רקע
ישראל בנימין לבנר
רַבֵּינו יְהוּדָה הַנָּשִׂיא.
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה

ויהי היום ויובילו אנשים עגל לשחטו. וינָצל1 הָעֵגל מידם וַיָנָס וַירדפו האנָשׁים אחריו לַהֲשִׂיגו. ויַרא הָעֵגל את רבי יהודה הנשיא הוֹלך בִּרחוֹב העיר וַיְרָץ אֵליו וַיָשֶׂם את ראֹשוֹ תחת אַדַרְתּוֹ, וַיִגְעֶה2 מאֹד. וַיָרוצו הָאֲנשים אל רבי יהודה הנשיא, ויברכֻהו בשלום, וַיאֹמֵרו: הוֹלַכנו את העגל לָטֶבַח, וַיִנָצֵל מִיָדֵינו, וַיִסתַּתֵּר תַּחַת אַדַרְתֶּךְ! ויאמר רבי יהודה: קָחֻהו וְטִבחֻהוּ כִּי לְכָך נוֹצָר..! ויִשְׁמַע קוֹל בַמְרוֹם לֵאמר, יַען לא חָמל על העגל אשר הִסתַתֵּר תחת אדרתו, עַל כֵּן יָשִׂים יי עליו מַחלָה אשר תמָררֵהו מְאד. וַיהִי כֵן, וַיְחַל רבי יהודה את חָליו, וַיִהיוּ מַכאוֹבָיו גְדוֹלִים ונוֹרָאים עד מאד.

ויהי אחר הדברים הָאֵלֶה ורַבי יהודה יוֹשֵׁב בבֵיתוֹ ולוֹמד תוֹרַת יי, וְהִנֵה אֲמָתוֹ3 באה הַבַיתה ומַטֲאְטֵא4 בידָה. וַתֵּרא והִנה חֲתולִים5 קְטַנִים שוכבים על הָרִצְפַה. וַתִּגשׁ אליהם להַשלִיכָם הַחוּצה. וַיַרא רבי יהודה את הַדָבָר הזה, וַיָקָם וַיָרָץ אל הָאָמָה ויֹאמַר: חָלִילָה לך מִגַּעַת בם! הַרְפִי מֵהם וְהָיוּ בַּבַית עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלו. וַיִשָׁמַע בעת ההיא קול מִשָׁמַיִם לאמר: עֵקב אשר עָשׂה רבי יהודה את הדבר הזה מֵחֶמְלָתוֹ על בַעֲלֵי הַחַיים, עַל־כֵּן יְרֻחַם גם הוא, וְסָרָה ממֶנוּ מחלָתו, ושׁב אֵליו שְׁלוֹמוֹ. וַיהי לרַבי יהוּדה כֵן, וַתָּסַר מַחלָתוֹ וַיֵרָפא וַיֶחֱזָק. (ב“מ דף פ”ח עא).


  1. נִשׁמַט ырвался  ↩

  2. צעק мычалъ  ↩

  3. שִׁפחָתו  ↩

  4. ҍникъ  ↩

  5. котята  ↩

המלצות קוראים
תגיות