רקע
יהודה ליב גורדון
mנחלת הכלל [?]
tשירה

בִּמְנֹרַת גָּבִישׁ עַל עַמּוּד סֹחָרֶת,

רָאָה בֵּן קָטֹן לַבַּת נֵפְט בֹּעֶרֶת,

וַיָּרַח וַיִּתְעַנַּג

עַל רֵיחַ הַנִּיחֹחַ

אֲשֶׁר הִרְבָּה לִשְׁלוֹחַ

הַנֵּפְט הַנּוֹזֵל, כָּצֳרִי וּפַנַּג.

וּלְמָחֳרָתוֹ רָאָה בְּמַחְתֶּרֶת הַקִּיר

כִּכַּר חֹמֶר לָבָן כִּדְמוּת אֶבֶן גִּיר.

וַיִּגַּע בּוֹ וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפּוֹ,

וַתַּעַל צַחֲנָתוֹ אֶל אַפּוֹ,

וַיֵּלֶךְ אֶל אָבִיהוּ

וַיִּשְׁאַל אֶת פִּיהוּ:

מָה הַכִּכָּר הַהִיא שָׁם בַּמִּקְצֹעַ?

“כִּכַּר נֵפְט הִיא!” עָנָה הָאָב עַל שֶׁאֱלָתוֹ.

– נֵפְט? – הוֹסִיף לִתְמוֹהַּ

הַנַּעַר בְּתֻמָּתוֹ –

הֲלֹא הַנֵּפְט רֵיחַ טוֹב יָפֶץ,

גַּם אֶמֶשׁ עוֹד הִתְעַנַּגְתִּי עָלֵיהוּ!

"אַל תִּתְמַהּ, בֵּן יַקִּיר לִי, עַל הַחֵפֶץ,

– הוֹרָהוּ אָבִיו וַיֹּאמֶר ­

הִנֵּה כִּי כֵן דֶּרֶךְ זֶה הַחֹמֶר

וּבָזֶה גַּם הָאָדָם יִשְׁוֶה אֵלֵיהוּ:

כָּל עוֹדוֹ רַךְ טוֹב בּוֹ לְהָרִיחַ,

אַךְ אִם יִקֶּשׁ – הִנּוֹ מַסְרִיחַ.

המלצות קוראים
תגיות