כשהיה יגאל אלון מפקד פיקוד הדרום והוא אך בן שלושים, היה אז הצﬠיר המבריק ביותר, היפה ביותר והמבטיח ביותר, במדינה שהלכה וקמה.
ואחר־כך, תמיד, רגﬠ לפני שנתקיימה ההבטחה, נימנﬠ משהו או היה חסר איזה שלב – ויגאל בא שני. ההבטחה נדחתה והדבר נחרת בו.
החמרים שמהם קורץ היו מן הטובים ביותר לﬠשיית בן הארץ היפה: הגליל התחתון, אדמתו ותולדותיו, והתחנות – כדורי, הפלמ"ח, צפת והנגב, גינוסר –– ﬠל תוכן משמעותן.
צירוף מיוחד זה של פלחה, של ההגנה ושל תנוﬠת הﬠבודה – ﬠשו את לשונו, את דיﬠותו, ואת רﬠיונותיו למיוחדים כאלה: שרשיים כאלה ושואפי שלימות כאלה.
בן למייסדי הארץ באדמת הבזלת, בן לﬠדת המיוחדים בארץ, וראש לשבט נאמנים לו, – ﬠד שאי אפשר שלא לחוש בקסם מיוחסותו זו. אילו קם וקרא את הנוﬠר קריאה גדולה – רבים היו קמים והולכים לקולו אל טוב יותר ואל מרחבי החיים – משום־מה נידחה הדבר.
רבים, יהודים כﬠרבים, מכרים וותיקים וזרים מזדמנים, חשו בו מקרוב בדבר המיוחד הזה, הנאמן הזה, שלחש בו, ושהלך ובﬠר בחביוני תוכו, ﬠד שנישרף פתאום ואוּכּל בבת אחת ואיננו. מהר מדי נישרף. לא ידﬠנו ﬠד כמה, קודם זמנוֹ, קודם הזמן, רגﬠ לפני שﬠת המבחן.
האיש הקורא שצריך היה לבוא, שהנה אמור היה כﬠת להתרומם לﬠינינו, מﬠל כל הנוף המשמים שאנו בו כﬠת, להתרומם ולהרים – צנח פתאום. נישבר ליבו. וחבל. וכואב.
הדור השני של בני־הארץ – איבד נסיך. אבל, הנישארים, אם לא יתﬠוררו כﬠת בהלם הזה, להתﬠשת ולגלות גדלות וחברות ולא קטנות ויריבות בהנהגת תנוﬠת הﬠבודה – מפסידים מדינה.
יזהר סמילנסקי
דבר (יד אדר תש''ם 2.3.1980): 5.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.