מעולם לא אהבתי את הרומן ההיסטורי. או היסטוריה או רומן. סקרנותי כלפי העבר חותרת דוקא אל “האמת הארכיאולוגית” – לפי הטרמינולוגיה של אחד־העם ובניגוד לתפיסתו – ולא אל “האמת ההיסטורית”.
ואם כבר רומן היסטורי – יהי נא רומן כזה שיכריחני להציץ על “היסטוריה” ידועה בעינים אחרות; שיהא מגלה פנים בה שלא כמקובל; שיפתיעני באמת העליונה שלו. אם נפּוליון אינו בעצם אלא קצין צרפתי פשוט, שפל־מהות; וקוּטוּזוֹב הזקן השינה חוטפתו בשעת מועצה צבאית חשובה – הרי זה רומן היסטורי כלבבי.
אבל אם סופר פולני בא ומפריז לשיר על גבורות הפולנים במלחמתם עם ההיידמקים, ומתאמץ בכל הסממנים שבקולמוסו להגביר הלך־נפש ידוע בכיווּן ידוע ולתכלית ידועה, הרי אולי יש לרוֹמנוֹ זה ערך חינוכי חשוב, ואולי גם סייע זה בבחינת־מה להקמת הממלכה הפולנית – אבל בשום אופן אין זו יצירה עולמית במובן העליון.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.