רקע
שמעון גינצבורג
הִ‏‏‏‏מְנוֹן
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: דביר; תרצ"א 1931

הוֹי כִּבְשֵׂי־צְחוֹר, יְלִידֵי־יָם,

מָכְסָפֵי אוֹר־הַזְּרִיחָה,

הַדְּבֵקִים־דְּבֵקִים עַד אֵין סְפוֹר,

וְרוֹעִים עַל־פְּנֵי תְהוֹם־הַשְּׁחוֹר! –

לָכֶם שִׁיר־לֵב אָשִׂיחָה.


לְאָן בְּלִי־הֶרֶף תִּנְהֲרוּ?

לְאָן, בְּנֵי־הָאוֹקְיָנוֹס? –

לְכוּ וְאִמְרוּ לֵאלֹהִים:

בְּלִבִּי מְקוֹר־אוֹר נִפְתַּח, עִם

מְקוֹר־רְנָנוֹת.


לְכוּ וְאִמְרוּ לֵאלֹהִים:

נִצַּחְתִּי תְהוֹם־אֲפֵלָה!

מִיַּרְכְּתֵי־הַסְּפִינָה לְךָ

שִׁיר־שֶׁבַח יִשְׁלַח עַבְדְּךָ,

בֶּן אֲמַָתְךָ בֵּילָה:


כִּי נַפְשִׁי בִי חִלַּצְתָּ, אֵל,

מִקִּפְאוֹן שְׁאוֹל־יְשִׁימוֹן,

וַתָּשֶׁב אוֹר־הַחַיִּים לִי,

וַתִּגְאַל מִנִּי שַׁחַת־בְּלִי

אֶת נֶפֶשׁ בִּנְךָ שִׁמְעוֹן.


בְנוּד אַךְ קֵדְמָה, קֵדְמָה אַךְ,

אֵין־סוֹף שֶׁל כִּבְשֵׂי־בְלִימָה –

וָאֶקְרָא בָם דְּבַר־אֱלֹהִים:

אֵין חַיִּים, אֹשֶׁר־מְתִים – כִּי־אִם

בִּפְעֹל וּבְנוּד קָדִימָה.


וּכְשִׁיר דֹּם אוֹר, עַל גַּלֵּי־שְׁחוֹר

בֵּין מִפְלְשֵׁי־עָב מִסְתַּנֵּן –

כָּל חַיַּי בְּמִפְעֲלוֹת הַטּוֹב,

בִּפְעֹל וּסְבֹל וּבֶאֱהֹב,

לְךָ מִתְּהוֹם אֲרַנֵּן.

בספינה “בירנגריה”, יולי 1927.

המלצות קוראים
תגיות