רקע
גרשום שופמן
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה

ברוב יצירותיו ניסה המשורר לחדור אל המות ועלף את זה בגונים ענוגים, באדמומית שלכת, ברחיפות שמימיות, בחלומות, בערפלי אהבים וכלות־הנפש. אבל הנה בא המות אליו, אליו עצמו, בא במפתיע, תוך כדי שבתו אל שולחן עבודתו – המות ממש.

כמה אינו דומה זה אל כל מה שצייר ופייט במשך כל ימי חייו. לגמרי אחרת, אחרת לגמרי!

בילדותו, בחצר בית־הספר, נאבק לפעמים, לעיני שאר התלמידים, עם נער חזק ממנו. נאבק כעומד על נפשו, בתמצית כל הכוחות. עד שהתקרב הרגע המכריע, הנורא: עוד מעט יִכּנע ויפול!

ברם, משנהיה הדבר, בשכבו אין־אונים תחת כובד המנצח, בעצם אסון־התבוסה

– היתה הרווחה: מנוחה, מנוחה, מנוחה… בחיוך קפא הפרצוף הנאצל.


המלצות קוראים
תגיות