רקע
גרשון שופמן

שנינו עמדנו בתוך ההמון הצפוף והקשבנו אל הקול ממרחקים. חברי התפאר עלי: – נצחונות האדם!

ואני, בהוגיעי את שמיעתי, תפסתי בקול צרידות כלשהי בצירוף כובד נשימה. ברי, שהמדבר (הוא הרצה על איזה ענין מדעי) אינו בריא כל צרכו. ריאתו פגומה.

כמה מעציבה החולניות, בהגיעה עדינו דרך אלפי קילומטרים! רחמנות על המין האנושי…

– נצחונות האדם, – הירהרתי – שבאמצעותם אפשר לשמוע את ליקוי ריאתו ממרחקי מרחקים; שבאמצעותם אנו חשים את חולשתו־תמוּתתו מעבר לימים.


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות