רקע
שמעון גינצבורג
רוֹמַנְסְ
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: דביר; תרצ"א 1931

צְבִיָּה חֲרֵדָה אַתְּ לִי,

עֵת כִּי פָנַיִך אֲשַׁחֵר.

הִנֵּךְ שַׁיֶּכֶת לְאַחֵר –

הֶחֱשִׁי. יָדַעְתִּי. וּשְׁלִי.


זְכוּת יֵשׁ לִי אַחַת: לִסְבּוֹל.

אוֹתִי אַל תִּירְאִי. כַּךְ טוֹב.

שְׁתֵּי אֵלֶּה: כְּאֹב וֶאֱהֹב,

תִּקְצַר יַד אִישׁ מֶנִּי שְׁלֹל.


אַתְּ נֶאֱמָנָה הֲיִי:

אַלּוּף־נְעוּרַיִךְ אֲהֵבֵךְ;

נַפְשֵׁךְ לוֹ תְנִי, וְזֹךְ־גֵּוֵךְ;

מַשָּׂא גוֹרָלֵךְ שְׂאִי.


לִי תְנִי בַת־צְחוֹקֵךְ בִּלְבַד,

מְלֵאֲתִי צַעַר שָׁמַיְמִי, –

כֹּל, לִי רָחַשְׁתְּ, בָּהּ תְּקַיְּמִי.

הִיא תְפַרְנֵס נַפְשִׁי לָעַד.

אבגוסט, 1925.

המלצות קוראים
תגיות