כולם ראו בטלוויזיה את פיצוץ הבתים בשכם.
“זה מראה קשה”, העיר האלוף שעמד שם בראש המפוצצים.
על פשﬠ נורא בא הפיצוץ הנורא – הסביר מה הכריח אותו לפוצץ.
השכונה במורדות ההר ואולי העיר כולה זעקה אז, יסודות הארץ זעקו והשמיים זעקו.
אין טעם לשאול כעת אם האחד פשע והמשפחה כולה תיספה, אין טעם לשאול כעת על שיקולי־דעת בעד ונגד – “התמונה הקשה” היתה מעבר לכל זה. גם מעבר לקהות החושים של יוזמיה.
מה שהיה שם היה רק רשע. לא שום דבר אחר. רשע רשע רשע.
רשע הפורץ מהר גריזים ועד לב השמים.
מי הרג את כאיד צלח?
סוחר נעלים, כאיד צלח, בן 42, נהרג בפתח חנותו בחברון ב 2.10 לאחר שﬠל המכונית של לוינגר נזרקו אבנים ולוינגר ובניו יצאו וירו בנשקם. סוחר הנﬠלים נהרג ועוד ארבעה נפצעו. בגופו של אחד הפצועים נמצא קליע מאקדחו של לוינגר.
מי הרג את כאיר צלח?
אילו נפצﬠ יהודי ובגופו נמצא קליﬠ מאקדחו של ﬠרבי – מה היו ﬠושים לﬠרבי הזה? זורקים אותו למﬠצר ללא משפט?
הורסים את ביתו? תופסים ומגרשים אותו?
או, אולי, כמו לוינגר, היו משלחים אותו לחופשי מפני שירה להגנה ﬠצמית?
אבל מעבר כל זה, מי הרג את כאיר צלח?
ואיך נושאת הארץ את רוצחו?
להשאיר צלקות
צריך שישארו צלקות,
ﬠם נפגﬠים
(שר הבטחון1 בבאר-שבﬠ)
צלקות? צלקות הן סימני פציעה שאינם מגלידים. כמו הסכסוך. שנשארים לעולם. האם לכך הכוונה?
ומי הם הנפגעים האלה ﬠם הצלקות? הנורים או היורים?
מפני שיש נסיבות שבהן הפוגעים הם הנפגﬠים. מפני שהצלקות שהם משאירים באחרים, נשארות גם בהם. מפני שהריגה, פציעה ופגיעה אינן רק מהיורים והחוצה – אלא הן גם משאירות דברים פנימה אצל היורים.
לא אצל כולם? ויש יורים קשוחים־לﬠניין, שכדורי הﬠופרת, הפלסטיק והגומי שהם יורים, לא משאירות בהם שום צלקות?
מי יודﬠ. כﬠבור זמן, מסתבר, שאצל רבים מן המשוﬠר הופכות הצלקות, שהם ﬠשו באחרים, לצלקות שלהם. והאדם הצעיר הזה, שנקרא להשאיר צלקות, גם נפשו אינה נשארת כפי שהיתה, אם נפש לו, ולא תמיד ברור ﬠד לאן יגיﬠ ההיתר הזה שניתן כעת לפגוﬠ על מנת להשאיר צלקות.
גם מי יודﬠ צלקתוֹ של מי תהיה נשארת יותר, כואבת יותר, מחלחלת יותר ומﬠרערת יותר – של הנורים או של היורים.
יזהר סמילנסקי
דבר (ג חשון תשמ''ט 14.10.1988): 13
-
יצחק רבין (הערת המהדיר) ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.