְעוּ בֵּין הַחַיִּים! (בר' יח:).

רעה מַעֲשֶׂה בְרַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָלְכוּ לְחוֹלַת אַנְטוּכִיָּא2258 עַל עֵסֶק מִגְבַּת צְדָקָה לַחֲכָמִים2259. הָיָה שָׁם אֶחָד, אַבָּא־יוּדָן, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מִצְוָה בְּעַיִן יָפָה וְיָרַד מִנְּכָסָיו2260. כֵּוָן שֶׁרָאָה רַבּוֹתֵינוּ נִתְכַּרְכְּמוּ2261 פָנָיו וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מִפְּנֵי מָה פָּנֶיךָ חוֹלָנִיוֹת? אָמַר לָהּ: רַבּוֹתֵינוּ כָאן וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה. אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת מִמֶּנּוּ אַמְרָה לוֹ: לֹא נִשְׁתַּיְּרָה לָנוּ אֶלָּא שָׂדֶה אַחַת בִּלְבָד, לֵךְ מְכוֹר חֶצְיָהּ וְתֵן לָהֶם. הָלַךְ וְעָשָׂה כֵן. נִתְפַּלְּלוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ וְאָמְרוּ לוֹ: אַבָּא־יוּדָן, הַמָּקוֹם2262 יְמַלֵּא חֶסְרוֹנֶךָ! לְאַחַר יָמִים יָצָא לַחֲרשׁ בַּחֲצִי שָׂדֵהוּ. עִם כְּשֶׁהוּא חוֹרֵשׁ2263 נִבְקְעָה הָאָרֶץ מִתַּחְתָּיו וְשָׁקְעָה פָרָתוֹ וְנִשְׁבָּרָה. יָרַד לְהַעֳלוֹתָהּ, הֵאִיר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־עֵינָיו וּמָצָא תַחְתֶּיהָ מַטְמוֹן. אָמַר: לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי.

כְּשֶׁחָזְרוּ רַבּוֹתֵינוּ לְשָׁם שָׁאֲלוּ עָלָיו2264 וְאָמְרוּ: מָה אַבָּא־יוּדָן עוֹשֶׂה? אָמְרוּ לָהֶם: אַבָּא־יוּדָן – מִי יָכוֹל לִרְאוֹת סֵבֶר־פָּנָיו2265? הוא אַבָּא־יוּדָן שֶׁל עֲבָדִים, אַבָּא־יוּדָן שֶׁל עִזִּים, אַבָּא־יוּדָן שֶׁל חֲמוֹרִים, אַבָּא־יוּדָן שֶׁל גְּמַלִּים, אַבָּא־יוּדָן שֶׁל שְׁוָרִים! כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע אַבָּא־יוּדָן יָצָא לִקְרָאתָם. אָמְרוּ לוֹ: מָה אַבָּא־יוּדָן עוֹשֶׂה? אָמַר לָהֶם: עָשְׂתָה תְפִלַּתְכֶם פֵּרוֹת וּפֵרֵי־פֵרוֹת. אָמְרוּ לוֹ: חַיֶּיךָ, אַף־עַל־פִּי שֶׁנָּתְנוּ אֲחֵרִים יוֹתֵר מִמֶּךָּ – אוֹתְךָ כָּתַבְנוּ רֹאשׁ טִימוֹס2266. נְטָלוּהוּ וְהוֹשִׁיבוּהוּ אֶצְלָם וְקָרְאוּ עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה: “מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ”2267 (ירוש' הור' פ“ג, ה”ד; ויק“ר ה; ילק”ש ראה יב).

רעו מַעֲשֶׂה בְאָדָם שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה צְדָקָה, מָכַר אֶת־בֵּיתוֹ וְכָל־מַה שֶּׁהָיָה לוֹ וְהוֹצִיא לִצְדָקָה. פַּעַם אַחַת בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא נָתְנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ עֲשָׂרָה פוֹלִיסִין2268. אָמְרָה לוֹ: צֵא וְקַח לְבָנֶיךָ כְּלוּם מִן הַשּׁוּק. כֵּוָן שֶׁיָּצָא לַשּׁוּק פָּגְעוּ בוֹ גַבָּאֵי צְדָקָה. אָמְרוּ: הֲרֵי בָא בַּעַל הַצְּדָקָה. אָמְרוּ לוֹ: תֵּן חֶלְקְךָ בְּמִצְוָה זוֹ, שֶׁאָנוּ לוֹקְחִים בֶּגֶד לִיתוֹמָה אֶחָת. נָטַל אוֹתָם עֲשָׂרָה פוֹלִיסִין וּנְתָנָם לָהֶם, וְנִתְבַּיֵּשׁ לֵילֵךְ לְבֵיתוֹ. הָלַךְ לוֹ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת. רָאָה שָׁם מֵאֵלוּ הָאֶתְרוֹגִים שֶׁהַתִּינוֹקוֹת זוֹרְקִים2269 בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא2270. נָטַל מֵהֶם וּמִלֵּא שַׂקּוֹ וְהָלַךְ וּפֵרַשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת הַמֶּלֶךְ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם נִזְדַּמְּנָה הַשָּׁעָה וְנִמְצָא הַמֶּלֶךְ חָשׁ בְּמֵעָיו וְאָמְרוּ לוֹ בַחֲלוֹם: אֱכֹל מֵאֵלּוּ הָאֶתְרוֹגִים שֶׁהַיְּהוּדִים מִתְפַּלְּלִים עִמָּם בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא וְתִתְרַפֵּא. בָּדְקוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּכָל־הַסְּפִינוֹת וּבְכָל־הַמְּדִינָה וְלֹא מָצָאוּ. הָלְכוּ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ אָדָם יוֹשֵׁב עַל שַׂקּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ אֶצְלְךָ כְּלוּם? אָמַר לָהֶם: אָדָם עָנִי אֲנִי וְאֵין אֶצְלִי כְלוּם לִמְכֹּר. בָּדְקוּ בַשַּׂק וּמָצְאוּ מֵאֵלּוּ הָאֶתְרוֹגִים וְאָמְרוּ לוֹ: אֵלּוּ מֵהֵיכָן הֵם? אָמַר לָהֶם: מֵאֵלּוּ שֶׁהַיְּהוּדִים מִתְפַּלְּלִים [עִמָּם] בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא. טָעֲנוּ הַשַּׂק וְהֶעֱלוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָכַל הַמֶּלֶךְ אוֹתָם הָאֶתְרוֹגִים וְנִתְרַפֵּא. פִּנּוּ אֶת־הַשַּׂק וּמִלְאוּהוּ דֵינָרִים (ויק"ר לז).

רעז מַעֲשֶׂה בְּבַר־מַעְיָן2271 מוֹכֵס2272 שֶׁמֵּת וּבוֹ בַיּוֹם מֵת חָסִיד אֶחָד. בָּאוּ כָל־בְּנֵי הָעִיר וְנִתְעַסְּקוּ בְּמִטָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חָסִיד. הוֹצִיאוּ אַחֲרָיו קְרוֹבֵי הַמּוֹכֵס אֶת־מִטָּתוֹ שֶׁל מוֹכֵס. קָפְצוּ עֲלֵיהֶם אוֹיְבִים וְהִנִּיחוּ הַמִּטּוֹת וּבָרָחוּ. הָיָה שָׁם תַּלְמִיד אֶחָד שֶׁיָּשַׁב לוֹ עִם מִטַּת רַבּוֹ. לְאַחַר זְמַן חָזְרוּ בְנֵי הָעִיר לִקְבּוֹר אוֹתוֹ חָסִיד וְנִתְחַלְּפָה לָהֶם מִטָּתוֹ בְּשֶׁל מוֹכֵס. הָיָה אוֹתוֹ תַלְמִיד צֹוֵחַ וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ בוֹ. וּקְרוֹבֵי הַמּוֹכֵס קָבְרוּ אֶת־הֶחָסִיד. הָיָה אוֹתוֹ תַלְמִיד יוֹשֵׁב וּמִצְטַעֵר, אָמַר: מַה חֵטְא גָּרַם לְאוֹתוֹ חַסִיד לִקָּבֵר בְּבִזָּיוֹן, וּמַה זָּכָה אוֹתוֹ רָשָׁע לִקָּבֵר בְּכָבוֹד גָּדוֹל כָּל־כָּךְ? נִרְאָה לוֹ רַבּוֹ הֶחָסִיד בַּחֲלוֹם וְאָמַר: בְּנִי, אַל תִּצְטַעֵר; אֲנִי – פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי בִּגְנוּת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים וְלֹא מָחִיתִי, וּלְכָךְ נֶעֱנָשְׁתִּי; וְזֶה – פַּעַם אַחַת הִתְקִין סְעֻדָּה לְשַׂר־הָעִיר וְלֹא בָא שַׂר־הָעִיר וְחִלְּקָהּ לַעֲנִיִּים, וּלְכָךְ זָכָה לִקָּבֵר בְּכָבוֹד. אֲבָל בּוֹא וְאַרְאֲךָ כְבוֹדִי בְּגַן־עֵדֶן וְעָנְשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּגֵיהִנֹּם. רָאָה הַתַּלְמִיד לְאוֹתוֹ חָסִיד שֶׁהוּא מְטַיֵּל בְּגַנִּים וּפַרְדֵּסִים עַל מַעְיְנֵי מָיִם וְרָאָהוּ לְבַר־מַעְיָן מוֹכֵס לְשׁוֹנוֹ שׁוֹתֵת2273 עַל פִּי הַנָּהָר, מְבַקֵּשׁ לְהַגִּיעַ לַמַּיִם וְאֵינוֹ מַגִּיעַ (ירוש' חג' פ“ב, ה”ב; רש"י סנה' מד:).

––––––––

רעח אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' טַרְפוֹן, שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל וְלֹא הָיָה נוֹתֵן מַתָּנוֹת רַבּוֹת לַעֲנִיִּים. פַּעַם אַחַת מְצָאוֹ רַ' עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ, אֶקַּח לְךָ עִיר אַחַת אוֹ שְׁתָּיִם? אָמַר לוֹ: הֵן. מִיָּד עָמַד רַ' טַרְפוֹן וְנָתַן לוֹ אַרְבָּעָה אֲלָפִים דֵּינְרֵי זָהָב. נְטָלָם רַ' עֲקִיבָא וְחִלְּקָם לְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים עֲנִיִּים. לְיָמִים מְצָאוֹ רַ' טַרְפוֹן, אָמַר לוֹ: הֵיכָן הָעֲיָרוֹת שֶׁלָּקַחְתָּ לִי? תְּפָסוֹ בְיָדוֹ וְהוֹלִיכוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְהֵבִיא תִינוֹק וּבְיָדוֹ סֵפֶר תְּהִלִּים, וְהָיָה קוֹרֵא וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְפָסוּק זֶה: “פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד”2274. אָמַר לוֹ: זוֹהִי הָעִיר שֶׁלָּקַחְתִּי לָךְ. עַמד רַ' טַרְפוֹן וּנְשָׁקוֹ וְאָמַר לוֹ: “רַבִּי, אַלּוּפִי! רַבִּי בְחָכְמָה וְאַלּוּפִי בְדֶרֶךְ אָרֶץ” – וְהוֹסִיף לוֹ מָמוֹן לְבַזְבֵּז2275 (כלה ב).

רעט פַּעַם אַחַת נִצְרְכוּ חֲכָמִים לִנְדָבָה. שָׁלְחוּ אֶת־רַ' עֲקִיבָא וְאֶחָד מִן הַחֲכָמִים עִמּוֹ. בָּאוּ וּבִקְשׁוּ לִכָּנֵס לְבֵיתוֹ [שֶׁל בֶּן־מֵבִיא־יָיִן2276]. שָׁמְעוּ קוֹלוֹ שֶׁל תִּינוֹק אוֹמֵר לְאָבִיו: מַה נִּקַּח לְךָ הַיּוֹם2277? אָמַר לוֹ: עֳלָשִׁים2278, וְלֹא מִשֶּׁל הַיּוֹם אֶלָּא מִשֶּׁל אֶתְמוֹל, שֶׁהֵם כְּמוּשִׁים2279 וּבְזוֹל. הִנִּיחוּהוּ2280 וְהָלְכוּ לָהֶם. וּלְאַחַר שֶׁנָּדְבוּ הַכֹּל חָזְרוּ וּבָאוּ אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: לָמָּה לֹא בָאתֶם אֶצְלִי בַּתְּחִילָּה, כְּשֵׁם שֶׁהֱיִיתֶם נוֹהֲגִים? אָמְרוּ לוֹ: כְּבָר בָּאנוּ וְשָׁמַעְנוּ [כָּךְ וָכָךְ]. אָמַר לָהֶם: מַה שֶּׁבֵּינִי לְבֵין הַתִּינוֹק יוֹדְעִים אַתֶּם וְלֹא מַה שֶּׁבֵּינִי לְבֵין בּוֹרְאִי; וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, לְכוּ וְאִמְרוּ לָהּ [לְאִשְׁתִּי] וְתִתֵּן לָכֶם מִדָּה שֶׁל דֵּינָרִים. הָלְכוּ וְאָמְרוּ לָהּ. אָמְרָה לָהֶם: מָה אָמַר לָכֶם, גְּדוּשָׁה2281 אוֹ מְחוּקָה2282? אָמְרוּ לָהּ: סְתָם אָמַר לָנוּ2283. אָמְרָה לָהֶם: אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם גְּדוּשָׁה; אִם אָמַר גְּדוּשָׁה הֲרֵי עָשִׂיתִי כִדְבָרָיו, וְאִם לָאו הֲרֵינִי מְנַכָּה2284 אֶת־הַגֹּדֶשׁ מִכְּתֻבָּתִי2285 (ירוש' פסח' פ“ד, ה”ט).

––––––––

רפ בְּשָׁעָה שֶׁעָנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל בַּעַל־הַבַּיִת וְאוֹמֵר: “פַּרְנְסֵנִי” – אִם מְפַרְנְסוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו “עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם יְיָ”2286 – מִי שֶׁעֲשָׂאוֹ עָשִׁיר לָזֶה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָנִי, עָנִי לָזֶה – עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָשִׁיר (תמו' טז.).

רפא “עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ”2287 – אָמַר הֶעָשִׁיר לֶעָנִי: לָמָּה אֵין אַתָּה הוֹלֵךְ וְיָגֵעַ בִּמְלָאכָה? רְאֵה שׁוֹקַיִם, רְאֵה כְרָעַיִם, רְאֵה בַּעַל כָּרֵס, רְאֵה בַּעַל בַּשָׂר2288! אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֹא דַיֶּךָּ שֶׁלֹּא נָתַתָּ לוֹ מִשֶּׁלְךָ מְאוּמָה, אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁנָּתַתִּי לוֹ אַתָּה מַכְנִיס לוֹ עַיִן רָעָה! (ויק"ר לד).

רפב “אַל תִּגְזָל־דָּל כִּי דַל־הוּא”2289 – אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: בַּמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אִם הוּא דַל מַהוּ גוֹזֵל לוֹ? לֹא דִבֶּר אֶלָּא בְּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים, שֶׁהוּא חַיָּב לִתֵּן מִן הַתּוֹרָה: לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעֲשַׂר עָנִי. וְהִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁלֹּא יִגְזֹל אָדָם מֵהֶם מַתָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לִתֵּן לָהֶם, “כִּי דַל הוּא” – דַּי לוֹ עֲנִיּוּתוֹ. לֹא דַי לֶעָשִׁיר שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּרֶוַח וְעָנִי בְצַעַר, אֶלָּא אַף גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ מַה־שֶׁנָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (במ"ר ה).

רפג “נִבְהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְלֹא יֵדַע כִּי־חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ”2290 – מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי וְהָיְתָה לוֹ שָׂדֶה עוֹשָׂה אֶלֶף מִדּוֹת, וּמוֹצִיא מִמֶּנָּה מֵאָה מִדּוֹת לְמַעֲשֵׂר, וּמִן הַמּוֹתָר הָיָה מִתְפַּרְנֵס הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ. בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ קָרָא לִבְנוֹ וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, תֵּן דַּעְתְּךָ עַל שָׂדֶה זוֹ, כָּךְ וְכָךְ מִדּוֹת הִיא עוֹשָׂה, כָּךְ וְכָךְ מִדּוֹת הָיִיתִי מוֹצִיא מִמֶּנָּה לְמַעֲשֵׂר, וּמִמֶּנָּה הָיִיתִי מִתְפַּרְנֵס כָּל יָמָי. זָרַע הַבֵּן שָׁנָה רִאשׁוֹנָה, עָשְׂתָה אֶלֶף מִדּוֹת וְהוֹצִיא מִמֶּנָּה מֵאָה לְמַעֲשֵׂר. שָׁנָה שְׁנִיָּה נִכְנְסָה בוֹ עַיִן רָעָה2291, פָּחַת עֲשָׂרָה2292 וּפָחֲתָה הִיא מֵאָה2293, וְכֵן שְׁלִישִׁית וְכֵן רְבִיעִית וְכֵן חֲמִישִׁית, עַד שֶׁעָמְדָה עַל מַעַשְׂרוֹתֶיהָ. כֵּוָן שֶׁרָאוּ קְרוֹבָיו כָּךְ עָמְדוּ וְלָבְשׁוּ לְבָנִים וְנִתְעַטְּפוּ לְבָנִים וְנִכְנְסוּ אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: לֹא בָאתֶם אֶלָּא לִשְׂמוֹחַ עָלָי2294? אָמְרוּ לוֹ: חָס וְשָׁלוֹם, לֹא בָאנוּ אֶלָּא לִשְׂמוֹחַ עִמְּךָ, לִשֶׁעָבַר הָיִיתָ בַעַל־הַבַּיִת וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כֹּהֵן, וְעַכְשָׁו נַעֲשֵׂיתָ כֹהֵן וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בַּעַל־הַבָּיִת (שמ“ר לא; ילק”ש משלי כח).

רפד אָמַר לָהּ רַ' חִיָּא לְאִשְׁתּוֹ: כְּשֶׁבָּא עָנִי הַקְדִּימִי לוֹ פַּת2295, כְּדֵי שֶׁיַּקְדִּימוּ לְבָנָיִךְ. אָמְרָה לוֹ: מְקַלֵּל אַתָּה אוֹתָם! אָמַר לָהּ: מִקְרָא כָתוּב: כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה"2296 – וְשָׁנָה דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם2297 (שבת קנא).

רפה אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: כָּל־הַמַּעְלִים עֵינוֹ מִן הַצְּדָקָה כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה (כת' סח:).

רפו “וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם”2298 – אוֹי לַדּוֹר שֶׁשּׁוֹפְטָיו צְרִיכִים לְהִשָּׁפֵט. אֱלִימֶלֶךְ מִגְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה וּמִפַּרְנְסֵי2299־הַדּוֹר הָיָה, וְכֵוָן שֶׁבָּאוּ שְׁנֵי רְעָבוֹן אָמַר: עַכְשָׁו יִהְיוּ כָל־יִשְׂרָאֵל מְסַבְּבִים עַל פִּתְחִי, זֶה בָּא בְּקֻפָּתוֹ וְזֶה בָּא בִּכְפִיפוֹ2300. מֶה עָשָׂה? עָמַד וּבָרַח לוֹ מִפְּנֵיהֶם (רו“ר א; ילק”ש רות א).

רפז הֱוֵי זָהִיר בְּדַלְתֵי בֵיתֶךָ, שֶׁלּאֹ יְהוּ נְעוּלוֹת בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מֵסַב בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה (דא"ז ט).

רפח מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בִּשְׁכוּנָה שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה, וְיָצְאוּ שְׁנֵי בָנֶיהָ לְלַקֵּט וְלֹא הִנִּיחָם בַּעַל הַשָּׂדֶה. אִמָּם הָיְתָה אוֹמֶרֶת: מָתַי יָבוֹאוּ בָנַי מִן הַשָּׂדֶה, שֶׁמָּא אֶמְצָא בְיָדָם כְּלוּם לֶאֱכוֹל; וְהֵם הָיוּ אוֹמְרִים: מָתַי נֵלֵךְ אֶל־אִמֵּנוּ, שֶׁמָּא נִמְצָא בְיָדָהּ כְּלוּם לֶאֱכוֹל. הִיא לֹא מָצְאָה בְיָדָם כְּלוּם וְהֵם לֹא מָצְאוּ בְיָדָהּ כְּלוּם לֶאֱכוֹל, וְהִנִּיחוּ רָאשֵׁיהֶם בֵּין בִּרְכֵּי אִמָּם וּמֵתוּ שְׁלָשְׁתָּם בְּיוֹם אֶחָד. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵין אַתֶּם גּוֹבִין מֵהֶם אֶלָּא נְפָשׁוֹת2301; חַיֵּיכֶם, אַף אֲנִי אֶגְבֶּה מִכֶּם נַפְשׁוֹתֵיכֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “אַל תִּגְזָל־דָּל כִּי דַל־הוּא… כִּי־יְיָ יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת־קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ”2302 (אדר"נ לח).

רפט אָמְרוּ עָלָיו עַל נַחוּם אִישׁ גַּם־זוֹ, שָׁהָיה סוֹמָא2303 מִשְּׁתֵי עֵינָיו, גִּדֵּם2304 מִשְּׁתֵי יָדָיו, קִטֵּעַ מִשְּׁתֵי רַגְלָיו וְכָל־גּוּפוֹ מָלֵא שְׁחִין, וְרַגְלֵי מִטָּתוֹ מֻנָּחוֹת בִּסְפָלִים שֶׁל מַיִּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ עָלָיו נְמָלִים. פַּעַם אַחַת הָיְתָה מִטָּתוֹ מֻנַּחַת בְּבַיִת רָעוּעַ2305, בִּקְּשׁוּ תַלְמִידָיו לְפַנּוֹת מִטָּתוֹ2306 וְאַחַר־כָּךְ לְפַנּוֹת אֶת הַכֵּלִים. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, פַּנּוּ אֶת הַכֵּלִים וְאַחַר־כָּךְ פַּנּוּ אֶת־מִטָּתִי, שֶׁמֻּבְטָח לָכֶם, כָּל־זְמַן שֶׁאֲנִי בַבַּיִת אֵין הַבַּיִת נוֹפֵל. פִּנּוּ אֶת־הַכֵּלִים וְאַחַר־כָּךְ פִּנּוּ אֶת־מִטַּתוֹ – וְנָפַל הַבָּיִת. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, וְכִי מֵאַחַר שֶׁצַּדִּיק גָּמוּר אַתָּה לָמָה עָלְתָה לְךָ כָּךְ? אָמַר לָהֶם: בָּנַי, אֲנִי גָרַמְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ לְבֵית־חָמִי, וְהָיָה עִמִּי מַשּׂוֹי שְׁלשָׁה חֲמוֹרִים, אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי מְגָדִים, בָּא עָנִי אֶחָד וְעָמַד לִי בַּדֶּרֶךְ וְאָמַר לִי: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַרְתִּי לוֹ: הַמְתֵּן, עַד שֶׁאֶפְרֹק מִן הַחֲמוֹר. לֹא הִסְפַּקְתִּי לִפְרֹק מִן הַחֲמוֹר עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ. הָלַכְתִּי וְנָפַלְתִּי עַל פָּנָיו וְאָמַרְתִּי: עֵינַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל עֵינֶיךָ – יִסּוֹמוּ; יָדַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל יָדֶיךָ –יִתְגַּדָּמוּ; רַגְלַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל רַגְלֶיךָ – יִתְקַטָּעוּ; וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתִּי2307 עַד שֶׁאָמַרְתִּי: כָּל־גּוּפִי יְהֵא מָלֵא שְׁחִין. אָמְרוּ לוֹ: אוֹי לָנוּ שֶׁרְאִינוּךָ בְכָךְ! אָמַר לָהֶם: אוֹי לִי, אִם לֹא רְאִיתוּנִי בְּכָךְ! (תענ' כא.).

רצ “אֶל־שָׁאוּל וְאֶל־בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר־הֵמִית אֶת־הַגִּבְעֹנִים”2308 – וְכִי הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהָרַג שָׁאוּל אֶת־הַגִּבְעוֹנִים? אֶלָּא־מִתּוֹךְ שֶׁהָרַג נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִים לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֲרָגָם (ב"ב קיט.).

––––––––

רצא שָׁנִינוּ, אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו: בָּנַי, מַהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: “צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת”2309? נַעֲנָה רַ' אֱלִיעֶזֶר וְאָמָר: “צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי” – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ”2310; וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת" – כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם עוֹשִׂין חֵטְא הוּא לָהֶם, שֶׁאֵינָם עוֹשִׂין אֶלָּא לְהִתְגַּדֵּל2311 בּוֹ. נַעֲנָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר: “צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי” אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל; “וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת” – כָּל־צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם עוֹשִׂין חֵטְא הוּא לָהֶם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא לְהִתְיַהֵר2312 בּוֹ. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: עֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין לְמוֹדָעִי2313 – רַ' אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: “צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי” – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל; “וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת” – כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם עוֹשִׂין חֵטְא הוּא לָהֶם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא לְחָרֵף אוֹתָנוּ בּוֹ. נַעֲנָה רַ' נְחוּנְיָא בֶן הַקָּנָה וְאָמַר: “צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי, וְחֶסֶד” לְיִשְׂרָאֵל וּלְאֻמִּים חַטָּאת2314. אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו: נִרְאִים דִבְרֵי רַ' נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה מִדְּבָרַי וְדִבְרֵיכֶם, – לְפִי שֶׁהוּא נוֹתֵן צְדָקָה וָחֶסֶד לְיִשְׂרָאֵל וּלְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם חַטָּאת.

שָׁנִינוּ: אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכָּאי: כְּשֵׁם שֶׁהַחַטָּאת2315 מְכַפֶּרֶת עַל יִשְׂרָאֵל כָּךְ צְדָקָה מְכַפֶּרֶת עַל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם (ב"ב י:).


ב. דַּרְכֵי צְדָקָה

רצב אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים – עֵינוֹ רָעָה בְשֶׁל אֲחֵרִים2316; יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן – עֵינוֹ רָעָה בְשֶׁלּוֹ; יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים – חָסִיד; לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים – רָשָׁע (אב' ה).

רצג “אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל־דָּל”2317 – הֱוֵי מִסְתַּכֵּל בּוֹ הֵיאַךְ לִזְכּוֹת עִמּוֹ. רַ' יוֹנָה בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה בֶן־טוֹבִים2318 שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ לִקַּח2319, הָיָה הוֹלֵךְ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַעְתִּי, שֶׁנָּפְלָה לְךָ יְרֻשָּׁה בִּמְדִינַת־הַיָּם, הֵא לְךָ חֵפֶץ זֶה, לִכְשֶׁאַתָּה מִתְרַוֵּחַ אַתָּה פוֹרֵעַ לִי; מִשֶּׁנָּטַל הָיָה אוֹמֵר לוֹ: מַתָּנָה לְךָ נְתַתִּיו (ויק“ר לד; ירוש' פאה פ”ח, ה"ח).

רצד אָמַר רַ' יִצְחָק: כָּל־הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת, וְהַמְפַיְּסוֹ בִדְבָרִים2320 מִתְבָּרֵךְ בְּאַחַת־עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת (ב"ב ט:).

רצה “וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ”2321 – אָמַר רַ' לֵוִי: אִם אֵין לְךָ לִתֵּן לוֹ – נַחֲמֵהוּ בִדְבָרִים, אֱמֹר לוֹ: תֵּצֵא נַפְשִׁי עָלֶיךָ, שֶׁאֵין לִי מַה לִתֵּן לָךְ (ויק"ר לד).

רצו רַ' יַנַּאי רָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁנָּתַן זוּז לֶעָנִי בְּפַרְהֶסְיָא, אָמַר: מוּטָב שֶׁלֹּא נָתַתָּ לּוֹ מֵעַכְשָׁו שֶׁנָּתַתָּ לּוֹ וּבִיַּשְׁתּוֹ (חג' ה; קה"ר יב).

רצז אֵיזוֹ הִיא [צְדָקָה] שֶׁמַּצִּילָתוֹ מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה? נוֹתְנָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי נוֹתְנָהּ, נוֹטְלָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי נוֹטְלָהּ (ב"ב י).

רצח אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר יוֹתֵר מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁאִלּוּ בְמשֶׁה רַבֵּנוּ כָּתוּב “כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה”2322, וְאִלּוּ בְעוֹשֶׂה צְדָקָה כָּתוּב “מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה־אָף”2323 (שם ט:).

רצט מַר עֻקְבָּא – הָיָה עָנִי בִּשְׁכוּנָתוֹ, וְהָיָה רָגִיל בְּכָל־יוֹם לִזְרֹק לוֹ אַרְבָּעָה זוּזִים בְּצִנּוֹר הַדָּלֶת2324. פַּעַם אַחַת אָמַר [הֶעָנִי]: אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה מִי עוֹשֶׂה עִמִּי טוֹבָה זוֹ. אוֹתוֹ הַיּוֹם שָׁהָה2325 מַר עֻקְבָּא בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַרְבֵּה וְהָלְכָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ2326. כֵּוָן שֶׁרָאָם הֶעָנִי שֶׁהִטּוּ עַצְמָם לַדֶּלֶת –יָצָא אַחֲרֵיהֶם. בָּרְחוּ וְנִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם לְתַנּוּר גָּרוּף2327. נִכְווּ רַגְלָיו שֶׁל מַר עֻקְבָּא. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: תֵּן רַגְלֶיךָ עַל רַגְלָי2328. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ2329. אָמְרָה לוֹ: אֲנִי מְצוּיָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת וַהֲנָאָתִי קְרוֹבָה [לָעֲנִיִּם]2330.

וְכָל־כָּךְ לָמָּה2331? מִשּׁוּם שֶׁאָמְרוּ: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּמְסוֹר עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן־הָאֵשׁ וְאַל יַלְבֵּן2332 פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים (כת' סז:).

ש אַבָּא־אֻמָּנָא2333 הָיָה בָא לוֹ שָׁלוֹם בְּכָל־יוֹם מִישִׁיבָה שֶׁל מָעְלָה2334. מַה מַּעֲשָׂיו2335 שֶׁל אַבָּא־אֻמָּנָא? כְּשֶׁהָיָה מַקִּיז דָּם2336 – מָקוֹם צָנוּעַ מִבַּחוּץ2337 הָיָה לוֹ לְהָטִיל בּוֹ פְרוּטוֹת. מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מֵטִיל בּוֹ, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּא וְיוֹשֵׁב2338 וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ. וּכְשֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ תַּלְמִיד־חָכָם2339 לֹא הָיָה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ שָׂכָר, וּלְאַחַר שֶׁעָמַד הָיָה נוֹתֵן לוֹ פְּרוּטוֹת וְאוֹמֵר לוֹ: לֵךְ הַבְרֵא עַצְמֶךָ2340. פַּעַם אַחַת שָׁלַח לוֹ אַבַּיֵּי שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים לְבָדְקוֹ.2341 בָּאוּ לְבֵיתוֹ. הוֹשִׁיבָם וְהֶאֱכִילָם וְהִצִּיעַ לָהֶם מַצָּעוֹת בַּלָּיְלָה. בַּבֹּקֶר קִפְּלוּם2342 וּנְטָלוּם וְעָמְדוּ וְיָצְאוּ לָהֶם לַשּׁוּק. עָלָה אַבָּא־אֻמָּנָא לַשּׁוּק וּמְצָאָם. אָמְרוּ לוֹ: יָשׁוּם2343 אוֹתָם מָר, כַּמָּה הֵם שׁוִֹים. אָמַר לָהֶם: כָּךְ וָכָךְ. אָמְרוּ לוֹ: שֶׁמָּא הֵם שׁוִֹים יוֹתֵר? אָמַר לָהֶם: בְּכָךְ לְקַחְתִּים. אָמְרוּ לוֹ: שֶׁלְּךָ הֵם וּמִמְּךָ נְטַלְנוּם. אָמְרוּ לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנוּ? אָמַר לָהֶם: אָמַרְתִּי שֶׁמָּא פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם נִזְדַּמֵּן לָכֶם וִהְיִיתֶם מִתְבַּיְּשִׁים לוֹמַר לִי. אָמְרוּ לוֹ: עַכְשָׁו יִטּוֹל מָר אֶת־שֶׁלּוֹ. אָמַר לָהֶם: מֵאוֹתָהּ שָׁעָה הִסַּחְתִּים מִדַּעְתִּי לִצְדָקָה2344 (תענ' כא, כב; ע"י).

שא אָמַר רַ' יִצְחָק: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “רֹדֵף צְדָקָה וָחֶסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד”2345 – מִשּׁוּם שֶׁרוֹדֵף צְדָקָה יִמְצָא צְדָקָה? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כָּל־הָרוֹדֵף אַחַר צְדָקָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַמְצִיא לוֹ מָעוֹת וְעוֹשֶׂה בָהֶן צְדָקָה. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַמְצִיא לוֹ בְנֵי־אָדָם הַמְהֻגָּנִים2346 לַעֲשׂוֹת לָהֶם צְדָקָה, כְּדֵי לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם שָׂכָר (ב"ב ס:).

שב דָּרַשׁ רַבָּה: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיִהְיוּ מוּכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ2347 בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָהֶם”2348 – אָמַר יִרְמְיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲפִלּוּ בְשָׁעָה שֶׁכּוֹפִים אֶת־יִצְרָם וּמְבַקְשִׁים לַעֲשׂוֹת צְדָקָה לְפָנֶיךָ, הַכְשִׁילֵם בִּבְנֵי־אָדָם שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם שָׂכָר (שם).

שג אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־הַנּוֹתֵן פִּתּוֹ לְמִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵעָה יִסּוּרִין בָּאִים עָלָיו (סנה' צב.).

שד שָׁנִינוּ, אָמַר “כַּסּוּנִי”2349 – בּוֹדְקִין אַחֲרָיו2350, “פַּרְנְסוּנִי”2351 – אֵין בּוֹדְקִין (ב"ב ט.).

שה רַבִּי פָּתַח אוֹצָרוֹת בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת וְאָמַר: יִכָּנְסוּ בַעֲלֵי מִקְרָא, בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, בַּעֲלֵי תַלְמוּד, בַּעֲלֵי הֲלָכָה, בַּעֲלֵי אַגָּדָה, אֲבָל עַמֵּי־הָאָרֶץ אַל יִכָּנֵסוּ. דָּחַק יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם וְנִכְנָס. אָמַר לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לוֹ: בְּנִי, קָרִיתָ? אָמַר לוֹ: לָאו. – שָׁנִיתָ? – לָאו. אָמַר לוֹ: אִם־כֵּן בַּמָּה אֲפַרְנְסֶךָ? אָמַר לוֹ: פַּרְנְסֵנִי כְּכֶלֶב, פַּרְנְסֵנִי כְּעוֹרֵב. פִּרְנְסוֹ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא יָשַׁב רַבִּי וְנִצְטַעֵר, אָמַר: אוֹי לִי שֶׁנָּתַתִּי פִתִּי לְעַם־הָאָרֶץ! אָמַר לְפָנָיו רַ' שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי: שֶׁמָּא יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם תַּלְמִידְךָ הוּא, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֵהָנוֹת מִכְּבוֹד תּוֹרָה מִיָּמָיו. בָּדְקוּ וּמָצָאוּ. אָמַר רַבִּי: יִכָּנְסוּ הַכֹּל (שם ח, ע"י).

שו רַ' אַבָּא הָיָה כוֹרֵךְ מָעוֹת בְּסוּדָרוֹ וּמַפְשִׁילו לַאֲחוֹרָיו2352 וּמַמְצִיא עַצְמוֹ לַעֲנִיִּים וּמַעְלִים עֵינוֹ מִן הָרַמָּאִים2353.

רַ' חֲנִינָא הָיָה רָגִיל לְשַׁגֵּר לְעָנִי אֶחָד אַרְבָּעָה זוּזִים בְּכָל־עֶרֶב שַׁבָּת. פַּעַם אַחַת שִׁגְּרָם עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ, בָּאָה וְאָמְרָה לוֹ: לֹא צָרִיךְ. – מָה רָאִית? – שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ2354: בַּמָּה אַתָּה סוֹעֵד, בִּטְלֵי כֶסֶף אוֹ בִטְלֵי זָהָב2355? אָמַר: זֶה שֶׁאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: בֹּאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִים, שֶׁאִלְמָלֵא הֵם הָיִינוּ חוֹטְאִים2356 בְּכָל־יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל־יְיָ וְהָיָה בְךָ חֵטְא”2357 (כתובות סז, סח).

שז רַ' יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ יָרְדוּ לִרְחוֹץ בְּמֶרְחֲצָאוֹת שֶׁל טְבֶרְיָא. פָּגַע בָּהֶם עָנִי אֶחָד. אָמַר לָהֶם: זְכוּ בִי2358. אָמְרוּ לוֹ: כְּשֶׁנֵּצֵא נִזְכֶּה בָךְ. יָצְאוּ וּמְצָאוּהוּ מֵת. אָמְרוּ: הוֹאִיל וְלֹא זָכִינוּ לְטַפֵּל בּוֹ בְּחַיָּיו נְטַפֵּל בּוֹ בְּמוֹתוֹ. עַד שֶׁהֵם רוֹחֲצִים אוֹתוֹ מָצְאוּ כִיס אֶחָד וְשֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָר בּוֹ תָּלוּי בְּצַוָּארוֹ. אָמְרו: בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בַּחֲכָמִים וּבְדִבְרֵיהֶם. לֹא כֵן אָמַר רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' אֱלִיעֶזֶר: צְרִיכִין אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִים2359! שֶׁאִלְמָלֵא הָרַמָּאִים שֶׁבָּהֶם, הָיָה אֶחָד תּוֹבֵעַ צְדָקָה מִן הָאָדָם וְלֹא נוֹתֵן לוֹ – מִיָּד הָיָה נֶעֱנָשׁ (ויק“ר לד; ירוש' פאה פ”ח, ה"ח).

––––––––

שח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “דֵּי מַחְסֹרוֹ”2360 – אַתָּה מְצֻוֶּה עָלָיו לְפַרְנְסוֹ וְאִי אַתָּה מְצֻוֶּה עָלָיו לְעַשְּׁרוֹ; “אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ”2361 – אֲפִלּוּ סוּס לִרְכּוֹב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו.

אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁלָּקַח לְעָנִי בֶּן־טוֹבִים אֶחָד סוּס לִרְכּוֹב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא עֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו, וְרָץ לְפָנָיו שְׁלשָׁה מִילִין (כת' סז:).

שט [עָנִי] אֶחָד בָּא לִפְנֵי רַ' נְחֶמְיָה. אָמַר לוֹ: בַּמָּה אַתָּה סוֹעֵד2362? אָמַר לוֹ: בְּבָשָׂר שָׁמֵן וְיַיִן יָשָׁן. – “רְצוֹנְךָ שֶׁתְּגַלְגֵּל עִמִּי בַּעֲדָשִׁים2363?” – גִּלְגֵּל עִמּוֹ בַּעֲדָשִׁים וָמֵת. אָמָר: “אוֹי לוֹ לָזֶה שֶׁהֲרָגוֹ נְחֶמְיָה!”

– אַדְּרַבָּה: “אוֹי לוֹ לִנְחֶמְיָה שֶׁהֲרָגוֹ לָזֶה” הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר?

– אֶלָּא, הוּא הוּא2364 שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְעַדֵּן עַצְמוֹ2365 כָּלְ־כָּךְ (שם).

שי [עָנִי] אֶחָד בָּא לִפְנֵי רָבָא. אָמַר לוֹ: בַּמָּה אַתָּה סוֹעֵד? אָמַר לוֹ: בְּתַרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה2366 וְיַיִן יָשָׁן. אָמַר לוֹ: וְאֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ לְדֹחַק הַצִּבּוּר2367? אָמַר לוֹ: וְכִי מִשֶּׁלָּהֶם אֲנִי אוֹכֵל? מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא אֲנִי אוֹכֵל! שֶׁנֶּאֱמַר: “עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה־נוֹתֵן לָהֶם אֶת־אָכְלָם בְּעִתּוֹ”2368 – “בְּעִתָּם” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “בְעִתּוֹ”, מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן [לוֹ] הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא פַּרְנַסַתוֹ בְּעִתּוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּאָה אֲחוֹתוֹ שֶׁל רָבָא, שֶׁלֹּא רָאַתְהוּ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהֵבִיאָה לוֹ תַּרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה וְיַיִן יָשָׁן. אָמָר: מַה זֶה לְפָנָי2369? אָמַר לוֹ: נַעֲנֵיתִי לָךְ2370, קוּם אֱכוֹל (שם).

שיא מָר עֻקְבָּא – הָיָה עָנִי בִּשְׁכוּנָתוֹ וְהָיָה רָגִיל לְשַׁגֵּר לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּזִים בְּכָל־עֶרֶב יוֹם־כִּפּוּרִים. פַּעַם אַחַת שִׁגְּרָם אֶצְלוֹ בְּיַד בְּנוֹ. בָּא וְאָמַר לוֹ: לֹא צָרִיךְ. אָמַר לוֹ: מָה רָאִיתָ? – רָאִיתִי שֶׁמְּזַלְּפִין לוֹ2371 יַיִן יָשָׁן. אָמָר: מְפֻנָּק2372 הוּא כָּל כָּךְ! – כְּפָלָם2373 וְשִׁגְּרָם אֶצְלוֹ.

כְּשֶׁמֵּת [מָר עֻקְבָּא] אָמַר: הָבִיאוּ לִי חֶשְׁבּוֹנִי שֶׁל צְדָקָה2374. מָצָא כָתוּב בּוֹ: שִׁבְעַת אֲלָפִים דֵּינָרִים. אָמַר: הַצֵּידָה קַלָּה וְהַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה2375! עָמַד וּבִזְבֵּז2376 חֲצִי מָמוֹנוֹ.

וְהֵיאַךְ עָשָׂה כָךְ? וַהֲרֵי אָמַר רַ' אִלְעָאי: בְּאוּשָׁא2377 הִתְקִינוּ: הַמְבַזְבֵּז אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ2378? – בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים: מֵחַיִּים, שֶׁמָּא יֵרֵד מִנְּכָסָיו2379, אֲבָל לְאַחַר מִיתָה אֵין בְּכָךְ כְּלוּם (שם).

שיב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּאַנְשֵׁי גָלִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּקְחוּ לְעָנִי בֶן־טוֹבִים אֶחָד מִצָּפוֹן לִיטְרָא בָשָׂר בְּכָל־יוֹם (שם).

שיג כָּךְ הָיָה רַ' תַּנְחוּם בְּרַ' חִיָּא עוֹשֶׂה: אִם הָיָה לָמוּד לִקַּח לִיטְרָא אַחַת שֶׁל בָּשָׂר מִן הַשּׁוּק הָיָה לוֹקֵחַ לוֹ שְׁתָּיִם, אַחַת לוֹ וְאַחַת לַעֲנִיִּים, שְׁתֵּי אֲגֻדּוֹת שֶׁל יָרָק, אַחַת לוֹ וְאַחַת לַעֲנִיִּים (ויק“ר לד; קה”ר ז).

שיד מַעֲשֶׂה בְּהִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה לְאָדָם אֶחָד. וּבָא עָנִי וְעָמַד עַל פִּתְחוֹ וְאָמַר: אִשָּׁה אֲנִי צָרִיךְ לְהַכְנִיס הַיּוֹם וְאֵין לִי פַרְנָסָה כְּלוּם. נָטְלָה אִשְׁתּוֹ כָּל־הַסְּעֻדָּה וְנָתְנָה לוֹ. וְאַחַר כָּךְ לָשָׁה עִסָּה אַחֶרֶת וּבִשְּׁלָה אִלְפָּס2380 אַחֵר וּבָאָה וְהִנִּיחָה לִפְנֵיהֶם. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, מִפְּנֵי מָה לֹא הֵבֵאת לָנוּ מִיָּד? סָחָה לוֹ כָל־הַמַּעֳשֶׂה. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, אַף אֲנִי לֹא דַנְתִּי אוֹתָךְ לְכַף־חוֹבָה, אֶלָּא לְכַף־זְכוּת, שֶׁכָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂית לֹא עָשִׂית אֶלָּא לְשֵׁם־שָׁמָיִם (ד"א ו).

––––––––

שטו שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן: בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְבָרִים אָמְרָה תוֹרָה לְהַנִּיחַ פֵּאָה בְּסוֹף שָׂדֵהוּ: מִפְּנֵי גֵזֶל עֲנִיִּים, מִפְּנֵי בִטּוּל עֲנִיִּים, מִפְּנֵי הַחֶשֶׁד וּמִפְּנֵי הָרַמָּאִים. מִפְּנֵי גֵזֶל עֲנִיִּים – שֶׁלֹּא יִרְאֶה בַעַל־הַבַּיִת שָׁעָה פְנוּיָה2381, וְיֹאמַר לִקְרוֹבוֹ עָנִי: הֲרֵי זוֹ פֵאָה; מִפְּנֵי בִטּוּל עֲנִיִּים – שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲנִיִּים יוֹשְׁבִים וּמְשַׁמְּרִים – עַכְשָׁו מַנִּיחַ בַּעַל־הַבַּיִת פֵּאָה; מִפְּנֵי הַחֶשֶׁד2382 – שֶׁלֹּא יִהְיוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים אוֹמְרִים: תָּבֹא מְאֵרָה עַל אָדָם שֶׁלֹּא הִנִּיחַ פֵּאָה בְּשָׂדֵהוּ! וּמִפְּנֵי הָרַמָּאִים2383 (שבת כג).

שטז “פָּתֹחַ תִּפְתַּח”2384 – אֵין לִי אֶלָּא לַעֲנִיֵּי עִירֶךָ, לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת מִנָּיִן? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “פָּתֹחַ תִּפְתַּח” – מִכָּל־מָקוֹם. “נָתוֹן תִּתֵּן”2385 – אֵין לִי אֶלָּא מַתָּנָה מְרֻבָּה, מַתָּנָה מֻעֶטֶת מִנָּיִן? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “נָתוֹן תִּתֵּן” – מִכָּל־מָקוֹם. “הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק23862387 – אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ מַעֲנִיקִים, לֹא נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ מִנָּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: “הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק” – מִכָּל מָקוֹם. “וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ”2388 – אֵין לִי אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ2389 וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס2390 אָמְרָה תוֹרָה: תֶּן־לוֹ דֶרֶךְ הַלְוָאָה; יֶשׁ־לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס2391 מִנָּיִן? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “תַּעֲבִיטֶנּוּ” – מִכָּל מָקוֹם (ב"מ לא:).

שיז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, נוֹתְנִים לוֹ לְשֵׁם הַלְוָאָה וְחוֹזְרִים וְנוֹתְנִים לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה – דִּבְרֵי רַ' מֵאִיר. רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֶשׁ־לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס אֵין נִזְקָקִין לוֹ2392, אֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, אוֹמְרִין לוֹ: הָבֵא מַשְׁכּוֹן וָטוֹל2393, כְּדֵי שֶׁתָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו2394 (כת' סז:).

שיח מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ חֲמִשִּׁים זוּז וְהוּא נוֹשֵׂא־וְנוֹתֵן בָּהֶם הֲרֵי זֶה לֹא יִטּוֹל. מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִטּוֹל וְנוֹטֵל אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת; וְכָל־מִי