רקע
שמעון גינצבורג
הַלְוָיָה
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: דביר; תרצ"א 1931

דֶּרֶךְ חַתְחַתִּים וּמְצוּקוֹת־הַשְּׁאוֹל

שְׁמֵךְ אֲנִי אֶשָּׂא כִמְנוֹרָה.

וְרִטֵּט לִי אוֹרֵךְ – בִּישִׁימוֹן־הַשְּׁחוֹר

בְּעָבְרִי בִּרְתֵת אֲפוּף־מוֹרָא.

וְרִקֵּד בִּתְהוֹמוֹת־מַחְשַׁכִּים הָאוֹר

חֲרִישִׁי וּמָתוֹק כִּבְשׂוֹרָה:

“הִיא אֲהֵבַתְנִי”.

תֵּילִיל בְּגֵיא־הַצַּלְמָוֶת אֵין־גְּבוּל

סוּפָה, וְיֶאֱנוּ רוּחוֹת.

אֶחָד אֲנִי בְּהַלְוָיַת־הַמֵּת –

וְלִי קִינוֹתֵיהֶם עֲרוּכוֹת.

פֶּתַע – וְצִלְצֵל בִּמְתִיקוּת קוֹל רַךְ,

כּפַעֲמוֹן־פָּז עַל מֵי־מְנוּחוֹת:

“הִיא אֲהֵבַתְנִי”.


שׁוֹמֵם יְהִי דַרְכִּי וְאָפֵל וְרַב.

כְּבָר הַמֵּת הוּרַד לִמְחלָּה,

נִסְתַּם הַגּוֹלֵל, וְ“קַדִּישׁ” עָלַי

תִּצְעַק הַסּוּפָה בְּחִילָה.

אֵי מִזֶּה יָבוֹא אָז לַחַשׁ טַל־דְּבָשׁ,

וְרָחַף כִּבְכִי וְכִתְפִלָּה:

“הִיא אֲהֵבַתְנִי”.

אבגוסט, 1925.

המלצות קוראים
תגיות