רקע
יהודה ליב גורדון
נָחָשׁ מְרַקֵּד
mנחלת הכלל [?]
tשירה

בִּנְאוֹת אֶרֶץ הֹדּוּ מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ

(שָׁם בִּיקַר הוֹדוֹ הַשּׁוֹשָׁן פּוֹרֵחַ,

שָׁם נֵרְדְּ מוֹר וּלְבוֹנָה יָפִיצוּ רֵיחַ,

וּבְסֵתֶר קְנֵי בֶשֶׂם, בֵּין פִּרְחֵי חֵן מִתָּחַת,

יִזְחַל נָחָשׁ שָׂרָף, יִרְמֹשׂ כָּל רָמֶשׂ),

שָׁם עֵדָה רַבָּה יוֹם אֶחָד נִקְהָלָה

לִרְאוֹת בִּשְׂחוֹק נָחָשׁ הַמְּרַקֵּד בַּצַּלָּחַת,

הֹדִּי אֶחָד עָמַד תּוֹךְ הַמַּעְגָּלָה

וּבְיָדוֹ הַנְּטוּיָה

צַלַּחַת כְּסוּיָה,

עַל יָדוֹ עָמְדוּ שְׁנַיִם

הַמְּנַגְּנִים בִּמְצִלְתַּיִם;

וּבְהָחֵל מַנְגִּינָתָם פַּעַם אַחַת

הֵרִים הַמְּנַחֵשׁ מִכְסֵה הַצַּלָּחַת

וַיְזַנֵּק מִתּוֹכָהּ נָחָשׁ צָבוּעַ,

וַיִּצְנֹף גֵּווֹ וַיָּחֶל לָנוּעַ,

וַיְרַקֵּד בְּדַעַת וּבְבִינָה

עַל פִּי מִדּוֹת הַמַּנְגִּינָה.

וּקְהַל הָרֹאִים יִתְעַנְּגוּ יִשְׂחָקוּ,

לִקְרֹב לָגֶשֶׁת אִישׁ אָחִיו יִדְחָקוּ,

נָטוּ גָּרוֹן, עַל בְּהֹנוֹת רַגְלֵיהֶם קָמוּ

וּפְנֵיהֶם הַחוּמִים קָרְנוּ מִנָּחַת.

אַךְ רֶגַע אֶחָד הַמְּנַגְּנִים דָּמוּ

וְהַמְּנַחֵשׁ לֹא מִהֵר כַּסּוֹת הַצַּלָּחַת

וַיְזַנֵּק הַנָּחָשׁ כַּחֵץ מִקֶּשֶׁת

וַיִּשֹּׁךְ הָאֲנָשִׁים שֶׁקָּרְבוּ לָגֶשֶׁת.


וּבְרֹאשָׁם דָּמָם! כִּי הֶאֱמִינוּ בַּנְּחָשִׁים

הַמְּרַקְּדִים כָּאֲנָשִׁים.

לֹא הַדַּעַת לִרְקוֹד וּלְהַחֲוֵי קִידוֹת

הִיא רֵאשִׁית חָכְמָה, תַּכְלִית הַהַשְׂכָּלָה;

מִבְּלִי לֵב טוֹב, מִבְּלִי תֻמַּת הַמִּידוֹת,

הַדַּעַת לָאָדָם מָוֶת וּמַפָּלָה.

מַה־יִּתְרוֹן אִם תִּנָּתֶן

דֵּעָה וְהַשְׂכֵּל לַפָּתֶן

אִם לִרְקוֹד וּלְהִלָּפֵת יַפְלִיאוּ;

כָּל עוֹד טִבְעָם לֹא הֶחֱלִיפוּ,

כָּל עוֹד אַרְסָם לֹא הֵקִיאוּ,

רַק כֹּחַ לַעֲשׂוֹת רָע יוֹסִיפוּ.


המלצות קוראים
תגיות