רקע
שמעון גינצבורג
בְּדַרְכֵי מוֹקְיוֹנִים...
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: דביר; תרצ"א 1931

בְּדַרְכֵי מוֹקְיוֹנִים

נַפְשִׁי לֹא תֵּלֵךְ,

זוֹ לַהֲקַת נְבִיאֵי

הַשֶּׁקֶר הַחֲדָשִׁים,

בְּשִׁגָּעוֹן יִנְהָגוּ

וּבְצִלְצְלֵי שָׁמַע,

לִמְצוֹא חֵן בְּעֵינֵי

קְהַל פַּהֲקָנִים –

שֶׁלְּזָרָא לָהֵמָּה

כָּל דִּמְעָה נֶאֱמָנָה,

וּמְבַקְּשִׁים אַךְ פִּלְפֵּל

הַתַּאֲוָה הַשָּׁחוֹר,

לְזַעְזַּע, כַּקָּפֶה,

אֶת דְּוַי־עֲצַבֵּיהֶם,

בִּתְבָלים חֲדָשִׁים,

חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים.

לֹא שִׁפְחָה נֶחְרֶפֶת

נַפְשִׁי – וְתוֹעֵבָה לָהּ

דַּרְכֵּי מוֹקְיוֹנִים!


כּי־אִם כְּמוֹ מַזֶָּל,

בֵּין אַלְפֵי מַזָּרוֹת

שוֹמְרֵי אַשּׁוּרָם,

נַפְשִׁי חֲשָׁאִית

תִּצֹּר מַסְלוּלָהּ,

הַמְּזֻמָּן מִבְּרֵאשִׁית

אַךְ־לָהּ לַעֲבֹר בּוֹ…

וְהָלְכָה בִנְתִיבָהּ

קָדִימָה, קָדִימָה,

בַּדֶּרֶךְ אֶל עַצְמָהּ

וְאֶל גִּלּוּי שֶׁלָּהּ, –

וְאִם דֶּרֶךְ שְׁמָמוֹת,

עֲרָבוֹת עֲצֵבוֹת,

וְאִם בְּגֵיא־צַלְמָוֶת,

וְאִם דֶּרֶךְ־שְׁאוֹל –

לְאוֹר פַּס אֲדַמְדָּם,

רְצוּעָה שֶׁל דָּם:

הוּא דָמָהּ, שֶׁנִּגַּר

עַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ…


וְכָל עָדִין וְטָהוֹר

בָּהּ יַרְגִּישׁ מִיָּד!

וְכָל מַצְנִיעַ לֶכֶת

אֶת הָאֱלֹהִים,

שֶׁרָחוֹק יֵט אָהֳלוֹ

מִקָּהָל וּמְתִים, –

לְאוֹר כּוֹכְבֵי אֵל יַקְשִׁיב

דֶּרֶךְ שֶׁל נַפְשִׁי,

עַקְשָׁנִי וְשָׁקֵט,

בְּמַסְלוּל שֶׁלָּהּ.

וְשָׁמַע בְּקוֹל דְּמָמָה

דַקַָּה, בְּשִׁיר־דְּמָמָה,

כָּל עֹצֶם כְּאֵב נֶפֶשׁ

בַּת חורִין וָעֹז,

הַחַיִּים פְּצָעוּהָ

עַד מָוֶת – בְּמַכְבֵּשָׁם –

אַךְ סָלְחָה לָהֵמָּה,

וַתִּכְבֹּש גַּם שְׁאוֹלָהּ,

לִמְצֹתָהּ, לִטְוֹתָהּ

בִּצְלִילֵי הַרְמוֹנִיָּה,

מְפַכָּה בִנְתִיבָה

שֶׁל תְּכֵלֶת וָזֹהַר:

שֶׁל תְּנוּעַת־עַד קְצוּבָה,

מַמְרִיאָה אַךְ רוּם –

וְאַהֲבַת־עוֹלָם

לַסּוֹבְלִים בַּיְּקוּם.

יוני, 1925.

המלצות קוראים
תגיות