רקע
יהודה ליב גורדון
בָּנִים זָרִים
mנחלת הכלל [?]
tשירה

בֵּיצִים עֲזוּבוֹת מָצְאָה הַתַּרְנְגֹלֶת

וַתִּדְגֹּר וַתְּחַמֵּם עֲדֵי הִמְלִיטָה;

וּבְעוֹד הָאֶפְרוֹחִים רַכִּים, אֵין יְכֹלֶת,

בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲלֵיהֶם הִבִּיטָה,

לֶחֶם חֻקָּהּ הִמְעִיטָה

וּמִפִּיהָ אֹכֶל לָמוֹ הוֹשִׁיטָה

מִמֶּגֶד שָׂדַי, שֶׁמֶן וּדְבַשׁ וָסֹלֶת

וּמֵחֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה.

כֵּן עַד הִגָּמְלָם כִּלְכְּלָתַם, נִהֲלָתַם,

מִמֶּרְחָק בְּזֵעַת־אַף לַחְמָם הֵבִיאָה.

תַּחַת כְּנָפָהּ יִשְּׁנָתַם

וּבְחֵיקָהּ עַרְשָׂם הִצִּיעָה,

וּפְעָמִים רַבּוֹת מֵרֹב חִבָּה

גַּם בַּלֵּילוֹת לֹא שָׁכַב לִבָּהּ.

וּבְהִגָּמְלָם וַתַּעַל נוֹצָתָם,

וַיַּעֲשׂוּ חַיִל וַיִּמְצְאוּ שֵׂכֶל

לָצֵאת בַּבָּר לַחְפּוֹר לְנַפְשָׁם אֹכֶל

מִבְּלִי עֵזֶר הוֹרָתָם.

וַיְהִי כִּי רָעוּ בָּאָחוּ

עַל חוֹף נַחַל מֵי שָׂחוּ

וַיִּשְׂחוּ וַיַּעַבְרוּ הַמָּיִם.

וְהַתַּרְנְגֹלֶת

עַל יַד הַשִּׁבֹּלֶת

גַּלְמוּדָה וַעֲזוּבָה עָמָדָה.

וַתָּבֶן כִּי בָּנִים זָרִים יָלָדָה,

וַתִּקְרָא דָּגָר וַתְּפָרֵשׂ הַכְּנָפָיִם:

אֵין זֶה כִּי בְנֵי־אַוָּז אֵלֶּה הַיְלָדִים –


אוֹ מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים הַמְּלֻמָּדִים.


המלצות קוראים
תגיות