רקע
אהרן ראובני
תְּהוֹמוֹת
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: ראובן מס; תשכ"ו 1965

לי. ח. ברנר


בָּאִים יָמִים, בָּאוֹת שָׁעוֹת –

מַשְׁמַע כָּל יֵשׁ נָמוֹג;

אֵינְךָ חָפֵץ לָצֵאת, לָבוֹא,

לָגִיחַ, לַחֲמֹק.


בָּאִים יָמִים – אָבְדוּ מִמְּךָ

קִצִּים וְהַתְחָלוֹת.

אֵין צִפִּיָּה לְכָל מְאוּם;

תְּפֵלוֹת הַתּוֹחָלוֹת.


הָלְכוּ וּפָגוּ הַסִּבּוֹת,

נָמַסּוּ תַּכְלִיּוֹת.

חֲלַל־שֶׁל־רִיק עוֹטֵר אוֹתְךָ,

אֵין תְּחוּם וְאֵין סְתִיּוֹת1.


בָּאִים יָמִים וְסָר מִמְּךָ

רָצוֹן רְצוֹת, עֲשׂוֹת;

וְחֶפְצְךָ – אֶת עַצְמְךָ

מֵעַצְמְךָ כַּסּוֹת.


בְּלִי טַעַם הֲגִיגְךָ יִדֹּד

בְּתוֹךְ קָדְקֹד שָׁמֵם –

תּוֹלָע עִוֵּר, אֵינוֹ רוֹאֶה

זִיו־שֶׁמֶשׁ מְחַמֵּם.


בְּבוֹא כָּזֹאת – הַצִּדָּה סוּר,

חַכֵּה בְּאֹרֶךְ־אָף.

הֲלוֹא תֵדַע: אֵין טְעָנוֹת;

אֵין לֹא אָשֵׁם, לֹא חָף.


הֲלוֹא תֵדַע: חוֹלֵף הַכֹּל

בְּמַסָּעֵנוּ כָּאן;

שָׂשׂוֹן, עַצְבוּת, רִפְיוֹן, גְּבוּרָה,

לַכֹּל אוֹתוֹ דוּכָן.


אוֹתָן שׁוּחוֹת, מַהֲמֹרוֹת,

גּוֹרֵף אָחוֹר הַזְּמָן.

אוֹתָנוּ הָלְאָה הוּא יִשָּׂא,

קָדִימָה… הָהּ, לְאָן?


אַךְ יֵשׁ תְּהוֹמוֹת דְּבֵקוֹת בְּךָ

וְאֵין לְהִמָּלֵט.

כְּמוֹ צֵל חִוֵּר הֵן נִגְרָרוֹת –

וְהוּא פִּתְאֹם בּוֹלֵט.


אֵינְךָ גּוֹרֵע מַבָּטְךָ

מִשַּׁחַת עֲמֻקָּה,

מִלֹּעַ־תַּחְתִּיּוֹת שָׁחֹר,

שֶׁאֵין תַּחְתָּן קַרְקָע


תְּהוֹם זוֹ אִתְּךָ, וְהִיא בְּךָ;

אַתָּה עַבְדָּהּ לָעַד.

הֲרַק אַחַת, וְרַק לָזֹאת

הִנְּךָ מְשֻׁעְבָּד?


יַד־הַחַיִּים תּוֹפְסָה בְּעֹז

אֶת נַפְשְׁךָ גַּם הִיא.

אֵינְךָ יָכוֹל רַק לְמָרֵר

בִּבְכִי, בִּנְהִי וָהִי.


יָדַעְתָּ זַעַם וּכְאֵב;

וְגִיל – חֶדְוַת יוֹצֵר;

שָׂנֵאתָ עֶבֶד וְאָדוֹן;

לַמָּךְ לִבְּךָ מֵצֵר.


תָּפוּס לַתְּהוֹם, וְגַם רָתוּק

אֶל רֶכֶב הַחַיִּים,

אַתָּה חָצוּי… בְּיָד גַּסָּה

חֻבְּרוּ הַחֲצָאִים.


אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי גַּם זֶה

יִסַּע וְיַעֲבֹר;

כִּי עַל הַכֹּל גּוֹבֵר הַזְּמָן –

סוֹפוֹ הַכֹּל קָבֹר.


  1. כך במקור – הערת פב"י.  ↩

המלצות קוראים
תגיות