בְּנִיצֶאָה, עִיר מוֹלַדְתִּי הַחֲבִיבָה, דָּר אָדָם אֶחָד, שֶׁהָיָה מְכֻנֶּה בְּפִי הַבְּרִיּוֹת בְּשֵׁם מוּק הַגּוּץ. אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן צָעִיר הָיִיתִי בְיוֹתֵר בַּיָמִים הָהֵם, מִכָּל מָקוֹם עוֹדֶנִּי זוֹכֵר אוֹתוֹ יָפֶה יָפֶה, בְּיִחוּד מִשּׁוּם שֶׁבְּשֶׁלּוֹ הִכַּנִי אָבִי מַכּוֹת רֶצַח. אָכֵן מוּק הַגּוּץ כְּבָר הָיָה רַוָּק זָקֵן בְּשָׁעָה שֶׁיְדַעְתִּיו, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיְתָה קוֹמָתוֹ מַגַּעַת אֶלָּא לִכְדֵי שָׁלֹשׁ עַד אַרְבַּע מִדּוֹת כְּמִדַּת הָרָגֶל; נוֹסָף לָזֶה הָיְתָה דְמוּת תַּבְנִיתוֹ מְשֻׁנָּה בְיוֹתֵר, כִּי גוּפוֹ הַזָּעִיר וְהַצָּנוּם מְסֻבָּל הָיָה בְרֹאשׁ גָּדוֹל וְעָבֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הָרֹאשׁ שֶׁל שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת; דָּר הָיָה לְבַדּוֹ בְּבַיִת גָּדוֹל וְאַף מְבַשֵּׁל הָיָה אֶת תַּבְשִׁילָיו בִידֵי עַצְמוֹ; אַף גַּם לֹא הָיוּ יוֹדְעִים בָּעִיר אִם עוֹדֶנּוּ חַי אוֹ כְבָר מֵת, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה יוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ אֶלָּא פַעַם אַחַת בַּחֹדֶשׁ, אִלּוּלֵא הָיָה מְתַמֵּר וְעוֹלֶה אֵד קִיטוֹר כַּבִּיר מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ בִשְׁעַת הַצָהֳרָיִם; אָכֵן לִפְרָקִים הָיוּ הַבְּרִיּוֹת רוֹאִים אוֹתוֹ בַעֲרָבִים כְּשֶׁהוּא מִתְהַלֵּךְ הֵנָּה וָהֵנָּה עַל גַּג בֵּיתוֹ, אֶלָּא שֶׁנִּרְאֶה הָיָה בָרְחוֹב כְּאִלּוּ אַךְ רֹאשׁוֹ הַגָּדוֹל בִּלְבָד מְשׁוֹטֵט עַל הַגַּג אֵילַךְ וְאֵילָךְ. אֲנִי וַחֲבֵרַי הָיִינוּ נְעָרִים שׁוֹבָבִים הָאוֹהֲבִים לְהִתְגָּרוֹת בַּבְּרִיּוֹת וּלְלַגְלֵג עֲלֵיהֶם, וּלְפִיכָךְ הָיָה אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהָיָה מוּק הַגּוּץ יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ לְיוֹם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה לָנוּ;

מִתְאַסְּפִים הָיִינוּ בַיּוֹם הַקָּבוּעַ לִפְנֵי בֵיתוֹ וּמַמְתִּינִים שָׁם עַד שֶׁיָּצָא; וּבְשָׁעָה שֶׁהָיְתָה נִפְתַּחַת הַדֶּלֶת, וְהָיָה מֵצִיץ מִשָּׁם תְּחִלָּה הָרֹאשׁ הַגָּדוֹל הֶעָטוּף צָנִיף גָּדוֹל הֵימֶנּוּ, וְאַחֲרָיו נִגְרַר הַגּוּץ הַזָּעִיר הַלָּבוּשׁ מְעִיל קָטָן וּמְמֻרְטָט וּמִכְנָסַיִם רְחָבִים, וְחָגוּר חֲגוֹרָה רְחָבָה שֶׁתָּלוּי עָלֶיהָ פִּגְיוֹן אָרֹךְ, אָרֹךְ כָּל כַּךְ עַד שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים אִם מוּק תָּלוּי עַל הַפִּגְיוֹן אוֹ הַפִּגְיוֹן תָּלוּי עַל מוּק, כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא כַךְ, מִיָּד הָיָה בוֹקֵע וְעוֹלֶה בָאֲוֵיר קוֹל תְּרוּעָה שֶׁל שִׂמְחָה מִתּוֹךְ פִּיּוֹתֵינוּ, זוֹרְקִים הָיִינוּ אֶת מִצְנְפוֹתֵינוּ כְלַפֵּי מַעְלָה וְהָיִינוּ מְרַקְּדִים סְבִיבוֹ כִּמְטֹרָפִים. אָכֵן מוּק הַגּוּץ הָיָה מְבָרֵךְ אוֹתָנוּ בִּתְנוּעַת רֹאשׁ מִתּוֹךְ הַבָּעַת פָּנִים שֶׁל מְתִינוּת וְהָיָה הוֹלֵךְ לוֹ בִּפְסִיעוֹת אִטִּיּוֹת לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב, וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה הָיָה גוֹרֵר אֵת רַגְלָיו בַּקַּרְקַע, לְפִי שֶׁהָיָה נָעוּל סַנְדָּלִים גְדוֹלִים וּרְחָבִים, שֶׁלֹּא רָאִיתִי כְמוֹתָם מֵעוֹדִי. אָנוּ הַנְּעָרִים רָצִים הָיִינוּ אַחֲרָיו וְקָרָאנוּ בְלִי הֶרֶף; “מוּק הַגּוּץ, מוּק הַגּוּץ”. אַף הָיִינוּ מְזַמְּרִים פְּעָמִים לִכְבוֹדוֹ פִזְמוֹן עַלִּיז; וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

"מוּק הַגּוּץ, מוּק הַגּוּץ,

בְּבַיִת גָּדוֹל תָּשִׂים מִשְׁכַּנֶךָ,

אַחַת בַּחֹדֶשׁ תֵּצֵא מִמְּעוֹנֶךָ,

הִנְךָ גַמָּד קָטָן, חָרוּץ,

כְּהַר גָדוֹל רֹאשְׁךָ קָרוּץ;

הַבִּיטָה וּרְאֵה סְבִיבְךָ בַחוּץ,

רוּצָה וְתָפְסֵנוּ, מוּק הַגּוּץ".

כָּכָה מִתְהוֹלְלִים הָיִינוּ לִפְרָקִים קְרוֹבִים, וּלְבָשְׁתִּי עָלַי לְהוֹדוֹת, שֶׁאֲנִי הִתְעַלַּלְתִּי בוֹ בְּדֶרֶךְ מְגֻנֶּה בְיוֹתֵר, שֶׁכֵּן מושֵׁךְ הָיִיתִי לִפְרָקִים בִּמְעִילוֹ הַקָּטָן, וְאַף דָּרַכְתִּי פַעַם אַחַת מֵאֲחוֹרָיו עַל גַּבֵּי סַנְדָּלָיו הַגְּדוֹלִים, עַד שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ. דָּבָר זֶה נִרְאָה בְעֵינַי מְגֻחָךְ בְּמִדָּה יְתֵרָה, וְאוּלָם צְחוֹק פִּי נָדַם, כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת מוּק הַגּוּץ הוֹלֵךְ וְנִגַּשׁ אֶל בֵּית אָבִי. מִיָּד נִכְנַס פְּנִימָה וְשָׁהָה שָׁם זְמַן מָה. עָמַדְתִּי וְנִתְחַבֵּאתִי לְיַד הַדֶּלֶת הַפּוֹנָה הַחוּצָה וְרָאִיתִי אֵת מוּק שׁוּב יוֹצֵא מִן הַבַּיִת בְּלִוְיָתוֹ שֶׁל אָבִי, שֶׁאוֹחֵז בּוֹ בְיָדוֹ בְהַדְרַת כָּבוֹד, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ עַד הַדֶּלֶת עָמַד אָבִי וְנִפְרַד מִמֶנּוּ מִתּוֹךְ כְּרִיעוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹת מְרֻבּוֹת. רוּחִי הָיְתָה מְדֻכְדֶּכֶת בְּיוֹתֵר וּלְפִיכָךְ שָׁהִיתִי בְמַחְבּוֹאִי שָׁעָה אֲרֻכָּה; אֲבָל סוֹף סוֹף גָּבַר עָלַי הָרָעָב וְדָחַף אוֹתִי מִמְּקוֹם מַחְבּוֹאִי הַחוּצָה, שֶׁהָיְתָה קָשָׁה עָלַי פְּגִיעָתוֹ יוֹתֵר מִן הַמַּכּוֹת, וּבְרֹאשׁ מוּרָד פָּסַעְתִּי מִתּוֹךְ הַכְנָעָה יְתֵרָה וְעָמַדְתִּי לִפְנֵי אָבִי. “קָפֹץ קָפַצְתָּ, כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי, וְחֵרַפְתָּ אֵת מוּק הַטּוֹב?” אָמַר בְּקוֹל זוֹעֵם מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ. “רְצוֹנִי לְסַפֵּר לְךָ אֵת תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל מוּק זֶה, וּמֻבְטָחַנִי שֶׁלֹּא תְלַגְלֵג עָלָיו עוֹד; וְאוּלָם לִפְנֵי הַסִּפּוּר תִּסְפּוֹג אֵת חֶלְקְךָ הַמַּגִּיעַ לְךָ כְנָהוּג”. אָכֵן חֶלְקִי זֶה, הַמַּגִּיעַ לִי כְנָהוּג, הָיָה עֹנֶשׁ שֶׁל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ מַלְקֻיּוֹת, שֶׁהָיָה דַרְכּוֹ לְחַלֵּק בְּעַיִן יָפָה וּבְכַוָּנַת הַלֵּב. לְפִיכָךְ עָמַד וְנָטַל אֵת קְנֵה מִקְטַרְתּוֹ הָאָרֹךְ, פֵּרַק מִמֶּנּוּ אֶת חֻלְיַת פִּי הָעַנְבָּר וְחָבַט אוֹתִי יָפֶה יָפֶה בְחֹזֶק יָד וְנִפְרַע הֵימֶנִּי בְמִדָּה זְעוּפָה יוֹתֵר מִן הָרָגִיל עַד כֹּה.

כְּשֶׁנִּשְׁלַם הַמִּסְפָּר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, צִוָּה עָלַי לָקוּם, וְסִפֵּר לִי עַל דְּבַר מוּק הַגּוּץ: אָבִיו שֶׁל מוּק הַגּוּץ, שֶׁהוּא מְכֻנֶּה בֶאֱמֶת בְּשֵׁם מוּקְרָא, הָיָה אִישׁ נִכְבָּד בְּנִיצֶאָה, אֲבָל עָנִי וְאֶבְיוֹן. דָּר הָיָה בָּדוּל וּפָרוּשׁ מִן הַבְּרִיּוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁדָּר בְּנוֹ עַכְשָׁו כִּמְעָט. דַּעְתּוֹ לֹא הָיְתָה נוֹחָה מִבְּנוֹ זֶה, לְפִי שֶׁהָיָה מִתְבַּיֵּשׁ בְּשֶׁל תַּבְנִית הַגַּמָּדִים שֶׁלּוֹ, וּלְפִיכָךְ הִנִּיחוֹ בְלִי חִנּוּךְ וְהָיָה גָדֵל פֶּרַע וְנִבְעָר מִדָּעַת. מוּק הַגּוּץ עֲדַיִן הָיָה בִשְׁנַת הַשֵּׁשׁ עֶשְׂרֵה לִימֵי חַיָּיו תִּינוֹק עַלִּיז, וְאָבִיו שֶׁהָיָה שָׁרוּי תָּמִיד בְּכֹבֶד רֹאשׁ הָיָה מְגַנֶּה אוֹתוֹ תָמִיד, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה כְּבָר הָיָה עָלָיו לְהַשִּׁיל מֵעַל רַגְלָיו אֵת נַעֲלֵי הַיַּלְדוּת, מִכָּל מָקוֹם עֲדַיִן פֶּתִי הוּא כָל כַּךְ וָבָעַר.

אָכֵן הַזָּקֵן נָפַל פַּעַם נְפִילָה קָשָׁה, שֶׁמֵּת עַל יָדָהּ וְהִנִּיחַ לַאֲנָחוֹת אֵת מוּק הַגּוּץ בַּעֲנִיּוּת וּבְבַעֲרוּת. קְרוֹבָיו קְשֵׁי הַלֵּב, שֶׁהָיָה הַנִּפְטָר חַיָּב לָהֶם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה בְיָדוֹ לְשַׁלֵּם, עָמְדוּ וְגֵרְשׁוּ אֶת הַמִּסְכֵּן הַגּוּץ מִתּוֹךְ הַבַּיִת וְהִשִּׂיאוּ לוֹ עֵצָה לָצֵאת לְמֶרְחַקִּים וּלְבַקֵּשׁ אֶת אָשְׁרוֹ בָעוֹלָם. מוּק הַגּוּץ הֵשִׁיב לָהֶם, שֶׁהוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן לָצֵאת לַדָּרֶךְ, וְלֹא בִקֵּשׁ מֵהֶם אֶלָּא אֶת הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁל אָבִיו, וּבַקָּשָׁתוֹ זוֹ נִמְלָאָה. אָבִיו הָיָה גְבַהּ הַקּוֹמָה וּבַעַל בָּשָׂר, וּלְפִיכָךְ לֹא הִתְאִימוּ הַמַּלְבּוּשִׁים לְפִי מִדָּתוֹ. וְאוּלָם מוּק מָצָא מִיָד עֵצָה; עָמַד וְגָזַר אֵת הָעוֹדֵף הַנִּגְרָר לְאָרְכּוֹ, וְאַחַר כַּךְ לָבַשׁ אֶת הַמַּלְבּוּשִׁים עַל בְּשָׂרוֹ. אָכֵן נִרְאֶה הָיָה שֶׁשָּׁכַח שֶׁהָיָה עָלָיו לִגְזוֹר גַּם לְרָחְבָּם, וּמִשּׁוּם כַּךְ בָּאָה לָהֶם צוּרָתָם הַמְשֻׁנָּה כְּפי שֶׁהִיא נִרְאֵית גַּם עַד הַיּוֹם; צְנִיפוֹ הַגָּדוֹל, חֲגוֹרָתוֹ הָרְחָבָה, מִכְנָסָיו הָרְחָבִים, מְעִילוֹ הַכָּחֹל, כָּל אֵלֶּה בָאוּ לוֹ בִירֻשָּׁה מִידֵי אָבִיו, שֶׁהוּא לָבוּשׁ בָּהֶם מִן הַיּוֹם הַהוּא; אָכֵן אֶת פִּגְיוֹנוֹ שֶׁל אָבִיו, פִּגְיוֹן דַּמֶּשֶׂק, תָּחַב בְּתוֹךְ חֲגוֹרָתוֹ, נָטַל אֶת מַטֵּהוּ הַקָּטָן וְיָצָא לְדַרְכוֹ אֶל שַׁעַר הָעִיר.

בְּלֵב צוֹהֵל הָיָה מְשׁוֹטֵט כָּל הַיּוֹם, מִשּׁוּם שֶׁיָּצָא לְבַקֵּשׁ אֵת אָשְׁרוֹ; כְּשֶׁרָאָה חֶרֶס הַנִּשְׁבָּר נוֹצֵץ עַל הָאָרֶץ בְּזָהֳרֵי הַחַמָּה, מִיָד הֵרִים אוֹתוֹ וְהִנִּיחוֹ בְכֵלָיו, וְהָיָה סָבוּר בְּלִבּוֹ שֶׁיֵהָפֵךְ וְיִהְיֶה לְאֶבֶן טוֹבָה הַיָּפָה בְיוֹתֵר; כְּשֶׁרָאָה בַמֶּרְחָק אֶת כִּפָּתוֹ שֶׁל בֵּית מִסְגֵּד נוֹצֶצֶת כָּאֵשׁ, רָאָה יְאוֹר מְנַצְנֵץ כְּאַסְפַּקְלַרְיָא, מִיָּד רָץ לִקְרָאתָם מָלֵא שִׂמְחָה, כִּי סָבוּר הָיָה בְלִבּוֹ שֶׁבָּא לְאֶרֶץ חֶמְדָּה מְלֵאָה קְסָמִים. וְאוּלָם אוֹי וַאֲבוֹי! מַרְאוֹת מַתְעִים אֵלֶּה נֶעֶלְמוּ מִקָּרוֹב, וּבִמְהֵרָה הִזְכִּירוּ לוֹ עַיֵפוּת גּוּפוֹ הַנִּלְאֶה וְקֵבָתוֹ הַנּוֹהֶמֶת מֵחֲמַת רָעָב שֶׁעֲדַיִן שָׁרוּי הוּא בְאַרְצָם שֶׁל בְּנֵי תְמוּתָה. כָּכָה הִתְהַלֵּךְ שְׁנֵי יָמִים בְכָפָן וּבִמְצוּקַת נֶפֶשׁ וְנִתְיַאֵשׁ לִמְצוֹא אֶת אָשְׁרוֹ; פְּרִי הַשָּׂדֶה הָיָה מְזוֹנוֹ הַיָּחִיד וְהַקַּרְקַע הַמּוּצָק הָיָה מִשְׁכַּב יְצוּעוֹ. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בַבֹּקֶר הֵצִיץ מֵעַל פְּנֵי גִבְעָה אַחַת וְרָאָה עִיר גְדוֹלָה לְפָנָיו. חֶרְמֵשׁ הַסַּהַר הֵאִיר בְּאוֹר בָּהִיר עַל פְּנֵי כַרְכֹּב הַחוֹמוֹת, דְּגָלִים מְגֻוָּנִים מִתְנוֹסְסִים עַל הַגַּגּוֹת וְנִרְאִים הָיוּ לוֹ לְמוּק הַגּוּץ כְּאִילּוּ קוֹרְצִים הֵם וְרוֹמְזִים לוֹ לָבֹא. נִפְתָּע כֻּלּוֹ עָמַד דּוּמָם וְנִסְתַּכֵּל בָּעִיר וּבַסְּבִיבָה. “כֵּן, שָׁם יִמְצָא מוּק הַגּוּץ אֶת אָשְׁרוֹ”, דִּבֵּר אֶל נַפְשׁוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה עָיֵף וְיָגֵעַ בְּיוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם עָמַד וְקָפַץ בָּאֲוֵיר קְפִיצָה שֶׁל שִׂמְחָה, “שָׁם וְאֵין זוּלָתוֹ”. מִיָּד חָגַר אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו וְשָׂם פְּעָמָיו אֶל הָעִיר. אָכֵן אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֲתָה לוֹ הָעִיר קְרוֹבָה בְיוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם לֹא הִגִּיעַ אֵלֶיהָ אֶלָּא בִשְׁעַת צָהֳרָיִם, מִשּׁוּם שֶׁרַגְלָיו הַקְּטַנּוֹת לֹא הָיוּ נִשְׁמָעוֹת לוֹ כִמְעַט כָּל עִקָּר, וְאָנוּס הָיָה לִפְרָקִים קְרוֹבִים לֵשֵׁב בְּצִלּוֹ שֶׁל תָּמָר כְּדֵי לָפוּשׁ. סוֹף סוֹף הִגִּיעַ אֶל שַׁעַר הָעִיר. מִיָּד עָמַד וְיִּשֵּׁר אֵת מְעִילוֹ הַקָּטָן, כָּרַךְ אֶת צְנִיפוֹ לְרֹאשׁוֹ בְצוּרָה נָאָה, מָשַׁךְ אֵת כְּנַף חֲגוֹרָתוֹ וְהִרְחִיבָהּ עוֹד יוֹתֵר מִסָּבִיב לְגוּפוֹ וְתָחַב אֵת פִּגְיוֹנוֹ הָאָרֹךְ בַּאֲלַכְסוֹן הַרְבֵּה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה; אַחַר כַּךְ קִנַּח אֶת הָאָבָק מֵעַל נְעָלָיו, נָטַל בְּיָדוֹ אֶת מַטֵּהוּ הַקָּטָן וְנִכְנַס בְּלֵב אַמִּיץ דֶּרֶךְ הַשָּׁעַר.

כְּבָר עָבַר דֶּרֶךְ כַּמָּה רְחוֹבוֹת, אֲבָל בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא נִפְתְּחָה דֶלֶת לִקְרָאתוֹ וְאִישׁ לֹא קָרָא לוֹ לְהִכָּנֵס פְּנִימָה, כְּפִי שֶׁצִיֵּר לוֹ בְדִמְיוֹנוֹ: “מוּק הַגּוּץ, הִכָּנֵס פְּנִימָה, אֱכוֹל וּשְׁתֵה וְהִנָּפֵשׁ מֵעֲמַל הַדָּרֶךְ”.

עָמַד וְנִסְתַּכֵּל שׁוּב מִתּוֹךְ גַּעֲגּוּעִים בְּבַיִת גָּדוֹל וְיָפֶה הַבָּנוּי כְּנֶגְדּוֹ, וְהִנֵּה נִפְתַּח אַחַד הַחַלּוֹנוֹת וְאִשָּׁה הֵצִיצָה בַעֲדוֹ הַחוּצָה וְקָרְאָה בְקוֹל זִמְרָה:

"בֹּאוּ, בֹּאוּ, אָנָּא,

הַדַּיְסָא הִנֵּה מוּכָנָה,

הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ לִפְנֵיכֶם,

אִכְלוּ וְיֶעֱרַב לְחִכְּכֶם,

בֹּאוּ שְׁכֵנִים, אָנָּא,

הַדַּיְסָא הִנֵּה מוּכָנָה".

מִיָּד נִפְתְּחָה דֶלֶת הַבָּיִת, וּמוּק רָאָה הַרְבֵּה כְלָבִים וַחֲתוּלִים מְמַהֲרִים וְנִכְנָסִים שָׁמָּה. שָׁעָה קַלָּה עָמַד וְהָיָה מְפַקְפֵּק בְּלִבּוֹ אִם יִשְׁמַע לְקוֹל הַהַזְמָנָה, אֲבָל לִבְסוֹף אִמֵּץ אֵת לִבּוֹ וְנִכְנַס אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה. לְפָנָיו הָלַךְ זוּג חֲתוּלִים צְעִירִים וּמִיָּד גָּמַר בְּלִבּוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם יוֹדְעִים מִן הַסְּתָם אֶת הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לַחֲדַר הַבִּשּׁוּל יָפֶה מִמֶּנּוּ.

כְּשֶׁעָלָה מוּק עַל גַּבֵּי הַמַּעֲלוֹת פָּגַשׁ בְּאִשָּׁה זְקֵנָה זוֹ שֶׁהָיְתָה מְצִיצָה בְעַד הַחַלּוֹן. הָאִשָּׁה נָתְנָה עֵינֶיהָ בוֹ מִתּוֹךְ תְּלוּנַת שְׂפָתַיִם וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְחֶפְצוֹ. “הֲרֵי עָמַדְתְּ וְהִזְמַנְתְּ כָּל אִישׁ לֶאֱכוֹל מִן הַדַּיְסָא שֶׁלָּךְ”, הֵשִׁיב מוּק הַגּוּץ, “וְהוֹאִיל וַאֲנִי רָעֵב בְּיוֹתֵר, לְפִיכָךְ נִכְנַסְתִּי גַם אָנִי”. הַזְּקֵנָה צָחֲקָה וְאָמָרָה: “מֵהֵיכָן אַתָּה בָא, בָּחוּר מֻפְלָא? כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר יוֹדְעִים, שֶׁאֵין אֲנִי מְבַשֶּׁלֶת בִשְׁבִיל שׁוּם בְּרִיָּה, זוּלָתִי בִשְׁבִיל חֲתוּלַי הָאֲהוּבִים, וּזְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם מַזְמִינָה אֲנִי אֵת בְּנֵי הַשְּׁכוּנָה לִסְעוֹד אִתָּם בְּחַבְרוּתָא, כְּפִי שֶׁעֵינֶיךָ רוֹאוֹת”. מוּק הַגּוּץ סִפֵּר לָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה כַּמָה נִתְאַכְזְרוּ לוֹ הַבְּרִיּוֹת אַחַר מִיתָתוֹ שֶׁל אָבִיו, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה לָתֵת לוֹ הַיּוֹם לֶאֱכוֹל בְּחֶבְרַת חֲתוּלֶיהָ. סִפּוּרוֹ שֶׁל הַגּוּץ שֶׁסִּפֵר בְּתֹם לֵבָב מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הָאִשָּׁה וְהִתִּירָה לוֹ לִהְיוֹת אוֹרְחָהּ וְנָתְנָה לוֹ בְיָד רְחָבָה לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת. לְאַחַר שֶׁסָּעַד לִבּוֹ כְּדֵי שְׂבִיעָה נִסְתַּכְּלָה בוֹ הָאִשָּׁה שָׁעָה אֲרֻכָּה וְאַחַר אָמָרָה: “מוּק הַגּוּץ, מוּטָב שֶׁתִּשְׁהֶה אֶצְלִי וּתְשָׁרְתֵנִי, יְגִיעָתְךְ מוּעֶטֶת כָּאן וּפַרְנָסָתְךָ תְהֵא מְצוּיָה לְךָ בְרֶוַח”. מוּק הַגּוּץ, שֶׁהַדַּיְסָא שֶׁל הַחֲתוּלִים עָרְבָה לְחִכּוֹ, הִסְכִּים לַדָּבָר, וְכַךְ נִתְמַנָּה לִהְיוֹת מְשָׁרְתָהּ שֶׁל מָרַת אַהַבְצִי. מְלַאכְתּוֹ קַלָּה הָיָתָה, אֲבָל מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ. לְמָרַת אַהַבְצִי הָיוּ שְנֵי חֲתוּלִים וְאַרְבַּע חֲתוּלוֹת, וְהִנֵּה מוּטָל הָיָה עַל מוּק הַגּוּץ לִסְרוֹק אֶת עוֹרָם בְּכָל בֹּקֶר¹ וְלִמְרֹחַ אֶת בְּשָׂרָם בְּמִינֵי סַמִּים יְקָרִים; כְּשֶׁהָיְתָה הָאִשָּׁה יוֹצֵאת מִן הַבַּיִת חַיָּב הָיָה לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַחֲתוּלִים, וּבִשְׁעַת אֲכִילָתָם הָיָה עָלָיו לַעֲרוֹךְ לִפְנֵיהֶם אֶת הַקְּעָרוֹת, וּבַלַּיְלָה הָיָה מוּטָל עָלָיו לְהַשְׁכִּיבָם עַל גַּבֵּי רְפִידוֹת שֶׁל מֶשִׁי וּלְעָטְפָם בִּשְׂמִיכוֹת שֶׁל קְטִיפָה.

חוּץ לָזֶה הָיוּ עוֹד בַּבַּיִת כַּמָּה כְלָבִים צְעִירִים שֶׁשֵּׁרוּתָם עָלָיו, אֶלָּא שֶׁעִם הַכְּלָבִים לֹא דִקְדְּקוּ דִקְדּוּקִים יְתֵרִים כָּל כַּךְ כְּדֶרֶךְ שֶׁדִּקְדְּקוּ עִם הַחֲתוּלִים, שֶׁהָיוּ חֲשׁוּבִים לִפְנֵי מָרַת אַהַבְצִי כְּאִלּוּ הֵם בָּנֶיהָ עַצְמָהּ וּבְשָׂרָהּ. אָכֵן מוּק הָיָה חַי חַיֵּי בְדִידוּת כְּמוֹ בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָבִיו, מִשּׁוּם שֶׁחוּץ מִן הָאִשָּׁה לֹא הָיָה רוֹאֶה כָל הַיּוֹם אֶלָּא כְלָבִים וַחֲתוּלִים בִּלְבָד. יָמִים רַבִּים רָאָה מוּק הַגּוּץ חַיִּים טוֹבִים, אוֹכֵל הָיָה יָפֶה וְעוֹבֵד מְעָט, וּמְלַאכְתוֹ הָיְתָה נִרְאֵית בְּיוֹתֵר בְּעֵינֵי הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה; וְאוּלָם לְאַט לְאַט הִתְחִילוּ הַחֲתוּלִים לִהְיוֹת סָרְבָנִים וְהוֹלְלִים: בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאָה הַזְּקֵנָה מִן הַבַּיִת קָפְצוּ כִמְטֹרָפִים בְּתוֹךְ הַחֲדָרִים, הֵטִילוּ הַכֹּל בְּעַרְבּוּבִיָּא, וְשִׁבְּרוּ כַמָּה כֵלִים יָפִים שֶׁהָיוּ מִזְדַּמְּנִים לָהֶם בְּדַרְכָּם. אָכֵן מִשֶּׁשָּׁמְעוּ אֵת קוֹל פְּסִיעוֹתֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה הָעוֹלָה עַל הַמַּעֲלוֹת, מִיָּד זָחֲלוּ וְעָלוּ עַל גַּבֵּי רְפִידוֹתֵיהֶם וְכִשְׁכְּשׁוּ בִזְנָבָם כְּנֶגְדָּהּ כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע כְּלוּם. מָרַת אַהַבְצִי נִתְלַבְּשָׁה חֵמָה כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת מַעֲשֵׂי הַחֻרְבָּן שֶׁבְּתוֹךְ חֲדָרֶיהָ, וְתָלְתָה אֶת הַקּוֹלָר בְּצַוְארֵי מוּק, וְכַמָּה שֶׁהִרְבָּה לְהִשָּׁבַע שֶׁנָּקִי הוּא מֵעָווֹן, לֹא הוֹעִיל לוֹ כְלוּם, שֶׁהַאֲמֵן הֶאֱמִינָה לַחֲתוּלֶיהָ, שֶׁפְּנֵיהֶם פְּנֵי צַדִּיק תָּמִים, יוֹתֵר מִלִּמְשָׁרְתָם.

מוּק הַגּוּץ נִתְעַצֵּב מְאֹד אֶל לִבּוֹ, שֶׁגַּם כָּאן לֹא מַצָא אֶת אָשְׁרוֹ, וְגָמַר בְּלִבּוֹ לַעֲזוֹב אֶת מִשְׂרָתוֹ אֵצֶל מָרַת אַהַבְצִי. וְהוֹאִיל וְלָמַד מִפִּי הַנִּסָּיוֹן בִּשְׁעַת נְסִיעָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, כַּמָּה רַע לוֹ לָאָדָם לִחְיוֹת בְּלִי כֶסֶף, לְפִיכָךְ הֶחְלִיט בְּנַפְשׁוֹ לְהַמְצִיא לו בְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא אֶת שְׂכָרוֹ, שֶׁגְּבִרְתּוֹ הִבְטִיחָה לוֹ תָמִיד, אֶלָּא שֶׁמֵעוֹלָם לֹא נָתְנָה לוֹ מַה שֶׁהִבְטִיחָה. בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ שֶׁל מָרַת אַהַבְצִי נִמְצָא הָיָה חֶדֶר אֶחָד שֶׁהָיָה נָעוּל תָּמִיד, וּמֵעוֹלָם לֹא רָאָה מַה שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכוֹ. וְאוּלָם שׁוֹמֵע הָיָה אֵת הָאִשָּׁה מַרְבָּה שָׁם שָׁאוֹן, וּפְעָמִים הִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד לָדַעַת מָה הוּא הַדָּבָר שֶׁהָיְתָה מַצְנִיעָה בְתוֹכוֹ. וְעַכְשָׁו כְּשֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בִּדְבַר דְּמֵי נְסִיעָתוֹ, מִיָּד עָלָה עַל לִבּוֹ, שֶׁצְּפוּנִים שָׁם מִן הַסְּתָם אוֹצְרוֹתֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה. אֲבָל הַדֶּלֶת הָיְתָה נְעוּלָה תָמִיד כַּהֲלָכָה, וּלְפִיכָך לֹא הָיָה יָכוֹל לְעוֹלָם לְנַצֵּח עַל הָאוֹצָרוֹת.

בְּאַחַד הַיָּמִים בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁיָצְאָה מָרַת אַהַבְצִי מִן הַבָּיִת, נִטְפַּל אֵלָיו כְּלַבְלֵב אֶחָד, שֶׁגְּבִרְתּוֹ הָיְתָה נוֹהֶגֶת בּוֹ תָמִיד מִנְהַג אֵם חוֹרֶגֶת, וְדַוְקָא הוּא קָנָה אֵת לִבּוֹ לְאַהֲבָה עַל יְדֵי כָל מִינֵי מַעֲשִׂים שֶׁל חִבָּה שֶׁעָשָׂה לוֹ, וּמִיָּד עָמַד הַכְּלַבְלֵב וּמָשַׁךְ אוֹתוֹ בְּמִכְנָסָיו הָרְחָבִים, וְהֶרְאָה לוֹ פָנִים בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כְאִלּוּ מִתְכַּוֵּן הוּא שֶׁיֵּלֵךְ מוּק אַחֲרָיו. מוּק שֶׁהָיָה מְשַׂחֵק בְּרָצוֹן עִם הַכְּלַבְלֵב הָלַךְ אַחֲרָיו, וְהִנֵּה הוֹבִיל אוֹתוֹ הַכְּלַבְלֵב אֶל חֲדַר מִשְׁכָּבָהּ שֶׁל מָרַת אַהַבְצִי וֶהֱבִיאוֹ עַד פִּשְׁפָּשׁ קָטָן, שֶׁלֹּא הִבְחִין בּוֹ כְלָל לְפָנִים. הַפִּשְׁפָּשׁ הָיָה פָתוּחַ לְמֶחֱצָה. הַכְּלַבְלֵב נִכְנַס פְּנִימָה וּמוּק הָלַךְ אַחֲרָיו, וְכַמָּה גָדְלָה שִׂמְחָתוֹ כְּשֶׁרָאָה שֶׁהוּא מָצוּי עַכְשָׁו בְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר שֶׁהִשְׁתּוֹקֵק אֵלָיו זֶה כַּמָּה. צוֹפֶה הָיָה וּמַבִּיט בְּכָל מָקוֹם, שֶׁמָּא יִמְצָא כֶסֶף, אֲבָל לֹא מָצָא כְלוּם. אַךְ בְּגָדִים יְשָׁנִים וְכֵלִים בַּעֲלֵי תַבְנִית נִפְלָאָה מֻנָּחִים הָיוּ מִסָּבִיב. אֶחָד מִן הַכֵּלִים הֲלָלוּ מָשַׁךְ אֵלָיו אֵת תְּשׂוּמֶת לִבּוֹ בִּפְרָט. כְּלִי זֶה עָשׂוּי בְּדֹלַח, וְצוּרוֹת נָאוֹת חֲטוּבוֹת בּוֹ. נָטַל אֶת הַכֶּלִי, הֳרִימוֹ וְהִפְנָה אוֹתוֹ לְכָל צַד. וְאוּלָם, הוֹי בֶּהָלַת פְּחָדִים! הַבְחֵן לֹא הִבְחִין, שֶׁמִּכְסֶה לוֹ, שֶׁאֵינוֹ צָמוּד בּוֹ אֶלָּא נָתוּן עָלָיו בִּלְבָד. הַמִּכְסֶה נָפַל לָאָרֶץ וְנִשְׁבַּר לְאַלְפֵי רְסִיסִים.

שָׁעָה אֲרֻכָּה עָמַד מוּק הַגּוּץ נִדְהָם מִפָּחַד. עַכְשָׁו מֻכְרָח הוּא לִבְרֹחַ, וְאִם לָאו תַּכֶּה אוֹתוֹ הַזְּקֵנָה עַד מָוֶת. תֵּכֶף וּמִיָּד גָּמַר בְּלִבּוֹ לָשִׂים לְדֶּרֶךְ פְּעָמָיו, וְאֵין רְצוֹנוֹ אֶלָּא לְהִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ עוֹד פַּעַם אֶחָת, שֶׁמָּא יִמְצָא בִּרְכוּשָׁהּ שֶׁל מָרַת אַהַבְצִי דִבְרֵי חֵפֶץ שֶׁיּוֹעִילוּ לוֹ בַדָּרֶךְ. וְהִנֵּה הִבְחִינָה עֵינוֹ בְזוּג סַנְדָּלִים כַּבִּירִים, שֶׁאָמְנָם לֹא הָיוּ יָפִים בְּיוֹתֵר, אֲבָל הַסַּנְדָּלִים שֶׁלּוֹ לֹא יָכְלוּ עוֹד לַעֲמוֹד בִּפְנֵי מַהֲלַךְ הַדֶּרֶךְ, אַף גַּם מָשְׁכוּ אֵלֶּה אֶת לִבּוֹ בְּשֶׁל גָּדְלָם, שֶׁכֵּן אִם יִנְעוֹל אוֹתָם בְּרַגְלָיו, הֲרֵי מְקַוֶּה הוּא שֶׁכָּל הַבְּרִיּוֹת יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ, שֶׁכְּבָר נָשַׁל מֵעַל רַגְלָיו אֶת נַעֲלֵי הַיַּלְדוּת.

מִיָּד חָלַץ בְּחִפָּזוֹן אֶת סַנְדָּלָיו הַקְּטַנִּים וְהִכְנִיס אֶת רַגְלָיו לְתוֹךְ הַגְּדוֹלִים. בְּקֶרֶן זָוִית עָמַד מַקֵּל תִּפְאָרָה וְתַבְנִית נָאָה שֶׁל אֲרִי חֲטוּבָה בְּרֹאשׁוֹ, חָפַז וְנָטַל אוֹתוֹ עִמּוֹ וּמִהֵר לָצֵאת מִן הֶחָדֶר. בְּחִפָּזוֹן נִכְנַס אֶל הַקִּיטוֹן שֶׁלּוֹ, לָבַשׁ אֶת מְעִילוֹ הַקָּטָן, חָבַשׁ לְרֹאשׁוֹ אֶת צְנִיפוֹ שֶׁל אָבִיו, תָּחַב לְתוֹךְ חֲגוֹרָתוֹ אֶת פִּגְיוֹנוֹ, וְרָץ בִּמְהִירוּת עַד כַּמָּה שֶׁכֹּחַ רַגְלָיו מַגִּיעַ אֶל שַׁעַר הָעִיר. מִחוּץ לָעִיר הוֹסִיף לָרוּץ מִפַּחַד הַזְּקֵנָה, עַד שֶׁלֹּא יָכוֹל לָרוּץ עוֹד כִּמְעַט מֵרֹב עַיְפוּת. בְּחִפָּזוֹן רַב כָּל כַּךְ לֹא הָלַךְ מֵעוֹדוֹ בְּכָל יְמֵי חַיָּיו, וְלֹא עוֹד אֶלָא שֶׁנִּרְאֶה הָיָה לוֹ שֶׁאֵין בְּיָדוֹ כְלָל לַעֲמוֹד מֵרוּצוֹ, לְפִי שֶׁכֹּחַ טָמִיר מושְׁכֵהוּ כְנִרְאֶה בְחָזְקָה. לִבְסוֹף הִבְחִין שֶׁסְּגֻלָּה מְיֻחֶדֶת רְצוּפָה בַסַּנְדָּלִים הֲלָלוּ, לְפִי שֶׁסַּנְדָּלִים אֵלּוּ נִתְרוֹמְמוּ תָמִיד מֵאֲלֵיהֶם וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ אַחֲרֵיהֶם. מִיָּד נִסָּה בְכָל מִינֵי תַחְבּוּלוֹת לַעֲמוֹד מִלָּרוּץ, אֲבָל הַדָּבָר לֹא עָלָה בְיָדוֹ. וְהִנֵּה מִתּוֹךְ מְצוּקַת נַפְשׁוֹ פָּתַח וְקָרָא לְעַצְמוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁרְגִילִים לִקְרוֹא אֶל הַסּוּס: “הוֹ, הוֹ עִמְדָה, עֲמֹד!” מִיָּד עָמְדוּ הַסַּנְדָּלִים מִלָּכֶת; וּמוּק נָפַל לָאָרֶץ בְּאֶפֶס כֹּחַ.

שִׂמְחָה יְתֵרָה שָׂמַח עַל הַסַּנְדָּלִים. הֵן רָכַשׁ לוֹ דָבָר שֶׁהוּא בַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁעָבַד, שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת לוֹ לְסִיּוּעַ בְּדַרְכּוֹ זוֹ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בָּהּ לְבַקֵּשׁ אֶת אָשְׁרוֹ בָעוֹלָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל חוּשָׁיו נְתוּנִים הָיוּ לְשִׂמְחָתוֹ הָרַבָּה, מִכָּל מָקוֹם חֲטָפַתּוּ שֵׁנָה וְנִרְדַּם מֵאֶפֶס כֹּחַ, מִשּׁוּם שֶׁגּוּפוֹ שֶׁל מוּק הַגּוּץ הֶעָמוּס מַשָּׂא רֹאשׁוֹ הַכָּבֵד כָּל כַּךְ לֹא יָכוֹל עוֹד לִשָּׂא אֶת תְּלָאוֹת הַדָּרֶךְ. בַּחֲלוֹמוֹ נִרְאָה לוֹ הַכְּלַבְלֵב, שֶׁעָזַר לוֹ בְּבֵיתָהּ שֶׁל מָרַת אַהַבְצִי לְהַשִּׂיג אֶת הַסַּנְדָּלִים, וְאָמַר לוֹ: “מוּק חֲבִיבִי, עֲדַיִן אֵינְךָ יוֹדֵעַ כַּהֲלָכָה דֶּרֶךְ שִׁמּוּשָׁם שֶׁל הַסַּנְדָּלִים: הֳוֵה יוֹדֵעַ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה נוֹעֵל אֶת הַסַּנְדָּלִים וּמִסְתּוֹבֵב בְּרַגְלְךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים עַל עֲקֵבוֹ שֶׁל הַסַּנְדָּל, מִיָּד יָכוֹל אַתָּה לָטוּס לְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, וּבְעֶזְרַת הַמַּקֵּל יֵשׁ בְּיָדְךָ לִמְצֹא מַטְמוֹנִים; מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁטָּמוּן זָהָב בַּעֲפַר הָאָרֶץ, מַקִּישׁ הַמַּקֵּל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּקַּרְקַע, וּבְמָקוֹם שֶׁטָּמוּן כֶּסֶף בַּעֲפַר הָאָרֶץ מַקִּישׁ הוּא פַעֲמָיִם”. כַּך חָלַם מוּק הַגּוּץ. לְאַחַר שֶׁהֵקִיץ מִשְּׁנתוֹ הִרְבָּה לְהַרְהֵר בַּחֲלוֹמוֹ הַנִּפְלָא וְגָמַר בְּלִבּוֹ לְנַסּוֹת מִיָּד אֶת הַדָּבָר. עָמַד וְנָעַל אֶת הַסַּנְדָּלִים, הֵרִים רֵגֶל אַחַת לְמַעְלָה וְהִתְחִיל מִסְתּוֹבֵב עַל עֲקֵבוֹ שֶׁל הַסַּנְדָּל. אָכֵן מִי שֶׁנִסָּה מִיָּמָיו לְהוֹצִיא לִפְעֻלָּה מַעֲשֵׂה אֳמָנוּת זֶה וּלְהִסְתּוֹבֵב בְּסַנְדָּל כַּבִּיר כָּל כַּךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בָּזוֹ אַחַר זוֹ, לֹא יִתְמַהּ בְּלִבּוֹ, אִם לֹא עָלָה הַדָּבָר תֵּכֶף וּמִיָּד בְּיָדוֹ שֶׁל מוּק הַגּוּץ, וּבִפְרָט כְּשֶׁמַּעֲלִים עַל לֵב, שֶׁרֹאשׁוֹ הַכָּבֵד מָשַׁךְ אוֹתוֹ פַעַם לְצַד אֶחָד וּפַעַם לְמִשְׁנֵהוּ.

הַגּוּץ הַמִּסְכֵּן נָפַל כַּמָּה פְעָמִים לָאָרֶץ וְחָטְמוֹ נֶחְבַּט יָפֶה יָפֶה, וְאוּלָם הַדָּבָר לֹא הֵבִיא מֹרֶךְ בְּלִבּוֹ, וְלֹא נִמְנַע מִלְּנַסּוֹת כַּמָּה וְכַמָּה פְעָמִים, וְסוֹף סוֹף עָלָה הַדָּבָר בְּיָדו. מִסְתּוֹבֵב הָיָה עַל עֲקֵבוֹ שֶׁל הַסַּנְדָּל כְּעֵין גַּלְגַּל וְהִבִּיעַ אֶת מִשְׁאֶלֶת פִּיו לָבוֹא מַהֵר אֶל הַכְּרָךְ הַסָּמוּךְ, וְהִנֵּה – נִתְרוֹמְמוּ הַסַּנְדָּלִים לְמַעְלָה וְשׁוֹטְטוּ בָאֲויר, וְטָסוּ בִמְהִירוּת הַבָּזָק דֶרֶךְ עַנְנֵי הֶעָבִים, וְעַד שֶׁלֹּא הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ שֶׁל מוּק הַגּוּץ לְהִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר מָה אֵרַע לוֹ, מָצָא עַצְמוֹ עוֹמֵד בְּטַבּוּרוֹ שֶׁל שׁוּק גָּדוֹל, מְקוֹם שֶׁעֲרוּכִים בּוֹ צְרִיפִים רַבִּים וּבְרִיּוֹת אֵין מִסְפָּר רָצִים אֵילַךְ וְאֵילַךְ מִתּוֹךְ טִרְדָּה שֶׁל עֵסֶק. מִיָּד הִתְחִיל מְהַלֵּךְ בֵּין הַבְּרִיּוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה, אֶלָּא שֶׁבָּדַק וּמָצָא כִּי מוּטָב לוֹ לָלֶכֶת לִרְחוֹב בּוֹדֵד וְרֵיק מֵאֲנָשִׁים, משּׁוּם שֶׁעַל פְּנֵי הַשּׁוּק הִנֵּה דָּרַךְ אַחַד הָאֲנָשִׁים בְּשׁוֹגֵג עַל סַנְדָּלָיו עַד שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ כִּמְעַט, אַף הָיָה פוֹגֵעַ פְּעָמִים בְּעוֹבְרִים וְשָׁבִים בְּפִגְיוֹנוֹ הַבּוֹלֵט לִצְדָדִין, וְאַךְ בְּרֹב עָמָל נִצַּל מִן הַמַּכּוֹת הַצְּפוּיוֹת לוֹ.

עֶכְשָׁו עָמַד מוּק הַגּוּץ וְנִמְלַךְ בְּלִבּוֹ מִתּוֹך כֹּבֶד ראשׁ מַה יַּעֲשֶׂה כְּדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר מָמוֹן. אֱמֶת, יֶשׁ בְּיָדוֹ מַקֵּל הַמַּרְאֶה לוֹ אוֹצָרוֹת טְמוּנִים בַּעֲפַר הָאֲדָמָה, אֲבָל הֵיכָן יִמְצָא מָקוֹם שֶׁטָּמוּן בּוֹ זָהָב אוֹ כָסֶף? אָמְנָם יָכוֹל הוּא בִשְׁעַת הַדְּחָק לְהַצִּיג אֶת עַצְמוֹ לְרַאֲוָה לִפְנֵי הַבְּרִיּוֹת בְּשָׂכָר, אֲבָל גְּאוֹן נַפְשׁוֹ אֵינוֹ מַנִּיחַ לוֹ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. לִבְסוֹף נִזְכַּר בַּהֲלִיכַת הַחִפָּזוֹן שֶׁל רַגְלָיו. שֶׁמָּא, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ, יֵשׁ בְּיַד הַסַּנְדָּלִים לְהַמְצִיא לִי מִחְיָתִי, וּמִיָּד הֶחֱלִיט בְּנַפְשׁוֹ לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לִכְהֻנַּת רָץ קַל רַגְלָיִם. וְהוֹאִיל וְיֵשׁ לְקַוּוֹת שֶׁמֶּלֶךְ הָעִיר הַזֹּאת מְשַׁלֵּם לִמְשָׁרְתִים כָּאֵלֶּה שָׂכָר מְרֻבֶּה יוֹתֵר מִשֶּׁמְּשַׁלְּמִים שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת, לְפִיכָךְ חָקַר וְדָרַשׁ לִמְקוֹם אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן עָמְדָה מִשְׁמָרָה שֶׁל חַיָּלִים, שֶׁשָּׁאֲלָה אוֹתוֹ, מָה הוּא מְבַקֵּשׁ כָּאן? וּכְשֶׁהֵשִׁיב שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ כָּאן מִשְׁמֶרֶת כְּהֻנָּה, עָמְדוּ וְהִשְׁמִיעוּ לוֹ לִפְנוֹת אֶל הַמַּשְׁגִּיחַ הַמְמֻנֶּה עַל הָעֲבָדִים. מִיָד סִפֵּר לִפְנֵי הַמַּשְׁגִּיחַ אֶת מִשְֹאֲלוֹת לִבּוֹ, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְמַנּוֹת אוֹתוֹ בֵּין שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ. הַמַּשְׁגִּיחַ נָתַן עֵינָיו בּוֹ וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ, וּפָתַח וְאָמָר: “כֵּיצַד, אַתָּה בְרַגְלֶיךָ הַזְּעִירוֹת שֶׁאָרְכָּן אֵינוֹ מַגִּיעַ אֶלָּא לִכְדֵי זֶרֶת אַחַת, רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, רָץ קַל רַגְלָיִם? מַהֵר וְהִסְתַּלֵּק מִכָּאן, אֵין אֲנִי מָצוּי כָּאן כְּדֵי לְבַדַּח אֶת דַּעְתִּי וּלְהִכָּנֵס בְשִׂיחָה עִם כָּל שׁוֹטֶה”. וְאוּלָם מוּק הַגּוּץ הִבְטִיחַ לוֹ שֶׁהִשְׁמִיעַ לְפָנָיו הַצָּעָתוֹ מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ, וְהוּא רוֹצֶה לְהִתְחָרוֹת בְּרִיצָה עִם הָרָץ הַמָּהִיר בְּיוֹתֵר. הַדָּבָר נִרְאָה לִמְגֻחָךְ בְּיוֹתֵר בְּעֵינֵי הַמַּשְׁגִּיחַ. עָמַד וְצִוָּה עָלָיו לִהְיוֹת מוּכָן וּמְזֻמָּן בָּעֶרֶב לְמֵרוּץ שֶׁל הִתְחָרוּת, וּמִיָּד הוֹלִיךְ אוֹתוֹ אֶל בֵּית הַמְבַשְּׁלוֹת וְדָאַג לַדָּבָר שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ אֹכֶל וּמַשְׁקֶה מִן הַמֻּבְחָר. אָכֵן הוּא בְעַצְמוֹ נִכְנַס וְעָמַד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְסִפֵּר לוֹ עַל דְּבַר הָאִישׁ הַגּוּץ וּבַקָּשָׁתוֹ. הַמֶּלֶךְ הָיָה אָדָם עַלִּיז לֵב מִטִּבְעוֹ, לְפִיכָךְ מָצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינָיו, שֶׁהַמַּשְׁגִּיחַ הַמְמֻנֶה עַל הָעֲבָדִים הֶחֱזִיק בְּמוּק הַגּוּץ כְּדֵי לְבַדַּח אֶת הַלְּבָבוֹת. מִיָּד צִוָּה עָלָיו לְהָכִין עַל פְּנֵי אֲפָר גָּדוֹל שֶׁמֵאֲחוֹרֵי הָאַרְמוֹן כָּל הַדָּרוּשׁ, כְּדֵי שֶׁיוּכְלוּ כָל בְּנֵי הֶחָצֵר לִרְאוֹת מִתּוֹךְ הַרְחָבָה אֶת מַעֲשֵׂי הַמֵּרוּץ שֶׁל הִתְחָרוּת, וּפָקַד עָלָיו עוֹד הַפַּעַם לִדְאוֹג לוֹ לַגַּמָּד בְיוֹתֵר וּלְסַּפֵּק לוֹ כָל צְרָכָיו. הַמֶּלֶך סִפֵּר לַנְּסִיכִים וְלַנְּסִיכוֹת שֶׁלּוֹ אֶת דְּבַר הַמַּחֲזֶה הַצָּפוּי לָהֶם הָעָרֶב. הֲלָלוּ סִפְּרוּ אֶת הַדָּבָר לִמְשָׁרְתֵיהֶם, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הָעֶרֶב הִשְׁתּוֹקְקוּ הַכֹּל מִתּוֹךְ צִפִּיָּה, וְכָל מִי שֶׁרַגְלַיִם לוֹ נָהַר הַחוּצָה אֶל הָאֲפָר, מְקוֹם שֶׁעֲרוּכִים שָׁם רוֹבְדִים עַל גַּבֵּי רוֹבְדִים, כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת מְרוּצָתוֹ שֶׁל הַגַּמָּד שֶׁפִּיו מְדַבֵּר גְדוֹלוֹת.

כְּשֶׁיָשְׁבוּ לָהֶם הַמֶּלֶךְ וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו עַל פְּנֵי הָרוֹבְדִים, פָּסַע מוּק הַגּוּץ וּבָא עַל פְּנֵי הָאֲפָר וְהֶחְוָה קִידָה נָאָה כְלַפֵּי הַבְּרִיּוֹת רָמֵי הַמַּעֲלָה. קוֹל שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן פָּרַץ מִפִּי כָל הַנֶּאֱסָפִים, כְּשֶׁרָאוּ עַיִן בְּעַיִן אֶת פְּנֵי הַגּוּץ. דְּמוּת גּוּץ שֶׁכְּמוֹתָהּ עֲדַיִן לֹא רָאוּ מִימֵיהֶם. הַגּוּץ הַזָּעִיר הַמְסֻרְבָּל בְּרֹאשׁ כַּבִּיר כָּל כַּךְ, הַמְּעִיל הַקָּטָן וְהַמִּכְנָסַיִם הָרְחָבִים, הַפִּגְיוֹן הָאָרֹךְ הַנָּעוּץ בְּתוֹךְ הַחֲגוֹרָה הָרְחָבָה וְהָרַגְלַיִם הַזְּעִירוֹת הַנְּתוּנוֹת בְּתוֹךְ הַסַּנְדָּלִים הַגְּדוֹלִים – דְּמוּת דְּיוֹקָּן זוֹ הָיְתָה מְגֻחָכָה כָל כַּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לָרוֹאֶה לְהִתְאַפֵּק שֶׁלֹּא יִתְפָּרֵץ צְחוֹק רָם מִפִּיו. אָכֵן מוּק הַגּוּץ לֹא נִתְעָה לִבּוֹ בְּשֶׁל הַצְּחוֹק. עוֹמֵד הָיָה בְגָאוֹן כְּשֶׁהוּא נִשְׁעָן עַל מַקְלוֹ וְהִמְתִּין לוֹ לְמִתְנַגְּדוֹ. הַמַּשְׁגִּיחַ הַמְמֻנֶּה עַל הָעֲבָדִים בָּחַר עַל פִּי רְצוֹנוֹ שֶׁל מוּק בָּרָץ הַמֻּבְחָר בְּיוֹתֵר. רָץ זֶה יָצָא עַכְשָׁו וּבָא וְעָמַד אֵצֶל הַגּוּץ, וּשְׁנֵיהֶם הִמְתִּינוּ לָאוֹת הַנִּתָּן. מִיָּד רָמְזָה אֲמַרְצָה הַנְּסִיכָה, כְּפִי שֶׁהֻתְנָה מֵרֹאשׁ, בִּצְעִיפָהּ, וּבוֹ בָרֶגַע טָסוּ שְׁנֵי הָרָצִים עַל פְּנֵי הָאֲפָר, כִּשְׁנֵי חִצִּים שֶׁנִּקְלְעוּ אֶל הַמַּטָּרָה הָאֶחָת.

מִתְּחִלָּה הִרְחִיק מִתְנַגְּדוֹ שֶׁל מוּק לָרוּץ לְפָנָיו מֶרְחָק רָב, וְאוּלָם מוּק רָדַף אַחֲרָיו בְּמַנְגָּנוֹן שֶׁל סַנְדָּלָיו, הִשִּׁיג אוֹתוֹ וְהֶעֱבִירוֹ וְעָמַד זֶה כְּבָר בִּמְקוֹם הַמַּטָּרָה, בְּשָָׁעָה שֶׁחֲבֵרוֹ עֲדַיִן רָץ, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׁם וְשׁוֹאֵף אֶת הָאֲוֵיר. תִּמָּהוֹן וְהִשְׁתּומְמוּת אָסְרוּ אֶת לִבּוֹתֵיהֶם שֶׁל כָּל הָרוֹאִים כַּמָּה רְגָעִים, וְאוּלָם כְּשֶׁמָּחָא הַמֶּלֶךְ כַּף רִאשׁוֹנָה, מִיָּד צָהַל כָּל הֶהָמוֹן וְהַכֹּל קָרְאוּ פֶה אֶחָד: “יְחִי מוּק הַגּוּץ, הַמְנַצֵּחַ בְּמֵרוּץ הַהִתְחָרוּת!”

בֵּין כַּךְ הֵבִיאוּ אֶת מוּק הַגּוּץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ; מִיָּד הִתְנַפֵּל אַרְצָה לְרַגְלֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמָר: “מֶלֶךְ אַדִּיר וְכַבִּיר, הֶרְאֵיתִי לְךָ כָאן דֻּגְמָא קְטַנָּה מִמַּעֲשֵׂי אֳמָנוּתִי, הוֹאִילָה נָא לִתֵּן רְשׁוּת, שֶׁיְּמַנּוּ אוֹתִי בְּתוֹךְ הָרָצִים שֶׁלָּךְ”. וְאוּלָם הַמֶּלֶךְ הֵשִיב לוֹ: “לֹא, הָיֹה תִהְיֶה הָרָץ הַמְיֻחָד לִי, וְתָמִיד תַּעֲמוֹד עַל יַד יְמִינִי, מוּק חֲבִיבִי, וּבְכָל שָׁנָה תְקַבֵּל שְׂכָרְךְ מֵאָה דִינְרֵי זָהָב, וְתִהְיֶה בְאוֹכְלֵי הַשֻּׁלְחָן שֶׁל מְשָׁרְתַי הָרִאשׁוֹנִים בְּמַעֲלָה”.

וְכַךְ סָבוּר הָיָה מוּק שֶׁמָּצָא סוֹף סוֹף אֶת אָשְׁרוֹ, שֶׁבִּקֵּשׁ יָמִים רַבִּים כָּל כַּךְ, וְהָיָה שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. אַף זָכָה לְחַסְדּוֹ הַמְיֻחָד שֶׁל הַמֶּלֶךְ, לְפִי שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ מִשְׁתַּמֵשׁ בּוֹ לְשֵׁם מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחוּת הַטְּעוּנִים חִפָּזוֹן וּשְׁמוּרִים בְּסוֹדֵי סוֹדוֹת, שֶׁהָיָה מְמַלֵּא אוֹתָם בְּדִיּוּק רַב וּבְחִפָּזוֹן נִמְרָץ שֶׁקְּצָרָה בִינַת אֱנוֹשׁ מִלְּהַשִּׂיגוֹ.

אָכֵן שְׁאָר מְשָׁרְתָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ לֹא הָיְתָה רוּחָם נוֹחָה הֵימֶנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁרָאוּ אֶת עַצְמָם פְּחוּתִים בְּמַעֲלָה בְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ מִן הַגַּמָּד, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ דָּבָר זוּלַת רִיצַת רַגְלַיִם בְּחִפָּזוֹן. לְפִיכָךְ עָמְדוּ וְכָרְתוּ בְרִית יַחַד לְהִתְקוֹמֵם כְּנֶגְדּוֹ וּלְהַפִּילוֹ בְרָעָה, אֲבָל כָּל תַּחְבּוּלוֹתֵיהֶם לֹא עָמְדוּ לָהֶם בִּפְנֵי הָאֵמוּן הָרַב שֶׁשָּׂם הַמֶּלֶךְ בְּרֹאשׁ רָצֵי הַסְּתָרִים שֶׁלּוֹ. (שֶׁכֵּן זָכָה בְיָמִים מוּעָטִים לְהַגִּיעַ לְמַעֲלָה רָמָה וְנִשָּׂאָה כָזוֹ).

מוּק, שֶׁתְּנוּעָה זוֹ לֹא נֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ, לֹא חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְהִתְנַקֵּם בָּהֶם, הֲרֵי לֵב טוֹב לוֹ יוֹתֵר מִדַּי מִטֶּבַע בְּרִיָּתוֹ, אֶלָּא בִקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אוֹיְבָיו וּלְהָבִיא אוֹתָם לִידֵי כַךְ שֶׁיִּהְיוּ תְלוּיִים בּוֹ. מִיָּד עָלָה מַקְלוֹ בְמַחֲשָׁבָה לְפָנָיו, שֶׁמִּתּוֹךְ אָשְׁרוֹ הָרַב לֹא שָׂם אֵלָיו לֵב עַד עַכְשָׁו; אִלּוּ יִמְצָא מַטְמוֹנִים וַדַּאי שֶׁיִּתְרַצּוּ לוֹ הָאֲדוֹנִים הֲלָלוּ. שָׁמֹעַ שָׁמַע כְּבָר לִפְרָקִים שֶׁאָבִיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַזֶּה, טָמַן בָּאֲדָמָה הַרְבֵּה מֵאוֹצְרוֹתָיו, בְּשָׁעָה שֶׁהִתְנַפֵּל הָאוֹיֵב עַל אַרְצוֹ: אַף אוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת, שֶׁמֵּת וְנִפְטַר מִן הָעוֹלָם וְלֹא הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לְגַלּוֹת אֶת סוֹדוֹ לִבְנוֹ. מִכָּאן וְאֵילַךְ נָטַל מוּק עִמּוֹ תָמִיד אֶת מַקְלוֹ, וְקִוָּה בְלִבּוֹ, שֶׁיִּזְדַמֵּן לוֹ בִזְמָן מִן הַזְּמַנִּים לַעֲבוֹר עַל פְּנֵי אַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁטְּמוּנִים שָׁם אוֹצְרוֹת זְהָבוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַנִּפְטָר. בְּאַחַד הָעֲרָבִים הֱבִיאוֹ הַמִּקְרֶה לְחֶלְקוֹ הֶעָזוּב שֶׁל גַּן הָאַרְמוֹן, שֶׁלֹּא הִתְהַלֵּךְ בּוֹ הַרְבֵּה עַד הַיּוֹם, וְהִנֵּה לְפֶתַע פִּתְאוֹם חָשׁ שֶׁהַמַּקֵּל מִזְדַּעֲזֵעַ בְּתוֹךְ יָדוֹ וְהִקִּישׁ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים עַל גַּבֵּי הַקַּרְקָע. עַכְשָׁו הִנֵּה יָדַע מַה טִּיבָן שֶׁל נְקִישׁוֹת אֵלּוּ. לְפִיכָךְ עָמַד וְהוֹצִיא אֶת פִּגְיוֹנוֹ וְחָרַת סִמָּנִים בְּתוֹךְ הָעֵצִים הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב, וְשׁוּב חָזַר בַּחֲשַׁאי לְתוֹךְ הָאַרְמוֹן; שָׁם הִמְצִיא לוֹ מַעְדֵּר וְהִמְתִּין לְבִיאַת הַלַּיְלָה כְּדֵי לְהַתְחִיל בַּמְּלָאכָה.

אָמְנָם מַעֲשֵׂי הַחֲפִירָה קָשִׁים הָיוּ עָלָיו עַל מוּק הַגּוּץ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁעָלָה לְפָנָיו בְּמַחֲשָׁבָה תְחִלָּה. זְרוֹעוֹתָיו הָיוּ רְפוּיוֹת יוֹתֵר מִדָּי, וּכְנֶגֶד זֶה הָיָה מַעְדְּרוֹ גָדוֹל וְכָבֵד; וּכְבָר הִתְעַסֵּק בְּמַעֲשֵׂי הַחֲפִירָה כִשְׁתֵּי שָׁעוֹת, וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ אָלָּא לְעֹמֶק שֶׁל שְׁתֵּי מִדּוֹת בְּמִדַּת הָרָגֶל. סוֹף סוֹף נָגַע בְּמַעְדְּרוֹ בְּדָבָר מוּצָק, שֶׁהִשְׁמִיעַ קוֹל כְּעֵין צְלִיל הַבַּרְזֶל. מִיָּד חָפַר בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה, וּבִמְהֵרָה גִלָּה מִכְסֶה גָדוֹל שֶׁל בַּרְזֶל; עָמַד וְיָרַד בְּעַצְמוֹ לְתוֹךְ הַבּוֹר כְּדֵי לִרְאוֹת מָה הוּא הַדָּבָר שֶׁהַמִּכְסֶה מְכַסֶּה עָלָיו, וּמָצָא סִיר גָּדוֹל מָלֵא דִינְרֵי זָהָב. אָכֵן כּוֹחוֹתָיו הָרוֹפְפִים לֹא הִסְפִּיקוּ לוֹ לְהָרִים אֶת הַסִּיר, לְפִיכָךְ עָמַד וְהִנִּיחַ בְּכִיסֵי מִכְנָסָיו וּבְתוֹךְ חֲגוֹרָתוֹ, כָּל כַּמָּה שֶׁהָיָה יָכוֹל לִשָּׂא, וְגַם אֶת מְעִילוֹ מִלֵּא בָהֶם, וְשׁוּב כִּסָה אֶת הַשְּׁאָר כַּהֲלָכָה, וְהֶעֱמִיס אֶת הַמַּשָּׂא עַל גַּבּוֹ. וְאָמְנָם אִלּוּ לֹא הָיוּ הַסַּנְדָּלִים נְתוּנִים עַל רַגְלָיו, וַדַּאי שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ, כָּל כַּךְ הִכְבִּיד עָלָיו מַשָּׂא הַזָּהָב וּמָשַׁךְ אוֹתוֹ לְמָטָּה.

כְּשֶׁרָאָה מוּק הַגּוּץ שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ זָהָב הַרְבֵּה כָל כַּךְ, סָבוּר הָיָה, שֶׁמֵּעַכְשָׁו יִשְׁתַּנֶּה גוֹרָלוֹ, וְאוֹיְבָיו שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָצֵר יֵהָפְכוּ וִיהְיוּ לוֹ לְרֵעִים וִידִידִים בְּכָל לִבָּם. אֲבָל כְּבָר מִדָּבָר זֶה יֵשׁ לְהַכִּיר שֶׁמּוּק הַטּוֹב לֹא קִבֵּל חִנּוּךְ הָגוּן וְיָפֶה, שֶׁאִלְמָלֵא כֵן לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַאֲמִין בְּנַפְשׁוֹ לִרְכּוֹשׁ לוֹ יְדִידִים נֶאֱמָנִים עַל יְדֵי זָהָב. הָהּ! אִלּוּ הָיָה מוֹרֵחַ אָז אֶת הַסַּנְדָּלִים בְּשֶׁמֶן וְהָיָה מִסְתַּלֵּק מִכָּאן יַחַד עִם מְעִילוֹ הַמָּלֵא זָהָב!

הַזָּהָב שֶׁהָיָה מוּק הַגּוּץ מְחַלֵּק מֵעַכְשָׁו בְּיָד רְחָבָה עוֹרֵר אֶת קִנְאָתָם שֶׁל שְׁאָר מְשָׁרְתֵי הֶחָצֵר. אֲהוּלִי, רַב הַמְבַשְׁלִים, אָמָר: “הֲרֵי הוּא מְזַיֵּף מַטְבֵּעוֹת”. אַחְמֶד, מַשְׁגִּיחַ הָעֲבָדִים, אָמָר: "בְּדִבְרֵי חֲלָקוֹת הוֹצִיא אֶת הַזָּהָב מִידֵי הַמֶלֶךְ. וְאוּלָם אַרְחַץ, שַׂר הָאוֹצָרוֹת, אוֹיְבוֹ בַנֶּפֶשׁ, שֶׁהָיָה בְעַצְמוֹ מִשְׁתּוֹקֵק לִשְׁלוֹחַ יָדוֹ זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם בְּקֻפַּת הַמֶלֶךְ, פָּתַח וְאָמָר: “גָּנֹב גְנָבוֹ”. אָכֵן כְּדֵי לָדַעַת דָּבָר בָּרוּר עָמְדוּ וְהִסְכִּימוּ זֶה עִם זֶה בִדְבָרִים, וְקָרְחוּץ שַׂר הַמַּשְׁקִים עָמַד בְּאַחַד הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁהוּא עָצוּב וּמְדֻכָּא בְיוֹתֵר. מְגַלֶּה הָיָה כָל כַּךְ אֶת תְּנוּעוֹתָיו הָעֲצוּבוֹת, עַד שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ, מָה הוּא חָסֵר. “הָהּ!” הֵשִׁיב, “הֲרֵינִי עָצוּב, שֶׁאָבַד חִנִּי בְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ”. – “מָה אַתָּה סָח, קָרְחוּץ יְדִידִי?” הֶחֱזִיר לוֹ הַמֶּלֶךְ. “מֵאֵימָתַי מָנַעְתִּי מִמְךְ אֶת זָהֳרָהּ שֶׁל שֶׁמֶשׁ חַסְדִּי?” הֵשִׁיב לוֹ שַׂר הַמַּשְׁקִים, שֶׁהוּא מְזַכֶּה אֶת רֹאשׁ רָצֵי הַסְּתָרִים בְּשִׁפְעַת זָהָב, וְאוּלָם לִמְשָׁרְתָיו הַנֶּאֱמָנִים וְהַמִּסְכְּנִים אֵין הוּא נוֹתֵן כְּלוּם.

הַמֶּלֶך נִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לִשְׁמוּעָה זוֹ, וְצִוָּה לְסַפֵּר לוֹ בִּפְרוֹטְרוֹט אֶת דֶּרֶךְ חֲלוּקַת הַזָּהָב שֶׁל מוּק הַגּוּץ, וּבַעֲלֵי בְרִית הַסֵּתֶר הֵבִיאוּ אֶת הַחֲשָׁד בְּלִבּוֹ, שֶׁמוּק גָּנַב אֶת הַכֶּסֶף מֵאוֹצַר הַמְּלוּכָה. שַׂר הָאוֹצָרוֹת נֶהֱנָה בְלִבּוֹ שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ פְנֵי הַדְּבָרִים כַּךְ, מִפְּנֵי שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא אָהַב בְּיוֹתֵר לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל דְּבַר הָאוֹצָר. לְפִיכָךְ עָמַד הַמֶּלֶךְ וְהִשְׁמִיעַ פְּקֻדָּתוֹ, לְהַשְׁגִּיחַ בְּסֵתֶר עַל כָּל פְּסִיעוֹתָיו שֶׁל מוּק הַגּוּץ, כְּדֵי לִתְפּוֹס אוֹתוֹ בְכַף בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. אָכֵן בַּלַיְלָה שֶׁלְּאַחַר יוֹם הָאָסוֹן הַזֶּה, נָטַל מוּק הַגּוּץ אֶת הַמַּעְדֵּר, מִשּׁוּם שֶׁרָאָה אֶת קֻפָּתוֹ וְהִנֵּה נִתְרוֹקְנָה כִמְעַט עַל יְדֵי פַזְרָנוּתוֹ הָרַבָּה, וְנִתְגַּנֵּב בְּצִנְעָא אֶל תּוֹךְ גַּן הָאַרְמוֹן, כְּדֵי לִטּוֹל שׁוּב זָהָב מִתּוֹךְ אוֹצָרוֹ הַטָּמִיר, שֶׁיִהְיֶה לוֹ מִן הַמּוּכָן, מִיָּד הָלְכוּ אַחֲרָיו הַשּׁוֹמְרִים מֵרָחוֹק, וּבְרֹאשָׁם אֲהוּלִי, רַב הַמְבַשְּׁלִים, וְאַרְחַץ, שַׂר הָאוֹצָרוֹת, וּבְאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁהוֹצִיא אֶת הַזָּהָב מִן הַסִּיר וְרָצָה לְהַנִּיחַ בִּמְעִילוֹ, הִתְנַפְּלוּ עָלָיו, כָּפְתוּ אֶת יָדָיו וְהוֹבִילוּהוּ מִיָּד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָכֵן הַמֶֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה שָׁרוּי מִלְּבַד זֶה בְּכַעַס שֶׁהִפְרִיעוּהוּ מִשְּׁנָתוֹ, קִבֵּל אֶת הַמִּסְכֵּן, רֹאשׁ רָצֵי הַסְּתָרִים שֶׁלּוֹ בְסֵבֶר פָּנִים בִּלְתִּי יָפוֹת, וְהֶעֱמִידוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד לַדִּין. בְּתוֹךְ כַּךְ חָפְרוּ וְהוֹצִיאוּ אֶת סִיר הַזָּהָב מִן הָאֲדָמָה וְהֵבִיאוּ יַחַד עִם הַמַּעְדֵּר וְהַמְּעִיל הַמָּלֵא זָהָב וְהִנִּיחוּם לְרַגְלֵי הַמֶּלֶךְ. שַׂר הָאוֹצָרוֹת עָמַד וְהֵעִיד שֶׁהוּא וְשׁוֹמְרָיו תָּפְסוּ אֶת מוּק לְפֶתַע פִּתְאוֹם, בְּעֶצֶם הָרֶגַע שֶׁהִטְמִין בָּאֲדָמָה אֶת הַסִּיר הַמָּלֵא זָהָב.

מִיָּד שָׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת הַנֶּאְשָׁם אִם אֱמֶת הוּא הַדָּבָר, וּמֵהֵיכָן נָטַל אֶת הַזָּהָב שֶׁהִטְמִין בָּאֲדָמָה?

מוּק הַגּוּץ, שֶׁיָּדַע כִּי נָקִי הוּא מֵעָווֹן, הִגִּיד, שֶׁגִּלָּה אֶת הַסִּיר הַזֶּה בְתוֹךְ הַגָּן, וְאוּלָם לֹא רָצָה לְהַכְנִיס אוֹתוֹ לְתוֹךְ הָאֲדָמָה אֶלָּא לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִן הָאֲדָמָה נִתְכַּוֵּן.

כָּל הָאֲנָשִֹים שֶׁנִּמְצְאוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד צָחֲקוּ בְקוֹל רָם עַל הִתְנַצְּלוּת זוֹ, אֲבָל הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה מָלֵא קֶצֶף עַל חֻצְפָּתוֹ הַמְדֻמָּה שֶׁל הַגּוּץ, קָרָא: "כֵּיצַד, רֵיקָא, רְצוֹנְךָ לְרַמּוֹת אֵת הַמֶּלֶךְ בְּדֶרֶךְ נִבְעָרָה וּמַחְפִּירָה כָזוֹ, לְאַחַר שֶׁגָּנַבְתָּ מֵאוֹצְרוֹתָיו? אַרְחַץ שַׂר הָאוֹצָרוֹת! דּוֹרֵשׁ אֲנִי מִמְּךָ לְהַגִּיד לי, אִם מַכִּיר אַתָּה בִסְכוּם דִּינְרֵי הַזָּהָב הָאֵלֶּה אוֹתוֹ הַסְּכוּם הֶחָסֵר בְּאוֹצָרִי?

שַׂר הָאוֹצָרוֹת הֵשִׁיב, שֶׁהַדָּבָר בָּרִי בְיָדוֹ כִי סְכוּם זֶה וְיוֹתֵר חָסֵר בְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ זֶה כַּמָּה יָמִים, וְהוּא מוּכָן לְהִשָּׁבַע שֶׁזָּהָב זֶה הוּא הוּא הַגָּנוּב.

מִיָּד צִוָּה הַמֶּלֶךְ לֶאֱסוֹר אֶת מוּק הַגּוּץ בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וּלְהוֹבִילוֹ לְתוֹך בֵּית הָאֲסוּרִים, וְאוּלָם לְשַׂר הָאוֹצָרוֹת מָסַר אֶת הַזָּהָב, כְּדֵי לַהֲבִיאוֹ שׁוּב לְתוֹךְ הָאוֹצָר. שַׂר הָאוֹצָרוֹת נִסְתַּלֵּק מָלֵא שִׂמְחָה שֶׁהַדָּבָר נִגְמַר בְּכִי טוֹב וּמָנָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אֵת דִּינְרֵי הַזָּהָב הַנּוֹצְצִים; אָכֵן הָאִישׁ הָרָשָׁע הַזֶּה לֹא הוֹדִיעַ כְּלָל, שֶׁבְּתוֹךְ הַסִּיר מִלְמַטָּה מֻנָּח הָיָה פְּתָק, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

“הָאוֹיֵב הֵצִיף אֵת אַרְצִי, וּלְפִיכָךְ מַצְפִּין אֲנִי חֵלֶק מַאוֹצְרוֹתַי; מִי שֶׁיִּמְצָא אֶת הַמַּטְמוֹן תָּחוּל עַל רֹאשׁוֹ קִלְלַת מַלְכּוֹ, אִם לֹא יִמְסְרֶנּוּ מִיָּד לִידֵי בְנִי. סַדִי הַמֶּלֶךְ”.

מוּק הַגּוּץ נִשְׁתַּקַּע בַּחֲדַר כִּלְאוֹ בְהַרְהוֹרִים נוּגִים: יוֹדֵע הָיָה, שֶׁעַל מַעֲשֵׂי גְנֵבָה בִרְכוּשׁ הַמֶּלֶךְ חַיָּבִים מִיתָה. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצָה לְגַלּוֹת אֶת סוֹד הַמַּקֵּל לַמֶלֶךְ, לְפִי שֶׁחָשַׁשׁ בְּצֶדֶק, שֶׁיַּפְסִיד עַל יְדֵי כַךְ גַּם אֶת הַמַּקֵּל וְגַם אֶת הַסַּנְדָּלִים. סַנְדָּלָיו לֹא יָכְלוּ, לְצַעֲרוֹ, לַעֲזוֹר לוֹ בִמְאוּמָה, לְפִי שֶׁהָיָה רָתוּק בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל אֶל קִיר הַחוֹמָה, וְכָל כַּמָּה שֶׁעִנָּה אֶת נַפְשׁוֹ וְנִתְיַגַּע לְהִסְתּוֹבֵב עַל עֲקֵבוֹ שֶׁל הַסַּנְדָּל לֹא הוֹעִיל כְּלוּם. אָכֵן כְּשֶׁהוֹדִיעוּ לוֹ לְמָחֳרָתוֹ שֶׁיָצָא גְזַר דִּינוֹ לְמִיתָה, מִיָּד עָלְתָה מַחֲשָׁבָה בְלִבּוֹ, שֶׁמּוּטָב לוֹ לִחְיוֹת בְּלִי הַמַּקֵּל מִלָּמוּת בְּעוֹדֶנּוּ עִמּוֹ, לְפִיכָךְ בִּקֵּשׁ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ לִגְבּוֹת עֵדוּת מִפִּיו בְּצִנְעָא, וְגִלָּה לוֹ אֶת סוֹדוֹ. מִתְּחִלָּה לֹא הֶאֱמִין הַמֶּלֶךְ בְּהוֹדָאַת פִּיו; אֲבָל מוּק הַגּוּץ הִבְטִיחַ לוֹ לְהָבִיא לוֹ אוֹת וּמוֹפת, אִם יַבְטִיחֵהוּ הַמֶלֶךְ שֶׁלֹּא יוּמָת. הַמֶלֶךְ הִבְטִיחַ לוֹ בְהֵן צִדְקוֹ, וְצִוָּה לְהַטְמִין בָּאֲדָמָה כַמָה מַטְבֵּעוֹת שֶׁל זָהָב שֶׁלֹּא בִּפְנֵי מוּק, וְאַחַר כַּךְ פָּקַד עָלָיו לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶם בְּמַקְלוֹ. בִּרְגָעִים מוּעָטִים מָצָא אֶת הַמַּטְבֵּעוֹת, כִּי הַמַּקֵּל הִקִּישׁ בְּקוֹל בָּרוּר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. מִיָּד הִבְחִין הַמֶלֶךְ שֶׁשַּׂר הָאוֹצָרוֹת שֶׁלּוֹ רִמָּה אוֹתוֹ, וּלְפִיכָךְ עָמַד וְשָׁלַח לוֹ, כְּפִי שֶׁנָּהוּג הַדָּבָר בְּאַרְצוֹת הַמִזְרָח, מְשִׁיחָה שֶׁל מֶשִׁי, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ וְיַחֲנִיק עַצְמוֹ בָּהּ. וְאוּלָם אֶל מוּק הַגּוּץ אָמָר: "אָמְנָם הִבְטַחְתִּי לְךָ לְהַנִּיחֲךָ בַּחַיִּים, אֲבָל כִּמְדֻמֶּה אֲנִי, שֶֹלֹּא סוֹד זֶה שֶׁל הַמַּקֵּל בִּלְבָד שָׁמוּר עִמָּךְ; וְלָכֵן תִּהְיֶה תָפוּס בְּבֵית הַכֶּלֶא כָל יָמֶיךָ, אִם לֹא תוֹדֶה מָה הוּא הַסּוֹד הַצָּפוּן בִּמְרוּצַת הַחִפָּזוֹן שֶׁלָּךְ. מוּק הַגּוּץ, שֶׁהַלַּיְלָה הָאֶחָד שֶׁל יְשִׁיבָתוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים נָטַל מִמֶּנּוּ אֶת הַחֵשֶׁק לִשְׁהוֹת עוֹד בְּכִלְאוֹ, עָמַד וְהוֹדָה, שֶׁכָּל כֹּחוֹ חָבוּי הִנֵּהוּ בְסַנְדָּלָיו, אֶלָּא שֶׁלֹּא לִמֵּד לַמֶּלֶךְ אֶת סוֹד הַסִּבּוּב שָׁלֹשׁ פְּעָמִים עַל עֲקֵבוֹ שֶׁל הַסַּנְדָּל. הַמֶלֶךְ נָעַל בְּעַצְמוֹ אֵת הַסַּנְדָּלִים כְּדֵי לְנַסּוֹת אֶת הַדָּבָר, וְהָיָה מְשׁוֹטֵט בְּגַנּוֹ כִמְטוֹרָף; כַּמָה וְכַמָה פְעָמִים רָצָה לַעֲמוֹד מִמְרוּצָתוֹ, אֲבָל לֹא יָדַע אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָבִיא אֶת הַסַּנְדָּלִים לִידֵי מְנוּחָה, וּמוּק הַגּוּץ, שֶׁלֹּא יָכוֹל לְוַתֵּר עַל נְקָמָה קַלָּה זוֹ, הִנִּיחוֹ לָרוּץ, עַד שֶׁנָּפַל מִתְעַלֵּף לָאָרֶץ.

לְאַחַר שֶׁנִּתְיַשְּׁבָה עָלָיו שׁוּב דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמֶלֶךְ, הָיָה מָלֵא חֵמָה עַל מוּק הַגּוּץ, שֶׁהִנִּיחַ לוֹ לָרוּץ עַד כְּלוֹת כֹּחוֹ. “הִבְטַחְתִּי לְךָ בְּהֵן צִדְקִי לְזַכּוֹת אוֹתְךָ בְמַתְּנַת חַיִּים וְחֵרוּת, וְאוּלָם בִּזְמָן שֶׁל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת עָלֶיךָ לַעֲזוֹב אֶת אַרְצִי, וְאִם לָאו אֲצַוֶּה לִתְלוֹת אוֹתָךְ”. אָכֵן אֶת הַסַּנְדָּלִים וְהַמַּקֵּל הִנִּיחַ בְּבֵית גְּנָזָיו.

דַּל וּמִסְכֵּן כָּל כַּךְ יָצָא מוּק הַגּוּץ מִחוּץ לָעִיר, כְּשֶׁהוּא מְקַלֵּל אֶת טִפְּשׁוּת לִבּוֹ, שֶׁהִתְעֲתָה אוֹתוֹ בְשָׁוְא לְהַאֲמִין, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְמַלֵּא תַפְקִיד חָשׁוּב בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ. לְאָשְׁרוֹ לֹא הָיְתָה הָאָרֶץ שֶׁגֹּרַש מִמֶנָּה גְדוֹלָה בְיוֹתֵר, וּלְפִיכָךְ הִגִּיעַ עַד גְּבוּל הַמְּדִינָה לְאַחַר שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהַהֲלִיכָה הָיְתָה קָשָׁה עָלָיו בְּיוֹתֵר מֵאַחַר שֶׁהָיָה רָגִיל לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּסַנְדָּלָיו.

כְּשֶׁהִגִּיעַ מֵעֵבֶר לַגְּבוּל, עָזַב אֶת דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, וְנָטָה אֶל הַמְּקוֹמוֹת הַשּׁוֹמְמִים שֶׁבְּתוֹךְ הַיְּעָרוֹת בִּכְדֵי לִחְיוֹת שָׁם בִּבְדִידוּת יְתֵרָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה שׂוֹנֵא אֶת כָּל הַבְּרִיּוֹת. בְּיַעַר אֶחָד מְסֻבָּךְ מָצָא מָקוֹם רָחָב שֶׁנִּרְאֶה הָיָה לוֹ נָאֶה לְמטָּרָתוֹ. פֶּלֶג זַךְ, הַמֻּקָּף תְּאֵנִים גְּדוֹלוֹת שֶׁצִּלָּן מְרֻבֶּה, וְכַר דֶּשֶׁא רַךְ רָמְזוּ לוֹ לָנוּחַ. מִיָּד נִשְׁתַּטַח לָאָרֶץ וְגָמַר בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא לִטְעוֹם עוֹד שֹוּם מָזוֹן וּלְהַמְתִּין כָּאן לַמָוֶת. מִתּוֹךְ הַרְהוֹרִים נוּגִים עַל דְּבַר הַמָוֶת חֲטָפַתּוּ שֵׁנָה וְנִרְדָּם; וְאוּלָם כְּשֶׁהֵקִיץ שׁוּב וְהָרָעָב הִתְחִיל מְצִיקוֹ, בָּדַק וּמָצָא שֶׁמִיתַת רָעָב הוּא עִנְיָן שֶׁסַּכָּנָה כְרוּכָה בוֹ, וְנִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ שֶׁמָא יִמְצָא דָבָר לֶאֱכוֹל.

תְּאֵנִים יְקָרוֹת וּבְשֵׁלוֹת תְּלוּיוֹת עַל הָעֵצִים, שֶׁהָיָה יָשֵׁן תַּחְתָּם; מִיָּד עָלָה עַל הָעֵץ לִקְטוֹף כַּמָה תְאֵנִים וְאָכַל אוֹתָן בְּאַוַּת נָפֶשׁ, וְאַחַר כַּךְ יָרַד לְמַטָּה וְהָלַךְ אֶל הַפֶּלֶג לְרַוּוֹת אֶת צִמְאוֹנוֹ. וְאוּלָם מַה גָּדוֹל הָיָה פַחְדּוֹ, כְּשֶׁרָאָה אֶת רֹאשׁוֹ הַנִּשְׁקָף בַּמַיִם וְהִנֵּה שְׁתֵּי אָזְנַיִם כַּבִּירוֹת וְחֹטֶם אָרֹךְ וְעָבֶה מְקַשְּׁטִים אֶת פַּרְצוּף פָּנָיו. מִתּוֹךְ בֶּהָלָה תָפַס בְיָדָיו אֶת אָזְנָיו, וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, אָרְכָּן מַגִּיעַ לְמַחֲצִית הָאַמָה בְמִדָּה.

“רָאוּי אֲנִי לְאָזְנֵי חֲמוֹר!” קָרָא. “מִפְּנֵי שֶׁרָמַסְתִּי אֶת אָשְׁרִי בְרַגְלַיִם כַּחֲמוֹר”.– מְשׁוֹטֵט הָיָה בֵין הָעֵצִים, וּכְשֶׁתָּקַף עָלָיו שׁוּב הָרָעָב, נִפְנָה עַל כָּרְחוֹ עוֹד פַּעַם אֶל הַתְּאֵנִים, מִפְּנֵי שֶׁזּוּלָתָן לֹא מָצָא עַל הָעֵצִים שׁוּם דָּבָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה. אָכֵן כְּשֶׁעָלָה בְמַחֲשַׁבְתּוֹ, לְאַחַר שֶׁאָכַל אֶת הַמָּנָה הַשְּׁנִיָה שֶׁל הַתְּאֵנִים, שֶׁמָא יֵשׁ מָקוֹם לְהַסְתִּיר אֵת אָזְנָיו בְּתוֹךְ הַצָּנִיף הַגָּדוֹל שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא פַרְצוּפוֹ מְגֻחָךְ בְּיוֹתֵר, חָשׁ הָיָה שֶׁאָזְנָיו נֶעֱלָמוּ. תֵּכֶף וּמִיָּד רָץ אֶל הַפֶּלֶג בַּחֲזָרָה כְּדֵי לְהִוָּכַח בַּדָּבָר, וְהִנֵּה כַךְ הָיָה בֶאֱמֶת, אָזְנָיו קִבְּלוּ אֶת צוּרָתָן הַקְּבוּעָה כְּבַתְּחִלָּה, וְחָטְמוֹ הָאָרֹךְ וְהַגַּס לֹא הָיָה לוֹ עוֹד. אָכֵן עַכְשָׁו הֵבִין אֵיךְ בָּא הַדָּבָר; עַל יְדֵי פְרִי הַתְּאֵנָה הָרִאשׁוֹנָה קִבֵּל אֵת חָטְמוֹ הָאָרֹךְ וְאָזְנָיו הַגְּדוֹלוֹת, וְאוּלָם פְּרִי הַתְּאֵנָה הַשְּׁנִיָה רִפָּא אוֹתוֹ; מִיָּד הִכִּיר מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, שֶׁגּוֹרָלוֹ הַטּוֹב הִמְצִיא בְיָדוֹ שׁוּב אֶת הָאֶמְצָעִים לְהַגִּיעַ לִידֵי אשֶׁר. לְפִיכָךְ עָמַד וְקָטַף מִכָּל עֵץ פֵּרוֹת הַרְבֵּה, עַד כַּמָה שֶׁכֹּחוֹ מַגִּיעַ לִשָּׂא בַּדָּרֶךְ, וְשׁוּב חָזַר אֶל הָאָרֶץ שֶׁעָזַב אוֹתָהּ לִפְנֵי זְמָן מוּעָט. בָּעֲיָרָה הָרִאשׁוֹנָה שִׁנָּה אֶת צוּרָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה עַל יְדֵי מַלְבּוּשִׁים אֲחֵרִים עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר אוֹתוֹ כְלָל וְאַחַר כַּךְ פָּנָה וְהָלַךְ אֶל הָעִיר שֶׁדָּר בָּהּ אוֹתוֹ הַמֶלֶךְ, וּבִמְהֵרָה הִגִּיעַ לְשָׁם.

הַדָּבָר הָיָה בְתְקוּפַת שָׁנָה זוֹ שֶׁפֵּרוֹת בְּשֵׁלִים בִּלְתִּי שְׁכִיחִים בְּיוֹתֵר; הִלְכָּךְ יָשַׁב לוֹ מוּק הַגּוּץ לְיַד שַׁעַר הָאַרְמוֹן, לְפִי שֶׁהָיָה הַדָּבָר יָדוּעַ לוֹ מִלְּפָנִים, שֶׁכָּאן קוֹנֶה רַב הַמְבַשְּׁלִים דְבָרִים בִּלְתִּי שְׁכִיחִים כָּאֵלֶּה לְהַגִּישׁ אוֹתָם לְשֻלְחָן הַמֶּלֶךְ. מוּק לֹא הרבּה עוֹד לָשֶׁבֶת, כְּשֶׁרָאָה אֶת רַב הַמְבַשְּׁלִים פּוֹסֵעַ וּמְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הֶחָצֵר. בּוֹדֵק הָיָה בְעֵינָיו אֵת סְחוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמּוֹכְרִים, שֶׁהָיו מְצוּיִים אֵצֶל שַׁעַר הָאַרְמוֹן, וְלִבְסוֹף הִבְחִין בְּמַבַּט עֵינוֹ אֶת סַלּוֹ שֶׁל מוּק. “הֶאָח! מַאֲכָל יְקַר הַמְצִיאוּת”, אָמַר, “שֶׁיִּנְעַם לְחִכּוֹ שֶׁל הוֹד מַלְכוּתוֹ; כַּמָּה אַתָּה רוֹצֶה בִמְחִיר כָּל הַסַּל כֻּלּוֹ?” מוּק הַגּוּץ קָצַב דָּמִים מוּעָטִים בִּמְחִירוֹ, וּמִיָּד בָּאוּ שְׁנֵיהֶם לִידֵי הֶסְכֵּם. רַב הַמְבַשְּׁלִים מָסַר אֶת הַסַּל לִידֵי אַחַד הָעֲבָדִים וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ; בְּתוֹךְ כַּךְ עָמַד מוּק הַגּוּץ וְנִסְתַּלֵּק מִשָׁם, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הָאָסוֹן בְּרָאשֵׁיהֶם שֶׁל בְּנֵי הֶחָצֵר, יְחַפְּשׂוּ אַחַר הַמּוֹכֵר וְיַעֲנִישׁוּהוּ.

לִבּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָיָה טוֹב עָלָיו בְּיוֹתֵר בִּשְׁעַת הַסְּעוּדָה, וְהִשְׁמִיעַ כְּפַעַם בְּפַעַם דִּבְרֵי שֶׁבַח וְקִלּוּסִין כְּלַפֵּי רַב הַמְבַשְּׁלִים בְּשֶׁל מַאֲכָלָיו הַטּוֹבִים וּבִשְׁבִיל טִרְחָתוֹ הַיְתֵרָה שֶׁהוּא טוֹרֵחַ תָּמִיד לְהַמְצִיא לוֹ מִינֵי מַאֲכָל בִּלְתִּי שְׁכִיחִים. אָכֵן רַב הַמְבַשְּׁלִים, שֶׁיָדַע בְּלִבּוֹ מָה הוּא מַאֲכַל הַתַּאֲוָה הַצָפוּן עִמוֹ וְשָׁמוּר לָהֶם בָּאַחֲרוֹנָה, חִיֵּךְ בְּחִבָּה יְתֵרָה, וְלֹא הוֹצִיא מִפִּיו אֶלָּא דִבּוּרִים בּוֹדְדִים: “עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל”, אוֹ: “אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חָבִיב”, עַד שֶׁהַנְּסִיכוֹת הִשְׁתּוֹקְקוּ מְאֹד לָדַעַת, מָה הוּא הַדָּבָר שֶׁעָתִיד הוּא לְהָבִיא לָהֶם. אָמְנָם כְּשֶׁצִּוָּה לְהַגִּישׁ אֶל הַשֻּׁלְחָן אֶת הַתְּאֵנִים הַיָּפוֹת וְהַחֲמוּדוֹת, מִיָּד פָּרְצָה מִפִּיּוֹת כֻּלָּם הֲבָרַת הַשִּׂמְחָה: הֶאָח! "רַב הַמְבַשְּׁלִים, בֶּן חַיִל אַתָּה וְזָכֹה זָכִיתָ לֵאוֹר בְּאוֹר חַסְדִּי הַיָּחִיד בְּמִינוֹ! וּבְשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר כַּךְ, נָטַל הַמֶּלֶךְ, שֶׁדַּרְכּוֹ הָיָה לְקַמֵץ בְּיוֹתֵר בְּמַאַכְלֵי תַאֲוָּה, וְחִלֵּק בְּעֶצֶם יָדוֹ אֶת הַתְּאֵנִים לַמְסֻבִּין עַל שֻלְחָנוֹ. כָּל נָסִיךְ וְכָל נְסִיכָה קִבְּלוּ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם תְּאֵנִים, הַמַטְרוֹנוֹת שֶׁל הֶחָצֵר וְהַוַּזִירִים וְהַמֻכְתָּרִים בְּתֹאַר אַגָא² קִבְּלוּ אַחַת אֶחָת, וְכָל הַשְּׁאָר הִנִּיחַ לְפָנָיו וְהִתְחִיל לִבְלוֹעַ אוֹתָן בַּהֲנָאָה עֲצוּמָה.

“הָהּ, אֵל אֱלֹהִים, כַּמָה נִשְׁתַּנָּה קְלַסְתֵּר פָּנֶיךָ, אַבָּא”, קָרְאָה לְפֶתַע פִּתְאוֹם אֲמַרְצָה הַנְּסִיכָה. הַכֹּל נִסְתַּכְּלוּ בִּפְנֵי הַמֶלֶךְ בְּתִמָהוֹן רָב, אָזְנַיִם כַּבִּירוֹת תְּלוּיוֹת לוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְחֹטֶם אָרֹךְ נִשְׁתַּרְבֵּב וְיָרַד לוֹ לְמַטָּה מִסַּנְטֵרוֹ; אַף נִסְתַּכְּלוּ אֶחָד בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ, מִתּוֹךְ תִּמָהוֹן וּבֶהָלָה, כֻּלָּם הָיוּ מְקֻשָּׁטִים בְּמִדָּה מְרֻבָּה אוֹ מוּעֶטֶת בְּתַכְשִׁיטֵי רֹאשׁ אֵלּוּ.

אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר מַה גָּדַל הַפַּחַד בֶּחָצֵר! תֵּכֶף וּמִיָּד שָׁלְחוּ אַחֲרֵי כָל הָרוֹפְאִים שֶׁבָּעִיר וּבִמְהֵרָה בָאוּ בַהֲמוֹנֵיהֶם וְצִוּוּ לְהָכִין גַּרְגְּרֵי סַמִים וּמִינֵי תְרִיאַקָּה, וְאוּלָם הָאָזְנַיִם וְהַחֹטֶם עָמְדוּ בְעֵינָן. לְאַחַד הַנְּסִיכִים עָרְכוּ נִתּוּחַ בְּאִזְמֵל, אֲבָל הָאָזְנַיִם צָמְחוּ שׁוּב.

מוּק שָׁמַע אֶת כָּל הַדָּבָר בִּמְקוֹם מַחְבּוֹאוֹ שֶׁנִּסְתַּתֵּר שָׁם, וְהִכִּיר שֶׁעַכְשָׁו הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ לִפְעוֹל וְלַעֲשׂוֹת. כְּבָר הֵכִין לוֹ קֹדֶם לָכֵן, בְּכֶסֶף הַפִּדְיוֹן שֶׁל הַתְּאֵנִים, מַלְבּוּשִׁים שֶׁשִּׁוּוּ לוֹ הַדְרַת פָּנִים שֶׁל לַמְדָּן; וְהִנֵּה זָקָן אָרֹךְ שֶׁל שַׂעֲרוֹת עִזִּים הִשְׁלִים אֶת מַרְאֵהוּ הַמַתְעֶה. מִיָּד הָלַךְ אֶל אַרְמוֹן הַמֶלֶךְ וּבְיָדוֹ שַׂק קָטָן שֶׁל תְּאֵנִים, וְהִצִּיעַ אֶת עֶזְרָתוֹ בְּתוֹרַת רוֹפֵא נָכְרִי. מִתְּחִלָּה לֹא רָצוּ לְהַאֲמִין בּוֹ, אֲבָל לְאַחַר שֶׁנָתַן מוּק הַגּוּץ תְּאֵנָה לְאַחַד הַנְּסִיכִים וְעַל יְדֵי כַךְ שָׁבוּ הָאָזְנַיִם וְהַחֹטֶם לְצוּרָתָם הָרִאשׁוֹנָה כְּמִלְּפָנִים, מִיָּד רָצוּ הַכֹּל לְהִתְרַפֵּא עַל יְדֵי הָרוֹפֵא הַנָּכְרִי. וְאוּלָם הַמֶלֶךְ תָּפַס בְּיָדוֹ מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה וְהוֹלִיכוֹ אֶל חַדְרוֹ; שָׁם פָּתַח דֶּלֶת אַחַת הַמּוֹבִילָה אֶל בֵּית גְנָזָיו וְרָמַז לְמוּק לָלֶכֶת אַחֲרָיו. “הִנֵּה כָאן הֵם אוֹצְרוֹתַי”, אָמַר הַמֶלֶךְ, “הָרְשׁוּת בְּיָדְךָ לִבְחֹר לְךָ בַּמֶה שֶּׁחָשְׁקָה נַפְשֶׁךָ, אִם תְּשַׁחְרֵר אוֹתִי מִצָּרָתִי זוֹ הַמַחְפִּירָה”. הַדְּבָרִים הָאֵלֶה צִלְצְלוּ בְאָזְנֵי מוּק כְּמַנְגִּינָה עֲרֵבָה: אָכֵן תֵכֶף לִכְנִיסָתוֹ רָאָה אֶת סַנְדָּלָיו מֻנָּחִים עַל הָאָרֶץ וְעַל יָדָם מוּטָל מַקְלוֹ. מִיָּד הִתְחִיל מְהַלֵּךְ בָּאוּלָם הֵנָּה וְהֵנָּה, כְּאִלּוּ מִתְכַּוֵּן הוּא לְהָזִין עֵינָיו בְּאוֹצְרוֹתָיו שֶׁל הַמֶלֶךְ; וְאוּלָם כְּשֶׁעָבַר עַל יַד הַסַּנְדָּלִים הִכְנִיס בָּהֶם מַהֵר אֶת רַגְלָיו, נָטַל בְּיָדוֹ אֶת מַקְלוֹ, הֵסִיר אֶת זְקָנוֹ הַמְזֻיָּף וְהֶרְאַָה לַמֶלֶךְ הַמִשְׁתּוֹמֵם אֶת הַפָּנִים הַיְדוּעִים לוֹ מִכְּבָר שֶׁל מוּק הַנִּדָּח. “מֶלֶךְ אֵין לֵב”, אָמַר, “הַמְשַׁלֵּם רָעָה תַחַת טוֹבָה, קַבֵּל אֶת הָעֹנֶשׁ הַמַּגִּיעַ לְךָ וַעֲמוֹד בְכֵעוּר פָּנֶיךָ עַד עוֹלָם. מַנִּיחַ אֲנִי לְךָ אֶת אָזְנֶיךָ כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ בְכָל יוֹם אֶת מוּק הַגּוּץ”. וּבְשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָמַד וְהִסְתּוֹבֵב מַהֵר עַל עֲקֵבוֹ שֶׁל הַסַּנְדָּל וְהִבִּיעַ אֶת מִשְׁאֶלֶת לִבּוֹ לְהִנָּשֵׂא לְמֶרְחַקִּים, וְעַד שֶׁלֹּא הִסְפִּיק הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לְעֶזְרָה, כְּבָר נֶעְלַם מוּק הַגּוּץ וְאֵינֶנּוּ. מִן הַיּוֹם הַהוּא חַי כָּאן מוּק הַגּוּץ בְּעֹשֶׁר רַב, אֲבָל בִּבְדִידוּת יְתֵרָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַעֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת. מִתּוֹךְ נִסְיוֹנוֹתָיו הָרַבִּים שֶׁקָּנָה נַעֲשָׂה לְאִישׁ חָכָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּרְאֵהוּ הַחִיצוֹנִי מְשֻׁנֶּה קְצָת, מִכָּל מָקוֹם זָכָה לְכַךְ שֶׁתַּחֲלוֹק לוֹ כָבוֹד ולֹא שֶׁתְּלַגְלֵג עָלָיו.

כַּךְ סִפֵּר לִי אָבִי. עָמַדְתִּי וְהִתְחָרַטְתִּי לְפָנָיו עַל מִנְהָגִי הַגַּס שֶׁנָהַגְתִּי עִם הָאִישׁ הַגּוּץ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב, וְאָבִי וִתֵּר לִי עַל הַמַּחֲצִית הַשֵּׁנִית שֶׁל הָעֹנֶשׁ שֶׁעָלָה בְמַחֲשָׁבָה לְפָנָיו תְּחִלָה. סִפַּרְתִּי לַחֲבֵרַי אֶת מְאוֹרָעוֹתָיו הַנִּפְלָאִים שֶׁל הַגּוּץ, וּמִכָּאן וְאֵילַךְ נִתְחַבֵּב עָלֵינוּ בְיוֹתֵר, וְשׁוּב לֹא פָגַע אַף אֶחָד בִּכְבוֹדוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָמַדְנוּ וְחָלַקְנוּ לוֹ כָבוֹד רַב כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְהָיִינוּ מִשְׁתַּחֲוִים לְפָנָיו הִשְׁתַּחֲוָיָה עֲמֻקָּה כָל כַּךְ כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי הַקַּדִי וְהַמּוּפְטִי³.

הַנּוֹסְעִים הֶחֱלִיטוּ לָנוּחַ בַּפֻּנְדָּק הַזֶּה יוֹם תָּמִים, כְּדֵי לֶאֱסֹף כֹּחַ הֵם וּבְהֶמְתָּם לַדֶּרֶךְ הַבָּאָה. צַהֲלַת לִבָּם מִיּוֹם אֶתְמוֹל נִמְשְׁכָה גַם הַיּוֹם, וְהָיוּ מְשַׁעַשְׁעִים אֶת נַפְשָׁם בְּכָל מִינֵי מִשְׂחָקִים. וְאוּלָם לְאַחַר הַסְּעוּדָה פָּתְחוּ וְאָמְרוּ לַסּוֹחֵר הַחֲמִישִׁי אַלִי סִיצָא, שֶׁיְּמַלֵּא אַף הוּא אֶת חוֹבָתוֹ כִּשְׁאָר חֲבֵרָיו וִיסַפֵּר לָהֶם סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ. מִיָּד הֵשִׁיב לָהֶם, שֶׁחַיָּיו דַּלִּים הֵם מִמְּאוֹרָעוֹת כַּבִּירִים שֶׁכְּדַאי וְרָאוּי לוֹ לְסַפֵּר לִפְנֵי הַחֲבוּרָה, וּלְפִיכָךְ יִסַפֵּר לָהֶם סִפּוּר אַחֵר וָהוּא: מַעֲשֶׂה בִנְסִיךְ הַשָּׁקֶר.