עגלת־מתים משרכת דרכה. אחריה צועדים האבלים, הקרובים, הרעים והמכירים של המנוח. “איש טוב היה, חבל על דאבדין!” אמר אחד מבני לויה. “אמנם אסון!” ענה חברו, “ומה רבו הנוהרים אחר מטתו!”
“חוג מכיריו של ההולך לעולמו גדול היה, מעורב היה בין הבריות ומכובד בעיניהם”.
“ואיך היתה מיתתו פתאומית?”
“אֵלי, השבץ אחזהו! מפניו אין מחבא. איזה אנוש בטוח, כי יחיה ביום הבא. בלילה שלפני פטירתו היה שמח וטוב לב. אני בעצמי ראיתיו בתיאטר”.
“כך? ועד כמה הוטב החזיון בעיניך? המלאו המשחקים את תפקידם באומנות?”
“כשאני לעצמי מוצאות קומדיות כאלה תמיד חן בעיני. אמנם התכן והתמצית של החזיון היו הבלים, דברים בטלים, אבל משעשעים ומלבבים, כל שומע מכרח היה לצחק, וזה די. ובאמת – מה יחפצו מבקרי התיאטר? אלא פזור רעיונות ובדיחת הדעת. מה?”
“גם דעתי נוטה כן! המציאות היא די־אכזרות. והחיים די־רצוניים… להתראות!”
“לאָן?” “שם לרחוב הסמוך”. – “איני הולך הלאה עם הלויה”. – “הדרך אל בית־עלמין רחוקה. האויר קרירי ונקל להצטנן”. – “צדקת! גם אני הולך!”.
“לכה! אנו לא נחיה עוד את המת – בא ונשתה כוס שכר!” “אני מסכים!”…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.