רקע
רפאל ספורטה
לוּ הדוד
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספריית גן-גורים; 2012
לו-הדוד.jpg

א

בַּחֲנוּת הַצַּעֲצוּעִים –

אָח, מַה טוֹב וּמַה נָעִים!

כָּל מַה שֶׁהַלֵּב שׁוֹאֵל

פֹּה תִּמְצָא אִם תִּסְתַּכֵּל!


בַּחֲנוּת הַצַּעֲצוּעִים

דֻּבּוֹנִים מִתְנוֹעֲעִים

דֹּב-תִּינוֹק, בֻּבָּה גְּדוֹלָה

נָמָה נִים בָּעֲגָלָה;


מַטְאֲטֵא קָט לָרִצְפָּה

וְשָׁטִיחַ לַסַּפָּה,

פְּתִילִיָה יְפֵהפִיָּה

וְתַנּוּר לַָאֲפִיָּה.


אֲוִירוֹן, סִירַת קִיטוֹר,

גִ’יפּ קָטָן, דַּחְפּוֹר, טְרַקְטוֹר,

מְכוֹנִית מַשָּׂא, מַכְבֵּשׁ

מְכוֹנִית מְכַבֵּי אֵשׁ.


חַ‏יָּלֵי בְּדִיל קְטַנִּים

עִם רוֹבִים מְכֻדָּנִים.

טוּ – רַכֶּבֶת עַל פַּסִּים,

כָּל קָרוֹן מָלֵא נוֹסְעִים!


ב

צַעֲצוּעִים! צַעֲצוּעִים!

אָנוּ אֶת כֻּלָּם רוֹאִים

וְרוֹצִים לַחְטֹף, לַחְטֹף –

דֹּב, אוֹ קוֹף, בֻּבָּה אוֹ תֹּף…


אַךְ חֲבָל, מְאֹד חֲבָל,

כִּי לָקַחַת לֹא נוּכַל!

לְחַלּוֹן הָרַאֲוָה

יֵשׁ זְכוּכִית גְּדוֹלָה, עָבָה.


יָד אֶל הַזְּכוּכִית נִשְׁלַח –

וְצַעֲצוּעַ לֹא נִקַּח.

אִלּוּ הִתְרַחֵשׁ הַפֶּלֶא

וְשֶׁלִּי הָיוּ כָּל אֵלֶּה!


ג

יְלָדִים, אַל תִּתְפַּלְּאוּ!

יֵשׁ לִי דּוֹד, קוֹרְאִים לוֹ: לוּ.

וְדוֹדִי זֶה, לוּ הַדּוֹד,

דּוֹד קָטָן, חָמוּד מְאֹד.


לוּ הַדּוֹד גָּר חוּץ לָעִיר

רֹאשׁ גָּדוֹל לוֹ, גּוּף זָעִיר

קוֹמָתוֹ – קוֹמַת תִּינוֹק

וּזְקָנוֹ – זָקָן יָרֹק…


לוּ הַדּוֹד – יֵשׁ לוֹ סוֹד.

וּמַפְלִיא הוּא לַעֲשׂוֹת:

בֶּחָלִיל הוּא מְחַלֵּל,

סִלְסוּלִים הוּא מְסַלְסֵל.


וּרְאֵה פֶּלֶא! צַעֲצוּעִים,

צַעֲצוּעִים פֹּה מוֹפִיעִים!

צַעֲצוּעִים רָצִים, רָצִים –

בֵּין פְּרָחִים וּבֵין קוֹצִים.


עוֹד צַעֲצוּעַ! עוֹד וְעוֹד!

וְנוֹפְלִים עַל לוּ הַדּוֹד!

לוּ הַדּוֹד מוֹחֶה שָׂפָם

וּמַהֵר מַהֵר אוֹסְפָם.


לוּ הַדּוֹד כָּךְ, לְאִטּוֹ,

מַכְנִיסָם לְאַמְתַּחְתּוֹ,

מְכַתְּפָם וּמְחַיֵּךְ,

מְזַמֵּר לוֹ – וְהוֹלֵךְ.


לן.jpg

ד

לוּ הַדּוֹד מוֹכֵר לַכֹּל

צַעֲצוּעִים בְּזִיל הַזּוֹל.

הוּא “מוֹכֵר” כְּמוֹ תִּינוֹק –

רַק בְּכֶסֶף־שֶׁל־בִּצְחוֹק:


אֶבֶן חֲלָקָה, כַּפְתוֹר,

אוֹ נוֹצָה מִשֶּׁל צִפּוֹר,

בּוּל, שַׁבְּלוּל, תַּלְתַּל טָלֶה,

צֶדֶף, פֶּרַח אוֹ עָלֶה.


כָּכָה לוּ הַדּוֹד מוֹכֵר –

הוּא מַכְרִיז וּמְזַמֵּר:

מִי שָׁתָה כּוֹס חֲלָבוֹ?

מִי שׁוֹבָב? אֵלַי יָבוֹא!


בֻּבּוֹתַי? יוֹדְעוֹת לִרְקֹד!

בֻּבּוֹנַי? – בּוּ בּוּ – לִבְכּוֹת…

סוּסוֹנַי – יוֹדְעִים לִצְהֹל

וְדֻבַּי – הַם! לֶאֱכֹל!..


בּוֹאוּ, בּוֹאוּ, יְלָדַי!

צַעֲצוּעִים לִי עַד בְּלִי דַּי!

בּוֹאוּ נָא קַבְּלוּ, קַבְּלוּ

צַעֲצוּעִים מֵאֵת דוֹד לוּ!


ה

הַיְלָדִים עוֹמְדִים בַּתּוֹר.

זַאֲטוּט מוֹשִׁיט כַּפְתּוֹר –

מְקַבֵּל הוּא סוּס גַּמָּד

וְרוֹכֵב עָלָיו מִיָּד!


גוּץ אֶחָד נוֹתֵן זֵרְעוֹן

וְלוֹקֵחַ אֲוִירוֹן…

הוּא לָאֲוִירוֹן נִכְנַס –

בְּזְז… הוּא טָס!

       הוּא כְּבָר טַיָּס…


כָּךְ כָּל הַיְלָדִים כֻּלָּם,

מְקַבְּלִים כִּמְעַט חִנָּם

שֶׁפַע יֶפַע צַעֲצוּעִים,

חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים!


ו

וְאוּלָם אִם תִּשְׁאֲלוּ:

אֵימָתַי יָבוֹא דוֹד לוּ?

לוּ הַדּוֹד? יָבוֹא פִּתְאֹם,

בְּהָקִיץ אוֹ בַּחֲלוֹם.


אִם תִּרְאוּ אוֹתוֹ, אֶת לוּ,

וַאֲפִילוּ (לוּ לוּ לוּ)

וַאֲפִילוּ בַּחֲלוֹם –

הִתְנַפְּלוּ עָלָיו פִּתְאֹם.


הַחֲזִיקוּ בִּמְעִילוֹ

וְקִרְאוּ: דוֹד לוּ! לֹא, לֹא!

לֹא תֵּלֵךְ מִפֹּה עַד אִם –

תְּחַלֵּק הַצַּעֲצוּעִים!


לוּ הַדּוֹד לֹא יִבָּהֵל!

בֶּחָלִיל הוּא יְחַלֵּל:

לוּ לוּ לוּ לוּ – וּמִיָּד

שֶׁפַע צַעֲצוּעִים – הֵידָד!


כַּיּוֹנִים אֱלֵי שׁוֹבָךְ

וּכַצִּפֳּרִים עַל סְבָךְ –

עוּף יָעוּפוּ וְיִפְּלוּ

עַל דּוֹד לוּ, עַל דּוֹד לוּ.


לוּ הַדּוֹד אָז בְּוַדַּאי

גַּם לָכֶם, יְלָדַי,

צַעֲצוּעִים יְחַלֵּק,

יִצְטַחֵק – וְיִסְְתַּלֵּק.

לו-הדוד2.jpg
המלצות קוראים
תגיות