רקע
תקוה שריג
פורים
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
תשרי11.jpg

ציור לפורים, ארץ ישראל המאה הי"ט

 

הערות לסיפור פורים

מכל החגים, פורים הוא בוודאי האהוב מכולם על הילדים בכל הגילים, גם הגדולים. ההכנות לקראתו מתחילות מראשית אדר ושוב ושוב – חופש לדמיון היוצר! ובכל זאת חשוב מאוד להמחיז ולהתחפש לדמויות הנוגעות למגילת־אסתר. מגוחך הדבר, ומצביע על תלישות, להפוך את פורים רק לקרנבל עמים וכו'. שלד החגיגה צריך, לטעמי, להישאר תמיד מגילת אסתר — שבכל שנה, ובוודאי בכל דור, יש לה המחשה חדשה…

את מגילת אסתר כתבתי כך, שאפשר לספרה במספר המשכים. ידוע לי שיש להשיג סרטונים הממחישים את המגילה לשמחת הילדים וסיפורי פורים – בכל הקבצים – בהמונים.


 

סיפור מגילת אסתר: המלך אחשוורוש

ויהי בימי אחשוורוש מלך פרס,

הוא אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש,

בשנת שלוש למולכו,

ערך משתה שבעת־ימים לכל שריו ועבדיו,

להראותם כל עושר כבוד מלכותו וכל תפארת גדולתו.

ויתאספו שרי המלך ועבדיו, כל הפרתמים כולם,

בארמון המלך אשר בשושן הבירה.

ויֵשְבוּ במשתה שבעת ימים, בחצר גינת המלך.

ויביאו עבדי אחשוורוש, בדבר מלכם,

גלילי בד דקים בצבעים מצבעים שונים,

עמודי כסף ושיש, ומיטות זהב וכסף.

וישבו עליהן כל אורחי המלך,

שותים יין רב כמים, מכלי זהב וכסף.

והמלכה ושתי עשתה גם היא משתה־נשים בבית־מלכותה,

אשר בארמון המלך.

ביום השביעי, כטוב לב המלך ביין,

אמר המלך לשר הראשון בשבעת שריו,

להביא לפניו את המלכה ושתי מבית־הנשים,

להראות את יופיה ברבים.

ולא באה המלכה ושתי כדבר המלך.

ויכעס המלך על המלכה כעס רב, וחמתו בערה בו כאש.

ויאמר המלך לשבעת שריו:

– מה לעשות למלכה ושתי,

אשר לא עשתה כדבר המלך?

ויאמר השר:

– אם על המלך טוב,

יגרש המלך את המלכה ושתי מלפניו

וייתן את כתר המלכות

בראש מלכה אחרת, טובה ממנה.

וייטב הדבר בעיני המלך אחשוורוש,

ויסר את כתר המלכות מראש המלכה ושתי

ויגרש אותה מפניו.

וישלח המלך צו בכל העמים והארצות אשר במלכות פרס,

לחפש נערות יפות ולהביאן לארמון המלך,

למען ימצא ביניהן מלכה חדשה.


 

מרדכי היהודי

ובשושן הבירה, עיר מלכות אחשוורוש

ישב איש יהודי, מרדכי שמו,

והוא בן שבט בנימין,

מן היהודים שהוגלו מירושלים, לאחר חורבן בית־המקדש.

ויהי מרדכי מגדל בביתו את אסתר,

בת אחיו, כי אין לה אב ואם.

והנערה יפת תואר ויפת מראה

ויהי לה מרדכי, דודה, כאב והיא לו – כבת.

וַתִּלָּקַח אסתר אל בית המלך, לבית הנשים.

ולא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה,

כי ציווה עליה מרדכי, אשר לא תגיד.

ובכל יום ויום, מתהלך מרדכי לפני חצר בית־הנשים,

לדעת את שלום אסתר, ומה ייעשה בה.

ובהגיע אסתר לפני אחשוורוש,

אהב המלך אחשוורוש את אסתר מכל הנשים

ותישא חן וחסד לפניו

וישם כתר מלכות בראשה וימליכֶהָ תחת ושתי.

ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו הוא משתה־אסתר,

ויתן מתנות ומנחות לרוב, ברוב שמחתו.

ואין אסתר מגדת מולדתה ועמה לאחשוורוש,

כאשר ציווה עליה מרדכי.

בימים ההם, בשבת מרדכי בשער המלך,

ביקשו בגתן ותרש שניים משומרי המלך לשלוח יד באחשוורוש.

ויגד מרדכי לאסתר את הדבר הזה

ואסתר הגידה אותו לאחשוורוש.

ויִתָּלוּ שניהם על עץ וַיִּכָּתֵב בספר דברי הימים.


אחר הדברים האלה,

גִדֵל המלך אחשוורוש את המן

וישם את כסאו מעל כל השרים אשר לו.

וכל עבדי המלך כורעים ומשתחווים להמן,

כי כן ציווה לו המלך.

ומרדכי, דוד אסתר,

לא כרע ולא השתחווה להמן.

וירא המן, כי אין מרדכי כורע ומשתחווה לו

וַיִּמָּלֵא המן חימה.

ויבקש להשמיד את כל היהודים, עַם־מרדכי,

אשר בכל מלכות אחשוורוש.

וַיַּפֵּל המן פור, הוא גורל,

למצוא את החודש בו ישמיד את היהודים.

ויפול הפור, הוא הגורל, על חודש אדר.

ויאמר המן למלך אחשוורוש:

– ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים,

בכל ארצות מלכותך, ואת דת המלך אינם עושים,

ודתם שונה מכל עם, ולמלך אין שוֹוה להניחם בשלום.

ואם על המלך טוב, יכתב דבר־המלך לאבדם

ואני – עשרת אלפים כיכר כסף אביא אל אוצר המלך!

ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן העמלקי, שונא היהודים.

ויאמר המלך להמן:

עשה בהם כטוב בעיניך.

ויוצא המן צו בכתב המלך וחתום בטבעת המלך,

להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים,

מנער ועד זקן, טף ונשים

ביום אחד, בי"ג באדר, ולבוז את כל אשר להם.

והרצים אשר דבר המלך בידם

יצאו דחופים לכל ארצות הממלכה.

ושושן הבירה נבוכה מדבר המלך,

כי היו היהודים יושבים בין אחיהם הפרסים

בשלום ובשלווה מימים ימימה

ולמה זה ישמידו, יהרגו ויאבדו אותם?


 

אסתר לפני אחשוורוש

ומרדכי, אשר ידע את כל אשר נעשה בחצר המלך,

קרע את בגדיו וילבש שק ואפר שם על ראשו

ויזער זעקה גדולה ומרה.

ובכל מדינה ומדינה, מקום אשר דבר המלך מגיע,

שם אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד ולְבוּש שק ואפר.

ויגידו לאסתר, כי מרדכי דודה בא בלבוש שק

ואפר על ראשו לפני שער המלך.

ותפחד אסתר המלכה פחד גדול

ותשלח בידי נערותיה בגדים להלביש את מרדכי

ולא קיבל הבגדים מידיהם.

ותשלח אסתר המלכה את אחד ממשרתיה

לשמוע מפי מרדכי, מה זה ועל מה זה

לבש שק ושם אפר על ראשו.

ויגד מרדכי היהודי, דוד אסתר, למשרת

את אשר זומם המן העמלקי להשמיד את כל בני עמה, היהודים.

ועוד ציווה מרדכי על אסתר לבוא לפני המלך אחשוורוש

ולבקש מלפניו לבטל את הגזירה הרעה אשר גזר.

ותלבש אסתר בגדי מלכות ותעמוד בחצר בית־המלך,

מול פני אחשוורוש היושב על כסא המלכות.

ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עומדת,

נשאה חן בעיניו, ויושט את שרביט הזהב אשר בידו.

ותקרב אסתר אל המלך ותִּגע בראש השרביט.

ויאמר לה המלך:

– מה לך, אסתר המלכה, ומה בקשתך?

עד חצי המלכות ויִנתן לך!

ותאמר אסתר:

– אם על המלך טוב, יבוא עם המן היום

אל המשתה אשר עשיתי לו, להמן.

וכאשר שמע המן העמלקי כי עושה המלכה אסתר משתה לכבודו,

היה שמח וטוב לב.

אבל כאשר יצא משער המלך, ומרדכי לא קם ולא זע ממקומו,

התמלא המן חימה.

ויספר המן לאשתו זרש על הכבוד הגדול שנעשה לו

בערוך אסתר משתה לכבודו.

– אבל כל זה אינו שווה בעינַי –

אמר המן – כל עוד מרדכי היהודי הזה

יושב בשער המלך ואינו כורע ומשתחווה לפני!

ותאמר לו זרש אשתו:

– עשה לך עץ גבוה חמישים אמה

וזאת אמור אל המלך ויתלו את מרדכי היהודי עליו.

ויעש המן העמלקי את העץ.


 

שנת אחשוורוש נדדה

ובלילה ההוא, נדדה שנת המלך

ויאמר להביא לפניו את ספר הזכרונות

ויהיו נקראים לפני המלך ויימצא כתוב

הדבר אשר הציל מרדכי היהודי את אחשוורוש

מידי שני שומריו אשר ביקשו להורגו.

וישאל המלך את עבדיו:

ומה יקר וגדולה נעשו למרדכי,

על כי הציל את נפשי מידי שומרַי?

ויאמרו לו משרתיו, כי לא נעשה לו דבר…

ויאמר המלך:

– מי בחצר משרי המלך?

ויאמרו לו, כי המן עומד בחצר.

ויאמר אחשוורוש:

– הביאוהו לפני!

ויבוא המן העמלקי לפני המלך.

והמלך אמר לו:

– מה חעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו?

ויאמר המן בלבו: למי יחפץ המלך לעשות יקר

יותר מאשר לי?

ויאמר למלך:

– יביאו לבוש מלכות אשר לבש המלך

וסוס אשר רכב עליו המלך וכתר מלכות

והלבישו את האיש אשר המלך חפץ ביקרו

והרכיבוהו ברחוב וראו לפניו:

– ‘ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו!’


תשרי12.jpg

סיפור המגילה, ריקמת פורים, ארץ-ישראל המאה הי"ט

ויאמר המלך להמן:

– מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דיברת,

ועשה כן למרדכי היהודי היושב בחצר המלך,

אל תפל דבר מכל אשר דיברת!

ויעש המן למרדכי כל אשר דיבר, אשר חשב

כי ייעשה לו, ואחר, שב אל ביתו אבל וחפוי ראש…


 

משתה אחשוורוש

ויבוא המלך עם המן למשתה אשר עשתה אסתר המלכה.

ויאמר המלך אל אסתר:

– מה שאלתך, אסתר המלכה, ותינתן לך

ומה בקשתך, עד חצי המלכות, ותיעש?

ותאמר אסתר המלכה למלך:

– אם נא מצאתי חפץ בעיניך, המלך,

ואם על המלך טוב,

תינתן לי נפשי בשאלתי,

ועַמִּי – בבקשתי

ולא נמות עמי ואני כי יצא דיננו, בדבר המלך,

להשמיד ולהרוג ולאבד אותי ואת כל עמי!

ויקרא אחשוורוש ויאמר:

– מי הוא זה ואיזה הוא,

אשר מלאוֹ לבו לעשות כן?

ותאמר אסתר:

– איש צר ואויב, המן הרע הזה, היושב לימינך!

והמלך קם בחמתו ממשתה היין וירד אל הגן, לשכך את זעמו.

ויאמר לו שרו חרבונה, הזכור לטוב:

– הנה עץ, חמישים אמה גובהו,

אשר הכין המן לתלות עליו את מרדכי היהודי!

ויאמר המלך אל משרתיו:

– מהרו ותלו את המן על העץ הזה!

ויעשו כן.

ואסתר אמרה לאחשוורוש,

כי מרדכי היהודי הוא דודה וכי כאב הוא לה,

בהיותה יתומה מאב ואם.

ויכר המלך את מרדכי, אשר הציל את חייו מידי שומריו.

ויקח אחשוורוש את הטבעת

ויתן אותה על אצבע מרדכי.

ותבקש אסתר להפר ולשנות את מחשבת המן,

להשמיד, להרוג ולאבד את כל עמה.

ויעש המלך כרצונה וכבקשתה

ויכתבו מלפני המלך צו, אשר כתבוֹ מרדכי היהודי,

להעבירו בכל מדינה ומדינה בממלכת פרס,

כי נתן אחשוורוש ליהודים אשר בכל מלכותו,

להיקהל ולעמוד על נפשם

ולהשיב מלחמה לאויביהם הקמים עליהם להורגם. ויעשו כן.

וליהודים היתה אורה ושמחה ומשתה ויום־טוב;

ומרדכי היהודי יצא מלפני המלך

בלבוש מלכות ועטרת זהב גדולה לראשו

והעיר שושן צהלה ושמחה.

ומאז הימים ההם, ילדים, י“ד ו־ט”ו באדר,

אשר בהם קרתה התשועה ונעשו הניסים,

ימי שמחה ומשתה,

ימי משלוח מנות איש לרעהו,

אשר נחוג אנחנו וכל עמנו בכל שנה, לעולמי עולמים.


תשרי13.jpg

רעשן, גרמניה המאה הי"ח

חג פורים שמח ומבדח!


המלצות קוראים
תגיות