רקע
ישראל כהן
עוד על הארכיטיפוס של גרשם שלום

מאמרו של ידידי מנוער נתן רוטנשטרייך, “משהו על הארכיטיפוס” (“ידיעות אחרונות”, 15.10.82), עוררני לכמה הערות, הבאות ללבן מה שכתבתי על יחסו של גרשם שלום למישנתו של קארל גוסטאב יונג. וכדי שיהיה לי קל יותר לומר מה שאיננו נראה לי בדבריו של נתן רוטנשטרייך, אומר תחילה במה אני מסכים עמו.

מאמרי “בין גרשם שלום לבין ק.ג. יונג” מחחזק בפירוש את ההנחה המשותפת לנו, שג. שלום מסתייג ממישנתו–מישנת הפסיכולוגיה האנאליטית–של יונג. לשם כך הבאתי קודם־כל את מכתבו הפרטי אלי, שבו הוא אומר על ספריו המעניינים של יונג ופירושו הפסיכולוגי של סמליהם, ש“הם יפים ביותר מכדי להיות אמיתיים”.

לעדות פרטית זו צירפתי עדויות אחרות, העולות על שלי בחריפות הסתייגותן מיונג. על כך קיימת איפוא הסכמה מוחלטת בינינו. גם על התפתחות המושג “ארכיטיפוס” כתבתי בהרחבה במאמרי ברוח דבריו של רוטנשטרייך.

במאמרי הנ“ל הבאתי צרור של ציטטות מכמה ספרים של ג. שלום, שבן הוא מסתייע במפורש במישנת יונג, בניגוד להצהרותיו בהזדמנויות אחרות. המובאות שלי מדברות בעדן ואי־אפשר להפריכן. אני חיוויתי את דעתי, שיחסו של ג. שלום ליונג היה אמביוולנטי ולא שלילי במוחלט; על כן כל־אימת שמחקרו זימן לפניו אימוּת עקרונות של יונג, נענה מצפונו המדעי למישנת יונג ודעתו הוסחה מ”הצהרתו" במקום אחר. ודאי יש עוד טעמים ונימוקים שלא עמדתי עליהם, אף־על־פי שאני חש בהם.

אולם כשידידי נתן רוטנשטרייך מדבר על עצם המובאות שלי, שהן מעוררות, כנראה, גם בו תהייה מסויימת, הריהו אומר:

“העובדה, שבדברים שהביא ישראל כהן מוזכר שמו של יונג, נראית בעיני–הן על פי הכתוב והן על פי שיחות מרובות–יותר כמחווה מאשר כיחס של תלות או העתקת מונח או מושג, שבלעדיו היה חסר במילונו הפרשני של ג.שלום. יש כאן אולי הודאה בכך, שהפסיכולוגיה של יונג השגירה את המונח בפי הבריות. למיצער בדור הזה”.

מכיר אני את נתן רוטנשטרייך וגודל אחריותו לדבריו, ויודע אני עד כמה מדקדק הוא בביטוי מחשבתו ובהבנת דברי הזולת, אולם נדמה לי שכאן, פורתא לא דק. לדוגמה: במובאה אחת כתוב בין השאר:“ברצוני להזכיר מוטיב מיתי מופלא ביותר, שבו באמת (הדגש שלי) עולה משהו ארכיטיפי במובן היונגיאני”.

לומר על הערה כזאת בתוך ספר מדעי יסודי של ג. שלום, שהיא מחווה או שימוש בשיגרת לשון, איננו הולם אותו כל־עיקר. לא הוגה־דעות מצפוני ורציני כג. שלום משתעשע במחוות. זה לא לפי מזגו ולא לפי מנהגו המדעי. אף לא הוא יהא משתמש סתם־ככה בשיגרת לשון. כאן נקט את המונח “ארכיטיפוס” לפי הגדרתו המקורית של יונג עצמו. במובאה זו ובמובאות אחרות, כשקוראים אותן תיבה אחר תיבה ושוהים על הבנתן הנכונה, אתה בא לידי מסקנה, שאומנם יש כאן מחווה, אבל מחווה לאמת המושכלת והמורגשת של ג. שלום.

לפיכך עומדת בעינה הסתירה בין הצהרת ג. שלום ובין המובאות הרבות, ואף הקושיה שלי איננה זזה ממקומה.

י“ב בחשון תשמ”ג–29.10.1982

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35588 יצירות מאת 1819 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12251 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!