פָּן צָחַק… שִׁכּוֹר מֵהֶבֶל יֵין־הָאַיִן־וְהַיֵּשׁ
א. פָּן 🔗
עֵת כּוֹכְבֵי מָרוֹם יָאִירוּ,
אֶל מִחוּץ לָעִיר נֵצֵא;
אֵל וִיקוּם פְּנֵיהֶם יָמִירוּ
מִקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה.
כֵּן, עוֹלָם חָדָשׁ יִבְרָא לוֹ
אֵל חָדָשׁ, שׁוֹבָב, מַזִּיק;
מֵהָעָב, מֵהֶבֶל־מָעְלָה,
יְגַחֵךְ, חִצָּיו יַבְזִיק.
הֶבֶל? זֶה אוֹתוֹ הָאַיִן
שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵשׁ בָּקָע.
"רְאִי, כְּמוֹ אָז פּוֹלְחוֹ בְּקָיִן:
יְהִי רָקִיעַ, תְּהִי קַרְקָע!
אַט יָצוּפוּ גַּלֵּי הֶבֶל,
אַט יָצִיפוּ פְּנֵי הָרוֹם,
בְּדִיל מַבְהִיק וְאֵדֵי אֵבֶל
יִמָּסְכוּ בִּרְאִי מָרוֹם.
כּוֹכָבִים אוֹרָם גּוֹוֵעַ,
הַיָּרֵחַ מְעֻנֶּה;
דֹּם מֵאֹפֶל מְשַׁוֵּעַ
עוֹלָם תֹּהוּ מְשֻׁנֶּה.
עַרְפִלִּים שָׁפְלוּ, נָזָלוּ,
רְקִיעִים מֵרְקוּם, זְרָקוּם;
אוֹנֵיהֶם אָפְסוּ, אָזָלוּ;
לֹא יִהְיֶה בָּם כֹּחַ קוּם.
צֵל וָאוֹר… כָּל גַּיְא וָחֶגֶו
שְׁחוֹרָם עָמַק, עָבָה.
עֲלָטָה עָטְתָה כָּל רֶגֶב,
מֵחָשְׁכָּהּ כָּל הַר צָבָה.
אַט יַגְבִּיהַּ הַיָּרֵחַ,
אַט יָקִיץ וְיִתְחַיֶּה.
"הֶרָה, הֶרָה, הַקֵּרֵחַ! –
בִּלְעָדֶיךָ, מַה יִּהְיֶה?"
וְהִנֵּה חָדָשׁ: רְאִי־נָא,
אֵיךְ זָרְחוּ שָׂדוֹת שְׁטוּחִים,
אֵיךְ הָעֲרָבָה הִלְבִּינָה,
וְרָאשֵׁי טְרָשִׁים דְּלוּחִים.
וְעָפָר שַׁדְמוֹת הַקֶּרֶת,
הַכָּבֵד, הַמַּאֲפִיר,
מֵהַתְּכֵלֶת הַזּוֹהֶרֶת
שֶׁל הַשַּׁחַק הוּא מַזְהִיר.
בַּשָּׂדֶה יֵרַךְ לָנוּחַ,
גִּבְעוֹלִים עוֹשִׂים סֻכּוֹת;
שָׁם נֵשֵׁב, נַקְשִׁיב לָרוּחַ
הַקַּלִּיל, וְשָׁם נִשְׁקֹט.
שֵׁם נִשְׁכַּב, נַקְשִׁיב בְּלִי קֶשֶׁב:
שְׂעוֹרִים מִתְלַחֲשׁוֹת;
וְנָעוֹת הֵן עִם כָּל נֶשֶׁב,
מוֹלְלוֹת וְרוֹחֲשׁוֹת.
הֵן תַּסְתֵּרְנָה מֵעֵינֵינוּ
עֵין שְׁחָקִים בִּכְלֵי זֵינָן;
רַק יַצְהִיבוּ מוּל פָּנֵינוּ
פְּנֵי הַסַּהַר – וְאֵינָן.
כִּמְלוּנָה סְכוּכָה בְּעֵשֶׂב
אֶת רָאשֵׁינוּ סוֹכְכִים
הַשָּׁמַיִם. זִיקֵי כֶסֶף
נִצָּתִים וְדוֹעֲכִים.
אָנוּ שְׁנֵינוּ… רַק לִשְׁנַיִם
בַּמְּלוּנָה מָקוֹם מוּכָן…
גַּעַשׁ דָּם… יְקוֹד עֵינָיִם…
פָּן גִּחֵךְ פִּתְאוֹם אֵי־כָאן.
אֵי־בָזֶה, בִּסְבַךְ הַזַּיִת,
זְקַנְקָנוֹ לִטֵּף, יָשׁוּב;
צְחִיקָתוֹ כְּקוֹל הָעַיִט
וְעֵינוֹ כְּעֵין יַנְשׁוּף.
פָּן צָחַק, פָּנָיו מִקְרֶצֶת,
הִתְגָּרֵד, פִּהֵק, בָּכָה,
הִתְחַפֵּשׂ: מִינֵי מִפְלֶצֶת
מִתְגַּלִּים בַּחֲשֵׁכָה.
כְּמוֹ כַּדּוּר, הָפְרַח בְּחֶבֶל,
כֶּרֶס פָּן, בִּסְבַךְ עוֹבֵשׁ,
נָדָה: פָּן שִׁכּוֹר מֵהֶבֶל
יֵין־הָאַיִן־וְהַיֵּשׁ.
הִנֵּה הוּא מֻטָּל כַּפֶּגֶר,
גּוּץ, כָּווּץ – אֵין קוֹל עֲנוֹת…
צַרְצוּרִים שׁוֹרְקִים כַּנֶּגֶר,
צִפֳּרִים מְרַנְּנוֹת.
קוֹל שֶׂכְוִי – קְרִיאָה נִצַּחַת;
קוֹל תַּנִּים – יְלֵל וּבְכוּת…
אָנוּ שְׁנַיִם, אָנוּ יַחַד –
שְׁנֵינוּ יַחַד וּלְחוּד.
שָׁם צִפֹּרֶת מְצַיֶּצֶת
עַל תְּשׁוּקָה וְעַל כְּאֵב –
וְהַזְּרוֹעַ מְאַמֶּצֶת
וְלוֹחֶצֶת לֵב אֶל לֵב.
“בּוֹאִי!” – קוּם! – עָמוּם הַדֶּרֶךְ
וַאֲנַחְנוּ שִׁכּוֹרִים.
כָּל פְּסִיעָה – כּוֹשֶׁלֶת בֶּרֶךְ,
נוֹד נָנוּד כַּשְּׂעוֹרִים.
כָּךְ נִצְעַד שְׁבוּיֵי הַלַּיִל,
נִים־לֹא־נִים וְתִיר־לֹא־תִיר
הוֹ־הוֹ!.. פָּן – צוֹחֵק כְּמוֹ אַיִל –
יְלַוֵּנוּ עַד הָעִיר.
צֹאן פָּעוּ, דֻּבִּים רָטָנוּ,
גּוּר יִבֵּב וּכְמוֹ נִקְטָל…
"פָּן, חֲזֹר!… אֵלִים זָקָנוּ,
לֹא בָרִיא לָהֶם הַטָּל!…
אֵיךְ נִפְגַּע שָׂעִיר בֶּן־רוּחַ!
הוּא נוֹהֵם, הִנֵּה רָחָק…
לְכִי גַּם אַתְּ, בַּת־חֵן, לָנוּחַ,
קֵץ הַלַּיְלָה כְּבָר נִדְחָק.
לְכִי! עַד עֶרֶב… עַד הַשֶּׁמֶשׁ
שׁוּב יִשְׁקַע לוֹ כְּמוֹ אֶתְמוֹל
וְעוֹלָם יִהְיֶה כְּמוֹ אֶמֶשׁ –
בְּדִיל וָכֶסֶף, שְׁחוֹר וּתְכוֹל.
שׁוּב נָתוּר קַצְוֵי הַלַּיִל
הֶעָמֹק וְהָאָפֵל,
נַעֲבֹר גִּדְרֵי הַתַּיִל,
נְשׁוֹטֵט בָּעֲרָפֶל.
ב. מֶלֶךְ הֶהָרִים: גַּמָּדִים 🔗
עֵת כּוֹכְבֵי מָרוֹם יָאִירוּ,
אָנוּ חוּץ לָעִיר הוֹלְכִים;
בַּשְּׁבִילִים שֶׁלֹּא הִכִּירוּ –
צְעָדֵינוּ בְּטוּחִים.
לְרַגְלֵינוּ גֵּיא בָּקוּעַ,
הָר גָּבֹהַּ אַחֲרָיו,
עִדָּנִים חוֹכֶה – שָׁקוּעַ
וְתָפוּס בְּהִרְהוּרָיו… –
אַי! לְמִי? – לְצֶמֶד־חֶמֶד?
פֹּה אֲנַחְנוּ סָב! הָכֵן,
בַּעֲבִי עוֹרְךָ, בַּקֶּמֶט,
קֵן יָפֶה לִשְׁנֵינוּ – כֵּן!
מְאֻבָּק, אָטוּם, קָשִׁיחַ,
בְּכָל זֹאת הִטָּה אָזְנוֹ,
הִתְקַמֵּט, בְּלִי שִׂיג וָשִׂיחַ:
בּוֹאוּ! כְּבָר הַקֵּן יֶשְׁנוֹ.
גַּלֵּי אֶבֶן יַעְפִּילוּ,
גַּל גַּלּוֹ רוֹדֵף בְּאָף,
וּלְאוֹר לֵילִי יַפְצִילוּ
גַּל רוֹדֵף וְגַל נִרְדָּף.
לָנוּ טוֹב בְּחֵיק הַטֶּרֶשׁ,
בְּנִקְּרָה סְדוּקָה, צָרָה;
חֹם עוֹלֶה מִגַּיְא וָגֶרֶשׁ;
כּוֹכָבִים עֵינָם קָרָה.
מָה אִכְפַּת לָנוּ עֵינַיִם
שֶׁל כּוֹכָב חוֹלֵף כָּזֶה?
אָנוּ שְׁנֵינוּ – רַק לִשְׁנַיִם
יֵשׁ מָקוֹם בְּחֶגֶו זֶה.
וְשָׁקֵט, סָמוּךְ לִבֵּנוּ;
הֵן אֲנַחְנוּ פֹּה יַחְדָּיו,
וְחוֹסִים בְּצֵל סָבֵנוּ
וּבְטוּחִים בַּחֲסָדָיו.
שְׂאִי עֵינַיִךְ: שָׁם בּוֹלֶטֶת
מַפְרַקְתּוֹ כְּגוּשׁ עָמוּם.
נָח סָבָא; שַׁלְוָה שׁוֹלֶטֶת
בִּגְבוּלוֹ זֶה הַדָּמוּם.
נָח סָבָא; יוֹשֵׁב בְּנַחַת
עַל כִּסֵּא־מַלְכוּת מִשֵּׁן;
אֵין יָדוֹ שַׁרְבִיט מַנַּחַת
שֶׁכֻּלּוֹ הוּא אַבְנֵי חֵן.
שַׁח רֹאשׁוֹ, וּבַעֲטֶרֶת
נָד וְלָנוּ כְּמוֹ רָמָז;
בְּעֵינָיו קְרִיצָה נִסְתֶּרֶת,
אוֹר בְּרָקָן, רְאִי, מֶה עָז!
יַהֲלֹם מַבְרִיק בַּכֶּתֶר,
יַקִּינְתּוֹן שׁוֹתֵת דָּמִים,
אַחְלָמָה תִמַּס בָּאֶתֶר
בִּנְשִׁימַת אֵדִים חַמִּים.
וּפִטְדָה כְּתֻמָּה נוֹשֶׁקֶת,
שִׂפְתוֹתֶיה זוֹהֲרוֹת.
כּוֹכָבִים רוֹקְדִים בְּשֶׁקֶט –
שִׁכּוֹרִים מִיֵּין אוֹרוֹת.
שִׁכּוֹרִים גַּם אָנוּ שְׁנֵינוּ:
יֵין דּוֹדִים כָּבַשׁ, גִּבֵּר;
חִצֵּי אֵשׁ יוֹרוֹת עֵינֵינוּ –
וּבְפִינוּ אֵין דִּבֵּר.
פֶּה אִלֵּם – נוֹשְׂאוֹת שְׂפָתַיִם
דְּבַר הַנֶּפֶשׁ הָרוֹגְשָׁה;
הֵן גּוֹדְשׁוֹת סְאָה סָאתָיִם;
לְשׁוֹנָן עַזָּה, קָשָׁה.
הוֹי, שִׂיחָה שֶׁאֵין לָהּ קֶצֶב,
הִיא כְּמוֹ שֶׁטֶף מִשְׁתַּבֵּר,
תַּשׁ וְשׁוּב זִנֵּק בְּשֶׁצֶף –
אַף כִּי אֵין בַּפֶּה דִּבֵּר…
וְסָבִיב אוֹתוֹ הַזֶּרֶם
שֶׁל הֲוָי לֵילִי חוֹלֵם –
בַּשָּׂדֶה, בַּגַּיְא, בַּכֶּרֶם –
שֶׁל הֲוָי סוֹאֵן, אִלֵּם.
אֵין שָׂם לֵב וְאֵין יוֹדֵעַ
אִם אֲנַחְנוּ פֹּה בָּהָר…
זִיק חוֹמֵק, קִרְקוּר צְפַרְדֵּעַ…
נָם הַזְּמַן וְשָׁט – נָהָר!
שִׁמְעִי: רַעַשׁ כְּמוֹ בַּיַּעַר,
כְּמוֹ טוֹחֶנֶת טַחֲנָה,
כְּמוֹ בַּיָּם, נִרְגָּע מִסַּעַר,
שַׁח הַגַּל אֶל הַסְּפִינָה.
שׁוּרִי אֵיךְ צָצִים בְּלִי הֶרֶף
גַּמָּדִים שְׁחֹרִים – נָחִיל! –
מִכָּל סֶדֶק, חוֹר וָאֶרֶב…
אֵי, הָעֵסֶק רַק מַתְחִיל!
אַף כְּמוֹ כַּף, סִרְחֵי אָזְנָיִם;
רַגְלֵי תַיִשׁ, רֹאשׁ שָׁרָךְ;
מוֹרִיקִים גִּצֵּי עֵינָיִם:
חֲבָטוֹת אִלְּמוֹת – הַךְ הָךְ!…
בַּשְּׁאוֹל, בְּבֵית חֲרֹשֶׁת,
הֵם כְּפוּפִים עַל כִּבְשָׁנִים –
פָּז עוֹשִׂים מִמִּין תִּפְרֹשֶׁת,
אַבְנֵי חֵן מֵעֲשָׁנִים.
יְנַפַּח לוֹ בְּמַפּוּחַ
הַגַּמָּד, יִצְרֹף זָהָב;
לֹא יָנוּם וְלֹא יָנוּחַ
כָּל עוֹד רוּחַ בְּאַפָּיו.
בַּשְּׁאוֹל, בְּבֵית חֲרֹשֶׁת, הֵם כְּפוּפִים עַל כִּבְשָׁנִים
כָּךְ הֵם יְגֵעִים בִּדְחִילוּ
יוֹם וָלַיְלָה – עַד יִכְרָע,
יִתְעַלֵּף אֶחָד, חָלִילָה –
וְיוּטַל אַל הַיּוֹרָה.
אַךְ יִקְרֶה, בַּחֲצוֹת הַלַּיִל,
יִפְרְקוּ פִּתְאֹם עֻלָּם,
יִתְפָּרְצוּ מִחוּץ לַתַּיִל
וְיָחֹגּוּ הִלּוּלָם.
שׁוּרִי, בְּמָחוֹל יָצָאוּ…
אֵיךְ דּוֹפְקוֹת פַּרְסוֹת עִזִּים!
שְׁאוֹל שׁוֹאֶלֶת: מַה מָּצָאוּ?
מַה פָּרְחוּ כְּאַוָּזִים?
בּוֹס, רָקֹעַ… בְּרַק עֵינָיִם…
חִישׁ! מַהֵר! מַהֵר, רַצָּד!
חוּלוּ! חוּלוּ!… אָנוּ שְׁנַיִם
נְרַקֵּד פֹּה מִן הַצָּד.
רַק הִשְׁגִּיחוּ בָּנוּ, קָמָה
מְהוּמָה, רִיצָה, חַתְחַת…
נָסוּ כֹּל: זֶה שָׁם, זֶה שָׁמָּה,
וּכְהֶרֶף – אֵין אֶחָד.
אוֹרוֹת רוֹם דֵּהִים בְּשֶׁטֶף
עַרְפִלִּים… הַכֹּל נָמֵס.
עַם זָעִיר כָּלָה בְּחֶתֶף;
אֵין עוֹד מֶלֶךְ, אֵין עוֹד נֵס…
גִּבּוּבֵי סְלָעִים לְמָעְלָה,
כּוֹכָבִים מֵעַל לָהֶם…
כָּךְ קָרוֹב, וְכָךְ שָׁם הָלְאָה;
כָּךְ אֲנַחְנוּ, כָּךְ גַּם הֵם.
אֶל כָּל חֹר, נִקְרָה וְסֶדֶק
נִדְחָקִים הֵם בְּפַחְדָּם;
מְחַכִּים בֵּין קוֹץ לְחֶדֶק
לְלֶכְתָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם.
בּוֹאִי־נָא וְאַל נַשְׁבִּיתָה
חַג־לֹא־חָג שֶׁל עַם־לֹא־עָם!
קוּמִי! כָּךְ… מָחָר נַבִּיטָה
כּוֹכְבֵי־רוֹם חִדְּשׁוּ זִיוָם.
שׁוּב נָתוּר עוֹלָם שֶׁל פֶּלֶא,
נַעֲמִיק בָּעֲמָקִים,
נַעֲלֶה עַל צוּק וָסֶלַע
וְנִסַּק אֱלֵי שְׁחָקִים.
ג. יָרֵחַ 🔗
עֵת יוֹפִיעוּ כּוֹכְבֵי עֶרֶב
אֶל מִחוּץ לָעִיר נֵצֵא;
שָׁם נָשׁוּטָה שְׁתִי־וָעֵרֶב,
שְׁבִיל וָנַחַל נֶחֱצֶה.
כֹּה מָלֵא הוּא הַיָּרֵחַ!
כֹּה חִוֵּר הוּא וְרָפֶה!…
לַיְלָה פֶּרֶא… אוֹר זוֹרֵחַ –
וּבָאוֹר טֵרוּף קוֹפֵא.
רֵיק הָרְחוֹב – רָחָב וָנוֹחַ;
הֲמוֹנוֹ חָלַף וָגָז.
לָנוּ טוֹב – וְאֵין מָנוֹחַ…
מַה לְךָ, הַלֵּב, תִּרְגָּז!
עַל כִּכָּר כְּרֵסִית, נִרְחֶבֶת,
שׁוּק לֵילִי אָחוּז תְּנוּמָה:
כָּל חֲנוּת דּוּמָם יוֹשֶׁבֶת,
מַחֲשָׁה וַאֲטוּמָה.
בְּקַרְקַע לֵאָה, חִוֶּרֶת,
תְּקוּעִים עֵצִים שְׁחֹרִים.
מֵרָחוֹק דְּמוּת חָאג' מַשְׁחֶרֶת;
הוּא מֵקִיץ, רֹאשׁוֹ מֵרִים…
עַל כִּכָּר כְּרֵסִית, נִרְחֶבֶת, שׁוּק לֵילִי אָחוּז תְּנוּמָה
אוֹר וָצֵל שׁוֹטְפִים פְּנֵי קֶרֶת;
שְׂמֹאלָה צֵל עַל כָּל תָּרִיס,
וּמִמּוּל אוֹרָה נוֹהֶרֶת –
זֶרֶם קַר, נוֹצֵץ, סָרִיס.
מָעֲטוּ בָּתִּים, רָוָחוּ
הַחוּצוֹת… סְלָעִים תְּלוּלִים.
עַל צוּרִים רַגְלֵינוּ נָחוּ
וְעָלִינוּ בְּלִי שְׁבִילִים.
מִן הַדֶּרֶךְ הִגִּיעָנוּ
קוֹל קָרוֹן וְקוֹל רוֹכֵב.
עוֹד וְעוֹד עֲלוֹת יָגַעְנוּ –
וְהַלֵּב תּוֹהֶה, דּוֹחֵף.
אַט אֹרְחַת גְּמַלִּים צוֹעֶדֶת
מִדַּמֶשֶׂק אוֹ מִשְּׁכֶם;
כָּל דַּבֶּשֶׁת מִתְנַדְנֶדֶת…
– בּוֹא מִזֶּה, לְמַעַן הַשֵּׁם!
– אֲדָמָה זוֹ – שׁוּר,
הַבִּיטָה!…
נְגֹהוֹת אוֹר זֶה עָדִין,
קַר, יָקָר – אוֹתָהּ הֵמִיתוּ
וּכְרָכוּהָ בְּסָדִין.
– תַּכְרִיכִים תּוֹפֵר יָרֵחַ
לְאִמָּא הָאֲדָמָה;
כָּל קַו אוֹר טוֹוֶה, טוֹרֵחַ,
לְהַשְׁלִים אֶת הַגְּלִימָה… –
אַט אֹרְחַת גְּמַלִּים צוֹעֶדֶת מִדַּמֶשֶׂק אוֹ מִשְּׁכֶם
שׁוֹב נָשׁוּב הָעִיר בְּפַחַד
כְּאִלּוּ כְּפָאָנוּ שֵׁד;
עִיר גּוֹוְעָה… רַק אָנוּ יַחַד…
קוֹל רַגְלֵינוּ מַה בּוֹדֵד!…
גַּן פָּתוּחַ… הִסְתּוֹבַבְנוּ
בֵּין עֵצִים הֵנִיעוּ רֹאשׁ.
עַל סַפְסָל טָלוּל יָשַׁבְנוּ
וְגַבֵּנוּ אֶל הַבְּרוֹשׁ.
וּמִמַּעַל לַחַשׁ־רַחַשׁ,
סְבַךְ עָלִים כָּבֵד, עָבֶה;
קְצָת קַוִּים פּוֹלְשִׁים בְּכַחַשׁ –
דַּל אוֹרָם, דּוֹעֵך, כָּבֶה.
שֶׁקֶט – זָר, וְלֹא בָטוּחַ,
וְהַכֹּל רָחוֹק, קָרוֹב;
בְּלֵב לִבִּי מֵיתָר מָתוּחַ
שֶׁל בִּעוּת וְשֶׁל מַכְאוֹב.
כּוֹכָבִים חָוְרוּ: שׂוֹרֶרֶת
הַלְּבָנָה בְּרוֹם נָקִי…
"מַה דִּמְעָה זוֹ הַנִּגֶּרֶת?…
מַה לָּךְ יַלְדָּתִי, תִּבְכִּי?"
גַּחְלִילִית רוֹקְדָה, טוֹפֶפֶת;
הַלִּילִית קִנָּהּ זָנְחָה…
לָמָּה אַתְּ יָדִי הוֹדֶפֶת?
מִבִּרְכַּי פִּתְאֹם צוֹנְחָה?
לָמָּה־זֶה אַתְּ מִתְאַבֶּקֶת
בֶּעָפָר?… רוֹטֵט גַּבֵּךְ?…
לָמָּה שׁוּב אוֹתִי חוֹבֶקֶת,
צְחוֹק וּבֶכֶה בְּלִבֵּךְ?
זְרוֹעוֹתַיִךְ כּוֹס רוֹתַחַת,
חִבּוּקַיִךְ מְשַׁכְּרִים.
רוֹעֲדִים אֲנַחְנוּ יַחַד,
הֲמוּמִים וְנִסְעָרִים.
בָּנוּ אֵשׁ הִצִּית יָרֵחַ
בְּעֵינוֹ זוֹ הֵקָּרָה…
אֶת יָדָהּ אֲנִי לוֹקֵחַ:
“מַה לָּךְ, חֶמֶד, מַה קָּרָה?”
אֲבָל אַתְּ אָזְנֵךְ אוֹטֶמֶת…
גַּן וָלַיְלָה הִתְרוֹקְנוּ…
בֶּעָפָר רַגְלֵךְ רוֹשֶׁמֶת
וּפָנַיִךְ הָרְכְּנוּ.
לוֹחֲשׁוֹת שְׂפָתַיִךְ שֶׁלִּי:
– לַיְלָה זֶה אַחֵר, בּוֹגֵד…
אֵלֶּה קֹדֶם – לֵילוֹת פֶּלֶא –
מֶה הָיָה לָהֶם, הַגֵּד?
– אֵי אוֹתָם חֶדְוָה וָקֶסֶם?…
רֵיק הַלֵּב… אָבְלוּ פְּרָחִים… –
וַאֲנִי חִיַּכְתִּי, בֶּשֶׂם –
כִּי דְּבָרַיִךְ נְכוֹחִים…
לָמָּה אַתְּ יָדִי הוֹדֶפֶת? מִבִּרְכַּי פִּתְאֹם צוֹנְחָה?…
אַךְ אִם רַק יֵחַם לִבֵּנוּ –
מָה אִכְפַּת לָנוּ הַלֵּיל?…
שֶׁהָיוּ – הֵם בְּחֻבֵּנוּ,
שֶׁהֹוֶה – גַּם הוּא יָהֵל,
אִם נִרְצֶה… רְאִי, הִגְבִּיהָה
שָׂרַת לֵיל, מַלְכַּת רָזִים:
כּוֹכָבִים מִקְּצוֹת רָקִיעַ –
זְעִירִים, רָפִים – רוֹמְזִים…
הִיא מְלֵאָה עַל כָּל גְּדוֹתֶיהָ…
אֵשׁ זָרָה כּוֹבֶשֶׁת כֹּל…
מְשַׁגַּעַת בִּלְהָטֶיהָ
כָּל הַיְקוּם וְגַם שְׁאוֹל.
חֹשֶׁךְ, אוֹר יַחְדָּו יָזוּבוּ,
יוֹם וָלַיְלָה – צְרוּפִים…
"קוּם, מַחְמַל נַפְשִׁי,
נָשׁוּבָה –
שְׁנֵינוּ כָּל כָּךְ עֲיֵפִים!…"
רֵיק הָרְחוֹב שֶׁלְּפָנֵינוּ,
מַלְבִּינָה הָאֲדָמָה…
יָד בְּיָד צָעַדְנוּ שְׁנֵינוּ
בַּקִּרְיָה הַנִּרְדָמָה.
ד. רְהָבִים 🔗
עֵת כּוֹכְבֵי מָרוֹם יַזְהִירוּ
לַעֲזֹב הָעִיר נָאוּץ;
מֵרָחוֹק אוֹרוֹת יָאִירוּ
וְיִקְרֹץ פָּנָס שֶׁל חוּץ.
עַיִן זוֹ גַּם הִיא דּוֹעֶכֶת,
אֵין קִירוֹת – מֶרְחָק בְּלָעָם,
חֲשֵׁכָה צְלָלִים מוֹעֶכֶת…
כֹּה מוּזָר עוֹלָם מוּעָם!
שְׁחוֹר צוּרִים מוֹרֶה מָרוֹמָה;
רַחַשׁ עֵשֶׂב בַּדְּמָמָה.
אָנוּ פֹּה בַּתָּוֶךְ… לָמָּה?
וְהַתָּוֶךְ הוּא שֶׁל מָה?
בַּמַּחְשָׁךְ כָּהֲתָה הָעַיִן
וְהַשְּׁבִיל חָמַק, בָּגוֹד!
אֵין הַלֵּב שִׁכּוֹר עֲדָיִן
וְאֵינוֹ פִּכֵּחַ עוֹד.
אָן אֲנַחְנוּ? אַחֲרֵינוּ
כְּמוֹ חוֹמַת פְּלָדָה גָּבְשָׁה;
לְפָנֵינוּ חֵיל הָרֵינוּ –
יָם גַּלִּים בַּיַּבָּשָׁה.
בַּמּוֹרָד יָרַדְנוּ מָטָּה;
נְהַר צוּקִים בַּגַּיְא נִבְלָם,
מִכִּתְפֵי סְלָעִים שָׁמָטוּ –
יִשְׁכְּנוּ בוֹ עַד עוֹלָם.
וְזֵיתִים חֲלוּלֵי־גֶּזַע –
עִקְּלֵי־בֶרֶךְ, יְשִׁישִׁים –
בִּקְשִׁי עֹרֶף וּבְיֶזַע
מַשְׁרִישִׁים בֵּין הַטְּרָשִׁים.
הֵם הִכּוּ וְהֶעֱמִיקוּ
שָׁרְשֵׁיהֶם בְּכָל נִקְרָה;
הֵם נָקְבוּ, יָנְקוּ, הֵינִיקוּ,
וְחָיוּ – אִם טוֹב אִם רָע.
פֹּה אֲנַחְנוּ בְּבֵיתֵנוּ –
פֶּה אֶל פֶּה וְלֵב אֶל לֵב;
אֵין מָקוֹם לְזוּלָתֵנוּ.
אָנוּ שְׁנֵינוּ… לֵיל זוֹעֵף…
לֵיל זָעוּם. קוֹפֵא הָרֶגַע –
אֵין רֵאשִׁית וְאֵין לוֹ קֵץ;
מֵהַכְּפָר בַּגַּיְא אֵין הֶגֶה;
נָם כָּל חַי וְאֵין יָקֵץ.
מְנִיעִים עֲצֵי הַמַּחַט
סְעַפּוֹת מְעֻמָּמוֹת…
וְשָׁתוֹק שָׁתַקְנוּ יַחַד –
כִּי חַיִּים הֵם כְּמוֹ תְּהוֹמוֹת;
כִּי חַיִּים הֵם כְּמוֹ הַלַּיְלָה,
כְּמוֹ חוֹפֵי יָם לֹא־נוֹדָע…
אֵין כָּל חַי יוֹדֵעַ – וַי לוֹ! –
יַד מָחָר מַה יָּעֲדָה.
מִסָּבִיב סְתוּמוֹת וָסֵתֶר…
אֵי יָדִיד וְאֵי אִישׁ זֵד?
לֵיל אֵין סוֹף וְלֵיל אֵין פֶּתֶר,
וְהַלֵּב, הַלֵּב כָּבֵד…
מִי זֶה שָׁם אַחַר אָזְנֵנוּ?
אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מִי…
רַק תַּפְנֶה רֹאשְׁךָ – אֵינֶנּוּ…
נֶעֱלָם… הַכֹּל דָּמִי.
מַאֲרָב… אֲהָהּ! אֵי יֶשַׁע?
כּוֹכָבִים רָמִים צְנוּנִים.
בַּמִּדְבָּר – סְלָעִים וָרֶשַׁע;
אֵין שׁוֹעֶה לַתַּחְנוּנִים.
רַחַשׁ זָר הֵפֵר הַשֶּׁקֶט
וְסִמֵּר אֶת שְׂעָרִי…
יָד רַכָּה, חַמָּה, חוֹבֶקֶת,
נִרְעֲדָה עַל צַוָּארִי.
אֲבָנִים… כָּל גּוּשׁ מִפְלֶצֶת
וְכָל רַהַב כְּמוֹ נִרְדָּם;
הִנֵּה שָׁם בִּרְיָה רוֹבֶצֶת:
גֵּו אַרְיֵה וּפְנֵי אָדָם…
סְפִינְכְּס!.. הַכֹּל גְּלוּיִים בָּעֶרֶב.
וּבַיּוֹם הֵם מְכַסִּים
אֶת כְּלֵיהֶם: צִפָּרְנֵי־טֶרֶף,
מַלְּתָּעוֹת כְּמוֹ קֻרְנָסִים.
עַתָּה סָר מֵהֶם הַפַּחַד;
שְׁעָתָם הִיא בַּלֵּילוֹת;
אָז יֵשְׁבוּ, יָשִׂיחוּ יַחַד:
לַחַשׁ, צְחוֹק – כְּמוֹ יְלָלוֹת.
מִי שָׁם? מַה חוֹרְשִׁים הַלָּלוּ,
בְּנֵי הַלַּיְלָה הַשָּׁחֹר? –
כִּלְיוֹתֵינוּ נָעוּ, חָלוּ…
לֹא נָסֵב הָרֹאשׁ אָחוֹר!…
זָע הַסְּפִינְכְּס. פָּנָיו נִרְאִים לִי,
בֵּין שְׂפָתָיו כְּמוֹ נִיד עָבָר.
הַפָּנִים – הֵם מֻכָּרִים לִי,
מֻכָּרִים לִי הֵם מִכְּבָר.
בְּמַסְוֵהוּ לֹא יַשְׁלֵנִי,
אַכִּירוֹ בְּעַד אַבְנוֹ;
פַּח טוֹמֵן לְהַכְשִׁילֵנִי…
הוּא אוֹ אָנֹכִי טוֹמְנוֹ?…
גַּס צַלְמָהּ שֶׁל הַתִּפְלֶצֶת,
רֵיק מַבָּט, חֹרִים עִוְּרִים;
וּסְבִיבֶיהָ דֹּם עוֹלֶצֶת
חֲבוּרָה שֶׁל חַבְרוּרִים.
עוֹד וְעוֹד בָּאִים… כְּגַחַל
הֵם שְׁחֹרִים, מָרִים כָּרוֹשׁ…
אֵיכָה זֶה נִשְׁהֶה בַּנַּחַל?
אֵיכָכָה נוּכַל לִפְרֹשׁ?
בִּלְבָבָם עֶרְגָּה וָסַעַר:
“הוּא יֹאמַר… מָתַי יֹאמַר?” –
אָנוּ שְׁנֵינוּ פֹּה בַּיַּעַר
שֶׁל צוּקִים וְלַיְלָה מַר.
אֵין מָנוֹס… הֻתַּר דָּמֵנוּ…
פֹּה הַכֹּל עוֹיֵן וָזָר…
כּוֹכָבִים זְרוּעִים שָׁמֵינוּ –
חִיּוּכָם אָדִישׁ וָקָר.
מְשַׁכְתִּנִי, אִמַּצְּתִּנִי;
מַבָּטֵךְ נוֹקֵב, צוֹמֵת;
בְּעֵינַיִךְ שְׁאִלְתִּנִי:
מִי אָנֹכִי בֶּאֱמֶת?
עָב נִפְרֶשֶׂת עַל פָּנַיִךְ
הַנּוּגִים, הַלֵּילִיִּים;
שְׁבִיבֵי פַּחַד בְּעֵינַיִךְ –
מָה עַזִּים וּמַה גְּלוּיִים!
– אֵיךְ נִפְגַּשְׁנוּ, הָהּ, וְלָמָּה?
וְאוּלַי אַתָּה גַּם כֵּן
מִתְחַפֵּשׂ כְּמוֹ אֵלֶּה שָׁמָּה,
לְנָהְגוֹ שֶׁל אוֹר לֹא־כֵן?
– מִי אַתָּה? מֵאַיִן בָּאתָ? –
"חֶמְדָּתִי, הִקְשֵׁית לִשְׁאֹל.
אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ עָתָּה –
לֹא יָדַעְתִּי גַּם אֶתְמוֹל –
מִי אֲנִי… הַאִם יוֹדֵעַ –
אוֹ אֵדַע מָחָר – מִי אַתְּ?
אֵין יוֹדֵעַ כָּל בַּר־דֵּעַ
לֹא עַצְמוֹ, לֹא הַזּוּלַת"…
לִבַּבְתִּנִי אָז, בַּצַּר לִי,
שָׁב צְחוֹקֵךְ הַלְּבָבִי:
– הוֹי הַזָּר לִי, לֹא מֻכָּר לִי,
וּמֻכָּר לִי – אֲהוּבִי!
– יַעֲלוּ מֵי תְהוֹם מִתָּחַת,
יִשְׁטְפוּ כָּל הָר, כָּל חוֹף –
אָנוּ שְׁנֵינוּ, אָנוּ יַחַד,
שְׁנֵינוּ יַחַד – עַד הַסּוֹף! –
עוֹד נַפְשִׁי תִּקְוָה שׁוֹבֶקֶת,
אֵין אֵמוּן לִי בְּאָשְׁרִי –
וּזְרוֹעֵךְ בְּעֹז חוֹבֶקֶת
אֶת רֹאשִׁי, אֶת צַוָּארִי.
בְּעֵינַיִךְ צְחוֹק וָדֶמַע,
בְּקוֹלֵךְ אֵין צֵל שֶׁל חָת;
כָּל מַאֲוַיַּיִךְ הֵמָּה –
שֶׁנִּהְיָה אִילָן אֶחָד.
וָאֶתְהֶה: אַף כִּי חַיֵּינוּ
אֵין בָּם טַעַם וְשָׁנִי,
וְלֵידַע נִבְצַר מִשְּׁנֵינוּ,
מִי זוֹ אַתְּ וּמִי אָנִי –
לֵילוֹתֵינוּ, לֵילוֹת אֵלֶּה,
הֵם בָּאִים וְהֵם הוֹלְכִים…
אָנוּ יַחַד, בַּת הַפֶּלֶא,
וּדְבָרַיִךְ נְכוֹחִים.
לֹא אֶגְזֹל מִמֵּךְ הָאֹשֶׁר –
לָנוּ שְׁנֵינוּ אֵין אַחֵר;
אַאֲמִין בּוֹ קְצָת, בְּיֹשֶׁר –
כִּי הֵן קַל לִהְיוֹת כּוֹפֵר.
קוּמִי, אוֹר עֵינַי, לָבֶטַח
נְיַשֵּׁר יַחְדָּו נָתִיב
וְנֵלֵךְ בּוֹ עַד הַפֶּתַח –
צֵל שָׁמֵינוּ לֹא יָעִיב.
וּמָחָר אֶת טִיּוּלֵנוּ
נְחַדֵּשׁ עִם דִּמְדּוּמִים;
שַׂר הַלַּיְלָה יוֹבִילֵנוּ;
שׁוּב נָתוּר עוֹלַם קְסָמִים.
ה. אֲפָפוּנוּ… הַפְּלָאִים וְהָרָזִים 🔗
עֵת כּוֹכְבֵי מָרוֹם יַזְהִירוּ
מֵהָעִיר נֵצֵא: עוֹלָם
שֶׁכֻּלּוֹ חָדָשׁ יָאִירוּ;
יוֹלִיכוּנוּ אֶל גְּבוּלָם;
אֶל הָאָרֶץ שָׁם חוֹלֶמֶת
בַּת הַמֶּלֶךְ הַלֵּילִית;
שָׁם הַדֶּרֶךְ נֶעֱלֶמֶת;
שָׁם נָשׁוּטָה בְּלִי תַכְלִית…
בְּלִי חָפְזָה בּוֹרֶכֶת בֶּרֶךְ
וְהָרֶגֶל זָזָה אָט…
מָה אֲנַחְנוּ?… אֵי הַדֶּרֶךְ?…
אָנָה בָּאנוּ?… לֹא אִכְפָּת!
לֹא אִכְפָּת – כִּי שַׂר הַנֶּשֶׁף
הוּא עִמָּנוּ בַּחֻרְשָׁה.
נְהַלֵּךְ בְּאֶרֶץ כֶּשֶׁף
אָנוּ שְׁנֵינוּ וּשְׁלשָׁה.
עַל דַּרְכֵּנוּ פֶּתַע שָׁעֵר,
בְּרִיחַ לוֹ, שִׂבְכַת בַּרְזֶל,
בַּשְּׂבָכָה פִּשְׁפָּשׁ וָפָעַר:
כָּל דִּצְרִיךְ עוֹבֵר, אוֹזֵל.
הָלְאָה דֶּרֶך מְיַגַּעַת
אֶל עוֹלָם רָחוֹק וָרָם,
אֶל קְצֶה אֶרֶץ לֹא־נוֹדַעַת,
שֶׁהַשַּׁעַר הוּא שׁוֹמְרָם.
הַגְּבָעוֹת שָׁם – דֶּרֶג דֶּרֶג,
כְּמוֹ מוֹרָד אֶל שְׂפַת הַיָּם;
וּבַפֶּה כְּבָר טַעַם זֶרֶק
שֶׁנִּתַּז, מָלוּחַ, בָּם.
וְנִדְמֶה לְךָ בֵּינְתַיִם:
מַטָּה נָחָה תְּהוֹם רַבָּה;
יָם גַּלִּים, בַּעֲצַלְתַּיִם,
מְנִיעָה הִיא עַל גַּבָּהּ.
וְנִדְמֶה: יִתֹּם הַסֹּרֶג,
וְנִרְאֶה הַיָּם בַּחוּשׁ:
שִׁרְיוֹנוֹ פְּלָדָה וָתֹרֶג,
וְקוֹלוֹ הוֹלֵךְ עַד כּוּשׁ.
כְּבָר הַסֹּרֶג אַחֲרֵינוּ:
אֵין קִירוֹת, אֵין כָּל וַדָּי.
שׁוּב אוֹתָם הָרִים – הָרֵינוּ,
גַּיְא וָגֶבַע עַד בְּלִי דָי.
וְנִדְמֶה: תֵּבֵל רוֹוַחַת,
הָאֲוִיר קָרִיר וָצָח.
וְחֻרְשָׁה שֶׁל עֲצֵי מַחַט
מַשְׁחִירָה וּכְמוֹ תִּנְצָח.
לַחֻרְשָׁה הַמְשַׁכְשֶׁכֶת
יוֹלִיכֵנוּ הַמִּשְׁעוֹל.
אַתְּ אַחַר דּוֹדֵךְ נִמְשֶׁכֶת
בְּלִי עֲמֹד וּבְלִי שְׁאֹל.
שׁוּרִי, בֵּין סְלָעִים הַשֶּׁקַע,
כְּמוֹ מַכְתֵּשׁ – עָמֹק, רָחָב;
רַךְ, עָנֹג, נָעִים הָרֶקַע –
לָנוּ שָׁם מוּכָן מִשְׁכָּב.
רֵיחָנִים עִשְּׂבוֹת עַרְשֵׂנוּ,
פַּחֲתֵנוּ סְכוּכָה;
נִשְׁבֵי רוּחַ מְאָרְסֵינוּ,
לַחֲשָׁם מֵבִיא שִׁכְחָה.
שָׁם הָזִינוּ, בְּשָׁכְבֵנוּ
עַל הַדֶּשֶׁא הַבָּשׂוּם,
וְחָזִינוּ כּוֹכָבֵינוּ –
מְאוֹרוֹת עוֹלָם קָסוּם.
כּוֹכָבִים!… חֲזֵה רָקִיעַ
נִתְמַלֵּא גִּצִּים קְטַנִּים;
שְׁבִיל חָלָב שׁוֹטֵף, מַבְקִיעַ
דֶּרֶךְ לוֹ כִּנְהַר פְּנִינִים.
– אוֹי! – "מַה יֵּשׁ? מָה
אַתְּ נִרְגֶּשֶׁת?"
– שׁוּר! מַהֵר!… שָׁם
בַּקָּצֶה!…–
וְאָמְנָם, כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת
זִיק זָהָב שְׁחָקִים חוֹצֶה.
כְּמוֹ אָסִיר, נִתֵּק שַׁלְשֶׁלֶת,
הוּא בּוֹרֵחַ, מְטֹרָף,
וּמַשְׁאִיר, בְּחֶשְׁכַת חֶלֶד,
פַּס שֶׁל לַהַב אַחֲרָיו.
הוּא מֵאִיר קְצוֹת יֵשׁ־וָאָיִן,
כְּמוֹ בֶּחָג זִקּוּקֵי־נוּר;
מִסְתַּמְּנִים לִכְהֶרֶף עַיִן
הַר קוֹדֵר וְגַיְא קָעוּר.
לָמָּה בָּא? לְאָן קְלָעוּהוּ
בְּנֵי הַקֶּטֶב?… מִסְתַּוְּדִים
אֳרָנִים כֵּהִים, רָאוּהוּ
אָץ כִּשְׁלִיחַ מַאֲדִים.
הַבְּרוֹשִׁים אֶל לֵב שָׁמַיִם
חֻדֵּיהֶם כִּוְּנוּ… אוֹיָה!
פָּג הָרָץ, פּוֹחֵז כַּמַּיִם,
וְהָיָה כְּלֹא הָיָה.
אַתְּ, בַּת חֵן, אוֹתוֹת יוֹדַעַת;
אוֹרֵי מַעַל הֵם אוֹרֵךְ;
יִפְעָתָם זוֹרְחָה, נוֹגַהַת
מֵעֵינַיִךְ, מֵאָשְׁרֵךְ…
– הוֹי, דּוֹדִי, הֵם בֵּרְכוּנוּ,
כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
לָנוּ עוֹד הַרְבֵּה נָכוֹנוּ
מִיָּמִים וּמִלֵּילוֹת. –
רַעְמַת יַרְדֵּן שׁוֹצֶפֶת אַחֲרֵי אוֹתָהּ חֻרְבָה
חֲבוּקִים שָׁכַבְנוּ יַחַד,
צְמוּדִים וּצְפוּנִים –
יְצוּעֵנוּ עִשְּׂבֵי שַׁחַת,
לְרָאשֵׁינוּ אֲבָנִים.
אִילָנוֹת נָטוּ עָלֵינוּ,
עֲלֵיהֶם מָרוֹם עָקֹם –
וַאֲנַחְנוּ יַחַד שְׁנֵינוּ,
רַק לִשְׁנַיִם פֹּה מָקוֹם…
אֶל צוּר רָם, שָׁרוּי בְּאֵבֶל,
נַעֲלֶה־נָא מִן הַחֹר.
הֶהָרִים, רְאִי, הֵם הֶבֶל
פִּי הַלַּיְלָה הַשָּׁחֹר.
הֵם עוֹלִים, יוֹרְדִים, בְּלִי הֶרֶף –
דַּרְגֵי בַּיִת שֶׁחָרָב
אוֹ רָאשֵׁי הֲרוּגֵי חֶרֶב,
עֲנָקִים נָפְלוּ בַּקְּרָב.
רַעְמַת יַרְדֵּן שׁוֹצֶפֶת
אַחֲרֵי אוֹתָהּ חֻרְבָה
וְזִרְמַתְ חוֹלוֹת מוֹצֶפֶת
רַחֲבֵי הָעֲרָבָה.
אַךְ הַלַּיְלָה אֶל אָגְלַיִם1
אֶת פָּנֵינוּ לֹא נָשִׁית –
מְחַכָּה יְרוּשָׁלַיִם
הַלֵּילִית, הַחֲרִישִׁית.
אֲפָפוּנוּ עַל כָּל שַׁעַל הַפְּלָאִים וְהָרָזִים…
אִטִּיִים פִּסְעֵי שׁוּבֵנוּ
וְהַדֶּרֶךְ שׁוֹמֵמָה;
גִּיל וָעֶגֶם בִּלְבָבֵנוּ,
וּכְמוֹ צַר לָנוּ עַל מָה…
כּוֹכָבִים בּוֹרְקִים מִמָּעַל
קִירוֹת בָּתִּים רוֹמְזִים;
אֲפָפוּנוּ עַל כָּל שָׁעַל
הַפְּלָאִים וְהָרָזִים…
-
עיר בעבר הירדן, במואב… ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות