רקע
ברל כצנלסון
הַרְגָעָה
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות

1

לשכּת-עתוֹנוּת אוֹפיציוֹזית יש כּבר לוַעד-הצירים שלנו, כּראוּי לממשלה הגוּנה ממש. בּמוֹדעוֹת מיוּחדוֹת וּבעתוֹנוּת פּירסם ועד-הצירים את הידיעה “המַרגיעה” שקיבּל מאת המצבּיא גוּרוֹ: “הפּליטים היהוּדים מכּפר-גלעדי ותל-חי הקרוֹבים למתוּלה יוּכלוּ לשוּב עכשיו. הסדר הוּשב לגמרי בּאֵזוֹר ההוּא”.

אכן, תעוּדה היא זוֹ, לא למַצבּיא גוּרוֹ, כּי אם לועד-הצירים, וּראוּיה היא להישָמר לדוֹרוֹת בּבית-הגנזים הלאוּמי.

האוּמנם נעלם הדבר מאת ועד-הצירים, כּי אין פליטים יהוּדים מכּפר-גלעדי ותל-חי, כּי אנשי המקוֹמוֹת האלה לא יצָאוּם אף רגע?

אוֹ אפשר נשכּח כּליל מלב ועד-הצירים דבר בּוֹאם ה“מַטריד” מדי פּעם של שליחי אוֹתם המקוֹמוֹת, אשר היוּ מוֹסרים על המצב, דוֹרשים את דרישוֹתיהם ושבים חזרה בּמַפּח-נפש?

אוֹ אפשר בּאה ידיעה מַרגיעה זוֹ לשם תשוּבה על ציפּייתם ועמידתם של אנשי כּפר-גלעדי ותל-חי, אשר אינם רוֹצים להיוֹת בּפּליטים?

כּי בּאמת למה זה לועד-הצירים כּל הדאגוֹת והטרדוֹת היתירוֹת, אם המַצבּיא גוּרוֹ עצמוֹ מוֹדיע, כּי “הסדר הוּשב לגמרי בּאֵזוֹר ההוּא”?


שבט תר"פ.


  1. “קוּנטרס”כ“ד, שבט תר”פ, עמוּד 23. החתימה: א. “ילקוּט אחדוּת–העבוֹדה”, כּרך א', עמוּד 203. החתימה: בּ. כּצנלסוֹן.  ↩

המלצות קוראים
תגיות