[236]

יְחַו לָשׁוֹן / חֲזוֹת אִישׁוֹן / אֲשֶׁר יֶחֱזֶה פְלָאֶיךָ,

כְּפִי כֹחוֹ / יְשַׁו שִׂיחוֹ, / וְלֹא כְפִי מוֹרָאֶךָ.

לְךָ מַעְגָּל / בְּרוּם גַּלְגַּל– / וְהוּא לֹא יִשָּׂאֶךָ,

וְכָל נוֹצָר, / וְאִם נִבְצָר– / מִתַּחַת לְכִסְאֶךָ,

5 וּמִפְעָלְךָ / יָעִיד לְךָ / לְנֶגֶד כָּל בְּרוּאֶיךָ,

וְעֵדוּתָם / כִּי בְרָאתָם / אֲבָל לֹא יֵדְעוּ אֵיכָה,

כְּרִאשׁוֹנִים / כְּאַחֲרוֹנִים / בְּאֵימָה וְיִרְאָה עוֹנִים:

הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים!

הַזְּמַנִּים / מִשְׁתַּנִּים– / וְהוֹדוֹ לֹא יִשְׁתַּנֶּה.

10 הַמְקָרֶה / שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה– / מַעֲלוֹת לְשִׁבְעָה בוֹנֶה,

וְהַשֶּׁמֶשׁ / כִּי יָמֵשׁ– / עַל פִּיו יִסַּע וְיַחֲנֶה

וְיִתְהַלֵּךְ / כְּמוֹ מֶלֶךְ / מִמַּחֲנֶה אֶל מַחֲנֶה.

וְאוֹר סַהַר / לָטֹהַר / בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה

וּסְבִיבָיו / כּוֹכָבָיו, / לְכֻלָּם מִסְפָּר מוֹנֶה,

15 וּבְחָכְמָה / בְּנֵי כִימָה / שִׁבְעָה עוֹלִים בְּקָנֶה,

וּפֶלֶךְ רַב, / לְמוּל מַעֲרָב / פַּעַם בְּכָל יוֹם יִפְנֶה–

מִשְׁתַּחֲוֶה / וּמְחַוֶּה, / כִּי לַכֹּל יֵש קוֹנֶה,

וְאִם נַעֲלָה– / הֲלֹא נִגְלָה / בְּמַעֲשָׂיו פָּנִים בְּפָנִים:

הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים!

20 וְשָׂם קֻבָּה / בִמְסִבָּה / וְתָלָה בְתוֹכָהּ אֲדָמָה,

וַתַּעֲמֹד / לֹא עַל יְסוֹד, / אֲבָל תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה:

כִּי כָבְדָה–/ לְכֵן יָרְדָה / וּבִקְשָׁה לְמַטָּה מְקוֹמָהּ,

וְאֵשׁ דָּרְשָׁה / אֶת שָׁרְשָׁהּ / וַתַּעֲלֶה לִמְרוֹמָהּ,

וְתוֹךְ שְׁתֵּיהֶן / וּבֵינֵיהֶן / הָרוּחַ וְהַמַּיְמָה.

25 כָּל פְּרוּדוֹת / וְנִצְמָדוֹת / הֵם יְסוֹדוֹת לָהֵמָּה

וּבָם יִצְמַח / כָּל צֶמַח / וְהָאָדָם וְהַבְּהֵמָה.

וְאֵד יַעֲלֶה / וְיִכָּלֵא / לְרַחֲמִים אוֹ לִנְקָמָה,

כִּי חִצָּיו / בְּלֵב מְנַאֲצָיו / וַחֲנוּנָיו הֵם חֲנוּנִים–

הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים!

30 דּוֹר נִשְׁמַד / וְדוֹר עָמַד– / וְהוּא קַיָּם לְדוֹר דּוֹרִים

בְּרֹאשׁ כָּל אֵל / הוּא הָאֵל / וְאַחַר כָּל הַדְּבָרִים,

לֹא בְכֹחַ / כִּי בְרוּחַ / יָצַר כָּל הַיְצוּרִים:

הַנְּשָׁמוֹת / הַחֲכָמוֹת / וְהַשֵּׂכֶל הַמַּעֲרִים,

וְהִרְקִיעַ / רָקִיעַ / וְעָלָיו מַיִם הֵרִים.

35 וּמְאוֹרוֹת / וּמַזָּרוֹת / עֲלֵי אֶרֶץ מַזְהִירִים,

וְאֶרְאֶלִּים / וְחַשְׁמַלִּים / שֵׁם כְּבוֹדוֹ מַאֲמִירִים,

וְתַרְשִׁישִׁים / מַקְדִּישִׁים / וְשִיר אוֹמְרִים וּמְזַמְּרִים,

וּשְׂרָפִים / מַקִּיפִים / וּכְרוּבִים וְאוֹפַנִּים–

הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים!

40 הָאוֹמֵר / וְהַגּוֹמֵר / וְהַמַּגִּיד אוֹתִיּוֹת

וְהַצּוֹפֶה / רַע וְיָפֶה / וְיוֹדֵעַ מַה לִּהְיוֹת,

אֱסֹף עֶדְרָךְ, / לְתוֹךְ חֶדְרָךְ / מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת–

הַשֵּׂיוֹת / הַדְּחוּיוֹת / אֱלֵי קֵדָר וּנְבָיוֹת:

כִּי בְחַנְתָּם / וּצְרַפְתָּם / וְהוֹרַדְתָּם תַּחְתִּיּוֹת,

45 וְהֵם בְּכָל זֹאת /בְּךָ אוֹחֲזוֹת / וּלְיֶשְעֲךָ צוֹפִיּוֹת,

קְדֻשַּׁת שְׁמָךְ / בְּעוֹלָמָךְ / קוֹרְאוֹת בְּרֹאש הוֹמִיּוֹת,

קוֹל מְרִימוֹת / לְהִדַּמּוֹת / לַכְּרוּבִים וְלַחַיּוֹת,

מַקְדִּישִׁים / וּמְשַׁלְּשִׁים / וְכֶתֶר לְיוֹצְרָם נוֹתְנִים–

הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים!

[236]

אופן בצורת שיר סטרופי בעל פזמון. בכל טור שתי צלעיות בנות שלוש הברות ואחת בת שש הברות ובעלות השוואים הנעים והחטפים אינן במניין זה. חתימת השם: יהודה.

1. חזות (יחז' כא, לד) אישון – מה שחוזה העין. 2. ישו שיחו - יערוך את דבריו: ולא - ולא כראוי לך. 3. ברום גלגל - מעל לגלגל השמים; לא ישאך - אלא אתה נושאו (השווה שיר 231, שו' ). נבצר (בר' יא, ו) - אפילו אם קשה להגיע אליו (למשל אל השמים), עדיין נמצא הוא מלמטה לכסאך. 5. לך - עליך. 6. איכה - עצם מציאותם מעידה על היותם ברואים מבלי שידעו כיצד קרה הדבר. 7. כראשונים כאחרונים - בסדר הבריאה. 8. הוא אלהי - דב' י, יז; האלהים - המלאכים. 9. הזמנים – הנקבעים על ידי מהלך הכוכבים, ועל אלה ידובר מיד. 10. המקרה – המקים למעלה כעין תקרה את שנים־עשר המזלות ובונה בהם מעלות לשבעה כוכבי לכת; הכוכבים עולים ויורדים במזלות הללו. 11. (שמ' לג, יא) - ינוע: על פיו – של האל 12. ממחנה - מביתו של מזל אחד כדרך מלך הסוקר את מחנותיו. 13. לטוהר (שמ' כד, י) - בגלל צחותו; המשנה (שמ' כד, י) - (בר' מא, מג) - למלך הנ“ל. 14. מונה - הסהר מפקד, עליהם. 15. בני כימה - שבעת כוכבי כימה דומים לשיבולים העולות בקנה אחד (בר' מא, כב), או לגביעי המנורה (שמ' לז, יט). 16. ופלך רב - השחק העליון, הגלגל “היומי”, המקיף את שאר הגלגלים ומסיים את סיבובו תוך יום אחד; פלך - גלגל, בלשון המחברים בימי הביניים. 17. משתחוה - לבוראו, עין כתר מלכות, (שיר 108, שו' 147). 18. ואם נעלה - ואם מרומם והעין אינה רואתהוֹ; פנים בפנים - במישרין. 20. קובה - עולם הבריאה. עיין בבא בתרא כה, ע”ב: עולם לקובה הוא דומה; במסבה - מסתובבת בתוכה – האדמה נחשבה כידוע למרכז העולם עד לגילוייו של קופרניקוס. 21. ותעמוד - אינה סתובבת כשאר הגלגלים; על בלימה (איוב כו, ז) - בלי משען. 22. כי כבדה - העפר הוא הכבד שבין ארבעת היסודות; לכן - בשוא, עיין לעיל שיר 25, שו' 143; את שרשה - את מקום מוצאה, בשמים, והיא עולה למרום בהיותה הקל שבין היסודות. 24. הרוח והמימה - התופסים לפי משקלם מקום בין העפר והאש; והמימה - צורה מארכת לצורך החרוז. 25. הם יסודות - ארבעת היסודות מצויים בצירופים שונים בכל היצורים הפשוטים והמורכבים. 26. ובם – בהשפעת ארבעת היסודות. 27. ויכלא (בר' ח, ב) – וייסגר (בשמים), למען ירד כגשם ברכה, או שייעצר להענשת האנשים החוטאים. 28. חציו - של אלהים. 31. כל אל (בר' יט, ח) – כל אלה; ואחר - הוא בלי ראשית ותכלית. 32. לא בכוח - בלי עבודה ועמל. 33. החכמות – עין לעיל שיר 97 ג, שו' 1; המערים - בעל התבונה. 34. ועליו - בר' א, ז, ועין “כוזרי” ה, כה:…המים אשר מעל לרקיע לא השיגתם הקשת הפילוסופים על כן לא הודו בהם. 35. ומזרות (איוב לח, לב) - ומזלות. 38 - 36. ואראלים (יש' לג ז) וחשמלים (יחז' א, ד), ושרפים - וכרובים ואופניים - כתות מלאכים. 40 אותיות (יש' מד, ז) - הבאות. 41. ויפה - וטוב. 42 חדרך - לבית מקדשך, 43, קדר ונביות (בר' כה, יג) - בני ישמעאל, האומות המוסלמיות. 44. וצרפתם – בכור הגלות. 46. בראש הומיות (משלי א, כא) - בראש מקום בו נשמעת המיית האנשים, והוא בית הכנסת. 47. להידמות - הקדושה שלמטה כנגד הקדושה שלמעלה. מכאן עד לסיום (וגם לעיל 38 - 36 ) רמז לייעודו המיוחד של הפיוט. 48. ומשלשים - יש' ו ג; וכתר - הקדושה לתפילת מוסף פותחת בנוסח ספרד במלים “כתר יתנו לך ה' אלהינו מלאכים”